פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
48
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
04/03/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 125
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ד' באדר התשפ"ה (04 במרץ 2025), שעה 14:08
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 04/03/2025
שינויים נדרשים במבנה העלויות להעסקת עובדים זרים - סכומי אגרות, פריסת תשלומים, תשלומי אגרות עבור עובדים זרים נוטשים, ערבויות, החזרים בגין עובדים זרים שעזבו כדין
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
בחינת אופן החישוב וגובה האגרות להעסקת עובדים זרים – ישיבת מעקב
מוזמנים
¶
רום בר אב - רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר
רבקה לפינר - סגנית בכירה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה
קרן גלבוע - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה
אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה
שרית כזמה - מנהלת מטה מינהל אסדרה ואכיפה, משרד העבודה
מאיר דוד - מנהל מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה
אוסנת חיטרון - עו"ד, משרד המשפטים
חני שר - מנהלת תחום בתי אבות, אגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי
עופר אלישר - מנהל אגף אסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
נטע בן ישי - מנהלת תחום תוכניות עבודה, משרד התיירות
יאיר אלבין - מנהל אגף בכיר מסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה
דן ורשבסקי - יו"ר איגוד מנופאים ורכז מקצועות הבניין, הסתדרות העובדים הלאומית
יעקב מוסקוביץ' - יו"ר ועדה לעו"ז בהתאחדות חקלאי ישראל
יוחאי כהן - חבר התאחדות קבלני השיפוצים
יקיר ליסיצקי - יו"ר איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה
סיון דטאוקר - מנכ"ל התאחדות המלונות
ורוניקה רוזנברג - מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל
מיכל וקסמן חילי - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים
אלישע יפרח - מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר
גדעון בנדר - מנכ"ל עמותת דף חדש
אייל מוסט - מנכ"ל עמותת דף חדש
ליאור טל - ועד מייסד, עמותת דף חדש
אלדד ניצן - יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה
יהודה בן סנן - חבר ועד, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה
נחי כץ - מנכ"ל קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל
צבי קן תור - עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין
חנניה אזולאי - חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה בישראל
אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל
ישי פולק - עו"ד, יו"ר משותף בוועדת עבודה, נשיאות המגזר העסקי
דודו אבוחצירה - תאגידי עובדים זרים
חיזקי סיבק - עו"ד, סגן ומ"מ ראשת מועצת עמק חפר, תיק החקלאות
שמחה בניטה - יו"ר מזור נכים לטובת נכים
רישום פרלמנטרי
¶
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
בחינת אופן החישוב וגובה האגרות להעסקת עובדים זרים – ישיבת מעקב
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
צוהריים טובים. יום שלישי בשבוע, ד' באדר תשפ"ה, 4 במרץ 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא השינויים בגובה האגרות להעסקת עובדים זרים. זו ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ב-7 בינואר 2025.
בישיבה הקודמת הוועדה הבהירה כי אם יש מכסות שמגבילות את מספר העובדים הזרים בענף מסוים אין צורך לגבות אגרות. כמו כן הבהירה הוועדה שהאגרה היא לא מס ולכן גובה האגרה חייב להיות בזיקה להוצאות הכרוכות בטיפול שלשמו משולמת האגרה.
ההעדפה של כולנו היא קודם כל העסקת עובדים ישראלים. אך אם נעשו כל הניסיונות והדבר לא צלח יש צורך להביא עובדים זרים. העובד הזר עולה למעסיקים הרבה יותר מעובד ישראלי. המעסיקים מחויבים לשלם דמי היתר, אגרות, אגרות שנתיות, עלויות מגורים, הוצאות נלוות, ביטוחי בריאות ועוד.
מפרוץ המלחמה ואיסור כניסת העובדים הפלסטינאים בבת אחת נגרעו עשרות אלפי עובדים למעסיקים שנאלצו להביא עובדים זרים כדי שלא יקרסו. המעסיקים נאלצו לשלם על העובדים הזרים שהביאו והעסיקו אגרות שלא חויבו בהן בעבר כאשר העסיקו עובדים פלסטינאים.
על פי הכלכלן הראשי הכנסות המדינה גדלו כמעט פי שתיים מכ-600 מיליון שקלים בשנת 2023 לכ-1.1 מיליארד שקלים בשנת 2024 בשל כניסתם של אלפי עובדים זרים לכלל הענפים. סכום זה רק יגדל היות ואושרו מכסות לענפים חדשים שלא העסיקו בעבר עובדים זרים. בנוסף לכך, הוועדה טענה כי לא יתכן שעובד זר שהתחיל לעבוד אצל מעסיק באמצע שנה והמעסיק נאלץ לשלם עליו אגרות כאילו העסיק אותו שנה שלמה. או מקרים שבהם מעסיק נאלץ לשלם אגרה על כל השנה, למרות שהעובד נטש אותו באמצע השנה. הוועדה ביקשה לגבות את התשלום כאגרה חודשית ולא שנתית. האגרות צריכות להיות יחסיות ולהיות מחושבות לפי היום שבו נכנס העובד הזר לישראל.
אני פונה אליך רום, נציג האוצר, שבהמשך תתייחס, תרשום לך להתייחס לסוגייה הזאת. האגרות נקבעו בחקיקה בתחילת שנות ה-2000. הפער בסכומי האגרות בין הענפים השונים לא ברור ואף אחד לא ידע להסביר אותו.
בהחלטת הממשלה 1752 התקבלה החלטה להקים את ועדת המנכ"לים שאחת ממטרותיה היא בחינה רוחבית של כלל האגרות על הבאת עובדים זרים במשק. ועדת המנכ"לים פרסמה מתווה בתחילת השבוע להפחתת האגרות, אך האוצר התנגד להפחתה.
אני מעריכה שהאגרות ייקרו את מחירי הדיור בעשרות אלפי שקלים לדירה. אני גם אשמח להתייחסות שלך אם זה באמת בפועל ייקר את מחירי הדירות. אני דורשת ממשרד האוצר לכבד את החלטת ועדת המנכ"לים ולהביא בהקדם מתווה מוסכם להפחתת האגרות באופן הוגן כלפי המעסיקים. נציגי האוצר הודיעו בוועדת המנכ"לים שהמלצה של ועדת המנכ"לים לא גובשה איתם ואינה על דעתם.
נתחיל עם נציג האוצר, רום בר אב, שיציג לנו את עמדת המשרד. לאחר מכן נרצה לשמוע מנציג ועדת המנכ"לים על העבודה שנעשתה ועל המלצותיה. אתה רוצה להציג את המצגת ואחר כך נמקד אותך בשאלות שלנו?
רום בר אב
¶
(הצגת מצגת)
אני רום מאגף תקציבים, משרד האוצר. כשאנחנו מדברים על הסוגייה של אגרות אז זה ברור רגע, גם בהמשך להרבה דיונים שנעשו פה, העובדה שכל המחולל של האירוע הזה הוא זה שהפלסטינים לא נכנסים החל מה-7 באוקטובר 2023 ולכן רגע בשביל להבין את האופן שבו הדבר הזה משפיע על ענפים שונים וגם אולי על האופן שבו נרצה לטפל בזה, אנחנו רוצים להסתכל על האופן שבו פלסטינים התפלגו בין הענפים השונים לפני המלחמה.
אנחנו יכולים לראות, היה סדר גודל של 110,000 פלסטינים לפני המלחמה. רובם המוחלט בענף הבניין. היה עוד מספר יחסית משמעותי גם בענף התעשייה, בענף החקלאות ועוד שני ענפים שגם ניגע בהם בהמשך והם די משמעותיים – זה ענף השיפוצים וענף תשתיות התחבורה. אבל אנחנו רואים שיש ענפים שהיה בהם היקף מאוד משמעותי של עובדים פלסטינים ולכן גם צפויה השפעה משמעותית על פעילות הענף ויש ענפים שההיקף שלהם היה מצומצם. ועוד שנייה נראה גם איך זה היה נראה מתוך כלל הפעילות הענפית.
כפי שגם יושבת-הראש הזכירה, במסגרת העבודה של ועדת המנכ"לים הממשלתית בעצם הוועדה החליטה להמיר את כל מכסות הפלסטינים למכסות עובדים זרים בשביל לצמצם את הפער הזה. כלומר, הכוונה הייתה שעל כל פלסטיני שלא נכנס יגיע עובד זר ואז אנחנו נצמצם את הכמות בפער העובדים. אנחנו יכולים לראות שחוץ מענף החקלאות, שבו מספר העובדים כבר גדל ביחס למה שהיה לפני המלחמה, בכל הענפים בעצם לא הצלחנו לצמצם את הפער הזה. ענף הבניין עוד רגע נצלול אליו, אבל גם בענפים אחרים אנחנו רואים בחלק מהענפים מספר העובדים הזרים שהיה כן גדל ביחס למצב לפני המלחמה. אבל שוב, לא הצלחנו לצמצם את הפער במלאי העובדים, למרות עבודה ממשלתית מאומצת שעשינו ועדיין עושים בנושא הזה. זה קשור להרבה דברים, עוד רגע ניגע בהם. אבל זאת תמונת המצב הפוזיטיבית.
אם נעשה רגע drill down לענף הבניין, שזה הענף מכל הענפים פה, זה הענף אולי עם ההשפעה המשקית הכי משמעותית. אולי אני אגיד רגע, ענף הבניין, השיעור שלו בתוצר הענפי הוא סדר גודל של 6% באופן ישיר ומעל 10% באופן עקיף. זאת אומרת שכל פעילות, כל האטה בפעילות הענף משפיעה באופן מאוד משמעותי על פעילות התוצר המשקי, על פעילות של ענפים נלווים שקשורים בענף הבניין וגם על הפעילות של גבייה ממיסים כתוצאה מעסקאות שמבוצעות בענף הזה. זאת אומרת, זה ענף שיש לו השפעה מקרו כלכלית מאוד משמעותית. ואני כמובן לא מוזיל מחשיבותם של הענפים האחרים, אבל זה ענף שאנחנו רגע בהיבט של השפעת המקרו שהוא מייצר אנחנו שמים אותו קומה אחת מעל הענפים האחרים. לכן אנחנו גם מתמקדים בו בצורה קצת יותר משמעותית. לצד זה שגם העובדים הפלסטינים, אמרנו קודם, הרוב המוחלט שלהם השתייך לענף הזה.
כשאנחנו עושים drill down לענף הבניין אנחנו רואים שהיה שם סדר גודל של 100,000 עובדים "מכל הסוגים", גם זרים וגם פלסטינים לפני המלחמה והיום אנחנו נמצאים בסדר גודל של 60,000. כן אפשר לראות בצורה מאוד מובהקת שמספר העובדים הזרים ללא פלסטינים לפני המלחמה עמד על אזור 30,000 והיום אנחנו באזור 60,000. כלומר הכפלנו את כמות העובדים הזרים בענף, שזה ודאי הישג מאוד משמעותי לכל מי שעוסק בדבר הזה. אולי רשות האוכלוסין יוכלו להתייחס בהמשך לקצב כניסת העובדים בשנים רגילות ואיך הוא היה בשנת 2024. אבל כן היה פירות לעבודה המאומצת שנעשתה. אבל כאמור, עדיין יש לנו פער די גדול של סדר גודל של 40,000 עובדים.
כן צריך להגיד שהיחס של עובד זר ועובד פלסטיני הוא לא בדיוק אחד לאחד. זה גם דובר פה בוועדה די הרבה פעמים. כי מספר השעות שעובד זר מועסק זה 236 שעות על פי הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה ועובד פלסטיני בממוצע מועסק פחות. הרבה פעמים הוא צריך להגיע מרחוק, לעבור מחסום פעמיים ביום וכן הלאה. זאת אומרת שהיחס, יש איזה שהוא מספר מוסכם שאנחנו בוועדת המנכ"לים מתייחסים אליו כ-1.3. כלומר עובד זר, תפוקות העבודה שלו שקולות ל-1.3 עובדים פלסטינים. אז כלומר שההערכה הזאת של 40,000 זו הערכה קצת שמרנית. כי אם הייתי עושה את ההמרה של 1.3 המספר הזה גם היה יותר קטן, אבל אנחנו רגע הולכים עם החישוב הפשוט ולא רוצים לסבך.
דבר נוסף שצריך להגיד ברקע של כל הדברים, ענף הבניין חווה באמת זעזוע מאוד משמעותי והגיב אליו. הגיב אליו בכל מיני צורות. אחת הצורות הייתה משיכה של עובדים ישראלים מענפים אחרים לענף הבניין, בעיקר של ערבים ישראלים. זה דבר מאוד מעניין. אנחנו יכולים לראות שממוצע של חודשים ינואר עד ספטמבר בשנת 2023 ממוצע העובדים הישראלים בענף הבניין עמד על 220,000 עובדים. ואנחנו רואים, יש כמובן את השוק של אוקטובר 2023 ומאז מספר העובדים מתחיל לטפס. ברבעון האחרון של חודש אוקטובר הגענו לממוצע כבר של 241,000, שזה גידול של סדר גודל של 10%. ובינואר 2025 הגענו כבר ל-260,000 שזה סדר גודל של כבר 15%.
זאת אומרת, בוודאי אני לא בא לטעון שכל הזרים שלא נמצאים פה ישראלים מחליפים אותם ושאין בעיה, זה בוודאי לא הטיעון. אבל כן חשוב רגע להגיד שהענף פה מגיב. יש ישראלים שנכנסים. והטענה אולי שנטענת פעמים רבות על זה שאין תחליפיות בין ישראלים לבין זרים, הנתונים האלה רגע מציבים לנו סימן שאלה לגבי הטענה הזאת. יכול להיות שיש תחליפיות מסוימת. יכול להיות שישראלים נכנסים לעבוד במשלחי יד שהם לא בדיוק משלחי יד של הזרים, אבל הם כן תחליפיים, כולם נכנסים להפעיל איזה שהיא טכנולוגיה שמחליפה עבודות רטובות. יכולות להיות הרבה אפשרויות, אבל שוב, יש פה רגע נתונים שאי אפשר להתעלם מהם. זה משהו מאוד משמעותי ומאוד מפתיע שאנחנו נרצה להמשיך לעקוב אחריו ואני בטוח שגם את הוועדה זה מאוד מעניין ויעניין בהמשך.
אם אני לוקח, ראינו קודם את הפער של ה-40,000 עובדים, אני רגע באופן גס מוסיף את ה-20,000 או 21,000 הישראלים שראינו שנוספו לענף, יכול להיות שזה גם יותר. אז הפער הוא 20,000. ששוב, אמרנו שזה לא בדיוק אחד לאחד, כי יש את יחס ההמרה של 1.3, אבל יש עדיין פער בכמות העובדים שאנחנו לא מצליחים לצמצם. יכול להיות שהוא 10,000, 15,000, 20,000, לא נתווכח רגע על המספר. אבל בוודאי שיש פער. ואני חושב שעל זה אין ויכוח וכולם מסכימים.
