פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת הכספים
03/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 576
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (03 בפברואר 2025), שעה 11:30

סעיפים 7-6 (שינוי מבנה ומיזוג) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
איימן עודה
חמד עמאר
נאור שירי

מיכאל אסולין - משנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר

נתנאל יהונתן דוידי - ממונה מפקח ארצי מיזוגים רשות המיסים, משרד האוצר

ערן כדורי - מנהל תחום מיסוי בינלאומי רשות המיסים, משרד האוצר

כארים כנעאן - יועץ למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

עופר רז דרור - סמנכל בכיר תכנון וכלכלה רשות המיסים, משרד האוצר

צח בסול - אגף התקציבים, משרד האוצר

אביגיל ונקרט - משרד האוצר

ישי פרלמן - רשות המיסים

אבי נוימן - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

מיכל שריג-כדורי - מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס

אורן בוטא



מיכל קינן



רינת קינן

שלומית ארליך

טמיר כהן

הדס ליפמן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סעיפים 7-6 (שינוי מבנה ומיזוג) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. רינת קינן.

בוקר טוב. שלום. אני רינת ואני דודה של שגיא דקל חן שחי, ועדיין חטוף בעזה כמעט 500 ימים.

אנחנו בימים מורכבים מאוד, גם ימים של חרדה אישית שלנו כמשפחה, של חטוף שנמצא ברשימה. גם בימים של אושר לשבים, וגם בימים של תקווה לשלב ב' ושלב ג'. ואני בחרתי להקריא פה את דבריה של לירי אלבג שמעוררים השראה לכולנו, לעם ונותנים לנו חוסן וכוח: "עם ישראל, אני רוצה שוב להודות לכם על כל התמיכה, האהבה והעזרה שלכם. ביחד אנחנו כוח. אני רוצה להודות לחיילי צה״ל ואנשי כוחות הביטחון, שחירפו את נפשם ונלחמו עבורנו ועבור המדינה שלנו. אין בוקר שלא הייתי מתפללת לשלומם. משפחות החללים והנרצחים, אני כואבת את כאבכם וליבי אתכם. בזכות הגיבורים והגיבורות שנפלו בקרבות, הסיוט שלי הסתיים. סוף סוף זכיתי להתאחד עם המשפחה שלי. אבל המאבק שלנו לא הסתיים, ואני לא אפסיק להילחם עד שכולם יהיו בבית.

אני רוצה שנמשיך להישאר מאוחדים, כי ביחד אין דבר שיכול לשבור אותנו. האחדות והתקווה שיש בנו מפחידה את כל אויבינו, מדהימה את כל אוהבנו, ומנחמת את האנשים שבינינו. משפט שהיה מלווה אותי הוא "בסוף כל לילה החושך נעלם". והלוואי וכולם יזכו לראות את האור. לירי אלבג.

היא השראה לכולנו וכולנו מלאי תקווה. היום היום ה-16 לעסקה. זה היום שבו ממשיך המשא ומתן לטובת שלב ב' ושלב ג'. זה היום שבו יש לנו כרגע בקטר משלחת שעמלה על השלבים הבאים של העסקה, ואנו כולנו תקווה שייצא משם עשן לבן לטובת החזרת כולם הביתה, ואנחנו יודעים כמה אתם אתנו ותודה רבה הרב גפני, לצורך השבתם. תודה.

אמן. תודה רבה.

אחזק את לירי אלבג המדהימה, שהיא השראה ודוגמה למה זה ארץ ישראל היפה, וכל החטופים והחטופות שחזרו מדהימים. אחזק ואומר, שהשבועיים האלה, מאז החלה העסקה הזו, כל חזרה של חטופים ממלאת את הלב בעוצמות כה גדולות ובהבנה שזה הכוח שהעם שלנו היה צריך כל הזמן הזה. ששנה ושלושה חודשים היינו מרוסקים ולא שלמים והינה לאט-לאט חלקים מהלב שלנו מתחילים לחזור. זה נותן לכולנו הבנה, גם לאלה שלא תמכו בעסקה הזו, של איך נראה עם ישראל היפה והחזק והמאוחד כי החזרה של החטופים באמת גורמת לאיחוד וקירוב לבבות של כל העם. ואני בטוחה ויודעת, שכשיגיע לפה החטוף האחרון, והוא יגיע, נהיה חזקים מאי פעם, ועם כל הכאב והצער משחרור המחבלים שזה זוועה ואני בטוחה שנורא גם למשפחות השכולות, וגם לנו כמובן, כולנו כואבים על שחרור המחבלים הזה, ברגע שכולם יחזרו ונהיה בלתי מנוצחים, נבוא איתם דין וחשבון, עם כל המחבלים האלה, וזה יגיע ואסור לנו להרפות. אני יודעת שזה משמח שעכשיו חוזרים, ואני יודעת שגם כששגיא יחזור, וזה בעז"ה יקרה בקרוב, אני לא עוצרת עד שהחטוף האחרון פה. אי אפשר לעצור. זה רק צריך לתת לנו עוד יותר כוחות ועוד יותר לחזק אותנו בהבנה שצריך להמשיך.

תודה רבה. הפסקה שתי דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:13 ונתחדשה בשעה 12:15.)

אני מחדש את הישיבה. בבקשה.

תקציב מדינת ישראל – אני יודע שזה אירוע שולי ולא מז'ורי כמו רוב סדר-היום שלך. מה קורה עם זה?

יגיע.

מה זה יגיע? החסידה מביאה את התקציב?

מה אכפת לך?

מה אכפת לי?

אכפת לך שהממשלה תיפול?

גם בדיון הקודם לא נתת לי לשאול על צמצום הוצאה ממשלתית כאילו אני בן אדם שבא לפה בוויזת תייר כמו שרה נתניהו. אני רוצה לומר לך למה אכפת לי שאין תקציב מדינה.

לא.

שאלת מה אכפת לך. הפרוטוקול יוכיח ששאלת אותי, אבל אני רוצה לומר לך שכן אכפת לי שתקציב מדינה לא מגיע כי המדינה הזאת צריכה להתנהל, כי אנחנו אזרחים פה, כי צוות גביית המיסים שהם הפכו להיות משאבות כסף מהכיס של כולנו, זה משפיע עליי ועליך. יודע שזה לא נראה לך הגיוני כי אתה בקואליציה, ושימור הקואליציה הפך להיות דפוס שרק זה אנחנו מדברים. בסוף כשההוצאה הממשלתית מצטמצמת אנחנו סובלים, הילדים שלנו סובלים.

