פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



42
ועדת העבודה והרווחה
28/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 356
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 14:27

הצעת תיקון הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

אלון שוסטר

יוראי מצלאוי - סמנכ"ל משרד האוצר

גליה ימין - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

איתי כהן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אפרת נחלון - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ליטל שוחט - יועצת למנכ"ל, משרד האוצר

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

שרית דמרי דבוש - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

צחי חכמון - מנהל תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי

תמי איזרזר - מנהלת מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

תלם עוזיאל - נציג ארצי של הסטודנטים המפונים, סטודנט מפונה ממעונות בצפון

תמר סדי וורבר - התאחדות הסטודנטים הארצית

נעה בן שבת
מיכאל קוסאשווילי

אורית ארז

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת תיקון הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה השלישית היום. כ"ח בטבת תשפ"ה, 28 בינואר 2025. הצעת תיקון הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

כפי שכולנו זוכרים, בזמן שמפרצה המלחמה והיו מפונים, מילאו את בתי המלון והיה מצב מאוד לא נעים, לא היה מקום, היה צפיפות וזה גם עלה למדינה עשרות אלפי שקלים בחודש כל אחד, בא משרד התיירות בשעתו, לא יודע אם שר התיירות הציע את זה, אבל הוא היה המבצע. להוציא את האנשים מבתי המלון ולתת חלף מענק של אכלוס עצמאי, מי שמוצא דירה בעצמו. בדרך כלל זה כחצי מהכסף שעלה המלון. אז היה כדאי למדינה, כדאי לאנשים, לצאת מהחדרים הסגורים האלה ולשכור להם דירה ולקבל שכירות ואכלוס עצמי.

מה שקרה שזה היה הוראת שעה והמענק הזה מסתיים ב-31 בדצמבר 2024. ואנחנו כבר רצים לתוך סוף ינואר. אז צריך להמשיך לשלם וצריך לאשר את זה בוועדת העבודה והרווחה ולכן התכנסנו.

הסיפור של השלושה חודשים או חודשיים, זה נובע מ-?

איזה שלושה חודשים?

מסוף דצמבר, הכוונה היא לאפשר עוד חודשיים.

זו החלטת הממשלה.

זו החלטת ממשלה. אוקיי.

לכן מי מציע?

אני רוצה להבין.

חה"כ שוסטר, מה השאלה?

אני רוצה להבין. יש החלטת ממשלה שמאריכה עד ה-28 בפברואר 2025. מה הוועדה הזאת עומד בפניה? מה היום?

הוועדה עוסקת כרגע בהליך של היוועצות לגבי הסכם שקובע את מענק האכלוס למי שהיה תושב ביישוב מפונה. עכשיו השאלה אם היישוב הוא יישוב מפונה זה הכול נגזר מהחלטות הממשלה. אז החלטות הממשלה הן מוארכות מזמן לזמן.

אנחנו לא עוסקים בזמנים.

אנחנו לא עוסקים בזמנים של החלטת הממשלה, אנחנו עוקבים אחרי זה.

במי זה כרוך?

אבל גם ההסכם הזה הוא מוגבל עדיין בזמן. הוא מוגבל בזמן וגם הזכאויות בו.

אתה שואל את הסטטוס. החוק מחייב את הביטוח הלאומי ואת האוצר לקבל אישור התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה על כל התקציבים האלה.

זה לא לגבי המועדים, זה לגבי התחולה.

לגבי המהות, כן. המהות של ההסכם.

כן.

אז מי רוצה להציג את ההסכם?

צוהריים טובים, אני יוראי מצלאוי, אני סמנכ"ל משרד האוצר. אני אציג מלמעלה, אתן קצת רגע. אחריי גורמי המקצוע הנוספים, גם מהלשכה המשפטית במשרד האוצר, יפרטו ככל הנדרש.

כפי ששאל חה"כ שוסטר, לגופו של עניין, הרקע, כפי שנאמר פה על קצה המזלג. מבחינתנו החל מה-7 באוקטובר התקבלו החלטות ממשלה של פינוי תושבי הצפון ולפרקים גם תושבי הדרום. ההחלטות האלה מוארכות מעת לעת. ההארכה האחרונה על בסיס חוות דעת ביטחונית שניתנה, האריכה את תקופת הפינוי עד לסוף חודש פברואר בחודשיים נוספים. כלומר חודש ינואר וחודש פברואר.

על בסיס ההחלטה הזו אנחנו מגיעים לכאן לוועדה על מנת להיוועץ לצורך הארכת הסכם לפי סעיף 9, חוק הביטוח הלאומי, שמאפשר לנו למעשה להעניק את מענקי הפינוי שמשולמים באמצעות המוסד לביטוח לאומי. דבר ראשון, כפי שאמרתי, המטרה הראשונה שלנו פה היא להאריך את הארכת ההסכם על מנת להמשיך את התשלומים לאוכלוסיית המפונים. זו המטרה הראשונה.

הארכה לגבי תקופת המפונים זה עד 31 בדצמבר.

מה-31 בדצמבר 2024 עד ל-28 בפברואר 2025.

זו החלטת הממשלה. אבל ההסכם שלנו הוא עד סוף דצמבר 2025.

נכון.

ככל שהם יהיו מפונים.

נכון.

אני רק אדגיש, ככל שהם יהיו מפונים וככל שהחלטת הממשלה קבעה זכאות לגביהם. כלומר, ההסכם הזה הוא בעצם משרשר את החלטות הממשלה. החלטות הממשלה קובעות זכאות ובהסכם הזה אנחנו בעצם מבצעים ומוציאים את זה לידי ביטוי.

אבל לגבי התאריך למה קבעתם רק לעוד חודשיים?

זה הממשלה.

זה מה שקבעה החלטת הממשלה.

אנחנו צריכים לאשר לממשלה לכל השנה, אם וכאשר היא תחליט? אני לא מבין למה הסדר פה.

כן. זה בעצם מה שנקבע. כי ההחלטות על הפינוי ועל הזכאות למענק הן החלטות של הממשלה והן יכולות להיקבע מזמן לזמן, מעת לעת, בגלל השינוי במצב הביטחוני ועוד נסיבות. וההסכם רק נותן את המסגרת שאומרת איך מגישים בקשה לזכאות.

עד היום כל מה שאישרנו זה גם היה לפי זה שהממשלה עוד לא החליטה?

נכון. דבר ראשון בשביל חודש ינואר וחודש פברואר.

זה ברור. השאלה שלי בהסכמים הקודמים.

גם בהסכמים הקודמים מראש ההסכם נקבע לתקופה מסוימת ובתוכו הכול ייקבע לפי החלטות הממשלה.

ואנחנו נתנו לכל השנה?

כן. זה לא שאנחנו קבענו את הזכאות. אמרנו שאם תהיה זכאות הזכאות היא כך, אלה התנאים שלה ואלה הסכומים שלה. קבענו את המסגרת. והשאלה אם יש זכאות היא שאלה גם האם היישוב מפונה. כי אדם שהיישוב שלו כבר לא מפונה.

לא, שאלתי על הפרוצדורה, כי את היועצת המשפטית של הוועדה. האם זה מקובל שאנחנו נותנים לשנה והם יחליטו, הממשלה תחליט במשך השנה עד מתי היא רוצה להאריך את זה.

כן.

כך עשינו פעם קודמת.

כך עשינו גם פעם קודמת.

אם עשינו פעם קודמת, נעשה גם הפעם.

נכון.

נמשיך. כמובן ההארכה היא הנושא הראשון. הנושא השני, ופה אני מפרט מה מבחינתנו הדלתא, כלומר התוספות והשינויים שיש מההסכם הקודם. אנחנו כמובן לא ניגע בכל השאר, אלא רק בהוראות שאנחנו מעדכנים פה.

בהמשך לעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בעניינו של בן לוי, יש שם מספר סטודנטים שעתרו כנגד האפשרות לעדכן את הכתובת שלהם במרשם האוכלוסין. זה למעשה סטודנטים שלא היו רשומים במרשם האוכלוסין עבור ליום הפינוי וביקשו לשנות את הכתובת מרשות האוכלוסין ואז נתקלו בכל מיני קשיים כאלה ואחרים. אנחנו הודענו לבית המשפט העליון שאנחנו נגבש איזה שהוא מתווה של קריטריונים שיאפשר לבחון את הבקשות האלה לגופן.

המתווה הזה הורחב לאחר שיח עם הלשכה המשפטית שלנו וכמובן עם רשות האוכלוסין והשותפים הנוספים גם עבור בעלי דירות, גם עבור סטודנטים וגם עבור שוכרי דירות. ההסכם מפרט מספר קריטריונים ומסמכים שיידרשו להגיש על מנת שהבקשות האלה תוכלנה להיבדק ואותם אנשים סטודנטים, שוכרים או בעלי דירות שכתובתם הרשומה עובר ליום הפינוי הרלוונטי של היישוב שלהם לא הייתה ביישוב המפונה תיפתח להם הדרך עכשיו להגיש בקשה מסודרת, על פי קריטריונים מסודרים יחד עם פירוט המסמכים הנלווים שתומכים בבקשה.

הבקשות האלה ייבדקו על ידי רשות האוכלוסין, בשיתוף עם נציג של רשות המיסים. כל המתווה הזה פורט גם במסגרת העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, ואנחנו מתקפים אותו גם פה במסגרת ההסכם.

רשות המיסים לא מוזכרת כאן בהסכם. השאלה אם היא מעורבת? וגם אם התוצאה של הבדיקה הזאת היא בסוף רישום במרשם האוכלוסין? לא. היא לא תהיה רשומה.

לא, לא. התוצאה של הבדיקה היא זכאות או היעדר זכאות למענק אכלוס. זו התוצאה של הבדיקה. לכן מבחינתנו הנוכחות של רשות המיסים פה ושל משרד האוצר היא אירוע שבעיקר נוגע למשאבים שנדרשים כדי לבדוק את הבקשות האלה. אנחנו סייענו פה לרשות האוכלוסין, כי האירוע פה הוא חונה בין כמה גופים. אז הקצנו נציג מרשות המיסים שיסייע במלאכת הבדיקה, כי מדובר בלא מעט בקשות על פי הצפי של רשות האוכלוסין. אבל אין פה אירוע מהותי שקשור לרשות המיסים לכשעצמו. זה לגבי הנקודה הזאת.

נקודה נוספת זו הנקודה שלאור חלוף הזמן, כולנו מכירים כבר את מתווה הפינוי מזה שנה וארבעה חודשים. ויש הצהרה של בסיסה מתקפים אותה מול המפונים אחת לתקופה והם נדרשים כשהם מקבלים את המענק מביטוח לאומי להצהיר שהם התפנו מאישור מפונה. ואת ההצהרה הזאת לאור חלוף הזמן הרב שחלף מיום הפינוי אנחנו מבקשים היום רק לעדכן ולתקף על מנת שאפשר יהיה לתת ביטוי לתקופה שחלפה ולהביע בצורה מדויקת יותר את הזיקה של המפונה ליישוב המפונה.