כאשר אנחנו מנסים לבחון את הענפים שבהם הפעילות הושפעה באופן שלילי משמעותי מהיעדר הפלסטינים אנחנו צריכים לבדוק לא רק את המספר הנומינלי של הפלסטינים שהועסקו בענף, אלא אנחנו צריכים לבדוק את החלק שלהם מתוך סך מועסקים בענף. למה? אני אתן דוגמה. נניח בענף התעשייה, אנחנו רואים שהפער עומד על 14,000 עובדים, שזה נומינלית, אבסולוטית נשמע מספר מאוד גבוה. אבל כאשר אנחנו מסתכלים על השיעור של סך העובדים הפלסטינים בענף התעשייה אנחנו רואים שהם היוו סדר גודל של 3% מסך העובדים בענף. זה ענף מאוד גדול ובהרבה מובנים יכול להיות שהוא יודע לכפר על חלק מהפער לפחות.
אז כשאנחנו לוקחים את כמות הפלסטינים שלא נמצאת פה ומנסים להבין את האופן שבו היא משפיעה על הענפים השונים חשוב להבין את המשקל שהם היוו מסך העובדים בענף. פה כמובן מאוד בולט ענף הבניין שבו רבע מהעובדים, ככלל, מעל רבע עובדים ומעל מחצית מהעובדים בעבודות רטובות. שוב, ברור שיש פה אירוע מקרו מאוד משמעותי. דיברתי גם על ההשפעות של ענף הבניין על התוצר וגביית המיסים וכן הלאה.
יש את ענף התשתיות שגם פה הפלסטינים היוו נתח מאוד משמעותי ושיפוצים, חקלאות וכן הלאה. חקלאות חשוב להגיד שהפלסטינים היוו נתח גדול, אבל כמו שהראינו קודם הפער במלאי עובדים כבר הצטמצם ואפילו כבר אין פער, אנחנו כבר "ביתר" ביחס למה שהיה לפני המלחמה ולכן את החקלאות רגע אני מוציא מהשיח, לפחות עניין הפלסטינים.
עכשיו אנחנו רוצים לשאול, וזו בעצם שאלה שאנחנו מתעסקים בה בוועדת המנכ"לים כבר מעל שנה אני חושב, מה יסגור את הפער הזה. יש פה פער מאוד גדול. אנחנו עושים הרבה דברים בשביל לנסות לצמצם אותו. חלק מצליחים יותר, חלק עדיין בעבודה, אבל אנחנו מנסים להגיד מה יסגור את הפער. דבר ראשון שאנחנו מנתחים, ושוב, זה רגע מעבודה, אני לא חושב שאני מחדש פה יותר מידי, רוב הדברים פה דוברו בוועדה כבר הרבה פעמים. אני מניחה שבטח המנהלת ויושבת-הראש מכירות את הדבר הזה בצורה מאוד טובה. אבל רגע היה חשוב לנו לשים את זה ולאגד את זה במקום אחד כדי להציג את התמונה הרחבה.
אז מה יכול לסגור את הפער? דבר ראשון, הרחבת המדינות מהם יכולים להגיע עובדים. אנחנו כמובן כממשלה רוצים שהם יגיעו בהסכמים בילטרליים, זו דרך המלך, זה גם דובר פה הרבה פעמים. אבל כרגע אנחנו לא מצליחים להביא מספיק עובדים בגלל המון קשיים אובייקטיביים וסיבות אמיתיות שמאוד קשה להתגבר עליהן, המלחמה וכן הלאה. אבל עובדתית רגע זה המצב ואנחנו עובדים בזה כמובן.
יש את הסיפור של מבחני המיון, שגם דובר פה שקרו בקצב מסוים ואז הקצב קצת השתנה ונמצאים גם בעצירה מסוימת בחודשים האחרונים וזה איזה שהוא צוואר בקבוק שאנחנו מבינים שעד שהוא לא נפתר אז עובדים דה פקטו לא יכולים להיכנס, כי המגבלה לכמות עובדים שיכולים להגיע בלי מיונים היא די נמוכה.
בכללי כל המענה התפעולי ממשלתי שאנחנו כממשלה כולנו מצליחים לתת הוא לא מספיק טוב והוא לא מספיק מהיר. וזה שיש היום עובדים על המדף שמחכים, על פניו היו יכולים להיות פה מחר בארץ, אבל אנחנו כממשלה, וזה לא גוף אחד ספציפי בממשלה, זה כולנו כממשלה, לא מצליחים להכניס אותם ועדיין יש כאילו בירוקרטיה שמעכבת את זה – זה אומר שאנחנו כממשלה לא עושים את העבודה שלנו מספיק טוב בהקשר הזה ואנחנו צריכים לפתור את זה. יש פרק זמן שלא סביר שמשך הגשת העובד מגיע אליו והעובד מחכה להגעה. ושוב, זה לפתח כולנו, כל השולחן הזה.
יש את הסיפור של תהליכי בדיקת מסמכים. גם דובר פה לא מעט בוועדה. זה נכון לכל מיני גופים, לא רק לגוף אחד או שניים ספציפיים. וזה גם אירוע שפשוט אנחנו צריכים לתת לו מענה יותר טוב. זה לא סביר שאנחנו מתעכבים בגלל מסמכים בשפות שונות, באורכים שונים. צריך לתת לזה מענה ולדעת לבדוק מסמך בצורה מהירה, טובה ומדויקת ולספק מענה לתכלית שלשמה הבדיקה נועדה.
יש את כל הסיפור של חברות הביצוע, שזה מכסה שהאיוש שלה הוא מאוד נמוך ועל פניו יש פה משהו. אני חושב שיש הסכמה גורפת שיש פה פוטנציאל כלכלי מאוד משמעותי להביא חברה as is שתבוא, תבנה לנו מה שהיא צריכה לבנות ותצא מפה. זה כמעט בלי החצנות שליליות והמון תועלת כלכלית. וזה משהו שאנחנו לא מצליחים לפצח מספיק טוב. שוב, אנחנו צריכים לתת לזה מענה. זה נמצא בעבודה גם של משרד השיכון, גם של משרדים אחרים, אבל נכון להיום האירוע הזה עוד לא נפתר.
ויש את האגרות, שזה מרכיב אחד בתוך כל סל המרכיבים הזה. שבחלק מהמקרים יתכן שהוא חסם, בחלק מהמקרים שפחות. אבל בוודאי שהוא לא, גם במקרים שבהם יתכן שהוא חסם, הוא בוודאי לא החסם היחידי. ואם יש לי עוד חמישה חסמים אחרים אז יש מקרים שבהם פתרון האגרות או במקרים שבהם האגרה היא אולי חסם, אולי להפחית אותה לא ייתן מענה. כי יש לי עוד חמישה צעדים שאני צריך לעבור בדרך לפני שאני בכלל מגיע לשלב שאני משלם אגרה.
אז האגרות ספציפית עכשיו, לשם זה התכנסנו. רגע לפני שאנחנו מדברים, אנחנו רוצים להזכיר את הצעד של הפחתת דמי ההיתר, שבעצם כבר הוחלט וכבר נמצא בעבודה. צעד שהוחלט על ידי שר האוצר ושר הפנים. הצעד הזה בעצם מדבר, התכלית שלו זה להאיץ כניסה של עובדים כמה שיותר מהר למשק. כלומר, אנחנו רוצים שיהיה למעסיקים תמריץ להביא כמה שיותר מהר, כמה שיותר עובדים, בשביל למלא את אותו בור שהראיתי קודם.
אותו תיקון מייצר דיפרנציאליות לפי מסלול. שוב, מתוך תפיסה שאנחנו כממשלה רוצים לתעדף ולתמרץ את המסלול הבילטרלי על פני המסלול הפרטי. אז מעסיק שיבחר במסלול הבילטרלי יזכה להטבה כלכלית בהיקף כפול. וזה בעצם תחת הרציונל הזה. הדבר הזה הוא הוראה עד סוף שנת 2025. שוב, כי אנחנו רוצים שהכול יקרה כמה שיותר מהר. ואם ההטבה קטומה בזמן אז אם אני רגע פונה, נכנס לראש של המעסיק, אז יש לי תמריץ כמה שיותר מהר לממש את זה. כי אם אני אחכה, אני פשוט אפספס את ההטבה הכלכלית.
אייל מוסט
¶
כן, אבל כתוב פה בדפים, אתה עובר על נושאים חשובים. אתה מבחינתך להביא חברות ביצוע, שזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות.
רום בר אב
¶
אני אשמח להתייחס לכול, אין בעיה.
דיברנו על הצעד של דמי היתר, שזו החלטה שכבר התקבלה והיא נמצאת בעבודה.
רום בר אב
¶
אז אני אסביר רגע. הם כבר הנחו אותנו, את דרגי המקצוע, להוציא את זה לפועל. המטרה של כולנו הייתה שזה כבר ייכנס לתוקף. יש לנו קצת קשיים עם היישום של זה. חלק קשור לקשיים תפעוליים, חלק קשור לזה שתקציב המדינה עוד לא אושר ובעצם אנחנו כרגע בתקציב המשכי.
רום בר אב
¶
אנחנו עובדים עכשיו על להבין את תאריך התחולה המדויק של הצעד הזה. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי שזה יקרה בהקדם. שוב, המטרה הייתה שזה כבר ייכנס לתוקף, היו כל מיני קשיים ועיכובים. אנחנו עובדים וכולנו רוצים שזה ייכנס בהקדם לתוקף.
רום בר אב
¶
בשמחה, אין בעיה. בשמחה.
דיברנו רגע על הצעד של דמי ההיתר, שזה הפחתה שכבר נמצאת בעבודה וכולנו מקווים שהיא תצא לדרך כמה שיותר מהר. כלומר, כמו שאתה אומר, שמעסיקים יראו את זה בפועל.
אייל מוסט
¶
השאלה אבל אם זה מה-1 בינואר? תיתן לנו אחורה את ההחזר או שזה נקבל את זה ב-1 באפריל ומי שיבוא?
רום בר אב
¶
יש קשיים גם משפטיים וגם תפעוליים עם החלה רטרואקטיבית ולכן כרגע נראה שאנחנו לא מצליחים לייצר את הדבר הזה.
רום בר אב
¶
לא חצי שנה. אנחנו עובדים כדי שזה יוחל בהקדם. זה לא יקרה מחר, אבל אנחנו מקווים שזה יקרה כמה שיותר מהר ואנחנו רוצים שזה יהיה על פרק זמן כמה שיותר ממושך כדי לייצר את אותו תמריץ ואותה הטבה כלכלית.
צבי קן תור
¶
עד היום כל פעם כשזה לא היה תלוי באף אחד זה לקח בין חצי שנה לשנתיים. למה שהפעם זה יהיה אחרת?
משה נקש
¶
אמרת את הכול נכון. מנסים לעשות את זה כמה שיותר מהר. לנקוב בתאריך זה יהיה לא אחראי, אבל אנחנו נעדכן את הוועדה, כמו שרום אמר.
סיון דטאוקר
¶
רגע, אני חייבת לומר. סיון דטאוקר, מנכ"לית התאחדות המלונות. אתם מדברים פה בסוף עם מגזר עסקי, עם אנשים שאין להם ודאות בין כה וכה. אנחנו בתוך הדבר הזה כבר שנה וחצי ואנחנו שומעים כבר שנה וחצי.
רום בר אב
¶
שוב, אנחנו נעביר, אנחנו עושים מאמץ כדי שזה יחול בהקדם. ההחלטה כבר התקבלה, ההנחיה כבר עברה. יש כל מיני קשיים תפעוליים משפטיים, אנחנו עושים כמה שיותר עבודה בשביל לחלץ את זה כמה שיותר מהר. אנחנו נוציא עדכון לוועדה, אין שום בעיה, ברגע שזה יחול. שוב, זה אמור לקרות בהקדם. לא תוך חצי שנה ולא תוך ארבעה חודשים וגם לא תוך חודשיים. אנחנו עובדים על זה, זה יקרה כמה שיותר מהר. בסדר?
רום בר אב
¶
אבל אני כן יכול להגיד שכתפיסה רגע מה שמשפיע על האופן שבו עלויות כוח אדם משפיעים על מחירי מוצרים או שירותים בסוף זה שני רכיבים: א' יש את רכיב כמה כוח האדם מהווה מסך עלות המוצר או השירות. שפה בוודאי בענף הבניין זה חלק לא מאוד גדול מפני שרוב העלות זה עלות הקרקע ועלות הבנייה, זה דבר ראשון. דבר שני, הדבר שמכתיב יותר מהכול האם ירידה בתשומות הייצור של מוצר או שירות מסוים מתגלגל בסוף לצרכן היא מידת התחרותיות בשוק ופערי ההיצע והביקוש. אנחנו יודעים כולנו היום שפערי היצע וביקוש ליחידות דיור הם גדולים. כלומר, יש יותר אנשים שרוצים דירות מאשר דירות שנמצאות בשוק על המדף. זאת אומרת שיכול מאוד להיות שגם אם האגרות היו על אפס, סתם אני אומר, דוגמה קיצונית בכוונה, יכול להיות שלא היינו רואים את זה בא לידי ביטוי במחירי הדירות פעם אחת.
פעם שנייה חשוב להגיד שבענף הבניין יש פה רגע אירוע יחסית ייחודי של תאגידי כוח האדם ולכן יכול להיות שגם הקבלנים לא היו רואים את ההפחתה, כי התאגידים לא היו מגלגלים אותה הלאה. זאת אומרת, יש פה שני צעדים בדרך שעוד צריכים לעבור כדי שההפחתה בכוח אדם תגיע בסוף למחיר הקצה.
ליאור טל
¶
לא, אבל יש לך היצע וביקוש של פועלים, זה גם משהו שקיים. יגיעו יותר פועלים, המחירים ירדו. התאגיד לא ימכור במחירי הפסד, הוא יגיע לקצה שלו.
רום בר אב
¶
לא, לא, אני אסיים. האמת שזה מתקשר לשאלה שיושבת-הראש שאלה עכשיו רגע. אנחנו רצינו ללמוד, לעשות איזה שהיא בחינה של הנתונים ולהבין אין נראות, כחלק מהבחינה הזאת של האגרות, לראות איך נראות עלויות העסקה של עובד ישראלי, איך נראות עלויות העסקה של עובד זר.
רום בר אב
¶
כן, כן, בדיוק זה. איך האגרות משפיעות על כל הדבר הזה ומה התמריצים הכלכליים, איזה כיוונים הם מייצרים לנו בהקשר הזה. עשינו את הדבר הזה אצלנו במשרד האוצר. זאת הייתה עבודה משותפת של כל האגפים במשרד ולשכת מנכ"ל. לקחנו עובדים זרים וישראלים שעובדים באותו משלח יד, באותו ענף. כלומר, ממש back to back. אותו עובד. הכנסנו את כל עלויות ההעסקה, כלומר הרבה פעמים נטען פה גם בוועדה שעושים השוואת עלויות העסקה לא לוקחים בחשבון את המגורים או את הביטוח או כל מיני דברים שהמעסיק של העובד הזר שמושתים עליו לעניין העובד הזר, אבל לא לעניין העובד הישראלי. שזו טענה שהיא בוודאי נכונה.
הכנסנו פה את כל העלויות והתבססנו על נתונים שהם נתונים מינהליים. מה זה נתונים מינהליים? זו הנקודה שהיא הכי חשובה מהכול. אלה נתוני אמת של מה שמשולם לרשות המיסים ולביטוח הלאומי. כלומר שיש הרבה פעמים גם בוועדה הזאת וגם בוועדות אחרות וגם בהרבה שיחות שאני מנהל שכל מיני אנשים באים ואומרים אני משלם כך, אני משלם אחרת. וזה משהו שאין לי יכולת להתמודד איתו, כי אם הוא אומר הוא אומר ואין לי איך לסתור את הדבר הזה. אז פה לקחנו נתוני אמת, שהם הנתונים שקיימים ברשויות המדינה, שבגינם מעסיקים משלמים מיסים ואלה הנתונים.