בעזרת השם.

למה אתה פה? אם הכול בעזרת השם, למה אתה פה?

אולי תסתום כבר? אני רוצה להגיד בעזרת השם. תהיה בשקט. אני אביא תקציב, רוצה ךראות שתצביע בעד. אתה משתוקק לתקציב.

זה לא נראה לך הגיוני? מה, זה דוכן לימונדה של מתנדבים בתנועת הצופים? זה מדינת ישראל.

תודה. זה יבוא. שאלת שאלה לגבי התקציב. יבוא.

מתי? אתה מתנה את זה בחוק הגיוס? באמת שואל.

התשובה לא. ולדימיר שאל.

באמת לא?

אנחנו ב-3.2. לכאורה יש לכם רוב בקואליציה. למה אין לכם תקציב? למה השבוע אין דיונים על תקציב המדינה. שאלתי אותך ביום רביעי ואמרת שלא. הלכתי מכאן למליאה ומצאתי שם את שר האוצר עומד על הדוכן ועונה על השאלות במסגרת השאילתות, ושאלתי אותו שאלת המשך: תגיד, למה אין תקציב? השיב שמדינת ישראל דמוקרטית ויש שותפים למפלגות החרדיות והם מתנים את אישור התקציב בקידום חוק אחר. ואני שואל אותך, מי שיקר לי? אתה או הוא? אחד מכם משקר. מי משקר לי? למה הציבור הישראלי לא זכאי לתקציב? מי משקר לציבור הישראלי? ב-2020 מי היה יושב-ראש ועדת הכספים? אתה, נכון? 3 שנים המדינה הייתה בלי תקציב. זה המוטו שלך?

כן. כן.

אחת ההשלכות שאין תקציב – יש קיצוץ בקצבאות האברכים.

אתה יודע אבל איזה משרד אין קיצוץ? היוניקורן של גב' סטרוק.

תודה רבה. מספיק. איימן עודה, דקה.

פחות מדקה. כבוד היושב-ראש, משרד האוצר החליט על מענק מוצדק לעסקים בצפון בעקבות המלחמה. בפעימה הראשונה בספטמבר ובאוקטובר כולם קיבלו ובצדק, אבל בפעימה השנייה של נובמבר דצמבר אתה יודע איזה ישובים הוציאו אותם? קאבול, תמרה, שפעמר, אבילים וגם חלק מאזור נטופה אבל למשל הקריות עד גבול חיפה עדיין מקבלים. אין ספק שלא רק שאין צדק, אין שוויון, אלא דווקא פוגעים במוחלשים ביותר. אני מצפה מכבוד היושב-ראש שייאבק אתנו שיקבלו מה שמגיע להם העסקים, כל מי שניזוק ביותר מ-25% צריך לקבל לפי החלטה וביתר שאת הישובים האלה. תודה רבה.

תודה רבה. העלינו את זה בישיבה הקודמת שהיה פה יוראי שבא להאריך את המועד על נובמבר דצמבר, ושאלנו את השאלות האלה. דיברתי איתו גם לפני הישיבה ואמרתי: הקריות בפנים, ויש ישובים שהם לא בפנים. דיבר איתי בין היתר גם ראש המועצה ברכסים. רכסים יצאה, היא צמודה לישובים שם. אמר שהישובים שם היו ירוקים לגמרי. היה בחודשיים האלה רק יום אחד ששם היה פעולה שפיקוד העורף נתן אותה. טענו ואנו חוזרים וטוענים שוב, שזה לא צריך להיות פיקוד העורף אלא המציאות שאנשים לא מתפרנסים, לא באים לשם. הדיון הזה עלה, וימשיך לעלות. אני איתם בקשר. מה שאתה מעלה זה נכון.

אנחנו צריכים את הדחיפה שלך כדי לממש את הצדק הזה.

אם אנו מסתכלים על פיקוד העורף, זו התשובה, מה שנתן פה בישיבה הקודמת, אבל אנו סבורים שהיום זה לא הנושא של פיקוד העורף אלא המציאות שהעסקים נסגרו, או שהם הפסידו הרבה מאוד כסף.

אציין שאני אמרתי את זה ראשון בוועדה.

נכון. המדינה צריכה לעזור להם. נמשיך לדון בעניין הזה.

זה לא מותנה בחוק ההשתמטות?

אני רוצה לדעת איפה אנו אוחזים בשינוי מבנה ומיזוג בחוק ההתייעלות הכלכלית.

זה חוק שיגרום לצמיחה במשק?

זה כן.

הם אומרים שאני לא מביא את התקציב.

סדר-היום של הוועדה. אני ממציא דברים? לא מבין.

אתם לא רואים אפילו את סדר-היום. זה חוק ההסדרים.

יש מושג שנקרא אינטרנט, וסדר-היום משוקף לציבור שם. אני יודע שאתה מתנגד לפרוגרסיביות הזאת.

מהבוקר אתה אומר את זה.

גם העברת צעדים כלכליים לפני שהבאת תקציב כי היה חשוב לכם לקחת כסף. זה אתם יודעים לעשות מעולה.

קורא לך לסדר פעם ראשונה. אתה תצא היום.

ולא אחזור יותר?

לא.

למה?

ככה. כי אין הצבעות.

אתה מוציא אותי לכל השבוע?

לא. יהיו הצבעות. לא היום. אקיים דיון כמו שצריך, וכשהיועצת המשפטית אומרת שני דברים שלא- -

רגע, זה תלוי באופק חדש?

אני קורא לך לסדר פעם שנייה על זה שאתה מפריע. נתתי ליועצת המשפטית להסביר מה שאנחנו דנים עכשיו ואתה מפריע. אני הסתכלתי איך אני מנהל את הישיבה כמו גולם. נותן לך לדבר כמה שאתה רוצה.

לי? אני לא פותח את הפה. אתה רציני? אני האדם שמדבר הכי פחות.

