פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת המדע והטכנולוגיה
22/01/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 56
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"ה (22 בינואר 2025), שעה 9:49

המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: הובלת המחקר היישומי וקידום קשרי מדע בינלאומיים

חברי הוועדה: סימון מושיאשוילי – מ"מ היו"ר

גדי אריאלי - מנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פרופ' אברהם דומב - מדען ראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

מוטי פטריאנו - יועץ מנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

הדסה גטשטיין - ראש מטה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר אבי רווה - סגן המדען הראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אלונה כהן - מרכזת קרנות מחקר ומלגות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

מאירה בנימין - מנהלת קרנות מחקר ומלגות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

הילה נגיאטי - אחראית קשרי ממשל, אגף המדען, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר פדיל סאלח - ראש תחום, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

זאב שפירא - מנהל תחום קשרים בינלאומיים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פנינה אל-על - מנהלת, המח' לשת"פ תרבותי, חינוכי ואקדמי, משרד החוץ

ד"ר הראל גורן - מרכז בכיר (מידע וידע), משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות

מיכל לוי - מדענית ראשית, משרד החקלאות והביטחון התזונתי

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דבי קאופמן - יועצת מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

רחלי רחמים - רפרנטית המועצה, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

יבגני גלידר - אסטרטגיה ובינלאומיות, המועצה להשכלה גבוהה - ות"ת

אלון זס"ק - מנכ"ל, חקר ימים ואגמים לישראל

פרופ' אבי כספי - סגן נשיא למחקר, המרכז האקדמי לב

אלון ברנע - סגן נשיא לפיתוח ושותפויות אסטרטגיה, אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב

איילת חאקימיאן

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: הובלת המחקר היישומי וקידום קשרי מדע בינלאומיים

בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי, 22 בינואר 2025, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: הובלת המחקר היישומי וקידום קשרי מדע בינלאומיים. אני רוצה לציין בראשית דבריי שיושב ראש הוועדה הקבוע, יאסר חוג'יראת נפצע. אני מאחל לו החלמה מהירה ושישוב לאיתנו במהרה, ועכשיו נתחיל את הדיון.

המדענים הראשיים במשרדי הממשלה אמונים על המדע והמחקר בפעילות הממשלה בטווח הקצר והארוך. המדע הוא גורם מרכזי בכלכלה והחברה בישראל והמדען הראשי בכל משרד אמור להצעיד את משרדו לקראת העתיד בתחומי המדע והטכנולוגיה ולשמש יועץ מדעי לשר והנהלת המשרד. בהמשך למפגש הצגת דו"ח המדענים הראשיים לשנת 2024-2023, ביקש ראש הוועדה להכיר את עבודת המדען הראשי בכל משרד. היום יציג המדען הראשי של המשרד, פרופ' אבי דומב, אנחנו נראה את דברי הפתיחה שלו. לפני זה אנחנו נעבור לגדי אריאלי, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בבקשה, גדי.

בוקר טוב. נאחל רפואה שלמה ליושב ראש הוועדה וישר כוח על התפקיד המהיר שלקחת על עצמך, נאחל לך בהצלחה. אנחנו אורחים די קבועים פה בוועדה ונעשים פה דיונים מועילים. אני לא רוצה להרחיב או להכביר במילים, אבל תפקיד המדען הראשי במשרד שלנו וגם במשרדים אחרים, יושבת פה גם המדענית הראשית של משרד החקלאות, מיכל, ולא יודע עוד מי נמצא פה, אבל אנחנו עושים המון שיתופי פעולה. זה לא שהמדען הראשי אצלנו עובד רק אצלנו, זה סטנד-אלון, אחד היתרונות של המדענים הראשיים, הפורום הזה שגם לפרופ' אבי דומב יש זכות גדולה בזה שהוא הקים את זה, למרות שבקרוב הוא כנראה מצא את מקום עבודתו במקום אחר, אנחנו גם נכיר לו תודה על זה, ומי שממלא את מקומו בינתיים הוא ד"ר אבי רווה.

כל האגף הזה של המדענים הראשיים אצלנו מאוד חשוב, יש לנו המון שיתופי פעולה. למרות שכסף אינו חוצה גבולות, אבל שיתופי הפעולה עם חוקרים מרחבי עולם בנושאים שהם בעדיפויות לאומית, אם זה מתחיל במחשב הקוונטי ואם זו בינה מלאכותית ואם זה פודטק והים כמשאב ועוד ועוד נושאים שהם בעדיפויות לאומית, המדען הראשי מוצא אצלנו מקום לתת הזדמנות לחוקרים בכל התחומים האלה ולקדם את זה, זה אחד הדברים החשובים. אם היה לנו מעבר לתקציב שלנו עוד איזה כמה עשרות מיליונים, אני חושב שגם יכולנו לנצל אותם.

