פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



41
ועדת החינוך, התרבות והספורט
17/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 382
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025), שעה 13:08

בירוקרטיה בהפעלת ספקי תכנית הגפ"ן

חברי הוועדה: אביחי אברהם בוארון – מ"מ היו"ר
יוסף עטאונה

לילך אפלטון - מנהלת אגף מענים חינוכיים ותהליכי שיתוף, משרד החינוך

אביגדור דנן - סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

אבישי רות - ספק גפן, ספקי תכנית גפ"ן

דוד דורה - מנכ"ל הדור הבא, ספקי תכנית גפ"ן

לירן שעיה - ספק תוכניות חינוך, ספקי תכנית גפ"ן

עומר טאוב - ועד מנהל, האיגוד הישראלי לכלבנות טיפולית

טלי פרחי - ועד מנהל באיגוד הישראלי לכלבנות טיפולית

רעות צעירי - מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ספקי תכנית גפ"ן

מיה אוברבאום - יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

שרון סיסו - מנהלת מערכת גפן מטעם חברת חוויות ילדות, ספקי תכנית גפ"ן

צמרת אביבי - סגנית נשיא להב ומנכ"לית העמותה לקידום החינוך המשלים

חיים סהר - נציג לשכת הקשר עם הממשלה בכנסת, ההסתדרות הכללית

נדב סיגל - חבר ועד מנהל באיגוד למדריכי כלבנות טיפולית בישראל

תמי סלע

אתי דנן

חבר תרגומים, יפית גולן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בירוקרטיה בהפעלת ספקי תכנית הגפ"ן

צהריים טובים, שלום. אנחנו בדיון בנושא בירוקרטיה בהפעלת ספקי תכנית הגפ"ן. הדיון נעשה לבקשתה של מי שיזמה אותו, צמרת אביבי, מנכ"לית העמותה לקידום החינוך המשלים, נכון?

וסגנית נשיא להב, כן.

וסגנית נשיא להב, זה חשוב מאוד.

הכי חשוב. בזה אנחנו מתחילים.

אני מבקש ממך להציג את הסוגייה, בבקשה.

אני באתי לכאן קודם כל כאשת חינוך, אני אשת חינוך במקצועי, יש לי עסק למוזיקה לגיל הרך. אני לא הספקית של גפ"ן, אבל בעצם במשבר הקורונה יזמתי דיונים על הנושא של החינוך המשלים, כי בעצם הבנו שאין לנו אבא ואמא. ולימים הצטרפתי לאיגוד להב ונבחרתי להיות סגנית הנשיא.

מה זה ארגון להב? בואי תגידי לנו.

לשכת העצמאיים בישראל. אנחנו מייצגים מעל 70 ענפים שונים במשק ומעל 600 אלף עצמאיים, כל ענף והבעיות שלו. בגלל שאני מגיעה מהתחום של החינוך המשלים, כל הנושא הזה הוא בבת עיניי. ולכן אני חושבת שהחינוך המשלים על כל גווניו, אם זה בצהרונים, אם זה חוגים 0-3, אם זה בגני עירייה של תל"ן, או אחר הצהריים, או גפ"ן שנותן את המענה לבתי ספר. החינוך המשלים הוא רחב העירייה וצריך לתת את המענה באמת לכל תחום ותחום.

מה שכואב לי כאשת חינוך, זה שאני רואה ספקים מצוינים, איכותיים, שהם אנשי חינוך והם פשוט בורחים מהמערכת הזו. הם פשוט בורחים, מעדיפים ללכת להתפרנס במגזר הפרטי. כי עודף הבירוקרטיה שיש על הספקים הוא לא נורמלי, וצריכים לעשות איזונים בין הדרישות שמשרד החינוך מכיל, לבין מה שקורה בפועל.

ואני פה רוצה ליצור את האיזונים, ואני כתבתי גם מכתב וראיתי את חומרי הרקע שלילך אפלטון ענתה על המכתב שלי, אבל הדברים האלה צריכים באמת לקבל את המענה ולשמוע את הספקים פה ולהבין שבסופו של יום, המטרה שלנו זה להעשיר את ילדי ישראל. וברגע שאנחנו שוכחים שזאת המטרה, ואנחנו מתחילים להתעסק ברגולציה ובבירוקרטיה שהן לא הכרחיות, יש לנו כאן בעיה.

את אומרת שיש יותר מדי בירוקרטיה ורגולציה, אז בואי תפרטי מה נדרש.

אני אתחיל רק בעניין של מוסר התשלומים, שזה משהו שאנחנו בלהב מקדמים כל הזמן.

אבל אם את קשורה ללהב, את בטח יודעת שמול המדינה כל מוסר התשלומים הוא בעייתי. זה לא קשור למשרד החינוך בהכרח.

אנחנו הכנסנו לשם דרך להב את החוק הזה של מוסר התשלומים. הדברים לא מיושמים בשטח, ואני רוצה שתהיה אכיפה גם על בתי הספר שלא עומדים במוסר התשלומים. מבחינתם הם לא קשורים לאירוע.

מי משלם לכם, בתי הספר או הרשויות המקומיות?

בתי הספר, נכון אבישי?

גם.

מה זה גם? מי עוד?

גם רשויות יכולות לרכוש מתקציבי גפ"ן וגם בתי ספר.

ומוסר התשלומים רוחבי, זאת אומרת גם לרשויות.

אמת. וגם כשאתה מגיע לרשתות בתי ספר פרטיים, גם שם אתה רואה מוסר תשלומים שהוא שונה לגמרי.

אז אנחנו רוצים עכשיו לקבל ככה תמונת מצב.

זו תופעה רווחת, זה לא קשור למערכת החינוך.

זה שהיא רווחת, זה לא אומר שהיא צריכה להתקיים.

אני באה לפה היום ככובע של מי שרוצה לקדם את בעלי העסקים האלה כסגנית נשיא להב וכאשת חינוך, כי אני רוצה לשמור על החינוך האיכות. איכות זו לא מילה גסה.

בואי נסכם שפה את בכובע של חינוך ולא להב.

גם וגם. אני לא רוצה שהעסקים האלה יברחו.

אז אמרנו מוסר תשלומים. מה עוד?

אז בוא נתחיל עכשיו - - -

רגע, לפני שאנחנו מתחילים. מה את יודעת לומר תחת הכותרת בירוקרטיה?

אבישי עכשיו ימשיך, כי אנחנו דיברנו בדרך. יש לנו מלא.

בואו רק נמסגר את הדיון, יש לנו בערך שעה, שכל אחד ידבר קצר כדי שנשמע גם את משרד החינוך ונחשוב ביחד איך עושים ומה עושים. בסדר? קדימה, אבישי.

נעים מאוד, אבישי רות. קודם כל אני אתחיל בזה שאני ספק של מערכת החינוך, ספק חיצוני מזה 14 שנים. ראיתי איך נולד מכרז גפ"ן, ולהגיד שאפו ענק למשרד החינוך וללילך אפלטון על הרמה של מכרז איכותי, מקצועי, שעשוי כמו שצריך ושבאמת שם לעצמו בכותרת שלו, ואולי שם גם מתחיל הקונפליקט להתקיים, שבעצם מדינת ישראל פונה להעשיר את מערכת החינוך הישראלית בתכנים נוספים, בתכנים מגוונים. ושם מתחילות המון בעיות.

יש בעיה מאוד גדולה בתוך המערכת עצמה בגלל שמנסים להעביר אותה להיות מערכת כמה שיותר דיגיטלית. יש שם עניין של אשרור התחלה של פעילות בתוך המערכת עצמה. הדבר הזה גורם לעיכובים אדירים.

כל שנה מחדש אנחנו מופתעים לגלות שהגענו ל-1 בספטמבר, ועדיין אף תוכנית לא מאושרת. וכל שנה מחדש מגלים שאי אפשר להתחיל את הפעילויות ויש סנקציות שמתחילות להיות מוחלות מצד המשרד. הדבר הזה יוצר בעיה מאוד גדולה.

אז מתי אתם מתחילים? אחרי החגים כזה?

אנחנו לא יכולים להתחיל עד שאין אישור של הרשות ושל הפיקוח להתחיל את הפעילות. זה לא משנה אם זה יהיה אחרי החגים או שזה יהיה לפני החגים.

ב-14 שנותיך, מתי פחות או יותר מתחילים לתת את התוכניות?

ב-1 בספטמבר, הילדים מתחילים ב-1 בספטמבר.

לא, זה מה שאמורים, אבל בפועל?

אמורים להתחיל ב-1 בספטמבר. בפועל מה שקורה, זה שהמערכת נכון להיום החליטה שבמידה ואתה לא קיבלת אישור לתחילת הפעילות שלך, אסור לך להתחיל להפעיל אותה, אוקיי? זה יוצר מצב אבסורד לחלוטין.

הרי הלקוח הוא התלמיד, הוא המורים, הוא ההורים. וזה לא ייתכן שהמערכת מתעלמת לחלוטין מהדבר הזה, ולא חושבת לצורך העניין לקיים איזשהו נוהל שאומר שבמידה והגענו לסיטואציה שיש פעילות שהוזמנה, ושנראה בשבילה צורך, אבל המערכת טרם אישרה אותה, פשוט לקיים איזה נוהל חלופי עד שיתבצע האישור עד שמנהל בית הספר לצורך העניין, יוכל לאשר את הפעילות.

אז עיכובים באישורים זו עוד בעיה. מה עוד?

תנאי סף שמוצגים בתוך המכרז הזה. תנאי הסף עלו באופן דרמטי עם המכרזים. מצד אחד יש בזה יתרון מאוד גדול, כי באמת רוצים להביא לתוך המערכת ספקים ברמה יותר גבוהה. מצד שני, תנאי הסף שהוצגו במכרז האחרון, המכרז החמישי של גפ"ן, היו כבר מאוד מעבר לאפשרי.

סתם דוגמה של אחד מהענפים הקיימים במשק, פשוט מכיר אותם מאוד טוב, אני זכיתי עד היום לייעץ להמון ספקים בהגשה שלהם. אז אם אתה לוקח לדוגמה את התחום של מדעי המחשב, רוב הזמן המדריכים שהדריכו מדעי המחשב הם היו סטודנטים למדעי המחשב. הם חבר'ה ברמה מאוד גבוהה, כי הם לומדים באוניברסיטאות, ובטכניון, ודברים כאלו של מדעי המחשב, והיום הם כבר לא יכולים להדריך בתוך המערכת הזו כי יש דרישה של מינימום תואר ראשון או תעודת הוראה.

הדבר הזה הוא מאוד בעייתי. הוא בעצם מצמצם להמון ספקים, במיוחד לספקים הוותיקים, את היכולת לתפעל את המערכת הזאת בשטח. הוא מאוד מייקר את כוח האדם שאפשר להביא לתוך המערכת הזאת, וכמעט והופך אותו לבלתי אפשרי. ושוב, אנחנו יורים לעצמנו ברגל כי אנחנו מונעים פעילות מהילדים שצריכים להגיע אליה וצריכים לקבל את העשרה הזאת.

כנ"ל לגבי מקצועות שאין להם הכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. יש פה נציגים של חבר'ה מתחום הכלבנות. אין לזה הכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, וזה לא התחום היחידי שהוא כזה, והדבר הזה הוא בעייתי מאוד. כי הצורך הזה קיים, והוא הכרחי, והוא נרכש במשך שנים על גבי שנים בתוך מערכת החינוך הישראלית.

לא הבנתי, ולכן מה?

אי אפשר להכניס אותם היום לתוך מערך הגפ"ן.

אתה מונע בעצם את המענה הזה לילדים.

אתה לא יכול היום להכניס מטפל בעזרת כלבים לעשות טיפול רגשי עם ילדים.

אבל יש מסגרות רשמיות שכן מאפשרות את הדבר הזה.

לא שמוכרות על ידי המל"ג בכלבנות.

