פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 548
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ה (27 בינואר 2025), שעה 10:30

הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים)( הוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר

סא"ל יוסרי זין אלדין - עוזר קצין מילואים ראשי, צה"ל

שיר פרי טייר - מנהת פיתוח וחדשנות, מה"ט, משרד העבודה

עטרת נס שטרנברג - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה – זרוע העבודה

לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

נרמין ברהום - רפרנטית פרטיות, משרד המשפטים

טל יולזרי - יועמ"ש, מח' בינה מלאכותית וסגן יועמ"ש תקשורת, משרד הביטחון

אלמוג מיכאל עמר - עורך דין במחלקה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות

רעות אופיר - מתאמת פעילות ור"מ, ועד ראשי המכללות

ניבי אטיאס - יועצת משפטית, ועד ראשי האוניברסיטאות

צביקה מור - פורום תקווה

חנה כהן - משפחות חטופים

נעמה מנחמי

אבירן יחזקאל

אסתר מימון



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים)( הוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025

אני פותח שוב את הישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. היום כ"ז בטבת התשפ"ה. אנחנו עכשיו בצו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים)( הוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025. מי מציג?

שלום לכולם. כזכור לפני חודש וחצי הגענו לוועדה להאריך את תוקפו של צו הגנת הפרטיות לשנה. ולאור בקשת יו"ר הוועדה להרחיב את הצו אודות מועמדים לקבלה ובקשת צה"ל ומוסדות הלימוד להרחיב את הצו לפרטי מידע נוספים, אנחנו מניחים את הצו הנוכחי.

יש משפחות. לא ייתנו לדבר?

דיברו כאן.

הן לא דיברו. מ-09:00 עד 10:00 דיברו.

פורום תקווה לא דיברו. להתעלם מהם זה ממש בושה.

אחד ידבר ונמשיך הלאה.

אני מסכים למה שאתה אומר. לא יכול להיות שמשפחות חטופים תשבשנה את ועדות הכנסת. זה לא יכול להיות. למה אני מגיע לפה? כי אני רוצה להשמיע את הצד השני. אם הם לא היו משמיעים את הצד שלהם, גם אני לא הייתי פה. אבל אתה צודק מאוד, לא מגיע לאזרחי ישראל שישבשו את עבודת ועדות הכנסת. זה נכון מאוד. יש פה כמעט 10 מיליון אזרחים שצריכים לקבל פה שירות.

בכל אופן, במשך 15 חודשים נלחמנו על כך שסוגיית החטופים תיפתר מתוך מבט לאומי ותדאג לכך שכל החטופים ישוחררו באופן כזה שקבוצות אחרות במדינה לא תיפגענה.

בעקבות המלחמה יש מאות ואלפי משפחות של חיילים שנפלו ופצועים, אלמנות ויתומים, ויש לנו גם את המפונים, ויש לנו את משפחות השכול מהטרור בשנים הקודמות, ואסור שאף אחת מהקבוצות הללו תיפגע בגלל שחרור החטופים.

אנחנו שמחים מאוד על כל חטוף וחטופה שחוזרים, אנחנו חושבים שהדרך הזאת הייתה דרך רעה מאוד, דרך שתביא לנו אסון בהמשך, כמו שהיה לנו בעסקת ג'יבריל ובעסקת שליט. והינה, אנחנו חוזרים על טעותנו, ושוב אנחנו מגלגלים אסון על הדור הבא.

סוגיית החטופים היא סוגיה לאומית-ביטחונית ולא נוגעת רק למשפחות החטופים, אבל מה שקרה אצלנו שהרחוב ניצח את המדינה, ועל זה אנחנו הולכים לשלם מחיר יקר מאוד.

יש עכשיו מחבלים רוצחים שמשתחררים, שישבו פחות שנים בכלא מעברייני מס, וזה דבר שנשלם עליו בהמשך.