ודווקא עכשיו נוצר איזה חלון הזדמנויות למנף את זה בעקבות, לצערנו, המחיר הכבד ששילמנו במלחמה האחרונה שעדיין בעיצומה, ונוצרה פה הזדמנות גם לקדם את המדע, את הטכנולוגיה ואת החדשנות ואני מקווה שאנחנו נראה את התוצאות למרות שהתהליכים לפעמים קצת ארוכים, אנחנו מתרכזים בעיקר במחקר היישומי. יש פה סדרה של פעולות, אני לא רוצה לגזול סתם את הזמן של אחרים, אבל אני מקווה שזה יהיה יום פורה ובהצלחה לך.

תודה. פרופ' אבי דומב, המדען הראשי במשרד, בבקשה.

תודה רבה לראש הוועדה. אני רוצה לאחל לראש הוועדה הקבוע, יאסר חוג'יראת, הצלחה בתפקיד. אני חושב שזה תפקיד מאוד מאוד חשוב, בפרט שהוא גם מדען, הוא יכול לתרום מיכולותיו המדעיות כדי להבין טוב יותר את צורכי המדע של מדינת ישראל. זו הזדמנות עבורי גם להודות למנכ"ל המשרד, גדי ידידי, על שיתוף הפעולה ארוך השנים אני כבר יכול לומר, נכון? שנתיים. והנהלת המשרד.

כן, אבל הוא לא מתכנן לפרוש בקרוב.

הוא לא. ולכל השותפים שלנו שנמצאים פה או שמצורפים בזום. בהמשך למה שאמר יושב ראש הוועדה, אנחנו נציג את פעילות המדען הראשי במשרד שלנו, כי הפעילות של המדען הראשי אצלנו היא קצת שונה מאשר פעילות המדענים הראשיים במשרדי ממשלה אחרים, כי אנחנו אמונים על המדע והמדע הוא כללי והוא בהרבה תחומים. לעומת זאת, נניח אם ניקח את פעילות המדענית הראשית מיכל, שהיא בחקלאות, היא תעסוק בתחומי החקלאות בעיקר. או אנרגיה, המדען הראשי בתחום האנרגיה יעסוק בתחומי האנרגיה וקידום תחום האנרגיה במשרד שלו.

אנחנו נציג את הפעילות של המשרד שלנו שיש לה שני תחומים מרכזיים: אחד הוא קידום המחקר היישומי באקדמיה ובמכוני המחקר, והתחום השני הוא קידום קשרי הממשלה מול ממשלה עם כ-40 מדינות בתחומי המדע. זו האחריות שלנו, ואם אפשר להתחיל את המצגת.

(מוקרנת מצגת)

למעשה, מטרת המשרד היא לקחת את המצוינות המדעית ולתרגם אותה לערך כלכלי. יש לנו מחקר בסיסי, מחקר בסיסי הוא מאוד מאוד חשוב במדינת ישראל ובכלל בכל מדינה, אבל צריך גם לתת עוד נדבך לאותו מחקר בסיסי והוא יהיה המחקר היישומי כדי שתוצאות המחקר היישומי הזה יובילו להקמה של חברות הייטק וביסוס של חברות וכלכלה שמבוססת מדע.

המשרד שלנו הוא מגשר בין מחקר בסיסי למחקר תעשייתי, אנחנו נמצאים בתווך והמטרה שלנו היא להגדיל את כמות המחקרים היישומיים שמתבצעים באקדמיה ובמכוני המחקר, שבסופו של דבר יבשילו לתעשייה. אנחנו אמונים על שיתופי הפעולה עם מדינות, עם כ-40 מדינות, אנחנו נדגיש את זה מאוחר יותר, ואנחנו מנגישים תשתיות של מחקר שקיימות במדינות אירופה בעיקר לחוקרים ישראלים.

אגף המדען הראשי פועל בתוך משרד שבמשרד הזה יש לנו את אגף תכנון ופיתוח שאחראי על כל הפן המחשובי והפן האדמיניסטרטיבי של ניהול המדע במשרד, אגף קשרי חוץ, שיש לנו פה את הנציג של האגף, שהם אחראים על כל הקשרים הפוליטיים או הקשרים - - -

אותן 40 מדינות שהזכרת קודם?

