פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת המדע והטכנולוגיה
04/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 57
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ה (04 בפברואר 2025), שעה 11:45

טכנולוגיות ניטור אוויר והתאמתן למדידת מזהמים הנפלטים משריפת פסולת

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

ווליד טאהא
יוסף עטאונה

ד"ר לבנה קורדובה - ממונה על המערך הארצי לניטור אוויר, המשרד להגנת הסביבה

יעל בן עמוס אסולין - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

לינס אוזן - מרכזת מערך ניטור ודיגום אויר, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

קובי פדוה - סגן ראש העיר, עיריית כפר סבא, מרכז השלטון המקומי בישראל

חנאן זחאלקה - מנהלת מחלקת אוויר, איגוד ערים שרון-כרמל

ד"ר נעמה אברהמוב - מנכ"ל איגוד ערים לאכה"ס יהודה

יניב בלייכר - מנכ"ל, אזרחים למען אוויר נקי

ארז מלצר - מייסד נושמים נקי

ד"ר אריה ונגר - מדען, אדם טבע ודין

ענת אכר שהם - חברה בצוות היגוי, פורום תושבים למען אוויר נקי

ד"ר מיכאל אדל - צוות מדעי, שומרי הבית

אורי נתן יחזקאל - אזרח ומדען (ד"ר להנדסה)

רעות קלינברגר - מנהלת קשרי ממשל, המרכז להעצמת האזרח

ד"ר אייל פרויד - יועץ מדעי לעמותת "אזרחים למען אוויר נקי

הייפא אסדי - מנהלת יחידה סביבתית ברשות דיר אל אסד

חגית חמאמא
לירון נח - פעילה, עמותת נושמים נקי
תושב חדרה

איילת חאקימיאן

מוריה אביגד

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

טכנולוגיות ניטור אוויר והתאמתן למדידת מזהמים הנפלטים משריפת פסולת

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח אתת ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "טכנולוגיות ניטור אוויר והתאמתן למדידת מזהמים הנפלטים משריפת פסולת" לציון יום מיוחד בכנסת בנושא נזקי העבריינות הסביבתית, ביוזמת חה"כ ד"ר מטי צרפתי הרכבי שנמצאת לשמאלי.

זו זכות של כל אחד ואחד מאיתנו לנשום אוויר נקי. זיהום אוויר הוא חוצה גבולות ויש חשיבות לתהליך אכיפה וניטור. הנושא הוא מאוד חשוב. מציינים היום בכנסת גם את יום נזקי העבריינות הסביבתית וגם את יום הסרטן, אולי יש איזשהו קשר גם בין זיהום האוויר לעלייה במקרי סרטן. אנחנו רואים לפי הנתונים שפורסמו לאחרונה שיש מעל ל-5,000 חולים במחלות שהן כתוצאה מזיהום אוויר וזה אומר דרשני ומחייב טיפול בכל הנושא של ניטור ואכיפה בשביל לשמור על אוויר נקי.

אני מעביר את רשות הדיבור לחה"כ ד"ר מטי צרפתי הרכבי, יוזמת הדיון הזה. בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב-הראש, ובהצלחה בשבתך כיושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, ועדה חשובה מאוד.

אמרתי היום שהוועדה הכי חשובה בכנסת זו ועדת המדע והטכנולוגיה.

אני מסכימה איתך כי זה בעצם חלק מהעתיד. היום אנחנו מציינים יום מיוחד שכנסת ישראל אישרה כדיון חוצה ועדות סביב נזקי עבריינות סביבתית. מדינת ישראל נמצאת תחת הרבה מאוד אתגרים. אנחנו במלחמה 487 ימים, יש אזרחים חטופים ברצועת עזה, עוד 79 שמחכים שנחזיר אותם הביתה, יש אזרחים שעקורים מבתיהם, יוקר המחיה נוסק, באמת אינספור דברים, אבל הנושא הסביבתי חייב להיות בסדר החשיבות של מדינת ישראל.

ביום חמישי האחרון פורסם דוח של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות שקבע – וזה בהערכת חסר – ש-5,500 אנשים מתים מדי שנה לחשיפה מזיהום אוויר, חלקם מסרטן. 5,500. כל שעה וחצי בממוצע מת איש במדינת ישראל כתוצאה מזיהום אוויר. בזמן הישיבה שלנו כאן כנראה ימות אדם מזיהום אוויר. עד כדי כך הנושא הזה חשוב.

אני רק אומר שחלק מזיהום האוויר כמובן נובע מהשריפות הפיראטיות, מהשריפות שחוצות גבולות מיהודה ושומרון. רט"ג מדווח על 5,200 אתרי פסולת פיראטיים שנשרפים בישראל מדי שנה, כ-1,300,000 טון פסולת. אתם מבינים את ההשלכה של החלקיקים המזהמים? היום הדיון הוא על ניטור, אבל המדינה אפופת עשן. נוסעים על כביש 6 – רואים את השריפות; גרים בראש העין – מריחים את העשן; בצור יצחק, ביקרתי שם, ילדים לא יוצאים לחצר בגן כי זיהום האוויר מסכן חיים. עד כדי כך הבעיה היא אקוטית. אני מקווה שהוועדה גם תדון בטכנולוגיות חדשניות, זה דברים שהם מאוד מאוד חשובים.

השריפות הפיראטיות נובעות ממחדל רב שנים של ממשלות ישראל ובעיקר המשרד להגנת הסביבה, כי כשאין פתרונות קצה, אין מספיק אתרי הטמנה, אין מספיק תחנות מעבר, אין מספיק תחנות מיון, המחזור לא מגיע ליעדים, אין מספיק מחזור, בסוף הפסולת מגיעה לשטחים הפתוחים, משתלטים גורמים עבריינים, יש פרוטקשן, יש קריסה של מערך הפסולת במדינה ובסופו של דבר הוא נשרף, כי בסוף אין ואקום.

אני לא יודעת מי נציג המשרד להגנת הסביבה כאן, אבל אני לא רואה פה את השרה, בטח אחרי הדוח החמור הזה. אני לא רואה פה את השרה, אני גם לא רואה פה את המנכ"ל החדש, שהוא כבר השלישי בשנתיים האחרונות. מנהלי אגפים עוזבים את המשרד, עזבו רבים מדי. אני באמת רואה בזה כשל מערכתי רב שנים. אינסוף דוחות של מבקר המדינה גם על השריפות, גם על המחזור, גם על מערך הפסולת, אינסוף דוחות שמנסים להרים את הדגלים האדומים סביב הסוגיה הקשה הזאת.

אנחנו יושבים כאן גם בגללנו אבל בעיקר עבור ילדינו, עבור נכדינו ועבור נינינו. אי אפשר שהנושא הזה לא יהיה בסדר-היום, בטח לא של כנסת ישראל, אבל בראש וראשונה של משרדי הממשלה – משרד הבריאות, המשרד לביטחון לאומי, משרד החינוך, כמובן המשרד להגנת הסביבה. במדינת ישראל משתלם לזהם גם, משתלם להיות מפעל מזהם; משתלם להיות קצא"א, משתלם להיות נשר, משתלם להיות במפרץ חיפה, משתלם להיות תעשיות פטרוכימיות, כי המדינה לא אוכפת. מזהמים את האוויר והמדינה לא אוכפת.

אני מיד צריכה לעבור לעוד ועדה שמתקיימת במקביל אבל ברצוני להודות לך, אדוני יושב-הראש, גם ליושב-הראש היוצא שבחר שהנושא הזה יעלה על סדר יום הוועדה, כמובן לאילת, מנהלת הוועדה, לצוות הוועדה, לצוות האישי שלי, שעמל על היום הזה רבות, לשירלי, בר ואוריין, שבאמת הנושא הזה בדמנו. תודה רבה ובהצלחה.

תודה רבה. אנחנו נעביר לך גם כמובן את הסיכום. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, תחילה אני מברך אותך כיושב-ראש הוועדה, אני בטוח שתעשה עבודה מאוד מקצועית וטובה כי אתה גם בא מהתחום, שיהיה לך בהצלחה. תודה לחברת הכנסת מטי על הדיון החשוב. יצא לנו לקיים גם בוועדת הפנים דיון דומה כי כל נושא זיהום האוויר, השריפות והפסולת הוא מאוד חשוב, ובמיוחד בחברה הערבית, ששם יש משמעות מיוחדת לכל העניין הזה. זה לא חוסר מודעות לעניין אלא מציאות שמובילה לכיוון הזה, שיש שריפה פיראטית מרובה בהעדר מקומות להטמנה ופתרונות קצה.

באזורים מסוימים, במיוחד בנגב, אין שום מענה לאוכלוסייה שלמה, כ-100,000 אנשים בכפרים הלא-מוכרים בנגב. אין להם שום מענה לעניין הפסולת והרשויות לא רואות אותן. מבחינת המדינה אלה שטחים גליליים שאין אף אכיפה עליהם, ולכן גם מסביב לכפרים הלא-מוכרים בנגב מתפתחת לה תופעה שמאוד-מאוד מסכנת את כל האזור מבחינת זיהום. זה הפך למזבלה אחת גדולה בגלל שהשטחים הפתוחים לא משויכים לשום רשות מקומית שיכולה לפעול שם ולתת מענה. זה הפך למשהו קל לכל מיני אנשים שמחפשים כסף קל ולשפוך שם את הפסולת. שופכים אותו בקרבה למגורי אנשים ולכפרים ומחוסר ברירה, בכדי להיפטר מזה, אנשים שורפים את הפסולת. זה מסכן אותם וזה מסכן את האוויר בכלל במרחב כולו.

לכן, אני חושב שכשניגשים לסוגיה הזו, אני בעד שתהיה אכיפה בתחום הזה אבל אי אפשר לדבר על אכיפה מצד אחד אך ללא פתרונות בשטח שיובילו את האנשים לעשות אחד, שניים, שלוש. אני חושב שכל הדיבור על אכיפה ללא פתרונות בשטח להטמנה, לשריפה בצורה מבוקרת ונכונה ולפיקוח על מה שקורה, לא רלוונטי.

דבר נוסף, גם כוועדה, הוא כל נושא החינוך לסביבה בבתי ספר ומערכת החינוך. אני חושב שנתקלים בדבר הזה במערכת החינוך כמשהו על הדרך ולא כחלק עיקרי בתוכנית הלימודים והפעילות הבית-ספרית או החינוכית בכלל. לכן יש לשים דגש גם על חינוך סביבתי. זה מאוד חשוב שזה גם ייכנס למערכת החינוך. תודה רבה.

