פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 328
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ד בשבט התשפ"ה (12 בפברואר 2025), שעה 9:30

"הסדרת חניית נכים לנכי צה"ל – מנגנון אוטומטי למתן פתרון מיידי לפצועים", הצעה לדיון מהיר של חה"כ שרון ניר, חה"כ מישל בוסקילה, חה"כ יוראי להב הרצנו וחה"כ משה פסל

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

משה פסל

ערן ארנון - מנהל מוצר שירותים רוחביים לרשויות, מערך הדיגיטל הלאומי

יוסף נזרי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר מודי לובוצקי - רופא ראשי, משרד הביטחון

עדי אבירם - מנהלת תחום תו"ב ונגישות, מרכז השלטון המקומי

אבנר גולן - מנהל אגף זכויות ורווחה, ארגון נכי צה"ל

אייבי מוזס - יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה

איתן לוי - מנהל אגף החנייה, עיריית ירושלים

עינת יוחנן - עוזרת מקצועית למנהל אגף החנייה, עיריית ירושלים

שחר גסטפרוינד - נכה צה"ל

תומר רוזנר

לאה קריכלי

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעה לדיון מהיר בנושא: "הסדרת חניית נכים לנכי צה"ל – מנגנון אוטומטי למתן פתרון מיידי לפצועים", של חה"כ שרון ניר, מישל בוסקילה, יוראי להב הרצנו, משה פסל (מס' 381).

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הסדרת חניית נכים לנכי צה"ל – מנגנון אוטומטי למתן פתרון מיידי לפצועים. הצעה לדיון מהיר של חברי כנסת רבים. היוזם היה משה פסל והצטרפו אליו חברת הכנסת שרון ניר, מישל בוסקילה, יוראי להב הרצנו. נמצא איתנו היוזם משה פסל, שבאמת צריך גם לציין לשבח הרבה מאוד חקיקה והרבה מאוד חריצות בדברים הקטנים והחשובים האלה, כי אני רואה בזה חשיבות מאוד גדולה.

למדתי קצת את החומר לפני הישיבה, והמטרה באמת בדיון זה בסוף לנסות לראות שהדברים האלה יודעים לתת תגובה מהירה לדברים שקורים מהר. זאת אומרת, גם דברים שאנחנו לא יכולים לתכנן אותם, וגם אם יש פרוצדורות או דברים שצריך לעשות בימים כתיקונם, אבל בטח צריך גם למצוא את הדרך לדברים שקורים מיידית ולחסוך את הבירוקרטיה.

שוב, מבלי לחסוך ולעשות עבודה בצורה טובה ונכונה כדי שלא יינתנו דברים שלא צריכים להינתן. ובכלל, כל הנושא הזה של תווי נכים עשה בכותרות, אני מבין שהולך להיות איזשהו שינוי, איזושהי רפורמה. זה לא נושא הדיון עכשיו, אבל אנחנו מתייחסים כרגע לחלק הזה.

גם נקדם בברכה את אייבי מוזס שנמצא איתנו כאן. חבר הכנסת פסל, בבקשה.

כבוד היו"ר, קודם כל תודה רבה על הדיון הזה ועל הזמן שאתה מאפשר פה בוועדה לנושאים החשובים האלה. אני לא הרבה נמצא בוועדת הפנים, אבל לאחרונה אנחנו נפגשים יותר ויותר. אני גם נתתי קומפלימנטים על הניהול של הוועדה, אני נמצא הרבה בוועדות וכל הטאבלטים במקום, הכל, מסודר בצורה יפה מאוד.

הכל מהמנהלת והצוות.

זה ניכר. אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה, אדוני היו"ר, באחד מביקורי הפצועים בשיבא עולה טענה מפצועי צה"ל ולוחמי צה"ל, שהם נתקלים בקשיים לקבל חנייה בעיר שלהם, חניית נכה. שולחים אותם להביא טפסים, 'תחכה לוועדה', 'נראה', 'אולי', 'בערך'.

לא, זה לא רק 'תחכה לוועדה', אלא זה גם גורמים שונים. בסוף גם צריך ללכת לרשות המקומית. יש פה כמה שלבים.

בשביל זה הדיון, לברר איפה הבעיה נוצרת.

בדיוק. אמרתי את זה כי לפעמים יש לך גוף אחד, שאתה אומר שם יש בירוקרטיה מיותרת, אז אוקיי מטפלים בזה ומדברים על זה. פה זה לא רק גוף אחד, זה כמה גופים, ולכן הסנכרון פה בין משרדי הממשלה השונים ישחק תפקיד.

בסוף אנחנו מגיעים למצב שיכול להיות שחייל שנפצע, ארבעה-חמישה חודשים לא מקבל חנייה. עכשיו צריך להבין, אי אפשר להתנהל. אתה יודע, יש ערים, בסדר הכל טוב, חונים פה, חונים שם, אין מצוקה. למעשה, למי שיש בעיה, מוגבלות בניידות, זה אומר בעצם שהוא לא יכול לחיות בבית שלו. זה לא מאפשר לו לחזור בעצם לשגרה מסוימת.

עכשיו, אני אגיד איך אני חושב שצריך להתנהל התהליך, ואני לא אומר שכל האמת אצלי, יכול להיות שיש אי אלו בעיות ובגלל זה הזמנו את הגורמים המקצועיים בשביל להבין. אבל איך אני חושב שהתהליך צריך לעבוד, זה לכאורה אמור להיות מאוד פשוט.

חס וחלילה נפצע לוחם בהתקלות, אני זורק, ג'באליה, בסדר? אתמול. הוא מוטס כמובן לבית החולים. למחרת היום פוגשת אותו במשרד הביטחון ומוצמדת אליו קצינת נפגעים. קצינת נפגעים, משרד הביטחון יודע לאתר בשונה ממקורות אחרים שיכול להיות שמישהו מרמה, מביא חוות דעת.

כאן, אין פה בסיס לאיזושהי בדיקה. זה משרד הביטחון. משרד הביטחון אומר חברים, יש לנו פצוע, הוא מוגבל בניידות, תודה רבה, נגמר הסיפור. משם הוא מעביר מייל, API, לא יודע מה, דאטה בייס אני יכול להציע לכם, לעירייה שבה גר החייל. מתקשר מהעירייה, 'שלום, מדברת שירן מעיריית תל אביב. קודם כל אני מודה לך על מה שעשית למען מדינת ישראל ואני מצטערת לשמוע שנפצעת כאשר אתה מגן עלינו. איך אפשר לעזור לך? איפה אתה גר? מה הכתובת?'.

מתעדפים בצוות, יש צוות שעושה חניות עם עמוד. למחרת בבוקר צריך להגיע צוות, להקים עמוד, תחנה, פותרים לו את הבעיה, נסגר הלופ וזהו. ככה אני מצפה שמדינת ישראל תתייחס לאלו שיצאו להגן עליה בחזית.

עכשיו אני שוב פעם אומר, לא כל האמת אצלי, בוא נשמע על הקשיים. אבל בואו ננסה בדיון פה לפתור. לכאורה, לא אמורה להיות בעיה גדולה. זה לא איזה סיפור גדול. ואני אומר את האמת גם, אני כן חושב, וזה יגיע בדיון, מותר לתעדף אותם. כן, נכי צה"ל מותר לתעדף אותם. זה בסדר, זו לא מילה גסה. זהו. בבקשה.

תודה רבה. נמצא איתנו בזום שחר, חייל פצוע. בוקר טוב, בבקשה.

שלום לכולם, בוקר טוב. כן, כמו ששמעתי עכשיו את סוף הדברים של חבר הכנסת פסל, ביקש ממני לעלות ולתאר את המצב העובדתי כפי שהוא אצלי. אני אגיד שאני רב-סרן שחר גסטפרוינד, מ"פ חיר במילואים. נפצעתי בהתקלות קשה בג'באליה לפני ארבעה חודשים, לפני יומיים עברו ארבעה חודשים.

אני מתגורר בתל אביב. באמת כמו שחבר הכנסת פסל תיאר, ברחוב בעייתי, ברחוב ללא חנייה. חשוב להגיד, אני עדיין מאושפז בבית החולים תל השומר, מחלקת שיקום. לאחר כחודש של אשפוז מלא, התחלתי לצאת בסופי שבוע, חופשות סופי שבוע, במהלכן אני יוצא ביום חמישי וחוזר למחלקה במוצאי שבת. ואני באמת נמצא מול בעיה משמעותית. אין לי איפה להעמיד את הרכב, אין לי איך לפרוק את כל הציוד שלי.

זה ברור לגמרי, שחר. תספר לנו על התהליך שאתה מנסה להוציא את האישור ומה קורה. זה חשוב לנו לדעת.

כשאני מבין שהמחלקה מאפשרת לי לצאת סופי שבוע, אני פונה לעיריית תל אביב, מעדכן אותם בנושא הזה ומבקש מהם לתת לי איזשהו פתרון זמני. בעצם מאחר ואין לי תו נכה, תו הנכה הפיזי לוקח לו הרבה זמן להגיע, אז הם טוענים שאני צריך ללכת לוועדת חריגים.

