פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת המשנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
26/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה
לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
יום רביעי, כ"ח בשבט התשפ"ה (26 בפברואר 2025), שעה 9:00

הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה: מודל ומדיניות לשגשוג בעידן הבינה
ישיבת מעקב לדיון מיום 15/5/2024

חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר

יוסף גדליהו - מנהל תחום בכיר בינה מלאכותית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

יפעת סיטרואן - מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד העבודה

ניצן קרסנטי - ראש אגף בכיר צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה

אוראל שריקי בן צבי - רפרנטית טכנולוגיה וחדשנות, ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים

אריאלה בן ארי - מנהלת אגף מו"פ, בתי"ס ניסויים ויוזמות, משרד החינוך

רועי ברנס - רמ"ד בינה מלאכותית, משרד הביטחון

מירב פרץ בילינסקי - סמנכ"ל דאטה ובינה מלאכותית, מערך הדיגיטל הלאומי

גל תמיר - מוביל תחום אסטרטגיה ומדיניות דאטה ובינה מלאכותית, מערך הדיגיטל הלאומי

יואב זקס - רח"ט מו"פ וטכנולוגיות, המטה לביטחון לאומי

ד"ר אופיר פינטו - סמנכ"ל תכנון ומחקר, שירות התעסוקה הישראלי

אלה שחר - חטיבת המחקר, בנק ישראל

פאבל ז'לנוב - ראש אגף מחקר, המועצה הלאומית לכלכלה

ד"ר זיו קציר - ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות

חן ברקמן - מרכזת אקדמית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

ד"ר קרן גולדפרד - ראש מרכז קשר אקדמיה-תעסוקה, אוניברסיטת בר אילן

פרופ' הדרה בר מור - חוקרת ומרצה לדיני עבודה ותאגידים, המכללה האקדמית נתניה

נועה לפלר אלפנט - דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, חברת גוגל

דניאל שרייבר - מנכ"ל חברת למונייד ויו"ר מכון מוזאיק

אפרת בכר-נתנאל - מנכ"לית, מכון מוזאיק

מיכאל דבאוי - חוקר בתחום הכלכלה ושוק העבודה, מרכז טאוב

גאיה הררי - סמנכ"לית אסטרטגיה במכון RISE

לוטן לבקוביץ' - שותף מייסד, קרן גרוב וונצ'רס

מרים שטילמן - שותפה, קרן הון סיכון טל ונצ'רס

אפרת שוסטר - עו"ד, מומחית לתחום הבינה המלאכותית, שוסטר, משרד עו"ד

מאיר אסרף - שדלן, ראש לשכת הקשר עם הכנסת, הסתדרות המורים

פרופ' גיל אפשטיין - ראש תחום שוק העבודה, מרכז טאוב, לשעבר דיקן ביה"ס למדעי החברה והרוח, אוניברסיטת בר אילן

ארי ברומברג - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

דרור גלוברמן - מרצה ואיש תקשורת, מומחה בתחום הטכנולוגיה

ד"ר יובל ריינפלד - יו"ר משותף, ועדת בינה מלאכותית בעולם המשפט, לשכת עורכי הדין

יורם ליכטנשטיין - יו"ר משותף, ועדת בינה מלאכותית בעולם המשפט, לשכת עורכי הדין

צחי גרינוולד

איילת חאקימיאן

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה: מודל ומדיניות לשגשוג בעידן הבינה

בוקר טוב לכולם. לפני שבאמת נתחיל בדיון וכולם מתארגנים, אני רוצה לומר כמה מילים על היום הזה. זהו לא יום רגיל, היום מובאים לקבורה שירי, אריאל וכפיר ביבס. ב-7 באוקטובר מחבלים חטפו את שירי ואת ילדיה, אריאל בן הארבע, כפיר בן התשעה חודשים מביתם שבקיבוץ ניר עוז. אב המשפחה ירדן נחטף בנפרד, סביהם של הילדים, הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן נרצחו באכזריות. התינוק כפיר הוא הצעיר ביותר מכל חטופי 7 באוקטובר שמובא היום לקבורה. וזוהי עוד עדות אילמת לזוועות של 7 באוקטובר.

במשך חודשים כולנו ידענו שיש חשש כבד לחייהם של שירי והתינוקות, אבל נאחזנו בתקווה. וזה לא רק סיפור של טרגדיה אישית, אלא של החיבור של כולנו איתם. אתמול גם קברנו את עודד ליפשיץ זכרונו לברכה, אחד מאבני היסוד של קיבוץ ניר עוז. יזהר ליפשיץ בנו היה כאן חודשים ארוכים יום-יום בוועדות הכנסת ודיבר על אבא שלו ועל כל החטופים. נזכיר גם את עודד ליפשיץ זכרונו לברכה, איש מבוגר שעסק כל ימיו בקירוב, בחיבור, בדו-קיום, וגם זה לא מנע מהשכנים שלנו לרצוח אותו. ויהיה זכרו ברוך.

אני אבקש מכולנו לעמוד, אם אפשר, דקה לזכר היום הזה ולראות ולהיאחז בזה שיש לנו עם באמת מיוחד עם אלפי הישראלים שעומדים עכשיו ברחובות ומלווים את האם שירי ואריאל וכפיר בדרכם האחרונה. תודה.

[דקת דומייה]

קצת קשה המעבר, אני אנסה לעשות אותו, באמת במעבר חד. אנחנו פותחים היום דיון שני במספר בנושא AI ותעסוקה. כמו שאתם יודעים, באמת בדיון הקודם עם משתתפים דומים ומרכזיים, התחלנו להציף בפעם הראשונה את הנושא של איך יראה עולם התעסוקה העתידי בעולם הבינה המלאכותית, עם כמה גישות שונות שלא בהכרח מסכימות זו עם זו. יש באמת את הגישה שהיום אני מניחה שנשמע שוב מדניאל על חייזרים עומדים לקחת לנו את מקומות העבודה, יש את מי שחושב אחרת שראינו מבנק ישראל, מהממשלה.

בדיון היום אני מקווה שנעלה שלב, קצת לשלב המעשה, ויציגו היום בפנינו תוצאות של התנעה של עבודה מאוד חשובה שנעשית כבר בנושא. דניאל שרייבר, המייסד והשותף בחברת למונייד לקח את הסוגיה הזו לידיים באמצעות מכון מוזאיק ויציג עבודה ביחד עם אפרט מהמכון. גיל אפשטיין, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת בר אילן בעזרת החוקר מר מיכאל דבאוי ממרכז טאוב יציגו גם הם את הנתונים שלהם. מכון RISE יציגו. נביא גם נציגים מעולם ההייטק, מהתעשייה עצמה שכבר יספרו על החוויה שלהם. יהיה כאן גם דרור גלוברמן שישתף. וכמובן נציגי הממשלה, אלה הכלכלנית מבנק ישראל, ועוד, ועוד.

ובאמת אני חשבתי איך לפתוח את הדיון הזה, ואני רוצה לפתוח בסרטון קצר, אני עושה כאן איזו הפתעה קטנה, של דברים של סגן נשיא ארצות הברית – אם דניאל מהנהן, הוא מכיר – בכנס בפסגת AI עולמית שהייתה לפני פחות מחודש שבה, אפשר להסכים, אפשר לא להסכים, אני חושבת שהוא טיפה אופטימי, אני מניחה שגם אתה תחשוב, אבל לראות איך ממשלה מודעת לאתגר ועוסקת בו. אלה הדברים של סגן נשיא ארצות הברית בפסגת AI, חלק מהרבה מאוד נושאים שהוא סקר אל מול ה-AI, בבקשה נתחיל בזה.

(מוקרן סרטון בשפה האנגלית, להלן תרגום הדברים:)

"ולבסוף, ממשל טראמפ ישמור מסלול צמיחה תומך-עובדים בתחום הבינה המלאכותית. זה יכול להיות כלי חזק ליצירת משרות בארצות הברית ואני מעריך את הנקודה שהעלה ראש הממשלה מודי. אני באמת מאמין שבינה מלאכותית תקל על אנשים ותגביר את היצרנות שלהם, זה לא הולך להחליף בני אדם, היא לעולם לא תחליף בני אדם. ואני חושב שמנהיגים רבים בתעשייה, כשהם מדברים על הפחד מהחלפת עובדים, מפספסים את העיקר. אנחנו מאמינים שבינה מלאכותית תהפוך אותנו ליצרניים יותר, משגשגים יותר, וחופשיים יותר.

"לבסוף, הממשל הזה רוצה להבהיר נקודה אחת אחרונה, תמיד נשים את העובדים האמריקאים במרכז מדיניות הבינה המלאכותית שלנו. אנחנו מסרבים לראות בבינה מלאכותית טכנולוגיה הרסנית שתייתר את כוח העבודה שלנו. אנחנו מאמינים ונילחם למען מדיניות שתבטיח שבינה מלאכותית תגביר את פריון העובדים שלנו ואנחנו מצפים שהם יקצרו פירות: שכר גבוה יותר, הטבות משופרות, וקהילות בטוחות ומשגשגות יותר. מחוק ועד רפואה וייצור, רוב יישומי הבינה המלאכותית משלימים ולא מחליפים את העבודה שמבוצעת על ידי אמריקאים. בשילוב עם גישת "תחילה העובדים" של הממשל להגירה, אנו מאמינים שכוח העבודה האמריקאי המוכן לנצל בינה מלאכותית במלואה ימשוך תשומת לב העסקים שהעבירו חלק מהתפקידים הללו לחו"ל.

"להשגת זאת, הממשל יבטיח שלאמריקה יהיה כוח העבודה המיומן ביותר בעולם. בתי הספר שלנו ילמדו תלמידים איך לנהל, איך לפקח ואיך לתקשר עם כלי בינה מלאכותית בעוד הם הופכים יותר ויותר לחלק מחיי היום-יום שלנו. וכשבינה מלאכותית תיצר משרות ותעשיות חדשות, לממשלה, לעסקים ולארגוני העובדים שלנו יש מחויבות, לעבוד יחד להעצמת העובדים, לא רק בארצות הברית, אלא בכל העולם. לכן, בכל החלטת מדיניות בינה מלאכותית מהממשל הפדרלי, ממשל טראמפ יבטיח לעובדים האמריקאים מקום בשולחן, ואנחנו מאוד גאים בזה."

תודה. בכוונה התחלתי בדברים האלו, כי סגן הנשיא כאן מדבר על עולם שבו אמריקה תגן על העובדים שלה גם בתקופה של בינה מלאכותית או גם בעידן הזה. ואני חושבת שזו נקודה מאוד מעניינת להתחיל איתה את הדיון ולהעביר את הבמה אליך, דניאל, שבאמת עוסק בנושא הזה שמעסיק אותך הרבה. ואתה לא רק מדבר עליו וכותב עליו, אתה הקמת גוף שאתה יכול לספר עליו ולהציג את העבודה שאתם עושים בדיוק בנושא הזה.

(מוקרנת מצגת)

בוקר טוב. תודה רבה, יושבת הראש. אני רוצה הבוקר לספר סיפור שיש לו ארבעה חלקים, ארבעה נדבכים. אני רוצה להתחיל בניתוח של שורש הבעיה, נלך טיפה אחורה ונראה את הכוחות הפועלים על שוק התעסוקה בהקשר טכנולוגי כבר כמה שנים טובות ומואצים בקצב מסחרר בחודשים האחרונים, ועל ידי זה ננסה לכמת או לשים טיפה גבולות גזרה סביב מה שאני קורא הבעיה, בעיית התעסוקה בעידן של הבינה המלאכותית.

משם אני רוצה משורש הבעיה לשורש הפתרון להפליג רחוק על ידי איזשהו ניסוי מחשבתי מרחיק לכת, קיצוני כמעט, של איך יכול להיראות עתיד נהדר בעידן של חוסר תעסוקה בגלל בינה מלאכותית. בחלק השלישי, לנסות להוריד את זה לקרקע על ידי זה שנחלוק עבודת מידול שעשינו שלוקחת את המושגים של הניסוי המחשבתי וממחישים אותם דרך קצת מספרים ומתאימים אותם לכלכלת ישראל ומשם אני אסיים עם המלצות וסיכום.

אבל אני מתחיל עם הבעיה, שורש הבעיה שאנחנו חוששים ממנה בשנים הבאות. מאז המהפכה התעשייתית רוב האנשים משתכרים למחייתם, מקבלים משכורת מזה שהם עובדים בשכר. זה לא היה ככה בעבר, אבל מאז המהפכה התעשייתית רוב האנשים הם ככה. וזה עבד די טוב, ארתור בולי, כלכלן לפני כ-100 שנה, זיהה שחלקן של משכורות בתמ"ג היה עקבי לחלוטין. זאת אומרת, הכלכלה גדלה, הכלכלה צמחה, הכלכלה קטנה, והחלוקה או החלק מהכלכלה שהלך לשכירים היה יחסית עקבי לאורך זמן, לא הלך יותר לבעלי ההון מאשר לשכירים, הכול הסתדר וכך היה.

הכלכלן הנודע ג'ון מיינרד קיינס אמר שחוק בולי הזה הוא החוק הכי אמין ומבוסס בכל הסטטיסטיקות בתחום הכלכלי, ובאמת אם אני מסתכל על המספרים של מדינת ישראל, מקום המדינה ועד שנות ה-90, הקווים של תמ"ג לנפש ותמ"ג לשכיר נעו בהלימה טוטלית. באמת ככל שהתמ"ג עלה, גם התמ"ג לשכיר עלה בהתאמה. אלא שבשנות ה-90 חוק בולי נשבר. לא רק בישראל, בכל ה-OECD הוא נשבר, ואנחנו רואים שפתאום התמ"ג גדל הרבה יותר מהר מהשכר.

והסיבה לכך היא שבשנות ה-90 הגיע המחשב האישי, והמחשב נתן פייט לעובדים ופתאום הערך השולי של העובד התחיל לרדת לעומת התמ"ג. תסתכלו פה על הקווים של אימוץ מחשוב לעומת אחוז או שיעור השכר בתמ"ג ואתם רואים הקבלה כמעט פרפקט בין זה שהמחשבים עולים לזה ששיעור השכר בתמ"ג יורד. והגיעו למסקנה הזאת הרבה, זה ה-Economist שעשה על זה Special report. עובדים נאלצים להתחרות לא רק זה בזה, אלא גם מול מכונות, אין פלא שחלקם בעוגה הכלכלית מצטמצם. מכון ברוקינגס הנודע הגיע לאותה מסקנה, אוטומיזציה הייתה הגורם המשמעותי בירידת נתח העבודה, היות שמכונות מחליפות משימות שבוצעו בעבר על ידי עובדים.

בישראל הייתה לזה השלכה מאוד משמעותית. אלה מספרי אמת מישראל, מ-1995 עד 2014, בעשר השנים האלה התמ"ג לנפש קפץ בכמעט 40%, אבל התמ"ג לשכיר בפחות מחצי מזה. ופתאום יש לנו התפרצות של גידול שממנו לא נהנים באותה מידה העובדים, וכאמור, זה בגלל מהפכת המחשוב.

כשחושבים על זה שכוחם של העובדים הוא בירידה בגלל שהמחשבים בעלייה, המגמה הזאת שהזדחלה לה בעשרות השנים האחרונות מאיצה בקצב באמת בעייתי כבר בחודשים האחרונים, בשנים האחרונות. בואו נשווה בעשר שנים האחרונות את חוקי הסקיילינג שאלה החוקים שמאיצים את קדמת ה-AI לעומת חוק מור הנודע.

מחשבים התקדמו בעשור האחרון פי 30, חוק מור האיץ אותם פי 30. כוח המחשוב שעומד ל-AI בעשור האחרון גדל פי 100 מיליון. חברים, AI מתקדם בקצב בעשור האחרון 3 מיליון ויותר, בהשוואה לחוק מור, שגם הוא די מואץ ומהיר. אבל אנחנו פשוט משנים פה מגמה בקצבים שלא הכרנו גם בחוק מור הנודע.

