פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



10
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 571
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 14:15

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון - הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג-2023, של ח"כ פנינה תמנו

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר

פנינה תמנו

דניאל רז - עו"ד, ממונה ארצי מעמד אישי, משרד המשפטים

נטע ברק - עו"ד, ממונה מדיניות ציבורית הסיוע המשפטי, הסיוע המשפטי

חנית אברהם בכר - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

קרן הורוביץ - עו"ד, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האשה

הלה נויבך - עו"ד, מנהלת התחום המשפטי, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

נעם וילדר - עו"ד, יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד

גלי עציון - עו"ד, מנהלת מחלקת יעוץ וחקיקה, ארגון נעמ"ת

מיקי רויטמן - עו״ד, פעילה בתחום

שירה איסקוב - אימא ונפגעת עבירה בעברה, פעילה בתחום

ד"ר ניקול דהאן - התערבויות וקידום מדיניות

עדי חן - עו"ד, יו"ר משותפת פורום משפחה בלשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין

נועה ברודסקי לוי

אלירן כהן – סגן מנהל הוועדה

אורי פנסירר

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, פ/3443/25

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט, אנחנו בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), של חברת הכנסת פנינה תמנו ורשימת חברי הכנסת. סיימנו את הדיון שבוע שעבר והיו כמה שביקשו את רשות הדיבור ולא הספקנו לתת להם. מי נמצא פה מאלו שהיו בפעם הקודמת, דבר ראשון נתחיל איתם. בבקשה.

שלום, שמי עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי בתחום דיני המשפחה בהנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. נמצאת איתנו גם עורכת הדין נטע ברק, הממונה על מדיניות ציבורית בסיוע המשפטי. הגשנו נייר עמדה לוועדה ואנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק. אנחנו חושבים שהצעת החוק חשובה מאוד. אנחנו מייצגים בתיקים רבים, כמעט כשליש מתיקי המשפחה במדינת ישראל, אחד מהצדדים יוצג על ידי הסיוע המשפטי, כך שבפועל המשמעות האופרטיבית היא שהתיקים האלה יגיעו אלינו. לכן התיקון חשוב מאוד, ואנחנו חושבים שזה דבר מבורך.

ציינו בנייר העמדה שהגשנו – אני מניח שזה יעלה לקראת הקריאה השנייה והשלישית – שהיינו רוצים להשוות את הנושא הזה מול סעיף 27א, כלומר גם עם הגשת כתב האישום לגבי שלילה זמנית, בדומה לאותו הסדר שיש ב-27א; אנחנו חושבים שזה צריך גם לכלול בתוכו התייחסות. אנחנו רואים בתיקים שלנו לא מעט מקרים שעד שיש את ההרשאה בפועל, בטווח הזמן הזה, מי מהצדדים שנמצא במאסר או מעצר או באיזשהו הליך, בעצם ממשיך לנהל את התהליכים של משמורת והסדרי ראייה, ופוגע בפועל בניהול השוטף של מי מהמישמורן לצורך העניין, וזה דבר לא בריא לקטין. לכן אנחנו חושבים שצריך להרחיב את זה גם על שנייה, עם כמובן שיקול דעת לבית משפט, בדיוק בדומה לסעיף 27(א).

אבל ממילא חבר הכנסת קריב העיר בדיון הקודם, גם הזכות להורות היא זכות מוקנית.

רק אגיד נקודה נוספת שעלתה בדיונים, אנחנו סבורים שגם הדברים שחשובים לנו בהקשר הזה, זה שתהיה בעצם סגירת מעגל. למשל התיקון שהביאו ייעוץ וחקיקה – ההבהרה חשובה מאוד. מה שעכשיו עומד בפני זה כדי לסגור, כי היו לנו תיקים שלמשל התנהלו - - - סוג של תיקים של הסדרי ראייה, למרות קיומו של סעיף 27א, ולכן ההבהרה שנעשתה עכשיו לדיון וזה כבר נטמע בנוסח המעודכן, הוא הנכון.