למעשה מבחינתנו אין שום שינוי באופן יישום ההסכם, למעט תיקוף ההצהרה שיאפשר מספר אופציות שיזקקו את הזיקה של המפונה ליישוב. האם זה באמצעות חוזה שכירות בתוקף, אם זה באמצעות בעלות או מגורים אצל שוכר או בעל דירה אחר. והמטרה בסוף בשורה התחתונה היא גם לוודא שההצהרה הזו מתעדכנת ובקורלציה גם לחלוף הזמן ומתאימה את עצמה למשך הזמן שבו תקופת הפינוי חלה.

למרות שהזיקה הזאת לא נדרשה קודם, זו דרישה חדשה אותה זיקה נוספת. אתה אומר שזה מצד אחד לתקף. אבל אלה דרישות חדשות והן חלות גם מפברואר ואילך.

נכון. הדרישה תחול מחודש פברואר. אנחנו היינו שמחים ורצינו לעשות את זה גם לפני כן, אבל היינו בדיונים וכמובן שזה גם היה תלוי בהליכים נוספים שפירטתי פה בתחילת הדברים שהיו תלויים ועומדים בפני בית המשפט העליון. לכן הגענו לפתרון שמונח פה כרגע בפני הוועדה לגבי תיקון ועדכון ההצהרה כפי שאמרתי.

מבחינתנו הדבר הזה הוא גם נלווה לבקשות ופניות ציבור שהגיעו גם אלינו למשרד האוצר אגב מפונים ושוכרי דירות ומשכירים שעומדים בפני שוקת שבורה והשוכרים לא מאריכים את חוזי השכירות וכו'. זה למעשה יאפשר איזה הוא תיקון וזיקה שאנחנו מקווים שייצר איזה הוא שוויון בין המפונים.

זהו למעשה. אם יש שאלות נוספות אז אני אשמח להשיב. וכמובן שאם הלשכה המשפטית ממשרד האוצר רוצה להשלים אותי, בשמחה.

אני אשלים לגבי רכיב נוסף שבעצם אנחנו מבקשים להכניס להסכם. אנחנו מבקשים להכניס בנוסף לזה גם פרשנות מבהירה להסכם שאומרת שבעצם הזכאות לקבלת המענק תהיה רק למי שהתגורר באותו יישוב ערב הפינוי. כלומר, אין כל כוונה לתת מענק לאדם שלאחר כמה חודשים שהיישוב פונה בחר מבחירתו ללכת ולהירשם במרשם האוכלוסין ולגור באותו יישוב שפונה.

הרעיון הוא לתת באמת לאותם אנשים שנכנסו לזה מבחירה, אני מדברת למעט לגבי קבוצות האוכלוסייה הנוספת שיוראי הציג לעניין הסטודנטים שגם הורחבה. אז ככלל אדם יהיה זכאי למענק, זאת הייתה התפיסה מלכתחילה ואנחנו רק מבקשים לחדד את זה בנוסח ההסכם, שהזכאות היא רק לאותו אדם שגר שם ערב ההוצאה של אותו יישוב לפינוי או להתרעננות, לפי העניין.

זו קבוצה אחת. אבל נוספת פה קבוצה שלא התגוררה קודם.

זה מה שאמרתי, בדיוק.

לגבי הקבוצה שמתווספת, הכוונה היא קבוצה שמקום המגורים המהותי שלה ביישוב הזה. יש קריטריונים שמראים שיכלו להתגורר שם ערב הפינוי. אם מישהו טכנית עוד לא העביר את הדברים שלו ולכן עוד לא הספיק להירשם במרשם האוכלוסין, כי הוא עוד לא גר בפועל, אבל יש את ההתקיימות של הקריטריונים.

או שסתם לא נרשם. נכון?

אם הוא סתם לא נרשם, אז אחד התנאים שלנו זה שהוא קודם צריך לקבל סירוב מרשות האוכלוסין. אם הוא כן יכול להירשם, אז שילך בדרך המלך.

אז אותם אנשים, גם אם הם לא התגוררו בפועל, אבל מקום המגורים המהותי, כלומר הייתה להם את היכולת והתקיימו בהם הקריטריונים, אז זה כן בסדר וההבהרה שהוזכרה היא באמת מתייחס לקבוצה הרגילה שרשומים במרשם האוכלוסין. אבל כמובן שגם לגבי אנשים שמקום המגורים המהותי שלהם הוא היה ביישוב זה צריך להיות לפני הפינוי של אותו יישוב. כלומר, לא מאפשרים היום למישהו לבוא ולחתום על חוזה שכירות ביישוב הזה רק כדי שהוא יקבל את המענק. זה בוודאי.

שאלה: אם אני מבין נכון, לא אמרתם את זה בצורה מפורשת, התנאי לקבלת הסיוע האישי, העצמאי, הוא שיהיה הסכם בתוקף. כלומר, בעל הדירה נקרא לזה, הנכס, מקבל תשלום. השוכר מה-6 באוקטובר משלם ומקבל מהמדינה תשלום. נכון? אני שואל אם זו המטרה, זו הלוגיקה?

לגבי ההצהרה זה בתחום של איתי.

אגב, משהו מזה קיים בדרום נכון לעכשיו.

יש עוד 13 יישובים אדומים בדרום.

הביטוח הלאומי, את יודעת בכמה אנשים מדובר שלא גרו שם או שלא שילמו את שכר הדירה? בכמה אנשים מדובר?

לא, אבל רגע, שנייה. אולי כדאי להבהיר לפני, אנחנו לא בודקים תשלום שכר דירה בפועל. זה לא מה שאומרת ההצהרה. ההצהרה אומרת שיש לו חוזה, שהוא מצהיר שיש לו חוזה שכירות בתוקף. זה הכול. אף אחד לא בודק.

אם הוא לא שילם בשנה האחרונה?

התנאי לא אומר מה הוא שילם. שיש לו חוזה שכירות בתוקף.

שאלתו של חה"כ שוסטר, שלא שאל עדיין. הבנתי שיש לך בעיה עם אנשים שלא שילמו להם את שכר הדירה.

אני מכיר תלונות כאלה. אבל אתם אומרים אנחנו לא נכנסים לתוך זה.

אתה מדבר מצד המשכירים.

התנאי אומר, כפי שאמרתי, או ההצהרה היא, וזו הצהרה, שהוא מצהיר שיש לו חוזה שכירות בתוקף. זו ההצהרה.

אני אגיד, הבלבול הוא, אני לא יודעת אפילו אם זה בלבול, אני מקווה שכן. אבל בגלל שיש פה דרישות מאותם אנשים שהם לא היו רשומים במרשם האוכלוסין, אחד הדברים שהם אמורים להגיש זה גם אישורים, בנסיבות מסוימות גם אישורים על תשלומים. אז לכן לא ברור.

לא, אבל צריך להבחין פה בין שתי סיטואציות שונות לחלוטין: יש סיטואציה אחת של החריגים, שבה מדובר באנשים שלא היו רשומים ערב הפינוי במרשם האוכלוסין בכתובת שביישוב מפונה. ולכן הם נדרשים להוכיח שיש להם קשר ליישוב. לכן אנחנו מבקשים את כל המסמכים האלה. זה למעשה מסלול חריג, זה אותו מסלול של העתירה.

בהצהרה המעודכנת אלה אנשים שעד היום קיבלו מענק, שהצהירו עד היום הצהרה X שאומרת אך ורק את הקשר שלהם ליישוב המפונה בלי פירוט. והיום אנחנו פשוט אומרים להם תצהירו את אותה הצהרה, פשוט תסבירו מה הקשר שלכם? חוזה שכירות בתוקף, אתם גרים אצל בעל דירה מפונה. זה הכול.

אבל גם אותם זכאים שיוכיחו לגבי העבר שהיה להם חוזה שכירות וכן הלאה, למרות שהם לא רשומים במרשם האוכלוסין, יוכיחו את זה לגבי העבר, הם יצטרכו גם הם להוכיח מכאן ואילך שיש להם קשר כזה.

הם לא יצטרכו להוכיח. מי שחריג ומבקש לשנות את הכתובת שלו יצטרך להוכיח, כי הוא מבקש, למעשה הכתובת שלו לא רשומה והוא מבקש להוכיח את הזיקה שלו ליישוב המפונה. מי שהכתובת הרשומה שלו היא ביישוב מפונה הוא לא צריך להוכיח שם דבר, הוא רק צריך להצהיר.

אני רק אוסיף שמה שאת מתייחסת אליו, הדרישות שאמרנו להראות או תשלום של שכר דירה או למשל העברת ארנונה או חשמל על שם השוכר, זה להוכחת מקום מגורים מהותי. אבל זה לגבי הוכחה שבעצם כל חוזה השכירות הזה הוא אמיתי והוא נחתם לפני המועד הרלוונטי שמוגדר בנוסח העדכני המועד הקובע של פינוי היישוב.

זה כולם צריכים לעשות? היו צריכים?

זה כל מי שהוא לא רשום במרשם האוכלוסין, אבל רוצה את המסלול העוקף.

בסדר.

אבל זה לא אומר שהוא צריך להראות לנו את התשלומים גם בספטמבר 2024 לדוגמה, שהיישוב מפונה מאוקטובר 2023. לזה מתייחסת ההצהרה.

אוקיי, אנחנו הבנו את העקרונות, עכשיו אנחנו נקריא את הנוסח.

אפשר שתי הערות עקרוניות רק?

בבקשה.

אני חושב, חברות וחברים, שני דברים. הרי הדיון זה התייעצות, נכון? בסוף הממשלה עושה מה שהיא מבינה.

לא. היא חייבת לקבל אישור של הוועדה שההיוועצות התקיימה. כשלא מתייעצים איתנו, כפי שאנחנו מבינים, אז אין התייעצות.

אז הנה, אני רוצה לתרום את תרומתי להתייעצות. אני חושב, בהתייעצות אנחנו מביעים, אני מביע את דעתי שהחודשיים הם לא תואמים את הצרכים המינימליים. אני חושב שהמציאות, וכולנו נורא רצינו לפני חודשיים שנהיה במקום אחר. אנחנו הרי במציאות גאו-אסטרטגית לא דרמטית שונה באופן מהותי עדיין. וברור שיש הרבה מאוד משפחות ששנת הלימודים עדיין רלוונטית עבורם. ואני חושב שצריך לאפשר למי שנמצא בחוץ כבר זאת השנה השנייה את הנינוחות גם מול מי שגרים אצלו, לפחות עד סוף השנה. זאת הערה, אני מבין שאין לנו את הכלים.

אנחנו כוועדה נותנים אישור עד סוף 2025.

בדיוק. אז אנחנו מבקשים, ממנו תראו וכן תעשו. אבל הממשלה לאו דווקא לסוף 2025, אבל זה בוודאות החודשיים הם קצת. אני מכיר את זה מקרוב מאוד, מהצפון, מהדרום. הגישה אומרת גם אם יתמהמה בוא יבוא. ואני אומר לא הרגנו את האיש ההוא, אבל הוצאנו לו את הנשמה. אז לא מתאים. זה אחד.

אני רק אענה על ההערה הזו, כדי שלא נפספס. יש החלטת ממשלה שעברה, שכוללת מתווה מפורט לחזרה, השיבה הביתה. זה פחות או יותר אותו מתווה שנעשה בדרום והוא מאפשר מתווה חזרה מדורג. גם של מענקי הפינוי לאורך התקופה, מאפשר לבחור או קבלת מענק חד פעמי או המשך בתקופה מסוימת של החזרה.