לא, מחוץ למשרד החינוך אני מדבר. איך שם כן ופה לא?

לא, אין. היום, לפי המכרז האחרון, מכרז חמש של משרד החינוך, אי אפשר להכניס כלבנות לתוך בתי הספר. איך שלא תהפוך את המכרז הזה מכל כיוון אפשרי, לא קיים.

יש מקום אצלי לדוגמה ביישוב, קוראים לזה 'גוונים'. יש שם טיפול בכלבים.

אבל זה בשעות אחר הצהריים. אנחנו מדברים על שעות משרד החינוך.

חברים, אני רק רוצה להבין את הפרקטיקה.

אחר הצהריים אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה.

אין לך את הרגולציה.

אין במדינת ישראל רישיון ללהיות מטפל, אוקיי?

זה לא פרטי.

זה פרטי. כל מה שנקרא אחר הצהריים זה פרטי, תעשה מה שאתה רוצה. אני מדברת כרגע על שעות משרד החינוך, ומה שמשרד החינוך משית עלינו.

או תקציב הרשות לצורך העניין שגם כן מגיע מתוך אותו דבר, ששם אי אפשר להשתמש בזה.

אז מה, בית הספר בעצמו לא יכול לשכור את שירותיו של מטפל רגשי בכלבים?

לצורך העניין.

למה לא?

כי התחום עצמו הוא תחום שאינו מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה וזה תנאי סף שבמכרז.

אם המנהלת רוצה בזה, אז היא לא יכולה להכניס את זה לבית הספר?

לא. אבל אני לא רוצה נורא להתמקד בזה, כי זה לא בדיוק התחום שאיתו אני מתעסק.

נגעת בדיגיטציה, נגעת בתנאי סף ונגעת במקצועות ללא הכרה במל"ג כמו כלבנות. מה עוד?

יש בעיה מאוד קשה שקיימת בתוך המערכת הזאת, וזה כל מה שקשור לעניין עובדי הוראה. קיימות מגבלות שהן כמעט בלתי אפשריות לגבי עובדי הוראה מתוך המערכת שרוצים להיכנס לתוך מערך גפ"ן. הם יצרו מעין שנת צינון שקצת תמוהה, כי באופן טבעי אנשים שיגיעו להתעסק בחינוך הם אנשים שמגיעים מתוך החינוך.

מה גם שרוב תתי הסלים דרשו כאחד מתנאי הסף תעודת הוראה. מי שבדרך כלל יש להם תעודת הוראה, הם אנשים שעובדים בתוך המערכת. אז אני לא כל כך מצליח להבין, כאילו נראה שיש פה מעין פחד כזה מנשירה.

לא הבנתי.

מי שמגיע מתוך מערכת החינוך ורוצה לעזוב את מערכת החינוך הפורמלית, ולהציע בעצם תוכנית בתוך מערך גפ"ן, צריך להמתין לפחות שנה שבה הוא לא יכול להפעיל את התוכנית שלו בתוך גפ"ן. אז מצד אחד אני יכול להבין, אולי קיים איזשהו פחד של המערכת למחסור במורים. אבל מצד שני זה מגיע על חשבון במחסור בתכנים.

זאת אומרת, אם יש תוכן מסוים שצריך לצרוך אותו, אז אי אפשר להגביל אנשים שיש להם את היכולת להפעיל אותו, ולהפעיל אותו כמה שיותר מהר. להפך, אני חושב שככל שהמערכת תעודד את המעבר הזה, שוב, אני חוזר לסעיף הראשון של כתב המכרז. מדינת ישראל קוראת להעשיר את מערכת החינוך בתכנים. אז בואו נעשיר אותה בכמה שיותר תכנים.

כנ"ל דרך אגב קורה לכל מה שקשור לעניין של שירותים. בעצם בשנתיים וחצי האחרונות, כשלא נפתח מכרז שירותים עבור ספקים למערכת החינוך הישראלית, זאת אומרת לצורך העניין מסיבת פורים, אין לי תקציב ייעודי, אין לי ספקים שעברו איזשהם תנאי סף מסוימים על מנת להפעיל את השירותים שלהם בתוך בתי הספר, בתוך מערכות החינוך בארץ.

נגיד מתנפחים, אטרקציות, כאלה.

הגברה, כל אירוע שרק תרצה לעשות את הדבר הזה, לא נפתח לזה מכרז. הדבר הזה משאיר ואקום מאוד גדול. מה גם שיש המון תכנים פדגוגיים שכוללים בתוכם מתן שירותים.

אז מה זה נוגע עכשיו? אתה נוגע בנקודה שבה מנהל בית ספר יכול לקחת על דעת עצמו איזשהו בעל מתנפחים בלי שהוא יעבור תנאי סף למכרז?

לצורך העניין.

למה יש לך בעיה עם זה? זה לא קשור אליך.

הדבר הזה יוצר בעיה מאוד גדולה, ואני אגיד לך איפה הוא יוצר לי את הבעיה הגדולה בתור ספק גפ"ן, במקצועות שבהם יש בעצם ערבוב בין שני הדברים. לצורך העניין, במקצועות כמו עיצוב מרחבי למידה, שבו לפחות 60% מהחשבונית היא חשבונית על רכש, אוקיי? אני לא יכול היום לקיים את הפעילות הזאת בתוך בתי הספר, כי אין לי משמעות לקיים תהליך חינוכי על עיצוב מרחב למידה, ללא היכולת לרכוש את הציוד.

בקיצור, אתה אומר הייתי רוצה שיכניסו גם את המתנפחים לגפ"ן.

הייתי רוצה שיפתחו מכרז שירותים שייתן מענה לשירותים.

זו לא הגדרת הנושא של בירוקרטיה בהפעלת ספקי תוכניות גפ"ן. זה סיפור אחר. אתה רוצה שגם, לצורך ההמחשה, אם יהיה ספק של רופא שיניים, שגם הוא יהיה במכרז. נכון? זה לא קשור לגפ"ן.

אני רוצה שמערכת החינוך הישראלית תאפשר לתת לילדי מדינת ישראל את המעטפת המלאה, הטובה ביותר שאפשר להעניק להם. בשביל זה הדבר הזה קיים. אני אגיד לך גם איפה אני חושב שהבעיה הזאת נמצאת.

כל ההגבלים שנוצרו בתוך המערכת הזאת של גפ"ן, ששוב, אני בטוח שהמטרה שלהם לא הייתה לייצר הגבלים. המטרה שלהם הייתה לנסות להתמודד פה עם בירוקרטיה, שמה לעשות? בירוקרטיה ורגולציה מסוימת צריך להתמודד איתן וצריך ללמוד אותן תוך כדי תנועה.

אבל מה שהדבר הזה עלול לגרום, זה בריחה של ידע מתוך המערכת. כמו שראינו, המון ספקי דיגיטל שהיו במערכת החינוך הישראלית, או לפחות שהתחילו במדינת ישראל פיתוחי דיגיטל לעולמות ה-ETEK, שפשוט ראו את התמחורים, ראו את שיטת העבודה במדינת ישראל ופשוט לקחו את הרגליים שלהם ועברו למדינות אחרות ששם אפשר פשוט להתקיים ולחיות מזה כמו שצריך. אנחנו נמצאים בעידן שבו ידע הוא גלובאלי.

למה? כי התשלומים נמוכים?

לא, התשלומים לא נמוכים. התשלומים בסדר גמור.

אז למה הם עזבו?

כי הבירוקרטיה לא מאפשרת, וכל מי שנמצא פה איתי היום בא לדבר על בירוקרטיה.

דווקא הדיגיטל עזבו?

הדיגיטל קמו והלכו כי לדיגיטל היה לאן ללכת. גם לידע שהיום הפך להיות הרבה יותר גלובאלי, ואין שום בעיה היום לייצר לכל תוכן שהוא המרה שפתית והמרה תרבותית, באמת בכמה לחיצות של כפתור, הידע הזה ייצא ויברח והוא לא יהיה נחלת ילדי מדינת ישראל, וזה משהו שצריך להדליק הרבה נקודות אדומות. זה צריך להרים הרבה דגלים, כי כשזה יקרה, זה כבר יהיה מאוחר מדי.

תגיד רגע, יש לי שאלה לסיום. שירותי גפ"ן, או הפעילות של ספקים חיצוניים, יש לה איזשהו פיזור גאוגרפי מסוים? היא מתרכזת במרכז הארץ? יש גם בפריפריה?

יש בכל הארץ.

באותה רמה?

כמובן שככל שאתה מתרחק מהפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל אתה מקבל פחות תכנים. הם מצאו לזה כל מיני פתרונות, כמו כיתות וירטואליות, שזה פתרון מעולה והלוואי והיה הרבה יותר ממנו והלוואי והוא היה תת סל בתוך גפ"ן. אבל עדיין זה לא מספיק.

דבר אחרון שאני אעלה אותו, ושם באמת אני אסיים ואתן לחבריי פה לדבר, הוא עניין הקנסות. ודרך אגב, זה גם נאמר פה בתוך התגובה של משרד החינוך לדברים שאנחנו שלחנו לפני הפגישה. מובן עניין הצורך בלקיים ביקורת, מובן העניין בצורך בלייצר איזושהי מגבלה מסוימת לדבר הזה.

אבל לא ייתכן שכל התעשייה של גפ"ן מתעסקת וסובבת סביב עניין הקנסות שיוכלו להיות מוטלים מכיוון אחד. הדבר הזה פוגע בעיקר, והעיקר שלנו הוא לבוא ולספק מערכת חינוך איכותית, ולא שום דבר אחר.

אם אתם לא מצליחים לעמוד בקצב של לאשר תוכניות, תרדו מעניין הקנסות. כשתצליחו לעמוד בו, סבבה. וגם אז, אני גם חושב, מה היתרון בלעשות קנס של 5,000 שקל שספק משלם? תנו קנס שאומר שאותו ספק צריך לתת לבית ספר עוד שעת הדרכה. מה זה 5,000 שקלים?

ולאן עובר התקציב של ההכנסות? הוא חוזר לתלמידים? אנחנו לא יודעים מה קורה עם הקנסות האלה.

זה לא עניין שלכם מה קורה עם הקנסות האלה.

בוודאי, כי אנחנו באים בראש ובראשונה למען ילדי ישראל, לתת חינוך איכותי והוליסטי. איפה הקנסות? לאן ה-5,000 שקלים האלה עוברים?

אבל אם יש חוזה בין שני צדדים, וצד אחד לא עומד בתנאי החוזה.

אז בוא נדבר על תנאי החוזה. על זה אני מדברת אביחי, תנאי החוזה צריך לשנות.

אוקיי, אבל קנס זה דבר שהוא מקובל ואף אחד לא שואל לאן הולך הכסף. אם אני ואתי עשינו הסכם ואני צריך לשלם לאתי קנס, אני לא שואל אותה מה את עושה עם הכסף. זכותה לקבל ממני את הקנס.

אבל בואו נמשיך, בסדר? כי יש לנו פה עוד הרבה אנשים. דוד דורה, בבקשה.

אני רק אחדד את מה שהוא אמר. מאוד חשוב לנו העניין, יש פה כמה מנהלים שמנהלים את אותה נקודה. אנחנו בסופו של דבר באים לספק תוכנית של לימוד, וזה יוצר מצב שאנחנו מתנהלים מול המנהלת.

מה אתה מספק?

אני מלמד תכנות ורובוטיקה מכיתות א' ועד י"ב. ובעצם במקום לבוא ולהיכנס, כמו שהוא אמר ב-1 לספטמבר, או שעכשיו נגיד חודש הבינה המלאכותית, להיכנס שבוע אחרי שמזמינים אותנו, אנחנו צריכים לחכות לסבב אישורים של מועצה, של רשות, של מפקחת, וזה מעכב אותנו.

אוקיי, אז למה אתה נוגע בנקודה של האיחור בתחילת הפעילות?

זה לא רק זה.