כן, הם אחראים לכל הקשרים הדיפלומטיים איתם, אנחנו מכניסים את כל התוכן המדעי, יוצקים את התוכן המדעי לקשר עם המדינות השונות. סוכנות החלל היא סוכנות שהיא נפרדת, אבל את תחומי המחקר המדעי מול האקדמיה הם עושים דרכנו, ומערכת קדמת מדע זו מערכת שאני ארחיב עליה מאוחר יותר, זו המערכת הממוחשבת שמאפשרת ניהול של כל התחום המחקרי מול האקדמיה.

לנו באגף יש שבעה ראשי תחומים או מנהלים מדעיים שהם כולם בדרגת דוקטור וכל אחד בתחומו, בתחומי הכימיה, בתחומי הפיזיקה, בתחומי הרפואה וכולי. ויש לנו כמובן מסייעים מדעיים ויש לנו מזכירה, את רחלי, שמנהלת אותנו.

מבחינת הפעילות, אם אנחנו יכולים לכמת את הפעילות, יש לנו בתחום הלאומי, כלומר מה שקורה בתוך ישראל, יש לנו קול קורא לאומי, מרכזי ידע, קולות קוראים משותפים עם משרדי ממשלה אחרים ותוכניות נוספות שכל מטרתן היא להגביר את המחקר היישומי באקדמיה ובמכוני המחקר.

בחלק השני זו הפעילות הבינלאומית, כאן אנחנו יוזמים שיתופי פעולה עם מדינות לאחר חתימת הסכם דיפלומטי עם אותה מדינה. אנחנו מנהלים את התשתיות שנמצאות באירופה בעיקר, להנגיש אותן לחוקרים ישראלים, אני ארחיב בנושא הזה. ביקורי מדענים, ולאחרונה, לצערנו, הוספנו עוד איזה תחום שנאלצנו להכניס אותו לתוך הפעילות שלנו, המלחמה בחרם האקדמי, אנחנו היינו ערים - - -

אני רוצה בדיוק לקטוע אותך, אולי גם למנכ"ל תהיה תשובה או דעה בעניין. בתקופת המלחמה, החל מ-7 באוקטובר הרגשנו האטה בשיתופי פעולה מול מדינות אחרות?

אני אציין שאנחנו המשכנו את כל שיתופי הפעולה. כל שיתופי הפעולה הרגילים שלנו עם המדינות השונות התקיימו. ביפן היה איזה עיכוב מסוים כי יפן החליטה שהיא פשוט מורידה את כל את כל הפעילות מול ישראל בתקופת המלחמה. ולשמחתי, אנחנו ביקרנו ביפן בשבוע שעבר כדי להחזיר חזרה את נושא שיתוף הפעולה המחקרי והמדעי, שעל כך אין שום מחלוקת וזה קיבל פרסום בתוך יפן ודרך זה אנחנו פתחנו את כל הפעילות מול יפן שהוקפאה בכל התחומים.

אנחנו עוסקים במחקר יישומי שהוא בין המחקר הבסיסי שנעשה באקדמיה וממומן על ידי הוועדה לתיאום ותקצוב והמועצה להשכלה גבוהה, והמחקר התעשייתי שמבוצע על ידי רשות החדשנות שהיא גם חלק מהמשרד שלנו, אבל זו רשות.

תחומי המחקר הם מגוונים ורבים, אנחנו לא יכולים לממן את כולם ולכן קבענו תחומי עדיפות לאומית, לא אנחנו קבענו אלא המולמו"פ ביחד עם פורום תל"ם, קבעו נושאים מסוימים שבהם כדאי לתת דגש. זה לא אומר שהדברים הנוספים אנחנו לא מממנים, אבל תעשייה אזרחית בחלל, ביו-הנדסה, בריאות ורפואה, אנרגיה מתחדשת, תחום הקוונטים שהוא נושא שהוא רחב, ובינה מלאכותית כמובן. והים כמשאב לאומי למדינת ישראל, לשטח ים שהוא בערך בגודלה של מדינת ישראל, אנחנו לא עושים הרבה כדי לנצל את אותו משאב ואנחנו נדאג להגדיל את המחקר היישומי בתחום הזה כדי שבסופו של דבר תתפתח תעשייה גם בים.

קהל היעד שלנו הוא כל מכוני המחקר, לא רק האוניברסיטאות, אלא כל מכוני המחקר למיניהם שנמצאים בארץ, כל מכון מחקר יכול לפנות אלינו ולקבל אישור, להגיש הצעות, כמובן הוא צריך להיות מכון מחקר.

