פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת המדע והטכנולוגיה
24/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 62
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ה (24 בפברואר 2025), שעה 12:30

פעילות סוכנות החלל הישראלית

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר

אל"מ אורי סוחר - ר' יחידת שליטה ובקרה, מפא"ת, משרד הביטחון

שלומי אדמונד אחנין - מנהל תחום דעת הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, משרד החינוך

חזי נאור - מנהל תחום תקשורת לוויינים ושידורים, משרד התקשורת

אלינור יעקובסון - מנהלת קלאסטר דיפנס וסייבר, משרד הכלכלה והתעשייה

עומר שכטר - משנה למנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

פרופ' דן בלומברג - יו"ר סוכנות החלל הישראלית, סוכנות החלל הישראלית

תא"ל במיל' אורי אורון - מנהל סוכנות החלל הישראלית, סוכנות החלל הישראלית

ד"ר עדי ניניו גרינברג - יועצת מדע, סוכנות החלל הישראלית

שקד מאיר בן שושן - מנהל קשרי חוץ, סוכנות החלל הישראלית

אסתר מנקר - מנהלת לשכה, סוכנות החלל הישראלית

יעל חי - מנהלת אגף מעבדות מו"פ לתעשייה, רשות החדשנות

ד"ר אירינה גוזמן - ראש מחלקת סביבת חלל, המרכז למחקר גרעיני נחל שורק

ד"ר שרי כץ - חוקרת, המרכז למחקר גרעיני נחל שורק

אפרים שגיא - מנהל מו"פ, התעשייה האווירית

ד"ר יהודית הוכרמן פרומר - סמנכ"לית בכירה למו"פ, רפא"ל

אורן מכאני - ראש מנהל מערכות חלל, אלביט-אלאופ

פרופ' מאיר אריאל - ראש המרכז להנדסת חלל, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' שרה איל - חוקרת בתחום החלל, האוניברסיטה העברית

משה מדינה - מנהלת תוכנית בראשית, Space IL

דניאלה גיארון - מהנדסת מערכת ומנהלת מקטע קרקעי, Space IL

רון גרמה - מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי, התאחדות התעשיינים בישראל

מג'ד תאבת - יזם ומנהל פרויקטים חינוכיים, פרויקט תבל-תלמידים בונים לוויינים, מנהל מרכז חלל ירכא

זהר רגב - מנכ"ל, א.ת אפיקי תקשורת (יועץ למשרד התקשורת),

עמית דבאח - תלמיד כיתה י"ב, תוכנית אות רמון

איילת חאקימיאן

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פעילות סוכנות החלל הישראלית

בוקר טוב לכולם, אני מברך את כל הנוכחים, כל מי שהגיע וטרח להגיע לוועדה. לפני שנצלול לדיון, אני רוצה לברך את התלמידים שהגיעו מתוכנית אות רמון, תוכנית המנהיגות של קרן רמון, ברוכים הבאים.

הדיון של הוועדה היום יהיה בנושא פעילות סוכנות החלל הישראלית. ולפני שניתן כמה דברי פתיחה בנושא, כאזרח ערבי במדינת ישראל, אחד האתגרים שעומדים בפנינו כחברה ערבית זה כל נושא הפשיעה והאלימות. אני לא יודע אם הקשבתם לחדשות, אבל לפני יומיים נרצח תלמיד תיכון בכיתה י"ב, בעיר טמרה, קוראים לו ג'ואד עאמר יאסין, וזה לא המקרה הראשון שבו ילד צעיר, נער נרצח בחברה הערבית, והוא הנרצח ה-42 בחברה הערבית מתחילת השנה.

בשנתיים האחרונות נרצחו 528 תושבים ואזרחים ערבים במדינה, והמצב לצערנו מידרדר. כמדינה ששמה לעצמה להוביל בכל נושא ההתפתחות והטכנולוגיה וקידום הטכנולוגיה, להגיע לחלל ולפתח דברים בשביל להגיע לחלל, לפתח את בראשית 2 ואולי עוד תוכניות והיא נמצאת בקדמה בכל התחומים, אני מצפה ממנה, מהמדינה לטפל ולקחת את הנושא הזה ברצינות ולטפל בנושא של הפשיעה והאלימות, כי ביטחון אישי הוא חשוב מאוד. ואם אני רוצה לתת לתלמיד הערבי להגיע ולהתפתח, אני חייב לתת לו ביטחון, בלי ביטחון אי אפשר להתפתח ולהגיע למרחקים.

לגבי הנושא, אין ספק שנושא החלל בשנים האחרונות הוא אחד התחומים שתופס תאוצה, אני חושב שכל מדינה מתקדמת בעולם ושרוצה להגיע ולהיות מובילה בתחום הקדמה, היא חייבת להיכנס לנושא הזה, לנושא החלל והפיתוח והטכנולוגיה. אני בטוח שכל הנושא הזה והפיתוח שלו ישפיע עלינו כחברה בכל התחומים, התחומים הכלכליים, התחומים אחרים. ואני רוצה גם להדגיש כאן, כחברה מגוונת, כדי גם להתפתח ולהצליח, אני חושב בכל תחומי החיים, חשוב לשמור תמיד על גיוון ולתת ייצוג לכלל המרכיבים של החברה בישראל בתוך כל תחום ותחום שאנחנו כן רוצים להתקדם בו.

ואני חייב לתת דוגמה. אני חושב שאולי הפרסום היום בבוקר באחד העיתונים על הנושא של מערכת הבריאות, ושם היה מחקר שתיאר וכימת את הנוכחות של החברה הערבית בתוך מערכת הבריאות, שהראה ש-25% מהרופאים בישראל הם מהחברה הערבית, גם מספר דומה של האחים הם מהחברה הערבית. ותדמיינו לעצמכם שכמעט 50% מהרוקחים בישראל הם מהחברה הערבית. ואני חושב שמערכת הבריאות במדינת ישראל, היא צריכה לשמש דגל לחיים משותפים לכל מערכת בתוך המדינה וגם בתוך כל הנושא הזה של סוכנות החלל והפיתוח. אני יודע שיש דברים רגישים ולא רגישים, אבל יש הרבה דברים שהם חברתיים.

ואני אסיים ואומר, כדי שאנחנו נגיע רחוק חשוב מאוד לשמור על החינוך, ובחינוך לתת לאנשים להיחשף לכל הנושא הזה. אני יודע שיש כל מיני תוכניות, אבל אם אני רוצה להגיע לאסטרונאוט הבא, אנחנו חייבים להתחיל ממערכת החינוך, צריך לחשוף אותם לכל התחומים האלו. כי אנחנו בתור תלמידים, אני עכשיו לא מדבר על עצמי, אנחנו מדברים על הדור הבא, הדור שינהיג את המדינה, כן חשוב החינוך, חשוב הגיוון, ואני חושב שגיוון וחינוך הם סוד ההצלחה בכל תחום ותחום בחיים.

אנחנו נצלול עכשיו. שוב, אני שמח על כל מי שהגיע וטרח להשתתף בדיון הזה, החשוב מבחינתי, ואני אעבור לרשימת הדוברים. פרופ' דן בלומברג.

צוהריים טובים, תודה רבה, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת ד"ר חוג'יראת. אני דן בלומברג, פרופסור באוניברסיטת בן גוריון, עוסק בתחום החלל, אני משמש כיושב ראש סוכנות החלל מזה קצת יותר משנתיים. אני מברך על קיום הדיון הזה בוועדה, אני חושב שזה נושא סופר חשוב שדורש הרבה מאוד טיפול. אנחנו כסוכנות החלל קמנו במסגרת החלטת ממשלה ב-1983 כדי לגעת בכל הנושאים האזרחיים של תחום החלל במדינת ישראל. וכשאנחנו באים ואומרים תחום החלל, אנחנו למעשה היום, לא ב-1983, אבל היום נוגעים בכל רבדי החיים.

החלל משפיע על העיסוק היום-יומי שלנו, מרביתנו לא היינו מגיעים לכאן ללא לוויני GPS הבוקר, השעונים שלנו לא היו מתפקדים כמו שהם מתפקדים כיום ללא החלל. תחום החלל נוגע בתקשורת היום-יומית שלנו, בטלפונים, ביכולת שלנו לראות טלוויזיה ולקבל חדשות, ועוד, ועוד, ועוד, אני יכול להמשיך ולהרחיב על זה. אני חושב שעוד מעט מנהל סוכנות יגע בנושאים האלה.

חשוב מאוד להבין שכאן אנחנו מתכנסים, וכשאני מסתכל על מי שיושבים סביב השולחן, נמצאים פה נציגי הממשלה, נמצאים פה נציגי החברות הממשלתיות, נציגי החברות הפרטיות, האקדמיה, ואני חייב לציין גם את התלמידים שיושבים כאן שהם גם חלק מהפעילות שלנו כסוכנות חלל. אנחנו רוצים להביא את הסוכנות למקום הראוי לה בחברה הישראלית ובכלכלה הישראלית, זה אחד היעדים שלנו בדיון הזה הבוקר.

מעבר לזה, אני רוצה להדהד את האמירה שלך בנוגע לאלימות בחברה הערבית. כולנו מוטרדים מזה, ואנחנו גם מנסים להשפיע על החינוך במגזרים נוספים, בחברה הערבית, בחברה הדרוזית, בחברה החרדית, זה חלק מהעשייה שלנו וגם זה יוצג במהלך ההצגה של מנהל הסוכנות. לבסוף, אנחנו גם מייחלים לשובם של החטופים ארצה והחללים לקברי ישראל. תודה לך על קיום הדיון, ואני מקווה שאנחנו נוכל למנף את הדיון הזה לעשייה ולהשקעה של המדינה בתחום הזה.

תודה רבה. לפני שנעבור לתא"ל במילואים אורי אורון, אני אשמח לקבל מהתוכנית או מהתלמידים בקצרה, בשני משפטים, מה זאת התוכנית, תוכנית המנהיגות של קרן רמון.

לי קוראים עמית דבאח, אני מאשדוד, תלמיד כיתה י"ב. תוכנית אות רמון היא תוכנית מנהיגות שבוחרים 17 תלמידים מכל רחבי הארץ, מכל המגזרים במטרה באמת לטפח את הדור הבא של המנהיגים במדינת ישראל. במהלך השנה אנחנו עוברים ימי עיון והיום הגענו לכנסת קצת בשביל ללמוד באמת על ההווייה הזאת ועל מה נמצא פה וקצת לחבר אותנו בתור המנהיגים העתידיים של מדינת ישראל לעשייה שנעשית במקום החשוב הזה.

תודה רבה. יש מישהו מהחברה הערבית מתוך ה-17?

כן, ברור, יש מהמגזר הערבי, מהמגזר הדרוזי, מהציונות הדתית, ממש מכל מקום, סלט.

בסדר, תודה רבה. אנחנו נעבור לתא"ל במילואים אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, בבקשה, הבמה היא שלך.

תודה רבה ותודה על ההזדמנות. אני באמת חושב שזה מופע מאוד מאוד חשוב, גם ללימוד, אבל גם במה להעביר כמה וכמה מסרים. כמה מסרים, אדוני, לפני שאנחנו מתחילים, אני אחלק את ההצגה שלי לשניים. אנחנו נציג עוד מעט את הפעילות של הסוכנות, אבל לפני זה נספר את הסיפור של מה קרה, מה השתנה פה. אתה ציינת את זה בתחילת הדברים, חלק גדול מהאנשים שיושבים פה מכירים את זה מעולה, אבל אני חושב שחשוב להגיד את זה.

יש שינוי מאוד מאוד דרמטי בתחום החלל והתחום הזה הפך להיות כבר לא דבר שהוא נחלתן של מעצמות ומדינות, אלא כל אחד מאיתנו משתמש בשימושי חלל, בטכנולוגיות חלל שלוש-ארבע פעמים ביום, ואולי מעל ומעבר לכל דבר, זה תחום שפותח חלון של הזדמנויות למדינת ישראל, אני תכף אציג למה. אלה לא רק הזדמנויות כלכליות, אלה גם הזדמנויות חברתיות. אתה נגעת בזה, אני אתן לך את הדוגמאות, אבל חשוב להבין שיש פה דרמה ענקית, היא לא הייתה לפני 10 שנים. לפני 10 שנים כשהיינו עושים את הדיון הזה הוא היה נראה אחרת לגמרי. התחום הזה עובר שינוי גדול מאוד, נפתח פה חלון הזדמנויות שיש בו גם קצת סיכונים, אבל יש פה הרבה מאוד הזדמנויות ועליהן אני ארצה לדבר. כדי לממש את ההזדמנויות האלה מדינת ישראל חייבת להסתכל על החלל ברמה הלאומית, היא לא עושה את זה מספיק. בסדר? זה אני אומר לך כמנהל הסוכנות, ואנחנו נדבר על הדברים האלה.

(מוקרנת מצגת)

מה קרה בעבר? התחום הזה מומן בעיקר על ידי ממשלות והתאפיין בהיקפי השקעה מאוד מאוד גבוהים. בינתיים בשנים האחרונות, ותכף נראה גרפים, יש כניסה של שחקנים חדשים, בעיקר ארצות הברית, אבל לא רק, חלקם פרטיים או רובם פרטיים ותכף אנחנו נראה מה זה עשה. צריך להבין שיחד עם הגידול בהשקעה של הגורמים הפרטיים, גם הממשלות משקיעות יותר כסף, בעיקר המדינות המובילות משקיעות יותר כסף בתחום החלל. ואולי הדבר השלישי, ציינו אותו, ההשפעות של תחום החלל.

