פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת העבודה והרווחה
21/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 346
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 11:15

פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822)

חבר הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

חנן לזימי - סגן לממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

ליז כהן - עו"ד, לשכה משפטית, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

מאור לזר - עו"ד, לשכה משפטית, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

איילת הלר - אגף תקציבים, משרד האוצר

יואב הכט - אגף תקציבים, משרד האוצר

נטעלי כהן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

ורד בכר - רשות המיסים, משרד האוצר

עילם שניר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דקלה חורש - עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה

יוסף פולסקי - עו"ד, ייעוץ משפטי, המוסד לביטוח לאומי

אדם בלומנברג - סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

ורד ויץ - עו"ד, לשכה משפטית, האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

משה בן רנאים - ראש תחום בכיר, ההסתדרות החדשה

מוטי עזרן - עו"ד, מנהל תחום משפט קיבוצי, התאחדות התעשיינים בישראל

ענת מימון
מיכאל קוסאשוילי

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822)

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום ה-21.01.2025 למספרם, כ"א בטבת התשפ"ה. הנושא היום, פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025). להזכיר שגם בשנה שעברה עשו את ההקפאה הזאת של יום הבראה, ואז ביקשנו שאחרי שנה תבואו לדווח לוועדת העבודה והרווחה לפי סעיף 16 מה הייתה התועלת? כמה כסף נכנס? כמה אנשים שילמו? ועוד כמה שאלות שמיכאל קוסאשוילי, היועץ המשפטי שלנו ישאל אתכם בפתיחת הדיון.

מי רוצה להציג?

איילת הלר, אגף תקציבים. הצעת חוק הזאת מובאת במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית, שכידוע במסגרתה אנחנו נדרשים לצעדים מאזנים לצורך התכנסות גם בגלל סיבות פיסקאליות וכלכליות שבשנת 2024, וגידול משמעותי בהוצאות הפרמננטיות, בהוצאות הביטחון והוצאות הריבית. על רקע זה מובא הצעד שאנחנו דנים בו, שכמובן לא היה מובא לולא הנסיבות המדוברות. הצעד מגיע בעקבות הידברות של משרד האוצר יחד עם ההסתדרות לגבי השתתפות העובדים במצב הכלכלי במשק, אגף שכר כמובן יוכלו לפרט, שהסתיים בהסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לשר האוצר, שבו הוחלט על השתתפות העובדים ביום הבראה, והקפאה של שווי יום הבראה בשנת 2025. החוק שמובא עכשיו הוא דומה מאוד לנוסח שאושר בוועדה בשנה שעברה, לבד שני שינויים שגם נוכל כמובן להמשיך לדון בהם.

לפני השינויים אני רוצה שתזכירי לנו האם לא אמרתם שזה רק לשנה אחת?

אכן בשנה שעברה חשבנו שנוכל להסתפק בצעד רק בשנת 2024, לכן הוא הובא כהוראת שעה לשנת 2024. במציאות הפיסקאלית והכלכלית שאנחנו נמצאים בה, כאמור, אנחנו נדרשים לצעדי התאמה נוספים ובמסגרתם גם הצעד הזה.

אני אחדד. חנן לזימי מאגף שכר. ההצעה הקודמת עברה במסגרת התקציב הקודם. באמת הייתה הסכמה בינינו לבין ההסתדרות שלא תהיה דרישה מצד ההסתדרות בגין התקציב הקודם, זאת אומרת 2024. עכשיו אנחנו מדברים על תקציב 2025 ולכן היה שיח חדש עם ההסתדרות שגם הם יכולים להתייחס אליו, אבל זה היה במסגרת תקציב אחר ולכן זה לא סותר את מה שנאמר בדיון הקודם.

אתה אומר שזה לא סותר בגלל שהנסיבות השתנו, אבל זה סותר.

זה תקציבים שונים. ההפחתה הקודמת של ההבראה שנעשתה הייתה במסגרת דיוני 2024 כי היו תיקונים ב-2024 לאור המלחמה.

אתם לא הבטחתם שלא תעשו עוד פעם על 2024. הבטחתם שב-2025 זה לא יהיה.

אולי תחדד ההסתדרות.

אני לא אומר את זה בביטחון. אני שואל את זה.

אני מכיר מה שסוכם מול ההסתדרות, שהמדינה לא תדרוש ממנה עוד צעדים ב-2024 כי ביקשנו מהם את העזרה במימון המענקים של המילואימניקים וכל מה שמפורט בהצעת החוק. עכשיו זה דיון אחר בגין 2025. אולי תרצה להתייחס ההסתדרות. גם פה יש אמירה של משרד האוצר שאנחנו לא נדרוש מההסתדרות עוד דברים בגין תקציב 2025. זה לא אומר שבתקציב 2026 אם יהיו שוב צעדי התכנסות שיצריכו השתתפות עובדים, לא יעלו שוב דרישות מצד המדינה.

אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי. יואב הכט, אגף תקציבים. אני לא חושב שהתחייבנו בעניין הזה, וכמובן שאם היינו מתחייבים אז לא היינו באים לוועדה ועושים את זה בלי לציין. הצעד העיקרי אל מול ההסתדרות שגם כן יובא בפני הוועדה בקרוב, תלוי מתי היושב-ראש ירצה, הוא צעד של הפחתת השכר. במקרה הנוכחי כשאמרנו שאין בכוונתנו ב-2024 להאריך את הצעד הספציפי הזה, הדבר שיקף בהחלט את כוונתנו, אלא שבהידברות עם ההסתדרות נמצא שיש העדפה להארכה של הצעד הנוכחי לעוד שנה על פי הגדלה של סכום ההפחתה בשכר. מכיוון שהדבר מועדף על העובדים ומבחינתנו הצורך העיקרי כאן הוא חיסכון תקציבי, הגענו למסקנה שזה אפשרי בכל זאת לבוא לוועדה למרות שלא הייתה כוונה מלכתחילה שהצעד הזה יהיה צעד מתמשך, וגם עכשיו אין בכוונתנו שהצעד הזה יהיה מתמשך.

אם תבואו כל פעם עם עוד יום, אז לא יישארו עם הבראה.

זה לא עוד יום, זה אותו יום. זה רק הארכה של אותו יום.

פעם שנייה אותו יום. יש כמה שאלות שהעלה מיכאל. אתה רוצה להציג אותם?

אפשר. אם תוכלו לפרט על האופן שבו ההסדר יושם בשנה שעברה. מה היה הסכום שהיה צפוי להיגבות? מה היה הסכומים שניגבו בפועל? אולי על קשיים שעלו במהלך הגבייה, זאת אומרת איך המשק הגיב לדבר הזה?

בשנת 2024 נכון לחודש דצמבר ניגבו 1.4 מיליארד שקלים מהצעד. יתכן שתהיה עוד איזו שהיא תוספת קטנה בגין משלמים חודשי, אבל זה כרגע הסכום. התחזית הסופית בשנת 2024 אחרי השינויים שגם היו פה בוועדה עמדה על 1.2 מיליארד. התחיל מ-1.5 בהתאם לשינויים.

הפער מאיפה?

בסוף תחזית זו תחזית. הפער הוא הגיוני. הערכתנו לצעד הזה בשנת 2025 היא 1.3 מיליארד. זה מה שנלקח בחשבון.

אמרת קודם שיש שני שינויים בהצעה הזאת ביחס להצעה הקודמת.

נכון. שינוי אחד הוא תחימת שווי יום ההבראה שלא היה בחוק הקודם, בין 418 שקלים שזה השווי במגזר הפרטי בהתאם לצו ההרחבה, ול-471 שקלים שזה שווי יום הבראה במגזר הציבורי. השינוי השני הוא שינוי רף המשכורת לעובד בהפרטה חלקית, שבחוק הקודם היה 6,000 שקלים ועכשיו הוא 6,150. זה בנוסף לתנאי מצטבר שהוא זכאות לפחות משישה ימי הבראה. הסיבה להתאמה היא התאמה לעליית השכר - - -

זה אומר שיותר עובדים יוכלו להיכלל בהסדר הזה, אולי לא מבחינה כמותית אבל זכאות לצורך העניין היא עכשיו מי שמרוויח פחות מ-6,150 ולא פחות - - -

נכון, בעוד שבחוק הקודם זה היה פחות מ-6,000 שקלים.

אוקיי.

היו לך עוד שאלות?

אפשר להתקדם, להתחיל להקריא. רק כמה מילים על ההסדר של דמי הבראה. זה לא הסדר שהוא מכוח חקיקה ראשית. בשנת 1998 נחתם הסכם קיבוצי ואז צו הרחבה שאומר שמעסיק יהיה חייב לשלם לעובד שעובד יותר משנה במקום העבודה, חמישה ימי הבראה בשנה הראשונה, ואז הזכאות עולה ככל שהוותק של העובד עולה, ומכאן אנחנו מגיעים אחרי 20 שנה לעשרה ימי הבראה לכל היותר. בשנה שעברה התכלית של החוק נועדה למימון הטבות לחיילי המילואים, ובשנה הזאת זה לא מופיע בשם החוק אבל זה חלק מדברי ההסבר. אולי תגידו כמה מילים על התכלית.