מבחינת התקציב, לאורך השנים אנחנו רואים שיש תנודות בתקציב, כמובן שזו שאלה של זמינות תקציבית ומצב שבו תקציב המדינה נמצא. 2024, באופן טבעי היה קיצוץ רוחבי, גם אנחנו סבלנו מאותו קיצוץ, אבל בקול הקורא הלאומי שמרנו על כ-40 מיליון שקל של מענקים לאקדמיה, כי ללא סכום שעובר לאקדמיה כדי שחוקרים ימשיכו במחקרים שלהם, אנחנו בסופו של דבר נדלל את עצמנו ולא יהיו לנו חברות סטארט-אפ חדשות ולא קידום.

התקציב מייצג את המשרד הספציפי שלכם או של כל המשרד?

כל המשרד זה בערך חצי מיליארד, אם גדי יוכל לאשר. אנחנו מדברים רק על מענקי מחקר לאקדמיה. יש עוד פעילויות נוספות שלא נמצאות בתקציב הזה, אנחנו מדברים פה רק על קולות קוראים שאנחנו מפרסמים ומקבלים הצעות ומהן אנחנו בוחרים את הטובות ביותר ומממנים אותן.

יש צפי ל-2025?

אנחנו מקווים שזה לא יפחת מ-2024, ייתכן שהוא גם יגדל כי זה למעשה מנוע הצמיחה שלנו, מגיע מתוך המדע.

יש לך פילוח של זה לפי תחומי דעת?

אמרנו, תחומי עדיפות לאומית.

לא, התכוונתי, תקציב הקרן הוא 86 מיליון, איך זה מתפלג מבחינת תחומי העיסוק?

הנה, זה רשום לך. הכחול הוא קול קורא לאומי.

לא, אני יודע, אני שואל לגבי תחומי העיסוק. למשל ICT, מדעי החיים, מדעי הסביבה.

אפשר לשלוח את זה בנפרד.

בהמשך יש כמה שקפים שנוכל להצביע בדיוק על השאלה הזו. הקולות הקוראים, בשנת 2024 היו לנו הרבה קולות קוראים, הקול הקורא המרכזי הוא במסלול הלאומי, ששם עיקר ההוצאה, אנחנו פונים לכל האקדמיה פעם אחת בשנה, כולם מגישים הצעות, כ-400 הצעות אנחנו מקבלים, מהן אנחנו בוחרים קבוצה שתיתן הצעה מלאה ולאחר מכן אנחנו בוחרים את הטובים ביותר. למעשה, פעילות של כל קרן מחקרים במדינה ובעולם מתנהלת בצורה כזו. יש לנו תחום של מרכזי הידע, אני ארחיב מהו מרכז ידע ולמה הוא חשוב.

הפעילות הבינלאומית מול המדינות השונות, יש לנו קשר עם 40 מדינות, אבל בכל שנה אנחנו יוצרים קשר ויוצרים שיתוף פעולה עם כ-10 מדינות וככה זה מתחלף וזה תלוי במדינה. יש מדינות שאנחנו משתפים איתן פעולה, בכל שנה אנחנו יוצאים בקול קורא משותף, יש מדינות שזה אחת לשנתיים, אחת לשלוש וגם אחת לחמש, למשל עם שוודיה.

יש לנו שיתופי פעולה בין-משרדיים. כלומר, יש משרדים שרוצים את הגישה לאקדמיה באמצעותנו. אנחנו יוצרים שיתוף פעולה איתם, אנחנו מממנים חלק מהקול הקורא כדי להגדיל את המעורבות של האקדמיה במחקר היישומי לטובת משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. אנחנו גם מחלקים מעט מלגות, אנחנו לא הגורם המרכזי שמחלק מלגות. וכפי שציינתי, המאבק בחרם האקדמי גם נכנס לתוך הפעילות השוטפת. בסך הכול, בשנת 2024 מימנו 303 מחקרים ומלגות בכלל המדינה, וזה סכום לא קטן, ואסור שהוא יקטן.

יציאה בקול קורא זו סוגיה שהיא מורכבת, היא מכילה מספר רב של שלבים, וזאת כדי להבטיח שקיפות מוחלטת מול הציבור ושוויון לטובת כל מי שרוצה לפנות למענקי מחקר. לכן אנחנו גם מלווים על ידי הייעוץ המשפטי שמלווה אותנו לכל אורך הדרך. זו דוגמה לפעילות מול קול קורא אחד, אבל ככה אנחנו יצאנו ב-20 קולות קוראים, כך שיש לנו פעילות במשך השנה, פעילות שהיא די נמרצת בהוצאה של הקולות הקוראים.