חשוב להגיד, משרד הביטחון לא נותן נכות קבועה באופן מיידי, אלא מחכה לאיזשהו תהליך שיקום ואחרי מינימום עשרה-שניים עשר חודשים רק אז מבצע, ובצדק, את הוועדה הרפואית על מנת לקבוע נכות קבועה.

צריך לעשות משהו זמני.

וועדת החריגים הזאת, כפי שנאמר לי, מתקיימת כחודש לאחר הגשת הבקשה שלי. ועדת החריגים הזאת דוחה אותי מאיזושהי סיבה, וטוענת שלא מגיעה לי חניית נכה אף על פי שנכתב באופן מפורש שאני מתנייד בכיסא גלגלים.

זהו, לאחר מכן כשוועדת החריגים הזאת לא מאפשרת לי את החנייה, איזשהן התנהלויות, גם כן בעזרת חבר הכנסת פסל ובעזרת חברים וגורמים שהם בעצם עובדים בעיריית תל אביב ומנסים, דרך אשתי האמת, להגיע לכל גורם אפשרי. ובאופן חריג, כפי שנאמר לי בשיחת טלפון, מאושרת לי החנייה.

זה היה לפני שבועיים, עד 90 יום תותקן לי החנייה. עד עצם הבוקר הזה לא הותקנה החנייה, אני נמצא כבר ארבעה חודשים מהפציעה שלי, ואת השלב הקריטי והקשה שהתניידתי בו על כיסא גלגלים, בעצם עברתי ללא עזרה כזאת מהרשות המקומית.

חשוב לי להגיד אדוני היו"ר, אתה יודע, בפניות יחידניות אנחנו יודעים לטפל. אנחנו בטח לא מרימים את כולם. זה זמן ציבורי, אנשים עובדים. לעומק אני אומר לך, מדובר בבעיה רוחבית, לא בעיה פרטנית.

היא גם לא בעיה. אני חושב שכל מי שמטפל בנושא הזה, מבין שצריך להיות פה איזשהו הליך. אבל לדעתי מה שחסר פה, אני אומר סתם, אולי אני אצא טועה תכף, הלוואי, אבל חסר פה איזשהו סנכרון בין המערכות ולעשות את הדברים במקביל.

ונאמרה כאן נקודה אחת, וברור שמשרד הביטחון עד שהוא קובע נכות קבועה לצמיתות או דברים כאלה, זה לוקח זמן. אבל יש דברים שאפשר לעשות אותם כרגע לאישור, ל-12 חודשים נגיד, עד שייגמרו כל הדברים, ברור.

אנחנו לא רוצים שאף אחד שלא מגיע לו ייהנה מהפריבילגיות האלה. זה לא מעניין אותנו. אותנו אבל מעניין שמי שכן מגיע לו. כי מה אמר כאן שחר? חלק מהריפוי שלו כרגע זה היציאה הביתה בסופי שבוע. זאת אומרת, זה חלק מהריפוי. כי אם בית חולים משחרר אותך סוף שבוע, הוא מבין שזה נותן לך עוצמה כדי לבוא לשבוע מפרך של פיזיותרפיות ותרגולים וכו'.

ולכן אנחנו חייבים. ואני אומר עוד פעם, הישיבה פה היא לא להאשים אף אחד. הפוך, אנחנו יושבים ביחד כולנו, אנחנו ניתן את המטריה האווירית, ואם צריך משהו בחקיקה שצריך לעשות כאן אז נעשה, אבל אני חושב שלא, ופשוט ביחד איתכם ליצור איזשהו מסלול. כן, מסלול וי איי פי. זה וי איי פי מסוג אחר, אבל הוא וי איי פי לכל דבר ועניין. ולכן אני רואה בזה באמת חשיבות גדולה.

ולפני שנעבור לפתרונות ולמשרדי הממשלה והכל, אני רוצה לשמוע גם את ארגון נכי צה"ל וגם את אייבי. נתחיל רגע עם ארגון נכי צה"ל ברשותכם, אבנר גולן.

בוקר טוב אדוני. קודם כל תודה על הדיון. לגבי הנושא של חבר הכנסת, לגבי פצועי חרבות ברזל. מאז המלחמה ידוע לנו על איזשהו הסדר שקיים בין משרד הביטחון למשרד הרישוי.

נאמר לי גם כן, אבל השאלה אם זה עובד.

חד משמעית זה עובד, לדעתי מצוין. אנחנו כארגון לא שמענו על תלונות מהסוג הזה.

מה ההסדר? תתאר לנו.

דקה, אני אפרט. יש הסדר שעובד יפה מאוד, אפילו שותף בזה יוסי נזרי כמנהל אגף ברשות הרישוי. בעצם פצוע עובר, מאחר ולא מתקיימת כרגע ועדה רפואית, רופא במשרד הביטחון מעריך את דרגת נכותו, ואם הנכה פגוע רגליים בדרגת 30% נכות לפחות, על פי אופי הפציעה. או אם נכותו הכללית המורכבת היא 60% ומעלה, מאשרים, מעבירים מסמך למשרד הרישוי ומשרד הרישוי מנפק לו, בהסתמך גם על סיכום רפואי מהמחלקה, תו נכות זמני. זה כשאין כרגע ועדה רפואית.

זה משרד התחבורה מנפק?

כן.

משרד הרישוי.

כן. זה היה מגיע ליוסי נזרי והתהליך הזה עובד מאוד יפה עד כמה שאנחנו יודעים. לא מגיעים תלונות מצד פצועי צה"ל.

יוסי, כשאני מגיע עם תעודה כזאת לעיריית תל אביב למשל, הם יכולים להתנגד לי?

רגע, מה המשך הדרך? זאת אומרת, מה צריך?

אני רוצה להסביר שנייה. מי שמוסמך להנפיק תו נכה, זה משרד הרישוי, משרד התחבורה. מי שמוסמך לאשר את תו הנכה, במקרה של החיילים או אנשי המילואים זה משרד הביטחון. מה שתיארת כבקשה, זה מיושם הלכה למעשה לדעתי מה-1 לנובמבר 2023 כבר.

משרד הביטחון פנה אלינו למשרד התחבורה והציף את המצוקה של החיילים, שיש עשרות, מאות, אלפים, אני לא יודע כמה, ואמר לנו שהוא לא יודע להיערך בזמן מהיר ולכן הוא ביקש את הסיוע שלנו. הסיכום עם משרד הביטחון, יושב לידי פה הרופא של משרד הביטחון אגף השיקום, הם מעבירים לנו רשימות, כמו שאמרת אקסל/לא אקסל, הם מעבירים אלינו, אנחנו מנפיקים לאותם חיילים.

אתה מקבל כל יום בעצם רשימות ממשרד הביטחון.

כן.

מעולה.

ואנחנו מנפיקים להם תווים זמניים עד שהם יסדירו את נושא הוועדות והרישומים וכו'. במקביל הם גם פועלים במישורים שלהם עם הוועדות וכו', זה כבר עניין של משרד הביטחון והסמכות שלהם.

אוקיי, בוא נמשיך עם זה הלאה.

אנחנו מנפיקים להם את התווים, והם צריכים ללכת לעירייה. הרשות המקומית היא אחראית להציב תמרור ליד כל בית של אותו אחד, אם היא מצאה הצדקה לזה. זה חוק העזר העירוני, זה לא הסמכויות לא שלנו ולא של משרד הביטחון. זו הסמכות של הרשות, הם צריכים להנפיק להם את העמוד עם מספר הרכב וכו', וזה ככה עובד. אנחנו זה לא הסמכות.

זאת אומרת, הנכה צריך לרוץ עם האישור כשהוא עדיין כנראה בבית חולים בכלל.

כן, לרשות המקומית והם צריכים לאשר לו.

אין שום אינטראקציה ביניכם בעניין הזה? כאילו בין משרד התחבורה לרשות המקומית.

לא, יש אינטראקציה. הרשות המקומית יודעת שיש לו תג נכה, אבל היא צריכה להחליט אם היא מציבה לו עמוד ליד הבית.

איך היא יודעת? בוא נרד רגע לפרטים.

לפי המסמכים.

כן, אבל אם הוא לא יפנה, לא יהיה כלום.

לא, הרשות לא תיזום.

לא, היא לא תיזום, אבל אתה גם, למשל סיפרת שמשרד הביטחון מעביר לכם את הרשימות.

נכון.

אתה מעביר את הרשימות האלה לרשויות המקומיות לפי הפיזור שלהם?

לא. הרשות המקומית מקבלת את הממשק שלי מחשובית. היא יודעת ש-X פלוני אלמוני יש לו.

אם היא תבדוק, היא תראה שיש לו.

כן, כשהוא יבוא לבקש את אותו עמוד היא תראה שיש לו תג נכה. היא תראה את זה, אבל היא תחליט אם מגיע לו עמוד ליד הבית או לא מגיע לו ליד הבית. זו החלטה שלהם.

