פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת הכספים
04/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 578
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ה (4 בפברואר 2025), שעה 11:30

סעיף 10(2) (הרחבת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
משה סולומון

גל אסף - רכז שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר

גד רחמני - רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר

טל כהן - מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המיסים

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, רשות המיסים

לילי אור - עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המיסים

קובי אסייג - ממונה בכיר מפקח ארצי - דיווח מפרט, רשות המיסים

אריק דהן - עוזר ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המיסים

שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המיסים

ברוך שניר - סמנכ"ל כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

ג'ק בלנגה - מ"מ נשיא לשכת רואי חשבון ויו"ר ועדת מיסים

שרון שיינבאום - קשרי כנסת ממשלה, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

סיגל אבירם - יועצת לשכת היועצים העסקיים, לה"ב

ליאור גור - פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סעיף 10(2) (הרחבת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822)

אנחנו עוברים לסעיף 10(2).

אנחנו מדברים על הדיווח המפורט שהיום מי שמחויב בו זה עוסקים - -

באתם עם איזו שהיא פשרה?

היום מי שמחויב בדיווח מפורט – דיווח מפורט זה דיווח עד רמת העסקה, לעומת דיווח שרואים מה סך העסקאות – זה עוסקים מעל מחזור של 2.5 מיליון, או חברות מעל מחזור של 1.5 מיליון. אנחנו מציעים להוריד את הרף לחצי מיליון מחזור בשנה לכולם. בעקבות דיונים עם המגזר העסקי שעלו בהם טענות על הנטל שזה מוסיף, בשע"ם רשות המיסים עשו איזו שהיא עבודה שתאפשר לכל חשבונית שיצאה בחשבוניות ישראל להיות משודרת עד הדיווח המפורט כדי להקל בירוקרטיה גם לעסקים היותר קטנים שהיום צריכים להקליד ידנית. עשינו עוד כמה בדיקות ובשע"ם יודעים להעמיד את המערכת הזאת שתקל על כל העסקים כולם, גם על הקטנים וגם על הגדולים כבר בתחילת אפריל.

בישיבה הקודמת ביקש חבר הכנסת גפני, יו"ר הוועדה, שתביאו נתונים לגבי ירידה הדרגתית של מיליון ושני מיליון, לא של 500,000 שקלים.

לאיזה רף אתם רוצים להוריד?

במקום 1.5 מיליון - מיליון, ובמקום 2.5 מיליון - שני מיליון.

זה מה שדיברנו בישיבה.

בפשרה שג'קי הציע לא דיברו על הורדת הרף.

אנחנו ביקשנו.

בדיון הקודם הוא הציע לדחות את התחולה עד ה-1.4 או ה-1.7.

שעל זה הסכמתם.

על פי המוקדם ביניהם, ולזה אנחנו מסכימים.

לא הסכמנו.

אנחנו מסכימים לשקול את מה שהוא אמר.

היה חשש שהמערכת תוכל לקום רק ביולי. אנחנו מבינים שאפשר להקים אותה עד אפריל, מה שנותן מענה גם ליחידים הקטנים יותר וגם לעסקים הגדולים יותר.

לא דיברנו על אפריל.

אני אומר מה המערכת שאפשר ליישם. לכל שאלה אפשר להציג תחשיב כמה זה יפגע בהכנסות. אם אתה מוריד לא לחצי מיליון אלא למיליון, זה פוגע בהכנסות.

500,000 לגבי העסקים הקטנים זה רף נמוך, זה פוגע, זה מייצר עלויות.

דיברתם על מיליון לחברות ועל שני מיליון לעסקים?

כן.

השנה זה פוגע בהכנסות בסכום של 135 מיליון ובשנים הבאות בסכום של 180 מיליון.

מה פוגע?

כשלא כל הרף יורד.

בשנה מלאה זה 180 מיליון.

