פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת המדע והטכנולוגיה
18/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 60
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 11:00

הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר
יוראי להב הרצנו

ואליד אלהואשלה
ניסים ואטורי

רבקה בר זאב קוגמן - מרכזת בכירה מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רנין בדיר-מנא - מנהלת תחום יישום החלטות ממשלה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

איתי לבנון - מנהל אגף הון אנושי להייטק, רשות החדשנות

חיר עבד אלראזק - מנהלת תכניות לגיוון דמוגרפי בהייטק, רשות החדשנות

גיל אלוני - מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

צח בסול - רפרנט השכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר

רועי הרצוג - מנהל תחום תעסוקה בהייטק, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה

ראניה אבו אלהווא - מנהלת תחום תעסוקה בהייטק, משרד העבודה

יגאל דור - מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך

סמי להיאני - מנהל האגף הכלכלי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

ד"ר אלעד דה מלאך - כלכלן בחטיבת המחקר, בנק ישראל

עינת גרינפלד - מנהלת קשרי ממשל, מחלקת תקשורת, בנק ישראל

דניאל מלמד - הרשות להשקעות, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

ארז שחר - שותף מנהל, קומרה קפיטל, נציגי חברות הייטק וסטארט אפ

אסף ברימר - מנכ"ל מונא, ארגונים ועמותות לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק

ביאן מג'אדלה - שותפה, קרן פורטלנד

שירלי דיין - מנהלת מיזם לאומי PreTech, קרן רש"י

יוסף ג׳בארין - מנהל תכניות העצמה, גבעת חביבה

מנאל סעאבנה - דובר, צופן תשביק

אשרף ג'בור - מנכ"ל רשת מאתין

עלי אבו עגאג - מנהל קשרי ממשל ורשויות, אג'יק - מכון הנגב

סלימאן אלעמור - מנכ"ל, אג'יק - מכון הנגב

הנאדי שאער - סמנכ"לית, אג'יק - מכון הנגב

פרופ' יוסף משהראוי - ממונה מוסדי על קשרי קהילה עם החברה הערבית, אוני' ת"א (הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות)

אילן פרידמן - מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב

נעם אבני - מנכ"ל, חברת אלטרה

דוד וורטמן - פורום ההייטק

רחל בן דוד - שדלנית, אג'יק

אחמד אסמר - הערכת איכות, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

ד"ר גורי זילכה - יועץ כלכלי, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

בושרא מזאריב - מנכ"לית עמותת סמאנא (נשים בדואיות להייטק)

יהודה קונפורטס - עורך ראשי, "אנשים ומחשבים"

איילת חאקימיאן

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה בנושא "הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק", שילוב צעירים מהחברה הערבית בהייטק. התקיים דיון או שניים על כך בוועדה לפני כשנה. נפתח בדברים הטובים, אנחנו רואים שיש שיפור ויש עלייה בשילוב צעירים מהחברה הערבית בהייטק, אבל זה עדיין לא מספיק, אנחנו עדיין עומדים על אחוזים נמוכים. 1.5% מהצעירים, הגברים, משולבים בהייטק, לגבי הנשים זה כמעט שואף לאפס, אולי חצי אחוז. אני יודע שיש עשייה רבה בתחום, הרבה עמותות מהמגזר השלישי שמנסות להכשיר ולשלב. אנחנו יודעים שרוב האוכלוסייה הערבית מרוכזת בצפון וההייטק מרוכז במרכז הארץ. נשמח לדון כאן בכל הסוגיות הללו. נפתח עם חברי הכנסת המכובדים שהגיעו לדיון. חה"כ יוראי להב הרצנו, בבקשה.

אדוני, תודה רבה. לפני שאדבר על נושא הדיון אני רוצה לברך אותך. אמנם אתה חדש במשכן – אני כבר שש שנים פה אבל אני עדיין צעיר – וחשוב לי לברך אותך. אתה עומד בראש ועדה מאוד מאוד חשובה ומאוד מאוד מיוחדת, זו שבעיניי מגדירה את הדנ"א של ישראל, שזה להיות פורצת דרך, חדשנית, מתקדמת במדע ורואה במדע כלי שמקדם לא רק את המדינה שלנו אלא כדי את העולם כולו. אני מברך אותך ומאחל לך הצלחה רבה בתפקידך.

ביחס לנושא הדיון, יש חשיבות אדירה בשילוב האוכלוסייה הערבית בהייטק, גם כמנוע להאצת האינטגרציה של החברה הערבית בכלכלה הישראלית ובחברה, אבל גם כדי לאפשר להייטק המקומי להגיע למלוא הפוטנציאל שלו. לכן אני חושב שצריך לוודא שלתלמידים הערביים, כבר בשלב בית הספר, יש את כל הכלים הנדרשים להגיע לכל מקום שירצו. צריך לשפר את איכות מערכת החינוך הערבית ולצמצם את הפערים בין ערבים ליהודים מהגיל הרך ועד לשלב האוניברסיטה. צריך לתת מענה ולפקח על-כך שסטודנטים ערביים לא נושרים מהאוניברסיטאות במקצועות שקשורים להייטק וצריך להשקיע משאבים. צריך לייצר מערכות, גם של תמיכה, גם של פיקוח וגם של מעקב.

כמו שאמרת, יש שיפור, אפילו שיפור גדול – אם אני לא טועה, בעשור האחרון פי ארבעה ערבים עובדים בהייטק – אבל זה עדיין במספרים קטנים מדי וזה עדיין לא מספיק. אנחנו פה, מכל סיעות הבית, מחויבים לוודא שהערבים משתלבים בהייטק ומגיעים למלוא הפוטנציאל שלהם, וביד השנייה גם מוודאים שהייטק הישראלי מקבל את האנשים הכי טובים בו, שזה כולל גם כמובן מהחברה הערבית. תודה לך, אני מצפה לדיון.

תודה לך. חה"כ ניסים ואטורי, בבקשה.

אני באמצע דיון על החוק שלי בוועדת חוץ וביטחון ויצאתי כי לא הספקתי לברך אותך. באתי במיוחד כדי לברך אותך על העשייה שלך. אני סמוך ובטוח שתעשה עבודה נפלאה כאן בוועדה, כמו שפעלנו יחד גם בפריפריה, בצפון שהגענו ממנו, הפעולות שעשית שם, בלי חשבונות של פוליטיקה. אנחנו ממפלגות שונות אמנם, לא מסכימים על הרבה דברים, אבל בעשייה ידענו לשתף פעולה ביחד. אני מאחל לך הצלחה, אני בטוח שתצליח ובמה שצריך אני פה כדי לעזור.

תודה, ניסים. רק לידיעה, ניסים הוא מהקואליציה ויוראי מהאופוזיציה, זו רק דוגמה שכאשר מקיימים דיונים מקצועיים יש שיתופי פעולה למען טובת החברה בכלל. כמובן שאני רוצה לקדם את החברה הערבית אבל גם, כיושב-ראש ועדה, האינטרס שלי הוא לקדם את כולם. תודה, ניסים ויוראי. רועי הרצוג. בבקשה.

רועי הרצוג, מנהל תחום בכיר פיתוח, חדשנות והייטק, משרד העבודה. אני עובד במנהל תעסוקת אוכלוסיות, שאחראי ואמון על שילוב אוכלוסיות בתעסוקה בכלל ובחברה הערבית בפרט, מפעיל ומנהל מגוון רחב של תוכניות. אני רוצה להציג את התוכניות שלנו לשילוב בחברה הערבית בדגש על ההייטק כחלק מהפעילות המאוד מאוד מרכזית ומשמעותית שלנו בממשלה.

אני אתן רקע מאוד קצר, חשוב לי לתת את התמונה הזאת כשאנחנו מדברים על נושא ההייטק. בישראל אנחנו שמים לב למגמה של גידול מאוד מאוד משמעותי בעשור האחרון בהיקף המועסקים בהייטק במשק בכלל. יחד עם זאת, בשנה האחרונה, שימו לב, יש לנו האטה. שמנו במצגת נתונים שקיבלנו ממש לאחרונה. עד חצי מיליון מועסקים בהייטק במקצועות הצמיחה, המו"פ ומשלח יד טכנולוגי מחוץ להייטק. החל מהשנה האחרונה יש איזשהו צמצום, האטה שאנחנו מכירים ועוקבים אחריה יחד עם כל הממשלה. אלה נתוני המאקרו שכדאי שנשים לב אליהם ושאנחנו נמדדים על-פיהם.

מה זה "משרות צמיחה"?

הכוונה למשרות לא טכנולוגיות בענף ההייטק, כדוגמת שיווק, HR, מכירות וכו'. עשינו עיבוד נתונים מאוד מדויק לתעסוקה של החברה הערבית, אני אציג נתונים בהיבט המגדרי וגם בחלוקה לענף ההייטק ומחוץ לענף ההייטק. הנתונים האלה זה עיבוד של מכון אהרון ואנחנו מאוד מודים להם על שיתוף הפעולה איתנו.

אפשר לשים לב שב-2014 היקף הנשים הערביות המועסקות במשרות טכנולוגיות במשק, במשרות הייטק, אם זה בענף ההייטק ואם מחוץ לענף ההייטק, היה אלף, והינה, אחרי עשור, הגענו ל-5,000 נשים. אפשר לראות את הגידול גם בשנה האחרונה. למרות מה שהצגתי לפני כן, שהיה קיטון בסך הכללי, אצל הנשים הערביות אנחנו רואים גידול.

כמה זה באחוזים?

נשים ערביות מהוות פחות מאחוז מסך המועסקים בהייטק. יש ייצוג מאוד נמוך כיום לאוכלוסייה הערבית ולנשים הערביות, וצריך להזכיר את זה, אבל בהחלט אפשר לראות כאן מגמה של שיפור גם בהיבט הזה. אם אנחנו מסתכלים על גרף האחוזים שציינתי פה, זה בעצם האחוז שלהן מתוך הנשים המועסקות הערביות, שהיה פחות מאחוז ועמד כבר על 2.5%. עדיין בהשוואה לחברה יהודית זה מאוד מאוד נמוך.

יש לך תובנות?

כן. אנחנו בהחלט מסתכלים ומבינים שמצד אחד האתגר הוא מאוד גדול, הייצוג שלהן בהייטק הוא מאוד-מאוד נמוך. מצד שני, אנחנו בוחנים את הפעולות שאנחנו עושים, כממשלה וכמדינה, ורואים שיש פה איזושהי מגמה חיובית.

