פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
ועדת הכלכלה
02/02/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 588
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ד' בשבט התשפ"ה (02 בפברואר 2025), שעה 11:00

הצעת צו המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)(תיקון התוספת לחוק)(הוראת שעה), התשפ"ה-2025

חברי הוועדה: אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר
ששון ששי גואטה

אבינועם ניר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת ורד - עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

ד"ר רם כץ - רופא ראשי לבריאות העוף, השירותים הווטרינריים

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול

צחי יצחק בן עיון - יו"ר, פורום החקלאות 9

שמואלי כץ - לולן ותיק

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

מיכל – איטייפ




רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת צו המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)(תיקון התוספת לחוק)(הוראת שעה), התשפ"ה-2025

בוקר טוב וצוהריים טובים. אנחנו ביום ד' בשבט, 2 בפברואר 2025, דיון ועדת כלכלה בנושא של צו המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון התוספת לחוק) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025. אסף יציג, בבקשה.

אדוני בוקר טוב, שמי ד"ר אסף לוי ואני סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות וביטחון המזון. ראשית, אני מבקש לאחל בריאות איתנה ליושב הראש הקבוע ולהודות לו על כל מה שהוא עושה למען החקלאות.

אנחנו מבקשים להביא לאישור את תיקון חוק המועצה לענף הלול, כך שנתקן את תקנה 9, שהיא למעשה מגדירה את מקום הגידול של בעל המכסה. ככלל, מקום הגידול צריך להיות מושבו של החקלאי, ואנחנו מעדיפים שהוא יגדל במושבו, אבל אנחנו גם יודעים שיש כל מיני אירועים ושיקולים אובייקטיביים שלא מאפשרים למגדל לגדל במשקו, גם מבחינת היתרון לגודל וגם מבחינת מצב הלול, ולכן תקנה 9 שקובעת את מקום הגידול מאפשרת חריגים לבעל המכסה לגדל במשקו.

כמובן שמי שבוחר לגדל במשקו, אין שום מניעה וזה הדבר המועדף, אבל הסייגים בתקנה 9 לאפשר למגדל לגדל במשותף בלול שנמצא במשקו ו/או בלול שאינו נמצא במשקו, מוסדרות בתקנה 9 שקובעת שכדי שהמגדל לא יגדל את מכסתו בלול שאינו שלו ולא במושבו, שלכל הפחות הלול יהיה מוסדר ויהיו לו כל האישורים, למעט דרישות צער בעלי חיים ודרישות רישוי עסקים של השירותים הווטרינריים.

האם הוא לא יצטרך את האישורים האלה?

אני אסביר – לגבי מגדל שלא נמצא בגידול משותף קיים או שהוא לא היה בגידול משותף, התקנה קובעת שכדי לעבור לגידול משותף חדש, הוא חייב לעבור ללול שעומד בכל הדרישות. לשירותים הווטרינריים ישנן שתי דרישות של מרחק מגדר או מרחק מלול אחר מאותה שלוחה, שאם אלה לא מתקיימים, לא ניתן רישוי עסקים. לאור המלחמה וגם לאור האיגרת שלמעשה מגדירה את לוחות הזמנים שיש לעבור ללול מוסדר, הוחלט ביחד עם השירותים הווטרינריים לדחות את המועדים.

אנחנו מבקשים כרגע לצמצם לשני סעיפים ספציפיים, שגם אם אין רישוי עסקים ללול שמבקש שהמגדל יעבור לגדל בו ושני הסעיפים הקטנים שנגיע אליהם בהקראה לא מתקיימים, אלה שמדברים על כך שהשירותים הווטרינריים אחראים על בדיקת עמידה ברישוי עסקים, עדיין יהיה ניתן לקבל אישור לגדל במשותף. בעקבות הערה שקיבלנו מהייעוץ המשפטי, הכנסנו משפט נוסף שלמעשה מסדיר את זה. כלומר, אם בעל הלול קיבל היתר אכלוס, אז אין בעיה שאחרים גם יצטרפו אליו.