נכון. סך הצעד בשנה מלאה הוא 300 מיליון.

המדינה תרוויח עוד 180 מיליון אם יהיו חשבוניות - -?

אם יהיה דיווח מפורט מתחת לרף המצוין.

איך עשיתם את התחשיב?

החישוב מתבצע על ידי כך שעובדים במשרדי מע"מ מחייבים בחיובים את העוסקים בטעויות. לשנת 2024 זה כ-300 מיליון שקלים מס.

עשינו בדיקה של סך המחזורים של העוסקים האלה לפי 15 שנות ניסיון שלנו וראינו מה אחוז הטעויות שאנחנו מונעים כתוצאה מדיווחים שגויים של העוסקים. הרבה מהטעויות, אני רוצה להדגיש, הן לא בכוונה, הן לא כדי לרמות את רשות המיסים, הן בתום לב, כמו למשל שהגישו חשבוניות כפולות לקיזוז ולא ראינו את זה בדוח המצרפי. כשאנחנו פורטים את הדוח אנחנו רואים את כל הטעויות שעוסקים עושים.

אתה יכול להגיד כמה טעויות יש כל שנה ב-15 השנים האחרונות ומה סך המחזורים של העוסקים?

אבל הטעויות האלו מתוקנות בדוח רואה חשבון.

אמדנו את אחוז הטעויות על אחוז אחד לפי המחזורים. רק עם אחוז אחד של טעויות אנחנו מגיעים ל-300 מיליון שקלים.

לגבי האחוז הזה לא היה תיקון של הדוח?

בוודאי שכן, אבל קודם צריך למצוא את הטעות.

אז זה לא 300 מיליון נזק.

בוודאי שכן. כשאנחנו רואים את הטעות אנחנו מבקשים מהעוסקים לתקן.

מה שדווח הם תפסו ומה שלא דווח הם לא תפסו.

איך הוא יודע מה שלא דווח?

אני אומד את זה.

חשבונית כפולה זו טעות שעולים עליה בדוח רואה חשבון.

לא תמיד אתם מתקנים.

רוב הפעמים לא היה תיקון.

תגידו שאת הטעויות שגיליתם זה מה שדווח מקוון ושאתם רוצים להרחיב את זה למה שלא מדווח מקוון.

אנחנו אמדנו את זה על פי הדוח המפורט שקיים היום. לקחנו את המחזורים שהתווספו, הכפלנו את אחוז הטעות והגענו למחזורים האלה. כרגע התבססנו על העוסקים הגדולים, כשהעוסקים הגדולים יותר מסודרים בדרך כלל מהעוסקים הקטנים. לא לקחנו בחשבון את הגברת האכיפה כתוצאה מחשבוניות ישראל.

שזה היה מוריד לך המון.

בחשבוניות ישראל יש את הכלל שבו לא ניתן להכיר בהוצאה ללא מספר הקצאה. הדרך שלנו לאכוף את זה היא דרך הדיווח המפורט כי שם אנחנו רואים את כל החשבוניות ואנחנו יכולים להגיד לעוסק: החשבונית הזאת היא בלי מספר הקצאה, אסור לך לנכות אותה. כל עוד אנחנו לא בדיווח המפורט ואנחנו רק רואים סכום סופי, אין לנו אפשרות לבדוק.

אם החוק יתוקן, זה כבר לא רלוונטי. אם החוק של חשבוניות ישראל ירד ל-5,000 שקל, מה שאמרת כרגע לא רלוונטי.

זה רלוונטי.

הוא עדיין לא יגיש מפורט.

עם הדיווח המפורט נוכל לאכוף את חשבוניות ישראל על עסקים מעל 2.5 מיליון ומעל 1.5 מיליון. לגבי כל השאר נצטרך לסמוך שהם לא מנכים את החשבוניות הרלוונטיות.