למה? מה ממה שאתם עושים תורם לגידול הזה?

אני חושב שהעבודה המשותפת שלנו כמשרדים, שלא הייתה אולי בעבר – ותיכף נציג איך אנחנו עושים אותה – בהחלט מסייעת לכך. אצל גברים ערביים אנחנו גם רואים גידול, מ-7,000 מועסקים ב-2014 ל-14,000. גם האחוז שלהם בתוך האוכלוסייה גדל אבל עדיין יש פה פערים וגם הם סבלו באיזשהו מקום מהאטה הכללית במשק ב-2024.

חיר עבד אלראזק, מנהלת תוכניות לגיוון דמוגרפי בהייטק ברשות החדשנות. העלייה המובהקת של אחוז הנשים הערביות בהייטק היא בעיקר בגלל העלייה של מספר הסטודנטיות באקדמיה בשנים האחרונות וזה עכשיו בא לידי ביטוי בשוק העבודה. יש עלייה מתמדת באקדמיה, במוסדות המובילים אפילו – טכניון, תל-אביב ואוניברסיטת בן גוריון – וזו הסיבה המובהקת לעלייה דווקא בתפקידים טכנולוגיים שבהם מועסקות נשים ערביות.

יש לכם נתונים שמאפשרים לעשות פילוח כמה מתוך הנשים הערביות המועסקות בהייטק הן מהחברה הבדואית?

כן, זה אפשרי, זה לא נתון שמופיע כאן. אני אציין שגם הנתונים שמופיעים פה הם מתוך סקר עם מדגם מאוד מאוד קטן אז היכולת שלנו לרזולוציות היא נמוכה. אנחנו יודעים להגיד היום – ויש פה נציגים שאמונים ועובדים בצורה מדויקת על החברה הבדואית – שההיקפים של החברה הבדואית הם נמוכים, פחות ממאה מהנדסים מועסקים היום בהייטק. בהחלט יש לנו יעדים וניסיונות להגיע גם אליהם.

אני אגיד שיש עוד נתונים והרחבות – שאני לא רוצה להתייחס אליהם כאן אבל הם מופיעים בדשבורד שפרסמנו לאחרונה בשיתוף רשות החדשנות – על החינוך, על ההשכלה, כמו שחיר ציינה, להבין את המגמות, להבין את הפערים, ואני חושב ששווה לבחון אותם בצורה מאוד מדויקת ולהסבירם. יושבים גם אנשי מחקר כאן בחדר. כשאנחנו בוחנים וממליצים על תוכניות, במסגרת תוכניות חומש או במסגרת פעילויות כאלה ואחרות, זה תמיד מבוסס על התובנות שאנחנו מקדמים. עכשיו אני אציג את הפעילות שלנו בעולמות האלה.

מה היעדים שהצבתם לעצמכם בנושא הזה?

היעדים שאנחנו עובדים על פיהם אלה יעדים שנקבעו במסגרת הוועדה הציבורית להגדלת ההון האנושי בהייטק. יו"ר הוועדה היה דדי פרלמוטר, היא התכנסה במשרד המדע וגם אנחנו היינו שותפים בה. אחד היעדים המשמעותיים הוא גידול כמות המועסקים בהייטק. אצל נשים ערביות זה היה אלף, המדד שלנו הוא להגיע עד 2026 ל-6,000 נשים, וכמו שאפשר לראות, כיום אנחנו עומדים על 5,000. אנחנו בהחלט במגמה חיובית ויכולים להגיע לשם. עם זאת, ב-2030 אנחנו צריכים להגיע לכמות של 14,000 נשים שמועסקות בהייטק. שם האתגר הוא הרבה יותר רחב, מדובר פה בקפיצה מאוד משמעותית. כפי שחיר ציינה, אנחנו רואים את המגמה החיובית באקדמיה ובהשכלה, ועם תוכניות של סיוע בשלבי מניעת נשירה ושלבי השמה אנחנו מאמינים שבאמת נצליח להגיע ליעד.

מאחר שרוב הנתונים פה הם באחוזים מתוך כלל המועסקים בהייטק, יש אחוז מסוים שאתם שואפים להגיע אליו? נגיד 20%, כמשקל האוכלוסייה הזו בחברה?

בהחלט. כיום ייצוג האוכלוסייה הערבית בהייטק עומד על עד 3.5% מתוך סך המועסקים. אנחנו יודעים שייצוג האוכלוסייה הערבית במשק הוא 20%. המטרה היא באמת לצמצם ולהגיע ל-20% כשאיפה, בהחלט.

השאלה היא מה היעד. אם היעד הוא 20% אז זה היעד.

ודאי לא ל-2026. כרגע, מבחינת השאיפה, זו הכמות מבחינת אחוזים.

איתי לבנון, רשות החדשנות. בהמשך להערה שלך, בוועדת הגדלת ההון האנושי להייטק, של פרלמוטר, שאנחנו גם חברים בה, היעד הוא להגדיל את המספר הקיים בעשר השנים הקרובות פי ארבעה. היעד הוא לא יעד אחוזי, הוא יעד כמותי, מספרי, להגדיל פי ארבעה את היקף המועסקים מהחברה הערבית בהייטק.

נעם, חברת "אלטרה". בדשבורד כתוב, למשל על ירושלים ותל אביב, 11. 11 תלמידים סיימו חמש יחידות? זה לא הגיוני, המספרים שאנחנו מכירים הם הרבה יותר גבוהים.

לדעתי זה באלפים אבל אפשר להיכנס לזה ברמה מדויקת יותר. תוכנית "פורסאטק", תוכנית שפעלה בעשור האחרון בכמה הפעלות. בהפעלה האחרונה היא פעלה משנת 2018 עד 2024. היעדים שלה: שילוב סטודנטים ואקדמאיים ערביים במקצועות ההייטק. אנחנו עושים את זה באמצעות הכשרות טכנולוגיות, מנטורינג, ליוויים שאנחנו נותנים להם. היא הופעלה ע"י עמותת "צופן" באזור הצפון ו-ItWorks באמצעות הפעלה של "מעוף". מבחינת התוצאות – הגענו במהלך שש השנים האחרונות להשמה של 2,600 משתתפים ומשתתפות בתפקידים טכנולוגיים.

אנחנו עומדים היום עם פרסום של מכרז חדש בתוכנית "פורסאטק", הוא פורסם ממש בחודשים האחרונים וכרגע נמצא באוויר. התקציב שלו הוא 32 מיליון ש"ח עבור החברה הערבית במשך שלוש שנים – הגדלה מאוד משמעותית של התקציב השנתי – עם יעדים של 2,700 משתתפים ו-1,600 השמות שיבצעו דרך המכרז הזה. תוכנית PreTech – עד עכשיו דיברתי על שלבי ההשמה, זו תוכנית של חשיפה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לשירלי, מנהלת המיזם מטעם קרן רש"י, להציג את התוכנית.

מיזם PreTech הוא מיזם שבא לצמצם את הפער בנקודת הפתיחה של אוכלוסיות בתת ייצוג, ביניהן החברה הערבית. זה מיזם משותף, התכנסו תחת שולחן אחד גם קרן רש"י, גם קרן ביחד, המשרד כמובן, קרן קראון וגוגל ישראל. זאת אומרת, נציגים גם מהעסקי, גם מהחברתי וגם מהממשלתי, ויחד אנחנו שואפים לצמצם את הפער בנקודת הפתיחה. זה אומר שבמסגרת סדר-גודל של ארבעה חודשים שהצעיר משתתף ב-PreTech, הוא מקבל בוסט של למידה שמצמצם את הפערים שלו, גם מבחינת אנגלית, מתמטיקה, מחשבים, מקצועות הייטק, היכרות עם מקצועות ההייטק, חשיפה למקצועות הייטק, הנגשה, לקרב את המושג הזה שנראה מאוד מאוד רחוק לצעיר וחיזוק של כישורים, גם חיזוק הכישורים הטכנולוגיים - - -

זה אחרי התיכון?

זה לגילאי 18 עד 35. בחברה הערבית אפילו אפשרנו את זה מגיל 17 כי אנחנו רואים שזו נקודה מאוד משמעותית בהשתלבות שלהם ובבחירת מסלול הקריירה. אנחנו עובדים עם פלטפורמות ההכוון שפזורים בכל רחבי הארץ של "ריאן" והפעלה של עמותת "בעצמי" ו"אלפנאר". הם שותפים משמעותיים לגיוס של הצעירים, אנחנו רוצים להגיע אליהם, זה לא פשוט. הרבה פעמים בפריפריות אנחנו רואים את מרחק של ההבנה שלהם את העולם של ההייטק. אני יכולה להגיד שהייחודיות המשמעותית של המיזם היא שאנחנו רוצים להגדיל את המשפך של כמות הנכנסים, לצמצם את הנשירה שלהם. ברגע שהצעיר התעניין, נכנס, התחיל ללמוד בסיום PreTech לימודים טכנולוגיים, הוא יגיע הרבה יותר מבושל, הרבה יותר מוכן ואנחנו נראה פחות נשירה של אותם צעירים שעברו את התהליך המקדים הזה.

היעדים שלנו רק לשנת 2025 הם שנרצה לראות סדר-גודל של 300 צעירים שיעברו את התכנים של החשיפה, תכנים שרק מנגישים את עולמות ההייטק, ונרצה לראות סדר-גודל של 160 צעירים שעברו את כל התהליך במלואו, ארבעה חודשים שלמים שבסופם הם ישתלבו בלימודים. כשאנחנו אומרים "לימודים" אנחנו מדברים על אקדמיה והכשרות מקצועיות. אנחנו מנגישים להם הכשרות איכותיות שקיימות לטובת השתלבות בהייטק וגם כמובן אקדמיה, גם מתוך תפיסה ורציונל שאנחנו לא רוצים השתלבות שהיא לא איכותית אלא לבנות את הצעיר ולעזור לו להשתלב בצורה איכותית. סדר-גודל של ארבעה חודשים, כמו שאמרתי, יש כמה שלבים, לא כולם ממשיכים לכל השלבים. תהליך מאוד מאוד מעמיק. בסוף הצעיר יוצא עם חיזוק הכישורים שלו לעולם העבודה בכלל ולעולם ההייטק בפרט ותוכנית אישית שעוזרת לו להבין איך הוא יגיע ליעד המיוחל.

תודה רבה.

תכנית אחרונה היא ייעודית עבור נשים ערביות בשיתוף פעולה עם She Codes. בפברואר הקרוב אנחנו הולכים להפעיל שיתוף פעולה עם רואד, קרן רוטשילד בבאקה אל-ג'רבייה ואום אל-פחם לטובת שילוב עשרות נשים ערביות בלימודי הייטק.