אשמח לדייק את הנקודה הזו, אנחנו מדברים על הצורך לתת איזשהם כלים בידי הנפגעת בשלב שבו מתנהל ההליך, כלומר מאחרי שהוגש כתב אישום, אבל עוד בטרם שיש הרשעה. מובן לנו שיש צורך לערוך איזשהו איזון ובין העובדה שמדרג העבירות כאן הוא בכל זאת לא רצח או ניסיון לרצח, הגם שמדובר בעבירות חמורות ביותר שהן כפסע מלהיות העבירות הללו, מקובל עליהם שיש צורך לערוך איזון. אבל המצב היום שבו בעצם אין התייחסות לפרק הזמן הזה, אין התייחסות לאיזה כלים יש בידיים של הנפגעת, גם אם לא מדובר בשלילה אוטומטית - -

בטרם ההרשעה.

בטרם ההרשעה.

- - צריך לתת איזשהם כלים. מכיוון שאנחנו יודעים שזה שלב – מצד אחד רגיש מאוד מבחינת הנפגעת והילדים, זה כל מנוף הלחץ שיושב שם: היכולת להגיש בקשות שיבואו לקיים זמני שהות בבית המעצר או המאסר, ולהטיל כל מיני קשיים ומגבלות, ולהשתמש בהם כמנוף לחץ ובהמשך אלימות משפטית, זה דבר שלצערנו אנחנו מכירים אותו. יש לנו תיקים ויהיו לנו תיקים, הגם שהתנהלו הליכים בעבירות אלימות חמורות מאוד, הגישו הורים בקשות לזמני שהות, עוד ועוד. והיו מקרים שילדים שפיתחו הפרעות רגשיות והפרעות אכילה, וכל פעם היה צורך להשיב וכל פעם היה צורך לעשות. אנחנו חושבים שהכלים שקיימים כיום בחוק לא מספקים כדי לתת לנפגעת אפשרות להתגונן מפני מצב כזה. גם אם אנחנו רוצים לייצר מדרג ולא ללכת לשלילה אוטומטית, איזשהם כלים לתת שיבהירו לבית משפט שזה נושא שצריך לשקול אותו גם אם הנפגעת היא זו שתפנה ותבקש את זה, זה דבר שהוא חשוב בעיננו מאוד.

צריך להגיד בהקשר הזה שאנחנו מייצגים גם קטינים, ואנחנו מסתכלים על זה בפן שאנחנו מייצגים את ההורים וגם בפן שאנחנו מייצגים את הקטינים. אנחנו מסתכלים על כל המערכת.

הראייה הפורמאלית של הסנגוריה הציבורית הייתה שונה בדיונים הקודמים.

אבל הסנגורים כחלק - - - אנחנו מתעסקים בדיני משפחה. בסופו של דבר התיקים האלה מגיעים לבית משפט לענייני משפחה, בין אם ממונה אפוטרופוס הדין או מייצג קטין, או בין אם מייצג עם אימא או הורה.

הסניגוריה מייצגת את הנאשמים, אנחנו מייצגים את הצדדים.

אני רק רוצה לאפשר ליועצת המשפטית לשאול משהו.

לגבי סעיף 27 הקיים, לכאורה יש את הסעיף שמאפשר לשלול אפוטרופסות, באותם מקרים שאין שלילה אוטומטית ויש אפשרות בשיקול דעת – למה אי-אפשר להסתדר עם הסעיף הקיים?