תודה רבה. לפני שנעבור לסדר הדוברים הייתי רוצה שהדוברים יתמקדו בכמה נושאים: אחד, הטכנולוגיות לניטור אוויר משריפות של פסולת פיראטית, פסולת ביתית, כי לפי מה שקראתי מערכות הניטור הקיימות היום לא מצליחות לנטר את כל הכימיקלים והחומרים הנפלטים משריפות של פסולת ביתית. שניים, הסוגיה של איך מנטרים, המיקום והפריסה הגאוגרפית, במיוחד כשאנחנו מדברים על הגבול עם הרשות הפלסטינית, קו התפר, כי יש שם הרבה שריפות פיראטיות וגם קבלני פינוי אשפה. בשביל לא ללכת ולהטמין איכשהו עוברים את הגבול ושם שמים ושורפים את זה. זו סוגיה שאשמח להתייחס אליה.

שלוש, כל הנושא שהעלה חה"כ עטאונה של הישובים הבלתי מוכרים, שאין להם מועצה מוניציפאלית. אנחנו לא מדברים אפילו על הפסולת הגושית אלא על הפסולת הביתית. הם מנסים לשים את זה באיזשהו מקום ולשרוף את זה. האם המשרד להגנת הסביבה מנסה, יחד עם משרד הפנים, לתת פתרונות, לפחות זמניים, עד שיימצא פתרון אחר, כי זו גם שריפה פיראטית וגם מעלה את הזיהום. ארבע, כל נושא המחצבות בנוסף לסביבת פסולת פיראטית.

דבר נוסף. אני בא מהצפון, הייתי גם ראש מועצה. נאמר כאן שכשאין פתרון קצה, לפעמים אפילו המועצה נאלצת לשים את זה איפשהו כי אין מטמנה ואז יש הרבה שריפות. במיוחד בשנים האחרונות, שעלה המחיר של הנחושת, שורפים את הכבלים כדי להוציא ולמכור את זה אחר כך. אני אשמח שתהיה התייחסות גם לכך שאין תחנות ניטור באזורים של הישובים הערביים, לפריסה הגאוגרפית של מקומות ניטור, איך זה מכסה את החברה הערבית, כי לפי מה שקראתי, מספר תחנות הניטור באזורים של ישובים ערביים הוא מאוד דליל. אני אשמח להתייחסות לכך גם מהדוברים וגם ממשרדי הממשלה.

אם יש דברים נוספים שתרצו להוסיף אנחנו נשמח, קידמה, טכנולוגיה, איך מנטרים. כשמנטרים אתה מכסה את כל החומרים הנפלטים משריפת פסולת פיראטית.

הניטור הוא גם מהשריפות, לפעמים זה ניטור אקראי לכאורה, וגם ניטור של מפעלים מזהמים ותחנות ניטור שפרוסות ברמה אפקטיבית. מה מנטרים, זו גם סוגיה מאוד מאוד חשובה. 40% מהמזהמים הם משריפות פיראטיות, אז כמובן יש גם תחבורה, אבל הרבה מאוד מהמזהמים הם מפעלים מזהמים, שגם הם לא נאכפים ולא מנוטרים כמו שצריך וממשיכים לזהם. סוגיית הניטור היא קודם כל בכדי להבין את גודל הבעיה.

נכון. גם נשמח לשמוע אם יש את הנתון של כמות הדיווחים על חריגות בזיהום אוויר שהיו, אפילו במה שקיים. יניב בלייכר, בבקשה.

שלום, אני מנכ"ל "עמותת אזרחים למען אוויר נקי", עמותה שעוסקת בנושא של שריפות פסולת. תודה על הדיון החשוב הזה, אדוני היושב-ראש. תודה לחברת הכנסת צרפתי על היום הזה בכלל ולצוות, שירלי, אוריין ובר, ועל שיתופי הפעולה בכלל בנושא הזה.

יש תערוכה בקומה ג', מוזמנים לראות.

נכון, יש תערוכה מאוד מעניינת וחשובה.

תודה לכם על החומר המצולם.

בשמחה. אני אציג בקצרה את הבעיה של שריפות פסולת בישראל. יש אלפי שריפות פסולת בישראל כל שנה. לפי ההערכות של המשרד להגנת הסביבה, בין 250,000 לכמעט 300,000 טון רק של פסולת עירונית שנשרפת בישראל כל שנה, בלי פסולת חקלאית, פסולת אלקטרונית ופסולות מסוגים אחרים. מדובר פה בחומרים מסוכנים, חומרים רעילים, פלסטיקים, אשפה ביתית, שאריות של צבע, של חומרי הדברה, צמיגים, דלקים, כימיקלים. ממש כל דבר שאפשר להעלות על הדעת נשרף ופולט לאוויר מגוון מאוד רחב של רעלים.

על פי אומדנים של המשרד להגנת הסביבה, 30% מפליטת החלקיקים הנשימים, ה- ,PM2.5לאוויר בישראל הם משריפות פסולת, ושימו לב לזה: 76% מפליטת המסרטנים לאוויר בישראל הם משריפות של פסולת. זה על פי דוח המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה. כשאני אומר "פסולת" אני מתכוון לעירונית ולחקלאית ביחד.

בנוסף, דוח מבקר המדינה שפורסם במרס האחרון קבע ששריפות ביהודה ושומרון, בשטחים מעבר לקו הירוק, לא מובאות בחשבון בדוחות המפל"ס, בנתונים שהמשרד להגנת הסביבה משקף לציבור, ואילו הן היו משוקפות מספרי זיהום האוויר משריפות פסולת היו ב-60% גבוהים יותר מהנתונים הקיימים. זה על התופעה ועל הבעיות.

יש לנו מוקד של העמותה שמקבל דיווחים. קיבלנו ב-2024, החל ממאי – המוקד נפתח רק במאי –כמעט 7,000 דיווחים על מפגעי ריחות, כשמתוכם 64% הם ריחות של שריפות, ריחות כימיים, ורוב הריחות שאנשים אפיינו כריח שריפה הם ריח של פלסטיק, כימיקלים או ריח לא מזוהה, לא איזה משהו שהוא גזם. לא ששריפת גזם זה משהו בריא, ממש לא. זאת אומרת, כל החומרים הבאמת מסוכנים נפלטים, לפחות לפי מה שהתושבים מתארים וגם לפי דוחות המפל"ס.

אני אכנס קצת לנושא הניטור. בישראל יש 180 תחנות ניטור שפרוסות ברחבי הארץ, חלקן מופעלות ע"י המשרד, חלקן ע"י איגודי ערים, עיריות, מחצבות, מפעלים, חברת חשמל. התחנות מחולקות לכמה סוגים: יש תחנות ניטור כלליות, שמודדות את איכות האוויר הכללי בישראל והן יודעות לנטר רכיבים מסוימים, מזהמים מסוימים. לא כל התחנות מנטרות את כל המזהמים אלא אפשר להציב בהן למשל אוזון, SO2, נוקסים (NOx), כל החלקיקים למיניהם. אלה התחנות הכלליות וזה רוב התחנות בישראל.

יש תחנות ניטור תחבורתיות שמיועדות לנטר זיהום אוויר תחבורתי בצירי תנועה ראשיים, עירוניים, בדרך כלל מקומות שיש בהם תנועה של הולכי רגל גם. יש תחנות ניטור תעשייתיות ויש תחנות ניטור ניידות, שאלה תחנות שהמשרד שם לתקופת זמן מוגבלת והוא יכול להזיז אותן ממקום למקום. גם את הקבועות אפשר להזיז אבל את הניידות מזיזים יותר. מציבים אותן הרבה פעמים כשאיזשהו ראש עיר למשל מתלונן שהתושבים סובלים מריחות שריפה, שמים לו תחנת ניטור וזה קצת בעייתי, תכף אסביר למה.

מה שכן, אין בישראל תחנות ניטור ייעודיות לנושא הזה של שריפת פסולת, שיודעות לנטר את המזהמים שנפלטים משריפות. אני רק אומר שגם רוב המזהמים שנפלטים מהשריפות, אי אפשר לנטר אותם באמצעות תחנות ניטור רגילות, באמצעות מערך תחנות הניטור שקיים, צריך לערוך דיגומי אוויר. הדיגומים האלה מבוצעים מעט מדי ולכן אין תמונת מצב אמיתית מה קורה מבחינת מזהמים שנפלטים משריפות.

הנקודה הבאה היא הפריסה הגאוגרפית של תחנות הניטור. אפשר לראות על המפה שבשקף – כדאי להגדיל, להוריד את הנגב, אנחנו גם בעד הנגב אבל בנגב אין הרבה תחנות, בדרום הארץ, באזור של הערבה – הכתמים האדומים והצהובים זה הדיווחים שאנחנו קיבלנו בעמותה ב-2024 מתושבים על ריחות של שריפות והנקודות הכחולות זה תחנות הניטור שפרוסות בארץ, הקבועות, בלי הניידות.

לפי זה אין זיהום אוויר.

אפשר לראות הרבה נקודות כחולות, נגיד באזור אשקלון, שיש שם תעשייה, באזור המפרץ.

השריפות זה לפי דיווחים של אנשים, נכון?

לפי דיווחים של אנשים.

אז יכול להיות שיש יותר מזה כי בצפון לא מדווחים.

זה נכון. אנחנו יודעים שבצפון יש הרבה יותר שריפות ממה שמדווחים לנו, בהחלט.

לא מדווחים כי התושבים אדישים לזה.

דובר הרבה על ג'דיידה-מכר, על עראבה, על הרבה מאוד ישובים בגליל ששורפים בהם פסולת. אפשר לראות שאין התאמה, או יש התאמה מאוד חלקית, בין פריסת תחנות הניטור לבין המקומות שמהם מתלוננים על שריפות. כל האזור בין נתניה לראש העין ללא תחנות ניטור; בכל יהודה ושומרון – שתי תחנות ניטור בלבד, אחת באריאל, השנייה בגוש עציון; אם תעלו קצת למעלה, לגליל המערבי, יש תחנת ניטור אחת, ניידת אז לא רואים אותה במפה, אבל מוצבת תחנה ניידת אחת; כל האזור של נצרת והישובים מסביבו, הכתם האדום במרכז הגליל – בלי תחנות ניטור. זאת אומרת, דווקא היכן שיש תלונות על שריפות, אין תחנות ניטור. זה מאוד בעייתי כי לא מתקבלים בצורה הזאת מדדים על מה שנפלט לאוויר.