כמו בשנה שעברה וגם כאן, וזה בהמשך להסכם עם ההסתדרות ולדרישת ההסתדרות, החוק נועד לממן הטבות ומענקים לחיילי מילואים שבשנת 2025 צפויים לעמוד על כ-6 מיליארד שקלים.

בשנה שעברה זה היה 9 מיליארד, נכון?

נכון, שנה שעברה 9. אתם יכולים לראות בדיווח לוועדה, בסוף זה עמד על קצת יותר מ-9. יש שם גם את סך המענקים שניתנו, ששוב, בשנת 2025 צפויים לעמוד על כ-6 מיליארד שקלים עם שינויים קלים בעקבות עצימות הלחימה.

יודעים להגיד למה אותם 1.2 מיליארד שקלים יועדו בהמשך? שנה שעברה אמרו שזה לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים.

גם כאן. הכוונה היא שהם בסופו של יום אמורים לממן כחלק מתוך ה-6 מיליארד שמיועדים - - -

מי מגיש לנו את הדיווח ויפרט מה שכתוב פה? או שאתם שמים את זה בפרוטוקול וזהו?

הגשנו את הדיווח והוא נמצא על שולחן הוועדה.

בהצעה הנוכחית אין חובת דיווח כרגע. בהצעה הקודמת בסעיף 16 להצעה הייתה חובת דיווח של משרד האוצר לוועדה. בהצעה הנוכחית כרגע החובה הזאת לא קיימת.

אמרתי לך שכן צריך.

אז נוסיף את זה.

היות והגשתם את זה, אני כן רוצה שהציבור יידע מה עשיתם עם זה. אם אתם רוצים להקריא לפחות את פירוט ההטבות, שהציבור יידע מה עשיתם עם זה. סעיף 2 אני מתכוון.

אפשר לראות את הדיווח. הוא גם אמור להיות לפניכם. סך הגבייה עמדה על כ-1.4 מיליארד כשבשנת 2024 סך תשלומי המענקים עמדו על 9.9 מיליארד שקלים. יש כאן את פירוט ההטבות. אפשר לראות שאנחנו מדברים על מענק תגמול מיוחד שעומד על סך של 133 שקלים, שמשולם עבור כל יום מילואים מעבר ליום ה-60, על מענק כלכלת בית מורחב שמיועד עבור לוחמים, על הארכת הוראה שמגדילה את התגמול - - -

מענק בית של 1,250 שקל לכלכלת בית, מה זה?

זה מענק שמשולם בשגרה למשרתי מילואים פעילים.

מדובר פה במי ששירת יותר מ-45 ימים.

בדיוק, בתוספת.

והתגמול המזערי, נתתם 310?

310 במקום 215.

ליום.

ליום.

ועכשיו הגדלתם את זה יותר?

ב-2025?

2025. כמה הם אמרו, אתם זוכרים?

עדכנתם את זה?

יוסף פולסקי מהביטוח הלאומי. בגלל המדד זה עודכן בכמה שקלים מעל, כמדומני. אני לא סגור על הסכומים.

מכיוון ש-310 זה לא במסגרת הקידומים הרגילים של ההטבה, אז אני לא רוצה להגיד סתם. לפי דעתי 310 לא עודכן, אלא הסכום שאליו זה מושווה עודכן. תקן אותי אם אני טועה.

אני חושב שהסכומים בהצמדה למדד - - -

הסכומים בחוק.

פולסקי צודק. נדמה לי שזה 315. מענק החזר הוצאות, מה זה? גם מעל ל-40 ימי מילואים. 466 שקלים, מה זה?

מדובר במענק שמחושב למספר ימי המילואים המצטברים, כך שעבור כל עשרה ימי מילואים משולמים 466 שקלים למשרת מילואים במערך הלוחם ו-266 שקלים ליתר משרתי המילואים שאינם במערך הלוחם. בנוסף שולם מענק הורים לילדים, מענק חודשי למשרת מילואים ששירת מעל 40 ימים ויש לו ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14. המענק מחושב בהתאם למספר ימי המילואים, כך שעבור כל עשרה ימי מילואים שולמו 833 שקלים במערך הלוחם ו-500 שקלים עבור יתר משרתי המילואים. אתם יכולים לראות פה בסעיף ו' – מענק לטיפול נפשי בגובה 1,500 שקלים לטיפול זוגי, וטיפול נפשי למשרת, גם 1,500 שקלים. לזה היה זכאי מי ששירת מעל ל-30 ימי מילואים. ניתן גם שיפוי החזר הוצאות סוציאליות למעסיקים, ומענק להורים לילד עם צרכים מיוחדים.

אני יכול להבין מה זה סעיף ז' הזה – שיפוי החזר הוצאות סוציאליות למעסיקים? הוא הרי מקבל את הסכום שהוא משלם.

בעבר ההסדר היה שמשפים את המעסיק על הרכיב שהוא משלם בפועל לעובד, התלוש של העובד, אבל ההפרשות הפנסיוניות, בדברים האלה לא היה שיפוי מוסדר. ההסדר הזה התקיים מכיוון שהיקף המילואים מתוך ההוצאות הכלליות של המעסיק היו מספיק קטנות בשביל שלא היה נדרש לטפל - - - .

בעבר.

כן. בהקשר הנוכחי מבלי להסדיר את הדברים לתמיד הוחלט בגלל היקף ימי המילואים והיקף הגיוס, שאי אפשר להשאיר את הדבר הזה כפי שהוא כי יש מעסיקים שהמון מהעובדים שלהם גויסו. להמשיך לשאת בנטל של ההפרשות הסוציאליות, הפרשות לפנסיה וכו' - - -

היה דיון על זה אצלנו, אני חושב, נכון?

היה הסכם בין המעסיקים.

להבנתי מדובר באיזה שהוא משהו שהוא לא תיקון שהוא מעכשיו ואילך, אלא תיקון נקודתי שרלוונטי לשנה שבה יש באמת גיוס רציני.

מה יקרה השנה אם חלילה יימשך המילואים הרבים? יגישו עוד פעם?

אדוני היושב-ראש, היה הסכם בין המעסיקים להסתדרות שקיבל תוקף של צו, שנתן גם את הימים הנוספים לבנות הזוג וגם נתן את השיפוי. הייתה עסקה כוללת וכמו שציין נציג ההסתדרות, זה יועבר עכשיו לצו.

יש פה מענק להורים לילד עם צרכים מיוחדים. כמה זה?

אני אבדוק.

לא מפורט פה. מתן שכר לימוד?

מתן מלגה בהיקף של 100% שכר לימוד אוניברסיטאי לסטודנטים מהמערך הלוחם, ו-30% ליתר המשרתים שזכאים לו, מי ששירתו מעל 60 ימי מילואים. הרחבת מועדון בהצדעה שהוא מועדון הטבות שניתן לחיילי מילואים. הוא הורחב כתוצאה מהגידול בהיקף הזכאים, וקרן הסיוע למשרתי מילואים שלה זכאים מילואימניקים בהתאם להגשת בקשה למענקים.

למצבם הסוציאלי?

למצבם הסוציאלי, להוצאות מיוחדות שהם נדרשו בהם כתוצאה משירות המילואים או בנות הזוג שלהם. יש שם כל מיני תבחינים לזכאות למענקים שונים.

כשבעצם שני הסכומים הכי גדולים כרגע זה שיפוי החזר הוצאות סוציאליות למעסיקים, והמענק תגמול מיוחד. הם מגיעים ל-5 מיליארד שקלים מתוך ה-9.9.

4.5 אני חושב. 2 מיליארד למענק תגמול מיוחד ועוד 1.4 למענק החזר הוצאות.

סעיף 7.

סעיף 7 ו-1.

סעיף 7, זה?

שיפוי החזר הוצאות סוציאליות למעסיקים.

כמה זה? 3 מיליארד. אז זה יותר גדול. סך הכול כמעט 10 מיליארד?

כמעט 10 מיליארד לנובמבר 2024. היה גם את חודש דצמבר שהוא לא בתחשיב הזה, אם אני מבין נכון.

טוב, אז אנחנו נקבל בעזרת השם גם השנה.

כן. בסוף החוק הזה נוסיף גם חובת דיווח כמו בשנה שעברה.

החובה בסוף היא על המעסיק לנכות את המס הזה מהעובד. הניכוי במקור. החובה על המעסיק להעביר את התשלומים למדינה. כל הסכומים מאוגדים בחוק הזה בהגדרה אחת שנקראת "סכום ההשתתפות". אם תוכלו לפרט ממה היא מורכבת, אותו סכום השתתפות. יש בסוף שלושה מרכיבים למס הזה, שזה המחיר של יום הבראה. הדבר השני זה ההפרש שנובע מאי עדכון המדד, מההקפאה, והדבר השלישי זה אותם תשלומים סוציאליים, אז רק אם תוכלו לפרט על סכום ההשתתפות.