על הנתונים האלה צריך להגיד שני דברים: א' שבוודאי שיכול להיות שיש מעסיקים שמשלמים שכר שלא מדווח או משהו כזה. זה אנחנו לא עוסקים בזה ואין לי איך להתייחס לדבר הזה. ב', שנתונים כאלה הם נתונים שאנחנו מסתכלים על נתוני מקרו הם תמיד נתונים, זה נקרא מדדי מרכז. זאת אומרת, אנחנו תמיד משתמשים או בממוצע או בחציון, באיזה שהוא נתון שמלמד אותנו על המגמה של הנתונים. אם יש מעסיק או שניים או כמה שהנתון הזה לא קולע בול עבורם והם נמצאים בקצה ההתפלגות? בוודאי, זה תמיד נכון. בסטטיסטיקה תמיד כאשר יש התפלגות יש את מרכז ההתפלגות ויש את הזנבות שלה. ויכול להיות שיש פה נתונים ומעסיק כזה או אחר יגיד זה לא נכון לגביי. זה בוודאי יכול להיות נכון, אבל אנחנו מראים את הנתונים שהם נתוני המגמה.
שוב, פה גם לקחנו את הנתון החציוני ולא הממוצע, כי מי שקצת מכיר ממוצע זה משתנה שמושפע מערכי קצה. זאת אומרת אם יש לי סדרת משתנים, סדרת נתוני שכר של נגיד 100 שקלים, 100 שקלים, 100 שקלים ופתאום עובד שמרוויח 100,000 שקלים, אז העובד הבודד הזה יכול למשוך את כל הממוצע כלפי מעלה. בשביל להתעלם או לנטרל את הדבר הזה השתמשנו פה בחציון. חציון לא לוקח למעלה את נתוני הקצה והוא פשוט הערך החציוני שכאילו מייצג את רוב המעסיקים או את מרכז המעסיקים או את המגמה הרווחת, תבחרו איך אתה רוצה לקרוא לזה.
רום בר אב
¶
את עלויות השכר. עלויות השכר, כולל נקודה שלוש, מגורים, פיקדון. ברוטו ועלויות שכר וכן הלאה.
רום בר אב
¶
אז בדיוק, מה אנחנו רואים פה? יש פה שתי עמודות, כחולה כהה וכחולה בהירה. העמודה הכחולה הכהה מציגה את העלות השנתית העודפת של עובד ישראלי ביחס לעובד זר. מה זה אומר? אני אתן דוגמה: נניח וראיתי שהפער החודשי בעלויות העסקה הוא 100 שקלים. אני רגע אומר, אם הפער החודשי הוא 100 שקלים אז הפער השנתי הוא 1,200 שקלים. ואז הבר הכחול הכהה פה יעלה לי על 1,200 שקלים. אוקיי? זה הפער השנתי בעלויות העסקה. או העלות השנתית העודפת של עובד ישראלי ביחס לעובד זר.
העמודה הכחולה הכהה, ביחס לשאלה שנשאלה פה, היא האגרה השנתית. זה פשוט המספר של האגרה. כחולה בהירה. מה רגע הרציונל של הבדיקה הזאת? אפשר לבוא ולהגיד, היה אפשר לבוא ולטעון שבמקרים, יש איזה שהוא פער של עלות שנתית עודפת והאגרה התכלית שלה או חלק מהתכליות שלה זה לצמצם את הפער הזה. כי אנחנו, כולנו כממשלה, אני חושב, לא רוצים שלמעסיק יהיה תמריץ להעסיק עובד זר על פני עובד ישראלי. אנחנו רוצים שיהיה שאם מישהו מעסיק עובד זר זה יהיה כי אין עובד ישראלי בנמצא ולא כי הוא יותר זול. זאת רגע הנחת המוצא.
לכן ככל שהעובד הזר יותר זול, גם אם אני הייתי מעסיק, אגב, הייתי רוצה להעסיק את העובד הזול ביותר אני חושב. זו המטרה שלי כמעסיק מיקסום הרווח של העסק ברוב המקרים. לכן זה לגיטימי לחלוטין. אבל אם אנחנו כממשלה רגע רוצים לייצר תמריצים שמעודדים מדיניות מסוימת, המדיניות הזאת שוק עבודה מלא ושיעור תעסוקה גבוה וכן הלאה, שזה מה שאנחנו לא טובים בו היום, אז אנחנו לא רוצים שעובד זר יהיה יותר זול מעובד ישראלי. ואנחנו לא רוצים שמעסיקים יבחרו להעסיק עובדים זרים בגלל שהם יותר זולים.
רום בר אב
¶
בינואר 2025, לא מזמן, אפשר לראות, או נלך אחורה, ב-2023 בממוצע של ינואר-ספטמבר הממוצע של ערבים ישראלים בענף הבניין היה באופן גס נניח 90,000. ואת רואה שפה אנחנו כמעט ב-120,000. זאת אומרת זה גידול מאוד משמעותי. ערבים ישראלים ספציפית הם נתח משמעותי בענף הבניין. בענפים אחרים זה יכול להיות עובד אחר, לאו דווקא ערבי. אבל אני אומר, ככלל רגע, עובדים ישראלים עוברים בין ענפים. יש לנו פה דוגמה חיה על ענף הבניין והדבר הזה גם קורה בענפים אחרים.
היה יכול להיות מצב עולם שבו יש פער בעלויות העסקה והאגרה, נניח רגע, היא זהה בדיוק לפער הזה. ואז אני אומר אוקיי, יש פער בעלויות העסקה, האגרה מאפסת את הפער, מאפסת את התמריץ. ועכשיו במצב העולם הזה המעסיק "אדיש" מבחינה כלכלית בין העסקת עובד זר ועובד ישראלי ואז הוא ייקח את העובד שבאמת הכי זמין עבורו או שיש בנמצא או שאולי יש לו העדפות אחרות מבחינת אני לא יודע מה. זה אולי היה יכול להיות המצב האידיאלי.
אבל מה שאנחנו רואים פה שחוץ משתי העמודות השמאליות, בכל העמודות העלות השנתית העודפת של עובד ישראלי, כלומר כמה הגובה שבו עובד ישראלי יותר יקר היא גבוהה מהאגרה השנתית. זאת אומרת, תיקחו כל ענף שאתם בוחרים. אם יותר זול לי להעסיק ישראלי, גם אחרי האגרה שאני משלם, שזה הפער בעצם בין העמודות, אני עדיין ארצה להעסיק עובד זר. כך עובדים התמריצים הכלכליים.
אנחנו יכולים לראות שבשתי העמודות השמאליות זה לא המצב. גם בענף הבניין וגם ענף תשתיות התחבורה במניין האגרות הן באמת יחסית גבוהות, זה יחסית ייחודי. השכר גבוה, אבל גם האגרות גבוהות. בענף תשתיות תחבורה זה אירוע כנראה קצת אחר, אבל אני אומר שוב, יש פה שני ענפים שמובחנים לעניין הזה. יש פה סט רחב של ענפים שבהם אנחנו מבינים שגם בהינתן האגרה עדיין העובד הזר יותר זול מהעובד הישראלי.
עכשיו שוב, יכול להיות מעסיק מסוים, כמו שהסברתי, שהוא לא נמצא בסטטיסטיקה הזאת, כי הוא בקצה ההתפלגות וזה לא תקף לגביו. בוודאי שזה יכול להיות. יכול להיות שעובד ישראלי שמרוויח יותר, גם יכול להיות. אבל שוב, אלה נתוני אמת של שכר שמשולם גם לישראלים וגם לזרים. אז אלה הם הנתונים. אפשר להתווכח עליהם, אפשר שכל אחד יבוא ויטען שזה לא תקף לגביו. אפשר, אין שום בעיה. אבל אני אומר רגע, זו תמונת המציאות.
אולי עוד משהו שאני אגיד רגע. דיברנו על ענפי הבניין והתשתיות, שבהם היחס הוא בעצם הפוך. כלומר, במקרים האלה האגרה גבוהה מהפער בעלויות העסקה, בוודאי בענף הבניין שהפער מאוד גדול. במקרה הזה אפשר אולי לבחון את הדברים בצורה אחרת, בגלל השינוי במאזן עלויות העסקה.
מתוך הבחינה הזאת, רגע אני אסכם אותה, מה גילינו? קודם כל, גם נתון רגע שהפתיע אותנו, בכל משלחי היד בענפים שבהם מועסקים עובדים זרים, מועסקים כחצי מיליון עובדים ישראלים. כמות מאוד משמעותית, מעל בין 15% מכוח העבודה, כמות מאוד גדולה. אם רגע מנתחים, זה מייצר פוטנציאל לאחוזי אבטלה מאוד גבוהים, זה כמות מאוד גדולה. הדבר השני, דיברנו על זה, חוץ משני הברים השמאליים, בכל שאר הענפים, גם בהינתן האגרה העסקה של עובד זר הייתה יותר זולה. וזה משהו רגע שאנחנו צריכים, אנחנו מסתכלים עליו רגע ולומדים אותו.
ומה אנחנו רגע עושים להמשך? דבר ראשון, יש את הצעד של דמי ההיתר, שאמרנו, רוצים וצריכים להוציא אותו לדרך כמה שיותר מהר. ברורה לי שאי הוודאות במגזר העסקי הוא מאוד בעייתי, כולנו מבינים את זה. לא רצינו שכך יתפתחו הדברים ובאמת זה לא בסדר.
אייל מוסט
¶
אתה יודע אבל מה הבעיה? הבעיה שההחלטה יוצאת, הדוברות של שר האוצר ושר הפנים כבר מפרסמים את זה בכל מקום אפשרי. לקוחות מתקשרים לקבל הנחה שאנחנו בכלל לא זכאים אליה כרגע ואנחנו גם לא יודעים מתי תקבל אותה. עכשיו לך תסביר לו שהעובד שהוא הכשיר אותו ב-2024 כשהוא קיבל אותו עם אפס יכולות עכשיו הוא עולה לו יותר יקר, כי הוא לא נכלל בתוך ההנחה הזאת.
רום בר אב
¶
אני מבין את הבעיה של אי הוודאות. אני מסכים איתה.
אנחנו נפעל לפרסם אותה כמה שיותר מהר.
דבר נוסף, דיברנו על החסמים. אנחנו הצגנו פה חמישה חסמים, יכול להיות שיש עוד, שבהם אנחנו נרצה לגעת ולהתעסק בשביל לצמצם את הפער במלאי העובדים. וכחלק מההליך הרוחבי של הסרת החסמים ולצד הסרת כל החסמים האלה תהיה בחינה נוספת של הפחתת אגרות, בשים לב לממצאים שהצגתי עכשיו. ושוב, בשים לב לזה שיש חסמים נוספים ולכן אנחנו צריכים לעשות את הכול כמקשה אחת.
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
אתה תתייחס בבקשה מה העמדה שלכם לגבי גביית האגרה כאגרה חודשית ולא שנתית. אם יש לך לחדש בנושא.
רום בר אב
¶
הסוגייה הזאת, אני אגיד אולי מהצד השני. כל עוד האגרה, סך האגרה שנקבעת בתוך שנת תקציב היא זהה, זאת אומרת נניח אני אתן דוגמה, יש סך הגבייה הוא 1,000 שקלים בשנת תקציב, אם זה מחולק ל-10 פעימות של 100 או פעם אחת של 1,000 – אותי רגע כאוצר זה פחות מעניין אותי. זה יותר סוגייה שהיא סוגייה תפעולית של רשות האוכלוסין וההגירה. אבל זה צריך להיות משהו שהם יכולים ליישם.
רום בר אב
¶
לנו חשוב להבין שזה דבר שהוא בר יישום. אם הוא בר יישום וזה, זה בסדר. אבל זה חייב להיות, שוב אני אומר, סך הגבייה באותה שנת תקציב צריכה לא להשתנות, כי אז זה ידרוש מקור תקציבי. ו-ב' זה דורש יכולת תפעולית לעשות את זה. וגם רשות האוכלוסין יודעים שאם יש חסמים תפעוליים שאנחנו יכולים לסייע בהם בתקציב או משאבים או אני לא יודע מה, אנחנו בוודאי נכונים לעזור ולהסיר.
רום בר אב
¶
אם יש בעיה, אנחנו בשיח על זה שלוש פעמים בשבוע.
אנחנו מדברים על זה שלוש פעמים בשבוע אנו ונקש ואם יש חסמים תפעוליים בעייתיים אנחנו בעבודה להסיר אותם ואנחנו מקווים לטפל בדברים כמה שיותר מהר.
משה נקש
¶
קודם כל, בעניין הזה חשוב לציין שכבר היום בענף הבניין זה מה שקורה בפועל. זאת אומרת, תשלומים מחולקים ומשולמים אחד חלקי 12 כל חודש, שזה המסה הגדולה של העובדים, כמו שרום עכשיו הסביר. ביתר הענפים זה מאוד תלוי, כי יש אגרות שהן יותר גבוהות, יש אגרות שהן פחות גבוהות. העניין הזה של פריסת התשלומים זה משהו שהובא לידיעתנו ואנחנו בוחנים את זה. כמו שרום אמר, יש לזה כרגע מגבלות תפעוליות. אבל ככל שהאוצר, והוא באמת נכון לסייע לנו בעניין הזה, ואם זה יתאפשר אנחנו נשקול את זה. אבל כרגע אנחנו לא מסוגלים לעשות טכנית את הדבר הזה. אבל הנושא הזה כן על השולחן ונבחן.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
כן. צוהריים טובים. הדיון הזה מתקיים לאור ההתחייבויות של משרד האוצר שכתחנת אמצע אנחנו נקבל פה בוועדה סקירה היכן עומדים הדברים. מתוך מה שאני מתרשם יש איזה שהיא רגרסיה בעיקרון ההבנות. אנחנו ביקשנו במהות שתבהירו לנו, למעסיקים, למשק, מה עומד מאחורי הגביות שלכם. אם מדובר באגרה שבאה לשפות בגין הוצאות מיון, אפיון וקליטת העובדים. אם מדובר בהוצאות עקיפות שחלות על המשק כתוצאה מעומס כגון תחבורה, תשתיות וכן הלאה. או אם מדובר במס שתכליתו לגרום לתמריץ למעסיק ישראלי להעסיק עובדים ישראלים.
בתוך זה אנחנו מנסים לדון באמת באופן חלוקת הגבייה ויש איזה שהוא שינוי, לא מספיק. התשובה שנתת היא תשובה מעולה והתגובה של רשות האוכלוסין היא אותנטית, אבל הן עדיין אותן התייחסויות. ואנחנו לא רוצים לקבל כל פעם את אותן תשובות. ההמתנה לסוף הרבעון של השנה הקלנדרית הייתה דרוכה ומלווה בשיחות ופגישות עבודה בינינו, גם שלא בתוך אולם הדיונים. ואני יצאתי מתוך נקודת הנחה שאנחנו מבינים שלכל ענף וענף ולכל תחום ותחום כאשר עושים אפיון ורואים שנעשה ניסיון כן ואמיתי ועמוק לקלוט עובדים ישראלים, אבל זה לא מסתייע בידי המעסיקים, בטח לא באופן כזה שיכול לאפשר קיום עסק. כי לדוגמה אם נדבר עכשיו על שטיפת כלים במסעדות ונחליט שאנחנו מעסיקים רק ישראלים והמעסיקים יגידו שהם מוכנים לשלם 120 שקלים לשעה. כנראה שיימצאו ישראלים שיוכלו לעמוד בזה. אבל לא יהיו עסקים שיצליחו לשאת בזה. ומי שכן, כי הוא כל כך ממותג וחזק, הוא באופן טבעי יגלגל את זה על קהל הלקוחות, מה שיכביד על יוקר המחיה. וכן הלאה לכלל הענפים: בבניין, בניקיון, מלונאות, חקלאות וכל מעסיק של עובד זר.