הקול הקורא הלאומי, לוקח לנו כשנה מהרגע שבו פרסמנו את הקול הקורא, כל השלבים לוקחים בערך כשנה, ויש קולות קוראים שהם קצרים יותר שיכולים לקחת גם חודשיים ושלושה, זה תלוי בסוג הקול הקורא.

מערכת קידמת מדע זו מערכת ממוחשבת שמאפשרת לנהל מחקרים בכלל. המשרד מפתח את המערכת הזו מתוך מטרה שהיא תשרת לא רק את המשרד, אלא שכל משרדי הממשלה שירצו לפנות לאקדמיה ומכוני המחקר, תהיה להם מערכת אחת מסודרת, כך שהאקדמיה תדע שיש לה מערכת אחת שהיא יודעת לעבוד איתה, כל משרדי הממשלה ידעו מול מי הם עובדים, כך שאנחנו נאחד את הפעילות עם משרדי הממשלה בתחום של גיוס האקדמיה לטובת קידום המחקר היישומי. עכשיו אנחנו יוצאים בפיילוט עם משרד החינוך שבו אנחנו ננגיש את המערכת למשרד החינוך, נבצע את ההתאמות, ונראה איך שהמערכת הזו תעבוד. אם זה יעבוד מול משרד החינוך, אנחנו נרחיב לכל המשרדים האחרים, כמובן אם הם ירצו להשתמש במערכת הזו.

זה אמור גם לתרום לאפשרות שלא תהיה עוד חפיפה בתחומי דעת בין משרדים?

חד משמעית. יש כאן מספר מטרות, אנחנו רוצים לאחד את כל הפעילות של משרדי הממשלה מול הציבור כדי שלא נקבל כאלה שמגישים פעמיים וזוכים פעמיים וכספי מדינה מתבזבזים. הנושא הזה בטיפול גם היום.

אבי, אם אפשר רק להוסיף באמת על המערכת, כי הוא אמר את זה, אבל יש פה באמת השקעה מאוד מאוד גדולה.

את רוצה להוסיף דווקא על - - -

דווקא על המערכת, כי יש פה השקעה של גורמי מקצוע שעבדו במשך הרבה זמן, חלקם - - -

רק תציגי את עצמך בבקשה.

הדסה, אני ראש מטה של גדי המנכ"ל במשרד החדשנות והמדע.

אני אשתדל לתת לכל מי שמבקש לדבר, רק ניתן לו לסיים, בסדר?

אני רק אוסיף מה שהדסה מציינת. המשרד משקיע סכומים נכבדים, מיליונים, כדי לקדם את המערכת הזו, כדי לאפשר לחוקרים וגם לכל מי שמטפל במענקי מחקר לעבוד בצורה מסודרת וידידותית, כי זה חלק מהצורך גם מול החוקרים. ואנחנו משקיעים בנושא הזה, נקווה שכל משרדי הממשלה ישתמשו במערכת הזו בשנים הקרובות.

רק כדי לקבל איזושהי תמונה על מי הם השופטים, מי מחליט איזו בקשה זוכה ואיזו בקשה לא זוכה. בסך הכול אנחנו מדברים פה על סכומים שנעים בין חצי מיליון למיליון שקל, כן? אלה סכומים גדולים. כל תהליך השיפוט נעשה בהתנדבות על ידי חוקרים באקדמיה ובחברות הון סיכון בתעשייה. אנחנו פונים לכולם, כולם מתנדבים ועושים את זה בחפץ לב. זה מה שנקרא שיפוט עמיתים שבו אתה לא מקבל כסף עבור השיפוט, אלא אתה חלק מהתהליך של השיפוט הכללי של הצעות המחקר. רק ציינתי את השמות, אנחנו את השמות האלה לא רוצים לפרסם כמובן, אבל בהחלט אנחנו רואים את כל מוסדות המחקר בארץ, שהם נרתמים לטובת המטרה הזו.

אם ניקח לדוגמה, כפי שביקשת לדעת קודם. בריאות ורפואה, התחלנו עם 135 בקשות, ירדנו ל-58 שיגישו הצעה מלאה ובסופו של דבר נבחרו 26 למימון, שכל אחד מהם קיבל חצי מיליון שקל לתקופת מחקר של שלוש שנים. חומרים פונקציונליים, פודטק, שזה נושא שהמדינה רוצה לקדם ומקדמת בעיקר בצפון, יישומי בינה מלאכותית, חלל אזרחי. ותמיד יש לנו את המחקרים פורצי הדרך, אנחנו מאפשרים לכל חוקר שיש לו רעיון מבריק שהוא שונה מהתהליכים הרגילים של המדע, יציע ויקבל מימון בהתאם.

