פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
3
ועדת הכנסת
28/01/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 212
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 11:06
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 28/01/2025
הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון -אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה-2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה-2024 (פ/5037/25), של חברת הכנסת טלי גוטליב – הכנה לקריאה ראשונה.
חברי הכנסת
¶
טלי גוטליב
סימון דוידסון
אלמוג כהן
מירב כהן
רון כץ
יוראי להב הרצנו
נעמה לזימי
לימור סון הר מלך
יצחק זאב פינדרוס
יסמין פרידמן
אורית פרקש הכהן
אפרת רייטן מרום
נאור שירי
מוזמנים
¶
אביטל סומפולינסקי - המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים
עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים
לילך וגנר - ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים
רותם רייבי - ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים
יוסף הירש - גמלאי לשכת מבקר המדינה
גליה שרף - אחים לנשק
מעין אבנברג - אחים לנשק
גיל דיקמן - נציג משפחות החטופים
דני אלגרט - נציג משפחות החטופים
מרב סבירסקי - נציג משפחות החטופים
יזהר ליפשיץ - נציג משפחות החטופים
חנה כהן - נציגת משפחות החטופים
רוקסן סהר - נציגת משפחות החטופים
רישום פרלמנטרי
¶
ויקטור ינין
הילה מליחי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה-2024 (פ/5037/25), של חברת הכנסת טלי גוטליב – הכנה לקריאה ראשונה.
היו"ר אופיר כץ
¶
בוקר טוב או צוהריים טובים, אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה-2024, פ/5037/25, של חברת הכנסת טלי גוטליב, לקראת קריאה ראשונה, דיון ראשון.
סדר הדיון יהיה כך
¶
טלי תפתח ותציג את הצעת החוק; לאחר מכן יועצת משפטית לוועדה ארבל; ולאחר מכן חברי הכנסת ותוך כדי משרדי הממשלה; ולאחר מכן - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
ולאחר מכן הארגונים שהגיעו לכאן גם יוכלו כמובן להגיד את עמדתם ואת דעתם. אני מבקש, לכולם יהיה זמן, יש לנו זמן, באריכות, לא להפריע.
היו"ר אופיר כץ
¶
יש לנו זמן. לא להפריע, לכולם יהיה את הזמן שלהם, שנוכל לנהל דיון רציני.
בבקשה, טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תודה אדוני היו"ר. כדי להסביר את הצעת החוק שלי, אני לפני כן מבקשת להתייחס קודם כל לחוק הקיים, כי לפעמים נדמה שגם חה"כים וגם עורכי דין וגם משפטנים – ובעיקר אני אומרת את זה אחרי שקראתי את חוות הדעת שהוגשו וההתייחסויות – לא מצויים באמת בהבנת חוק החסינות כפי שהוא קיים היום. בסוף, חקיקה באשר היא, לפני הכול ואחרי הכול, היא מילה כתובה.
חוק חסינות חברי הכנסת הוא נגזרת קודם כל של חוק יסוד: הכנסת שבסעיף 17 קובע חסינות לחברי הכנסת, וכללי החסינות ייקבעו בחקיקה. מאותו חוק היסוד, שזה הבסיס של הבסיסים לחסינות חברי הפרלמנט, נחקק חוק החסינות, קודם כל סעיף 1. אני מקריאה את זה לטובת עם ישראל שעוקב אחרי הליכי חקיקה כאן, וזו ההזדמנות היחידה שלי לשלוט במסר ובאינפורמציה שהיא נכונה.
ראשית, אני מקריאה
¶
"סעיף 1(א), חסינות במילוי התפקיד. חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית" – אני עושה הפסקה, לא יישא באחריות פלילית, המשמעות היא שביצע עבירה פלילית ולא נושא באחריות שלה – "או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה או בשל הבעת דעה, בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה בכנסת או מחוצה לה, אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת".
מאוד פשוט. כל מה שחבר הכנסת עושה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, בין אם בכנסת ובין אם מחוץ לכנסת, בשונה מפרלמנטים שונים בעולם או במדינות שונות בעולם, כשיש הגדרות קצת יותר מצמצמות, זה מאוד ברור. שומרים על הפרלמנט ועל סוברניות של חברי הפרלמנט לדבר, לפעמים לבצע מעשים שהם עבירות פליליות, שהם חלק אינטגרלי מביצוע תפקידם. שיהיה ברור: אף אחד לא מדבר – לא על שוחד ולא על הפרת אמונים ולא על עבירות שחיתות או עבירות ניקיון כפיים של נבחרי ציבור, כי זה ממילא הוצע גם בהצעת החוק שלי.
במסגרת החוק הקיים כבר קבע המחוקק חריגים. אני בכוונה מקריאה את זה, כי זה יעשה לכם סדר אחר כך בהתייחסות שלי לפסיקה ולהתפתחות הפסיקתית:
(א1) למען הסר ספק, מעשה, לרבות התבטאות, שאינם אקראיים – מה המשמעות? שמעשה או התבטאות אקראיים שומרים עדיין את החסינות – של חבר הכנסת, שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לעניין סעיף זה כהבעת דעה או כמעשים הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת – שוב, לא ביטוי אקראי: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (2) שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה; (3) הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני; (4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.
עד כאן סעיף החסינות, שאנחנו נקרא לו מעתה והלאה חסינות מהותית. מה משמעות חסינות מהותית? היא חסינות שיש לה ערך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם עם לא מטומטם, אתה מוזמן לצאת. רק מי אדוני, שאני אדע? ומאיפה אתה? מאיפה אתה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מהאחים לנשק, תכף אני אתייחס גם אליכם: העם לא מטומטם, והעם גם לא שוכח מה אחים לנשק עשו לנו. תודה. ואל תעיר הערות ביניים, אתה עוד לא חבר הכנסת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
את מדברת על הסיוע הענק שהם עשו כשאתם הייתם בתרדמת? הם ניהלו את המדינה כשאתם ישנתם על העף.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
בתור מי שמנהל את המדינה בממשלה הכי גרועה שהייתה פה אי-פעם, ממשלה אסונית שלא יודעת לקחת אחריות?
היו"ר אופיר כץ
¶
ארגון לא יכול – ולא משנה מי זה הארגון – להפריע לחברי הכנסת. אין לו זכות להערת ביניים. הוא יקבל זכות דיבור. אין לו זכות להערת ביניים. תודה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
סעיף 1, שאותו הקראתי, על היוצאי דופן שלו, קובע ברורות: חסינות מפני כל פעולה משפטית ופטור מאחריות פלילית. עכשיו בואו נפשט קודם את המצב הקיים כדי שיהיה לכם ברור, כי שמעתי כל מיני חוות דעת משפטיות מוזרות שלא מחזיקות מים.
ראשית, מה זה פטור מאחריות פלילית שקבוע בחוק? אם יש פטור מאחריות פלילית, המשמעות היא שבוצע מעשה פלילי, אחרת אין פטור מאחריות פלילית. זה כתוב שחור על גבי לבן. פטור מאחריות פלילית, המשמעות היא שחבר הכנסת ביצע עבירה פלילית – והוא יהיה פטור מהאחריות הפלילית.
מה זה חסינות מפני כל פעולה משפטית? חשבתי שאני אבדוק בחוות הדעת המשפטיות שהוגשו לוועדה מהי פעולה משפטית. אף חוות דעת משפטית שהוגשה, לא מטעם היועמ"שית - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בחוות הדעת המשפטיות שהוגשו לתיק, הן מטעם היועצת המשפטית לממשלה שהגישה לוועדת השרים והן מטעמה של היועמ"שית של הוועדה - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - אף אחת לא התייחסה בכלל להגדרה מהי פעולה משפטית, מה זאת חסינות מפני פעולה משפטית. פעולה משפטית, דעו לכם, בכלל, זאת מילה והגדרה שבכלל לא נמצאת בחקיקה. עד היום, המונח "פעולה משפטית", שאגב, נמצא לדוגמה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שם כתוב: אדם כשר לכל פעולה משפטית. מה זו פעולה משפטית? פותח בפסיקה עם השנים ובז'רגון המשפטי של המשפטנים, זה מעשה שעלול להשפיע על זכות או חובה. זאת המילה הכוללת של הדבר הזה. זאת אומרת, כל פעולה שעלולה להשפיע על זכות או חובה של אדם נחשבת לפעולה משפטית ואפשר ליצוק לה תוכן כיד הדמיון.
חשבתי שמישהי מכן יאמר מהי פעולה משפטית, איך אפשר להתייחס לזה, מה זה בעצם חסינות מפני כל פעולה משפטית. הטבעיות של ההבנה של זה היא אולי פעולה משפטית בבית משפט, אולי משהו שמשפיע, חוזים. כל מיני. פעולה משפטית – זה הכול מהכול. זה כל מה שמשפיע על זכות או חובה של אדם. זאת אומרת, הפטור מאחריות פלילית והחסינות בפני כל פעולה משפטית.
אני רק אומרת לטובת הפרוטוקול. היועץ המשפטי לממשלה, ככזה, עומד בראש מערך התביעה הפלילית ואמורות להיות לו ידיעות בתחום הזה. עד לפני שנתיים אף חבר הכנסת – ואני אעבור איתכם פסק דין-פסק דין – לא זומן לחקירה על הפרת צו איסור פרסום, שזאת הפרת הוראה חוקית על רובריקות שונות שלה, כי משטרת ישראל כגוף חוקר, לפני הכול, הבינה את המשמעות של סוברניות של חבר הכנסת לעשות מה שהאזרח לא יכול.
למה יש לנו כוח עודף? אנחנו רוצים להאמין שנבחרי הציבור, ככאלה, אנחנו בבואה. 120 חברי הכנסת הם בבואה של הציבור, על כל חלקיו. ככה זה, זאת השיטה שלנו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אבל אני לא בכוח הבלתי-מוגבל. אנחנו לא שם. רגע, תקשיבי, פנינה, את עורכת דין עוד לפני שאת חברת הכנסת. אני רוצה קודם כל לומר שאנחנו לא נמצאים כאן בתחרות כוח עם האזרח. אנחנו נבחרי ציבור. אנחנו 120 אנשים, על כל חלקינו, שמייצגים את כל מיליוני האנשים במדינת ישראל. ואנחנו, כחברה מתוקנת, דמוקרטית, עם חוקים ומערכת חוקים, לא רוצים שהאזרח יעשה דין לעצמו. עם האזרח אנחנו נבוא חשבון. אבל מה שהאזרח לא יכול לעשות, יש חשיבות, לטובת הציבור, שחבר הכנסת יעשה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
סליחה, אני מציגה חוק. אנחנו עושים את זה באופן רציני. אחר כך תשאלו אותי כל שאלה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
יוראי, אני עוד לא שם. אתה - - - לצטט את היועמ"שית: מקלט לעבריינים. כל הזמן אמרת, צעקת לי בכנסת. אז בוא תקשיב, כי אני רוצה לדבר עליה. מכל מלמדיי השכלנו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני רוצה להבהיר את הפער ואת ההבדל המהותי בין החסינות המהותית, שזה חסינות, פטור מאחריות פלילית וחסינות מפני פעולה משפטית במסגרת ולמען מעשה, אמירה, הבעת דעה, במסגרת ולמען מילוי תפקיד בכנסת או מחוצה לה, לבין החסינות הדיונית. מה זה חסינות דיונית? חסינות דיונית – זה אחרי שמוגש כתב אישום. זה אחרי שאדם, אחרי שחבר הכנסת ביצע עבירה פלילית שהחסינות המהותית לא חלה עליה.
שימו לב, תתקדמו רגע עם חוק החסינות, רק כדי שיהיה לכם מידע שלם. אנחנו מדברים על חסינות מפני חיפוש, לדוגמה, ראיתי התייחסויות בחוות הדעת. החסינות של חבר הכנסת מפני חיפוש – שאפשר להתווכח עליה, אבל ההיתר לבצע חיפוש לחבר הכנסת זה אך ורק בעבירות של ריגול ובגידה, חשוד בעבירות לפי סימנים ב' או ד' בפרק ז' לחוק העונשין. זה עבירות ריגול בגידה. אלה העבירות היחידות שניתן להוציא צו חיפוש כנגד חבר הכנסת: בגידה או ריגול. אנחנו לא שם. אנחנו לא מתירים פה עבירות בגידה או ריגול. תכף נגיע גם לזה, ותכף נגיע למקרי קיצון והאם אנחנו מסיקים ממקרי קיצון משהו.
אני עוברת איתכם הלאה. חסינות בפני האזנת סתר, סוג העבירות, איך זה נעשה, פחות משנה לי. מעצר – לצערם של אנשים שחשבו שיראו אותי במעצר. חבר הכנסת, אגב אני אומרת, בגילוי נאות, כפי שאמרתי במליאה: החוק לא חל עליי. אני מסתדרת בלי החוק. אני יודעת להגן על עצמי גם בלי הוראות החוק, אלא עם החוק הקיים, כי אני עובדת לצידו ולאורו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא. אני שומרת על עצמי גם בלי החוק. מה לא ברור? החוק לא חל עליי. אני באה לשמור עליך, על קריב, על נעמה לזימי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
למה? למה? לימור, את שואלת באמת למה? למה אנחנו יושבים ועוסקים בחוק הזה, שזה בעצמנו, במקום לעסוק באזרחים – זה למה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
למה אין חסינות לעם מפני נבחרי הציבור שבאופן שערורייתי עוסקים בעצמם. זה למה.
היו"ר אופיר כץ
¶
יש פה חוק, שכמובן יש פה כאלה שבעדו, כאלה שנגדו. הוא רק בטרומית, והיא מנסה להסביר את זה בצורה הכי עניינית והכי מקצועית. אם יש לכם אמירות שהכנתם מראש, שלא קשורות לחוק, ואתם צריכים להגיד אותן, אז תחכו בסבלנות, יהיה לכם את הזמן להגיד אותן ב-3-2 דקות שלכם, ואז אני מניח שתצאו. היא מנסה להסביר את החוק שלה. אני אאפשר לכל אחד ואחד מכם.
היו"ר אופיר כץ
¶
אני אאפשר לכם. אם יש לך שאלות בשביל טלי או היועצת או למשרדי הממשלה, תרשום אותן, אני אאפשר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אסיים, ותראה שאני עונה לך עוד לפני שתשאל.
תראה, סעיף 3 לחוק החסינות מתייחס למעצר של חבר הכנסת: "חבר הכנסת לא ייעצר, אלא אם נתפש בשעה שעשה" – באותו רגע, עובר למעשה – "מעשה פשע שיש עימו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה". זאת הסמכות היחידה לעצור חבר הכנסת, שיהיה פה ברור לכולם.
היו"ר אופיר כץ
¶
דוידסון, אם יהיו שאלות באמצע, אנחנו לא נסיים. היא מציגה חוק. מה לעשות, להציג חוק זה לא דקה. אני אאפשר לך כמובן.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני רוצה להבהיר לכם בהקשר הזה. כפי שאמרתי בפתח הדברים, אני לא סתם מתייחסת לחוק הקיים. כדי להבין את הצעת החוק, צריך להבין את המסגרת ואת הפער וההבדל וההבחנה בין חסינות מהותית לחסינות דיונית. מה קובע סעיף 4? מקריאה לכם אותו כלשונו, כדי שתבינו מה ההבדל, אני מתייחסת לחוק הקיים: "כתב אישום נגד חבר הכנסת" – ואני בכוונה מדגישה – "בעבירה" - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
יוראי, אני מסביר שוב: זה הצגת החוק. מותר לה להציג את החוק באריכות ובצורה מקצועית. מה לא בסדר בזה? למה זה מפריע לכם שהיא מציגה בצורה כל כך מקצועית?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
כי קודם כל צריך לדבר על המהות. זה דיון ראשון, בוא נדבר על המהות של החוק הזה בתקופת מלחמה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
לא. בתקופת מלחמה, חברי הכנסת עוסקים באיך להגדיל את הכוח שלהם והגנות עליהם.
היו"ר אופיר כץ
¶
אם הייתה לך הצעת חוק והיית מבקש להציג אותה באריכות, תאמין לי שלא הייתי חותך אותך באמצע.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
הלוואי שהיו מאשרים את החוקים לאלמנות. מה עם החוק לאלמנות, אופיר? הלוואי שהיינו מתכנסים בשביל זה.
היו"ר אופיר כץ
¶
פנינה, אני חושב שמה שעשיתי ליתומים ולאלמנות – יש לך עוד כמה שנים להיות פה כדי להגיע לרבע מזה. תודה. ואל תפריעי לי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
כמה נוח להעיף, נכון? ביקורת – לא רוצים לשמוע ביקורת. דיקטטורה בהתהוותה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
ככה לא יוכלו לחקור. לא יוכלו לעצור. לא יוכלו. תגידו, לאן אתם עוד שואפים? לא הבנתי. לאן? לאן? מקלט לעבריינים המקום הזה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
כאילו לא די בחסינות שלנו. אני אומרת לך, שאם החוק הזה יעבור, כולנו - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
זה חוק שלא מאפשר פתיחה של חקירה – כי חברי הכנסת מורמים מהעם, לימור? את מורמת מהעם? אנחנו מורמים מעם? הגענו לפה כדי לשרת את העם, לא להיות מעל העם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שימו לב לדקויות של המילים שאני מקריאה: "כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה". מה המשמעות? אם סעיף 1 – שהוא החסינות המהותית – חל, אי-אפשר להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת. זה כל כך ברור שאני לא מאמינה שנדרשתי לשינוי חקיקה. מתי נדרשים לשינוי חקיקה? כשאתם רואים עיוות בפרשנות כל כך בסיסית של החוק, לכדי פגיעה בכבוד הפרלמנט ובעבודה החופשית של הפרלמנט.
כאמור, החסינות הדיונית היא חסינות אחרי שמוגש כתב אישום. אם הוגש נגדך כתב אישום, אתה יכול לבקש מהכנסת לתת לך את החסינות. אני לא שם. אם יוגש נגדי כתב אישום חלילה, אז אני לא שם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא עונה לשאלה. תתאפק. תצא, תחזור עוד חצי שעה.
תקשיבו לי טוב. עד לפני שנתיים לא זומנו חברי הכנסת לחקירה, לא על עבירה של הפרת איסור פרסום. לדוגמה, יו"ר הכנסת סיפר לעם ישראל, כפי חובתו – אחד הדברים החשובים שעשה בנאומים בכנסת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה – סיפר במליאת הכנסת, תוך הפרת צו איסור פרסום, בשום שכלו, בתבונתו, תוך חובתו, במילוי תפקידו, למען מילוי תפקידו, סיפר לעם ישראל באיזה תחבולות חקירה ביזיונית הופכים אדם לעד מדינה. טוב וחשוב שעם ישראל יידע את זה. והוא ראה לעצמו חובה. אגב, אנחנו יכולים להתווכח על זה בהקשר הזה, נכון, אתם יכולים לחשוב כך, אני יכולה לחשוב אחרת. עצם החשיבה האחרת מלמדת שמאוד מורכב לדעת מה במסגרת מילוי תפקיד ומה למען מילוי תפקיד. כך עשה.
ולמה אני אומרת לכם את זה? לא שאני האישו פה. לדוגמה, יש לנו חבר הכנסת, שלפי הנטען – ואני אניח לטובתו את חזקת החפות המוחלטת, אבל אניח לצורך השיח את המעשה – שחשוד בהדלפת פרוטוקול מוועדת החוץ והביטחון.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
גם זה. תקשיבי, אני הרי לטובת העניין. את מתפרצת בלי להקשיב. אותו חבר הכנסת שחשוד במעשה הזה, אני אומרת לך שהוא עשה את זה למען מילוי תפקידו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שרון, אני לא רוצה שיוציאו אותך, כי לפי ההערות שהערת לי כשהצגתי את החוק בטרומית אני מבינה שחשוב לך לשמוע את מה שאני אומרת. אני לא מחפשת את הדוגמה הזו או האחרת. אני לא נכנסת לשיקול הדעת – המוטעה או לא מוטעה – של חבר הכנסת, כי הוא סוברני כמוני. אם חבר הכנסת הדליף פרוטוקול כי הוא חשב שטוב שעם ישראל יידע את זה או חובה שעם ישראל יידע את זה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מול כל הצעקות, שלל ההערות האלה, אני רוצה רגע לשים משהו אחד שמבחינתי הוא מובהק: זאת הכנסת, אנחנו חברי הכנסת. אומנם בזים לנו. אומנם משכללים את הבוז לנו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
סליחה, בכל הכבוד. בכל הכבוד לך דני, אל תדבר אליי ככה. אל תדבר אליי ככה. לא אדוני, לא, ממש לא.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אסביר לך. אנחנו בדיוק בעוד דקה נעשה הפסקה. אני רק רוצה לומר משהו אחד בהקשר הזה, גם לך יוראי וגם לסימון, ששאלו אותי על מעל החוק או נגד החוק. אני רוצה להקריא לך משהו. גם שופטים הם לא מעל החוק. אתה יודע מה קובע חוק העונשין בסעיף 34כ?
"נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו". שופטי ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא מדברת, מה הקשר? ממש לא. אני מביאה לידיעתך את העובדה שיש ערך לחסינויות ואפשר להתווכח עליהן. ועכשיו אני עושה הפסקה, אני אמשיך אחרי.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
בואו נפסיק להתעסק בשטות הזו ונדאג למשפחות החטופים. אנחנו צריכים עכשיו הגנה על עצמנו, על חברי הכנסת? זה מה שחסר לנו?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
זה מה שצריך. יש דברים שהם יותר חשובים מהחוק המושחת הזה שלך. באמת, כל כך אטימות, שחיתות, ניתוק, סתימות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
עצם העלאת החוק – זה חוק שאמור לטפל בחברי הכנסת, על ידי חבר הכנסת פרטי, וזה לא אמור להיות על ידי יו"ר הכנסת ולא בתקופה הזאת. זה פשוט ביזיון לנו. זה כתם. זה כתם על הכנסת הזאת, בתקופה הזאת בפרט.
מרב סבירסקי
¶
כשהתלבטתי האם צריך להגיע הנה או לא צריך, כי אנחנו בתוך מתווה וכביכול הכול בסדר – נכון דני? – אז זאת בדיוק הסיבה. מזל שאנחנו פה, ומזל שאנחנו לרגע לא נפסיק לבוא הנה עד שאחרון החטופים יהיה פה, כי רק בזה צריך להתעסק, עדיין רק בזה צריך להתעסק.
"המתחיל במצווה אומרים לו גמור", נכון? התחלתם. הגיע הרגע, שבו סוף-סוף, הרבה יותר מדי מאוחר, התחלתם לעשות את הדבר הנכון, שזה לחתום על המתווה ולהתחיל לממש אותו, ואנחנו רואים בדיוק מה קורה. אנחנו רואים את האושר הגדול בעם. אנחנו רואים את האושר הגדול שלנו; וגם אני אגיד, ברמה אישית, את הכאב הגדול על מה שהיה יכול להיות אם הדברים היו מתנהלים פה אחרת.
אנחנו פה, ונמשיך לבוא הנה, ונמשיך גם להיות בכל דיון שהוא כדי להזכיר לכם מה חשוב. כרגע אנחנו בהתחלה של המתווה, אנחנו יודעים שיש אין-סוף אפשרויות לטרפוד המתווה, ולזה אסור לקרות. זו האחריות של כל אחד ואחד מנבחרי הציבור שנמצאים פה, לוודא שהמתווה מתחיל וממשיך ומתקדם, וששלב ב' כבר ידובר ויתקדם ויתממש, עד שאחרון החטופים יהיו פה.
עד אז אנחנו נהיה פה שוב ושוב, בכל דיון, נזכיר מה הכי חשוב. תודה.
יזהר ליפשיץ
¶
אני בן של יוכבד ליפשיץ ששוחררה ביום ה-17 ועודד ליפשיץ שעדיין נמצא בעזה וחלק מהרשימה המדוברת. אני מוכרח להגיד, נכנסתי לוועדה וזה לא היה פשוט, כי באתי עם כל הדרייב הפנימי שלי, שזה הרשימה, וישחררו, וארבל, ומדינת ישראל עם ראש הממשלה נעמדו על הרגליים האחוריות והביאו לנו עסקה, שהייתה אמורה להיות פעימה אחת בשבת ואפילו עוד פעימה. שאפו לכולם.
יזהר ליפשיץ
¶
דני, לפחות אתה אל תפריע לי.
ואז נכנסתי לפה, ופתאום הבנתי שאני לא מבין. אני באמת אומר לכם, פשוט, אני אגיד את זה בעדינות: תתחברו לוייב. תתחברו לוייב. יש פה משהו כל כך גדול. משחררים פה מרצחים. משפחות כאובות על זה. ומשחררים פה חטופות, שזה הבנות של כולנו. פשוט תתחברו לוייב. אנחנו ב-6 באוקטובר פה – זאת הייתה תחושה שלי כשנכנסתי לפה, ובלי שום ביקורת על חוק כזה או אחר.
בואו נאחל למדינת ישראל שתזכה לראות באמת 6 חטופים משתחררים עכשיו, ובואו נרים לאלה שמהיום ה-54 ועד 470 לא הייתה לנו עסקה חתומה. והינה, יש לנו עסקה חתומה, והינה אנחנו מתעקשים עליה. אנחנו לא נשכח את אותם 35 שנרצחו בדרך ונתרכז במה שאפשר לעשות עכשיו מהיום בהווה ולעתיד, וזה לשחרר עד אחרון החטופים ולהיות ביחד בכאב ויחד בשכול ויחד בשמחה המטורפת. אנחנו בתוך הריאליטי הכי סדיסטי מרגש שאפשר היה לדמיין. מציע לכם להתחבר לזה בפנים של הפנים של הפנים. תודה רבה.
דני אלגרט
¶
אני אגיד לכם להתחבר לדברים אחרים מאשר יזהר, שכנראה לא רוצה להתחבר אליהם. אנחנו כבר לא משפחות חטופים. אתם יכולים לשכוח את המושג הזה. אנחנו משפחות של המופקרים בעזה. אני מציע להשתמש בטרמינולוגיה הזאת: משפחות של המופקרים בעזה. אין שם חטופים. חטופים היו שם אולי ביום שחטפו אותם. מאז ועד היום הם מופקרים – ולכן אנחנו משפחות המופקרים בעזה.
היום אנחנו רואים את תמונת סיום המלחמה, איך כל העזתים חוזרים הביתה. זאת תמונת סיום של כל מלחמה. אתם יודעים, בסוף כל מלחמה אנשים חוזרים הביתה. המלחמה בעצם הסתיימה, עזתים חזרו הביתה. נתניהו הצליח. מלחמת התקומה שלו הצליחה. אבל התקומה האישית שלו הצליחה. הוא נשאר בשלטון. הוא החזיר מנדטים. הוא לא הקים ועדת חקירה. והוא שולט בהליך המשפט שלו. אלה היו מטרות המלחמה של מר בנימין נתניהו. אלה היו מטרות המלחמה של ראש הממשלה: תקומה אישית – והוא הצליח.
ואני אומר – שביבי ניצח וישראל הפסידה. אנחנו הפסדנו, כי חמאס נשאר בשלטון, גם צבאית וגם מדינית. החטופים או המופקרים לא בבית. לא עמדנו במטרות המלחמה שלנו, של ישראל. לעומת זאת, המטרות של חמאס להישאר בשלטון ולהמשיך להחזיק חטופים כקלפי מיקוח, הוא עומד בהן. זאת אומרת, אתם פה עכשיו, תבינו למה התכוון נתניהו עם האמירה של "ניצחון מוחלט".
זה היה הניצחון המוחלט שלו, המלחמה האישית שהוא ניהל, והוא מנהל. הוא השתמש בחטופים כדי להשיג את המטרות שלו, והוא הפקיר אותם. הוא השתמש בחיילי צה"ל, שהוא הפקיר אותם, למטרות חסרות תכלית ברצועת עזה. הוא השתמש בתושבי העוטף, שהוא הפקיר אותם והפך אותם לפליטים. הוא השתמש בתושבי הצפון, שהוא הפקיר אותם והפך אותם לפליטים. הוא השתמש בכלכלה הישראלית. הוא השתמש בחברה הישראלית. הוא השתמש בכל האמצעים שהמדינה יכולה לתת לו, כדי להמשיך ולהפקיר אותם שם.