זו תחרות בין הממשלה לבין הגורמים הפרטיים או שזה - - -

לא, להפך, אין תחרות, יש שיתוף פעולה.

לא, כי אמרת, ברגע שנכנס החלק הפרטי, האנשים הפרטיים, הממשלות התחילו להשקיע יותר.

זו נקודה מעולה. לא, ניתן לחשוב שאם גופים פרטיים נכנסים פנימה, ממשלות ישקיעו פחות, לא. הגופים הפרטיים נכנסו פנימה וגם ממשלות משקיעות. למה זה קורה? למשל המלחמה באוקראינה הסבירה בצורה מאוד מאוד ברורה לגופים באירופה שהם חייבים עצמאות בתחום החלל, הם לא יכולים להישען על גופים אחרים, הממשלות השקיעו יותר. גופים פרטיים ראו את ההזדמנויות הכלכליות שיש בתחום החלל וגם הם השקיעו יותר. אם אני רוצה להיות טיפה רומנטיקן, אני אגיד שזה קצת מזכיר את מה שהיה עם התחלת הצי הסוחר של הפיניקים שהתחילו לשוט בים התיכון או את ההתחלה של התעופה, ברגע שזה מתחיל, נפתח עולם חדש, וזה קרה לנו לאחרונה.

זה שקף אחד שמספר חלק גדול מאוד מהסיפור, כמה עולה להביא או כמה עלה להגיע לחלל בעידן מעבורות החלל. אילן רמון זכרונו לברכה. בעידן מעבורות החלל, בערך 90,000-80,000 דולר להביא קילוגרם אחד לחלל, משהו בסדר גודל של הכוס הזאת, טיפה יותר, היה עולה 90,000-80,000 דולר. היום אנחנו מסתובבים במחירים של 2,000-1,500 דולר. המחירים האלה ילכו וירדו, אנחנו יודעים את זה כבר היום. ולכן כשאתה רואה את היעד של נאס"א להגיע למתחת ל-100 דולר בעוד סדר גודל של 10 שנים, זה יעד די ריאלי. הדרמה הגדולה היא, כן אפשר להגיע לחלל הרבה יותר בקלות. וזה קרה בצורה מאוד מאוד ברורה בשנים האחרונות.

דרך אגב, זה קורה כמעט בכל הטכנולוגיות, בכל התחומים המדעיים. בגלל שאני בא מהגנטיקה, הריצוף של הגנום האנושי עלה מיליארדים. אתם זוכרים את זה בשנת 2000 כשקלינטון בא והציע? והיום בשביל לעשות ריצוף של גנום אנושי אולי עולה פחות מ-1,000 דולר. הטכנולוגיה, כנראה ההתקדמות משפיעה על כולם.

אני מסכים לגמרי. והנה עוד שני מספרים, ולדעתי אלה יהיו המספרים האחרונים. כמות השיגורים, אתם רואים את זה לפי שנים. אין פה את הגרף של 2024 כי היא נגמרה לא מזמן. אני אגיד לכם, פה כתוב 2023, 223 שיגורים, 2024, 251. המשמעות, אדוני, היא שבערך כל יום ורבע משוגר משהו לחלל, כל יום ורבע, בדרך כלל מארצות הברית.

נתונים גלובליים.

נתונים גלובליים. עכשיו תראו את קצב העלייה. זה נקרא Objects, אבל באמת באמת אלה לוויינים, זו כמות הלוויינים שמשוגרים בשנה בעולם. בשנה שעברה זה כבר היה נושק ל-3,000 בשנה, מתחת, אבל תראו את קצב הגידול, איפה היינו לפני עשור, בסך הכול לפני עשור איפה היינו, איפה אנחנו נמצאים היום. ולכן כשמסתכלים על זה, כשאנחנו מדברים על דרמה, שאנחנו מדברים על מהפכה, מחירים שיורדים, כמות שעולה ואנחנו נפתחים בפני עולם חדש. עכשיו בואו נגיד מילה על ישראל בתוך כל האירוע הזה. ישראל נמצאת במקום של - - -

שאלה כללית לפני שאתה מתקדם.

המופע הוא בשבילך.

כשאתה משגר לוויין, הרי נגיד היום לכל מדינה יש את השטח הטריטוריאלי שלה, במים וכולי, האם גם בחלל זה אותו דבר?

לא, בחלל אין גבולות. יותר מזה, נניח לוויין שנמצא במסלול נמוך, הוא מקיף את כדור הארץ כל שעה וחצי, הוא מקיף את כדור הארץ, הוא עובר את מדינת ישראל בדקות, כך שאין דבר כזה גבולות, ולכן הכול גלובלי.

ומה הסיכוי של התנגשויות?

הולך וגדל.

ככל שיש יותר.

כשאתה מדבר, אנחנו עוד מעט ניגע במילה על חוק חלל, החלל מתחיל להיות צפוף, מה שהוא לא היה לפני עשר שנים, כשאתה מבין שיש 3,000 לוויינים כאלה בשנה, מתחיל להיות צפוף. הוא גדול ומתחיל להיות צפוף, צריך להתחיל לסדר את זה. זו אגב אחת הסיבות המרכזיות שאנחנו כבר מתחילים להיות מחויבים כמדינה להישמע לאמנות הבין לאומיות, זו הסיבה לחוק החלל, תכף נתייחס אליו.

איפה ישראל בתוך כל הסיפור הזה? יש בערך 100 מדינות שיש להן משהו בחלל. בשנת 2024, האחרונות שמצטרפות לקבוצה הן עומאן וסנגל, אבל רק 12 יודעות לעשות את זה לבד, לתכנן לוויין, לבנות אותו, לשגר אותו, להפעיל אותו. זה כבר מועדון מאוד מאוד מצומצם, אתה רואה את הדגלים, אתה רואה איפה ישראל, שמינית. האחרונות שמצטרפות לקבוצה הן איראן והקוריאות, גם הצפונית וגם הדרומית. יושבים פה נציגים מתעשייה אווירית, התעשייה המובילה בהקשרים האלה.

ה-Knowhow, איך לעשות את זה, בישראל יש את כל היכולת, שזו יכולת שיש למעט מאוד מדינות. כשאני מדבר על הזדמנויות, זוכרים את הגרפים הקודמים? מדברים על שוק חלל שיעבור את הטריליון דולר בעוד סדר גודל של עשור. יש מעט מאוד מדינות שיכולות להגיד אנחנו יודעים לעשות את הכול. לכן יש פה חלון הזדמנויות כל כך מהותי וכל כך דרמטי. אנחנו במועדון הזה וישראל שיגרה כבר, האמת מעל 60 לוויינים, אנחנו עוד מעט נציין גם בהקשרי חינוך אירוע שיקרה בדיוק בעוד שבוע, שנשגר עוד תשעה לוויינים. נשגר תשעה לוויינים קטנים, אדוני, כל אחד מהם נבנה על ידי בית ספר תיכון אחר במדינת ישראל, ובעוד שבוע בדיוק, בהנחה שלא יזיזו, מאיר עוד מעט יגיד לי אם יזיזו ביום או לא יזיזו ביום, אנחנו נשגר תשעה לוויינים קטנים, כל אחד נבנה על ידי בית ספר תיכון. אין מדינות שעושות את זה בעולם.

לוויינים של גופים פרטיים?

לא, זה במימון שלנו. תכף אנחנו נציג את הפרויקט. הפרויקט, המטרה שלו היא בדיוק לרתום את הנוער לדבר הזה, אנחנו תכף נפרט עליו. מדינת ישראל כבר שיגרה מעל 60 לוויינים למסלול נמוך ולמסלול גבוה ותקשורת וחישה מרחוק והגענו לירח עם תוכנית בראשית 1. ולכן הידע בישראל, לא סתם אנחנו נחשבים למעצמת חלל, אבל, וכאן יש הערה, אם אנחנו לא נמשיך להשקיע בעולם התוכן הזה, אנחנו לא נהיה במקום הזה, לא נהיה שם.

שאלה של מישהו שלא מומחה בזה. כשאתה אומר מסלול נמוך, מסלול גבוה, מה ההבדל? מה הכוונה?

אנחנו מחלקים את החלל בגדול לאזור הקרוב יותר לכדור הארץ, שזה נניח סדרי גודל, אנשים בחלק הזה מכירים את זה מצוין, אבל אני אגיד. החלל מתחיל ב-100 ק"מ, חיפה-תל אביב, שים באנך למעלה, זה החלל, מאוד קרוב, מאוד מאוד קרוב. מסלול נמוך זה בערך 500 ק"מ.

כי עד 100 ק"מ יש את כוח המשיכה?

עד 100 ק"מ יש אטמוספרה, היא כבר מתחילה להיות מאוד מאוד דלילה, מעל לזה זה כבר המקום שבו אומרים, אוקיי, החלל מתחיל. אגב, יש ויכוח בדיוק איפה הקו הזה, אבל נהוג להגיד שזה 100 ק"מ. מסלול נמוך, בדרך כלל אלה המקומות שבהם לוויני תצפית או לוויני ריגול או תחנת חלל מסתובבים, זה בערך 450, 500, 550 ק"מ, עד כמה אלפים בודדים. זה המקום שבו לוויין מקיף בערך כל שעה וחצי את כדור הארץ.

מסלול גבוה, גיאו לצורך העניין, 36,000 ק"מ, זו הנקודה שבה נמצאים לוויני התקשורת, לוויני ה-GPS, לווייני מזג אוויר נמצאים במקום הזה, וזה המקום שבו הלוויין מסתובב בקצב סיבוב כדור הארץ ולכן הוא בנקודה קבועה, זה מסלול גבוה. ברור לגמרי שלהגיע לנמוך צריך פחות דלק, להגיע לגבוה צריך יותר דלק, ולכן ההבדלים במחיר. הירח אגב, שנדבר עליו עוד מעט כשנדבר מילה על בראשית 2, הירח הוא 360,000 ק"מ, זה כבר יותר רחוק, ומאדים זה עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר. זה שיהיה לנו טיפה את סדרי הגודל על נמוך, גבוה ולמה אנחנו מתכוונים.

מטבע הדברים הגבוה הוא פחות צפוף בינתיים.

לגמרי, ממש.

אבל כן צריך לשמר מקום, לא? יש את הסיפור עם ה-ITU לגבי שמירת מקום.

כן, אתה נכנס פה, יש - - -

כי דיברתם קודם על הטריטוריה.

כן, נגיד על זה מילה. יש הגדרות גם בחלל לאזורים ששמורים למדינות, כדי שהנדל"ן הזה יהיה שייך למדינה היא צריכה לשים שם לוויין. אם היא לא שמה במשך פרק זמן מסוים, מדינה אחרת יכולה להיכנס.

צריך לכבוש, אחרי הכיבוש אתה - - -

אתה אמרת.

לא כיבוש, זה רישום, ומי שעושה את הרישום זה משרד התקשורת.

זה כיבוש טריטוריה, אחרת מה זה רישום? אתה קודם כול משתלט ואחר כך אתה רושם.

זה בהסכמה של כלל המדינות בעולם.

אני מתאר את המצב.

אני רק אוסיף לשאלה, הדיון התחיל בשאלה שלך על כוח משיכה. הוא פועל בכל נקודה, ככל שאתה מתרחק, הוא יותר קטן, אבל אתה בשלב מסוים מגיע לכוחות נוספים שפועלים ואז יש לוויינים שנמצאים בנקודת ביניים בין הירח או השמש, כדור הארץ וכן הלאה.

דיברנו קצת על מה קורה בעולם, דיברנו מה קרה בישראל, עכשיו בואו נגיד מילה על הסוכנות. אתה רואה פה ציטוט מתוך החלטת הממשלה, נאמר פה קודם, הסוכנות מוקמת ב-1983, אגב, תוצאה של הסכמי השלום עם מצרים. וצריך להגיד פה בצורה מאוד ברורה, בהתחלה רוב פעילות החלל בישראל הייתה עם מאפיינים ביטחוניים, יש פה אנשים ממאפ"ת, הם יוכלו לתת לזה רמזים מסוימים, אבל מדינת ישראל החליטה שהיא גם צריכה גוף אזרחי. ולכן אתה רואה פה את הייעוד שנקבע בהחלטת הממשלה לגבש תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות. למה?

זו החלטת ממשלה מלפני 40 שנה, זה אומר שהיו אנשים הרבה יותר חכמים מהאנשים שנמצאים היום כנראה. לא צריך להגיב, זו הערה.

לא אגיב. אבל זאת החלטת הממשלה, למה היא חשובה? כי יש פה כמה מילים חשובות. תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות. ואז נשאלת השאלה, אוקיי, רגע, אם כל הדבר הזה השתנה, מה המטרות? מה המטרות המעודכנות שלנו ואילו תוכניות ישרתו את הדבר הזה? וזה מה שאנחנו עשינו לפני כבר יותר משנתיים, הגדרנו מטרות והגדרנו יעדים. מה שאתה רואה פה אלה ארבעת המטרות של הסוכנות.

לחזק ולפתח את תעשיית החלל בישראל כמנוע צמיחה בר קיימא. למה? כי זה קורה בעולם, בואו נהיה מאוד משמעותיים במקום הזה. לחזק ולתמוך במחקר המדעי והטכנולוגי בתחום החלל, כי בלי זה אי אפשר, זה דיפ-טק אמיתי. תגיע לחברות חלל, תעשייה אווירית, או לסטארט-אפ של שניים-שלושה אנשים, אתה תראה אנשים שמתעסקים בדיפ-טק אמיתי ואת זה אנחנו חייבים לחזק כמדינה. לקדם ולפתח את ההון האנושי שנדרש להמשך חיזוק תחום החלל, תכף נדבר על זה. ולחזק את מעמדה הבין-לאומי של ישראל. יכולות החלל, זה מטבע עובר לסוחר הדיפלומטי. אנחנו מסתכלים על מדינות, על היכולות שלהן, זה מרחב של שיתוף פעולה ואנחנו רוצים לחזק את זה. אלה ארבעת המטרות.