כל סכום שלא עובר לעובד ניגבה כמס, זאת אומרת שנוצר מצב שהמעסיק לא מרוויח מאי תשלום לעובד, לכן כל מה שהוסכם שלא משולם לעובד, שזה שווי היום, שווי עדכון המדד על יתר הימים שכן משולמים, וכן מה שהוסכם שלא משולם בגינו תשלומים בשם העובד כמו למשל אם נגיד דמי ביטוח לאומי לא ישולמו על זה, אז כל סכום שלא משולם עובר לקופת המדינה ולא נשאר אצל המעסיק כרווח. היה חשוב שבהקשר הזה זה לא יהיה הסדר שהמעסיק מרוויח ממנו, אלא קופת המדינה.

העדכון במדד הוא ליום, לצורך העניין.

לכל הימים.

בוא ניקח יום אחד. בסוף אנחנו מודדים את זה בימים, אז הערך הוא ליום. אמור להיות עדכון במדד שהוא לא יבוצע אלא הוא יוקפא. את ההפרש הזה בין המחיר החדש לבין המחיר הישן כופלים במספר הימים שהעובד זכאי להם, פחות אותו יום הבראה.

בנוסף. זה מצטבר. זה שווי המדד על כל הימים. אתה לא משלם לעובדים את עדכון המדד. זה חלק מההסכמה עם ההסתדרות. אני לא מעדכן את תעריף יום ההבראה ולכן המעסיק לא משלם את זה, אבל בגלל שזה מחויבות שלרוב בטח במגזר הציבורי קורית כל שנה, אז כדי שהמעסיק לא ירוויח מזה, אי עדכון המדד גם כן נקבע כמס כדי שלא יישאר כביכול רווח אצל המעסיק.

וגם כל אותם תשלומים סוציאליים שנגזרים מהעלייה.

נכון, כי זה לא שכר ביד העובד ולכן יש תשלומים שלא משולמים. מה שהוחרג, ויכולה לפרט ההסתדרות מה באמת הוחרג, שלמרות שזה לא משולם העובד לא ניזוק מזה, אפשר לדבר על זה, היה גם בחוק הקודם. זה לא שונה, אבל שוב, כל מה שהמעסיק היה אמור לשלם ולא משלם, ניגבה כמס ולכן סכום ההשתתפות הוא כל מה שהמעסיק לא משלם.

הבנתי. אם תקרת הגג נקבעה על 471 שקלים לצורך העניין, זה מרכיב אחד מתוך כל השלושה. 471, לצורך העניין נלך על המקסימום, בתוספת כל אותם הפרשים כפול מספר ימי ההבראה, ובתוספת אותם תשלומים סוציאליים שנגזרים מאותה עלייה שהייתה אמורה להיות.

אפשר להתחיל להקריא?

אפשר להתחיל להקריא ונעלה שאלות תוך כדי.

בבקשה.

פרק ז': הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025

שוב נגיד, זה פרק אחד מתוך חוק ההתייעלות הכלכלית ולכן אנחנו פועלים בתוכו.

23. פרק זה ייקרא "חוק ההקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, התשפ"ה-2025".

סעיפי
החוק 24. ואלה סעיפי חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, התשפ"ה- 2025;

הגדרות 1. בחוק זה –

"דמי הבראה" – דמי הבראה, קצובת הבראה או תשלום אחר דומה במהותו, אף אם כינויו שונה, המשולמים לעובד על פי דין, הסכם או נוהג, או מימון נופש או הטבה אחרת בעין הניתנים במקום תשלומים כאמור;

נוסיף עוד עניין לעניין דמי ההבראה. אפשר לשלם אותם גם בעין, זאת אומרת מעסיק יכול להחליט שבמקום לבוא ולהעביר לעובד שלו את דמי ההבראה בכסף, הוא יכול לשלם אותם בשווה כסף, בצורת חופשה או בצורה אחרת שהוא מחליט. יש גם התייחסות בחוק הזה לעניין דמי הבראה שניתנים בעין.

היה גם שנה שעברה.

נכון.

צריך לומר לפרוטוקול שבעיקרון זה כמעט אותו חוק שהיה שנה שעברה.

כמעט אותו חוק. יש כמה שינויים ונקודות לדון בהן, אבל זה כמעט אותו חוק.

"הסכם" – הסכם קיבוצי, צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, הסדר קיבוצי לרבות הסדר חד-צדדי, הוראות מינהל, או חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים).

בחוק שירות המדינה (מינויים) סעיף 40 מאפשר למדינה לבוא ולחתום חוזי העסקה ייחודים עם כל מיני גורמים. החוק הזה גם יחול עליהם.

"הסכם קיבוצי" - הסכם קיבוצי כללי או הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים";

מה ההבדל בין כללי למיוחד?

הסכם קיבוצי כללי זה לדוגמה צו הרחבה שהוחל על כלל המשק. הסכם קיבוצי מיוחד הוא מדבר על מפעל אחד או על כמה מפעלים. יכול להיות לצורך העניין הסכם קיבוצי בענף השמירה או בענף הניקיון, מסדיר דמי הבראה יותר גבוהים והוא מורחב בצו הרחבה על אותו ענף.

תוכל להרחיב על אותם ענפים שיש להם דמי הבראה יותר גבוהים?

אני יכול להגיד ברמת הענפים.

תגיד רק את השם שלך.

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. אני יכול להגיד שהבסיס הנורמטיבי לעניין דמי הבראה זה ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי, והוא חל בצו הרחבה שחותם עליו שר העבודה, ומוחל על כל המשק. במגזר הציבורי יש ככלל את תעריף המגזר הציבורי, ה-471 שקלים שמצוין גם בתזכיר החוק, ויש לנו בענפי השמירה ובענף הניקיון גם הסכמים קיבוציים ענפיים שהורחבו בצו הרחבה על כל הענף, והם הסכמים קיבוציים ענפיים כלליים מכיוון שלא מדובר בהסכם מפעלי מיוחד אלא הסכם שנחתם מול ארגון המעסיקים ולא מול מעסיק או מעסיקים בודדים. הם קובעים הצמדה פחות או יותר לתעריף המגזר הציבורי. מלבד זאת אני לא מכיר בהסכמים ענפיים תעריף מעבר לדין.

כן אומר שיש עדיין אפשרות למעסיק לבוא ולשלם יותר מ-471 שקלים. ההצמדה היא לסכום ימי הבראה במגזר הציבורי, אבל יכול להיות שמעסיק ישלם יותר או יבחר לשלם יותר, וגם מעבר לכל אותם ענפים שיש בהם תשלום מעבר לסכום הזה שצוין, 471.

בהסכמים מיוחדים, כן.

אני מבין שבשונה משנה שעברה עכשיו אתם מגבילים את המקסימום ל-470 שקלים, נכון?

כן, 471.

אם מישהו מרוויח יום הבראה ששווה נניח 700 שקל, 800 שקל, לא לוקחים אצלו את ה-800 שקל, כך הוסבר לי, אלא רק את ה-471.

נכון.

שזה הממוצע במגזר הציבורי, נכון?

זה התעריף הרווח, כן.

כן, בבקשה.

"חובת עדכון" – חובה, לפי התחייבות בהסכם או לפי נוהג, לעדכן בשנת 2025 את הסכום של יום הבראה אחד שלפיו מחשבים לעובד את דמי ההבראה בשנת 2025, אשר הייתה חלה אלמלא הוראות סעיף 2;

סעיף 2 זה ההוראה בחוק שמסדירה את ההפחתה ואת ההקפאה של מחיר יום ההבראה.

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995;

"חוק גמלאות לראש רשות" – חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז-1977;

"חוק הסכמים קיבוציים – חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

"חוק הפיקוח על קופות גמל" – חוק הפיקח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;

"חוק שירותי הדת היהודיים" – חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971;

בחוקים שמנית כלולים כל המשק?

לא. נגיד שהחוק הזה הוא חל גם על עובדים, ואז סעיף 2 לחוק מפרט את ההפחתה וההקפאה של כל אותם עובדים, סעיפים 2 וסעיפים 3, ובהמשך החוק יש סעיפים שאומרים שהחוק הזה גם יחול לא על אנשים שהם נחשבים עובדים, אלא מונו להיות נושאי משרה.

ברשותך, אני רק אחדד שזה לא כולל את עובדות משק בית שגם הוחרגו בחוק.

זה נכון. זה גם מופיע בהמשך החוק. זה אומר שאנשים שמונו לכהן במשרה שהיא משרה ציבורית והם מקבלים שכר מהמדינה עבורה, החוק הזה גם יחול עליהם. אותה הפחתה של ימי הבראה והקפאה שלהם גם תחול לגביהם.

אני מתכוון לשאול האם יש מישהו שלא נמצא בחוקים אלה חוץ ממה שאמרת, משק בית וכל זה? האם יש איזה ענף או איזה נושאי משרה שהם לא כלולים?