והיום עוד מדברים, האם יחזירו, שלב ב', שלב זה, כל מיני שלבים. בעסקה האחרונה – אני מדבר על נובמבר, כשהגיעו החטופים, ב-23, בפעימה האחרונה – היו אמורים להחזיר נשים. נתניהו החליט שהוא לא מקבל את ההצעה של חמאס לקבל את הגברים במקום הנשים, הגברים המבוגרים. התוצאה של הדבר הזה הייתה שכל הגברים המבוגרים שהיו אמורים להשתחרר מתו. כולם. אף אחד מהם לא חי. וחלק גדול מאותן נשים שהיו אמורות גם כן כביכול להשתחרר, לא בחיים. במאי הייתה גם עסקה. חלק גדול מהאנשים המבוגרים שהיו אמורים להשתחרר בעסקה של מאי טורפדה – בגלל צור כי מחצבתנו? איך הוא קרא לפילדלפי? – הטרפוד, שבן גביר התגאה בו כל כך.
החטופים המבוגרים יכלו לחזור בחיים. אבל אנחנו טרפדנו את העסקה וכולם מתו. כולם. אנחנו יודעים היום מה הרשימה של החללים שצריכה להגיע. יזהר, אני לא אדבר בשמך, אני אדבר בשמי. אחי הופקר למוות. הוא היה יכול לחזור בנובמבר כשאמרו לא להחזיר. הוא היה יכול לחזור במאי כשאמרו שטרפדו את העסקה. והיום אנחנו כנראה מקבלים אותו חלל.
אל תשכחו שהבטיחו לנו שלחץ צבאי ישחרר את החטופים. אתם זוכרים? הייתה אמירה כזאת. אנחנו התראיינו, אמרנו: לא, לחץ צבאי יהרוג אותם, אל תפעילו לחץ צבאי. ואמרו לנו: לחץ צבאי ישחרר אותם. הלחץ הצבאי הרג באופן רשמי עד עכשיו 33 חטופים, וכנראה שאלה שעומדים לחזור בעסקה הזאת כחללים גם כן מתו כתוצאה מלחץ צבאי. למעלה מ-40 חטופים מתו כתוצאה מהלחץ הצבאי. מי ייתן את הדין על זה, על ההנחיה הזאת שהרגה 40 חטופים? מי צריך לתת את הדין על ההנחיה הזאת שהרגה 40 חטופים? אז יגידו: הרמטכ"ל, הצבא. איך אמר עמית הלוי, חבר הכנסת? הצבא שלנו לא מספיק טוב, אין לו מפקדים טובים ובגלל זה מתו החטופים בלחץ הצבאי.
דני אלגרט
¶
מישהו צריך לתת את הדין על ההנחיה הזאת שהרגה 40 חטופים. מישהו צריך לתת את הדין על זה. אז אתם יושבים פה עכשיו כמו חבורה של פחדנים ורוצים לתת לעצמכם חסינות?
דני אלגרט
¶
מוחלטת, על הכול. חסינות מוחלטת? ממה אתם פוחדים? תסירו כולכם את החסינות אם אתם אנשים ישרי דרך. תסירו את כל החסינות שלכם אם אתם אנשים הגונים, אם אתם אנשים לא מושחתים, אם אתם אנשים שרוצים לתת דוגמה אישית לציבור. תסירו, כולכם. תדונו על הכנסת בלי חסינות. לא תרוצו לקבל חסינות כוללת על כל מה שאתם עושים. ממה אתם פוחדים?
ממה את פוחדת, טלי גוטליב, שאת מעלה כזה חוק?
דני אלגרט
¶
מה את מסתירה בארון? איזה שלדים יש לך שאת היום באה לעשות חוק לתת לך חסינות כללית? איזה שלדים את מחזיקה בארון?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
למה אתה מרשה לעצמך לדבר ככה? למה אתה מרשה לעצמך לדבר ככה? מה אתה חושב שאתה משיג בזה, דני? למה?
דני אלגרט
¶
רק מי שיש לו מה להסתיר או שיש לו תוכנית לבצע עבירות מבקש חסינות כללית. אנשים ישרי דרך, אנשים נורמליים, לא מחפשים חסינות. אנשים ישרי דרך לא מחפשים חסינות בכל מחיר. אבל אנשים שיודעים שהם חיים בסביבה מושחתת, אנשים שחיים בסביבה שהם אולי חושבים שהם לא מספיק חזקים והם התפתו לעשות עבירות - - -
דני אלגרט
¶
אנחנו נשפוט אתכם, ואתם תיתנו את הדין על כל מה שעשיתם. אתם תיתנו את הדין על ההפקרה. אתם תיתנו את הדין על המלחמה. אתם תיתנו את הדין על המחדלים. אתם תיתנו את הדין על הכול. הכוח הוא לא הפתרון, ואתם משתמשים בכוח שכביכול יש לכם כדי לפתור לכם את הבעיות. אתם לא אנשים ישרים. אתם אנשים שמחפשים חסינות. אתם אנשים שמסתתרים מאחורי החוק. ואתם אנשים שחושבים שאם בחרו בכם, אז היום יש לכם מדינה.
לא, לכם אין מדינה. למדינה יש אתכם. לכם אין מדינה. המדינה היא לא שלכם. ואנחנו רואים את זה בסקרים, ואנחנו רואים את זה בכל המקומות, שכל מה שאתם עושים היום זה תפוס כפי יכולתך לפני שיעיפו אתכם. ואנחנו נעיף אתכם. אנחנו נעיף אתכם. ואנחנו נסגור את הפעילות בבית הזה. והינה, אני אומר לכם שאני יכול עכשיו להפסיק את הוועדה הזאת ואתם לא תתפקדו. ואנחנו נעשה את זה, כי אנחנו העם ואתם נשלחתם לפה על ידינו. אתם לא ירדתם לפה מהר סיני ולא אלוהים שלח אתכם לפה. אתם נשלחתם לפה על ידינו. אנחנו הצבענו כדי שאתם תגיעו לפה, ולא יכול להיות שאתם תפנו את עצמכם נגדנו. מספיק מה שעשיתם בשנה וחצי הזאת. תחזרו בתשובה. תחזרו בתשובה.
גם דוד המלך, אדוני, כשבא אליו נתן הנביא וסיפר לו את הסיפור על אוריה, אמר לו: חטאתי לאדוני. חטאתי לאדוני. זה מה שהוא אמר לו, והוא נחשב לבעל התשובה הכי גדול, דוד המלך, למרות שהוא היה מלך עריץ והרג וחיסל ופשע, ומה הוא לא עשה בכל תקופת המלכות שלו. אבל כשבאו אליו בסוף והוא אמר: חטאתי לאדוני – אז הוא הפך להיות בעל התשובה הכי גדול בעולם. נכון אדוני? אתה מסכים איתי, ממלא מקום היושב-ראש? איפה אופיר פינס? ברח?
דני אלגרט
¶
אתם היום במקום שצריכים להגיד חטאתי לשם. חטאתי לשם. לא להיות בן גביר שרוצה להקריב את החטופים כקורבנות אדם למען ביטחון בעתיד. לא. אתם עובדי אלילים, שהיום אתם צריכים לדעת לעצור ולהגיד: חטאנו, פשענו, אנחנו לא ממשיכים בדרך הכופרת הזאת, בדרך עבודת האלילים הזאת.
תעצרו ותחזירו את כולם. תעצרו ותחזירו את כולם. לא יכול להיות שאנחנו נמשיך ונהיה מופקרים שם ואתם תמשיכו לשבת פה ולדון בתנאים שלכם, לדון בחסינות שלכם.
דני אלגרט
¶
אתם בונים לעצמכם פה חומת מגן – ומפקירים את החטופים. רוצים חסינות – ומפקירים את החטופים. תתביישו לכם. תתביישו לכם. איך אתם מסתכלים במראה? איך אתם קמים בבוקר ומסתכלים במראה, ואומרים: עשינו את המחדל הכי גדול למדינת ישראל מאז השואה? והיום זה יום השואה הבין-לאומי. היום זה יום השואה הבין-לאומי. אני הולך עם הטלאי הזה כבר 480 ימים, על השואה שקיבוץ ניר עוז עבר.
ואיפה ראש הממשלה? מישהו מכם ייתן לי תשובה רצינית – הינה, יש לך הזדמנות, טלי גוטליב, להגיד לי – למה ראש ממשלת ישראל לא הגיע לקיבוץ ניר עוז? למה ראש ממשלת ישראל לא מגיע לקיבוץ ניר עוז? ברגע שראש ממשלת ישראל - - -
דני אלגרט
¶
הוא רץ לקונגרס לתת סטנדינג, ובן, אשתו שם, עם כל חברי הקונגרס. הוא רץ לחרמון הסורי. הוא רץ בשבת לפגוש חטופים בבית חולים. הוא רץ לכל המקומות שכביכול יכולים לספק לו איזשהו מעמד, כדי לקיים את מלחמת התקומה האישית.
דני אלגרט
¶
הוא יודע שניר עוז זה סמל ומודל המחדל והוא לא רוצה תמונה בגב של הקמפיין הזה. הוא לא מגיע לניר עוז. אם הוא יבוא ויעמוד ויסביר למה הוא לא מגיע לניר עוז, המסך יעלה. המסך יעלה – ואז אנחנו נבין כמה הוא הפקיר אותנו, כמה הוא הפקיר את חיילי צה"ל, כמה הוא הפקיר את מדינת ישראל. הוא לא מגיע לשם – כי הוא פחדן, כי הוא לוזר, כי הוא בן אדם שלא מוכן - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא רק שיש גבולות. יש לי גם מנעד ערכים לא פחות משלך. אני לא אקרא לך עובד אלילים, ואתה קורא לי עובדת אלילים.
דני אלגרט
¶
אני נדרתי נדר שאני לא איפגש עם ראש הממשלה, אני לא אתן לו את התענוג הזה לקבל איתי תמונה ולהגיד שהוא היה עם משפחות המופקרים. אבל אני מוכן להפר את הנדר הזה, ולקחת את ראש הממשלה איתי, יד ביד, לניר עוז, להכניס אותו לחדר של אחי, להראות לו את הממ"ד, להראות לו את 8 הכדורים שתקועים שם בדלת, להראות לו את הדם שיש על הרצפה ועל הקירות, להראות לו את כל הבתים השרופים בניר עוז, להראות לו מה הוא עשה לנו ב-7 באוקטובר 2023.
היו"ר אופיר כץ
¶
אני אגיד לך מה הצביעות שלך. את באת ושאלת שאלות ענייניות. ראית מה קורה בטוויטר – פתאום הפכת את זה: "איך אנחנו דנים בזה?". אז למה הגעת ושאלת שאלות?
מירב כהן (יש עתיד)
¶
ממש לא ראיתי מה קורה בטוויטר. אנחנו יודעים שאנשים חטופים. זה לא ראוי לעשות על זה עכשיו דיון.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
מה קורה בטוויטר, אדוני היו"ר? אנחנו מקשיבים פה לאנשים ולא כל כך רואים מה קורה. אולי תגיד לנו מה קורה שם?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אדוני היו"ר, לא הבנתי. אתה בטוויטר תוך כדי הדיון? בוא תגיד לנו מה קורה שם.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אתה תוך כדי זה מצייץ? איפה? תגיד מה יש בטוויטר. בוא תגיד, בוא תגיד. אתה העלית. מה היה שם?
מירב כהן (יש עתיד)
¶
- - אבל חיכיתי לתור שלי, והיא לא הפסיקה לדבר על דברים לא רלוונטיים, לא חשובים למדינת ישראל. לא נתת לאף אחד להתייחס.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)
¶
אבל אתה יודע מה? אתה אלוף הסיסמאות. אין לך שום משהו באמת ברמה. משהו. כלום. כלום. שום דבר, עומק. הכול רדוד.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
איפה הגבולות שלך, טלי גוטליב? אח של חטוף בעזה, מופקר, ואת מדברת על עצמך ועל החסינות שלך ועל היכולת שלך לבצע פשעים בחסות החוק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כי מה בעצם רואים פה? רואים פה סיסמאות. אף אחד לא רוצה באמת לדון פה, בתוך המקום הזה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם ענייני על הפרק, והחוק לא חל עליי, אז אני רוצה להבהיר לך, שאלת אותי איפה הגבולות שלי. בשונה ממך אגב, שאתה משקר בקבוע, לדוגמה במליאת הכנסת - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אנחנו לא צריכים לשמוע. לימור, אנחנו יודעים לקרוא, לא צריכים לשמוע. אבל יש חוק, לא צריכים לשמוע.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
כל החומרים שיש פה על השולחן זה הכנה לקראת החוק. אנחנו רוצים להביע את הביקורת שלנו על החוק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אתן לכם דוגמה. אם לשם הדוגמה אני אביא את עצמי, אז אני אביא את עצמי. הרי אף אחד לא יכול לחשוד בי – לא בעבירות שחיתות, ולא בעבירות שוחד. אנחנו לא שם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני יכולה לעשות משהו אחר, לדוגמה, ואני אומרת שאני לא בוחרת לעשות את זה. לשמחתי, הצעת החוק שלי עברה את ועדת השרים, ואני שייכת לקואליציה. אני יכולה להציג, להקריא לכם את החוק ב-2 דקות. אתם תשמיעו את דעותיכם. תגידו לי לתקן. אני לא רוצה לתקן, אני לא אעשה שינוי, אני כן אעשה שינוי. אני כבר אגיד לכם היום איזה שינוי אני הולכת לעשות בהצעת החוק הזאת. תגידו מה שאתם רוצים – ובסוף יש לי רוב קואליציוני.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
תציגי את החוק. תפסיקי "אני, אני ואני". תציגי את החוק, כי גם לי נמאס לשמוע "אני, אני ואני".
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני מביאה את עצמי. אני יכולה להתייחס אליך. אתה רוצה? אתייחס אליך, בבקשה. להזכיר לך דברים שהיועמ"שית הייתה צריכה לחקור אותך עליהם? אני יכולה. אבל אני לא עושה את זה. תראה את הדבר הבא, אני לדוגמה חשפתי, בניגוד לחוק שירות הביטחון הכללי, איש שב"כ. אני חשפתי אותו בכוונת מכוון. בכוונת מכוון.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
זה נראה לך אחראי? אני באמת שואלת. אני שואלת את זה מה-DNA שלי, של אשת ביטחון.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני לא מצליחה להבין. שנייה. אופיר, יש עכשיו הליכים שמתנהלים נגד חברת הכנסת גוטליב - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
- - הליך אזרחי שעליו היא רוצה לדבר עכשיו, של דיבה, והליך של חקירה פלילית. עם כל הכבוד, אתם עושים כאן עכשיו מעשה שלא ייעשה ומזהמים פה הליכים שעכשיו תלויים ועומדים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתם לא נותנים לי להציג אותו. אני רוצה להגיד לכם משהו אחד, זה לא מחדל אותי ההפרעות שלכם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שישתה גם 6 אם הוא צריך, בסדר? אני רוצה להסביר לכם לעניין חשיפת איש שב"כ. תחשבו, יושב פה אח של חטוף - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
יש כרגע הליכים שהם נגד טלי גוטליב, הליך אזרחי והליך פלילי. אני לא מצליחה להבין את האירוע הזה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אבל כרגע היא מדברת על הליך שתלוי ועומד. עכשיו יושב שופט וצריך להחליט אם יש לה או אין לה חסינות. זה נראה לך הגיוני מה שקורה פה עכשיו, אופיר?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לא, יקירה, זה ממש ממש פשוט. חבר הכנסת שיש נגדו הליכים לא יכול לקדם הצעת חוק שנוגעת אליו, גם בעקיפין.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
עכשיו אני רוצה להבהיר לכם מה עומד בבסיס הצעת החוק ולמה החוק לא חל עליי? ושרון – תתאפקי, מה לעשות. תראו, אני רוצה להבהיר לכם, כשאני עושה מעשה שהוא פלילי - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
את יכולה להתווכח על המעשה. אם אני הייתי חושפת לדוגמה משהו שבאמת שום היגיון לא עומד בו, גם על זה יכולנו להתווכח. אבל אני רוצה להגיע למאורעות תופת אוקטובר, ואני אומרת לך שאת בחיים לא תגיעי, באופן שבו אתם מתנהלים, בחיים לא תדעו מה היה באוקטובר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
קודם כל, אצל חברי הכנסת אף אחד לא מסוגל בכלל להתייחס לשב"כ הקדוש. צמרת השב"כ מקודשת.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אופיר, אתה שותף לכל האירוע הזה. אתה מבין את האירוע. אתה שותף ונותן לזה יד.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לא, אני מדברת על שקיפות. זה נקרא ועדת חקירה ממלכתית. תאמיני לי, תקבלי את כל השקיפות – גם על רונן בר, גם על כולם, גם על בן גביר.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
החוק מדבר על חסינות חברי הכנסת. אז דברי על הנושא. מה קשור כל הסיפורים האלה?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
טלי, את אומרת דברים לא מדויקים. עשרות נאומים את טענת על ראש השב"כ, שזהותו ידועה - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בהקשר של ועדת חקירה שאתם מדברים עליה, הרי יש הצעת חוק שלי לוועדת חקירה. אני רוצה לומר לכם משהו אחד. אני, בוועדת החקירה הזאת, אם אתם תרצו אי-פעם לדעת מה היה בתופת אוקטובר – כי כל בר דעת יודע ש-4,800 מחבלים לא פורצים את גבולות ישראל - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
בואו נקרא את מסקנות ועדת אגרנט וועדות האחרות שהיו כאן ותוכלי ללמוד מה קרה בכל מיני מלחמות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
את לא שומעת אותי – כי חצי שעה אני לא דיברתי, כי הייתה הפסקה; ותוך כדי שדיברתי הקפדת להפריע לי. אז עם כל הכבוד.
היו"ר אופיר כץ
¶
אתם מפריעים לה. כבר יכולנו להתקדם. יש פה ארגונים שהטריחו את עצמם והגיעו בשעה 11:00.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
עד 10 דקות מעכשיו את תדברי על עצמך ואחרי זה תדבר על החוק?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
טוב, אני הבנתי את הדיון הזה. אני רוצה רגע להגיד לך, אדוני היושב-ראש. אני הולכת חזרה לסקירת הרמטכ"ל.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני מרגישה שזה מבייש את המקום הזה, לא רק לדון על החוק הזה ששם את כל חברי הכנסת מעל החוק, הופך את חברי הכנסת לעיר מקלט לעבריינים.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אופיר, אני באמת לא ראיתי את הטוויטר ולא מעניין אותי מה כתבו שם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני רוצה רגע להבהיר לכם. עד לפני שנתיים, כפי שאמרתי, וקטעתם אותי, לא זומן חבר הכנסת, גם לא על עבירה של הפרת הוראה חוקית, הפרת צו איסור פרסום. למה? כי משטרת ישראל ידעה בשום שכלה ותבונתה שזאת המשמעות של חסינות הפרלמנט. אנחנו נאפשר לחברי הכנסת. הם לא מורמים מעם, כמו ששופטים לא מורמים מעם. גם לשופטים יש חסינות מוחלטת, אז מה? גם על דברים, גם על פשיעה ועל עבירות פליליות שהם עושים בתוך תפקידם וגם בחריגה מסמכות בתפקידם – ויש חסינות.
אנחנו, חברי הכנסת, שבחוק יסוד נקבע שיש לנו חסינות, מוצאים את עצמנו נרדפים. אם זאת הייתה נרדפות לכל חברי הכנסת באשר הם, ניחא, באמת. אם אני הייתי שומעת את נציגי אכיפת החוק, ובראשם היועצת המשפטית – ואני לא שמה את עצמי, החוק הזה לא חל עליי, את יכולה לפעול בהתאם לתבונתך גברת היועמ"שית ונציגתה כמובן, את יכולה לפעול בהתאם למה שאת מבינה, כמו שאני פועלת בהתאם למה שאני מבינה – מילא אם הייתי רואה שאתם מזמנים לחקירה אנשים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית שביצעו בוודאות עבירות פליליות, לכאורה, אז הייתי אומרת ניחא.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לדוגמה, היועצת המשפטית לממשלה זימנה לחקירה את צביקה פוגל. צביקה פוגל אמר שצריך למחוק את חווארה. ככה הוא אמר. גם את וגם אני יודעות, כי שתינו משפטניות, שסעיף 1 לחוק החסינות אומר שעל אמירה חד פעמית ואקראית החסינות חלה – ובכל זאת זימנתם אותו לחקירה ושנייה אחר כך סגרתם את התיק.
אני אומרת לך, שאם אני הייתי יכולה להשפיע על צביקה באותו רגע, הייתי אומרת לו: אתה לא הולך. מה אתה הולך? מה אתה הולך? מבזים אותך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מקום שבו הגבולות לא נשמרים, הכבוד שאני רוחשת למי שנמצא במקום של הכרעה – אם אני לא ארכוש כבוד ואמון, אני אצטרך לשמור על גבולות גזרת החוק הברור כל כך. כשאתם זימנתם את צביקה פוגל ככה – מחכות לו המצלמות, והוא בא ובאמת אמר אמירה - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ואז סגרו לו את התיק, הכול בסדר. את רואה, אפשר להאמין ואפשר לתת את האמון ברשויות החוק. הלך, הוכיח, נגמר הסיפור.
(היו"ר ארז מלול, 12:09)
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא מתווכחת, אני רוצה להבהיר לכם. אם המשטרה, ואני אומרת – והעומד בראשות אכיפת החוק הייעוץ המשפטי לממשלה היה שומר ולא מנצל את כוחו לרעה כדי להרתיע, לחדל, להשפיל, לבזות, לנסות להטיל אימה ולסתום פיות לחברי הכנסת מהצד הימני של המפה הפוליטית, לא היינו נדרשים להצעת החוק הזאת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
נתתי רק דוגמה אחת לזימונים הזויים של חברי הכנסת לחקירה. הזויים, שלא היו. זה לא שאנחנו מעל החוק. הרי מה אנחנו עושים? מה אנחנו עושים? מה אני עושה, לצורך העניין? אני במשך שנה ו-3 חודשים אוספת עדויות. יושבים עליי, על המקורות שלי. היאחב"ל על הראש שלי. הם מתים לדעת מה ומי ועם מי ולמה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תשתדלי לא להפריע, זה מה שאני אומרת לך.
אני רוצה להבהיר כאן, לא סתם הצלחנו להעביר את החוק הזה בוועדת השרים. אני מתייחסת עכשיו למה שאנחנו מציעים בתיקון. ואני לא סתם אומרת "אנחנו", כי רוב חברי הקואליציה מבינים את זה לעומק.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אחרי שאני שומע את כל הדברים שלך, אני מתחיל לרחם על חה"כים יהודים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אל מול הכתוב בסעיף 1, חברים: "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו". נכון?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא, זה לא שעה. אני לא דיברתי חצי שעה. אני אמרתי לכם, עד שאני אציג את החוק. תפסיקו להפריע, נסיים להציג את החוק.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תגידי, את מוציאה לה חשבונית? מה נהיה היום? את כל שנייה מדבררת אותה. טלי נראית לך כמו אחת שצריכה עזרה?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
במליאה הצבעת עליו. את רוצה להגיד לי שאנחנו מצביעים על דברים שאנחנו לא מבינים?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תודה, תודה רבה.
מה בעצם אני אומרת בהצעת החוק ומה עומד בבסיסה? ואני כבר אומרת, כשאני אתייחס להצעה ולחוות הדעת שהוגשו אתם תבינו גם מה התיקון בהצעה שלי, שאני כבר באה איתו ערוכה מראש, כדי לענות על כל החששות של כל אחד מהיושבים פה, על חוות הדעת שהוגשו.
מה אני אומרת? אם יש טענה שמעשה פלילי או אזרחי, או מעשה פלילי או עוולה אזרחית, נעשו במסגרת מילוי תפקידו, ורשות אכיפת החוק טוענת שזה לא במסגרת מילוי תפקידו או טוען אזרח שזה לא במסגרת מילוי תפקידו – מי שיכריע בשאלה הזו תהיה הכנסת.
ופה אני אסביר לכם גם למה. עד שלא נהייתי חברת הכנסת, אני באמת לא ידעתי שלהיות חבר הכנסת זה גם כשאתה עומד בתור למכולת, בכל רגע נתון. אתה בכל רגע נתון נמדד. אתה בכל רגע נתון נשאל שאלות. אתה בכל רגע נתון מתייחס למה שבאים בפניך. ובכל רגע נתון אתה חושב על מה שקורה במדינה שלך ומה צריך להיות המדינה שלך, ואיך אתה יכול להיטיב אותה ואיך אתה יכול להיטיב כל דבר שיש בה. כל חברי הכנסת, אגב, לתפיסתי מכל צד של המפה הפוליטית.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא יודעת אם זה בהכרח אנשים שהם תומכי טרור. אבל אני מאמינה שכל חבר הכנסת עושה את זה, חי את זה, בכל רמ"ח ושסה ובתוך לשד העצמות שלו טובת המדינה לנגד העיניים שלו. אני לא יכולה לחשוב אחרת. אם אנחנו נהיה תחת הטלת אימה - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
על הפיצות שלך לא הייתי צריך לחקור. למה את תמיד מתעצבנת כשאני אומר לך את זה? את פרסמת תמונה מחלקת פיצות לכאלה שתקפו את החיילים. אין לי גורמי מודיעין.
מרב סבירסקי
¶
דיברתי, ויש לי עוד דבר חשוב להגיד. קודם כל, פשוט הביאו לנו משהו שלא היה קודם, תודה רבה ארז. אני אגיד למה זה חשוב. כל פעם יהיה חשוב מאוד לעצור את הדיונים כדי להזכיר לכם מה באמת חשוב. יש לי כאן רשימה, 97 שמות של המתווה הזה. 7 שמות מסומנים ב-v. יש לכם עוד 90 אנשים להחזיר. זו המשימה היחידה שיש לכם כרגע להתעסק בה, לוודא שכל אחד מהשמות האלה חוזר הנה. זו האחריות שלכם. זו המשימה שלכם. בזה אתם צריכים להתעסק.
אני מחלקת לכם את זה, אחד-אחד, שיהיה לכם מול העיניים עד שהם חוזרים. אך ורק בזה אתם צריכים להתעסק, ועל זה אתם תצטרכו לתת דין וחשבון – על מי חוזר ומי לא חוזר. וכולם צריכים לחזור.
מרב סבירסקי
¶
ובהזדמנות זו אני גם אגיד, שאני לא יודעת איך מי שהצביע נגד יכול בכלל להסתכל לנו בעיניים. לא מבינה את זה. לא מבינה את זה. אף חבר הכנסת או שר לא קיבל מנדט להקרבת אזרחים לטובת "ביטחון המדינה" או ביטחון הקואליציה שלו.
יזהר ליפשיץ
¶
אמרה טלי שחברי הכנסת תחת אימה. אנחנו באימה, אנחנו לקראת פעימות. אנחנו רואים שאגם וארבל צריכות להשתחרר, ואולי יהיה בחור מבוגר בשם קית' שאף אחד עוד לא יודע מה יהיה איתו. ובכלל, האם תהיה פעימה. זה מה שרץ בתקשורת עכשיו – האם תהיה פעימה, האם היא לא תטורפד, האם לא יירו בהם בדרך. אנחנו באימה.
כמה אנשים עכשיו ישחררו? כמה אנשים מתוך הרשימה ייצאו? מישהו בכלל מכיר בדיוק את כל הרשימות? תעברו, מרב מחלקת את הרשימות. תתרכזו, תבררו, זה המקום. אנחנו באנו הנה היום, בתוך הרשימה, לקראת פעימה, ובאמת, אנחנו עמוק-עמוק ב-6 באוקטובר פה. אני באמת, מה שנקרא, מרים פתק צהוב, ברמה של בן אדם.