הכל החלטה שלהם. בהחלטה של משרד הביטחון, בעצם הגדרתם את ההגדרה. הרי זה לא דבר שאתם עושים בימים כשגרה, אבל בימים כאלה של מלחמה, שהם באמת עם עצימות של הרבה מאוד זה, אנחנו אומרים אנחנו עושים קודם כל את האישור הזמני, אבל האישור הזמני הוא בעצם אישור זמני לכך שהוא בדרגה של אי ניידות מסוימת.

זאת אומרת, מה ההגדרה? הרופא, אולי הייתי שומע אותך, אבל כשאתה מהנהן בראש הפרוטוקול לא יודע לזהות. רק שנייה, אסיים, ותציג את עצמך, כי אני רוצה להיכנס לתוך התהליך, ואני אגיד לך למה אני חותר. כי אם אתם משתמשים בידע שלכם כדי לבוא ולהגדיר – האדם הזה מבחינתנו חייב עזרה בעניין הזה של הניידות שלו, אז יכול להיות שאפשר לחסוך חלק משיקול הדעת של העירייה והכל בזה שנעביר לה את זה בצורה מסוימת.

אני לא יכול לכפות עליה, אוקיי? תכף נגיע לרשויות. אבל אני אתחיל רגע עם הרופא. כשאתם מאשרים את הדברים האלה, מה ההגדרה של אותם אנשים פחות או יותר? רוחבי ככל האפשר. כמובן, יש פצועים קשה מאוד, אבל מה המינימום מבחינתכם?

בוקר טוב. שמי מודי לובוצקי, אני הרופא הראשי של משרד הביטחון אגף השיקום.

ברשותכם אני קצת אסקור מההתחלה ואיך הגענו, וזה קצת אולי יעשה יותר סדר. אנחנו ממש בסמוך לאחר פרוץ המלחמה, זיהינו שיכולה להיות פה בעיה והייתה גם החלטה עקרונית במשרד הביטחון שאנחנו לא עושים ועדות רפואיות. גם בגלל ההיקף העצום, וגם מתוך מטרה שהפצועים יתעסקו בשיקום ולא יתעסקו באחוזים ובכל מה שקורה סביב האירוע הזה.

ומה שאנחנו עושים, זה בעצם אנחנו עושים הערכה פנימית שלנו. על כל פצוע שמתקבל, מתבצעת ההערכה שלנו. מתוך, גם מדברים אחרים, אבל גם מתוך ידיעה שגם פה יש לנו איזו בעיה מבחינת הניידות. פנינו למשרד התחבורה שמיד נענה לאתגר שהצבנו לפניו, כי לכאורה זה דבר שהוא חורג מהכללים.

ואני ארשה לעצמי לחרוג עוד פעם ממה שמקובל, וכן לציין לשבחו את האדם שנמצא פה לשמאלי, שפעם ראשונה שאני פוגש אותו פנים אל פנים.

לא אומרים שבחו של אדם בפניו.

זה מקצת שבחו הוא אומר.

כן. בכל אופן, הוא מיד נענה ועומד לרשותנו בצורה פשוט מדהימה ואין מילים לתאר את זה. בעצם, איך זה עובד? אנחנו שמנו רופא שלנו, שכל פצוע חדש הוא מיד עושה לו הערכה, כאשר הדגש על ההערכה במקרה הזה, זה על הקטע של הניידות ואם קיימת בעיית ניידות. פחות או יותר לפי הקריטריונים המקובלים לזכאות לתו נכה, כאשר כמובן לכל דבר אנחנו הולכים לכולה, ובעצם אנחנו לא אומרים רגע אבל אותו חודש-חודשיים קרוב לוודאי הוא כבר לא יצטרך. איך אומרים? אם יש ספק, אין ספק.

זכאות לתו נכה ניידותי? כי יש לו שני תווי נכה.

לא, לא תעודת נכה, אלא תו חנייה לנכה.

לניידות.

לרכב.

טוב, אני מנחה את העד מה שנקרא. זאת אומרת שהקביעה שלכם כרופאים בעלי ניסיון, אומרת שהאיש הזה חייב הסדר חנייה. אם יש לו חנייה פרטית שלו בבית, הכל טוב ויפה. זאת אומרת, אין פה עוד שיקול דעת רפואי שיכול לבוא ולומר, זה אבסולוטי, נכון?

כן.

אוקיי. תמשיך לסקור.

מה שאנחנו בעצם עשינו פה, מכיוון שהסמכות שלנו בתקנות זה להוציא את התווים שלנו הייחודיים של משרד הביטחון, אבל זה רק כשיש לנו קביעה של ועדה רפואית. בעצם החריגה בסיכום הייתה שמשרד התחבורה יקבל את חוות הדעת הרפואית שלנו ולא יצטרכו את הרופאים שלהם, ובצורה כזו קיצרנו מאוד את הטווחים.

אנחנו עושים את זה באופן יזום. זאת אומרת, אנחנו אפילו לא מבקשים מהפצוע אם הוא רוצה או לא רוצה. אנחנו דבר ראשון קובעים.

קובעים, מעבירים.

לא, אנחנו לא יכולים עוד להעביר, אלא ברגע שקבענו שכן, אנחנו פונים אליו ומבקשים ממנו כי אנחנו צריכים את מספרי הרכב. ואנחנו אומרים לו, קצינת הנפגעים שאיתו מקשרת, היא מיד אומרת לו על איזה רכבים אתה מעוניין לשים?

כי מה שקורה, לפעמים אין רכב להורים, או לדוגמה פצועים ששולחים את השומר וההורים גרים בצפון הרחוק, אז יש למשפחה חבר שהוא לוקח אותו, הוא נותן לנו את מספרי הרכב. אנחנו מעבירים את זה בקבצים למשרד התחבורה, ובמהירות שיא אנחנו מקבלים את התגים. אנחנו שולחים בזר שלנו שאוסף את התגים מירושלים ממשרד התחבורה כדי לא לחכות, ומביאים לו את זה לבית החולים למיטה.

המערכת עובדת נפלא בינתיים. אני יכול לומר לכם שעד היום הוצאנו בערך 1140 תווים.

זה מה-1 לנובמבר ההסדר הזה, כן?

מתחילת המלחמה. כל תו כזה שהוצא, תג נכה לרכב שהוצא, מוצא באופן זמני לשנה. כאשר כבר למעלה מ-130, כבר נגמרה השנה וכבר הארכנו להם. לקראת סוף השנה אנחנו עושים הערכה וכל מי שעדיין צריך, עדיין לא נקבעו לו אחוזי נכות, אנחנו ממשיכים לו אוטומטית את התו.

עד כאן החלק שלנו. אני יכול לומר מעבר לכך. מה שקורה, שבעצם כל רשות מקומית יודעת למי יש. כי כמו שיוסי ציין קודם, בדיוק כמו שהיא יודעת כשהפקח עובר, הוא יודע במסופון אם זה רכב נכה או לא, היא יודעת.

עכשיו, ההחלטה לגבי עמוד זה כבר של הרשות. יש פה כבר הרבה בעיות. תראו, יש אנשים שבעצם לא גרים במקום שהם רשומים בו, כי הם עברו בגלל שנאמר הבן מאושפז בתל השומר והם מהצפון ועכשיו הם עברו באופן זמני לכאן, יש פה הרבה דברים באמת של הרשות וצריך לראות איך עושים את זה.

אני אעלה עוד בעיה קטנה שהתחילה לצוץ לנו קצת, וזה בנושא של מה שאדוני היו"ר דיבר קודם, למי שיש חנייה פרטית בבית. מה שקורה שיש אנשים שאכן יש להם חנייה פרטית ולכאורה לא מגיע להם מהרשות.

לא, חנייה פרטית נגישה.

זו הנקודה החשובה. הנגישה.

זה שיש לי חנייה פרטית במגדל זה לא עוזר לי.

לא, מה שקורה שבעצם הרבה מאוד, בייחוד היום החניות הפכו להיות מאוד צרות, וגם בבניינים שעברו תמ"א, דוחפים בכל איזו פינה, קוראים לזה חנייה. רכבי הנכים הם בדרך כלל, הם א' רחבים יותר.

גם היציאה.

והיציאה, וצריך להצמיד לו כיסא גלגלים. זה יוצר בעייתיות, אבל זה כבר לצערנו אנחנו הרבה לא יכולים פה, כי זה כל רשות וההתנהלות שלה, ובאמת יש מקום אולי לחשוב איך לקדם את הנושא הזה באיזו החלטה שתחול על כל הרשויות.

אנחנו נשמח תמיד לשתף פעולה כי זו המטרה שלנו.

אוקיי. אז זאת אומרת, החלק שלכם הבנו, אני מקווה.

קודם כל, אני רוצה באמת להגיד שזה נשמע פנטסטי.

רציתי לשאול רק את שחר אם הוא מכיר את הצד הזה גם כן.

יכול להיות שקרה פה איזשהו - - -

לא, יכול להיות שלא קרה ויכול להיות שהעיכוב שלו באמת בעירייה. אני מחפש לראות איפה החסם.