אולי נציגי הממשלה יוכלו להשיב.

בבקשה, מה התשובה?

כמו בשנה הקודמת זה חל על כולם כולל על נושאי משרה, כולל גם פעם קודמת, מי שלא באמת מקבל דמי הבראה, עדיין הייתה לו הפחתה כאילו הוא מקבל.

כשאני רואה את הפירוט, אז יש כאלה שאינם נכללים פה. כולם נכללים.

כולם נכללים. שוב, מי שהוא עצמאי ולא מקבל דמי הבראה בכלל, אז הוא אחר, אבל כל מי שהוא מקבל שכר, נכלל, למעט החריגים שציינה ההסתדרות. גם נושאי משרה שלאו דווקא יש להם דמי הבראה, הוחלט שיופחת גם מהם. זה בעצם על כולם.

גם נוסיף, חיילים בסדיר הם לא נכללים בחוק הזה.

סדיר וקבע?

קבע נכללים בהצעה וחיילים בשירות סדיר לא נכללים בהצעה.

(1) לעניין עובד שדמי ההבראה משולמים לו כתשלום שנתי – הסכום של יום הבראה אחד שלפיו מחושבים לגביו דמי ההבראה המשולמים בשנת 2025, בהתאם להוראות סעיף 2, אך לא פחות מסך של 418 שקלים חדשים ולא יותר מסך של 471.4 שקלים חדשים; ואולם –

הסכומים האלה נקבעו בהתאם להסכמות עם ההסתדרות. הרף התחתון זה המינימום של החובה, והרף העליון זאת ההסכמה שהממשלה והסתדרות העובדים הגיעו אליה.

תזכיר לי ענת אם בשנה שעברה לא עמדנו על זה שמי שיש לו שכר נמוך, ישלם רק חצי יום.

נכון. זה מופיע בהמשך החוק. עובדים בהפחתה חלקית, כבר עכשיו נגיד, אלה עובדים שהם עובדים יחידים והמעסיק שלהם הוא לא פועל במסגרת עסק או משלח יד, אז הם ישלמו חצי מערך יום ההבראה.

דיברנו על מי שמרוויח מעט, נכון?

נכון, זה עוד תנאי. התנאי הוא גם שהם ירוויחו פחות.

לא עוד. אצלי זה העיקר. מה זה עוד?

אנשים שמרוויחים מעט - - -

כמה זה מעט?

6,150 ויש להם פחות משישה ימי הבראה, לפי הנוסח בהצעת החוק הזו הם ישלמו רק חצי הסכום.

אז פחות מ-400.

כן. הם ישלמו 209 בהנחה והתשלום שהם יקבלו עבור יום הבראה הוא 418 שקלים.

הבנתי.

(1) אם עובד הועסק במשרה חלקית – יוכפל הסכום האמור בחלקיות המשרה; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת בנוסח שלהלן, ולא יותר מ-1;

מספר שעות העבודה החודשיות שבעדן מחושבים לעובד דמי הבראה בתקופה שבעדה הם מחושבים

מספר מספר
חודשי שעות
העבודה העבודה
בתקופה כפול החודשיות
שבעדה במשרה
מחושבים מלאה
לו כנהוג
דמי במקום
ההבראה עבודתו;

אתם יכולים לפרט על הנוסחה הזו, מה המטרה שלה, מה היא אמורה ליצור? היא אמורה לגלם את החלקיות שהועבד מועסקה בה, נכון?

בדיוק.

כן, זה מכפיל את החלקיות. מה השאלה בדיוק?

אם אני מבין נכון, המנה שמתקבלת מהנוסחה הזאת אמורה לייצג את אחוז המשרה שהעובד מועסק בה. עובד בחצי משרה, המנה שאמורה להתקבל מהנוסחה הזאת היא חצי, ואז לפי זה יכפילו את הערך של יום הבראה שלו בחצי.

כן. ההנחה היא שתשלום ההבראה הוא למשרה מלאה, ולכן מי שהוא מקבל בשביל משרה חלקית - - -

זאת אומרת, הסכומים שצוינו פה הם למשרה מלאה.

כן, ולכן מכיוון שמי שעובד במשרה חלקית גם מקבל הבראה חלקית, אז גם ההפחתה שלו חלקית כדי שזה יהיה פרופורציונאלי. אתה מפחית לו יום, לא משנה מה המשרה שלו.

הבנתי, אז כופלים את המנה שמתקבלת מהנוסחה הזאת בערך יום ההבראה שהוא זכאי לו מהמעסיק, ולפי זה נקבע סכום ההפחתה ליום הבראה.

כן.

הייתה לך פה שאלה לגבי מי שיש לו יותר ממעסיק אחד.

בגלל שהזכאות לימי הבראה ניתנת מהמעסיק, יש עובדים שיש להם מספר מעסיקים ואז הזכאות שלהם היא מחולקת בין המעסיקים. עובד יכול לעבוד בחצי משרה אצל מעסיק אחד ואז בעוד רבע משרה אצל מעסיק אחר, וכל אחד מהמעסיקים יהיה חייב לשלם לו את השיעור של דמי ההבראה בהתאם לשיעור המשרה שלו. השאלה שנשאלת היא בנוגע לעובדים שעובדים ביותר מעבודה אחת וביותר מ-100% משרה. אם עובד ב-75% משרה אצל יותר ממעסיק אחד, זה אומר שהוא עובד סך הכול בחיים האישיים שלו 150% משרה, והזכאות שלו לימי הבראה מכל אחד מהמעסיקים היא 0.75. זה אומר שהוא יקבל פי 1.5 מעובד שעובד במשרה מלאה במקום עבודה אחד או אפילו פי 1.5 מעובד שעובד ביותר ממשרה מלאה אצל מעסיק אחד, למרות ששניהם עובדים 150% משרה. השאלה היא מה קורה עם אותם עובדים?

זאת השאלה שהצגת. מה התשובה?

אני חושבת שהתייחסנו לזה גם בדיונים הקודמים, שבסוף דמי הבראה משולמים פר משרה ולא תלויים בהכרח בהאם עובד בפועל עשה יותר שעות נוספות כפי שהמשכורת כן מתאימה את עצמה, ולכן היות וזה מחושב פר משרה, אז במקום שבו עובד הרוויח יותר דמי הבראה היות והוא במצטבר לצורך העניין ב-150% משרה, אז הוא ממילא מקבל יותר דמי הבראה בפועל, ולכן גם במקרים מסוימים יופחת ממנו מספר ימי הבראה גבוה יותר. אנחנו גם חושבים שלא אמור להיות מדובר בהרבה עובדים.

יכול להיות שיופחתו ממנו יותר מ-471 שקלים לפי אחוז המשרה שהוא עובד בו אצל יותר ממעסיק אחד.

יכול להיות, כן, מכל מעסיק בשיעור שהוא מפחית בהתאם לחוק.

בעמוד 4, בסעיף קטן (ב) –

(2) אם העובד הועסק בחלק מהתקופה שבעדה משולמים לו דמי הבראה בשנת 2025 – יוכפל הסכום האמור בחלקיות העסקה באותה התקופה;

המשמעות היא שאם עובד עבד חלק מהשנה ועדיין הוא זכאי לדמי הבראה, ייקחו את מספר החודשים שהוא עבד ויכפילו את זה בסכום ההבראה, וככה יקבע מה הסכום שהוא נדרש לשלם. זה לא עובד שעבד בחלקיות משרה אלא עובד שעבד חלק מהשנה.

אז גם הוא ישלם חלקית.

גם הוא ישלם חלקית.

(3) אם מתקיים בעובד האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), יוכפל הסכום בהתאם להוראות שתי הפסקאות כאמור;

(2) לעניין עובד שדמי ההבראה משולמים לו כתשלום חודשי – הסכום של יום הבראה אחד שלפיו מחושבים לגביו דמי ההבראה המשולמים בשנת 2025, בהתאם להראות סעיף 2, אך לא פחות מסך של 418 שקלים חדשים ולא יותר מסך של 471.4 שקלים חדשים, כשהוא מחולק ב-12, ואם הועסק במשרה חלקית – תוכפל המנה המתקבלת כאמור בחלקיות המשרה; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת מהנוסחה שלהלן:

אולי נסביר על ההסדר הזה בכמה מילים. יש למעסיק כמה אפשרויות לשלם דמי הבראה. הוא גם יכול לשלם אותם לאורך השנה בתשלומים חודשיים. הוא לוקח את סך הזכאות של העובד לימי הבראה והוא מחלק אותם ל-12 תשלומים או לפחות, לפי ההעדפה שלו, למרות ששוב, הנוהג שהם משולמים בימי הקיץ בתשלום אחד. הסעיף הזה מתייחס לאותם מעסיקים שמחלקים את התשלום. אומרים, אם אני מבין נכון, המנגנון יהיה הכפלה של כל אותם התשלומים. יסכמו את זה ויפחיתו יום הבראה אחד לפי התשלומים, נכון? אולי תסבירו על המנגנון הזה של ההפחתה מדמי הבראה שמשולמים באופן חודשי.