תודה רבה. אלה שמסיימים לימודים, לימודי מדעי המחשב, תוכנה וכו', יש להם בעיה להתקבל לחברות בהייטק כי אין להם ניסיון. האם יש תוכנית לנסות להכשיר אותם בשביל להפוך אותם מג'וניורים לסניורים?

בוודאי. רשות החדשנות תיכף תציג את תוכנית "הזנק להייטק" שאמונה על תוכנית ההתמחויות. גם במסגרת תוכנית "פורסאטק" ניתן מענה. ד"ר אלעד דה מלאך, בנק ישראל, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על ההזמנה להיות פה. אלעד דה מלאך, כלכלן בחטיבת המחקר בבנק ישראל, אציג פה בקצרה ממצאים שהם במקור מנייר שפרסמנו בבנק ישראל לפני כשלוש שנים, ניסינו קצת לעדכן את הנתונים, ככל שאפשר. אנחנו חושבים שהניתוח והתמונה הכללית לא מאוד השתנתה. דיסקליימר כללי – יכול להיות שחלק מהמספרים יהיו מעט שונים מהמספרים שהיו במצגת של משרד העבודה, כי זה היה להבנתי שיעור של משרות הייטק גם לאנשים שעובדים מחוץ לענף ההייטק ואנחנו ספציפית בניתוח בתוך ענף ההייטק.

מגזר ההייטק הוא רכיב מרכזי בצמיחת המשק הישראלי. בעשורים האחרונים הוא 17% מהתוצר, 11% מהשכירים. כמובן שבהייטק יש מחסור מתמשך בכוח אדם מיומן וייצוג החברה הערבית בהייטק נמוך מאוד. הנתון הכי עדכני שראינו לגבי מגזר ההייטק זה ש-1.4% מהשכירים הערביים עבדו בהייטק, לעומת 12.6% מהשכירים היהודים. אם אנחנו מסתכלים באיור הזה על המגמה על פני זמן רואים איזושהי מגמת שיפור אבל היא מאוד קטנה, בטח אם מסתכלים במונחי אחוזים. כשכתבנו את המחקר המקורי היו לנו נתונים עד 2019, אז זה היה 1.2%, היום זה 1.4%. כמובן קצת יותר טוב, אבל אם הם רואים את הגידול המקביל בקרב היהודים אז במובן מסוים הפער אפילו קצת התרחב.

12.6% החברה היהודית זה מסך כל המועסקים?

מהשכירים, כן.

זאת אומרת שבחברה הערבית אנחנו רואים שהעלייה היא איטית מאוד ואין פיקים, הכול לאט-לאט.

השיפור הוא מתון, בטח אם מסתכלים מבחינה אחוזית. דיברו גם בכמויות מוחלטות, זה קצת יותר גדול, אבל כדי לקבל את הסקאלה הכללית ואת הפערים חשוב להסתכל על זה. אם מסתכלים בתוך החברה הערבית, אנחנו רואים שהייצוג הכי נמוך הוא בקרב הערבים המוסלמים, שם זה 1% מהשכירים, ייצוג ברמה קצת יותר טובה בקרב הערבים הנוצרים ובקרב הדרוזים.

אתה יכול להגיד מבחינה גאוגרפית היכן הם ממוקמים?

יש לי על זה שקף עוד רגע.

האם הערבים הנוצרים הם מהכפרים או בעיקר אלה שגרים בחיפה, בנצרת, בעכו, לוד או רמלה, כלומר בערים?

לא עשינו פילוח בתוך הנוצרים לפי מיקום גאוגרפי, זה קצת רזולוציה קטנה מדי בסקר, אבל כן נציג פילוח גאוגרפי באופן כללי. אני חושב שהשקף הזה חשוב. אני מתנצל מראש שהנתונים בו הם ישנים, הם מ-2018, אנחנו חושבים אבל שהניתוח הכללי שבו עדיין רלוונטי בגלל שכמו שראיתם באיור הקודם, השיעור, לפחות במונחי אחוזים, לא גדל מאוד מאז.

אנחנו רואים שבשלב התחתון בפירמידה הערבים הם 25%, אם מסתכלים על האוכלוסייה הצעירה, גילאי 18 עד 34, ולעומת זאת, בטופ של הפירמידה הם 3% מהעובדים בהייטק. כלומר, אנחנו רואים שהפער הזה בולט מאוד וזה פער שנצבר בכל שלבי הפירמידה. אפשר לראות שהשיעור של הערבים מכלל הסטודנטים הוא 17%, כבר הרבה יותר קטן מ-25% בקרב הצעירים, כך שיש חסמים במערכת החינוך בשלב הזה. בין התכלת לכתום רואים שהם 17% מכלל הסטודנטים ו-12% מהסטודנטים למקצועות ההייטק. זאת אומרת בשלב בחירת המקצוע או הקבלה למקצועות ההייטק. אחוז הערבים מבין מקבלי התארים הוא 4%. די דומה לאחוז שלהם בהייטק. לומדים מהפירמידה הזאת שיש פה חסמים גדולים - - -

זאת אומרת שיש נשירה רבה.

נכון. זה בדיוק ההבדל - - -

הנתונים האלה רק מ-2018?

כן. אמרתי, הנתונים הם ישנים, מ-2018.

הם ישנים והמגמה השתנתה, אני חייבת לציין.

אמרתי מראש אבל ראינו שהטופ של הפירמידה לצערנו לא מאוד השתנה. לכן אנחנו חושבים שהניתוח באופן כללי – עוד מעט נדבר על מספרים מוחלטים אבל לפחות במונחי אחוזים – הוא עדיין רלוונטי ועדיין יש קשיי השתלבות.

עכשיו נדבר על הניצנים של המגמות החיוביות. במספרים אבסולוטיים, אם לא מסתכל על זה מבחינה אחוזית, מספר השכירים הערביים גדל פי ארבעה, מ-2,200 ל-9,000. 9,000 זה עדיין מספר קטן ביחס לחלקם באוכלוסייה, אבל אם מסתכלים על השינוי במספרים כן רואים אותו. יש גם גידול במספר הסטודנטים הערבים בתחומי לימוד עם זיקה להייטק. הנתון שיש לנו מ-2022 הוא 10,000, כעשור לפני זה היה 5,000, אז רואים את הניצנים של המגמות החיוביות, כן בתמונת המאקרו עדיין יש - - -

אתה יודע להגיד למה? לנתח את המגמה הזאת? צמיחה פי ארבעה זה משהו שהוא חריג, אז איך אפשר להמשיך את החריגות הזאת?

שני דברים: אחד, המספר היה מאוד מאוד נמוך. 2,000 שכירים ערבים בהייטק מתוך ענף של 400,000 עובדים זה מספר מאוד מאוד קטן. אם ניקח את זה לקיצוני – כשאתה גדל מ-1 ל-2 אתה גדל ב-100%. כלומר, הגידול היה גדול במספרים מוחלטים, אבל כשנסתכל על זה שמראש הערבים הם חלק מאוד מאוד קטן מעוגת ההייטק אז גם הגידול הגדול הזה במספר המוחלט לא הגדיל מאוד את השיעור שלהם בהייטק. גם צריך לזכור שיש מגמת גידול דמוגרפית, יש גם גידול אבסולוטי באוכלוסייה הערבית. אבל יש באמת ניצנים של מגמות חיוביות.

כשהסתכלנו על הפירמידה הזאת אמרנו שהשלב המרכזי הוא ברכישת ההשכלה, שם נמצאים החסמים העיקריים. זה קשור כמובן לפערי מיומנויות שנוצרים עוד בגיל מוקדם. באיור הימני רואים את ציוני סקר PISA מ-2022 ורואים פערים גדולים בהישגים בין דוברי עברית לדוברי ערבית. האיור השמאלי הוא מסקר יותר מעודכן, סקר PIAAC, שהוא בוגרים בגילאי העבודה, וגם שם רואים את הפערים האלה. כמובן שהפערים האלה קשורים אחד לשני כי פערים שנוצרים בגיל מוקדם במערכת החינוך מאוד קשה לצמצם בשלבים יותר מאוחרים. מהממצאים אנחנו יודעים שרוב הפער בין יהודים לערבים בתעסוקה בהייטק נובע בשלב הבסיסי הזה של המשפך, בשלבים של רכישת השכלה רלוונטית להייטק.

יש גם הסברים נוספים לקשיי ההסתגלות של הערבים, למשל ההסבר שיושב-הראש העלה לגבי ההתפלגות הגאוגרפית. פה רואים את זה מאוד בולט. צד ימין זה ההתפלגות הגאוגרפית של מגורי האוכלוסייה הערבית במחוזות הצפון וחיפה, האיור השמאלי זה מקומות העבודה של העובדים בהייטק, שם כמובן הרוב נמצא בתל אביב והמרכז. אז יש פה גם איזה mismatch גאוגרפי שגם הוא איזשהו חסם להשתלבות בתעסוקה.

יש עניין נוסף – שבגלל הזמן אני לא אכנס אליו, בטח יש אנשים שיודעים לתאר אותו יותר טוב, כמו משרד העבודה – והוא שלערבים רבים חסרים רשתות קשרים מהסוג שיש ליהודים, למשל דרך השירות הצבאי, פחות מהם לפעמים שמעו בכלל על תחום היזמות וההייטק. יש כמובן בשנים האחרונות הרבה ארגונים ויוזמות, דיברו פה על צופן והתוכנית "פוראסטק" וכן הלאה, אלה כמובן יוזמות מבורכות לשיפור ההשתלבות של בוגרי לימודי הייטק בתעשייה.

לסיכום, ייצוג העובדים בחברה הערבית במאקרו הוא עדיין נמוך מאוד. יש שיפור במספרים האבסולוטיים אבל הוא עדיין נמוך. ייצוג החסר הזה פוגע גם באוכלוסייה הערבית וגם כמובן בכלל המשק הישראלי כי המגזר ההייטק והמגזר הצומח לא מממש את מלוא הפוטנציאל והכישורים שיכולים להיות לו.