האם תוכל להסביר מה זה היתר אכלוס?

כן. נמצא פה גם ד"ר רם כץ שהוא הרופא הראשי לבריאות העוף והוא יסביר, אבל בהתאם לחקיקה הקיימת, כל מגדל שמבקש לאכלס את הלול שלו מחדש, צריך לקבל היתר מראש מהשירותים הווטרינריים, שהם בודקים עמידה בתנאים כאלו או אחרים.

מה זה אכלוס חדש? כל גידול?

כל גידול, מחזור גידול של להקת מטילות.

רגע, אבל זה היתר שניתן פעם אחת?

אני אסביר את ההיבט המשפטי. שמי אפרת ורד ואני מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות. לפי פקודת מחלות בעלי חיים, הותקנו תקנות מחלות בעלי חיים, הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל, התשמ"ב-1982, וכדי להוציא ולהכניס עופות ממשק, נדרש היתר מאת רופא וטרינר ממשלתי, וההיתר הזה ניתן לאותו אכלוס. כל פעם שמגדל מבקש לאכלס את הלול בתרנגולות מטילות – נדרש אותו היתר אכלוס.

כל אכלוס. במסגרת התנאים שהשירותים הווטרינריים בודקים, יש שני סייגים, ואני אתן דוגמה –אם המכסה שלי היום היא 500,000 ביצה, והמכסה של אבינועם היא 500,000 ביצה, אז זה היקף הלול שאנחנו מבקשים לאכלס, היא של מיליון ביצים.

אבל אם המכסה שלי מראש היא שני מיליון ביצים, אז אין פה משמעות לכמות, ולכן אם אנחנו קובעים שניתן היתר אכלוס למרות שני הסייגים האלה, אז אנחנו מבקשים למעשה לקבוע את החריג, כי ברגע שניתן היתר אכלוס, זה לא באמת משנה את הכמות או את מי שמרכיב את הכמות הזו.

אלו שני סייגים ספציפיים מאוד, שאם המרחק מהדרך המקשרת הוא פחות מ-30 מטר, או שהמרחק ממנו למשק עופות אחר שמגדלים בו תרנגולות מטילות, שונה מ-300 מטר – שני התנאים האלה נמצאים בתת סעיף (1) ו-(2), ולאחר ההקראה אני ארחיב ככל שיידרש.

מה הרציונל למרחקים שקבועים בתקנות רישוי עסקים, כשההוראה הזו באה לגבור על ההוראות האלו שבתקנות רישוי עסקים.

אני רוצה להתייחס לזה. שמי אבינועם ואני מהמחלקה לייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. לגבי הסוגיה האם הן גוברות או לא גוברות על תקנות רישוי עסקים, צריך להגיד שחוק רישוי עסקים למעשה עדיין חל והחובות מכוח החוק עדיין חלות, זאת אומרת שכל הסיפור לגבי הלול אם יש לו רישיון עסק או אין לו, לא נפתר פה. אותו מגדל עדיין נתון לכל הרגולציה והחובות שיש לו מכוח חוק רישוי עסקים, וזה לא מונע ממשרד החקלאות לתת או לא לתת את אישור האכלוס. אלו שתי סוגיות נפרדות.

הרי לפי תקנות רישוי עסקים, תנאים לרישוי משקי עופות ולולים – "לא יינתן רישיון למשק עופות חדש, אלא אם יתקיימו בכל אלה" – זו תקנה 18 לתקנות רישוי עסקים, ושם למעשה קבועים המרחקים, ולכן אני שואל מה הוא הרציונל למרחקים האלה?

שלום, שמי ד"ר רם כץ ואני רופא ראשי לבריאות העוף. הרציונל הוא שבידוד מסייע במניעה של הפצת מחלות. כולנו אחרי הקורונה קצת אפידמיולוגיים ואנחנו מודעים לריחוק חברתי, הפרדה וכן הלאה, אז כדי למנוע את ההעברה מיחידה אפידמיולוגית אחת לשנייה, כשלצורך זה הלול הוא יחידה, אם אנחנו יוצרים מרחק מספיק גדול – אנחנו יכולים לצמצם את הסיכון בהעברה של מחלות מיחידה אחת לשנייה.