אני ציפיתי שתבואו היום עם פילוח שבו תסבירו: החלק הזה והזה של כל ענף וענף, כי זה לא אותו דבר, אני מניח שכולם מבינים שזה לא סיסמתי לכל הענפים אופן המדרוג וההשתה. כי יש ענפים שבשביל שיהיו להם פה עובדים צריכים למיין אותם, צריכים לבחון אותם, צריכים להקים אתרים, חומרים וכן האלה. אלה תהליכים יקרים. אבל יש ענפים שאין מיונים ואין בחינות ולכן העלות של המדינה בגיוס המשאבים וההקצאה שלהם נמוכה יותר. וזה אמור להיות מתורגם גם באגרות.
אותו דבר, אם מדובר בחקלאים. חקלאים שהעובדים שלהם לא מתערים בחברה ולא נוסעים בתחבורה הציבורית וכן הלאה, הם לא משיתים עלויות על המדינה ולכן האגרה בגינה בחלק הזה של ההוצאות העוקפות אמורה להיות נמוכה יותר באופן מובהק ומידתי אל מול ענף אחר שהעובדים שלו מסתייעים בתשתיות של המדינה.
זה לא מה שמתקבל כאן. וחשוב לי מאוד שתפנים אתה, רום ידידי היקר, ויפנימו שאר המשרדים, כל הנושאים שאני התחייבתי, שאני התחלתי טיפול בהם ואני מתכוון להמשיך ללוות אותם, אני אהיה נוכח כאן. אני אהיה נוכח כאן ואני אדרוש תשובות ואני אדרוש להגיע לחקר האמת ולעשות סדר. אם אתם החלטת קטגורית שאתם לא רוצים פה עובדים זרים, כי זוהי תפיסת העבודה שלכם ומשכך אתם משיתים עכשיו עלויות באגרות בלתי סבירות – תגידו את זה פה על השולחן ואנחנו נתמודד עם זה כמחוקקים. אבל אם אתם מגיעים ואתם עוטפים את זה לכאורה באופן כזה שמצדיק ואין ברירה, אז אנחנו לא נשלים עם זה ואנחנו נדרוש את התשובות אחת לאחת.
לפיכך אני מבקש לדעת האם הסתיים האפיון לכלל הענפים, כל אחד בתחומו, בכל אחד משלושת הפרמטרים? אם כן, לאן זה מביא אותנו? ושאלה שמרחפת מעל הכול ובקשת התחייבות מצדכם. עשיתי את זה עם משרד התחבורה בעבר, אני עושה את זה עכשיו גם אתכם. אני מצפה שתתחייבו כאן בפני הוועדה ובפני המעסיקים ומייצגיהם, שכל שינוי ועדכון בגובה האגרות ואופן חישובם, כזה שאנחנו נסכים עליו ונראה את זה אתכם עין בעין. אנחנו שלושה צירים: אנחנו מחוקקים פה בוועדה המפקחת, נציגי המעסיקים ואתם. כל מה שנסכים עליו בסוף הדרך יהיה חייב לחול באופן רטרואקטיבי לכל הפחות, אני לא רוצה להיות לא מידתי, לכל הפחות מהיום שפתחתי על זה דיון. כי אתם לא באתם ואמרתם יש אירוע, יש לקונה, בואו נתייחס אליה. אני הצפתי את זה. אני ביטאתי את זה לאור מצוקת נציגי המעסיקים ולפיכך אני דורש שתהיה הגינות כפי המעסיקים, כלפי המשק, כלפי צרכן הקצה שבסוף זה מגולגל אליו, שכל סיכום שיהיה בינינו יחול באופן רטרואקטיבי מהיום שפתחנו את הדיון.
אני אשמח בבקשה לקבל התייחסות.
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
העלינו את כל הסוגיות שהעלית, את כל הטיעונים שלך בפתיחת הדיון. הוא גם הציג מצגת ודיברנו על איך שזה משפיע על מחירי הדירות. הם נתנו לנו הסבר. כל מה שהעלית זה בסדר - - -
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
בעקבות זה הוא נתן סקירה. אז יכול להיות אחד משני דברים: הסקירה שהוא נתן עומדת בהלימה לציפייה ולהבנה לנקודת הקצה שאליה אנו שואפים.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
יש את ועדת האגרות. יש את רפרנט עובדים זרים במשרד האוצר שזה רום בר אב, שהוא מרכז את עבודת המטה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
מתוך מה שאני יכול להבין כאן, אני אמנם לא נכחתי פיזית, לא הצלחתי להגיע קודם ואני גם - - -
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
נכון. לפיכך, מה שאני מבקש לדעת האם הסקירה שניתנה וניתוח הנתונים עומד בהלימה אחת אל מול הציפייה שלנו כוועדה מפקחת והאם זה נותן לנו מענה מניח את הדעת לאופן חישוב גביית האגרות וגובהן? יכול להיות שבאמת אני לא צריך להפנות אליהם את השאלה.
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
אז רום, תענה. כי יש לנו עד 16:00 ויש פה הרבה דוברים. אז אם אתה יכול לעשות את זה בקצרה.
רום בר אב
¶
עבודת האפיון שעשינו היא באמת הסתיימה, הצגנו אותה לשר. וההחלטה שאנחנו קיבלנו, ההחלטה שהתקבלה והועברה אלינו היא לעשות את כל התהליכים הנדרשים בשביל להאיץ את קצב כניסת העובדים. לבחון את המקרים שבהם האגרה אולי חסם ולבצע תהליך רוחבי של הסרת החסמים האלה, שכחלק ממנו יהיה אפשר לבחון הפחתה נוספת של אגרות מעבר למה שתיארתי פה. אבל כחלק מהמכלול של הסרת כל החסמים.
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
שר האוצר הוציא מכתב ואנחנו כוועדה גם לא קיבלנו את המכתב וגם לדעתי זה זלזול בנו בוועדה. אני ראיתי את זה במקרה על ידי מישהו מהמשתתפים פה את המכתב, הוא עדכן אותי.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
יש כמה חסמים. צריך לטפל בהם בנפרד. אחד החסמים הוא גובה האגרות. אני פירטתי פה בדברי הסקירה שלי בצורה שלא משתמעת לשני פנים.
רום בר אב
¶
אני אחדד, אני אחדד. התכלית של האגרות, כפי שהזכרת, יש להם מספר תכליות: גם לכיסוי העלויות התפעוליות של הממשלה, גם לכיסוי - - - שליליות שנובעת מהשהות של העובדים הזרים בישראל וגם עבור המדיניות של תעסוקת עובדים ישראלים ומערך התמריצים הכלכליים שעלול או עשוי שכנראה דוחף מעסיקים להעסיק עובדים מסוג כזה או סוג אחר.
אנחנו התמקדנו פה בפער בעלויות העסקה, בחלק השלישי, שזה באמת הנתח הכי משמעותי והכי גדול שהכי משפיע. הראינו שגם בהינתן האגרה הפער בעלויות ההעסקה, כלומר, עובד ישראלי הרבה יותר יקר מעובד זר, גם בהינתן האגרה. פרט לשני ענפים: ענף הבניין וענף תשתיות התחבורה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
עובד ישראלי יקר יותר באופן רמת שכר ריאלית או כזאת שבהם הם נאנקים לשלם את אותו שכר?
רום בר אב
¶
אלה נתוני האמת שמשולמים לרשות המיסים ולביטוח הלאומי. אמרתי פה קודם, אולי אני אחזור על מה שאמרתי, כי לא היית פה. בוודאי שיש מעסיקים שהדבר הזה יש, אנחנו מסתכלים על התפלגות של כל משתנה סטטיסטי, אבל גם של שכר, יש התפלגות ותמיד יש את הקצוות. בוודאי שיהיה מעסיק כזה או אחר שיבוא ויגיד עליי הדבר הזה לא תקף.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אני לא מדבר פה עם מעסיקים. אני מדבר פה עם מעסיקים שמייצגים מעסיקים. זאת אומרת, שאם יש פה בעל מסעדה שהוא רגיל לשלם סכום לא ריאלי הוא עדיין לא מעניין. מעניין הענף שאותו הוא מייצג.
רום בר אב
¶
שוב, הנתונים המינהליים של רשות המיסים והביטוח הלאומי הם נתוני אמת. לא נתון שלי, לא נתון שהמצאתי, לא שום דבר. הנתון הרשמי של מדינת ישראל מראה שלא משלמים 120 שקלים לשעה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
האם כפי דרישתי כשישבתם על המדוכה זימנתם לעניין כל ענף וענף שאתם דנים בו את הנציגות, כדי להציג להם, כדי לבחון איתם?
רום בר אב
¶
אין לי בעיה לעשות את זה, אני אשמח. אני פשוט אומר שאני רגע מבצע ניתוח אני קודם כל מסתמך על נתונים. יכול להיות שיש מקרים שבהם, גם אמרתי קודם, שוב, לא היית פה, יכול להיות שיש מעסיק שהנתונים המדווחים שלו הם לא נתוני האמת והוא משלם בצורה שאינה מדווחת. זה אין לי מה לעשות עם זה, אני לא מתייחס לדבר הזה. אבל בסוף יש נתונים רשמיים שמשולמים ומדווחים ואלה הנתונים שאני יודע להתייחס אליהם. ברגע שמישהו בא ואומר משהו אחר, תמיד יכול להיות שמדבר האדם שזה באמת לא תקף עבורו, כי הוא נמצא בקצה ההתפלגות וכן הלאה. גם יכול להיות שהוא משלם שכר אחר וזה לא מופיע מסיבות שאני לא יודע.
רום בר אב
¶
בשמחה רבה. אבל רק אני רוצה להגיד רגע, הנתונים האלה בוודאי משקפים את הרוב ובוודאי משקפים את המגמה. יכול להיות שיש מעסיק, לא יודע מה, שהתפספס הדיווח שלו, שרשות המיסים, אני לא יודע מה. זה בוודאי משקף את הרוב ובוודאי משקף את המגמה. בסוף כשאנחנו קובעים מדיניות אנחנו משתמשים בנתונים, אם הם מינהליים, נתוני אמת, זה הכי טוב שאנחנו יכולים לבקש. זה מה שעשינו במקרה הזה.
חשוב לי להגיד, אולי לא אמרתי, זה הופיע פה, אלה נתוני שכר שתמיד יש לנו בדיליי, כי לוקח הרבה זמן לעכל אותם. אז אלה נתונים שהם לא עדכניים לשנת 2024, אלו נתונים שמידדנו לשנה הנוכחית. הם לא תופסים שינויים משמעותיים. נגיד ענף הבניין, כנראה השכר שנתפס פה הוא כנראה השכר כבר אולי השתנה, אז יש דיליי מסוים בנתונים, אבל אלה בוודאי נתוני האמת. אין פה שאלה לגבי זה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
שאלה אחרונה. מר רום היקר, האם בעקבות אותה בחינה מחדש ומסקנת הביניים שלכם ביטאתם את הפחתת החלק השלישי של המס, אותו צורך אינסנטיבי לגרום להעסקת ישראלים, ביטאתם אותו בירידה כלפי מטה בכל הענפים שכן נעשה ניסיון כן ואמיתי?
רום בר אב
¶
היא הורידה את השקף בדיוק. אבל מה שהראינו זה שגם בהינתן החלק הזה עדיין עלות העסקה של העובד הזר יותר נמוכה מעלות העסקה של ישראלים.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אני שואל שוב פעם. ברור לכולא עלמה שסך התשלומים מחולקים לשלושה מדרגים, שלושה מקורות וסיבות. אחת מהן היא כדי ליצור תמרוץ למעסיקים להעסקת ישראלים.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
הואיל ובחלק מאוד גדול מהתחומים אפיינו, אני יודע שבכולם, אבל בחלק גדול מהתחומים גם אתם מבינים שאין באמת מוצא ריאלי להעסקת ישראלים. האם לאור זאת הפחתתם באופן כזה שמבטא באופן ריאלי את אותו חלק השלישי של המס?
רום בר אב
¶
- - - באופן שבו האגרות קיימות בפועל יש ענפים שבהם הם הרבה יותר נמוכות. לדוגמה סיעוד בייתי כמעט אין אגרה, 300 שקלים שנתי, 360 אם אני לא טועה. ויש את ענף החקלאות שגם האגרה שלו נמוכה מאוד מאוד ביחס לענפים אחרים.
רום בר אב
¶
מתוך תהליכים שהם להבנתי מבטאים את הדברים שאתה תיארת. מעבר לזה, שוב, אנחנו הצגנו את הדברים לשר האוצר וההנחיה שקיבלנו היא לבצע תהליך כולל של הסרת חסמים לכניסת עובדים זרים. כחלק ממנו לבחון הפחתה נוספת של אגרות.
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
תודה. נקש, סליחה רגע, היית אמור לתת לנו לוועדה נתונים של סכומי ההכנסות בכל סוגי האגרות עבור העסקת עובדים זרים הנגבות בכל ענף לשנים 2023-2024. יש לך את הסכומים או שאתה רוצה לתת אותם לוועדה, תשלח אותם?
משה נקש
¶
יש לנו את הכול, אנחנו נעביר את זה לוועדה. אבל אם יש איזה ענף ספציפי, זה פשוט רשימה לא קצרה. יש כל ענף, סוגי אגרות.
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
אפשר עכשיו נציג משרד ראש הממשלה, בבקשה. אם אתה יכול להתייחס לעבודת הצוות וגם מה צפי הכנסות המדינה בהתאם להמלצות שגיבשתם.
דניאל איטח
¶
תודה גברתי יושבת-הראש. כפי שאתם יודעים, במאי 2024 התקבלה החלטה 1752 שמתוקפה קמה ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. סעיף 12.3 בהחלטה בעצם קובע שהוועדה תמליץ לשלושת השרים שתכף אני אמנה אותם, על גובה ההפחתה באגרות להעסקת עובדים זרים. אין שם התייחסות לענף ספציפי, אלא התייחסות רוחבית למערכת. השרים שנקבעו בהחלטת הממשלה הם בעצם השרים שקבועים בחוק: שר הפנים כשר שמתקין את התקנות והוא נקרא לו רגע בצורה ציורית מחולל האירוע. שר האוצר, שעל פי חוק צריך לתת את הסכמתו לאישור התקנות. שר העבודה, שאיתו צריך לקיים היוועצות, שוב, על פי החוק. ובקצה צריך לקבל את אישור ודעת הכספים.
ועדת המנכ"לים דנה בעצם בהמלצה שלה להפחתה באגרות באמצע חודש ינואר 2025 ולמעשה נתנה את ההמלצה שלה, קיימה את החובה שלה כלפי הממשלה לתת המלצה. אני מניח שכולם ראו וקראו. ההמלצה פורסמה שלשום באתר הוועדה. ולמעשה מפה האירוע מתקדם הלאה. תודה.