חוק חשבוניות ישראל מתקיים בזכות הדוח המפורט. ברגע שהחשבוניות לא מדווחות בדוח המפורט אין לנו אפשרות לאכוף את חוק חשבוניות ישראל. אם נוריד את הרף של הדוח המפורט תהיה לנו אפשרות לראות את - -

נדבך חשוב בכל הרעיון הזה של המלחמה בהון השחור זה עניין הדיגיטציה, להשקיף כמה שיותר את הנתונים לרשות המיסים. אנחנו כבר 15 שנה תקועים באותם מחזורים. כל העולם מתקדם קדימה ואנחנו עדיין תקועים 15 שנה אחורה. רשות המיסים רוצה לצעוד קדימה. אני מזכיר לכם ש-67% מהעסקים בישראל מחוץ לדיווח המפורט אחרי התיקון. הרוב לא שם, הקטנים לא שם. כולם מכירים את התהליך כבר 15 שנה, הם משומנים בו, לכן אין סיבה לעכב את זה.

האם נכון להביא את זה בשנה שאנחנו יודעים שהעסקים נפגעו, שהעסקים נסגרו? כולם יודעים שזאת שנה לא קלה, שעדיין מתמודדים עם פצעים של המלחמה. יש כאלה שעוד לא חזרו לעסקים, יש כאלה שחזרו צולעים מהמלחמה הזאת. האם לא נכון לתת לזה עוד זמן מסוים? אף אחד לא מתווכח עם הצורך, עם השיקוף, הכל בסדר, אבל האם נכון לעשות את זה עכשיו?

אני חושב שכן.

למה אתה חושב שכן? אני חושב שלא.

במבחן של עלות-תועלת השאלה מה האלטרנטיבה, מאיפה ניקח את ה-300 מיליון האלה.

זו לא תשובה. למה אני לא מסכים איתך? כי אתה אומר שתיקח את ה-300 מיליון מאותם אלה שכבר נפגעו. אתה מחפש את הכסף ואני מחפש את התועלת. אם לא נעשה את זה עכשיו כמו שהוועדה רצתה יהיה להם זמן התארגנות, הם יחזרו לעצמם, יהיה יותר קל מאשר עוד פעם להטיל עליהם בירוקרטיה והוצאות.

במקום להטיל עוד מיסים בוא נגבה את המיסים שלא שולמו כראוי.

מה פירוש "לא שולמו כראוי"?

כי היו טעויות. כנציג של אגף תקציבים אני משתדל להסתכל רוחבית על המשק. פגיעה במגזר העסקי גורמת לפגיעה בתוצר ובהכנסות, לכן ברשות המיסים עבדו על להביא יישום שיקל משמעותית על הבירוקרטיה שאנחנו מדברים עליה.

זה לא מקל על העסקים הקטנים והבינוניים.

זה יישום שמאפשר לשדר כל חשבונית שיצאה בחשבוניות ישראל לדיווח המפורט.

אנחנו כרגע מתנגדים שחשבונית ישראל תתוקן לפני 1 בינואר 2026. אם ייכנס התיקון של ה-5,000 שקל, זה רק יהיה בעוד שנה.

אתה יכול לדווח מהשקל הראשון, זה יקל עליך.

עדיין אני חושב שלהזיז את זה ל-2026 זה המינימום שאפשר ללכת עליו.

בדיון הקודם אמרת חצי שנה.

אבל הסכמתם.

הוועדה אמרה לכם שנה.

הוועדה ביקשה שנבדוק את הורדת הרף.

וגם את הדחייה.

הדרישה של הוועדה להוריד בחצי מיליון את הרף פוגעת משמעותית בהכנסות מהצעד הזה.

האם כל שנה המדינה מרוויחה 180 מיליון?

כל שנה.

אם יש טעויות ופעם אחת מתקנים את הטעויות - -

כל שנה יש טעויות.

הטעויות הן כל חודש, בכל דיווח בפני עצמו.