ההמלצות שלנו הן כמובן קודם כל בבסיס הפירמידה, להגדיל את ההשקעה בשיפור איכות מערכת החינוך הערבית, צמצום פערי ההישגים מהגיל הרך ועד לאוניברסיטה. יש לנו המלצות מפורטות בתוכנית האסטרטגית של הבנק להאצת הצמיחה שמתפרסמת כל כמה שנים. הפרסום העדכני כרגע הוא מ-2023. יש לתת מענה לבעיית הנשירה של הערבים במקצועות ההייטק, להפעיל תוכניות מעקב וסיוע. שילוב הערבים בענפי ההייטק הוא תהליך חשוב גם להאצת האינטגרציה באופן כללי בכלכלה וגם כדי לאפשר להייטק הישראלי לממש את מלוא פוטנציאל ההון האנושי.

למי אתם מעבירים את ההמלצות האלה?

את ההמלצות של התוכנית האסטרטגית אנחנו מעבירים לממשלה. הפרסום האחרון היה בינואר 2023, עם תחילת הכהונה של הממשלה.

לפי מה שנאמר כאן אנחנו מזהים את הבעיה, אנחנו מתחילים לתת פתרונות אבל זה עדיין לא מספיק. אשמח לשמוע את התייחסות נציג משרד החינוך לכל הנושא של התאמת והכנת התלמיד הערבי לשלב ב', אחרי התיכון להייטק. כל הנושא של חמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה. אני מודע לכך שאחוז בוגרי חמש יחידות מתמטיקה בבתי הספר הוא נמוך אבל הייתה תוכנית של משרד החינוך כשבנט היה שר. מה עושה משרד החינוך בשביל לפתור את הפקק הזה של התלמידים? התלמידים לא מגיעים להייטק ולהשכלה גבוהה כי הם לא מקבלים את ההכשרה הנכונה והמתאימה בבתי ספר תיכוניים.

אני אחדד את השאלה שלך כי זו שאלה טובה. בינואר 2023 בנק ישראל העביר לכם את התכנית שלהם שנקראת "תוכנית בנק ישראל להאצת הצמיחה במשק - צירי פעולה אסטרטגיים מומלצים לממשלה", שחלקים ממנה התמקדו במה שיושב-הראש אמר, בצמצום הפערים והיכולת של תלמידים ערבים. אני אשמח לדעת מה למדתם מהתוכנית הזאת ומה יישמתם.

יגאל דור, מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי. יש תוכנית אחת שאתם מכירים, תוכנית אמ"ת, שעובדת כבר 13 שנים בשטח ושם אנחנו מעודדים את התלמידים להגיע לחמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה או חינוך טכנולוגי, כשאנחנו מתחילים את התוכנית הזאת בצורה ספירלית כבר מכיתה ז'. יש בתוכנית הישנה 30 בתי ספר ערביים ששם רואים ממש את השינוי במגמה של מספר הבוגרים שמסיימים עם חמש יחידות מתמטיקה וגם עם מקצוע מדעי נוסף או מקצוע טכנולוגי.

בתשפ"ד, במסגרת תוכנית ההייטק, החלטה 550, פתחנו אותה בעוד 58 בתי ספר במגזר הערבי בדואי ובתשפ"ה 51 בתי ספר. כלומר, מעבר ל-30 שיש, יש עוד 109 בתי ספר שאנחנו רצים עם התוכנית הזאת ואנחנו מצפים לראות את התוצאות כבר בשנה הבאה. מעבר ללימודים עצמם אנחנו גם יוצאים בכמה תוכניות של חיזוק הציר המנטלי, אנחנו גם עובדים עם רואד. אנחנו בונים תוכנית עכשיו איך אנחנו מעודדים את התלמידים, מראים להם תמונת עתיד, לוקחים אותם לסיורים בחברות הייטק, מדברים עם ההורים. במקביל אנחנו גם עובדים על קידום בנות באותה תוכנית, מעודדים את הבנות לכל מיני פעילויות מעבר ללימוד ולבחור במקצועות האלה.

הדבר האחרון שאנחנו פועלים בו זה כל הנושא של המיומנויות. אנחנו היום מעבירים כשירויות מעבר ללימוד עצמו, לא רק תכנים אלא פיתוח של התמודדות עם בעיות מורכבות, עם חשיבה מתמטית, ואנחנו מחלחלים את כל הדברים האלה לשטח. אני מקווה לראות את התוצאות כבר בסוף שנה הבאה בקבוצה הראשונה שהתחלנו איתה.

יש בחיים מה שנקרא דוגמה אישית, כאשר תלמיד רואה איזושהי דוגמה, בן-אדם שמצליח, לפעמים הוא רוצה לחקות אותו. השאלה אם כדאי שמערכת החינוך תדאג שיהיו ביקורים של אנשים בחברה הערבית שמצליחים בהייטק, שיעשו סיבוב בבתי הספר, יבקרו, יספרו על עצמם לתלמידים, תלמידי י"א, י"ב ואפילו י', שיראו שהינה, יש, אנחנו מוצלחים, הגענו להייטק, איך עשינו את זה, אולי זה יהיה קטליזטור לאהוב את המקצוע ולרצות להידמות להם.

את זה אנחנו עושים במסגרת הציר המנטלי. יותר מזה, אנחנו לוקחים בוגרים של אותו בית ספר ומחזירים אותם לבתי הספר, שיראו את הדמויות האלה לחיקוי. אם אין מאותו בית הספר אז אנחנו משלבים את זה מבתי ספר אחרים. עכשיו אנחנו בדיוק בונים את התוכנית הזאת ואנחנו נשתמש בהמלצה הזאת.

מה המענה שאתם נותנים לבעיית הנשירה של סטודנטים ערביים במקצועות ההייטק מהלימודים?

זה לא סטודנטים, זה תלמידים. אנחנו נותנים להם שעות תוספתיות.

הוא נציג משרד החינוך, לא המל"ג. יש נציג של המל"ג?

יש נציג של אוניברסיטת תל אביב.

אתה ברשימת הדוברים, כבר נגיע אליך. סמי להיאני, בבקשה.

סמי להיאני, מנהל האגף לפיתוח כלכלי, ברשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי. אנחנו מובילים את החלטה 550. החלטה 550 באה לעודד ולנסות לצמצם את הפערים, כאשר חלק בלתי נפרד מתוך העבודה שלנו הוא יחד עם משרדי הממשלה השונים – משרד הכלכלה, משרד העבודה, משרד המדע, הרשות לחדשנות, משרד החינוך – לנסות להרחיב כמה שיותר את השטח של הייטק בכלל, תעסוקה בפרט ויזמות כמובן. היזמות היא מול רשות החדשנות והיא הבסיס לייצור מקומות העבודה. שם עדיין אנחנו נמצאים בפער מאוד מאוד מהותי. גם בתעסוקה אבל ביזמות הפער הרבה יותר גדול.

השקעת הכספים לא מבוטלת, כך שאני לא חושב שעד 2026 – בהנחה שהחלטת הממשלה והתקצוב יהיו – יהיו פערים או בעייתיות כלשהי באשר לנושא של הנחת תקציבים. אבל הבעיה המהותית לדעתי האישית היא בנושא השילוב לאחר האקדמיה של אותם ג'וניורים, וחלק אפילו מהסניורים, בתקופה הספציפית הזאת של האקדמאים הערביים או המועסקים הערביים בנושא המו"פ, הפיתוח בהייטק, שהוא למעשה הקטליזטור המהותי במדינה ואמור לתת גם את הפער האפשרי שיכול להיות.

אנחנו משקיעים לא מעט כסף, אני יכול להגיד מיליונים ומיליארדים אפילו, יחד עם משרד החינוך ומשרד המדע. החלאת הממשלה 550 מבוססת על שיתוף של המשרדים בתוספת תקציבית של משרד האוצר, בה אנחנו אמורים לתכלל את העבודה הזו. אין ספק שהנושא של ההייטק והתעסוקה בו תפסו מרכזיות בהחלטה. אני מקווה שאחרי 2026 – כיוון שתקופה של חמש שנים לא מספיקה – אנחנו נמשיך את הדרך הזאת. זו דרך שחשובה לטווח ארוך, אנחנו לא יכולים לרוץ בתחום הזה לטווח קצר ולא בזמן קצר.

תודה רבה. פרופ' יוסף משהראוי, בבקשה.

אני מאוד מאוד שמח להיות. אני פרופ' יוסף משהראוי, חוקר עמוד שדרה וממונה מוסדי על הקשרים עם החברה הערבית ושילוב הערבים באוניברסיטת תל אביב. הרבה עבודה עשינו שם ואנחנו מצליחים. כשאנחנו מדברים על הסטודנטים, אני חייב להגיד שיש עניין שתמיד נופל בין הכיסאות וזה שהם כאילו צריכים לבוא עם איזשהו מוצר מוגמר. זה לא כך. סטודנטים מגיעים אחרי תהליך של הרבה שנים במשרד החינוך ובבתי הספר, ובחברה הערבית, כמו שאתה יודע, ד"ר יאסר, ההכנה היא קשה ביותר. הלחץ, הפחד, הדרמה כשהם כשמצליחים להיכנס לאוניברסיטה, כשסוף סוף מגיעים לפסיכומטרי גבוה וסף שמתקבלים, הם גבוהים.

למשל, השנה בדקתי ו-50 סטודנטים התקבלו אצלנו למדעי המחשב. זה המון, זה שינוי משמעותי, אבל בום, סמסטר אחד, שנה ראשונה, דרמה ויש נשירה דרמטית. אנחנו לא יכולים בכמה חודשים להכין את הסטודנט לרמה המאוד גבוהה שנדרשת ברמות כאלה, בטח במוסדות מאוד מאוד רציניים. יש תמיכה ויש פרויקטים, יש לנו למשל את פרויקט "סאווה" מהוות"ת והמל"ג שנועד לתמוך ויש ליווי אבל זה דבר אחד - - -

סליחה שאני קוטע אותך אבל אולי בגלל זה האוניברסיטה צריכה להכין תוכנית מותאמת אישית לאותם 50 סטודנטים שהתקבלו. קשה להתקבל למדעים, ל-50 האלה היה קשה להתקבל, אני בטוח שיהיה להם קושי במיוחד בשנה א'. שנה א' זו השנה הכי קשה לכל סטודנט ערבי. השפה היא קושי מרכזי. אני אדבר על עצמי, כשהתחלתי ללמוד, 60% מההרצאה לא הבנתי. למדתי ביולוגיה, הקורס הכי קשה שהיה לי היה ביולוגיה של התא. בכימיה הצלחנו יפה מאוד, בפיזיקה, במתמטיקה, כי שם אין הרבה דיבורים. לכן אני אומר, גם כאן צריך להתאים את תוכנית הלימודים לאותם אנשים, תוכנית ייחודית לפחות בסמסטר א'.