חבל. חבל. חבל שנכנענו. חבל שתמונת הניצחון בעזה היא שחמאס חוזר לשלטון, רוצחים משתחררים ויציפו את ארצנו, אבל אם כבר ממשלת ישראל החליטה להיכנע, וחבל שכך, אז בפעם הבאה, במשא-ומתן שמתחיל עכשיו, צריך להשיב את כולם בפעם אחת, לא להשאיר אף אחד מאחור. את כולם, כולם. אסור שהמשא-ומתן יהיה רק על חלק, רק על הגברים הצעירים, וחס וחלילה לא להשאיר שם את החיילים שלנו, אף אחד מהם, ואף אחד מהנרצחים. כולם, כולם חייבם לחזור. תודה.

תודה. חנה, תרצי לומר כמה מילים? אני רק יכול לומר לך שאתה יושב ליד חנה כהן, שנלחמת פה בגבורה עילאית מהיום הראשון - -

אנחנו מכירים היטב.

- - להחזרת כולם, כולל אלה שנרצחו על קידוש השם, שנמצאים שם, שיובאו לקבר ישראל.

אני אומר לכם, אני לא ישן בלילה. לאימא של ענבר אין אפילו קבר לעלות אליו. היא בת יחידה שלה. זה דבר שאין אפילו כוח הגיוני להתמודד עם הדבר הזה.

תודה רבה לך מכל הלב.

אנחנו מחכים באמת שכולם יחזרו הביתה בשלום, ושלא נראה את התמונות האלה של המחבלים מסתובבים עם רובים, עם הירוק הזה, בתחומי ארץ-ישראל.

תודה רבה.

משרד המשפטים, בבקשה.

כמו שהתחלתי, הגענו עם הצו הזה להאריך את תוקפו לשנה נוספת, ולאור בקשת יושב-ראש הוועדה להרחיב את פרטי המידע בצו וגם בקשת צה"ל ומוסדות הלימוד, אנחנו מניחים צו חדש, שבו מוצע להאריך את תוקפו של הצו הנוכחי עד ליום ה-30 בדצמבר 2025, כלומר, עד לסיום שנת 2025.

אני אזכיר שהצו הנוכחי מאפשר מסירת מידע מצה"ל למוסדות הלימוד למיצוי זכויותיהם וגם זכויות בני זוגם, ומאפשר גם להעביר מידע לצורך קבלת החלטות במוסדות הלימוד הנוגעות ללימודים, כמו למשל לפתוח מסלולים כאלה ואחרים.

בצו מוצע להרחיב את הוראת השעה כך שיהיה ניתן למסור מידע על תפקיד בשירות המערך הלוחם, ומידע על מיהו פצוע. רק כמובן אם נקבעו התאמות המבוססות על פרטים אלה וניתן ללומד הזדמנות להביע את התנגדותו בפני המוסד הלימודי להעברת המידע.

גם מוצע להרחיב את הוראת השעה לצורך מתן הקלות בתנאי הקבלה ללימוד, לעניין המועמדים ששירתו בשירות מילואים. וזה בהתאם לסעיף 9(א) לחוק זכויות הסטודנט, ששם נקבעה הוראת שעה שמאפשרת מתן הקלות למי שמועמד לקבלה ללימודים, לפני שהוא כבר הפך להיות סטודנט.

אני רוצה לשאול שאלה את משרד המשפטים, זו שאלה שאני שואל גם בוועדות אחרות שאני מנהל בנושא הזה של העברות מידע, ובכלל יש בעיה בנושא של העברות מידע. האם אין אפשרות במשרד המשפטים למצוא פתרון שאזרח יוכל בעת כניסתו לשירות בצה"ל לבקש מצה"ל, להגיד שהוא רוצה שיעבירו לכל הגופים זה שהוא פה, למשל לרשויות המקומיות לצורך הנחה בארנונה, למשל במוסדות להשכלה גבוהה, ואז גם לא יהיה חשש? זאת אומרת, חייל שלא רוצה, מאיזה סיבה שהיא, הוא יוכל להגיד לא. במשפט קצר, לא בדף הסכמה שאתה עושה וי, דף פשוט עם ארבע, חמש, שש שורות שאומר: אני מעוניין או לא מעוניין.