רוצים לראות את זה בפרקטיקה? אני אסביר מה אנחנו רואים פה. זו טבלה של AI ב-18 החודשים האחרונים. הנקודה בשמאל למטה זה GPT 4 שעלה כמעט 50 דולר ליחידה של בינה והיו לו תוצאות בינתיות של 0.3, 30%, משהו כזה, במבחן שנקרא Graduate level Google proof Q&A. זה מבחן שגם אם ניתן לנו גישה לאינטרנט, נוכל לתשאל מה שנרצה, דוקטורנטים שנשאלים עם גישה לאינטרנט שאלות מגיעים לכ-30% בנושאים שהם אינם דוקטורנטים בהם, ובנושא שיש להם בו דוקטורט מגיעים לכ-80%. ב-18 החודשים האחרונים המודלים גדלו במבחן הזה מ-30% כל הדרך ל-80%.

הרבה אנשים בחדר עדיין משתמשים ב-GPT 4, אבל מודלי הקדמה קפצו כמה וכמה מדרגות, הם עכשיו בלב של פוסט-דוק בפברואר 2025, זאת אומרת כעבור רק 18 חודש. לא פחות עוצמתי, המחיר ליוניט של בינה מלאכותית ירד ב-99.7%. אנחנו עכשיו בעלויות של סנטים לעומת אותם עשרות דולרים על אותו כוח מחשוב של רק לפני 18 חודשים.

מה זה עושה לעובדים? ה-Financial Times עשה על זה מחקר, בספטמבר פרסם שהירידה בחלקם של העובדים בתמ"ג, מה שראינו שכבר התקדם עשרות בשנים, מאיצה בחדות, והיא מאיצה בחדות בגלל שהבינה המלאכותית מוטת הון יותר מטכנולוגיות קודמות. הממשל הבריטי הגיע למסקנה רק לפני כמה שבועות, שרבים מהעובדים בגלל הקדמה הזאת יאבדו משכרם, או, ופה המעבר החד, יאבדו את המשכורות שלהם כליל, הם יהיו מובטלים.

וצריך להבין שככל שהטכנולוגיה שוחקת את הערך השולי של העובד, זה בהתחלה פוגע להם בשכר הריאלי לעומת התמ"ג, אבל כעבור זמן ומתחת לסף מסוים זה פשוט מייתר אותם לחלוטין. וזה ההמשך הטבעי של המגמה שהתקדמה לה לאורך כמה שנים מאז המחשב ושמאיצה בשנים האחרונות, היא אבטלה. אנחנו רואים פה את אילון מאסק שאומר את זה בפה מלא: "הבינה המלאכותית תהפוך את העבודה לחסרת תועלת".

"אנשים רבים שעובדים בבינה מלאכותית מעמידים פנים שזה יהיה רק לטובה, שזה יהיה רק תוספת, שאף אחד לא יוחלף", כמו סגן הנשיא של ארצות הברית שאמר את הדברים האלה, "אבל", אומר סם אלטמן, "משרות בהחלט ייעלמו, נקודה". לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי ושר האוצר של ארצות הברית לארי סאמרס: "הבינה המלאכותית תאפשר לא רק להחליף חלק מסוגי העבודה האנושית, אלא כמעט את כל סוגי העבודה האנושית". אנחנו רואים שמנכ"לים חושבים ככה גם כן. 40% מהם אומרים שבחמש השנים הבאות הבינה המלאכותית תדחק חלק משמעותי מהעובדים שלהם. ואני יכול להעיד על החברה שאני אמון עליה, שבשנתיים האחרונות ההכנסות שלנו זינקו ב-100% בעוד שמצבת כוח אדם קטנה ב-10%.

עד כאן הנדבך הראשון. יוסטון, יש לנו בעיה. ולנסות לשים אותה בקונטקסט יותר רחב של מה קורה בגלל טכנולוגית לעובדים כבר עשרות בשנים. אני רוצה מפה להפליג לניסוי מחשבתי ולכמה דקות להיות עתידניים ולחשוב לאן הסיפור הזה יכול לקחת אותנו ומזה נגזור משהו קצת יותר פרגמטי.

אבל אני רוצה להתחיל ולהגיד שגם אם כפי שרבים חוששים הבינה המלאכותית תייצר אבטלה גדלה ופרמננטית, ואני עוד לא שמעתי, מעבר להגיד שיהיו דברים כי תמיד היו דברים, אני עוד לא שמעתי טיעון משכנע למה זה לא יקרה. אם זה לא יקרה, זה יהיה מסיבות שאנחנו עוד לא יודעים להסביר אותן. אבל אפילו אם תהיה אבטלה גדלה ופרמננטית, זה לא מחייב שאנחנו הולכים לתקופה של דיסטופיה. להזכירנו, גם באוטופיה לא עובדים.

לפני קרוב ל-1,000 שנים, הרמב"ם דיבר באמת על האוטופיה, ימות המשיח, באותם הימים יהיה נקל מאוד על בני אדם למצוא את מחייתם עד שבעמל מועט שיעמול אדם יגיע לתועלת גדולה, הטובה תהיה מושפעת הרבה בכל המעדנים מצויים כעפר. אנחנו יכולים לא פחות מעתיד דיסטופי לחתור לעתיד אוטופי גם אם ה-AI יחליף אותנו. ולשם כך, להמחיש את זה, להסביר את זה, להסביר את הכלכלה ואיך מבנה כלכלה יכול להשתנות, כי אם אנחנו נמשיך עם מבנה כלכלה של העידן של המהפכה התעשייתית, פנינו לדיסטופיה.

רגע, החייזרים הגיעו, גברתי יושבת ראש הוועדה.

כן, אני אוהב את החייזרים, בואו נשתמש בהם כדי לנסות לסמלץ מה היה קורה אילו. ותלכו איתי חמש דקות, אנחנו נדבר על זה. אילו היום היו נוחתים בישראל אשכרה 5 מיליון חייזרים מציביליזציה מתקדמת והם היו מתנדבים לעבוד בחינם, ובואו נחשוב באמת מה היה קורה. זה כמובן מודל קיצוני מאוד, אבל לפעמים כשדוחפים דברים עד לקיצון מביאים מזה תובנות שהן רלוונטיות לעידן הבא.

אם זה היה קורה היום, מחר בבוקר בקירוב כולנו היינו מובטלים. אם יש כ-5 מיליון מועסקים בישראל היום והחייזרים מוכנים לעבוד בחינם והם יותר חרוצים ולא לוקחים הפסקות צוהריים ולא ישנים בלילה, כולנו היינו מובטלים, בואו נלך עם זה כמה שלבים קדימה. האם עידן שכזה היה עידן אוטופי או עידן דיסטופי? ואני רוצה לטעון שזה תלוי ב-100% במדיניות שהממשלה הייתה מאמצת.

ואם אנחנו ממשיכים ללא שינוי, עם המדיניות שיש לנו היום, באמת פנינו לדיסטופיה ואפשר להדגים את זה די בקלות. השלב הראשון, חייזרים בלתי נלאים מחליפים את העובדים, השירותים והמוצרים זורמים כרגיל. מחר בבוקר הולכים למכולת, יש חלב כי חייזרים חלבו את הפרה, חייזרים הנהיגו את המשאית, חייזרים מוכרים במכולת, מי שתכנן נסיעה מחר, חייזרים יטיסו את המטוס, תתקשרו לעורך דין וחיזר יתן שירות טוב. אספקה, ייצור יהיה. אלא מה? שכולנו פתאום נאבד את המשכורת שלנו, ובהיעדר משכורת תהיה קריסה טוטלית של הצריכה.

עברנו משהו שכמעט היה כזה בקורונה ומהר מאוד היה שינוי מדיניות מהסיבה הזאת, אבל ללא ביקוש יהיה קריסה טוטלית אם לא יהיו משכורות. קריסה בביקוש אומרת שהייצור יצטמצם למרות העבודה החינמית. מטוסים לא ימריאו אפילו אם הטייס הוא חינמי אם אין ביקוש לכרטיסי טיסה, ולכן השוק פתאום יתחיל להצטמצם. המשק יתכווץ, רמת החיים תרד, הספירלה הזאת תדרדר לה עד לדיסטופיה, זה מה שקורה אם החייזרים נוחתים מחר ומחליפים את כולנו.

אבל זה ממש לא חייב להיות ככה. AI או חייזרים שבאים ומחליפים עובדים עושים שני דברים, אחד לטוב ואחד לרע. לטוב הם מגבירים את הייצור בצורה דרמטית. יש שפע, יש המון, יש יותר עורכי דין וחלב וכל שירות או מוצר שתרצו. אם יש להם עובדים ברמה יותר טובה שעובדים 24/7, יהיה יותר בעלות הרבה יותר נמוכה. אלא שהאוטומיזציה גם מקטינה את הצריכה, את הביקוש, כך ש-Production יש, Consumption אין, ולכן אנחנו נכנסים לספירלה הזאת שתיארתי.

אבל זה לא מחויב המציאות, ובמדיניות שתחלק את השפע, אנחנו משמרים את השפע. לוקחים חלק, צריך לגבות חלק מאותה מסה שמיוצרת על ידי החייזרים ולתת אותה למובטלים על ידי איזושהי הבטחת הכנסה וזה ישמר את הצריכה ויגדיל את השפע. אם תרצו, מה היה קורה אם מחר אחרי שהחייזרים נחתו הממשלה הייתה מחייבת כל מעסיק להמשיך לשלם משכורת למרות שהם פיטרו את העובדים שלהם, או בחלופה שהיא זהה כלכלית, הייתה מטילה מס על העסקים בסכום שמספיק כדי לממן דמי אבטלה מלאים לכל המובטלים, מה היה קורה אז?

ובכן, זה באמת מביא אותנו לאוטופיה. ונעבור על אותם דברים, חייזרים בלתי נלאים נוחתים, הייצור עולה, הפרודקשן עולה, איזשהו מס של על משקל מס רווחי יתר יממן איזושהי הבטחת הכנסה. החשוב פה הוא שאפשר לשמר את הצריכה הביתית. ברגע שמשמרים את הצריכה הביתית, לכולנו יש כסף לקנות את מה שקנינו אתמול ויותר בגלל שהמחירים יורדים, החייזרים הרבה יותר זולים, הייצור עלה, ולכן הרווחים עולים ומזנקים גם כן.

המשק כתוצאה מזה גדל, רמת החיים עולה, מעגל הצמיחה ממשיך עד לאוטופיה למרות שיש 100% אבטלה בניסוי המחשבתי שלנו. אנשים אומרים מאיפה יבוא הכסף? מהחייזרים. הם עובדים, הם מייצרים, השאלה איך מחלקים את מה שהם מייצרים. אם מחלקים את זה נכון, הכלכלה יכולה להמשיך לגדול ולצמוח.

בוא נוריד את זה שנייה מהמשל הנמשל, מניסוי מחשבתי לניסוי, אם תרצו, מתמטי קצת. ולשם כך יצרנו מודל מקרו-כלכלי שמדמה חלק מהאלמנטים האלה במדינת ישראל, מדמה שכר, דמי אבטלה, רמת חיים, רווחי תאגידים, שיעורי מס וכן הלאה, בזמן שהבינה המלאכותית מחליפה בהדרגה עובדים.

החשוב הוא להבין קצת את ההנחות שבבסיס המודל. אפשר להכניס הנחות אחרות, אני אעבור עליהן בקצרה, אבל התוצאות שתכף אני אדגים הן תוצאות אוטומטיות מההנחות האלה. אוכלוסייה של 10 מיליון איש, מה שיש בישראל פחות או יותר, בערך 5 מיליון עובדים, הנחה שהבינה המלאכותית היא רק 30% יותר יעילה מהאנשים, הנחה מאוד קונסרבטיבית, אני חושב שאפשר לטעון להרבה יותר מזה.

הנחה שעל כל שקל שהבינה המלאכותית חוסכת, היא מכניסה עלות חדשה של 20 אגורות על שרתים וחשמל. הנחה שבגלל תחרות בשוק, חסכונות אצל היצרן יועברו לצרכן ברמה של 80%, רווחי התאגידים יעלו, אבל גם המחירים ירדו. לקחנו שכר ממוצע של המשק הישראלי, לקחנו את שיעורי המס שיש היום, שהם בערך 20% מס הכנסה בממוצע, 25% מס תאגידים, ונתנו דמי אבטלה יחסית נדיבים, מה שאין בישראל היום. אמרנו שהם א', אינסופיים, לא רק לכמה חודשים, ושהם 75% מהשכר האחרון ולא כמו שיש היום, הרבה פחות מזה. בוא נראה מה כל זה מייצר.

זה מייצר מודל שכזה, הוא הרבה יותר מורכב, קיצרתי אותו פה ותכף אני אראה אותו ויזואלית. אבל אתם רואים פה, 0% אבטלה, 10%, 20%, 30% וכן הלאה, עד ל-100% התיאורטיים. מילה על ה-100% התיאורטיים האלה. אין לנו שום ציפייה שאנחנו מגיעים ל-100% אבטלה, אין טענה כזאת, אנחנו בכלל לא שמה. אבל מבנה הכלכלה כן הולך להשתנות, וכפי שאני חושב שהצגנו בניסוי המחשבתי, אם נמשיך עם המבנה הכלכלי מהמהפכה התעשייתית, אנחנו מתפרקים כשיש יותר מדי אבטלה, זה פשוט לא עובד.

ומדיניות שמתאימה לעידן AI צריכה להיות כזו שיכולה גם באבטלה הולכת וגואה לוודא שלכולנו יהיו חיים טובים יותר ולא חיים טובים פחות, לפחות ברמה הכלכלית. ולקחנו את המודל, רצינו לראות מה נקודת השבר שלו. ב-20% אבטלה, 30% אבטלה, 50% אבטלה, הבאנו אותו כל הדרך ל-100% אבטלה והוא לא נשבר. וזה לטעמי מצביע על זה שיש פה מודל - - -

מה זאת אומרת לא נשבר? אם אתה יכול להסביר.

אני עכשיו מראה את התוצאות.

רגע, וגם עוד שאלה לגבי ההנחות. השאלה שלי היא כזו, למשל, כוח הקנייה של מובטלים, הוא עולה בעולם של אבטלה גואה, איך זה יכול להיות? כלומר, אלה אנשים שלא עובדים, זה תחת הנחה שהם מקבלים 75% דמי אבטלה.

לחלוטין כן.

אוקיי, מה הם יעשו עם פחות כסף? יש להם יותר כוח קנייה.

בדיוק ככה.

אוקיי, זה מודל שמדמה עולם שבו האנשים מקבלים את דמי הקיום האלו שאתה - - -

לגמרי, ושהמס עולה כדי לממן את זה, ותכף אני אראה.

ומה זה מדד המחירים לצרכן? למה הוא רלוונטי? למה הוא רלוונטי בהנחות היסוד?

אלה לא ההנחות, אלה כבר התוצאות.

כן, סליחה, נכון.

אלה הנחות היסוד, והן מניחות שככל שאנחנו מחליפים עובדים אנחנו חוסכים כסף, כי לא משלמים משכורות, מעסיקים מרוויחים מזה והם מעבירים הלאה 80% מהחיסכון הזה כי יש תחרות, 80% מזה עובר לצרכן ולכן מחירים יורדים.

כן, ועלויות חדשות של בינה מלאכותית הן למשל האנרגיה, למשל.

בדיוק. וההנחות האלה, אפשר להתווכח איתן, אני חושב שהן סבירות, אפילו קונסרבטיביות במידה מסוימת. התוצאות הן תוצאות ישירות מזה, ואני אראה את זה ויזואלית, יהיה אולי קצת יותר קל לראות מה זה אומר.