השאלה שלנו, וזה יהיה על בסיס חוות דעת ביטחוניות שיתקבלו לקראת סוף חודש פברואר, האם ההארכה של הפינוי נמשכת או לא. אבל בכל מקרה, הממשלה כבר הניחה ואישרה תוכנית חזרה מדורגת שמאפשרת - - -

היא הנותנת. זאת אומרת שאתם מבינים שיהיו לא מעטים, והלוואי ורבים אחרי חודשיים-שלושה נוספים יחזרו, שהסבירות שחלק משמעותי לא יחזור הוא קיים. לכן צריך לגבות את זה לא רק בסיפור החזרה, אלא גם באפשרות של הישארות מתונה בהמשך.

מה, החלטת הממשלה?

יש החלטת ממשלה לעידוד אנשים לחזרה.

כן. אבל זה מגיע.

זה מגיע לוועדה.

אבל התקציב הזה או המענק הזה לא תלוי בזה.

לא תלוי.

הוא לא תלוי, אני רק השבתי על שאלתו של חבר הכנסת.

אז חבל על הזמן, כי אנחנו צריכים לסיים את ההסכם.

שמעת את ההערה.

שמעת את הבקשה.

נכון. הדבר השני, יש אוכלוסייה נוספת שאף פעם לא מאוחר להגיד שוב את הדבר הידוע. אותם יישובים, אני הייתי מגדיר אותם לא על פי פעימות הלב של התושבים, אלא על פי ההנחיות הדי מפורשות של ראשי הרשויות. אנשים שקיבלו הנחיה לעזוב את המקום. ומעבר לאותם שלושה וחצי, חמישה ק"מ, והם יש שמינייה בגליל עליון. אבל יש לכל הרוחב אחרים.

אני חושב שמן הראוי כאשר יודעים וזה מתוחם ואנחנו יודעים, מקווה שאנחנו לקראת סוף האירוע, אני חושב שמן הראוי לתת מענה כלשהו ולא לדחות אותם לחלוטין בשום דבר. אנשים שהם לא בחרו בכיף שלהם לעזוב את הבית. הוציאו הוצאות אדירות. אני חושב שיש מקום לבחון את הסוגייה הזאת של המתפנים, זה מן שלוש קבוצות: קבוצה שהמדינה הורתה להם לעזוב, קבוצה שראשי הרשויות הנחו אותם, המליצו להם. ואחרים שהלב הנחה אותם.

אוקיי. אפשר להתחיל להקריא.

טיוטת תיקון הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל

לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועם המועצה, נחתם ביום ___ תיקון להסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל (להלן – ההסכם העיקרי), כפי שיובא בתוספת
תוספת
תיקון הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל

אדוני, אנחנו נדלג על כל המבוא. אני רוצה לוודא עם האוצר, המבוא, אנחנו לא עברנו על כל פרטי פריטו. הוא מפרט את כל ההסכמים, את כל ההחלטות.

כמו שהיו בנוסחים שעברו כאן.

שהיו ואת התיקונים הקודמים להסכם זה. ונכון, נדלג לשני ה-"הואילים" האחרונים.

וברצון הצדדים להאריך את תוקפו של ההסכם העיקרי ולקבוע בו תיקונים, כפי שיפורטו להלן;

והמוסד מוכן לבצע את התיקון לתשלום מענק האכלוס העצמאי בהתאם להוראות ההסכם העיקרי כפי שיתוקן בהסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;

1. מבוא
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

1. תיקון סעיף 2

(א) בהגדרה "אכלוס עצמאי", במקום "מקום לינה שאינו ביתו של הזכאי" יבוא "מקום לינה שאינו ביישוב".
(ב) בהגדרה "זכאי", במקום "המתגורר ביישוב שפונה או שהוצא להתרעננות בהתאם להחלטות הממשלה או שנכלל באוכלוסייה מסוימת של תושבי היישוב שהוחלט לפנותה או לרעננה בהחלטות הממשלה" יבוא "שהתגורר ביישוב ערב מועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות של אותו יישוב והוא רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב נכון לאותו מועד. ואם לגבי אותו יישוב הוחלט על פינוי או הוצאה להתרעננות של חלק מהתושבים בלבד – הוא גם נכלל באוכלוסייה של תושבי היישוב שהוחלט לפנותה או לרעננה בהחלטות הממשלה".
(ג) אחרי הגדרת "זכאי סיעוד" יבוא:
"בעל זכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין" – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים שאינו רשום במרשם האוכלוסין כתושב היישוב והוא שוהה באכלוס עצמאי ובלבד שרשות האוכלוסין וההגירה הודיעה כי התקיימו בו תנאי סעיף 3א עובר למועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות של אותו יישוב;"

בהמשך נראה מהם אותם תנאים בסעיף 3א. זו אותה אוכלוסייה חדשה ונוספת שדובר עליה שתוכר למרות שהיא לא רשומה במרשם האוכלוסין כמי שהתגורר ביישוב לפני מועד הפינוי.

אני רק אוסיף ואציין שלאור שינוי ההגדרה עצמה אז ההגדרה תיכנס אחרי ההגדרה "בני זוג".

מבחינת הסדר.

(ד) בהגדרה "יישוב", בסופה יבוא "שבהתאם להחלטות הממשלה תושביו, כולם או חלקם, פונו או הוצאו להתרעננות".

זה בעצם ילווה אותנו בכל מקום, כאשר מדובר על יישוב, מדובר על יישוב שתושביו פונו או הוצאו להתרעננות.

מה ההבדל בין פונו להתרעננות? מי יכול להסביר? זה ברור?

זה ברור שמדובר פה בזמני, אבל בואו נשמע מה אתם אומרים. שואל חה"כ שוסטר מה ההבדל בין יצאו להתרעננות לבין פונו?

אלה מונחים מהחלטות ממשלה, החלטת מלון אורחים והחלטות הפינוי. זה בפועל לא משמעותי.

אני הבנתי שזה שהוצאו זמנית להתרעננות לכמה ימים וזה פונו לגמרי. אני לא הבנתי?

הם פונו בהתחלה להתרעננות?

היו תקופות שבמלחמות, במבצעים הקודמים שהוציאו אנשים להתרעננות למספר ימים. היום הם עשו את זה פינוי מוחלט.

אני רק אומר, לפי מה שהוסבר לנו, אין לי את זה פה, אבל המדינה גם ציינה את זה באחד הבג"צים שהוגשו. אז המונח פינוי או ריענון זה פשוט היה תוצאה של אופן נקרא לזה ביצוע הפינוי בפועל, שבו הדברים החלו. האם השתמשו בשוברים מסוימים או באיזה שהיא דרך אחרת. אבל מבחינת מטרות הפינוי / ריענון המטרות היו אותן מטרות. פשוט הדרך שבה זה בוצע.

מה ששואל חה"כ שוסטר, אם אני מבין נכון, אם אדם הוצא להתרעננות לשלושה ימים הוא מקבל את המענק?

על פניו אם הוא לא שהה במקום, במתקן קליטה, אלא באופן עצמאי.

אז הוא מקבל שנה ורבע?

למשך תקופת הפינוי.

תקופת ההתרעננות.

כן, כן.

זהו. וזה כמעט לא קיים עכשיו, זה היה במבצעים קודמים.

זה היה בהתחלה.

זה היה בהתחלה.

מה שאני רוצה בעצם לומר זה שהמונח התרעננות לשנה וחצי הוא קצת ציני הייתי אומר.

זה לא כל כך מרענן. שוסטר, זה לא כל כך מרענן.

לא. אירוע לא מרענן.

אנחנו פשוט משתמשים במונחים שבהם השתמשו בהחלטות.

כן, משפטיים.

זה אפילו לא משפטי. זה פשוט המונחים שבפועל השתמשו בהם בהחלטות הממשלה, מבחינת הנהלים של איך בוצע הפינוי.

אני רק רוצה לגבי ההגדרה שקראנו "בעל זכאות", אנחנו אומרים שאדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין, זה כמובן לא רשום במרשם האוכלוסין לגבי התקופה שקדמה לפינוי. נכון? זאת הכוונה. או שיכול להיות שהיום הוא כבר כן תושב.

איך הוא בעל זכאות אם הוא לא רשום?

כי זו הזכאות לפי מקום המגורים המהותי. זה בעצם ההגדרה החדשה שאנחנו מוסיפים.

זאת אומרת שהוא היה גר שם אבל הוא לא נרשם.

הוא היה יכול לגור שם והוא או עוד לא נרשם או מראש לא היה יכול להירשם. למשל לגבי סטודנטים, אז הייתה סוגייה במסגרת הבג"ץ שבעצם בהגדרה אין להם את היכולת לשנות את המען במרשם האוכלוסין. ולכן נוצר הצורך לייצר את המסלול הזה.

כן. סעיף 3.

את ביקשת להוריד את המילים "עובר למועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות"?

פשוט חשבתי שממילא זה נמצא בסעיף 3א, זה נמצא שם בכל המקומות, למעט בפסקה (4) שמדברת על התשלומים. אבל אפשר גם להשאיר את זה, זה לא קריטי.

אוקיי, בסדר.

אם זה יורד, אז כן צריך להוסיף גם ב-(4).

אז נשאיר את זה כרגע, זה עדיף.

בסדר, שזה יישאר, מעולה.

אנחנו עוברים לסעיף 3.

1. תיקון סעיף 3
אחרי סעיף קטן (א2) יבוא –
"(א3) בעל זכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין יקבל מענק בעד הימים שבהם הוא נמצא באכלוס עצמאי בתקופת הזכאות ולגביהם הודיעה רשות האוכלוסין כי התקיימו בתנאי סעיף 3א ובלבד שלא משולם לו מענק על ידי גורם אחר.

מי זה הגורם האחר?

התנאי הזה בעצם נקבע ביחס לכלל הזכאים במסגרת ההסכם. זה גם כולל בעצם שהוא לא שהה במלונות. יש את תושבי הדרום שמקבלים פתרונות דרך מינהלת תקומה וכו'. אז הכוונה שאין לו שום פתרון אחר מצד הממשלה ולכן הוא זכאי למענק במסגרת ההסכם.

(א4).

אנחנו עוברים עכשיו לעסוק בתקופה שמכאן ואילך לגבי אותו, קודם אמרו לנו שזה לתקף את ההצהרה. וזה נוגע לשתי הקבוצות: גם לקבוצה של הזכאים שהם באמת תושבי היישוב וגם לאותם בעלי זכאות שאינם רשומים.

"(א4) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3), לגבי תקופת זכאות שחלה מיום ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025) ואילך – זכאי או בעל זכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין יקל את המענק רק אם בתקופה שלגביה הוא מבקש לקבל את המענק מתקיים לגביו אחד מאלה –

נועה, פה נבקש להוסיף "מתקיים לגביו גם אחד מאלה". כמובן רק כדי שזה יהיה ברור שהוא תנאי מוסיף ולא תנאי חליפי לתנאים הקודמים.

אוקיי.