בישיבה הקודמת הציג כארים 4 נקודות שהייתה הסכמה עם הלשכות להכניס תיקונים : הנושא של מזומן, מ-40% ל-49%, הנושא של הגודל בפיצול מ-1 ל-4 ל-1 ל-9, הנושא של התייחסות לבעל מניות מהותי והנושא של חברות סטארט אפ, 1 ל-19. מציעה שנשמע מה התקדם ואיזה הסכמות גובשו.

לגבי סוגית אישור המנהל, אנו מגיעים היום עם הבנות לגבי יחסי גודל בין 1 ל-9 ל-1 ל-19 שכן תהיה בחוק דרישה לאישור מנהל. יחד עם זאת, הוסכם שיפורסם מסלול ירוק תוך חודש מהמועד שבו החוק עובר. גובשו גם עקרונות למסלול הירוק. אם תבקשו, נציג אותם.

אני מעוניין. לא הבנתי בישיבה הקודמת שדנו בזה, למה צריך את אישור המנהל? מה מרוויחים בזה? כדי לדעת, מה שנאמר בישיבה הקודמת – אתם יודעים את זה. צריך אישור המנהל?

לדעתנו זה ווין ווין. זה טוב גם לשוק כי יש ודאות, כי ברגע שיש אישור מנהל, יש ודאות לחברה.

למה? זה לא הפוך?

כי היא לא חשופה לביקורת של פקיד השומה. זה אישור המנהל, לא ביקורת שומה. ברגע שניתן אישור מנהל, יש לחברה ודאות.

אבל למה להקשות?

כי לפני אישור מנהל אין ודאות.

כי לפני שפנו אין ודאות.

ברור שאחרי יש ודאות. לא צריך לציין את זה.

אם לא הייתה דרישה לאישור מנהל, אם היו מגישים נגיד את תוכנית המיזוג לפקיד שומה, לא הייתה להם ודאות. הפוך. אולי היה חוסר ודאות.

זה סוג של פרה רולינג ודאי.

אתם הסכמתם לזה?

כן, הסכמנו. כשמדברים על ודאות, הכוונה כשיש לי אישור חתום מהמנהל, זה הרבה יותר ודאי מהודעה לפקיד שומה.

אתם בעד. בישיבה הקודמת לא מצא חן בעיניי העניין הזה כי החוק הזה בא להקל. אם אתם אומרים שאתם רוצים את אישור המנהל, אני יורד מהשגתי.

רוצים ובלבד שיפורסם המסלול הירוק כדי שזה יהיה הרבה יותר קל.

תסבירו את המסלול הירוק. למה לא אמרתם לי מראש? למה אני צריך להיאבק על זה? נאבקתי בשבילכם. מה זה המסלול הירוק?

תכף יציגו אבל לפני כן יש עוד נקודה שביקשתם שנתייחס אליה שזה הפתיחה של יחסי הגודל למעל 1 ל-19. בדיון הקודם אמרנו, שיש לזה עלות תקציבית. היום הגיע ד"ר עופר רז דרור שיציג לכם את העלות ואת שיטת החישוב שלו לגבי אותה עלות. אז יש לנו שני עניינים להציג – נושא המסלול הירוק והעלות התקציבית ליחסי גודל למעל 1 ל-19.

תודה, כארים. כבוד היושב-ראש, בדיון הקודם שנאמר פה, הסכום הזה היה בבדיקה מאוד ראשונית שעשינו והוא גם היה במחשבה שאנו עולים מ-1 ל-9 ל-1 ל-19 ולמעלה מזה, ובימים האחרונים עשינו חפירות יותר משמעותיות. הבנו שזה חושף אותנו לכיוונים שלא הבנו קודם שאנחנו חשופים להם ביחסים המאוד גבוהים, כאשר יש חברות בין לאומיות סחירות שכאשר רוכשים חברות סטארט אפ כאן לאותו מייסדים שעשו עכשיו את האקזיט, ייווצר להם תמריץ לקבל חלק לפחות במניות החברה הרוכשת, אותו גוגל, אמאזון, מייקרוסופט, לא משנה.

כל אלה שמשלמים מיסים מאוד גבוהים פה.

כאשר הם רוכשים אקזיט פה, האקזיט משלם מיסים מאוד גבוהים ואנחנו רואים שיש לנו מיסים שנגבים בהיקף של מיליארדים שזה מכניס אותם לסכנה. אנחנו עדיין בעבודה ראשית כי זה אירוע שלא מוכר לנו, האם אנחנו מסכנים 10% מהסכומים האלה או 50% או 5% מהסכומים האלה אך גם כשאנו מסכנים 5% אנחנו יכולים להגיע לאזור של מיליארד שקלים פגיעה בהכנסות המדינה. לא יודע עדיין להתחייב למספרים כי לא בטוח שאני מבין עד הסוף את ההצעה אך זה סכומים משמעותיים מאוד שאנחנו מסכנים פה הכנסות מדינה בהיקפים גדולים.

לא הבנתי.

מה זה היקפים גדולים?

אנחנו עדין במהלך הבדיקה.

אבל אמרו לנו שתציג את החישוב.

איזה בדיקה כשאתה מביא חוק ואתה עדיין בודק?

זו הצעה שעלתה בדיון בשבוע שעבר, להרחיב את יחסי הגודל למעל ל-1 ל-19.

אנו לא מאשרים את מה שהביאו. ביקשנו לשנות. לכן ביקשנו גם את הנתונים.

קודם כשהיינו 1 – 19, נגיד שחברה בין לאומית גדולה נסחרת שרכשה עכשיו במיליארד דולר והמס על זה הגיע לחצי מיליארד שקל.

רק אומר, על ה-1 – 19 – הנושא של גוגל הוא לא רלוונטי. מדברים על ישראליות וישראליות.

ביקשת רשות דיבור – אתן לך.

אותה עסקה היום תחויב בחצי מיליארד שקל מס. כשדיברנו על 1 – 19 זה לא היה רלוונטי. עכשיו פתאום זה יחס של 100, או לא יודע כמה בדיוק, יחס גבוה מאוד, זה גם מניות סחירות אז אנחנו חושבים שיש סיכוי סביר שאותו מייסד שמקבל תמורה משמעותית שלא צריך את כולה לצריכה יבין שמקבל פה דחיית מס שיכולה להיות להרבה מאוד שנים ולכן יהיה לו שווה לפחות חלק מהכספים האלה לקבל במניות של החברה הרוכשת או חברת האם של החברה הרוכשת – בדיקה ראשונית בלבד – אבל הפגיעה הפוטנציאלית משמעותית. זה לא 100 מיליון שקל. אפשר להוסיף 0 על הסכום הזה.