אני מסכים, רק שאני חושב שהסטודנטים זה עם צעיר ודינמי ורוצה ללמוד ולעבוד. אנחנו מנסים להרגיע אותם בסמסטר הראשון, זה לא קל. הם מגיעים כאילו הם שולטים בפיזיקה חמש יחידות, והם לא שולטים, גם אם יש להם ציונים גבוהים. אני אומר את זה בצורה עדינה. גם אם באים עם מתמטיקה חמש יחידות הם לא שולטים, בשיעור אחד הם מבינים שזה הרבה מעבר לזה.

לפי דעתי, התוכניות האלה שאנחנו עושים לא מספיקות. ציינתי למשל את תוכנית "סאווה", יש תוכנית נוספת שאני אדבר עליה בקצרה כי ממש חשוב שתבינו עד כמה ההכנה בשטח היא חשובה כבר מגילאים רכים וכמה צריך להטמיע בהם את הטכנולוגיה, את ה-STEM. תוכנית "מאתין", התחלנו לפני כמה שנים וממש רואים עלייה משמעותית במודעות, בערנות של התלמידים בכיתות ט'-ח' לבוא וללמוד פעם בשבוע באוניברסיטה, הם עושים את זה וזה תוכניות מאוד מצליחות. אבל אני מסתכל על זה ברמה ארצית, עם אחוזים שעשר שנים לא השתנו בצורה דרמטית, זה אומר שמשהו תקוע – ואני חייב להגיד את זה בצורה ישירה – תקוע בהקשר של מה שקורה בשטח, בבתי הספר.

אנחנו חייבים לסיים בזמן אז תגיד לי המלצה אחת שלך.

אני רוצה להגיד לך, בגלל שאני פועל בעניין החינוך בבתי הספר הרבה, שחייבים שינוי לגבי בתי ספר טכנולוגיים בערים הערביות שיכינו אותם מגילאים צעירים בתהליך מאוד מוטמע, של רול-מודלים כמו שאמרת, של תוכניות, של פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, שיבינו לקראת מה הם הולכים, שיבינו שזה משהו שקשור להייטק, שקשור לטכנולוגיה, ואז לתוכניות כמו "מאתין" ודברים אחרים יהיה הרבה יותר קל להביא אנשים שיצליחו, כי הנשירה היא דרמה.

כמה שאתה עוזר להם וכמה שהם לוקחים שיעורים פרטיים – ואנחנו נותנים באוניברסיטה בעשרה שקלים – הם עדיין מתקשים, ואז הם מסיימים עם ממוצע ציונים נמוך, ואז הם גם לא מתקבלים לחברות כי לא רוצים את אלה שיש להם ציונים נמוכים, הם "אוכלים אותה" מהסמסטר הראשון, מהשנה הראשונה, לאורך כל התואר ואז כל הקריירה. יש אינטראקציה בין החלקים האלה וחייבים להתחיל לעשות מסלול ברור, שיהיה עשר שנים אבל שיהיה ברור שאנחנו עושים שינוי, שבעוד עשר שנים תהיה דרמה בשינוי, ולא כמו שאנחנו רואים כאן, גרפים מתעתעים, למעלה ולמטה, קצת פה ושם.

תודה רבה. חיר עבד אלראזק, בבקשה.

כאמור, כל הפעילות של רשות החדשנות למען החברה ושילובה בהייטק זה במסגרת תוכנית 550 שסמי הזכיר. יש לנו תקציב ייעודי למשך חמש שנים כדי לשלב את החברה הערבית בהייטק, ביזמות כמובן, לא רק בתעסוקה. יש לנו מספר תוכניות, אני אסקור אותן בקצרה.

"הזנק להייטק" – בשנה שעברה אישרנו חמש מסגרות שאמורות לפתוח שלוחות חדשות של חברות הייטק בחברה הערבית. מרכזי החדשנות מובילים את המהלך הזה מול חברות, כשכל מרכז לקח על עצמו להביא שלוחה לאזור שלו. מרכז נורת'מד בסח'נין התחייב להביא שתי חברות, GSOC ועוד חברה. כפר קאסם גם התחייבו להביא שתי חברות לאזור, אחת מהן חברה מובילה והשנייה בבישול. גם עמותת ItWorks לקידום אוכלוסיות בייצוג חסר בהייטק התחייבו לפתוח שתי שלוחות, אחת בג'וליס ואחת באזור המשולש, עם כמות גדולה של משולבים, 35 אנשים.

הזכירו פה את השילוב של ג'וניורים והקושי בכך, התוכנית ממוקדת רק בשילוב ג'וניור בתפקיד ראשון. השלוחה חייבת להעסיק חמישה ג'וניורים בתפקיד ראשוני, בליווי סניור כמובן שאחראי על שילובם בהצלחה בתוך החברה. המהלך הזה הוא גם לעידוד שילוב אוכלוסיות בייצוג חסר, הערבים ופריפריה, ובדרך כלל זה הולך ביחד. עוד תכנית שיש לנו לשילוב מוצלח של ג'וניורים בהייטק זה ההמשך של "הזנק להייטק" שנותן דגש על התנסות מעשית לאחר התואר. פה הדגש הוא על ההתנסות. בדרך כלל התקופה היא משישה עד תשעה חודשים, אבל חברות לרוב, כשרואות שהג'וניור משולב בהצלחה, משאירות אותו, וזה הקונספט פה.Place-IL, ItWorks, אפל ועמותת תפוח, מובילים את התוכניות האלה עם 194 מועמדים ומועמדות.

אנחנו ממשיכים להפעיל את מרכזי החדשנות שלנו שפועלים לחמש שנים, שהם גם מחוללי יזמות ותעסוקה, כולם באמצע השנה השנייה.

לגבי כל מרכזי החדשנות שהקמתם, מה היעדים שהצבתם לעצמכם לעוד שנתיים, שלוש, ארבע? האם יש לכם יעדים כמה מהחברה הערבית יועסקו בהייטק או יוכשרו? האם יש לכם נתונים עד 2026, שזה סוף התוכנית של החלטת 550?

יש יעדים מוגדרים של תוכנית 550: הוספה של כאלף עובדים כל שנה, אבל למרכזי החדשנות יש יעדים אחרים, לא רק תעסוקה. לרוב הם מתעסקים בקידום יזמות, ליווי יזמים, הקמת חברות סטארט-אפ. כפי שסמי אמר, אם אנחנו מדברים על מספר נמוך של מועסקים בהייטק, על כמה וכמה מדובר על היזמים והיזמות בהייטק, במיוחד יזמות. המטרה של המרכזים האלה היא הקמת חברות סטארט-אפ עם ליווי של יזמים ופתיחת דלתות למקורות גיוס וליווי. לצד מרכזי החדשנות שפועלים בסח'נין, כפר קאסם, ערערה ומזרח ירושלים, פועל גם מועדון אנג'לים שיעזור ליזמים ויזמות לגייס כספים, וגם שני מאיצים, אחד באוניברסיטת תל אביב והשני באגודת הגליל בשפרעם, גם הם פועלים לליווי יזמים והובלתם להקמת סטארט-אפ בהצלחה.

תוכנית אחרונה.

עוד תוכניות שיש לנו זה חשיפה ליזמות באקדמיה ובבתי חולים. יש כאן רשימה ארוכה, אנחנו נאשר לפרסם את המצגת הזאת כדי שמי שרוצה לדעת ייחשף לזה. בשיתוף עם משרד העבודה, יש לנו פלטפורמה שפיתחנו קודם ואני מעודדת את כולם להעתיק את כתובת האינטרנט, להיכנס ולהתרשם. הפלטפורמה אמורה לעדכן כל שנה את המספרים ואת האחוזים של הון אנושי פוטנציאלי להייטק של החברה הערבית אבל לא רק. יש שם כמובן השוואה לאוכלוסייה הכללית, עם פילוח אזורי ומגדרי.

אני עוצר אותך כי אנחנו חייבים להתקדם. נקיים דיון עומק עם רשות חדשנות ואז ניכנס לכל התוכניות האלה. אני אשמח לקבל נתונים ויעדים של המשרד, זמנים, שנים, כמה, בכל התוכניות.

יש לי וגם לסמי, נשמח לשתף.

תודה רבה. צח בסול, משרד האוצר, בבקשה.

התייחסו לפניי מהמשרדים, חשוב לנו לצייר את תמונת המצב, לפחות מלמעלה, כפי שאנחנו רואים אותה וכמו שאנחנו מתקצבים אותה. לצד החלטת ממשלה כמו החלטת 550 שעוסקת במגזר הערבי, אנחנו מתייחסים להחלטת ממשלה 172 להגדלת ההון האנושי להייטק כאחת מתוכניות העבודה המרכזיות שהמטרה שלהן היא באמת להגדיל את כמות הבוגרים של החברה הערבית שמשתלבים בהייטק ומהווים מקור לצמיחה. ממש לפני חודשיים-שלושה פורסם גם דוח ההתקדמות השנתי של החלטת ממשלה 172 ואנחנו שמחים ועובדים יחד עם המשרדים כדי שגם התוצאות יעמדו ביעדים שהציבה לעצמה הוועדה והדוח שאותו הגישה לממשלה, וגם שהתקציבים ינוצלו בהתאם לדבר הזה. אנחנו כרגע רואים שיעור ביצוע משוקלל של מעל 70% של התקציבים שמיועדים להשכלה גבוהה, לרשות החדשנות, למשרד המדע, כל אחד על פי חלקו.

אפשר לדבר על יעדי הוועדה ועל העמידה בהם אבל מבחינתנו מה שחשוב תמיד לנו לבוא ולשקף כאן בוועדה זה את הגיבוי שאנחנו נותנים להחלטת הממשלה הזאת, ליעדים שהיא הציבה ולתקציב התוספתי שבו משרד האוצר מתקצב את המשרדים לצורך הדבר הזה. במקומות שבהם הביצוע הוא נמוך או שהיעדים לא מגיעים לעמידה מלאה, אנחנו רואים אתגרים במשרד החינוך ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה על מנת להגיע ליעדים האלה, לעדכן את התוכניות ככל שנדרש ולעמוד ביעדי התוכנית.

תודה רבה. ראית כאן את הנתונים לגבי הנשירה, הם מאוד מאוד מדאיגים, מ-12% מגיעים לסוף הדרך 3%, 9% נופלים בדרך וזה חבל. אולי משרד האוצר, עם האוניברסיטאות, יכינו תוכנית מתוקצבת לראות איך למנוע את הנשירה הזאת ולטפל בה, כך כבר אתה מרוויח 9% שלא צריך להשקיע בהם עוד פעם, מלכתחילה. אני אשמח אם תחשבו על זה.