אגב, איך זה קורה? אתם בעצם ביולי-אוגוסט מתקשרים, עוברים את התהליך ואז מתחילים?

מנהלת מזמינה תוכנית שלי, בעצם מזינה את התוכנית במערכת הגפ"ן. אחרי שהיא הזינה את התוכנית, היא מראה לי שהיא הזינה את התוכנית והכל בסדר, והיא מבחינתה חושבת שכבר הכל בסדר המנהלת, שאני יכול לבוא לעבוד. ואנחנו כל פעם גם צריכים להסביר מחדש שזה לא בסדר. אנחנו צריכים קודם כל לחכות שזה יהיה מאושר מהצד שלי, שאני אראה את היכולת שלי לאשר ולעדכן שעות, ורק אז אני אוכל להתחיל לעבוד.

מה זאת אומרת? למה אתה צריך לאשר? בגלל שאתה מקבל תג מחיר ואתה רוצה לראות אם זה מתאים לך?

תג המחיר אני מקבל בכל מקרה ואני רואה, אבל אני צריך גם לאשר, ומיד אחרי שאני מאשר אני צריך גם לרשום את השעות.

מה אתה צריך לאשר שם?

אני צריך לאשר את ההזמנה שקיבלתי. קיבלתי הזמנה מבית הספר, אני צריך לאשר את ההזמנה שאני מאשר אותה ואני יכול לבוא להתחיל לעבוד.

אבל תנאי המכרז לא משתנים. הגשת לפי תנאים מסוימים.

לא, אין פה כבר קשר למכרז. אני כבר עברתי את המכרז, אני כבר לא במכרז.

עכשיו, כל שנה אתה צריך לעשות את זה מחדש?

כל מנהלת שרוצה להזמין תוכנית מסוימת, אז צריך לעשות את זה מחדש.

לא, אני שואל, נגיד אתה בשנת תשפ"ד פעלת בצורה מסוימת - -

כל בית ספר שמזמין, כן.

- - אתה צריך להתקשר עכשיו מחדש בתשפ"ה?

כן. כל בית ספר מחדש.

אין פה זכייה במכרז רב שנתי או משהו כזה?

לא. מבחינת המכרז, כן יש פה תקופה. זאת אומרת יש חלק מהתוכניות שמאושרות לשלוש שנים, חלק מהתוכניות מאושרות לשנה אחת.

אוקיי. אז מה אתה אומר? עיכוב באישורים.

של הרשות המקומית. הרשות המקומית היא זאת שעוצרת את העניין. המנהלים רוצים כבר שהם יתחילו ב-1 לספטמבר, הרשות המקומית לוקחת את הזמן ולא נותנת את האישור. ובגלל זה נוצר העניין הזה, כי בעצם הספקים שיש להם מדריכים, הם לא יכולים.

מי ברשות המקומית?

אני ביקשתי להזמין את מיכל מנקס שהיא סמנכ"לית חינוך בשלטון המקומי.

אוקיי, בסדר גמור. מאה אחוז. דוד, עוד?

כן, אני סתם אפילו גם רוצה לתת עוד איזושהי דוגמה קטנה עכשיו בלייב. עכשיו מנהלת בית ספר רצתה לשנות טיפה את התוכנית, תוכנית שכבר הזמינה בתחילת שנה. היא הזמינה את התוכנית ורצתה טיפה לשנות את השעות, ברגע שהיא משנה, הכל עובר מההתחלה. כל סבב האישורים עובר מחדש וזה תוקע אותנו.

הבנתי, טוב. שרון, בבקשה.

נעים מאוד, אני שרון סיסו מטעם חברת חוויות ילדות של אפטר סקול. אנחנו חברה שיש לה שבע תוכניות מאושרות בגפ"ן מ-א' עד ו' בפריסה ארצית של 1,500 שעות שבועיות. אני שמה את זה כרגע בצד, אבל הסרבול של הזנת השעות, 1,500 שעות שבועיות מדי יום זה שתי משרות לדבר הזה. זה משהו שלא תקצבנו מראש כשהצענו את המחירים של שעת תל"ן/גפ"ן, כשסגרנו חוזים מול בתי הספר.

כמה שנים אתם עובדים במערכת? הרבה שנים.

20 ומשהו שנים.

אז איך? מה, לא ידעתם שיש את הסרבול הזה?

גפ"ן זה משהו חדש, דבר ראשון. הזנת השעות בגפ"ן, שכל שעה זה שישה שדות שאתה צריך להזין, א'2 בשעה 08:00-08:50, שישה שדות שצריכים להזין, זה טיים קונסומינג מטורף. תכפיל את זה ב-1,500 שעות שאני צריכה להזין ביום על בתי הספר מצפון עד דרום עם הרבה במרכז.

מה התפקיד שלך בחברה?

אני מנהלת את התל"ן באזור המרכז, ואת כל מערכת הגפ"ן בכל הארץ מטעם חברת חוויות ילדות. נפלה עליי הזכות לקחת את הפרויקט הזה בשתי ידיים, ומבחינת עבודה סיזיפית, זו עבודה מאוד מאוד סיזיפית. יש המון באגים במערכת, הרבה דיווחים הולכים לאיבוד, הרבה פעמים כשאתה מדווח בצורה מאוד רציפה, מנסה לשמור ואי אפשר לשמור וזה הכל מההתחלה.

רציתי לקחת את זה למקום קצת יותר קדום. מנהלת בית ספר, אין לה מושג, לרובן אין מושג איך לדווח בגפ"ן את השעות. הן לוקחות מכל מיני סלים, זורקות תוכניות ותקציבים, לא תואם למחיר השעתי, אין הלימה למה שקורה בפועל בשום דבר, ואז מה שקורה שאני צריכה גם לתקן מול המנהלת את מה שקורה, מנהלות שגם קשה לשוחח איתן כי אין להן הרבה זמן, וגם להגיד להן ללכת לתקן את הנזק שהן עשו בדיווח של הגפ"ן.

וגם אחר כך, אחרי שהן משנות ומתקנות בהתאם למה שאתה אומר להן כדי שתהיה באמת הלימה בין מה שהזמנתם לבין מה שקורה, ולא סתם נפזר שעות במקום הזה, הרשות נכנסת. הם עשו את התיקונים, עכשיו מחכים למישהו מהרשות שילחץ על כפתור ויאשר את זה.

מי זה מהרשות?

לא יודעת.

למה? כשאת עובדת מול תל אביב, מי זה ברשות?

אני עובדת ב-20 בתי ספר בתל אביב, אני עובדת גם גוף שנקרא 'יובל חינוך' בגדול. ספציפית יובל חינוך לא נכנסים לגפ"ן, אוקיי? אז הם פחות רלוונטיים. אבל יש לי בתי ספר שהם לא בתל אביב, שרובם דרך הגפ"ן.

יש פונקציונר ברשות המקומית שזה התפקיד שלו?

כן, בדיוק.

קוראים לזה פיקוח. המפקח או מפקחת.

אני אסביר לך מה קורה, אני רוצה רק להגיד לך מה הרצף. דיברתי עם המנהלת שעה, הסברתי לה, היא אמרה לי אין בעיה תיקנתי את מה שצריך, החודש התחיל, המדריכים שגייסתי יולי-אוגוסט והדרכתי אותם, שהם אמורים להתחיל לפי חוזה שסגרתי איתם ב-1 בספטמבר, לא יכולים להתחיל לעבוד.

למה? כי בגפ"ן אני לא יכולה להיכנס ולתקתק לבית הספר הזה, ולמה? כי יש לי הערה 'ממתין לאישור רשות'. מי זה מהרשות? מי זה הבן אדם ברשות? יצא לי להתקשר לרשות נס ציונה, לדימונה, לכל כך הרבה רשויות כדי לדעת מי לוחץ על הכפתור, שאני יכולה בתור ספק מסכן לשבת לתקתק את השעות האלה של הפעילויות. זה דבר ראשון. מנהלות, אין להן הדרכה מקדימה לאיך לפזר את השעות ואיך עושים את זה. אז זו נקודה ראשונה שאני רוצה לדבר.

לפני שאת ממשיכה הלאה, לילך אפלטון? אני לא מכיר. גברתי, שלום וברכה. את משרד החינוך, נכון?

אכן.

שאלתי: אתם משלמים לספקים האלה, נכון? זה כסף של משרד החינוך. רק שאלה קטנה, אחרי זה נשמע אותך בהרחבה. למה צריך את האישור של איש הרשות המקומית כדי להעביר את הכסף?

אני אענה רק על זה, אבל כמובן שאחרי זה אני אסביר את כל הרקע. אישור הרשות הוא בעצם אחד מכללי הגפ"ן. גפן זו לא רק מערכת, גפ"ן זו מדיניות שלמה. כל תוכנית עבודה של מנהל בית ספר לא מורכבת רק מתוכניות של ספקים חיצוניים, היא מורכבת מימי הדרכה, משעות בודדות, מתוכן דיגיטלי, מאין ספור רכיבים בתוך התוכנית.

וכל שינוי כזה, דורש אישור גם של המפקח על בית הספר, וגם על נציג הרשות. נציג הרשות זה או מנהל אגף חינוך, או מורשה חתימה כזה או אחר, כי יש פה גם היבטים תקציביים שהרבה פעמים מי שלוקח עליהם אחריות זו הרשות.

רק את הנקודה הזאת רציתי לחדד, אחרי זה אנחנו נשמע בהרחבה.

אני רוצה להמשיך, יש לי פה עוד שתי נקודות שאני חייבת לסיים אותן. מנהלות בית הספר רוצות להתחיל עם תל"ן הורים. יש לנו מספיק תקציב לתל"ן מתל"ן הורים, נמשיך אחר כך עם הגפ"ן. מה קורה בעצם בפועל?

תל"ן הורים זה משולם על ידי ההורים.

תשלומי הורים.

רגע, את אמרת שאת בכל הארץ. יש תל"ן הורים גם בנגב?

יש תל"ן הורים באזור באר שבע, כן. יש תל"ן הורים בכל הארץ.

במקומות פריפריאליים?

גם יש.

מעוטי הכנסה? יש תל"ן הורים?

יש, וזה מתוקצב אחרת. בוא נגיד שבאזור המרכז אתה צריך רוב של 90% כדי להפעיל. באזורים אחרים יש אחוזים פחותים יותר והמחירים בהתאם. רציתי לומר כזה דבר. אני מביאה פה סצנריו שגורף את זה להמון בתי ספר. מנהלת בית ספר אומרת אני רוצה להתחיל את השנה עם תשלומי תל"ן הורים. גפ"ן יש לי, אני אחשוב על זה אחר כך בהמשך, יש לי תקציב.

השנה התחילה, מגלה שבעצם אין לה מספיק בקופה אז היא רוצה את זה דרך הגפ"ן. אין לה כסף לשלם לי, אבל אני לא יכולה בתור ספקית ללכת רטרו אחורה ולדווח את השעות שלה. אז כרגע אין לי תשלומים בתי הספר. כשיתחילו את השנה, אני מביאה להם שירות, אין להם איך לשלם לי כסף כי בגפ"ן אי אפשר לדווח אחורה. ויש הרבה בתי ספר כאלה שביקשו לדווח X, ובפועל אחר כך החליפו את זה ל-Y.

למה לא מאפשרים את זה מתל"ן ההורים?

אי אפשר, אין כסף.

כי תל"ן ההורים זה תשלום מרצון ולא כל ההורים רוצים.

אז עכשיו יש חצי שנה שהפעלתי תוכניות העשרה בבתי הספר ולא קיבלתי תשלום. קח את כל גן יבנה, תשעה בתי ספר שעוד לא שילמו לי מתחילת שנה.

אבל למה הפעלת אם אין אישור?

דבר ראשון, מנהלת בית ספר לא ידעה שלא יהיה לה כסף. היא אמרה תתחילו לעבוד, אני אשלם לכם. עכשיו היא רוצה שאני אדווח את זה דרך הגפ"ן כי יש לה כסף בגפ"ן, אבל אני לא יכולה ללכת אחורה כי גפ"ן לא מאפשר לי לדווח אחורה, רק קדימה.