אבל פה אתם מציעים להתגבר על ההוראות האלו, והשאלה היא איך זה נותן מענה לאותו צורך שהזכרת?

את סעיף (1) הבנתי, אבל לא את הסעיף השני.

לפעמים לולים נמצאים ממש על הדרך. אם, לדוגמה, אתה לוקח פרגיות חדשות ללול אחר ואתה עובר על לול קיים, אז אם יש שם מחלה, אתה יכול להעביר אותה הלאה, או על ידי הגלגלים של המשאית או בכל דרך של תנועה, ולכן דורשים שלול יהיה לפחות 30 מטר מדרך ציבורית או מדרך שמקשרת בין לולים.

אם כולם באותה אותו גיל, אנחנו קוראים לזה יחידה אפידמיולוגית, שאז כולם מכניסים ומוציאים ביחד את המטילות גם אם זה מספר לולים, אבל אם הם בגילאים שונים, אז יש מצב שכל הזמן יש עופות, אף פעם זה לא מתרוקן, ואם יש גורמי מחלה בתוך האזור, זה לעולם לא נגמר כי אתה ממשיך להדביק להקות חדשות.

איתי, אז התקנות האלה למעשה באות לסרס את התקנות הבסיסיות של שמירת המרחק.

לכן שאלתי מה הוא הרציונל.

קבעו מרחקים לשמירה מפני זיהום, ובסוף מסירים אותם?

אני אסביר.

אני מבקש שגם תתייחסו לשאלה שלי.

כן. יש היום לולים שהם לולים מודרניים שנבנו בשלבים מאוחרים יותר, אבל הלולים האלה לא עומדים באותן דרישות שאנחנו מדברים עליהן כרגע, בגלל שהלולים הישנים שבעתיד לא יינתן לגביהם היתר אכלוס עדיין פעילים, ולכן האינטרס שלנו מבחינה וטרינרית, הוא מעבר לאותם לולים מודרניים טובים, כאשר זה גם יהיה איזשהו זרז למעבר ללולים החדשים.

ולכן זו הוראת שעה.

כן, לכן זו הוראת שעה שמתכתבת עם איגרת מנהל השירותים הווטרינריים, לגבי השלבים של המעבר.

בפועל, יש מעבר ללולים החדשים? האם השוק זז לשם?

רק הגדולים.

אני אסביר לכם את זה בצורה פשוטה יותר – המדינה מחייבת את החקלאים לצאת לרפורמה, אבל אנחנו לא רוצים את הרפורמה הזו, כי אנחנו רוצים להישאר בלולים הקטנים ובמקום שלנו, כמו שהיינו בכל 70 השנים האחרונות כשלא היו מחלות ולא היה שום דבר, אבל המדינה מחייבת אותנו, מפעילה עלינו כל כוח אפשרי ומכה בנו בכל שוט אפשרי, בחקלאי הקטן והמסכן הזה שנמצא על הגבול, כדי שהוא יעבור ללול רפורמה.

מה שקורה עכשיו הוא שיש כאלה שבנו לולים שעומדים בתנאים של השירותים הווטרינריים ובתנאי הרפורמה, וכשהם רוצים לעבור ולאכלס כי זה כבר לול גדול, בא הרופא, כמו ד"ר רם, ואומר להם שהם לא עומדים במרחקים של ה-300 מטר מלול אל לול, ולכן הם לא יכולים להכניס את העופות.