קודם כול, ועל זה באמת היושבת ראש שאלה, אבל אנחנו רואים פה בקו הכחול מה קורה למחיר לצרכן. אני מדבר פה על עלויות נומינליות, בצורה ריאלית דברים נראים אחרת, אבל נומינלית מחירים יורדים בצורה די דרמטית כי יש התייעלות. דרך אגב, ראינו את זה ב-100 השנים האחרונות עם המחירים של הכול שירדו בצורה די דרמטית בגלל אוטומיזציה וטכנולוגיה. פה אנחנו רואים את זה כשמוציאים את האדם או את העובד או את השכר מהמערכת, מחירים יורדים. מונית בלי נהג מונית עולה פחות ממונית עם נהג, עורך דין בלי עורך דין הרבה יותר זול וכן הלאה.

מה שאתם רואים בירוק זה כוח הקנייה של דמי אבטלה הריאליים. ואנשים יכולים לקנות יותר אפילו שהאבטלה הנומינלית יורדת, אבל במושגים ריאליים המובטלים יכולים לקנות יותר ויותר. אם נסתכל על זה פה, על שכירים ועובדים כאחד, אנחנו פה רואים שבאמת 75% זה כמה שאנשים מקבלים מהשכר שלהם כשהם מפוטרים במודל הזה, אפשר למדל מספרים אחרים, ולכן אנחנו רואים פה ירידה מרופדת, אם תסתכלו על 10% אבטלה שבצד שמאל. אנחנו רואים שהחבר'ה בירוק, שאלה עובדים מובטלים, אין הרבה כאלה עדיין, אבל כל אחד מהם מרגיש ירידה בכוח הצריכה שלו שמשוקף פה בירוק, אבל עובדים מועסקים קצת יכולים לקנות יותר בגלל שמחירים ירדו.

עכשיו יש 90% מהאנשים עם עבודה, במצרפי כוח הקנייה נשמר לכל הכלכלה למרות שהוא נופל לאנשים מובטלים, אבל אתם רואים שככל שהאבטלה עולה מ-10% ל-20%, 30%, 40% וכן הלאה, אנחנו רואים שכוח הקנייה גם של המובטלים עולה. אנחנו מגיעים פה למקום שב-100% האבטלה התיאורטיים, באמת כולנו מובטלים ולכולנו יש כוח לקנות בערך פי שניים ממה שיכולנו לקנות כשכולנו היינו מועסקים. זו תוצאה ישירה של המידול, של ההנחות שהנחנו בהתחלה, ולכן כולנו יכולים לחיות בשפע, אפרופו הרמב"ם וימות המשיח, אפילו שהחייזרים או הבינה המלאכותית החליפה אותנו.

אבל ההנחה הזו שיש שפע כשהמוצרים יורדים, האם זה חל על כל תחומי החיים? כי למשל בנושאי ביטחון תזונתי, מזון, לא כל דבר בינה מלאכותית תוכל להחליף אלא אם כן אתה אומר, כן, היא גם תעשה חקלאות הרבה יותר טובה. כלומר, אילו מחירים בדיוק ירדו? בארץ יש כשלי שוק של מונופולים ש-AI לא בהכרח תטפל בהם.

זה נכון, כשלי שוק, אני לא יכול להתייחס אליהם במודל, אבל כן, אנחנו כנראה נראה, בממוצע, סל הקניות של הבית ירד בצורה מאוד, מאוד דרמטית, אבל זה נכון שלא הכול שווה בשווה, אבל המון מההוצאות שלנו יכולות לרדת. אני רק אגיד שמקומות שבהם הבינה המלאכותית לא מחליפה, גם אין אבטלה, הדברים האלה זזים ביחד. ככל שהאבטלה לא באה, העולם הישן כמנהגו נוהג, ובמקומות שהבינה המלאכותית כן מחליפה אותנו, זה בגלל שהמעסיק חשב שיש פה המון חיסכון, אשר על כן, הוא או היא פיטרו את העובדים שלהם ולכן גם יש את החיסכון, כך שהדברים האלה זזים ביחד.

יכול להיות שזה ייעצר במודל שלנו, יכול להיות שזה ייעצר ב-10% אבטלה או ב-20% וזה בסדר, בגלל מה שאת אומרת. אני רק מראה שהמודל לא דורש את זה, אין פה איזו נקודת שבר שאנחנו אומרים, מעל 20% המודל לא עובד, הוא ממשיך לעבוד. דרך אגב, בחקלאות אנחנו ראינו את זה, 99% בחקלאות התאדו ב-100 השנים שקדמו לאז, אנחנו רואים שגם שמה זה כבר עשה את מה שזה עשה.

השקף האחרון פה במספרים, צריך לעלות מסים כדי לשלם על כל הדברים האלה. ומידלנו פה, רק פישטנו את העניין, מידלנו שני מסים, מס הכנסה ומס חברות. הנקודה פה שאני רוצה לשים עליה דגש היא שבסיס המס של מס הכנסה הולך וקטן ככל שאנשים מפוטרים, לפחות אנשים יש משכורת לשלם עליה מס הכנסה, זה נכון. ומאידך, הצריכה של אותם דמי אבטלה הולכת וגואה עד שהיא מגיעה ל-100% מהאוכלוסייה בתיאורטי.

אבל, למרות שמסים צריכים לעלות כדי לממן את זה, הנטו, השכר נטו והרווח נטו הריאלי הולך וגדל. זאת אומרת, לפי ההנחות שהנחנו, ב-30% אבטלה מס הכנסה אמנם עלה מ-20% ל-35% בממוצע, אבל כוח הקנייה של המועסקים עלה ב-13%. השפע גדל מהר יותר מאשר המס, ולכן למרות שהמסים עולים, כולנו יותר עשירים גם אחרי ששילמנו את המיסים שלנו.

לסיום, במודל, אנחנו עכשיו מסתכלים לא על העובד השולי, אלא במצרף, מסתכלים על כל השוק בישראל, מי נהנה, מי מפסיד, באילו שלבים לפי המודל. ב-10% אנחנו רואים שהכחול, שאלה המובטלים, הם קצת במינוס, הם מתחת לקו האפס, הם במצטבר יוצאים מופסדים, אבל יש מעטים מהם ולכן כוח הצריכה שלהם אמנם יורד קצת, אבל הוא לא משפיע משמעותית על הצריכה המצרפית. ומאידך, כוח הצריכה, גם של חברות וגם של מועסקים עולה, ולכן בנטו יש יותר ביקוש בשוק.

המגמה הזאת מתמשכת, בסוף גם המובטלים עוברים להיות במצב טוב יותר ממה שהם היו בתחילת הדרך, ואנחנו מסיימים את החזון הזה גם במקום שכולם נהנים, גם החברות מתעשרות יותר, גם מובטלים חיים חיים יותר עשירים. וכך נראית לפחות ברמת הסימולציה מדיניות מוצלחת ומותאמת לעידן הבינה המלאכותית.

את החלק השלישי אני מסכם בזה שמדיניות נכונה יכולה לאפשר לישראל בעידן הבינה המלאכותית, גם אם היא תוביל לאבטלה מסיבית, לא רק לשרוד, אלא לשגשג באמת לצד רמות אבטלה שפעם חשבנו עליהן כאפוקליפטיות. אפשר להכין לזה. והמדיניות היא יחסית פשוטה, למסות את רווחי הבינה המלאכותית, לפחות ברמת העיקרון, למסות את רווחי הבינה המלאכותית לפני שאלה מתפזרים ולחלוק אותם עם אלה שהבינה המלאכותית מפטרת לפני שההוצאות שלהם מתכווצות.

אני מסכם עם כמה המלצות. הראשונה, הייתי מבקש לקבוע יעד חד משמעי ומאוד פשוט, שהבינה המלאכותית תיטיב עם כלל מדינת ישראל. וזה קצת בהקבלה למה שעשינו עם הגז, וזה לא משאב טבע, אפשר לחשוב עליו ככזה. אין סיבה שאנחנו נכנס לעידן כל כך רווי, כל כך שופע, ויהיו מובטלים ואנחנו נסיים את זה עם חמישה אילון מאסקים, כל אחד שווה רבע טריליון דולר ו-2 מיליון מובטלים. אין לזה שום הצדקה, יש פה מספיק, האתגר הוא איך לחלק, האתגר הוא לא לייצר. וגם לאילון מאסקים זה טוב, כי בסוף, אם אנחנו נהיה עם מיליוני עניים, זה יפגע בצריכה, זה בסוף יפגע בכלכלה כולה מהסיבות שדיברנו עליהן.

המלצה שנייה היא לאמץ מנגנון אם-אז. ואפשר כבר, אנחנו לא יודעים איך ומתי יוליד יום ואם הדברים שאנחנו מזהירים מפניהם יתממשו או לא, אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה, אבל אפשר להכין. דוגמה לאם מתון, אפשר להסתכל, אם אחד משלושת הדברים האלה מתקיים: שיעור האבטלה עולה ב-1.5% בקצב שנתי, או ההשתתפות בכוח העבודה יורד ב-1% בקצב שנתי, או חלקן של משכורות בתוצר יורד ב-1% שנתי, תוך כדי שאין ירידה בתמ"ג. זאת אומרת, זה לא שהכלכלה מתכווצת, אלא הכלכלה פורחת, אבל אנחנו רואים המשך או האצה של המגמה שבה המשכורות והעובדים לא נהנים, יוצאים מופסדים.

אז אפשר לעשות דברים, כדוגמה, אפשר להוסיף חודש לדמי האבטלה, אפשר להוסיף 1% לדמי האבטלה על כל 1% באבטלה ולהתחיל לבנות מדרג שמתאים את עצמו לעידן החדש. ואפשר גם לשים קווים אדומים לשינויים יותר דרמטיים, אז חמור אם תרצו, אם האבטלה היא מעל 10% לתקופה של שנה, אם חלקן של המשכורות בתוצר יורד מתחת ל-45%, ועוד פעם, התמ"ג עצמו לא יורד בהלימה, אז אפשר כבר להתחיל לדבר על דברים יותר דרמטיים כמו מס הכנסה שלילי, כמו הכנסה אוניברסלית, ולהכין את הדברים האלה ליום פקודה ועוד לא ליישם אותם, אבל להיות מוכנים.

וכמובן לצד זה נצטרך לא מעט מדיניות לצד המדיניות הפיסקלית, ואני לא ארחיב עליה את הדיבור, אבל צריך מדיניות מוניטרית, אין שום סיבה שמחירים ירדו באמת. אפשר לתקן את זה, התוצאות הריאליות של המודל לא יפגעו אם בנק ישראל יתערב לשמור על יציבות מחירים. יש פה עניין בינלאומי, אם נעלה מסים ואחרים לא יעלו מסים, איך אנחנו דואגים מבריחת הון?

אנחנו פה מידלנו רק מסים קיימים, אפשר לדבר על מסי עזבון וקרקע ונטפליקס וכאלה. המנגנון של דמי האבטלה, בנינו פה על הקיים, ביטוח לאומי, אבל מס הכנסה שלילי או אוניברסלי, ובאמת ויסות של דמי האבטלה. קיבענו את זה ב-75%, אבל מודל יותר מתוחכם יהיה אדפטיבי, צריך לשמור על איזון בין שימור תמריץ לעבוד לאלה שיש להם משרה לבין שימור כוח הקנייה של אלה שאין להם, ובשלבים שונים בתהליך המתקדם הזה הדגש צריך לזוז.

מנגנונים משלימים, קיצור יום או שבוע העבודה, הורדת גיל פרישה, שנמוך או העלאת מיומנויות כדי להתאים לעידן הבא. והחשוב מכל, המודל הזה הוא כלכלי גרידא, הוא רק מתעסק בנדבר הראשון בסולם מאסלו. לא בגלל שהנדבך הראשון הוא חשוב יותר מאלה שבאים אחריו, אלא בגלל שבלעדי הנדבך הראשון אין מה לדבר על הנדבכים האחרים, אבל אנחנו כן נצטרך לתכנן מעבר לחברה שבה רבים אינם משתכרים מעמל ידיהם, אבל לכולנו יש תעסוקה מתגמלת בכל זאת במובן היותר עמוק של המילים.

הסיכוי לאבטלה גדלה ופרמננטית מצדיקה היערכות ממשלתית רחבה. אם כמו שהמודלים שלנו הראו, כמו שהניסוי המחשבתי הראה, אם נשאיר את העתיד לכוחות השוק, בינה מלאכותית עלולה להצית תגובת שרשרת של אבטלה גואה, כלכלה מצטמקת, אי-שוויון גדל ופגיעה בחוסן הלאומי. מנגד, גם הניסוי, גם המודל ממחישים שעתיד שבו הבינה המלאכותית עובדת במקומנו יכול להוביל לעידן של שפע, בתנאי שנכין מדיניות לחלוקת הדיבידנדים כך שכולם נהנים.

ומאיפה מתחילים? איך בכלל לגשת לנושא כזה גדול? אנחנו ממליצים לאמץ יעד סופי חד משמעי, אם תרצו, במקום להתווכח האם זה קורה עוד שלוש או חמש או 15 שנה, בואו נרחיק לשנת ה-100 של מדינת ישראל ונדבר על איך היינו רוצים שהמדינה תיראה אז, לשאוב מחזונו של הרמב"ם ולייצר חזון מקבילי למדינת ישראל בשנת ה-100 שלה, זה הקצה. ולהתחיל עם להקים גורם מתכלל שיקבע, יעקוב אחרי מדדי האם והאז, ויתחילו לנווט אותנו מפה לשם. תודה רבה.

תודה רבה. מרתק ומעניין, ואני מבינה שאפרת, את רוצה להוסיף, אבל באמת, לרשותך דקה, יש לנו דיון קצר היום, בבקשה.

(מוקרנת מצגת)

אני באמת רציתי להגיד כמה מילים, לעשות איזשהו זום-אאוט. דניאל הציג פה איזשהו מודל שמסתכל רגע על הקצה, ואני רוצה רגע להסתכל על מה קורה היום. ובזום אאוט אנחנו נמצאים במצב שבו המציאות סביבנו משתנה, ובעוד שהשינויים האלה קורים בשוק הפרטי מכוחות השוק ומכוחות גלובליים, במגזר הציבורי ההשתנות לא קורית בצורה דומה, ומדינת ישראל היום נמצאת בנקודה שהיא צריכה לקבל החלטה.

המאסט הוא שילוב אפקטיבי של בינה מלאכותית במשק, לממשלה יש תפקיד קריטי לאפשר שילוב איכותי של בינה מלאכותית במשק, וזה נגזר משלוש רגליים מרכזיות. כל מה שאני אומרת פה קיים במשרדים הממשלתיים היום, כולם עובדים על זה, זה קורה מפוזר, זה מבוזר, זה לא נע מספיק מהר, אין מדיניות מכוונת. ובאמת כל משרד עושה עבודה מרשימה וטובה בתחומו, אבל זה לא קורה וזה לא קורה מספיק מהר.

החינוך הוא קריטי ליצירת ההון האנושי שיוכל ליהנות מהמשרות העתידיות האלה שאנחנו מדברים עליהן בשוק התעסוקה. תשתיות, אין צורך להרחיב את המילים, אנרגיה ותקשורת ודאטה, בינה מלאכותית לא עובדת בלעדיהם. ורגולציה מאפשרת, שצריך להתעכב על זה הרבה, אבל אני לא אעשה את זה.