מרכזי ידע הם נושא שאנחנו בדרך כלל מממנים מרכז ידע אחד או שניים בשנה. המטרה כאן היא לקדם תחום מחקרי שללא הקידום שלנו כנראה הוא לא יתקדם באופן שהמדינה זקוקה לו, כמו למשל תחום האצות או אוטיזם. וכפי שנציג בהמשך, גם אנחנו רוצים שנה הבאה, כלומר בשנת 2025, לפתוח מרכז ידע שירכז את כל הנושא הזה של טראומה ופוסט-טראומה, כלומר לנהל דאטה-בייס או מאגר מידע שיאפשר לכל הרופאים ולכל מי שעוסק בתחום לדעת מי כנגד מי ולפתח טכנולוגיות ותרופות כדי לטפל באותם אנשים.

משנת 1998 אנחנו מימנו כ-50 מרכזי ידע, 13 עדיין פעילים, כל מרכז ידע מקבל 3 מיליון שקלים פלוס מאצ'ינג או סכום של 0.9 מיליון שהמוסד שזוכה מקבל והמוסד מתחייב לפתוח את המרכז לכל החוקרים במדינת ישראל. אם ניקח את מרכז הידע שאישרנו אותו השנה, לשנת 2024, מרכז תשתית לחברה הבדואית בנגב, כאן מי שזכה זו מכללת ספיר ופרופ' נוזהה הוא זה שירכז את הפעילות בנושא הזה. מטרתו היא לרכז את כל המידע על החברה הבדואית כדי לאפשר טיפול נאות וטיפול טוב יותר עבור החברה הזו.

מחקרי היתכנות הם שיתוף פעולה בינינו לבין הות"ת. הות"ת בדרך כלל מממן מחקרים בסיסיים, אנחנו פעם ראשונה חתמנו הסכם עם הות"ת לממן מחקרים יישומיים או מחקרי תכנות כדי לעודד את החוקרים באקדמיה, בעיקר באקדמיה, להשקיע קצת יותר כדי להעביר את המחקר הבסיסי ולתת לו גם גוון של מחקר יישומי כדי שבסופו של דבר גם הציבור יהנה מאותו מחקר בדמות של ערך כלכלי לאותו המחקר.

שיתוף פעולה בין-משרדי, אנחנו התחלנו לפני כארבע שנים בהעצמת שיתוף הפעולה הבין-משרדי, כי הרבה משרדים רוצים לעבוד מול האקדמיה, אבל אין להם את הכלים לעשות את זה. לנו יש מסורת של עבודה מול האקדמיה, אנחנו עובדים עם רח"ל, שזה גוף של משרד הביטחון, עם מערך הדיגיטל, עם GFI, זה ארגון שמקדם את תחום המזון של חלבון חלופי, משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד השיכון. כל הגורמים האלה, דרכנו הם מגיעים לאקדמיה, שואלים את השאלות החשובות מבחינתם שרוצים לפתח ורוצים לקבל עליהן תשובות, האקדמיה מספקת את התשובות, ובצורה כזו אנחנו רותמים את אנשי האקדמיה ומכוני המחקר לטובת הצרכים של המדינה.

תוכנית מאיצי מדע, יש סוגיה שהיא סוגיה בינלאומית, איך מגבירים את כמות המחקרים היישומיים שבסופו של דבר מגיעים לתעשייה באותה מדינה. אנחנו לא שונים מאשר הסוגיה בארצות הברית ובמדינות נוספות שיש הרבה אנשי אקדמיה, אבל מעט מאוד מגיע מהם לטובת הקמה של חברות סטארט-אפ. אנחנו בין הטובים בעולם, אבל גם את זה אפשר לבוא ולהגביר בהרבה. אם היום כ-10% מהחוקרים במדינת ישראל עוסקים גם במחקר יישומי, אנחנו נרצה להעלות את זה ל-20%. איך לעשות את זה? פשוט לתת למוסדות עוד קצת מימון כדי שהם יאתרו את החוקרים שיש להם פוטנציאל להיות במחקר יישומי אבל הם לא עושים את זה עדיין, ובאמצעות הכסף תמיד ניתן לבוא ולרתום אותם לעשות יותר.

תקציב, תקציב ותקציב.