אם אתה רוצה שנעבור לרפורמה, בוא נעשה את זה בשלבים, שהרי ביום אחד אני לא יכול להפסיק לגדל מושב שלם, אז בינתיים בוא נוריד את ה-300 מטר, כדי לעודד את האנשים לבנות ולעבור. מה שקורה עכשיו, הוא שיש כאלה שהשקיעו בלולים גדולים לפי התנאים שהמדינה רצתה, אבל בגלל שאין להם 300 מטר מלול אחר, לא נותנים להם את רישיון העסקים, ואז גם ההוא שבנה את הלול מפסיד ארגזים של כסף, וזה לא שווה לו, וגם הרפורמה נעצרת כי אנשים אומרים שהם לא יכולים להתקדם. כל החוק הזה נועד כדי לפתור את הבעיות האלו.

מצד אחד, אני לא רוצה לקדם את הרפורמה, אבל מצד שני אני לא יכול להשאיר את האנשים בלי אוכל בבית, ולכן משרד החקלאות החכים ובא לשנות. אנחנו לא עוברים על שום כלל, נשארים עם אותם דברים ולא מחפשים יותר מדי הקלות, אבל אנחנו מבינים את המצב בשטח ושאי אפשר לעמוד עכשיו בכל הכלל של ה-300 מטר, וזאת למרות שאני חושב שזה לא שייך כל העניין הזה של ה-300 מטר, מכיוון שעד היום אכלנו בתוך הלולים והכל בסדר. בתור ילד, אני זוכר שסבא שלי זכרונו לברכה שהיה בריא מאוד עד גיל 96, היה פותח את הביצה ושותה אותה ישירות לפה.

עכשיו, באו הרופאים עם כל מיני תקנות, שאני לא יודע עד כמה הן הגיוניות, ועצרו לנו את האופציה לגדל. כל הסיפור פה, זה לנסות להקל על החקלאים האלה שמחייבים אותם לצאת. אני מוכן לעשות אתכם עסקה ולבטל גם את מה שהגשתי היום, רק אל תוציאו אותי לרפורמה. תנו לי להישאר במשק המשפחתי, שהבן שלי יחזור מבית הספר וילך לאסוף ביצים – זה החלום שלי, אבל הם רוצים לקחת לי את החלום.

אני מבקש לדייק משהו – אמרו שהשירותים הווטרינריים לא נותנים במקרה הזה שתואר היתר אכלוס, וזה לא נכון והצו הוא לא בגלל זה. הצו הוא בגלל שלפי תקנות המועצה לענף הלול, לא ניתן היה לגדל גידול משותף. הבן-אדם קיבל מראש היתר אכלוס למכסתו, ובכלל אני אמנם לא מתעסק במכסות ונתתי היתר אכלוס לכל כמות העופות שמתאימה ללול.

זה לא נכון.

זה נכון מאוד.

האישור של הצו הזה?

אני אסביר עוד פעם – בסוף, אנחנו מגיעים עם התיקון הזה כי יש פה גם אינטרס וטרינרי.

אינטרס משותף.

בדיוק. יש פה גם אינטרס וטרינרי. השאלה ששאלתם קודם היא שאלה חשובה וטובה, אבל במקרה שלנו גם אם יש מעבר ללולים האלה, מבחינתנו זה מעבר טוב כי אלה לולים שעומדים בכל הדרישה, ומה שחסר להם זה רק שני - - -

רק המרחקים וזה, אז זה בסדר, לזה בדיוק אני התכוונתי.

אולי נשמע את מועצת הלול.

שלום, שמי שמואל לויט ואני מנכ"ל המועצה לענף הלול. אני רוצה לחזק את דבריהם של אפרת ורד היועצת המשפטית וד"ר רם כץ, ולהגיד שאין פה בעיה וטרינרית. אנחנו רוצים למנוע מצב שיש מושבים שיש בהם עשרות מגדלים, מדובר על יישובי הצפון בעיקר, ולא ייתכן שמי שרוצה לזוז קדימה, להתקדם ולשדרג את הלול שלו, יהיה תקוע בגלל העניין הזה, כאשר הוא לא יכול לצרף עוד מגדלים ללול שלו.