גם אם הממשלה לא עושה שום דבר אקטיבי כרגע, שלושת הדברים שציינתי עכשיו חייבים לקרות, אחרת ישראל תדרדר ביחס לעולם. אנחנו רואים התחלות של זה וזה פשוט ימשיך כי הטכנולוגיה מתקדמת מאוד מהר. אבל מעבר למה שהממשלה יכולה לעשות עבור השוק הפרטי, הממשלה יכולה להיות פורצת דרך. דניאל דיבר על תוכנית לאיתנות כלכלית חברתית, כל מדדי האם-אז. קודם כול, אין היום מדידה מספיק טובה כדי לפתח את המדדים האלה בצורה קונקרטית, צריך שתהיה, מדינה לא מסוגלת לתפקד באחוזי אבטלה גבוהים מדי.

על פרויקט המונשוט המפורסם דניאל דיבר בוועדה לפני זמן קצר, אני לא אחזור ואני אשמח - - -

כן, וגם צריך לסיים, אני מתנצלת, יש לנו עוד דוברים.

משפט אחרון. הממשלה הקימה צוות, ועדה ציבורית שתייעץ להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית. אנחנו חושבים שמטה לאומי לבינה מלאכותית הוא הצעד החשוב ביותר שהממשלה יכולה לעשות, והוא חייב להיעשות נכון, והוא חייב להיעשות ביצירת גוף חושב שעובד עם התעשייה ועם האקדמיה והמחקר, כי השינויים הם כאלה שהפקידות לבד לא תוכל לעמוד בקצב השינוי ולהבין אותו.

תודה רבה. אני אגיד מילה על המבנה. אני חושבת שבשנה האחרונה הממשלה הזאת יותר מדי מתעסקת במי יעשה את התפקיד הזה. שמענו, יש שרה שקיבלה בהחלטת ממשלה את נושא ההובלה, שמענו על דובי פרנס, שמענו עכשיו על מישהו חדש, יש כל מיני מלחמות בנושא הזה. אני מציעה פשוט להתחיל לעבוד, למנות בן אדם מן התעשייה. בעיניי הוא צריך להיות כן במשרד החדשנות, אבל עם סמכויות ועם תקציב ומטה לכל דבר ועניין, גם אם הוא נותן דין וחשבון לראש ממשלה. אבל בעיקר צריך לעשות. קצת מזכיר לי את תקומה ודברים אחרים, במקום להתעסק במינוי, להתחיל לעבוד בזה.

אנחנו עוברים לפרופ' גיל אפשטיין, פרופסור לכלכלה, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי החברה, אחראי על תחום העבודה, לשעבר הדיקן באוניברסיטת בר אילן, כעת אחראי על תחום העבודה וחוקר ראשי במרכז טאוב. אני רוצה לא לבזבז את הזמן, גם אתם הכנתם מחקר שהוא קצת כמו פולו-אפ לכיוון שמדבר עליו דניאל שרייבר ומכון מוזאיק ואפרת. בבקשה, הבמה שלך. אני מבינה שהחוקר מטעמך כאן, מיכאל, יציג את הפרטים, אבל רצית לפתוח בכמה מילים, בבקשה.

בוקר טוב, אני מתנצל שלא יכולתי להגיע ואני עושה את זה מרחוק. תודה רבה על הבמה. כמו ששמענו מדניאל, יש כיוון אחד שהולך לכיוון של שינויים דרמטיים, אני רק חייב גם להזכיר מצד שני שפרס נובל לכלכלה עשה את החישובים שלו ואומר שזה הולך לשנות מקסימום 1%, הולך להקטין את התעסוקה.

ה-IOL Labor Organization הבין-לאומי אמר לפני שנה שכמות המועסקים הולכת לרדת, עכשיו המומחים אומרים שזה הולך לגדול. כולם מסתמכים על העבר כדי לנסות להבין את העתיד, וקשה להבין, זו שאלה אם אפשר להסתמך על העבר כדי להבין את העתיד כאשר בעבר לא היו לנו מקרים כאלה.

מיכאל יציג, שותפי, ומוביל את המחקר הזה, הוא יתן את התוצאות העיקריות ויציג לכם את כל התוצאות, אבל אני רוצה לתת איזו פרספקטיבה קצת יותר כללית. אנחנו בעבודה שלנו רצינו להסתכל על התופעה של חשיפה מול השלמתיות. קודם כול עד כמה מישהו חשוף לבינה המלאכותית ועד כמה זה הולך להשלים אותו, או גם בצורה אחרת, עד כמה זה הולך להחליף אותו.

הנתונים, עשינו מחקר לפני פחות משנה, והמחקר החדש שלנו, שזה ממש מה שנראה היום, אלה תוצאות ראשוניות. אנחנו רואים גידול הולך וגדל בצורה די דרמטית בשינויים, ואת זה מיכאל עוד מעט יראה לכם.

אני רוצה לספר לכם קצת על עצמי. אני לפני שנתיים כמעט הייתי צריך להציג זוכה פרס נובל לכלכלה בכנס באוניברסיטה ולא ידעתי איך להציג אותו, שמעתי שיצא משהו שנקרא Chat GPT והחלטתי איך אני יכול להציג אותו בצורה אחרת וביקשתי מהצ'אט שיכתוב לי שיר. בזמנו הוא רק ידע לכתוב אנגלית, כתב שיר נחמד.

ואני קופץ שנתיים קדימה, יש לי איזו קבוצה של סטודנטים וכדומה ואני עושה כל מיני דברים איתם, החלטתי לעשות כמה אפליקציות שמחשבות כל מיני תשואות למניות ודברים אחרים. ואני, פעם אחרונה שתכנתי לעומק הייתה בזמן שהייתי סטודנט ואני הצלחתי לעשות כמה אפליקציות מאוד יפות, מאוד מרשימות עם הבינה המלאכותית. הקוד הוא של אלפי שורות, לא כתבתי שורה אחת.

אני כן יכולתי לבדוק אותו כל הזמן ולתת לו הערות איפה הוא טועה ומה הוא עושה לא נכון. אחר כך רציתי לעשות את זה ציבורי, שאלתי אותו איך להעלות את זה להיות ציבורי, הוא הציע לי להעביר את זה לענן שנקרא גיטהאב. אין לי מושג בגיטהאב, ואמרתי לו, אין לי מושג, הוא לקח אותי שלב-שלב, אני הצגתי לו תמונות איפה אני נמצא באתר, ואני לא מוצא את הכפתור והוא הראה לי בדיוק איפה הכפתור. ממש לא הייתי יכול לעשות את זה בלעדיו, עשיתי את זה תוך שבועיים. לכן מה שהוא עשה, הוא העלה את הפרודוקטיביות שלי, הוא השלים אותי ועזר לי.

מצד שני, אני לא הייתי צריך מתכנת בשביל זה, יכולתי לעשות הכול לבד. אבל אני אקח את זה לכיוון הבא, אם המתכנת היה משתמש בזה, כמה זה היה מקפיץ את העבודה שלו והוא היה עושה את זה במקום שלי לקח שבועיים, הוא היה עושה את זה כנראה בשעה. כך שיש לנו פה השלמתיות, יש לנו פה חשיפה, תחלופה, והדבר הזה מאוד חשוב ואנחנו צריכים לנסות ללמוד ולהבין מה קורה.

עוד דבר אחד. בתור דיקן אני רציתי להכניס קורס בבינה מלאכותית לתארים ונתתי הוראה לכל המחלקות אצלנו להכניס קורס בבינה מלאכותית. חודש לפני תחילת שנת הלימודים החלטתי, לא מכניסים קורס בבינה מלאכותית, אנחנו מכניסים כלים בבינה מלאכותית בכל קורס וקורס. אם זה בחשבונאות, שהבינה המלאכותית יכולה להחליף הרבה, הרבה ממה שעושים, הם לומדים את התיאוריה, לומדים איך עושים את זה לבד, ואז מראים להם את הכפתור שלוחצים עליו והבינה המלאכותית עושה את זה.

אני מדבר על קפיצה מדהימה בשנתיים האחרונות ונראה שזה הולך והולך ומתקדם. אני רק אתן את השורה התחתונה ואז אני אעביר את זה למיכאל, הבנתי שאנחנו מוגבלים בזמן. אנחנו רואים שיש הרבה משלחי יד שיכולים להיעזר בבינה המלאכותית והתופעה הזאת הולכת וגדלה. יש לנו הבדלים בין המקצועות השונים, יש מקצועות שאנחנו רואים שזה משתלט מאוד, מאוד מהר, כמו שאמרתי עכשיו, ראיית חשבון, תכנות וכדומה, שזה ממש תופס, זה מחליף אפילו או מעלה בצורה דרמטית את הפרודוקטיביות.

ואם אני הולך בקרב מובטלים, שזו נקודה מאוד חשובה, בקרב מובטלים גילינו שהחשיפה היא מאוד גבוהה, והחשיפה הזאת למעשה חוזה אי תעסוקה מאוד גבוה ברמת הפרט באנשים מובטלים. כלומר, אנשים מובטלים, יהיה להם יותר קשה עכשיו למצוא עבודה. אנחנו רואים את זה בנתונים, שיותר קשה למצוא עבודה.

אולי כי הם מראש פונים למשרות של-AI יהיה קל להחליף.

נכון. אנחנו הסתכלנו בגדול על כמות המובטלים, איזה סוג, ותכף, כמו שאמרתי, מיכאל יציג את המשרות השונות ולמעשה את המגזרים השונים שיותר חשופים ופחות חשופים. אבל אנחנו רואים בגדול שבאמת האנשים המובטלים, יהיה להם הרבה יותר קשה למצוא עבודה. ואנחנו עדיין לא מדברים על אלה שיש להם עבודה וכמה זה הולך להגדיל את האבטלה, אנחנו רואים שיש חשיפה הולכת וגדלה. אני חושב שאני אשאיר את היתר למיכאל. אבל אנחנו חייבים לפעול, חייבים להתחיל לעשות משהו.

תודה. בבקשה, מיכאל. יש לך באמת חמש דקות, לא יותר. אפילו שלוש.

(מוקרנת מצגת)

בסדר גמור. אני הולך להציג ממצאים ראשונים מתוך מחקר שאנחנו עובדים עליו על בינה מלאכותית, מגמות בשוק התעסוקה הישראלי בשיתוף בין מרכז טאוב למכון מוזאיק. המטרה של המחקר היא להתחקות אחרי ההשפעה הקונקרטית כרגע של בינה מלאכותית על שוק העבודה, על תעסוקה וההשפעה הפוטנציאלית ולנסות בהמשך לאמוד באמת לאיזה כיוון זה הולך, לפחות בחודשים הקרובים והשנים הקרובות, עתיד להתפרסם עוד כמה שבועות. אני אציג כמה ממצאים מאוד מאוד ראשוניים מתוך הדבר הזה.

כאמור, אנחנו מנסים לנטר את השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה, אנחנו מתבססים על שלושה מדדים שמכמתים מספרית את ההשפעה של הבינה המלאכותית על כל משלח יד ברמת סיווג כזו שאנחנו מחלקים את העובדים בישראל למשהו כמו 320 משלחי יד וכל אחד מהם מקבל איזשהו ציון.

אני אדבר על ההתפלגות של משלחי היד באופן כללי על בסיס הציונים האלה, אדבר שנייה על ההשלכות של הבינה המלאכותית בחתך ענפי, ופה זה מאוד קריטי על השפעות דיפרנציאליות, מי עלול להפסיד ומי עלול אולי להרוויח, ונדבר על האם כבר רואים סימנים של השפעה בהיבט של אי-תעסוקה.

שנייה רק איך אנחנו חושבים על הדברים האלה. כמו שגיל אמר במבוא, מה שקריטי כאן הוא להבחין בין שני ממדים של השפעת ה-AI. ממד אחד הוא מה שנקרא החשיפה של משלח היד ל-AI. אנחנו מתבססים על איזושהי עבודה מאוד מצוטטת של Eloundou, Manning, Mishkin ו-Rock מ-OpenAI שהם ניסו לכמת באופן אמפירי איזה אחוז מהמטלות האופייניות לכל משלח יד הבינה המלאכותית יודעת לבצע, נקרא לזה ככה, יותר טוב מבן אדם, או הקריטריון שלהם היה באותה איכות כמו בן אדם ולפחות 50% יותר מהר.

והקריטריון השני, הממד השני, מה שמכונה השלמתיות, מבוסס על העבודה של Pizinelli, Panton, Tavares, ו-Li מקרן המטבע העולמית, ושם הם מסתכלים על עד כמה האדם הוא קריטי במשלח היד. כלומר, לא משנה איזה אחוז מהמטלות ה-AI מסוגל לבצע, אם יש איזשהו נדבך במשלח היד שמחייב את הנוכחות האנושית, הוא מקבל ציון גבוה בהשלמתיות, ולחילופין, אם האדם הוא לא קריטי לתהליכים שמתבצעים והוא פשוט גורם ייצור לכל דבר ועניין, ציון ההשלמתיות הוא נמוך. אפשר לחשוב על זה בתור תחלופה גבוהה. זה נקבע על פי כל מיני קריטריונים כמו כמה דרושה אינטראקציה פנים אל פנים, דיבור מול קהל, כמה צריך לתת דין וחשבון על מה שאתה עושה, עבודת כפיים, כל מיני דברים כאלה.

אנחנו לקחנו את המדדים האלה, עשינו להם כל מיני המרות, הצמדנו את זה לנתונים של סקר כוח אדם של הלמ"ס והתחלנו להסתכל. איך זה נראה בשני המדדים האלה, מה שאתם רואים כאן בתרשים זו ההתפלגות של משלחי היד השונים בישראל על בסיס שני המדדים האלה. המדד האופקי, ימינה-שמאלה, זו ההשלמתיות, מה שאמרנו, עד כמה בן אדם הוא קריטי, ולמעלה-למטה זו החשיפה לבינה מלאכותית, עד כמה AI מסוגל לבצע את המטלות האופייניות למשלח היד.

חשיפה זה סכנה לאיבוד עבודה, לאיבוד המשרה, זו מילה מכובסת. השלמתיות זה לשפר או להשלים.

אני ממש כאן להגיד שחשיפה זה לא הקריטריון לאיבוד עבודה, אלא שניהם ביחד מספרים את הסיפור, וחייבים להסתכל על שניהם ביחד ואני אראה את זה גם אמפירית עוד שנייה.

תסביר.

מדד החשיפה אומר איזה אחוז מהמטלות AI יודע לבצע יותר טוב מהאדם, ומדד ההשלמתיות אומר עד כמה האדם הוא קריטי. בואו נסתכל למעלה, שני סוגים של מקצועות שסימנתי שם, בצד ימין למעלה אפשר לראות מורים בחינוך על-יסודי, קצת מסתתרים שם, ובצד שמאל למעלה רואי חשבון. רואים שמבחינת העלרוד הם די קרובים, כלומר, מדד החשיפה שלהם פחות או יותר זהה. אחוז דומה מהמטלות ניתן לבצע על ידי AI, זה היה ב-2023, זה קצת השתנה מאז, אבל יכולנו לבצע על ידי AI בשנת 2023.

אבל ההשלמתיות היא מאוד שונה. למורים בחינוך על-יסודי יש מדד השלמתיות יחסית גבוה, חיובי. כלומר, הבן אדם הוא קריטי. המורה יכולה לשמור על קשר עם התלמידים עם AI, היא יכולה לבנות מערכי שיעור, היא יכולה לבדוק עבודות, היא יכולה לבצע מטלות אדמיניסטרטיביות, המון מה לעשות עם זה, אבל בסוף אין תחליף לקשר האישי עם התלמיד, אין תחליף לחיברות של קבוצת התלמידים, בדברים כאלה האדם הוא קריטי.

בצד השני, רואה חשבון, גם יש המון מה לעשות עם AI, אבל בסוף יש הכרחיות אנושית כי הוא צריך לתת חותמת. אבל מעבר לזה, ה-AI מסוגל לעשות הכול. ולכן ההשלמתיות שם היא נמוכה על אף שהחשיפה היא מאוד דומה.