מדווחת קדימה כפול?

כפול. אני לוקחת רטלינים לדווח את הדבר הזה, לא בצחוק. זה כפולות על כפולות על כפולות על כפולות. כן, אין לי איך להכניס את כל השעות האלה.

לא נראה לי שזה תקין לדווח כפול.

זה לא תקין בכלל. אגב, זה לא משהו שאני עושה, אבל אני יכולה להגיד לך שבהתחלה בלי לדעת דיווחתי הרבה אחורה. אוקטובר, אמרו לי תעשי גפ"ן, הלכתי לספטמבר דיווחתי. רק אחר כך גיליתי שאסור לדווח אחורה.

טוב, בסדר גמור, מאה אחוז שרון. עוד מילה אחרונה?

כן. רציתי להגיד משהו על היקף השעות. אנחנו גוף שיש לו היקף שעות כל כך גדול של דיווחים. Give us a break. כאילו ברמה הזאת. זה לא הגיוני הסרבול של הדיווח, זה לא נורמלי. זה לא שיש לי ביום לדווח איזה עשרה בתי ספר ופה זה נגמר. זה מעל 100 בתי ספר, מעל 102 מוסדות של דיווחים. תודה רבה.

תודה לך. לירן שעיה.

סליחה, רק שאלה, הדיווח הוא ישיר או דרך בתי הספר?

הדיווח פיזי בתוך מערכת גפ"ן מאוד מאוד לא משומנת שנתקעת המון. אתה אומר עכשיו אני אשב על זה כמה שעות, וכרגע היא לא עובדת. שבוע שלם היא יכולה לא לעבוד. לדווח אחורה אתה לא יכול, רק קדימה.

הקולגות שלי פה נגעו ברוב הנקודות.

מה אתה מספק? שכל אחד יספר לנו מה הוא עושה, שיהיה לנו מעניין.

אוקיי. לי קוראים לירן שעיה, אני ספק של גפ"ן, תוכניות של התפתחות אישית ואומניות לחימה בבתי ספר, גם לילדים וגם לנוער. אני עושה את זה כבר המון שנים. הייתי הרבה לפני התוכנית של הגפ"ן, ובעצם נתתי שירות ומענה להרבה בתי ספר. וכשהתחילה התוכנית של הגפ"ן, אז התחלתי את כל התהליך של הרישום בעצם למכרז, להירשם כספק, עם כל הסרבול ועם כל הבעיה שבדבר.

אני רואה שיש לי עוד הרבה קולגות, גם מהתחום שלי וגם מתחומים אחרים, שהמעבר הזה, ובעצם להירשם כספק זה כבר סף שהוא מאוד מאוד קשה. לא כולם יכולים לעשות את זה, לא לכולם יש איזו אחות או בן דוד עורך דין שיכול לעזור להם להבין את הטפסיאדה, לחתום על כל המסמכים ולעשות את כל מה שצריך, אבל זה צד אחד שהוא בסדר.

ברמה השנייה, יש לנו את הנגיעה הבסיסית הזאת, שבעצם אני רוצה לבוא ולתת את השירות, אז אם הם אמרו שאני מאושר כבר ביוני כביכול, אבל לא מאשרים עד נובמבר, זה משהו אחד. יש את חוסר הוודאות שלנו, אם יש עבודה, אין עבודה.

אני היום מגייס חבר'ה שיעבדו אצלי, אני אמור להתחיל איתם בספטמבר, אני סוגר איתם עבודה ובפועל מגיע ספטמבר-אוקטובר, אין לי עבודה לתת להם, הם נעלמים, מתנדפים. אחרי זה כשאני כן אמור להתחיל את העבודה, הם כבר לא נמצאים, אני אמור לחפש מההתחלה עובדים. זה משהו שהוא בעצם שם אותי באיזה מלכוד כזה, שמצד אחד אין לי עבודה לתת להם, ואז כשיש עבודה, אין לי עובדים לשים ואז אני ממולכד מבחינת בתי הספר. בעצם אני תקוע גם מפה וגם מפה.

יש לחצים לא הוגנים עלינו לדעתי. בעצם, הדרישות אלינו כל פעם עולות. יש דרישות שעולות במה שאנחנו צריכים, איך אנחנו מציגים את עצמנו, בין אם זה ביטוחים, בין אם זה הדיווח של השעות, ובעצם אנחנו מגיעים למקום שאנחנו לא מסוגלים לתת מענה. דורשים מאיתנו לגדול יותר ויותר, ומצד שני אנחנו לא יכולים להתעסק במה שאנחנו אמורים לעשות ביומיום וזה לתת חינוך.

ב-100% פעילות שלך בעסק הזה, מה יחס הבירוקרטיה-תוכן?

אוקיי, אז ספציפית היום אני הרגשתי שבשביל להירשם, אפילו במכרז האחרון, הייתי צריך לעשות המון המון בירוקרטיה, ולרשום, ולהביא את כל הטופסיאדה, ואת כל התוכנית, ולמלא סילבוסים ודברים, ובפועל כשאני ניגש, בין אם זה תוכנית בבית ספר אחד או שניים, אז כמותית רואים שזה לא משתווה.

ספציפית השנה אני שיניתי את זה, כי אני השנה הורדתי. אני אחרי שנתיים שאני נע בין מילואים ללהיות קב"ט אצלי במושב. לא התעסקתי בזה יותר מדי, גם הראש לא שם, אז אני החלטתי בעצמי שאני מוריד את הכמות של העבודה שלי עם הגפ"ן. ההשקעה שלי בלהירשם, ולהיות ספק, ולהביא את כל מה שאני צריך, לעומת מה שאני יכול לתת כשירות, היא מאוד מאוד נמוכה.

אוקיי. עומר טאוב.

אני תכף אתן לנדב להציג בדיוק את הנקודות של הכלבנים. אני רק רוצה לחדד את מה שנאמר כאן.

מה אתה עושה?

אנחנו עושים כלבנות טיפולית בבתי הספר.

אז אתם עושים כלבנות. איך אתם נכנסים? אמרנו שמל"ג לא מכיר בכם.

עד עכשיו אפשרו לנו להיכנס, מהשנה הקרובה הובהר לנו שלא נוכל להיכנס בלי אישור של המל"ג.

זה לא נכון, אני לא מכירה הבהרה כזו.

אוקיי. זה מה שהיה כתוב במכרז. זה כתוב במכרז חד משמעית. אלא אם כן הכלבן הוא פסיכולוג, אז כן.

ועד היום הכלבן לא היה פסיכולוג?

לא.

אלא הוא היה סוג של מוסמך מטפל.

לא מטפל. כלבן.

מטפל רגשי. יש כלבן כמו ביחידות הכלבנים, בסדר? ויש שמטפל רגשי בכלבים.

אני מבין, אז לפני שאנחנו נכנסים לזה, ונדב תכף יחדד כי הוא מומחה לעניין הזה, רק רציתי להגיד לגבי מה שנאמר כאן. אם בית הספר מזמין אותי לעשות פעילות, הזין את השעות שלו בגפ"ן, שזה כבר קשה, קיבל סוג של אישור של הפיקוח, שזה כבר קשה, אני לא יכול לדווח פעילות כמו שנאמר כאן אחורה, אני לא יכול לדווח פעילות קדימה. זאת אומרת, אם בית הספר אומר לי בוא מחר, אני לא יכול כי הגפ"ן לא מאפשר את זה.

כי צריך שבוע מראש. יש לך תנאי.

עכשיו, אם אני כן מגיע לעשות את הפעילות ואני מדווח עליה משום מה, אני מקבל קנס כאמור. זאת אומרת, בית הספר הזמין אותי, בית הספר קיבל אישור.

לא הבנתי, על מה הקנס?

על זה שדיווחתי פחות משבוע מראש. עכשיו, יכול להיות מצב, וזה קרה לנו הרבה, לך זה בטח קרה הרבה, שדיווחתי את השעות מראש והגעתי לבית הספר והעברתי את הפעילות. בדיעבד גיליתי שמערכת הגפ"ן משום מה מחקה את הדיווחים שלי, אין לי אפשרות לדווח עוד פעם כי עבר השבוע מראש הזה, ואני אקבל על זה קנס למרות שאני עשיתי את הכל בסדר.

זו תקלה חמורה במערכת ובנהלים של המערכת, ולכן החשיבות שצמרת אמרה לגבי מה קורה עם הקנס הזה, כי אם הקנס הזה יילך לדוגמה לשיפור המערכת, אז זה יעזור לכולם. סתם לצורך הדוגמה. זהו, וזה לא פיירי. אנחנו בסדר, בית הספר בסדר, הכל בסדר, יש בעיה במערכת, אנחנו משלמים קנס.

אני רוצה להבין שנייה, אתה אומר שאם אתה מדווח פחות משבוע, קודם כל, כל שעת פעילות מצריכה דיווח פרטני.

כן, כל שעה. לפחות שבוע.

כל שבוע מראש. ולכם אסור לדווח פחות משבוע, צריכים לדווח יותר משבוע. לא זו אף זו שלפעמים יש תקלות במערכת, דיווחים לא נקלטים ואז אתם מקבלים קנס על כך שדיווחתם פחות משבוע. ואם הדיווח לא נקלט וכבר קרתה הפעילות, אז לא משלמים לכם גם על הפעילות שקרתה.

נכון. ואם אנחנו מעיזים לדרוש את התשלום שלנו, נקבל עליו קנס.

מה גובה הקנס?

5,000, או 10,000.

לא, הקנס שתקבל הוא לא בהיעדר דיווח, אלא הוא בדיווח בפחות משבוע.

כן, בהיעדר דיווח אני פשוט לא אקבל כסף.

מה גובה התשלום על שעת פעילות?

תלוי בסלים, בין 200-250 לרוב הסלים.

זאת אומרת שמה, תקבל 250 שקל על הפעילות ו-5,000 שקל קנס?

כן.

אמת.

הקנס הוא 5,000 שקל?

כן.

קנס ראשון. קנס שני, זאת אומרת אם פעמיים קרתה תקלה במערכת שלא תלויה בי, אני מקבל 10,000 שקל. פעם שלישית, אני אגרע ממאגר הספקות.

הוא עף מהמאגר.

איפה אתה נותן פעילות?

בכל הארץ. אילת עד קריית שמונה.

אילת עד קריית שמונה? מה, אתה נוסע בשביל 250 שקל עד קריית שמונה?

לא, יש לי מדריכים כמובן. מדריכים מקומיים.

הבנתי. אתה תל"ן הורים?

גם תל"ן הורים, גם גפ"ן.

בקריית שמונה יש תל"ן הורים?

כרגע אין בקריית שמונה אף אחד.

בסדר גמור, מאה אחוז. בימי שגרה באילת.

בחלק מבתי הספר כן, בחלק מבתי הספר לא.

הוא אומר נכון. בחלק כן, בחלק לא. איפה שכן, גבייה מאוד מאוד חלקית.

איפה כן ואיפה לא? בואו תפרטו לי, יש פה עוד בעיות.

זה עניין של המצב הכלכלי של ההורים. זה סוציו אקונומי. יכולה להיות שכונה יותר טובה, יותר חזקה, ויכולה להיות שכונה בבתי ספר שכן, לא יהיה להם. זה ככה, אין הלימה. ויש פערים חברתיים עקב כך.

מה אתם מציעים?

וואו, להוציא את התל"ן מהידיים של ההורים. ההורים לא יכולים לקחת את העניין הזה עליהם. אם כן הם רוצים, או לא רוצים, אם יש להם כסף או אין להם כסף. המדינה צריכה לקחת אחריות על הדבר הזה.

מה התשלום להורה בתל"ן הורים?

600 שקלים בגנים לשנה לילד.

ובבתי ספר?

700 ומשהו.