לכאורה לא צריך להיות שום הבדל.

נכון. אין הבדל או שיש?

הגבייה ממנו פשוט תיעשה גם בצורה חודשית. אם הוא מקבל את זה בצורה חודשית, אז גם ההפחתה תיעשה.

ההפחתה של המעסיק מהעובד.

נכון.

הבנתי, והתשלום עובר פעם אחת. המעסיק מעביר אותו למדינה פעם בשנה.

לא. המעסיק אמור לדווח בכל חודש את הסכום שהוא פסק.

את ההפחתה ואז את ההעברה.

בדיוק.

אז גם התשלום בהתאם למדינה יהיה באופן חודשי.

כן.

למה צריך את הסעיף הזה? סתם אני שואל.

כדי להבהיר לעניין עובדים שמקבלים את דמי ההבראה באופן חודשי ולא פעם אחת בשנה.

לא שזה מפריע לי, כי בסך הכול מדובר פה בבעיה של יערות האמזונס, מהנייר שחותכים מהם, אבל אם זה מוסיף לכם משהו, אין לי בעיה - - -

זו פשוט הבהרה לעניין עובדים שמקבלים את דמי ההבראה באופן חודשי ולא באופן שנתי.

שמעתי שהוא קורא פה כל כך הרבה. התחלתי לחשוב, מי יודע מה יש פה. זה שום דבר. זה אותו דבר.

פשוט מדובר בהפחתת זכות, אז צריך שיהיה ברור איך אתה מבצע את הפחתת הזכות. יש זכות לעובד כשלרוב זה הסכם בינו לבין המעסיק שלו, שאתה בעצם גובה, אז שיהיה ברור שאני יכול להפחית את זה גם ברצועה השנתית, שלא תהיה אנומליה עם עובד שמקבל את זה חודשית ולא ביוני, אז איך אני לוקח ממנו משהו שהוא יותר גבוה ממה שהוא מקבל. אני אומר, אפשר לקחת את זה בצורה שנתית.

אוקיי. שוב רק נחזור –

(2) חודשי – הסכום של יום הבראה אחד שלפיו מחושבים לגביו דמי ההבראה המשולמים בשנת 2025, בהתאם להראות סעיף 2, אך לא פחות מסך של 418 שקלים חדשים ולא יותר מסך של 471.4 שקלים חדשים, כשהוא מחולק ב-12, ואם הועסק במשרה חלקית – תוכפל המנה המתקבלת כאמור בחלקיות המשרה; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת מהנוסחה שלהלן, ולא יותר מ-1:

מספר שעות העבודה החודשיות שבעדן מחושבים לעובד דמי ההבראה באותו חודש, חלקי מספר שעות העבודה החודשיות במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו;

שוב, ככה מחשבים את חלקיות המשרה של אותו עובד.

(3) לעניין עובד שדמי ההבראה משולמים לו מידי תקופה שאינה כאמור בפסקאות (1) או (2) – מחיר יום הבראה מחושב כאמור בפסקה (2) בהתאמות המתחייבות ממשך התקופה;

אתם יכולים להסביר את המנגנון הזה בפסקה (3)?

אם יש לצורך העניין עובדים שלא משולם להם שנתית פעם אחת בחודשי הקיץ, ולחילופין לא משולם להם באופן חודשי על פריסה של 12 חודשים אלא באיזו שהיא פריסה אחרת, אז הסעיף הזה מתאים את זה למועדים שבהם משולמים להם ימי ההבראה.

אגב, מי שלא מקבל ימי הבראה, מה דינו? על פי החוק חייבים לתת ימי הבראה?

רק לגבי עובד שהשלים שנה. עובד שהשלים שנה זכאי לדמי הבראה. מי שלא זכאי לדמי הבראה, כלומר לא השלים שנה, גם אין לו הפחתה.

זאת אומרת, כל מעביד צריך לתת לעובד ימי הבראה.

בהתאם לצו ההרחבה אחרי שהוא השלים 12 חודשים, הוא צריך לשלם לו דמי הבראה.

גם בשוק הפרטי?

כל עובד שכיר.

כל עובד שכיר בלי קשר לאופי ההעסקה שלו.

ללא קשר.

עכשיו אנחנו נעבור לעניין ימי הבראה שניתנים בעין, זאת אומרת המעסיק לא משלם את הימים האלה לעובד, אלא הוא - - -

נותן לו חופשה באיזה מקום מאורגן או משהו כזה.

(4) לעניין עובד שממומן לו נופש או ניתנת לו הטבה אחרת בעין, במקום תשלום דמי הבראה בשנת 2025 – סכום השווה למנה המתקבלת מחלוקת השווי הכולל של ההטבה האמורה שהייתה נזקפת לעובד לעניין מס הכנסה אלמלא הוראות חוק זה,

אולי נבהיר. ציינתם פה שבעצם לוקחים את אותו סכום שהמעסיק מדווח לרשות המיסים, זאת אומרת זו זקיפת ההטבה? זה מה שהתכוונתם אליו? אני רק מנסה להבין מה הסכום, איך הוא מחושב?

ורד בכר מרשות המיסים. זאת אומרת שאם הוא קיבל את זה בעין כפי שאמרת, ויש איזה שהוא שווי להטבה הזו, לאותה חופשה לצורך העניין, והוא זכאי לעשרה ימים, אז ניקח את השווי, נחלק את זה בעשרה ימים ומזה נחלץ את המחיר של יום הבראה.

הבנתי.

(4) לעניין עובד שממומן לו נופש או ניתנת לו הטבה אחרת בעין, במקום תשלום דמי הבראה בשנת 2025 – סכום השווה למנה המתקבלת מחלוקת השווי הכולל של ההטבה האמורה שהייתה נזקפת לעובד לעניין מס הכנסה אלמלא הוראות חוק זה, במספר ימי ההבראה שלהם היה זכאי עובד בשנת 2025, לפי הנהוג במקום עבודתו, אילו היו משלמים לו דמי הבראה ואלמלא הוראות חוק זה, אך לא פחות מסך של 418 שקלים חדשים ולא יותר מסך של 471.4 שקלים חדשים לעובד במשרה מלאה שהועסק בכל התקופה שבעדה משולמים לו דמי ההבראה בשנת 2025;

זה אומר שיכולה להיות פה איזו שהיא הבחנה בין העובדים לגבי עובדים, לצורך העניין מדרג אחד, באופן כללי השווי של יום ההבראה שלהם יהיה 418 שקלים ולעובדים אחרים השווי של ימי ההבראה שלכם יוכל להיות 450 שקלים, או שהוא גורף לכל העובדים באותו מקום עבודה?

לכל העובדים בהתאם לצו ההרחבה במגזר הפרטי, ובמגזר הציבורי לפי התעריף שלו.

אני אשאל שוב באופן רחב יותר. מעסיק יכול לומר לצורך העניין, לעובדים מסוימים, שווי יום ההבראה שלהם הוא 418 שקלים ולעובדים אחרים שווי יום ההבראה הוא 450 שקלים?

יש לנו הסכמים קיבוציים מפעליים שבהם יש לנו אוכלוסיות שמקבלות תעריפים שונים. התשובה היא כן, בהתאם להסכם באותו מקום עבודה.

בגדול עובדים מקבלים את אותו סכום. אם יש איזו שהיא הבחנה מהותית כי חל עליהם הסכם אחר או משהו כזה, אז כן. זה לא עניין של חוזה אישי. כל מעסיק לפי מה שחל עליו. זה לא עניין של לך אני אתן צ'ופר, תוספת לדמי ההבראה. זה לא הנוהג. זה לא נפוץ.

אוקיי. עוד נקודה בהקשר הזה. הנוסח של הפסקה הזאת, אולי נקריא את המילים הרלוונטיות. צוין שזה רק לעובד במשרה מלאה שהועסק בכל התקופה שבעדה משולמים לו דמי הבראה בשנת 2025. אם עובד במשרה חלקית, לצורך העניין יוצאים לחופשה במהלך השנה ואז ניתנת להם הבראה בעין, זה אומר שלא יזקפו מהם את ימי ההבראה? ההתייחסות היא לעובדים במשרה מלאה ספציפית או גם לעובדים שעובדים במשרה חלקית?

זה אמור גם להיות מוכפל ביחסיות המשרה. הסכומים בנוסח הם עבור עובד במשרה מלאה, אבל ככל שעובד זכאי להטבה בעין, אמורים להכפיל בחלקיות המשרה.

אולי נכון להבהיר את זה בנוסח.

מאור לזר מהממונה על השכר. כתוב בנוסח בסעיף 5 – "לעניין עובד בהפחתה חלקית, מחצית מהסכום".

לא, הפחתה חלקית זה מנגנון אחר.

זה לא אומר שבהיעדר, אז אתה מחוץ לתחולה. הכוונה היא שהסכום שמנוי פה, הוא לא עובד במשרה מלאה.