את זה לקחנו ואמרנו, אוקיי, בואו נקבע פה יעדים, איך נדע שהצלחנו. עשינו עבודה, בערך 40 אנשים בשיתוף של כמה וכמה גופים חיצוניים, עשינו עבודה שתכף אני אראה את העיקרים שלה, עם תג מחיר של 650 מיליון שקל על פני 4 שנים, היא אושרה ואושרה עוד פעם. אני חושב שאין פה נציג של האוצר לדעתי, והיא עדיין לא קיבלה את המשאבים הנדרשים לכך.

מה אומרת התוכנית? קודם כול, היא הגדירה יעדים, עיקרם מוכוונים למטרות שתיארתי קודם: להגדיל את כמות החברות, להגדיל את מספר המועסקים, מזה המדינה מרוויחה, להגדיל את המכירות, לבסס שותפויות בין לאומיות, שותפויות בין לאומיות זה אומר - - -

מתוך 650 מיליון, ב-2023 כמה נוצל? האם כל הכסף הזה נוצל?

אנחנו לא קיבלנו תקציב ייעודי לתוכנית הזאת עדיין.

עדיין לא קיבלתם?

נכון מאוד. הצגנו תוכנית, אישרנו אותה ברמת השרים כבר פעמיים, לא התקדמנו מעבר לזה לתקצוב של התוכנית למרות המאמצים שהמשרד עושה.

אנחנו נעקוב אחרי זה.

ברמת השר הממונה. ועדת שרים התכנסה ואישרה את זה?

ועדת השרים שהתכנסה, זאת הייתה ועדת שרים למדע, ראתה את זה פעם אחת, התשובה היא כן.

זה ברמת המשרד, לא ברמת תקציב המדינה.

מעבר לזה, בתקציב המשרד, או המשרד לא קיבל משאבים כדי לממש את התוכנית הזאת.

אנחנו נבדוק את הנקודה הזאת.

בסדר גמור. אני עובר מאוד בחטף על היעדים, אתה רואה אותם. דווקא בגלל תחילת הדברים שלך אני אלך תכף ליעד האחרון של הגדלת בוגרי התיכון. אבל היעדים האלה, אנחנו חושבים שאם נגיע למספרים האלה בסוף העשור - - -

גם זה לפני הסוף הוא חשוב, האקדמיה זה גם חשוב.

נכון. ואם תרצה, פשוט הזמן שלנו מצומצם, אפשר להרחיב על כל אחד מהם. אני כן אגיד מילה על היעד האחרון, הגדלת מספר בוגרי התיכון שעסקו בתחום החלל ותכף ניתן על זה דוגמאות. למה? משמה הכול מתחיל. אנחנו צריכים למשוך אותם לתוך עולם התוכן הזה. חלקם יתעסקו עם טכנולוגיה בכלל, חלקם יתעסקו עם חלל בפרט, אנחנו צריכים למשוך אותם, זה תפקיד של המדינה.

יש מגמת חלל בבתי ספר תיכון? אני לא יודע אם יש מישהו ממשרד החינוך כאן. יש מגמת חלל כמו שיש מגמת ביולוגיה?

כן, קיים דבר כזה. שלומי אדמונד אחנין, אני מפמ"ר הנדסת אלקטרוניקה וחשמל והייתי כשמונה שנים אחראי גם על מדעית הנדסית ויש שמה לימודי חלל.

אוקיי, תודה.

אני אפילו אגיד יותר מזה, אנחנו בשיתוף, גם עם משרד החינוך וגם עם אוניברסיטת תל אביב, לפני שנתיים הכנסנו ללימודי פיזיקה חמש יחידות, אפשר לעשות יחידה בחלל. זאת אומרת, אנחנו מבינים את הצורך גם לסדר את זה, ולכן היום תלמיד או תלמידה שלומדים פיזיקה יכולים לעשות יחידה בחלל.

אני לא אעבור על מה שאתה רואה בצד שמאל, אבל אלה 18 כיווני פעולה. מה זה כיווני פעולה? אלה דברים שאנחנו צריכים לעשות כדי להגיע ליעדים. זה מה שגוזר בסוף את תג המחיר של 650 מיליון שקל על העיקרים שאני תכף אציג. כלומר, מה שאתה רואה מול העיניים זו תוכנית סדורה, אפשר דרך אגב להתווכח עליה, אבל שמגדירה יעדים ופעולות שצריך לעשות כדי להגיע ליעדים, את זה עשינו.

איזה חלק מתוך ה-650 הולך למו"פ, נגיד למחקר וזה?

מתוך ה-650, היום אגב רוב התקציב של סוכנות החלל הולך למו"פ, בערך 45% מתקציב סוכנות החלל הולך למו"פ, וגם מתוך ה-650, החלק הגדול הולך למו"פ. אני אסביר למה זה חשוב. אנחנו מאמינים שאם המדינה יוזמת פרויקטים שבסופו של דבר התעשייה אווירית או רפא"ל יבנו לוויינים שעושים פעילות מחקר ואני אתן לזה תכף דוגמאות, התעשייה תתקדם, המחקר יתקדם. אנחנו חושבים שזה התפקיד של המדינה לעשות את זה.

איך אתם עושים את העידוד של הסטודנטים ללמוד? מלגות?

יש קצת מלגות, ובעיקר, בעיקר, בעיקר, מגבירים את המודעות שלהם לפוטנציאל שיש בתחום. אנחנו הקמנו לא מזמן קהילה, עדי פה יושבת מאחוריי, הקימה אותה. אנחנו הקמנו קהילה, אנחנו משתפים פעולה, אנחנו חושפים את הסטודנטים כמה שיותר לפוטנציאל שיש, לפוטנציאל המדעי-מחקרי, וגם לפוטנציאל העסקי.

שקף אחד על כלכלה כי הוא חשוב. אנחנו נשאלנו ושאלנו, אוקיי, מה התרומה הכלכלית של תעשיית החלל לישראל? ולקחנו גוף חיצוני שיעשה את הבדיקה הזאת. אתם רואים פה את הנתונים של שנת 2023, אני אעבור דווקא על שתי השורות התחתונות. הניתוח של KPMG שעשו את העבודה מצביע על זה שהתרומה הכלכלית של עובד בתעשיית החלל גבוהה ב-45% מעובד בממוצע במשק. אגב, לא מאוד מפתיע, זה הייטק. מה שקצת יותר מפתיע, שהתרומה הכלכלית שלו גם גבוהה מחלק מענפי התכנות והייעוץ במחשבים.

אפשר להתווכח, אפשר גם להבין את הנתון הזה, אבל אנחנו רואים פה בצורה מאוד ברורה שתעשיית חלל מגוונת את ההייטק ומגבירה את התרומה הכלכלית למשק. שתי השורות או השורה התחתונה היא מאוד חשובה, אתה רואה לאן נגיע ב-2050 אם לא נעשה שום דבר. אבל אם נעשה כמה דברים כמדינה נוכל להקדים את כל הטוב הזה ב-15 שנה, ולכן התוכנית היא כל כך חשובה.

מפה אני עובר, בעיקר כדי שיהיה זמן גם להתייחסויות, להציג מספר פעילויות, זה לא את הכול, מספר פעילויות כדי לצבוע את זה בצבעים יותר ברורים של עשייה. מילה על אסטרונאוטית ישראלית, זה דבר שנמצא בכותרות. אגב, שמתי בצד שמאל את המקטעים בתוכנית האסטרטגית שהדבר הזה משרת, אני לא אעבור עליהם, אתם יכולים לקרוא לבד. אנחנו פועלים עם ומול נאס"א להכשיר אסטרונאוטית ישראלית לבצע משימות בחלל.

חשוב להבין לשם מה אנחנו עושים את זה. זה קודם כול לשם השראה, אבל זה גם מפתח את תחום החלל ואת המחקר המדעי וגם מחזק את מעמדה הבין-לאומי של ישראל. אנחנו נמצאים בתהליכים האלה מול ויחד עם נאס"א, אפשר יהיה לפרט על הדבר הזה, זה יעד מאוד מאוד מרכזי של השרה ושל הסוכנות בימים האלה. יש פה אתגרים, אני חושב שאנחנו נצליח להתגבר על כולם.

כדי להגיע לאסטרונאוטית ישראלית, מכמה אתה מתחיל בשביל להגיע בסופו של דבר לאחת? איך הסלקציה נעשית ואיך הבחירה נעשית?

התשובה האמיתית היא לא יודע.

זכרונו לברכה, רמון, הוא היה טייס, בא מהרקע הזה, אני לא יודע איך.

אני יודע שהנושא הוא נושא מה שנקרא חם ובכותרות, אני אגיד כמה דברים. אחת, קודם כול, אנחנו נצמדים לקריטריונים של נאס"א, אנחנו לא ממציאים שום דבר. הם בין היתר אומרים תואר שני במדעים מדויקים, יתרון למישהו עם 1,000 שעות טיסה, אבל יש כל מיני קריטריונים, אנחנו נצמדים אליהם. אני מעריך שאנחנו נקבל מאות פניות ואנחנו נקיים תהליך של סינון שאנחנו מציגים אותו לשרה בימים האלה, סינון ומיון שבסופו של דבר נגיע לשורט ליסט, מגוון הרבה יותר מצומצם. אני מניח שזה יהיה מאות שיתאימו לקריטריונים, להערכתי.

השקף הזה, בכוונה שמתי אותו שני, סוגיית הגיוון. אני אעבור עליו טיפה יותר בפירוט כי יש פה הרבה מאוד נתונים. כן, אנחנו חושבים, אמרתי את זה קודם, אנחנו חושבים שהחלל יכול להיות קטר ומנוע לצמיחה כלכלית, אבל גם צמיחה חברתית, והנה לך דוגמאות. יש פה שלושה מרכיבים של פעולות שאנחנו עושים במשרד ובסוכנות והאופן שבו הם קורים במגזר, גם הערבי, גם בדרוזי וגם בבדואי. מצפי כוכבים, מצפי כוכבים כאלה, עד היום דרך אגב - - -

הבדואים פעם צפו בכוכבים ללא שום כלי עזר, אתה מבין? היו מסתכלים והיו רואים והיו סופרים אותם. אתה מבין? אז, אבל היום כבר התקלקלנו.

לא, אני חושב שעושים גם וגם, ויש פה אנשים שיוכלו לתאר מה עושים במצפים. אתה רואה גם מצפים קיימים שבהם אנחנו נותנים תמיכה, התמיכה היא לא גדולה, עיקר הפעילות נעשית על ידי הרשויות, אבל אנחנו תומכים במה שאנחנו יכולים. אנחנו גם מקימים מצפים קיימים, אגב, תוצאה של החלטה 550. בעוספייה רק לפני חודש חנכנו מצפה שמש, בהקמה של המשרד. ובחורה אנחנו פועלים להקים מצפה וגם פה המימון יגיע מהמדינה, אחר כך אנחנו נעזור לתפעול הראשוני, אחר כך זה יעבור לכותרת של מצפים קיימים. אלה המצפים. שוב, ההיגיון במצפים הוא לחשוף בצורה מאוד רחבה את הציבור לחלל, לפעילות, פשוט להיות סוג של האב, של מקום שבו אפשר להגיע ולראות ברמה הכי בסיסית, פשוט להתחיל למשוך את האנשים פנימה, ילדים ונוער.

שאלה ביחס להחלטה 550. הופיע שם סעיף שמתייחס ללוויין בשם רמדאן שהייתה כוונה להקים ואני ראיתי שזה נדחה. אם אתה יכול להתייחס לעניין.

כן. הכניסו להחלטה 550 את רמדאן SAT, אני אגיד פה בכנות, בלי להתייעץ איתנו יותר מדי. כשאנחנו נכנסנו לפרטים של זה, אני אגיד את זה פה בצורה מאוד ברורה, הבנו שהגופים המקצועיים הדתיים לא "יקנו" נתון של לוויין שמסתכל על מתי השמש בדיוק זורחת ודברים כאלה. מעבר להיבטים הטכניים, אין לזה באמת, באמת, באמת מישהו שבאמת ירצה לקבוע מתי הרמדאן מתחיל לפי לוויין. ולכן הבנו שזה יעלה כמה מיליונים.

עכשיו אני אדבר לפי ההלכה המוסלמית, אפילו אם יש את כל הדברים הטכנולוגיים, צריך לראות את זה בעין. ואם לא רואים את זה בעין, כביכול יודעים, מכירים שזה מתחיל, נגיד היהודים מדויקים, אנחנו הולכים לפי תחילת ראש חודש של היהודים ואז אנחנו יודעים מתי הרמדאן מתחיל.

הסיבה לזה, זה נכון שזה היה שמה, כשהתחלנו להעמיק בזה כמו שקורה בפרויקטים טכנולוגיים, הבנו שאין לזה משפט קיום אמיתי, לכן לא היה נכון להשקיע לזה את הכסף, זו הסיבה.

אתה אומר שהחשיבה בכלל על זה לא הייתה חשיבה מקצועית נכונה.

נכון.

ושמו כסף אבל לא ידעו בדיוק, בשביל לסמן שורה ששמנו כסף לרצות אותם, את רע"ם בזמנו שיהיה לוויין וזהו, בזה נגמר העניין. אני אמרתי.