המגדל הראשי קיבל היתר אכלוס מהשירותים הווטרינריים, מה שפותר את הבעיה הווטרינרית, וד"ר כץ אמר פה שמבחינתו אין הבדל אם יאוכלסו שם 2,000 או 20,000 מטילות, ולכן יש לנו עניין שכל מי שרוצה לרוץ קדימה ולשדרג את הלול, יוכל להתקדם ולא להישאר תקוע בגלל הפלונטר שהיה בתקנה שהייתה קיימת עד היום.

אני חושב שיש לאמץ ולעודד בכך את כל אלה שרוצים לרוץ קדימה, שלא יוחזקו בידי בני ערובה בפני האחרונים שלא רוצים בכלל לקדם את השדרוג.

הם מוכנים לשדרוג, רק שלפי מה שהוסבר לנו, הכללים מונעים את השדרוג בגלל האכלוס המשותף, וזה בא לפתור את הבעיה הזו.

זה בא לפתור את הבעיה של הגידול המשותף, מקום בו הרופא הראשי למחלות עופות נתן כבר את ההיתר למגדל אחד לפחות להיכנס ללול.

טוב. שמוליק כץ, בבקשה.

אני רוצה לחלוק על כל החברים שלי. קודם כל, מה זה לול מודרני? האם זה לול שהוקם ב-100 השנים האחרונות? בעשר שנים האחרונות? בשנה האחרונה? "לול מודרני" זו הגדרה. מה שאני רואה לנגד עיניי, הוא שהיינו 3,000 מגדלים לפני עשר שנים ונשארנו 100 מגדלי ענק ועוד כ-200 או 300 מגדלים בינוניים קטנים, אין יותר, הכול עבר לטייקונים. המהלך עכשיו הוא על 150 המגדלים שרשומים על הנייר, שהם יעברו לטובת הטייקונים, ולא על מגדלים חדשים.

אם רוצים לתת את המכסה ושהמגדלים החדשים יצטרפו למגדלים הגדולים, זה עם שיק בנקאי. אם לא בנית לול חדש בתוך שנתיים, גם הפסדת את המכסה וגם אתה חייב להחזיר את המכסה למי שמוכן לבנות.

החבר כאן אומר דברי טעם, רק שהם לא קשורים לתקנה הזו.

זה רעיון טוב לדבר לפתוח את כל הנושא, אבל עכשיו אנחנו מדברים על התקנות האלו.

נכון, אבל התקנות האלו לא נכונות, מכיוון שברגע שאני בניתי לול, ד"ר רם כץ חתם לי עם התחייבות שאני אעשה גידול משותף עם המגדל שגר לידי.

והתקנות עדיין מונעות.

לא, הן לא מונעות. אנחנו חתמנו על זה. כל מגדל שקיבל היתר ללול חדש, חתום על כך שיהיה אזור גידול משותף.

ועדיין יש בתקנות סעיפים שמונעים את זה, ועכשיו באנו על מנת לפתור את הבעיות האלו.

אין מה לפתור.

בסדר, אז אנחנו יושבים פה עכשיו סתם בשביל הכיף.

לא, זה בא לפתור את הבעיה של הטייקונים שיקבלו את התוספת, זה הכול. יש פה משחק מילים, אין פה שום בעיה אחרת.

אני מבקש להרגיע את החבר – במה שאנחנו מבקשים היום להביא לאישור, אין שום הקצאה של מכסות חדשות. מדובר פה על גידול מחודש של בעלי מכסה קיימים, ולפי הסעיף הזה, זה לא משנה גודל הלול ואיפה הוא.

לגבי התקנות שהחבר מדבר עליהן, אנחנו נמצאים בשלב הערות הציבור, ולאחר שהשר והמנכ"ל יקבעו את המדיניות בעקבות הערות הציבור, אנחנו נגיע לוועדה הנכבדת הזו ונדון בדיוק בדברים האלה שהוא מדבר עליהם.

שלום, שמי צחי בן עיון, ואני יושב ראש פורום חקלאות 9. אנחנו מביאים לסדר היום את כל הנושא של המשק המשפחתי ומופיעים פה הרבה בוועדה.

מי זה פורום 9?