זה לגבי הדברים האלה, ועכשיו בואו נסתכל על תמונת מצב ב-2024. אני רוצה להתמקד בכמה ענפים שיתנו לנו תמונה של איך זה משפיע בצורה שונה על עובדים שונים. פה אתם רואים מספר ענפי משנה שהם הענפים עם החשיפה הכי גבוהה בממוצע. אנחנו מדברים פה על איזה אחוז מהאנשים נמצאים בשני הרביעים העליונים של התרשים פה, איפה שדיברתי קודם על רואי חשבון ומורים בחינוך על-יסודי. אם נסתכל על אחוז העובדים שנמצאים בחלק הזה במשלחי היד ונחלק אותם לפי מי שעם השלמתיות נמוכה ומי שעם השלמתיות גבוהה. הענפים האלה ביחד מייצגים קצת פחות משליש מהעובדים בישראל אגב.

אנחנו רואים בצד שמאל ענפים כמו חינוך, אדריכלות, פעילות בנדל"ן, המון, המון עובדים שהם חשופים ל-AI, אבל רובה המכריע בהשלמתיות גבוהה, כלומר, ה-AI לא באמת יכול להחליף את האדם. בקצה השני של הספקטרום אנחנו רואים ענפים כמו ביטוח, פיננסים, ואנחנו רואים שם באמת את התמונה ההפוכה, כמו שדניאל בדיוק סיפר לנו.

אבל אם חשיפה היא השלמה, מה ההבדל בין השלמתיות לחשיפה? לא הבנתי. אם חשיפה זה אומר שהם יכולים להיעזר ב-AI והשלמה זה אומר שה-AI ישלים אותם, מה ההבדל ביניהם?

לא, השלמה אומרת שה-AI ישלים והחלפה שהיא ההפך של החלפה אומרת שה-AI יחליף. חשיפה אומרת כמה ה-AI הוא פונקציה, נקודה.

כמה הוא משמעותי, כמה הוא ישליך על פני משלח היד הזה.

בדיוק.

זה במילים מכובסות כן גם סכנה לאבטלה מוגברת. איפה שיש חשיפה, אלה משלחי יד שהם בסכנה, בוא נגיד ככה, הם בסכנה לצמצום כוח אדם בצורה יותר טבעית.

אני חייב לדייק את הדברים. שוב, לצורך העניין, בענף החינוך, אנחנו לא רואים שה-AI מוביל לפיטורי המונים של מורות. בגלל שאנחנו קצרים בזמן, אני אדלג קדימה, אדבר רק על חשיפה והשלמתיות לפי מצב תעסוקתי. אנחנו רואים שבאופן כללי החשיפה עולה בין 2023 ל-2024, החשיפה עלתה.

אלו נתונים של ישראל.

כן.

חשוב להדגיש, זה לא עולם.

זה לא עולם, זה ישראל.

אלה נתונים של שוק העבודה בישראל שאנחנו רואים כבר שזה קורה בשוק העבודה, השפעה של הבינה המלאכותית.

נכון. אם החשיפה הייתה בסדר גודל של 50% למועסקים וקצת פחות מזה למובטלים ב-2023, עכשיו שניהם עברו את ה-50% ב-2024, כשהגידול בקרב מובטלים היה בלעדית במשלחי יד שהם לא רק חשופים, אלא שהם בהשלמתיות נמוכה, כלומר, משלחי יד שה-AI יחליף, לעומת המועסקים, ששם היה חצי-חצי בין משלחי יד שה-AI יחליף למשלחי יד שה-AI דווקא יעזור להם.

נקודה אחרונה, שזה גם אחרי פיקוח ותקנון לכל משתני הרקע שאולי עומדים על הקשר בין משלח היד לבין ההסתברות לעסוק, אנחנו רואים ששני הדברים האלה ביחד, החשיפה וההשלמתיות מסבירים באופן יפה את התעסוקה או אי-התעסוקה. פה אנחנו רואים שני קווים שמציירים לנו את הקשר בין תעסוקה לבין חשיפה עבור עובדים ברמות שונות של השלמתיות.

בכחול אלה העובדים שההשלמתיות היא נמוכה, קרי AI יכול להחליף. בכתום עובדים בהשלמתיות גבוהה, קרי AI יכול רק לסייע ולא להחליף את האדם. אנחנו רואים שאצלם דווקא ככל שהחשיפה יותר גבוהה, הסתברות האי-תעסוקה היא דווקא יותר נמוכה. כלומר, ה-AI, אפשר להגיד עוזר להם למצוא עבודה אפילו. ולעומת זה, בקרב העובדים שההשלמתיות נמוכה, אנחנו רואים שהחשיפה באמת חוזה אי-תעסוקה. כרגע, כבר היום, בעודנו מדברים כאן, המדד לבינה מלאכותית חוזה הסתברות אי-תעסוקה של אנשים.

תודה רבה. נעשה איזה מעבר רגע לזווית אחרת. דרור לא ענה, אז נקפוץ באמת להתרשמות של התעשייה. נמצאים כאן שני נציגים של קרנות: מרים שטילמן לבזובסקי, שותפה בקרן הון סיכון טל ונצ'רס, ולוטן לבקוביץ'. לפי הסדר, יש לכם כל אחד ממש דקות ספורות כי יש כאן המון דוברים היום. אני מתנצלת, ב-10:50 יש לנו דיון עם דקת דומיה בכנסת לכל חברי הכנסת לאימא ולביבסים זיכרונם לברכה. תהיו בבקשה קצרים. אתם באמת תתנו נקודת מבט כבר מה קורה בהייטק. קראתי את הדברים בכתבה החשובה של אסף גלעד בעיתון גלובס. בבקשה, מרים.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס לדברים שאנחנו כבר רואים בשוק העבודה. אנחנו רואים הרבה מאוד שנים הייתי אומרת, בסביבות 20-15 שנה, תהליך של פולריזציה בשוק העבודה. כשאני הייתי ילדה, גם ילד שהיה מסיים תיכון בציונים בינוניים-נמוכים והיה עוסק במקצועות של הנהלת חשבונות, דברים מהסוג הזה, היה יכול להתפרנס ולנהל חיים לא רעים.

אנחנו רואים בשנים האחרונות שהמצב הזה מאוד, מאוד משתנה, וה-AI רק האיץ את זה בצורה אקספוננציאלית כשאדם שלא יודע להשתמש בכלי AI ימצא את עצמו במצב מאוד דומה לאדם שלא יודע להשתמש במחשב. זאת אומרת, נדחק לכיוון מקצועות שהם אולי שליחי וולט. וזה מצב מאוד, מאוד מסוכן, כי זה לא רק עניין של תשלומי העברה ושכר אוניברסלי, אלא זו גם בעיה חברתית מאוד, מאוד קשה שלא ברור איך מטפלים בה.

מבחינת עולם כתיבת הקוד, קוד תוכנה, אנחנו ראינו מצב שבו מי שידע לכתוב קוד התפרנס מצוין, הרוויח משכורות שהן פי כמה מהשכר הממוצע במשק. היום, תוך שנתיים מרגע שיצא Chat GPT, מעל 50% מהקוד שעולה לגיטהאב הוא קוד שנכתב על ידי מכונה. ואנחנו רואים את הדבר הזה, את התגובה המיידית בשוק העסקת הג'וניורים, אנשים שמסיימים מדעי המחשב, גם באוניברסיטאות, לא מצליחים למצוא עבודה.

אבל תמיד דיברו על הג'וניורים, בעיה, כן או לא. את אומרת שאתם רואים עכשיו החמרה בבעיה.

חד משמעית. אני הרבה מאוד שנים בתעשייה. נכון, לפני 20 שנה, ג'וניורים היו מתחילים מתפקידי QA ואז מתקדמים. בשנתיים האחרונות ג'וניורים לא מצליחים למצוא עבודה כי פשוט זה מאוד, מאוד לא משתלם.

גם אתה סיפרת בחברה שלך שהקטנת משמעותית את כוח האדם והגדלת את הרווחים בעקבות הנושא הזה של הבינה.

מדובר במצב שבו לא כלכלי להעסיק ג'וניורים. כשאני מביאה אדם שסיים אוניברסיטה, גם אם הוא מצטיין מהטכניון שסוגר את הפער מאוד מהר, זה נכון, עדיין צריך לשבת איתו CTO, ראש צוות, מנהל של זה, מנהל של זה, אנשים שעלו ההעסקה שלהם היא 80,000-70,000 שקל ו-20% מהזמן יושב אדם לידו. זאת אומרת שהשכר שלו בפועל הוא הרבה יותר גבוה ממה שאני משלמת. כתוצאה מזה, זה לא משתלם, כי הקוד שהוא מייצר הוא קוד באיכות מאוד, מאוד נמוכה שאפשר בלחיצת כפתור לעשות.

מצב נוסף הוא שבעבר המהנדסים החזקים, מה שהיינו קוראים ה-10x Engineers, אלה שהיו מכשירים את כולם, היו מוכנים להכשיר אנשים אחרים כי הם לא רצו לעשות את עבודות הגירוף, היינו קוראים לזה. אבל היום אין צורך בזה בגלל שהוא יכול בלחיצת כפתור לעשות משהו שיקח לו כמה שעות להסביר לאדם ללא ניסיון. זו שוב, פולריזציה מאוד, מאוד קיצונית, הופכת אנשים מסוימים ל-100x Engineer, ואנשים אחרים לאנשים שלמדו באוניברסיטה שלוש וארבע שנים ויהיה להם מאוד קשה להיכנס לשוק העבודה.

שאלה שאני נשאלת רבות, איך את חושבת שזה יסתדר? אני לא באמת יודעת, אני חושבת שבעיקר המצטיינים מהטכניון הם אלה שישתלבו ולאחרים יהיה יותר קשר. אני חושב שמדינת ישראל נמצאת במצב ייחודי מבחינת זה שהוא לא טוב ליהנות מהתוצאות של ה-AI והסיבה היא שהאוכלוסייה שלנו בשוק העבודה היא אוכלוסייה עם רמת פריון יחסית נמוכה, רמת כישורים נמוכה, לפי כל הדו"חות של ה-OECD, נעזוב את התוצאות של זה. וכתוצאה מכך, ההנאה שכולנו רוצים לראות מהפריחה הכלכלית של ה-AI - - -

זה חוזר לחינוך.

כן, חוזר לחינוך. בסוף אנחנו לא בתמונה, אנחנו לא במשחק. נכון, יש 10%, 5% מהאוכלוסייה שהם יהנו והם ירוצו למעלה, אבל יש לנו אחוזים מאוד-מאוד גבוהים של האוכלוסייה שהדבר הזה לא שם.

כשאת אומרת חינוך, אני אתן דוגמה שאני אוהבת להשתמש בה כי היא עדיין קיימת, משרד החינוך נותן לכולם חבילות אופיס, לכל התלמידים, לכל המורים וגם בבתי הספר. חבילות האופיס האלה יורדות למחשב בעברית. כדי שאני אוריד אותן באנגלית, בזמנו כשעשיתי את זה, זה דרש ממני מאמץ של שעה וחצי להמיר את חבילות התוכנה. כשמורידים חבילת תוכנה, מערכת הפעלה או כלי עבודה בשפה העברית, למעשה פוגעים בצורה אקטיבית בילדים שההורים שלהם לא יודעים - - -

נכון, זה חוזר לאנגלית, זה חוזר ללימודי ליבה.

נכון מאוד.

בסדר, תודה על הדברים. סליחה שאני חותכת.

לוטן, ממש במברק. יש המון אנשים שרוצים לדבר גם, מעבר למה שחשבתי. ותודה שבאת כמובן.

אני אהיה קצר. תודה רבה, כיף להיות פה. אני אתחיל מההתחלה שאני די מסכים עם מה שנאמר פה בהתחלה, עם הכיוון. אבל אני חושב שיש פה אתגר גדול לגבי הזמן, ואני חושב שהימור לא נכון לגבי מתי קורית המהפכה יכול להיות הרסני. אותו אילון מאסק שאמר את המשפט היפה הזה גם ב-2015 אמר: "תוך שנתיים, רכב אוטונומי של טסלה על הכביש". תחשבו מה היה קורה אם בטעות כל נהגי המשאיות בעולם וכל עובדי הלוגיסטיקה היו מאמינים לו, איך היה נראה משבר הקורונה, מי היה מסיע לנו אוכל הביתה, איך היו מגיעות התרופות? אנחנו צריכים בדבר הזה להיות מאוד, מאוד זהירים. ואני חושב שאופטימיות יתר עלולה לפגוע ברצון של תלמידים לעבור את כל החינוך שדיברנו עליו.

כשהלכנו לתעשייה ועשינו מחקר לאחרונה בקרב ארגוני פיתוח, שהם כנראה סמן ימני לגבי אימוץ של AI, וראינו שבשנה האחרונה כבר 92% מהארגונים התחילו להשתמש בכל מיני כלים שדיברו עליהם פה, Copilot וכאלה. ואגב, זו עלייה מטורפת, כי שנה לפני כן כששאלנו את אותם אנשים המספרים היו בערך 50%. אבל כששאלנו אותם איך הם משתמשים בכלים, גילינו רק ש-16% מתוכם שינו את תהליכי העבודה שלהם, ואני חושב שזה המפתח למה שאנחנו רואים היום עם הג'וניורים.

זאת אומרת, ברגע שהאנשים הסניורים, האנשים היותר בכירים לא יודעים איך להשתמש בכלים האלה בעצמם, לא בנו תהליכי עבודה, לא בנו את השיטות הנכונות, את הליכי הפיקוח והבקרה, הם לא סומכים על אנשים זוטרים יותר, צעירים יותר שישתמשו בכלים האלה. אני חושב שזה כן משבר זמני, כי ברגע שיהיו את השיטות האלה, האנשים האלה כן גם יכנסו פנימה. ויותר מזה, אני חושב שהדור שלי נכנס לעולם העבודה, שכביכול נולד עם מחשב ביד, הרבה פעמים הוא עשה את זה אפילו יותר טוב ממי שהגיע דור לפניו והיה צריך ללמוד את המחשב תוך כדי תנועה.

למעשה, אני חושב שג'וניורים, שכנראה עוד כמה שנים מהיום, אם נעשה להם את החינוך הנכון, ועוד שנייה נדבר על זה, מה זה אומר, כנראה ידעו להשתלב בעולם העבודה אולי אפילו יותר מהר ויותר טוב ממי שהיום נחשב סניור.

כלומר, אתה אומר שהמשבר הוא רגעי, שהשוק מכוון את עצמו מבחינת הג'וניורים? זה מעניין. אני מניחה שמרים לא חושבת ככה.

אני אשמח אם זה מה שיקרה, אבל - - -

באמת אנחנו בתחום של אי-ודאות גם, צריך להגיד את האמת.

נכון, ואני רגע אולי אשווה. אשתי היא אדריכלית והיא למדה בבית ספר 10 שנים איך לתכנן בניינים, מה היא לא עשתה מעולם? היא מעולם לא עבדה עם טיט ובטון והנחיה לבנה, היא למדה איך לתכנן בניינים בלי להיות בנאית. היום איך אתה נהיה ארכיטקט תוכנה ומנהל גדול? אתה מתחיל מלמטה. אבל אם העבודה הפשוטה הזאת של מלמטה, של לכתוב קוד בפועל, להיות פועל של תוכנה יוצא משוק העבודה, למעשה אנחנו צריכים למצוא דרך להכשיר את אותם אנשים להיות סניורים, להיות עם חשיבה ארכיטקטונית, לראות את התמונה הגדולה, חשיבה מערכתית עוד בשלב הלימוד.

אחד הדברים שאני מאמין ש-AI ידע לעשות, זה כמו שהיום לא כל אחד מתחיל להטיס מטוס, הוא עובד בסימולטור קודם, גם ה-AI ידע לעשות סימולציה להמון מתהליכי ההכשרה של אנשים לעולם העבודה. ולכן אני חושב שגם פה זה משהו רגעי, תהליכי ההכשרה הולכים להשתנות.