אני מבין את הוראת השעה, ואנחנו נאשר את הצו, נאשר את בקשת שר המשפטים, אני רק אומר ברמה העקרונית שיש הרבה אזרחים, בגלל פרטיות המידע ואבטחת המידע, יש מבחן ה-20%-80%. יש 80% מהאזרחים שהיו רוצים, במקום להביא עוד טופס לרשות המקומית, ועוד טופס למכללה, ועוד טופס לאוניברסיטה, ועוד טופס לביטוח לאומי ועוד טופס למס הכנסה, לומר: אין לי כוח להתעסק עם הטופסולוגיה הזאת, נא לאשר איפה אני נמצא. ומי שיש לו מאיזה סיבה שהיא, ולא משנה מה היא, הוא לומד במכללה שהוא לא רוצה שידעו, הוא מפחד שלא יקדמו אותו, לא משנה לי הסיבה, אבל זה מבחן ה-20%-80%, האם אין לנו פתרון לפטור את ה-80% ואז להשאיר את ה-20% באיזה רובריקה של הודעה? העליתי את הרעיון הזה כמה פעמים בפני משרד המשפטים.

היום, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, פרק ד', יש אפשרות למסור מידע שנוגע לתפקיד ולסמכות של משרד אחר, ממשרד אחד לאחר. זאת אומרת, האפשרות הזאת כן קיימת כשאנחנו נמצאים בין גופים ציבוריים. וכשאנחנו מגיעים לגופים שאינם ציבוריים, כדי לוודא שחוק הגנת הפרטיות מקוים, בסופו של יום ההסכמה צריכה להיות הסכמה ספציפית, לאחר שאותו אדם קיבל את התמונה המלאה לאיזה צורך העברת המידע הזאת נדרשת, וכדי לוודא שפגיעתו - - -

אני לא מדבר על המצב החוקי, אני מדבר ברמת השירות. המדינה באה לשרת את האזרחים ולא האזרחים את המדינה.

בסוף יש פה משהו מאוד פשוט. אזרח מגיע לאיזה משרד ממשלתי, מגיש את כל הטופסולוגיה שלו, פעם זה רפואי, פעם זה צבאי, פעם זה אזור מגורים לצורך העניין. הוא אומר: חבר'ה, אין לי שום עניין להסתתר, אין לי שום עניין בהגנה על איפה אני נמצא, יש לי עניין שאני אכנס לאותו מוסד ואקבל שירות. הדוגמה הכי קלסית זה שאדם נכנס לבית חולים, והוא רוצה את המידע, והבית חולים הוא פרטי, הוא לא ממשלתי. הוא אומר "אני רוצה".

אני מסכים שיש אחוז מסוים של אזרחים שחוששים, אז תעשו איזה טופס אקטיבי, תמצאו את המסגרת החוקית לזה – עזבי, אני לא עורך דין – בסוף שיגיד: אני מעוניין, וכשאדם נכנס לשירות מילואים, הוא יגיד: חבר'ה, אני מוכן שהמידע שלי יעבור. למה? כי אני יכול לקבל הנחה בארנונה, ואני לא רוצה להתחיל לרוץ אחרי העירייה. המוקד העירוני לא עונה לי לטלפון, הוא עובד דיגיטלי, לא עובד המחשב שם, זה כבר מטריף אותי, ואני צריך לרדוף אחריהם. לא מתאימה לי ההתעסקות עם זה. צה"ל יעביר ישירות והשלטון המקומי ייקח מהם, הם יגידו זה כן, זה לא, זה בערך, אותו דבר יהיה בנושא של המכללה, הוא יגיד: אני לומד במכללה שאין לו בעיה עם זה, או אני לומד במכללה שיש לי בעיה, הוא יגיד שהוא לא מעוניין, זה בסדר גמור.