חשוב מאוד שנאמר פה שזו בדיקה ראשונית.

אני אתן לך. אמרתי. לגבי המסלול הירוק?

המסלול הירוק יהיה מיזוג לשינוי מבנה למיזוג בדרך של החלפת מניות, מיזוג מכוח 103כ לפקודה. הוא יהיה מיועד ליחסי גודל של 1 ל-19 עד ל-1 ל-19, שהוא גם יהיה מיועד לחברות הייטק. כלומר הוא יהיה מיועד לאותן חברות הייטק. זה הקושי שהן הציגו. הן אמרו - אנו צריכים אישור מאוד מהיר כדי שהבינזס ירוץ, לגרום לעסקה לקרות. יש לי קלוזינג עוד תקופה קצרה ואני רוצה שהעסקה – המוכר והקונה רוצים לדעת שהמיזוג יכול להתקיים בדחיית מס. זה הפנייה להחלטת מיסוי. זה מה שייתן מענה למסלול הירוק, שבעצם המטרה שיינתן תוך – בתווה, הימים שאנו מדברים עליהם זה סדר גודל של עד 60 יום. התעדוף יהיה פר עסקאות, כלומר ככל שיש עסקה נעשה מאמץ כדי לעמוד בה עד למועדים שהעסקה צריכה להתקיים. אנו מאמינים שנוכל לעמוד בה עד 60 יום. יש בחוק מועדים. הם לא משתנים. מסלול ירוק הוא מקרה של החלטת מיסוי פרטנית.

אני יכול לצלול עוד לפרטים, השאלה כמה אתם רוצים שאצלול.

מה שנראה לך מהותי.

המסלול הירוק והעקרונות שגיבשנו אמור להניח את דעתם - שזה הקונצנזוס. כן מניח גם את דעת המייצגים שזה יאפשר לביזנס לרוץ שזה מה שחשוב. זה מה שבאו כל המייצגים ואמרו: הם צריכים לדעת שהחלטת המיסוי תוכל להתנהל בקצב מהיר כדי לאפשר לעסקה לקרות. נשמע שהגענו להסכמות על זה. התעדוף יהיה בהתאם לעסקאות.

זה נכון?

כן. העקרונות פחות או יותר מוסכמים. רק אחזור על התיאור שקודם עופר ציין, מה הסיבה שמעל 1 ל-19 יכול לייצר עלות תקציבית. זה נובע מזה שעסקאות כאלה היום לא יכולות להתקיים תחת החוק כעסקאות פטורות במועד שינוי המבנה ולקבל דחייה אין סופית עד שתמכור את המניות, ואז אתה צריך ללכת למסלול אחר בחוק שנותן לך דחייה לשנתיים וארבע שנים. זה נקרא סעיף 104ח. אם עכשיו מעבירים את מעל 1 ל-19 כמסלול שאפשר לתת לו דחייה אין סופית לכאורה אני מושך מאותם אישורי 104ח שמשלמות מס פעם בשנתיים, שנתיים וארבע שנים, ומעביר אותם לדחיית מס עד שאמכור את המניות. זה העלות התקציבית שמדברים.

אנו לא רואים את העלות התקציבית. אנו פחות אוהבים את התשובה הזאת וכן מאוד היינו רוצים שיאושר מעל 1 ל-19 כי אנו חושבים שזה נכון. זה ישחרר עסקאות לשוק ולא יעכב, אבל אם זה עלות תקציבית מאוד גבוהה, נמשיך להידיין.

מה אתם אומרים?

מציע שנדחה את זה למאי במסגרת החבילה שאנו ממשיכים לשבת עם הלשכות והשוק, ונבחן את זה לעומק.

מה המצב היום?

מה שהוא אומר נכון, כי בסוף תהיה הסטה של עסקאות של 104ח, שמשלמות מס תוך שנתיים ו-4 לדחיית מס שאולי תהיה אין סופית. לא רק זה – יש היום עסקאות שלא עוברות ב-104ח, אולי עסקאות של החלפת מניות או עסקאות במזומן. ברגע שיש לך אפשרות לשלוט במועד אירוע המס, וביחסי גודל כאלה גבוהים שלפני כן לא יכלו להתמזג בגלל המגבלה, כנראה שהם יעברו למודל של המיזוג, ואני מניח שרוב העלות התקציבית מגיעה משם.

בבקשה.

בהמשך לדיון הקודם, סקירה קצרה. בדצמבר 24' נגבה שיא מיסים במדינת ישראל – 58 מיליארד שקלים. השיא הקודם היה 42 מיליארד שקלים. זה הפרש של 16 מיליארד שקלים – המון כסף. זה אומר שיש אור בקצה המנהרה, אך זה נובע, בין היתר, מ-65,000 עסקים שסגרו לעומת 40,000 שסגרו בלבד. ידוע שעסקים שסוגרים משלמים הרבה כסף, משלמים את המע"מ על המלאי, שילמו את זה ב-15.1. זה פורסם רק אחרי 15.1. אנו צריכים להבין שאם כלל הארץ יש הרי דיון שעומד על הפרק, כבוד היושב-ראש יודע וידאג לזה, כשיהיה פיצוי לכלל העסקים בארץ וזה להערכתי עשרות אלפי עסקים שירדו ב-40%, אותם עסקים שמפוזרים בכל הארץ פרט לאזורים שנפגעו במלחמה – העסקים הללו התזרים שיקבלו, מיליארדי השקלים הבודדים – זה לא עשרות מיליארדי שקלים. זה כמו אומיקרון. באומיקרון לקח שנה דיונים עד שקיבלו את הפיצוי. גם פה זה לוקח זמן כי זה מלחמה – זה לא אומיקרון, וכשהם יקבלו את הפיצוי זה יהיה זריקת מרץ. אחרת בסוף 25' ייסגרו שוב 70,000, 80,000 ו-90,000 עסקים ואסור לנו שזה יקרה כי כולנו יודעים שמנוע צמיחה זה עסקים. היום עסק שנסגר - כל אחד אומר – אני אהיה שכיר. לא רוצה. כי הוא רואה שגם עסקים של מילואימניקים – אגב יש הצעת חוק יחד עם אריאל קלנר שאנו מובילים שעסקים שנסגרו של מילואימניקים, יפצו אותם, גם אם זה מאוחר, כי זה מן הצדק. מילואימניק שעשה מעל 100 יום אין סיבה שהעסק שלו ייסגר כתוצאה מהמילואים.