כן. לא, אני מבין את הרעיון, מאיפה הוא הגיע, אבל כשהתחלנו לצלול לפרטים הטכניים ולא רק לפרטים הטכניים הבנו שאנחנו הולכים להשקיע במשהו שהוא לא כדאי.

אתה אומר כלכלית לא כדאי. אם זו הכוונה, לתת את השירות הזה.

נעשה משהו שלא ישרת את מטרתו.

נכון.

אם היינו מנסחים משפט קיום או אומרים, חבר'ה, בשביל זה אנחנו בונים את זה, אלה שהיו צריכים לקבל את המידע מהלוויין אמרו, חבר'ה, אנחנו בכלל לא רוצים את זה, בגלל מה שאמרת.

אולי, אם הכסף קיים מ-550, אולי צריך לעשות חשיבה אחרת, לפתח משהו אחר שקשור איכשהו לחברה?

אנחנו לגמרי פועלים בדיוק כדי למצות את הכספים האלה, תכף אני אתן כמה דוגמאות, בדיוק כדי למצות אותם בדרך שאנחנו חושבים שהיא טובה יותר.

אולימפיאדת החלל, אירוע חינוכי ממדרגה ראשונה, קורה אגב בפעם הראשונה השנה בצורה בין-לאומית עם אזרבייג'ן. לאורך כל השנה, כיתות ה', ו', ז', ח', 530 כיתות, ואתה רואה את היקף המשתתפים דוברי הערבית, אלה עשרות רשויות ברחבי הארץ, יכול להיות שיש פה גם אפילו נציגים שיוכלו להגיד ולתאר את זה.

שבוע החלל, מופע מאוד מאוד מרכזי, קורה תמיד בשבוע האחרון של ינואר ומסתיים אגב באזכרה לזכרו של אילן רמון זכרונו לברכה. יש פה מספר פעילויות שקורות. סיימנו את שבוע החלל ממש לפני פחות מחודש, אתה רואה את ההיקפים שקורים, אני לא רוצה להיכנס למספרים עצמם, אבל יש תשומת לב רבה מאוד לראות שסך הפעילויות האלה, באמת כמו שאמרת, מגיעות בצורה מגוונת. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות עוד, אבל אנחנו לגמרי נמצאים שמה.

אני רץ קדימה לעוד שלושה-ארבעה פרויקטים שחשוב להכיר. דיברנו על מו"פ, הנה מה שנקרא פרויקט הדגל שלנו, נקרא ULTASAT, ULTRASAT יהיה טלסקופ חללי. כולם מכירים פה את ג'יימס ווב, זה ג'יימס ווב הישראלי. טלסקופ מאוד מאוד ייחודי בתחום האולטרה סגול, מיועד למחקר בסיסי באסטרופיזיקה, אמור לתצפת מהחלל על תופעות חולפות, סופרנובות ודברים אקזוטיים כאלה ולהוריד את המידע למכון ויצמן.

אתה מתכוון שהטלסקופ יהיה בחלל?

ממש ככה.

טלסקופ בדרך כלל נמצא על הקרקע.

זה יהיה טלסקופ, אתה רואה אותו, זה לוויין שהמטען שלו, ה-Payload שלו הוא טלסקופ. מאוד מאוד ייחודי, נבנה בתעשיות הישראליות אבל בשיתוף פעולה עם גוף גרמני, עם DESY, והוא יהיה טלסקופ שיהיה בחלל, מסתכל מהחלל אל החלל כמו ג'יימס ווב ומוריד את המידע למכון ויצמן. המידע יהיה חשוף, או האנשים שיחשפו אליו הם כל החוקרים הישראלים ועוד מתי מעט בקהילה הבין-לאומית.

בהרבה מאוד היבטים הוא פורץ דרך באמת בצורה מאוד מאוד ייחודית, יכול להיות שאחר כך אפשר יהיה להרחיב עליו. הלוויין היום בתהליכי הרכבה בתעשייה בישראל, התעשייה האווירית מובילים את זה, אבל גם אל-אופ שותפים לזה והשיגור מתוכנן לסוף שנת 2027, יש פה שיתוף פעולה עם נאס"א. וזו דוגמה בקצה של איך לוקחים והופכים את החלל גם למוקד משיכה אבל גם לתמיכה בתעשייה. אתה רואה פה את ההיבטים שהדבר הזה תומך בתוכניות שלנו. פרויקט מאוד, מאוד, מאוד מרכזי ומאוד מאוד דרמטי עבורנו.

איפה זה יהיה? במישור הנמוך או הגבוה?

גבוה, ב-36,000 ק"מ. הוא יהיה חייב להיות בנקודה אחת קבועה, אם אתה כבר נכנס לפרטים, אני אתן פה כי זה פשוט מרתק. אנחנו נצטרך לקבל מידע שקרתה התפוצצות של כוכב כמו השמש באיזשהו מקום ביקום, אנחנו יודעים לקבל את זה, לסובב את הלוויין כדי לראות את זה. יכול להיות שהאירוע קרה לפני מיליארד שנים, אבל לתפוס אותו, לצלם אותו ולהוריד את המידע למכון ויצמן. גם טכנולוגית וגם מחקרית זה אירוע מרתק, אנחנו הולכים ומתקרבים אליו.

זאת אומרת, מרכז ההפעלה בוויצמן?

מרכז המדע הוא בוויצמן, מרכז ההפעלה יהיה בתעשייה האווירית.

נגיד אם אתה רוצה לקבל נתונים, למי אתה פונה?

ויצמן.

כל חוקר ישראלי, לא משנה באיזה מקום, באיזו אוניברסיטה הוא, זכאי לקבל את הנתונים תמורת - - -

תמורת כלום, בחינם. חוקרים בעולם יקבלו את המידע שנה אחרי כדי שיהיה פור בתחרות.

את הפרסום המדעי.

פעילות אחרת שלנו עם ULTRASAT, זה פרויקט של 160 מיליון דולר, סדר גודל, רובו הגדול לא כסף ממשלתי, ממש לא, אבל זה סך כל הפרויקט.

תגיד, אם זה לא כסף ממשלתי, כסף מגופים פרטיים, מה - - -

אין פה גופים פרטיים, יש פה שותפות של ויצמן, יש פה את נאס"א, שנאס"א נותנים את השיגור, 60-50 מיליון דולר זה השיגור, זה נאס"א נותנים. אגב, מה שהם מקבלים בתמורה זה 12 חוקרים שיקבלו את המידע במכון ויצמן, בשביל זה הם משלמים 60 מיליון דולר, ויש להם עוד כמה אינטרסים.

אני עובר לתבל. יש פה גם אחר כך הזדמנות לאנשים להתייחס אליו. תלמידים בונים לוויינים, זו אחת הדוגמאות המובהקות לאיך יוצרים תוכנית שהיא תוכנית פרויקטלית שבסופו של דבר מושכת אנשים צעירים להתעסק עם טכנולוגיה. מה שאתה רואה פה אלה קצת תמונות, אבל חשוב לי דווקא להתחיל עם השורה התחתונה. אנחנו בשבוע הבא ביום שני, כמו שאמרתי, משגרים את הלוויינים האלה. אתה רואה בתמונה, התמונה הימנית התחתונה מראה את הלוויינים. אלה לוויינים של 1U, בגדול 10 ס"מ על 10 ס"מ על 10 ס"מ. בשבוע הבא ביום שני הם משוגרים מהחוף המערבי בארצות הברית. התשעה האלה, כל אחד מהם נבנה על ידי רשות אחרת, אתה רואה את הרשויות למטה. אני לא אעבור על כל השמות, אתה רואה את הרשויות.

רשויות מקומיות אתה מתכוון.

כן, רשויות מקומיות. ירוחם, גבעת שמואל, אתה רואה את כל זה, עין מאהל, כפר קרע, ירכא, טייבה, הרצליה, אתה רואה את שער הנגב, אתה רואה את הרשויות. אלה קבוצות של בערך 20 חבר'ה שעשו תהליך של שנתיים, הרכיבו את הלוויין אצלם בבית הספר. הם גמרו את זה, זה נשלח דרך אוניברסיטת תל אביב, זה נשלח לספייס אקס שישגרו את זה ביום שני הבא. המידע ירד לבית הספר.

תגיד, התהליך הזה עולה כסף, השיגור בארצות הברית?

התוכנית עולה בגדול מיליון שקל ללוויין, שהכול מה שנקרא על חשבון המשרד, המשרד מממן את כל התוכנית, כולל השיגור, כולל התוכנית הפדגוגית, כולל הבנייה של החדר הנקי, הכול מקצה לקצה, בגדול מיליון שקל ללוויין. ואני כן אגיד על זה מילה, יכול להיות שאחרי זה מאיר או מג'ד אולי ירחיבו על זה, ההשפעה של זה היא הרבה מעבר ל-25-20 תלמידים שיושבים. אני הייתי בסקר אינטגרציה, גם בכפר קרע וגם בשער הנגב, שהתלמידים עולים ומתארים את המוכנות שלהם לבנייה של הלוויין. כשהם מציגים את זה, ההורים שלהם יושבים מאחורה. אגב, לא משנה אם זה בכפר קרע או אם זה בשער הנגב, ההורים שלהם יושבים מאחורה. ואתה רואה את ההשפעה על הקהילה דרך הפרויקט הזה, שאלה לא רק התלמידים.

את הפרויקט הזה אנחנו נשגר בשבוע הבא, אתה רואה את הרשויות. אנחנו מאוד רוצים להתחיל תבל 3 ולצאת עם זה לדרך, כבר לפרויקט הבא. עוד אין לנו תקציב, כך שאנחנו לא יודעים, אבל אנחנו מאוד מאוד רוצים לצאת עם הדבר הזה.

זה תבל 2?

זה תבל 2. אחד כבר שוגר בינואר 22, זה תבל 1, עכשיו זה תבל 2, אנחנו רוצים לצאת לדרך עם תבל 3.

אני קופץ פה לעולם תוכן אחר. אחד האינטרסים שלנו, או אחת מהפעולות שאנחנו מנסים לעשות זה להטמיע שימושים מבוססי חלל בגופי המדינה. אנחנו לא חושבים, אנחנו יודעים שגופי המדינה השונים, מעבר לזה שהם יכולים להיות לקוח, הם לא מספיק משתמשים במה שהחלל נותן להם. ומה שאתה רואה פה, אני לא אכנס ממש לקישור, זה מיפוי של גגות עם אסבסט ביישובי עוטף עזה. פעילות שנעשתה בשיתוף פעולה עם הגנת הסביבה או בעצם לפי דרישה של המשרד להגנת הסביבה שאמרו, מאוד חשוב לנו להבין בעקבות המלחמה איפה יש אסבסט. עד היום מיפוי האסבסט היה על ידי אנשים שהולכים ברגל.

אני חושב שמשתמשים בזה היום במדינה לעשות מדידת בתים בשביל הארנונה. עושים דרך ה-GPS, לא?

נכון. אגב, אבל אני שואל את השאלה, תגיד, ואם השתנה לך הבית, מתי יודעים? הנה לך עוד צורך. אבל פה מה שאני מראה זה את הגגות שמסומנים פה באדום, מי שיכול לראות, אלה גגות שבהם על פי לוויין אומרים, פה יש אסבסט, רק שנבין את המשמעות. הגנת הסביבה עד היום היו ממפים את האסבסט על ידי זה שאנשים היו הולכים ברגל, מחפשים את הגגות בהוצאה בערך של 6 מיליון שקל בשנה. את זה אנחנו מביאים מהלוויין ב-150,000 שקל, זה הסיפור.

זה מדויק?

83% דיוק כרגע. הנ"צ הוא מאוד מדויק, אבל אנחנו כרגע בדיוק של 83%, אני מניח שנעלה אותו עם הזמן. אבל זו דוגמה לאיך אנחנו מביאים ערך בעזרת טכנולוגיות מהחלל לגופי המדינה. אצלנו ב-18 הכללים לפעולות זה אחד מהם, החשיבות שבדבר הזה, שלסיפור של החלל יש הרבה מאוד שותפים.

אפשר למפות ככה גם נשק?

נשאלתי כבר את השאלה הזאת, התשובה היא לא.

זה עובד על גלים, לא? מתכות ואז אתה יכול ככה.

כן, אפשר לאתר מתכות, לאתר נשק, יכול להיות שיש פה כמה מומחים שיגידו לי שאני טועה, אבל - - -

אם אתה מאטר מתכות, זה נשק, לפחות אפשר לבדוק את זה. אולי זה רעיון שצריך להעלות אותו, לטפל, לראות איך עושים את זה, ואז זה יעזור לנו.

יש איזה 500,000 כלי ירייה אומרים בחברה הערבית, אולי ככה אפשר למפות אותם ולהוציא אותם.

מה שחשוב במה שאתה אומר אחרי שאנחנו מוחקים את החיוך, שמה שאתה מעלה אלה בעיה וצורך. אנחנו צריכים לא להגיד לך איזה לוויין עושה את זה, אלא להגיד, אוקיי, הבנו, זאת הבעיה, ללכת לשולחן השרטוטים ולראות אם אפשר לתת לזה מענה. אם התשובה כן, לבוא אליך ולהגיד לך, תקשיב התשובה היא כן, יש לזה תג מחיר כזה וכזה. אם התשובה לזה היא לא, להגיד לך, תשמע, לא. אבל זה בדיוק הדיאלוג שאנחנו עושים עם גופי המדינה. זוכרים מה הראנו בהתחלה, את הגרפים? גופי המדינה הם לקוח.