בגלל שזאת הצעת חוק שאיננה מטיבה, אולי נכון לחדד את זה.

אם אפשר רגע. הטבה בעין היא גם אם עובד עבד בחצי משרה והוא קיבל נופש, הסעיף מדבר על כמה המעסיק זקף שווי לטובת הדבר הזה, ומחלק את זה במספר הימים שהוא זכאי. אני לא בטוח שזה רלוונטי אם הוא עבד בחצי משרה או לא. אם הוא קיבל נופש, בסוף יש הטבה בעין שהוא קיבל. אני לא חושב שצריך להבהיר את זה. יש פה פשוט אמירה בסוף הסעיף שמבהירה מה גבולות הגזרה, שזה יותר מהסכום הזה ולא פחות מהסכום הזה, ומקבילים את זה לעובד במשרה מלאה. אם יש מישהו במשרה חלקית וקיבל נופש, אז זה משנה אם מישהו לידו במשרה מלאה היה איתו באותו נופש?

יש את הנוסחה בכלל. כמו שעילם אמר, הנוסחה היא הכלל ואז יש האמירה שזה לא יהיה פחות. אומרים מה יהיה החישוב ואיך מחשבים את סכום יום הבראה של מי שמקבל בעין, ואז אומרים שצריך לשים לב שזה לא יהיה פחות מסך של 418 ולא יותר מסך של 471. הסכומים האלה שנקבעו זה להיקף משרה מלאה ולתקופת העבודה המלאה.

אני רק רוצה להעלות איזו שהיא אפשרות. אני בכלל לא בטוחה שהקבוצה הזאת היא לא קבוצה ריקה של קבלת הטבה בעין, אבל לא משנה. יכול להיות מצב, אני חושבת, למשל, ששני עובדים מקבלים הטבה בעין אבל עובד אחד צריך להוסיף השתתפות כי הוא עובד רק בחצי משרה, ועובד אחר לא. יש אולי כן מקום להתייחס לסוגיה הזאת של החלקיות. אולי יש כן מקום להבהרה הזאת. אני באמת לא יודעת איך זה עובד בעניין של זקיפת שווי. יכול להיות מצב כזה שעובד יקבל פחות מאחר גם כשזה בעין.

בהשתתפות של העובד אין זקיפה.

אם אני מבינה אותך נכון, מה שאת אומרת זה שאם הזקיפה תהיה יותר נמוכה, אז בכל מקרה המנה תהיה יותר נמוכה, נכון? ואז לא צריך להתייחס לזה.

מה שהבנתי פה, שאתם מדברים על מצב שבו יש מישהו שעובד נניח עבודה חלקית והמעסיק לוקח את כל העובדים לאיזו שהיא חופשה והוא לוקח גם אותו, אתם רוצים לומר שהוא קיבל את יום ההבראה המלא. אני רוצה לומר שאם הוא חלקי, המשכורת שלו חלקית, אז צריך לזקוף לו רק חצי מהדבר הזה.

השאלה אם זה עולה כרגע מהנוסח?

זה עולה מהנוסח. הוא רק יכול "להרוויח" מזה.

את אומרת, לא פחות מ-417.

זה בהתאם לחלקיות המשרה שלו ולתקופה. יכול להיות כן מצב כמו שתיארתם, שמוציאים לנופש את כולם ומשתתפים בעלות אותו דבר גם לעובד שהוא בחצי משרה, אבל זה לא אומר שיורידו לו את היום המלא. זה מה שכתוב פה.

מיכאל יגיד לי אם זה כתוב.

זה מה שאנחנו התכוונו.

אז תבהירו את זה.

אולי זה נדרש חידוד.

תחדדו את זה כדי שיהיה ברור גם לאנשים כמוני.

אנחנו רוצים את אותו דבר כמו שאתם רוצים. מבחינה משפטית מקובל עלינו.

במהות, לעובד שעובד במשרה חלקית שהמעסיק שלו הוציא אותו לנופש, ההפחתה תהיה בהתאם לחלקיות המשרה שלו.

אם הוועדה תמצא שנכון לחדד את זה בנוסח, אז זה מקובל עלינו.

אנחנו מסמיכים את מיכאל לעשות את זה.

(5) לעניין עובד בהפחתה חלקית – מחצית מהסכום לפי פסקה מהפסקאות (1) עד (4), החלה לגביו לפי העניין;

שוב לציין, מנגנון ההפחתה החלקית זה אותו מנגנון שאומר שעובדים שמרוויחים מתחת ל-6,150 שקלים ויש להם פחות משישה ימי הבראה, לצורך העניין ההפחתה שלהם תהיה מחצית מסכום ימי ההבראה שהם זכאים לו.

"מעסיק ציבורי" – כל אחד מאלה:

(1) המדינה;
(2) גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

(3) תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

(4) גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב;

"משכורת" – הכנסה מעבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה;

"נושא משרה" - כל אחד מאלה:

(1) כל אחד מהמנויים בתוספת לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969;

זה לצורך העניין אנשים שמונו למשרה, נגיד בנק ישראל, הסגן שלו, שופטים, נשיא המדינה וכו'.

(2) ראש רשות כהגדרתו בחוק גמלאות לראש רשות;

זה גם חל על סגן ראש הרשות.

(3) ראש מועצה דתית אשר חל עליו חוק גמלאות לראש רשות, לפי הוראת סעיף 14 לחוק שירותי הדת היהודיים;

(4) רב עיר כמשמעותו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים;

(5) יושב-ראש ועדה למילוי תפקידי ראש העירייה והמועצה וסגנו, כאמור בסעיף 145 לפקודת העיריות;

(6) יושב-ראש ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית וסגנו, כאמור בסעיף 41 לפקודת המועצות המקומיות;

(7) ממונה בעל סמכות הכרעה שמונה לפי סעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת היהודיים, וכן יושב-ראש ועדה ממונה שמונה לפי סעיף 10ב(ג) לחוק האמור;

"סכום ההשתתפות" – הסכום הכולל של כל אחד מאלה:

זה הסכום שיועבר לקופת המדינה וכאן מפורטים המרכיבים של אותו מס.

(1) מחיר יום הבראה החל לגבי העובד;

שכבר אמרנו שהוא בין 418 לבין 471.4 שקלים.

(2) תשלומי חובה של מעסיק לשלם לפי חוק הביטוח הלאומי או חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975,

אני רק אשאל, איזה תשלומי חובה מעסיק צריך לשלם לפי חוק המע"מ?

מס שכר למלכ"רים ומוסדות כספיים.

ולגבי מעסיק שמעביר תשלומים לקרן השתלמות – גם הסכום שעליו להעביר לקרן ההשתלמות בעבור העובד (בהגדרה זו – תשלומי החובה), והכול בשל תשלום מחיר יום הבראה לגבי העובד;

כמו שאמרנו, אלה תשלומי החובה, אותם תשלומים שנגזרים מיום ההבראה שלא משולמים לעובד, שהמעסיק עכשיו יעביר לקופת המדינה.

(3) לעניין מעסיק שחלה עליו חובת עדכון – הסכום שנחסך למעסיק בשל הקפאת הסכום של יום הבראה שלפיו מחושבים דמי ההבראה בשנת 2025 לגבי העובד, לפי סעיף 2, בתוספת תשלומי החובה שהיה עליו לשלם בשל הסכום האמור, לגבי העובד, אלמלא הוראות אותו סעיף;

זה ההפרש, הדלתא של כל אותן הקפאות כפול מספר ימי ההבראה.

"עובד" – עובד שזכאי לפי הסכם או נוהג לדמי הבראה בשנת 2025, למעט עובד המועסק על ידי יחיד שלא במסגרת עסק או משלח יד;

אולי ההסתדרות או משרד האוצר יוכלו להרחיב בנוגע להסדר הזה. על מי ההסדר לא יחול כרגע לפי ההגדרה הזו?

אני מבין שאדם קשיש שמעסיק עובד בבית שלו, הוא כלול בסעיף הזה, נכון?

עוזרות בית, בייביסיטר, דברים כאלה שמועסקים תחת ההגדרה של עובד משק בית. זה גם היה בשנה הקודמת ובגלל קושי בגבייה וקושי באכיפה, הוסכם על ידי הצדדים שלא יחולו לגביהם.

מה זאת אומרת קושי בגבייה?

מבחינת אופן הדיווח, בגדול לגבי עובדות משק בית מדובר על מעסיק שהוא אדם פרטי ולרוב אין לו תיק במס הכנסה אלא יש לו רק תיק בביטוח לאומי לעניין ההפרשות לביטוח בריאות וביטוח לאומי, לכן מי שאין לו תיק ברשות המיסים, יכולת הגבייה ויכולת האכיפה היא נמוכה באופן יחסי, הגם שבהגדרה לרוב מדובר בעובדים מוחלשים, ולכן הוחלט על ידי הוועדה וגם על ידי הצדדים להחריג את אותם עובדים.