לא הבנו מי זה פורום 9.

אדוני ברשותך, אני רוצה להתייחס פה למספר דברים שקשורים בצו הזה – קודם כל, בהתייחס לדבריו של חבר הכנסת ששון גואטה, מצד אחד זה מה שהוא אומר, אבל מצד שני הוא פועל הפוך, כי הוא מגיע ממקום של חוות לולים גדולים.

אתה לא יכול לתקוף אותי על המקום שממנו אני מגיע. אתה לא יכול לדבר כך.

דיברתי בצורה מכובדת.

אתה לא תגיד לי מאיפה אני מגיע, כי אני זה שדואג לענף.

אני מבקש מחבר הכנסת לא להפריע לי. לפי ועדת האתיקה, אסור לך בכלל לדון בנושא ענף ההטלה.

אני עברתי את ועדת האתיקה.

אסור לך לדון בענף ההטלה, ואתה לא יכול להתווכח איתי בכלל.

מי אתה בכלל? יו"ר הכנסת?

רק רגע בבקשה.

צחי, אתה לא מוועדת האתיקה של כנסת, ואתה לא קובע אם חבר כנסת ישתתף או לא ישתתף, וגם יש דרך לדבר לחבר כנסת בצורה מכובדת.

אני דיברתי בצורה מכובדת מאוד.

אם יש לך הערה לגוף הצו, תעיר אחרי ההקראה.

אני רוצה שלא יסתמו לי את הפה. אני כל הזמן מגיע לוועדה הזו מהצפון, וכולכם יודעים את זה, על מנת לייצג את סדר היום של המשק המשפחתי, ואני רוצה להגיד מספר דברים כי נאמרו פה דברים שהם לא נכונים לגבי הצו.

אחרי ההקראה.

אדוני, אני רק מבקש לומר מספר מילים, ואחרי ההקראה אני גם אתייחס. ברשותך אדוני, באתי מהצפון כדי לייצג אנשים.

אתה תקבל רשות דיבור אחרי ההקראה.

האם אני לא יכול לומר כרגע מספר מילים?

לא.

אנחנו לא בדיונים כלליים. הוועדה התכנסה לצורך אישור הצו.

בסדר, אז לפני שמקריאים את האישור, אני מבקש להביא לפה דברים שקשורים למה שרשום כאן. אנחנו בתקופת מלחמה, ואני רוצה להגיד דברים שהם קשורים כי יש פה טעויות.

אני שמעתי את הבקשה שלך וגם עניתי לך – אתה תקבל רשות דיבור אחרי ההקראה.

תודה רבה.

רק לפני ההקראה, אציין דיוק משפטי. מכיוון שנאמר כאן תיקון חוק, תקנות וצו, אז אני רק אעשה סדר – אנחנו מדברים כרגע על צו שמתקן את התוספת לחוק, כאשר בתוספת לחוק מנויות התקנות שהיו בתוקף בשנת 2022 שקבעו את התכנון לחלוקת מכסות הביצים בשנת 2022. ברפורמה שעברה באותה שנה למעשה בוטל התכנון, כאשר ניתנה תקופת מעבר של עשר שנים.

באיזו שנה?

ב-2022. התכנון בענף ההטלה אמור להתבטל ב-2032 אם לא תוארך התקופה, ובתקופה הזו יש מעין הקפאת מצב. כלומר, מי שגידל מכסה ערב אותה תקופה, יהיה רשאי להמשיך לגדל את מה שהוקצה לו, והתקנות שהיו בתוקף ושאושרו כאן בוועדה לגבי שנת התכנון 2022, ממשיכות להיות בתוקף מכוח התוספת לחוק. שר החקלאות יכול לתקן את התוספת הזו בצו באישור הוועדה – וזה הצו שמונח כרגע על שולחן הוועדה.

הערה לסדר – לפי הרשום בספרי המועצה, מכסתו של חבר הכנסת גואטה מגודלת בלול שעומד בכל התקנים, ולכן התקנות האלו לא נוגעות אליו.