אני לא אדבר בשמם של אנשי הות"ת שאחראיים על תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה ביחד איתנו, אבל אגיד שיש כבר כיום תוכנית מעטפת שמטרתה להנגיש לסטודנטים מכלל המיעוטים, לאו דווקא המיעוט הערבי, את חוויית הלימודים באקדמיה מתוך הבנה שמגיעים אליה עם פערים שכבר נוצרו. אנחנו עובדים איתם על טיוב הדבר הזה לכל מגזר לפי הצרכים שלו.

תודה. נשמע את התייחסות נציג המועצה להשכלה גבוהה לדברים האלה.

שלום, אחמד אסמר, מל"ג-ות"ת. אנחנו, במאי שנה שעברה, עשינו תעדוף תחומי לימודים, עשינו רשימה של ארבע רמות של תחומי הלימוד שמבוקשים לחברה הערבית, כשהעדיפות הראשונה זה כל תחומי ההייטק, מתוך הבנה שכן רוצים לשלב יותר סטודנטים מהחברה הערבית בתחומי ההייטק. לא אדבר על העליות היפות שהיו בתוך המערכת כי כבר התייחסו לזה החברים פה. אנחנו גם, במסגרת התוכנית "רואד", שהיא תוכנית בתוך הקהילה לחברה הערבית, נותנים ייעוץ לצעירים ומעודדים אותם ללכת לתחומים הנדרשים, שבראשם ההייטק.

אני אתייחס גם למה שהעלית, יושב-הראש, והוא הנושא של העברית, שהיא חסם נוסף מעבר לאתגרים במקצועות עצמם. גם אם צעיר בא עם חמש יחידות מתמטיקה זה עדיין לא מספיק, הוא צריך להתגבר על חסם העברית. המל"ג החליט לפני כמה חודשים לפתוח מכינות עם תקצוב ות"ת להתגבר על הסיפור של העברית. מערך המכינות הוא גם אם לסטודנט אין מספיק מתמטיקה, הנדסה או כל מקצוע שקשור להייטק, מדעי המחשב, והוא נועד כן לתת לו עוד צ'אנס, עוד הזדמנות להתגבר על זה. יש מכינות באורכים שונים, כולל גם מכינות לעברית.

בתחומי הלימוד, כפי שציין צח, יש את מודל התקצוב שדרכו אנחנו מעודדים ומתקציבים את המוסדות לקבל סטודנטים מהחברה הערבית לתחומי ההייטק. גם מה שאמר פרופ' משהראווי בנוגע לעשייה של המוסדות, גם הוות"ת מתקצב מעטפת למוסדות, וזו מעטפת יותר גדולה ככל שהמקצועות יותר נדרשים, כמו ההייטק, יש תקצוב יתר, מקדם יותר גדול למוסדות. הדבר האחרון שאני אדבר עליו הוא תוכנית הישגים להייטק.

תוספת התקציב שהגדרת כתקציב מעטפת, האם זה מטפל בכל הסוגיה של נשירת תלמידים מההייטק? הנשירה היא מאוד מאוד גבוהה וזה צריך להדאיג אתכם לדעתי כמועצה להשכלה גבוהה.

זה באחריות המוסדות. אנחנו מתקצבים והמוסד אמור לתת את המענה. אנחנו מתקצבים את המוסדות. יש יותר סיכון לאוכלוסייה הערבית או אוכלוסיות הגיוון, המוסד צריך לדאוג לזה מהכסף שהוות"ת מעביר לו.

זה לא מספיק. אתם הגוף המבקר. זה לא מספיק לשפוך כסף בלי לראות תוצאות. אתם צריכים לבקש מהם דברים מוגדרים.

התקצוב הוא לפי תפוקות. כלומר, המוסד צריך להיות מודאג אם יש לו נשירה גבוהה. ככל שהנשירה פחותה, הכסף יוזרם לו. זה לא שהוא מקבל את כל הכסף כשהסטודנט מתקבל, יש פעימות וציוני דרך ולפיהם הוא מקבל את התקצוב.

משפט אחרון.

תוכנית "הישגים להייטק" זו תוכנית שכוללת גם מעטפת, גם ליווי בתוך המוסדות וגם מלגה לסטודנטים, כש-17% מתוך הסטודנטים בתוכנית הזאת הם מהחברה הערבית.

תודה רבה. יוסף ג'בארין, מנהל תוכנית העצמה, גבעת חביבה.

שלום לכולם, אני רוצה להציג בקצרה את תוכנית "פרחי הייטק". התוכנית עובדת כבר עשר שנים בגבעת חביבה. התוכנית היא הכשרה מקצועית לתלמידי תיכון מהחברה הערבית. התוכנית כוללת חמש שנים במהלכן התלמיד אוגר נקודות זכות ויכול לסיים כבר תואר ראשון בגיל צעיר. התוכנית עובדת בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית בנתניה, בשנתיים ראשונות התלמידים לומדים בגבעת חביבה ולאחר מכן עוברים ללמוד בקמפוס של האקדמית נתניה.

אחת – נגישות תרבותית וגאוגרפית. גבעת חביבה ממוקדת באזור מרכזי יחסית שהתלמידים יכולים להגיע אליו, כל תלמידי המשולש הצפוני והדרומי, בקלות. הנקודה השנייה היא העשרה בשפה העברית – אנחנו גם מתגברים את התלמידים שלנו בשפה העברית. תלמיד בכיתה ט' או י' מתחיל אצלנו תוכנית, כולנו יודעים שהשנה הראשונה היא בדרך כלל קשה מבחינת שפה, ועוד יותר קשה שמדובר פה בתלמידים צעירים. נקודה שלישית – חונכות. בנוסף להעשרה שאנחנו עושים לתלמידים, אנחנו גם מלווים אותם. תלמידים משנה ג' וד' חונכים את תלמידי שנה א'.

הנקודה הרביעית שאנחנו עובדים עליה הרבה זה הנחות בשכר הלימוד ומלגות. מדי שנה אנחנו מחלקים מעל 150,000 שקל כהנחות ומלגות. נקודה אחרונה זה סיורי מעסיקים. אנחנו מדי שנה נוסעים עושים לשלושה סיורים בחברות הייטק, שם התלמידים פוגשים אנשי הייטק גם מהחברה הערבית וגם מהחברה היהודית, שומעים על סיפורי הצלחה. זה בעצם נותן להם מוטיבציה להמשיך בלימודים.

כמה תלמידים נחשפים לכל זה בסך הכול?

אנחנו כל שנה מתחילים את התוכנית עם 100 תלמידים.

מאיפה הם מגיעים?

בעיקר מאזור המשולש הצפוני והדרומי. יש לנו קצת מהצפון אבל אנחנו יותר ממוקדים גאוגרפית במשולש כי שם גבעת חביבה. בנוסף לזה, התוכנית שלנו גם מוכרת באקדמיה בתיכון. זאת אומרת, כל סטודנט שעובר אצלנו את שלושת הקורסים הראשונים יכול לקבל פטור בחמש יחידות במדעי המחשב בכיתה י'.

נקודה אחרונה היא התייחסות להשפעת התוכנית לטווח הארוך, זה מאוד חשוב לי. ארבע נקודות בקצרה: השפעה מספרית – העלאת אחוז העובדים בענפי ההייטק לאחוז פרופורציונלי יותר ביחס לגודלה בחברה. ההשפעה הכלכלית – המשכורות שייכנסו דרך העובדים בתחום ההייטק יחזקו את החוסן הכלכלי של החברה הערבית כולה ויאפשרו לרבים יותר להיות חלק מהכוח הכלכלי בחברה; ונקודה אחרונה היא ההשפעה החברתית – נגישות גבוהה יותר של החברה הערבית לשירותים כלכליים תאפשר חוסן כלכלי רחב יותר, ממשק רציף עם כלל החברה הישראלית במישורים הכלכליים והחברתיים.

תודה רבה. בושרא מזאריב, בבקשה.

אני אפתח בלברך אותך בהצלחה בתפקיד. שמחה מאוד שיש לנו סוף סוף נציג מהבדואים הצפוניים. תודה על ההזדמנות שנתתם, זה לא ברור מאליו. אני יזמית ומנכ"לית של "סמאנא". סמאנא בערבית זה "השמיים שלנו", שאיפה מאוד גבוהה, לשלב את הנשים הבדואיות הצפוניות בהייטק. ניסיתי את המיזם שלוש פעמים, נפלתי פעמיים בדרך, הפעם השלישית הצליחה, תוך כדי התחברות עם קרן פורטלנד והקמת האב הייטק בזרזיר. אנחנו משלבים נשים בדואיות שלמדו. יש הרבה חסמים לשלב אותן בחברות כי רוב החברות נמצאות בתל אביב, מצד שני, לנשים שלנו יש הגבלות חברתיות, לנסוע לתל אביב כל יום, או בין שלושה לארבעה ימים, כדרישה היום, זה מאוד מאוד קשה. הרעיון היה לשלב את ההייטק בתוך הכפרים, עם הרגישות שלנו, בתוך כללי החברה שלנו.

עמותת "סמאנא" קמה ב-2022, בדצמבר התחילה ההכשרה הראשונה. תוך חמישה חודשים הכשרנו 14 נשים ראשונות שמייצגות כל הכפרים, כל אחת היא נציגה של כפר בדואי צפוני. האישה השתלבה בהכשרה של חמישה חודשים, בנינו לה תוכנית הכשרה אישית. זה אומר שאם היא צריכה עברית, תגברנו אותה בעברית, במנטור, אם היא צריכה אנגלית, תגברנו אותה במנטור באנגלית, אם היא צריכה עמידה מול קהל - כל מה שצריך. תוכנית אישית זה אומר כל מה שהיא צריכה כדי להגיע לשלב הראיונות ולעבור אותם, פלוס הכשרה, כי המשימה שלנו הייתה להגיע ל-center of excellence ב-QA automation.

הכשרנו 14 נשים, כולן השתלבו, 100% הצלחה בכל המחזורים שלנו עד היום. זה מספר שמאוד קשה להגיע אליו והוא גם מבטא עבודה מאוד קשה. המרכז נמצא היום בזרזיר והוא האב הייטק ראשון בתוך האוכלוסייה. יש לנו קשרים היום עם כמה חברות. Solaredge היא הראשונה שהתחילה אצלנו ולקחה מחזור ראשון. יש עבודה עם נובה, עם בזק בין-לאומי, עם ONE ועוד פניות מכמה גופים. אנחנו לוקחים פרויקט ופשוט נותנים לנשים את כל הכלים כדי להצליח בראיונות וגם להצליח להשתלב פלוס ליווי.