דבר נוסף זה פריסת תחנות ניטור בישובים ערביים. האוכלוסייה הערבית בישראל היא 21% אחוז מהתושבים. אנחנו ספרנו בעין שש תחנות ניטור בישובים ערביים בישראל: טורעאן, אום אל-קוטוף, דלית אל כרמל, כסייפה, שגב שלום ונאות חובב באזור הפזורה. מתוך 36 תחנות ניטור בבעלות המשרד להגנת הסביבה, בלי הניידות יש רק אחת בישובים הערביים, בכסייפה, למרות שאנחנו יודעים ששריפות הפסולת מאוד נפוצות בישובים הערביים בישראל.

נקודה אחרונה היא היכן מתבצע הניטור. גם אם עכשיו יביאו את התחנות האלה לכתמים האדומים פה, לא בהכרח זה ישקף את הבעיה. למשל, מודיעין קיבלה תחנת ניטור אז היא מודדת את האוויר במודיעין, אבל היא לא מודדת את האוויר קרוב למקור הפליטה. צריך לנטר את האוויר במקום שבו - - -

הייתה ניידת במכבים.

במכבים לא שורפים פסולת.

לא, מהשטחים שורפים.

אז עם השטחים זו בעיה, אי אפשר לשים תחנת ניטור בכפר פלסטיני, זה נכון, אבל בגליל אפשר לשים תחנת ניטור בג'דיידה מכר, למשל, ואין. אם עכשיו ראש עיריית עכו מתלונן שהתושבים שלו סובלים אז יציבו תחנת ניטור בעכו אבל רוב השריפות מגיעות מג'דיידה-מכר ומהישובים מסביב. תושבי ג'דיידה-מכר כבר התייאשו ולא מדווחים.

אולי לא כולם כאן יודעים אבל ב-2017 היה דוח מבקר המדינה על שריפות חוצות גבולות, לקח לממשלה שש שנים לקבל החלטת ממשלה בהקמת צוות בין-משרדי וביוני 2023 מונה הצוות הבין-משרדי שהיה אמור לתת את מסקנותיו תוך 180 יום. מאז עברה לפחות שנה וחצי, את הדוח לא ראיתי. בסופו של דבר, הדגלים הורמו, הכתובת על הקיר, הדוחות נעשו, אפילו התקבלה החלטת ממשלה בשש שנים איחור, מאז עברה שנה וחצי ומסקנות הוועדה הבין-משרדית שמונתה בעקבות החלטת הממשלה בוששו להגיע.

אבל הוועדה הוקמה?

הוועדה הוקמה וחלפה שנה וחצי, למרות שהם היו צריכים תוך 180 יום להגיש ממצאים.

במשך חודשים אנחנו כל הזמן שומעים שאו-טו-טו היא מפרסמת את המסקנות שלה וזה כל פעם נדחה.

או-טו-טו.

לסיכום, כמה המלצות מהצד שלנו: אחת, להציב מערך ניטור אוויר ייעודי לנושא של שריפות כמה שאפשר – אנחנו יודעים שאי אפשר לנטר את כל המזהמים – שיהיו פרוסות סמוך ככל האפשר למוקדי השריפות ולא רק בישובים המרוחקים; להשלים את הניטור בדיגומי אוויר שבאמצעותם אפשר לאתר את המסרטנים למיניהם. לא ציינתי שאת רוב המסרטנים והחומרים הבאמת מסוכנים אפשר לנטר רק באמצעות דיגומי האוויר; להגדיל את מספר תחנות הניטור בישובים הערביים ולהגדיל את הפריסה הגאוגרפית, אזורים כמו הגליל המערבי, גוש נצרת, יהודה ושומרון, אזור השרון מזרחי, להציב שם גם תחנות ניטור.

אדוני היושב-ראש, הייתי מבקש שהוועדה הזאת תקבל החלטה לקיים דיון המשך שבו גם יוצגו הפתרונות, לראות שבאמת עוקבים ומיישמים פתרונות, שלא נבוא ונדבר פה עם עצמנו ולא יקרה שום דבר עם הדבר הזה. אני גם הייתי מבקש שמשרד הבריאות, שלא ציינתי, ייכנס גם לתמונה ויבצע איזשהו מחקר סביב הנושא של נזקים שנגרמים בישראל כתוצאה משריפות פסולת, לא מחקרים אקדמיים או כל מיני דברים, אלא מחקרים ממש על סמך הנתונים.

תודה רבה. ד"ר מיכאל אדל, בבקשה.

שלום, אני פיסיקאי, בוגר הטכניון מ-89', מאז אני עובד בתעשייה בישראל בתחום של מדידות, כל מיני אבל אני מדען של מדידות. מאז 2010 הצטרפתי למספר קבוצות שעוסקות במאבקים בנושא של זיהום אוויר וזכיתי ללמוד גם את התחום של מדידת איכות אוויר ומזהמים. האף הוא חיישן מצוין והעבודה הנהדרת שנעשית ע"י יניב וחבריו בעמותה שלהם מעידה על-כך שיותר מ-60% מהשריפות כוללות, או עלולות לכלול, מה שנקרא חומרים אורגניים נדיפים, VOCs - Volatile organic compounds, אותם חומרים שמסכנים בעיקר את הבריאות כי ביניהם יש לא מעט חומרים מסרטנים.

תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה אכן מודדות קבוצה מצומצמת של חומרים אורגניים נדיפים, בעיקר מה שנקרא BTEX, משיקולים מאוד מאוד לגיטימיים, כי אלה קשורים לתחבורה וגם לתעשייה הפטרוכימית, שזו מכה אחרת במדינת ישראל. אבל לצערנו, רוב התחנות האלה, כפי שצוין ע"י יניב, אינן יכולות לבחון את רוב החומרים המזהמים המסוכנים האלה.

ייאמר לזכותו של המשרד שיש להם שיטה נוספת, ויניב התייחס אליה, היא נקראת שיטת דיגום. יש שתי שיטות דיגום שהמשרד מאשר, שתיהן באות מה-EPA האמריקאי, TO-15 ו-TO-17. שתיהן דורשות שיגיע טכנאי עם איזשהו מתקן ויבצע פעולה של דיגום, את הדיגום הזה לוקחים בחזרה למעבדה ועושים לו אנליזה, שם אפשר באמת לגלות יותר מ-70 חומרים אורגניים נדיפים. זו שיטה פנטסטית, יש רק בעיה אחת בשיטה – אתה צריך להיות שם. הטכנאי צריך להיות במקום הנכון ובזמן הנכון וזה לא פשוט, כי השריפות האלה הן לא עקביות, הן קורות כאירוע.

לפה נכנסה ה-EPA האמריקאית עם פתרון לבעיה הזאת ופיתחה טכנולוגיה שנקראת SPod. הטכנולוגיה הזאת כבר בפעולה בארצות הברית ומאושרת מספר שנים. לפני ארבע שנים העמותה שאני מייצג פה, "שומרי הבית", הביאה דוגמה כזאת למדינת ישראל. עדכנו אותה וביצענו בשני אתרים שונים סט של בדיקות בשדה, אחת מהן בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה. שם אנחנו הראינו שהחיישן הפשוט שקיים שם, שהוא כל הזמן מריח, הוא לא יודע להבדיל בין כל החומרים המסוכנים שקיימים שם, הוא רק יודע להגיד דבר אחד – יש פה VOCs, יש פה חומר אורגני נדיף. הוא יודע לזהות שיש.

אז מה הוא עושה בתגובה? הוא פותח דיגום אוטומטית. לא צריך שיעמוד שם בן-אדם. אותה שיטה, אותה TO-15, שיטה שהיא קבילה ע"י המשרד להגנת הסביבה, עכשיו פותחת, מבצעת שני דיגומים, דיגום אחד קצר כדי לקבל את הריכוז הגבוה ביותר של אותם החומרים ולזהות אותם, ודיגום אחד ארוך. מדוע דיגום ארוך? כי חוק אוויר נקי קובע שאנחנו חייבים לדגום במשך תקופה מאוד ספציפית, כל חומר זמן שונה. ישנם חומרים שפרק הזמן הוא 8 שעות, יש אחרים שהם 24 שעות, אז הוא פותח שני דיגומים במקביל.

מה הכוונה 8 שעות או 24 שעות?

חוק אוויר נקי קובע שיש חריגה רק כאשר הריכוז של אותם חומרים הוא למשך תקופה ממושכת, הממוצע. לכן הדיגומים האלה מתבצעים פעם אחת קצר, כדי לקבל את הזיהוי הטוב ביותר, ופעם אחת ארוך כדי שזה יעמוד בדרישות חוק אוויר נקי. החברה שמייצרת אותם זאת חברה אמריקאית. תאמינו לי, אין לנו מניות בחברה הזאת. אנחנו פשוט חושבים שאם האמריקאים גילו שהשיטה הזאת היא שיטה שמיועדת לדיגום על הגדר, Fenceline Monitoring - - -

איך זה עובד?

יש סנסור מאוד פשוט שעולה פחות מאלף דולר - - -

מה הגודל שלו?

כלום, הוא מאוד קטן. הוא כל הזמן מריח, ברגע שהוא מזהה שיש ריכוז מסוים של VOCs באוויר הוא פותח קניסטר. הקניסטר הזה הוא אותו קניסטר שטכנאי היה צריך להביא לשטח ולדגום איתו. ההבדל היחיד הוא שבמקום שבן-אדם פתח את הקניסטר, המכשיר פתח את הקניסטר אוטומטית. ברגע שהוא פותח אותו הוא גם שולח הודעה אוטומטית למפעיל. המפעיל שמבצע את הבדיקות זה לא אנחנו, לנו אין אישור לבצע את הבדיקות האלה, המבדקה הכימית, חברה שהיא באישור משרד הגנת הסביבה, מבצעת אותן. שיטה הזאת באה בדיוק לתוך הוואקום הזה שקיים פה כי, כפי שיניב אמר, הבעיה העיקרית היא שרוב החומרים המסוכנים לא נדגמים, אבל שיטת הדיגום הזו מסוגלת לבצע את הדבר הזה. את הקניסטר הזה תוך 24 אוספים ומעבירים - - -

בשיטה הזו אתה יכול לדגום את כל החומרים המסוכנים, גם כאלה שלא נדגמים בניטור הרגיל שיש היום?