סליחה, אני מבין שהכאב שלנו הוא מול 2 דקות שאנחנו מדברים, אבל תראו איך זה מתנהל פה.
יזהר ליפשיץ
¶
טלי, אני לא מתווכח איתך. אני לא מתווכח. אני נמצא פה בדיון, אני רואה מה קורה. אני רואה את הערות הביניים. אני אומר עוד פעם, אנחנו פה, החטופים של כולנו. האימה, כתוצאה ממחבלים שמשוחררים ועלולים לחזור לעשות, היא של המשפחות, שמשחררים את המחבלים - -
יזהר ליפשיץ
¶
- - והן שותקות כרגע ומאפשרות לדבר הזה לקרות. האימה היא של אותם אנשים שיש להם חללים וחושבים על תוצאה אחרת, והם שותקים כרגע ונותנים לזה לקרות. יש פה ממשלה שמזיזה אותנו כרגע בתוך מה שנקרא מתווה עסקה. ואנחנו, במקום לתת רוח גבית ולבקר איפה שצריך לבקר, מתנהלים פה ברמה ש - - -
אני גם כרגע עוזב את הדיון. אבל יש לנו פה איזו בעיה. תתחברו. באמת אני אומר, תתחברו. ואני בלי שום הערה אישית לאף אחד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תודה. מה אני אומרת בחוק הזה? אפרופו, אפרת אומרת, אם אפשר להטיל עלינו אימה או לא - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אבל עזבי אותי. כרגע ישב פה יזהר ליפשיץ שאמר: השתמשת במילה "אימה" – זה לא רלוונטי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אפרת, שמעתי, ואני עדיין אומרת לך שאני אציג את החוק בדרך שנראית בעיני, בכל הכבוד. זה הכול.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תודה. אני אומרת כאן, כמי שמכירה את חוק החסינות, לי ברור מה רוצים לעשות כשמזמנים חבר הכנסת לחקירה כשיש לו חסינות בוודאות. מי שמבין עברית פשוטה, מבין שיש לו חסינות. אחרת אין שום משמעות לאות הכתובה כל כך ברורה בחוק החסינות. אלא אם כן רוצים לשלוח מסרים.
המדינה יודעת לשלוח מסרים, מספיק להסתכל על הנגד שעצור. המסר הוא: אתם לא מספרים כלום. כלום. המסר הוא לנגדים, המסר הוא לתצפיתניות, המסר הוא לכולם: אל תספרו לנו כלום. תספרו – אתם תמצאו את עצמכם במתקני השב"כ בחקירות. זה מה שיקרה לכם אם תחשבו שצריך להעביר משהו או איזשהו מידע לראש ממשלה שעומד בראש הכול. חס וחלילה. תעבירו – תמצאו את עצמכם במתקני השב"כ. חכו עד שישחררו, ואם בכלל. מאוד פשוט.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם מי שעומד בראש רשות אכיפת החוק לא יודע עברית, החוק לא ברור לו, תפקידי כחברת הכנסת - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אבל את לא הפרשנית המוסמכת של החוק. יש פה יועצת משפטית של הכנסת ושל הממשלה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
תנהל רגע את הוועדה, ארז. תעזור לנו באמת לנהל את האירוע. זה לא יכול להיות. ארז, תקבע אתה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
את שעה ברצף כבר. היית במרתפים של השב"כ, אצל היועמ"שית, אצל אני לא יודע מה, צבי סוכות, הפורץ הנוצץ. תגיעי כבר לחוק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אנחנו לא מפרשים את החוק וגם לא מבהירים את החוק. החוק מאוד ברור. תפקידנו, כשאנחנו מחוקקים, לכתוב אותו נכון, וחוק החסינות כתוב מאוד ברור. אבל כשמפרשים אותו ומשאירים או לוקחים סמכות פעם אחר פעם שלא כחוק, אז אנחנו תוהים בעצמנו, כמחוקקים: אם החוק לא ברור, בואו נדייק אותו. זאת הצעת החוק שלי. הצעת החוק שלי מדייקת את המובן.
הצעת החוק שלי אומרת, שמקום שבו טוען אדם שמעשה פלילי או עוולה – רשות אכיפה או אזרח טוענים – שמעשה של אדם לא נעשה במסגרת מילוי או למען מילוי תפקידו. אגב, יש דברים שהם מובהקים, כמו שוחד, כמו רצח, כמו כל מיני עבירות שברור שזה לא במסגרת מילוי התפקיד. אבל יש דברים שלא ברורים. מי יחליט על זה? מערכת אכיפת החוק? לתפיסתי לא. מי יחליט על זה? שופטים? לא.
מתי זה קורה, איך זה קורה, הצורך בתיקון החוק ובדיוק שלו? כשאתם רואים מה קורה, לדוגמה, בתביעות אזרחיות. אני אקח בהקשר הזה תביעה אזרחית שהוגשה כנגד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. בתביעה שהוגשה כנגד אמיר אוחנה, כשזה ברור שהוא עומד במליאה ונואם וחושף ופותח צו איסור פרסום, שזה תוך החסינות שנותנת לו פטור מאחריות פלילית וחסינות מפני כל פעולה משפטית. בית המשפט דן. נכון, בסוף הוא קבע שיש חסינות. קבע, אבל גרר אותו לתוך ההליך.
אנחנו רוצים לשמור על עקרונות החסינות ששומרת על הפרלמנט. הרי מה אנחנו רוצים? את חופשיות חברי הכנסת לפעול ככאלה, מובילי דעת קהל, שמובילים לקדמת השיח דברים קשים להשמעה, מאוד קשים לשמיעה. יש לנו פה רשות אכיפת החוק שרודפת צד ימני של מפה פוליטית. אז אנחנו, עם כל הכבוד, לא נעמוד מנגד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא מדברת פה על עצמי. מה בעצם אומרת הצעת החוק שלי? אני מקריאה לכם רגע את הצעת החוק כדי לדון בה ולהתייחס לחוות הדעת. הצעת החוק אומרת תיקון סעיף 1, תיקון מאוד פשוט. כתבו כאן בחוות הדעת המשפטיות שהוגשו: לא ברור לנו מה המשמעות של החריגים של סעיף 1. אז הינה, אני כבר אומרת, חריגי סעיף 1 עומדים על כנם, אנחנו לא נוגעים בהם. שאלו כל מיני שאלות, איך זה מסתדר עם שאר הסעיפים. אנחנו לא נוגעים בשאר הסעיפים.
אנחנו דנים בתיקון שנוגע אך ורק לחסינות המהותית. גם לא הרחבנו את החסינות המהותית. זאת אותה חסינות, לא נגענו בנוסח שלה. לא הרחבנו את החסינות בשום צורה. אנחנו פשוט מסבירים, שאם מישהו טוען שזה לא נעשה במסגרת מילוי תפקיד או שזה מהווה עבירה שאין לה פטור מאחריות פלילית.
אנחנו אומרים ככה
¶
"לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר הכנסת ולא ידון בית משפט בתביעה אזרחית נגד חבר הכנסת, אלא אם קבעה הכנסת, ברוב של 90 מחבריה, כי המעשה שבשלו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת; הוראה זו לא תחול לעניין חקירה פלילית שעניינה עבירה לפי סעיף 284".
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
90 חברי הכנסת הם פוליטיקאים. את רוצה לקבוע שזה יחול פוליטית ולא משפטית.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
טלי אמרה שהיא רוצה להסביר לטובת אלה שלא מבינים עברית. עברית היא לא שפת האם שלי, אבל אני מבין אותה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
יש לה תמיד קרוב ל-90 כשמדובר בחה"כ ערבי. היא על סף ה-90 כשמדובר בחה"כ ערבי. אין מצב שזה יקרה לחה"כ יהודי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
4 מילים הצעת חוק, היא מציגה את זה שעה. מה זה, המניפסט של מרקס? מה היא מציגה פה?
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
לא הבנתי. צריך להתחיל לרחם עליכם? כל הטענות שכל הזמן נטענו כלפי האזרחים הערבים עכשיו הפכו לקואליציה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
התחזקתי בדעתי, באמת אני אומרת לכם, ממה שאני שומעת פה, לחברי הכנסת אין הבנה במה זה חסינות של פרלמנט.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תודה. בחסינות המהותית, כפי שאני מבהירה, לא נגענו. החסינות המהותית נשארה על כנה. מה שאנחנו גרמנו, שמי שיכריע אם זה נעשה במסגרת או למען מילוי תפקיד, תהיה הכנסת, כי אם הייתם שואלים אזרח האם להדליף פרוטוקול מוועדת החוץ והבטחון זה במסגרת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקיד, האזרח היה אומר לכם מה פתאום. גם שופט היה אומר לכם מה פתאום.
לתפיסתי, יש מצב שחבר הכנסת יחשוב שזה סופר דופר למען מילוי תפקידו, כי הוא חושב שיש חשיבות שהמידע הזה יהיה לעיני הציבור. אפשר להתווכח על זה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
סייגתי, כדי שלא יהיה מצב שאנחנו מאפשרים, הרי אף אחד לא רוצה לאפשר פה לחברי הכנסת להיות מושחתים, לוקחי שוחד. אנחנו לא רוצים את הדבר הזה. לכן החרגתי מעצם התיקון הבאה לכנסת את עבירות הפרת אמונים וכל פרק עבירות השוחד על כל נגזרות עבירות השוחד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לפני שבאתי להציג לכם את החוק, אנחנו ישבנו עם גורמים רבים והתייחסנו בכובד ראש לכל מה שכתוב בחוות הדעת. ולכן, תנו לי רגע להתייחס - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - ואז גם כל אחד יקבל כאן תשובה. מה החשש האמיתי שהובע כאן לאורך כל חוות הדעת? נתחיל בראשונה שבה. אומרת היועמ"שית של הממשלה בעניין הזה לוועדת השרים את הדברים הבאים, ואני אצטט לכם רק 2 ציטוטים כדי להבהיר לכם את המצב. אומרת מיארה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
היועצת המשפטית לממשלה אמרה לוועדת השרים כך: "ראשית, אף שלכאורה מדובר על הגבלת האפשרות של פתיחה בהליכים אזרחיים ופליליים על מעשים שלכאורה ממילא חלה עליהם החסינות המהותית - - -" – היועמ"שית מבינה, מיארה, שמה שאנחנו אומרים פה הוא מובהק, כי זה ברור שהחסינות המהותית חלה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אפרת, מספיק כבר. השאלה היא, אם ברור שהחסינות המהותית חלה, מה פתאום מזמינים אדם לחקירה או מה פתאום שופט בתביעה אזרחית לא מוחק אותה על הסף? כמו בעניינו של אמיר אוחנה יו"ר הכנסת שהתבררה התביעה ובסוף קבעו שיש חסינות.
מה הרעיון? הרעיון הוא לאפשר את העבודה החופשית של הפרלמנט ולא לגרור אותו לתביעה אזרחית כשהתוצאה ידועה מראש וצריך למחוק את התביעה על הסף. אבל אתם צריכים להבין על מה זה יושב. אנחנו נמצאים במציאות שבה מנסים מאוד-מאוד להפריע לחברי הכנסת מהימין ולממשלה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
את זומנת לחקירה על זה שהבערת אש בכבישים? ביצעת עבירת הצתה של 14 שנות מאסר, זומנת לחקירה? לא.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא זומנת לחקירה. אני גם לא רוצה שתזומני לחקירה. אבל לא הוזמנת לחקירה. את, שהלכת ושמת את - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם בתי המשפט והייעוץ המשפטי לממשלה – כבר אמרתי לא פעם ולא פעמיים, זה כבר זועק ל-4 ק"מ, באמת, הרדיפה הזו או הניסיון הממש מקומם, לפגוע ברלוונטיות, בלגיטימיות, בעובדה שהממשלה וחבר הכנסת הם נבחרי העם. אין לכם טיפת שמירת כבוד בעניין הזה לנבחרי הציבור. וזה בסדר, שלכם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא מוכנה לקבל את זה. אבל זה שלכם. אם הייתם עושים את עבודתכם לפחות בטקט, לא הייתי נדרשת לתיקונים כאלה. שימו לב לדוגמה: מוגשות תביעות נגד חברי הכנסת שמעזים לדבר נגד ארגון אחים לנשק, שאני אישית רואה בהם אחראים לתופת אוקטובר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אסור להגיב לה, זה הכללים פה. היא הגישה הצעת חוק בנושא, שאסור יהיה להגיב לה. אבל זה לא יהיה חוק שקשור אליה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
טלי, אבל בשביל מה את צריכה את החוק? את ממילא לא הולכת לחקירה. ממילא את מצפצפת על כל מה שצריך.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני רוצה לשמוע, כי אנחנו יודעים שגם פה חוות הדעת היא מאוד קשה כלפי חוק שיכשיר אפילו פדופילים ועברייני מין - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הינה, בואי תקשיבי ותנוח דעתך בהקשר הזה. תביעות אזרחיות, מקום שיש בו חסינות, לדוגמה ארגון אחים לנשק - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - שעושה שימוש בהפחדות של אזרחים. זה ניחא. אבל אתם גם מגישים תביעות נגד חה"כים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
חה"כים שמעיזים לומר לארגון אחים לנשק שאנחנו מאשימים אותם בתופת אוקטובר, בהחלשת המדינה, בפגיעה בחוסנה של המדינה, בפגיעה בחוסנו של צה"ל.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
את האזרחים אתם יכולים להפחיד. החוק קובע שיש לנו חסינות. מקום שבו בתי המשפט היו דוחים, כמו כל פעם, אני אראה לכם את כל הפסיקה שצורפה לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי של הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בכל הפסיקה התביעות היו נדחות בטענה מקדמית. בטענה מקדמית. זה הכול. מה זה? בתי המשפט עכשיו יכריעו - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
את לא איתי. אני לא מדברת על לעבור על החוק. אני בתביעה אזרחית, אני בעוולה אזרחית. תקשיבו רגע, באמת, אני מרגישה כאילו זה 2 קווים מקבילים של מושגי יסוד.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
קודם כל, יש שם גם חוקים באזרחי, מה לעשות. אפשר לעבור על איסור לשון הרע. זה חוק.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אבל למה שחה"כים יחליטו ולא מערכת משפט? למה את חושבת שזה נכון, תגידי?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שאלו אותי למה ההתעקשות על רוב גדול? כי יכולתי אפילו להציע, וגם זה מה שיוצע במעלך התיקונים, להוריד את זה, אני מניחה ל-75. אם אני הייתי מסתפקת ברוב נמוך, אני הייתי פוגעת בך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אדוני, אתה שאלת אם אנחנו פה פוליטית או לא פוליטית. אם הייתי פוליטית, הייתי משאירה את הכוח לוועדת הכנסת, כי יש תמיד רוב קואליציוני בכנסת. ואם היינו מחליטים לבוא חשבון עם עופר כסיף, שבאמת צריך היה להוציא אותו מהכנסת, תאר לך שהייתי משאירה את זה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רגע, תאר לך שהייתי משאירה רוב קואליציוני פחות או יותר, נגיד 65, שהייתי יכולה להסיר לך חסינות ב-65 חברי הכנסת. אני לא רוצה, כי אני, עם כל הכבוד, לא אתן לדעה פוליטית שלי לפגוע בחה"כ שהוא נבחר ציבור.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ההשלכה של הקביעה אם המעשה שלך בוצע במסגרת, למען מילוי תפקידך או לא, היא תשליך על החסינות שלך. לכן אני אומרת שאני לא מוכנה לפגוע במיעוט בתוך הפרלמנט. אדרבה, אם אני הייתי קובעת, לדוגמה, רוב של 65 ולא 90, המשמעות היא שיכולתי, אם היו פונים אליי בעניין שלך - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תדמיינו שיושב כאן מישהו, חבר הכנסת, שרוצה גם להבין ולא רק ליצור סיסמאות. אז הינה, בבקשה, אדון חבר הכנסת שפחות בא לי בעיניים, בסדר?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
טלי, מה נסגר? אם הטרלול הזה לא מספיק כדי להבין כמה החוק הזה הזיה - - - משתלחת בי, משתלחת בווליד, משתלחת - - -
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
היא כבר שעה וחצי מברברת דברים, משתוללת על שמאל ועל ימין, לא נגעה בחוק בכלל. וכשאני מנסה להביא אותה לדבר על החוק, היא מתחילה עליי אישית.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
רק היא יודעת. ארבל לא יודעת. אף אחד לא יודע. כל הידע – זה טלי גוטליב, ממש, אין מה לומר.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אם יש לך בעיה איתי, לכי תגישי בקשה להסרת חסינותי בתהליך הקיים.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני לא צריך את העזרה שלך בחוק שלך, בסדר? לכי תעשי. אבל אל תבני דברים, שקר של דברים, שלכאורה ייראו למי שמקשיב לך שיש בו ביטוי עם עבירה. תפסיקי כבר.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
בתור מנהל הדיון, אנחנו פונים אליך, בבקשה מאוד מכובדת, תנהל את זה רגע, כדי להסביר לנו מה סדר הדברים. אתה מכיר את הכנסת. יש לנו עוד ועדות. אנחנו יושבים פה שעה ו-40 עוד רגע. עם כל הכבוד, זה לא מכובד גם כלפינו.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני רואה שזה מגניב אתכם. זה לא מכובד. זה דוחה, ההתנהלות הזאת, עם כל הכבוד.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
למה צריך לסגור איתה על שעתיים? מי היא? למה מה קרה? לא הצגנו חוקים?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני יודעת שהיא עושה פיליבסטר על עצמה. אבל עדיין. הדיון שעה וחצי – רק היא מדברת?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
זה מה שאתם רוצים שנעשה? שנשב פה כמו בובות ונשמע פה הצעה של שעה ו-40? באמת, עם כל הכבוד.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
רייטן, אולי ידברו לעצמם ויציגו לעצמם ויעבירו את החוק לעצמם? ולא צריך נוכחות של אופוזיציה בכלל.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
גם מתעסקים בחוק שנוגע רק בכם, גם הופכים את הוועדה הזאת לקרקס מטופש וילדותי. לא מתייחסים בכבוד לאף אחד. שעה ו-40?
היו"ר אופיר כץ
¶
בגלל זה לא הגבלתי את הדיון הזה בזמן. לא שמתי עוד דיון אחרי זה או לפני זה, בשביל שיהיה זמן גם לטלי באריכות וגם לכם.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
עם כל הכבוד, ישבנו, עשינו הכנה, קראנו את כל ניירות ההכנה. ישבנו והתכוננו לדבר הזה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אז אל תבוא אלינו עכשיו רענן. אנחנו יושבים פה שעה 45. אנחנו נפגעי עבירה לכל דבר ועניין כבר.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
זה הזיה, ואתה יודע שאין דבר כזה לפתוח ככה חוק. אתה יודע את זה. הכנסת זה לא הצגת יחיד. זה בית נבחרים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
היועצת המשפטית לממשלה בחוות הדעת שלה לוועדת השרים אמרה שיש חשש מפני עריצות הרוב. ככה היא כתבה: עריצות הרוב. אם היה עניין של עריצות הרוב, הייתי אומרת שצריך רוב של 62, שאז הקואליציה בכוחה קואליציוני תחליט בהצבעה, בהתאם לרצונה, האם זה מילוי תפקיד או לא מילוי תפקיד, אז זה עריצות הרוב. אם אתה נותן כמות של מצביעים שהם שיקוף של כוח קואליציוני, אז זה עריצות הרוב. אבל אנחנו קבענו בהצעת החוק הזו כמות של חברי הכנסת שהיא לעולם לא עריצות הרוב. להפך, היא הכול, רק לא עריצות הרוב, כי כמות גבוהה של מספר חה"כים, כדי שתהיה משמעות וחס וחלילה לא יהיה מצב שהקואליציה משפיעה או מונעת מאינטרס קואליציוני כי יש לה את הכוח. לכן זאת לא עריצות הרוב. לכן בעניין הזה שגתה היועמ"שית כשכתבה "עריצות הרוב" בחוות הדעת שלה לוועדת השרים.
בהקשר ליועמ"שית של הכנסת ולחוות דעתה בעניין הזה. תאמר לכם היועצת המשפטית של הוועדה בפה מלא שאין אף פסק דין שקבע, אף פסק דין שדן בחסינות המהותית. גם עניינו היחיד של נתניהו דאז, שעלה לפודיום בשנות ה-90 וחשף ציטוט מפרוטוקול, ממסמך שקשור לעניין ביטחוני.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
נכון. פרס עלה, נתניהו נאם, פרס עלה ואז נתניהו ציטט ציטוט מתוך מסמך – ופנו, עתרו. לא עתרו בעתירה. כתבתם "עתירה". זאת לא עתירה לבג"ץ. זאת פנייה ליועץ המשפטי דאז אהרן ברק. הייתה פנייה, לראשונה בהקשר הזה, נקבע שזה בוודאי במסגרת החסינות המהותית ולכן לא נפתחה חקירה. דרך אגב, נתניהו גם לא זומן לחקירה, ברור, כי משטרת ישראל ידעה לעבוד בהקשר הזה.
אנחנו נמצאים כאן כי יש רמיסה ודריסה של החסינות המהותית הכל כך ברורה. יכולנו לשמוע, שמענו כאן טענות לדוגמה בהקשר לסוג העבירות שמנינו. אנחנו הוספנו את 284 ואת עבירות השוחד, כי כשבדקנו היסטורית את כתבי האישום שהוגשו נגד חברי הכנסת בכלל, אז אמרו כאן לדוגמה עבירות מין, עבירות רצח וכו'. אנחנו לא במקרי הקיצון. 2 התיקונים שאני באה איתם, הם אחרי שקראתי את כל חיווי הדעה. אין בעיה להוסיף עבירות רצח על נגזרותיהן, כי זה מובן, אם אדם רצח חס וחלילה, לצורך העניין חבר הכנסת. אגב, מקרה שלא היה לעולם, אני רק נותנת את מקרי הקיצון כדי שתנוח דעת החוששים. אני אומרת שאין חשש. אפשר להוסיף עבירות, שעל פניהן, בשונה מעל פניו האחר, עבירות נוספות כמו: עבירות 300, 300א, כל הנגזרות. אפשר גם להוסיף עבירות לפי פקודת הסמים, למעט שימוש לצריכה עצמית. אני לא אוסיף את מה שאין צורך להוסיף לתוך זה כמובן. אפשר לחשוב על עבירות. היו שכתבו כאן עבירות אלימות במשפחה.
אגב אני אומרת, שבלי קשר, גם אם זה לא היה בחוק, יכולת ללכת דרך הפרת הסדר, לקחת דרך סעיף 284 ומעצר. אני רק אומרת שאפשר לעשות את זה. אפשר להוסיף, לחשוב בהיגיון על עוד עבירות שלדעתכם או לדעת אנשים צריכות להיות ברשימה המוחרגת. אבל זה חייב להיות מוחלט, כמו שמוחלטת ההבנה שבעבירות שהן קשורות להפרות צווים וכו' אתה חייב לסמוך על שיקול הדעת של חבר הכנסת, אחרת אתה מסרס אותו לחלוטין. אני סומכת על נבחרי הציבור יותר ממה שאני סומכת לדוגמה על מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, סליחה. כשאתה חבר הכנסת, אתה נוטל סיכון מודע כי אתה צריך לפעול לטובת העם שלך. מה המשמעות של העבודה של חבר הכנסת אם אנחנו לא יכולים לספר לעם ישראל מה שהאזרח לא יכול? מה המשמעות של זה?
אני אתן דוגמה קטנה. הפרקליטות הוציאה הודעת דוברות. בכתב האישום נגד הנגד היה כתוב שהנגד ביקש להעביר מסמך נוסף לראש הממשלה בהקשר למעורבות – x, קו שחור – לאירועי אוקטובר. אני באותו לילה כותבת: על מי מגנה הפרקליטות? מי האדם? על מי אתם מגנים פה? מה זה הקו השחור הזה? יצאה הודעת דוברות מהפרקליטות, שאמרה שמדובר בארגון זר. ארגון זר – זה ארגון טרור, רק שיהיה ברור. אגב, מסתבר, לפני 10 ימים, בפרסום של 2 עיתונאים, שמדובר בראש המודיעין המצרי עליו נסמך ראש השב"כ.
תבינו מה קורה פה. הוצאתם הודעת דוברות, שאפשר להתווכח עליה נחוץ-לא נחוץ. אבל אני סומכת על חבר הכנסת. אם אני הייתי יודעת, אגב, שזה ראש המדור המצרי, אני הייתי אומרת את זה בפה מלא, כי ברור לי שרק ככה אני אגיע לחקר האמת של אירועי אוקטובר.
אבל לא אני האישו, וגם לא אתם, כי האות הכתובה ברורה לחלוטין: במקום שבו זה נוצל לרעה, לזימונם של חברי הכנסת לחקירה. אני לא מגיעה, כי יש לי את היכולת לעמוד מול הדבר הזה. אתם מוזמנים לפעול כדרכיכם, הרי את יכולה להגיש נגדי כתב אישום, את לא צריכה אותי לחקירה בשביל זה. אבל תצטרכי לעבור את המשוכה, אם זה בוצע למען מילוי תפקידו או לא, תצטרכי לחשוב עם עצמך זה כן או לא. זה לא בגלל שתענישי אותי. הרי את לא תענישי אותי כי לא הגעתי לחקירה ותגישי נגדי כתב אישום. את תצטרכי להוכיח שאני לא עומדת בתנאי הסף של חסינות מהותית. אבל אני לא האישו. צביקה פוגל הוא דוגמה, להזמין אותו לחקירה, מקום שברור על פי החוק שזה יצא מהעניין.
כשאנחנו בודקים את הפסיקה, תאמר לכם היועצת המשפטית של הוועדה שאין אף פסק דין, ולא אחד, שדן בסוגיה של חסינות מהותית של חבר הכנסת, כי לא היה. המבחנים וכל הבג"צים – אני אעבור איתכם אחד-אחד – דנו בחסינות הדיונית ובביקורת על ועדת הכנסת כשהיא קבעה או לא קבעה חסינות דיונית. ולכן, כשהצגתי את החוק, הצגתי לכם את שני הפנים: החסינות המהותית – שהיא כה ברורה, אל מול החסינות הדיונים – שהיא אחרת לגמרי, כי החסינות הדיונית נולדת ובאה לעולם אחרי שהוגש כתב אישום נגד חבר הכנסת. ואם הוגש כתב אישום נגד חבר הכנסת, אז צריך, בעיני, לברר את זה, וועדת הכנסת יש לה כלים. אדם שמוגש נגדו כתב אישום יכול לבקש מהכנסת לתת לו חסינות, ויש לזה שורת מבחנים. אני לא שם. אם הוגש נגד מישהו כתב אישום, לוועדת הכנסת יש את המבחנים שלה שעברו ביקורת בבג"ץ. אני אזכיר לכם אפילו את עזמי בשארה. ועדת הכנסת לקחה לו את החסינות, בג"ץ החזיר לו את החסינות. נו, לך תבין מה הולך פה. זה לא העניין.
העניין מאוד פשוט. אני רוצה שחברי הכנסת, מימין או משמאל, יהיו סוברניים לבצע את עבודתם. ואם החוק קבע – מכוח חוק היסוד החוק הזה נחקק – והוא נתן לנו פטור מאחריות פלילית על מעשים במסגרת תפקידנו, תבינו את המצב, זה לא הופך אותנו להיות מעל החוק, זה החוק. כמו שלשופטים יש חסינות – שגם עליה אפשר להתווכח – ויש להם חסינות מאחריות פלילית, אבל זאת חסינות אחרת. אגב, החסינות שלהם מוחלטת ומאוד מאוד גבוהה.