תחשבו על זה, את ה-550, את הכסף שיש, אולי אנחנו נהפוך את זה ל - - -

קיבלתי, אנחנו חושבים שזה יהיה מאוד קשה לאתר כלי נשק, אבל יש דברים אחרים שאנחנו - - -

צריך לראות, זה מחקר, צריך לחקור את זה לדעתי. אין דבר לא ישים, אפשר לעשות מחקר ולשנות כל מיני דברים ולהגיע לרזולוציה. אני מאמין בחוקרים הישראלים.

אני מוכן לקחת את זה כמטלה שגם אם התשובה תהיה לא, נעביר את זה עוד פעם.

אורי, אני יכול להגיד משהו בקשר לזה?

בבקשה.

אפי מהתעשייה האווירית. אם הנשק, יש בו קו ראייה ללוויין, יכול להיות שאפשר לגלות את זה. העניין הוא שנשק לא נמצא גלוי ונמצא על השטח ככה שאתה יכול לראות אותו, הוא מוחבא. המקרה שאותו אחד יוצא עם הנשק והוא קשור לקו הראייה ללוויין, צירוף המקרים הזה הוא מאוד נדיר, שהלוויין בדיוק יהיה שם. לכן זה מאוד מאוד קשה.

עוד שניים-שלושה שקפים ואני מסיים. בראשית 2, אתה ציינת את זה בתחילת הדברים, צריך להגיד כמה דברים על הפרויקט. קודם כול, זה פרויקט פרטי, יושבים פה Space IL, אבל הוא פרויקט פורץ דרך. אם נצליח להוציא אותו לפועל, הוא הופך את ישראל ללא סתם מדינת חלל, למעצמת חלל. יש מעט מאוד מדינות שהגיעו למקום הזה, מעט מאוד. בגדול מאוד, הרעיון הוא להגיע אל הירח בצורה פרטית ולהנחית נחתת אחת או שתיים עליו שעושה פעילויות מחקר ופעילויות חינוכיות.

הפרויקט הוא פרויקט פרטי, יש פה פוטנציאל שיתוף פעולה מאוד מאוד משמעותי, כרגע בעיקר עם איטליה, אבל יכול מאוד להיות שלא רק, ואנחנו מנסים לפרוץ את הדרך יחד או לעזור לפרוץ את הדרך ולהגיע למימוש שלו. יש פה אתגר טכנולוגי, יש פה אתגר תקציבי, יש פה הרבה מאוד דברים שטרם סוכמו. הפרויקט הוא פרויקט שיכול להיות מעורר השראה בצורה מטורפת ולעזור לנו מאוד במעמד הבין-לאומי. יכול להיות שאחרי זה נוכל להרחיב עליו.

מה העלות הכספית לפרויקט של בראשית 2?

משה.

משה מדינה, מנהל תוכנית בראשית 2 בעמותת Space IL. ההערכה של התקציב של הפרויקט הזה, 120 מיליון דולר.

120 מיליון דולר, זה לא הרבה כסף יחסית.

כולו, כל הפרויקט, לא החלק הממשלתי.

אני אתייחס אחרי זה, אבל זו התשובה לשאלה שלך.

אוקיי, בסדר גמור, תודה.

אני חושב שזו מילה אחת שכן חשובה, חוק חלל, או ליתר דיוק, חוק החלל החיצון. החוק כבר גמור מבחינת הטיוטה שלו, אנחנו מחכים כרגע לפרסם אותו לדו"ח RIA מה שנקרא עם רשות האסדרה, אני מקווה מאוד שזה יקרה בחודש הקרוב ושנוכל לפרסם אותו. אבל אני רוצה לחזור קליק אחד אחורה ולמה חוק.

החוק הזה עבר את הקריאה השנייה והשלישית?

לא, הוא עוד לא עבר, הוא עדיין בתהליכי עבודה של הגופים המקצועיים. הוא מאוד חשוב, הוא חוזר למה שאתה אמרת, ל-3,000 הלוויינים האלה. ישראל חתומה על אמנות בין-לאומיות שמגדירות סוג של, לא חוקים, אבל הן מגדירות איך אמורים להתנהג בחלל בהרבה מאוד מובנים. אין לזה חיבור היום לרגולציה. אם אתה ואני רוצים לשגר לוויין לחלל, בגדול אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים. זה מתחיל כבר להקשות על התעשיות הישראליות כי אנחנו נדרשים לעמוד בהגדרות בין-לאומיות וכבר עושים לנו "צרות" ואנחנו נדרשים להראות שאנחנו מדינה מסודרת. החוק הזה קיים ברוב המדינות המתוקנות בתחום החלל בעולם ואנחנו משלימים את הפער הזה כדי לאפשר לתעשייה הישראלית להיות בתוך בתוך קבוצת האמנות.

בגדול, מה החוק הזה יגיד? החוק הזה יגיד שפעילות חלל בישראל, אם אתה רוצה לעשות פעילות חלל, ואנחנו כמובן נגדיר מה זה פעילות חלל, בישראל, תצטרך לקבל היתר, וההיתר ינתן על ידי סוכנות החלל. זה בגדול מה שהחוק יגיד, הוא יתן עוד כמה היבטים משמעותיים למעטפת. אבל החוק הזה, מה שחשוב להבין, שהחוק הזה נדרש לא כי אנחנו רוצים רגולציה, כי הרגולציה כבר מתחייבת בגלל מה שקורה בעולם. אנחנו עוזרים לתעשייה לנהוג לפי חוקים.

כלומר, אם יש פה תעשייה אווירית, ויש פה תעשייה אווירית, הם יוכלו לבוא ולהגיד, אנחנו חלק ממדינה מתוקנת, יש לנו פתק שאומר שאנחנו מתנהגים כמו שצריך. כבר היום, אני אתן לכם דוגמה, לווייני תבל שתיארנו קודם, אני הייתי צריך לאשר אותם מול ספייס אקס, שהם עומדים בהגדרות. אני לא רגולטור היום, אין לי באמת גב שאומר לי ללכת ולבדוק את הדברים האלה. וזה יקרה יותר ויותר, ראיתם את הגרפים. החוק הזה הולך ומתקדם, אנחנו מאוד מקווים שנעביר אותו בחודשים הקרובים.

זה זה חוק ממשלתי.

כן, לגמרי. אני סיימתי את ההצגה, ניסינו לסרוק בפניך את הפעילות של סוכנות החלל היום, אבל התחלנו עם זה שיש לחלל תפקיד שהולך וגובר והוא ילך ויגדל. אנחנו רואים את זה בכל ההיבטים, הביטחוני, האזרחי, המחקרי, החינוכי, ויש פה הזדמנות להפוך את זה לקטר ולמנוע צמיחה גם כלכלי וגם חברתי. דיברנו, כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להתייחס לזה כמשאב לאומי וגם להשקיע את המשאבים, חלק מהמשאבים זה כסף, חלק מהמשאבים זה קשב, חלק מהמשאבים זה שיתופי פעולה, אבל אנחנו צריכים לשנות את זה, אחרת נפסיד את ההזדמנות.

שאלה אחרונה. בנוסף למה שאמרת לגבי החוק שיזיז את הדברים גם בתוך המדינה וזה קיים במדינות מערביות, השאלה אם יש משהו שמזיז את זה גלובלית.

יש גוף באו"ם, ועדת החלל החיצון היא נקראת, באו"ם, שהיא מנסה לעשות בזה סדר. למה היא מנסה לעשות בזה סדר? זה לא כמו שאתה היום טס מתל אביב לניו יורק, יש תעבורה שהיא מסודרת על פי חוקים ואי אפשר לסטות ממנה ואם אתה סוטה ממנה, יקנסו את החברה בצורה מאוד משמעותית. זה עוד לא במקום הזה. האו"ם מסדר את סט ההתנהגויות ועוקבים אחרי עצמים בחלל, אבל עוד אין הסדרה רגולטורית גלובלית שעושה בזה סדר. אני מניח שזה יקרה כנראה אחרי הפעם הראשונה או השנייה שבאמת יהיה אירוע קטסטרופלי, אז גם למקום הזה יגיעו. צריך להבין, כבר היום גם לווינים ישראליים עושים תמרונים שהם מתחמקים או זזים מעצמים בחלל, זה קורה כבר היום.

כן, כי מה שאמרת, כל העלייה הזאת, אנחנו רואים, זו עלייה - - -

אקספוננציאלית.

כן, אקספוננציאלית, שזה מחייב איזושהי רגולציה, כי אחרת זה יכול לעשות בלגן. תגיד לי, מה הסיכוי, אם יהיה פיצוץ, נגיד שניים מתנגשים, מה הסיכוי שיעשה נזק לאנשים על הקרקע?

הסיכוי הוא מאוד מאוד נמוך כי החלקים ישרפו בכניסה לאטמוספרה. הבעיה שאם יש התנגשות כזאת, זה מייצר עשרות או מאות, אולי אלפים של חלקים בגודל של חצי מהבקבוק הזה. כשזה מתנגש בעוד לוויין ועוד לוויין, מתחילה תגובת שרשרת שיכולה להיות קולוסאלית, זה מאוד מאוד מטריד, בינתיים זה עוד לא קרה.

תודה רבה, אורי. אני אעבור לדובר הבא, פרופ' מאיר אריאל.

אני ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב, ובהקשר של הדיון היום, משמש כמנהל פרויקט תבל.

יש לך שתי דקות אם אתה רוצה להגיד משהו.

די והותר. אתייחס בהמשך לדברים שאורי אמר. צריך אולי לשים על זה דגש שחלל בעולם, ובמדינת ישראל, יש לו קונוטציה ביטחונית ממדרגה ראשונה. כלומר, קודם כול הוא נחשב כמוצר שדורש פיקוח של משרד הביטחון, אי אפשר לייצא לוויין. ובהתאם, חלק גדול מהחברות שעוסקות בתחום הזה הן לא בהכרח מתירות אפילו לתלמידים, לתלמידי תיכון מהמגזר הערבי ואולי אפילו מהבדואי להיכנס ולבקר.

וצריך לציין בהקשר הזה את פרויקט תבל, שהוא מבחינת שבירת תקרת זכוכית לאותם ילדים שמגיעים מהמגזר הערבי, הבדואי, הדרוזי, ועבורם לקחת חלק בפרויקט לאומי ולהצטיין בו ולראות את עתידם לא רק כרופאים או כאחים במגזר הרפואה, אני מכיר את זה היטב, שניים מילדיי הם רופאים וילדים שמגיעים מהמגזר הערבי, זה החלום שלהם, להגיע למגזר הרפואה כי אין להם דריסת רגל בהייטק בכלל ובפרט בתחום החלל.

פרויקט כזה שנותן הזדמנות לתלמידים לקחת חלק במיזם מדעי טכנולוגי ממדרגה ראשונה, אנחנו אומרים שהלוויין לא יודע שתלמידים בנו אותו. מבחינת הפרויקט עצמו זה פרויקט מדעי טכנולוגי ממדרגה ראשונה. ולתת הזדמנות לילדים האלה שמגיעים גם מהפריפריה וגם ממגזרים לא יהודיים, לקחת חלק בפרויקט כזה ולהצטיין בו, מהבחינה הזאת, זאת שבירת תקרת זכוכית וצריך לשבח את סוכנות החלל על המהלך הזה.

חוץ מזה, צריך לציין שמדינת ישראל היא מעצמה בתחום של לוויני תלמידים. בשבוע הבא עם השיגור, אנחנו נשלים שיגור של 23 לוויינים ישראליים לחלל. לוויינים זעירים, אומנם הם זעירים אבל זה לא אומר שהם פחות מתוחכמים. חלק גדול מהשיגורים האלה, כ-20 מתוך ה-23 הם לוויינים שנבנו בשיתוף תלמידים. כלומר, מדינת ישראל, אולי בכוונה, או שלא בכוונה, הפכה למדינה הראשונה בעולם ששיגרה לחלל לוויין שנבנה על ידי תלמידי תיכון והיא ממשיכה ומשמרת את המסורת הזאת, את ההובלה הזאת, וכאמור, אין לזה אח ורע במערכות חינוך ברחבי העולם.

לגבי הנקודה שציינתם, בסופו של דבר זה לא פרויקט לאלפים, יש מספר של מאות בודדות של ילדים מצטיינים שלוקחים חלק בפרויקטים האלה. אלה פרויקטים תובעניים מאוד, דורשים מאמץ רב מהילדים גם בשעות אחר הצוהריים, מסביב לשעון.

בדיוק זאת השאלה שלי הייתה, מה מספר התלמידים שמשתתפים בפרויקט של תבל?

באופן ישיר בפרויקט האחרון, בתבל 2, כ-300 תלמידים מצטיינים מרחבי הארץ, אלה קבוצות של 30-20 ילדים ועוד כמה מעטפות חיצוניות. אבל נניח 30-20 ילדים בכל רשות כזאת עוסקים במחקר ופיתוח ברמה הגבוהה ביותר.

300 התלמידים מכמה יישובים?

בסך הכול תשעה יישובים מרחבי הארץ. אבל צריך לציין שהיו גם מחזורים קודמים של תבל ומחזורים של לוויינים שנקראו דוכיפת, הגענו לעוד יישובים, גם אפילו לחברה הבדואית, נבנה לוויין על ידי בית ספר בחורה, בית ספר עהד, וכאמור אפשר לראות שגם בפרויקט הזה החלק של היישובים הערבים הוא בערך שליש וגדול מחלקם באוכלוסייה. כאמור, סוכנות החלל שמה דגש על שילוב הפריפריה, קירוב הפריפריה למרכז. ולמרות שמדובר בסופו של דבר במספר קטן של תלמידים בכל יישוב, הילדים האלה מייצרים סטנדרט חדש, הם הופכים להיות מודל לחיקוי עבור החברים שלהם ליישוב.