אתה מייצג אותו?

אני מייצג את מה שרשום בספרים.

"הצעת צו המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון התוספת לחוק) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025







בתוקף סמכותי לפי סעיף 31(ו) לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לענף הלול ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:


תיקון התוספת לחוק
1.
בתקופה שעד יום כ"ח באב התשפ"ז (31 באוגוסט 2027) יראו כאילו בתוספת לחוק, בתקנה 9 המובאת בה, אחרי תקנת משנה (ב) בא:

"(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3)(ב), ועדת המכסות, באישור המנהל הכללי של משרד החקלאות וביטחון המזון, תיתן לבעל מכסה היתר לפי פסקה (3) לתקנת המשנה האמורה, גם אם הלול שבו תיוצר המכסה לא עומד בתנאים הקבועים בתקנת המשנה האמורה, וזאת בשל אחת מנסיבות אלה –




"(1) המרחק ממנו לדרך המקשרת בין משקי עופות שמגדלים בהם תרנגולות מטילות בגיל שונה הוא פחות מ-30 מטר;

(2) המרחק ממנו למשק עופות אחר שמגדלים בו תרנגולות מטילות בגיל שונה הוא פחות מ-300 מטר."."



בעקבות הערות שקיבלנו מהייעוץ המשפטי לוועדה, אני מבקשת להקריא שני תיקונים שהכנסנו.

אני רק רוצה להסביר, כדי להכניס את כולם לשיח הפנימי שהיה לנו. ההערה העקרונית שהייתה לנו נוגעת לאישור המנהל הכללי של משרד החקלאות, ורצינו להבין מה הוא גדר שיקול הדעת של המנכ"ל בבואו לתת את אותו אישור, כי לפי מה שמוצע כאן, ועדת המכסות תיתן, בלשון חובה, את אותו היתר בהתקיים אחת מהנסיבות שמנויות, וההחלטה של ועדת המכסות טעונה אישור של אינסטנציה נוספת שהוא המנכ"ל. רצינו להבין או לחדד שהשיקולים ששוקל המנכ"ל אלה אותם שיקולים מקצועיים.

ולכן בעקבות הערה של הייעוץ המשפטי לוועדה, הכנסתנו תיקון שאומר שאם הלול בעצמו קיבל היתר אכלוס – אפשר לצרף מגדלים חדשים נוספים, בהתאם לכללים הקבועים היום בתקנה. כלומר, לגבי מרחב השיקול, אם הלול קיבל היתר, אפשר יהיה לאשר גידול משותף חדש – זה שומר על כל מה שאנחנו מבקשים להביא ועל כל מה שהסברנו עד עכשיו.

ויש תיקון נוסף.

כן, תיקון סמנטי.

הוא לא סמנטי, הוא מהותי.

הפתיח בסעיף (ב1) יהיה כך –



"(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3)(ב), ועדת המכסות תיתן לבעל מכסה היתר לפי פסקה (3) לתקנת המשנה האמורה לייצר את מכסתו בלול שניתן לגביו היתר לאכלוס של תרנגולות מטילות לפי תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), תשמ"ב-1982."

כלומר, את מוחקת את המשפט – "באישור המנהל הכללי של משרד החקלאות וביטחון המזון".

כן, אני מורידה אותו ל-(ב)(2). בסוף תקנת המשנה שהבאנו, יהיה כך –



"(ב2) החלטת ועדת המכסות לפי תקנת משנה (ב1) טעונה אישור מאת המנהל הכללי של משרד החקלאות וביטחון המזון, לאחר שבחן כי מתקיימים התנאים הקבועים בתקנת המשנה האמורה."

הערה אחת קטנה רק לגבי התוקף – הוראת השעה הזו היא למעשה היא עד 31 באוגוסט 2027, שזה תואם את כל השיח שנעשה לגבי המעבר ללולים והרפורמה שנקבעת ומתקדמת. למעשה יש את ההחרגות של משרד החקלאות שכרגע ההחרגה האחרונה היא עד 31 באוגוסט 2027, ולכן ההצמדה פה היא לאותו תאריך.