עוד פעם, זה לא יקרה מהיום למחר, ולכן אנחנו נאשר את הצו, כי אנחנו לא רוצים לעכב, אבל בסוף גם פה, אנחנו לא בנוח הרי עם הצו הזמני הזה, וזאת הסיבה שאנחנו עושים את זה זמני, כי לא ברור שכל מי שנמצא במכללה רוצה את זה, לא ברור שתמיד הוא ירצה את זה. יש פה הרבה בעיות. במקום לעשות מעשה אקטיבי, אני צופה פני עתיד, ואומר שבעוד חודש, בעוד חודשיים, תוציאו איזה הנחיה שאדם יכול להיכנס כמעט לכל מוסד, גורף לכולם, ולהגיד: אני מעוניין, אין לי שום עניין להסתיר את המידע הזה, או שיש לי עניין, נא לבקש את אישורי, גם זה בסדר, אבל על זה אתה עושה וי או לא וי, חותם ואומר שזה מה שאני רוצה.

ברמה העקרונית ההסכמה מאפשרת העברת מידע. אם האדם מסכים להעביר מידע מגוף אחד לאחר, זה אפשרי מבחינת החוק, אבל כמובן זה מורכב יותר, כי בסוף צריך שההסכמה הזאת תהיה הסכמה מדעת, ולכן המורכבות שבדברים. זה משהו שאנחנו יכולים לחשוב עליו.

מה קורה היום ברשויות המקומיות לדוגמה?

אדוני, היום המידע מועבר לרשויות. השיטה עובדת שאנחנו מעבירים את הקבצים לרשויות.

זה קשור לחרבות ברזל או בכללי?

לא. זה כבר מאז שהתחילו הטבות בהנחות בארנונה.

אתם מעבירים את זה ישירות.

הרשות מעבירה, כמו שזה עובד היום עם המוסדות.

רק פה במכללות נצרכתם לצו מיוחד בגלל שזה פרטיות?

נכון, כי שם הם גוף ציבורי, ואז דרך טופס 7א.

מעכשיו, עד ה-31 בדצמבר 2025 תיערכו עם איזה טופס, כשאדם נכנס לשירות מילואים, שבו הוא יוכל להגיד אם הוא מעוניין או לא מעוניין, ואז לא נצטרך לחזור ולאשר צו זמני, ואז מי שלא ירצה – לא יהיה; ומי שירצה – יהיה. אני מעריך ש-80% מהאזרחים יגידו כן. עוד פעם, אם זה יהיה טופס של יותר מחמש שורות, הוא לא רלוונטי, כי האדם הסביר לא קורא את זה, אבל אם זה יהיה טופס של חמש שורות, אז תהיה הסכמה אקטיבית. אם זה יהיה ארוך, ובוא הוא יתחייב על המשכנתה של סבתא שלו, אני מבטיח לך שהוא לא קרא את הטופס. 90% מהאנשים לא קראו את הטופס, הם עשו וי כי זה חלק מתהליך החיול והלאה. אם זה משהו קצר, מובן, אתה אומר שאתה רוצה או לא רוצה, יש לך אפשרות להגיד כן או לא, ובזה הוא יסיים את העניין. מישהו רוצה להקריא את הצו? יש עוד מישהו שרוצה להתייחס.

אני אשמח לשאול את הגופים לגבי אבטחת המידע. בפעם הקודמת היה כאן חבר הכנסת גלעד קריב, שהנושא הטריד אותו, והוא לא נמצא, אז אני תופסת את מקומו לעניין הזה. אני אשמח לשמוע קצת על הנושא הזה. הגופים, האוניברסיטאות, המכללות, איך אנחנו מבטיחים שהמידע הזה חס וחלילה לא ידלוף, לא ייעשה בו שימוש?