סעיף 27 הקיים מפנה לעילות שקבועות בחוק הנוער כעילות התייחסות. עילות שקבועות בחוק הנוער עוסקות בקטין שהוא נזקק, כלומר שמצבו הרגשי עלול להיפגע או נפגע או שהוא סובל מהזנחה חלילה או מאלימות, או שאין אחראי עליו, או כל מיני עילות שקשורות בקטינים עצמם. בהחלט יכולים להיות מקרים של פגיעה שנעשתה באחד ההורים על ידי ההורה השני, והילדים לא עונים על העילות האלה. ויבוא בית משפט ויאמר: מה את רוצה? הילדים מטופלים, ההורה שנפגע ממשיך לטפל בהם בצורה ראויה וטובה, הם מגיעים כסדרם לבית הספר, אין אינדיקציות להליכים לפי חוק הנוער, למה שאעשה שימוש בסעיף הזה? אגיד שמניסיוננו הרב בתיקים בבית משפט לענייני משפחה, יש היום חשיבות רבה מאוד בהליכים בבית משפט לענייני משפחה לזמני שהות ולקשר בין הורה-ילד-אח. החשיבות הזאת מובנת ואנחנו כמובן מכירים אותה ועומדים מאחוריה. אבל החשיבות הרבה מאוד שנותנים בתי משפט לזמני שהות, היא עלולה לייצר מקרה שיגיד לי בית משפט, מבלי שהמחוקק נתן בידי איזושהי אינדיקציה שגם הליך כתב אישום שמתנהל שלא מערב עילות נזקקות לכאוריות או שלא לכאוריות, הם יכולות לשמש לי כדי למנוע קשר או כדי למנוע בקשות של אפוטרופוס, מבלי זה אנחנו בהחלט חוששים שבתי משפט לא יתנו את זה. אני לא מכירה אף מקרה או כמעט אף מקרה שבו הוגשה בקשה לפי סעיף 27 הקיים בנסיבות כאלה ובית משפט נענה לה.

אני חושב שאם אתם גם רוצים לשנות את זה, אז כמו שאמרנו, תעשו את זה לפני הקריאה השנייה והשלישית לדעתי.

אולי צריך בסעיף של - - - אולי בהכנה לקריאה שנייה ושלישית להכניס את הסעיף של - - -

לא. אני לא רוצה לפתוח את זה כי היה פה גם - - - אם אנחנו נפתח את זה תוך כדי הדיון עכשיו, אני חושב שזה גם לא יהיה נכון.

מה שאני אומרת הוא שבהכנה לקריאה שנייה ושלישית, אפשר לחשוב על בסוף סעיף סיפא, את הנסיבות שמופיעים ב-27א כתנאי.

פנינה, אני חושב שזה לא יהיה נכון, כי גם יהיו דעות שונות. אם סיכמנו על איזושהי תוכנית, אז בואו נתקדם איתה.

נעשה לקראת קריאה שנייה ושלישית, אבל כן צריך לחשוב איזה דרך יש.

עורכת הדין, מיקי רויטמן, בבקשה.

שלום ותודה רבה היושב-ראש על הדיון החשוב היום. אני רוצה להבהיר כמה דברים שהיו בדיון הקודם ואולי לתת טיפה יותר אור. הייתי מעורבת בחקיקה המקורית לפני ארבע שנים, ומטרת התיקונים שמוצגים היום זה פשוט לאפשר את התכלית המקורית של החוק.

אנחנו צריכים להבין, עברו ארבע שנים, נתקלנו בכל מיני מקרים עם מוסדות ממשלתיים, עם בתי המשפט, שבהם היינו צריכים באמת לעשות הבהרות בנוגע לחוק הזה וזאת היא המטרה של הצעת החוק הזאת. היא לא מטרה של לבחון את הכול מחדש, לפתוח את הכול מחדש, אלא באמת ליצור הבהרה.

לצערנו יש הורים שאפוטרופסותם נשללה אחרי שהם עשו מעשי אלימות מאוד מאוד קשים – הם ממשיכים באלימות שלהם מתוך הכלא והפעם הם משתמשים בכלים המשפטיים בשביל לעשות את זה. אני קוראת לזה: הם שולחים את ידיהם מבעד לסורגים, וממשיכים לפגוע בידיים שלהם בסך הכול. יש לנו עדויות מזעזעות – שירה תוכל לספר על זה – על מה שקורה מבחינת הילד שעבר את הטראומה. ולכן אנחנו זקוקים לכם, למחוקקים, שתסגרו את הפרצות האלה ותקימו מחדש את החומה שמגינה על הילדים. זאת הבקשה שלי היום. תודה.

תודה. שירה, את רוצה להוסיף משהו?

כרגע לא. אני קצת - - - שבוע שעבר היה לי קשה. אני מחכה לחוק הזה שייכנס לתוקף יותר משנה וחצי.

תקופה ארוכה שחווית על בשרך את כל ההפרות.