וככל שיאריכו שם?

ככל שיאריכו שם, הם יצטרכו לבחון מה לעשות עם התקנה הזו.

אסף צריך לרשום את זה.

נרשם.

הערה טכנית – יכול להיות שנעביר את הפתיח "בתקופה שעד 31 באוגוסט 2027" לגוף התקנה, כדי שיהיה ברור למי שקורא את התוספת לחוק שזה מיום פרסומו של הצו הזה ועד 31 באוגוסט 2027 חלות ההוראות המיוחדות שאנחנו קובעים כאן.

אפשר לבחון את זה, אבל צריך להגיד שהנוסח הזה כן עבר אישור.

התקנות הן מאפשרות ולא מחייבות, וזו החלטה של בעל המכסה אם לגדל בגידול משותף או לא, ולכן גם אנחנו חושבים שחשוב לשמור על המשק המשפחתי, אבל גם חשוב שתהיה פרנסה, וחשוב להגיד שוב שהתקנות מאפשרות ולא מחייבות. תודה.

אדוני, קודם כל תודה. אני רוצה לשאול פה שתי שאלות לגבי מה שהוקרא כאן, ואז גם להגיד מספר דברים. האם מדובר פה על שינוי שמאפשר גידול משותף מחוץ למשקו של בעל המכסה, או בגידול משותף במושבו ובמשקו של בעל המכסה? למה הכוונה?

התשובה כתובה. אם ניגש לצו בנוסח התוספת שאנחנו מתקנים, שם נראה שזה לאפשר לגדל את המכסה בלול שאינו נמצא במשקו, ולכן זה לאפשר גידול משותף חדש בלול שאינו נמצא במשקו של בעל המכסה.

יפה, אז לאור התשובה וההבהרה, אני קורא את הצו ויש פה באמת אמירה די חד משמעית ולא נכונה לצערי, שהמגדלים במשק המשפחתי מסיימים לגדל בלולים המסורתיים ב-31 באוגוסט 2027, ואני באמת מסתייג מהאמירה החד משמעית הזו.

אבל זה לא הדיון פה.

בסדר, אין שום בעיה. אני רוצה לומר שבשינוי כאן כשמאפשרים "שלא במשקו", למעשה מדובר להבנתנו בחיזוק ענקי ענף ההטלה, וזו המהות של התקנה הזו, כי מי שמשדרג במשקו, בדרך כלל אלה האנשים שיש להם משק משפחתי במושבים שקיבלו עכשיו היתרי בנייה לשדרג את הלול, ויש להם 15,000 או 20,000 מטילות. אני מקווה מאוד שהעיתוי של התיקון הזה לא קשור לתוספת הארצית של 6% שכרגע נמצאים בהערות הציבור, כדי לאפשר באמת מעבר מאסיבי של מגדלים קטנים לאותם לולי ענק.

אדוני, אני חושב שלאור המלחמה ולאור כל מה שקרה לנו, מי שהחזיק את הגבולות, אלה אותם מגדלים בודדים, ואני מבקש לא לשכוח את זה. מי שבא לאסוף ביצים בדוב"ב, בזרעית, בשתולה ובנטועה, אלה אותם מגדלים קטנים, והצו הזה מחסל את המשק המשפחתי. הוא לא מעדיף אותו והוא מסנדל אותו.

חבל שאנחנו נכנסים לדיונים שלא קשורים.

זה קשור מאוד לצו הזה.

בסדר גמור.

הייתי רוצה לחזק את המשק המשפחתי. מי שמגדל במשקו ובמושבו, לתת לו, אבל מחוץ למשקו ולמושבו, כנראה שזה לגדולים מאוד. אין פה מקריות.

דבריך נשמעו, תודה רבה.

אם אין הערות נוספות, אפשר להצביע.

מי שבעד הצו שיצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע – אין לנו.


הצבעה
אושר

הצו אושר עם השינויים שהוקראו. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.