תגיד, יש חרדים בפרויקט הזה?

אנחנו עשינו מאמץ לגייס חרדים, באופן ישיר עוד לא. נקווה שבתבל 3 יהיה גם בית ספר חרדי. אבל צריך לציין שיש תלמידים שמגיעים מכל הרקעים, מכל הדתות, תלמידי החינוך הממלכתי דתי. היו קבוצות שהן על טהרת הבנות, בנות אולפנה, והקבוצות האלה בדרך כלל טובות יותר מהקבוצות המעורבות. בנות שלומדות מדעים כשאין בנים בסביבה, הן בדרך כלל מראות לא רק יכולות של מחקר ופיתוח, אלא גם מנהיגות, והביצועים של הקבוצות האלה יותר טובות מאשר של קבוצות אחרות. ונקווה שבפרויקט הבא תהיה גם קבוצה חרדית.

כמה זמן זה לוקח, הפרויקט הזה?

זה לוקח ברוטו בערך שלוש שנים. כלומר, הילדים מתחילים בתחילת כיתה י', אחרי שנתיים בערך משגרים את הלוויין ואחרי זה ממשיכים בקבלת נתונים מדעיים ממנו, ניהול המחקר המדעי ולפקד עליו. יש גם תחנות תקשורת לוויינים בחלק מבתי הספר.

הם מקבלים, איפה תהיה התחנה של קבלת המידע מאותו לוויין בבית הספר?

יש ארבע תחנות היום בבתי ספר ברחבי הארץ ואלה מחוברות ברשת לכל התחנות. כלומר, כל ילד מכל אחד מבתי הספר, יש לו גישה ישירה ללוויין, יכול לשלוח לו פקודות, לקבל נתונים או באמצעות האינטרנט או באופן ישיר דרך תחנה שמוקמת בבית הספר.

כלומר, צריך לחזק את האינטרנט גם ביישובים הערביים כדי שהפרויקט הזה יצליח.

בהחלט.

תודה. אני אעבור לדובר הבא, אלוף במילואים אורי סוחר.

שלום, שמי אורי סוחר, צוהריים טובים, אני רמ"ח שו"ב ומיצוי לווייני במנהלת החלל במפא"ת, משרד הביטחון. מנהלת החלל היא הגוף במשרד הביטחון שמוביל את תוכניות בניין הכוח בתחום החלל בכלל צה"ל. אני הייתי רוצה להדגיש נקודה.

אתם החלק הסודי.

כן, החלק היותר מסווג, אבל אני אתייחס לדברים שאפשר לשתף בפורום הזה. האיומים שיש עלינו היום כמדינה וראינו אותם בלחימה הפכו להיות יותר מורכבים וזה העצים מאוד את הצורך של שימוש בחלל לצרכים ביטחוניים.

יש פתרון לכטב"מים?

גם הנושאים האלה, חלקם, לא כולם מתבצעים דרך חלל, אבל יש שימוש בחלל תוך כדי המלחמה, בעיקר מול הזירות הרחוקות. היכולת שלנו לבוא ולבצע תוכניות בניין כוח משמעותיות באזור הזה תלויה באקוסיסטם החללי שיש לנו פה במדינה, והוא מותנה בשני היבטים. אחד זה באמת כוח אדם שנכנס ועוסק בתחום הזה, ופה באמת אני חושב שהפעילויות שמתבצעות בתבל, הכשרות, חשיפה, אני חושב שהן סופר משמעותיות, כי הן מזינות את כוח האדם לתוך האקוסיסטם הזה לתעשייה, אבל גם לצבא. גם בתוך הצבא יש מפעילי לוויין, אנשים שמנטרים את הלוויינים שלנו, יש גם קורסים שמכשירים אותם בהינתן שאין הכשרה כזאת. כך שהצד הזה הוא מאוד חשוב לנו.

האלמנט השני שהוא מאוד חשוב הוא באמת העומק המחקרי, הפיתוח של התעשייה, הגיוון שלה. יש הרבה תשתיות שהן תשתיות שיכולות להיות משותפות, מחקרים שהם משותפים, בנושאים של רכיבים אלקטרוניים, בנושאים של טכנולוגיות מתקדמות. ובפן הזה, שיתוף הפעולה הוא גם מאוד חשוב לנו וגם זה אלמנט שהוא קריטי.

זה גם מאוד יכול לגוון את התעשייה שלנו. התעשיות שלנו באמת כיום מבוססות מאוד על תעשיות גדולות, חזקות, איכותיות, אבל צריך גם לפתח חברות קטנות יותר שיאפשרו לתת היבטים נוספים כמו חדשנות, עלויות שהן לפעמים ברמות יותר נמוכות, וזה יכול מאוד להעצים אותנו.

בכללי, התעשייה הביטחונית היא מאוד פעילה בתחום החלל, אבל יש לה חסם מסוים. ושיתוף הפעולה הזה והדגשים שעולים כאן, שאורי הדגיש אותם, והקמה, תקצוב של תוכנית כזאת זה משהו שאנחנו חושבים שמאוד יאפשר לתעשייה הזאת לפרוח ולהביא לערך מוסף לשני הצדדים.

יש לכם שותפות עם האקדמיה? נגיד מבחינת המידע והנתונים שהם יכולים לקבל.

יש לנו, יש גם שותפות עם האקדמיה. יש פעילויות שהן פעילויות בלמ"סיות שאפשר, יש גם כאלה ברמות סיווג טיפה יותר גבוהות. אנחנו מאוד מעודדים את זה, אנחנו חושבים שזה נדבך חשוב, כי בסוף הידע הטכנולוגי היותר מעמיק דורש גם מחקרים שלוקחים יותר זמן וזה גם מביא לפעמים יכולות שלא קיימות בנמצא.

תודה רבה. משה מדינה.

שלום. משה מדינה, מנהל תוכנית בראשית 2 בעמותת Space IL. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל בניסיונות לקדם את תוכנית בראשית 2 לביצוע. להבדיל מבראשית 1 אגב, שהתוכנית מומנה רובה ככולה, למעלה מ-95%, מתקציב פילנתרופי פרטי של תורמים, בבראשית 2, בערך מאמצע 2023, בשנה האחרונה, בעקבות המלחמה, התרומות שהצלחנו לקבל מהתורמים שלנו - - -

תגיד, אתם הסקתם את המסקנות, איפה היה הכישלון בשלב האחרון ולפי זה אתם בונים את התוכנית החדשה?

כן, חד משמעית. יושבת לידי פה מהנדסת המערכת, דניאלה, שהייתה בצוות של בראשית 1, וחלק מהאפיון של משימת בראשית 2 מתבסס על הלקחים בכלל מתוכנית בראשית 1 וספציפית מהכישלון שגרם לנחיתה הקשה על הירח. אמרתי שלהבדיל מבראשית 1 שתוקצבה רובה על ידי תורמים, אנחנו פה בתוכנית הזאת לא נוכל להתמודד איתה לבד בלי השקעה משותפת של הממשלה ומדינה שותפה נוספת. אנחנו נמצאים, כמו שיושב ראש סוכנות החלל אורי ציין, במגעים עם האיטלקים לשיתוף פעולה כזה. בינואר נחתם מסמך הבנות בין המדינות בכיוון הזה, בשבוע שעבר היינו בפגישות. הם מאוד רוצים את שיתוף הפעולה הזה.

שאלת קודם מה היקף התקציב, בסופו של דבר, המקורות שיש לנו כבר מהתורמים ודברים שעתידים לבוא, אנחנו מדברים בסך הכול על משהו כמו 25% מתקציב הממשלה מול תקציב דומה של האיטלקים כדי להרים את התוכנית.

לא חשבתם נגיד ללכת ולעשות שיתופי פעולה עם המדינות שיש לנו איתן הסכמי שלום, הסכמי אברהם, שיש שם הרבה כסף?

חשבנו, זה היה הכיוון אגב לפני 7 באוקטובר. אתה רוצה להתייחס? בבקשה.

למעשה, ב-4 לאוקטובר 2023 שנינו ישבנו עם האמירתים והגענו להסכם, שלושה ימים אחרי זה כולנו יודעים מה אירע, וההסכם הזה למעשה נפל בינתיים. מה שכן, האמירה שלהם הייתה מאוד ברורה, אנחנו רוצים לראות כמה מדינת ישראל שמה ובהתאם אנחנו נדאג לשים תקציב נוסף. כלומר, הייתה פה תלות גדולה בתקציב שלנו.

כשזה נכנס לשיתופי פעולה בין מדינות, זאת אומרת, כשאלה לא הגופים הפרטיים, המאצ'ינג הזה הוא הכרחי, לא בטוח שזה אחד לאחד, אבל המאצ'ינג הזה הוא הכרחי. ואגב, כשאנחנו מדברים על Public Private Partnership, זה זה, זה החלל החדש, זה החיבור בין הגופים. לא לחפש שרק אחד יעשה, אלא את החיבור הזה גם אם הוא לא ממש בזהות מלאה, הוא מאוד נכון.

האם התחלתם לגייס? האם יש לכם 10% מהתקציב או 20%, או שעדיין אין לכם כלום?

אנחנו גייסנו סדר גודל של 40% מהתקציב. ביציאה לדרך בכלל היה לנו 90% מהתקציב, קרה מה שקרה עם התורמים שלנו בדרך, הם נסוגו מחלק נכבד מהתרומות שלהם.

אלה אותם תורמים שהיו בבראשית 1?

אותם תורמים, זה אותו תורם ראשי ותורמים נוספים שהוא הביא יחד איתו למיזם הזה, הוא ראה בזה חזון גדול. בסופו של דבר, היום אנחנו נמצאים במצב, כמו שאמרתי, יש לנו את המקורות מהתורמים, אנחנו במגעים עם האיטלקים לקראת הסכם שיתוף פעולה. כל הסכם כזה מחייב בסופו של דבר את שני השותפים להשקיע כסף. מדובר על 25% מהסכום, לא כל הסכום שדובר, וגם פרוס על ארבע שנים, זה לא איזשהו תקציב שצריך אותו מחר בבוקר. בלי זה יהיה לנו קשה להמשיך.

כשאני מסתכל על המצגת של אורי, על היעדים של סוכנות החלל, ואפשר לראות, בראשית 2 עונה, כלומר, אפשר לעשות צ'ק על כל אחד מהיעדים. הגדלת הפעילות בתחום החלל במדינת ישראל, זו מגה תוכנית, זו תוכנית מורכבת מאוד. יושבים פה נציגי תעשייה אווירית שיכולים להרחיב. מדובר כאן בחלל הקרוב והחלל הרחוק שקראת לו, שזה 36,000 ק"מ, פה זה נקרא החלל העמוק. ובאמת מתוך 100 ומשהו המדינות שעוסקות בחלל, מעט מאוד מדינות בכלל נמצאות בחלל העמוק, ובגלל זה עצם היכולת של מדינת ישראל לשחק במגרש הזה, זה המגרש של הגדולים.

פעילות חינוכית, כולם יודעים, כולם ישבו בטלוויזיה וראו את הנחיתה של בראשית 1, זה היה כמו אפקט של מיני אפולו במדינת ישראל, שכל הילדים בכל בתי הספר התרגשו מכל התהליך של השיגור וה - - - ובסופו של דבר לקראת הנחיתה. אגב, אנחנו פוגשים תלמידים כאלה עד היום, שהתרגשו מבראשית 1 ורוצים לראות את בראשית 2.

ושותפות בין לאומית, יש פה הזדמנות באמת אמיתית, האיטלקים ממש רוצים, הם רואים בזה הזדמנות מבחינתם לחקור בצורה מדעית את הירח ואת סביבת הירח, זה מאוד מעניין אותם. בכלל הירח היום בקהיליות החלל בעולם, זה נהיה להיט, כולם רוצים להגיע לשם ולחקור ולעשות ניסויים מדעיים, והם איתנו ממש בממשק הזה. אנחנו צריכים את הסיוע שלך ושל הכנסת ושל הממשלה כדי לגרום לזה לקרות. בלי התמיכה של הממשלה, אנחנו לא נתקדם.

הממשלה עדיין לא תקצבה את זה? אין תקציב? אין שורת תקציב שהיא מסומנת, צבועה לפרויקט?

המשרד יושב פה.

תכף נגיע לזה. תגיד, שאלה, בראשית, הפרויקט הזה כפוף לסוכנות החלל, או שאתם - - -

לא, ממש לא.

אני רוצה לדעת. אתם ישות עצמאית?

אנחנו עמותה פרטית ללא מטרות רווח, שהדירקטוריון שלנו הוא התורמים שתרמו לנו ביציאה לדרך. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם סוכנות החלל, כולל בכל התיאומים האלה של שיתופי פעולה בין לאומיים, ורוצים, מקווים שזה יסתדר. ברשותך, נמצאת לידי דניאלה, מהנדסת ראשית אצלנו, היא רוצה להגיד כמה מילים אם זה בסדר.

תודה רבה. אני דניאלה גיארון, מהנדסת מערכת ומנהלת המקטע הקרקעי ב-Space IL, בעמותה. אני רציתי לנצל את ההזדמנות הזאת על מנת לדבר על עתיד תעשיית החלל של ישראל בהקשר של בראשית 2. כפי ששמענו והתבשרנו ממש בשמחה לפני חודש, אסטרונאוטית ישראלית ראשונה תייצג את המדינה בקרוב באחת מתוכניות החלל המשותפות עם נאס"א.