(1) יש בבעלותו נכס למגורים ביישוב;
(2) הוא צד לחוזה שכירות של נכס מגורים ביישוב;
(3) אם הוא התגורר ערב הפינוי או ההוצאה להתרעננות של יישוב אצל אדם שגר ביישוב בנכס למגורים שבבעלתו או אצל אדם שהיה צד לחוזה שכירות של נכס למגורים ביישוב או מתקיים לגבי אותו אדם האמור בפסקאות (1) או (2)."

סליחה שאני קוטע אותך. אני אשמח להסבר על סעיף (2). שמי תלם, אני נציג הסטודנטים. אנחנו עתרנו לבג"ץ.

סטודנטים מאיפה?

מתל חי ומספיר.

שניהם פונו?

כן. אני אשמח גם מה שנקרא לעשות סדר בדברים, כי יש פה קצת בלגן של סעיפים שגורמי המקצוע חיברו ביחד. אבל אני באמת אשמח להבין מה זה סעיף קטן (2), למי שאין לו ידע משפטי.

הוא צד לחוזה שכירות?

כן, אמת.

מה לא ברור?

מה הכוונה בצד לחוזה שכירות?

המשמעות היא שהמענקים מחודש פברואר ואילך יינתנו רק לאדם שיש לו חוזה שכירות בתוקף.

מה עושים עם סטודנטים שהיו אמורים להישאר בצפון אבל בעקבות המלחמה התפנו והחוזה שלהם נגמר?

על זה דיברנו. יש קבוצה, אפרת.

לא. מי שחוזה השכירות שלו נגמר, אז החוזה נגמר.

אם הוא היה אמור אבל להמשיך, שנה ראשונה, שנה שנייה, שנה שלישית.

מי שלמשל במעונות בדרך כלל לא מאפשרים להישאר ברצף בחופשת הקיץ. ממילא היו אמורים לצאת.

לא מדויק, אבל אוקיי.

ממילא היו אמורים לצאת.

בתור אחד שגר שם.

מישהו שלומד בשנת הלימודים תשפ"ה זה כמו מישהו שעכשיו מחליט לעבור לצפון ואין סיבה. המועד הוא לפי תקופת השכירות כל עוד הוא לומד. אם הוא גם עזב את הלימודים באמצע הוא לא יקבל עד - - -

אבל אם הוא סיים את לימודיו כמו שצריך, זה בסדר.

אם הוא סיים את לימודיו כמו שצריך זה בסדר, עד תום תקופת השכירות. זה בסדר.

בסדר גמור, תודה רבה.

עד תום תקופת השכירות של השנה הרלוונטית, למען הסר ספק.

מה הכוונה?

אני אומרת שוב, שנת הלימודים היא תשפ"ה.

אם החוזה נגמר ב-2024?

אם החוזה נגמר, תשפ"ד זה סוף 2023 ואז 2024. זו השנה הרלוונטית.

את בעצם אומרת שבשנה הראשונה, בשנת המלחמה, כנראה זכאי.

נניח ששנת הלימודים האקדמית הסתיימה ביוני 2024, אבל חוזה השכירות שלו הוא עד אוגוסט 2024, הוא יקבל עד אוגוסט 2024. אם הוא מה שנקרא השלים את השנה האקדמית כמו שצריך עד יוני ולא עזב אותה באמצע. אם הוא עזב אותה באמצע אז ממילא כל הסיבה והקשר שלו ליישוב מתנתק ואז אין מקום לבוא ולהמשיך מעבר למועד סיום - - -

אני חייבת אבל להגיד שזה לא, זאת אומרת הוא יקבל גם אם התקיים התנאי הזה. איפה בעצם התנאי הזה של הסטודנט? של היה סטודנט ושזה יפסיק אם הוא לא היה סטודנט?

זה ב-5.

ב-5 כתוב שצריך לדווח מתי הסתיימו הלימודים שלו. אבל אין תנאי מהותי שאומר שהוא לא זכאי מעל תקופה שהוא לא נמצא.

יש בסעיף 4, גם בסעיף 4 יש את פרטי המידע שמועברים.

זה בעצם הקריטריונים, נכון? בסעיף 4.

4 זה מה שמעבירים. 3א זה הקריטריונים. 4 זה מה שמעבירים.

אבל אני חושבת שהסעיף הזה, סעיף שלנו, סעיף 3 הוא סעיף מהותי. הוא סעיף שקובע מה התנאים, בעד איזה ימים מקבלים. אז אם יש פה תנאי לגבי סטודנט.

אני רק אבהיר, בקריטריונים שפורסמו להערות הציבור ובנוסח שנשלח הדברים הופיעו בצורה מפורשת בעמודה האחרונה.

לא, הדברים הופיעו שיש דרך להוכיח.

לא, הדברים גם הופיעו בעמודה האחרונה. זה נאמר במפורש.

בעמודה?

בעמודה האחרונה.

בנספח של דרכי הוכחה - - -

לא, נספח של קריטריונים.

אבל לא, תראו, יש הסכם. ההסכם צריך לשקף את כל התנאים שצריך בשביל לקבל את הזכאות. סעיף 3 אומר מה הקריטריונים. בעל זכאות, בעד איזה ימים הוא מקבל אם הוא נמצא באכלוס עצמאי והודיעו שמתקיימים בו תנאי סעיף 3א וכן הלאה. השאלה אם יש לך תנאי - - -

נעה, אם את חושבת שחסר משהו בנוסח העדכני כדי להבהיר את הדבר הזה לגבי הסטודנטים, אין בעיה, נשמח שיתווסף. אני רק אומרת, במה שהממשלה פרסמה ויצרה בנספח א' שהיה, שהוועדה העדיפה להעביר את זה להיות סעיף 3א, הדברים הופיעו במפורש.

בוא נראה.

אני אשמח גם כשתסיימי, חידוד לגבי מה שאמרת שחבר'ה שבתקופת חופש מהלימודים בעצם שהם לא מתגוררים במעונות. כי זה לא נכון, אני תושב המעונות, גרתי שנתיים וחצי בין הפסקות הלימודים גם, עשיתי הארכת חוזה. זה משהו שקיים ואפשרי. ואני רוצה לוודא שאין פה - - -

אם מראש חוזה השכירות אפשר לך את זה, זה בסדר. אבל השאלה מה היה הנוסח של החוזה שנחתם לפני פינוי היישוב.

תפרטי.

אנחנו מסתכלים על החוזה שנחתם ערב פינוי היישוב. אם אחר כך נחתם חוזה חדש, אין הבדל בין זה לבין מישהו שהיום מחליט לעבור ולשכור בצפון כדי לקבל מענקים. כלומר, המטרה שלנו היא להגן ולסייע למי שהיה שם לפני הפינוי או יכול היה להיות שם לפני הפינוי.

שאני אחד מאותם אנשים.

ליטל שוחט, היועצת למנכ"ל האוצר. בסוף יש איזה שהיא מרווח של החלטה לגורם הבודק בעצמו. המסמכים שמפורטים כאן יוגשו, הגורם הבודק שמורכב גם מרשות האוכלוסין וגם מאיש צוות מרשות המיסים, יבחנו כל בקשה ובקשה. במידה ויש שם איזה הוא משהו שלדעתכם כן תופס, אז יש להם איזה שהוא מרווח להחליט החלטה.

מה הכוונה? תסבירי שנייה את מה שאת אומרת.

כל המסמכים שמפורטים בהסכם הזה בסוף מוגשים לגורם בודק שמקבל החלטה. זה מתווה חריג. זה מתווה חריגים, זה לא מה שלכתחילה אמור להיות במענקי אכלוס. כי סטודנטים עתרו, כי יש פה איזה שהיא עילה שהיא מצדיקה את זה. בסופו של דבר יש גורם בודק שיקבל את כל המידע הזה, את כל הבקשות שיוגשו בהמשך ויהיה לו איזה שהוא טווח שבו הוא יכול לקבל החלטה. זאת אומרת, יש פה טווח של שיקול דעת.

אני רוצה להעיר משהו לגבי האוכלוסייה, אותה אוכלוסייה של מי שלא זכאי, זכאי שאינו רשום במרשם האוכלוסין. אם הם צד לחוזה שכירות של נכס למגורים, מעניין אותי לדעת האם הוא כן סטודנט או לא סטודנט? יש לו חוזה שהוא עדיין בתוקף.

מעניין אותי לדעת אם הוא סטודנט או לא סטודנט מכמה אופנים: א', לגבי סטודנטים יש הקלה, הם לא צריכים ללכת קודם לקבל סירוב מרשות האוכלוסין, כי אנחנו מניחים עבורם שהם קיבלו את הסירוב הזה. למען הסר ספק, אם הם רוצים תחליף לתצהיר משכיר אז הם כן יצטרכו להראות שהם פנו עד המועד. וזה רלוונטי לנו כי הקשר של סטודנט ליישוב, וזאת ההבנה שלנו לאור הנהלים הרגילים לגבי מרשם האוכלוסין עצמו שלא מאפשר בעניין שבשגרה לסטודנטים לשנות את הכתובת במרשם האוכלוסין. אנחנו מבינים שהקשר של סטודנט למקום יישוב הוא מבוסס על הלימודים ותלוי בהם.

לכן אם מישהו הפסיק את לימודיו, למעשה ניתקה הזיקה שלו ואין הצדקה לבוא ולשלם על התקופה שמעבר. ששוב, אם הוא השלים את השנה ולמד אותה כמו שצריך, אבל חוזה השכירות שלו מסתיים אחרי, זה הולך לפי תקופת חוזה השכירות.

רגע, יש איזו שהיא הבחנה בין שני גורמים. אנחנו אומרים שזכאי אחר שהוא לא סטודנט, נכון? אין לו את ההקלה בהוכחה שנגיע אליה אחרי זה בסעיף 3א. אבל הוא שוכר נכס למגורים. לא משנה מה עיסוקו, הוא יכול להיות סטודנט, יכול להיות שהוא מובטל ויכול להיות שהוא עובד ויכול להיות הרבה דברים. למה אנחנו צריכים להיכנס לשאלה האם הוא סטודנט או לא אם יש לו חוזה שכירות וחוזה השכירות עדיין בתוקף?

אנחנו נכנסים לשאלה אם הוא סטודנט או לא, כי אני אומרת שוב, לגבי סטודנטים גם אם יש להם חוזה שכירות אם הם הפסיקו את הלימודים שלהם הם לא יקבלו מענק אכלוס עצמאי על התקופה שאחרי.

נעה, ההבחנה היא האם הם רשומים במרשם או לא.

אז צריך לחדד בנוסח, לדעתי, אם אפשר לציין, שצריך לציין שאם הוא צד לחוזה שכירות של נכס במגורים ביישוב. צריך להגיד אבל אם הוא אדם כזה שהוא רק בעל זכאות, הוא לא תושב רשום והוא סטודנט אז הוא צריך גם להוכיח אישור לימודים בתוקף. זאת אומרת, התנאי הזה של השכירות לא יכול לעמוד.

אבל זה כתוב, נעה.

וזה לעומת הסטודנט שהוא בעלים של נכס, שכאילו הוא כבר נכנס - - -

אם הוא בעלים של נכס אז הוא בעלים של נכס, זה מה שנקרא קטגוריה אחרת.