שמי איתן לוי, מנהל אגף החנייה בעיריית ירושלים. אז ככה, לגבי התהליך עצמו, יש שלב שבו אין לנו שיקול דעת בעצם ואנחנו חייבים לתת עמוד, אנחנו מדברים על עמוד חנייה לרכב אישי, ויש שלב שהוא אזור הדמדומים שבו יש ספק, וזה תו הנכה הזמני או נכה שעדיין לא הוגדרה נכותו וכן הלאה.

זהו, בדיוק, זה בימים כתיקונם אני יכול אולי להסכים איתך. אבל עכשיו הם לקחו את המושג של תו נכה זמני. לכן שאלתי אותו מקודם האם הקביעה הרפואית שלו נכונה לשנה הקרובה.

אני אתייחס.

רגע, מתי אין לך שיקול דעת?

כאשר לא נקבעו אחוזי נכות.

לא, מתי אתה אומר אני חייב לשים עמוד?

40% נכות ביטוח לאומי, כך החוק מגדיר. עכשיו, אם אין 40% ויש 39%, זה בדיוק החוסר של הגרוש ללירה, ו/או יש לפעמים בעיות נוספות - - -

אז זה שיקול הדעת שלכם.

בדיוק. זה 40% נכות ניידות.

לצמיתות?

חיובי. ועוד 90% נכות כללית. עכשיו, אנחנו נערכנו אגב, עיריית ירושלים מיד אחרי ה-7 באוקטובר נערכה גם בהיבט של מפונים, זה לא נושא הדיון, אבל גם בהיבט של נכים מהסוג הזה. היו אלינו פניות גם של עובדות סוציאליות שליוו פצועים, גם של קצינות נפגעים. ומה שאנחנו עושים, יש לנו רופאה שעל סמך מסמכים רפואיים יודעת לתרגם והיא אומרת זה שווה ערך X אחוזי נכות, יש קושי בניידות/אין קושי בניידות.

אבל אני אעצור אותך כאן ברשותך. אני גם בוגר עירייה בכמה תפקידים. אבל אני לא סתם שאלתי את הרופא מקודם, האם הקביעה שלו באותה רשימה של הזמנים האלה, זה אומר שאותם אנשים הם, נכון לרגע זה, יכול להיות שבעזרת השם יחלימו.

הוא יקבל עמוד זמני.

לא, אבל אני לא צריך פה רופאה שלכם, זה מה שאני בא לומר. זה שאתם מעסיקים או מתייעצים עם רופאה שיודעת את התפקיד, בימים כתיקונם זה בסדר גמור ואתם עושים את זה מעל הצורך וכל הכבוד שאתם עושים את זה. לא כל רשות גם עושה את זה, לפעמים גם איזה פקיד שלא מבין כלום ברפואה יכול להגיד מגיע לך או לא מגיע לך.

אני מדבר כרגע אבל על המסלול הזה, המסלול הזה הוא מסלול אחר. הוא מסלול של משרד הביטחון. אני לא יודע, ביטוח לאומי זה רק אחר כך מגיע, נכון?

כן, מאוחר יותר.

אם יורשה לי רק להוסיף משהו לתקן. יש קצת איזה בלבול, כי מה שאדוני התייחס זה 40% ניידות זה קביעות של ביטוח לאומי והן שונות לחלוטין מהקביעות שלנו.

בדיוק.

אנחנו מתעסקים באחוזים ממש ולא בסך הניידות, וזה כתוב גם בתקנות. אנחנו פשוט חתכנו את כל הוועדות הפורמליות ואמרנו מתאים-מתאים.

אבל כשאתה קבעת את זה, קבעת שבעצם האיש הזה זקוק לחנייה. נקודה. זאת אומרת, לא יכול לבוא מישהו מהביטוח הלאומי ויגיד לא נכון להיום.

אני אומר יותר מזה. אותו נפגע שאני קבעתי שיש לו בעיית ניידות, אני לא מחכה לוועדה והוא מקבל ממני גם רכב כבר. אבל את העמוד, יכול להיות שתהיה לו בעיה.

אתה מבין? זו הנקודה. ופה לדעתי חסר סנכרון. סליחה שעצרתי אותך, תמשיך, אבל אני רוצה שתבין. אני רוצה לייצר את המסלול הזה כמסלול עם מינימום שיקול דעת לרשות. זאת אומרת, שיקול הדעת היחיד זה איפה לשים את העמוד.

זה נכון, אין לנו שיקול דעת בהיבט הרפואי.

לא, אבל כאן יש לקונה מסוימת. מכיוון שהפסיקו את הוועדות הרפואיות, ומכיוון שהוא קובע בעצם קביעה, הוא אומר לך. אתה אומר מתי אין לי שיקול דעת, רק ב-40% צמיתות זה בעצם מצב שאין לי שיקול דעת, אני כעירייה חייב.

אני מספר לך שיש פה מצב שהוא ראוי שיהיה ללא שיקול דעת, בדיוק כמו ה-40% צמיתות, שהד"ר פה קובע, אבל למעשה בגלל שגם יש החלטה כרגע לא לעשות ועדות קבועות, זאת אומרת נופלים בין הכיסאות.

עדיין לא. הרי אנחנו מקבלים את הבקשות באופן, מישהו צריך ליזום אותן. ניתן להגיש את זה באופן מקוון מכל מקום, אין בעיה, לפחות בעיריית ירושלים. יגיע מסמך רפואי כלשהו, גם אם לא ניתן תו כזה, אני ביוזמתי שולח את זה לרופאה שלנו.

אבל אני עוד פעם חוזר, אני אגיד לך למה. לא אכפת לי שתהיה גם רופאה בצוות. זה לא מסמך רפואי. מה שמגיע אליכם, תקן אותי אם אני טועה יוסי, מגיע אישור חלוט. פה לדעתי פשוט זה צריך להיכנס לאיזושהי רוטינה פשוטה מאוד, שבאה ואומרת את זה, ועכשיו עוד חצי שנה-שנה הם יבדקו את עצמם, זה כבר בעיה שלהם.

כן, ואם לא מגיע לו, תוריד לו מיד את העמוד, לא יודע מה תעשה.

עוד פעם, אני מגיע מעיריית ירושלים, אני לא יודע מה קורה ברשויות האחרות.

בדיוק, אני צריך לראות מה קורה ברשויות האחרות. אני הייתי שואף לכך שהוא לא יצטרך אפילו לבוא.

לא, הוא לא צריך לבוא. הוא מגיש בקשה מקוונת מרחוק.

או שיגיש בקשה מקוונת, או שיפנו אליו. קיבלנו אישור שאתה זה, האם אתה מסודר מבחינת חנייה? יש לך חנייה בבניין? היא נגישה? אם לא, תגיש בקשה וכו'. זה מה שאני רוצה להגיע.

אגב, כמה חניות עם עמוד, סתם שיהיה לנו סדר גודל, אתם ביום/בשבוע מתקינים? כאילו זה משהו שקורה באופן יומיומי, כן?

זה קורה יומיומי. יש תופעה מטורפת, באמת בלתי נסבלת.

בזה אנחנו מטפלים. דיברנו בדיון אתמול.

אני יודע. לצערי יש כאלה שעושים שימוש לרעה.

רגע, אז אני שואל אותך שאלה, ואני מדבר בשפה יותר נקייה בלי להגיד שימוש ברעה. כמה מתוך אלה שאתם מתקינים עכשיו בשנה האחרונה, הם מההגדרה של נכי צה"ל? מהפצועים במלחמה, וכמה רגיל? באחוזים.

אני לא יודע להגיד לך בסטטיסטיקה. בסביבות 10-15%, אבל זו הערכת אצבע, לא ספרתי.

10-15% זה הפצועים.

כן. בירושלים.

כן, ירושלים היא בכל זאת.

היא מודל, אין ספק.

וזה רק מחזק את מה שאני אומר. זה אומר שאנחנו צריכים לפתח פה איזה מודל שעובד כרגע על 10-15%, וזה אפשר לעשות, שהוא יהיה המודל הכי מהיר, הכי מכבד, הכי נגיש. כי שוב, מה שקנה אותי הכי הרבה במה שדיבר שחר, היציאה הזאת מבית החולים לסוף שבוע כדי לחזור אחר כך חזרה לטיפולים, היא קריטית. אם היא תהפוך לסיוט וגיהינום, ואם הם צריכים בשביל זה להפוך את העולם, לא עשינו כלום. אנחנו מחבלים במאמצים הרפואיים.

אני אחזור רגע אליכם, אני רוצה את אייבי. בבקשה, רשות הדיבור, ונחזור תכף לנסות לסגור פינות.

קודם כל תודה אדוני היו"ר שזימנת אותי. זה מאוד חשוב אדוני חבר הכנסת, תתייחסו גם לאזרחים. אני יו"ר הארגון של נפגעי פעולות האיבה, זה אחד לאחד. כל מה שקורה בצה"ל, אנחנו אחים. יש לי רק בקשה אחת, יש לי את היהודי החמוד הזה שיושב מולי, שהוא איתי כבר כמה שנים, עוזר לנו בנושא הזה של התו.