אני מדברת עליי כחברת הכנסת שחייבת לעשות את עבודתי נאמנה למען הציבור. זה לא עליונות על הציבור, זה לאפשר כדי למנוע. כדי להביא לידיעת הציבור נושאים רבי חשיבות, אני חייבת להשתמש בחסינות שלי. ואני סומכת על שיקול הדעת שלי כנבחרת ציבור. לא רק על שלי, גם של יו"ר הוועדה, גם של סימון דוידסון. כל אחד יש לו את שיקול הדעת שלו. אני לא יודעת, אני לא נכנסת לזה. אני יודעת דבר אחד: זאת חסינות מהותית.
ופה אני נכנסת לפסיקה שצורפה, קודם כל על ידי היועצת המשפטית של הכנסת. אני אתחיל לדוגמה מפסק הדין של פנחסי. הוגש כתב אישום. לכן, לצורך החסינות הדיונית, אני לא שם. אנחנו לא במקום שבו הוגש כתב אישום נגד חבר הכנסת. אני בשלב שבו לא בוצע. הרי מה זה כתב אישום נגד חבר הכנסת? בעבירות שהחסינות המהותית לא חלה עליהן. שוחד – החסינות המהותית לא חלה על זה ממילא, בלי קשר לחוק שלי. אני מדברת על פנחסי – ביקש.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
טען. מותר לי לטעון את זה. לפי החוק הקיים, מותר לי לבוא – אתם הולכים צעד נוסף, אנחנו בצעד הקודם.
אביטל סומפולינסקי
¶
אני רק שואלת רעיונית. מה ההבדל בין חבר הכנסת שטוען שלא היה מקום לזמן אותו לחקירה כי חלה עליו החסינות המהותית, לבין לא היה מקום להגיש נגדו כתב אישום כי חלה עליו החסינות המהותית? בשני המקרים האלה, אם הדבר הזה יגיע לבית המשפט, כאשר בית המשפט ידון בשאלה, הוא ידון בשאלה האם חלה עליו החסינות המהותית.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה 2 דברים שונים. אני אסביר לך את ההבדל. בגלל ששתינו משפטניות, אני מבינה את השאלה שלך, ואני מבינה למה השאלה הזאת היא רק מתריסה. סליחה שאני אומרת לך את זה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בסדר, אפשר לא להסכים. אני חושבת שאת מתריסה. בעיני, החסינות המהותית חלה גם על חקירה, כי יש לי חסינות. אין לי רק פטור מאחריות פלילית. יש לי חסינות מפני פעולה משפטית. בכל חוות הדעת של שתיכן לא התייחסתן להגדרה מהי פעולה משפטית. לא התייחסתן לזה. זימון לחקירה משפיע על זכות או חובה – חוק הכשרות המשפטית, הגדרת פעולה משפטית, פסיקה מתפתחת – חלה גם על זימונים לחקירה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לפי סעיף 4 לחוק החסינות, מקום שבו עבירה שסעיף 1 לא חל עליה. אבל גם אז, לשאלתך, חבר הכנסת יכול לטעון בפני ועדת הכנסת לפי סעיף 4. הגשת כתב אישום, כי אתה חושב שהעבירה לא נמצאת בסעיף 1. אתה אומר שזה נעשה לא במסגרת ולמען מילוי תפקיד. אנחנו לא בחסינות המהותית, אלא בדיונית. מותר לחבר הכנסת לבוא לוועדה ולהגיד: סליחה, הם טעו, יש לי חסינות מהותית. זה בסדר, זה כתוב בחוק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה כתוב בחוק, בסעיף 4, בחסינות הדיונית, מצוין. אם אתה תחשוב שאתה צריך להגיש נגדי כתב אישום, זו זכותך, אני לא מתערבת לך, אתה סוברני. לא חל עליי החוק הזה. אני לא מתערבת לך בסמכות. אם אתה מפרש את המעשה שלי, נגיד כחושפת איש שב"כ, ואתה אומר: אני רוצה להגיש נגדה כתב אישום, זה לא במסגרת תפקידה – זכותך, אני לא מתערבת לך בסמכות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא, רגע, אני לפני זה, שאלו אותי שאלה אחרת. אתה יכול לפעול בהתאם לתבונתך. לא כל החוכמה אצלך ולא כל החוכמה אצלי. ולכן החוק אומר, עד כדי כך החוק חשב שהחסינות המהותית היא חשובה, שאפשרו לוועדת הכנסת להידרש לדיון. זה לא אותו דבר, כי אני נמצאת בשלב הטרומי, בשלב הראשוני.
אביטל סומפולינסקי
¶
אני מבינה שזה לא אותו דבר. אבל בית המשפט ידון בשאלה האם העילה הזאת של התקיימות החסינות המהותית - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אגב, גם את זה הוא יכול, את יודעת. לפי חוות הדעת שהוגשה פה, יש כמה אפשרויות להכיר בחסינות המהותית. יש 3 אופציות: זה גם בשלב הטרומי, בשלב החקירה; אתה יכול להכיר את זה אחר כך, בשלב 4א, חסינות דיונית מהותית בוועדת הכנסת; וגם בית משפט יכול להכריע בנושא הזה.
אני לא שם, אני לא מתערבת לכם במה שאתם עושים. את רוצה לעשות כרצונך וכתבונתך? אני לא שם. אני נמצאת בשלב המקדמי. אני נמצאת בשלב הראשוני, שבו אתם יודעים או חושבים שאתם יכולים להחליט מה מסגרת מילוי תפקיד של חבר הכנסת – ופה אני לא אסכים איתכם, כי בכל הכבוד, אתם לא מסוגלים ואין לכם את הכלים לזה. כשאתם חרגתם מהמובהקות, הובלתם אותי אישית. לא בגלל המקרה שלי. יש לי עמידות, תעשו מה שאתם רוצים, תגישו נגדי כתב אישום, אהלן וסהלן, אני רק אומרת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
חבל על ה-5 דקות.
לכן, במסגרת הצגת החוק, כפי שאמרתי ואחרי שקראתי את חוות הדעת גם שלכם וגם של היועמ"שית, וכפי שאמרתי והתייחסתי גם לפסיקה שהגישה חברתי היועצת המשפטית של הוועדה, אין התייחסות בכלל לחסינות מהותית כי הפסיקה לא נדרשה לזה. גם לא היה מצב שהוגש כתב אישום ונטענה חסינות מהותית. היה איזה משהו 1, היה 1 כזה, נכון.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
עזמי בשארה, והחזירו את זה. חוץ מעזמי בשארה.
אני רוצה לומר מה אני מציעה, אחרי ששמעתי וקראתי את חוות הדעת. ואגב, אני לא אדלג על חוות הדעת בהקשר הזה. הוגשו פה לא פחות ולא יותר 2 חוות דעת. 1 של לשכת עורכי הדין, שדיברה כמובן על עריצות הרוב. התייחסתי לזה כאן, שההצעה שלי לא רק לא עריצות הרוב, אלא לוקחת בחשבון את הכוח של הרוב את החשש שהכוח הקואליציוני יכריע, ולכן זה חייב להיות יותר ממספר של קואליציה ממוצעת. זה באשר לתגובה ללשכת עורכי הדין.
בהקשר לתגובה לארגון אחים לנשק. אני לא מאמינה שאני צריכה להתייחס לדבר הזה, אבל אני לא יכולה שלא להתייחס. אתם אמרתם, כתבתם בחוות הדעת, איך יכול להיות, לפי מה שאומרת חברת הכנסת, איך בית משפט בכלל יכול להכריע בפלילי? איך הוא יכול להכריע אם אדם אשם-לא אשם? כשאני מדברת על החסינות המהותית, אני מדברת על מי שביצע עבירה. אנחנו לא צריכים הכרעה בביצוע העבירה, כי נקודת המוצא היא שיש עבירה, אלא אם כן האם היא חוסה תחת החסינות המהותית או לא. אנחנו בכלל לא בשאלה המקדמית אם בוצעה. אנחנו אומרים: בוצעה, אבל יש חסינות מהותית. ולכן, כל השאלה האם בית משפט יכול להכריע או לא, אני לא שם, אני לא בקביעה עובדתית של ביצוע עבירה. אנחנו מניחים שבוצעה, אך היא במסגרת מילוי תפקיד ולכן היא חסינה. אני מבינה את הקושי שלכם עם זה. אבל זה לא משנה, כי לא אתם האישו. אני מבינה את המגננה שבה נמצא הארגון.
עכשיו לעניין השאלה שלך, נציגת היועצת המשפטית לממשלה. בסופו של דבר, כפי שאמרתי אחרי שקראתי את חוות הדעת, צריך להוסיף לרשימת העבירות את מה שיש בו מיידיות שעלולה להפריע, כי דיברתם על חקירה סמויה, החקירות הסמויות שנעשות. זה נעשה, כפי שאתם רואים. ניסיתם לגזור את זה מעבירות החיפוש. עבירות החיפוש דנות רק בעבירות של ריגול ובגידה. אפשר להוסיף את עבירות הריגול והבגידה גם, להסתכל בדיוק את סוג העבירות שאנחנו בוחרים להכניס לרשימה, כדי שזה יתכתב עם זה. אפשר להוסיף את עבירות הרצח על משפחותיהן.
אפשר להוסיף סוגים מסוימים של עבירות אלימות, אבל בסייגים מאוד ספציפיים. לדוגמה, אם חבר הכנסת נתן מכה לשוטר, אני חושבת שאין חסינות בעליל. עבירה, חד וחלק, שצריך להגיש נגדה כתב אישום. לא הגשתם נגד אחמד טיבי. אבל לא נורא.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רק כדי להבהיר את ההתייחסות שלי לחוות הדעת שלכם. בסופו של דבר, לתפיסתי, צריך להוסיף לרשימת העבירות הללו עבירות נוספות, שצריך לחשוב עליהן בכובד ראש, ממש לעבור על חוק העונשין ולהתייחס לעבירות שיש בהן צורך מיידי. אל תשכחו, זה גם צריך להתכתב אם המעצר, מתי אתה עוצר חבר הכנסת, וצריך להוסיף את זה.
לגבי מניין 90 החברים, אני אומרת שצריך להוריד ל-75. שמעתי הצעה, שנשאלתי בה למה לא להעביר את זה להחלטת ועדת הכנסת. נפגש איתי פה שר, זו הייתה הצעה שלכם, למה שוועדת הכנסת לא תחליט האם זה בוצע במסגרת מילוי תפקיד או למען מילוי תפקיד. ולמה לא? ועדת הכנסת היא ועדה קואליציונית.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ועדת הכנסת היא ועדה עם רוב קואליציוני. כדי שהכוח הקואליציוני לא ישמש לרעה כשאתה רוצה לא לקבוע מה שנכון לטובת חבר כנסת מסוים, עלולה להיות בזה סכנה של שימוש לרעה בכוח הקואליציוני שיש לוועדת הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אומרת משפט אחד לסיום. הצעת החוק הזו לא הופכת אף אחד פה לעיר מקלט לעבריינים. ממש לא. היא משתמשת בקביעה המהותית הקיימת, הקיימת. היא רק מזכירה, בין השאר לכם ובין השאר למערכת המשפט, שאם זה כל כך ברור אל תפרשו את זה בניגוד למה שכתוב בחוק, כי כשזה ברור – זה ברור. ולכן אני אומרת, כל הפסיקה על התבחינים שהגשתם, גם אתם, זה תבחינים שנקבעו בבג"ץ אגב החלטות ועדת הכנסת, בהתכתב עם החסינות הדיונית.
ובכל הכבוד אני אומרת, הצעת החוק הזו היא חשובה, היא קריטית, היא מעשה גדול ברמה היסטורית ומתייחסת לכוח הפרלמנט.
ארבל אסטרחן
¶
חוק חסינות חברי הכנסת הוא באמת אחד החוקים הראשונים שנחקקו במדינה, כבר בשנת 1951. ההוראות המהותיות שלו בענייני החסינות למעשה לא שונו עד היום, בשל החשיבות שרואים בחסינות המהותית של חברי הכנסת לצורך הגנה על פעילותם ועצמאותם של חברי הכנסת, עצמאות הפרלמנט, ובעיקר חופש הביטוי של חברי הכנסת.
נאמר לא אחת שיש כמובן בהוראות החסינות פגיעה מסוימת בשלטון החוק, בשוויון הכול בפני החוק, כש-2 אנשים שעושים את אותה פעולה – 1 יעמוד לדין, 1 לא יעמוד לדין. יש פה בוודאי פגיעה בשוויון. אבל כאשר הדבר עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה, שאני אתייחס אליהם, נמצאה הצדקה לכך, כאמור – לשם הצדקת חופש הפעולה והעצמאות של חברי הכנסת.
חוק החסינות מתייחס ל-2 סוגי החסינות. זה גם הוזכר פה, אז אני אגיד את זה ממש בקצרה. יש את החסינות המהותית שקבועה בסעיף 1 לחוק, שהיא קובעת: "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת".
זאת החסינות המהותית. היא חסינות רחבה מאוד, היא חלה גם מחוץ לתחומי הפרלמנט, בשונה למשל ממדינות שבהן רק דברים שנאמרו בתוך הפרלמנט, במליאה ובוועדות, תחול עליהם חסינות. אצלנו חסינות היא רחבה, היא לא חלה רק על התבטאויות, היא חלה על מעשים. החסינות הזאת, לא רק שהיא רחבה בהיקף שלה, היא עומדת לחבר הכנסת גם אחרי שהוא מסיים את כהונתו. אי-אפשר להעמיד לדין חבר הכנסת על דבר שהוא עשה במילוי התפקיד לנצח. זאת חסינות שלא ניתן ומעולם לא ניתן היה להסיר אותה.
לצד זה, יש את החסינות הדיונית, שהיא חסינות שרלוונטית רק להליכים פליליים והיא לא תלויה בזיקה לתפקיד בהכרח. היום חבר הכנסת יכול לבקש מהכנסת שתקבע לו חסינות דיונית מעילות מסוימות שקבועות בחוק. הזכירה את זה חברת הכנסת גוטליב, אני לא אחזור על זה, אבל היא רלוונטית רק להליכים פליליים.
כשמדברים על החסינות העניינית, שזה הדבר העיקרי והמרכזי בחוק, במשך השנים ניסו לקבוע – ניסה בית המשפט, והדברים גם עלו פה בכנסת – איך מאזנים בין התכליות השונות, בין הרצון להגן על הכנסת ועל חברי הכנסת לבין הפגיעה בשוויון ובשלטון החוק; ואיך בכלל מתמודדים עם העובדה, שאיך ייתכן שבמילוי תפקידו חבר הכנסת יעבור עבירה. בית המשפט מצא נקודת איזון, שהוא קרא לה מבחן הסיכון הטבעי או מבחן הסיכון המקצועי.
ארבל אסטרחן
¶
המבחן הזה בא ואומר: החסינות המהותית היא לא מוחלטת. חבר הכנסת לא יכול לעשות עבירות או הפרות אזרחיות – הוא התייחס גם לעניינים אזרחיים – ולהגיד שזה במילוי התפקיד ולא ניתן יהיה לפעול נגדו בעניין הזה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בדיוק, כן. ראיונות, פרסומים של חברי הכנסת כשהוא מזדהה כחבר הכנסת. כל זה הוכר כבר.
ארבל אסטרחן
¶
חופש הביטוי מאוד עוגן, ניתנה עליו ההגנה הרחבה ביותר. מה נקבע בעניין הזה? שככלל, חבר הכנסת אמור למלא את תפקידו כדין. אם חבר הכנסת חושב שיש בעיה עם הדין, הוא יכול לשנות את הדין. אבל אם חבר הכנסת חושב שצריך להוריד מס הכנסה, הוא לא יכול לא לשלם מס הכנסה.
ארבל אסטרחן
¶
איך הדבר הזה הוגדר? נאמר שסביב התפקיד של חבר הכנסת – שכלל, כולל פעולות חוקיות בלבד – יש איזשהו מתחם של פעולות בלתי-חוקיות שרק עליהן תחול החסינות המהותית. כל פעולה מעבר למתחם הזה לא תעניק לחבר הכנסת את החסינות הזאת. אם חבר הכנסת גולש אגב פעילות חוקית לפעילות בלתי-חוקית, לפעילות אסורה, במקרים האלה תהיה לו חסינות, כי לא רוצים להרתיע את חבר הכנסת, כמו שנאמר כאן.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אבל אנחנו לא רק בגולש. אנחנו לא מוכנים להיות רק בגולש, זאת הבעיה. מה זה גולש? גולש זה אומר שלא שמתי לב.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אנחנו עכשיו עושים דיאלוג? אני צריכה להבין את הכללים של המשחק פה עכשיו בוועדה. מותר עכשיו להתפרץ או לא?
ארבל אסטרחן
¶
אנחנו מדברים על מבחן הסיכון הטבעי או מבחן הגלישה. שוב, אני מבינה – למרות שזה לא כתוב כרגע בהצעת החוק – שיש מחשבה לשנות את המבחנים. אבל אלה המבחנים שקיימים היום.
ארבל אסטרחן
¶
- - - שהתייחסה לסעיף 1, הגנה על חבר הכנסת במצב שבו הוא גלש לפעולה אסורה. דוגמה שהיא באמת מובהקת לכך, הזכירה אותה גם חברת הכנסת גוטליב, היא מוזכרת גם במסמך שהנחתי בפניכם, זה אותו מקרה של מסמך שטאובר. אנחנו מדברים על שנת 95', דיון בהצעת אי-אמון במליאה, חבר הכנסת בנימין נתניהו עמד אז בראש האופוזיציה.
ארבל אסטרחן
¶
רבין ראש הממשלה עדיין, פרס שר החוץ. טען טענות נגד הממשלה בקשר למשא ומתן שהיא רצתה לקיים עם סוריה, והוא אמר שיש לו מסמכים שמוכיחים את הטענות שלו. שר החוץ פרס עלה לדוכן ואמר: כל מה שאתה אומר – זה בלוף.
ארבל אסטרחן
¶
ואז עלה נתניהו שוב לדוכן וציטט מתוך מסמך צבאי. הוא זכה לכינוי מסמך שטאובר, על שם מי שכתב אותו, איש צבא. חבר הכנסת רן כהן פנה ליועץ המשפטי לממשלה, אם אני לא טועה זה היה בן יאיר, ואמר: צריך להעמיד את נתניהו לדין, הוא חשף מידע, עבר עבירה של חשיפת מידע סודי.
ארבל אסטרחן
¶
היועץ המשפטי לממשלה סבר שמתקיימת החסינות המהותית. רן כהן הגיש עתירה לבית המשפט העליון, ובית המשפט העליון קבע כך: "חבר הכנסת נתניהו לא תכנן מראש את הקראת המסמך. הוא נגרר לכך בעקבות דברי תשובתו של שר החוץ. הייתה זאת תגובה ספונטנית לטענה שהועלתה כאילו המסמך לא קיים והוא אינו אלא בלוף. הקראת המסמך אינה אירוע עומד בפני עצמו, היא גם לא נשתזרה מראש בדבריו של חבר הכנסת נתניהו באופן שניתן לראות בה חלק מתכנון מוקדם. הפעילות המותרת של חבר הכנסת נתניהו היא נאומו בכנסת בענייני המשא ומתן לשלום עם הסורים. הגילוי הבלתי-חוקי של המסמך הוא סיכון טבעי שבפניו ניצב הנואם לאור דבריו הקשים של שר החוץ כלפיו. זוהי אותה גלישה מהמותר לאסור המאפיינת סיכון כרוך וטבעי לתפקידו של חבר הכנסת".
זו דוגמה מובהקת שמראה שהתפיסה הייתה שגם ענייני ביטוי, שזה באמת התפקיד הכי מובהק של חבר הכנסת, חבר הכנסת לא יכול להגיד הכול. לא יכול לקום בבוקר ולהגיד: היום אני אחשוף מסמך סודי, היום אני אסית ל - - -
ארבל אסטרחן
¶
בתביעות אזרחיות, נכון. איך העקרונות האלה של סוגי החסינות ושל המבחנים שנקבעו מומשו בחיי המעשה? פה צריך להבחין בין המישור האזרחי לפלילי. במישור האזרחי, המצב היום הוא שאדם יכול להגיש תביעה אזרחית נגד חבר הכנסת. אין הגבלה על עצם הגשת התביעה. חבר הכנסת רשאי לטעון בבית המשפט: יש לי חסינות מהותית. בית המשפט, אם הוא מקבל את הטענה הזאת, הוא דוחה את התביעה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין לזה כללים בסדרי הדין. כל שופט יש לו הכרעות אחרות. יש שופטים שמבקשים ממך להגיש כתב הגנה ואז לדון בזה, כמו אמיר. יש מקרים שלא. סדרי הדין בעניין הזה לא מובהקים.
ארבל אסטרחן
¶
יש מקרים רבים. אני לא אחזור עליהם, הם בפניכם, אבל מקרים רבים. אני ציטטתי מה-4-3 השנים האחרונות כמה מקרים שבהם אזרחים הגישו תביעה נגד חבר הכנסת על דברים שהוא אמר ובית המשפט דחה את התביעה.
ארבל אסטרחן
¶
לרוב – על הסף. בסוגריים אני אגיד, המקרים שאני מצאתי שבהם זה לא נדחה על הסף, היו מקרים שהיו הליכים הדדיים. חבר הכנסת הגיש תביעה נגד אדם, אדם תבע אותו בתביעה שכנגד, ואז בית המשפט לא דחה על הסף. לא בהכרח לא דחה.
ארבל אסטרחן
¶
בדיוק, נכון. זה המישור האזרחי נכון להיום. כלומר, הכנסת לא מעורבת בהליכים אזרחיים כאלה בכלל. לא מעורבת ולא הייתה מעורבת.
בהליכים פליליים המצב שונה. כשמדובר בעניינים פליליים, קודם כל צריך לזכור שיש לחברי הכנסת חסינות, כמו שגם נאמר כאן – מפני חיפוש, מעצר, האזנות סתר. זאת לא החסינות המהותית שאנחנו מדברים עליה, אבל גם היא עומדת היום לחברי הכנסת בעניינים פליליים.
בהליכים פליליים חל שינוי משמעותי בשנת 2005, תיקון מספר 33 לחוק החסינות. עד 2005 – היועץ המשפטי החליט, סבר אם יש עבירה, חלה חסינות מהותית או לא. אם היועץ עצמו סבר שחלה חסינות מהותית, הוא כמובן היה מפסיק לחקור ולעשות כל מה שהוא היה עושה. לא מגיש כתב אישום, חבר הכנסת חסין לנצח.
במקרה שבו היועץ המשפטי לממשלה סבור שלא חלה חסינות עניינית או מהותית – זה אותו דבר – עד 95' היועץ היה צריך לפנות לוועדת הכנסת ולבקש הסרת חסינות. היה דיון בוועדת הכנסת, היה דיון במליאה.
ארבל אסטרחן
¶
אגב, ברוב המקרים חברי הכנסת ויתרו על הדיון ואמרו שהם מסכימים להסרת החסינות. עדיין, הייתה צריכה להיות הצבעה בוועדת הכנסת. ברוב המקרים זה היה מאוד קצר. נדירים ביותר המקרים שהיה ממש דיון מהותי בעניין. הכנסת הייתה מסירה חסינות והיה מתנהל הליך בבית המשפט.
בשנת 2005, בתיקון 33, התהפך הנטל. לא צריך עוד להסיר את החסינות, ליטול את החסינות בכנסת, אלא היועץ המשפטי לממשלה מודיע לחבר הכנסת ולכנסת: החלטתי להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת. אם חבר הכנסת לא עושה כלום - -
ארבל אסטרחן
¶
- - כפי שקרה ברוב רובם של המקרים מאז 2005, ב-15 מקרים מתוך 18, חבר הכנסת לא עושה כלום. אחרי 30 ימים מוגש כתב אישום לבית המשפט.
ארבל אסטרחן
¶
היועץ מודיע. זה קרה לנו גם בכנסת הזאת, עם חבר הכנסת כסיף. היועץ הודיע לחבר הכנסת ולכנסת: החלטתי להגיש כתב אישום, בדקתי, זה לא במילוי התפקיד. ביום ה-31, אם חבר הכנסת לא ביקש שום דבר, מוגש כתב אישום לבית המשפט ומתנהל הליך. אגב, גם בבית המשפט, גם אם חבר הכנסת לא טען את זה בכנסת, חבר הכנסת יכול לטעון: היועץ טעה, יש לי חסינות מהותית – ובית המשפט יקבל את זה ויפסיק את ההליך. וזה קרה כבר בעבר.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
והיום, תוך כמה זמן מחויבים להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת כשיש המלצה של היועץ המשפטי להגיש נגדו כתב אישום?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין, אין הגבלה. אתה יכול, במסגרת ההחלטות המינהליות, שזה יהיה סביר. אבל אין שום הגבלה. אין שום הגבלה.
היו"ר אופיר כץ
¶
היא לא יודעת בוודאות. אם יש פה מישהו שיוכל אחרי זה לענות על זה אנחנו נשמח. אבל חברים, אני מבקש להיצמד.
ארבל אסטרחן
¶
כמו שאמרתי, היום, אם חבר הכנסת לא מבקש כלום, כתב האישום מוגש לבית המשפט, וכך נעשה במרבית המקרים. אבל בתוך 30 ימים מרגע שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שהוא מבקש להגיש כתב אישום, יכול חבר הכנסת לפנות לכנסת ולהגיד: אני מבקש שהכנסת תקבע לי חסינות דיונית.
דיונית – כלומר, היא תחול רק בכנסת הזאת. היא לא לנצח, והיא לא בהכרח קשורה למילוי התפקיד.
ארבל אסטרחן
¶
הוא יכול לבקש. אם ביקש – יהיה דיון בוועדת הכנסת. אם ועדת הכנסת חושבת שצריך לתת לחבר הכנסת חסינות, זה יעלה גם למליאה; ואם המליאה תחליט לאמץ את המלצת ועדת הכנסת – לא ניתן יהיה להעמיד לדין את חבר הכנסת.
ארבל אסטרחן
¶
ברוב רגיל, נכון. כמו שאמרתי, מאז 2005 היו בסך הכול 3 חברי הכנסת מתוך 18 שביקשו חסינות: 1 מיד סיים לכהן, גורלובסקי, אז זה כבר לא היה רלוונטי; 2 אחרים היו סעיד נפאע וחיים כץ. סעיד נפאע לא קיבל חסינות וחיים כץ קיבל חסינות.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
כי גם חה"כים ערבים לא הצביעו בעד הסרת החסינות שלו, בדיוק.
ארבל אסטרחן
¶
כאמור, התיקון גם הפך את הנטל. היועץ לא צריך יותר לבקש נטילת חסינות, אלא חבר הכנסת מבקש קביעת חסינות. החוק קובע 4 עילות, רשימה סגורה של עילות – לא ניכנס לזה כרגע, זה גם נאמר כאן – שבהן יכול חבר הכנסת לבקש חסינות דיונית.
כאמור, חבר הכנסת יכול להגיד שהעבירה נעשתה במילוי התפקיד, כמובן בפני היועץ המשפטי לממשלה: אל תגיש כתב אישום. אם היועץ ישתכנע, לא יוגש כתב אישום. חבר הכנסת יכול להגיד שהעבירה נעשתה במילוי התפקיד גם כשהוא מבקש חסינות דיונית, ואם הכנסת סבורה כך היא תיתן לו חסינות דיונית; ויכול לטעון את זה תמיד בבית המשפט. בבית המשפט אפשר לטעון את זה גם בהליך אזרחי וגם בהליך פלילי.
ארבל אסטרחן
¶
זה המצב הקיים היום. מה באה ומשנה הצעת החוק? זה נאמר כאן, אז אני אגיד ממש במילה. בכל מקרה שבו ירצו לנהל הליך משפטי נגד חבר הכנסת, בין אם אזרחי ובין אם פלילי, קודם כל תהיה מעורבות של הכנסת. כמו שאמרתי, עד היום בהליכים אזרחיים לא הייתה מעורבות של הכנסת. תהיה מעורבות.