או הסטודנט שגר אצל אדם אחר שיש לו חוזה שכירות.

זה כמו מישהו ששוכר. מה שיש בנוסח העדכני ששלחת זה את הדברים ששוכר רגיל באמת ושוכר שהוא סטודנט.

מצוין, וזה בהתאמה גם למה שהיה כתוב אצלכם בנספח. אבל אני אומרת שיש פה משהו שאם לפיו נקבעים הימים שבהם יש זכאות, אז צריך לחדד את זה בנוסח.

אוקיי. אז צריך לחדד בנוסח, הזכאות נקבעת גם לפי הנתונים שמועברים שמופיעים בסעיף 4, בדיוק כמו שגם אמרנו מציינים את מועד סיום השכירות, כי זה משפיע גם על הזכאות של השוכר.

זה בוודאי. זה שאלה אם יש לו או אין לו חוזה שכירות. זה ההוכחה. אבל אם סטודנט הזכאות שלו - - -

לא, אני אומרת שצריך להעביר את מועד סיום השכירות. למה צריך להעביר?

כי אז מסתיים חוזה השכירות. ביום שהסתיימה השכירות כבר אין לו חוזה שכירות. ולכן זה כן קשור לשאלת השכירות. לגבי הסטודנט, לכן גם שאלתי אתכם בשאלה, האם יש הבדל בין הסטודנט לבין מי שאינו סטודנט. ואני מקבלת עכשיו בדיון תשובה שכן, שיש הבדל. שהזכאות נקבעת, הימים נקבעים גם לפי השאלה לגבי סטודנט, זכאות שלו - - -

אולי אתם לא מחזיקים אותו דף?

זה מפורט בנספח.

כי גם אצלי זה לא מופיע.

תראו, הנספח היה איזה שהוא נספח פקידותי שכנראה אמור היה לשמש את הגוף הבודק. כאן מדובר בהסכם שהוא בעצם סוג של חקיקת משנה. אמנם הוא בהסכם בין הצדדים, אבל הוא סוג של חקיקת משנה. הוא מקנה זכאויות ואנשים צריכים לקבל בהירות לגביו. לכן ההוראות שלו נכנסו לכאן. אבל זה לא משנה הצורה, האם זה בנספח או בסעיף. מה שמשנה הוא שאם בזה אנחנו תולים את הימים, אנחנו לא אומרים הוא יוכיח שהוא שכר בדרך כזו או אחרת, אנחנו רוצים לדעת אם בזה תלויים הימים שבהם הוא זכאי צריך לכתוב את הדבר הזה פה בסעיף 3.

אוקיי, אז צריך יהיה להוסיף את זה.

אז תכתבי.

אז אני רק רוצה להבין מה.

אבל אם אתם רוצים לאשר את זה היום, אז תכתבי את זה עכשיו.

זה לא רק לגבי סטודנט. גם לגבי שוכר, תקופת הזכאות מושפעת מחוזה השכירות.

זה בוודאי, אין לי ספק. אין מחלוקת וזה הנוסח עכשיו.

גם את זה הנוסח לא אומר.

הנוסח אומר בוודאות. אבל אני לא רוצה להתווכח על נוסחים. הנוסח אומר בוודאות את מה שאמרת. לגבי סטודנט הוא לא אומר בצד הזכאות שגם אם יש לו, הוא בעלים או חוזה שכירות או התגורר אצל אדם אחר שיש לו חוזה שכירות, אז הזכאות שלו נקבעת רק לפי השאלה אם הוא המשיך בלימודים.

עכשיו יש עוד שאלה. מה קורה אם אותו סטודנט היה - - -

רגע, אבל זה משהו אחר. הסעיף שאת מתייחסת אליו ושלגביו שאלת מה לגבי סטודנט זה סעיף שאומר נוסף על התנאים האחרים.

בסדר. אז פה גם את צריכה להוסיף.

סטודנט צריך לעמוד בתנאים האחרים. אבל אני לא צריכה לדבר במיוחד פה על סטודנט, כי הסעיף מראש מדבר או על זכאי או על בעל זכאות. כלומר, זה בנוסף לשאר התנאים. שאר התנאים לגבי הסטודנט והדברים הספציפיים שלו זה בסעיף 3א, בסעיף 4.

השאלה היא מענק אכלוס לסטודנט כאמור, סטודנט הוכיח שהוא היה רשום, הוא הביא הוכחה. אמנם רשות האוכלוסין סירבה לרשום אותו. אבל הוא הביא את כל ההוכחות שנדרשות בסעיף 3א, תכף נראה, הביא את כל ההוכחות. עכשיו לגבי איזה ימים הוא זכאי לתשלום? זה הסעיף 3 שלנו עכשיו. לגבי איזה ימים הוא זכאי? אז אמרו רק אם התקיים יש בבעלותו נכס למגורים או שהוא צד לחוזה שכירות. הוא עדיין צריך להימשך אחרי פברואר צריך להיות לו חוזה שכירות.

אבל זה לא רק הסטודנט, זה כל שאר הזכאים גם צריכים לעמוד בשאר התנאים שלהם. הם צריכים להיות, אם הם רשומים הם צריכים להמשיך להיות רשומים במרשם. אם הם לא רשומים אז הם צריכים להיות הבעלים או שוכרים עם חוזה שכירות בתוקף. השאלה שלך היא לאו דווקא לגבי סטודנט. כל התנאי הזה של הסעיף הזה שעליו דובר עכשיו זה נוסף לשאר התנאים.

אוקיי. אז את אומרת שבעל זכאות זה סטטוס שייקבע לפי השאלה אם הוא השלים את הלימודים, רק לא ברור לי מה התקופה. ויכול להיות שבסוף התקופה הזאת הוא כבר לא נחשב לבעל זכאות. ולכן הוא כבר לא יגיע בכלל להיות בעל זכאות לגבי סעיף 3 שלנו.

נכון. בעל זכאות זה בהכרח תלוי גם בתקופה שלגביה הוא בעל זכאות.

הסטטוס שלו בעצם יפקע ולכן הסטטוס שלו כבעל זכאות יפקע.

נכון. בדיוק, אגב, כמו שאם למשל מישהו רשום במרשם ביישוב, אבל היישוב כבר לא מפונה. אז הוא גם כבר מפסיק להיות זכאי, כי היישוב כבר חזר לשגרה. יש פה מגוון אפשרויות של פקיעה.

אני אשמחו לשאול שאלה בהקשר הזה. קוראים לי תמר מהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. את בעצם כשאת מבדילה בין סטודנט לשוכר רגיל את מתכוונת לסטודנטים ששוכרים במעונות. אני צודקת?

לא. בעיקרון אני מדברת על כל סטודנט שהוא. אם יש איזה שהוא סטודנט שנקרא לזה הצליח להירשם בלשכת רישום האוכלוסין על אף שהוא סטודנט אני משערת שרשות האוכלוסין יתייחסו לזה. אבל אני מכירים שהעמדה היא לגבי סטודנטים שהזיקה שלהם למקום היישוב היא לגבי נקרא לזה בשל הלימודים.

את שואלת אותי אם הוא לא יגיש לי את זה שהוא סטודנט והוא יראה לי שהוא רשום במען כי הוא דיבר, כי הוא הצליח להירשם, האם אני אדע את זה? לא, אני לא אדע את זה. הוא רשום במרשם האוכלוסין.

אני רגע אחדד. מי שיש להם את האתגר עם רשות האוכלוסין זה רק סטודנטים ששוכרים במעונות או במבנים שהם כמו מעונות. כלומר, כל שוכר רגיל, אני לצורך העניין בתקופתי כסטודנטים שכרתי דירה ככל אדם.

רק לחדד. מדובר, בהערכתי, במאות סטודנטים.

ביותר ממאות אפילו, באלפים של סטודנטים, שהם שוכרים רגילים לגמרי שגם עובדים, לפעמים גם בעלי משפחות, תואר ראשון, תואר שני. ואנחנו לא רואים סיבה להחריג אותם משוכרי דירות אחרים ובוודאי לא להתנות בתקופת הלימודים. כלומר, יכול להיות שאדם שהוא לומד בתואר שני בתל חי, הוא גר בקריית שמונה . יש לו ילדים, הוא עובד בעירייה או לא יודעת איפה. הסתיימה שנת הלימודים שלו והוא עדיין יכול להיות זכאי. כאילו, אז מה אם הוא סטודנט?

אם הוא סבור שהזיקה שלו למקום היישוב היא לא רק בגלל הלימודים שיפנה לרשות האוכלוסין וינסה לשכנע אותם. אני לא מרשות האוכלוסין, אני לא יכולה לדבר בשם. אני אומרת מה הסיטואציה שאנחנו עשינו עבורה את המסלול הזה. אנחנו בוודאי לא עשינו את המסלול הזה כדי נקרא לזה לחסוך למישהו את הצורך להירשם במרשם אם הוא עומד בתנאים המהותיים. ולא סתם אנחנו אמרנו שתנאי ראשון לכל המסלול הזה זה לקבל דחייה מרשות האוכלוסין. סטודנטים, לנו נאמר שהם אוטומטית נדחים. אם את סבורה שמגיע לו מסיבה אחרת שהיא לא הלימודים, אלא כי הוא באמת עובד, גר שם, הילדים שלו שם, זה מרכז חייו, הוא גר שם בפועל, הוא חמש שנים שם.

פה יושב הפער, מבחינתנו מי שקיבלו דחייה שידועים לנו הם רק שוכרי מעונות.

אנחנו יוצרים פה מסלול שמבחינת הממשלה הוא דווקא מיטיב כי אמנם הבג"ץ הוגש רק על ידי סטודנטים, אבל אנחנו הבנו שיכול להיות פה פער גם לגבי אוכלוסיות נוספות, מבחינת היכולת להירשם במרשם. כיוון שבין השאר בדרך כלל המרשם צריך מגורים בפועל. יצרנו את המסלולים הנוספים גם לשוכרים שאינם סטודנטים וגם לבעלי דירות. אני חושבת שזה דווקא ראוי שהממשלה עשתה את הדבר הזה. ואין מה לעשות, לגבי סטודנטים אכן הזיקה שלהם ליישוב חלשה יותר ותלויה במקום הלימודים.

אם סבור אדם שמגיע לו מעצם הכללים הרגילים של ניהול מרשם האוכלוסין להיות רשום במרשם שיפנה לרשות האוכלוסין. זה לא במסלול הזה של נקרא לזה סטודנטים שבהגדרה לא יכולים להירשם במרשם.

אני רוצה עוד מילה אחת.

בכל מקרה, אני רק אוסיף עוד משהו, שההבדל בין הגשה של סטודנטים לבין הגשה של שוכרי דירות שהם לאו דווקא סטודנטים זה כמעט אותה, הבקשה של המסמכים היא כמעט זהה, למעט החליף של בעצם סטודנטים להציג אישור לימודים בתוקף. ומי שהוא רק שוכר בלי שהוא סטודנט צריך להציג אישור רישום של בנק או פלטפורמת תשלומים שמאפשרת את מועד תשלום דמי השכירות או הפקדת צ'ק. הכול כדי לבחון שזה נעשה לכל המאוחר במועד הרלוונטי. או אם הוא לא מצליח להציג את זה הוא צריך להציג איזה שהוא אישור גורם רשמי על מועד העברת החוזה של חשבון חשמל למשל מחברת החשמל או ארנונה מהעירייה.