"עובד בהפחתה חלקית" – עובד שאלמלא הוראות חוק זה היה זכאי בשנת 2025 לפחות משישה ימי הבראה, ומשכורתו החודשית הממוצעת בתקופה של שלושת החודשים אוקטובר 2024 עד דצמבר 2024 אינה עולה 6,150 שקלים חדשים,

למה העלייה הזאת?

זה נובע מעדכון שכר המינימום בתוספת קצובת נסיעות.

ואם הוא מועסק במשרה חלקית – אינה עולה על סכום כאמור כשהוא מוכפל בחלקיות משרתו;

זה אותם הסדרים שבעצם אם עובד בהפחתה חלקית מועסק בחצי משרה, אז גם זה חלקיות המשרה כפול מחצית הסכום.

ואולם אם העובד לא היה זכאי למשכורת בעד חודש מהחודשים האמורים, יובאו בחשבון במקום שלושת החודשים האמורים, שלושת החודשים האחרונים שקדמו לחודש ינואר 2025 שבהם היה זכאי למשכורת;

אתם יכולים להסביר את ההסדר הזה? זה החודשים הגבוהים?

שהוא עבד בהם.

זאת אומרת, אם הוא לא היה מועסק בדצמבר - - -

אז זה יהיה ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, או אם יש לו ספטמבר, נובמבר, דצמבר. שלושה חודשים שקדמו לינואר, גם אם הם לא רצופים.

הם לא חייבים להיות רציפים.

נכון.

זה לטובת העובד או לרעתו?

כרגע מצלמים את אותם שלושה חודשים אחרונים שהוא עבד בהם.

זה היה גם בחוק הקודם?

זה לא שינוי מהחוק הקודם.

רק התקופות השתנו אבל המנגנון נשאר אותו דבר. זזנו מ-2023 לסוף 2024 בגלל התקופה, אבל המנגנון לא השתנה. החודשים והסכום.

לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת בנוסחה שלהלן, ולא יותר מ-1;

כמה עובדים היו בהפחתה חלקית, אתם יודעים להגיד?

אנחנו לא יודעים את הנתון כרגע. בסוף אנחנו רואים את הגבייה. אנחנו לא יודעים לחשב בדיוק את הדבר הזה. זה דורש אולי עבודה אבל אנחנו כרגע לא יודעים את הנתון הזה. יש לנו הערכה לפי נתונים של השוק, כמה עובדים יש במשכורות האלה, אבל אין לנו נתונים על זה.

אם יש לנו 100% שזכאים לדמי הבראה, על כמה מתוך 100% חל ההסדר הזה של הפחתה חלקית?

אנחנו יודעים שיש בין 60,000 ל-70,000 עובדים שמרוויחים בין 6,000 ל-6,150, כלומר שנוספו לזכאות בהתאם לחוק הזה. כמה מתוכם גם זכאים למינימום ימי הבראה? זה אנחנו לא יודעים להגיד.

אנחנו מניחים שמכיוון שהרבה מועסקים בהיקפי שכר כאלה הם אנשים בלי הרבה ותק בעבודה, אז מאוד יכול להיות שרובם הגדול זכאי להפחתה, אבל אנחנו לא יודעים את זה.

מה ההנחה?

ככל שהאנשים שעובדים ברמות השכר האלה לא צוברים ותק ואת התנאים שנלווים לוותק, בכללם הגדלה של מספר ימי ההבראה, אז רובם הגדול כן זכאי להפחתה. אם מישהו מקבל את אותה משכורת נמוכה למרות שהוא בוותק יותר משמעותי, ומקבל ימי הבראה בסכום מעבר לסכום שנקבע, אז הוא לא זכאי להפחתה אבל הוא מקבל בפועל את הסכומים האלה. בפועל הוא קיבל יותר ימי הבראה. בסוף מדובר ביום אחד של הבראה גם אם בן אדם, יש לו עשרה ימים וגם אם יש לו שבעה ימים או שישה ימים או חמישה ימים. ככל שיש לו רק חמישה ימים אבל המשכורת שלו גבוהה יותר, הוא נפגע ב-20% משווי ימי ההבראה שלו. זה אותו סכום נומינלי בכל מקרה, אבל זה אחוז יותר גבוה.

מה שהוועדה לפי דעתי בפעם שעברה רצתה לתקן, זה שאם גם השכר שלו נמוך וגם זה מהווה כאחוז מסך ימי ההבראה שהוא מקבל, אחוז גבוה יותר, הוועדה מצאה לנכון להיטיב עם אותו עובד, ואנחנו משמרים את אותה הטבה שהוועדה תיקנה מבלי לפגוע בה.

מה היה השיעור של אותם עובדים בהפחתה חלקית? אמרנו שיש 60,000 עד 70,000 עובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקלים.

נכון, "שנוספים" לחוק בעקבות העלאת המשכורת.

נכון. כמה עובדים יש במשק?

כמה שכירים?

4.2 מיליון. אפשר לבדוק.

הבנתי. אנחנו מדברים על אזור 4 מיליון. 60,000 עד 70,000 עובדים, זאת אומרת שזה נניח הרבה פחות מ-10% זכאים להיכלל.

בערך 1.5%, קצת יותר זכאים להתווסף.

זכאים לאותו מנגנון מבחינת השכר שלהם, נכון?

נכון, מבחינת המשכורת שהם מרווחים. אנחנו לא יודעים להגיד לגבי מספר ימי ההבראה שהם זכאים לו. כמו שיואב אמר, אנחנו מניחים ששיעור מסוים, שיעור גבוה מהם כן זכאים.

הפער הוא בנוגע לעובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקלים ועובדים יותר משנה במקום העבודה, נכון? זה הנתון שלא יודעים לגביו.

ברצף, כן.

נכון.

בתחשיבים שלנו, גם מטעמי שמרנות וגם מפאת חוסר הנתונים אנחנו מניחים שרוב מוחלט של העובדים האלה יהיה זכאי לשיעור המופחת. אנחנו מניחים פה הנחה שמרנית. בטוח לא כולם אבל אנחנו מניחים שהרוב.

אני מנסה להבין. אם אמרנו שיש 60,000 עד 70,000 עובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקלים, ההנחה שמשרד האוצר כרגע הציג אומרת שאותם עובדים בלאו הכי לא יהיו זכאים ליותר משישה ימי הבראה, כי סביר להניח שהם לא עובדים יותר משנה במקום העבודה.

רובם לא צברו את הוותק שמזכה אותם ביותר משישה ימים.

לכן הם לא יכנסו לאותו מנגנון של הפחתה חלקית.

לכן הם כן יכנסו. הם כן יהיו זכאים למופחת.

הם אומרים, היות והם מניחים שזה ככה, אז הם נותנים לכל מי שמרוויח פחות רק חצי יום.

לא נותנים את זה בפועל, אבל מבחינת התחשיבים שלנו אנחנו בסוף צריכים לתמחר את הנושא. נשאלת השאלה על ידי הוועדה, איך התייחסתם לזה מבחינת התמחור? זה השאלה המציאותית שאני יודע לענות עליה. מבחינת התמחור, מכיוון שאנחנו מניחים שרוב העובדים האלה הם עובדים שיהיו זכאים לשיעור מופחת, כלומר רק לחצי יום הפחתה ולא ליום שלם של הפחתה, ומכיוון שאין לנו נתונים יותר אמינים ומטעמי שמרנות בתחשיבים, מכל הטעמים האלה אנחנו לצורך התחשיב מניחים שרוב גדול מאוד של 60,000 העובדים האלה יהיו זכאים להטבה. בפועל, שוב, אנחנו מעדיפים לטעות לצד השמרני מבחינת הכסף מהטעמים הברורים, לכן תשאל אותי באמת של הדברים? כנראה שזה רוב אבל אולי לא הרוב המוחלט. זה כנראה לא 100%, אבל מבחינת התחשיבים שלנו אנחנו מחויבים לשמרנות מסוימת בתחשיב כדי לא לייצר מצב שבו אנחנו מסתמכים על כסף שלא קיים.

תן לי את השורה התחתונה.

אנחנו מניחים שרוב העובדים יהיו זכאים להטבה שרק חצי יום יופחת להם ולא יום שלם, וזו הטבה שהוועדה ביקשה פעם שעברה כדי לזכות את אותם עובדים שהם יחסית - - -

זה מה שביקשתי לשמוע פשוט גם לפרוטוקול, שיהיה ברור על מה אנחנו מדברים, כי אתם מדברים במונחים כל כך מקצועיים ואני מעריך את זה. הפרוטוקול הוא נייר. הוא לא מבין.

אני אגיד את הדברים בצורה פשוטה לבקשת היושב-ראש. לבקשת הוועדה, בדיונים שנערכו ב-2024 נוספה הטבה עבור עובדים שמקבלים שכר נמוך ויש להם מעט ימי הבראה. הוועדה ביקשה שעל אותם עובדים לא יוחל ההפחתה של יום שלם אלא של חצי יום, וכך נכנס לחקיקה ב-2024. אנחנו מבקשים מהוועדה להאריך את אותו מתווה עם אותה הטבה גם ב-2025.