מה זה אומר? בהליכים פליליים, בשביל לפתוח בחקירה פלילית – השלב המוקדם ביותר – יצטרך היועץ המשפטי לממשלה לפנות לכנסת ולשכנע 90 חברי הכנסת להחליט שהמעשה אינו במילוי התפקיד של חבר הכנסת. בהליך אזרחי אדם פרטי תובע חבר הכנסת, זה יכול להיות גם בעניינים שוליים, יצטרך אותו אדם פרטי לפנות לכנסת ולהבטיח שיגיעו 90 או כמו שנאמר פה עכשיו 75, כמות גדולה של חברי הכנסת יגיעו למליאה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אומרת את זה על דעת עצמי. יכול להיות שאנשים ירצו 80. אני חושבת שזאת ההצעה המאוזנת. אבל אני לא משנה את זה לבד.
ארבל אסטרחן
¶
צריך לשים לב, בתהליכים אזרחיים זה חל על כל הליך: זה הליך גירושין; אם בבית של חבר הכנסת עבד שיפוצניק ויש איזשהו סכסוך על הכסף.
ארבל אסטרחן
¶
היום הוא מגיש תביעה. לא עובר בכנסת. אם חבר הכנסת סבור שזה נעשה במילוי תפקידו, כלומר שיש לו חסינות, הוא פונה לבית המשפט, ואם בית המשפט מקבל את הטענה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ההליך האזרחי היחיד שאני חושבת שצריך להחריג אותו, לתפיסתי, זה רק הליכי גירושים. אבל הם נפתחים ממילא, לפי בקשות גישור, שמחויבות לפי חוק אחר. זה הדבר היחיד, לדעתי, כדי לא להפריע לספונטניות פרידה בין אנשים. צריך להחריג את הליכי הגירושים. זאת אומרת, הליך שהוא במסגרת של חוק בית המשפט לענייני משפחה.
ארבל אסטרחן
¶
כרגע לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר הכנסת, אלא אם 90. לא כתוב שזה לא יחול על עבירה שבוצעה לפני תחילת כהונה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רק שנייה, אני רוצה להבהיר. אם צריך להבהיר, אז נבהיר את זה בכתובים. אנחנו לא מטפלים במה שהיה לפני שחבר הכנסת נהיה חבר הכנסת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בסדר, ואני אומר שלא כתוב בחוק. פשוט טלי יודעת הכול והיא תמיד מטיפה לנו, אופיר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מי את? את כל היום מטיפה לנו – שאין לנו מושג, ושלא קראנו את החוק, ושאנחנו לא יודעים על מה אתם מדברים, ואף אחד מפה לא קרא את החוק. זה הטפות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
זאת הסתה להמרדה נגד מערכות שלטון וחוק. את לא יכולה כאלה דברים, טלי. זה לא הגיוני.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ארבל, שאלה אליך, רק כדי באמת להבין את מה שאמרת. האם נכון לומר, להגדיר, שכרגע הצעת החוק היא כוללת ופתוחה ואין בה מגבלות למעט אותה מגבלה שטלי כתבה, על השוחד? מעבר לזה – היא רוחבית, היא פתוחה, על כל עבירות אזרחיות ופליליות שקיימות היום, לפני, אחרי, לא משנה?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היו"ר, אני בינתיים היחיד שבחוקי הפורמט. כולם מתפרצים. אני יכול להיות פה גם דקה, ועדיין, אני הרוב. אני הרוב, אני אחליט.
היו"ר אופיר כץ
¶
אני לא חושב שזאת כוונת המציעה. אני לא רוצה לדבר בשמה. היא רשמה לה, והיא תבדוק את זה.
אביטל סומפולינסקי
¶
בהמשך לשאלה של חברת הכנסת גוטליב: מה שמוצע כאן, הוא רק ביחס לחבר הכנסת מכהן, נכון?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כל זמן שהחסינות היא במסגרת מילוי תפקידו, היא חלה בכל מקרה, גם אחרי שהוא מסיים.
אביטל סומפולינסקי
¶
אני רק שואלת לפי ההסדר שאת מציעה. בעוד 5 שנים השכן שלך רוצה לתבוע אותך על משהו שקרה היום.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא, רק רגע, אז אתן לא אומרות את אותו דבר. אם המעשה קרה בזמן שהייתי חברת הכנסת, אז זה חל. מאוד פשוט.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תביעת נזיקין – כשאת תובעת נזק מתגבש, את לא תובעת נזק מתגבש מאזרח, אלא נגד גופים. אני רוצה להבין פרקטית. אם יש עכשיו סכסוך שכנים, כשאתה חבר הכנסת, צריך לפנות לכנסת, נכון. אבל אם אני כבר לא חברת הכנסת, ואז הוא פונה אחורה? הוא מחכה שאני אסיים להיות חברת הכנסת ואז יתבע אותי תביעות?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם סכסוך השכנים הזה לא במסגרת מילוי תפקיד – הכנסת תחליט. אם זה במסגרת מילוי תפקיד – החסינות עומדת. חד וחלק.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אבל זה נראה לך הגיוני? את יודעת כמה חברי הכנסת יש, שהם כבר לא נמצאים בכנסת?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
ארבל, היום, על מעשים בהיותך חבר הכנסת, האם החסינות חלה גם כשאתה לא חבר הכנסת?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
תמיד השמאל אוהב לזלזל באנשי הפריפריה. תואר שלישי. בסדר, הכול טוב. הלוואי והייתי עובר את הגיבוש - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
סליחה שאמרתי שהיועצת המשפטית טועה. בואי נסגוד למשפטנים, גברת ערוץ הילדים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
בוא, תמשיך. בוא, חמוד שלי, אתה תהיה מקום 50. אלמוג, אתה ממש ביזיון. באמת ביזיון.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אני כבר שעה מנסה לדבר. אדוני היו"ר, אני חוויתי פגיעה בחסינות שלי, רוצה לשאול שאלה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אלמוג, אלמוג, אתה מבזה. אתה מבזה. אתה מבזה את עצמך עם ההתנהגות הילדותית הזאת.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אם הוא סיים להיות חבר הכנסת אחרי שנה, לא אחרי 5 שנים, מה יקרה? זאת אומרת, גם אחרי שנה נגיד שהוא היה צריך לעשות את זה בתוך השנה?
היו"ר אופיר כץ
¶
אני חושב שצריכה להיות איזושהי הבחנה. אם זאת דיבה, זה משהו שאני חושב שהוא כן קשור. אבל למשל אם הם רבו על עבירת חניה, זה לא קשור לזה שהוא חבר הכנסת.
היו"ר אופיר כץ
¶
אני לא אומר שצריך לפתור את זה עכשיו. אנחנו בדיון ראשון, מעלים פה רעיונות, אנחנו עושים בדיוק בשביל זה את הדיון, וצריך לחשוב על הכול.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תגיד, יא קשקשן, אתה יושב פה 10 דקות. חתיכת חי בסרט. אתה חושב שאני אשתוק לך? מקשקש לי במוח פה. החלטת באיזו מפלגה אתה, יא ליצן?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
הגיע אדם שפגעו לו בחסינות ורוצה לשאול שאלה עקרונית. פגעו לי בחסינות, אני רוצה לשאול שאלה עקרונית ולא מצליח - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
- - כי האלימות של השמאל פה לא מאפשרת לי. אדוני היו"ר, אשמח לשאול את הגברת ארבל.
ארבל אסטרחן
¶
הצעת החוק קובעת שינויים מהותיים מאוד בדיני החסינות ומעוררת בעיות קשות מאוד הנוגעות למעמדם של חברי הכנסת. זו תחילת הדיון, אז אני אציג בקצרה את עיקרי הדברים. קודם כל, בהליך פלילי, השלב שבו הצעת החוק נכנסת לתוקף – לפני תחילת חקירה. היום לא ניתן להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת בעבירה שהגיעו למסקנה שהחסינות המהותית חלה עליה.
הרבה פעמים בשביל לדעת האם חלה החסינות המהותית צריך לחקור ולדעת מה בכלל היו נסיבות האירוע. לפי מה שמוצע, אי-אפשר יהיה בכלל להתחיל בחקירה – בגביית עדויות, בצילומים, בכל מה שקשור להליכי החקירה.
ארבל אסטרחן
¶
יש פה נציגי משטרה, אני מתארת לעצמי שהם ירחיבו בעניין הזה. אבל איך יבצעו, אם ירצו לעשות חקירה סמויה נגד חבר הכנסת? יש עכשיו טענות שחבר הכנסת מבריח סמים. איך המשטרה בכלל יכולה להתחיל לחקור?
(מכאן ה.מ.)
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
נוסיף עבירות. הבנו את זה. צריך לחשוב על שורת עבירות. עשיתי רק את עבירות השחיתות, טוהר, ניקיון כפיים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
למה החלטת דווקא רק את העבירות האלה? מכל ספר העונשין, מכל מאות החוקים שיש שם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא מחוקקת לפי מקרי קיצון. ההיסטוריה הוכיחה שכתבי האישום הוגשו כנגד נבחרי ציבור - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כתבי האישום נגד חברי הכנסת הוגשו ברובם בעבירות 284 או שוחד על נגזרותיו. יש גם עבירות שקשורות לדוגמה להכנסה של פלאפונים וכולי, קיבל שלוש שנים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני לא חושבת שהרציונל צריך להיות על הכמה, אלא הרציונל צריך להיות של נורמות ועניין מהותי אמיתי. ברגע שאישרת את זה ככה וכתבת את זה ככה, זה חל על הכול. את מבינה? זה לא הגיוני.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא, אני מסבירה לך שאנחנו כבר אחרי זה. אנחנו נחשוב לעומק על אילו עבירות, חוץ מהמובהקות כמו סמים, למעט צריכה עצמית, עבירות רצח.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין צורך שתעברי סעיף-סעיף, זה לפי סימנים. לא צריך לעבור סעיף-סעיף, יש - - - בחוק העונשין, כדי לראות מה צריך.
ארבל אסטרחן
¶
כמובן, קושי לקיים חקירה סמויה. גם בחקירות גלויות הצורך בהליך בכנסת ידחה את קיום תחילת החקירה באופן שיכול לסכל אותה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בסדר, יש ערך לחסינות, מה לעשות? יש לה מחירים, יש לה ערך. לכל דבר בעל ערך יש מחיר.
ארבל אסטרחן
¶
צריך לראות מה האיזונים המתאימים. למשל נשיא המדינה, שגם לו יש חסינות במילוי התפקיד, מהותית ודיונית, לגביו נקבע במפורש שהחסינות לא חלה בפני חקירה וניתן לחקור אותו. אצלו אגב, לא ניתן להעמיד אותו לדין בעת הכהונה.
ארבל אסטרחן
¶
הקושי העיקרי – שוב, אני מזכירה את זה בקצרה – הוא השלב שבו נכנסת הצעת החוק לתוקף, לא ניתן לפתוח בחקירה. גם כשמדובר בהליך אזרחי, כמו שנאמר, כל אדם שרוצה לתבוע חבר כנסת – מי ששוכר ממנו דירה או משכיר לו דירה, כל קשר שהוא, עניינים משפחתיים, עניינים עסקיים – אותו אדם יצטרך, ולא ברור איך זה יקרה, להתייצב בפני מליאת הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא, אנחנו ניצור תקנות מכוח החוק. על מה את מדברת? סליחה, זה כמו שחוק לשכת עורכי הדין אומר שצריך לעבור את המבחן וכתוב השר האחראי על החוק, סעיף 109 שם, הוא שר המשפטים, יקבע בתקנות. התקנות קובעות ציון 50 וסדרי דין. אותו דבר פה, יהיה סדר שייקבע בתקנות, לדוגמה, שהפונה – אני לא מדברת עליכם, אני מדברת על אזרחים. יהיה מנגנון שהאזרח יפנה בכתב, זה יעבור סינון מסוים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא יודעת, אולי יו"ר הכנסת. אני לא יודעת, אני צריכה לחשוב על זה. איזה שר – אני צריכה לחשוב על זה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
יש לי טענה אזרחית כלפיך, את רוצה להעביר אותי ויה דולורוזה רק בשביל לפתוח, ואין פה כלום.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לכן כל הצעת החוק הזאת היא כמו רעיון שלא עשו עליו שום עבודה. אתה אומר שאין חוק שעובר שמגיע, זה להתחיל פה בכלל את המחשבה מלכתחילה. זה רעיון.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתם לא מבינים, אנחנו דנים פה בחסינות חברי הכנסת. תסתכלי בחוות הדעת של היועצת המשפטית – כל התביעות האזרחיות, בלי יוצא מהכלל, שהוגשו נגד חברי הכנסת, למעט כשהייתה טענה של תביעה שכנגד, אני אומרת לך, כולן ככולן נדחו. עצם הגשת התביעה גוררת אותך לערכאה כשאת אמורה להיות בחופש פרלמנטרי. כן, אז אנחנו נתיש את האזרח, יהיה לו קשה לפנות לכנסת - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ואני אגיד עוד מילה. היה פה דיון, אצלכם לדעתי, אפילו להרחיב ולעזור לחברי הכנסת במימון שלהם כשיש את כל התביעות האזרחיות האלה. אז אתם גם עוזרים לממן את זה, אתם גם יודעים שהכול נדחה על הסף, וגם אתם רוצים עוד להגדיל פה את החסינות. באיזה עולם אתם חיים?
ארבל אסטרחן
¶
בכל המקרים האלה שח"כים נתבעו ובית המשפט קבע שיש חסינות, גם בהליכים פליליים וגם בהליכים אזרחיים, חבר הכנסת זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות מהכנסת.
ארבל אסטרחן
¶
לא, זה מאותו חוק חסינות, זה סעיף 10א. בכל מקרה, הנושא הזה של ההליכים האזרחיים, כפי שציינתי, שאדם לא יוכל לפתוח בשום סוג של הליך נגד חבר כנסת בלי שהכנסת החליטה שלא מדובר בנושא שהוא במילוי התפקיד, בהפרה שהיא במילוי התפקיד, תמנע כמעט לחלוטין את האפשרות לתביעות אזרחיות נגד חברי כנסת, גם כאשר ברור שמדובר בעניין שהוא לא במילוי התפקיד. אני גם ציינתי – זו כבר השלכה שחברי הכנסת צריכים לקחת על עצמם – שיכול להיות שאזרחים יירתעו מלהתקשר עם חברי כנסת, כי הם ידעו שאם יש איזשהו סכסוך כספי, חבר הכנסת יכול לתבוע אותם, אבל הם לא יכולים לתבוע בחזרה.
נושא נוסף הוא המספר 90 שנמצא בהצעת החוק. אמרה פה המציעה שאולי היא תוריד את זה ל-75, אבל העניין הוא לא המספר, אני לא חושבת שזה עוזר. צריך לזכור שכל רוב כזה הוא מאוד חריג בכנסת. כבר היום הרי יש סמכות לכנסת לקבל החלטות בענייני חסינות, כפי שהיה במקרה של חיים כץ, של קביעת חסינות, יש לכנסת סמכות להסיר את החסינות בפני חיפוש או מעצר. תמיד הדברים האלה נעשים ברוב רגיל, ואגב, גם בדיקה – וציינתי במסמך, בדקתי את כל המקרים שבהם היו דיוני חסינות ודיונים של נטילת זכויות בכנסת – אף פעם לא התקרבו בכלל למספרים האלה. מעבר לזה, חברי הכנסת יודעים שמאוד קשה להביא 90 חברי כנסת למליאה בכלל. אנחנו ראינו שיש חוקים שדרשו 61 ונפלו לא כי לא הייתה הסכמה, אלא כי פשוט לא הצליחו להביא חברי כנסת. הדבר הזה הוא קשה גם רעיונית וגם מעשית, וגם ההיסטוריה מלמדת שמאוד קשה להביא 90 חברי כנסת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אבל אני לא מוכנה פחות. פחות זו עריצות הרוב. את לא רוצה שאני אוכל לפגוע בח"כ כי אני בקואליציה. את לא רוצה. זה חייב להיות מספר שייקח בחשבון - - -
ארבל אסטרחן
¶
נשאלה פה השאלה איך הסכימו חברי הכנסת לתיקון מס' 33, להיפוך הנטל. צריך לזכור שכל השנים – עברתי על כל הפרוטוקולים – חברי הכנסת מאוד לא אהבו לדון בעניינים של חבריהם. לא להשתתף בדיונים, לא להשתתף בהצבעות. הם פשוט מעדיפים לא לבוא. כחבר כנסת אני עכשיו צריך לבוא להצביע נגד חבר לסיעה שלי, לקואליציה שלי, בעניין האישי שלו, ובגלל האצבע שלי עכשיו אפשר יהיה להעמיד אותו לדין או לתבוע אותו. הנטייה של חברי הכנסת – ויש לי גם ציטוטים של חברי כנסת שאמרו את זה – פשוט לא להגיע.
ארבל אסטרחן
¶
בסדר. הדברים האלה כמעט יסכלו את היכולת לפתוח בהליכים משפטיים נגד חברי כנסת. ואם כבר אפשר יהיה לעשות את זה, זה יהיה נגד ח"כים מהסיעות הקטנות, שנגדם יהיה אפשר להביא הרבה חברי כנסת שיצביעו. לכן, בעוד שהחסינות – והדבר הזה נאמר הרבה פעמים, גם במהלך החקיקה, גם בפסיקה במשך השנים – נועדה להגן על סיעות השוליים ועל חברי הכנסת מהקצוות, שהם בדרך כלל אומרים דברים שהם יותר קשים, מעצבנים ועלולים ליפול לעבירות, עליהם החסינות נועדה להגן, והתוצאה של הצעת החוק הזאת תהיה שהם יהיו הכי חשופים לכך שדווקא הם יוכלו לעמוד לדין פלילי ולהליכים אזרחיים, בעוד שחברי הכנסת מהסיעות הגדולות ואלה שעומדים בקונצנזוס, לא ניתן יהיה לקיים הליכים נגדם.
ארבל אסטרחן
¶
אני אגיד שוב. הדברים נאמרו פעמים רבות, החסינות נועדה להגן בעיקר על חברי הכנסת מסיעות השוליים. הטענה שגם החסינות הדיונית שבאה להגן מפני איזושהי רדיפה וחיפוש של חברי כנסת על ידי הרשות המבצעת כנגד הרשות המחוקקת, הדברים האלה בדרך כלל נעשים כלפי חברי כנסת מסיעות השוליים. גם מבחינת החסינות המהותית, למשל בפסק דין - - -
ווליד טאהא
בכנסת סיעות השוליים הן הסיעות הערביות. בהגדרה של הכנסת, שוליים אלו הסיעות הערביות.
היו"ר אופיר כץ
¶
אני מבקש שלא תעני. אל תעני, ארבל, תמשיכי את הסקירה, אחרי זה, מי שיהיו לו שאלות ישאל.
ארבל אסטרחן
¶
בסוגית העבירות שעליהן זה יחול – אמרה פה המציעה שזה נושא שצריך לחשוב עליו, אז בוודאי זה נושא שצריך לחשוב עליו. עבירות שהיו לפני תחילת התפקיד וכולי, אני לא ארחיב על זה. לפי ההצעה היום חבר הכנסת לא יכול אפילו להסכים, להגיד אני לא רוצה שהכנסת תדון בסכסוך שלי עם השכן שלי, עם בן הזוג שלי. כל הליך והליך צריך להגיע לכנסת. הדבר הזה - - -
ארבל אסטרחן
¶
לעניין מועד תחילת החוק התייחסה גם המציעה. כמובן, זה מקרה שבו הכנסת מחוקקת לעצמה, מקרה מובהק, ולכן המינימום הוא שהתחילה של החוק תהיה מהכנסת הבאה. אני לא אכנס לזה עכשיו, כמובן שיידרשו התאמות לסעיפים נוספים – חיפוש, מעצר ולחסינות הדיונית. ככל שהדבר הזה יתקדם, כמובן שיהיה צריך לדבר גם על כך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כן, אמרת לי, הטענה של עבירות הריגול והבגידה בהוצאה של העבירות, שתתכתב גם עם סמכות החיפוש.
ארבל אסטרחן
¶
המשפט המשווה – אני לא ארחיב, התייחסתי לזה, ויש גם מסמך של הממ"מ שמונח בפניכם שהחסינות כבר היום היא מאוד רחבה בכנסת. אלו דברים ראשוניים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אבל בגדול, גם על הוועדה, וגם נדמה לי שכתבת בחוות הדעת שזה מסוג הדברים שיו"ר הכנסת - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני אעשה את זה ממש מהר. בגלל שהייתה פה כבר הצגה של שעתיים, ואני חיכיתי מאוד להסבר שלך, גם קראתי את הדיווח בנושא של ההסתייגות מהחוק, אני רוצה להגיד מעבר לכותרת 'כנסת כעיר מקלט לעבריינים'. אני רוצה לדבר גם על הלך רוח שיכול להיווצר. זאת אומרת, זה לא רק דה-פקטו מקום שיכול לכנס אליו את האנשים הלא טובים של החברה הישראלית, במקום מקום שאמור לכנס אליו את האנשים הכי טובים של החברה הישראלית; אנחנו גם נייצר פה הלך רוח שגם אם נחריג, לשיטתי, עבירות כמו שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואני לא מדברת על שאר הדברים, הלך הרוח העברייני שישתרש פה עם הזמן עלול בסוף להיות מקום הכשר לתופעות הללו. זאת אומרת, בסופו של דבר גם לנורמות ולהלכי רוח יש מקום בעיצוב מרחב, בטח בית המחוקקים. ואז אנחנו גם גולשים פה לאינטרסים שלא היינו רוצים שייכנסו כאן כמחוקקים, אפילו מראש. זה מצב שהוא מסוכן.
אני רוצה להגיד גם משהו ולחדד את השאלה. הרי בסוף הסיפור של החסינות המהותית הוא התפקיד שלנו, איך למלא אותו בצורה הכי טובה. בעיניי, אגב, זה דבר קדוש. זה דבר משמעותי וחשוב –כשאני עושה ביקורי פתע בהוסטלים לאוכלוסיות חסרות ישע, כשאני מגיעה למקומות, יש לי חסינות, אני מגיעה אליהם כדי לראות מה קורה, איך המערכות עובדות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
יש לך גם חסינות מפני עבירה של הסתה להמרדה או קריאה למרי אזרחי. ויש לך חסינות, וזה בסדר. אני לא חושבת שמה שאת עושה הוא בסדר, אבל זה בסדר כי זו זכותך.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני בטוחה שאת חושבת שמה שאני עושה לא בסדר. אני כל כך בסתירה ממה שאת מייצגת שזו אפילו תעודת כבוד עבורי, שאת חושבת שמה שאני עושה לא בסדר. זה אחלה בעיניי. באיזון בין אותה חסינות מהותית שמגנה עלינו בתפקיד בכל הפוזיציות שצריך למלא אותן, אנחנו פתאום אומרים שלח"כים יש הגנה לא רק בתפקידם, הם יהיו מורמים מעם גם בסוגיות ממש חוקיות בסיסיות של נורמות. אני רוצה להבין, שיעור אזרחות שיהיה - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני אביא דוגמה, בוודאי. עבריין תעבורה סדרתי למשל – יש לנו אחד כזה, היום הוא ח"כ, נכון? עבריין תעבורה - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אבל נאור העיר לי? הכול בסדר. עבריין תעבורה – עכשיו אנחנו נחנך תלמידים להיזהר, להיות עם נורמות שישמרו על הכללים, על החיים, על הבטיחות והכול, אבל אנחנו פה לא נעשה שום דבר במצבים כאלה? זה נשמע מופרך לחלוטין. אני רוצה להגיד את הדבר האחרון, לשאול אותך על הלך הרוח, מה יכול להשתרש פה, שזה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. וגם, בסופו של דבר זה חוק שלא רק יתמרץ עבריינות או יבסס פה עבריינות, הוא גם יבסס פה סוכני כאוס. חד משמעית, כי הכול יהיה פרוץ. תאוריות קונספירציה – בבקשה, מי שרוצה את החוק הזה היא סוכנת כאוס לכל דבר ועניין. מחוקקת חוק - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
למה, היא נתנה דוגמה לבנימין נתניהו. כל התיאוריה שלכם קורסת במבחן המציאות.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
לא, גם אם אתה ערבי. גם אם אתה ערבי. גם אם אתה ערבי, לא מהימין.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני רוצה להגיב על מה שאמרתם פה, כי אתה, אופיר, אם כבר אתה מדבר, אתה היית צריך כיו"ר ועדת הכנסת להגן עליי כשחנקו אותי פעמיים שוטרים, כשהכו אותי שבע פעמים, כשזרקו עליי רימון הלם. עליי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היו"ר, גיסתה של לזימי הזמינה אותי לחתונה לפני 12 שנה, היה צריך לשדוד בנק. היה צריך לשדוד בנק.