כל אחת מהבנות ב"סמאנא" שהצליחה להיכנס להכשרה עברה את שלב הגו'ניור לסיניור וכבר יש לנו שלושה מחזורים. יש 35 נשים שמחזיקות כל מיני פרויקטים של מקומות מאוד בולטים, יש אפילו כבר בחורה שמדריכה אמריקאים כבר פעם שנייה, אחת ממש בקרוב תהיה גם נציגה בבולגריה.

משפט אחרון. מה המסר שאת רוצה להעביר?

אנחנו עבדנו עד עכשיו עם תקציב 4.17 ולצערי הממשלה קיצצה את התקציב הזה. אתה יודע שהצפון במצוקה ורוב יישובי הבדואים בצפון הם ברמה סוציו-אקונומית מאוד נמוכה. אין לנשים תקציב לשלם עבור הכשרה מאוד יקרה. אנחנו מגייסים אבל זו תקופה מאוד קשה, במיוחד השנה האחרונה. צריך להחזיר את התקציב הזה כי אחרת אין מאיפה להכשיר אותן. ההכשרות של ההייטק הו מאוד יקרות. עשינו שיתופי פעולה עם אלפנאר, עם כל מיני גורמים, אבל זה לא מספיק. אם אני צריכה מנטור מקצועי – ואני לא מתפשרת על מקצועיות כי עד עכשיו יש 100% הצלחה בהשמה – אז צריך להשקיע בהכשרה ולא להתפשר על האיכות.

תודה רבה. אני חושב שיש כאן מודל טוב ללמוד ממנו. אני אשמח אם משרד העבודה יקיים ישיבה עם "סמאנא" ויראה איך אפשר לעזור ולתמוך במיזם כזה כי זה חשוב מאוד. אני חושב שזה מודל שאפשר להשתמש בו גם במקומות אחרים. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה, ידידי ד"ר יאסר חוג'יראת, על קיום הדיון החשוב הזה במסגרת יום החברה הערבית. אין ספק שכולנו, אזרחי המדינה, רוצים שהצעירים שלנו ילכו להייטק כי אנחנו חושבים שזו הדרך להשתלבות בחברה. האינטרס של כולנו הוא גם שהפריפריה תזכה למקומות להשתלב בהם ולעבוד בהם. כנציג של החברה הבדואית בנגב אני מתייחס לנגב ספציפית בדקה שנתן לי היו"ר.

אנחנו רואים בעשור האחרון יותר ויותר צעירים שמתחברים לנושא הזה. זה אינטרס של כולנו. כאשר אנחנו חוזרים אחורה ומסתכלים על דוח מבקר המדינה בנושאים של חסרי מעש, אני חושב שכל הרשויות, יחד עם ארגוני חברה אזרחית, כולם, צריכים לשלב ידיים על מנת שנכנס כמה שיותר צעירים לעולם ההייטק, א', על מנת לצמצם את האבטלה והעוני בחברה הערבית, וב', להפחית את כניסת הצעירים לעולם הפשיעה. אני חושב שהורדת הפשיעה בחברה הערבית זה יעד מרכזי. זה נושא שיתרום רבות גם למדינה וגם לחברה הערבית. תודה.

תודה רבה. סלימאן אלעמור, נציג אג'יק, בבקשה.

אנחנו נייצג אותו.

אני אתן את הפתיחה. הנאדי, סמנכ"לית ארגון אג'יק – מכון הנגב, הארגון הגדול בחברה הערבית מארגוני החברה האזרחית. אני באתי לדבר על העשייה. דיברנו הרבה על חסמים ואתגרים, באתי לדבר על העשייה, אבל לפני זה אני רוצה שתסתכלו מסביבכם, נמצאים כאן הצעירים שלנו. תיכף נציג מהי התכנית שלנו כי נעשית פה באמת עשייה מדהימה. תחום הליבה שלנו וההתמקדות הם בבני נוער וצעירים. התחברתי מאוד לכך שצריך לעבוד על כל הרצף החינוכי, זה מה שאנחנו מאמינים וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו מכשירים כ-900 צעירים מדי שנה במסגרות מעבר שפיתחנו מזה 15 שנים ועובדים עם 27 רשויות מקומיות.

עלי יציג את המודל, באתי להעביר שני מסרים: יש פה באמת עשייה ומודלים מוצלחים בשטח של שנות מעבר, תוכניות בתוך האקדמיה ופעילות בתוך הנוער, ואני קוראת כאן למשרדי ממשלה לאמץ את המודלים האלה ולא לייצר את הגלגל מחדש. המסר השני, כשהצעירים האלה מסיימים את שנות המעבר ועוברים את כל המהלך הזה גם בתוך האקדמיה ורוצים להשתלב בתעסוקה, המעסיקים לא נותנים להם את האפשרות, לא נותנים להם את ההזדמנות להשתלב בתוך החברות לעבודה. אני חושבת שיש פה תוכנית שצריך לאמץ אותה ויש גם תוכנית שצריך לעבוד עליה בתוך גם עם המעסיקים והחברות העסקיות.

שלום לכל המכובדים שנמצאים כאן. בנוגע לעניין של החברה הבדואית בנגב – חבר הכנסת ואליד גם ציין את העניין – אנחנו מדברים נכון להיום על כ-140 עובדים מהחברה הבדואית בנגב בהייטק הישראלי. זה עונה לך על השאלה. המודל שלנו התחיל והתפתח החל משנת 2016 ברשויות הערביות. המודל מדבר על לקחת חבר'ה צעירים שיש להם את היכולות, יש להם את הפוטנציאל, ולהעצים אותם בכל התחומים הרלוונטיים לקראת עולם ההייטק, החל מהנושא של כישורים טכנולוגיים, דרך נושא של מיומנויות ושפה, חשיפה להייטק.

אנחנו גם מביאים את ההייטק אלינו, גם רול-מודלים שמגיעים לדבר אצלנו וגם הולכים לסיורים שנמצאים במפעלים בשביל שהם יראו, יחוו, ירגישו, כי אחד מהדברים שבאמת קשה לנו ואין לנו אותם מספיק בחברה הערבית זה רול מודלים, למה לשאוף. צעיר יודע טוב מאוד שהוא יכול לראות מה זה מורה, מה זה מהנדס, מה זה אפילו עבריין, אבל הוא לא יודע מה זה בעצם הייטקיסט. זה חלק מהדברים שאנחנו מנסים לבוא ולשנות אצלנו בתוכנית.

יש הצלחות מאוד מאוד גדולות של התוכנית. אנחנו מדברים על מעל 80% שמשתלבים לאחר מכן במקצועות ה-STEM, עובדים, הופכים להיות חברה מאוד מאוד יצרנית והם מהווים את המודל ואת ההצלחה לכל השאר. המודל שלנו מדבר על גשר, גשר להייטק, וצריך להתחיל בתקופה כמה שיותר מוקדמת. אנחנו מדברים על התיכון ומיד בסיום התיכון, אבל אני שם פה על השולחן, מה עם בית הספר היסודי, שם היסודות, צריך לבוא ולשים אותם על השולחן ולראות איך אנחנו פותרים את זה ביחד.

משפט אחרון.

תאמינו בתוכניות שנמצאות בשטח, אנחנו נמצאים, אנחנו עובדים, תאמצו אותן.

תודה רבה. אני חושב שהמספר שנאמר כאן של הייטקיסטים מהחברה הבדואית בנגב זה מספר עלוב ואני מבקש מהמשרדים להציג לנו תוכניות איך בכוונתם להעלות אותו ובמיוחד בנגב. אני לא רוצה תשובה עכשיו כי אנחנו צריכים לסיים בקרוב ואני רוצה לתת לעוד כמה דוברים לדבר. ביאן מג'אדלה, קרן פורטלנד, בבקשה.

בושרא הציגה את פרויקט "סמאנא", זה אחד ההאבים הטכנולוגיים שהקימה קרן פורטלנד שעוסקת בפיתוח כלכלי-חברתי בפריפריה, עם דגש על החברה הערבית, באמצעות שילוב במקצועות הטכנולוגיה וההייטק. קצת נתונים: בהכשרות שלנו יש מעל 90% השמה, אחוזים מאוד גבוהים. אנחנו עושים את זה באמצעות הכשרות מאוד מדויקות שנעשות לפי הצרכים של המעסיק ושל שוק העבודה ולא ההפך. עושים את זה ממש מדויק כך שבסוף ההכשרה יש לנו מעסיקים שמחכים למשרות האלה ואז מתחילים באמת ראיונות והשמות.

הסיפור כאן הוא תמריצים. הזכרתם את זה קודם וצריך לחדד את זה. אנחנו יודעים שבחמש השנים האחרונות 26 מיליון שקל כסף ממשלתי הניבו קרוב ל-390 מיליון שקל לתמ"ג. זאת אומרת, זה כסף שבסוף חוזר לחברה וההשקעה נמצאת כאן. אחוזי ההשמה אצלנו מבחינה מגדרית הם 70% נשים ו-30% גברים, ההפך ממה שיש בשוק ההייטק, שהוא 60%-40% לטובת גברים. הסיפור כאן שוב הוא תמריצים. 4.17 בוטל, מסלולים מבוטלים ומקוצצים פוגעים ביכולת של נשים ערביות להשתלב בהייטק ושל אוכלוסייה שנמצאת בפריפריה. אז תמריצים, תמריצים, תמריצים. מעסיקים מעדיפים לפתוח משרות בחו"ל – מעל 80% מהמשרות שאנחנו מצליחים לפתוח בפורטלנד זה שכנוע של מעסיקים לפתוח כאן ולא בחו"ל. בשנה האחרונה, 2024, יש 30,000 דורשי עבודה ורק 360 השמות, שמתוכם 20% זה השמות של פורטלנד, אז הסיפור הוא תמריצים.

תודה. אשרף ג'בור, מנכ"ל רשת "מאתין", בבקשה.