אתם מדברים פה על להטיל נטל נוסף על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים עם מחזור של 500,000 אלף שקל שלא יהיה להם מאיפה להוסיף. כמו שאמר היושב ראש בצדק, השנה הזאת הגדלנו להם את הארנונה העסקית, את הביטוח הלאומי שהם משלמים לשני הצדדים, המחירים שלהם עלו, התקורה שלהם עלתה. עכשיו עוד להוסיף נטל? שמעתי, דרך אגב, אנשים מכובדים מאוד מרשות המיסים שאמרו את המשפט הבא: "זה אפילו בא להקל, כיוון שאם כל המסמכים שלו יהיו בתוך המערכת הוא לא יצטרך לשלם להנהלת חשבונות ולראיית חשבון." אני כבר אמרתי בדיון הקודם שאני לא מכירה את רואי החשבון האלה שייקחו פחות כסף. ההיפך, הם ייקחו יותר כסף. אם אתם רוצים להטיל עוד נטל שעולה כסף לעסקים, תביאו גם את הגזר.

יש גזר.

איזה גזר? אני משלמת פחות בגלל שאני מדווחת בדיווח מקוצר? אין גזר. תגידו כמו בארצות הברית שלמי שמגיש את הדוח לפי התנאים האלה והאלה אתם נותנים הקלה של 2,000 שקל בשנה.

המועד החוקי לדיווח דוח מע"מ הוא עד ה-15 לחודש. בדיווח המפורט החוק קובע עד 23 לחודש. השבעה ימים האלה מאוד משמעותיים לעסקים קטנים במיוחד.

למה? הם מדווחים דרך האינטרנט עד ה-19 לחודש.

אז מה-19 עד ה-23.

השבעה ימים האלה לא יכסו את העלות של רואה חשבון ושל הנהלת חשבונות.

לחברה לא אמורות להיות עלויות נוספות, כי חברה בלחיצת כפתור מדווחת את הדוח. למי שבמערכת בנוי ניהול מספרים בשיטה כפולה לא תהיה עבודה נוספת, זה לחיצת כפתור.

אתה הולך לפגוע בחוליה הכי חלשה, כי מי שמנהל כפולה הם בדרך כלל אנשים שיש להם יותר כסף.

זה קשור גם לענף.

דווקא החוליה הכי בעייתית שלא מנהלת כפולה תצטרך להוציא עוד הוצאות בשביל לדווח את הדבר הזה.

באלפי שקלים.

אני מציע ללכת לתקרות שהוצעו על ידי ועדת הכספים ולדחות את החצי מיליון שקל בשנה-שנתיים. בכל מקרה זה לא יהיה לפני שחשבונית ישראל תתוקן. החקיקה הזאת צריכה להיות כפופה לחשבונית ישראל כי ממילא אתם אומרים שמה שמעניין אתכם זה לתפוס את חשבוניות ישראל.

לא, אמרנו שזה שקיפות.

אם זה יזוז לינואר לא יקרה כלום.

הצעתם שלחברות זה יהיה מאפריל ולעוסקים זה יהיה מיולי. מה גרם להצעה שלכם להשתנות?

הלך הרוח בציבור העסקים. ציבור העסקים ספג לאחרונה אין ספור חקיקות, החל מביטוח לאומי, ארנונה, וגם שמעו על זה שרשות המיסים רוצה לשנות את הסכום של חשבונית ישראל.

כששאלתי 10 פעמים על זה, אם כן או לא, אמרתם שאין תשובה.

לא הייתה תשובה.

זה מו"מ לא הוגן ולא נכון.

ציבור העסקים עייף.

אנחנו רוצים להיות שקופים על היישום הטכנולוגי. לא הייתה תשובה עד היום בבוקר, אבל עכשיו יש.

יכולת להתקשר אלי בבוקר ולהגיד לי שיש תשובה.

מה התשובה לגבי היישום הטכנולוגי?