כבוד היושב-ראש, אני יודע שהדיונים הללו מאוד חשובים, אבל חשוב להסתכל. יש דברים שאנו צריכים לקחת, לפצות עסקים קטנים כדי שהם יובילו את המשק הזה לצמיחה. שאר הדברים תדונו, זה דברים, עסקאות של מילאירדים שלא ישדדו את המשק מצד אחד ומצד שני שחברות פה יצליחו להרוויח ולא יברחו מהארץ. זה חשוב.

תודה רבה. בבקשה.

יש שתי סוגיות כפי שאני מבינה על השולחן – מה קורה מעל יחס של 1 ל-19 והמסלול הירוק. אני רוצה רגע להתייחס ל-1 ל-19 כי זה הדיון שהגענו אליו יותר לעומק גם עכשיו. בדיון הקודם מה שהיה על השולחן לפי מיטב הבנתנו היה לדבר על מה קורה ביחס 1 ל-19 בהייטק. מה קורה מעל היחס הזה. כשדיברנו על האפשרות, ונאמר לפרוטוקול, ורשות המיסים אמרה לפרוטוקול בכפוף לפגיעה בהכנסות המדינה, שאם אנו מדברים פה על מפעל טכנולוגי ביחד עם מפעל טכנולוגי או מו"פ, כלומר ישראלית וישראלית, אנו יכולים את המיסוי של 1 ל-19 כי זה מצמצם את העלויות עד כדי 0, ושוב, תלוי אם אנו מניחים שאחרי שנה או שנתיים תהיה דחיית מסעד אין סוף כשאנחנו חושבים שהמדינה תפגוש את הכסף כי זה יעודד את העסקים. אני חושבת שנכון יהיה לומר שניקח את השבוע הקרוב כי נעשתה בדיקה שהיא רק ראשונית, ולבדוק באמת את המספרים כשאנחנו הולכים גם על החלופה הזאת של מעל 1 ל-19 כשמדברים על הייטק והייטק – ישראלית וישראלית, אנו חושבים שהמספרים יהיו הרבה-הרבה יותר נמוכים עד כדי לא משמעותיים, בטח אם אנו מתחילים לייצר את ההגבלות האלה. אולי כשמסתכלים על העסקה הכוללת שפותחת לכל המשק אפשר לדחות למאי אבל ההייטק צריך את זה עכשיו, והחברות הקטנות שאנו רוצים שיצילו צריכות את זה עכשיו ולא רואה סיבה שלא תוך שבוע ננסה לראות מה המספרים.

נעשה בדיקה קצת יותר מעמיקה. אולי הגזמנו במקום מסוים, באמת עשינו בדיקה ראשונית מהירה.

מבקש שתרחיב בעניין והאם בדקתם את הדברים האלה.

לעניין הדחייה המגולמת בהחזקת מניות, קודם כל יש להבין שזו דחייה משמעותית מאוד. אם נסתכל היום על השוק הישראלי, על ההחזקה במניות, על הרווח שנצבר פר שנה לעומת המס שאנו גובים, אפשר לראות שזה אחוזים בודדים ביותר של גבייה. לכן זה אומר שיש פה דחיית מס משמעותית. ככל שייכנסו למסלול הזה כספים, אובדן המס הוא משמעותי. דיברנו בחוץ שאולי כן יש פה התנהגות שתהיה דחיית מס מצומצמת. נבדוק את זה. נסתכל בנתונים - אולי הגזמנו בחלק מההנחות שלנו. מה שראינו במספרים, שהוצאנו היום, זה שיש לנו פה גביית מס באותן עסקאות פוטנציאליות בשנת 22' לבד – 25 מיליארד שקל. מתוך זה אפשר לראות מה זה 103 ומה זה 104 ומה זה עסקאות מזומן שאנחנו בעיקר חוששים מהן שעכשיו יתחילו להיכנס. כעת אנו בעבודה של לנסות להבין מי הרוכש, ומי כלומר חברת אם ומי בעלי המניות הסופיים, האם ישראליים או זרים. האם החברה הרוכשת היא נסחרת או לא – פרמטרים כאלה. זה דורש עוד בדיקות.

במסגרת הבדיקה הראשונית הבאת בחשבון את הפרמטרים האלה או עדיין לא?

קודם כל סוגית ישראלית או זרה עלתה פה לפני שעה בחוץ אז מן הסתם לא.

אתה יכול לבדוק את זה בכלל?

יכול לנסות. את החברה הרוכשת יש לנו אז צריך לראות איפה זה בדאטא בייס.

כמה אחוזים אתה רוצה שהיא תהיה חברה ישראלית או חברה זרה? בשביל מה שהוא רוצה להביא שדווקא מעל 19%, אני רוצה לדעת כמה שם תרצה, איך תסתכל על חברה שהיא 50-50, 45-65.

ההסתכלות תהיה לפי הזהות של החברה הרוכשת, האם היא תושבת ישראל או תושבת חוץ. לא על בלעות החברה הרוכשת.

השאלה האם נכון להסתכל על זה כך.

כל חברה ישראלית? זו לא הייתה הכוונה. גם חברה ישראלית וגם חברה טכנולוגית.

אם אני מנטרל את העסקאות שעלו במערכת שעופר מדבר עליהן, את כל החברות תושבות חוץ שעשו רכישות ואת כל החברות שאינן טכנולוגיות, לזה אפשר לדעתי לפלח ולהגיע לעלות המדויקת.

כדי לדעת איך לפלח את זה וכדי לומר על כמה מדובר, צריך לדעת קודם כל איך אתה מסתכל על חברה, למי אתה קורא חברה ישראלית, למי אתה קורא חברה זרה, לדעת באחוזים ואז להגיע למקום של הכסף של העלות. כרגע אתה זורק סכום של מיליארד שקל. אם אתה רוצה ללכת למודל מסוים אתה חייב לפלח את זה בצורה הנכונה ביותר.