אי אפשר למדוד את כולם. הוא מודד לפי תקן אמריקאי שנקרא TO-15 שקיים כבר 40 שנה, שיש שם למעלה מ-60 מזהמים שונים ומתוכם יש 14 שמופיעים בחוק אוויר נקי כחומרים שיש עליהם סף איכות אוויר.

בבדיקות שבוצעו בשדה אנחנו הצלחנו לתפוס מספר חריגות. כמובן שהאמצעים שלנו מאוד מאוד מוגבלים. כרגע יש לנו שלוש מערכות כאלה בארץ. רכשנו אותם בכסף שלקחנו מהציבור הרחב באזור חוף כרמל. אנחנו מחויבים להשתמש לפחות בשניים מהם באזור הזה, אבל יש אחד שפנוי להזזה, לאתרים שונים. עלות המערכת הזאת המותקנת היא פחות מ-20,000 דולר. אני לא יודע בדיוק את העלויות של המערכות אבל זה אולי 20% מתחנת ניטור סטנדרטית. היא גם מאפשרת פריסה הרבה יותר רחבה והיא מיועדת לשבת על הגדר של מתקן מזהם, שזה כמובן גם יכול להיות צמוד לאזור שידוע שקורות שריפות.

בפיילוט שלכם זה עבד? החיישן נפתח, דגם ובדקו את זה?

כן, בוודאי. הדגימות נשלחו ל"בקטוכם", שזאת חברת מעבדה שמבצעת בדיקות, ובאמת זיהינו שם את אותם חומרים מזהמים. שיתפנו את הנתונים האלה עם לבנה. כמובן שזה קרה כבר לפני יותר משנה. אני מודה שהמידע שיש שם הוא מאוד מאוד מוגבל כי המשאבים שלנו מאוד מאוד מוגבלים, אבל אני חושב שיש שם מערכת – אגב, יש יותר מחברה אחת היום, כשאנחנו נכנסנו לתחום הזה לפני ארבע שנים הייתה חברה אחת, היום יש לפחות עוד שתי חברות שנכנסו לתחום הזה בארצות הברית ולפחות עוד אחת בסין, זאת אומרת שהמחירים גם יורדים, אבל אנחנו לא זזים לקחת טכנולוגיה חדשה שמותאמת לסוגיה שאיתה אנחנו נאבקים.

אז השיטה שלך יכולה לנטר חומרים כימיקלים אורגניים נדיפים שהם לא מנוטרים בשיטות הקיימות היום?

נכון. למעשה השיטה היא השיטה הסטנדרטית. שיטת TO-15 קיימת 40 שנה, ההברקה היחידה זה שהיא נכנסת לפעולה בעת השריפה במקום הצורך להתקשר ולשלוח מישהו ועד שהוא מגיע אין כבר שריפה. זו החוכמה פה.

ד"ר איזבלה קרקיס, משרד הבריאות. רציתי להבין, כדי להבין את ההשלכות והקשר לבעיות בריאות כתוצאה מהחשיפות האלה, מה רגישות השיטה, אם היא תלויה, מעבר ליכולות המכשיר, גם במרחק ששמים את המכשיר הזה מהאירוע עצמו, ועד כמה הפונקציה הזו עלולה להיות משמעותית להערכת החשיפה מבחינת האוכלוסייה.

אני חושב שאת מעלה נקודה מאוד משמעותית. המרחק מהמקור הוא מאוד מאוד מהותי בריכוז החומרים שנאספים בקניסטר באותו זמן. אבל סף הרגישות של המערכת הוא בעצם סף הרגישות של השיטה המקובלת והסטנדרטית של המשרד של TO-15. הדבר הזה ידוע למשרד והם משתמשים בזה. כיום יש גם את TO-17, שהוא קצת יותר רגיש מ-TO-15. אגב, TO-17 כנראה גם ייכנס באותן המערכות בעתיד הקרוב מאוד, יכול להיות שכבר.

אנחנו משתמשים ב-TO-17.

תודה. חנאן זחאלקה, בבקשה.

חנאן זחאלקה, מנהלת מחלקת ניטור אוויר ואנרגיה באיגוד ערים שרון-כרמל. אני אפתח ברקע על האיגוד: איגוד ערים שרון-כרמל הוא האיגוד הראשון שהוקם בארץ. הליבה של האיגוד היא לנטר את זיהום האוויר של תחנת הכוח אורות רבין. אנחנו איגוד מאוד רחב. חברות באיגוד כ-19 רשויות עם סוגיות סביבתיות שונות, לכן צריך לתת מענה לדברים שונים ולסוגיות מגוונות. מקורות הפליטה העיקריים שאנחנו מנטרים באיגוד ערים בעיקר זה תחנות כוח, תחבורה, מפעלי תעשייה ואסדת לוויתן. היום יש לנו 23 תחנות ניטור. במרחב האיגוד קיימות 34 תחנות ניטור שחלק שייכות, כמו שהזכירו, לא רק לאיגוד, אלא למנ"א, לחברת חשמל ולמפעלים שאנחנו גם חשופים לנתונים שלהם. המזהמים שאנחנו מנטרים הם לפי משרד להגנת הסביבה, מערך ניטור ארצי.

האיגוד דוגל בשימוש בטכנולוגיות חדשניות, למרות שלפעמים הן לא מאושרות ע"י המשרד להגנת הסביבה, כדי לתת מענה לסוגיות ואתגרים סביבתיים לרשויות המקומיות החברות באיגוד. אם כבר מדברים על טכנולוגיות, אני אדבר על טכנולוגיה חדשה – היא לא חדשה, היא כבר מאושרת ע"י המשרד להגנת הסביבה אבל האיגוד הוא היחיד מבין האיגודים שמשתמש בטכנולוגיה הזאת – זה מכשיר שקוראים לו פידס 200, של חברת פלס האמריקאית, שיכול למדוד בו זמנית כמה פרקציות של חלקיקים. בדרך כלל המכשירים הקיימים בארץ יכולים למדוד פרקציה אחת, שזה 2.5, טוטאל, או 10, אז בו-זמנית אנחנו יכולים למדוד ולקבל תמונה גם וגם וגם, ואז אפשר לשייך את מקור הזיהום לפי גודל החלקיק. זו למשל אחת הטכנולוגיות שהאיגוד הביא לארץ ועבד ביחד עם המשרד להגנת הסביבה עד שזה אושר בשנת 2022.

בנוסף לזה, האיגוד השתמש כמה פעמים בשיטות חישה מרחוק, שזה גם למקם מכשיר על הגדר, על מנת לנטר כל מיני מזהמים. הן לא קיימות בשיטות המאושרות ע"י המשרד להגנת הסביבה.

מה שתיאר ד"ר מיכאל אדל?

משהו דומה, כן, אבל זו חברה שמספקת את זה בארץ. על מנת לתת מענה, למשל למפגעי ריח שהתקבלו במטמנות משכונה מסוימת בחדרה, יכולנו לאפיין את הריחות, את הכיוונים, שזה כן מגיע מהמטמנה המסוימת וקיבלנו מענה ופתרון לנושא. יש רשימה למזהמים שניתן למדוד דרך השיטה הזאת אבל העלויות מאוד יקרות.

אם כבר מדברים על דברים חדשניים שאנחנו מתכוונים וחושבים שניתן לקחת ולהביא, יש מכשיר של ניטור מתכות כבדות שהוא ניטור רציף, לא צריך שטכנאי יגיע, יבצע את הדיגום ויחזור למעבדה, זה מכשיר שמודד באופן רציף כמו שאר המכשירים שקיימים בתחנות הניטור. כמובן שהעלויות הן מאוד גבוהות אבל אנחנו גם בוחנים את הרכישה הזאת.

קיימים גם חיישנים שאנחנו משתמשים מספקים שקיימים בארץ. כרגע העלויות גבוהות כי אין מתחרים, השוק לא גדול, אבל מבחינה שעשינו לדברים שקיימים בעולם, ניתן לרכוש חיישנים שלא מצריכים אפילו תשתית, שעובדים עם אנרגיה סולארית, בכמה דולרים. מצאנו בשימוש בעולם שמפזרים כמה עשרות חיישנים כאלה ואז בוחנים מגמות והתנהגות. למשל, המחשבה אם יש לנו תלונות מרובות על מפגעי שריפה וריחות, ניתן למפות את זה בעזרת חיישנים כאלה ומקבלים את הנתונים באופן רציף, וכמובן שזה לא מצריך להכין את כל התשתיות שצריכים בשביל למקם תחנות הניטור.

מצאנו גם שקיימות תחנות ניטור שעובדות עם אנרגיה סולארית בעולם וזה מאושר באיחוד האירופי, וגם שימוש ברחפנים עם חיישני ניטור. לכן גם אפשר לחשוב על רחפנים לטיפול במפגעים האלה. נתתי עכשיו דוגמה לדברים שאנחנו כל הזמן בוחנים ובודקים, כמובן גם מבחינת עלויות וגם מבחינת תקציבים, אבל דברים כאלה, כמו שמיכאל אמר, קיימים בעולם ולא צריכים להמציא את הגלגל כי זה גם מאושר, אם זה בארצות הברית או באיחוד האירופי, אבל צריך לבנות ולחשוב על אסטרטגיה או תוכנית ארצית, בהובלה של המשרד, על מנת שנוכל לתת מענה לסוגיות כאלה, כמו השריפות, כדי שנוכל לאפיין ולטפל בנוסף לניטור, גם בעזרת הפיקוח על השריפות האלה. תודה.

הייתי רוצה שתתייחסי לשקופית "מזהמי אוויר העשויים להיפלט" , לחלק התחתון, של כל החומרים שלא מנוטרים היום, דיוקסינים ופורנים, Polycyclic Aromatic Hydrocarbons וכו'. איך עושים את זה?

רשום, דיגומים סביבתיים ואנליזה במעבדה.

אפשר לעשות דיגום?