היישום הטכנולוגי יוכל לעמוד כבר מה-1 באפריל.

הבאתם את הצעד הזה עוד לפני שיש לכם יישום טכנולוגי?

הוא לא היה מותנה ביישום טכנולוגי. לאור ההערות שקיבלנו הבאנו הקלה רגולטורית בדמות של יישום טכנולוגי של שע"ם.

אבל אתם מציגים את זה כאילו יש פה הקלה שעומדת מנגד.

אנחנו מציעים את ההקלה הזאת שתהיה מוכנה מ-1 באפריל.

זה לא מותנה בחקיקה. הבאנו את זה, כי אנחנו מבינים את ההשלכות ורוצים לסייע. שע"ם התחייבו לדבר הזה, ליישום הזה.

יש את ה-15 שנה של הטעויות?

אנחנו יכולים להציג.

אני רוצה לראות אם זה הלך והחמיר או הלך וירד.

זה הלך והחמיר, כי גם העובדים שלנו הם יותר מקצועיים בנושא וגם הגבייה הרבה יותר אפקטיבית.

מכיוון שהעובדים התמקצעו הם עולים על יותר טעויות.

אני לא רוצה לרדת איתך לרזולוציה, לבדוק אם אותם עובדים נמצאים 15 שנים באותו תפקיד.

לא באותו תפקיד.

איך זה החמיר?

אם אדם עובר תפקיד כל חמש שנים בממוצע, אתה לא יכול להגיד שהעובדים התמקצעו כי הם תופסים יותר.

אנחנו מאתרים יותר שגיאות.

הבאתם לפה עוד חקיקות - -

איזה חקיקות שנוגעות לדיווח המפורט? כשניסינו פעמיים להרחיב את המעגל אמרתם "לא".

אפשר לבדוק במשך 15 שנה איזה חקיקות הבאתם לפה, מה עבר ולא עבר. חשבוניות ישראל זה חקיקה שהבאתם שאמורה לחסוך לכם את התפיסות האלו. אתם טוענים שזה רק החמיר בשנה הזאת.

הכוונה בהחמיר זה שהעובדים הצליחו לזהות יותר טעויות ולגבות יותר כספים כתוצאה מהדיווח המפורט.

מלפני 15 שנה עד השנה זיהיתם יותר טעויות?

כן.

זה לא הגיוני, כי מ-2010 יש דיווח מקוון. זה לא הגיוני שיש עלייה ליניארית בטעויות.

בשנת 2010 המחזורים עמדו על ארבעה מיליון ומעלה.

ולא ירדו הטעויות?

עד שנת 2014 זה ירד בהדרגתיות. עם השנים יותר עוסקים נכנסו למעגל החייבים וזה החמיר.

יש נתון על כך שירדו הטעויות מאז הדיווח המקוון.

הוא אומר שנתפסו יותר. יכול להיות שאתם צודקים, אני לא אומר שלא, אבל אני רוצה להבין איפה הבעיה, הרי במשך 15 שנה היו חקיקות שיכלו לעזור. האם בגלל זה תפסתם יותר?

לא מעט רואי חשבון הודו לנו על הדיווח המפורט.

אני מבקש נתונים.

הרבה פעמים תפסנו חשבוניות שהראו שרואי החשבון שילמו פעמיים לספק. הכל בתום לב.

מה עמדתכם על המדורג?

אנחנו לא חושבים שנדרש הדירוג, אנחנו חושבים שכן אפשר לעשות את הירידה באופן מיידי.

התשובה שלילית או חיובית?

התשובה שלילית. אני רוצה להזכיר שכמעט 70% מהעסקים לא יהיו חייבים בדיווח המפורט, רק 30%. אנחנו סך הכל מרחיבים את זה מ-11% ל-30%.