אם אני הולך לכאן ועכשיו, אני מסכים מאוד שהעבודה של כולנו היא לשנות ולהבין מה אנחנו מצפים מאנשים, מעובדים. אנחנו צריכים ללמד אותם במקום לכתוב קוד, לחשוב בגדול, לקבל החלטות, והדברים האלה לא הולכים לשום מקום. ואני אסיים רגע ואגיד שהסכנה הכי גדולה שאם באמת חייזרים היו נוחתים פה בשנת 1948, היו לנו אולי 20 שנה של צמיחה והיינו מעצמת הטקסטיל הכי טובה בעולם, אבל בגלל שמה שהביא אותנו לפה זה זה שהיינו סטארט-אפ ניישן, והאנושות לא סיימה את הבעיות שלה. יש לנו ליישב את מאדים ולפתור את בעיית האקלים, להחזיר את החטופים הביתה, ודברים כאלה חייזרים ו-AI לא יעשו. אנחנו תמיד צריכים לדחוף את הדור הבא לא להיות מובטלים ולהיות באיזו אוטופיה, אלא לפתור את הבעיות של מוחרתיים.

כלומר, להתמקד בנוסף גם באותם תחומים שיצטרכו את הכוח האנושי.

לתת להם את היכולות לפתח את התחומים הבאים ולהיות צעד אחד לפני הבינה המלאכותית בכל האזורים האלה. ואגב, הצד השני של זה, בסופו של דבר, כמו שראינו גם בכל הגרפים היפים שם, בינה מלאכותית לא תחליף עדיין את מה שנקרא עובדי הכפיים, מי שיסדר דברים בסופר ובמכולת, גם אותם אנחנו נצטרך.

לסדר דברים בסופר אני דווקא לא בטוחה, אבל נראה. תודה, אני חייבת לחתוך.

אנחנו מעלים את דרור גלוברמן שידבר מרחוק. דרור, תודה רבה שאתה מצטרף לדיון, אבל אני צריכה להיות אכזרית, יש לך ממש שתי דקות לומר את שני הסנט שלך כדי שנעבור לדוברים הבאים. אתה תמיד עוקב אחרי כל תחום הבינה המלאכותית בכל ההיבטים שלה ואנחנו שמחים שאתה משתתף גם היום, בבקשה.

תודה רבה, אורית. קודם כול אברך על הדיון הזה שהוא כל כך קריטי וכל כך נדיר למול נחיצות עצומה של דיון של הפרלמנט שלנו בדברים האלה.

שנית, למה אני כאן? אתם אולי מכירים אותי כעיתונאי, אבל זו לא הסיבה, כי בשנים האחרונות השתלט על כל הזמן שלי משהו אחר לגמרי, הביקוש העצום לידע לאיך להשתמש בבינה מלאכותית. זה כל מה שאני עושה, הרבה יותר מאשר עיתונאי. מצד אחד, בכל מיני קורסים באקדמיה ואונליין והתנדבויות למדינה וכולי, מצד שני, אני פוגש מלא חברות שמייצרות את הכלים האלה, חברות שרוצות להשתמש בכלים האלה והמון אנשים חרדים שמפחדים ממה הולך לקרות.

זו דרמה עצומה ומורכבת, וממש במשפט וחצי, אין שום מקצוע שחסין מהטלטלות הללו, ושנית, אין דרך אחת שנכונה לכולם. לכל מקצוע, לכל חברה יש דרך אחרת, כלים אחרים, פרקטיקות אחרות, השפעות אחרות. שמעת עכשיו על ההייטק, אפשר לעשות דיון כזה על כל מקצוע אחר, עורכי דין, רופאות, ארכיטקטים, מורים, חנוונים, גרפיקאיות, צלמים.

נכון.

הכול משתנה באופנים שונים, ואם אתה לא תעשה את השינוי בעצמך, תגלה אותו אצל המתחרים שלך. אני רוצה להאיר פינה אחת, עובדי מרכזי שירות לקוחות. שלום, מדברת חדווה, איך אפשר לעזור? מכירה, שירות, תמיכה. היום כלי AI עוזרים למקצוע הזה באופן עצום, פורסים לפניך מידע ומשכללים אותך בטירוף, אבל זה מקצוע שעומד לנוע מהשלמתיות גבוהה לנמוכה בצ'יק, כי פתאום זה יחליף אנשים לגמרי.

זה כבר קורה באנגלית, ואני הייתי בטוח שהשפה העברית היא חסם שישמור על העובדים, אני מניח שיש אלפים, אולי עשרות אלפי עובדים במקצוע הזה בישראל. עד שזה יעבוד מספיק טוב בעברית, יקח בטח שנה, שנתיים, שלוש. אני שומע מהשוק, ממש בשבוע האחרון, שזה לא נכון, זה יקח חודשים ספורים. דמיינו שעד סוף השנה נתחיל לראות גלי פיטורים של אלפי עובדים, אנשים שעבדו עד לפני רגע במרכזי תמיכה ושירות, אף אחד לא מספר להם את זה, אף אחד לא מכין אותם לזה, הם יקבלו יום אחד מכתב. פתאום 20 איש יעשו עבודה של 50, וכמה חודשים אחרי זה אלה יהיו שני אנשים שעושים עבודה של 50.

אחת, ללמד את עובדי ישראל להשתמש בכלים האלה היום זה ממש לא מספיק, צריך ללמד אותם ללמוד את הכלים האלה כי הם משתכללים בקצב שאני בחיים לא פגשתי, ומשנים מקצועות בקצב הכי מהיר שאפשר לדמיין. מקצוע עריכת הדין למשל הוא כבר ממש לא אותו מקצוע שהיה לפני שנתיים עם הכלים שיש שם היום.

והדבר השלישי, והוא הכי קשה, זה ניהול קריירה. בתור מי שעבר, אני עברתי מלהיות שכיר לעצמאי, המנטליות של שכיר, שהם רוב עובדי ישראל היא סכנה לשכירים. כי המנהלת או היזמת כל הזמן מסתכלת לצדדים, לומדת את השוק, לומדת מגמות, לומדת איתותים, מתאימה את העסק למה שמגיע, שכיר הולך לעבודה וחוזר הביתה, הוא לא חושב בפורמט של ללמוד את השוק ולנהל מגמות ולנהל את הקריירה של עצמו ולהיות גמיש עד כדי כך. האנשים האלה יקבלו מכתבי פיטורים.

תודה. מה שלוקחים מזה שזה קורה עכשיו, קורה מהר. אני גם לוקחת את ההערה שלך על תומכי שירות, בואו נדבר על האוכלוסייה החרדית, שגם ככה מי שעובד שם הם לרוב, באחוזים יותר גבוהים בואו נאמר, הנשים שהרבה מאוד מהן, זה מה שהן עושות, ואז איך זה בדיוק ישפיע.

אני חושב שאנחנו מבינים איך זה ישפיע. ואני חושב שרבים מאוד מהאנשים שזה הולך להשפיע עליהם לא יודעים את זה. למעסיק אין אינטרס לספר לך את זה. או שהוא רוצה לקדם אותך לכלי שתלמד אותו, אבל אם הוא חושב שהוא עומד להחליף אותך עוד חצי שנה, אין לו שום אינטרס לבוא ולספר לך את זה בפנים, תבין את זה לבד. ואם לא תבין את זה, אתה תבין את זה מהמכתב.

ועכשיו השאלה, אנחנו רגילים להיות בעולם שבו האחריות על הפיתוח התעסוקתי שלך עצמך, ללמוד את הכלים להתקדם היא על העובד, נכון? זו בעיה שלך בגדול. אבל מה קורה אם זה הולך להשפיע על מיליון וחצי איש בתוך שנה וחצי? בסדר? אני ממציא, אבל אנחנו מבינים. מה קורה אם זה קצב שמשפיע על הכלכלה הלאומית באופן שמחייב התערבות של מדינה?

וזה לא רק ללמוד כלים ולא רק להיות גמיש, אלא להחליף את המיינדסט שלך לזה שאתה חייב כל הזמן לשאול את עצמך, לאן הקריירה שלי מתנהלת? נגיד שירות תעסוקה כזה שהיום עוזר לאנשים רק ברגע של משבר, פעם בשלוש, חמש, 10 שנים, עוזר? גם כן שאלה. צריך להיות משהו שמלווה אותך כל הזמן ואומר לך, זה, עכשיו לשם, זה הכלי הבא, עכשיו תלמד את זה, המקצוע שלך נגמר, בוא נתקדם הלאה. אנחנו רחוקים מלהיות שם.

נכון.

דוגמה קטנה מסינגפור שהתחילה בינואר תוכנית שמאפשרת לכל אזרח מעל גיל 40 תואר ראשון חדש במה שאתה רוצה. לא ללמוד AI על זה שאתה כבר רופא, תהיה גם רופא פלוס AI, אלא אם נבין משהו הרבה יותר עמוק, שבגיל 40 אתה כבר 20 שנה בעולם התעסוקה, העולם השתנה, אתה השתנית, אולי הבנת שהאושר והעושר נמצאים בכלל במקצוע אחר. קח כסף, לך תלמד תואר ראשון.

ואז גם לומדים את זה ברמה המעודכנת טכנולוגית אולי, בשאיפה. מדהים.

נכון. אני אסיים ברשותך, המילה הכן אופטימית.

אני מקווה ששומעים נציגי הממשלה. תעבדו ותלחצו מלמטה שהדברים האלה יקרו, כי זה מה שחסר לנו בעיקר, הקצבים, ההבנה. לא סתם בדיונים בוועדה הזו השוק הפרטי פותח, זה פשוט דבר שהתפתח כי הבנתי שיש פה פער מאוד גדול, למרות הכוונות הטובות.

את צודקת. אני כן אגיד למול הסכנה שמרחפת מעל עובדי ישראל כמו על שאר העולם ולמול העובדה שהכלכלה שלנו אולי ממוצבת באופן שהוא לא תמיד מחמיא, יש לנו כן יתרון אחד באופי, אני חושב, הישראלי. אנחנו מאמצים מוקדמים, אנחנו אדפטיביים וגמישים כמו שאני לא חושב שאף אחד בעולם. עם מה שעברנו כאן בשנים האחרונות, מי שנשאר באמת יודע להסתדר עם הכול ולהתאים ולהגמיש את עצמו. זה הדבר שאנחנו צריכים לנצל אותו, פשוט צריך לדחוף את הכוח הזה למקום נכון.

תודה רבה. אנחנו עוברים לגאיה הררי לפני שנעבור לנציגי הממשלה. יש לנו גם נציגים ממועצת התלמידים הבנתי. גאיה, את ממש על שתי דקות ואנחנו נחתוך, כי אחרת המון אנשים יפגעו כאן, בבקשה.

קצר מאוד, שלוש נקודות שאנחנו חושבים שהן קריטיות בזווית הישראלית ובזווית המיידית, מחר בבוקר. הראשונה היא ההשפעה של הסיפור הזה של התעסוקה על תעשיית ההייטק הישראלית והעובדה שהתעשייה הזאת נכנסת חלשה לתוך הסיפור של הבינה המלאכותית. הדבר השני הוא הסיפור של האוריינות ואיך באמת, דואגים שאותו סופר-פאוור נמצא לכל האוכלוסייה ומקדם שוויון ולא פערים חברתיים. והדבר השלישי הוא ההקשר גם של הסיפור של התעסוקה לסיפור של השימור של התחרותיות הבינלאומית. ואני אגיד בהקשר הזה, מה קורה אם חייזרים נחתו בכדור הארץ אבל נתקעו בבידוק הביטחוני בנתב"ג? וזו לדעתנו השאלה שתשפיע גם על השאלה הזאת של תעסוקה.

(מוקרנת מצגת)

במצגת יש לי ממש מעט נתונים רק בהקשר של תעשיית ההייטק, אני אעשה את זה קצר, אני מבטיחה. באמת חשוב לנו להגיד שהסטארט-אפ ניישן נכנס לתוך הסיפור הזה לא בשיאו. השבוע קיבלנו שוב נתונים על זה ש-35% ממס ההכנסה במשק מגיע מעובדי ההייטק, אבל בדוחות האחרונים אנחנו מראים שהקיפאון בהייטק נמשך, וכאן חשוב להגיד שהסיפור של בינה מלאכותית מאוד, מאוד הולך להשפיע על התעסוקה, ושמענו את זה כבר כאן קודם, משתי סיבות.

סיבה אחת היא שהבינה המלאכותית מאוד רלוונטית לעולם הקוד ולכתיבת הקוד, והיא באמת הולכת בשנים הקרובות להחליף ג'וניורים, והסיבה השנייה היא שיש איזשהו תרחיש, והוא תרחיש שאנחנו שומעים יותר ויותר, והוא שאנחנו עוברים מעולם טכנולוגי של סטארט-אפים לעולם טכנולוגי שיותר מתמקד בביג-טק, בחברות הגדולות. זה תרחיש שאנחנו חייבים להיערך אליו בתור סטארט-אפ ניישן והוא מצטרף לנתונים שכבר יש לנו, שהסטארטאפים בירידה במשך עשור, כשב-2023 קרה דבר דרמטי והוא שנסגרו יותר סטארט-אפים מאלה שנפתחו. שוב, הסטארט-אפ ניישן עומד כאן בפני שינוי גם - - -

כלומר, את אומרת שמבנה התעשייה עצמה הולך לכיוון של דגש על חברות גדולות.

זה תרחיש, זה תרחיש אחד שאנחנו שומעים וצריך להיערך אליו. ואפרופו תרחישים עתידניים, זה תרחיש עתידני קרוב ודרמטי בהתחשב בכמה הכלכלה הישראלית נשענת על הסטארט-אפים ועל תעשיית ההייטק. ולכן כשאנחנו מדברים על תרחישי עתיד בטוח הקרוב, בינוני ורחוק, זה תרחיש שאנחנו חושבים שהממשלה צריכה לשבת ולדבר עליו מחר בבוקר. זה מאוד רלוונטי, יושבת הראש, לוועדת דני פרלמוטר שאת בעצמך מינית, ליעדים של ישראל בקשר להון אנושי בהייטק. ההמלצות החשובות - - -

נכון. שאומצו בהחלטת ממשלה, צריך להגיד, שעשינו.

נכון, אבל צריך לעדכן אותן.

צריך לעדכן אותן ואולי גם להיזכר בליישם אותן, כי בסוף בחינוך היו שם המון המלצות, ובטאלנטים.

לעדכן וליישם, בהחלט. השאלה של הון אנושי, שילוב של אוכלוסיות בתת-ייצוג, יעדים וכולי, זה מאוד, מאוד קריטי, והבינה המלאכותית מצטרפת לזה ומחריפה את זה.

עוד משהו קטן, אוריינות ברוב מדינות העולם היא חלק מהתוכנית הלאומית והדבר הזה הוא סופר, סופר קריטי. אני רוצה לחזק דברים שנאמרו. זה לא רק לגבי תלמידים, זה גם לגבי עובדים. סינגפור ניתנה פה כדוגמה, סינגפור מתייחסת לכל שכבות האוכלוסייה, גם כאן, אם יש סופר-פאוור שניתן לעולם, הוא חייב להינתן לכל האזרחים ובצורה מקיפה, וזה מה שיבטיח באיזשהו מקום, דניאל, אתה קצת פסימי, אבל אתה גם אופטימי, כי אתה מאמין שהחייזרים יהיו חלק מהחברה הישראלית. בשביל זה אנחנו צריכים בשנים הקרובות, כשאנחנו בשלב של כלכלה היברידית שבה ה-AI עובד ביחד עם האדם לחזק אוריינות מהתלמיד בבית הספר ועד הסוף. וכמובן תוכנית לאומית בשביל שהחייזרים לא ישארו בנתב"ג.