תקציב זה הבסיס, אבל גם הרצון של החוקרים לבוא ולהירתם לטובת קידום כלכלת ישראל, זה בהחלט נושא חשוב. אנחנו צריכים להגדיל את המודעות. הרבה חוקרים הם חוקרים ברמה הבסיסית כי זה מה שהם חושבים שהם צריכים לעשות, אבל אם אנחנו נעודד אותם, ניתן להם גם כסף לבוא ולגייס תלמיד ולקנות מכשירים ולקנות ציוד וחומרים, בסופו של דבר גם הם ישתכנעו לתת קצת מחשבה לפן היישומי.

במסגרת התוכנית הזו אנחנו הקפנו את מרבית מוסדות המחקר במדינה, בעיקר התמקדנו בבתי החולים, כי בתי החולים הם משאב מחקרי מעולה, ובבתי החולים באופן טבעי הרופאים עוסקים ברפואה ובטיפול בחולים. אנחנו רוצים לרתום את הרופאים כדי שהם גם יכנסו לתוך הנושא הזה של פיתוח תרופות, פיתוח טכנולוגיות, ובצורה כזו להפוך את ישראל למעצמה גם בתחום של הפיתוח הטכנולוגי הרפואי. מבחינת המספרים, רק שנראה שהתחלנו את התוכנית הזו לפני שלוש שנים וכבר יש לנו עשר חברות שהוקמו, 160 מיזמים שנמצאים בתוכנית, ועוד ועוד.

מבחינת הקולות הקוראים שמתוכננים לשנת 2025, יש לנו את הקול קורא הלאומי שכבר פרסמנו אותו ואנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של קבלת ההצעות. קולות קוראים משותפים עם משרדי הממשלה, אנחנו פונים לכל משרדי הממשלה בחודש דצמבר 2024 ואמרנו להם, בואו תגידו אם אתם רוצים לשתף פעולה כדי שאנחנו נוכל לשריין תקציב. המנכ"ל הקצה לטובת שיתופי הפעולה האלה כ-10 מיליון שקלים, וכל משרד שרוצה לשתף אתנו פעולה של מאצ'ינג, כלומר אחד מול אחד, עושה את זה עד שה-10 מיליון שקלים האלה נגמרים. יוצא שאנחנו יוצאים בקולות קוראים של בסך הכול כ-22-20 מיליון שקלים לאקדמיה ואנחנו בצורה כזו מקדמים את המשרדים השונים.

קולות קוראים בינלאומיים, יש לנו את איטליה, צרפת, סין ובריטניה, שאיתן יש לנו שיתוף פעולה רב-שנתי, איתן אנחנו מפרסמים קול קורא כל שנה, כלומר מדענים מהמדינה השותפה וממדינת ישראל כותבים הצעה משותפת, עובדים במשותף, באים לבקר אחד אצל השני וכך אנחנו חושפים את המדע הישראלי לעולם וגם את העולם למדע הישראלי. ככל שיש יותר שיתופי פעולה בין חוקרים, איכות המדע גדלה.

גם אנחנו נפרסם מרכז ידע להפרעות דחק בפוסט-טראומה, כפי שהזכרתי קודם, וגם נמשיך עם המאבק בחרם האקדמי. זה בהתאם להחלטת הממשלה שהשקיעה 5 מיליון ב-2024 ו-5 מיליון בשנה ב-2025, כלומר, השנה שבה אנחנו נמצאים, והכסף הזה עובר לאקדמיה כדי להגדיל את מספר החוקרים ומספר הסטודנטים מחו"ל שמגיעים למדינת ישראל ונחשפים לעשייה במדינת ישראל ולא רק לפנים האחרים של המדינה.

אגף קשרי חוץ, זה אגף בפני עצמו. אני אציג את האגף מהפן המחקרי, אבל כמובן שמכל הפן הדיפלומטי, אחר כך זאב שהוא נציג האגף ירחיב בנושא הזה. אני רק אומר שהאגף אחראי על קידום מזכרי ההבנות והסכמים בילטרליים, אנחנו לא עובדים עם מדינה בלי שיש לה הסכם דיפלומטי. ולכן זה תנאי ראשון ליצירה של קשר ושיתוף פעולה בתחום המדעי. אנחנו רוצים לחזק את הקשר עם מדינות האינדו-פסיפיק ואנחנו נמצאים בתהליך של לבקר שמה ולעשות יותר איתם כי הם כנראה העתיד של המדע בעולם.