ועדה יקרה, יש לכם פה הזדמנות לקבוע את המורשת איתה תגיע האסטרונאוטית לתוכנית. היא יכולה להגיע ולייצג את עצמה כנציגה של ישראל, בעלת תוכנית חלל מבוססת, המדינה ששלחה את החללית הפרטית הראשונה שניסתה לנחות על הירח, אך לא מימשה את הפוטנציאל בתחום מעבר לכך, או שהיא יכולה להגיע כנציגה של ישראל, המדינה שלקחה את אותה דריסת רגל בתחום הירח צעד ענק קדימה ושולחת מספר חלליות לירח. בראשית 2 היא תוכנית שתבסס היטב את מעמדה של ישראל בתחום החלל העמוק ובתעשיית הירח.

שאלה לידע כללי, כמה מדינות הצליחו לשלוח חלליות לירח?

יש שבעה גופים שהצליחו להגיע למסלול סביב ירח, אנחנו היינו המדינה הרביעית שניסתה לנחות על הירח, ללא הצלחה.

כמה נחתו? חוץ מרוסיה וארצות הברית יש עוד מישהו?

אחרינו הגיעו עוד שתי מדינות. זאת אומרת, יש את ארצות הברית, רוסיה, סין וגם הודו ויפן, הצליחו לאחרונה לנחות על הירח, ואנחנו מקווים להיות אחריהם.

כפי שאתם בוודאי יודעים, המטרה של Space IL היא לעורר השראה בדור הצעיר באמצעות פרויקטי חלל מאתגרים. זה נכון שהמדינה במצב מאוד מורכב וקשה לדבר כרגע על העתיד. כפיר ואריאל כבר לא יוכלו להסתכל על הירח, להרים את הראש ולחשוב על חלליות, אבל יש דור שלם של ילדות וילדים שעדיין יכולים לעשות את זה ואסור לנו לוותר על העתיד שלהם. תעזרו לנו להמשיך להפיץ את אפקט בראשית בכל הארץ ולכל המגזרים ובכך לבנות את הדור הבא של תעשיית החלל הישראלית אל הירח ומעבר לו. אנחנו לא מבקשים הרבה. כפי ששמעתם, איטליה כבר הושיטה יד לשיתוף פעולה בפרויקט שלנו, כל מה שממשלת ישראל צריכה לעשות זה להושיט יד חזרה. תודה ובתקווה לבשורות טובות.

כמה כסף חסר לכם עד עכשיו?

שיתוף הפעולה שאנחנו מדברים עליו הוא 30 מיליון דולר מכל אחד מהצדדים פרוס על ארבע שנים.

לא, אבל כמה גייסתם? או שעדיין לא גייסתם. אמרת 40%.

היה לנו תקציב שיצאנו איתו לדרך, זה 40%.

אוקיי, מתוך 120, זה שליש.

ישארו לנו עוד תורמים שנוכל לגייס, התוכנית היא לשלוש שנים.

הממשלה האיטלקית התחייבה למשהו או שעדיין לא?

אנחנו במגעים איתם, הם עדיין לא התחייבו, אבל - - -

למה דווקא האיטלקים? איך הגעתם לאיטלקים?

אני אסביר. הסיבה שהגענו לאיטלקים, אחת, מבוססת על הממשקים שיש לנו כבר, שוטפים. איטליה היא מעצמת חלל. אגב, באחד השקפים המוסתרים שנמצאים פה, איטליה משקיעה קרוב ל-2 מיליארד דולר בשנה בתחום החלל, היא מעצמת חלל. אבל מה שחשוב, הם רוצים להגיע לירח. ציין את זה משה, יש בערך 20 משימות לירח ממדינות שונות, האיטלקים רואים בהגעה לירח יעד מבחינתם. ולכן הפלטפורמה של Space IL, בראשית 2, מבחינתם זו הזדמנות, הם לא עושים טובה לאף אחד. הם מסתכלים על הדבר הזה ואומרים, יש פה הזדמנות טכנולוגית מדעית ממדרגה ראשונה, אנחנו רוצים לשתף פעולה עם ישראל. החיבור הוא חיבור כרגע בין סוכנויות, בסדר? הסיבה שזו איטליה, כי הם רוצים ויכולים.

אוקיי, תודה רבה. אנחנו נעבור לדובר הבא, רון גרמה.

רון גרמה, התאחדות התעשיינים, איגוד ההייטק הישראלי. תודה רבה, אדוני היושב ראש. באמת דיון חשוב, והוא חשוב כי תעשיית החלל היא באמת התחום האסטרטגי החשוב ביותר לכלכלת מדינת ישראל.

אחרי ההייטק או לפני?

אנחנו רואים את תעשיית החלל כהייטק. אורי אמר את זה ואנחנו חושבים שזה הייטק ב-High Volume. אנחנו באיגוד ההייטק הישראלי מאוד מאוד תומכים בפעילות סוכנות החלל ואנחנו רואים בה גם גורם מאוד משמעותי בקידום התעשייה.

ראינו את זה בשנתיים וחצי האחרונות כשאורי הגיע אלינו למשרדים ואמר, תעשיית החלל, חברות החלל לא מקבלות התייחסות ואנחנו צריכים שהתאחדות התעשיינים תקום ותעשה איזשהו מהלך. קמנו והתחלנו מהלך לרכז את חברות החלל ובשנה וחצי האחרונות הקמנו ביחד עם משימת רקיע את פורום חברות החלל הישראלי. פורום חברות החלל הישראלי נותן מענה מדויק יחד עם עוד המון גורמים שרשות החדשנות, מכון הייצוא, סוכנות החלל כמובן, משימת רקיע וההתאחדות, אנחנו מנסים לתת מעטפת לכל חברות החלל.

יחד עם זאת, יש מקום לשיפור בכל הנוגע לפיתוח תעשיית החלל ואני אגע בשלושה. אחת, תמיכה ממשלתית ומענקים ייעודיים לחברות חלל. לא קיים בישראל היום איזשהו מסלול שהוא ייעודי לחברת חלל. משקיעים חיצוניים, משקיעים פרטיים, קרנות לא אוהבים להשקיע בתחום החלל, מהסיבה שה-ROI הוא ארוך ומשקיעים רוצים לראות בזה את הרווח המיידי כמובן, לכן הם הולכים לתחומים אחרים.

על המדינה להכניס את היד לכיס, לייצר מסלול שיתן מענה לחברות חלל, בתחום הסיד, הפרה-סיד. רוב חברות החלל בישראל, אנחנו התחלנו לפני שנתיים וחצי במיפוי וראינו שיש 63-60 חברות, אנחנו רואים עלייה ואלה חברות איכותיות שאם לא נשקיע בהן, אנחנו נראה אותן גם נסגרות.

שילוב וגיוון של חברות קטנות ובינוניות במכרזים ממשלתיים והסרת חסמים – יש הרבה חברות שלא מצליחות להיכנס, חברות קטנות ובינוניות שלא מצליחות להיכנס למכרזים ממשלתיים. הן פונות אלינו, אנחנו מנסים לעזור בכל מיני דרכים, אבל החסמים הם גדולים מדי ואנחנו חייבים לתת להם את ההזדמנויות.

אורי דיבר על זה, שוק החלל משתנה, מהפכה משמעותית בואו נקרא לזה. היינו עדים למהפכת ה-AI ואנחנו רואים אותה, איך היא רצה. ישראל קצת איחרה את תחום ה-AI ונקווה שלא נשלם על זה בעתיד, אבל אנחנו משלמים על זה עכשיו. אבל בתחום החלל יש לנו הזדמנות. הכניסה של Starship, לא דובר פה על הכניסה של Starship, היא הולכת להוזיל את עלויות השיגור בצורה משמעותית ואנחנו חייבים לנצל את זה. מדינת ישראל צריכה להבין שזה תחום שאולי הוא נשמע לאנשים קצת דמיוני ולא זה, אבל תחום החלל, יש פה חברות חלל, אני פונה למדינת ישראל, לממשלת ישראל, תשקיעו בתחום הזה. יש פה חברות רציניות, טובות, איכותיות שעלינו לקדם אותן. תודה.

תודה רבה. אני אעבור עכשיו לנציגת רשות החדשנות, יעל חי.

שלום לכולם, שמחה מאוד להיות פה. אני יעל חי ואני מנהלת אגף השקעות במעבדות מו"פ ומאגרי מידע לתעשייה. רציתי לציין שאנחנו ברשות החדשנות יודעים לגמרי לפתח את האקוסיסטם ממש לכל אורך ה-TRL-ים. שאלת על הנושא של תהליכים של מחקרים באקדמיה, אנחנו ממש לוקחים תהליכים מהשלב היישומי של מחקר באקדמיה לטובת הקמה של תשתיות מו"פ ואחר כך השקעה בסטארט-אפים. אני ממשיכה גם את מה שרון ציין, יודעים לקחת תוכניות לאומיות מקצה לקצה ולהאיץ אקוסיסטמים גם כשהם בתחילת דרכם וגם כשהם עדיין לא קיימים.

יש לנו היום תוכניות כמו הביוקונברג'נס וה-AI שאנחנו ממש עוטפים אותן מכל הכיוונים, גם משקיעים בתשתיות וגם משקיעים בהקמה של סטארט-אפים ובאקסלרטורים וחממות ומעבדות ומרכזי חדשנות. בנושא של חלל אין תוכנית לאומית, אנחנו היום משקיעים בוטום-אפ בתהליכים שמגיעים אלינו. היה לנו עכשיו מכרז של אקסלרטורים, אחד מהם היה בתחום החלל, יש לנו עכשיו תוכנית אקסלרטורים למילואימניקים, הכשרה למילואימניקים בהקשר של חלל. מגיעים אלינו פרויקטים, יש עכשיו תוכנית קול קורא של Horizon, של התוכנית האירופאית, שאנחנו עכשיו מקדמים אותה. אנחנו עובדים יחד עם סוכנות החלל לבחון את הנושא של הקמת תשתית מעבדתית לצורך האצה של התחום הזה.

אבל אנחנו רואים מכל הכיוונים שאם אנחנו לא משקיעים בתחום הזה כתוכנית לאומית ומשקיעים כמלקחיים, מכל הכיוונים, זאת אומרת, זה שנקים תשתית לאומית, אם לא נקים אקסלרטורים ולא נקים מעבדות ולא נשקיע בסטארט-אפים וחברות, לא נצליח להאיץ את האקוסיסטם הזה. אם אנחנו רוצים לעשות את זה, זו הדרך.

תודה רבה. מישהו רוצה לדבר, להגיד משהו מתוך הנוכחים?

מג'ד מירכא, מנהל מרכז החלל על שם אילן רמון, מנהל קהילת Horizon בצפון של סוכנות החלל, מתנדב ב-Space IL, ועוד כמה דברים, גם נציג ישראל באיגוד האסטרונומיה העולמי. מה שרציתי להגיד, עלו הרבה דברים פה, ומה שאני רואה מסוכנות החלל ולמטה, זה כמו פירמידה, הרבה מנגנונים שהם חבל על הזמן, כלומר, יש בהם הרבה מה לקחת. כלומר, זה אוצר מלא והמנגנון הזה, להשקיע בתעשייה אבל לקשור לה את האקדמיה ולקשור את החינוך זה דבר שהוא יוצא מן הכלל, שזה מה שמוביל אותנו או מושך אותנו.

למשל, אני מדבר על תבל, בנוסף לתלמידים, יש קבוצה גדולה של מורים מכל הארץ, מקצועיים, שכולנו נפגשים פעם בשבוע, לומדים המון דברים וזה מאגר של אנשים שהתחיל, כמו עתודה, שאי אפשר להפסיק, זה כמו שליחות או כמו משהו שאין לנו ברירה, צריך להמשיך וההמשכיות זה מה שחשוב. כמו בראשית שהתחילה בבראשית 1, טוב שלא עצרו, ממשיכים ל-2, וככה צריך לשמר את המצב הזה כל הזמן, פרויקטים מהתעשייה, אבל לדרוש שיהיו קשורים לחינוך, וזה משהו שהוא חבל על הזמן.

והמדינה, מה שהיא יכולה לעזור, חינוך והכול, זה כמה שיותר לקשור לפירמידה הזאת אנשים כי זה פוטנציאל שיכול לקחת עוד ועוד תלמידים ועוד יותר בתי ספר. זו האחריות שלנו, אבל זה צריך להיות כל הזמן בשיתוף פעולה בין כולם. תודה.

תודה רבה, מג'ד. מישהו אחר רוצה להגיד? משרדי הממשלה?

כן, אני אשמח להתייחס. זהר רגב, אני מנכ"ל אפיקי תקשורת, חברה ממשלתית שמתעסקת לפחות בהיבט הזה בכל מה שקשור ברגולציה, אבל מהצד של התקשורת. קודם כול, באמת הצגה שמחברת אותנו מאוד לכל התהליך הזה, אני חושב שמה שחשוב להדגיש אלה שני דברים. אחד, כל המוסדות הבין-לאומיים והאמנות בכלל מזהים את המדינה כאחראית על כל עצם שמשוגר מטעמה. זה לא וולונטרי וזה לא התנדבותי ובסוף אם חלילה וחס משהו מתנגש במשהו, לא באים ל-Space IL, באים למדינה. וזה לפחות בהיבט שאנחנו מתעסקים בו, אני מתעסק איתו באופן אישי, בהיבט של הסדרת הרגולציה התקשורתית, כי הרי כל עצם שמשוגר לחלל בסוף מדבר עם משהו. ופה אנחנו כפופים ל-ITU ולמוסדות האו"ם.