החייל, או אזרח שיוצא מבית החולים, אבל מישהו טיפל בו שם. קחו את מה שהוא כתב, מה הבחור הזה מגיע לו. האם הוא אכן צריך ניידות. מפה תתחילו. אתם פה חוסכים המון, כל הבירוקרטיה – תרוץ, תביא, תלך, תבוא. ואז פשוט להתייחס למה שהוא כתב, האם אכן מגיע לו או לא מגיע לו.

ואז לפנים משורת הדין, ביטוח לאומי מטפל מולכם. אני לא יודע אם פנו אליכם לטפל בנושא כמו שהרופא הנחמד הזה שהוא עובד כאן ועושה באמת עבודה מדהימה לנכי צה"ל. אדוני, אני מגיע לבתי חולים, יש לי אותן הבעיות. אותו נכה שקטוע, הוא רוצה להגיע גם הביתה, אז צריך לסדר לו מיידית את החנייה.

עזוב את העמודים. אתה עושה עמוד, כאילו אתה יכול להוציא אותי אחרי חצי שנה, עמוד זמני, בסדר אבל זה גם כן לא נראה טוב. כי מה קרה? פתאום הוא חזר להיות בריא? או שעושים את העמוד לצמיתות אחרי שיש לו את הוועדה הרפואית.

אבל אין ועדות.

אני לא אכפת לי שיהיה גם מישהו שיהיה לו כרגע עמוד כי כרגע הוא צריך את זה, ואחרי שנה יתברר שכבר לא.

הלוואי שלא יצטרך.

שיעקרו את זה, שיעשו טקס עקירה של זה. זה טקס שמח, זה לא עצוב.

מקבל את זה. השאלה היא כזו, האם הרשויות העיריות יודעות שיש בלי ועדה רפואית תו נכה זמני? האם יודעים מזה? הם מקבלים איזושהי הודעה?

מי? הרשויות?

כן.

הרשויות יודעות שיש לו תג.

לא, איזה תג? זמני או רגיל?

זה לא משנה, יש לו תג נכה. גם זמני זה תג.

זה אותו צבע?

תג בתוקף. לא רלוונטי אם זה עוד שנה, עוד שלוש שנים.

כתוב שם התוקף?

כן. כשיסתיים התוקף שלו, אז הוא רואה שאין לו תוקף. הוא רואה את זה. מבחינתו זה אותו דבר, נכון איתן? תקן אותי אם אני טועה. מבחינתך אתה רואה שהתג בתוקף, זה לא משנה לכמה זמן.

כן.

מה קורה כשנגמר התוקף של התג ועדיין אין לו נכות קבועה?

הוא יבקש בקשה לחידוש להארכה, ובדרך כלל אנחנו נאריך לו. אנחנו גם ניתן לו זמן להציג את המסמכים, לא נכפה עליו.

אגב, בנפגעי פעולות איבה, משרד הביטחון קובע או שזה רק ביטוח לאומי? זאת אומרת משרד הביטחון לא קשור?

לא, לא. הוא לא קשור, פשוט הוא יכול לדבר עם הרופא שלנו, של ביטוח לאומי.

התנאים אבל הם זהים.

התנאים הם זהים.

הבנתי, אוקיי. חבר הכנסת פסל, רצית להציע הצעה.

כן, להציע הצעה. תראו, אתם ביניכם הבנתם שיש בעיה ופתרתם אותה ביוזמה פרטית שלכם, הצלחתם להתגבר על הבעיה וליצור ביניכם ממשק מדהים, שהכל רץ והכל עובד ומביאים אתה אומר עד לפצוע, הכל מגיע, באמת בניתם פה מערכת לעילא ולעילא ואני רוצה לשבח אתכם.

חסרה רק הסיומת.

בדיוק. הרגל המסיימת מה שנקרא. ואני חושב שאותו מייל שאתה מעביר ליוסי, צריך לצאת לרשות המקומית או אפילו לשלטון המקומי, ומשם נתחיל לתת בראש לשלטון המקומי.

לא, למה לתת בראש?

לא, אם לא יעבוד.

למה שלא יעבוד? שחר, אתה איתנו בזום?

כן היו"ר, אני עדיין פה.

אתה שמעת פה את התהליך שדיברו עליו גם משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל ומשרד התחבורה כמובן. אתה מכיר את התהליך הזה? יש לך תג נכה היום?

אני מאמת את כל מה שהד"ר, סליחה שכחתי את שמו, ממשרד הביטחון אמר.

לא משנה, באמת הגיעו אליך? הביאו לך את התג?

הגיע אליי התג באופן פיזי עם קצינת הנפגעים שלי לאחר שהיא לקחה ממני את מספרי הרכב.

בדיוק, אחד לאחד. כמה זמן לקח לך עד שקיבלת את התג בערך?

חודשיים וחצי. אבל התג הפיזי לקח לו חודשיים וחצי להגיע, אבל ב-Gov.il הזכאות שלי לנכות הופיעה כבר הרבה לפני. זאת אומרת, שוטר שהיה מעלה את המספר שלי במסוף, כבר היה רואה שאני זכאי לתו נכה עוד לפני שהגיע אליי התו הפיזי.

תודה שחר, תהיה בריא וחזק.

כשמפיקים תג נכה, אז דפוס בארי בדרך כלל שולח לכתובת של האזרח. במקרים האלה, אנחנו מביאים את זה אליהם ישירות.

בקיצור, אתם מקבלים ציון 1000, לא 100.

רגע, אל תחלק תעודה עוד, לא גמרנו.

אני רק אגיד, אני חושב שבמקרה הזה גם הרשויות הן מעודכנות, הם לא צריכים אקסל.

תכף נגיע לרשויות. רק רצית לומר משהו.

רציתי לחדד את הנושא של העמודים. לא באופן אוטומטי כל מי שיש לו תו נכה, מקבל אוטומטית עמוד ברשות המקומית. מדוע? כי מניסיון העבר שלי מול הרשויות המקומיות, בניסיון לעזור לנכי צה"ל, כל רשות מקומית יש לה את חוקי העזר העירוניים שלה ששם היא קובעת קריטריונים מי זכאי לעמוד.

יש רשות מקומית מסוימת שקובעת 60% גפיים תחתונות, השנייה קובעת 80% גפיים תחתונות, והשלישית קובעת 100% נכות בכלל. אז לכן גם נכה פגוע רגליים 30%, לא בהכרח ברשות מקומית שהוא נמצא, גר באזור שם, יקבל עמוד.

לא, אז את זה אנחנו רוצים לפתור.

את הנושא הזה צריך לפתור מול רשויות מקומיות.

מה זה לפתור?

להגיע להחלטה שנכה שפגוע רגליים על פי קביעה של משרד הביטחון, או ביטוח לאומי, שהוא מוגבל בניידות, לקבל עמוד ליד הבית ואם אין לו חנייה.

זאת אומרת, בעצם משרד הפנים, נשאל אותך כבר.

חבל שאין פה גורם ממשרד הפנים שהוא הממונה.

חוק חניית נכים מחייב את הרשות להציב עמוד חניית נכה במרחק של 200 מטר מביתו של הנכה.

באיזה תנאים?

ואם אין מקום 200 מטר, יקבל במרחק של 400 מטר. לאחר שנקבעה הזכאות שלו, ה-40% ו-90%.

אבל לא, הוא אומר שיש לכם שיקול דעת בזכאות.

חוק חניית נכים זו חקיקה ראשית, הוא מחייב אותנו. בעיריית ירושלים פועלים.

אייבי, אתה סיימת?

לא, יש לי שאלה ליוסי. האם ביטוח לאומי ביחד איתך, הם פותרים את הבעיות האלה כרגע לכל הנכים שלנו מה-7 לאוקטובר?

אני אגיד, לגבי פעולות איבה, היה לנו שיח עם ביטוח לאומי. ביטוח לאומי, בשונה ממשרד הביטחון, הוועדות אצלם קצת שונות. אני לא נכנס לזה, זה שלהם, יש לי מספיק צרות משלי.

לא, זו לא בעיה שלך. אני באמת רוצה לפתור את הבעיה הזאת. אנחנו יותר לא שקופים. הם צריכים לדעת את זה.

אני אומר לך שגם עם ביטוח לאומי ניהלנו את אותו שיח כמו עם משרד הביטחון, והבנו, וגם הם אמרו לנו שייקח להם זמן עם הוועדות, ויש המון פצועים כמו שראינו לצערנו. עשיתי איתם את אותו מתווה. זאת אומרת, ברגע שהם יעבירו אלינו רשימה שהרופא של ביטוח לאומי קבע זמנית, אנחנו ניתן להם.

עדיין לא קיבלת רשימה.

אני אגיד את האמת, קיבלתי ממש בודדים. ממש. ביחס למשרד הביטחון.

וזה חבל.