אלה אנשים שהם לא סטודנטים.

נכון, הם לא סטודנטים. גם הם יצטרכו להוכיח.

יש שיקול דעת לגורם הבודק לבקש את זה גם מסטודנט.

נכון. כמו שאמרתי מקודם, יש להם את מרחב שיקול הדעת. אבל באופן כללי, גם הם יצטרכו להציג מסמכים נוספים. אני, כמו שאני רואה את זה, לסטודנטים זה על פניו אפילו יותר נוח, כי זה רק צריך להציג אישור לימודים שהוא באמת בתוקף.

אני רוצה להבין. אתה, אחרים, לא משנה, האם הסטודנט שבשנה ראשונה נפלה המלחמה. הוא עכשיו שנה שנייה. הוא זכאי?

לא. חוזה השכירות שלו, אם חוזה השכירות שלו היה אמור להסתיים במועד מסוים הוא לא יהיה זכאי.

אוקיי. אז אני רוצה לעצור שנייה כרגע. אני רוצה לעצור עם תפוגת החוזה. נגיד שהתפוגג, לא יודע, ביוני 2024 או באוגוסט 2024. אני רוצה להבין את הראש שאומר אם אתם אומרים כמו שוכרים אחרים, אז נא להגיש חוזה שכירות. אז השאלה א' אם זה אפשרי בכלל. אבל אני לא מצליח להבין את העניין. הרי מדובר באנשים, כל עוד הוא סטודנט במוסד הרלוונטי שמפונה. אז למה זה, למה על הסף נשללת אפשרותו? הרי ברור שהזיקה שלו נמנעה כתוצאה מהעימות בין שתי ישויות שהוא צד רק חלקי לאחד מהם, ישראל והחיזבאללה. מישהו גרם לו לא להיות שם. לא הוא ברח משם.

אז אני רוצה להבין למה עקרונית אין לו את האפשרות בשנה השנייה, אני מקווה שבזה זה יסתיים.

מאותה סיבה שאין אפשרות למישהו שנרשם לראשונה לשנת הלימודים תשפ"ה, שידע שכבר יש מלחמה, ידע את המצב.

אני לא מדבר על תשפ"ה, שזה עכשיו. נכון? אני לא מדבר על חדש. אני מדבר על ותיק שממשיך את לימודיו שנה שנייה ושלישית, ורביעית אולי.

אם חוזה השכירות שלו מראש כלל את התקופות.

לא, הוא לא כלל מראש. הוא מתחדש.

אז שוב, אם החוזה מתחדש הוא יכול היה להיערך למגורים במקום אחר. במובן הזה, מבחינת יכולת ההיערכות, המידע על המצב של היישוב בעת שהוא בא ומחליט האם לחתום על חוזה חדש, כן או לא, לא שונה ממה שיודע מישהו שנרשם לשנת הלימודים תשפ"ה לראשונה. המצב ידוע. זה לא שמראש נכנסו לחוזה הזה.

אותי מאוד מעניין מה דעתכם על זה, על הטיעון הזה.

אני מנסה להבין אם זה מקביל לאנשים שהם לא סטודנטים. כלומר, נניח והתגוררתי בקריית שמונה, איני סטודנטית. עזבתי את העיר כתוצאה מפינוי ואז אחרי שנה הסתיים החוזה שלי ובחרתי לא לחדש אותו, כי אני עדיין לא גרה נניח בקריית שמונה ואולי בינתיים התמקמתי במקום אחר. גם הם מפסיקים לקבל פיצויים של מפונים?

דובר פה לפני כן על ההצהרה שהתווספה לחוזה, שצריך להראות את הזיקה ליישוב. ושצריך להגיד שיש חוזה שכירות - - -

ולמה לא עשו את אותו דבר לסטודנט?

זה בדיוק לחלוטין אותו דבר.

לא, אז עושים אותו דבר גם לשוכר. למעשה גם הוא צריך להצהיר שיש לו הסכם שכירות.

לא, אבל לסטודנט לא ניתנת לו האפשרות בשנה שנייה לקבל את העניין. שיצהיר הצהרת אמת.

אני אומרת שוב, המענה לסטודנטים, ואני יכולה לומר שכאשר עשינו את זה היו גם אנשים שחשבו למה בכלל צריך לתת לסטודנטים? הרבה מהסטודנטים ממילא חוזרים לגור אצל ההורים. זה לא שבאמת יש הוצאות. ואנחנו אמרנו לאו דווקא כל הסטודנטים הם בסיטואציה הזאת. אנחנו כן ניתן לסטודנטים. אבל אין מה לעשות, בהקשר הזה אין הבדל בין סטודנט שרוצה לראשונה לבוא וללמוד ולחתום לראשונה חוזה בצפון לבין סטודנט אחר שהסתיים החוזה שלו והוא אומר אוקיי, אז אני אמשיך ואחתום על חוזה שכירות חדש.

זה לא קביל מבחינתכם?

מבחינתנו מה שרלוונטי זה חוזה השכירות שהיה במועד הרלוונטי שאיתו מוכיחים את הזכאות.

יש מושב בגליל העליון שאני מציע שתחזרו לרוח שלו. יש גם מושב בגליל המרכזי, כפר שמאי; ויש בית הלל. אני חושב שאתם בחרתם באידיאולוגיה הלא נכונה. אני מבין את המקום האפור שאתם נמצאים.

אני רק אזכיר שאנחנו מדברים פה על כספי הציבור, אז גם לעמדה של בית הלל יש למעשה תוצאה של בית שמאי כלפי ציבור משלמי המיסים. כלומר, זה לא כסף שככה סתם נוחת עלינו, אלה כספי ציבור בסופו של דבר. כספי המיסים שמשלם הישראלי. ואנחנו כן ניסינו לעשות פה קריטריונים שמכבדים את כספיו של הציבור הישראלי ונותנים את המענה שנדרש לתקופה שנדרשת. אבל בלי ככה הימשכות מעבר לדרוש.

אני אשמח שנייה לקחת צעד אחורה ושנייה להתחיל, לטובת אלה שלא בקיאים בנושא. אז אני רוצה לסקור שנייה את השנה וחצי האחרונות שלנו כסטודנטים מתל חי ומקריית שמונה ושדרות. וזה נחמד שאנחנו מדברים פה שנייה על סעיפים, מה שנקרא ככה מדוקדקים, אבל אנחנו, אני למשל, אני שנה שלישית. אני לומד היסטוריה ופוליטיקה במכללת תל חי. אני גר במעונות. מההתחלה. מעונות מלכתחילה הם לתושבים שקצת יותר קשה להם להתכלכל ולשכור דירה בשוק הפרטי, כתוצאה הם הולכים לשם.

בעצם כשאני באתי לשנות כתובת במרשם האוכלוסין סורבתי, כמו שיש פה את אחת הבקשות. ובעצם התחלנו תהליך. היינו במספר רב של ועדות, שוסטר היה איתנו פה. נגב וגליל, חינוך, ועדת הצעירים. וכאשר לצערי שום דבר לא נשא פרי עתרנו לבג"ץ. בג"ץ לשמחתנו קיבל את העתירה והגענו למצב שאנחנו נמצאים בו כיום.

אותי מעניין לוודא שהסטודנטים שעתרו, וזה אולי הגורמים המקצועיים יוכלו להגיד לי, אם הם יקבלו את זה רטרואקטיבית בכלל.

ברור שרטרואקטיבית.

זה לא ברור. אחרי התהליך הזה אני הבנתי ששום דבר לא ברור. שום דבר לא ברור.

אני מציעה, רגע, קודם כל, הסטודנטים שעתרו – ההליך בבג"ץ מתנהל. המדינה גם יידעה את בג"ץ על ההתקדמות להליך היוועצות עם הכנסת. יש לסטודנטים הללו עורך דין, אני בטוחה שהוא עושה את עבודתו נאמנה.

אמת.

והפרקליטה בקשר עם עורך הדין הזה. ענינו על שאלות שהם שאלו, הקריטריונים פורטו בהודעה לבית משפט. הם מודעים והם מכירים.

לא, רגע, אבל אנחנו לא מודעים. לא הבנתי את התשובה. עזבי, נו.

מה?

השאלה היא נורא פשוטה. בעיניי התשובה גם היא טריוויאלית.

מה? האם הם מקבלים ממועד הפינוי של היישוב?

ברור שזה טריוויאלי שכן.

אם הזכאות מוכחת, אז כן.

בסדר. זה הכול, זה מה שהוא שאל.

תודה רבה.

הוא שאל גם האם הסטודנטים שעתרו מודעים. אז אני התייחסתי לזה.

אוקיי. איפה אנחנו?

אנחנו היינו בסעיף 3 בסוף שלו. פסקה 3 שדובר בה דובר על פסקה 2 שהם צריכים להיות צד לחוזה שכירות. זאת אומרת, אם אדם במשך שנים שכר דירה באזור מפונה, אבל לא היה רשום במרשם האוכלוסין, לא יודעת אם יש כזה אדם, אם יש סיבה לסרב לו. אבל הוא היה כזה אדם, אז מרגע שאין לו יותר חוזה שכירות הוא גם לא יהיה זכאי בהמשך.

האפשרות השלישית היא שאותו אדם מתגורר לפני ההוצאה או ערב פינוי או ההוצאה להתרעננות של היישוב אצל אדם שגר ביישוב, אבל אותו אדם שאצלו הוא גר היה או שיש נכס בבעלותו או שהיה צד לחוזה שכירות, זאת אומרת שכר את הנכס. וגם ממשיכים להתקיים באותו אדם גם היום יש בבעלותו נכס למגורים או שהוא צד לחוזה שכירות.

אנחנו נעבור לסעיף 4, שזה מוסיף את סעיף 3א.

1. הוספת סעיף 3א.
בסעיף 3 להסכם העיקרי, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
אחרי סעיף 3א להסכם העיקרי יבוא:
תנאים לזכאות של בעל זכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין
3א. בעל זכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין הוא מי שרשות האוכלוסין וההגירה הודיעה כי התקיימו בו כל אלה:
(1) בקשתו להירשם במרשם האוכלוסין כתושב יישוב נדחתה או שהוא סטודנט שהציג אישור על הרשמה ללימודים בשנת הלימודים תשפ"ד במכללת ספיר או במכללת תל חי (להלן – סטודנט);

זה סעיף 4 את מדברת?

אני מדברת עכשיו על סעיף 4, על הוספת סעיף 3א. והתנאי הראשון הוא שאו שהוא מבקש להירשם במרשם האוכלוסין כתושב יישוב ונדחה או שהוא סטודנט שהציג אישור על הרשמה בשנת תשפ"ד. בשתי המכללות שמדובר בהן.