לפני שנה וחצי, אני כבר שנתיים בדיון על - - - זה בדלתיים סגורות מתנהל, אז אני מקפידה על כל מילה שיוצאת לי מהפה על מה הולך שם בדיונים. אסור לי לדבר על זה. אבל אני כל כך שומרת על הנפש של הילד שלי וזה קשה. זה קשה להילחם שם. ולפני שנה וחצי בזכות פנינה וקטי, יצאנו לדרך, אבל - - -

אני מקווה שנסיים את זה בעוד עשר דקות.

הלוואי, הלוואי.

זאת המשימה שלי. אם יעזרו לי פה כולם, אני כבר רואה את הידיים, אני מקווה לסיים את זה תוך עשר דקות.

הוא צריך להגיב, יש לו 30 יום, מחר זה היום האחרון, אז מחר אני צריכה לקבל תשובה ממנו ואז יש הכרעה.

בהצלחה, מחזיקים לך אצבעות. מאחלים לך הצלחה. אבל יצא לך לזכות שהחוק הזה נולד באמת בזכות המאבק שלך, יש לזה משמעות.

כנראה מישהו למעלה אמר, תוציאי בשביל כולם.

אין ספק שיש לזה משמעות. ד"ר ניקול דהאן, בבקשה.

שלום לכולם, אתחבר לדוברים הקודמים בהדגשה שאנחנו מדברים על השימוש לרעה בזכויות הוריות, אלו המקרים שהחוק מדבר עליהן. וכשיש מקרים כאלה, שואלים מה קודם למה – האם הזכויות של ההורים, זכויות הוריות או הזכות לבטיחות לילדים –safety ? האמירה הנוספת ומעט גורפת שהשתמשתי בה גם במקרים של נושא הבטחת מזונות, במקרים של אלימות ביתית – ככל הנראה פחות נכון זה ההורה השני שצריך לגונן על הילדים, אלא ככל שיש מנגנונים בחוק, זה מיטיב וזה אחד החוקים שבאמת עוזרים לילדים באופן ישיר.

ממש בקצרה, אגע בשני מוטיבים שעלו גם לפני ארבע שנים בדיון לתיקון 19 וגם בשבוע שעבר. אחד זה קצת אי-נוחות בשלילה האוטומטית של הזכויות, ובזה רק אתן אנלוגיה מאוד קצרה בנושא של שלילית נהיגה: קודם כל שוללים, מונעים סיכון, ולאחר מכן יש אפשרות לערעור. הסיכון הוא לפעמים - - - יש סיפורים אינסוף, אבל לפעמים דיבור של שתי דקות עם הורה אלים, מערער ילד למשך חודשים, ויש הרבה מקרים שאני עובדת איתם.

המוטיב השני שהיה לי קשה קצת איתו שבוע שעבר, זאת הייתה האמירה "בנוגע לילדים יש מנגנונים מגנים אחרים". אז אנחנו בדיוק פה רואים שבתוספת הזאת של החוק, יש מנגנונים חסרים: 1. אם אין נזקקות, עובדים סוציאליים חייבים לפעול לפי החוק. ולכן גם אם על פניו הם מבינים שזה לא נכון, הם יהיו חייבים לקחת את הילד או לחייב את ההורה השני לקחת את הילד ולבקר את ההורה הפוגע, גם אם הם יתרסקו נפשית זמן נוסף. זה המקרה כנראה של שירה ויש הרבה כאלה.

לסיכום, אדגיש את התוספת. נכון, שבוע שעבר דחו על הסף קצת את ההתייחסות למעשים מגונים. אבל אם אנחנו יודעים שהקריטריון החשוב מאוד הוא לאו דווקא הנושא של חומרת העבירה כמו עומק הנזק, חומרת הנזק. ופה אחד – כולם יודעים, גם בשטח, גם מחקרים, שילדים שנפגעים ממעשים מגונים, החיים שלהם נזרקים במילים פשוטות כמעט לזבל, סליחה שאני משתמשת במילה הזאת כי היא עדינה לעומת הייסורים שהילדים האלה עוברים. כן היה מן הראוי לצעוד קצת יותר מהר בתוספות ובתיקון לחוק, ולשמר את הדיון למקרים היותר מורכבים ששם יש התעללות נרקיסיסטית, סמויה יותר, יותר קשה להוכחה, ששם גם הנזק גדול מאוד והחוק חסר.