אייבי, אני רוצה רגע למצות. אני כבר אגיד לך ספויילר, אני חושב שכשאנחנו נסיים את החלק הזה, אני חושב שכן צריך להצמיד גם את הנושא של נפגעי פעולות איבה. כשנסלול את הדרך הזאת, אז יכול להיות שגם זה ייסלל איתו ביחד. אני בהחלט מסכים שגם זה צריך להיות.

אדוני היו"ר, כל דבר חוץ מהדבר הזה, אנחנו צמודים למשרד הביטחון. הכל. כלומר, פה לא צריך להיות שוני.

יש פה היגיון. זה פעולות איבה, אומנם האזרח הפוך, עוד לפעמים זה גם יותר, האזרח לא נשלח לזה אלא זה הגיע אליו הביתה.

אני יכול לגעת בשתי סוגיות נוספות.

אבל אני רוצה קודם כל ללמוד רגע את החלק של הפרטנר השלישי והחשוב שנקרא השלטון המקומי. תציגי את עצמך ותני לנו קצת סקירה מה ומו, ומה את חושבת, או מה צריך, או מה עשיתם כדי לייעל ולשפר את מסלול הוי איי פי אני אקרא לזה.

טוב. אז קודם כל, עדי אבירם, מרכז שלטון מקומי. מברכת על הדיון וכמובן בדברי חבר הכנסת פסל. תודה לכולם קודם כל, זה הכי חשוב. אנחנו פועלים לפי החוק, לפי התוקף של תו הנכה, כמו שהם אמרו לא משנה אם זה זמני או קבוע.

ברגע שזה מוזן למשרד התחבורה, הרשויות יודעות מזה. העניין הוא, שאין לי מושג על משך זמן הטיפול ברגע שהרשות מקבלת את הבקשה. אין לי את הנתונים האלה, אני יכולה לבדוק ולחזור. לאסוף.

60 יום.

לא, אבל רגע חבר'ה, 60 יום זה ברגיל. כאן אין ועדות.

משרד הביטחון ומשרד התחבורה, שהם משרדים עתירי רגולציה ובירוקרטיה ישנים ולאט ולאט מסירים אותם, באים ועקפו את כל הדבר הזה, והלכו ואמרו חברים הנה ה-60 יום. נגמר. יש לך את האישור. אם אני הייתי עכשיו ראש עיר, כל מה שנותר לי זה רק לבדוק איפה למקם את העמוד. האם יש צורך בעמוד, או אולי החנייה הפרטית מספיקה כי היא מספיק רחבה וכו'.

תן לי להסביר לך, לפי המצב כרגע אין אף פצוע של צה"ל, שאם לא הרצון הטוב אולי של חלק מהעיריות והקומון סנס שהן מפעילות, אין לו עמוד. כי אין נכות קבועה כרגע, אין ועדות. אז זאת אומרת, כל פצועי צה"ל כרגע הם בלי חנייה. אלא אם כן עיריות מסוימות הגדילו ראש טיפה.

ואנחנו פה מנסים שהמעגל הזה יגדיל את הראש כמו שהם הגדילו שני החבר'ה המתוקים האלה, גם העיריות ייכנסו לתוך העניין, יקבלו דיווח פסיקה של הד"ר שמדובר במוגבל בניידות, ולמחרת או לא יודע כמה זמן, ישימו עמוד זמני.

התהליך הוא, אנחנו חייבים מהנדס תנועה. הרי אנחנו לא רוצים לשים עמוד חנייה לנכה שיגרום נזק ו/או הפרעה לתנועה.

אמרתי, אני נותן לו 60 יום אח שלי. הייתי בעירייה, הייתי אחראי, ניהלתי. הייתי יושב בוועדת תמרור גם כן.

אז טוב אדוני שיודע שצריך לעבור רשות תמרור, משטרת ישראל, לייצר. אנחנו בדרך כלל מייצרים תקשורת עם הנכה עצמו כדי לבדוק איפה נוח לו.

אבל אחי, פה אתה לא מתקשר עם הנכה עצמו. יש לי שאלה אליך, הד"ר העביר ליוסי, יוסי הכניס למערכת. אתה מתקשר לנכה הזה?

בוודאי.

מה אתה אומר לו?

שלום אדוני, קיבלנו את הזכאות שלך.

לא, אבל איזו זכאות? מה, זכאות לתו נכה?

לא לתו, פחות מעניין אותי התו. מעניין אותי העמוד האישי.

אבל אחי, הוא לא זכאי לעמוד אישי, זה מה שאני מספר לך, בגלל שאין ועדה.

הוא כן זכאי.

לא. הוא זכאי באמת, אבל 'ראסמי' לא, כי אין ועדה.

התו שהוא מקבל על סמך חוות דעת של הרופא במשרד הביטחון. הרופא במשרד הביטחון לא נתן לו חוות דעת באוויר.

לא, זה ברור. אבל הוא לא מתקשר לכל מי שמקבל צו.

יש לו מסמכים רפואיים.

רגע, חברים. העירייה, תקשיבו, מה שאומר ידידי חבר הכנסת פסל, הוא אומר שכלפי העירייה זה כאילו אין לו עדיין את האישור המוחלט.

אני התייחסתי לשאלה מרגע שנקבעה זכאותו, ולא משנה כרגע איך.

לא, זה כן משנה.

מאה אחוז. מרגע שנקבעה זכאותו, אנחנו יוצרים איתו קשר מיידית.

יפה, מפה זה רק צריך להיות הטכני.

נכון. מוציאים את זה למהנדס תנועה, רשות תמרור, משטרת ישראל, הצבה.

זה לא צריך להיות 60 יום.

המקסימום זה 60 יום, זה יכול גם לקחת 20 או 30 יום. אבל לא פחות.

בסדר, אני אומר, 10 ימים, 15 יום, עד 20 יום בעיריות מורכבות יכול להיות. ואתה יודע מה, אם זה יהיה ככה, אני חי עם זה בשלום.

לא, אבל לדעתי כבוד היו"ר אנחנו מפספסים פה משהו. אני שוב לא מצליח להבין. מחר סתם יש תו נכה רגיל, בסדר? בן אדם חס וחלילה חלה בסרטן, לא יודע מה, מקבל תו נכה זמני.

זה לא מזכה אותו בעמוד אישי.

הו, בדיוק. עכשיו, למה התעודה שיוסי מנפיק לך כן מזכה אותו בעמוד? אתה, ד"ר, כשאתה מעביר לו את הפרטים, אתה כותב 'מזכה בעמוד'? אתה אומר 30%? מה אתה אומר? מה, 40%? תסביר, קודם כל בשביל זה הדיון.

הוא אומר שהוא נכה שזה זכאי לניידות, נקודה. זה מה שזה אומר.

ואתה לאותו נכה מתקשר?

אתה יודע להבדיל באישורים, מי כרגע בסיסטם הזה החדש שעשו בגלל המלחמה?

אנחנו יודעים להתייחס לבקשה.

זה שני סוגי תווים או לא?

כן.

אז אני אומר עוד פעם, תתחברו רגע אליי. אם יש שני סוגים, עזבו לא נטפל כרגע ברגיל.

חבר'ה, בשביל זה הדיון, בשביל שנתבלבל, תתקנו את הטעויות – ובסוף נצא עם מוצר מוגמר. אתה רוצה להעמיד אותנו על טעות מסוימת?

חסר לי פה של מי הסמכות, אולי תגידי לי את. אנחנו רוקדים פה ריקוד סוער, אבל מקווה שייצא מזה משהו בסוף. אלה סמכויות בחוזר מנכ"ל? בחוק? במה? אם אני רוצה מחר לדאוג שהרשויות המקומיות יעשו את זה ב-X ימים, אוקיי? אני צריך חקיקה? לא. בחקיקה ראשית זה נראה לי מטורף.

אולי לא ראשית, אבל כן כרגע אנחנו פועלים ומתייחסים למה שכתוב בחוק.

ומה כתוב בחוק?

את כל התהליך.

מי זכאי וכו'. הבנתי.

מי זכאי, באיזו דרגה ליד הבית, ולרשות יש את הסמכות להחליט.

שם כתוב תוך כמה זמן היא צריכה לבצע? זה לא מופיע כרגע.

לא זוכרת. לא, כי אחרי ועדת התנועה זה עוד הולך למשטרה לאישורים וכל זה. ה-60 יום זה התהליך של הבדיקות מיום ההגשה.

המשטרה הם צריכים, לפעמים כשרוצים לשים מיקום במקום שהוא כניסה נגיד לרחוב.

בשביל זה יש להם מהנדס עיר אדוני. הם יודעים בדיוק.

אני רוצה רגע לעשות סיכום של החלק הזה עד עכשיו. תגיד לי אתה חבר הכנסת פסל אם אתה חושב ככה או לא. אני רואה שכרגע מה שחסר לנו זה הסנכרון, או לא הסנכרון, בעצם הטיפול, הסנגרון קיים, נגמר.