זה בדיוק מה שד"ר עופר ציין שנעשה שיח משותף יחד עם פורום חברות הצמיחה- -

כמה זמן תיקח לכם הבדיקה?

שבוע - ננסה לעמוד בזה.

רק אעיר, היות שזה לא נמצא בהסדרים המקוריים נכון לנהל את הדיונים האלה בנפרד כלומר אנחנו נבצע את הבדיקה גם יחד עם פורום חברות הצמיחה, גם עם הכלכלן מרשות המיסים, אבל את החקיקה עצמה- -

בוא נצביע על פיצול, הרב גפני. תקשיב - יש לך מצד ימין בחורצ'יק טוב בעל ניסיון עשיר. שאל אותו לפני זה האם לומר את זה.

אתה לא מבין מה אתה אומר. נפצל את זה עכשיו.

לא.

או אתה חוזר בך או אתה אומר משהו חדש.

בסדר, אני חוזר בי.

הלאה.

תתייחסו לנקודות האחרות.

למסלול הירוק יש לכם הערות?

במסלול הירוק מה שחשוב לנו נאמר, וזה הנושא שלא יתקע עסקאות ושייעשה כמה שיותר מהר. יש סוגית ההפסדים. הוא צריך להכניס את רוב העסקאות שאנו מתכוונים אליהם וקיבלנו אינדיקציה ורצון טוב של רשות המיסים לעשות את זה כך שהוא באמת יכניס את רוב העסקאות. ככל שזה יקרה הסכמנו.

בבקשה.

המסלול הירוק זה תת קבוצה בתוך רולינגים פרטניים כאמור. מן הסתם המסלול הירוק, שזה כמו טמפלט ג'נרי, שאפשר לרוץ עליו מהר מאוד, לא כל מיזוג של החלפת מניות ייכנס למסלול הירוק. יש כל מיני מגבלות, למשל גובה קיזוז ההפסדים כי הרעיון הוא גם לדעת על מה אתה שם את תשומת הלב, על מה לא, ואיזה דברים יותר סבירים ואיזה פחות. גם פה אנו בדרך המלך של להגיע איתם להסכמות, שעיקר העסקאות כן ייכנס- -

מה זה תגיעו איתם להסכמות ורוב החברות ייכנסו?

אחד הדברים שמטרידים אותנו זה העניין של גובה ההפסדים בחברה הנרכשת שלא יפגישו לנו הפסדים ביחד עם רווחים. המשמעות של זה שהרבה פעמים באותו מסלול ירוק יהיו מגבלות של כמה הפסדים יכולה להיות בחברה או כמה גובה הפסדים ביחס לגובה רכישה של מניות, כי בחברה הנרכשת יש גם IP – אנו מדברים על חברות הייטק - וגם יש הפסדים. מה היחס בין שווי הרכישה לגובה ההפסדים. יהיו מגבלות מסוימות. מה שיעמוד במגבלות ייכנס למסלול הירוק, ומה שלא יעמוד במגבלות יוכל לפנות גם לרולינג פרטני. מה שלא עומד במסלול הירוק – התשובה אינה שלילית אלא יפנה להחלטת מיסוי פרטנית .לעניין גובה ההפסדים, למשל, שזה אחת המגבלות, די נראה שאנו בהסכמה איתם של מה צריך להיות גובה ההפסדים, שמצד אחד מכניס את מרבית העסקאות כלומר גורם לביזנס לקרות, ומנד לא מכניס עסקאות שהן יותר מסוכנות שאנו רוצים עין כבדה או יותר מיומנות.

מי מחליט שרוצים עין יותר כבדה או מיומנת?

המסלול הירוק יש בו תנאים.

אתה כרשות המיסים. אבל אם הם רוצים לומר לך: גם לי יש דעה פה שאני רוצה עין יותר בוחנת. אתה לא יכול לקחת לעצמך רק את הצד שלך. אתה אומר: מסלול ירוק זה בסדר. מצד שני אתה אומר: אם אני חושב שכאן המסלול הירוק לא מתאים כי אני רוצה עין יותר בוחנת, אקח את זה להחלטת מנהל. הם אומרים לך - אני כחברה רוצה יותר בדק בית ולראות אצלי אם זה נכון או לא כדי להיות יותר רגוע – תן להם גם את האפשרות.

מסלול ירוק זה לכולם.

במסלול ירוק אתה יכול להחליט שהוא לא עומד בקריטריון של מסלול ירוק. יכול להיות שגם אם עומד אבל יש פה עוד עין בוחנת.

משקל של מסלול ירוק, רולינג פרטני, זהה. אותו משקל. אותה ודאות.

גם אני רוצה שהמשקל של עין בוחנת כביכול, גם יהיה זהה.

אענה לך מהניסיון. בגדול מה זה מסלול ירוק או החלטת מיסוי – זה סט של הצהרות שבא נישום ואומר, האם ההצהרות האלה מתקיימות, אז יחול הדין הבא. זה הסכם בין רשות המיסים לנישום. זה החלטה בהסכמה. הוא מצהיר הצהרות ואם הן מתקיימות - יחול. ככל שנישום למשל לא ירגיש נוח עם אחת ההצהרות שרשומות במסלול הירוק למשל, לא יידע להתחייב עליה או יגיד: אני רוצה להוסיף כי המסלול הירוק זה טופס מוכן מראש – יכול לפנות להחלטה פרטנית ולקיים דיון. רשום שם: אני חושב שזה מתקיים אך רוצה להסביר לכם את העובדות הבאות שלכן אני לא בטוח שההצהרה מתקיימת, כי למה הם ביקשו את אישור מנהל – כדי לא להגיע בין השאר לוויכוח מול פקיד השומה.

מבין אותך. שמורה לו הזכות להחליט בעצמו אם רוצה החלטת מנהל?

כן.

בכל מקרה נצטרך החלטת מנהל. בחוק כרגע זו לא תהיה בחירת החברה.

תהיה בחירה בין מסלול ירוק לפרטני. זה לבחירת החברה.

המסלול לאן מגישים.

הפרטני זה החלטת מיסוי לכל דבר ועניין. הכנו טופס מוכן מארש.

החברה צריכה לפי מה שאתם אומרים לבקש את המסלול הירוק?