היו"ר אופיר כץ
¶
כשאת אומרת אנחנו מורמים מהעם, להיות מורם מהעם זה חבר כנסת שמרגיש שהוא יכול לשרוף כביש. את זה לא עושים. את זה לא עושים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא, החוק הזה. החוק הזה הוא חוק של מורמים מהעם, זה בדיוק זה, להכשיר עבריינות. אבל אתה יודע משהו, אופיר? לא פציתי פה מילה על זה שטייחתם את זה שאפילו כשהגנתי על אחות של חטוף נחנקתי. אפילו על זה לא. למה? כי יש חטופים, יותר חשוב מכל מה שקורה לנו. אבל בכל מצב שגרתי, אני רוצה להגיד לך, הייתי עושה מזה עניין אחד גדול כי הפקרתם אותנו רק בגלל פוזיציה פוליטית. הפקרתם אותנו. הסימנים הכחולים שהיו לי, - - - המפויחים מרימון הלם.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני רוצה לומר, מעבר לעבריינות דה-פקטו, הלכי הרוח שיהיו פה והכשרה של סוכני כאוס, שמפרקים אותנו מכל דבר – האישה הזאת עובדת לפי - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
בזמן שבנימין נתניהו התאפר, נבהל, היה בבונקר אטומי, יו"ר המפלגה שלי, גיבור ישראל, שלף אנשים מהתופת. גיבור ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
עם המצלמות, ועם חיל האוויר שלא עבד, כמו שהבטחתם, עם המודיעין שלא היה, כמו שהבטחתם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איפה רונן בר שאמון על איסוף מודיעין בעזה? איפה רונן בר, ראש השב"כ? איפה הוא? איפה? איפה רונן בר?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אמון על איסוף מודיעין בעזה. זה תפקיד ראש השב"כ. בואו נשמור עליו, נאתרג אותו לגמרי, ולא נדע בחיים איך 4,800 מחבלים רוצחים אותנו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם לא הייתי חברת כנסת, הייתי במעצר מינהלי. אם לא הייתי חברת כנסת, הייתי במעצר מינהלי, שלא יהיה לכם ספק, אני כמו הנגד. אני כמו הנגד. בחקירת שב"כ - - -
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
היום אין אף יהודי במעצר מינהלי. אין אף יהודי במעצר מינהלי.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני ממש מרגישה בדיון הזה כנפגעת עבירה. לא היה דיון כל כך גרוע, רדוד ומזעזע בכנסת הזאת עד היום, והיו כאן דיונים מזעזעים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
קודם כל, אני רוצה לפתוח במחאה. טלי, אני רוצה לפתוח במחאה כנגד קמפיין ההשתקה שעוברת פה טלי גוטליב. הייתם צריכים לתת לה הרבה יותר פתחון פה, בטח בהצגת החוק הזה. זה היה אירוע מפורט מאוד.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ילדי הדרום לא יסבלו שוב, עוצמה יהודית. תגיד, יא קשקשן, הייתי נכנס למקלט אטומי, לא יוצא אחרי 50 שנה אחרי מה שהבאתם למדינה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
תזכור שאתם רציתם גבולות פרחים עם עזה. אתה שותף של אבו עבאס. אתה רוצה את אבו מאזן בעזה בטח, נקשיב לך.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תזכור עכשיו שאתה פרוקסי של איתמר בן גביר. אני שותף של עבאס. א' מזוודות מדבר איתי, תעשה לי טובה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יא חתיכת קשקשן, באמת. באמת לא הייתי מדבר. במקומך לא הייתי מדבר אחרי מה שעשית לילדים בשדרות ובצפון.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש לך עוד איזה טיעון, או שאתה ממשיך לקשקש פה את הפנקייקים שלך? לא, באמת, עוד אחד. אז קודם כל אני מבקש שייתנו פתחון פה לטלי, כי השעתיים וחצי האלה היו שעתיים וחצי של סיוט מתמשך לפסקה שהיינו צריכים להקריא. קיבלנו פה כאילו איזה דיון, וכולם יורדים פה לרזולוציות של משפט מינהלי, משפט אזרחי. החוק הזה הוא חוק מיוחד מאוד, טלי, והוא ממש ממש פשוט, למרות - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בטח. איך אמר אביתר בנאי? שמתי לי פודרה וכו'. אני אחרי זה אצטט לך עוד אחד מהבנאים, שאגב, שחזה מראש את הצעת החוק שלך. רוצה לשמוע אותו מההתחלה? תגובות מהקהל, עוד מעריץ. החוק הזה הוא פשוט - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כבד את אביך ואת אמך, זה אבא שלי, אמרתי לו שאני בוועדה. מותר לי להגיד לי להגיד לאבא שלי - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
די, שטיחון, די. מה אתה מאשים אותי בזה שמעיפים אותך מקבוצות הוואטאפ של המפלגה שלך? מה אתה רוצה מאתנו?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא דיברתי אליך, דיברתי אליו. אתה יודע מה אומרים על הנעלבים ואינם עולבים? עליהם נאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. תודה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה יודע מה זו דת. אני מוחא בכלל על הדיון שאנחנו מנסים עכשיו להיכנס אליו, ויש פה איזה דיון ענייני – 75 חברי כנסת, גירושין, תעבורה. אגב, בנאום שלה היא ציינה שהמקור - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אופיר, אני חושבת שמה שקורה פה זה ממש ביזיון. יושבת פה המציעה שעתיים שלמות - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אז תעשה הפסקה, באמת. לפני רגע היה לך סבבה עם כל האירוע הזה, וניהלת אותו ככה - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אתה שואל אותי? אני עכשיו הייתי עושה הפסקה או שהייתי עושה משהו אחר, אבל תסתכל, האירוע הזה הוא הדבר הכי מטורלל שקרה פה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
תסתכל על האירוע הזה. אני לא מצליחה להבין איך אתם נותנים יד ככנסת – זו אחת הוועדות הכי חשובות פה בכנסת, ועדת הכנסת. תראה איך זה מתנהל.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היו"ר, במילים אחרות, היא דורשת שלהבא כשח"כ רוצה ללכת לבית הכיסא, לבקש ממך פתק. כמו שיאיר מביא להם פתקים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אתם פשוט הורגים את האמון שעוד נשאר פה בכנסת. אתם הורגים את טיפת האמון שנשארה פה בכנסת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הדיון כאילו עכשיו אנחנו נכנסים בהליכי גירושים, ומי נוסע על המדרכות ותעבורה – למה אנחנו בכלל נגררים לזה? זה חוק שהוא כולו הזיה, באמת. וכמה כבר אפשר להכיל את האירוע המתמשך הזה שאתם מנסים להטריל אותו? עזוב את אלמוג, שהוא פה על תקן קצין טרול ראשי. עזוב, אני מבין את זה, זה מצחיק אותו, הוא רוצה חתימות, הכול בסדר. כשאתה תצא מהוועדה, הוא יגיד לך: איך הייתי, הייתי בסדר? אבל אני זורם על זה, וזה בסדר גמור.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אמרה חברת הכנסת גוטליב קודם כל שהיחב"ל יושב על המקורות שלה. אני שומע את הדברים האלה, אני חושש בשבילה. אני גם רוצה להבין באיזה עולם יש לה מקורות, היא מפעילה מקורות, כמו זה שממציא סיפורי אנו באנו ארצה על בוגדים, ויש להם מקורות, והיחב"ל יושב עליה, והיא יודעת את זה כאילו אנחנו באיזה אויה פרנויה. זה מטריד.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בסדר, אתה והאמת. זו פעם אחת. פעם שנייה, היא אמרה שמה שהביא אותה להצעת החוק היה האיזון שתמיד רודפים את הימין, נכון? היא אמרה את זה. יש לי שיחה ממספר לא מזוהה, יש מצב שזה היחב"ל עכשיו, אם הייתי קונספירטיבי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
נאור, אתה - - - ממש לא נאור לצחוק על אושר שקלים. זה ממש לא נאור לצחוק על אושר שקלים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
גמרתם את האנשים. עשיתי חיפוש, כי היא אמרה שזה מה שהטריד אותה. שאלתי כמה-כמה ואמרת שזה לא רלוונטי. אני חושב שזה כן רלוונטי, כי התוצאה היא 6-7. שבעה אנשים מהימין ושישה אנשים מהשמאל הורשעו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
עכשיו תקום ותן לי חיבוק. אם יאיר מרשה לך, אם אתה גבר, בוא תן לי חיבוק. תראה איזה עבד נרצע, אפילו לחבק הוא לא מרשה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אתם עושים הרבה כבוד למשטרה, יושבים מולך במשך שעתיים-שלוש שוטרים, שומעים את הדיון הרדוד והמביך הזה. קצת כבוד. קצת כבוד גם לאנשים שנמצאים כאן.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
במקום שילכו ויעשו עבודה רצינית של משטרה, הם צריכים לשמוע את השטויות האלה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
איזו מתנשאת. איזו אליטיסטית. איזו אדנות. איזו אדנות, איזה אליטיזם, איזה גועל נפש.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לא יודעת מה יש לו היום, כנראה באף מקום לא רוצים אותו. אני לא יודעת מה יש לו היום. הגיע לכאן, החליט לעשות פה בלגן סתם. שיגיד ושיצא.
חנה כהן
¶
אני חנה, הדודה של ענבר היימן, שאני חושבת שזה נושא דחוף. הבת שלנו, ענבר היימן, שהשתתפה כהלפרית במסיבת הנובה נחטפה ונרצחה בגבול עזה. אני כבר שנה וארבעה חודשים באה פעמיים בשבוע להתחנן לקבל את הילדה, למרות שהילדה לא הלכה לקטוף שם תותים. היא נחטפה מתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל. ועכשיו אני לא אומרת מי אשם יותר, מי אשם פחות, מי לא אשם, מי כן אשם, זה לא מעניין אותי, אני לא נכנסת לזה כרגע. יצאה רשימה של חטופים הומניטריים. ואני שואלת את עצמי – אני יושבת על הרשימה, אני רואה את כל הנשים. כל הנשים החטופות. ואני רואה יחד עם זה שישה חללים. ואני שואלת לתומי – לא רק אני, כל המשפחה ישבנו, ולא הבנו – מה ענבר נראית, אישה, נכון? אישה. היא לא נראית ארנבת, היא גם לא נראית גבר. היא נראית אישה, והיא חלל. אז איך יוצאים חללים לפני ענבר, שהיא אישה, והיא צריכה לסגור את העסקה ההומניטרית? ועוד שתי נשים לא נמצאות שם. איך יכול להיות דבר כזה? איך? סלקציה – לא הבנתי – גם בין הנרצחים? תסבירו לי, מה הולך פה? שאני אבין, אני לא מבינה באמת, למה הילדה שלנו לא ברשימה? תגידו לי. לא ג'ודית, לא עופרה, לא ענבר, שהיא הצעירה מבין כולן. מה קורה פה? מתי הם משתחררים? מתי משתחררים כולם? מתי?
אני רוצה ומבקשת שבשחרור הבא שישחרר את כל החטופים. די, מספיק, נמאס. נמאס, כבר אין לנו כוח יותר. חיים ונרצחים. אני חושבת שזה נושא מאוד מאוד חשוב לדון בו. אנחנו כבר הרוסים, די, מספיק. מספיק, תחזירו את כולם כבר הביתה. שנה וארבעה חודשים, זה כבר המון זמן, זה ים של זמן. ים של זמן. אנחנו רוצים את הילדים שלנו. מה אימא שלה מבקשת, לקבור אותה? זה גם יותר מדי? זו בקשה מוגזמת? היא לא רוצה לשקם, לנו אין כבר את מי לשקם. לאן הגענו כמדינה, איפה כל הערכים שלנו, איפה? לאן הם הלכו, לאיבוד? לאן הם הלכו? משחררים חלק, משאירים חלק. מה נסגר פה? אני מבקשת שהפעימה הבאה שתצא לפועל תכלול את כל החטופים. די, מספיק, נמאס חיים ונרצחים, את כולם. זהו, תודה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
ביניהם, אדוני, היו"ר, אחי לנשק, רני גוילי, שגם הוא נמצא ברצועה והוא צריך לחזור הביתה. באותו בוקר הוא בחר לצאת, הוא יכול היה לשבת בבית. הוא בחר לצאת ולהציל חיים וגם הוא צריך לחזור הביתה ביחד עם ענבר וכל שאר האחים שלנו.
רוקסן סהר
¶
תודה רבה. שמי רוקסן סהר, ואני הדודה של גלי טרשנסקי, שחזרה אלינו בדרך נס בעסקה הראשונה. אני גם הדודה ליאור טרשנסקי, אח של גלי, שנרצח בבארי באותו יום ארור. למרות שגלי כבר יותר משנה בבית, אנחנו כמשפחה לא יכולים להתחיל להשתקם. אני מגיעה לפה כמעט בכל שבוע. רז בן עמי היקרה, שהייתה יחד עם גלי בשבי, והבנות שלה עדיין מחכות לאוהד שיחזור. עלמה אור, שהיא חברה של גלי, שאימה יונת היא בת כיתה של בעלי, נרצחה באותו היום, ואביה דרור, ז"ל, שגופתו עדיין מוחזקת בעזה, יחד עם כל משפחת בארי ויחד עם כל משפחות החטופות והחטופים, אנחנו מחכים להחזרתם של כולם.
אני רוצה להגיד שאני לא אסלח לשר לשעבר בן גביר על כך שהתנגד לעסקה הראשונה, עסקה שהחזירה נשים וילדים שנחטפו בפיג'מות מהבית שלהם. ואני רוצה לפנות לכאלה שמתנגדים לעסקה בגלל המחיר הכבד של שחרור המוני של מחבלים עם דם על הידיים, שעל זה אין ויכוח. אני רוצה להזכיר לכולנו שתפקידה של מערכת הביטחון הוא לעשות את העבודה שלה ולהגן על המדינה ועל אזרחיה, וזה מה שמצופה מהם לעשות, למרות המחדל הנוראי שקרה ב-7 באוקטובר, שפגע קשה במשפחה שלי ובעוד המון משפחות אחרות. היא הוכיחה את עצמה בחיסול הנייה בלב בניין משמרות המהפכה, חיסול נסראללה, מבצע הביפרים המפואר, שכנראה ידובר עליו עוד שנים רבות. אלה הן רק הדוגמאות הקטנות של היכולת האמיתית של האנשים האלה, שראוי להעריך את ההקרבה שלהם. מי שמתרץ את ההתנגדות שלו לעסקה במחבלים משוחררים מוריד בעיניי מתפקידה ומחובתה של מערכת הביטחון לעשות את העבודה שלה. ואם יש כאלה שלא מסוגלים לעשות את העבודה שלהם, שיתכבדו וישימו את המפתחות ויביאו כאלה שכן.
לא ניתן לעשות עסקה טובה עם ארגון טרור, אבל ניצחון מוחלט יהיה רק כאשר הממשלה והעומד בראשה וכל אלה שנוגעים בדבר יעשו הכול כדי להחזיר את כולם – את החיים לשיקום ואת החללים לקבורה באדמת ישראל. תודה רבה לכם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
סליחה שאני צריך להמשיך לדבר על החוק, אבל אלו החיים שלנו פה. הניסיון לייצר פה דיון ענייני בעיניי לא רק שהוא בזוי, אלא אני מנסה להבין, כי המציעה והמגישה תמיד דיברה אלינו – אני אגיד שהרגשתי מאוד – בהתנשאות. בכל חוק שעלינו להתנגד, יש תמיד את האקט שאתם לא קוראים את החוק ואתם לא יודעים, ובאים לנו עם הדפים ומראים לנו, ורק מההערות שאני קראתי, עזבי עכשיו פה בדיון, אני חושב שאת הגשת חוק שאפילו ברמת מה שאת התכוונת, אפילו לא הבנת מה את מגישה. ברמה כזו. אמרתי כשיצאת להתפנות שספרתי מי הורשע בהיסטוריה מהשמאל והימין, ואמרת שרודפים את הימין. לא רודפים את הימין סתם. אגב, התוצאה היא 6-7 לימין, שבעה - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא צריך לבדוק פעמיים, אני אבדוק מה שאני רוצה, ואתה תבדוק מה שאתה רוצה. אצלכם זה ליצמן, ביטן, דרעי, אבל זה לא משנה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הוגש כתב אישום. הוגש נגדו כתב אישום. אתה רוצה להקשיב? הוגש כתב אישום. נכון? היועמ"שית המליצה, אני לא טועה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל אני רוצה להסביר את הבעיה העיקרית, טלי, בחוק הזה, וזו בעיה עיקרית שיש לכם - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
נאור, לגבי חבר הכנסת כסיף, לפני שנה הייתה המלצה לפני שלושה שבועות הוגש כתב אישום.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בסדר. אני רואה בהצעה הזו עוד שלב, עוד וקטור שאתם פותחים כנגד כל מערכות אכיפת החוק. כי המדיניות של הבכיינות מאפיינת אתכם מהיום הראשון שלי פה בכנסת בוודאות, דיברנו על זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
את פשוט פתחת עוד וקטור ברמיסת כל מערכת אכיפת – בסוף, בקצה, לא שאני צריך להסביר לכם, כולם יודעים מה את רוצה, שהכנסת תהיה בית משפט. לפני שלרון יהיה סכסוך עם השכן שלו שהוא החנה לו בחנייה, הוא יבוא לפה, לוועדת הכנסת, ואתם תהפכו את זה לבית המשפט. מליאת בית המשפט, שנשיא בית המשפט העליון לדידך אמור להיות ניסים ואטורי. המשנה לנשיא, לפי שיטת הסניוריטי יהיה א. כהן, זה עם הגזיבו ששומר על ביטחון ישראל.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מנהלת בתי המשפט תהיה לימור סון הר מלך. זה בסוף מה שאת רוצה, טלי, וצריך להודות בזה. זה מתיישב בדיוק כמו עם ועדת החקירה הממלכתית – בהתחלה כולכם קשקשתם ואמרתם ועדת חקירה ממלכתית, כולם ועדת חקירה. עכשיו ועדת החקירה הממלכתית תתכבד ותתכנס - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אגב, משטרת ישראל, מזלכם שהיא לא הגיעה לחקירה. אני מרחם – אמיתי – על החוקר שיושב מולה כדי לדבר איתה. הוא לא היה מצליח לשאול שאלה אחת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני ממשיך. ואני אסיים, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שיהיה לכם את השכל הישר הבסיסי מאוד כדי להגיד לה: טלי, תודה רבה, שבת שלום, תמצאי הצעה - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
חוץ מזה שוועדת השרים זו לא הכנסת, והממשלה לא מחוקקת חוקים. בשביל זה יש פה כנסת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מזלי, יש לי רוב קואליציוני. איזה מזל, אני לא צריכה לשמוע כאלה הזויים כמו מה שאני שומעת ממך. לשמר את החסינות הקיימת –הקיימת – בחוק.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בואו נעשה משחק השקט דקה. דקה. דקה. ההרגשה שלך שרודפים את שלטון הימין – אני ניסיתי לבסס אותה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
את יאיר גולן חקרו? את אהוד ברק חקרו? את אבי אבות המסיתים האלה חקרו? אני שואלת. את מי כן חקרו? את צביקה פוגל, שיש לו חסינות מהותית.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, לא, לא, אל תחזירי אותי לחוט החשיבה, אני רוצה לדבר איתך על מה שקורה עכשיו בממשלה שלכם ובכנסת. למה תמיד יש הרגשה? אתם חזקים עכשיו בכותרות ובתחקירים. קרעי מחלק תחנות רדיו למקורבים, ואטורי – הוא בכלל, יש לו שיאים. הוא גם פרץ לבסיסי צה"ל, משתמש בנשק האישי שלו שלא כדין, משקר בפריימריז לגבי מקום מגוריו, והשתמש ברישיון הקבלן שלו, שנפסל, בניגוד לדין. סוכות הוא הפרטנר לפורץ הנוצץ ואטורי, והוא נכנס לבסיסי צה"ל.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מאי גולן לא מגיעה לחקירות ועסוקה בכל מיני מינויי עובדים שלא כדין, בשווארמות וכאלה. את גם, המצאת את שיטת לא להגיע לחקירה - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא מקשיב לך טוב, ולא מעוניין להקשיב לך טוב. חיים כץ מורשע. ביטן בחקירות. ביטון בחקירות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא חשפתי סוד מדינה. אני לא חשפתי סוד מדינה. אני לא חשפתי סוד מדינה. חשפתי שהבן זוג של שקמה ברסלר הוא איש שב"כ. למה אנחנו לא יודעים מה הוא?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא אגיד לך סליחה, יש לי חסינות. יש לי חסינות, אם יש לך בעיה, דברי עם ארבל.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
למה אתה לא עוצר אותה? אני לא מצליחה להבין את ההתנהגות, אופיר. למה אתה לא עוצר אותה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא חשפתי סוד מדינה. אני לא חשפתי סוד מדינה. אני חשבתי שבן זוגה של ברסלר הוא איש שב"כ. אני לא חשפתי סוד מדינה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
במשך שעתיים-שלוש חיכינו פה כדי שתהיה לנו את זכות הדיבור ואתה לא נותן לנו לדבר.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני לא מצליחה להבין, או שזו זכות דיבור שלנו או שלא. או שזו זכות דיבור של הח"כים שישבו כאן או שלא.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא רוצה לתבוע אותך ולא להתלונן עליך. מה, אני בשוק בצלאל ולא ידעתי? מה זה הסגנון הזה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ממש מקווה שיאיר לפיד יזכור שלמפלגה שלו היה פעם חזון. אם אנחנו לא רוצים לקבל פה את יאיר גולן עם דו ספרתי, אז אני מקווה שהוא יבחר חברי כנסת שעסוקים גם בחזון שלו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אמשיך. אמרתי, חיים כץ מורשע. ביטן בחקירות. ביטון בחקירות. טסלר בחקירות. גולדקנופ עם עבירות בנייה, לכאורה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אם אתם רוצים שלא נבוא לכנסת, שאנשים טובים לא יבואו לכנסת, כשיצפו בדיון הזה – תאמינו לי, הצלחתם להרחיק הרבה אנשים שרוצים להתמודד לכנסת הבאה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אמן דקה. תן דקה אחת. גולדקנופ בעבירות בנייה. רגב, דיברנו עליה. פיתמר, שהוא משהו מיוחד מאוד – גם הורשע בטרור, 78 עבירות תנועה, ועל הכול מנצח מי שיש לו שוחד, מרמה והפרת אמונים, והשבוע הוא לא בבית משפט, אבל בסדר גמור.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שיהיה בריא. בסוף גברת טלי גוטליב, אמרתי לך שהתחלתי עם אביתר בנאי, עם שמתי לי פודרה. אני רוצה לסיים עם אהוד בנאי, את מכירה את השיר שלו? איזה שיר אני הולך להקדיש לך? על כביש מתפתל בין עכו לצפת, בטבריה על המזח יורד עד אילת, נפלט, נמלט, מבקש – עיר מקלט. זה מה שאת רוצה לעשות מהכנסת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
את הופכת אותנו לאלקטרז, זה כל מה שבא לך לעשות, כי אתם פשוט ממשלה שכול כולה עבריינים.
היו"ר אופיר כץ
¶
מרב – לא נמצאת. יוראי – לא נמצא. סימון – לא נמצא. סימון – לא נמצא. שרון – לא נמצאת. אפרת, בבקשה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני רוצה להגיד, זה אחד הדיונים הכי קשים שהיו לי פה בכנסת. אני מודה שאני מתביישת, לא רק על הזמן, על המהות, על הסגנון, על התוכן, על כל מה שיש פה. לא הוספתם כאן גרם של אמון ציבורי בכנסת הזאת. ואם יש אנשים שצופים בנו, ואני יודעת שצופים בנו, כי כבר קיבלתי כל כך הרבה הודעות, אז אני מתנצלת ואני מקווה שזה לא ירחיק אנשים שרוצים להתמודד לכנסת הבאה. לא ככה צריכה להיראות הכנסת, יש וצריך לתקן.
החוק הזה, בגדול, מבלי להיכנס לכל הפרטים שיש בו, או המשמעויות שיש בו, כי כל מי שקרא את חוות הדעת – גם של היועצת המשפטית של הכנסת, גם של היועצת המשפטית לממשלה, גם ניירות העמדה שהגישו כל מיני אנשים, גם ארגונים, גם אנשים, ישבנו וקראנו את הכול. אי אפשר להגיד שכל העולם כולו לא מבין ורק טלי מבינה. אי אפשר. סבתא שלי הייתה אומרת: אם כולם אומרים לך שאת שיכורה - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לא, לא, לא, אל תפריעי לי, טלי, תאמיני לי, אני נשכתי את הלשון שלי כאן הרבה מאוד פעמים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איזה נשכת את הלשון? הערת הערות ביניים בלי הכרה, כל הזמן, על כל דבר, את אותה סיסמה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני גם רציתי שתקשיבי לי. אני גם רציתי שתקשיבי לי, והפרעת בלי הכרה. הפרעת בלי הכרה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
בסופו של דבר גם יצאנו החוצה כדי לתת למציעה לדבר, עם כל הכבוד. מ-11:00, ורק ב-14:00 התחילה היועצת המשפטית לדבר. החוק הזה הוא חוק שהוא מופרך, והוא מושחת והוא מנותק מכל ההוויה הישראלית - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
מכל הוויה של מדינה שומרת חוק, עם שלטון חוק תקין. אין – החוק הזה הוא לא קיים. קראנו את המשפט המשווה, אין לו אח ורע. כבר היום יש ביקורת על החסינות שיש לחברי הכנסת במדינת ישראל. זה לא דומה למדינות שדומות לה, ועכשיו רוצים לקחת את המהותיות הזאת, את החסינות, ולהרחיב אותה לגבולות אינסופיים. ראינו ושמענו בדיון כמה הצעת החוק שהגיעה לכאן רחוקה מגיבוש, מהבנה, מחקירה, מלמידה, מאיזשהו גיבוש אמיתי, כדי שאפשר יהיה אפילו להתחיל לדון. ולכן עלו פה כל כך הרבה לקונות וכל כך הרבה סימני שאלה ענקיים, עמוקים. רק מהשאלות האלה מבינים שאין בכלל טעם להתחיל ולדון על החוק הזה עד שלא יהיה פה איזשהו ניסיון אמיתי לתקן.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
העיסוק הזה בחברי כנסת הוא פסול, ונדמה לי שגם קראתי – ורציתי מקודם שאת תתייחסי לזה, היועצת המשפטית. דרך אגב, צריך להגיד בסוגריים, הרבה פעמים היועצת המשפטית של הכנסת והיועצת המשפטית של הממשלה לא רואות עין בעין, בהרבה מאוד חוקים. לא רואות עין בעין. במקרה הזה, זה כמעט אותו דבר, וחוות הדעת המאוד מלומדת ומנומקת – נדמה לי 16 עמודים, או לא יודעת לכמה היא הגיעה – שבדרך כלל אין חוות דעת כאלה ארוכות, אפשר לקרוא וללמוד מההיסטוריה, אפשר להבין מה היו הנימוקים כדי לחוקק ולעשות פה שינויים. אפשר להבין את המנגנון, אפשר להבין איך הגענו עד היום, וגם בוועדה הציבורית, שנדמה לי שהזכרת אותה בחוות הדעת. הצעת החוק הזו, אם כבר מתחילים לדון בה, צריכה להגיע דרך יו"ר הכנסת, ולא בצורה הזו, והעיתוי שאנחנו נמצאים בו. הזכרתי את זה גם במהלך הדיון, וגם עוד קודם לכם, כשהחוק הזה עלה בטרומית במליאה, וכתבתי על כך גם ליועצת המשפטית. ניגוד העניינים, בעיניי, והרבה מאוד אחרים שמסתכלים על ההליך הזה מבחוץ, ניגוד העניינים המובנה שהמציעה היחידה של החוק הזה נמצאת היום בהליכים אזרחיים תלויים ועומדים של דיבה על קונספירציות ועל דברים אחרים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
- - שבה גם היועצת המשפטית החליטה לפתוח בחקירה פלילית נגד חברת הכנסת גוטליב בחשד לגילוי - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מחר זה יהיה החבר שלך, גלעד קריב. לא נגדי, עליי זה לא חל, אני את המאבקים שלי עושה לבד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא צורחת, זה הקול שלי. זה הקול שלי. אל תהיי מיזוגינית, אני לא צורחת, זה הקול שלי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה הקול שלי, כמו שאת יודעת. לך יש שיטה טובה – את אומרת את הכול בשקט, כי אישה בשקט זה - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
בעניין הזה שיש היום הליכים, גם אזרחיים, של דיבה. אני מבינה, אם אני יודעת שזה נכון, אולי תתקני אותי אם לא. אבל עכשיו ההחלטה - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
- - שבה השופט צריך להחליט – נכון? הוא החליט או לא החליט? קיבלת כבר החלטה?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ואת מזהמת בכלל את ההליך הזה, הליך שתלוי ועומד נגדך, ומקיימת את הדיונים האלה בכנסת. לאף אחד אין פה טעם לפגם בכל מה שקורה? לכולם זה נראה נורמלי?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רק רגע, שקמה ברסלר, שתובעת אותי, מאתרגים אותה ונותנים לה זמן במה – זה לא מרתיע שופטים? על מה את מדברת?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
הרעיון המוטרף הזה של הרציונל שאתם רוצים – וזה באמת רעיון מוטרף – לתת מעמד על לח"כים, כאשר כבר עכשיו יש לנו סוג של מעמד על כי יש לנו חסינות – ואמרה חברת הכנסת גוטליב וגם חברי כנסת אחרים שמשתמשים בחסינות שלהם לעבודתם ולעשות הרבה מאוד עבודות כדי ללכת ולפקח ולבקר ולהיכנס ולעשות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לא מדברת על הפריצה לבסיסים, שזה דבר חמור, וזה שעד היום הפרקליטות עוד לא - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
הפרקליטות עוד לא זימנה, למרות שעברו חודשים רבים מאוד מאוד, ועוד לא זימנה את חברי הכנסת והשרים לחקירה – מעניין למה. תשאלי גם למה, זה קורה. את אומרת, הנה, גם אנחנו אומרים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מצוין שלא זומנו לחקירה. דווקא הודיעו שכן, ואני ממליצה לחברי הכנסת לא להתייצב. מזל שהם התייצבו.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
יש חוסר היגיון שבו את אומרת חלה עליי חסינות מהותית, ולכן אני גם לא הולכת לחקירות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אם מבחינתך החסינות כבר קיימת, מבחינתך, את לא מחויבת ללכת לשום חקירה, אז בשביל מה צריך את כל זה? בשביל מה יושבים פה משעה 11:00 בשביל לעשות כאן הזיה שלא קשורה לכלום?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
דובר על זה מקודם, הצורך לגייס 90 חברי כנסת למליאה בשביל לקבל את ההחלטה הזאת הוא כל כך מופרך ולא הגיוני, ונאמר כאן מקודם, זה הולך לעשות בדיוק ההיפך בגלל שזה הולך להפוך את זה למשהו פוליטי ולפגוע בחברי כנסת שהם מהמפלגות הקטנות, שאין להם את ההגנה, או אין להם את הקונצנזוס הזה של המפלגות הגדולות. מבחינת מנגנון, לסלק את הדבר הזה. אסור לתת לחוק הזה להתקדם מילימטר, זה פוגע בנו, בחברי הכנסת, באמון הציבורי המעט והזעום שעוד נשאר לאזרחי מדינת ישראל. לא לעסוק בחוק הזה. הגיעו לכאן משפחות חטופים, הגיעו לכאן אנשים שאומרים אנחנו רוצים שתפתרו לנו עכשיו את הדברים, בנו, לא בכם. שהכנסת לא תתעסק בעצמה. זה מביך. זה מביש. לא בשביל זה התכנסנו לכנסת. אני מסתכלת על חנה, שבאה לכאן כל יום, כל יום, זועקת את נשמתה – אני מתביישת. אני מצטערת, חנה, זה לא מה שצריך להיות. והחסינות הזאת לא תעזור להביא את הבת של חיים. זה לא יעזור, אני מצטערת, ועל זה אני משחיתה את הזמן. וכשאת תשאלי אותי בעוד שעתיים מה עשית היום בשביל להחזיר את ענבל, מה אני אגיד – ישבתי פה והתווכחתי עם טלי גוטליב משעה 11:00?