אתה יכול למדוד את זה, אבל כמו שאמר מיכאל, זה עובד - - -

זה לא על ידי ניטור אלא על ידי דיגום?

לא רציף, צריך להגיע פיזית לעשות דיגום, לקחת את החומרים למעבדה ואז לעשות את האנליזה במעבדה.

והחיישן שדיברת עליו, ד"ר מיכאל אדל, כן דוגם את החומרים האלה?

כן. לרשימה הספציפית צריך להתייחס באמת. ל- TO-15יש רשימה של 65.

כי זה החומרים שנפלטים למשל מפלסטיק וכל מיני חומרים שהם מסרטנים.

זה דוגמאות באופן כללי.

אני יכול להקריא.

רק תגיד באופן כללי, זה בפנים?

כן, חלק גדול מהדברים האלה זה VOCs, יש פה רשימה מאוד ארוכה של VOCs שבוודאי נובעים משריפה של פלסטיק.

אז תעביר לנו אחר כך. ד"ר נעמה אברהמוב, בבקשה.

שלום, אני מאיגוד ערים לאיכות סביבה יהודה, אני מייצגת פה שמונה רשויות של האיגוד, רשויות יהודה ושומרון. אני רוצה להתייחס לנושא של שריפות הפסולת. אנחנו מכירים את זה במרחב שלנו, במרחב יהודה ושומרון. יש לנו שלושה מרחבים שסובלים מזה באופן יומיומי. חייבים להגיד תודה רבה ליניב מעמותת "אוויר נקי" שבעצם הוא הגוף היחיד בישראל שאוסף את הנתונים בצורה מסודרת ומאפשר לנו לפחות להגיד כמה תלונות מתקבלות. אז, יניב, תודה לך על זה.

אני רוצה לטעון – ואנחנו ממש אנחנו רואים את זה מהשטח, אני אתן לכל דוגמאות שאנחנו מכירים, והן לא דוגמאות אנקדוטליות – אזור מועצה אזורית מגילות יושב מדרום למרחב יריחו וסובל משריפות פסולת מכל מיני סוגים, גם מפסולת חקלאית, גם מפסולת חשמלית ואלקטרונית, והתלונות מצטברות שם באופן בלתי יאומן. תוך כדי שאנחנו יושבים פה, תושבים מתלוננים.

המועצה פנתה – כי אנחנו חשבנו שזה לא יעזור ותיכף נראה למה צדקנו – ראש המועצה פנה למשרד להגנת הסביבה באמצעותנו וביקשו להציב בקיבוץ תחנת ניטור ניידת, כי אמרו: לא יכול להיות שאנחנו כל כך סובלים ואף אחד לא רואה אותנו ואין מספרים לזה. אנחנו שקופים למערכת מהבחינה הזאת שאנחנו לא יודעים מה אנחנו נושמים. לבנה נעתרה והוצבה ניידת ניטור בקיבוץ, ותנחשו מה? הניידת לא ראתה שום דבר.

אני טוענת כאן שדרך הניטור הנקודתי למדיום כל כך גדול, כמו אטמוספירה, היא לא מתאימה. אנחנו לא משתמשים בכלי הנכון ולא משנה כמה הקניסטר יוכל למדוד, 70 או 120 מזהמים, VOCs למיניהם, זה לא מתאים. זה כמעט יהיה אקראי כי הכיוון של הרוח מאוד משנה והדילול שזה מגיע לנקודה. אנחנו מחכים לראות את התוצאות על הגדר בניטור שהוא מאוד ספציפי ולא רואים שום דבר, או שכן רואים אבל זה כמעט תלוי במזל. אמנם אין מספיק תחנות ניטור שהיו נותנות לנו איזשהו מידע, אבל גם אם היינו באמת מרשתים, לא בטוח שזאת הייתה התוצאה.

לכן אני חושבת שצריך לחשוב על משהו אחר, על מדידה שהיא הרבה יותר מרחבית. ואז החברה ממשרד הבריאות תשאל: מה עם הנתונים הכמותיים? וזו תהיה שאלה מצוינת. אנחנו מכירים היום בעולם שעובדים עם חתימה ספקטרלית של לוויינים, שאנחנו יודעים על דברים שמתרחשים גם בלי להיות במקום, ואז מקבלים תמונה על-אזורית. אני חושבת שזה הכלי שאנחנו מחפשים, חתימה ספקטרלית של מזהם שנחליט שהוא מזהם משמעותי עבורנו.

מיכאל וחנן, אם אנחנו יודעים שמדובר בשריפת פסולת, נגיד פלסטיק – ותיכף נגיד איך אפשר לדעת שזה פלסטיק אבל נגיד שהסכמנו שזה פלסטיק – האם בכל שריפה אנחנו באמת רוצים לבדוק את כל 120 המזהמים? אני באה מהאקדמיה, אז אל תחשדו שאני מזלזלת בנתונים, אבל אנחנו יודעים מה נפלט. אנחנו לא צריכים את כל 120 המזהמים בכל שריפה. אם אנחנו יודעים שזה פלסטיק אז הנפקא מינה שלו שנפלט אחד, שניים, שלוש וארבע. אני אומרת: בואו נמצא את הפרמטר שאנחנו מזהים דרכו את סוג השריפה, ומי שחי במרחב הזה יודע כבר לזהות, עשן שחור זה עשן של פלסטיק, עשן לבן זה עשן של גזם ובאמצע, כל הגוונים האפורים, זו פסולת מעורבת, פסולת מוניציפלית.

אז אם אנחנו יודעים לזהות את זה – ותושבים יודעים לדווח גם בצבע וגם בריח איזה סוג זה – לחפש את הפרמטר הזה, שהוא פרמטר מאפשר לנו את הראייה הזאת, שהוא לא יתפספס, כי אז יש לנו הרבה תחנות ניטור שלא רואות. אני בעצמי לא עשיתי על זה עבודת מחקר אבל אני הייתי שמחה שחבר הכנסת ויושב-ראש הוועדה יורה לממ"מ או לגוף אחר כן לעשות את העבודה הזאת בנושא ולבדוק את האפשרויות האלה כי כרגע הכלי לא מתאים למדידה.

עוד משהו שלדעתי לא מתאים לאירוע זה חוק אוויר נקי – זה מה שמיכאל מקודם הסביר פה – שיש ערכי סף שמהם נחשבת החריגה, אבל הערכים הם ערכי מיצוע על פני 24 שעות. אז יכול להיות שיש לי שעתיים של קטסטרופה, הירושימה בקיבוץ, ערכים שאי אפשר לצאת מהבית, שתושבים מדווחים שהם לא יצאו עם קבוצת הריצה, שהגננת אמרה שהיא לא הוציאה את הילדים, שמישהי מדווחת שהיא היום לא יכולה לתלות כביסה, אבל אחרי שעתיים נגמרה השריפה, אז מבחינת החוק, גם אם מדדנו את כל מה שמדדנו, זה בסדר כי זה לא עומד בערכים, כי חילקנו את כל הזיהום ב-24 שעות. לכן גם מהבחינה הזאת החוק לדעתי לא מתאים ואני חושבת שצריך לבדוק את שני הדברים האלה.

תודה. נעבור למשרד לאיכות הסביבה. לבנה קורדובה, בבקשה.

אנחנו פרסמנו מדיניות לטובת תמונת מצב איכות האוויר וקבענו איך תיעשה הפריסה של תחנות הניטור. הפריסה בראש וראשונה הייתה לפי חבלי ארץ, שלכל חבל ארץ תהיה לפחות תחנת ניטור אחת. נושא נוסף שנתנו עליו את הדעת - - -

חבלי ארץ זה תלוי בשטח? מה השטח הגיאוגרפי?

לא קבענו שטח גאוגרפי אבל אמרנו חבל ארץ שאופייני מבחינה גאוגרפית.

זו הבעיה אבל. קחי את אזור השרון, השרון הוא חבל ארץ אצלכם אבל הוא לא שרון מזרחי ושרון מערבי. שרון מערבי סובל מתחנות כוח ומתעשייה, שרון מזרחי סובל משריפות. כל התחנות נמצאות במערב.

לשרון-כרמל יש הרבה מאוד תחנות. קבענו ייצוג מתאים לכל האוכלוסייה כאשר חילקנו את הארץ לפי היקף האוכלוסייה. שמנו לב לה קודם כל למטרופולינים הגדולים ואחר כך לערים האחרות, וגם נתנו מענה לישובים הכפריים.

מה שנעשה לדעתך הוא מספיק טוב או שצריך לשפר אותו?

בישראל כמות התחנות לסך כל השטח היא כמות תחנות גבוהה מאוד. זה לא קיים באף מדינה בעולם. זו מדינה קטנה עם כמות מאוד-מאוד גדולה של תחנות ניטור. כפי שחלק מהאנשים כאן אמרו, ניטור במקרה הזה לא יעזור אבל תכף אני אגיע לזה.

אז קודם כל יש פריסת תחנות. שמענו את האנשים, אנשים העירו לדבר הזה, זאת פריסת התחנות, מבוססת לפי הדירקטיבה האירופאית. כמובן שבסמוך למוקדי זיהום, מקורות זיהום, יש לנו תחנות ניטור נוספות. בישראל כ-180 תחנות ניטור. בנוסף לכך יש לנו תחנות ליד מוקדי זיהום, גם תחנות על הגדר ויש לנו גם תחנות תפעוליות בנמלי הים לצרכים אחרים. אז יש לנו היקף תחנות של כ-200 ויותר ואני חושבת שזו כמות אדירה.

עכשיו אני אדבר על המשרד להגנת הסביבה. יש לנו מספר גופים מנטרים. למשרד להגנת הסביבה יש 38 תחנות ניטור, חלקן כלליות וחלקן תחבורתיות. בנוסף יש לנו גם תחנות ניידות. לטובת השריפות אנחנו הצבנו תחנת ניטור אחת בראש העין שנמצאת ממש על גדר התפר, שהיא בדיוק באזור שבו יש כמות מאוד גדולה של תלונות ציבור, וזה אחרי שהצבנו שם במקום פעמיים ניידות, ויש לנו תחנה קבועה בחריש.