(2) מתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא היה במועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות של היישוב (בסעיף זה – המועד הקובע) בעלים של נכס למגורים ביישוב ובלבד שהציג את כל אלה:
(1) אישור רשמי על בעלות בנכס במועד הקובע;
(2) תצהיר לפי פקודת הראיות שבו הוא מצהיר כי הוא התכוון, לכל המאוחר, במועד הקובע, לעבור לגור בנכס, והיה באפשרותו לעשות זאת מאחר שבמועד הקובע הנכס היה בהחזקתו הבלעדית, לא היה מושכר ולא היה אמור להיות מושכר; לעניין זה "השכרה" – לרבות מתן חזקת שימוש לאחר;
(3) אחד מאלה, לפי העניין:
(א) אם בבעלותו נכס יחיד למגורים – תצהיר לפי פקודת הראיות שבו הוא מצהיר כי אין בבעלותו נכס נוסף למגורים;
(ב) אם הנכס למגורים שביישוב אינו הנכס היחיד למגורים שבבעלותו – מסמך נוסף המוכיח את כוונתו לעבור ולהתגורר בנכס למגורים ביישוב לכל המאוחר במועד הקובע, כגון אישור הרשמה למסגרות לילדים שבחזקתו או אישור על קבלה ליישוב.

עכשיו דיברנו על התנאים לגבי מי שהוא היה במועד הפינוי בעלים של נכס למגורים ביישוב וכנראה פשוט לא התגורר בו ולכן הוא לא היה רשום במרשם האוכלוסין. למה צריך לפרט במכללת ספיר או מכללת תל חי? למה רק סטודנט בשני המקומות האלה?

כי אלה המוסדות שהם יישובים שפונו.

אבל זה לא בהכרח, יכול להיות שמישהו למד במכללת צפת וגר בגליל העליון בקריית שמונה.

אם הוא גר במכללת צפת.

למד בצפת וגר בקריית שמונה.

למד במכללת צפת וגר בקריית שמונה? אז עולה השאלה למה מראש הוא גר בקריית שמונה? כלומר, זה לא שהוא עבר - - -

מה זה משנה? אלה שיקוליו האישיים.

אני אומרת שוב שההנחה היא שהקשר של סטודנט למקום של יישוב הוא בעקבות הלימודים שלו. ולכן העתירה הוגשה על ידי סטודנטים שלמדו בתל חי ובספיר. אנחנו הבנו את הסיטואציה שהם נמצאים בה. מישהו שהוא סטודנט שלומר בצפת יכול מראש היה לגור בצפת. הוא יכול עכשיו לעבור בצפת. אני לא צריכה לומר שהקשר שלו לקריית שמונה הוא בעקבות הלימודים.

אבל הוא איבד את ביתו, מה זה משנה שהוא היה יכול?

סליחה, שאלה: מה אתם עושים עם מוסדות חינוך אחרים שנמצאים ביישובים מפונים בדרום ובצפון?

המוסדות שאנחנו מכירים להשכלה גבוהה שהנוהל של רשות האוכלוסין - - -

אני מדבר על מוסדות חינוך. אני לא יודע אם זה השכלה גבוהה. אולי זו השכלה נמוכה, אולי זה לואו-טק.

ילדים של מפונים?

תלמידים.

המפונה מקבל בעדם. אבל הסטודנטים שלגביהם הייתה הבעיה של אי יכולת להירשם במרשם זה סטודנטים שמוסד הלימודים שלהם הוא ביישוב מפונה.

יש הרבה מוסדות חינוך ביישובים שפונו, גם בדרום וגם בצפון.

אני אומרת שוב, מוסדות חינוך של השכלה גבוהה.

אני לא מדבר על השכלה גבוהה. אני מדבר על השכלה נמוכה מאוד.

מה הכוונה למשל?

כל מיני, לא יודע. אני לא חושב שצריך לפרט דווקא אלה. סטודנט זו הגדרה שאני מבין אותה. אבל מה?

אז אנחנו אומרים שוב, המטרה בדבר הזה זה לתת סיוע לסטודנטים שבאו ללמוד במוסד לימוד שלימים התברר שהוא ביישוב שמפונה ולסטודנטים הללו אנחנו נותנים את המענים. אם מישהו מראש גר ביישוב אחר אני לא יודעת מה הסיבה שהוא סורב על ידי רשות האוכלוסין. הוא יכול מצידי לנסות להגיש דברים דרך המסלול האחר, של שוכר רגיל. אולי הוא יקבל, אולי הוא לא יקבל. אני לא יודעת, זה תלוי בהחלטת - - -

בכל מקרה אני לא רוצה שההסכם יוגבל לסוג מסוים של סטודנטים.

התנאים לגבי סטודנטים שלהם נותנים את ההקלות לגבי חלק מהתנאים כמו אי חיוב בפנייה לרשות האוכלוסין עד מועד מסוים, זה כן מתאים שזה יהיה לגבי הסטודנטים שלומדים במוסדות הללו.

הבנתי את דעתך. עכשיו אני אומר את דעתי. אני לא רוצה שיהיה כתוב במכללת סטודנטים או מכללת ספיר או מכללת תל חי בלבד. יש הגדרה של סטודנט, תלמיד. אין לי שום בעיה. כל חקיקה, כל הסדר צריך להיות אוניברסלי. הוא לא יכול להיות לפי כתובת מגורים.

אני אומרת שוב, הרציונל של הקריטריונים שהיו זה בעצם לפי הרציונל של הנוהל של רשות האוכלוסין גם וזה שהקשר של סטודנט ליישוב זה בעצם הלימודים שם.

אבל יש עוד מוסדות לימוד חוץ משני המוסדות האלו, גם בצפון וגם בדרום.

אני אומרת שוב אדוני, אם מישהו הוא במקרה גם סטודנט אבל גם לדוגמה מה שהזכרתם - - -

לא, הוא לא סטודנט. לא משנה.

אז מה הכוונה?

הוא תלמיד.

תלמיד במה? בבית ספר? אם הוא מתחת - - -

לא, תלמיד בגיל מבוגר, בגיל סטודנט.

אז הוא יהיה שוכר. אם הוא לא לומד בשום מוסד להשכלה גבוהה שייכנס תחת הקריטריונים של שוכר ויגיש את הדברים. אני לא יכולה לומר למישהו אתה סטודנט או לא סטודנט. הוא או סטודנט או לא סטודנט, זה לא תלוי בי. אבל יש מסלול גם לשוכרים שהם לא סטודנטים.

לא, אבל הוא גר בפנימייה נניח.

אם מישהו גר בפנימייה אני לא יודעת להגיד לך מה.

לכן אני חושב שההסכם צריך לכלול את כל האפשרויות. ואם הוא יוכיח שהוא תלמיד - - -

רגע, רגע, אז אני רק אומר.

והוא גר בפנימייה שיהיה לו את אותם זכויות של סטודנט במכללת תל חי.

לגבי שכירות אני רק אומר, חוזה שכירות נדרש בכל מקרה. אני לא יודעת מה התנאים למגורים בפנימייה ועל מה מדובר. דרישה של חוזה שכירות צריכה להיות בכל מקרה. אם הוא סטודנט במוסד להשכלה גבוהה - - -

אז למה את צריכה לפרט את זה? אז אם ממילא גם סטודנט צריך חוזה.

זה מופיע. יש פה את הפירוט.

נו, אז למה צריך לפרט?

כי לגבי סטודנטים, בגלל שאנחנו יודעים שרשות האוכלוסין ממילא לא מסכימה לרשום אותם, אז אנחנו מאפשרים להם להימנע מעמידה בתנאי של פנייה לרשות האוכלוסין עד ה-18 במאי 2024. בנוסף אנחנו לא מחייבים אותם, זה תלוי בשיקול דעת הגוף הבודק, להגיש מסמכים כמו העברה של חשבון ארנונה או חשמל על שמם. זה משהו שהוא פוטנציאלי. והחלופה שלהם לבוא ולהוכיח זה בעצם אישור הרישום למוסד הלימודים לשנת הלימודים הזאת.

טוב. אז אנחנו עוד מעט צריכים ללכת למליאה, אז אנחנו נקיים דיון נוסף על זה.

אני אשמח רק לשאול שאלות, ברשותך אדוני יושב-הראש. אני רוצה לוודא, כי אמרת מקודם משהו ואני לא בטוח שהבנתי אותו נכון. בעצם סטודנט פטור מההוכחה מדחייה של רשות האוכלוסין וההגירה? או שהבנתי לא נכון?

אם הוא רוצה הוא יכול להיות פטור מהדבר הזה. אני כן הזכרתי שהתנאי של תצהיר משכיר הוא חלופי לפנייה לרשות האוכלוסין. ולכן סטודנט שלא רוצה להגיש תצהיר משכיר כן יצטרך להגיש את התנאי של פנייה לרשות האוכלוסין.

אז יש כאן משהו שהוא עוד פעם בין הכיסאות לצערי. תסבירו לי, יכול להיות שאני באמת לא מבין. אבל סטודנט לא יכול להצהיר תצהיר משכיר, כי הוא בעצם שוכר מהמכללה.

נכון, הוא מביא מהמזכיר. המזכיר שלו שחתום על הצד השני של חוזה השכירות.

המכללה.

המזכיר, אני לא אומרת מי המזכיר שלו.

אוקיי. אישור מהמכללה שאותו סטודנט זכאי?

אישור מהמכללה, כי מכללה זה לגבי הרישום, שזה אחת הדרישות.

רישום על לימודים, אני שם את זה בצד.

משכיר, אני לא יודעת, מי המשכיר?

אני רוצה התייעצות חמש דקות.

הוא ידע.

אני רוצה לעשות הפסקה.

בסדר. אז רק אם אפשר לשאול שאלה בעניין הזה. האם הדיון הנוסף, אני מזכירה, יש תנאי שרצינו להחיל אותו שהוא יהיה מה-1 בפברואר והשאלה, היו"ר דיבר על זה שהוא רוצה לקיים עוד דיון. אז השאלה אם עוד דיון יוכל להתקיים עוד השבוע כדי שנוכל - - -

לא, אני נותן לך יותר. אני רוצה לעשות הפסקה של 5-10 דקות ואנחנו נמשיך את הדיון פה. אבל אנחנו מוגבלים עד 16:00.

אני מכירה.

לכן אני עושה חמש דקות. בסדר?

אני אשמח לשאול אתכם בזמן שהם עושים את ההתייעצות.


(הישיבה נפסקה בשעה 15:35 ונתחדשה בשעה 15:52.)

אנחנו חזרנו מהפסקה באמצע הקראת ההסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

אנחנו נמצאים בסעיף 3.

אנחנו כרגע בסעיף 4 שמוסיף את סעיף 3א. קראנו את שתי הפסקאות הראשונות. לגבי הפסקה הראשונה שדיברה על כך שאו שהבקשה שלו כתושב יישוב נדחתה או שהוא סטודנט. אז למעשה יש פה תיקונים עכשיו.

את לא תאמיני.

בבקשה. אז אנחנו נגיד: "או שהוא תלמיד שהציג אישור על לימודים בשנת הלימודים תשפ"ד במוסד לימוד מוכר על ידי גורם של המדינה שנמצא ביישוב".

ביישוב שפונה.

יישוב שפונה זה יישוב בחוק הזה הוא יישוב. זה התלמיד.