ובהיבט הזה אני רק מחדד שהיוזמה, או לא יוזמה, טיוטת החוק היא מאוד חשובה כי בסוף יצביעו על מי אחראי על האירוע הזה. וזה החל מביטוחים שנדרשים לעצמים שעפים ועד חבויות כאלה ואחרות. ובסוף, כשאנחנו מדברים על שיגור של עצם חללי, אנחנו מדברים על Life Cycle Cost, הוא לא מסתיים בשיגור, הוא יסתיים בעוד 15 או 20 שנה, ואנחנו צריכים להסתכל על זה גם עם כל ההשקעות וגם איך שהמדינה מתייחסת לדברים.

זה בכובע הרשמי כיועץ למשרד התקשורת, אבל יש עוד איזה משהו פחות, הדיון הוא בלבל מאוד מאוד גבוה, אבל כשאני מסתכל על עוד 20 או 30 שנה אני מזהה, כי אני מגיע גם מעולם של חינוך טכנולוגי, משבר מאוד מאוד עמוק בכל מה שקשור לתעשייה הקונבנציונלית והיא בעצם הבסיס למה שיהיה אחר כך בחלל, אם זה בייצור כרטיסים ואם זה בחדרים לבנים וזה בעיבוד שבבי, ואנחנו לא שם. כלומר, מדינת ישראל, אם היא מזהה בחלל כמשהו אסטרטגי, היא נשענת היום והיא תישען בעוד 20 שנה על דברים שלא שלנו.

ופה אני כן פונה, אני רואה שמשרד החינוך לא פה אבל משרד הכלכלה כן פה, איך מפתחים את התחום הזה שהולך ונעלם? כי בסוף זו רגל מאוד מאוד אסטרטגית שהמדינה מאבדת אותה. וזו הזדמנות להעלות את זה כאן, אבל זה לא - - -

אני לא הבנתי, מה מאבדת?

כל הבסיס שעליו נשענת הטכנולוגיה הזאת, אני לא מדבר כרגע על כל אנשי הסייבר, אני מדבר בעיקר על שכבת הבסיס של הייצור ההארדקור, של ההנדס-און על הדברים, של ייצור מעגלים אלקטרוניים, של עיבוד שבבי, של תעשיות שהולכות ומופרטות ומיוצאות, אם זה למזרח, ישראל מאבדת את זה. אין כבר כמעט היום בתי ספר טכנולוגיים או לפחות כאלה ברמה כמו שהיו בעבר. ודרך אגב, זו הזדמנות לפתח את זה גם בכל מיני יישובים שהיום אולי מחפשים את זה וזה לא קיים. היו יוזמות להקים מכללה טכנולוגית בקצרין, חצי כוח. אבל אני אומר, זו פלטפורמה שאני בוחר להעלות אותה כאן כי זה הבסיס שאחר כך החלל יתבסס עליו.

זאת אומרת, אם הבנתי אותך נכון, אתה אומר, את הבסיס לייצר, לפתח את כל הנושא של חלל, אנחנו תלויים בשוק החיצוני וכדי להיות עצמאי צריך להיות עצמאי.

נכון.

שאתה מייצר את הכול לצורך הפיתוח וההתקדמות. אתה רוצה להתייחס?

כן. אני רוצה לומר שגם באקדמיה היום אנחנו מזהים ירידה בהעסקה של אנשי מדעי המחשב, תוכנה וכולי. כל הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות נשענה על תחום של תוכנה. ככל שה-AI חודר יותר לעולמות האלה, הצורך בתעשיית דיפ-טק כדי לבנות את הכלכלה הישראלית נעשה יותר חשוב. במובן הזה, תעשיית החלל יכולה להיות מנוע צמיחה גדול מאוד למדינה וחשוב מאוד להשקיע בזה. חשוב שנשים לב לעניין הזה, כי אחרת נמצא את עצמנו חמש שנים מהיום בירידה גם בתל"ג. וכאן החלל יכול להיות מנוע מאוד חשוב. זה מתחבר למה שהוא אמר.

מאזור אחר, כן. והדבר האחרון, אני מסתכל על הדוח שהיה ב-2016 של ועדת החלל שבאה ואומרת שמדינת ישראל לא משקיעה מספיק בזה. צריך לשאול את עצמנו, משהו הולך להשתנות או שנמצא את עצמנו אומרים בעוד שנה, שנתיים או שלוש, אני לא מדבר כרגע על סוכנות החלל שעושה את כל מה שהיא עושה בצורה הזאת, אבל אני אומר, המדינה או האחוז מהתמ"ג שמושקע בתחום הזה, האם משהו השתנה? כי ב-2016 הדו"ח היה מאוד עצוב, מאוד עצוב ומדבר על זה שכל העולם מתקדם ואנחנו הולכים אחורה.

אבל לפי התוכנית שהם תיארו כאן - - -

הוא לא יבוא לבד.

לא, לפי התיאור שהיה בתוכנית, השינוי שאמור להיות עד 2050 הוא יעלה את התל"ג, נכון?

הוא לא יבוא לבד.

אם נעשה תוכנית.

עם התוכנית הזאת, מה שהראיתם.

כן, זה בדיוק העניין. אם לא נעשה, נלך אחורה.

כן.

היום אין תוכנית.

היום אין תוכנית.

יש תוכנית, היא לא ממומשת.

לא, יש תוכנית, היא לא ממומשת. ברשותך, אני רוצה משפט אחד. א', תודה רבה לכל מי שהתייחס. אם יש משהו אחד שלי חשוב לצאת מפה, זו דווקא תחושת הדחיפות להתעסק בזה. היא מגיעה משני מקומות, אחד, מהיבט הסיכונים, הם תוארו פה, ועוד לא נכנסנו בכלל לסיכונים הגיאו-פוליטיים. ואם הייתי מציג לך כמה מדינות סביבנו משקיעות בחלל, היית רואה שיש פה סיכון. אורי סוחר קצת ציין, יש פה סיכון ויש פה הזדמנות. אם לא נצא לדרך בתחושת הדחיפות להתעסק בזה, הסיכון יתממש ונפסיד את ההזדמנות. ולכם, גם לבית הזה יש תפקיד בלראות שאנחנו אכן מייצרים את המנוע שצריך לדחוף את הדבר הזה קדימה, כרגע הוא לא קיים.

תודה רבה. דווקא עלה כאן משהו לגבי כל הנושא של AI והחלל. נגיד היום ה-AI מתקדם בכל מיני תחומים, עכשיו במדינה השיקו את ה-AI במערכת החינוך ומדברים על AI בתעשייה וזה, האם זה יכול להיות מנגנון שיתרום לקדמה או - - -

יש חיבור, כרגיל, AI מתחבר לכל העולמות. אני תמיד אומר שבשביל בינה מלאכותית צריך להתחיל שתהיה בינה, לבד היא לא תהיה מלאכותית. אבל בכל המקומות שיש בינה זה מאוד מאוד עוזר. אנחנו רואים את זה בתחום החלל במגוון, אין לנו פשוט זמן לפרט את זה, אבל מדברים שעושים בחלל עד רצון ה-Storage, לאחסן מידע בחלל ולעבד. זאת אומרת, החלל הופך להיות גם מקום שבו חלק מהמידע יהיה בו. יש חיבור מאוד חזק, אנחנו פשוט רואים את החברות הגדולות, אמזון, מיקרוסופט, גוגל, את האופן שבו הן מתייחסות לחלל ואז אתה מבין כמה העולמות האלה מחוברים. יש חיבור מאוד מאוד חזק בין עולמות התוכן.

תודה רבה. עומר, אתה רוצה להגיד משהו כמשרד החדשנות?

קודם כול, אני מברך אותך על הדיון החשוב בהמשך לשבוע שעבר שהצגנו את פעילות משרד המדע. תוכנית לאומית בהיקף רחב, כמו שאורי הציג, כמו שדיברו פה לפניי, מחייבת תוספת תקציבית למשרד. וכמו שאורי אמר, אנחנו נשמח לסיוע שלכם. שוב תודה רבה על הדיון ולכל מי שהשתתף, חשוב.

תודה רבה.

אפשר גם לומר משהו? אני אלינור יעקובסון, אני ממנהלת הצמיחה, זאת זרוע ביצועית של משרד הכלכלה והתעשייה וארגון הג'וינט ליישום התוכנית הלאומית לצמיחה כלכלית של ישראל בשנים הקרובות. זו תוכנית שמבוססת על איזשהו מודל כלכלי של פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד שמסתכלת על יתרונות יחסיים שיש לכל מדינה או אזור ופוטנציאל לצמיחה. צוות מאוניברסיטת הרווארד הגיע לפה לפני שנה וחצי ומצא שיש שישה קלאסטרים כאלה או אשכולות.

אני מנהלת את הקלאסטר של דיפנס וסייבר שמאגד בתוכו גם את כל מה שקשור ל-Homeland Security, Dual-Use, ו-Aerospace, ואני עובדת די בצמידות לסוכנות החלל הישראלית, פורום החלל הישראלי וכולי. הצוות של הרווארד מצא שאומנם בישראל תחום החלל הוא Infant Industry מאוד, אבל יש לו פוטנציאל צמיחה מאוד מאוד משמעותי. זאת אומרת, זה לא משהו שרק אנחנו מבינים פה בישראל, אלא גם אנשים חכמים מאוניברסיטת הרווארד. מהצד שלנו, מנהלת הצמיחה, זה בהובלת ניר ברקת, שר הכלכלה, אנחנו עובדים על להקים תשתיות בכל אחד מהתחומים של הקלאסטרים. יש קלאסטרים נוספים, בריאות, הייטק, אגרו-טק, פוד-טק, תעשיות ייצור מתקדמות, והקלאסטר שאני מובילה אותו, דיפנס וסייבר. אנחנו פועלים לפיתוח של האקוסיסטם ביחד עם הגורמים המתאימים, אם זו גם סוכנות החלל וכולי, ואנחנו פועלים להגדלת היקף הייצוא. זאת אומרת, ממש לפתוח שווקים חדשים בחו"ל, גם ביחד עם סחר חוץ וכולי.

הייתי במילאנו באוקטובר בכנס ה-IAC שהיה ובאמת זו הייתה הפעם הראשונה שהיה איזשהו ביתן ישראלי מאוד משמעותי בתחום החלל, ועדיין היינו 80 אנשים בערך הבאנו את מיטב מוחותינו, מה שנקרא, והפוטנציאל נמצא שם. ובסוף, מנהלת הצמיחה מתוקצבת באיזשהו סכום שצריך לתת מענה לכל הקלאסטרים, ולכן אנחנו צריכים עזרה גם ממשרדים אחרים כדי להביא את התחום הזה שיש לו באמת פוטנציאל ענק. ואני חושבת שבעוד 20 שנה אנחנו נשב פה ונגיד, חבל שלא עשינו יותר כדי להביא אותו לשלב הבא.

תודה רבה.

שרה איל מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית. אני רוצה להאיר עוד פן אחד של האקדמיה. אצלנו נעשה מחקר והוראה בתחום רפואת חלל. יש לנו פרויקט שהיה בתחנת החלל והיה אמור להיות לנו פרויקט שהיה אמור להיות על גבי בראשית. בפרויקט הזה היו אמורים להיות מעורבים כל תלמידי בית הספר לרוקחות שלנו, כולל תואר ראשון, שזה מייצג את כלל האוכלוסיות בישראל וייצוג יותר מ-50% אגב למגזר הערבי. ואנחנו עדיין היינו שמחים להמשיך ולהיכנס לתחום הזה, אני חושבת שזה מאיר פנים נוספות גם בתחום הרפואה וגם בתחום הרוקחות.

תודה רבה. מישהו רוצה להגיד משהו לפני שנסגור ונסכם? אני רוצה להודות לכולם, ממש איש-איש בשמו, על הדיון הפורה. אני גם שמעתי דברים שזו פעם ראשונה שאני שומע אותם, אבל אני רוצה להודות על המצגת שהיא מושקעת והביאה את הדברים לכלל הנוכחים בוועדה. אין ספק, ממה ששמענו, ממה שקראנו, שהיום כל הנושא של החלל מהווה הזדמנות כקטר לפיתוח הכלכלה בישראל, לכן על המדינה להשקיע בכל התחומים מבחינת הפיתוח והמחקר בנושא הזה של החלל.

כמובן כל הנושא הזה של קידום והכשרת הון אנושי זה נושא מאוד חשוב שצריכים לקחת אותו בחשבון. את כל הנושא הזה של התוכנית שתוקצבה ב-650 מיליון שקל ב2023 ו-2024, שעדיין התקצוב הזה לא הגיע ליעדו. אנחנו כמובן, ומה שנאמר כאן, גם התקציב הזה שתוקצב ועדיין לא אושר כנראה בממשלה, זה לא מספיק. אנחנו נפנה כוועדה למשרד האוצר לבדוק איפה זה נמצא, כל התוכנית הזאת, ולדאוג וללחוץ יחד עם השרה לאשרר את זה בשביל שזה יגיע לייעודו.

ומה שנאמר כאן לגבי חוק החלל, אנחנו נשמח לקדם את זה ברגע שזה יהיה מוצר מוגמר ויגיע כהצעה ממשלתית, כי כמובן חשוב מאוד שתהיה רגולציה וכל דבר בלי רגולציה נהפך להיות אקראי ואקראיות בדרך כלל יכולה לגרום רק להרס ולא לבנייה.

תודה לכם שוב, אני סוגר את הישיבה, תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:36.