כשחברה מגישה במערכת את הבקשה להחלטת מיסוי, אם היא פונה במסלול הירוק, היא מסמנת איקס במקום מסוים ומגישה טפסים, אם זה לא מסלול ירוק- -

אם לא מסמנת?

אני חושב שאתה חייב לסמן. זה לא הסימון כמו הטפסים שאתה מגיש. אבל יש היסטוריה להתנהלות של השוק. פה המייצגים בוודאות יתמכו בי. מסלול ירוק קיים כיום והחלטות מיסוי פרטניות קיימות כיום ונמצאות במאות בשנה. זה עובד במי מנוחות ואבי יכול להגיע - עסקאות קורות, לא מעכבים עסקאות שלא יקרו. אין חיכוכים בנושא שאתם מעלים של סימון או בחירה בין מסלולים.

אתם הולכים לשנות את זה.

לא. הולכים להוסיף עוד נדבך של מסלולים ירוקים לחקיקה הזו שזה בסדר. זו מחלקה שעובדת מצוין, וצריך לתת תשבחות כשצריך וגם כשחשוב וזה חוק של גזרים.

הישיבה מתחילה לשעמם.

מה עם התקציב? אנחנו יכולים להתחיל לדבר. מה עם חוק הגיוס?

למה לא באת היום לוועדה?

אתה שואל אותי למה לא באתי לוועדה? למה לא באת לצבא?

טוב שהבאת צלמים.

מי פה צלם שלי? לקום. ראית? אין לי צלמים. מה, אני אימפריית רשם כמוך?

הנושא האחרון הוא של בעל מניות מהותי. נתנאל, תרחיב.

בבקשה.

אנו מדברים על מצב שבו יש בעלי מניות שמחזיקים בחברה ערב המיזוג. הם עונים להגדרה של בעלי מניות מהותיים ערב המיזוג, וכתוצאה מהמיזוג יוצאים מהגדרה של בעלי מניות מהותיים ואז לכאורה שיעור המס שחל על המניות הוא נמוך יותר לו העסקה הזו הייתה מתבצעת כעסקה חייבת. את הנושא הזה אנו רוצים לתת לו פתרון. הפתרון שהוסכם לגבי הנושא הזה, הוא המצב הבא: ככל שבעל המניות עונה על הגדרה של בעל מניות מהותי ערב המיזוג, הוא יישאר בעל מניות מהותי בתקופה של 12 חודשים לאחר המיזוג. כלומר בהנחה שמכר מניות במסגרת 12 חודשים לאחר המיזוג, שיעור המס שיחול עליו, בין אם מחזיק 5% או 10%, יהיה שיעור מס של בעל מניות מהותי. לאחר 12 חודשים ממועד המיזוג יחולו ההוראות של 104ח. אסביר בקצרה מה הן אומרות: אנו נקיים תחשיב לינארי ממועד הקמת החברה עד מועד המיזוג. זה שיעור המס שיחול על בעל המניות המהותי, וממועד המיזוג עד מועד מימוש המניות בפועל זה שיעור המס שיחול במועד המימוש בפועל, בין אם הוא בעל מניות מהותי או לא בעל מניות מהותי. זה הנושא של בעל מניות מהותי שאנו מעוניינים לסגור אותו.

אתם מסכימים למה שהוא אמר?

זה תיקון שהם ביקשו כדי לסגור פרצה של תכנון מס שמביא למצב שבו לכאורה מישהו שהיה צריך לשלם מס לפי שיעור 30% - אני שם בצד מס יסף, ישלם 25% אחרי שינוי מבנה מהותי כזה של 1 ל-19. הנוסחה שהציע כאן מקובלת. סוג של לינארית כמו שאנו מכירים במיסוי מקרקעין וכו' וזה בסדר.

כל הגורמים מסכימים לזה?

זו נוסחה שקיימת היום כלומר ב-104ח ביום המכירה אם העסקה היא חייבת, אנו ממסים אותה כבעל מניות מהותי ונשמר את זה.

בסדר?

כן. זה בסדר.

חברות סטארט אפ התייחסתם?

כן. מעל 1 ל-19.

לדעתכם המקצועית, חשוב להעביר תקציב מדינה? רק מקצועי.

נאור שירי שאל בישיבה הקודמת לגבי החברות הגדולות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היו"ר, בהמשך לדבריי הבוקר, עוד נרצח עכשיו באבו גוש. עכשיו, עכשיו. יאללה.

להתייחס לשתי הנקודות הראשונות שהעליתי, שהתייחס אליו כארים בפעם הקודמת אבל שיגיד מה התקדם מהבחינה הזו.

אנו מסכימים להגדיל את שיעור המזומן שניתן לקבל במיזוג מ-40% ל-49%, ולגבי פיצולים או מסכימים להגדיל את יחסי הגודל בפיצול מ-1 ל-4 ל-1 ל-9. מדובר בשני תיקונים טכניים פשוטים שגם אנו וגם הלשכות מסכימות.

אז אתם בעד להגדיל את המזומן? כי בחוק אחר אתם נגד.

זה לא שטרות...

בעצם אנו מחכים לבדיקה של לתוצאות הבדיקה של ד"ר רז. נסגור את הנוסחים בהתאם, לקראת הישיבה הבאה.

כל השינויים האלה, ההגדלה מ-1 ל-9 ל-1 ל-19 חלה על כל המשק. לא רק חברות הייטק.

כן.

אמרו את זה כל הזמן.

החידוד הוא שהמסלול הירוק שעליו דובר והעקרונות שהוצגו, המסלול הירוק שערן כדורי מרשות המיסים הציג – העקרונות שהוא ניסח הם להייטק.

היום המסלול הירוק – זה בהסכמה אתכם - לחברות שהחברה רוכשת והנרכשת הן חברות הייטק כלומר זכאיות לחוק עידוד של מס הכנסה כלומר הן חברות הייטק ישראליות.

זה גם וגם? לא הבנתי.

יהיה מסלול ירוק נוסף לחברות שאינן הייטק. יהיו שני מסלולים.

זה בסדר?

כן, אם יש שני מסלולים כי עד 1 ל-19 כל המשק צריך להיות.

תביאו נוסח לישיבה הבאה ותשובות. חשבתי שיהיו לכם תשובות היום.

וגם אני מחכה לתשובה שלכם – רק מקצועי ולא פוליטי - על תקציב מדינה. כל מדינה. לאו דווקא מדינת ישראל.