בנוסף, במקומות שאני יודעת שיש הרבה מאוד תלונות ציבור הצבנו גם ניידות. סיכמתי את מספר הפעמים שהצבנו. הצבתי באליאב-שקף, באזור לכיש, ששם יש שריפה של כבלי נחושת, הצבנו במצפה אילן בזמנו, כשהיו הרבה מאוד תלונות על מפחמות, הצבנו באורנית פעמיים – זה על קו התפר – הצבנו בבית הערבה לטובת השריפות מאזור מגילות, הצבנו במכבים עכשיו, הצבנו בענתות, עלמון, בכוכב יאיר, במצר, בראש העין, בנוף הגליל. הצבנו ניידת עכשיו ביובלים כתוצאה מהשריפה הגדולה בעראבה, הצבנו בעוספיה - - -

אז למה ביובלים ולא בעראבה? למה לא ליד מקור השריפה?

כי מי שסובל - - -

למה, עראבה לא סובלים?

לא, במורד הרוח אתה שם את הניידת.

ואדי סלאם גם סובלים שם.

בסדר, אתה שם את זה בישוב מייצג. מבחינת הניטור והמזהמים, כפי שאמרה נעמה ועזרה לי מאוד בדיון, יש אינסוף מזהמים. אני מוציאה חוות דעת מומחה לבתי משפט כשאנחנו באים מול גורמי אכיפה ואנחנו מתארים מתוך הספרות. לא כל מזהם ומזהם אני צריכה לבדוק. לפי הניסיון שלנו ולפי הספרות מצאנו שהמזהמים האינדיקטורים, הסמנים, לטובת זיהום אוויר משריפות, הם PM2.5, זה החלקיקים הקטנים הנשימים, שהם חלקיקי שריפה, ובנזן כסמן לחומרים מסרטנים. לדברים האלה יש ניטור רציף.

מבחינת ניטור רציף, ניטור רציף יש למספר קטן של חומרים. אנחנו עושים ניטור רציף לאותם מזהמים שיש להם שיטת מדידה תקנית ואנחנו עובדים כאן במקרה הזה לפי האיחוד האירופי. זאת דרך שמהתחלה, מהרגע שאתה מציב את המכשיר, ועד הרגע שאתה מקבל את התוצאה והתוצאה האמינה, יש תהליך מוסדר כיצד אתה עורך את המדידה. בנוסף, כל תחנות הניטור עוברות גם תהליך של IZO 17025, כל תחנת ניטור עם מעבדה, ולכן אנחנו מצדדים יותר בנושא של תחנות ניטור.

לנושא ניטור השריפות, יש לנו פה ושם מדידות של ניטור השריפות. ניטור השריפות לא יפתור את בעיית השריפות. אפשר להציג טכנולוגיה כזאת או טכנולוגיה אחרת, זה לא יפתור את בעיית השריפות, רק תוכל לדעת למה אתה חשוף. אני מאמינה לכל הציבור שמתלונן, שהוא סובל, שיש לו זיהום אוויר ויש לו מפגע, מטרד של ריח, אבל אני חושבת שהפתרון הוא מניעה במקור של אותן שריפות ולא ניטור עם ערכים אינסופיים, כשכל הכספים האלה הם מתוך כספי הציבור, יש הרבה מאוד מקומות לשים את הכסף.

אבל הניטור הוא בשביל לבדוק את האוויר.

אנחנו יודעים. לגבי הניטור, רוצים לעשות מערך לטובת ניטור שריפות, צריך להבין שאנחנו עובדים לפי תקנות אוויר נקי שאושרו כאן בכנסת. נכון, לגבי חלקיקים ובנזן, הערך הוא ערך יממתי וכל דבר שתמדוד – הרוח היא לא קבועה מאותו מקור פליטה לכיוון תחנת הניטור, הרוח חגה במהלך היום, כך שברוב המקרים אני מוצאת פיקים בתחנות הניטור ואני יכולה לקשר אותם, אני רואה את זה בעיקר בשעות הבוקר. יש לי תחנה קבועה בראש העין, הם באמת סובלים שם קשות ואתה רואה את הפיקים של השריפות בשעות מסוימות, גם של PM2.5 וגם של הבנזן. אתה רואה את זה. אז אפשר לבוא להגיד שזה לא ניטור יעיל אבל זה זאת השיטה.

יש כל מיני אמצעים אחרים. אנחנו גם מעודדים היום כל מיני טכנולוגיות חדשות, אבל אם אני צריכה לבוא עם המידע הזה, שהוא מידע לא מבוסס אלא אינדיקטור למשהו אחר, או שהוא אינדיקטיבי, אני לא יכולה לבוא איתו לבית המשפט. לבית המשפט אני חייבת לבוא עם משהו סדור, תקני ואמין.

ממה שהבנתי, בניטור אין דיגום לחומרים מסרטנים.

יש לי סמן. יש אינסוף חומרים. הסמן הוא בנזן, הוא חומר מסרטן ודאי לאדם.

אבל לא כל שריפה יוצרת בנזן.

רוב השריפות יוצרות בנזן ויש לך גם את החלקיקים, את ה- ,PM2.5ואתה רואה את זה.

האם יש קורלציה – אני לא יודעת אם עשיתם את הבדיקה הזאת – בין התלונות של התושבים, אזרחי מדינת ישראל, לבין התוצאות של הדיגום? כמה התאמה יש בין החריגות שאת רואה בתחנות דיגום?

עשינו את זה במספר אתרים וראינו בחלק מהמקרים התאמה.

אני שואלת כמה כי ממה שאני רואה - - -

בבית הערבה אני לא זוכרת שעשינו את זה.

לא רק בית הערבה, גם בלכיש.

בלכיש דווקא כן עשינו את זה. בלכיש גם היה מחקר של האוניברסיטה העברית לגבי המתכות.

הטענה שלי היא שתחנות הניטור לא מצליחות לקלוט את רוב השריפות מסיבות של רוח, מסיבות של פיזור, מסיבה ששכונה אחת כן מרגישה ושכונה אחרת לא, האם את יכולה להתייחס לזה?

החוכמה כאן זה להציב את תחנת הניטור במקום שיהיה בכיוון השריפה, במורד הרוח של השריפה, למרות שעיקר התלונות הן בשעות שהרוח היא אפסית, אין לך בדיוק את מורד הרוח, אבל את הכיוון השכיח. אנחנו יודעים שכל הישובים שנמצאים ממזרח לקו התפר הם היישובים שסובלים. מתי הם סובלים? בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות, שבהן יש את היציבות האטמוספרית, שהרוח שואפת לאפס או שהיא מאוד מאוד נמוכה, אז אתה רואה את היציבות וכל הזיהום מתפשט ומתקדם לכיוון הזה.

תודה. ד"ר איזבלה, בבקשה.

שלום לכולכם, אני נציגת משרד הבריאות ורציתי להתייחס לכמה נקודות שעלו כאן. מבחינת תחנות ניטור, עוד בשלב ההקמה וההסדר של תחנות הניטור היה צוות משותף יחד עם הגנת הסביבה. כמשרד הבריאות היה לנו מאוד חשוב שהמדידות שמבוצעות ע"י אותן תחנות ניטור ישקפו את ריכוזי האוכלוסייה בישראל, האם מדובר על אוכלוסיות הערים הגדולות או על אוכלוסיות בישובים כפריים, אבל שהמדידה תהיה מותאמת לאותם ריכוזי אוכלוסייה, שאנחנו נוכל מבחינה בריאותית להבין את המשמעות של מדידת החשיפה.

אני קצת הופתעתי שבמהלך כל השיחה שעד כה הייתה כאן צוטטו לא מעט משמעויות של חוק אוויר נקי ועדיין לא נגענו בנקודה של התייחסות לערכי יעד לעומת ערכי סביבה, כי ערכי יעד הם אותם ערכים שנקבעו בחוק והם הערכים שאומרים כן לדאוג לבריאות האוכלוסייה. מתחת לערכים האלה, או עד ערך יעד, אנחנו לא מצפים לראות השפעה בריאותית של אותו חומר. יוצא דופן זה החומרים שהם - - -

בואי נעזוב את התיאוריה ונלך לעובדות. האם עשיתם, משרד הבריאות, בדיקות או מחקרים אפידמיולוגיים באזורים שיש בהם זיהומים וטענות לגבי עליה במספר החולים, עלייה במספר חולי הסרטן, חולי ריאות וכדו'? האם יש נתון שבאזורים הספציפיים האלה, שמתלוננים על זיהום אוויר, יש או אין קשר לעלייה במספר החולים במחלות שונות שם?

על פי העקרונות האלה שכרגע אני מדברת ומבחינת חשיבות ערך היעד אנחנו כן ביצענו בדיקות ספציפית ביהודה ושומרון ואנחנו כן הפקנו דוח שבתוכו יש שני חלקים שאנחנו מתייחסים מבחינה בריאותית למשמעות השריפה. לפי הנתונים של הגנת הסביבה ידוע לנו שרוב החומרים שנשרפים הם חומרים של פלסטיק וחומרים אלקטרונים, ולפי הספרות המקצועית, בשריפה של החומרים האלה נפלטים מזהמים מסוגים שונים, רוב המזהמים כן קשורים לחומרים מסרטנים וכל מה שנאמר מקודם, אני לא אחזור על המשמעות של בדיקה כזו.

יחד עם זה, אנחנו התייחסנו לנתונים בריאותיים שנמצאים בידיים שלנו ברמה של השוואת שיעורי תחלואה ותמותה בין מחוז יהודה ושומרון לעומת המחוזות האחרים. התייחסנו גם להתפתחות התינוקות כי חלק מהחומרים כן קשורים להשפעות של התפתחות העובר במהלך הריון, וגם התייחסנו לאשפוזים כביטוי של התחלואה אובייקטיבית בקרב האוכלוסייה, וכך השווינו בין המחוזות השונים, כאשר גם נלקחו בחשבון מאפייני האוכלוסייה עצמה.

חשוב לציין שאוכלוסיית יהודה ושומרון היא אוכלוסייה יחסית צעירה לעומת רוב המחוזות האחרים, וגם מבחינת הנתונים שראינו כמעט ולא מצאנו עודף תחלואה שכן ניתן לקשר אותה לתוצרי שריפות. יש לנו הסבר לזה, אנחנו לא באים ואומרים שהשריפה לא פוגעת, אנחנו אומרים שכנראה מכיוון שמדובר על אוכלוסייה מצומצמת, בהיקף קטן, ואוכלוסייה יחסית צעירה, לא ניתן עדיין ברמת רגישות של המידעים האלה לזהות את הקשרים. אנחנו מציינים את זה בדוח שלנו. לדעתנו המקור והחשיבות של הפעילות כאן חייבת להיות מניעתית ולאו דווקא כבר לספור את התוצאה הבלתי הפיכה שקשורה למצב הבריאותי של האוכלוסייה.