ברכות קודם כל. אני חושב שאפשר להקדים תרופה למכה, עלי התייחס לזה קצת, שצריך לרדת ממש לשלב בית הספר היסודי. אנחנו התחלנו בתל אביב לפני כמה שנים עם כמה תלמידי חטיבת ביניים שיש להם פוטנציאל להצטיין באקדמיה, התחלנו עם פחות מ-15 תלמידים, השבוע התחלנו מחזור חדש עם 51 תלמידים. זה אומר שהפוטנציאל קיים. דיברת, יו"ר הוועדה, על משהו מדהים, שהמספרים קטנים ושצריך לעשות תוכנית עבודה. תוכניות עבודה יש מלא, להכפיל את המספרים זה גם אפשרי. 120 בדרום – אני יודע להכפיל את זה. יש לי עכשיו באוניברסיטת בן גוריון מאות תלמידים בדואים מהדרום מצטיינים שלומדים בתוך האוניברסיטה כבר בתיכון והם יכולים לעשות את זה, כנ"ל בצפון, בטכניון, בחוסידמן, בתל אביב, זה אפשרי, אבל עדיין זה מאות תלמידים, עד אלף אני יכול לתת דרך קרנות שעושות את זה.

אבל אם הממשלה – והיא חייבת לעשות את זה – רוצה להכפיל, אי אפשר לדבר במאות. מאות אנחנו עושים. הקרנות היום, קרן יד הנדיב וקלרמן לאחרונה שחברו ומשקיעות, ותודה להן, הן עושות עבודת קודש. הממשלה צריכה להגיד: אנחנו צריכים להכפיל, לא את המספרים הקיימים אלא לקבוע יעדים שהם לא 10,000 סטודנטים שהיום נמצאים באקדמיה ומ-12% 3% שורדים ומגיעים להייטק, אלא באמת לקבוע יעדים גדולים כמו שעשינו במל"ג. בתפקידי הקודם קבעו 15%, אמרתי שזה לא יעלה על הדעת, שאפשר להגיע בשנת 2020 ל-20% וזה מה שקרה לפני הקורונה. 20% מהתלמידים במערכת החינוך השתלבו באקדמיה כאשר המל"ג קבע 17%.

אני אומר, בואו נקבע יעדים שאנחנו יכולים ויודעים להגיע אליהם. הפוטנציאל קיים, התלמידים רוצים להשתלב בהייטק הישראלי, אבל בלי עדינות פה, במספרים קטנים. זה לא יעשה אימפקט אם לא תהיה באמת פתיחה של השערים. זה עוזר לכלכלת המדינה, זה עוזר לחברה הערבית להשתלב ולצמצם פערים, אנחנו יודעים לעשות את זה עם כל השותפים, רוצים אם הממשלה עם כל הכוח.

תודה רבה. אסף ברימר, בבקשה.

שלום לכולם ותודה ליושב-הראש. לפני עשר שנים הקמתי את מונא אחרי קפה אצל ד"ר יאסר בלשכה בביר אל-מכסור. הוא נתן את ההשראה והלכתי להקים את מונא. אנחנו היום מסיימים את מסלול 44, שזו רשות החדשנות, מפעילים תוכניות של גוגל בחברה הערבית, את hello tech, ושל משרד המדע, הייטקלאס ואת תוכנית המצוינות של תשכיל בבתי הספר.

אני רוצה להגיד מסר אחד נורא פשוט ונורא ברור: אם רוצים ש-550 לא ייגמר כמו 922 ונשב פה עוד חמש שנים ונראה את אותו דבר, השינוי במספרים הוא רק בתשתיות ברשות המקומית. כל ההבדל הוא בתשתיות ברשות המקומית. יש לנו גרף. אני אומר לאוצר, לבנק ישראל, למשרדי ממשלה, צריך את התשתית ברשות המקומית, בתי ספר והשלמה בבלתי פורמלי וברשות עצמה באגף החינוך. יש לנו היום מדד משוקלל לרשות, נגיד מתחת ל-5 או 6, כל תוכנית, לא משנה איזו, "גשרים", גוגל, רשות החדשנות, כל כסף שנזרוק לא יעשה בוגר אחד יותר. הדרך היחידה זה שתשכיל וכל התוכניות יבנו. בשנה הזאת אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה, מג'ד אל-כרום, כפר קאסם מקימים מרכזי חדשנות טכנולוגית חדשים, לא רק הבניין, הבניין לא מעניין, מעניין ה- capacity buildingוהיכולת הארגונית. היכולת הארגונית ברשות המקומית זה הדבר היחיד שצריך להשקיע בו. זה מה שאנחנו עושים כל יום. בהצלחה לכולם ותודה.

תודה רבה. מנאל סעאבנה, צופן תשביק, בבקשה.

אני דווקא רוצה לשים דגש על עניין הג'וניורים. אני חושבת שהמספרים היום קצת יותר גבוהים מה-4% וה-3% שהציגו, אבל עדיין המעבר מ-4% ל-3% אומר רבע מאלה שמסיימים, וזה רק אלה שלא נשרו, יש כאלה שנושרים למכללות, נושרים לאוניברסיטאות אחרות, לאו דווקא נושרים מכל מקצועות ההייטק. אתגר הג'וניורים היום הוא האתגר המשמעותי שלנו בהשמות. הרבה מהנדסים בוגרים מסיימים לימודים ופשוט לא מוצאים עבודה. אז אני מצטרפת לעניין התמריצים לחברות כדי לקלוט ג'וניורים. אנחנו עכשיו מריצים סקר למחפשי עבודה ונשמח לשתף תוצאות כשיהיו לנו לגבי משך הזמן שארך חיפוש העבודה, לכמה ראיונות בכלל הם הוזמנו ואיך הלך להם בראיונות האלה.

תודה רבה. דובר אחרון, דוד וורטמן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מייצג את פורום ההייטק בכנסת ואנחנו רואים חשיבות רבה בשיתוף אחוזים גבוהים יותר של האוכלוסייה בהייטק, בפרט האוכלוסייה הערבית. כמו שאמרו קודם, יש הקבלה בין שיתוף הפריפריה בהייטק ושיתוף האוכלוסייה הערבית בגלל המיקומים וזה מתחיל במסלול הלימודים. ככל שנצליח לגרום ליותר נוער ערבי להתחבר למקצועות טכנולוגיים מגיל צעיר זה יגדיל את השיתוף ויש דוגמאות של הצלחה שקורות כבר עכשיו וחלק ראינו פה.

אני רוצה לציין עוד שתי דוגמאות: FIRST Robotics – ארגון שמנגיש רובוטיקה וטכנולוגיה לגילים צעירים וזה מביא תוצאות, ו-Galil Software בנצרת בהובלת דרור גונן, שבנתה האב מקומי שאפשר ללמוד ממנו הרבה. המפתחות להצלחה נמצאים שם. אם אנחנו מסתכלים על הכשרה לפני האוניברסיטה, אני חושב שברור לנו למה, כמו בארצות הברית, אנשים לא בהכרח יכולים ישר לקפוץ לתואר ראשון. פה בארץ חלק מהאוכלוסייה היהודית הולכת לצבא וזה עוזר, צריך לחשוב על מכללות, דומה למה שכבר מתחילים לעשות פה, כהכנה לקראת האוניברסיטה. זה יוריד לאנשים את סף הפחד וייתן להם יכולת להשתפשף ויהיו פחות נשירות. זה מה שאנחנו, בפורום הייטק, תומכים ואנחנו נשמח לעבוד אתכם בשיתוף פעולה מלא. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה להודות לכל מי שטרח והגיע לכאן להשתתף בדיון החשוב הזה. אנחנו מקיימים את הדיון הזה במסגרת יום החברה הערבית בכנסת. מתקיימים דיונים רבים בוועדות רבות. בממשלה הקודמת התקבלה החלטה טובה מאוד לצמצום פערים, 550, שאמורה להסתיים בסוף 2026, תוכנית שכיסתה כמעט את כל תחומי החיים בשביל לצמצם את הפערים בחברה הערבית.

לפני שניכנס לסיכום אני רוצה לומר שחשוב מאוד, כדי שנכפיל את מספרי הייטקיסטים בחברה הערבית, שהרשויות המקומיות ישקיעו בתשתיות, בבתי הספר, בחינוך, בשביל לתת את האופציה בפני כל תלמיד ותלמיד שרוצה להגיע להייטק; שילמדו את כל המגמות, חמש יחידות מתמטיקה, ימי חשיפה, יש הרבה מה לעשות בתחום הזה. אני יודע שמשקיעים, יש הרבה כסף, אבל צריך לנצל את הכסף הזה בצורה חכמה בשביל להכפיל את מספר תלמידים והסטודנטים בהייטק. נאמר כאן שזה לא מספיק להגיע ללימודים באוניברסיטה, חשוב גם לשרוד את הלימודים ולא לנשור. אני מבקש כאן מכל משרדי הממשלה – משרד העבודה, רשות החדשנות, המל"ג –לשים דגש גם על הבדואים בנגב, זו אוכלוסייה שצריך לחזק, וכמובן את כל הפריפריה. זה חשוב מאוד.

אנחנו מבקשים השקעה בחינוך טכנולוגי, הקמת בתי ספר טכנולוגיים בישובים ערביים, הרחבת מגמות STEM בבתי הספר הערביים והכשרת מורים מתאימים. יש לתת מענה לבעיית הנשירה של הסטודנטים הערביים במקצועות ההייטק, תמריצים למעסיקים, הענקת הקלות מס לחברות המעסיקות עובדים בחברה הערבית, לא רק מהחברה הערבית אלא בכלל מהחברה המוחלשת. פיתוח תוכניות השמה ייעודיות לבוגרי אקדמיה ערביים, חיזוק רשתות מקצועיות, הפעלת תוכניות מנטורינג ותוכניות לסטודנטים ובוגרים ערביים, ארגון אירועי נטוורקינג וירידי תעסוקה ייעודים לחברה הערבית. חשוב להקים נטוורקינג לא רק בתל אביב אלא גם בצפון ובדרום, שתהיה נגישות לאותם סטודנטים לאירוע. קידום יזמות, הנגשת מקורות מימון ליזמים מהחברה הערבית. אנחנו יודעים שיש פה ושם מקומות במו"פים אבל צריך לפתח את זה, לחזק ולתקצב שיהיו יותר יזמים.

הוועדה קוראת למשרדי הממשלה, חברות ההייטק, ארגוני החברה האזרחית ומנהיגי החברה הערבית לפעול במשותף ליישום המלצות אלה והצגת תוכניות עבודה בדיון המשך. נשמח לקבל יעדים מרשות החדשנות ומשרד העבודה, מה התוכניות שלהם בשביל להכפיל, ואולי לשלש, את מספר העובדים מהחברה הערבית בהייטק, בדגש גם על נשים ערביות. תודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.