נאמרו כאן כל כך הרבה דברים שאין בהם שום בסיס. כשאני קראתי את המבחנים שפותחו – ואני אתן רק דוגמה אחת. אפילו כשדיברת על העניין של האמירה החד פעמית, זה לא מה שאומר החוק, זה לא מה שאומר - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה מה שכתוב בסעיף 1 בחוק. תקראי את החוק. החוק אומר: למען הסר ספק - - - שאינם אקראיים. כתוב בחוק.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אם היית מראה לי את הנוסח שכתוב אמירה חד פעמית, הייתי - - -. את אמרת אמירה חד פעמית, ועכשיו הקראת לי סעיף אחר.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
זה לא אותו דבר. אלה בדיוק הדוגמאות שתקראי היטב עוד פעם. אני יודעת שקראת, ואני יודעת שאת לומדת ואני יודעת שאת מתכוננת, אבל בסוף הדוגמאות שיש בחוות הדעת, שמראות בדיוק את ההבדל מתי מישהו עושה את זה בכוונה, ומתי מישהו לא, כולל בהפגנה - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
כן, כשהכביש היה סגור משני ציריו על ידי משטרת ישראל. זה נקרא הפגנה חוקית. יש הפגנה חוקית, והפגנה לא חוקית, נעים מאוד.
היו"ר אופיר כץ
¶
אני אגיד לך, יש גם הפגנה, וארבל נתנה את זה בדוגמאות, שמתחילה חוקית והופכת לא חוקית. אבל זה עדיין לא אומר לשרוף כביש. לא פה ולא פה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני לא רוצה להיכנס לדברים פרטניים, כי אחרת אנחנו לא נצא מזה. כמו שהקריא מקודם נאור, הרשימה היא אינסופית.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אפשר להעלות כאן על המוקד כמעט כל חבר כנסת ולשתות לכולם פה את הדם. אני אומרת לכם שאתם צריכים לקחת את החוק הזה אחורנית, לא להמשיך לדון בו, עד אשר – קודם כל, יחזרו כל החטופים. שום דבר אחר לא צריך להעסיק פה את ועדת הכנסת, רק החטופים, ולשים את הדיון הזה כרגע בצד. אם אתם רוצים, תשבו, תעבדו על זה ביחד עם היועצים המשפטיים לראות אם אפשר למצוא נוסח אחר ונוסחה אחרת שאולי תשרת את אותה מטרה שאליה את מתכוונת, טלי. אבל בין הרעיון עצמו – ואני אפילו הולכת איתך קדימה, את יודעת שמערכת היחסים שלי איתך מורכבת, שבעניין הזה, גם אם היו לך כוונות טובות כדי לאפשר לחבר כנסת את עבודתו - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
התיקונים שאני עושה הם רק כדי להפיס את דעתכם, לא כי אני חושבת שצריך לעשות אותם, אל תתבלבלי.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני מסכמת. אני חושבת שכולם צריכים ללמוד את אותה דוגמה שנתנה היועצת המשפטית, דווקא על אותו המקרה של חבר הכנסת בנימין נתניהו. זו הדוגמה הכי טובה, היא צריכה לשמוט את כל תחושת האימה, הקונספירציות, הרדיפה, הקורבנות, שאיתה אתם הולכים כל הזמן, ותראו שזה פשוט לא נכון. והנה, חברי נאור הביא לכם רשימה שאולי זה יפקח את עיניכם.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אתם איסתרא בלגינא קיש קיש קריא, שאתה אפילו לא יודע מה הן עבירות טרור. אתה מתייק את עצמך איתם? אתה פטריוט ציוני. אתה פטריוט ישראל, מה אתה שם את עצמך עם באסל גטאס?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
מילה אחרונה. אני רוצה להגיד לכל מי שהיום מגיש תביעות אזרחיות – זה באמת לא נעים להיות בהליך משפטי, אבל היום כשהאזרחים – ויש כל מיני, גם נגדנו, כולם מגישים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
יש ארגונים מאורגנים, ויש אנשים בודדים שחשים מאוד מאוד נפגעים ורוצים להגיש את התביעות האלה. רוב רובן של התביעות האזרחיות של תביעות הדיבה – הרי את יודעת שהן נדחות על הסף.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אבל יש את המקרים המאוד מאוד קיצוניים שבהם חברי הכנסת שמנצלים את מעמד העל שלהם ויוצאים עם אמרות קונספירטיביות ועם אמרות מאוד מאוד קשות - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא הבנתי, אחים לנשק אחראיים ל-7 באוקטובר זו אמירה קונספירטיבית? זו אמירה קונספירטיבית?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
- - שפוגעות באופן אישי. ועל כל הטענות שלכם רק כלפי ארגון כזה או ארגון אחר, ככל שאתם מאשימים אותם באישומי שווא מטורפים, בשביל זה צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית. תעלו את כל הטענות שלכם שם, נבדוק את כל הדברים האלה, ונראה בדיוק אצל מי ולמה ואיך היה כאן את האסון הכי גדול שקרה פה לעם היהודי מאז השואה במשמרת שלכם. תעלו שם את כל הטענות של כולם.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היושב-ראש, תודה לך על זכות הדיבור. ראשית, אחרי חברתי כאן אני אדבר. הדוברת לפניי עוד לא יודעת שהיא נמצאת במפלגה העבריינית ביותר במדינת ישראל – ראשית, חבר הכנסת גלעד קריב חשוד בהדלפת חומרים מסווגים מוועדת החוץ והביטחון. האירוע מתועד, אני אשמח לשמוע את עמדת הפרקליטות מדוע עדיין אין המלצה להגיש כתב אישום. שנית, חברתי, חברת הכנסת נעמה לזימי, שגם היא מתועדת מבעירה צמיגים בנתיב תעבורה. סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה היא עבירה חמורה מאוד, לדעתי, מסוג פשע. שלישית, יאיר גולן, מיודענו, שקורא למרי אזרחי, קורא למילואימניקים שלא להתייצב. וכמובן, חברינו היקרים, המתקראים אחים לנשק – הם לא יכולים להיות אחים לנשק, כי אח לנשק לא מפקיר לעולם. אבל אני רוצה לדבר על עצמי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
או עם שר האוצר, כמה מיכלי דלק צריכים להיכנס ברכב על מנת לשרוף כבישים. זו שאלה בפסיכומטרי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היושב-ראש, אני אשמח לממש את זכותי הדמוקרטית לדבר מבלי הרטוריקות האלימות של חבריי לשמאל האלימים.
רון כץ (יש עתיד)
¶
כן, לא שמעת על מה, אופיר. תשאל על מה. יש לו מכתב התראה, ברור שהוא רוצה את החסינות.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
החוק הזה חל מהכנסת הבאה. תפסיקו להיות בורים. החוק הזה חל מהכנסת הבאה. חבר'ה, עברית אתם יודעים לקרוא? תקראו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אז גילוי נאות, יש גם תביעת דיבה של פחים לנזק נגדי, אז מה זה אומר? החוק חל מהכנסת הבאה.
אביטל סומפולינסקי
¶
לכן שאלתי קודם את חברת הכנסת גוטליב אם אתם אומרים שזה חל מהכנסת הבאה, אבל זה חל - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
זה לא משנה, הוא אמר שזה כתוב בחוק, בוא תראה לי. מר קורא עברית, מר ליצן. בוא, קח, ליצן. בוא, ליצן. לץ.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אני יכול לצעוק יותר חזק. הרטוריקה האלימה של העבד הנרצע הזה, עבדו של יאיר לפיד, עבדו של יאיר לפיד, העבד הנרצע, האפס המאופס הזה, אדוני היושב-ראש - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אז יאללה, ראווח. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על עצמי. כפי שהיו"ר הדגיש, אין חוק שמגיע לוועדות ונותר בעינו, הוא תמיד משתנה. ולכן התיקון הזה שהצעתי כרגע בעיניי מאוד הולם והוגן. זה דבר ראשון. דבר שני, אני העליתי תמונה כהטרלה, וחסינותי נפגעה. הוזמנתי לחקירה פלילית. אני רוצה לשאול את הפרקליטות – מה היו הראיות שגרמו לכם - - -
רון כץ (יש עתיד)
¶
לא שאלתי על - - -, שאלתי איזו תמונה הוא העלה, אם מישהו יודע, אני לא יודע על מה מדובר.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אני רוצה לשאול את חבריי בפרקליטות אם התקבלו ראיות או עדות / האזנה / ראיה פורנזית / משהו אחר, שקראתם לי לחקירה, אדוני היו"ר, לפני 13 שנה. 13 שנה. תסבירו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היושב-ראש, אני שוב אחדד, כי הרטוריקה של השמאל האלים והמסוכן ממשיכה להכות בי. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. מהות הדיון – חסינות חברי הכנסת. לי יש חסינות מכוח החוק. חסינותי נשללה על ידי המלצה של היועמ"שית, באישור היועמ"שית של הכנסת, כאשר אני מנסה להבין מה היו הראיות שגרמו להם לקרוא לי לחקירה פלילית על אירוע שקרה לפני 13 שנה. זה הכול, מה מסובך? מה מפחיד אתכם קצת אמת?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
בחקירה לא אמרו לי. בחקירה החוקר אמר לי שאין שום ראיה עובדתית, אין שום ראיה פורנזית, אין שום ראיה כללית שלשמה הגעתי לחקירה, ולדעתו החקירה הזו מיותרת.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אתה רוצה לדבר רק על החוק הזה? אני יכול לקחת מקרה בוחן של גופים עבריינים שמנסים להטיל עליי אימה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אז אני שוב שואל, האם אתם יכולים לפתוח בחקירה על אירוע לפני 12 שנה ללא גילוי ראיות חדשות? אני שואל מה החוק מקנה לכם, חבר'ה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
חבר'ה, אני שאלתי את הגורמים המקצועיים, אשמח לקבל מגורמים מקצועיים ולא מעבדים נרצעים. תודה.
אביטל סומפולינסקי
¶
חסינות מהותית לא חלה על מעשים שחבר כנסת עשה כשהוא לא היה חבר כנסת, לכן כשלחבר הכנסת אלמוג יש שאלות למה קראות לו לחקירה – אני לא מכירה את התיק הזה, הוא לא רלוונטי, הוא גם לא רלוונטי להצעת החוק הזאת, לא לרעיון המסדר של הצעת החוק – תפנה לפרקליטות ותקבל - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היו"ר, אני פניתי מספר פעמים לפרקליטות, לא קיבלתי תשובות. אני מבקש לקבל תשובות מיועמ"שית הכנסת מה היו - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
לא? זאת אומרת שכל ח"כ שנקרא לאירוע לפני 12 שנה מבלי שהתקבלו שום ראיות חדשות, לא התקבל שום דבר, יכול להגיע לחקירה? אז החוק הזה הוא מאוד חשוב.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
- - בצורה שהם מנסים לגרום לנו למאזן אימה ופחד. דוגמה יותר רלוונטית, האירוע בשדה תימן. עבדך היה 200 מטרים מהגדר בשדה תימן. צולם, מתועד, אין אפילו חשש שנכנסתי לבסיס. אבל לפני חודש ראיתי פרסום שהפרקליטות שוקלת להזמין אותי לעדות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ראית את זה? ראית את זה? אתה ראית אנשים שפורצים פנימה ואתה לא מוכן לבוא? זה נראה לך בסדר?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
הוא קרא לי עבריינית, אני רוצה להבין על איזו עבירה אני עוברת, אדוני. על איזו עבירה?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אני רק אומר לפרוטוקול שלעדות הזו אין לי שום כוונה להגיע, אלא באזיקים בלבד. עכשיו אתם מוזמנים לצאת בתוצאות של הציבור.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אלמוג, אלמוג, אתה מתחיל להגזים. אתה מתחיל להגזים. בינתיים היחיד שהוא סמרטוט זה אתה. תתגבר.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לסיים. בסוף אנחנו נוכחים פעם אחר פעם ברטוריקה של קריאה לחקירות, זימונים לעדויות, שימוש בכוח שניתן להם מהציבור מכוח החוק כדי להלך עלינו אימים. זה מה שהם מחפשים לעשות. ולכן החוק הזה של החסינות, ושחיקת החסינות –כאשר הבאתי שתי דוגמאות מובהקות על העובדה שהחסינות עומדת לי, אבל מישהו החליט שלא. מישהו החליט שהיא זזה הצידה כי זה היה נכון לו. לכן הנחיצות של החוק הזה היא בעיקר כדי שאנו נוכל לבצע את תפקידנו ולשרת את הציבור. כי פחד אין בי, תפחידו אותי, לא תצליחו, גם אם תזמינו אותי ל-100 חקירות, אין לי כוונה להגיע.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
לפני שנייה הוא קרא לי סמרטוט, ואני קורא לו עבד נרצע. מה אתה מצפה שאני אגיד לו?
רון כץ (יש עתיד)
¶
תגיד לי, זו נראית לך שפה שאמורים לדבר בכנסת? אני שואל אותך ברצינות. אני שואל אותך ברצינות, זה מכבד אותך?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
די עם הרטוריקה האלימה הזאת. באמת, די, חלאס. מספיק עם האלימות הזו.
(חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם הוועדה 14:47)
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היו"ר, בסוף הנחיצות של ההגנה על נבחרי הציבור כדי לבצע את תפקידם היא סופר חשובה, כי במקרה שלי, ובעוד מקרים רבים, שאדוני מכיר אותם מצוין, בסוף יש מקרים מאוד מובהקים כמו קריב, שלא הוזמן עדיין לחקירה על אף שיש סרטון שלו מצלם בטלפון חומר מסווג בוועדת החוץ והביטחון. יש את המקרה של לזימי שהבעירה מדורות בנתיב תעבורה, סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, לא נקראה לחקירה. יש את המקרה של יאיר גולן. יש את המקרה של אחים לנזק, כל אלה. בסוף יש פה אפליה ברורה של ניסיון הפחדה של חברי הכנסת שמייצגים את הימין, ואסור לנו לתת לזה יד, כי זו בדיוק תחילת הדיקטטורה של השמאל המסוכן והאלים כדוגמת מי שישבו פה מקודם. תודה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זאת הבעיה. לי יש כתפיים רחבות לשאת את כל הטירוף, את כל הטרללת, את כל הלבנת הפנים, את כל הרפש, את כל ההפחדות. לי יש כתפיים רחבות כאלה. לא גבה ליבי ולא רמו עיני, זה בסייעתא דשמיא ממש.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - - לשאת את זה. - - - את הגבול בהקשר הזה, המחיר הוא חובה לתקן את החוק הזה. הוא לא יחול עליי, הוא לא יחול עלינו, אבל הוא יחול.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני רוצה לבקש, היושב-ראש, שאף אחד לא ייכנס לי לדברים. שתקתי בשקט, בלעתי את כל הגועל נפש שהתנהל כאן, והתנהל כאן דיון לא מכבד, בלשון המעטה. לא מכבד – לא את חברי הכנסת ולא את הכנסת. בכל זאת שתקתי ובלעתי את זה. בדיעבד אני חושב שהאופוזיציה לא הייתה צריכה להשתתף בדיון הזה בכלל. בדיעבד. אבל מכיוון שאין אופוזיציה מסודרת שיודעת להציג ולתאם, אז באנו ונתנו את הבמה למי שניצל את הבמה, וניצל אותה יפה מאוד. כל הכבוד לקואליציה בעניין הזה. בציפייה לימים טובים יותר של האופוזיציה. נאמר פה שהחוק מיועד לח"כים מהימין כי הם מסכנים, סובלים בתקופה האחרונה, ויש עליהום מצד הממסד, המשטר. אני לא יודע למי שייך הממסד והמשטר, כנראה שאני חי במדינה אחרת.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני אשמיע לך סיפור, אני לא יודע מה תגידי עליו. אמרתי שהחוק לא מוסיף כבוד לחברי הכנסת. חברי הכנסת אינם צריכים את החוק הזה. חוק החסינות הקיים, לטעמי, להבנתי, מיטיב עם חברי הכנסת, והם לא צריכים להרחיב אותו ולחוקק חוק מיוחד בשביל הדבר הזה. זה לא הדבר שממנו סובלים חברי הכנסת. לפחות אני כחבר כנסת ערבי יכול להעיד – אני לא סובל מעמימות של החסינות או מחוסר חסינות, אני דווקא סובל מהרבה מאוד דברים אחרים ולא מהסוגיה הזו, ועל כן לדעתי, החוק הזה מיותר, כי בתקופה כזו לדון עליו ולהשקיע בו כל כך הרבה זמן – אני הייתי יו"ר ועדה, אני לא זוכר שנתתי לאדם לנמק חוק כמה שהוא רוצה. אני לא זוכר. והעברתי הרבה מאוד חוקים. אפשר לנמק את החוק ולהביא את התכליות של החוק בצורה מתומצתת, ולא בצורה של מי שרוצה לגנוב את ההצגה, ולהעביר הצגה ולנצל זמן.
אמרתי שהדיון לא מוסיף כבוד לחברי הכנסת, לכנסת, שגם ככה התדמית שלנו היא על הפנים. יש תדמית קטסטרופלית של חברי הכנסת. לא החוק ולא הדיון של היום ולא איך שזה נראה מוסיף כבוד לא לכנסת ולא לחברי הכנסת. זה היה רע מאוד, התנהל בצורה לא טובה, גם אצלך, היו"ר. ככה לא מנהלים ועדה, עם כל הכבוד. לא מאפשרים משיקולים קואליציוניים לחבר קואליציה שלך לדבר כמה שהוא רוצה ולהיכנס לדברים של אחרים.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
לא, אני מדבר דווקא על זכות ללא הגבלה במה שנקרא הצגה. זו לא הייתה הצגת חוק, אני הייתי מההתחלה. אני אמרתי שהמציגה מציגה את עצמה ולא מציגה את החוק. פחות התעסקתם במהות של החוק, ויותר בעניינים שקשורים לריב עם הגוש האחר, לפוליטיקה הפנימית. בכל מקרה, אני אגש לסיפור שאני אדבר עליו לראשונה. זה היה ב-23 בינואר, לפני חמישה ימים, בשעה 20:35. מגיעות מספר ניידות של משטרה בגדלים שונים, קטנות וגדולות יותר, אליי לבית שלי. הן חונות מחוץ לבית, תופסים עמדות פה ושם מחוץ לבית, יורדים מהרכבים מספר שוטרים, חלק מהם מכוסי פנים, נכנסים לכל החצר לכיוון הבית שלי, והדלת של הבית שלי רחוקה מהשער החיצוני 20 מטר אולי. נכנסים את כל המטרים האלה לכיוון הבית שלי. אחד מהם עולה במדרגות לכיוון הבית של הבן. אחרים דופקים על הדלת של הבית שלי. אחד מהם פותח חלון שנראה לו שלא היה סגור מבפנים, אז הוא הצליח להזיז אותו והתחיל להרעיש עם הווילון של החלון. אשתי פותחת את הדלת, נבהלת, מה קורה? משהו פה לא נורמלי. היא מזדהה כביתו של חבר הכנסת ווליד טאהא. הבן שלי ירד מהבית שלו אחרי דין ודברים. עשר דקות לקח להם להיות בתוך הבית שלי, עם הניידות מחוץ לבית, עם שוטרים מכוסי פנים, עם עמדות שהם תפסו על המדרגות ובחצר של הבית, ואחרי זה עוזבים והולכים.
איש לא אמר לי למה ואיך ומה. אין לי מושג למה עשו לי דבר כזה. אף אחד לא הרגיש חובה להתקשר להגיד נעשה מעשה לא תקין – לא אלי כחבר כנסת, זה כבר לא מעניין. זה לא מעניין. אליי כאזרח. למה באים הביתה, דופקים על הדלת ותופסים עמדות בתוך החצר ועל המדרגות, כשאני לא הכתובת שלהם כנראה? אני לא יודע. לא יודע. איש לא אמר לי מה הקטע. איש לא אמר לי מה הם רוצים או לא רוצים ממני. איש לא תירץ שהוא רצה אולי את אמי, את אח שלי, את אבא שלי, את הבן שלי, אני לא יודע מה. ומה הקשר, גם אם רצו? למה צריך להגיע אליי הביתה כאזרח?
אמרתי לך מההתחלה שהחוק הזה לא מעניין כי צריך לחוש את החסינות, לא רק לדבר עליה וללעוס אותה. לא רק לדבר עליה וללעוס עליה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אז ביקשתם סיפורים? אפרופו חסינות, אז חסינות. אף אחד לא הרגיש שהוא חייב תגובה. שהוא חייב הסבר, עזבו תגובה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
החליפו דברים. לא יודע. לא יודע מה הבינו. הבינו שהם לא רוצים אותי, הם לא רוצים את הבית, אין לי מושג, אבל אני צריך לשמוע את הדברים. לא מעניין אותי מה אמרו לבן שלי.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
והבית שלי מתחתיו. והם דפקו על הדלת של הבית שלי. שלי. אשתי פתחה והזדהתה כאשתו של חבר הכנסת ווליד טאהא. אבל למה צריכים להגיע?
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
לא, לא, זה לא בסדר. אני לא הבנתי עד עכשיו למה. לא מפקד התחנה ביישוב אמר למה, לא אף מפקד אחר אמר למה, אבל הם הגיעו אליי הביתה. אז חסינות – עזבי, בחייאת.
רון כץ (יש עתיד)
¶
בסדר, אנחנו נמשיך עם הדיון הזיה הזה. אחד למה בגלל תמונה, השני למה דפקו לו על הדלת.
רון כץ (יש עתיד)
¶
תוך כדי הדיון הזה, עולות לי מחשבות. אני מתנצל, אני אהיה ממש קצר. אני חושב קודם כל שחסינות זה לא העץ הנדיב. דבר שני, אבדה הבושה של הבית הזה, שזה מה שמתעסקים בו היום בתקופה הזו, שמילואימניקים בוועדה מצד ימין דנים בזכויות שלהם שהם לא מקבלים; מצד שמאל, ועדת החוץ והביטחון, שמתעסקת באיך אנחנו מוסיפים חיילים לצבא. כל הבית הזה מתעסק בדברים הכי חשובים בעולם, עכשיו בזה אנחנו מתעסקים, איך גורמים לחברי כנסת להיות יותר חסינים. אני שואל אותך, אופיר, אתה בחור אינטליגנט. אחד ועוד אחד, הכי פשוט שיש – מי רוצה את הצעת החוק הזה? אתה שם לב בשולחן? כל אחד עם אינטרס אישי מקדם את החסינות שלו בעצמו.
רון כץ (יש עתיד)
¶
טלי, אני לא הפרעתי לך. זה כמו שמישהו עכשיו יקדם הצעת חוק שחברי כנסת לא ישלמו יותר דוחות כי יש לו דוחות, ושמישהו יקדם הצעת חוק שבת הזוג שלך לא תוכל לתבוע אותך כי אתה בתהליכי גירושין.
רון כץ (יש עתיד)
¶
טלי, החסינות צריכה להיות רק על מה שאנחנו עושים בתפקיד שלנו. בחוק הזה אין הגדרה מה זה במילוי תפקיד. אף אחד לא מבין מה המילוי של התפקיד.
רון כץ (יש עתיד)
¶
טלי, אם אנחנו נאבד את היכולת שלנו לספור את הציבור, אין סיבה שיבחרו בנו עוד פעם. אנחנו לא מעל הציבור.
רון כץ (יש עתיד)
¶
הציבור הוא לא עבד שלנו. אנחנו משרתים את הציבור. מה שאתם עושים פה, אתם אומרים מבחינתנו, לא מעניין אותנו מה אתם חושבים בכלל, אנחנו נהיה מעליכם. ואני אומר לך, טלי, זה לא יהיה, הציבור לא רוצה את זה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
הציבור לא רוצה את זה. הציבור גם לא רוצה אתכם. הציבור רוצה ועדת חקירה ממלכתית. הציבור רוצה שהבית הזה יתנהל כמו שצריך. הציבור הזה רוצה שידאגו לו.
היו"ר אופיר כץ
¶
אני אומר עתידית עכשיו, לא להפריע. יש לי הרגשה שכן יהיו הפרעות, אז אני מבקש, אנחנו קצרים בזמן.
אביטל סומפולינסקי
¶
אני אגיד את עיקרי הדברים ונסיים את הדיון. אם הוא מסתיים ב-15:15 אז נסיים אותו אז. אני רוצה להתייחס גם להיבט התהליכי, ואחר כך לדבר בקצרה על ההיבט המהותי. חוק החסינות הוא חוק גם תשתיתי, יש בו גם התייחסות בחוק יסוד: הכנסת. הוא לא חוק שמגיע הרבה לשולחן הדיונים בוועדת הכנסת, ובכלל בכנסת. נעשו בו מעט מאוד שינויים לאורך השנים.
אביטל סומפולינסקי
¶
לכן בעיניי, בכל הכבוד, השאלה היא לא אם זה חל על חברת הכנסת גוטליב, או על חבר הכנסת אלמוג, או על חבר הכנסת ווליד טאהא, על הכנסת הזאת או על הכנסת הבאה. זה לא מנטרל את הקושי המהותי של כנסת שמחוקקת לעצמה. השאלה היא לא - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
באף כנסת לא נחוקק. כל כנסת מחוקקת בסוף חוק, את רצינית? כנסת לא יכולה לחוקק לעצמה לנצח.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כנסת תמיד מחוקקת לעצמה. גם אם לא עבור עצמה-עצמה, אלא לכנסת הבאה, הכנסת היא המחוקקת, היא ואין בלתה. ואין בלתה.
אביטל סומפולינסקי
¶
זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד, אז אם יורשה לי להגיד את הטיעון. אנחנו לא חברי כנסת, אנחנו באים להגיד את העמדה המקצועית שלנו. אנחנו לא מתריסים. זאת עמדה מקצועית. לכן בדיוק בגלל הקושי המובנה הזה שבו חברי הכנסת מעניקים הגנה לעצמם כמוסד – יש קושי מובנה, אי אפשר להתעלם מהדבר הזה שבו חברי הכנסת אומרים אנחנו נותנים הגנה לעצמנו כמוסד. גם ב-1999 כאשר יו"ר אמר אנחנו רוצים לעשות רביזיה גדולה בחסינות, הוקמה ועדה ציבורית בנושא הזה. בדרך הזאת, בהרבה מאוד הקשרים, כאשר הכנסת נותנת, בין אם זה הגנות, או בין אם זה הטבות לעצמה, למשל במימון מפלגות, בשכר חברי כנסת, בכל מיני הקשרים, הרבה פעמים יש באפר של ועדה ציבורית, ובדרך הזאת יש בחינה חיצונית לסוגיה הזאת.
אביטל סומפולינסקי
¶
זה לא מייתר אחר כך את הדיון הציבורי שחוזר לכנסת, אבל הוא מגיע לכנסת אחרי שהדבר הזה נבחן על ידי עין ציבורית.