לדעתנו, ובשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, חשוב מאוד לעשות פעולות צמצום ומניעת ההשפעות האלה על האוכלוסייה כדי למנוע התפתחות והמשך ביטוי של התחלואות שהן כן רלוונטיות. אנחנו לא רוצים לחכות עד שזה יבוא לידי ביטוי במספרים הגדולים המשמעותיים, אלא מה שחשוב מבחינת משרד הבריאות זה למנוע ולעשות הכול כדי לא להגיע לתוצרים בלתי הפיכים.

תודה רבה. קובי פדוה, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. קובי פדוה, סגן ראש עיריית כפר סבא, יו"ר ועדת איכות הסביבה בין היתר. כפר סבא משתרעת מכביש 4 במערב ועד כביש 6 במזרח, השטחים המוניציפליים שלה, בוודאי שמה שקורה במערב ובמזרח זה לא אותו דבר. למיטב ידיעתי, נכון להיום אין לנו ניטור בכלל.

נקודה ראשונה זה נושא של עישון במרחב, זה שאם תשים מדידה לא תספוג את זה אבל אותו אדם שעומד ליד אדם אחר שמעשן, סובל מעישון פסיבי, הוא מאוד מושפע מזה באותו רגע. נקודה נוספת זה האוטובוסים שמונעים בגז של חברת מטרופולין, שהמהנדס שתכנן אותם כנראה מעולם לא נסע באוטובוס ולא עמד בתחנת אוטובוס כי שמו את הפליטה שלהם על העומדים בתחנה, שזה פשוט חסר כל היגיון ואני מחכה שייגמר החוזה של האוטובוסים מהסוג הזה כדי שיהיה לי אוויר נעים יותר לנשום.

עוד שתי נקודות בנושאים של חינוך: אחד, חינוך להורדת צריכה. אנחנו יכולים להמשיך ולנטר ולשאול למה אין לנו מספיק פתרונות קצה, אנחנו צריכים פשוט להוריד את כמות הפסולת שאנחנו מייצרים; וחינוך ליום מאוד ספציפי, ל"ג בעומר, אנחנו צריכים לחנך לזה שלא עושים יותר מדורות, לא מדורות מצומצמות, פשוט לא עושים מדורות. אין שום סיבה במשבר האקלים. יש לנו את כל הסיבות המדעיות להגיד: די, מספיק עם זה. תודה רבה.

תודה. ארז מלצר, בבקשה.

שלום, אני ממייסדי עמותת "נושמים נקי" שמנסים לעצור את קמיני העצים בישראל שמסיקים 6% מהבתים. מה שמפתיע זה ש6% מהבתים שמחממים בעץ פולטים יותר מסרטנים לאוויר מכל ייצור החשמל והתעשייה ביחד. לפי הדוחות של המשרד, 30 טון זה קמיני עצים ו-28 טון זה תעשייה וחשמל יחדיו, למרות שהקמינים פועלים רק ארבעה חודשים בשנה ורק ב-6% מהבתים. הם גם פולטים המון PM2.5, שכמו שהזכירו, בדוח האחרון הוא אחראי לכמעט 5,000 מתים בשנה. קמיני עצים פולטים בערך 12% מה- PM2.5 שנתית והם פועלים רק בחורף, אז זה בערך 40% מה- PM2.5 בחורף.

דיברת קודם על איך תכלס דברים פוגעים, אז מחקר שיצא בדצמבר מדבר על עלייה של 68% בשכיחות בסרטן ריאות אצל נשים בארצות הברית בבתים שמפעילים קמין יותר מ-30 ימים בשנה. החדשות הטובות הן שלמרות שזה מצב מאוד מאוד גרוע הוא מאוד מאוד פשוט ודורש אמצעים מאוד דלים לטיפול בו. אני מסכים לגמרי עם לבנה, אין לנו שום דרישה להקים ניטור בכל אחד מהשכונות בכל המקומות בארץ כדי לנטר את הנושא של הקמינים. כמו שאמר ד"ר מיכאל, האף שלנו מצוין, כשאנחנו מריחים שריפת עצים האף שלנו בעצם זיהה פחמימנים טבעתיים ארומטיים שחודרים למערכת הדם שלנו ואולי גם למוח שלנו דרך מעבר המוח כי דברים קטנים כאלה יכולים להיכנס למוח.

אז אין צורך בניטור. יניב עובד קשה מאוד, ותודה רבה אגב על המוקד, שמשתמשים בו גם החבר'ה שלנו לדווח על הריח. כאן אין צורך לרדוף אחרי אנשים שעושים שריפות, כמו שיניב צריך, כי המזהמים יושבים בבית שלהם ומפעילים את הקמין בבית, פשוט צריך לאסור את קמיני העצים בישראל.

מה החלופה?

החלופה היא מה ש-94% האחרים עושים, משתמשים בחשמל ומיעוט קטן בנפט. נפט זה לא להיט אבל זה סדרי גודל פחותים מעץ.

הנזק הבריאותי הוא על הגרים בבית או גם על אלה שבמרחב הציבורי?

החדשות הרעות הן שגם וגם. האנשים שמפעילים את זה בבית חוטפים הרבה PM2.5 כל פעם שהם פותחים את הקמין. אם אתה נכנס לבית שמפעיל קמין, בדרך אתה יכול להריח כבר בתוך הבית, בגלל שפותחים את הדלת לטעון עץ אז יש זליגה גדולה של PM2.5. גם הארובה עצמה לא אטומה מספיק כי PM2.5 הם חלקים ממש קטנים, קשה מאוד לאטום נגדם. אבל מה שקורה לבן-אדם בבית באופן אישי זה עניין שלו בעיניי כי הוא יכול להחליט לעשות לעצמו. אני חושב שבהסתכלות רחבה, של משרד הבריאות, ובהסתכלות על זה שצריך לטפל באנשים שנפגעים אחר כך, אפשר לחשוב על זה כחברה, אבל זה אתה עושה לעצמך. הבעיה היא שאתה בסוף שופך את זה מהארובה לרחוב, ואז אם מישהו הולך ברחוב מאיזושהי סיבה, כי הוא צריך להגיע לאנשהו, הוא צריך לנשום את זה, וזה חודר גם לשכנים, שבוחרים לא להפעיל קמיני עצים, הביתה. מאוד מאוד קשה להתמגן נגד PM2.5.

ומה עם העשן שיוצא מהארובה?

אני מדבר על זה בדיוק. אתה פולט את החלקים שהחלטת שלא בא לך שיהיו לך בבית, אתה פשוט עושה חור בגג וזרקת אותם לשכנים שלך. הארובות האלה הן מאוד נמוכות, בשונה מארובות של חברות חשמל, לא עוברות שום סינון והן פועלות גם בחורף, כאשר סך הכל האטמוספרה יחסית יציבה והכל נשאר נמוך. לכן כשאתה נכנס לתוך שכונה שבה מפעילים קמיני עצים אתה מיד מריח את זה.

תודה. ענת אכר, בבקשה.

קודם כל תודה לוועדה שאפשרתם לנו להעלות את סוגיית מפעל נשר רמלה כמשרפה של פסולת. בהתחלה רציתם להחריג כי אמרתם שמטפלים רק בשריפה של פסולת פיראטית. מפעל נשר רמלה, כחלק מתהליך שמשרת גם את המשרד להגנת הסביבה, שורף פסולת ביתית ופסולת של חומרים מסוכנים. אני לא ארחיב על נתונים כי באתר של הוועדה העלינו את נייר העמדה ואני יודעת שזמני קצוב.

אנחנו דווקא אזור שכן עתיר ומשופע בתחנות ניטור והרגולטור – תודה ללבנה – יושב בצורה מאוד חזקה על המפעל. יחד עם זאת, השינוי של השריפה של הפסולת המסוכנת והפסולת הביתית משנה את הרכב החומרים שנפלטים מהארובה. אתם ציינתם את זה גם בדוח שלכם, על פורנים ודיוקסינים, חומרים שלא מנוטרים לדעתנו מספיק, גם באזור של המרחב שהתושבים מתגוררים בו, רק על הגדר, אז אנחנו לא יודעים השלכות.

סוגיה נוספת. חוק אוויר נקי מתייחס רק לערכי סף יממתי, או שאנחנו מקבלים מדוחות מפל"ס את הכמות של בטון שנפלטה פר שנה. הטענה שלנו היא שהסביבה היא לא ואקום ריק שאחרי שנה החומר מתנקה, נוסע למקום, יש שקיעה של מזהמים בקרקע, בסביבה. לא נבדקה הלשכה, למשל, דרך סמן מאוד מאוד חשוב שהוא הכספית. עד היום לא בוצעו סביב המפעל דיגומים של קרקע, בצמחים, באדמה, במקורות המים, בבארות התעשייתיים. נציגי הוועדה לאיכות סביבה ממועצה אזורית גזר נפגשו עם לבנה במשרד, העלינו את הסוגיה של זיהום הקרקע.

רק לסבר את אוזניכם, בעשר השנים האלה מפעל נשר רמלה זיהם למעלה מטון כספית. אז נכון שהטענה שמרבית החלקיקים הם חלקיקים אטמוספריים, אבל בנייר העמדה העליתי שני מאמרים, מ-2024 וקצת לפני, שמדברים גם על אחוזי שקיעה של כספית שהיא לא כספית חלקיקית שמוסעת הרחק. שלא לדבר שאנחנו גם מזהמים אזורים רחוקים יותר בלי לדעת היכן ומתבקש לעשות מחקר. יש מדיניות של MSA שמקובלת היום בעולם – פירטתי עליה גם במסמך – שנהוג לנטר את הכספית ועל סמך הניטור שלה כסמן גם לקבוע מדיניות. היינו מאוד מבקשים מהוועדה לנקוט את זה.