נשמח להציג לכם את ההקלה הבירוקרטית, להבין איפה זה פוגש, מה עוד הקשיים. אם צריך איזו שהיא דחייה מסוימת בתחולה לעוסקים קטנים - -

ברור שאין מחלוקת שייעול ושיפור בשקיפות ובבקרה כחלק מהמלחמה בהון השחור זה צעד שהוא לגיטימי, אבל לצעד הזה יש איזה שהוא טרייד אוף, כשהטרייד אוף הזה הוא הגברת העלויות על העסקים הקטנים. אנחנו מדברים פה על רגולציה חדשה בתחום של המיסוי שיש לה כל כך הרבה נדבכים. יכול להיות שאגף התקציבים והאוצר מסתכלים על כל קטע באופן נפרד ואומרים לעצמם שהקטע הספציפי זניח, אבל באופן מצרפי מדובר בעלות מאוד מאוד כבדה.

אתה יכול לפרט בנקודה הזאת? למה אתה מתכוון כשאתה אומר "עלות כבדה"?

לעסק קטן יש שלושה חסמים: א', מגבלה במשאבים כספיים; ב', הנושא של נגישות דיגיטלית שהיא לא מלאה; ג', העדר משאבים לפיתוח העסק, לצמיחה.

אני מצטער, אלו סיסמאות.

זה ממש לא סיסמאות.

כל המהלך הזה לא היה צריך לעמוד בפני עצמו אלא כאיזו שהיא חבילה הוליסטית. אני יודע שבעולם כשהולכים לצעדים כאלה אז משלימים את זה בצעדים לטובת העסקים הקטנים. בקנדה ובבריטניה יש תמריצי מס לאותם עסקים שמדווחים בצורה נאותה, מקדימים להם החזרי מס. אפשרות נוספת היא הקלת תדירות הביקורות שאם הייתה באה כחלק מהחבילה היה יותר קל ליישם.

אנחנו עומדים בפני שנה שבה יותר עסקים ייסגרו מאשר ייפתחו, מצב שלא קרה שנים רבות בישראל. המצב לא טוב, זה ברור לכולם. אם הצעת החוק הזאת תתקבל מ-2026 והלאה ותכניס מאות מיליונים לקופת המדינה, מן הראוי, מכיוון שהעסקים הקטנים משתתפים במאמץ הזה, שיופרש חלק מהכסף שנכנס לקופת המדינה על מנת לעזור לעסקים הקטנים בהרבה מאוד דברים ששוב ושוב אנחנו מקבלים סירוב בגלל שאין תקציב. יכולה לבוא הוועדה ולבקש מהאוצר להפריש סכום מסוים.

כבוד היושב ראש ודאי יודע שכשעצמאי יושב שבעה הוא לא מקבל שקל מהמדינה ומאף אחד. אם בעל עסק קטן לא יכול להיות שבוע בעסק, זה סוג של מכת מוות לעסק. יש דברים שאפשר לסדר בכמה עשרות מיליונים של שקלים, אלה לא סכומים גדולים.

אני מבקש שיתווסף לחוק שכל הטעויות שיגלו בעקבות החקיקה הזאת, תשלום המס שלהן יישאר נומינאלי, בלי ריבית והצמדה ובלי קנסות.

לא הבנתי.

כשהם מגלים טעויות הם אומרים לעוסק: "שלם לנו עוד 2,000 שקל כי טעית" ונלווה לזה קנס, ריבית והצמדה. אני מציע שאם מישהו דיווח בטעות שתי חשבוניות והוא צריך לשלם להם 10,000 שקל חודשיים-שלושה אחרי זה, ישולם סכום נומינאלי בלי ריבית.

אני מבין שאתה מסכים למה שהם מציעים, רק אתה אומר שלא ישלמו קנסות, ריבית וכו'.