דניאל איטח
¶
בגדול ההמלצה היא, ואני עושה את זה מאוד מלמעלה, ההמלצה היא, ושוב, זה אני אגיד רגע לפרוטוקול מה שנקרא: תקראו את הטקסט, מה שאני אומר פה לא מדויק. הטקסט קובע. בסדר?
המלצה בגדול היא הפחתה לכלל הענפים, סדר גודל של כ-50%. פירטנו את זה, פירטנו את הדברים, התייחסנו לאופן החישוב. אלה המספרים. הסברנו בדיוק מה השיקולים והנימוקים. אבל מאוד בגדול זה סדר גודל של כ-50% הפחתה. שוב, מלמעלה, לא מדויק, תקראו את ההמלצה. היא כתובה בצורה מאוד מפורטת ומופיעה באתר הוועדה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
האם מקובל עליכם וגם על נציגי האוצר דרישתי? זה מה שאני ביקשתי קודם ולא קיבלתי תשובה. שכל עדכון יתבצע רטרואקטיבית מהיום שפתחתי את הנושא לדיון?
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
תגידו, שמעתם את עצמכם? אתם שומעים? אתם יודעים מה אתם, אתם שומעים מה אתם אומרים?
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
לא, זה לעניין חלוקת הגבייה. אני מדבר על עדכון כלפי מטה. אני אסביר לך למה אני מתכוון. אם מצאו בעל חוב, המדינה מצאה בעל חוב שהיא שכחה לגבות ממנו, שהוא לא רצה לגבות במשך חמש שנים. תבוא המערכת ותגיד, תבוא המדינה ותגיד המערכת שלי מסורבלת בשביל לגבות אז בוא נוותר על הכסף?
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
לא, ממש לא. זה היה גם בדיון עם איגוד חברות הסיעוד, אותו סיפור. היה טעות ואז הם דרשו את הטעות. הם לא פטרו את בעל החוב.
רום בר אב
¶
חה"כ רביבו, רק נסבר את האוזן, החלת התקנות, כל החלת תקנות רטרואקטיבית דורשת את אישור, יש פה ייעוץ משפטי? או של היועצת המשפטית לממשלה או של המשנה של היועצת המשפטית לממשלה, אחד מהם.
רום בר אב
¶
דבר שני שאני רוצה, יושבת-ראש הוועדה, אני אשמח להתייחס למה שאמר נציג משרד ראש הממשלה. אמר בפירוט רב ובדיוק רב כל מה שהוא אמר. אני רק רוצה לחדד ולהדגיש שסעיף 12.3 לאותה החלטה 1752 הוא באמת מסמיך את הוועדה לגבש המלצה. כלומר, מדובר על המלצה שהיא צריכה להגיש, כמו שדניאל הסביר, לשרי הפנים, האוצר והעבודה. כמו שממש מנוסח שם בהחלטת הממשלה, מדובר על המלצה בלבד. והסמכות לדבר הזה, כפי שנקבעה בחוק, עדיין נתונה לשרים. כל שר כפי שהסביר דניאל.
וחשוב לי גם להגיד פה רגע ושכולם על הבמה הזאת מה שנקרא, שעמדת שר האוצר היא לא לקבל את ההמלצה הזאת. בסדר? חשוב לי להגיד את זה. עמדת שר האוצר היא לא לקבל את ההמלצה הזאת.
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
בסדר, לדון בנושא. אז מתי הוא ידון? בעוד שנה הוא ידון? הוא יקבל החלטה בעוד שנה?
רום בר אב
¶
זה לאו דווקא קשור לתקציב בהקשר הזה, כי התקציב, גם אם ההצבעה עוד לא התקיימה, הוא נקבע כך או כך. ההצבעה הטכנית היא לא משמעותית לעניין.
נחי כץ ביקש בקשה אישית, הוא צריך לצאת. אז אני אתן לנחי ואנחנו מעבירים לכם את רשות הדיבור.
נחי כץ
¶
תודה רבה גם ליו"ר, בהצלחה בתפקיד. אני לא אגזול הרבה זמן. אני מניח שכולנו נסכים שאין עובדים ישראלים, אין ידיים עובדות. אז להגיד שעובד ישראלי אולי נתמרץ אותו, נתמרץ את המעסיקים לקחת. תביא לי עובד אחד שיחליף חיתול לזקן במשך כמה משמרות ברצף, ניקח אותו בשתי ידיים. אנחנו מעדיפים ישראלים, רוצים ישראלים, אין ישראלים. כולם יסכימו על זה.
לגבי חלוקת התשלום, אני לא הבנתי כל כך מה ההמלצה. אם הוועדה נגעה בזה. לנו זה קריטי. זה הון עתק לשלם בבת אחת שנה קדימה. אם אפשר להגיד מה ההתייחסות שלכם לפרוטוקול, אני לא הבנתי כל כך. תשלום חודשי או רבעוני? נגענו בזה כמה פעמים.
אני חושב גם ה-50% הפחתה, דבר ראשון כל הכבוד על העבודה, זה באמת מוערך. אני חושב שזו פעם ראשונה שיש איזה צעד רשמי, בדוח רשמי, של הפחתת אגרות. שאתם הולכים בכיוון. וכמו שאמרו פה חברי הכנסת, לא ברור עדיין על סמך מה זה מגולם. אם אתם רוצים לתמרץ אותנו להעסיק ישראלים, אז אין ישראלים. ואז זה מס. ואם זה פשוט לתפעל את העלות של הטיפול אז תגידו כמה עולה הטיפול. תגידו כמה, כל ענף פה הוא שונה. לא יכול להיות שאתם עושים אותו דבר על כולם. משלמים גם מגורים כמובן וכלכלה, זה לא שווה ערך לעובד ישראלי בכלל. תודה.
יעקב מוסקוביץ'
¶
יענקל'ה מוסקוביץ', התאחדות חקלאי ישראל. אני רוצה למשרד רה"מ, ההצעה של ועדת המנכ"לים, רוצה הבהרה פשוטה. חקלאי שמבקש בקשה לקבל עובדים זרים, בוא נאמר ומאשרים לו, אני מסתכל בממוצע בערך 20 עובדים זרים למשק שלו, שהוא מגבל בו חממות או עגבניות. מאשרים לו 20. אוקיי? הוא מקבל את ה-20 עובדים לחמש שנים. חמש שנים הם אצלו במשק.
אם אני לוקח את ההצעה שלך ואני מבקש לקבל הבהרה על הנקודה הזאת, כתוב אגרת בקשה 360 שקלים. זאת אומרת על ה-20 עובדים שהגשתי בקשה ואישרו לי אותם אני משלם 360 שקלים.
יעקב מוסקוביץ'
¶
אני מדבר על ההצעה כעת, אני רוצה להבין את ההצעה ולקבל תשובה. בסדר? אני יודע כמה אני משלם היום. אני מבקש לקבל תשובה. 360 שקלים אגרת בקשה שאני מקבל, אני משלם אותה לחמש שנים על ה-20 עובדים שקיבלתי? זו שאלה מספר אחת.
שאלה מספר שתיים, יש לי אגרה שנתית 830 לפי ההצעה שלכם. זאת אומרת, ממה שאני מבין, הורדתם את זה ב-50%, אנחנו בערך משלמים היום 1,600. השאלה הכי חשובה מבחינתנו, אם אני הגשתי בקשה ואישרו לי 20 עובדים, אני משלם 360 על הבקשה? זאת השאלה שלי. היא ברורה? תתייחס. זה משנה פה את כל התמונה, אתה מבין.
דניאל איטח
¶
אני אתייחס. הכוונה היא כפי שהיה עד היום, ואם אני לא מדייק פה אז ידידי משה יתקן אותי. אבל הכוונה היא ל-360 שקלים לאגרת בקשה פר עובד.
דניאל איטח
¶
בהתאם לרישיון שנקבע לפי מה שקובעת רשות האוכלוסין וההגירה. אם זה בענף החקלאות, נקש תדייק אותי אם אני טועה, זה לשנה.
אברהם דניאל
¶
מה אתה מתווכח? אתה יודע מה? אני בעד שלא תשלם בכלל. אתה יוצר ויכוח בינינו? הוויכוח הוא לא בינינו.
יעקב מוסקוביץ'
¶
אני שואל עוד פעם את השאלה, היא ברורה לחלוטין. הגשתי בקשה ל-20 עובדים, קיבלתי אותם לחמש שנים. האם ה-360 זה מה שאני משלם חד פעמי?
אייל מוסט
¶
אבל בסוף אנחנו מבזבזים פה זמן, סליחה יענקל'ה, אבל רק בקשה אחת לתפוס אותו שנייה בצד, לשאול את השאלה הזאת. זה דברים שהם א'-ב' בהעסקת עובדים.
סיון דטאוקר
¶
האמת היא שאני די, לצערי, כן? אני צפיתי את זה גם בדיון הקודם שהיה ואני חשה שאנחנו פשוט רוב הדברים שנאמרים פה נאמרים בעלמה. אני מנסה להבין בסופו של דבר אם שר האוצר מתנגד להמלצות הוועדה של המנכ"לים, מה הצעד הבא? מה? אנחנו יושבים פה בשביל שיגידו לנו שיש עוד ישיבה?
האם יש טעם שאני אבוא ואפרוט שוב למה המלונאים שעדיין אין להם עובדים אחרי שנה וחצי ומנסים להשתקם לבדם, בלי עזרת המדינה, האם יש בכלל דברים בגו? האם זה קורה? אני עוד לא הבנתי מה השיח פה. שר האוצר מתנגד, זו אמירה. זה היה כתוב גם במסמך הקודם שככל שהאוצר יגיש עמדה משלו היא תיבחן. על פי מיטב הבנתי האוצר טרם הגיש עמדה משלו. רום, תקן אותי אם אני טועה.
רום בר אב
¶
כפי שאני הצגתי, ההנחיה שאנחנו קיבלנו, גם מה שהיה כתוב במצגת, יש לה שתי רגליים נקרא לזה: הצעד הראשון זה צעד של הפחתת דמי ההיתר בענף הבניין. והצעד השני לבחון הפחתה נוספת באגרות, כחלק מתהליך כולל של הסרת החסמים, גם החסמים שתיארתי וגם חסמים נוספים.
סיון דטאוקר
¶
כן, אבל שוב אני אומרת. גם כאשר ישבנו אצל גפני וגם אתה היית בדיון שם ודובר באמת על זה שבינואר נעשה הערכת מצב כי השיח הלך לזה שבינואר תהיה הסדרה כוללת. אנחנו אוטוטו בפסח, הכנסת תצא לפגרה. אני באמת מנסה להבין, יש המלצות. כולנו מבינים אותן, כולנו מבינים גם ששר האוצר, גם הייתי באוצר איזה חמש שנים וכאשר שר האוצר כנראה מתנגד לאירוע כזה, אז איך לומר? הוא לא מתכנס. הוא לא מתכנס. בוא נקרא לילד בשמו.
השאלה שלי מה האלטרנטיבה? האם הצגתם אלטרנטיבה להמלצות ועדת המנכ"לים? האם יש משהו קונקרטי שאפשר לדבר עליו או שנמשיך לדבר על המלצות הוועדה ששר האוצר מתנגד להן? ולכן אני שואלת באמת, מה הטעם? תקנו אותי אם אני טועה. יכול להיות שאני פספסתי משהו.
רום בר אב
¶
כפי שאמרתי, כרגע אנחנו שוב, יש שתי רגליים למה שאנחנו עושים. הרגל הראשונה היא הפחתה של דמי ההיתר של ענף הבניין והרגל השנייה היא תהליך כולל של הסרת חסמים, שאגרות היא חלק ממנו.
סיון דטאוקר
¶
בעצם עבודת הוועדה איננה רלוונטית? כי אתם בעצם אומרים אנחנו נבחן את הכול מחדש. כי עבודת הוועדה בחנה הרי את כל הענפים והצרכים.
אייל מוסט
¶
רום, אני רק רוצה להגיד לך משהו וגם דניאל. דניאל, סליחה. אני אגיד לך משהו, אני רוצה להסביר לך משהו. בסדר? מה שקורה פה בכל השיחות שאנחנו יושבים, וגם אני רואה שגב' רבקה גם הגיעה, בפעם האחרונה שהיא הייתה פה ביקשנו להבין ממה מורכב כל דבר. זה היה מהות השאלה. ממה מורכב אגרת ההיתר, בדיוק. ולא ששאלנו אותה בפעם הקודמת היא אמרה זה היה ב-2004 ומאז היה מדדים ואנחנו לא יודעים איך הגיעו למספר ועכשיו אנחנו כבר ב-1,040.
בסוף יש ועדת מנכ"לים. ועדת המנכ"לים הזאת צריכה להיזכר בתמונה שאולי יש שם איפה שהוא באחד המסדרונות על הקיר, באריק שרון. לא יכול להיות מצב שיושבים אנשים שנה שלמה, מעלים ים של הצעות, מוציאים ים של מסמכים, ניירת, הכול ולא קורה כלום. אז מה מטרת הוועדה הזאת? מה מטרת ועדת המנכ"לים? אם כל אחד בסוף יוצא עם 15 החלטות בסוף הוועדה ושום החלטה לא מיושמת.
תשתיות ביולי, נתנו אישור להביא 5,000 איש, אנחנו ב-4 במרץ, אין פה בן אדם. שיפוצים אין פה בן אדם. וישבנו על זה ואמרנו את זה כל הזמן. עכשיו אמרו בואו נוריד את האגרות. כאשר כבר בוחרים לעשות משהו טוב ולהוריד את האגרות אז עושים אותו ככה. למה עושים אותו ככה? כי לא קוראים לנציגים של המעסיקים, לא שומעים את הבעיות באמת. אם הייתם שואלים אותנו, את האנשים שמתעסקים בזה.
אייל מוסט
¶
כאשר יושבים פה ומדברים על איך מעודדים את הישראלים לבוא לעבוד, יושבים פה כל המעסיקים, אין לאף אחד עובדים ישראלים. אף אחד לא רוצה לבוא לעבוד. אז מה אתה עושה? אתה מעלה את המחיר. אתה פוגע בסוף גם באותו זוג צעיר שרוצה לרכוש דירה, כי אתה מעלה את האגרה כדי שהקבלן ייקח מישהו ישראלי. סיכמו את זה הכי טוב ארץ נהדרת, אני אשלח לך בווטסאפ את המערכון שבאים חבר'ה ישראלים לעבודה. זה לא עובד.
ישבה פה גם מיכל ארן ואתם מוציאים תקציבים מהמשרדים על דבר שהוא פיקציה. בוא, במקום התקציבים האלה שאמרה גב' רבקה, בשביל להוריד את האגרות באופן רוחבי צריך משרד האוצר לקבל תחליף הכנסה. זה מה שהיא אמרה. אז בואו ניקח את כל התמריצים האלה ואת כל התוכניות של לקחת עובדים ישראלים לכל הענפים האלה ונשים את זה בקופה. אם אנחנו שילמנו 940 מיליון שקלים ב-2024 והשנה כנראה נשלם כפול שתיים, כי מגיעים עוד הרבה יותר עובדים, ולא מקבלים כלום מהמשרדים. לא מקבלים כלום.
לא הגיוני. אתה מדבר עלינו כקטר של המשק, אני סליחה, לא מזלזל באף אחד מהענפים האחרים, בעיניי צריך להיות אפס אגרות לכולם. אבל לא יכול להיות מצב שאנחנו משלמים 23,000 שקלים, אם תוסיף את אגרת הבקשה, 23,430, שיש לך פה ענפים שמדברים על 760 ו-2,400. אז לא הגיוני, זה חוסר תחרותיות שאתה במו ידיך יוצר אותה.