אתם העברתם, הם יודעים, הם יודעים גם לזהות את זה בסוג התג, הם מבינים שזה נקרא לזה במסלול הוי איי פי, סליחה שאני קורא לזה ככה. עכשיו, השאלה מפה והלאה, הרשויות המקומיות. אני לא יודע מה קרה לשלטון המקומי, מה הסמכות שלכם, היכולת שלכם לתת לי דוגמאות, אני בטוח שיש רשויות שמתקתקות את זה מהר מאוד. יש רשויות גדולות יותר, מורכבות יותר, זה לוקח יותר זמן.

אני לא יודע אם צריך פה חוות דעת של המשטרה. זאת אומרת, אתה לא צריך ועדת תנועה בשביל זה, או כן, אני לא יודע. אתה צריך ועדת תמרור על כל דבר, על כל אחד כזה?

כל תמרור.

אז כמה זמן מתכנסת הוועדה? האם זה אחת לשבוע? הסיפור פה ידידי, חבר הכנסת פסל, הוא במגרש הרשויות המקומיות. לכן אני הייתי כן מציע, למרות שזימנו את איציק ממשרד הפנים, אבל אני כן חושב שבעניין הזה אנחנו צריכים לערב את מנכ"ל משרד הפנים. כמובן נדבר גם עם השר, עם מנכ"ל משרד הפנים ועם מרכז שלטון מקומי.

ולא יודע, אם יצטרכו איזשהן תקנות, או איזשהם דברים לעניין הזה אז נעשה. אבל כדי לראות ולהגיע למצב שבו הרשויות נערכות להוציא מהכוח אל הפועל במהירות. ושם גם נוכל להכניס את נפגעי פעולות איבה וכו' בתוך הרשימה הזאת. אבל צריך לתחם את זה באיזשהו זמן.

עיריית ירושלים, הטבת לבטא את הדברים, אני יודע בגלל שאני בא משם. יש פה טכני, ואי אפשר להגיד שזה אוטומטי. לא תוכנת AI יכולה לשים את העמוד. לא מבחינה פיזית, אולי פיזית היא כן יכולה, אבל לקבוע את זה ככה.

אבל יכול להיות שאפשר ליצור איזשהו תהליך שהוא בסוף אולי מאושר בוועדת תמרור, אבל לא דיון. לא על כל אחד דיון. לעשות איזה תהליך שכשמהנדס התנועה שלכם מצא את המקום, ממליץ וכו', בכל מה שקשור לוי איי פי.

זה נעשה. אנחנו שולחים בן אדם עם התוכנית שיחתים את מי שצריך.

אבל היו"ר אני חייב פה, אולי אני לא הבנתי משהו. אתה אומר שמי שזכאי מבחינתך לעמוד, שאין לך שיקול דעת, זה שיש לו 40% לצמיתות, נכון?

40%, לא חייב לצמיתות.

גם הזמני.

אם הוא הנפיק זמני של 40%, אתה אוטומטית עושה לו עמוד.

נכון.

מתקשר אליו ומתחיל את התהליך.

לא, הוא ייזום את הבקשה ואז אני אתקשר אליו.

סליחה, רק בתג נכה לא מופיע אחוזי נכות.

בסדר, אבל זה מופיע לו.

לא, הוא יודע שיש לו תג נכה.

אז איך אתה תקבע אם יש לו עמוד או לא?

הוא לא יודע.

לא, אבל תג נכה מזכה עמוד.

לא. זו בדיוק הבעיה.

לא, אבל תג הנכה הספציפי, זה של ניידות.

לא, לא, זו פה הבעיה. רגע, תקן אותי אם אני טועה. איתן, יכול להיות שלך במערכת נוספו אתמול לדוגמה 100 תווי נכים, בסדר?

חס וחלילה.

חס וחלילה. מתוכם אין לך מושג מי זכאי לעמוד, מי לא, ואין לך מושג מי פצוע צה"ל, מי נפגע פעולות איבה. אין לך. אתה מקבל שם, תעודת זהות, זה הכל.

אני גם את זה לא מקבל. אם הנכה המבקש יזין בקשה מקוונת, רק אז אני אתעורר לדבר הזה.

הבנתי, והוא צריך לצרף שם את הקביעה של הד"ר על 40%.

נכון.

אין לו קביעה של הד"ר. אין לו את הנייר, יש לו רק את התג.

ברשותכם, אני רוצה לחזור למה שהערתי קודם.

אבל בשביל התג הוא צריך את הקביעה, לא?

כן, אבל הם תיארו מקודם שהם כבר קבעו, אחרי שהם קובעים.

מדד הניידות שנציג עיריית ירושלים פה נוקב ב-40% ניידות, זה מדד של ביטוח לאומי. זה לא המדד שאנחנו משתמשים בו. הוא גם לא מדד לתג החנייה, כי תג החנייה נקבע לפי המגבלה בניידות שלו. עכשיו, בביטוח לאומי יש להם איזו ועדה שקובעת כך וכך.

לא, אני אגיד לך. ההבדל בינינו, ביטוח לאומי הוא גם מטפל באזרחים חולי סרטן וכל הדברים, שלכם אין את זה. זו הבעיה.

נכון. אבל רגע, שנייה. מה שקורה בעצם שאצלנו אנחנו קובעים את זה לפי הקריטריונים שקבועים בתקנות של זכאות, והיא נקבעת בין השאר לפי אחוזי נכות על מגבלה בתחום המוטורי. עכשיו, מה שקורה בעצם, לפחות בהבנה הבסיסית שלי, וואנס נקבע שבן אדם יש לו בעיה בניידות כי זו ההגדרה, האחוזים הם לא צריכים לבוא לידי ביטוי כי אחרת נוצר פה איזה דבר אבסורדי. כי בעצם אדם מחזיק תג שמאפשר לו לחנות בחניית נכה ציבורית, כן?

אבל ליד הבית אין לו.

אבל אם אין לו חנייה ציבורית בפתח ביתו, אז אין לו.

אם אתם אומרים שהחקיקה מחייבת אתכם לפי 40% ולפי זה, אז יכול להיות שהיה צריך איזה שינויים בתקנות. זה כנראה תקנות של שר הפנים, או אני לא יודע מי, צריך לבדוק את זה.

אדוני, התקנות האלה זה מקום המדינה. צריך לשנות ממש לחלוטין.

כן, אני לא רוצה אבל דברים גדולים. אני רוצה כרגע לפתור קודם כל את העניין הזה.

ולכן אני חוזר לזה, איתן, שבעצם מבחינתך כל רשימת השמות שמכניס יוסי למערכת של פצועי צה"ל, אף אחד מהם לא יקבל עמוד כי לאף אחד אין נכות של 40%, אף אחד לא יודע, אתה לא יודע את המידע גם, מי מגיע לו ומי לא.

ולכן, מה שאני אומר, כמו שאתם במייל הצלחתם להסתדר ולהעביר נתונים, את הנתונים האלה השלטון המקומי צריך לתפוס, צריך לקבל גם ממכם, ואוטומטית להכניס אותם לתוך התהליך.

אני רוצה להציע את הדברים הבאים כי אנחנו צריכים תכף לסיים, יש לי הצעת חוק ראשונה היום, זה שלי, אני צריך להיות בזמן. אני מציע שני דברים, דבר אחד שהוא מתחיל עם וולונטרי ואחר כך נעבור.

וולונטרי אני מציע, אנחנו נוציא מכתב לכל ראשי רשויות, ואני אשמח מאוד שגם מרכז שלטון מקומי יצטרף, גם אזורי וגם מקומי. מקומי יותר רלוונטי בוא נקרא לזה ככה, באזורי בדרך כלל חניות זה הדבר הכי פחות בעייתי. כנראה, לפחות היום.

אבל לא משנה, מרכז השלטון המקומי, ולספר, זאת אומרת לדווח על מה שהיה כאן. קודם כל על כך שמשרד התחבורה וזה בנו מנגנון מהיר לעניין הזה, והתג הזה שמגיע אליהם הוא בעצם תג שאומר אתם יכולים בלב שקט, בלי לבדוק את עצמכם אלף פעמים, לתת לבן אדם את חניית הנכה לכל זמן שהתג יהיה בתוקף. יכול להיות שבעזרת השם נחגוג את השיקום המלא שלו בעוד כמה חודשים, או עוד שנה, ושלום על ישראל.

קודם כל יפה מצידך שהגעת מעיריית ירושלים, אם שמת לב אתה היחיד חוץ ממרכז שלטון מקומי. אבל פה באמת, מה שהצגת עד עכשיו, הצגת ניהול נכון של האופרציה הזאת בימים כתיקונם. אנחנו עכשיו בדיון על משהו שהוא לא בימים כתיקונם, ואת העניין הזה אנחנו רוצים לנסות לעזור לכם לעשות את התהליך כמה שיותר מהר. זאת אומרת, שיהיה לך הכי פחות דברים לבדוק וכו', רק באמת להתעסק בטכני עצמו. פה זה חתימה של משטרה ופה יועץ תנועה וכו'. זה מה שאני רוצה.

זה מה שנעשה אדוני.