אני מסכים שזה יהיה מינואר. מאחר ועד עכשיו לא הגענו להסכמה על תאריך, אני מסכים, בגלל שהשנה הזאת היא שנה קשה מאוד, שזה יזוז לינואר. על התקרות לעסקים שלא מנהלים כפולה אני נוטה להסכים עם אדוני שצריך להישאר עם הסכום הגבוה של מיליון וחצי שקל, רק אני מבקש שיוסיפו, ואני מבין שקשה לכם מה שאני מציע, שעל כל הטעויות שיתגלו הם ייקחו מס אמת בלי קנסות ובלי ריבית והצמדה. אם נישום רשם בטעות שתי חשבוניות, תגיד לו, "טעית, שלח לי את הסכום ואני פוטר אותך מקנסות, ריבית והצמדה."

האם הצוות ממשרד האוצר ומרשות המיסים יודעים כמה עולה הנהלת חשבונות כפולה לחודש לעסקים קטנים שהכרזתם שייכנסו לתחום?

אנחנו לא יכולים לחרוג מהכללים שלנו בכל הנוגע לריבית והצמדה. חמור מכך, זה יהווה תמריץ לטעויות. אם הוא יודע שהוא לא משלם ריבית והצמדה, ידו תהיה קלה על הדיווח.

התשובה שלילית?

כן.

ולגבי ינואר?

שלילי.

הבאנו מתווה שכולל בתוכו הטבות.

תגיד לי תשובה מלאה על כל הדברים.

אנחנו לא רוצים דחייה בתחולה או ירידה של הרף כי זה גם לא נכון מקצועית וגם פוגע בהכנסות המדינה הצפויות מטעויות בתשלום מס, מהון שלא משולם כרגע. רשות המיסים הביאה פתרון לעניין היישומי שיקל את הנטל הבירוקרטי.

אתם בעצמכם מדברים על זה שזה יחול רק מחודש אפריל.

נכון.

אפשר לפרט את ההטבות?

זה יחול מחודש אפריל?

ההטבות.

יכול להיות שאפילו לפני זה, אבל כרגע אפריל זה ודאי.

שלומית, הייתה הסכמה על 1 ביולי בלי קשר להטבות.

אמרנו שאם תהיה מערכת מוקדם יותר, זה ישנה את התמונה. ה-1 ביולי הגיע כי זה היה התאריך הראשון במערכת.

אמרתם שאתם מסכימים ל-1 ביולי, אבל אז שיניתם.

זה לא נאמר.

אנחנו תהינו איך מה-1.4 ומה-1.7, והייתה הצעת פשרה לפצל בין החברות, זה קפץ ל-1.1.2026.

מה זו "הצעת פשרה"? כשג'ק דיבר בדיון הקודם על 1 באפריל ועל 1 ביולי אמרה הוועדה 1 בינואר 2026. אנחנו לא נתחיל לתת לחלק כן, לחלק לא, לחלק באפריל, לחלק ביולי, לכן אמרה הוועדה, "אנחנו מדברים על שנת כספים, על 1 בינואר."

שנת כספים פחות חשובה במע"מ וכן חשובה במס הכנסה. אפשר להעלות או להוריד מע"מ באמצע שנה או באמצע חודש.

אתם דיברתם על זה שזה שנתי כשדובר על ניכוי הוצאות.

התיקונים במס הכנסה חייבים להיות שנתיים. במע"מ זה חודש בחודשו. אפשר להעלות את המע"מ באמצע החודש.

ועשינו את זה.

אני מבקש מכם שתשקלו את הכל מחדש, שתבחנו את הבקשות שלנו עד הישיבה הבאה שבה גם נצטרך להצביע. אני מבקש שתיקחו בחשבון את המציאות שבה אנחנו חיים מבחינה כלכלית, את מה שביקשו להוסיף למה שאתם מציעים פה. אני לא אומר שאני אצביע נגד כמו שאמרתי בנושא של הישיבה הקודמת, אבל אני מבקש שתשבו עם הארגונים ועם הגופים פעם נוספת. צריך שתהיה גם חמלה בממשלה. תודה רבה על הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.