תודה. עורכת הדין קרן הורוביץ', בבקשה.

תודה רבה על קיום הדיון החשוב. בקצרה, זמן החקיקה הוא המשאב הכי יקר בכנסת. ואם כבר נוגעים ומתקנים חוק, אז צריך לתקן אותו באופן שייתן יותר הגנה לילדים שזקוקים לו. הבנתי שהחלטתם לדחות חלק מהדברים לקריאה שנייה ושלישית. אבל החוק כמו שהוא מתוקן כרגע הוא חסר, הוא משאיר הרבה יותר מדי מקרים קיצוניים בחוץ. אנחנו מרכז שמייצג נשים, ולדוגמה החוק כרגע משאיר בחוץ את המקרים של ילדים שעבירת המין בוצעה כלפי חצי אחות שלהם מנישואים קודמים של האימא, והחוק כרגע לא מכסה עבור מי שאינו ילדו של הפוגע. הילדה גרה איתם באותו משק בית, נאנסה על ידי ההורה הפוגע, אבל החוק לא מאפשר להגן עליהם בנוסחו הקיים. כלומר מה שאני באה לומר כאן הוא שצריך להרחיב את העבירות של החוק הזה, כדי לספק הגנה על הילדים.

נקודה שנייה שהיא סופר חשובה ביחס לנוסח שעומד לעבור היום: השינוי שהוצע לא מספיק טוב. אנחנו מרגישות שהנוסח החלופי לא מספיק טוב, ולא בהכרח יפתור גם את הבעיה הספציפית של שירה. ברירת המחדל צריכה להיות שלא יתקיים דיון. והנוסח כרגע שהוצע, זה לא ברירת המחדל. צריך לעשות היפוך של הנטלים, כלומר שקודם כל יהיה ברור שאין חידוש קשר אם לא היה שינוי נסיבות, ורק אם הפוגע או המורשע מראה שהיה שינוי נסיבות שהצריך לפתוח מחדש – כרגע אנחנו לא משנים דרמטית את המצב. אם הערכאה השיפוטית תחליט שהיא רוצה לנהל דיון, היא יכולה נהל דיון. לא עשינו שינוי שהוא מספיק כבד, מספיק מכווין את שיקול הדעת השיפוטי. תודה.

תודה. עורכת הדין גלי עציון מנעמ"ת.

תודה. אני רוצה להצטרף לכל הדברים הקודמים ואדבר בקצרה, אוסיף לדברי הייעוץ המשפטי – יש פה בסעיף ה' בהמשך לחוק, אפשרות של מי שנמצא בהליכים לבקש שלא ישללו אוטומטית, וזה האיזון הנכון, לא ללכת בזמן ההליכים לעילות מנזקקות. בנוסף צריך לזכור שהרבה פעמים הליכים לוקחים הרבה מאוד זמן. זמן זה המשאב הכי יקר – קרן אמרה בחקיקה, אבל בחיים של ילד זה עוד הרבה יותר יקר. גם מבחינת אחידות החוק, אם החליטו להרחיב את זה, אז צריך להרחיב את זה בצורה זהה על הכול. לכן זה נכון לעשות את זה גם בשלילה זמנית עד זיכוי או הרשעה ולהסתפק בסעיף ה'.

דבר נוסף, אני רוצה להצטרף לקרן – גם מטעמים של לא להתעלל, לאפשר להשתמש בהליכים משפטיים כדרך להתעלל בהורה השני, וגם מבחינת חיסכון - - -

זה יהיה בכל מקרה אחרי החוק ולפני החוק. לצערנו הרב זה - - -

אני רוצה להגיד שגם מבחינת בזבוז המשאב של שעות שיפוטיות, נכון להגיד שבכלל בית המשפט יידרש לעניין רק אם יהיה שינוי נסיבות. כלומר בכלל לא להתחיל את ההליך ולא לבקש את כל העניין. אשמח להעביר נוסח.