תודה רבה, דברים מאוד חשובים. נעשה איזו הפסקה-קפיצה לנציגי מועצת התלמידים.

מתנצל שלא הצלחנו להגיע פיזית, אנחנו כרגע בענייני העיצומים.

תיזהר, כי בסוף יחליפו אותך, גם תלמידים אפשר להחליף בבינה מלאכותית. סתם, זאת הייתה באמת בדיחה. בבקשה, שתי דקות, אני מצטערת, ותודה רבה על היוזמה לבוא ולהשמיע את הקול בדיון הזה.

אנחנו מדברים פה על שוק העבודה בבינה המלאכותית. בימינו, הוא באמת מתחדש, אבל יש לנו פה גם עניין של שוק העבודה של העתיד, ומי שצריך לעבוד בשוק העבודה הזה זה הנוער, זה הנוער שהיום במערכת החינוך, אלה בני הנוער שבתנועות הנוער, ויש פה עניין של חינוך לבינה מלאכותית. אנחנו עובדים באופן צמוד עם משרד החינוך במספר שלבים, בין אם זה באמצעות אמנה לבינה מלאכותית, ובין אם זה בדיונים על קידום הבינה המלאכותית בחינוך.

גם בשוק העבודה משתמשים בבינה מלאכותית, ועדיין היום מונעים מתלמידים להשתמש ב-AI בעבודות. זה משהו שבכל מקרה קורה, מערכת החינוך, אם היא תשים על זה טאבו לא יכולה לעצור את זה. וצריך ללמד אותנו לא למה לא לעשות את זה, אלא איך לעשות את זה ואיך לעשות את זה בצורה בטוחה.

ה-AI הוא לא רק כלי למורה, תלמידים משתמשים בזה וימשיכו להשתמש בזה. זה כלי נהדר ללמוד למבחנים, להעלאת רעיונות לפרויקטים, וצריך להשתמש בו ולאו דווקא לשים טאבו על שימוש בבינה. לצורך העניין, אני לומד הנדסת תוכנה, מפתחים בעולם היום משתמשים גם כן בבינה מלאכותית וכשמכוונים אותי לעבודה הזאת אין סיבה למנוע ממני להשתמש בבינה מלאכותית.

תודה. עשינו דרך אגב דיון מאוד רחב על החינוך ובינה מלאכותית והדברים שלך מאוד, מאוד חשובים.

השתתפתי בו.

נכון, עכשיו אני נזכרת. תודה רבה.

אנחנו מתחילים את ההתייחסות של גורמי הממשלה והרצף יהיה כזה: נתחיל עם יפעת סיטרואן, יש לך שלוש דקות, ממשרד העבודה, אלה, הכלכלנית של בנק ישראל, את חשובה לנו מאוד. אנחנו יודעים שבנק ישראל עוסק בנושא והתחיל מחקר בנושא, דיברנו על זה לקראת הדיון הראשון. יוסף גדליהו ממשרד החדשנות. בבקשה, קצר, כל אחד.

סליחה, היושבת ראש, אני אוכל דקה? אמרת שתוכלי לתת לי דקה בסוף כשדיברנו אתמול בטלפון.

ננסה, כן, נשתדל. המגבלה שלי היא פשוט שב-10:45 אני חייבת לכבד - - -

אין בעיה, פשוט יש לי שני דברים נוספים לדבר עליהם, כי לא דיברו.

בבקשה, יפעת.

תודה על הדיון. אני אגיד שאנחנו ממשיכים כל הזמן לעקוב אחרי המגמות והשיחה פה מאוד תרמה והיא חשובה. אנחנו נשמח גם להמשיך אותה הלאה, את אותו שיח יחד איתנו. מבחינת האתגרים שאנחנו ממשיכים לעקוב אחריהם כל הזמן וההטמעה של AI וההשפעה של זה על שוק העבודה, אנחנו רואים שהאתגרים מבחינתנו אפילו מתעצמים, לצערנו, גם בגילאי בית ספר וגם במבחנים האחרונים של PIAAC, שאלה גילאים של האנשים היותר מבוגרים, גילאי 15 פלוס עד 65, אנחנו רואים שהתוצאות של מדינת ישראל ביחס להשוואה הבינלאומית, לא רק שהן לא משתפרות, הן אפילו פחות טובות, הן אפילו יורדות.

רואים את זה בכמה מבחנים, גם ב-PIAAC, גם בפיז"ה, גם במבחנים שמודדים את כל היכולות שלנו. גם ברמת אוריינות דיגיטלית, אוריינות קריאה, מתמטיקה. באמת בהכול אנחנו, לצערי, או עומדים במקום או בירידה. האתגר הזה הוא אפילו עוד יותר משמעותי בקרב אוכלוסיות. אנחנו רואים שהציונים של האוכלוסייה הערבית בישראל הם אפילו עוד יותר נמוכים באותם מבחנים השוואתיים בינלאומיים, ולכן זה בהחלט אתגר שאנחנו מזהים אותו וצריכים להיערך בו ולהיערך אליו ולראות מה אנחנו עושים.

בנוסף, אנחנו רואים, אני מסכימה פה עם האמירה לגבי מקצועות בירידה, מקצועות שבאמת הולכים ודועכים, כמו קופאיות, מזכירות, טלרים. אלה מקצועות שזה לא רק בתיאוריה, אלה לא רק מחקרים ואלה לא רק סקרים כמו של הפורום הכלכלי העולמי שצופה באמת את הירידה, גם אנחנו בנתונים כבר מתחילים לראות את זה. אנחנו רואים את הירידה באותם מקצועות שהם מקצועות רוטיניים שחוזרים על עצמם, אנחנו ממש רואים את הירידה בכמות המועסקים.

יש לכם אחוזים ממש?

יש לנו ממש נתונים. מפאת שבאמת לא הגשתי בזמן את המצגת אני לא אציג, אבל אנחנו ממש רואים כבר את הירידה בנתונים גם אצלנו לגבי אותם מקצועות. זה דבר שאנחנו כל הזמן בחשיבה על מה עושים ולכן גם האתגרים שלנו הם לא רק אוכלוסייה לא עובדת, אלא גם אוכלוסייה עובדת.

מה באמת אתם חושבים לעשות?

עוד שנייה אני אגיע קצת למה אנחנו מתכננים לעשות. אתגר נוסף שאנחנו מזהים אותו זה אתגר האי-שוויון שעלול לגדול כתוצאה משימוש בכלי AI ובכלל טכנולוגיות. ושוב, זה משאיר את האוכלוסיות קצת מאחור. וחשש נוסף שלנו מ-AI הוא סכנות של אפליה.

כן, זה דיון אחר, עשינו כבר, דיברנו, זה יותר רגולציה ושקיפות בקבלה לעבודה. אותנו מעניין נושא האבטלה. מה המחשבות שלכם באמת בנושא? אני פתאום מבינה שציפי, הכול עלייך. יפעת, סליחה. אנחנו כולנו מדברים ואת אומרת, הלוואי שהיו קוראים לי ציפי ברגע זה. לא, אבל זאת את, מה אתם מתכוונים לעשות?

אני אגיד מהצד השני משהו, המדד של המוכנות של ישראל בכל מיני מדדים בינלאומיים הוא מדד גבוה. כלומר, ישראל היא כן מדינה שיש לה יכולת, כמו שנאמר פה, יכולת הסתגלות ויכולת באמת להתאים את עצמה, ולשם אנחנו צריכים לקחת את זה. מה שאנחנו מתכוונים לעשות זה לקחת את זה לשני כיווני פעולה שאנחנו מתכננים להקים צוותי עבודה סביב נושאים האלו ונשמח גם באמת לשיח יותר רחב, לא רק מתוך - - -

צוותי עבודה. טוב, תודה רבה. אני אשמח שתעלי את זה למעלה גבוהה, כי הזמן של צוותי העבודה צריך להיות כבר קצר וזו צריכה להיות עבודה במהירות שצוותי העבודה ייצרו עבודה. תודה רבה, וחשוב מאוד גם שהגעת לדיון, אני מאוד מעריכה את זה, כי את השינוי אתם יכולים להניע גם מלמטה.

אלה שחר, כלכלנית מבנק ישראל, בבקשה. רק בקצרה, ואני ממש מתנצלת.

דיון מאוד מרתק, תודה. הבינה המלאכותית מביאה איתה גם את היתרונות של עלייה בפריון העבודה, אבל גם אתגרים בתחום התעסוקה, וכאן צריך לחשוב איך זה ישפיע על תעסוקה. ואני חושבת שבשלב הזה הכי חשוב זה לדבר ולהתמקד בצעדי מדיניות שהמדינה צריכה לתכנן כדי לסייע לעובדים שהולכים להיות מושפעים מהבינה. כמו שנאמר כאן, חלקם יצטרכו ללמוד כלי בינה מלאכותית.

כן, אבל אני רוצה לשאול אותך ככלכלנית, מה את חושבת על העבודה שהציג כאן מכון מוזאיק ודניאל שרייבר ומכון טאוב? כי אני זוכרת שבדיון הקודם, בנק ישראל, אתם הרי בעיצומה של עבודה בדיוק בנושא הזה שתפורסם, ובאיזו תפיסת עולם מקצועית? החייזרים ייקחו לנו את העבודה, אלה?

אני אגיד לך, אני לא שותפה לתחזיות הפסימיות לאבטלה גבוהה. ואני אגיד, הבסיס לזה, קודם כול, המחקרים האחרונים בתחום שמראים מה פריון העבודה הצפוי, העלייה בעשור הקרוב, כי מסתכלים על העשור.

אילו מחקרים?

אפשר לראות סקירת מחקרים שנעשתה בפרסום האחרון של ה-OECD, שבעה או שמונה פרסומים מובילים, אחד מהם אסמוגלו, שהוא חתן פרס נובל ב-2024, שהוא מעריך שהתוספת של פריון העבודה בממוצע בשנה יהיה 0.1%, שבעשור זה בערך 1%. אבל יש גם שחושבים יותר מזה. הכול זה עבור כלכלת ארצות הברית, אפילו לא על ישראל. ממוצע המחקרים האלה שפורסמו בכתבי יד מכובדים מגיע ל-1.5% עלייה בפריון העבודה בשנה, שזה בערך 15%, קצת פחות בעשור הקרוב.

כלומר, את אומרת שהעלייה שה-AI יספר היא 1.5% ולכן זה ישתקף, אבל אני מניחה שזה 1.5% בממוצע כמו הרבה מאוד דברים בניתוחים כלכליים.

נכון.

ולכן, אם תפרקי את זה לתחומי עבודה מסוימים, זה לא בהכרח אומר שרק 1.5% יעלמו.

לגמרי.

והנה יפעת פה ממשרד העבודה כבר מספרת שהם מזהים בעיה.

נכון, כי יש משלחי יד שנמצאים בסכנה של תחלופה, החלפה על ידי בינה מלאכותית. למשל ראינו את השקף מטאוב שמראה שבענף הביטוח והפיננסים, כ-60% מהאנשים הם בעלי משלחי יד תחליפיים שבינה מלאכותית תחליף אותם. ייתכן, אבל צריך לזכור שסך המועסקים בענף של הביטוח והפיננסים מהווה 4% מסך המועסקים במשק. שגם אם נגיד ש-50% מענף הביטוח והפיננסים יוחלף על ידי בינה מלאכותית, עדיין מדובר על 2%.

אבל השירות, למשל, אחוז נותני השירות?

הם גם.

וההייטק, דיברנו על ההייטק עצמו, שהרי ישראל מקדמת מדיניות של הגברת השילוב של ישראלים בהייטק, צריך לדעת לאיזה כיוון אנחנו הולכים.

נכון. אני רוצה להגיד שאנחנו בדיוק בימים אלה עושים מחקר שמכמת את הדברים. הרי אם אנחנו מדברים על צעדי מדיניות שצריכים לפתור את הבעיה או לסייע לעובדים, צריכים להסתמך על אומדנים שמבוססים על מתודולוגיה ידועה ומבוססת, זה מה שאנחנו עושים. לצערי אני לא יכולה לפרסם את הנתונים.

מתי יפורסם הדוח שלכם?

במרץ, בסוף מרץ, בחודש הבא, ושם יש לנו את הנתונים, מאפיינים של אנשים שנמצאים במשלחי יד שבסיכון לתחלופה על ידי בינה מלאכותית, יש שמה משלחי יד שהם משלימים, שאנשים יצטרכו ללמוד בינה מלאכותית.

בסופו של דבר, מה שאנחנו חותרים, שמאוד חשוב כבר היום לדבר על צעדי מדיניות. לא כולם יפגעו, אבל בצורה דיפרנציאלית. לכן יש צעדי מדיניות לאנשים שבמשלחי יד תחליפיים, כאן המדינה צריכה לסייע להסבה מקצועית של אנשים אלה, כי במקביל לירידה בביקוש לאנשים שמועסקים במשלחי יד תחליפיים, תהיה עלייה בביקוש לאנשים במשלחי יד אחרים, למשל טכנולוגיים. כי הזינוק בשימוש בבינה מלאכותית מחייב יותר מהנדסים, מתכנתים, מומחים בתחום הטכנולוגי.

אבל בדיוק ישב כאן דניאל ומסביר ואנשים מההייטק שמצליחים עם פחות מתכנתים. אבל אנחנו נסיים את הדיון המעניין הזה, נמתין לדוח שלכם במרץ, אני מקווה שרק תהיו זהירים ושלא תגידו הכול בסדר, אין לנו בכלל בעיה. ואני גם אזמין אותך לבוא ולהציג את הדברים כאן בדיון.

עכשיו ממש נגיעה, ליוסף גדליהו. אתה תוצאה של העבודה שלי, שיש בכלל איש בינה מלאכותית במשרד החדשנות. בתקופה שלי היה משנה למנכ"ל, אבל לצערי, הדבר הזה נעלם מבחינת הפוקוס בבינה מלאכותית. שתי דקות ממש. אני מבינה שאתם מתחילים גם צוותי עבודה, מה בדיוק אתם עושים?

(מוקרנת מצגת)

תודה רבה על הדיון. אני אציג בתמצית את הפרספקטיבה הממשלתית אולי בצורה קצת יותר רחבה, בהתאם להיכרות שלנו עם מה שקורה במחקר, גם בישראל וגם בעולם, למעורבות שלנו בארגונים הבינלאומיים ולשיח המשותף עם הממשלה, כולל משרד העבודה. ההשפעה של בינה מלאכותית על תעסוקה מטרידה את כל מדינות העולם, בטח המדינות המתקדמות, וגם את הארגונים הבינלאומיים. אפשר לראות כאן דוגמה לדוחות מרכזיים של גופים כמו ה-OECD, קרן המטבע העולמית, הפורום הכלכלי העולמי, הבנק העולמי, ארגון העבודה העולמי, חברות ייעוץ כמו דלויט ומקינזי, כולם עוסקים בנושא הזה באינטנסיביות.

העניין הוא שכריבוי המידע, ככה גם ריבוי הדעות, התחזיות וההמלצות. ומדינות, כולל ישראל, זה לא יפתיע אתכם, מתקשות להבחין בין המחקרים האופטימיים והדיסטופיים, ואילו המלצות ישימות ואילו לא, וקשה לנו לגזור בשלב הזה, ואני אומר בכנות, קשה לנו וגם למדינות האחרות שאנחנו מדברים איתן לגזור בשלב זה צעדים פרקטיים.

ומה אתם עושים בכל זאת?