אני מטעם ור"ה. אני יכולה להגיד שהמוסדות יעמדו בדרישות החוקיות של אבטחת המידע, של מאגרי המידע. מעבר לזה אין מה לציין. ברור שהמידע מיועד אך ורק לצורך ההקלות וההתאמות, ולא ייעשה בו שום שימוש אחר.

אני אוסיף אם אפשר, כדי להניח את דעתך, שגם במסגרת טופס 7א, שהם מגישים, שם הם מפרטים לגבי אבטחת המידע, ובסוף זה מגיע לצה"ל שבוחן את זה, וכשזה מניח את דעתו, אז הוא נותן את המידע בחזרה.

צה"ל עושה בדיקה?

יש לו מחויבות כזאת.

במסגרת העברת המידע בין מוסדות ציבוריים חייבים כמובן למלא את כל הפרטים האלה על אמצעי האבטחה.

אני מבינה שבחרתם באפשרות ככלל בצו של opt out, כלומר, מי שלא ירצה שהמידע לגביו יועבר, הוא לא יועבר. זה לא מופיע בנוסח הצו. אני מבינה שזה לא מופיע בנוסח הצו, כי למרות שזה לא מופיע, כך מקובל. אולי רק תציינו לפרוטוקול מה תהיה הפרוצדורה לגבי ה-opt out, כדי שזה יהיה ברור.

אני אגיד למה קבענו את זה באופן כזה. הבנו שהרישום לסמסטר אביב כבר התחיל, ויכולים להיות אנשים שכבר נרשמו שזכאים לקבל את ההטבות, ולכן על המוסד לפנות באופן אקטיבי לסטודנט ולרישומים, כדי לאפשר להם להתנגד למסירת המידע. זה לא יכול היה להיות כהסכמה, כי אנשים כבר נרשמו, זה נקבע כ-opt out.

זאת אומרת, זה התנאי להפעלת המודל הזה, העובדה שכל המוסדות, יפנו לכל הסטודנטים ויציעו להם את אפשרות ה-opt out?

כן.

ולנרשמים.

ראינו בנוסחים לעניין ה-opt out, שיש את האפשרות לעשות את זה בעוד כמה הסדרים בצו, וזה הופיע, כפי שהצענו לכתוב, ובדברי ההסבר נכתב על אופן הפנייה ואיך זה ייעשה, והמשמעות של ה-Opt out, ולכן גם אנחנו בחרנו להתייחס אל זה בדברי ההסבר.

כמובן כמו שציינת קודם, ההעברה צריכה להיות כפופה לזה שהם יפנו, זה גם כפוף לפרק ד', חוק הגנת הפרטיות. גם על צה"ל צריך לבדוק שהם עמדו בתנאים שקבענו בצו, כדי שהם יוכלו להעביר להם את המידע. צריכה להיות הזדמנות אמיתית לאותו נרשם או סטודנט להביע את התנגדותו על מסירת המידע.

את רוצה להקריא את הצו.

אני בהחלט אשמח להקריא. לפעמים כשקוראים פתאום עולים דברים אגב ההקראה.
טיוטת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים)( הוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025


בתוקף סמכותי לפי פסקה (2) להגדרת "גוף ציבורי" שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א–1981 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור;

תיקון סעיף 1
1.
בצו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, בסעיף 1 –



1. ברישה, במקום "כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025)" יבוא "יא' בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)";



אנחנו נמצאים בפרטים ביחס למוסדות האוניברסיטאיים, לא המכללות. יש לנו כבר היום את סעיף (ב) שעוסק במתן פרטים ביחס לשם, שם משפחה, מספר תעודת זהות, מועדי שירות המילואים ומשכם ולגבי בני הזוג. וסעיף (ג) המוצע כאן הוא מיד אחרי. אני אקרא אותו כפי שהוא.



1. בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ב) המובאת בה יבוא:




"(ג)
פרטים אלה לצורך מתן התאמות ומיצוי זכויות, ללומדים במוסד כאמור שהם משרתי מילואים, לתקופת הזמן שלגביה ניתנו ההתאמות, בכפוף לכך שנקבעו התאמות המבוססות על פרטים אלה, ולמעט לומדים כאמור אשר הביעו את התנגדותם בפני המוסד הלימודי להעברת המידע:






1. ציון האם הלומד הוא משרת מילואים בתפקיד שירות במערך הלוחם;






1. ציון האם הלומד הוכר כפצוע במסגרת מלחמת חרבות ברזל;";



רק אציין כאן שכרגע, במתווה הנוכחי מול המוסדות, אין במתווה עצמו הטבות ללוחמים או לפצועים.

לפצועים יש.

סליחה, לפצועים יש, אין ללוחמים, אבל בפועל חלק מהמוסדות נותנים הטבות נוספות, ולכן גם מצוין שזה בכפוף לכך שנקבעו באותו מוסד. כלומר, מוסד שלא נותן הטבות ללוחמים, לא יוכל לקבל מידע האם חייל מילואים הוא לוחם או לא לוחם.

נחדד שמדובר במערך לוחם ולא רק לוחם, כלומר, זה גם אנשים שהם תומכי לחימה.

בסדר גמור. שוב הגענו כאן ל-opt out, אני אשמח אם זה יהיה בצורה קצת יותר ברורה, שכן יהיה כתוב בצו שגם ניתנה אפשרות, אבל אני מבינה שיהיו כאן גם שיקולים של נוסח ושל שמירה על נוסח קיים. אני מביאה בחשבון גם את ההתחייבות של הצבא שהדבר ייבדק לפני מסירת המידע.




(ד)
פרטים אלה לצורך מתן הקלות בתנאי הקבלה ולשם קידום נגישות של מועמדים ששירותו בשירות מילואים לפי סעיף 9א לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007, למעט מועמדים אשר הביעו בפני המוסד הלימודי את התנגדותם להעברת המידע:






1. שם משפחה, שם פרטי ומספר תעודת זיהוי של המועמד;






1. ציון כי המועמד משרת בשירות מילואים;






1. ציון כי המועמד משרת בתפקיד שירות במערך הלוחם;






1. מועדי שירות המילואים ומשכו.



נמשיך למוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים של פיקוח משרד העבודה, אז גם כאן כבר היה לנו סעיף שעסק בפרטים שציינתי קודם, לגבי הפרטים שיש לגבי אוניברסיטאות, בני זוג ושם, שם משפחה.

המכללות האקדמיות הציבוריות גם במתווה, חשוב להגיד את זה.

זה מה שקוראים כרגע.

לא. מה שאמרתי קודם זה המוסדות. אנחנו מדברים עכשיו ספציפית על (3א), מוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים שבפיקוח משרד העבודה. וציינו שהיה כבר פרט 1 עם פרטים, אנחנו נסמן אותו ב(א), ואני אקרא את התוספת שתהיה (3א)(ב).



(3)
בפסקה (2), בפסקה (3א) המובאת בה, בטור ב', האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:




"(ב)
פרטים אלה לצורך מתן התאמות ומיצוי זכויות, ללומדים במוסד כאמור שהם משרתי מילואים, לתקופת הזמן שלגביה ניתנו ההתאמות, בכפוף לכך שנקבעו התאמות המבוססות על פרטים אלה, ולמעט לומדים כאמור אשר הביעו את התנגדותם בפני המוסד הלימודי להעברת המידע:






1. ציון האם הלומד הוא משרת מילואים בתפקיד שירות במערך הלוחם;






1. ציון האם הלומד הוכר כפצוע במסגרת מלחמת חרבות ברזל".