הנה לתשומת לבך לשיח עם משרד המשפטים. שאלה שלישית לעניין היפוך הנטל – זה עולה פעם אחר פעם. ננהל על זה דיון, ואני מציע שאנחנו מנהלים את זה.

חברים וחברות, להעביר בקריאה ראשונה, יש לזה משמעות בתהליכי החקיקה. אני לא מסכימה עם כל מי שאומרים שאין בזה אירוע משמעותי. אני חושבת שהתיקון המוצע הוא אירוע משמעותי. האם יצאה כל תאוותנו בידנו בשלב הזה? לא.

פנינה, את אומרת נקודתית, אבל הנושא של היפוך הנטל עלה.

יצחק, תן לי להשלים.

יש לי רצון ודחיפות להעביר בקריאה ראשונה? כן. מבחינה חקיקתית אם אני רוצה להעביר בסוף דין רציפות לכנסת הבאה לכל תרחיש פוליטי, זה הדבר הנכון לעשות. בקריאה השנייה והשלישית אשמח לשמוע את כל הטיעונים, יש פה דברי טעם, גם של הסיוע המשפטי, גם של הנשים שעוסקות רבות מבחינת המאבק באלימות כלפי נשים וגם זכויות הילד שהם מוגנות. אנחנו כמובן בקריאה השנייה והשלישית נעשה כל שביכולתנו מול משרד המשפטים שאני רואה אותם שותפים לייצר מצב של הגנה במציאות הבלתי אפשרית שנוצרת, כולל אומץ הלב של שירה שנמצאת איתנו כאן ומתמודדת עם זה ארוכות.

כשבאתי עם הצעת החוק המקורית של שלילת אפוטרופסות – נהיתי שרה ולא יכולתי להעביר ואז עודד פורר לקח את זה והמשיך – לא רצו לחתום. אנשים לא רצו לחתום. הרי יש מציאות שצריך לרדת אליה וזאת המציאות, והחיים של ילדים ושל אימהות ושל נשים וגם נשים שכבר נרצחו והמשפחות שעוטפות את הילדים.

רק נבהיר שאנחנו לגמרי מסכימות, אנחנו פשוט לאישור הפרוטוקול.

הכול מובן. אמרתי, פשוט - - -

- - - בדיכאון, כאילו באנו עם הרפורמה המשפטית.

פנינה, אחרי ההצבעה יש לך כמה זמן שתרצי, כי אני צריך להודיע בוועדת כספים. עדי חן מלשכת עורכי הדין בזום. בקצרה כי אנחנו רוצים לגשת להצבעה.

ראשית אני מודה לוועדה ומודה על הדיון החשוב הזה. אנו ממליצים לקבל את ההצעה הגורפת. יש לנו הערות קטנות. קודם כל החוק מדבר על "ילדו שלו" ואנחנו מציעים להוסיף גם ילדי אומנה, כיוון שתרחיש כזה ייתכן ויהיה אפשרי גם כלפי ילדי אומנה או ילדים של בן הזוג של הצד השני, כשלרוב כשיש לנו שני צדדים שגרים יחד, אז אם יש ילדים מנישואים קודמים אז הם גם מצטרפים. ואו כל ילד אחר שהוא תחת החסות וההשגחה של אותו קרוב משפחה אלים.

דבר נוסף שנתייחס אליו, מבחינת תכולת החוק, אז גם לשלול העברת מידע ממוסדות רפואיים וחינוכיים לאותו הורה אלים. גם זאת נקודה חשובה. זה יפיק את התועלת ויצמצמם את אפשרויות השליטה של ההורה האלים. תודה.

תודה רבה לך. ברשותך פנינה אני רוצה לעבור להצבעה.

לפני ההצבעה, אני רוצה להודות לך. שבוע שעבר לא היה פשוט - - -

אני צריך לעלות לוועדת כספים, אין לי את הזמן לתודה.

אני מודה לך. זה שדאגת לרדת לפה באמצע הצבעות, חברי כנסת לא אוהבים תודות.

רגע, עוד לא הקראנו את הנוסח.

לא הקראנו את הנוסח? זה הנוסח של שבוע שעבר? את עוד שאלת עוד שאלה ולא מצביעה. בבקשה להקריא.