אני אגיד שבכל מקרה אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להתעסק בזה. זאת אומרת, אם מרכז טאוב מעריכים שמדובר על החלפה של 25% מהמשרות בישראל, זה משהו שהממשלה חייבת להתעסק בו ואנחנו אכן עוסקים בזה. מה אנחנו עושים? המהלך המרכזי ביותר שאני חושב שרלוונטי וצריך להגיד פה הוא שהתנענו מחקר משותף עם אוניברסיטת תל אביב ומשרד העבודה בנושא שוק התעסוקה ובינה מלאכותית. את המחקר הזה מובילה מטעם אוניברסיטת תל אביב פרופ' אנליה שלוסר, והמטרה היא ליצור לנו תשתית פרקטית לצעדי מדיניות פרקטיים שהממשלה יכולה לבצע כבר בשנים הקרובות.

כמה זמן קצבתם למחקר הזה?

אנחנו עדיין בשלבים של - - -

של גיבוש ומכרז וכולי.

אני אגיד בכנות גם שהצפת השיח במסגרת הדיון הקודם סייעה.

פה בוועדה.

פה בוועדה.

אני שמחה שאני מסייעת לכם.

סייעה למקד את העניין. אני אגיד גם שהמחקר - - -

זה קורה גם בוועדת כספים. אנחנו מעלים משהו שעוד לא טיפלו בו, הנחה לרכב חשמלי, חמש דקות לפני הדיון שר האוצר מוציא הודעה, אני מתכוון להוציא את הצו להנחה ברכב חשמלי. אני שמחה מאוד לשמוע שזה גורם לכם להתניע את המחקר המשותף. ובאמת, יפעת, גדליהו, יש לכם אחריות מאוד גדולה. יש כאן גם אנשים מאוד מוכשרים שמעוניינים לעזור לממשלה להכין את הדברים האלה.

אני צריכה לסיים, תודה רבה. אני מקפיצה אותך בתור, עו"ד אפרת שוסטר, כי אני מרגישה את הלחץ שלך ואני יודעת מה זה כשרוצים לדבר ואתה פשוט מתעכב ומתעכב. אבל יש לך שתי דקות, בבקשה.

תודה רבה, זה כבר דקה יותר ממה שציפיתי. אגב, כולם דיברו פה המון על החלפה של מקצועות ואבטלה כתוצאה מהחלפה. אבא שלי בן 78 כמעט, הוא כותב קוד בלי שהוא אי פעם למד תכנות, אגב, באמצעות AI, אבל זה לא מה שרציתי לדבר, דווקא רציתי לדבר על שני הדברים הנוספים שלא כל כך דיברו עליהם.

דבר ראשון הוא הימנעות משימוש ב-AI, שאני חושבת שזה אחד הדברים העיקריים שיכולים לגרום לאבטלה ולהגדיל אותה, בגלל שבמקצועות מסוימים יש ממש סלידה וגישה שלא רוצים וחוששים לעבוד עם AI. גם אנשים, אגב בגילאים, לצערי, יותר מבוגרים, שממש, ממש לא רוצים להסתכל ולא להבין. ואנחנו רואים בזמן האחרון, כמו שדובר פה קודם, שיש הרבה ייעול והתייעלות של עסקים ומקומות, עסקים בזכות ה-AI. ולכן, ברגע שלא ישתמשו וימנעו מזה, אנחנו רואים שנלך אחורה. אגב, אני רואה את זה גם במקצוע שלי ומדברים על זה עכשיו. אני מעבירה לאחרונה - - -

זה מעניין, כי למשל יכולה להיות ממשלה, אני לא יודעת, דניאל, לאן מתכוון סגן נשיא ארצות הברית לקחת את זה, אבל אנחנו גם מסוגלים לראות רגולציה שאומרת, בענפים האלה אנחנו לא מרשים להכניס בינה מלאכותית כדי לשמור על כוח האדם.

מאוד בעייתי.

דרך אגב, ממשלה יכולה לקום בבוקר ולהגיד גם את זה.

אני מאוד נגד אגב, בלי שום קשר לזה שאני עורכת דין. אבל אני אגיד שזה בעייתי כי זה ללכת נגד הקדמה, לא ללכת עם הקדמה.

כן, גם הכלכלה הישראלית, אני חושבת שהיא קטנה מכדי להכריז הכרזות בסדר גודל כזה. עם כל הכבוד, פה נצטרך לעשות אדפטציה, לא להוביל.

זה כמו למנוע מסכים מילדים כי לא רוצים שזה, ואז כשהם מגיעים לגיל 20 הם לא יודעים להשתמש במחשב. דעתי היא לא ככה.

טוב, תודה רבה, נקודה חשובה.

והנקודה השנייה כמובן היא שימוש לא נכון. כלומר, יופי שנורא רוצים ללמד ולהגיד לאנשים להשתמש ב-AI והכול, אבל שימוש לא נכון יכול גם כן להביא לאותה אבטלה וגם כן יכול לפגוע בשוק העבודה בגלל שאפשר לפטר אנשים כמובן ואנשים יאבדו את מקום עבודתם בגלל שהם עשו שימוש לא נכון. גם הלימוד והשימוש ב-AI צריך להיות נכון וצריך לדעת איך להשתמש בו. אבל גם אגב מבחינה רגולטורית, אנחנו ראינו לפני יומיים פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון על שימוש לא נכון ב-AI, ואם ככה חס וחלילה גם אצלנו נראה - - -

זה לא שימוש לא נכון, זה פשוט הפניות לדברים שלא קיימים.

זה שימוש לא נכון, זה לא להבין את ה-AI, לא להבין את הסיכונים ואת החשיפות שיש ב-AI.

לא לבדוק.

חשוב מאוד להשתמש ב-AI ולהבין אותו, ולראות ב-AI כהזדמנות ולא כאיום.

נכון, תודה רבה. שני דוברים אחרונים, נציגת מערך הדיגיטל ואחריה נציג לשכת עורכי הדין בזום, אני מקווה מאוד שנספיק. יש לך שתי דקות, ואני באמת מתנצלת, בבקשה.

תודה רבה. אני שמחה שכל כך הרבה דוברים הגיעו לכאן.

תדעי לך שהדיונים בוועדה הזאת תמיד כאלה.

אני יודעת.

באמת, זה נושא שאני מרגישה את הוואקום הממשלתי בו בוועדה הזאת.

כבר התחלנו להזכיר במאמרים את הדיונים בוועדה הזו, כי היא השולחן העגול היחידי שבו כולם נפגשים.

נכון. גם השרה עכשיו הקימה צוות וכולי; אבל אני באמת חושבת שבממשלה פשוט זה כל הזמן זז משולחן לשולחן ולא ברור.

אנחנו קוראים לדיון המשך, גברתי.

בסדר, בהחלט.

לראות כמה אנשים מסתכלים על העתיד של מדינת ישראל ועל העתיד העולמי ומנסים רגע לזהות את המגמות ולאן הדברים הולכים, אני שמחה שאנחנו נפגשים גם בפורום הזה.

אני רוצה לדבר על העתיד הדיסטופי או האוטופי שדניאל הציע ולומר שהם יכולים אפילו לגור בחפיפה. יכולות להיות מדינות שיגיעו לעתיד אוטופי, ובמקביל אליהן מדינות שיגיעו לעתיד דיסטופי, ולכן התפקוד של הממשלה הוא קריטי ביכולת להשפיע על העתיד הזה. זאת הנקודה הראשונה.

הנקודה השנייה מציגה דווקא את הצד ההפוך. למרות שאנחנו מזהירים פה מפני השתלטות מהירה וחוסר קשב לדבר הזה, אנחנו רואים בתוך הממשלה תופעה של השתלטות מאוד נמוכה של הבינה המלאכותית ושמשרדים לא מאמצים בינה מלאכותית בקצב מספיק גבוה. ואנחנו במערך הדיגיטל מציעים מעטפות שלמות, החל מהנחיות לשימוש אחראי, דרך הכשרות בבית הספר לדיגיטל שפתחנו, דרך פרויקטים, שילוב של מומחים בייעוץ. אנחנו רק מחכים שהממשלה תאמץ יותר ויותר, כולל הקול הקורא שהוצאנו ביחד עם משרד המדע לפני שנה לפרויקטים של בינה מלאכותית במשרדים. ויש הרבה רצון, אבל ההיענות היא עדיין נמוכה.

כן, אבל אם אני יכולה להעיר הערה, וזה לא מכוון כלפיך אישית, הקצב לא רלוונטי. מערך הדיגיטל היה אמור להנגיש את משרדי הממשלה והשירותים שלהם באופן דיגיטלי לאזרחי ישראל. כולנו יודעים איפה זה נמצא, זה נמצא במקום גרוע אחרי עשור, ודרך אגב, לא בהכרח בגללכם. הסברים יש לכולם, כולל פיצול סמכויות, כולל פיצול הגופים, אבל אנחנו לא במקום טוב. ולכן, בואו נתחיל. אני חושבת שגם התמקדות במאגרי ידע, מאגרי נתונים, מאגרי מידע, יש הרבה מאוד מה לעשות, ובאמת תודה רבה.

אני אשאיר רק המלצה אחרונה, שהוועדה תייחד דיון לאימוץ על ידי הממשלה של בינה מלאכותית, שמשרדים יגיעו לכאן.

עשינו דיון בחינוך, אני חושבת שזה דבר גדול, ממשלה, אבל בשמחה, אם את רוצה להוביל את זה, נעשה. עשינו דיון במשרד החינוך, אין צ'מפיון אחד, זה באמת נושא שצריך לייעד אליו אדם, זו לא צריכה להיות רשות החדשנות שעסוקה בקידום התעשייה אולי בתחום ה-AI, זה משהו אחר. זה משהו אחר, זה אדם אחר, זה גוף אחר, וזה בהרבה היבטים דרך אגב, לא רק בעולם התעסוקה.

דובר אחרון, ד"ר יובל ריינפלד, בבקשה, ממש שלוש דקות.

שלום לכם, אנחנו פה, ד"ר עו"ד יובל ריינפלד ועו"ד יורם ליכטנשטיין, נציגי לשכת עורכי הדין, ועדת הבינה המלאכותית.

טוב לדעת שיש ועדות, אני חושבת שהחוק החדש מפסיק את המימון שלכם, לא? של החקיקה המשפטית. אסור שתהיינה ועדות מקצועיות ללשכת עורכי הדין כי בחרתם מועמד לעליון שהוא לא לרוחו של השר. לא יכולתי להתאפק. בבקשה.

כיוון שאנחנו מתנדבים - - -

אני שמחה לראות שאתם עובדים נון-פרופיט.

באמת היה פה תיאור על עתיד דיסטופי או אוטופי, כל אחד יכול לראות אותו איך שהוא רוצה, אנחנו רוצים לדבר על התהליך לקראת אותו עתיד. בהיערכות של שוק העבודה ושוק העסקים הישראלי, יש שני רכיבים שאנחנו לא שמענו שדיברו עליהם וזה חשוב להדגיש. האחד הוא ההיערכות של הרגולטור, משרד העבודה. לפי הגישה הישראלית, הטיפול בבינה מלאכותית מתבצע באמצעות רגולטורים ולא באמצעות חקיקה גורפת.

נכון.

במצב כזה, משרד העבודה צריך לשבת, לבדוק סטנדרטים רלוונטיים, כמו למשל שאלות של בינה מלאכותית בקבלה לעבודה, בפיטורים ובכל מיני רכיבים אחרים, לאמץ סטנדרטים שהיום חלק ממדינות העולם עשו לנו את העבודה, אירופה ומקומות אחרים קבעו לנו כבר סטנדרטים שאפשר לאמץ או להתאים אלינו, וזה בדיוק התפקיד שאנחנו רוצים להציע למשרד העבודה בעזרה של לשכת עורכי הדין.

לא, אבל אלו דברים שמתקדמים, רק אני מיידעת, אתם בטח יודעים שכשרה פרסמתי את כללי האתיקה הראשונים, הם היו מאוד מתונים. אני גם חשבתי שצריך לעקוב אחרי העולם, Soft Regulation כמו שאתה אומר. זה נכון שזה היה לפני הפריצה הגדולה של Chat GPT וכולי, אבל משרד המשפטים הוא לגמרי על זה. כממשלה, אין חקיקה, אין חקיקת AI וכולי. ראית שלמשל טראמפ ביטל את הצו של הנשיא ביידן, הוא חושב עליו מחדש, מדברים על חופש ביטוי כמצדיק את הכול, נראה מה נקבל. אם יורשה לי להעיר, אני חושבת שמשרד העבודה כדאי שיתמקד במה הוא רוצה לעשות עם התעסוקה ועם האבטלה, כי זה הפורטה שלו, יותר מלכתוב רגולציה בקבלה לעבודה, אבל זה שני הסנטים שלי.

אנחנו מקבלים. בכל מקרה, אם צריך, אנחנו נשמח לסייע לפי סטנדרטים שאפשר.

והרכיב השני שמאוד חשוב שגם לא דיברו עליו הוא איך העסקים והמעסיקים עצמם יתמודדו עם זה. ודיברו קצת על העובדה שאולי לא יודעים להשתמש בבינה מלאכותית, או לא משתמשים בבינה מלאכותית. אם העסקים לא יתאימו את ההגנה שניתנת להם מול הסיכונים והיתרונות של הבינה המלאכותית, למשל, יכינו מדיניות ספציפית של אותו עסק איך מתמודדים עם סכנות של בינה מלאכותית, איך מנגישים אותה, איך מאפשרים אותה, מאפשרים לה לפעול - -

הסכם קיבוצי.

- - הם לא יוכלו לעשות את זה וזה הכיוון השני שחשוב להדגיש. לא רק המדינה צריכה להתמודד, גם העסקים צריכים להתמודד.

בסדר, תודה רבה. תודה רבה לכולם, אני אסכם את הדיון.

כמו שראינו, הבינה המלאכותית פוגשת אותנו בכל פרמטר בחיים ואנחנו צריכים להתכונן לזה גם ברמה הממשלתית. אנחנו עדיין בעולם שבו יש גישות שטיפה שונות, ראינו את השיח בין בנק ישראל לבין מכון מוזאיק ו-RISE, וגם באוניברסיטה העברית, אם אתם זוכרים, היו חוקרים בדיונים הקודמים. אבל על דבר אחד אין ספק ואין מחלוקת, עולם התעסוקה והעובדים במשק הישראלי הולכים להיות מושפעים בצורה דרמטית מבינה מלאכותית, ויש לנו תרחישים שאליהם הממשלה צריכה להתכונן.

כפי שעולה מהדיון הזה, אני קוראת לגופי הממשלה להקים באמת Task force דחוף, בהול, ביחד עם התעשייה והגורמים האחרים, גורמי המחקר, כדי לבחון את המשמעויות של כניסת הטכנולוגיה לעולם התעסוקה בישראל, לגבש המלצות ולקבוע מדיניות של מה הממשלה רוצה לעשות, לאן היא רוצה ללכת, לכיוון של הכנסה לכולם, לכיוון של דגש על חינוך, לכיוון של הכשרות מקצועיות, ומה שלא יהיה, לכיוון של תואר ראשון חינם לכל אדם מעל גיל 40 כמו בסינגפור.

לכן אני קוראת לממשלה לעבוד, Time is of the essence, אין כאן זמן, לעבוד במהירות, להעלות את הנושא הזה לראש סדר העדיפויות. זה עוד נושא, דרך אגב, בתחום הבינה המלאכותית, שצריך להתקיים בו דיון ברמת ראש ממשלה, זו דעתי. וצריך לעשות תוכנית עם יעדים, לפרסם אותה, וכמובן להוביל הקמת גוף שאני קוראת לו "ממונה תשתיות AI". יש אנשים כאלה בעולם, פשוט אדם שיהיה אחראי על תשתיות בינה מלאכותית בעולם, אם זה בחינוך, אם זה כמובן בתעסוקה, וכמובן גם בתשתית הפיזית של כוח מחשוב והעצמאות הטכנולוגיות של מדינת ישראל.

תודה רבה לכולם על דיון חשוב ועל ההצגה מאוד מרשימה ועל ההערות החשובות, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.