ומה שאתם אומרים, זה שנכון להשית על כלל ההורים, לצורך העניין את ממוצע ההכנסות, או אם רק 50%.

לא להשית, להוציא מהידיים שלהם.

שנייה, להוציא מהידיים ומישהו צריך לשלם את זה.

המדינה. מאוד פשוט, אה?

הכי קל.

אני יושבת איתך ועם בצלאל, אני מסדרת לכם אחלה תקציב.

העניין הוא יותר פשוט. אנחנו באנו לפה כי מעניין אותנו להתעסק בחינוך.

החברים האלה הם גם עסקים והם גם צריכים להרוויח את מטה לחמם, והם לא יכולים בסופו של יום לברוח מהמערכת. כי אני רוצה שיהיה חינוך איכותי לתלמידים.

אוקיי. שאלה אחרונה לעומר, יש לך חברים שהופרשו מהמערכת ומטה לחמם נשבר?

יהיה לנו.

לא, מה יהיה לנו? השאלה אם אתם מכירים אנשים ששלוש פעמים דיווחו לא כמו שצריך.

אה, לא. כי זה עדיין לא התחיל. זאת אומרת בסוף שנה שעברה התחלנו לקבל מכתבים על זה שנקבל קנסות תיאורטית, התחלנו לקבל מכתבי אזהרה.

אז זה עוד לא התחיל?

לא, זה עדיין לא התחיל. זה יתחיל מהשנה הקרובה, זה מה שנאמר לנו לפחות.

נדב, בקצרה.

אנחנו פה מייצגים את האיגוד למדריכי כלבנות טיפולית בישראל. רוב הכלבנים שלנו עובדים גם בבתי הספר.

איזה תואר צריך בשביל לטפל רגשית בכלבים?

טיפול רגשי זה משהו אחר. אנחנו מדברים על מדריכי כלבנות טיפולית, זה משהו שונה. מטה לחמם שנגעת בו, של מלא כלבנים טיפוליים שעובדים היום בישראל, הולך להישבר. יש איזושהי אכיפה חדשה שהולכים להכניס, ומדברת על העניין של תעודות הוראה. זה איזשהו תנאי שמשרד החינוך הכניס עכשיו.

לכל ספקי גפ"ן?

נכון.

זאת אומרת מי שמלמד קראטה יצטרך תעודת הוראה?

זה בדיוק העניין.

זה מטורף.

גם מי שמרכיב לגו, כן.

זה בדיוק העניין, שזו איזושהי הוראה שנכנסה ועכשיו מתחילים לאכוף אותה, שזה מה שאנחנו כאיגוד מדריכי הכלבנות הטיפולית באנו לבקש להוציא, ויש לנו גם פתרון. היות ואנחנו איגוד חדש ויש לנו כבר עשרות, ובקרוב מאות חברים באיגוד, אנחנו מכירים בבתי ספר רציניים והמטרה שלנו להעלות את הרמה של כל התחום הזה, גם בעניין החינוך.

לטובת העניין, איפה שאנחנו מכירים במקום שמלמד כלבנות טיפולית, אנחנו מבקשים שהדבר ייחשב לטובת גפ"ן כתעודת הוראה או כל תעודה אחרת שביקשו. כי לבקש עכשיו מכל מדריכי הכלבנות הטיפולית בארץ, מדובר על מאות אם לא אלפים, לעשות שינוי וללמוד הוראה, זה לא ישים והם לא יוכלו להיערך לזה, בטח לא מעכשיו למחר. זו הצעתנו.

אוקיי. טלי פרחי, בבקשה.

אני מצטרפת לכל מה שנאמר. עוד משהו שרציתי להגיד זה, במכרז האחרון אנחנו התבקשנו גם להכניס בעצם את המדריכים של הכלבנות הטיפולית, שזה גם התחום שאני באה ממנו, בעצם שיעבדו בשנה הבאה. אנחנו לא יודעים.

לא הבנתי.

אנחנו התבקשנו להכניס את השמות של המדריכים שיעבדו בשנה הבאה. מילאתי את אלה שעובדים איתי, אבל אין לי מושג אם הם באמת יעבדו שם. אני מקווה שתהיה לנו את האפשרות לשנות את זה. זו פשוט דרישה שהיא לא כל כך הגיונית.

למה אין לך מושג אם הם יעבדו שם?

אתה יכול לקבל התחייבות על מישהו שב-1 לספטמבר 2026, בהנחה שהם יוכלו להתחיל ב-1 בספטמבר, הם ישמרו לך אמונים ולא ימצאו מקום עבודה אחר?

לא, לא זאת הבעיה. נראה לי שהבעיה היא תעודת הוראה.

גם.

יש שינויים. זה מדריכים והם משתנים.

זה בני אדם, אי אפשר לסמוך עליהם.

כמה מדריך כלבן מרוויח בחודש? רק מהסיפור הזה של כלבנות.

הוא יכול להגיע למשכורות של 9,000 שקל בחודש, של 10,000, של 5,000. תלוי כמה הוא עובד.

זאת אומרת בדרך כלל, תקנו אותי אם אני טועה, מדובר בבחורים צעירים שמשלימים הכנסה.

הם לא משלימים, זאת ההכנסה שלהם, תבינו. יש לי היום תחתיי עובדים סביב ה-30 מדריכים, שמתוכם בעצם בשנה הבאה הולכים הביתה 28.

כמה שעות הם עושים בחודש? על המשכורת הזאת שאת מדברת, כמה לשעה מרוויח מדריך?

סביב 150.

הבנתי, ואתם מקבלים את היתרה של 100 שקלים.

נכון.

שנותן לך גם את הרווח וגם את המנהלות.

שנותן לנו בעצם את המזכירה שיושבת ומזינה בגפ"ן את השעות.

וגם מתפרנסים מזה.

מתפרנסים מזה גם, נכון. אבל הם כולם, כל ה-30 האלה, מתוך ה-30 שעובדים איתי היום, 28 הולכים הביתה.

כמה שעות כל אחד מהם עובד בממוצע בחודש? בערך, בממוצע.

הם עובדים נגיד ארבע שעות ביום.

בבוקר, שעות משרד החינוך.

ארבע שעות כפול 20 ימי עבודה פחות או יותר. בין 80 ל-100 שעות. 3,000 שעות בחודש פחות או יותר לעסק שלך.

וכאילו פשוט לא תהיה להם פרנסה, וכמובן שגם לנו לא.

אז המחזור של העסק שלך עושה 300 אלף שקל בחודש רווח.

לא רווח, מחזור.

מחזור אחרי שניכית שכר מדריכים.

לא, אני לא מגיעה.

למה?

כי יש שמונה חודשי פעילות בשנה.

מאה שקל לשעה, 3,000 שקל.

אביחי, לא עובדים כל השנה. יולי-אוגוסט חופשים, אין.

אז 300 כפול שמונה. 2 מיליון ו-400 אלף בשנה, 200 אלף שקל בחודש. יפה, לא רע. בוא נשמע אתכם כספקיות, ובכלל על מה שרציתן לדבר ואז נעבור למשרד החינוך.

מיה אוברבאום, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אנחנו מאגדות תשעה מרכזי סיוע ברחבי הארץ. שאלת לגבי פריפריה, החל מהצפון, קריית שמונה ועד הדרום, כולל מרכז סיוע יהודי לחברה הדתית והחרדית, מרכז סיוע לחברה הערבית.

כחלק מהפעילות של מרכזי הסיוע, אנחנו מעבירות הכשרות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. בחינוך הפורמלי עשרות אלפי הכשרות לאלפי תלמידות ותלמידים מדי שנה.

אני רוצה שנייה להבין. אתן גם כן נותנות את השירות שלכן במסגרת ספקיות תל"ן?

נכון. כל אחד ממרכזי הסיוע היא עמותה.

מן הסתם לא תל"ן הורים, אלא תל"ן משרד החינוך.

זה לא תל"ן. תל"ן זה תקציב אחד על ההורים, שההורים משלמים. גפ"ן זה תקציב המדינה.

הבנתי, אז אתם גפ"ן.

אנחנו גפ"ן, נכון. ואני אשמח שרעות ממרכז סיוע תאיר תפרט.

אהלן, נעים מאוד. אני רעות, אני מנהלת מחלקת חינוך בבית העיר, מרכז סיוע אחראי על אזור השפלה. זה אומר שיש תשע מחלקות חינוך בארץ שעוסקות בחינוך למיניות מיטיבה. עשייה חשובה, גדולה, אלפי סדנאות, אלפי שעות שמדריכים ואנחנו נותנים אותן לתלמידים ותלמידות.

רציתי גם להצטרף לחבריי פה על הזנת הנתונים. גם הזנת הנתונים מסורבלת, ארוכה, בלתי פוסקת, שדות רבים. ואני אגיד שאנחנו במחלקת חינוך עובדים עם מערכת ממוחשבת שנקראת 'סלספורס', אנחנו מכניסים לשם נתונים מאוד חשובים, ולכן אנחנו צריכים לעשות עבודה כפולה.

אנחנו לא מתפנים לעשות את מה שבאנו לעשות. מעבר לחינוך בפועל בתוך הכיתות, אנחנו מטפלים בפניות של פגיעות מיניות של ילדים, ואנחנו לא יכולים פשוט לעשות את העבודה שלנו כי אנחנו עוסקים בהזנת נתונים.

ומעבר לנתונים, אם אני צריכה לעשות שינויים, הכל מסורבל. מכתבים. דיברתם פה על הקנסות, למה אני צריכה להתעסק בקנסות בכלל?

רגע, אבל חבר'ה תקשיבו, כל מערכת, גם מערכת עסקית, כל מערכת ארגונית בנויה גם מעבודה "שחורה" וגם מעבודת תוכן.

השאלה מה היחס בין הדברים.

יפה. אז אני רוצה לשמוע ממך, לא זה שעושים עבודה שחורה. אין מה לעשות, זה חלק מהחיים. גם כחבר כנסת זה חלק מהחיים, אפילו חלק גדול.

לגמרי. לגמרי. אז היחס פה הוא לא פרופורציונאלי. ואני אגיד משהו על הנושא של כל ההכנסות. אנחנו עמותה ללא מטרת רווח. כל ההכנסות מהסדנאות הן הוצאות לפעילות המרכז. אין לי שום רווח מזה.

לכן, אם אני עסוקה בבירוקרטיה כל הזמן, מה יוצא לי? איך אני מתפנה לייצר פרנסה גם למדריכים שלי? זה באמת לא יכול להיות ככה. ואני רוצה רגע להוסיף על הנושא של התמחור, וזה לא דובר כאן.

אני היום מוגבלת למחיר בתוך הגפ"ן. יש לי תקרה. לא רק שיש לי תקרה, יש לי גם דירוג. הדירוג שלי, אני יכולה גם להראות לכם צילום, אם כתוב לי היום 500 שקלים לסדנה, באופן אוטומטי בית ספר שהזמין יותר משמונה סדנאות, יורד לי המחיר ל-300 שקלים.

השוק לא נמצא במחירים האלו. הוא לא קיים. איך אני יכולה לשלם לעובדים שלי? אני צריכה לגייס תרומות מבחוץ. אני לא יכולה לעבוד ככה. מה שהייתי רוצה זה שלא תקבעו לנו את הדירוג הזה. למה יש דירוג אוטומטי?

ואני אגיד גם, המכרז הנוכחי, נאמר לנו שאחרי שנעבור את הטופס המנהלי והטופס הפדגוגי, בטופס התמחור תהיה לנו אפשרות לשנות. מסך אפור. נעול. אין לי אפשרות לגעת במחיר. ויש אחוז נוסף על מע"מ, מגזרים פרטיים, נתתם להם אפשרות להעלות אחוז מע"מ אחד, אני אין לי אפשרות לגעת. אני עמותה ללא מטרת רווח, אין לי אפשרות לעבוד עם הסכומים האלה.