אגיד כמה מילים ואז אציג. יש נוסח שהופץ שהוא מוסכם בין משרד המשפטים למציעה. והוא מתייחס גם להוספה של חבלה בכוונה מחמירה כשיש בה הרשעה להסדר של - - - כשהשלילה היא אוטומטית. זה לעניין החלק הראשון. בחלק השני, ציינו גם בדיון הקודם, הוצע במקור בהצעת החוק בטרומית שיהיה כתוב: שתישלל כל זכות של ההורה. והיה לנו חשוב להבהיר – אמרתי את זה גם בפעם הקודמת, אבל אתן את זה עוד פעם: זאת הכוונה בשלילית אפוטרופסות. זה מה שקובע החוק גם היום. כן מוצע עכשיו להוסיף הבהרה קודם כל שההורה שנשללה אפוטרופסותו לא יהיה משיב בשום בקשה למעט לפי חוק אימוץ ילדים. ושיהיה אפשר לשלול או בעצם למחוק – בית המשפט יהיה רשאי למחוק על הסף כל בקשה של אותו הורה מגיש.

עוד לא הקראת את החוק.

בואי נקריא את זה כי היושב-ראש חייב לעלות להצבעות.

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת
מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה(, התשפ"ה – 2025


תיקון סעיף 27א.
1.
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן – החוק העיקרי),
בסעיף 27א –



(1)
סעיף קטן (א) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין שביצע כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו";



(2)
בסעיף קטן (ב) במקום "(א)" יבוא "(א)(1) ו-(א)(2)";


הוספת סעיף 27ג.
2.
אחרי סעיף 27ב לחוק העיקרי, יבוא –



"הורה שנשללה אפוטרופסותו"
27ג.
(א) על אף האמור בכל דין, הורה שנשללה אפוטרופסותו לפי סעיפים 27 או 27א לא יהיה משיב לבקשה בעניין ילדו הקטין בהליך המתנהל בעניינו; הוראות סעיף זה לא יחול
בהליכים לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א– 1981 .





(ב) הגיש הורה, שנשללה אפוטרופסותו על פי סעיפים 27 או 27א, בקשה בעניין ילדו הקטין לפי כל דין, לרבות בקשה להסדרי קשר עם הקטין, יהא בית המשפט רשאי למחוק את הבקשה על הסף, כולה או חלקה, לאחר עיון בבקשה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מקדמית מהמשיב, אם לא הובאו בבקשה ראיות לכאורה המעידות כי בירורה נדרש לטובת הקטין וכן רשאי בית המשפט שלא להידרש לבקשה אם לא חל שינוי נסיבות המצדיק בירור ההליך.



כמו שנאמר פה, אנחנו עוד נבחן לקראת קריאה שנייה ושלישית את הנושאים הנוספים שעלו כאן לעניין תיקוף סעיף 27.

גם את הסוגיות שעלו גם בדיון הקודם.

גם מעשה מגונה בנסיבות מחמירות.

אזכיר שביקשנו בדיון הקודם ואבקש לקראת קריאה שנייה ושלישית לקבל יותר נתונים באופן כללי ובכלל לגבי סעיף 329, בכל זאת מדובר בהסדר חריג בגלל האוטומטיות של השלילה, וצריך גם לקבל נתונים על העבירה הספציפית.

לכל הארגונים, להעביר לנועה את כל ההערות שלכם באופן מתומצת כדי שנוכל בישיבה המקדימה שנקיים, כבר לדון מול משרד המשפטים.

תודה פנינה.

מה לגבי הבחינה לגבי מעשה מגונה שהשארתם לשנייה ושלישית, מבחינת המדינה, הבחינה היא גם בהיבטים תקציביים. ואנחנו נידרש לחזור לוועדת שרים.

תקציבים בהיבטים למעשה מגונה - - - למה?

איזה היבטים יש?

תתמודדו עם הבעיות של הפרדת רשויות אחר כך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

ההסתייגות הוסרה.

הצעת חוק, לא הסתייגות.

מי בעד הצעת החוק כפי שהוצגה על ידי היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

אושר.

החוק אושר.


הישיבה ננעלה בשעה 14:43.