בפסקה, אנחנו נחזור רגע לסעיף קטן (א3). בסעיף 3 בסעיף קטן (א3) אמרנו את התנאים על בעל זכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין. אמרנו שהתקיימו בו תנאי סעיף 3א. אבל יש פה איזה שהיא הגבלה על התנאים האלה "אולם אם הוא שוכר אז הזכאות היא עד תום חוזה השכירות ואם הוא סטודנט שהפסיק את לימודיו אז עד מועד הפסקת הלימודים".

אם הוא הפסיק את לימודיו.

אבל אם הוא המשיך לשנה שאחרי זה?

אם הוא המשיך?

לא. אם הוא המשיך לימוד כרגיל, גם אם זה שנה אחרי וגם אם לא, בכל מקרה זה עד המועד של חוזה השכירות.

אם הוא שנה אחרונה והוא סיים את הלימודים כשורה והכול כשר?

מועד חוזה שכירות.

עכשיו אנחנו ממשיכים לקרוא.

הפסיק זה לא סיום לימודים בחוק.

עכשיו אנחנו ממשיכים מפסקה (ב).

(ב) הוא היה במועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות של שיישוב צד לחוזה שכירות של נכס למגורים ביישוב ובלבד שהציג את המסמכים הנדרשים לפי פסקאות משנה (1) עד (4) שלהלן, ואם הוא תלמיד – את המסמכים הנדרשים בפסקאות (1) עד (3) ו-(5), ואם הוא התבקש לכך – גם את המסמכים הנדרשים לפי פסקה (4):
(1) חוזה שכירות שנחתם לכל המאוחר במועד הקובע;
(2) אם הבקשה להירשם במרשם האוכלוסין כתושב יישוב לפי פסקה (1) הוגשה לאחר יום 18 במאי 2024 – אחד מאלה:

נעה, זה אמור להיות לדעתי סעיף קטן (1), כי אנחנו מתכוונים לבקשה לרשות האוכלוסין.

נכון, הכוונה ברשות האוכלוסין זה בעצם פסקה בתוך הסעיף הזה.

זה לא סעיף קטן (1)?

היא פסקה, כך קוראים לזה, פסקה. אבל זאת לא פסקת משנה, זה לא מבלבל עם פסקת משנה.

אני אשמח שניגע ברשותך בכמה סעיפים חשובים, בגלל שבאמת אתה צריך לצאת למליאה. לא כתוב בכלל מעונות בכל התיקון. אז אולי שווה להכניס את זה שחור על גבי לבן "מעונות"?

זה חוזה שכירות, בין אם זה מעונות ובין אם לאו.

לא צריך הסבר. אמרת וזו התשובה. שכל הסכם חוזה.

אז גם אם זה מעונות בעצם, שיירשם למגורים.

נכס למגורים.

בוודאי.

בסדר גמור. וכתוב שבעצם מי שיהיה זכאי יקבל רק מנובמבר ולא מאוקטובר 2023, שזה משהו שאני - - -

לא, פשוט התחולה של הסעיף 2 בנובמבר - - -

מקבלים ממתי שהיישוב מפונה.

חוזה שכירות, אז הוא צריך להציג אמרנו את המסמכים.

(1) חוזה שכירות שנחתם לכל המאוחר במועד הקובע;
(2) אם הבקשה להירשם במרשם האוכלוסין כתושב יישוב לפי פסקה (1) הוגשה לאחר יום 18 במאי 2024 – אחד מאלה:
(1) תצהיר לפי פקודת הראיות של בעל הנכס למגורים שהוא צד לחוזה השכירות האמור, המצהיר כי הוא לא קיבל ולא יפנה לקבל מענק לפי הסכם זה בשל אותו נכס למגורים;
(2) כל אלה:
(1) תצהיר לפי פקודת הראיות של בעל הנכס למגורים שהוא צד לחוזה השכירות האמור, המצהיר כי הוא התגורר בדירה לצד השוכר;
(2) הוכחה של בעל הנכס למגורים כי מרכז חייו במועד הקובע ובתקופת השכירות היה ביישוב, כגון קבלות על תשלום בעד קניות בעסק ביישוב;
(3) האישורים הנדרשים בפסקה (4), אף אם השוכר הוא סטודנט.

זה רק במקרה שהבקשה הוגשה לאחר יום 18 במאי 2024. אתם רוצים להסביר למה פטורים?

אין לנו זמן להסברים.

אני אומר ממש מהר. ב-19 הוגשה הודעה שבה נאמר שיש את הכוונה לגבש את הקריטריונים וזה בעצם המועד שממנו אנשים יכלו להכווין התנהגות ולכן כתנאי חלופי לתצהיר משכיר אמרנו אוקיי, מי שפנה עד ה-18 זה מעיד על אותנטיות.

עכשיו נחזור למסמכים שנדרשים בכל מקרה.

(3) תצהיר לפי פקודת הראיות שבו הוא מצהיר כי הוא שכר את הנכס למגורים ביישוב בתאריכים שיפרט בתצהיר לפי חוזה השכירות כאמור בפסקה (1) וכי הוא לא התגורר ביישוב האמור בתקופה שלגביה הוא מבקש את המענק;

נעה, גם רצינו לבקש שיהיה כתוב שהחוזה הוא לא חוזה למראית עין. זה גם משהו שנכלל.

והחוזה אינו חוזה למראית עין? למרות שאם הוא מצהיר את זה ואם הוא עשה חוזה - - -

שהוא מצהיר גם שזה לא חוזה למראית עין.

יש נקודה אחת ממש חשובה, במהירות. יש הרבה סטודנטים שלא קיבלו סירוב כתוב מרשות האוכלוסין. הם בעצם הגיעו וסורבו בעל פה. מה אנחנו עושים במקרים כאלו?

אני לא יודעת אם יש תיעוד על פנייה בלשכות. אבל יש להם עדיין את החלופה של תצהיר משכיר.

סעיף 4.

(4) אישור מבנק או ממסלקה על המועד שבו שילם דמי שכירות לבעל הנכס למגורים או על המועד שבו הפקיד שטר ערבות אצל בעל הנכס בקשר לחוזה השכירות, או אישור על מועד העברת חיובי ארנונה, המים או החשמל, לגבי הנכס למגורים על שמו של השוכר.
(5) אישור לימודים המאשר כי התלמיד למד בשנת הלימודים תשפ"ד וכי לא הפסיק את לימודיו לפני תום שנת הלימודים או שהפסיק את לימודיו באותו מוסד לפני תום שנת הלימודים בציון המועד שבו הפסיק אותם.

עכשיו יש לנו תיקון סעיף 4.

1. תיקון סעיף 4
בסעיף 4 –
4. בסעיף קטן (א)(3), בסופו יבוא "וכן נתונים אודות בעל זכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין (שם הזכאי, מספר תעודת זהות ושם היישוב), ואם בעל הזכאות האמור הוא שוכר נכס למגורים ביישוב שהוא מקום מגוריו המהותי גם את הנתונים הבאים:

"שוכר נכס למגורים ביישוב" נכון? אמרנו זה הכול מתייחס לאותו אדם, לאותו זכאי.

למה צריך לכתוב "מקום מגוריו המהותי", זה מה שאת שואלת?

כן.

אז תמחקי את זה, נו.

אנחנו ננסח את זה "ליישוב הזה".

מה השאלה?

(1) בסעיף קטן (א)(3), בסופו יבוא "וכן נתונים אודות בעל זכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין (שם הזכאי, מספר תעודת זהות ושם היישוב), ואם בעל הזכאות האמור הוא שוכר נכס למגורים ביישוב שהוא מקום מגוריו המהותי גם את הנתונים הבאים:
(1) היום שבו לפי חוזה השכירות היה השוכר רשאי לראשונה לשהות בנכס – אם אותו יום היה מאוחר מיום הפינוי או ההוצאה להתרעננות של היישוב.

זאת אומרת, זה אדם שעדיין לא יכול היה להיכנס ליישוב, לדירה. לכן הוא גם לא נרשם כתושב במרשם האוכלוסין, אם אני מבינה נכון.

(2) יום סיום השכירות;
(3) היה השוכר סטודנט שהפסיק את לימודיו – יום הפסקת הלימודים.

אמרנו "תלמיד" במקום המילה סטודנט?

תלמיד, בכל מקום.

כן. פשוט סטודנט בעברית זה תלמיד.

(2) סעיף קטן (ב) יימחק.

זה סעיף שראינו שההוראות המהותיות בו כתובות במקומות אחרים.

(3) בסעיף קטן (ג), המילים "על אף האמור בסעיף קטן (ב)" יימחקו.
(4) בסעיף קטן (ד) –
(1) בפסקה (1), אחרי "הזכאי" יבוא או פרטי בעל הזכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין".
(2) בפסקה (2), אחרי "Vזכאי" יבוא "או בעל הזכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין".
(3) אחרי פסקה (2) יבוא –
"(2א) לגבי תקופת זכאות שחלה החל מיום ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025), הצהרה על אחד מאלה:

גם בעניין הזה, אם יהיה אפשר להכניס את המילה "גם" – "הצהרה גם על אחד מאלה". שוב, כי זה תנאי מתווסף.

(1) בתקופה שבעדה הוא מבקש את המענק, הוא בעלים של נכס למגורים ביישוב;
(2) בתקופה שבעדה הוא מבקש את המענק יש לו חוזה שכירות בתוקף לגבי נכס למגורים ביישוב;
(3) הוא התגורר ערב הפינוי או ההוצאה להתרעננות של יישוב, אצל אדם שגר ביישוב בנכס למגורים שבבעלותו או אצל אדם שהיה צד לחוזה שכירות של נכס למגורים ומתקיים לגבי אותו אדם האמור בפסקאות (1) או (2) לגבי התקופה שבעדה הוא מבקש את המענק."
(4) בפסקה (3), אחרי "היותו זכאי" יבוא "או בעל זכאות שאינו רשום במרשם האוכלוסין, לפי העניין".

עכשיו יש לנו את סעיף 6, תיקון סעיף 7.

1. תיקון סעיף 7
במקום המילים "ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)" יבוא "י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)".

1. תחילה ותחולה
תחילתו של תיקון זה ביום י"ח בחשוון התשפ"ד (2 בנובמבר 2023).

אני מבינה שהשאלה שלך היא נוגעת לגבי אנשים, מה קורה עם חודש אוקטובר של אותם אנשים. אבל אם אני מבינה נכון, ההסכם נתן את הזכאות מיום הפינוי.

נכון. אם היה לו חוזה שכירות שהוא היה יכול לשהות בו. אם הוא היה יכול להיכנס רק אחרי, אז כמובן אין סיבה שעל פער הימים האלה הוא יקבל.

אתה רוצה להצביע?

כן, כן, יש לי אישור.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול שקיבלנו אישור על האיחור הזה להצביע גם אחרי 16:00. אז היות והשלמנו, אנחנו גם נסמיך את היועצת המשפטית עו"ד נעה בן שבת, היועצת המשפטית של הוועדה, לנסח את הדברים עם כל התיקונים, כל הדברים שנראה שמבחינה ניסוחית יש צורך לתקן.

ברוח מה שנאמר.

אז אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד אישור ביצוע חובת ההיוועצות עם ועדת העבודה והרווחה ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה

ההסכם אושר.

ההסכם אושר ושיהיה בהצלחה לכל האנשים שזקוקים לתקציב הזה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:05.