אביטל סומפולינסקי
¶
לכן בעינינו גם אם חושבים שיש שחיקה בחסינות, או שרוצים לעשות רביזיה ולהפוך את כל מוסד החסינות על ראשו - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זו לא רביזיה, זה ברור לך. זו לא רביזיה. אנחנו רוצים נימוקים, אני באמת מקשיבה. אני באה לשמוע. איזו רביזיה? זו לא רביזיה.
אביטל סומפולינסקי
¶
חברת הכנסת גוטליב הביאה אותי לטיעון המהותי, כי בעיניי הצעת החוק הזאת היא לגמרי רביזיה במוסד החסינות. היא לא ממש לקחת את הדין הקיים ופשוט לעגן אותו, היא ממש לקחת את מוסד החסינות ולהפוך אותו על ראשו ולהפוך את הכנסת למקום שבו החברות בכנסת הופכת להיות מקום שבו אני יכול לעבור על החוק כי אני חבר כנסת. אני מבינה שזאת לא התכלית של הצעת החוק. לגמרי מבינה שזו לא - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
האמירה שלך היא אמירה מסכסכת. סליחה, גם כתבתם את זה בוועדת השרים והעברתם את זה לטובה צימוקי. האמירה הזאת שלך – סליחה שאני אומרת לך את זה – היא מסכסכת, פוגעת קשות בחברי הכנסת ובפרלמנט מהסיבה הפשוטה שההיסטוריה מוכיחה כמה דברים בהקשר הזה. ראשית, חברי הכנסת פועלים לטובת העם, נקודה. אלה שהוגש נגדם כתב אישום, מקום שבו הגשתם כתב אישום עם בדיקת הראיות, זה בעבירות שחיתות, זה לא נמצא בתיקון שלי. אתם רמסתם ברגל גסה את מוסד החסינות המהותית של חברי הכנסת על דרך הטלת אימה בזימון לחקירות. זה לא יחול עליי ולא יחול על אלמוג, אבל מה אתם עושים כאן? מה אתם עושים כאן?
אביטל סומפולינסקי
¶
התוצאה המעשית של הצעת החוק הזאת – בהבנה שלנו של התוצאה של מה שהמנגנון בהצעת החוק מביא – היא שחברי הכנסת יהיו חסינים מפני העמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות בהקשרים הרבה יותר רחבים מהחסינות המהותית, וכל פתרון - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אבל לא שינינו את נוסח החסינות. זה אך ורק במסגרת מילוי תפקידו ולמען מילוי תפקיד. אנחנו לא נגענו בהגדרת החסינות, וגם לא הרחבנו אותה. מי ששגה בדבר הזה – ואני אעשה את הנחת תום הלב לך. מי ששגה בזה, לא בזדון, מי ששגה בסמכותו ובשימוש בסמכותו הם אתם. אנחנו הגענו לכאן, למקום שבו את מזמנת את צביקה פוגל לחקירה, לדוגמה. זה הכול. ולכן הגענו לזה, כי אנחנו רוצים פרלמנט מכובד, שעובד למען הציבור. אתם רוצים לסתום את פינו. אתם לא רוצים שנדע ונספר את מה שאנחנו יודעים. זה מה שעומד כאן. אתם מוציאים צווי איסור פרסום על דברים הזויים. אנחנו רוצים לחשוף את צווי הפרסום האלה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מספיק שהפכתם את זה בחוות דעת של עמוד וחצי של ינון, שהיה יועמ"ש הכנסת, לעבירה אתית, שאדם מפר הוראה, מפר צו איסור פרסום. איך אנחנו נתעסק, אפילו קצת, בתיק הריגול בדרום? הוצאתם צווי איסור פרסום על כל עדי התביעה, הכול צריך להיות חסוי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איך נגיע למה שהיה בתופת אוקטובר? איך אני אחשוף דברים שאני יודעת אם אני לא יכולה, כי אתם כל הזמן תציבו לי – לא, זה לא במסגרת מילוי התפקיד. כל מה שאתם עושים פה זה להפריע לחקר אמת אירועי תופת אוקטובר, זה הכול.
אביטל סומפולינסקי
¶
אני מתייחסת למצב של הדין הקיים, כי אני חושבת שיש פה שני דברים. יש פה גם מחלוקת עמוקה בין איך שאנחנו תופסים את הדין הקיים – אנחנו תופסים את הדין הקיים בדומה לאופן שבו הייעוץ המשפטי לכנסת תופס את הדין הקיים – לבין איך שחברת הכנסת המציעה תופסת את הדין הקיים. זאת אומרת, יש בינינו מחלוקת גם ביחס לאופן שבו רואים את הדין הקיים וגם לאופן שנכון לקחת אותו. אלו שתי קפיצות. נדבר על הדין הקיים. בדין הקיים התפיסה, כפי שאנחנו רואים את זה, כפי שהפסיקה ראתה את זה, ויותר חשוב מזה, כפי שהכנסת תפסה לכל אורך השנים את החסינות המהותית, היא לא שחבר הכנסת באופן אינהרנטי – תפקידו הוא גם לבצע עבירות פליליות. באמת הדיון שהיה - - -
אביטל סומפולינסקי
¶
התפיסה היא לא שיכול להיות שבמסגרת תפקידו של חבר הכנסת תפקידו הוא כל כך חשוב שאנחנו סומכים עליו שכשהוא יחשוב שמשהו מאוד מאוד חשוב, הוא יכול גם להפר את החוק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אה, זה מה שאנחנו אומרים. חבר הכנסת יהיה פטור מאחריות פלילית. תסבירי לי את המשפט הזה בעברית אחרת. לא, אני אומרת לך, במלוא הצניעות - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רק דקה, כי אני רוצה להבהיר את זה פה. אנחנו לא שולחים חברי כנסת לפרוץ לדירות, לדקור, לבצע עבירות אלימות. לא. אני מצפה מחברי הכנסת, ואני גם מצווה את עצמי, כדי שאני אחיה במדינה נורמלית – אני בכלל לא הייתי נדרשת לדבר הזה, אני לא האמנתי בחלום הכי שחור שלי שיבואו עליי אירועי תופת אוקטובר. אני גם לא האמנתי בחלום הכי הזוי שלי שראש השב"כ או צמרת השב"כ תפחיד אותי בצורה כזו שאני אדע שמסתירים ממני משהו שמוביל ל-1,200 הנרצחים שלי. ומה שאת עושה, ואת מפרה את חובתך בזה – אני אומרת לך, את מפרה את חובתך בזה, גם היסטורית, כי מה שאת כותבת כאן היום, שאת תמנעי ממני בסופו של דבר להביא לקדמת השיח – מי ידע, מי דיבר, מהם הסימנים המעידים, איפה הייתה הפעלה של סוכנים בדרום, למה לא הייתה הפעלה של סוכנים בדרום, מה הקשר של מצרים, מה הקשר של המודיעין המצרי, למה לא הודעתם לראש הממשלה?
אני אומרת לך ככה, את לא תוכלי לשים אותי בכלא. את יכולה לשלוח לי כתב - - - והכול. המסר שלך הוא כל כך נוראי, והמסר שלך אומר לי ולחברים שלי מהימין, כי אנחנו מואשמים בתופת – יש לנו אחריות, חד וחלק. את יודעת מה אין לנו? אין לנו אשמה. את יודעת מה אני עושה? אני חותרת למציאת אשמים. אשמים. אתם הופכים אותי לקונספירטיבית – אהלן וסהלן. אתם רוצים להפוך אותי לעבריינית? אהלן וסהלן פעמיים. אני אומרת לך, ויגיד לך כל לוחם, שאין חיה כזאת שמה שאירע לנו בתופת אוקטובר יכול היה להתרחש אם לא הייתה כאן במקרה הטוב עצימת עיניים, ובמקרה המחריד – המחריד – הייתה כאן מעורבות, התחייבות להפלת שלטון, הפיכה צבאית על ידי הצמרת, הסתרה של מידעים. תקשיבי, אני אומרת לך, כל החוק הזה בא כדי לגרום לחברי כנסת שאין להם את הכוח שלי ואת העמידות שלי לסבול את הרדיפה שאני עוברת, את הרפש, את הדמוניזציה ואת הלבנת הפנים. אני אומרת לך, ופה אני אומרת לכל מי ששומע אותי, החובה שלי היא אחת – שהדבר המחריד הזה לא יקרה עוד פעם. שלא ניפול לקונספציות. מילא קונספציות – כמות תיקי הריגול שאתם הגשתם בשלושת החודשים האחרונים. כמה תיקי ריגול? מה הולך פה?
אז אני אומרת לך, אף אחד פה לא רוצה לפרוץ, אף אחד פה לא רוצה לקחת שוחד, אף אחד פה לא רוצה להרוג את אף אחד, ולא לסחור בסמים. לא מקרי הקיצון מגדירים את החוק הזה. מקרי הקיצון מגדירים את זה שאת רוצה להטיל אימה על אדם כמוני, שחושף איש שב"כ. את יודעת שאני ניסיתי לשאול מה קורה עם איש השב"כ הזה, אם הוא עובד או לא עובד בשב"כ. חודשים לא קיבלתי תשובה. חודשים.
היו"ר אופיר כץ
¶
טלי, אבל אנחנו אומרים שהחוק הזה הוא לא עליך, אז כל הזמן - - - את זה. די, תעזבי את זה רגע.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רגע. אני אומרת לכם, אתם מנסים להפריע לחברי הכנסת לבצע את עבודתם. אתם שומרים על הצמרת. מי רוצה לשמור על מי שהוביל לתופת אוקטובר? תגידו לי אתם, מי?
אביטל סומפולינסקי
¶
הדיון שהתנהל פה היום היה דיון שבו כל אחד מחברי הכנסת הביע עמדה אחרת לגבי מהן העבירות הפליליות שלעמדתם הן העבירות הפליליות הלגיטימיות שהם יעשו לשם מילוי תפקידם כחברי כנסת. למשל, אתה כיו"ר הוועדה אמרת שלעמדתך חבר כנסת לא צריך לשרוף כביש. זה קו אדום.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בגלל זה הכנסת תחליט אם זה במסגרת או למען מילוי תפקיד. יש כאלה שיחשבו כמוהו, יש כמוני.
אביטל סומפולינסקי
¶
זה לדעתך קו אדום. שוחד לא. חברת הכנסת גוטליב אמרה – הפרת אמונים ושוחד מחוץ לתחום. חבר הכנסת חיים כץ, כאשר הואשם בהפרת אמונים, לצד זה שהוא כמובן טען שהוא לא ביצע את העבירה, במסגרת בקשתו לקביעת חסינות, טען שבאופן קטגורי חלה עליו החסינות המהותית, למרות שהוא הואשם בהפרת אמונים. זאת אומרת שהוא ביקש לטעון לחסינות מהותית גם על עבירה שבה הוא הואשם בהפרת אמונים. זאת אומרת, לא בכל פעם שאתה מואשם בהפרת אמונים אנחנו אוטומטית לא נמצאים במילוי, כי הכנסת גם קיבלה את הטענה שלו. זאת אומרת, הדברים הם לא שחור ולבן.
אביטל סומפולינסקי
¶
הטענה של הכנסת הייתה שחלה עליו החסינות המהותית בגלל שהמעשה נעשה בקשר למילוי תפקידו. במילים אחרות, הכנסת קבעה שחלה עליו החסינות המהותית.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני יודעת, אבל הכנסת בסעיף 4 יכולה לקבוע את זה. אני לא שם. בסעיף 4 לוועדת הכנסת יש סמכויות קבועות בחוק. כן, ועדת הכנסת יכולה לקבוע שלמרות שאת חשבת שאין חסינות מהותית, ועדת הכנסת יכולה לקבוע אחרת. ואו, הפתעה, אני לא שם. אני בעובדה שאתם באופן מובהק מזמנים לחקירה במקום שבו מילוי התפקיד, או העבירה הנטענת בוודאי במסגרת מילוי התפקיד. ולכן אני אומרת, אני סומכת על חברי הכנסת יותר מעליכם, ואני סומכת על חברי הכנסת מהשמאל, ואני סומכת על חברי השמאל הקיצוניים אפילו שהם יבינו שאם פעם אחת הם יחליטו לא נכון, יש לזה השלכות אדירות. אני רוצה שחברי הכנסת יחליטו – גוטליב, את חשפת איש שב"כ? זו תהיה עבירה, זה לא במסגרת מילוי התפקיד. או שאני אצטרך לסמוך עליהם, אבל ההיסטוריה לימדה אותי שאתם עושים שימוש לרעה בכוח השררה שלכם, ואינני סומכת עליכם עוד. ולכן כל זמן שתעשו שימוש בסמכות שלכם בצורה נכונה, הגיונית, בהתאם לכל כללי המינהל התקין, אני לא אמצמץ בדבר הזה. אבל כל זמן שאתם מוכיחים לי שוב ושוב ושוב שאתם רוצים לחדל אותנו והמטרה מקדשת כל אמצעי, אז אני אעשה מה שאני יודעת לעשות. אני יודעת לעבוד במסגרת החוק. זה החוק.
אני מתנצלת, יש לי משהו חשוב. אני מתנצלת מראש.
אביטל סומפולינסקי
¶
יש חבר כנסת שעמדתו היא שלחשוף פרטיות של אנשים זה דבר שמותר, ויש חבר כנסת שחושב שלפרוץ למקומות זה מותר. זה כאוס, זו אנרכיה, זו פגיעה בשלטון החוק, זו פגיעה בשוויון בפני החוק. זו לא התפיסה של חסינות. החסינות היא לא תפיסה שאומרת שלחבר הכנסת מותר להפר את הדין, מותר להפר את החוק כשהוא חושב שהוא עושה את זה למען מטרה ראויה. ואני מקבלת את זה שהוא חושב שהוא עושה את זה למען מטרה ראויה, אני לא פה בשביל לבקר את השאלה אם המניעים של חבר הכנסת הם מניעים טובים, מניעים פסולים. אנשים לפעמים עושים עבירות פליליות למען מטרות ראויות. המציאות היא כזאת. מחליטים להעמיד אותם לדין, מחליטים לא להעמיד אותם לדין, לפעמים הדברים האלה נלקחים בחשבון או לא נלקחים בחשבון. זה לא האירוע, החסינות לא בודקת את השאלה הזאת בכלל. אלה שאלות שנוגעות לדין הפלילי. לפעמים חבר הכנסת עובר עבירה פלילית ואנחנו מגיעים למסקנה שהחסינות לא חלה עליו ואנחנו עדיין לא מעמידים אותם לדין כי יש עוד שיקולים במסגרת הדין הפלילי אם מעמידים לדין או לא מעמידים לדין. בדיוק כמו שיש הרבה פעמים אנשים שמפרים צווי איסור פרסום בציבור הכללי, ואנחנו לא בהכרח מעמידים לדין. יש כל מיני שיקולים בהקשר הזה של הדין הפלילי שהם לא רק שואלים את השאלה העובדתית אם נעברו יסודות העבירה או לא.
לכן כאשר אנחנו בודקים אם החסינות המהותית חלה, הרציונליים של החסינות הם בכלל רציונליים אחרים. הרציונליים של החסינות המהותית הם לא השאלה אם אנחנו רוצים לאפשר לחבר הכנסת לחשוף בפני הציבור ידיעות שהוא קיבל במהלך כהונתו כדי שהציבור ידע את האמת. אלו לא הרציונליים של החסינות. אם רוצים להפוך את החסינות לדבר כזה, אנחנו בעולמות אחרים לגמרי. זה חדר אחר שצריך לבנות את החסינות מההתחלה עד סופה, זה אירוע אחר לגמרי. החסינות אומרת אנחנו רוצים לאפשר לחבר הכנסת במהלך העבודה שלו חופש פעולה. בתוך חופש הפעולה הזה אנחנו מניחים שהוא יכול לגלוש לפעילות אסורה, ואנחנו לא רוצים שהוא ירגיש כל הזמן בחשש שיעמידו אותו לדין, שיתפסו אותו על כל מילה, שכל הזמן יחפשו אותו.
אביטל סומפולינסקי
¶
אני לא נכנסת לאירוע פרטי. זה לא נכון להסתכל על החסינות דרך אירוע מסוים. לא לוקחים מקרה מסוים - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
זו דוגמה שאומרת שאנחנו לא מרגישים שיש לנו כמו שהחוק אומר, כי אתם מרשים לעצמכם להזמין לחקירה על התבטאות של חבר כנסת, כמו שאת אומרת, לגלוש באמצע דיון, באמצע ריאיון, וזה בדיוק מה שקרה. ואותו בחרתם כן להזמין לחקירה.
אביטל סומפולינסקי
¶
אם רשויות החקיקה הזמינו חבר כנסת, סביר להניח שהתפיסה הייתה שחבר הכנסת היה חשוד בביצוע עבירה. עבירה פלילית.
היו"ר אופיר כץ
¶
מה שאמרת עכשיו, למה זה חשוב שתהיה לנו את החסינות ושנרגיש חופשי ושאם גלשנו במקרה בתוך אירוע מסוים, מה שאמרת עכשיו זה בדיוק מקרה פוגל. ועדיין הוא הוזמן לחקירה.
אביטל סומפולינסקי
¶
אז מה המנגנון של החסינות אומר? הוא אומר אם חבר הכנסת גלש במהלך הריאיון לדברים מסוימים, ובלהט הדברים שלו אומר דברים, או במליאה – ואני אגיד לך יותר מזה, זה לא רק בלהט הדברים. אנחנו מכירים בצורה הרבה יותר רחבה במקום של חופש הביטוי הפוליטי של חבר הכנסת הרבה מעבר לנפלט לו. אנחנו רוצים להעניק לחבר הכנסת את חופש הביטוי הפוליטי כדי שהוא יוכל לדבר באופן חופשי הרבה מעבר לאופן שבו אנחנו בודקים את הדברים האלה ביחס לאדם מן השורה מתוך הכרה וכבוד אמיתיים למוסד הזה של חבר הכנסת וחופש הביטוי הפוליטי. נניח שאפילו טעינו וחבר כנסת מסוים – אני באמת לא רוצה להתייחס למקרה הקונקרטי, כי זה לא נכון לבדוק את כל החוק הזה עובר לאדם קונקרטי.
אביטל סומפולינסקי
¶
חכה רגע. אני רוצה להמשיך את הרעיון. חוק החסינות הקיים אומר מה הנקודה הכי משמעותית שרשויות האכיפה מפעילות את הכוח על חבר הכנסת? מעצר, חיפוש וכתב אישום. אלה הפעולות המשמעותיות – עוצרים את חבר הכנסת, עורכים אצלו חיפוש ומגישים נגדו כתב אישום.
אביטל סומפולינסקי
¶
אני לא מדברת על חמור, אני מדברת ברמת הפעלת הכוח. אתה אומר שיש הוראה מאוד מאוד ברורה שאי אפשר לעצור חבר כנסת מכהן. אפשר לבקש מהכנסת – אבל ברירת המחדל היא שאי אפשר לעצור חבר כנסת. יש את הוראות החיפוש השונות, איסור החיפוש, ואז כשאנחנו אוספים את כל הראיות והגענו למסקנה שיש ראיות שמצדיקות את הגשת כתב האישום, ושלא חלה פה החסינות, זאת הנקודה שבה חבר הכנסת אומר אתן, רשויות האכיפה, הגעתן למסקנה שיש נגדי ראיות ושהחסינות לא חלה. אני רוצה את ההזדמנות לאפשר לכנסת לדון בשאלה כי יש הצדקה שהכנסת תביע את עמדתה בשאלת החסינות, והוא מבקש שהכנסת תקבע לו חסינות.
עכשיו מבקשים לקחת את כל הדיון הזה, במנגנון אחר לגמרי, אבל לא משנה, רעיונית, מבקשים לקחת את כל הדיון הזה, שהוא דיון של חסינות דיונית, לא משנה, היה פה את הדיון הזה. הוא דיון של חסינות דיונית, לא משנה איך יקראו לזה, את כל הדיון הזה לשלב הראשוני ביותר שבו המשטרה פותחת בחקירה ובודקת אם יש מקום להגיש פה חקירה. למשל אתה אומר שחבר הכנסת לא יכול לשרוף כביש. שרף את הכביש או לא שרף את הכביש? אז לפני שאנחנו מגיעים למסקנה אם הוא שרף את הכביש או לא שרף את הכביש, המשטרה תבוא לכאן ותגיד מה? שרף את הכביש או לא שרף את הכביש? אתם תבדקו את השאלה אם הוא שרף את הכביש או לא שרף את הכביש, אם זה היה במילוי תפקידו? אם הוא רק הניף את השלט או שרף את הכביש? מה בדיוק יהיה פה בכנסת? אתם תבדקו את השאלה אם הוא מסר את הידיעה הסודית, או רק אמר דברים שמותר היה לומר? זו בדיקה בסיסית ביותר שנעשית בתוך רשויות האכיפה. זה בלתי הגיוני, וזה לא משנה אם יהיה פה חבר כנסת אחד שיבדוק את זה, או 90 חברי כנסת, זאת בדיקה שעושים ברשויות האכיפה ולכן זה בכלל לא רלוונטי לעשות את הבדיקה הזאת בכנסת.
אם אתם חושבים שהצורה שבה הדבר הזה נעשה בתוך רשויות האכיפה, אפשר להדק את המנגנונים הפנימיים בתוך המשטרה והפרקליטות לוודא שאנחנו אכן נותנים את כל כובד המשקל, ואני אומרת לך, אנחנו נותנים את כל כובד המשקל. הדברים האלה נבדקים לפני ולפנים.
אביטל סומפולינסקי
¶
טעינו, אנחנו עושים טעויות, לא נכנסת למקרה קונקרטי. יכול להיות. אני רק אומרת לך שאנחנו לא בקלות מזמנים חבר כנסת לחקירה. הדברים האלה עוברים תהליכים מאוד מאוד מוקפדים.
היו"ר אופיר כץ
¶
עובדתית. את רואה דברים ברורים שלא צריכים אפילו חקירה, שרואים אותם בתמונות, רואים אותם בסרטונים, לא קורה עם זה שום דבר כבר חודשים ואפילו יותר, ואם זה ח"כ מהימין, בתוך חודש מזמינים אותו לחקירה על ריאיון שלו בתקשורת. הוא לא בא עם דף מוכן והקריא את מה שהוא אמר, שאתם אומרים שזה תכנון. תוך כדי הריאיון, על זה מהר חקירה. אבל כשיש תמונות על עבירות פליליות, שאין ספק בכלל במה שרואים בתמונות ובסרטונים, זה לוקח זמן. אז איך את רוצה שאני וחלק גדול מהציבור נאמין שאתם לוקחים את זה בכובד ראש, כל מקרה ומקרה? זה קצת קשה.
אביטל סומפולינסקי
¶
הדברים האלה עוברים שורה של בדיקות – מהמשטרה עד הפרקליטות, היועץ המשפטי ופרקליט המדינה. והאמת היא שהמנגנון הזה של החסינות הדיונית – מה באה לעשות החסינות הדיונית? עמד פה חבר הכנסת אלמוג והתלונן על זה שפתחו בחקירה על משהו שהוא עשה לפני 13 שנה. אם יגישו נגדו כתב אישום, חבר הכנסת אלמוג יוכל לטעון שיש לו חסינות דיונית. למה? כי יש סעיף בחוק החסינות שמאפשר לך לטעון שלמרות שזה לא מעשה שעשית בזמן שהיית חבר כנסת, רשויות האכיפה מתנכלות לי. זה הרציונל של החסינות הדיונית. הרציונל של החסינות הדיונית הוא לתת הגנה לחברי הכנסת מפני - - -
אביטל סומפולינסקי
¶
הוא יצטרך כמובן להוכיח את זה. אני רק אומרת מבחינה רעיונית את הטענה שהדבר הזה הוגש נגדי שלא בתום לב. הטענה הזאת של התנכלות גורמי האכיפה כלפי חברי הכנסת זה הרציונל שעומד ביסוד מוסד החסינות. השאלה היא מתי בודקים את הטענה הזאת, וההקדמה של הטענה הזאת לשלב החקירה, המשמעות שלה היא פשוט שאי אפשר לחקור ואי אפשר להגיש בכלל.
אביטל סומפולינסקי
¶
רק עוד הערה אחרונה בקשר למשפט האזרחי. אפשר לדבר על מערכת היחסים בין רשויות השלטון, רשויות האכיפה, אל מול חברי כנסת. בעיניי זה ממש בלתי מתקבל על הדעת לחשוב על אזרח מול חברי הכנסת. זה לא פרופורציונלי לחשוב ששכן, שוכר דירה, יבוא לכאן ויצטרך לשכנע חבר כנסת אחד, בוודאי שלא 60, 70 או 90 חברי כנסת שהתביעה שלו על 1,000 שקל הייתה או לא הייתה במילוי תפקידו של חבר הכנסת. זו לא משוכה, זו חומה, חומת מגן בלתי עבירה, והיא פשוט הופכת את - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
אמרתי שנצטרך לראות באזרחי שאם יש ריב בין שכנים על חנייה או משהו כזה, זה לא יבוא - - -
אביטל סומפולינסקי
¶
אין ריב. אין ריב. המשפט האזרחי מקומו להתברר בבית משפט האזרחי. ואם אתם סבורים שצריך להדק את תקנות סדר הדין האזרחי כדי לוודא שטענות מסוג מסוים מתבררות בשלב מסוים של ההליך, זה המקום לברר אותו. אבל מבחינה רעיונית, המקום הזה צריך להתברר בבית המשפט ולא בכנסת. זו לא מערכת יחסים שנכון שהכנסת תברר אותה בין אזרח לחבר כנסת. מי שצריך לברר את מערכת היחסים הזאת הוא בית המשפט. תודה רבה.
היו"ר אופיר כץ
¶
תודה רבה. מי שלא הספיק, בדיון הבא אני אתחיל אתכם. מי שהגיע ולא הספיק לדבר, וכמובן משרדי ממשלה, הארגונים שנשארו.
אביטל סומפולינסקי
¶
חברת הכנסת טלי גוטליב העירה משהו על עריצות הרוב. לטובת הפרוטוקול אני אגיד שיש פה איזה טרייד-אוף. ככל שמעלים את הרוב, זה נועד לתת מענה לכך שאין פה רוב קואליציוני שיגן על עצמו.
אביטל סומפולינסקי
¶
לא, אבל הטרייד-אוף השני הוא שככל שאתה עולה למעלה, המשמעות היא שכל ההסדר הזה יביא לכך שהסיכוי שיאכפו את הדין הוא אל מול אותו מיעוט אידיאולוגי, לשם אנחנו כיוונו כשאמרנו עריצות הרוב, לשם זה יוביל. שוב פעם, התכלית של החסינות קורסת לתוך עצמה, כי החסינות מראש נועדה להגן בעיקר על המיעוט האידיאולוגי. וזה לא משנה איפה המיעוט האידיאולוגי – פעם המיעוט האידיאולוגי נמצא - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
אתם מגנים מדי לפעמים על מיעוט כזה או אחר. כשעומד חבר כנסת מהמיעוט האידיאולוגי ואומר לשוטרים הערבים תזרקו את הנשק, שזו המרדה, וזה לא נכנס בחסינות ולא קורה איתו שום דבר, למרות שכתבתי מכתבים ליועצת המשפטית, לפרקליט, ולמי לא; אפילו תשובה לא קיבלתי, אז אני מניח כבר מה יעשו איתו. לכן אני אומר - - -
אביטל סומפולינסקי
¶
הנה, זה בדיוק מה שאני אומרת. השאלה אם מגנים מדי או לא מגנים מדי על מיעוט אידיאולוגי, זה בדיוק - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
אז איפה זה נכון? איפה זה נכון, אצלכם, שהעובדות מראות פעם אחר פעם איפה אתם מאוד מאוד זריזים לפתוח בחקירה, ואיפה אתם לא עונים שנה לחבר כנסת על מי שקרא להמרדה במשטרת ישראל? אין תשובה לזה. תודה. אנחנו נמשיך בפעם הבאה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:30.