רק עוד שאלה. יש לנו, אני מבינה, 1,000 פצועים שהם סטודנטים. דווקא הנושא של פצוע הוא כבר פרט רפואי, האם לא היה ניתן לצמצם את הצו בהקשר הזה ולנסות לאפשר את המידע הזה ב-opt in ספציפית את המידע לגבי פצועים?

התייחסנו לזה. אני לא יודעת אם היית בהתכתבויות בינינו.

אני לא קוראת את ההתכתבות ביניכם.

אני אתחיל מההתחלה. המטרה היא בסוף להביא להם את השירות עד אליהם, על זה אין ויכוח וכולנו מסכימים, כולל גם הפצועים. לכן בכוונת מכוון גם נתנו להם התייחסות ספציפית בתוך המתווה.

אין גורם אחד שמלווה את הפצוע ונמצא בקשר או שיכול להתחיל להחתים אותו עכשיו, בין אם הוא מאושפז, נמצא בבדיקות, או גם בבית. הרי בחלק מהמקרים האלה הוא יכול להיות בבית בתהליך החלמה והוא לא בדיוק מגויס, כי הוא בתהליך החלמה. להתחיל להסתובב ביניהם במוסדות, המערך הרפואי לא מיומן עכשיו להתחיל, אין לנו שליטה עליו, והוא לא מיומן להתחיל למלא איתו טפסים ולהחזיר למוסדות או אלינו, וזה רק יסרבל את העניין. כמובן כל מה שקשור בשמירה על המידע וכו', כפי שציינו לפני, חל גם על הפצועים.

שאלה אחרונה. איך אנחנו מבטיחים, ונשמח שתציינו את זה גם לפרוטוקול, שמי שבוחר באופציית opt out לא יביא את הטפסים בעצמו או את האישורים בעצמו, יקבל את אותן הקלות כפי שיקבלו כל השאר ולא ייחשד כשקרן או מה שזה לא יהיה? רציתי להבין קודם כול שמי שיבחר באופציית ה-opt out יקבל את אותן הקלות והתאמות.

לא הבנתי את השאלה.

אני רוצה לוודא שמי שבוחר באופציית opt out, כלומר, לא הצבא יעביר את השם שלו כחייל מילואים, אלא הוא עצמו יפנה לאוניברסיטה ויגיד: הינה תעודת הלוחם שלי, תעודת שירות המילואים שלי או תעודת הפצוע שלי, שהוא יקבל את אותן הטבות והקלות. אני רוצה לשמוע את זה מהמוסדות.

במקרה כזה, אנחנו נבקש לאמת את המידע הזה מול צה"ל. אין בעיה שהוא יביא את האישורים בעצמו, אבל אנחנו נידרש לאמת את המידע הזה מול צה"ל. נבקש את ההסכמה שלו כתנאי.

זה לא באופן גורף שעכשיו אנחנו שמים אותם תחת כותרת שכל מי שיגיש הוא מילואימניק שחשוד. אם יש טופס שמעלה חשש שהטופס לא נכון, אפשר לברר מולנו, ואנחנו יכולים לבדוק את זה. אנחנו לא מעבירים פרטים של מה הוא עשה, איפה, כמה ולמה. אנחנו בגדול אומרים שאם האישור שניתן הוצא על ידי צה"ל או לא.

האם האישורים הם אותנטיים? האם הם נכונים? במקרה שסטודנט מתנגד למסירת המידע על ידי צה"ל ומבקש להביא אישורים משל עצמו, העניין הבסיסי הוא שנוכל רק לאמת שהאישור הזה הוא אמין, הוא אותנטי.

אני אבהיר שהצו כאן לא נועד להקשות או למנוע מהסטודנט להעביר את המידע בדרך המסורתית שהיום אפשרית. זאת אומרת, מטרת הצו היא להקל על סטודנטים והמועמדים בהעברת המידע, והם עדיין יוכלו להעביר את המידע הזה אל המוסד, בדרך שהם אמורים להעביר היום.