אני בטוח שאתה תעשה את זה, עכשיו אני רוצה לדאוג שגם הערים האחרות יעשו את זה.

כל פנייה כזאת אנחנו בודקים.

אבל היום אתה יכול לדעת לפי הפנייה כי יש לך תו שהוא בצורה אחרת. נכון? זה מה שאמרת לי, הוא לא התג הרגיל.

ההבדל הוא פשוט מאוד, אחד זה שלוש נקודות של ביטוח לאומי, אחד שלוש נקודות עם חרב כלנית זה נכי צה"ל. זה הכל.

אוקיי, לא משנה, הם יידעו לזהות את זה. זאת אומרת, אם אתה רואה את זה, אתה יודע, אני מהרגע הזה צריך את המערכת שלי להריץ קדימה כדי להגיע לעמוד.

גם אם אני לא אראה את הצבעים ואת הנקודות אני אתייחס ואני אקח את זה קדימה.

אתה מתייחס לכולם.

אנחנו נבדוק את זה. הוא יקבל עמוד.

אגב, גם אדם נכה שהוא לא נכה צה"ל, הוא גם נכה וצריך לתת לו את כל הכבוד.

זה בדיוק מה שקורה חברים.

לא, זה קורה אצלך אולי איתן, כי אתה הגדלת ראש. זה הכל.

חברים, אסור לכם לעשות את ההבדלה הזאת. באמת, אסור לכם.

כל נכה באשר הוא, מכל מקום, באמת בחרדת קודש, עשינו דברים בשביל נכים גם שלא קשור לפצועים שהם נכי צה"ל. הדיון כרגע מתמקד בנושא הזה, אז אני מתייחס.

אני מכבד אותך מאוד, חס וחלילה אף אחד, לא הם ובוודאי לא אני, לא ודאי, אף אחד מאיתנו, לא חשב שיש נכים מסוגים שונים. למה אנחנו מתייחסים ועוררנו את הבעיה הזאת, וגם שמענו את ההערה שלך ואני חושב שצריך להצמיד את זה.

אבל עדיין, אתה יודע מה, גם אם אני מצמיד את זה, עדיין יש דחיפות בעניין. למה? עוד פעם, אני מקווה שכבר לא, אולי תכף יהיה כבר שקט, אבל זה יהיה כבר נוהל. שכשיש לך כמות גדולה, הצטברות של דברים כאלה, אז באים ועושים קיצור הליכים. יש לך הצטברות.

זאת אומרת, כי בימים כתיקונם, נגיד חלילה יש 100 מקרים ביום בכל הארץ, בזמן מלחמה זה יכול להכפיל את עצמו. לכן אמרנו בונים, לא בגלל שדמו של אחד יותר סמוק משל השני, ודאי שלא. אנחנו צריכים להיות ברגישות לכולם.

תנו לי רק דקה אחת לסכם. אז אני קודם כל מציע שייצא מכתב, אני מבקש שתדברי עם חיים ביבס, אני אשמח שהוא יחתום איתנו על המכתב הזה. יכול להיות שגם נבקש מארגון נכי צה"ל שיצטרף. זה חלק אחד.

החלק השני, פסל, אתה תעזור לי בעניין הזה, יש לך גם קשרים בקואליציה. אנחנו צריכים לעשות לדעתי פגישה עם מנכ"ל משרד הפנים ואיתכם, והייעוץ המשפטי של משרד הפנים, כדי לראות באיזה כלים. אם זה בחוזר מנכ"ל, אם זה בשינוי תקנות שצריך, כדי להכניס את המסלולים האלה בצורה נכונה.

שוב, לשעת חירום, להגדיר אותו בזמן. הכל טוב ויפה, אז אנחנו נעשה גם את הפנייה הוולונטרית שנבוא ונחשוף, ואנחנו מצפים מהרשויות המקומיות לתת את הפתרונות ברמה המיידית, וגם ננסה לבדוק את זה.

בישיבות הבאות אני מבקש לזמן גם את הרופא של ביטוח לאומי שיהיה כאן, שיידע מה שקרה, מה ההבדל בינינו, כולל נציגים של ביטוח לאומי שהם אמורים לטפל בבעיות האלה.

מאה אחוז.

אני ברשותך שני נושאים נוספים שקשורים, באמת חלקם במישרין וחלקן בעקיפין, זה הנושא של חנייה ותווי חנייה. תראו, זה גם נושא אחד שיכול להפחית על העומסים, במחסור במקומות חנייה ברשויות מקומיות.

במאי 2013 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, שמאפשר גם חניית נכים באזורים שהם לפריקה וטעינה. ודרש מהרשויות המקומיות לתמרר מחדש את התמרורים ולציין שאזור חנייה ופריקה, יוכל נכה להחנות עד 25 דקות, ובמועדים שאינם משמשים לחנייה ופריקה, להחנות במשך כל השעות.

שום רשות מקומית לא אכפה את הנושא הזה, לא תמררה ולא תקנה, ונכים שחונים היום בחנייה ממש זמנית למשך דקות, מקבל דו"ח חנייה ואותו נכה צריך להתחיל להתרוצץ, לבטל את דו"ח החנייה. זה נושא אחד שאני חושב שצריך לאכוף את הנושא הזה ולהטיל את האחריות על הרשויות המקומיות, שאתן תבדקו בכוח שיש לכן, שאכן מבצעים ומתמררים מחדש.

אם תוכל להעביר להעביר את שני הנושאים האלה למנהלת הוועדה במכתב אלינו.

כן, אני אעביר את החומר.

לא חומר. מה הרציונל, מה הבקשה.

מאה אחוז. דבר שני, תראו, לא כל נכה צה"ל שפגוע מקבל באופן אוטומטי תו נכה.

ניידות. ניידות זה משהו אחר.

אבל יש נכים שיש להם נגיד נכות שאינה מזכה אותם, ויש להם ברקע מחלות רקע נוספות. שסך כל המכלול של הפגימות או המחלות, יכול להיות שמזכה אותם בתו נכה. אותם נכים מגישים בקשה למשרד הרישוי, לרופא הנפתי שם, ובעצם הוא אמור לקבוע האם אכן יש לו מגבלה בניידות, ובעצם הוא מקבל לפעמים מהרופא דחייה לקונית כזו לא מנומקת שלא מגיע לו תו.

אין ערכאת ערעור, ואני חושב שיוסי יסכים איתי בנושא, שהנכה או המבקש של תו נכה יוכל לערער בפניה כפי שכל משרדי הממשלה האחרים.

אבנר, תקשיב, אני לא מזלזל בעבודה שלי. אני מכין דברים, לומד אותם, שומע. אז אני אומר, תוציא מכתב בעניין הזה, ננסה. אתה יודע מה, הנה יש לך כבר חבר כנסת חרוץ ושקדן, תעביר לו את זה, בוא נעשה את ההמשך.

מערך הדיגיטל, יש לך מה להוסיף או לייעל בעניין הזה? כי בוא נאמר, לא צווים ולא תקנות, אתה לא יכול להכריח את ראשי הרשויות, ואני לא חושב שגם צריך להכריח אותם. אז יש משהו שאתה רוצה להוסיף לטובת העניין הזה? בבקשה.

בוקר טוב אדוני היו"ר. ערן ארנון, אני מיחידת קידום דיגיטל בשלטון המקומי במערך הדיגיטל הלאומי.

ניפגש תכף בנושא הבחירות שרוצים לעשות דיגיטציה.

אני יכול לומר שהיום אנחנו נמצאים בשלב פיתוח מאוד מתקדם של התממשקות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בצורה דיגיטלית ויעילה, גם להוריד עומס מהרשויות, גם לתת מה שצריך.

זה קיים היום?

בשלב פיתוח. התאריך שלנו לסיום זה השנה.

שאתה מקשר בין מי למי?

משרד התחבורה, ביטוח לאומי, צה"ל, משרד הביטחון, אל הרשויות.

הבנתי. זה חלק מתוכנית הפיתוח שלכם עכשיו.

בדיוק, יש לנו תפיסת פתרון בעצם לתת מענה רוחבי.

שהיא תחסוך לנו זמן, אבל היא עדיין לא תחסוך לנו את החלק הטכני של בדיקה ואיפה לשים את העמוד וכו'.

הבקשות יגיעו יותר מהר, הרשויות יוכלו לטפל ביותר יעילות ובפחות עומסים. וזהו, אנחנו מקווים באמת להגיע לשלב הזה כמה שיותר מהר. כמובן הכל יעודכן באזור האישי, האזרח יוכל לראות.

כנראה תבלה פה בוועדה בזמן הקרוב לגבי הדיגיטציה לבחירות. חבר הכנסת פסל, עשרים שניות לסיכום.

אני ביחד עם הסיכום שלך. אני חושב שראינו עבודה כמו שצריך בין הגופים, בין משרד הביטחון למשרד התחבורה.

צריך רק להמשיך אותה.

צריך להוסיף עכשיו את הרשויות ואנחנו נגיע לפתרון כמו שצריך.

חברים, תודה רבה. יישר כוח לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.