אם אני מבין נכון, הנגזרת היא שעובד שעובד שבע שנים באותו מקום עבודה, לכן הוא זכאי ליותר מחמישה ימי הבראה, והוא עדיין מרוויח פחות מ-6,150 שקלים, הוא לא יהיה זכאי למנגנון הפחתה חלקית, נכון? אתם אומרים שזה מיעוט מאותם עובדים. אתם מניחים שרוב העובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקלים, עובדים פחות משנה במקום העבודה שלהם.

ככה אנחנו מניחים.

אתה אומר את הצד השני, שיהיו כאלה שלמרות שהם עובדים שבע שנים במקום אחד, המשכורת שלהם נמוכה, הם קיבלו עוד יום הבראה, אז הם הפסידו מזה?

לשאלת היושב-ראש, כן.

איך אפשר לעשות את זה שהם לא יפסידו? מדובר בסך הכול באנשים שמרוויחים מעט מאוד.

יש שני קריטריונים שהוועדה ביקשה בזמנו.

אנחנו אז ביקשנו שיהיה שני דברים. אלף, שאין לו מספיק ימי הבראה ולא לקחת לו את ימי ההבראה. בית, שהוא מרוויח מעט. אתם שילבתם את זה ואתה אומר שרוב האנשים עומדים בשני המרכיבים האלה. אני חושב שאותו מיעוט זה יכול להיות מיעוט גדול מאוד, בדרך כלל מיעוט של אנשים שכן נשארים במקום העבודה שבע שנים ועשר שנים, והם נשארים עם אותם 6,000 שקלים. יש כאלה אנשים. מ-70,000 ודאי יש כמה עשרות אלפים. אני לא הייתי רוצה לפגוע בהם. יכול להיות שצריך להכליל אותם באלה שמקבלים על חצי יום.

אני חושב שההטבה שנחקקה משקפת את ההיגיון הבא – אם העובד הטיפוסי שאנחנו חושבים עליו, העובד הוותיק מקבל עשרה ימי הבראה והוא משלם ביום הבראה שלם, כלומר 10% מסך ימי ההבראה שלו, ולעומת זאת העובד החדש, יש לו חמישה ימי הבראה, אם יש לו שכר גבוה הוא ישלם 20% מדמי ההבראה שהוא מקבל. אמרה הוועדה, לפחות אל תיקחו ממנו אחוז יותר גבוה. תשלמו על אותו 10% ולכן זה יופחת מהפחת יום שלם להפחתת חצי יום. ההיגיון הזה בא לידי ביטוי בנוסח הנוכחי, ולמעשה בנוסח הנוכחי אנחנו קצת משפרים את זה כדי למנוע אי בהירות, והופכים את זה להיות מרק חמישה ימים לחמישה עד שישה ימים, שניהם יהיו זכאים. כל מי שיש לו פחות משישה ולא רק עבור מי שמקבל חמישה. זה משמר את אותו היגיון.

היושב-ראש אומר, מי שמקבל נניח שמונה ימי הבראה, הוא בפועל מקבל את ימי ההבראה האלה. זה משפיע לו על השכר. אפשר להגיד את אותו הגיון על כלל המשק. הרי אם אני מרוויח 7,000 שקל שזה מעל הסף שנקבע, אני נפגע באותו סכום כמו שנפגע בן אדם שמרוויח 70,000, נכון? זה באמת אחד המאפיינים של הצעד הזה, שמבחינה הזאת הוא צעד שאולי ההיגיון הכלכלי כאילו לא חושב שבהכרח זה הדבר היחיד שהוא הגיוני לעשות. מדובר במימון שהוא נחלק באופן שוויוני על פני כל האוכלוסייה. אנחנו מודעים לביקורת הזאת. אנחנו חושבים שמנגד, יש את הצעד הנלווה לצעד הזה וזה הצעד של הפחתת השכר שדנה בהפחתה אחוזית. גם כאן אנחנו לא חושבים שמדובר במשהו פרוגרסיבי. זה לא שאם מישהו מרוויח יותר, האחוז שמופחת לו הוא יותר גדול, אלא זה פשוט אותו אחוז. זה ניטרלי. הצעד הזה הוא בהחלט צעד רגרסיבי ואפשר לבוא בביקורת עליו. אנחנו חושבים שהוא צעד לגיטימי. הוא המשך של מה שנעשה גם פעם שעברה.

זה בסדר גמור שעובדים ישתתפו בסכום קבוע לצד הפחתות שהן הפחתות אחוזיות ולצד הפחתות, אגב, שהן הפחתות בהחלט פרוגרסיביות. כשאנחנו מדברים על הקפאת מדרגות המס, שם בוודאי מדובר בצעד שהוא פרוגרסיבי מכיוון שמס הכנסה הוא פרוגרסיבי, לכן כשמסתכלים על מכלול הצעדים שהממשלה מביאה, אנחנו חושבים שהביקורת היא לא על הרגרסיביות של הצעד הזה. היא מקובלת. היא בתוך חבילה הרבה יותר גדולה שיש בה גם צעדים פרוגרסיביים, גם צעדים ניטרליים וגם פה ושם צעדים רגרסיביים.

טוב, הוועדה שמעה את ההיגיון שלך וזה נכון מאוד. בכל זאת אנחנו מדברים באנשים שמרוויחים קרוב לשכר מינימום ממש. 6,000 שקלים זה שכר מינימום כמעט, לכן הייתי חושב שעד הסכום הזה, שישלמו חצי יום. גם אם הוא נשאר במסכנותו באותו שכר שבע שנים ויש לו את ימי ההבראה, שגם ישלם רק חצי יום. זה לא הרבה כסף לדעתי, כי לפי החישוב שלך רוב האנשים האלה הם ממילא זכאים מצד זה שאין להם מספיק ימי הבראה. נניח שיש מיעוט קטן מאוד שכן יש לו ימי הבראה והוא מרוויח סך הכול שכר מינימום, אני מבין ש-6,000 זה ממש כמעט שכר מינימום, אז ניקח ממנו. בשבילו זה לא יום, חצי יום. בשבילו זה 418 שקל, נכון? אז 200 שקל בשבילו זה רווח גדול.

זה ה-200 של ההפרש באמת. אני מבין את ההצעה של היושב-ראש. אני מבין את ההיגיון שבה. היא אומרת, בואו נבטל את התנאי השני, נישאר רק עם התנאי של - - -

כן, כי אתה אומר שממילא רובם הם לא בעניין. אני מבטיח לך שאם הוא היה מרוויח כמוני, לא הייתי מדבר על זה.

אנחנו מבקשים שנוכל להתייעץ עם יתר הגופים שבשולחן, ונוכל להשיב בסיום ההקראה.

אנחנו עוד מעט מסיימים את הדיון. אתה יכול להתייעץ. בדיון הבא תביאו את ההחלטה שלכם.

אנחנו מבינים את הבקשה של היושב-ראש.

בבקשה, נמשיך עוד כמה דקות כי אני צריך לצאת.

רק נקריא שוב את ההגדרה כולל חישוב הנוסחה.

"עובד בהפחתה חלקית" – עובד שאלמלא הוראות חוק זה היה זכאי בשנת 2025 לפחות משישה ימי הבראה, ומשכורתו החודשית הממוצעת בתקופה של שלושת החודשים אוקטובר 2024 עד דצמבר 2024 אינה עולה על 6,150 שקלים חדשים, ואם הוא מועסק במשרה חלקית – אינה עולה על סכום כאמור כשהוא מוכפל בחלקיות משרתו; ואולם אם העובד לא היה זכאי למשכורת בעד חודש מהחודשים האמורים, יובאו בחשבון במקום שלושת החודשים האמורים, שלושת החודשים האחרונים שקדמו לחודש ינואר 2025 שבהם היה זכאי למשכורת; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת בנוסחה שלהלן, ולא יותר מ-1;

מספר שעות העבודה שבהן עבד העובד בתקופה האמורה

חלקי

מספר חודשי מספר שעות
העבודה שבהם כפול העבודה החודשיות
עבד העובד במשרה מלאה
בתקופה כנהוג במקום
האמורה עבודתו;

זה בעצם דרך לחשב - - -

אותו הדבר שעשית קודם.

את חלקיות המשרה של העובד.

"פנסיה תקציבית" – תשלומים המשולמים מידי חודש, באופן רציף, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת המעסיק, לעובד שפרש מעבודתו, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו;

"פקיד שומה" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

"קופת גמל לקצבה" ו"קרן השתלמות" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל.

פה אנחנו עוצרים. אנחנו תכננו שהישיבה הזו תהיה עד עכשיו. ישיבה הבאה בעזרת השם, אנחנו נודיע עליה. אני רוצה להודות על הדיון הענייני והמקצועי שהיה פה. השכלתם אותנו. אני רוצה להודות לכם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:23.