אין שאלה כזאת. אני אתן לו תשובה וכשאביא את התקציב לאישור.

אני לא יצחק קרויזר. אני לא חייב להצביע אתכם. יודע שזה טרמינולוגיה חדשה. אני לא פרוקסי שלך. רק לסמוטריץ יש פרוקסי. אתה לא מקבל אותי למוסדות החינוך שלך כי אני מזרחי.

אז למה אתה נלחם על השאלות שלך?

על שאלה אחת נלחמת. שמעתי שיש דיון אגב קרויזר, על האוטובוסים. אתם לא מנסים להסתיר את זה אפילו. קרויזר הוא פרוקסי - מייד מקבל אוטובוסים.

למה אין דיונים על לוחמי הגטאות?

אני מתחיל לאבד את העשתונות.

אין לך על מה.

קרויזר לא הפסיק על האוטובוסים הצהובים.

התחננתי ללוחמי הגטאות.

הייתה התחייבות פה, ולדימיר, על 100 מיליון שקל. זה מועצות אזוריות.

זה קרויזר, זה לא אני. אתה מתבלבל.

אמרתי פה בוועדה – אני אביא את זה לדיון אם לא ייפתר, את הנושא של האוטובוסים הצהובים.

בסדר, אבל זה היה לפני שנתיים, גפני. אני חושב שצריך לדאוג להשוואת המדד.

אחד הסעיפים מחר – זה-זה.

אבל העיתוי חשוב.

צריך שיישאר בפרוטוקול הבדיחות.

אצלך שום דבר לא מקרי.

קרויזר דיבר על זה בליל התקציב של 23'. אני לא בא אליך בתלונות. הוא דיבר ע לזה לפני שנה וחצי כשהביאו את תקציב 23'-24' הראשון. מאז דבר לא קרה.

דיברתי עם האוצר על זה הרבה פעמים.

וצחקתי עליו הרבה פעמים, מודה. באופן מקרי לחלוטין או שלא היד הנעלמה, מה שנקרא, עכשיו יש דין ודברים אם קרויזר נשאר בכנסת, לא נשאר, סמוטריץ נכנס, לא נכנס, וקרויזר נורא חשוב לו האוטובוסים הצהובים. הפלא ופלא שברמת פירמידת הצרכים של מדינת ישראל, זה לא בראש סדר העדיפויות אך פתאום צץ לו דיון על האוטובוסים הצהובים שאני בעד אך פתאום בלי קשר לכלום קרויזר מקבל מה שהוא שנתיים מתחנן אליו בארבעה תקציבים שונים. אני תוהה אם כמו תקציב הגיוס ואופק חדש, שאתה מתעצבן כשאני אומר את צמד המילים, אין דבר מקרי.

אני משיב לך עכשיו. אתה יכול לומר שאיני אומר אמת.

חלילה. אני לא חושד בכשרים.

רק אומר לך את המציאות. זה הרגיז אותי, את כולנו, רק כל אחד מנקודת ראות שונה. משרד האוצר התחייבו פה – מדובר במועצות האזוריות שבאמת הנגישות שלי לעניין הזה היא חשובה. אני כמו כולכם חשבתי שלא בסדר שהאוצר משקר אותנו. על כמה דברים היה דבר כזה. ואז אמרתי, שאם לא יסתדר, קרויזר לא ביקש ממני את הדיון הזה.

הוא לא צריך לבקש. רק צריך להסכים להצביע עם הקואליציה.

אשלים. אמרתי – אנחנו שמים הרבה סעיפים מחר – אם יש מקום לשים גם את זה – אני רוצה שהאוצר יבוא לכאן ויגיד מה עם ההתחייבות שלו. יש מועצות אזוריות, שהילדים אין להם הסעה לבית הספר. ביקשתי את הדיון הזה כמו שעשיתי את הדיון על אונר"א שביקשה חברת הכנסת מלינובסקי. הרבה סעיפים שאני מביא אותם לדיון לא קשורים לעניין. קשורים לזה שאני לא רוצה שנאור או אחרים יבואו ויגידו: אמרת, לא קיימת בסוף דיון והאוצר עושה מה שהוא רוצה. בסופו של דבר אעשה את הדיון שנראה קצת מגוחך אך לא תהיה ברירה על המוזיאון.

שמונה חודשים. ולא 120 מיליון. 3 מיליון.

נושא התקציב לשאלתכם אינה קשורה לשום דבר אחר. אני רותח מזעם על זה שאין אופק חדש. יכול להיות שזה טעות מבחינתי ושהייתי צריך לקשור את זה אבל לא קושר.

כיוון שסיימנו את הדיון הקודם ונציגי רשות המיסים עדיין פה, ונתבקשתי גם על ידי נציגות המגזר העסקי - זה לא קשור לדון הקודם במפעלים. יש התקנות של זיכוי משמרות במפעלים. אנחנו משוועים לזה גם מטעם התאחדות התעשיינים וגם נשיאות המגזר העסקי. אני יודע שתמיד קידמת את הארכת התוקף בשנים עברו ואנו מאוד רוצים שזה לא יקרה שוב במאי יוני השנה. רוצים את זה עכשיו.

אין לי כבר כוח לעשות כל כך הרבה דיונים.

להבנתי שר האוצר החליט לקדם את ההארכה.

הוא צריך לחתום.

מקווה שנפרסם בימים הקרובים להערות הציבור את הנוסח.

התקדמות. החליט להתקדם. לא לחתום.

ישי, הנושא הזה לא שנוי במחלוקת.

מסתבר שכן.

לא. פנו אליי הרבה מאוד. לא רוצה שנקיים על זה דיון. אין צורך כי זה יהיה דיון לא יפה ולא נכון. מה שצריך זה שהשר יחתום. לא צריך לקדם. שיחתום על זה ולפרסם את זה. אנחנו נאשר את זה פה כמובן. תשתדל שזה יהיה מהר.

זה אמור להיות בימים הקרובים.

הרב גפני, אם נמשיך בזה, אני בטוח שחבריי יסכימו שנקדם את הדיון בפיצוי עסקים שירדו ב-40% בכלל הארץ כי אנשים מחכים ומשוועים לעזרה הזאת ושרדו עד עכשיו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.