בסוף מה שאתה גם בא ומסכם פה שאנחנו יושבים פה שנה בוועדות ובסוף משפט קטן, כוכבית, "השר לא מאשר את ההמלצה". בשביל מה? זו המהות. בשביל מה כל הדיון הזה? בשביל מה להביא את כל האנשים הנכבדים פה ולא להגיד מראש שר האוצר לא רוצה להוריד את האגרות. שר האוצר רוצה לקחת כמה שיותר כסף לכסות את תקציב המדינה ולעשות איתו אלוהים יודע מה. אבל לא על חשבוננו. תבואו ותגידו את הדברים כמו שהם.
אייל מוסט
¶
האמת שהאוצר מצפצף עלינו והוא מצפצף על כל אזרח במדינת ישראל. זה לא אני כמעסיק של עובדים זרים. כי אם העובד שלי יקר אז הקבלן שלי ישלם יותר ובסוף הדירה של הילדים שלי ושלך יעלו פי עשר.
אייל מוסט
¶
כן, אני רוצה שתסתכל שנייה רום. בסוף תמצתנו את כל המצגת הנחמדה שעשית לתוך הדבר הזה. ובתוך המצגת שלך, אני אומר לך באמת, יש בה המון אי דיוקים והמון דברים שאפשר לשקף כל מספר וכל נתון מהרבה זוויות. ובאמת אני אומר לך, זה נובע מזה שאין קשר ישיר בין הצד הזה של השולחן לצד הזה של השולחן. אני מדבר על זה כבר שנה. אנחנו לא נושכים, אנחנו לא עושים שום דבר רע. אנחנו באים לדבר ובאים לעזור לאנשים שאותם אנחנו מייצגים ועושים את זה בכבוד. לא יקרה כלום אם יפנו זמן אותה פקידות שיושבת מהצד השני ולא פה בפורום הזה, שכולנו עכשיו יושבים וצועקים וכל אחד יוצא, עושה ככה, ממשיך בסדר היום שלו. הגיע הזמן לעשות שולחנות עגולים פר ענף, לבוא ולטחון את הדברים האלה.
לא יכול להיות שקיבלתם החלטה, טובה לא טובה, להוריד את דמי ההיתר. ואנחנו תקועים בידיים של היועצים המשפטיים. קרן גלבוע יושבת פה והגברת ממשרד המשפטים.
אייל מוסט
¶
כל דבר בסוף נתקע אצלך. אני שמח שזה מצחיק אותך, אבל כשאנחנו עוד עצורים לפני שנה לראות מה קרה בבחינות, אז דאגתם למחוק את הכול על חיסיון.
חיזקי סיבק
¶
זה מה שגברתי צריכה כבר להנחות, לעשות שולחנות עגולים ענפים ענפים, אם צריך על זה כשולחן עגול. הרי כל מה שצריך לעשות זה לשבת משני צדדים של אותו שולחן. זה הכול, זה ייפתר.
אלדד ניצן
¶
חה"כ עטייה, רק לחלוק. יהודה מהוועד גם ידבר על ההיבטים שעלו מהאוצר. אבל אני רוצה לספר לרום משהו שאולי הוא לא מודע אליו. ואני אומר את זה לטובה, רום. בענף הבנייה היום יש, העלויות של ענף הבנייה בעצם, ענף הבנייה אתה יודע איך עובד רום? בוא אני אספר לך. ענף הבנייה עובד ברובו עם יזם שקוראים לו תדהר למשל או דניה סיבוס או אלקטרה, שהוא לא יכול לשלם לתאגיד את המחיר בעבור עלות העבודה. זאת אומרת, אם שכר העבודה כשקמו התאגידים ב-2005 היה 45 שקלים לשעה מחיר גבייה מהקבלן, היום הוא מגיע ל-75 שקלים.
עכשיו מה קורה פה בענף? אתה רוצה להכניס כסף למדינה, כמה שיותר. בצדק. אתה יודע שעל ידי הטלת האגרות אתה מפסיד כסף? אני אגיד לך למה. כי מפתח פה הון שחור במיליארדים. אתה יודע מה קורה פה עם ההון השחור? היזם לוקח כיסוי תחת, לוקח קבלן משנה ישראלי, פיקציה, קבלן משנה ישראלי. הוא מתקשר עם התאגיד. התאגיד מקבל רק את הבסיס של השעות וכל המשכורת האחרת של העובד, אותו סיני שמרוויח 25,000 שקלים בחודש, הוא מקבל אותו בשחור. ואז אתה לא מקבל כסף מיסוי. והמיסוי הזה עולה הרבה יותר מהאגרה שאתה לא רוצה לבטל.
אז קודם כל צריך להבין במקרו את מה שקורה פה. וקח את ההערה הזאת כהערת זהב.
אלדד ניצן
¶
כי פה תבין איך הענף עובד. אם אתה היום מוריד את האגרה אתה נותן אינסנטיב לתדהר ולדניה סיבוס ולאלקטרה לעבוד עם פועלים הודים, סינים, רומנים. אתה יודע איך הענף עבד בשנות ה-90, רום? הוא עבד בלי אגרות ועובד רומני קיבל את כל המשכורת לכיס. היום העובד הסיני מקבל משני מקורות: בשחור, שאתה לא נהנה מהמיסים והמדינה מפסידה הרבה כסף, כי אתה מעלה את העלות של העובד.
ישראלים לא יהיו בענף, תשכחו מהפנטזיות האלה.
אלדד ניצן
¶
יש, אבל זה לא מכסה את הצורך. תלך לאירופה, רום, תשב במסעדה. אתה יודע מי ייתן לך שירות? יגיד יושב-ראש ענף המסעדות. מי שייתן לך שירות באירופה באנגליה זה מלצרית אוקראינית או מלצרית רומניה, שבאה לעבוד מרומניה. זה החיים, העולם השתנה. לא יהיו פה יותר אוכלוסייה מקומית. הם ילכו להייטק. תשכחו מהפנטזיה הזאת של עובדים ישראלים.
אני חשבתי שהמלחמה קצת עשתה שכל והבנתם את הכאוס שקרה פה בענפים עם הפלסטינאים ועם הסינים שהיו פה קרטל והתחלנו ללכת על כיוונים הודים, להביא עוד יותר ויותר דברים. ישראלים לא עובדים בעובדות הרטובות, רום. לא עובדים. מי שעובד, ישראלים שעובדים בענף עובדים בעבודות היבשות: אינסטלטורים, טכנאי מיזוג אוויר.
עכשיו אני אגיד לך עוד סוד, כל עובד זר נותן עבודה לישראלי. אם לענף המסעדות יש טבח מקצועי זר שעושה את הסושי, נותן עבודה למלצריות סטודנטיות שיבואו לעבוד. בענף הבניין כל עובד זר שעובד בעבודות הרטובות נותן עבודה לאינסטלטורים, טכנאי מזגנים. ותראה את הכאוס שהיה, אתרים היו מושבתים במלחמה, כי לא היו את העובדים הזרים ולא היו את הפלסטינאים. אז תעשו קצת גלגל שונה במחשבה.
אנחנו צריכים לדבר על המקרו, לא על המיקרו. להבין באינסנטיב, כמו שביטלו את היטל עובדים זרים, בא השר ליברמן, ידע לעבוד, דפק על השולחן. אמר זהו, אני מבטל את רוע הגזרה הזאת. הוא הביא רק טוב, המחיר של העובד הזר צנח אחרי הביטול הזה. אבל מה שקרה פרצה המלחמה ואז היה מחסור, כמו שאתה אומר היצע וביקוש, ואז היה עוד פעם עליית מחירים בגלל הדבר הזה.
עכשיו השר שלך הוא צריך להבין גם דבר אחד. הוא נגד פלסטינאים. הוא לא רוצה שפלסטינאים יהיו פה. אז הוא נלחם כדי שפלסטינאים לא יעבדו. אז מה האלטרנטיבה? עובדים זרים. אז אם אתה מייקר את העובדים הזרים ואין לך גם פלסטינאים, אז ממה אנחנו נתפתח? מאיפה אנחנו נביא? יהודה, בבקשה.
יהודה בן סנן
¶
שמי יהודה, אני חבר הנהלת התאחדות תאגידי עובדים זרים, אני גם בעלים של תאגיד. 20 שנה בתחום, מעסיק מאות ואלפי עובדים.
אני רואה שאנחנו פה סביב שולחן עגול, אבל לצערי תהום פעורה בינינו. אתם מדברים על תיאוריות ואנחנו מדברים על פרקטיקה. והקונספט הזה שאתם נעולים עליו לא השתנה כבר 20 שנים. המנטרה הזאת שאתם חוזרים ושבים וחוזרים ואומרים שאתם רוצים לעודד תעסוקת ישראלים, גם אנחנו רוצים לעודד תעסוקת ישראלים. אבל 20 שנה, 30 שנה אתם מנסים לעשות את זה ואתם לא מצליחים. אתם לא מצליחים. אז במקום זרים הכנסתם 90,000 פלסטינאים. הנה, ה-90,000 הפלסטינאים יצאו. יש ישראלים שרוצים להיכנס, לעבוד בענף הזה?
אתה פירטת פה בהרחבה איזה שהיא מצגת מאוד נחמדה. אבל אתה משווה העסקת עובד ישראלי לעובד זר, אתה משווה תפוחים לאגסים? אתה השווית טייח ישראלי לטייח זר? כשאתה הלכת לביטוח לאומי ומס הכנסה וביקשת את טבלאות השכר של הביטוח הלאומי אתה שאלת את מס הכנסה האם הברוטו הזה שמשולם זה טייח או רצף או ברזלן או תפסן או קרמיקאי? לא, אתה לא עושה את ההשוואה הזאת.
תראה לנו טייח ישראלי, כן? שמקבל את המשכורת ותשווה אותו לעובד ישראלי. אני לא מכיר טייח ישראלי שמקבל פחות מ-20,000-25,000 ברוטו בחודש. אני מעסיק את העובדים האלה. יש גם חברת בנייה, דרך אגב, ג-5, אני רוצה לראות טייח ישראלי אחד, ישראלי אחד שמקבל את המשכורת של העובד הזר 7,000 ו-8,000 שקלים ברוטו בחודש. אני לא מכיר טייח ישראלי שיושב על הברכיים שלו במשך 11 שעות ומקבל 7,000 שקלים בחודש משכורת. לא מכיר טייח כזה.
אז בבקשה, את כל המידע ה זה שפה אנחנו ככה מעבירים בשולחן. לא אנחנו המעסיקים. אנחנו מכירים מצוין את הנתונים האלה.
אלישע יפרח
¶
אלישע יפרח, מנהל קשרי ממשל באיגוד לשכות המסחר.
אני לא חושב שיש הרבה מה להוסיף אחרי מה שמעסיקים כאן אמרו. אני מסכים כאן עם כל מילה. אני אגיד בצורה פשוטה, אני אדבר רגע במקרו. אני חושב, עברו 10 חודשים מאז שנכנסה החלטת ממשלה 1752 לתוקף. אני חשבתי שכאשר היא נכנסה, ודרך אגב, אז הייתי בממשלה והייתי חלק ממנה, הממשלה שינתה מדיניות. היא הבינה שיש מקצועות בישראל שישראלים לא מוכנים לעבוד בהם, לא משנה מה המעסיקים יעשו בשביל זה. זה נכון לשוטפי כלים, זה נכון לעבודות רטובות. המעסיקים מציעים מה שהם יכולים והרבה יותר ממה שהם אמורים ויכולים לתת. והם לא רוצים לבוא. משרדי הממשלה עושים תוכניות, הכשרות, והם לא רוצים לבוא. שירות התעסוקה מפעיל כלים והם לא רוצים לבוא. המסקנה ברורה היא שיש מקצועות שישראלים לא רוצים לעבוד בהם.
אני חשבתי שברגע שמדינת ישראל שינתה מדיניות הגירה בהחלטת הממשלה הזאת סיימנו את הדיון הזה. ולא יכול להיות שמגיע מצב שעדיין אנחנו מנסים לתמרץ העסקת עובד ישראלי. הם לא רוצים לבוא, לא צריך לתמרץ אותם. אם אני בעל סופר ואין לי קופאית אני לא אחכה שהממשלה תפתח לי מכסה לעובדים זרים, אני אביא מה שאני יכול כי אני צריך לפתוח את הסופר. צריך לרדת מהקונספציה הזאת של תמרוץ העסקת ישראלים. המעסיקים יביאו מי שהם יכולים במסגרת החוק, לא משנה מה. אז צריך לעזור להם. לא צריך להקשות עליהם.
אנחנו בכלל, אני אגיד לך בכנות, אנחנו בכלל במדיניות שלא צריכה להיות אגרה. אם יש עבודה כלכלית מוכחת שאומרת שכניסת עובדים זרים למשלחי יד ספציפיים בישראל תורמת לצמיחה, תורמת לפריון, תורמת אפילו ומגדילה העסקת ישראלים – אז למה הממשלה צריכה לפגוע בזה? היא צריכה לעזור לזה לקרות. תודה.
ישי פולק
¶
אני לא אקח הרבה זמן, בסך הכול אמרו את הדברים. אני רק אגיד דבר אחד לרום. בסופו של דבר אם אתה רוצה תמריץ להעסקת עובדים זרים, שאתה אומר שיש פער ואתה לא יכול למלא אותו, תחשוב על תמריץ שונה ממה שאתה עושה. ואני מדבר איתך מנושא הברחנים, מפחד של זליגה בין ענפים כתוצאה ממה שנקרא משכורות גבוהות יותר בענפים אחרים ופתיחה של אותם מקורות למספר ענפים. המשמעות של הדבר הזה שזה גם תוקע את הוויזות של המעסיקים. ולכן אם אתה רוצה תמריץ כדי שהדבר הזה גם יוכל לעבוד יותר נכון, אז צריך למצוא את התמריצים משלושה מקורות: אחד זה הנושא של המקדם. זאת אומרת, אם יש היום במשרד החקלאות למשל החלטה שהם אלה שקובעים כמה עובדים יכול כל מעסיק להחזיק, אז תן לי מקדם. תגיד שאם אני אקח את זה ממדינה אחרת אני אקבל שניים על כל אחד. או משהו, לא משנה כרגע מה. אבל איזה שהוא מקדם שיביא אותי להחליטה שיהיה שווה לי לנסות גם מקורות אחרים ולא רק תאילנדים למשל.
אם אנחנו מתעסקים בקטע של ברחנים, כמו שאמרתי קודם, אז תעברו לאכיפה יותר גבוהה. זאת אומרת, עם כל הכבוד, אם יש לך ברחן, בין אם זה ברחן קבוע ובין אם זה ברחן בנקודות פיק אז בסוף אני תקוע עם הוויזה ואני גם תקוע עם בן האדם. אני לא יכול לעשות איתו כלום. ובסוף גם אני צריך לשלם לו. אבל אם אתם תעברו לאכיפה יותר מאסיבית בהקשר הזה של מי שמעסיק בצורה לא חוקית את אותו ברחן ואתם תטפלו בו בצורה רצינית אז יכול להיות שכבר לא יהיו ברחנים ואנחנו נוכל להתבסס על הדבר הזה.