זה באמת אחד הנושאים הכי חשובים בעיניי, שהייתי שמחה שתשימו לב אליו. והנושא של הקנסות דיברתם עליו, אז בטח ובטח שאם מדובר בעמותה.

לא הבנתי, אבל את לא גובה מע"מ ומזדכה על מע"מ כעמותה.

נכון.

אז למה את רוצה להוסיף את האחוז הזה?

אני לא רוצה להוסיף. אני אומרת שהשוק עצמו הוא רווי, במיוחד בשדה של החינוך המיני. לוקחים המון המון כסף. מנחים שלי בורחים ממני, למה שיעבדו איתי? משלמים להם במקום אחר יותר. למה שהם יעבדו איתי? אני כעמותה נשחקת.

ולמנחים שלך את כן מוסיפה את האחוז הזה כי הם מזדכים במע"מ. זה מה שאת אומרת.

כן, ואנחנו צריכים להביא תרומות. זה מאוד מאוד קשה. ודבר אחרון שהייתי רוצה להגיד, זה הנושא של המכרז. אני ספקית בגפ"ן, מוערכת מאוד, מדורגת יפה, ויש לנו שם בגפ"ן. אנחנו בסבב השלישי שמועשרים בגפ"ן ואני שמחה על כך מאוד והייתי רוצה שזה ימשיך.

אני לא יכולה שיהיה לי עוד פעם סבב כזה מייגע של הגשת המכרז. הגשת המכרז היא ימים, שעות של ההגשה שלו. אם אני מוערכת, תנו לי תהליך קצר בסבב הבא, תקלו עליי. אתם מכירים אותי, אתם יודעים כמה אני מוערכת, תקלו עלינו הספקים שכבר שלוש קדנציות בפנים. תקלו עלינו. יש לנו שערות לבנות מהגשת המכרזים.

טוב, מאה אחוז. תודה רבה.

אביחי, משפט. המנהלים יכולים לתת דירוג לספקים, אבל זה לא הדדי. הספקים לא יכולים לדרג את המנהלים.

כי אתם ספקים והם צורכי שירותים. מה לעשות?

לא, לא. צריכה להיות פה הדדיות.

בסוף סלקום מבקשת חוות דעת מהלקוחות שלה. את מבינה מה אני רוצה לומר.

אני מבינה מאוד, אבל צריכה להיות הדדיות. לא יכול להיות שמנהלים ידרגו בצורה כזאת את הספקים ובסוף הם עפים מהמערכת. בוא ניצור את האיזונים ההכרחיים האלה.

רק חשוב להגיד לגבי זה, הדירוג הזה הוא גם אנונימי. זאת אומרת, אנחנו לא יודעים איזה בית ספר כתב עלינו מה, לכן אין לנו מה לעשות עם זה.

חברים יקרים, בואו נחזור לדוגמה של סלקום. כשסלקום לוקחת חוות דעת מלקוחות, הלקוחות נשארים אנונימיים, ועם כל הכבוד, סלקום לא מחווה דעתה על הלקוחות שלה.

לא, אבל סלקום יודעת מי דירג.

בסופו של יום נוצר מצב כזה שהמנחים שמגיעים, הם לא יהיו המנחים שבאמת טובים. אם הגפ"ן נועד לתת מענה יותר טוב לכלל התלמידים של ישראל ולכלל, אז בעצם קורה שהמנחים שמגיעים, הם לא המנחים הטובים ביותר. זה לשם הולך.

יש לי רק שאלה אחת לפני שאנחנו עוברים למשרד החינוך. חשבתם פעם כולכם ביחד לבנות איזשהו מנגנון, או לצרוך איזשהו יועץ ארגוני שייתן מענה לכולכם יחד מול משרד החינוך?

משרד החינוך לצערי הרב לא יושב איתנו כארגון להב. זה בעצם הדיון הראשון שאני יוזמת בעניין הזה, ואני אשמח שמשרד החינוך, והחשכ"ל, והשלטון המקומי יישבו איתנו ואנחנו נגיע לעמק השווה. כרגע מנחיתים החלטות. אנחנו רואים את זה הרי בכל התחומים.

אוקיי. משרד החינוך, בכבוד. אני מקווה שרשמתם את כל הדברים.

כן. רשמתי וגם חלק מהטענות אני מכירה. אבל לפני זה, קודם כל חשוב דווקא, אני גם מתפלאת על חלק מהדברים ששמעתי, אבל בטח בשבילך יו"ר הוועדה, אנחנו נעשה רגע קודם כל סדר. אני חושבת שיש פה בלבול מאוד מאוד גדול ונעשה פה יישור קו.

קודם כל, מי שיושבים פה זה ספקי גפ"ן. כמובן שאני, כמו שמי שנותן שירות לכל אחד, אני אמורה לתת גם להם שירות, חלק מהתפקידים שלי, ובוודאי הם מוערכים על ידי, בטח מי שבמכרז. אבל מכרז המאגר הוא רק רובריקה אחת בכל מערכת הגפ"ן, ומה שהוצג פה כאילו כל המענים שניתנים למוסדות חינוך הם דרך הגפ"ן, זו טעות מאוד גדולה, ואני רוצה רגע להגיד איך זה פועל.

מנהל בית ספר נכנס לתוך מערכת הגפ"ן ויכול לצרוך מגוון של מענים. הוא יכול לצרוך אמרנו ימי הדרכה, שעות למורים וגם ספקים. הרובריקה הזו היא אומנם רק רובריקה, אבל היא רובריקה שמייצרת המון עניין ורעש, כי הסכומים שאנחנו מדברים עליהם זה בערך קרוב ל-800 מיליון שקלים שהולכים רק לתחום הזה.

אז גם לשאלתך קודם, לא מדובר פה, ובוודאי שכולכם פועלים ממניעים של חינוך, אבל בואו, אנחנו פועלים פה בהקשר של ספקים, ויש פה ספקים שנותנים שירות ומקבלים על השירות הזה כסף. אין פה עניין של התנדבות. זה חשוב רגע לשים פה על השולחן ולהיות הוגנים.

מאגר התוכניות, יו"ר הוועדה, היה קיים גם טרום עידן הגפ"ן. משרד החינוך עשה פה מהלך מאוד מאוד גדול, כי אם טרום עידן הגפ"ן, כל אחד שרק היה נרשם ברישום מאוד פשוט היה יכול להיכנס למערכת, בעידן הגפ"ן בא משרד החינוך במהלך עצום ואומר אני רוצה לקדם אפקטיביות בחינוך.

וכדי לקדם אפקטיביות בחינוך, יש לי דרישות. יש למשרד החינוך גורמי מקצוע והם אלה שקובעים. אתם בטח חשבתם שאני יושבת בחדר וכותבת את זה, גורמי המקצוע, כל אחד בתת סל שלו, יושב וכותב את תנאי הסף שלו.

כמובן שאביגדור יושב פה, הלשכה המשפטית, וועדת מכרזים מאשרים את הכל. ולכן מבחינתנו תקציבי הגפ"ן אלה תקציבי המשרד, וספק שנכנס מתקציבי המשרד, נדרש לסטנדרטים מסוימים ונדרש לחובות מסוימים. הקשר פה הוא קשר מכרזי.

בוודאי חלקכם פה, בטח צמרת והארגון הגדול, מכירים גם מכרזים אחרים של המשרד שהם בטח לא דומים למכרזים שלנו. אם דיברתם פה על בירוקרטיה, ובקרה וקנסות. אנחנו התחלנו בגישה מאוד רכה ומאוזנת מול הספקים.

המכרז הראשון שהציגו פה, יו"ר הוועדה, הוא היה מכרז שבו, רפורמת הגפ"ן היא כמובן מאוד חדשה. התחלנו בזה שקודם כל כמעט כולם נכנסו בתשפ"ג. לא רצינו לייצר באזז גדול בשטח ותנאי הסף היו רזים בצורה מיוחדת נגיד כך.

בהחלט שהחל מאז אנחנו מהדקים ומעדכנים את תנאי הסף בהתאם למה שמתאים למערכת החינוך, לצרכים שלה, לתהליכים שאנחנו מזהים ומבקשים שספקים יבואו במגע עם תלמידים יעמדו בסטנדרטים מסוימים.

הנושא של הדיווחים שחוזר פה כל הזמן, וחשוב פה רגע להבהיר, משרד החינוך מחויב לעשות בקרה על תוכניות של ספקים שנכנסים במסגרת הגפ"ן. ככל שהוא לא יודע מראש מי הולך להיכנס איפה, בוודאי שאי אפשר לעשות בקרה. זה חד משמעית.

מה זאת אומרת מי הולך להיכנס איפה?

אם ספק לא ידווח שבוע מראש לפחות, ובוא, במכרזים אחרים גם צריך לדווח הרבה יותר, אבל לפחות שבוע מראש איפה הוא הולך להיות, בוודאי שהבקר של משרד החינוך לא יכול להגיע ולעשות בקרה. אז זה תנאי הכרחי, כי אנחנו משרד קצת גדול עם זכיינים שיודעים לתכנן את התהליכים שלהם.

רגע לילך, אני רוצה להבין משהו. אם ספק קראטה לצורך העניין, מספק במשך שמונה חודשים שיעורי קראטה לילדים בכיתה ח'. איזה היגיון או איזה צורך יש כל שבוע, או כל שבוע פלוס, שהוא יחזור למערכת וידווח שהוא הולך להעביר שיעור ושוב להעביר שיעור? למה הוא לא יכול לדווח פעם בשנה?

אתה שואל שאלה מצוינת. זה יקפיץ אותי כמה תהליכים קדימה, וחשוב גם לשים את זה פה. אנחנו עושים המון תהליכים מול הספקים, אני גם אגיד שאנחנו לומדים. ומי שנמצא פה וותיק בוודאי יכול להשוות מה שהיה בהתחלה למה שקורה עכשיו.

הקמנו אתר ייעודי רק לספקי הגפ"ן, אנחנו עושים קבוצות מיקוד, יש פה אנשים ששותפים להם. מידעון חודשי, וחבל לי רק על המע"מ, כמו מורה תפסתי אותך שלא קראת המידעון האחרון בנושא המע"מ.

כי מה התשובה בנושא המע"מ?

כי המערכת תפתח לעדכון המחירון בתאריכים מסוימים. אז זאת אומרת, זה לא הכל מהרגע להרגע. אנחנו גם כמובן עושים מפגשים מקצועיים, אנחנו רואים בספקים שותפים, אז זאת אומרת אם אפרת לאופר שישבה פה בדיון הקודם רוצה לשתף את הספקים בתת הסל שלה, דגשים מסוימים בנושא הבריאות, אנחנו חושפים אותם לזה ועוד תהליכים רבים ואחרים.

הנושא של המכרז, זה מאוד חשוב לי שתכיר, המכרז מתפרסם אחת לשנה בחודש נובמבר. נכון שבהתחלה היו חבלי לידה ופרסמנו יותר, אבל המכרז מתפרסם אחת לשנה בחודש נובמבר, ואני רוצה רגע להגיד כמה מספרים.

בחודש נובמבר?

נכון. בנובמבר האחרון פורסם המכרז והוא נסגר בינואר. הגישו אליו, ואני מקווה שכולם יושבים, מעל 4,000 ספקים הגישו מעל 16,000 הצעות. ככה אנחנו מתמודדים כל שנה. אין עוד מכרז כזה בשירות הציבורי.

אנחנו מנהלים פה מערכת חסרת תקדים בהיקפים שאין כמוהם עוד בשום מכרז, וכל התוכניות שמוגשות, כל ההצעות שמוגשות נבדקות פדגוגית ומנהלית על ידי גורמי המקצוע. כמעט 300 אנשים ברחבי המשרד, שזה כרגע מה שהם עושים בנוסף לתפקידם.

ולכן עד שאנחנו מסיימים לבדוק, זה יהיה בעזרת השם בחודש יוני, יתחיל תהליך של השגות כמו בכל מכרז, ולכן המערכת יכולה להתכונן ולהיפתח, בטח אחת לשנה. קבלו על זה שזה רק אחת לשנה, אבל בטח לא ניתן לעשות יותר מזה.