בהמשך לדבריה של לבנה של לפעול למניעה, מפעל נשר רמלה מבקש מהמדינה להשתתף בשדרוג של הכבשנים שלו. אנחנו כתושבים מבקשים שאם ובמידה – למרות שזה על כספי הציבור, שכבר זה מעלה סימן קריאה סימן שאלה – שינקטו בבקשה לטכנולוגיה המחמירה יותר, שמפחיתה בצורה משמעותית את הפליטות של הנוקסים. הם מבקשים SCR, אנחנו מבקשים את הSNCR-. כתבנו על זה. תודה לכם.

תודה. לירון נח, בבקשה.

תודה רבה. על ציר זמן של למעלה מ-20 שנה באזור שלנו, סבלנו מאירועי ריחות עשן, פעם זה מפחמות, שריפות חקלאיות, שריפות פסולת, בחורף גם קמיני עצים, כמו שהזכירו פה בדיון, ובאמת נשאלת השאלה מבחינת ניטור מה מודדים, היכן מודדים, אם זה דיגומים, כמה, מתי, איפה, איפה הממצאים של הדבר הזה, כי אני, כתושב וכמידען, לא הצלחתי, לפחות באזור שלי, למצוא נתונים של חלקיקים נשימים עדינים קרוב לכאן, הכוונה ל-PM2.5.

הרושם הוא כמו שעלה פה בדיון, שיש צורך בהצבה של תחנות ניטור, גם רלוונטיות בדיגום וגם מבחינת מיקום, גם מבחינת הדיגומים, והמטרה היא שתתקבל תמונת מצב טובה, טובה הרבה יותר ממה שמתקבלת היום, כי היו מקרים, למשל ביום כיפור, שהיה פה ריח עשן נוראי ואתה רואה הודעה של דוברות המשרד להגנת הסביבה שבארץ הזיהום פחת מפני שהתרכזו כנראה בתחבורה ופחות בעניין הזה. ניטור מתאים יסייע בגיבוש הערכות טובות יותר לגבי השפעת הזיהום, ההשלכות שלו, לגבי קבלת החלטות וגם לגבי, במידת הצורך, הכרזה על אזור נפגע זיהום אוויר לפי חוק אוויר נקי. תודה.

תודה. אריה ונגר, בבקשה.

תודה, אדוני. מאז ה-7 באוקטובר 2023 משתמשים פה הרבה במילה קונספציה ואני ברשותכם רוצה לעלות פה קונספציה אחרת, שהוזכרה פה גם אגב. על אריזות של סיגריות כתוב "משרד הבריאות קובע שהעישון מזיק לבריאות" ויש חוק שאומר שאסור לעשן במקומות ציבוריים. אם מישהו מעשן במסעדה או באוטובוס או במקום שאסור, צריך לתת לו קנס, לא צריך למדוד ולראות אם חורגים מהתקן או לא חורגים מהתקן, פשוט צריך לתת לו קנס ולאסור את זה. גם שריפת פסולת היא אסורה, לא על פי חוק אחד, על פי שני חוקים: חוק אוויר נקי וחוק מניעת פסולת.

אני מחזיק בידיים שלי טיוטה של תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר משריפת פסולת חקלאית), התשע"ט–2019. לפני שש שנים. שש שנים הטיוטה הזאת לא עשתה את ה-300 מטר שבין המשרד להגנת הסביבה לכנסת. זה עוד לא הגיע לשולחן הכנסת. יש 5,000 מוקדים של שריפות פיראטיות, יש עשרות מזהמים, כמה תחנות ניטור אתם חושבים שצריך בשביל תמונה מלאה? כמה זמן זה ייקח להקים אותם, לאתר מקומות, לקבל מהאוצר – כמה עולה תחנת ניטור, לבנה? 100,000? חצי מיליון שקל? כמה אנחנו צריכים לבקש ממשרד האוצר? בואו תגידו לי כמה הוא ייתן בשבוע הקרוב. ולנטר 10 או 20 מזהמים שאף אחד מהם לא ספציפי לשריפת פסולת? PM2.5 נפלט גם מתחבורה, גם ממפעלים, גם משריפת פסולת. בנזן נפלט מתחבורה, מזה, מזה ומזה.

אז אני אצטרך כמה שנים לאסוף נתונים, ואז לנתח, ואז לראות ולהתחיל להתווכח אם זה משויך לכביש שליד או למשרפה הפיראטית מספר 3,216 או 4,715. זה תהליך אינסופי שלא יצלח, מיותר ואין בו שום טעם. השינוי של הקונספציה הוא שצריך שיטור ולא ניטור. הבדל של אות אחת קטנה. שיטור.

יש 180 תחנות ניטור, כמה פקחים יש? פחות מ-180. צריך שיהיו יותר פקחים מתחנות ניטור והפקחים האלה צריכים להיות מצוידים ברחפנים. הוזכר פה רחפנים, לא צריך רחפנים עם מכשירי ניטור, צריך רחפן עם מצלמה. צריך למפות – יש GIS – את כל אתרי הפסולת הפירטית בארץ אפשר לעשות את זה בשלושה חודשים. אם נסראללה שלח לנו "הודהודים" לצלם בכל מיני מקומות, גם למשרדי הממשלה יכולים להיות 20 שיסתובבו 24 ביממה שלושה חודשים, למפות את כל אתרי הפסולת ולצלם כל אדם עם גפרור. הסמן הוא לא PM2.5 או בנזן, הסמן הוא גפרור. כל אדם עם גפרור, לצלם את הפנים שלו ולאכוף.

הנקודה ברורה.

ברשותך, אדוני, עוד נקודה אחת. הוזכר פה מפעל נשר. יש מקורות זיהום שמותר להם לזהם. לי מותר לזהם מהאוטו שלי אבל עד רמה מסוימת, של התקן, ומעליה לא. למפעל נשר מותר לזהם, יש לו היתר, עד רמה מסוימת ומעליה לא. יש דברים שהם אסורים לגמרי. לא משנה אם מדדתי בג'דיידה-מכר 4.9 מיקרוגרם למטר קוב או 5.2 כשהתקן הוא 5, זה בכלל לא משנה, צריך לאסור את זה לגמרי. למפעל שכן מותר לזהם ורק צריך לפקח אם זה בתחום המותר או לא, שם יש טעם לנטר.

המשרד להגנת הסביבה מקדם פתרונות קצה. יש לנו משבר פסולת אמיתי בארץ, הוא מקדם פתרון קצה של שריפת פסולת לאנרגיה, משרפות פסולת שיפעלו ברישיון, שם כן צריך לנטר. אנחנו יודעים ששריפת פסולת, גם פיראטית וגם אם היא תהיה במקום מוסדר ומאושר, פולטת כמויות אדירות שיגדילו במאות אחוזים את הפליטות של כלור וכספית בארץ. לזה צריך להיערך, לעשות מערך ניטור לכלור וכספית באזורים שיהיו ליד המשרפות שיוקמו, שימירו את השריפה הפיראטית בשריפה מאושרת, ואת השריפה הפיראטית צריך לעצור מחר בבוקר. תודה.

תודה. חה"כ ווליד טאהא, בבקשה.

אני רוצה קודם כל לאחל לך הצלחה בניהול הוועדה. אני חושב שזה הדיון הראשון שלך והוא דיון חשוב מאוד בנושא זיהומים. הזיהומים נגרמים כתוצאה משריפות פיראטיות וגם ממפעלים שמניבים הרבה מאוד כסף. נכון שמותר להם לזהם עד גבול מסוים אבל גם כשחורגים מהגבול המסוים, מהרמה המסוימת של הזיהום, מי שצריך לקבוע שהם ישלמו על הזיהום הוא מפקח שלא תמיד עושה את זה. גם אני ניהלתי את ועדת הפנים וקיימתי דיונים על זיהומים, על נשר ועל אחרים, אז הסוגיה היא רחבה מאוד וראויה מאוד לטיפול. היא מצריכה תפיסה של גורמים שיאמינו שמדובר בסוגיה שקשורה קשר ישיר לבריאות הציבור. צריך לשלב את כל הפעילויות בדבר הזה בהבנה שמניעת פליטות משריפות, ממפעלים, מכל דבר שגורם לזה, בסופו של דבר זה החיים שלי, שלך, שלה ושל כל אחד מאתנו. תודה.

תודה רבה. אני אקרא את דברי הסיכום של הוועדה. ועדת המדע והטכנולוגיה שמעה בדאגה על זיהום האוויר הנגרם עקב שריפות הפסולת ועל אתגרי הניטור של איכות האוויר שאנו נושמים. הוועדה מבקשת להדגיש כי שריפת פסולת היא נקודת הקצה של בעיה מערכתית הקשורה לניהול הפסולת בישראל. בכלל זה פינוי פסולת, מיון פסולת, מחזור פסולת, הטמנה ועוד. פתרון מערכתי לבעיה זו צריך לכלול טיפול בכל שרשרת הייצור והפינוי של אשפה מסוגים שונים ויצירת תמריצים לפינוי פסולת או קנסות ואכיפה של עבריינות פסולת.

הוועדה קוראת לממשלת ישראל לממש את החלטת הממשלה 592, תוכנית אסטרטגית לטיפול בנפגעי סביבה ומפגעים חוצי-גבולות, ובמסגרת זו להגיש המלצות ותקצוב לטיפול כוללני בבעיית פינוי הפסולת וזיהום האוויר בשל שריפות. הוועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה לבחון ולגבש המלצות לכלי ניטור אפקטיביים וחדשניים לזיהוי זיהום האוויר הנגרם בשל שריפת פסולת, ובכלל זה לבחון את הצורך בדיגומי אוויר שיטתיים; לבחון כיצד ניתן לנטר מזהמים נוספים הנגרמים בשל שריפת פסולת, בהם דיוקסינים, פורנים וחומרים מסרטנים נוספים; לבחון הקמת תחנות ניטור באזורים הסמוכים למוקדי שריפות באזורי קו התפר ובכל אזור אחר החשוף לנזקי שריפת פסולת; להציג לציבור נתונים כוללניים אודות שריפות פסולת מדוחות המשרד.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבצע סקרים אפידמיולוגיים בכדי לבחון את השפעותיה של שריפת פסולת על בריאות הציבור. הוועדה מדגישה כי לצד שיפור מערך הניטור נדרשת אכיפה אפקטיבית של עבירות שריפת פסולת, פריסה מחודשת לתחנות הניטור או הוספת תחנות ניטור שיכסו את המקומות שבהם יש שריפות של פסולת, ובדגש על הישובים הערביים בצפון ובמרכז. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:25.