הדבר השלישי, לעשות איזה שהוא, אתם קוראים לזה שולחן עגול, אני קורא לזה פתרון חכם. בסוף one stop shop. ואני דיברתי על זה עם נקש בזמנו. הבעיה זה משרד התחבורה בהקשרים האלה ספציפית. אבל בסוף יש לנו בעיה קשה עם רישיונות הנהיגה של העובדים הזרים, בטח ובטח עכשיו אחרי שעזבנו וקיבלנו חזרה אפשרות לקבל עובדים שעבדו פה ועזבו את המדינה כתוצאה מהמלחמה וחזרו חזרה. אבל המשמעות של הדבר הזה שיש לנו גם כסף גדול שנשפך על הקטע של רישיונות הנהיגה וכל מה שקשור בהכשרות שלהם, בקבלה מחדש, בטסטים וכל מה שקשור בזה.
אם אתה רוצה למלא את הפערים האלה ולתת אופציות, אז זה לא רק הכסף, זה לא רק האגרות. וזה לא רק התנגדות של שר האוצר. זה לתת פה פתרון קצת יותר רחב, כדי שתהיה לנו סיבה להגדיל את התפוסה הזאת של העובדים הזרים שאנחנו צריכים. בזה אני אסיים, כי פשוט כל השאר נאמר.
יקיר ליסיצקי
¶
אנחנו ענף חדש שלא נפתח מאז קום מדינת ישראל. הגענו לפה ל-16 דיונים. פתחנו ענף, הוכחנו למאיר צורך, עבדנו עם נקש, עבדנו אתכם. מילים, מילים, מילים, הרבה עשייה, כבר עברה שנה וחצי. אני רוצה לשאול אותך שאלה פשוטה: האם אתה הכנת את המצגת הזאת? האם המצגת הזו הוצגה לשר, על בסיסה הוא לקח את ההחלטה?
יקיר ליסיצקי
¶
האם המצגת שהצגת לוועדה הנכבדה וליושבת-הראש שנכנסה ולרביבו שיצא מהאולם, האם היא הוצגה לשר?
יקיר ליסיצקי
¶
אז זו מצגת שאני לא מצליח להבין מאיפה עזות המצח, החוצפה, להציג מצגת מניפולטיבית, שמייתרת ומתנתקת לחלוטין מהמושג הבסיסי מאוד בכלכלה שנקרא היצע וביקוש. אין עובד שטיפת כלים אחד במדינת ישראל. מדוע אתם מציגים לשר כאילו זול יותר להעסיק עובד ישראלי בשטיפת הכלים?
מה זה ניהול בלי מי עושה מה ומתי? מה זה המבוכה הזאת? נכנסה לתפקיד לסגור את האירוע והרשה לי לומר לך שמשתמע מהאופן המגמתי, מהמצגת המגמתית הזאת שהיא מביכה. כאילו, גם כאשר מערבבים עם בלנדר במטבח יש טרמומיקס, גם כשעושים את זה, עושים את זה, על איזה נתוני אמת אתה מדבר? אין עובדים בשטיפות הכלים במדינת ישראל שהם ישראלים. למה אתה מציג שיותר זול להעסיק עובד ישראלי לשר?
למה אתה מפיל החלטה כזאת על הראש של ועדת הממשלה של המנכ"לים? מדוע אתה עושה את זה? למה אתה עושה את זה? אתה, שישבת מול גפני ואמרת תוך חודש נעשה כירורגיה, מאקרו, חשיבה משקית, גזברית, רוחבית. איזה מיקרו? זה לא מאקרו ולא מיקרו, זה שקר בפנים. זה מניפולציה. תקפל את המצגת הזאת במבוכה, אתה מבזבז לנו את הזמן. באמת, זה אני לא יודע איפה להתחבא, אני מחפש פה שולחן. לקחת חלק בדיון המביש הזה.
יש לך בעיות תפעול? תלמד לנהל. כשיש אכיפה ששולפים עובד זר, נקש, ללא היתר ויזה, אני בא ובכתב אישום אומר יש לי בעיות תפעול לא בדקתי לו את הוויזה והוא עובד לא חוקי? איך אתם מעיזים להגיד אחרי שנה וחצי שיש פה בעיות תפעול? זו בושה וחרפה.
אברהם דניאל
¶
אני רוצה לפנות לאוצר ולהגיד להם את זה מאוד פשוט. התיאוריות שלכם הן לא עובדות במציאות. אנחנו נלך צעד לאחור. היה פה מס מעסיקים. 15 שנה טענתם לעודד אותנו להעסיק את הישראלים וזו הסיבה של המס. אחרי 15 שנה, עד שהגיע שר האוצר כחלון והחליט לבטל את זה בהוראת שעה.
אברהם דניאל
¶
הוראת שעה, לחקלאות. אני מדבר על החקלאות. וביטל את הדבר הזה. אתן לך דוגמה: כשיש בחקלאות אגרת בקשה ואגרה שנתית. אגרת בקשה 690 שקלים. מה זה אגרת בקשה? אם קיבלתי היתר ל-30 עובדים, כפול 30 עובדים. אם יש לי 30 עובדים או שני עובדים אני משלם את כל ה-30. זה נראה לך הגיוני? זה דבר שלא יעלה על הדעת.
עכשיו בוא, אני רוצה להסביר לך גם עוד דבר. הגיל של החקלאים היום בממוצע עומד על גיל 70, אין דור המשך. יש 5,000 חקלאים שמגדלים תוצרת חקלאית טרייה. זה מה שיש. אני רוצה להגיד לך עוד דבר, כשאני הייתי ילד בן שש, אמא שלי קנתה ירקות ופירות בלי שום בעיה. ולא היה לנו מצב כלכלי מי יודע מה. אתה יודע מה? מהממוצע. היום אישה שהולכת לקנות פירות וירקות מה זה עולה לה? אתה יודע מה זה עולה לה? 50, 40, 60 שקלים. זה נראה לך הגיוני? אני בחקלאות לא רוצה להרוויח הרבה, רק שקל לקילו, זה מה שאני רוצה. עם כל העלויות שאתם מטילים עלינו אנחנו לא יכולים להגיע לזה. ואתם מחסלים את החקלאות ביודעים. תחשוב בהיגיון כמה גידלנו וכמה עקרת הבית קנתה בזול וכמה היום היא קונה יקר. זאת מדיניות מתחת לכל ביקורת. את האגרות יש לבטל אותן. ולא רק זה, להשקיע במצב בחקלאים.
אני יכול להגיד לך רק דבר אחד: אני מתבייש בממשלה הזאת שיש לי. גועל נפש. 20 שנה ככה אתם מתנהגים.
מיכל וקסמן חילי
¶
מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. אני אנסה לדבר רגע את האוזן עם המספרים המוכרים לי. הטענה המרכזית שנאמרה כאן זה שתשלום האגרות למעשה מביא לכך שיהיה אינסנטיב נמוך יותר להעסיק עובדים ישראלים. תשלום האגרות מהווה בעצם את הפער בין תשלום העובדים הישראלים לבין העובדים הזרים ובכך מקטין את האינסנטיב בהעסקת עובדים זרים.
אבל אם מסתכלים על המספרים, קודם כל התעשייה בכלל לא הוצגה, התעלמו ממנה לחלוטין באותו שקף מדובר שהצגנו אותו פעמיים. התעשייה לא הוצגה בכלל ושם הפער הוא מאוד גדול. אם אני מדברת אפילו על, קודם כל אני מצטרפת לדברים שאין עובדים ישראלים, לא רק בשטיפת כלים, גם אין עובדים מקצועיים מוכשרים שבאים לעבוד בתעשייה. ואם אני מדברת אפילו על מפעיל מכונות, שזה תפקיד באמת פשוט, on the job training, שלומדים אותו במקום העבודה. לא צריך איזה שהיא הכשרה מיוחדת לפני כן. לפי הנוהל של העסקת עובדים זרים בתעשייה הוא זכאי ל-11,178 שקלים כשכר התחלתי, בלי תוספות. לפני שדיברתי על תוספת משמרות שקיימת בתעשייה בצווי הרחבה ובהסכמים הקיבוציים. לפני שדיברתי על שעות נוספות. לפני שדיברתי על תוספות אחרות, זכויות סוציאליות אחרות ובטח לפני שדיברתי על אגרות ועל מגורים שמייקרים את זה בערך בעוד 4,000 שקלים.
לפי סקרים שקיימים, יש היום סקרים שגם אפשר לקנות של חברות מאוד רציניות, שאפשר ללמוד ולראות באמת מה השכר של העובדים. אנחנו מדברים על שכר כולל של אותו מפעיל מכונות 10,870. כולל הכול. כולל הזכויות הסוציאליות הנוספות, כמובן כולל שעות נוספות והזכויות שמגיעות מכוח צווי הרחבה. בחלק מתתי הענפים בתעשייה השכר הוא 6,790, כולל. זאת אומרת, גם התעשייה אי אפשר להתייחס אליה כמקשה אחת ובפנים גם יש שינויים. אבל הנתון שהצגתי, 10,870 זה שכר ממוצע של מפעיל מכונות שהוא כאמור נמוך ב-4,000 שקלים בערך מהשכר שמוצע בנוהל של התעשייה. זו דוגמה אחת.
דוגמה אחרת היא של חשמלאים, חשמלאים מסויגים, שגם הם לומדים את העבודה במקום העבודה. פערים מאוד גדולים. פערים של 30% ו-40%, ככה שכל התיאוריה של אגרות כדי להשית אותם על מנת לא להעסיק עובדים זרים זה פשוט באמת לא תואם למציאות. והסקרים האלה קיימים בשטח.
לגבי יתר העמודות, באמת, בכל הכבוד, להתייחס לענף שלם כעמודה, המניפולציה לא במובן השלילי, כן? כלכלנים יכולים לעשות מניפולציות. אני דווקא מדברת על מה שקרה כאן, או בכלל הממשלה. הקלות שבה אפשר לעשות מניפולציה על נתונים ולהציג בעמודה ענף שלם שיש בו הרבה מאוד משלחי יד, מאות משלחי יד, זה באמת מנותק לחלוטין ממה שצריך להיות. כי בסוף אנחנו צריכים לבדוק את זה לפי משלוחי יד. כך שהשקף הזה עם העמודות שנראות גבוהות לעומת נמוכות, אי אפשר באמת ללמוד ממנו. והנתונים האמיתיים בעצם מסתתרים מאחורי אותן עמודות.
בתעשייה ספציפית משלמים 750 שקלים אגרות בממוצע בחודש. שזה בערך 9,300 שקלים אם אני מחלקת ל-12 חודשים. זה עוד 750 שקלים לחודש. זה 13% יותר משכר המינימום. כל שנה עולה שכר המינימום בסך הכול בשני אחוזים פחות או יותר. 13% יותר משכר המינימום. על זה אנחנו מדברים וזה סדרי הגדול.
אני חוזרת ואומרת, אין עובדים ישראלים. אין עובדים מוכשרים. רום, אתה מכיר היטב גם את סוגיית ההכשרות, אתה מטפל ומנהל גם את זה ומנסה לתכלל את עבודת הממשלה. וכמו שאנחנו יודעים, אין הכשרות. חסרים עובדים מקצועיים.
אז באמת המצגת שהוצגה פה היא באמת מציגה חלק מהעניין. אבל על האגרות ועל העלויות האמיתיות לא דיברנו ולא התקדמנו.
מיכל וקסמן חילי
¶
סליחה, רק עוד מילה. הייתה כאן הבטחה בדיונים הקודמים שעד הרבעון הראשון, עד מרץ יבואו עם נתונים. אפשר אפילו להוציא את זה מהפרוטוקולים. זה היה צריך, היינו צריכים להיות במקום אחר לגמרי.
רום בר אב
¶
מיכל, את תראי במצגת שם ענף התעשייה יש בו אירוע יחסית שיש שם שכר ייעודי לעובדים זרים. לכן ידענו שלעשות את ההשוואה הזאת ספציפית לענף התעשייה זה קצת מעוות. כי יש שם ייקור עלויות שהוא לא בצורת אגרה, אלא בצורת שכר ייעודי ורשום שם בכוכבית למטה, אם תראי את זה, את יכולה להסתכל על זה אחר כך.
מיכל וקסמן חילי
¶
אז אני רק רוצה להבין, אתה בעצם אומר, סליחה שאני רגע שואלת. בתעשייה היינו רואים שהכחול גבוה הרבה יותר מזה ולכן זה לא הוצג.
רום בר אב
¶
אבל יש עוד רכיב. ניסינו להיות הוגנים. ידענו שבענף התעשייה, בגלל שיש את רכיב השכר הייעודי לעובדים זרים זה לא יבוא לידי ביטוי. כי יכול להיות שבשנה שבה בדקנו או שבשכר לא נכנס לתוקף כי לא היה הרבה עובדים זרים וכן הלאה, אז ניסינו להיות הוגנים ולא להציג תמונה מגמתית ומטעה בענף התעשייה באופן ספציפי. זה כתוב שם למטה בכוכבית.
מיכל וקסמן חילי
¶
אז אפשר היה להשוות את זה לשנה הקודמת. ואפילו לעשות איזה, בסדר, אבל יש המון סקרים שיוצאים.
מיכל וקסמן חילי
¶
הלמ"ס אין מספיק נתונים. יש להם נתונים לפי משפחות משלחי יד מאוד רחבות ובפנים משלחי היד הספציפיים פשוט לא קיימים. מדינת ישראל עכשיו רק מתחילה לעשות את זה, אחרי החלטת ממשלה שהתקבלה ב-2021 והנתונים כאלה יהיו עוד שלוש שנים פחות או יותר, לפי הערכה שלי. שאז באמת יהיה לנו נתונים אמיתיים על משלחי יד. כרגע לא להשתמש בסקרים קיימים של חברות רציניות שיודעות לעשות את זה שנים ארוכות ומפיצות את הסקרים האלה, זה באמת פספוס של מידע שיש לנו מתחת לידיים, כי זה באמת המידע האמיתי.
רום בר אב
¶
סקרים לא מעידים על נתוני אמת, אלא על נתונים שמשלמים בפועל הם נתוני האמת. דבר שני, לגבי מה שאמרת.
מיכל וקסמן חילי
¶
לא, לא, אז רגע, אם לא הבהרתי. אני פשוט לא רוצה להזכיר שמות, אבל רום, זה חשוב. כי יש, כשאני אומרת סקרים אני לא מתכוונת שיש סקר סטטיסטי כוללני. ממש פונים למפעלים. אני יודעת שקיים בתעשייה. פעם גם התאחדות התעשיינים הייתה משתתפת בסקר הזה עצמו. פונים למפעלי התעשייה במשלח משלח יד. שואלים בדיוק כמה הוא קיבל, מה הממוצע.
מיכל וקסמן חילי
¶
בסדר, אז אפשר להגיד זה ואז לצאת מכאן, בסדר. אבל מה שאנחנו אומרים זה שהנתונים האלה קיימים, אפשר לראות איך בפועל - - -
אייל מוסט
¶
הוא היה צריך לבוא לפה, להציג לכם נתונים. כמו שאת מציינת שהיה רשום בפרוטוקול שהתחייבו פה לעשות הצגת נתונים וזלזלו בוועדה בזה שלא הגיעו עם נתונים.