האם זה מקובל גם על המכללות?

כן, גם הדברים שאנחנו אמרנו, אני מקווה שהם מקובלים.

אם יש חשד כלשהו, בוודאי אפשר לבדוק אותו, אבל התשתית לצו הזה, כפי שהובאה בפנינו, היא לא כדי לאמת את המידע. כלומר, אנחנו מייצרים פה משהו שהוא מאוד מאוד חריג, לתקופה מאוד מאוד חריגה, כדי להקל על הסטודנטים, שהם חיילי מילואים. אם יצא מהצו הזה שחיילי מילואים, שבוחרים שהמידע שלהם לא יתגלגל במסדרונות שונים, בסוף לא מקבלים את ההטבות, או נחשדים כרמאים, הפסדנו כאן. לא רק שהפסדנו, כנראה שבפעם הבאה אולי גם לא יינתנו כאלה הקלות, כי המטרה היא להקל על חיילי המילואים הסטודנטים, לא לאמת אותם, אין כאן כוונה לאמת, וגם לא להקשות עליהם.

זה צריך להיאמר, כמו שעד היום הייתה זכות לכל מכללה וכל אוניברסיטה לבדוק אמיתות של מסמך.

זה בסדר. כאמור, אם יש חשד אפשר לבדוק. אם אין חשד - - -

אני מעריך שאדם כזה ברמה הפרקטית יצטרך להסביר למה הוא לא רוצה את זה בדרך הרגילה, וזכותו, אבל אם הוא יסביר משהו שמתקבל על הדעת. הפוך, אני אומר שמה שאת אומרת נכון ברמה מסוימת, שיכול להיות שזה יעורר חשד אם הוא לא יצליח לשכנע למה הוא רוצה את זה. זה יעורר חשד. אני חוזר לדוגמה של ביטוח לאומי ברשות מקומית. אם אדם אומר: אני לא רוצה שהמידע יימסר על ידי ביטוח לאומי, ואני רוצה להביא את הטופס לביטוח לאומי, הרשות המקומית מרימה גבה ואומרת: למה? יש פה משהו שאסור להתעלם ממנו.

אנחנו כן צריכים לזכור שאנחנו נמצאים עדיין בחריג של מסירת מידע ללא הסכמה, ללא ידיעה, למעט מה שנכנס פה עכשיו לגבי ה-opt out, וזאת לא דרך המלך. אנחנו נמצאים פה באירוע חריג וצריך לזכור שזה אירוע חריג ולא להפוך אותו לאירוע שהוא לא חריג. בוודאי מי שבוחר שהוא אולי לא סומך על אבטחת המידע של המוסד שלו, או סתם הוא לא רוצה שהרשימות שלו יתגלגלו, ודאי לא צריך להינזק מזה.

חשוב לי להבהיר רק משהו אחד ביחס ל-opt out, שההסדר שאנחנו מאריכים את תוקפו לעניין שם ומשך השהות עובר ללא opt out, המידעים היותר רגישים שזיהינו כאן, שזה מערך לוחם ופציעה, מחייב opt out, זאת אומרת, המוסד ידע על אותו חייל שהוא משרת מילואים, אבל כדי לקבל את המידע הנוסף הזה, הוא יצטרך גם לקבל את האפשרות להתנגד למסירת המידע.

יכול להיות אגב שצריך להבהיר את זה בנוסח. כלומר, להגיד בנוסח שאדם מאשר שהמידע הזה והזה כבר מועבר, מידע נוסף, כגון לעניין פציעה או שירות במערך הלוחם, הוא רק אם לא תתנגד. כלומר, להבהיר את זה כבר בהודעה לסטודנט מה כן מועבר ומה יועבר רק אם הוא לא מתנגד.

האם אנחנו נצביע על הצו?

אלא אם כן אתה רוצה לשנות בו משהו.

מי בעד אישור הצו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
הצו אושר.

הצו אושר. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.