וגם מי שזוכה במכרז שלנו, זוכה לשלוש שנים. אני לא מבינה למה צריך לגשת כל שנה. מי שזוכה בתוכנית מסוימת, ניגש לשלוש שנים.

זה חדש וזה לא נאמר לנו.

נו, אז פתרנו פה בעיה. יפה.

מי שכתב את כתב המכרז בוודאי יכול לראות, יש שם סעיף. אני מאוד מקווה שמי שניגש למכרז קורא אותו. שלוש שנים, וזה לא מהמכרז האחרון, זה כבר מהמכרז הקודם, אני מצטערת, בואו רגע נדייק.

נכון. המכרז של 2.

לא, והמכרז של 2 הוארך לשנתיים.

1 ו-2 היה לשלוש שנים וקוצר לשנתיים. מכרז 3 היה לשנה.

לא, חבל. את המכרזים אנחנו פרסמנו ותאמין לי שאני זוכרת גם אם תעיר אותי בלילה. המכרז הראשון פורסם לשנה, כי כמו שאמרתי היו תנאי סף רזים, לא רצינו להעביר את זה. המכרז השני לשלוש שנים.

מתי המכרז השני פורסם?

באוגוסט 2022. בינואר לאחר מכן הפרסום השלישי.

זאת אומרת הוא תקף עד אוגוסט 2025?

לא, הוא תקף עד סוף שנה.

עד סוף השנה הזאת.

כן, הוא תקף עד סוף השנה הזו.

עכשיו אני רוצה רק לחדד נקודה. אמרת שהמכרז נפתח בנובמבר, מוגשות בקשות, בוחנים אותן עד יוני.

מפרסמים תוצאות, אז אנחנו מתחילים הליך של השגות.

כמה זמן הליך של השגות?

בערך חודשיים. מגישים אלפי השגות.

ואז ב-1 בספטמבר הספקים לא יכולים להתחיל.

אנחנו מתנהלים גם לפי כמובן משאבים של המשרד והכללים שלו.

בוודאי לילך, אבל השאלה היא כזאת, אם ביוני מציגים את ההחלטות ופותחים את זה להשגות עד יולי-אוגוסט.

לא, זה לא תלוי בהשגות. במכרז, מי שזכה ופורסם ביוני שהוא זכה, יכול ישר להתחיל להתקשר מול מנהל בית ספר לשנה שמגיעה.

בלי שיהיה תלוי בהשגות?

בוודאי.

זאת אומרת, את אומרת שאם פלוני זכה במכרז מסוים, זה שאלמוני אומר גם לי מגיע, לא קשור לזה.

חד משמעית אתה צודק. מי שאנחנו פרסמנו לו ועדת מכרזים, אחרי זה אם אביגדור ירצה להשלים.

אז אם ביוני פלוני זכה במכרז וההתקשרות איתו נעשית ביולי-אוגוסט, אז בספטמבר הוא כבר יכול לספק תוכן.

בוודאי.

אז כשיש לנו את אדון רשות מקומית שצריך לאשרר את הפעילות.

אז זה אני רוצה רגע להתייחס, זו נקודה שבאמת אנחנו מנסים לטפל בה. זו נקודה שהיא מפריעה כמובן גם לנו, רגע אני אגיע אליה.

אני רוצה להבין, מי שמשלם את הגפ"ן זה משרד החינוך.

זה מנהל בית הספר משלם ישירות, ויש פה איזשהו סטארט-אפ.

אולי אני אתייחס. אני אביגדור, יועץ משפטי. אני מלווה את הגפ"ן בשנים האחרונות.

רגע, אבל אביגדור, אני רוצה לשמוע את לילך עד הסוף. אז תן לנו רק נגיעה בנקודה הזאת ואז נחזור. אני רוצה לשמוע אותך באריכות.

הגפ"ן, גמישות פדגוגית ניהולית, אמרנו שמי שמקבל את ההחלטות ברמה של מנהל בית הספר או הרשות המקומית, זה היה איזושהי התפתחות, ולכן חייבנו כל בית ספר בעצם לפתוח חשבון בנק לבית הספר ולשם מכניסים את כספי הגפ"ן. ההתקשרויות הן באמת של בית הספר, והן נחשבות מבחינה משפטית התקשרויות של הבעלות. אני בכוונה מחדד את זה.

מה זאת אומרת התקשרות של הבעלות? ברשתות. או של משרד החינוך.

או כשיש רשות מקומית, אז זה של הרשות המקומית.

של הרשות המקומית או של משרד החינוך?

לא משרד החינוך, של הבעלות על בית הספר. מה זה אומר? שאם הרשות המקומית יש לה כללים מסוימים להתקשרויות, חייבים לעבור את הכללים של ההתקשרויות.

אז יש פה כפל משפטיזציה.

אין לנו ברירה, כי בסופו של דבר ההתקשרות היא של הרשות. אז יש לנו גזבר, יש שם ועדות מיוחדות לקבלת החלטות.

אבל אם ההתקשרות מבחינה משפטית היא של הרשות, המכרז יוצא ממך. ממשרד החינוך.

משרד החינוך יש לו את הראייה הרחבה, ודרך אגב זה כבר מעוגן בחוק. חוק ייעוד כספי הקצבות. משרד החינוך הוא מנהל את התהליך הזה, והוא גם הרבה פעמים המעסיק של המנהלים. הוא מבין שמנהלים לא יכולים לבצע את כל הליכי הרכש הזה, אז הוא ניסה לשחרר בירוקרטיה מהמנהלים ואמר אני אעשה לכם את רוב העבודה השחורה, שאתם רק תוכלו להזמין במערכת גפ"ן, באותה מערכת דיגיטלית, את השירותים שאתם צריכים.

אבל בסופו של דבר, כשמנהל בית הספר מזמין שירות, אז בעצם ההזמנה היא של הרשות. וצריך להבין את זה. היא גם אמרה את זה לילך, אנחנו גם היינו רוצים שמיד ב-1 לספטמבר כבר כולם יהיו עם תוכניות עבודה מאושרות. אבל אנחנו יודעים שזה לא קורה.

דרך אגב, אנחנו מדברים פה בצורה מאוד מאוד מכלילה. יש 258 רשויות, חלקן מאשרות מהר, חלקן מאשרות לאט, חלקן לא מאשרות בכלל.

אבל תסכים איתי אביגדור, שאתה לא רוצה בכלל את היד הנוספת הזאת על ההגה.

לא, אני לא מסכים, כי בסופו של דבר יש רשויות מקומיות שאומרות מאוד חשוב לנו להיות שותפות למדיניות במוסדות החינוך שנמצאים אצלנו ברשות, אנחנו רוצות להיות שותפות למדיניות החינוך באותה רשות.

אבל – תסכימו איתי, לילך – שיש פה אובר דרים.

אנחנו היינו שמחים שיהיה מנגנון מהיר.

זה לא מנגנון מהיר.

אבל זה לא בשליטתנו.

אני מבין, אבל יכול להיות שצריך לעשות פה תיקון.

אתה צודק יו"ר הוועדה. זה באמת אחד הדברים שאנחנו עושים לגביהם מהלכים. אני אגיד מהלך אחד שעשינו, ואני מבינה גם, לא רק היום, כי אני שומעת כמובן גם את הספקים בלי קשר, שצמצמנו את הטווח שצריך לתת לרשות לאשר את תוכנית העבודה.

ואם הוא לא מאשר?

הוא ייכנס.

אז לגבי הרשות, אנחנו באמת עשינו איזשהו מהלך. הוא דורש עוד תהליכי הטמעה. אני שומעת את הספקים, גם שמעתי אותם בקבוצות המיקוד. זה אחד הדברים שעלו מאוד חזק, וזה משהו שלנו כמשרד ואנחנו ניקח וננסה גם לקדם את זה.

אני שואל אותך שאלה, אם הוועדה פה תתכנס מול השר ומול השלטון המקומי, על מנת להסתפק רק בחתימה של מנהל בית הספר, זה שזה יפשט הליכים זה ודאי.

אני לא מכירה, אני לא רשאית לענות על זה, וזה בטח לא בתחום שלי.

מה דעתך כאשת מקצוע?

דעתי היא שיש פה עוד כמה מורכבויות שצריך לתת עליהן את הדעת, ויבואו גורמי מקצוע נוספים וכל אחד יגיד את עמדתו, ואז אפשר יהיה לקבל החלטה מושכלת יותר. התכנסנו גם להיבט של המכרז ומאוד חשוב לי שתכיר את זה, אני אעשה את זה גם נורא בקצרה.

האישור של הרשות, צריך לבחון את זה ולראות איך עושים ואיך מצמצמים את הפער באישור. זה רגע נשים בצד. עלו כמה טענות שרגע חייב להבהיר אותן. דבר ראשון, בהיבט של תנאי הסף. משרד החינוך הוא זה שקובע את תנאי הסף ואנחנו עומדים מאחורי תנאי הסף הללו.

ואני רוצה לספר לך על מספרים, כי מספרים מדברים באמת בצורה הטובה ביותר. במאגר שלנו רשומות מעל 12,000 תוכניות. אין עוד מאגר כזה. ובכל תצ"ל יש או מאות או אלפי תוכניות, תלוי בתצ"ל ובגודל שלו.

זאת אומרת שמענים יש בשפע. מתוך ה-12,000 נרכשו רק כ-6,000 תוכניות. זאת אומרת שהשוק רווי בתוכניות. זה כמובן מכרז מאגר גם כי אנחנו יודעים שיש עושר של ספקים ותוכניות, ואנחנו לא רוצים לאבד שום דבר. ולכן זה מכרז מתוקף מאגר, זה לא מכרז שיכולים לזכות בו מספר מוגבל של ספקים.

אבל אנחנו רואים שמתוך ה-12,000 נרכשו רק 6,000. זה מדבר שלא חסר מענים לבתי ספר, הם מקבלים את המענים, ובהחלט המטרה שלנו זה שבתי הספר יקבלו ספקים ותכנים שעומדים באמות המידה שקבעו גורמי המקצוע, כדי לקדם אפקטיביות בחינוך.

לגבי המשוב, אני חושבת שאתה הבהרת את זה מצוין, וגם אנחנו הבהרנו את זה במספר נקודות. מנהלי בתי ספר, יו"ר הוועדה, חשופים גם ללא מעט לחצים. לא כל הספקים הם ספקים נחמדים כמו שיושבים כאן. יש לנו מורכבויות באזורים מסוימים.

וחד משמעית, המשוב יישאר חסוי ואנונימי, כדי שמנהל בית ספר ירגיש מספיק נוח לתת את המשוב. המשוב הזה הוא כלי תומך החלטה. זאת אומרת, שמנהל בלחיצת כפתור רואה מה חשבו וכתבו העמיתים שלו המנהלים, ויודע האם כדאי לו להזמין את התוכנית. אז בוודאי שזה כלי סופר חשוב עבורנו, עבור המשרד, כדי לקדם תוכניות איכותיות במערכת.

מאוד חשוב לי לדבר לגבי המענים הנוספים שאמרו פה. המכרז כרגע קולט תוכניות חינוכיות. הוא לא קולט מענים נוספים כמו רכש וציוד. בשביל כל הדברים הללו יש למנהלי בתי ספר תקציבים נוספים. א', שים לב מה עשה המשרד, עשה פה משהו מאוד מתקדם.

הוא אמר לכל מנהל, 30% מתוך תקציב הגפ"ן שלך הוא תקציב גמיש. זו ההגדרה. בתקציב הגמיש, אתה יכול לרכוש מענים נוספים שלא אישרנו במסגרת המכרזים של המשרד. אתה יכול לקחת פעילות לפורים, או מתנפחים, או לא משנה.

באישור השלטון המקומי?