אייל מוסט
¶
אבל הבנו יענקל'ה, צריך לסגור את הישיבה ולהגיד תודה רבה על הזלזול ועל הזה, ששרפו לנו שנה מהחיים בציפייה. ואי אפשר להמשיך לתת לזה לקרות. אני ואתה לא מסכימים לזה, נכון? אתה והציבור שאתה מייצג לא מסכים להתנהלות הזאת. בסוף מדינת ישראל קיבלה החלטה להיות דובאי. פתחה פה 100,000 ענפים חדשים והגדילה את המכסות. רוצים שזה יעבוד? זוזו, אל תפריעו. תנו לנו להביא את כולם לבד. לא צריך מיונים שלכם, ה-g2g ברור שהוא דרך המלך שלכם, אבל הוא לא דרך המלך שלנו. כי ה-g2g הנזק שהוא עשה בענף הבניין, בעובדים הלא מקצועיים, גם המצגת שלך שאתה מראה שיש שם 48 או מספר כזה או אחר, זה מספר שהוא פיקציה. כמה אנשים מתוכם ברחנים? כמה מתוכם עובדים בתעשייה בצורה מוסדרת? כמה מתוכם עובדים לא בצורה מוסדרת? עזוב, זה בכלל נתונים שאתה יכול להציג אותם מכל כך הרבה נקודות אור ולא נכונות.
מיכל וקסמן חילי
¶
אנחנו יכולים להגיד שלא הצליח כלום ואנחנו יוצאים ושוברים את הכלים. אבל רגע, סליחה רגע, בכל הכבוד, אני בסופו של יום - - -
מיכל וקסמן חילי
¶
אני חושבת איך בכל זאת אפשר לייעל את זה. בסופו של יום אני חושבת שאם משרד האוצר אומר שבאמת האגרות מטרתן לא ליצור אינסנטיב להעסיק עובדים זרים ומראה את הפער בשכר - - -
מיכל וקסמן חילי
¶
חכה, חכה. הוא צריך להציג פה משלחי יד ספציפיים איך הוא בא לשר האוצר עם איזה נתונים. כי זה בעצם, השקף הזה זה לב העניין.
רום בר אב
¶
זה בדיקה של משלחי יד בסיווג ארבע ספרות, כלומר משלחי היד הספציפיים וזה לא ממוצע של כל הענף כמובן. זה של משלח היד הספציפי.
רום בר אב
¶
זה הכי גבוה מיכל. אין יותר מארבע. יש סדר ענפי שזו הרזולוציה הכי נמוכה? ארבע ספרות זה הרזולוציה הכי גבוהה.
מיכל וקסמן חילי
¶
משלחי היד הרבה יותר מפורטים. ואני חושבת שזה מה שצריך להציג פה, כי זה היה השקר, סליחה, השקף.
מיכל וקסמן חילי
¶
סליחה, סליחה. זה היה השקף הכי חשוב. ואם עליו אנחנו מתבססים אותו צריך באמת להציג ברמה הרבה יותר מפורטת.
דן ורשבסקי
¶
קודם כל שלום כבודה. הדיון הזה בגדול לא קשור אליי ואני לא הייתי אמור לדבר. אני דן ורשבסקי, יו"ר איגוד מנופאים ורכז מקצועות הבניין בהסתדרות הלאומית. יושבים פה מעסיקים וזה יותר קשור אליהם. אבל שמעתי כמה דברים והייתי חייב להגיד את דבריי כעובד במדינת ישראל. ואחד שהוביל איזה מאבק אחד או שניים.
אחד, אם אתם רוצים, כמו שאמר רום, שיהיו פה עובדים ישראלים, אני אגיד לך, אם בהייטק היום אתה תעשה, היה שכר מינימום, גם לא היו לך עובדים ישראלים. ברגע שיהיה לך שכר גבוה וישולם בלבן, גם בענף הבניין במקצועות רטובים יהיו לך עובדים ישראלים.
יוחאי כהן
¶
הוא לא מתעסק בענף שהוא יכול להגיד לי מה אני משלם, סליחה על הזה. אמנם אני קטן בגיל, אבל אני טיפה יודע.
אני משלם 1,000 שקלים יומי ולא באים לעבוד. בסדר?
דן ורשבסקי
¶
אני לא מתווכח ואני לא בא לריב. התאחדות הקבלנים והכול, ואני יודע הכול. אוקיי? בסופו של דבר מה שגרם פה השכר הנמוך כביכול לעובדים הזרים, העובדים הזרים מרוויחים המון כסף, רק הם מרוויחים אותו בשחור. מפסידה המדינה, מפסידים התאגידים, כולם מפסידים וזה.
דן ורשבסקי
¶
גם הברחנים, חוץ מהברחנים.
שמעתי פה משהו אחר, אוקיי? כאזרח במדינת ישראל, הבחור אמר שאנחנו רוצים ובודקים להביא קבלנים שיבנו, קבלנים מבחוץ, קבלני ביצוע.
דן ורשבסקי
¶
נכון. כשהם מגיעים לארץ הבנייה שהם מבצעים, כל המקצועות, לא רק המקצועות הרטובים, כל המקצועות הם מביאים מבחוץ. חוץ ממנופאי, מנהל עבודה ועוד מהנדס. איפה פה עידוד של הישראלים? הרי יש ישראלים, יש לי המון חברים שהם קבלני מזגנים, אינסטלציה, חשמלאים, איפה פה אתה מקדם אותם? להיפך, אתה לוקח מישראלי שמשלם לך מיסים, שמעסיק פועלים. אתה לוקח ממנו את הפרנסה.
דן ורשבסקי
¶
איפה פה? אני מדבר איתך כישראלי. עכשיו אני בא להגן על החברים שלי שמכניסים לך כל שנה, כל יום כסף בזה שהם מעסיקים עובדים. ואני אגיד לך, חברות בנייה זרות, המטרה שלהם, הם רוצים להרוויח כמה שיותר. אני לא יודע כמה הם מכניסים לך, בטוח, אני חותם לך, שמכניסים פחות מכולם פה. פחות מכולם פה הם מכניסים.
רום בר אב
¶
אני לא איש המקצוע לתחום הנדל"ן אבל כן אני יכול להגיד רגע שהפער שיש הים בהתחלות הבנייה וביחידות הדיור, יש מספיק עבודה לכולם. ואם יש חברה שיכולה לבוא, לבנות בניין ולצאת ולא לקחת עבודה לעובד ישראלי לטווח הארוך, אלא לתת לנו תוצר ותפוקה בטווח המיידי והקצר ולצאת מפה ולא לתפוס עבודות לטווח הארוך.
דן ורשבסקי
¶
אתה יכול להבטיח שהחברה הזאת תבוא, אבל היא לא תעסיק פה מקצועות שכבר יש ואין בהם חוסר כמו מזגנים, כמו חשמלאים, כמו אינסטלציה. אנחנו לא צריכים אותם בזה, יש לנו מספיק.
אייל מוסט
¶
ישב פה בדיון שאמר שכל שנה בורחים לו 200 עובדים. זאת אומרת שכל חמש שנים הוא מייצר חברת ביצוע זרה לא חוקית. אכיפה אפס.
צבי קן תור
¶
שלום לכולם, אני צביקה קן תור מלשכת עורכי הדין. אני רוצה לדבר רק על ארבע נקודות בצורה מאוד תמציתית. לפני זה אני רוצה להצטרף מתוך הסכמה וכדי לא לחזור למה שמיכל אמרה, למה שמוסט אמר, למה שיענקל'ה אמר ושאר הארגונים שדיברו כאן קודם. אבל אני לא חוזר על מה שהם אומרים מתוך הסכמה.
ארבע הנקודות שאני רוצה לדבר עליהן הן מאוד פשוטות. הנקודה הראשונה זה שהעובדים הזרים בכל המקצועות הם התשתית להעסקת כל העובדים הישראלים שמעליהם. משום שבכל אחד מהענפים האלה: חקלאות, בניין, מלונאות, מועסקים גם הרבה מאוד ישראלים. אבל זאת שרשרת, אם אנחנו מבטלים את כל העובדים הזרים בחקלאות לא תהיה עבודה לחקלאים הישראלים ולעובדי בתי האריזה ולנהגי המשאיות שמובילים את התוצרת ולמשווקים בשוק הסיטונאי ולשדות התעופה ולמדריכים החקלאיים וכו' וכו'. אותו דבר במלונאות, בתעשייה. קודם כל בתעשייה, בבניין ובכל יתר הסקטורים. אז צריך לזכור שהעובדים הזרים לא מתחרים בעובדים ישראלים. שמעתם מכולם. אתה לא יכול להתחרות במה שאין. הם רק תומכים, הם השכבה התחתונה שתומכת בתעסוקה של ישראלים.
הנקודה השנייה זה הנקודה שניסינו להגיד, כל הזמן הם אומרים כאן אנחנו נעשה, נקבע בקרוב, נתכנס בקרוב. מוסט אמר לכם שנה וחצי הוא מבזבז דלק על לנסוע לירושלים ושום דבר לא קורה. זה נורא פשוט, כלל פשוט שכולנו מכירים מכל ניהול פשוט ומכל שירות צבאי. אם אתה לא קובע תאריכים וסנקציות זה לא קורה. וכל מה שאנחנו שמענו כאן זה היה כוונות כלליות, בלי תאריכים ובלי סנקציות על האוצר ועל הממשלה. אם אתה מתחייב לפתור את הבעיה תוך חודש מה יקרה אם זה לוקח חודש ויום? אם אני לא משלם מס הכנסה ביום שהבטחתי יום למחרת יש עליי קנס. אבל לממשלה מותר. צריך לשמור על הדדיות.
הנקודה השלישית
¶
התפקיד העיקרי של ממשלת ישראל הוא לתמוך בכלכלה של מדינת ישראל. כמו שזה נראה כאן מהייעוץ המשפטי ומהאוצר ומכל שאר הממשלה, נציגי הממשלה, הם נלחמים בכלכלה הישראלית.
צבי קן תור
¶
כן. הם לא מנסים לעזור, הם מנסים להפריע. אמר לכם מוסט, אתם רוצים 100,000 עובדים זרים? בסדר, אל תפריעו, אני אסתדר. גם התעשייה אומרת את זה. וזאת הנקודה השלישית.
לגבי האוצר, לדעתי, תסלח לי, זה לא אישית, אבל לדעתי האוצר חף מכל תום לב. האוצר, אתה בעצמך אמרת, השר בחר לא לאמץ את ההמלצות. אמר ולא פירש. כן? ואני משאיר לדמיון של כל אחד, לדמיון הפרוע כמובן, להבין למה.
הנקודה הרביעית זה נקודה נורא פשוטה והגיע הזמן שתבינו. מישהו כאן אמר בטעות שכחלון או ליברמן ביטלו את מס המעסיקים. רבותיי, אתם טועים. זה תרגיל של בעזרת השם. שינו את השם של מס המעסיקים לאגרות ובעזרת השם המשיכו לגבות אותו, אבל בשם אחר. זה מס מעסיקים, הא ותו לא. וכל השאר תירוצים והסברים.
אמרו כאן, קיבלנו 940 מיליון מענף הבניין. בואו נניח לרגע שכל שאר הענפים ביחד בערך מכפילים את הסכום. אולי יותר, אבל לצורך העניין.
צבי קן תור
¶
הנה, הגענו לשני מיליארד. ואומרים למישהו תראה, אתה עד אתמול קיבלת שני מיליארד שקלים, ממחר אתה לא תקבל. ומה? לאיזה דרגת התלהבות ציפיתם?
ורוניקה רוזנברג
¶
נאמר פה הרבה ואני לא רוצה לחזור על זה ואני תומכת בכל הדברים שנאמרו. זה באמת ההצגה של הדוח, וגם זה לא אישי, קודם כל היא לא משקפת את הנתונים בשטח, בטח לא בענף. היא מנותקת לגמרי מהמציאות בשטח. אם אנחנו משווים זכויות עובדים של עובד ישראלי בענף הניקיון לעובד זר ואצלנו בענף יש זכויות עודפות. הם שווי ערך, כי זה עובד ניקיון לכל דבר ועניין. תוסיפו לזה מגורים, תוסיפו לזה ביטוח רפואי ותוסיפו לזה את האגרות, כרגע ללא כל קשר לגובה האגרה, אתה כבר מגיע באחוזים גבוהים מעבר לעובד ישראלי. כך שזה ממש, באמת, אני לא מאמינה למראה עיניי.
מעבר לזה, לבוא באמת אחרי תקופה כל כך ארוכה של למעלה משנה. היינו בוועדת הכספים בנובמבר, אמרנו תתקבל החלטה. להגיע היום ולמעשה להציג ועוד מוגשת המלצה של ועדת המנכ"לים ומלכתחילה בכלל לא מקבלים אותה, אז זה זלזול בכל מי שיושב פה, זלזול בוועדה לצערי וחייבים להתקדם. זה לא מתקבל על הדעת.
יוחאי כהן
¶
אני יוחאי כהן, אני קבלן שיפוצים וגם מתמחה באינסטלציה. אני גם קבלן אינסטלציה. הייתי פה לפני חצי שנה שהתחילו הדיונים עם חבר הכנסת.
יוחאי כהן
¶
היו פה כמעט כל האנשים, אותו דבר ונאמרו אותם מילים. אנחנו שנה וחצי מאז, אמנם אני קטן בגיל, בסדר? אבל אני מתעסק הרבה שנים בענף הבנייה. אנחנו פשוט קורסים תחת הנטל, אני אגיד לכם את זה פשוט. אני בגיל שלי היום עוד שנייה אנחנו קורסים, ויש עוד רבים כמונו. אנחנו מחפשים עובדים, אין עובדים. מחפשים עובדים זרים, יש, קח, 20,000 שקלים בחודש. למה לא? תשלם אותם.
סגרנו חוזים לפני ה-7 באוקטובר, אין לנו אפשרות לעלות אותם. זה המצב הנתון. אז ראש הממשלה, שרים, החבר'ה פה, לא יודע מי, יתחילו להזיז את העניינים. ויתנו לנו יכולת לעבוד, כמו שהרבה כמונו, אנחנו נקרוס.
היו"ר חוה אתי עטייה
¶
תודה. אני מסכמת.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר תשובה תוך שבועיים מתי ייכנס לתוקף הפחתת דמי ההיתר לענף הבניין ומאיזה תאריך תיכנס ההפחתה לתוקף. אנחנו מבקשים, רום.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להעביר לוועדה בתוך חודש דיווח על התקדמות בקשת הוועדה לפריסת התשלומים לכלל הענפים וחיובי האגרות בגבייה חודשית במקום גבייה שנתית.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר דיווח על פגישת שר אוצר עם נציגי ועדת המנכ"לים וההחלטות שנתקבלו. הוועדה מצפה שפגישה כזאת תתקיים בדחיפות בימים הקרובים. אתה יודע פחות או יותר, רום, מתי אמורה להיות הפגישה? אנחנו נשמח.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להיפגש עם נציגי המעסיקים בכל ענף בשולחנות עגולים ולשמוע את עמדתם. גם בנושא הזה אני רוצה שתעדכן אותי, גם אפשר טלפונית.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה נתונים של סכומי ההכנסות מכל סוגי האגרות עבור העסקת עובדים זרים הנגבות בכל ענף בשנים 2023-2024. הוועדה תפנה לשר האוצר ותקיים ישיבה נוספת בהקדם. הוועדה מצפה לשמוע תשובות ברורות על הפחתת האגרות ואופן חיוב האגרה.
תודה, אני נועלת את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:03.