בהליכי תיחור שהמנהל עושה אל מול הרשות ואל מול הכללים של המשרד. אבל ב-70%, הסכום הארי שהמשרד מקצה, בוודאי שכל מענה אנחנו רוצים שהוא יעבור בקרה איכותית, פדגוגית, מנהלית. כל התהליכים הללו כדי לוודא שבסופו של דבר אנחנו נימדד, אנחנו אלה שצריכים בסוף לתת את הדין וחשבון, שאנחנו מקדמים אפקטיביות בחינוך.

לילך, תודה רבה. יש לי עוד שתי שאלות: תל"ן הורים – ?

זה לא קשור אליי.

אני רוצה רק שתתייחס לעניין הקנסות.

רגע, צמרת. לילך, תעודת הוראה לכלל המדריכים – ?

זה לא נכון. עכשיו רק ברפרוף עברתי על חלק מתנאי הסף, זה ממש לא נכון.

רגע, יו"ר הוועדה, יש פה משהו דחוף שחייבים להגיד אותו פה. עברתי על המכרז אין ספור פעמים, לא כולם חייבים תעודת הוראה, לפחות בשבעה תתי סלים שעברתי עליהם עכשיו.

עוד משהו לגבי המדריכים. נכון שהשנה אנחנו מתקדמים. כל מדריך שנכנס למערכת, אנחנו מבקשים שהוא יוזן בשם ותעודת זהות, כי מבחינתנו הספק שמזין את המדריכים שלו, ואפשר לעדכן במהלך השנה, זה כתוב בכתב המכרז ויש לכם מערכת מקוונת בשביל זה, וזה נכתב במידעון לפני חודשיים.

כל ספק שמכניס מדריכים מצהיר שהם עומדים בתנאי הסף של המכרז, ובעקבות תהליכים שלנו שראינו שזה לא תמיד קורה בפועל, החל מהשנה אנחנו רוצים לדעת על כל גורם שנכנס לבתי הספר ובא במגע עם התלמידים. ורק כשזה נעשה במערכת מקוונת אנחנו יודעים לעשות את ההצלבות, ובהחלט המשרד מקדם בברכה את המהלך הזה.

עוד שאלה אחת שהייתה לי. עלו הרבה טענות על מערכת ממוחשבת קצת מיושנת, קצת תקולה.

אז המערכת היא מערכת מאוד מתקדמת להגשת מכרזים. אין עוד מערכת כזאת להגשת מכרזים. בדרך כלל הגשת מכרז היא במעטפה בתיבת דואר. אצלנו זה במערכת מקוונת, וכמו כל מערכת היא דורשת עדכונים.

וכבר עכשיו בעקבות קבוצת המיקוד האחרונה, רשמנו באמת כמה דברים שעלו מהספקים ובהחלט הם צודקים, יש דברים שנדרש לעדכן ואנחנו מעדכנים תוך כדי תנועה. מערכת הגפ"ן פועלת רק שלוש שנים, ואנחנו בהחלט במגמה של לימוד.

המכרז הבא למיטב הבנתי ייצא בחודש נובמבר 2025.

נכון.

אתם יכולים להתחייב פה שתטמיעו את כלל הבעיות שצפו פה ובכלל?

כלל הבעיות שצפו פה, חלקן אני לא מסכימה שהן בעיות, אז אני בטח לא אתחייב שאנחנו נטפל בהן. אבל בהחלט דברים שעלו כמו מה שהוצג פה על שכפול של הזנה, זה לגמרי משהו שאנחנו בימים אלה מטפלים בו. ובוודאי שעלו פה דברים שהם מגיעים ואנחנו נדרשים ואנחנו נעשה.

אוקיי. אביגדור עכשיו, בבקשה.

אז כן, באותה נשימה כמובן לדוגמה, נאמר פה דרישה נוספת לחובת ביטוח. אז אנחנו לא מתכוונים לוותר בדברים כאלה. אם יש תוכניות שמסכנות איכשהו מישהו בבית הספר, לדעתנו כן חייב שכל ספק במאגר יחזיק את הביטוח המתאים. זה נראה לנו טריוויאלי.

אבל אני אתייחס לקנסות, כי באמת חלק מהדוברים פה דיברו על הקנסות. קודם כל, אנחנו מבינים שזה אירוע רציני. אנחנו לוקחים אותו מאוד ברצינות. אני מדבר 'אנחנו' כי יש לנו ועדת מכרזים שמתכנסת אחת לשבוע ודנה במכרז הזה. זה מכרז שתופס פוקוס רציני מבחינת תשומות הניהול שלנו בגלל ההיקפים שלו, והחשיבות שלו, ואנחנו קשובים מאוד מאוד לטענות שנשמעות פה.

אני גם אגיד במאמר במוסגר, שמאחר שזה מכרז, אז יש גם תקיפות בבית משפט ועתירות, אז אנחנו הרבה פעמים מנהלים גם את הדברים במסגרת בתי המשפט. אבל לגבי הקנסות. קודם כל זה לא קנס שהוא לא בשיקול דעת, וזה חשוב שאני אגיד את זה.

שיקול דעת של מי?

של משרד החינוך.

לא של המנהל.

לא, לא של המנהל. אנחנו כאן נמצאים באיזושהי מצוקה.

מי במשרד החינוך?

אגף בקרה.

מי באגף בקרה?

מי שמנהל את אגף בקרה זה פארס, הוא סמנכ"ל, ויש לו מנהל, משה טשנדי, שהוא מבצע את זה בפועל. אבל בכל מקרה, הכללים באמת נועדו למצב שיום יבוא ונגיע אליו והכל יהיה תקין, שהאישורים לתוכניות העבודה הבית ספריות יהיו ב-1 לספטמבר, וכל תחילת מתן השירותים יהיה בסמכות ולא בחריגה מהכללים. כי כרגע מה שקורה, אם לא ניתנו כל האישורים ברשות והספקים החליטו להתחיל לתת שירותים כי מנהלי בתי הספר ביקשו, יש פה איזשהו סיכון. עד עכשיו איכשהו זה עובר, אבל כעיקרון יש רשויות מקומיות שהן לא מסוגלות לשלם.

יכול להיות שגזברים, יכול להיות שמנכ"לים ברשויות לא יאשרו את ההתקשרות הזאת, ויהיו סכסוכים שקשורים למתן שירות והיעדר סמכות. אנחנו מבחינת הנהלים מצפים שמתן השירות יהיה לאחר שיתקבלו כל האישורים, כי לא נעים שיהיו פה ספקים שלא יקבלו את התמורה עבור השירותים.

לגבי הקנסות, אז עוד פעם, בשיקול דעת, ולכן ועדת מכרזים לקחה את זה לתשומת הלב. אנחנו ממש בימים אלה, גם אתמול קיימנו דיון, אנחנו נבחן שוב את התשובות של הספקים למכתבי הקנסות. אנחנו נבחן אם אפשר לעשות איזשהו מדרג, לראות אם אפשר להתחיל מספקים מסוימים ששם נמצה איתם את הנושא של הקנס ואחרים, אנחנו נבין שכרגע אנחנו צריכים עוד איזושהי ארכה לשפר את המערכת.

כן, השאלה בכלל למה צריך לדווח שבוע מראש ולא פעם ב-? אפשר לדבר גם פעם בחודש נראה לי. לא, לילך?

הם יכולים לדווח בהחלט גם פעם בחודש, אבל אי אפשר לדווח פחות משבוע לפני תחילת הפעילות.

למה לדווח שבוע לפני החודש? זאת אומרת, אתה מדווח על חודש יוני, אתה מדווח עד ה-15 במאי.

ספק תיאורטית יכול לדווח לאורך כל השנה את הפעילויות שלו. אבל הכלל פה, וזה מה שלא הובהר נכון, ככל שאתה רוצה לדווח עכשיו על פעילות חדשה, זה חייב להיות לפחות שבוע מראש.

לא, הפעילות סיסטמתית קונסיסטנטית.

בוודאי שאפשר.

יש לנו בעיה עם זה שתגיד מחר אני מגיע.

לא, לא מחר. ברור. אתה יכול לדווח ב-15 במאי על יוני, וב-15 באפריל על מאי.

בוודאי.

הבנתי, אוקיי.

יש לי משהו לומר. לעשות מערכת, יש את המערכת של גפ"ן, שספק יהיה לו מאחורי הקלעים אקסל שהוא יכול לרוץ עם זה, אני יכולה לעשות דיווחים לכל השנה ואז להטמיע את זה במערכת. אגב, יש כזה דבר.

אני רוצה לסכם. עלו פה כמה וכמה דברים. עלתה פה טענה על מערכת ממוחשבת. אני מציע שאנחנו נעשה איזשהו פיילוט עוד לפני נובמבר. תעודת הוראה, הבנו שאין צורך. דיווחים שבוע מראש, הבנו שאפשר לדווח.

רגע, סליחה. על תעודת ההוראה, אבל הם טענו גם על עובדי הוראה. מדיניות משרד היא שעובדי הוראה לא יכולים לעבוד במסגרת הגפ"ן אם אין להם את ההיתרים הנדרשים. אנחנו מבינים שיש ספקים שהם גם עובדי הוראה, אבל כאן זו מדיניות המשרד בצורה מאוד ברורה.

אני מבין. דיווחים שבוע מראש, הבנו שאפשר לדווח גם לפני יותר משבוע מראש. אתר ייעודי, קבוצות מיקוד, זה גם לילך סיפרה לנו שיש את זה. לאור ריבוי הספקים, 16,000 תוכניות ו-4,000 ספקים. יש אתר ייעודי. תנאי סף, אומר משרד החינוך רבותיי, תנאי סף זה באחריותנו, גם מי מעביר וגם מה מועבר. ואני מקבל את זה, זה הגיוני. גם אתם כהורים מקבלים את זה.

תל"ן הורים זאת סוגייה שלא למדנו אותה יותר מדי. רשות מקומית, לדעתי צריך לתת פה פתרון מערכתי עמוק, כי ריבוי האישורים הזה הוא מביא לבירוקרטיה רבה. וכל מדיניות הקנסות, בימים אלו נערכים דיונים על כל המדיניות הזאת.

אני ממש במשפט אחד מסכם. אני חושב שמה שאנחנו נעשה זה שאחרי שנוציא סיכום של הדיון הזה, יקבלו אותו במשרד החינוך. אולי יתייחסו אליו, תקבלו אותו אתם. אני חושב שיהיה נכון לקבוע פה עוד כחודש דיון נוסף לראות מה מתקדם.

אני חושב שנכון, את הפיילוט של המערכת הממוחשבת, להציג לא בנובמבר ואז לבדוק מה קורה, אלא עכשיו כשיש לנו זמן להכניס כמה שינויים בהתאם למה שהם אומרים, לבדוק את הדבר הזה שזה עובד כמו שצריך. כמו שעושים בכל מקום.

בוודאי, זה לא יהיה בנובמבר. זה לא קשור למכרז, זה מתקשר להתנהלות שלהם מול בתי הספר.

לא, אני מדבר על זה שבנובמבר יוצא המכרז הנוסף ואז יש פיק של המערכת. אני מדבר שעכשיו, כשאנחנו נמצאים בחודש פברואר, נכון להוציא במהלך החודשים הקרובים מערכת ממוחשבת כפיילוט.

זו לא מערכת ממוחשבת, אלא עדכונים במערכת הקיימת.

ואז לערוך פיילוט על המערכת המעודכנת, כדי לראות אם היא נותנת לנו מענה לכל התקלות והבעיות שיש. וזהו, שיהיה לנו בהצלחה.

הדבר הכי חשוב, שהספקים רוצים להתחיל לעבוד ב-1 בספטמבר. שמשרד החינוך ימצא לזה פתרון.

כל מה שאמרנו יהווה פתרון לדבר הזה בעזרת השם.

תודה, ואנחנו נשמח לקיים דיון נוסף.

בסדר גמור. תודה רבה לכם, שלום.


הישיבה ננעלה בשעה 14:32.