אנחנו מממנים מחקרים דו-לאומיים משותפים, אנחנו יוזמים כנסים, וישראל היא שותפה לארגונים בינלאומיים וכל ההשתתפות ותשלום דמי המינוי נעשים דרך המשרד שלנו. יש קרנות דו-לאומיות שחשוב לציין, זו קרן ישראל-גרמניה, קרן BSF, כלומר קרן ישראל-ארצות הברית, ועוד ארגונים שמדינת ישראל חברה בהם ושהם גורמים מרכזיים כפי שאני אציין בהמשך.

מבחינת הפעילות הבינלאומית, נתרכז בהסכמים עצמם ובמחקרים המשותפים. כמובן שבארגונים בינלאומיים שאנחנו נמצאים בהם, ייזום של כנסים, חילופי חוקרים והקרנות הדו-לאומיות של מדינת ישראל מול מספר מדינות. אלה 40 המדינות שאיתן יש לנו קשר. שיתופי פעולה, אם נסתכל רק על 2024, נראה שיש לנו כאן מספר מדינות, השקענו כ-30 מיליון שקל בשיתופי הפעולה מול המדינות. כסף לא חוצה גבולות, כך שאנחנו מממנים את החוקרים שלנו, המדינה השותפה מממנת את החוקרים שלה, אבל כל הפעילות המחקרית נעשית במשותף, יש ביקורים, יש סטודנטים שמגיעים ממעבדה למעבדה.

שיתוף הפעולה דווקא עם סין אני רואה שהוא חלק נכבד בעוגה.

חלק נכבד לחלוטין. עם סין יש לנו הסכם רב-שנתי, כל שנה אנחנו יוצאים בקול קורא משותף בסכום של כמיליון יורו, זה סדר הגודל של שיתופי פעולה מול המדינות השונות.

תשתיות המחקר, העלויות שלהן הולכות וגדלות. לא רק הרכישה של המכשירים עצמם, אלא גם מי שיפעיל אותם. זו סוגיה שמטרידה את כל העולם, איך אנחנו מפתחים מכשירים יותר מתוחכמים ויותר מתוחכמים שעולים מיליונים, אי אפשר שבכל מעבדה או בכל מדינה ירכשו את אותם המכשירים. לכן באירופה התארגנו ובנו ארגוני תשתית, הוקמו ארגוני תשתית, שהם נותנים שירות לכל המדענים באירופה, וישראל היא חלק מאותם המדענים ששותפים באותם ארגונים בתחומים השונים. זה יכול להיות בביולוגיה, זה יכול להיות במדעי החברה, בפיזיקה.

אם ניקח דוגמה שאני אחר כך אפרט יותר, CERN, שזה מתקן שרק העלויות השנתיות שלו הן מיליארדים של דולרים. ישראל היא שותפה מרכזית שם, היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה שהיא שותפה במתקן הזה. זה מתקן של פיזיקה מאוד גבוהה, פיזיקה של חלקיקים, פיזיקה של אנרגיות גבוהות. ומדינת ישראל משלמת כ-22 מיליון יורו בשנה רק כדמי כהשתתפות, ונשיא CERN האחרון היה מישראל, פרופ' אליעזר רבינוביץ' מהאוניברסיטה העברית, הוא סיים עכשיו את תפקידו שם. זה רק אומר כמה מעריכים את המחקר בישראל וחשוב מאוד לשמור על המעמד הזה גם בשנים הבאות.

כפי שהזכרתי, זה CERN, אבל גורם נוסף שהוא מאוד משמעותי הוא תוכנית הורייזן האירופית. מדינת ישראל שותפה שמה בהיקף של כמיליארד שקל בשנה שהמשרד שלנו וגם משרדים אחרים תורמים לטובת אותו סכום. זה מאפשר לחוקרים הישראלים להתחרות ברמה הגבוהה ביותר מול החוקרים באירופה וזה תו איכות. כלומר מי שזוכה ב-ERC, כלומר, באחת מהתוכניות שם, הוא בהחלט מדען רב לאומי והמצוינות היא ניכרת בכך. ישראל היא בין המדינות המובילות בתוכנית הזו, המדענים הישראלים הם מהזוכים הגדולים של התוכנית ויש הרבה במה להתפאר. זה רק אומר שגם במדינות אחרות המדע שלנו הוא בחזית ולמעלה.

אציין שתוכנית הורייזן חלקה הוא לאקדמיה, בערך שליש הוא לאקדמיה, שני שליש זה לתעשייה, ורשות החדשנות עושה הרבה כדי לעודד חברות ישראליות להגיש בקשות לאיחוד האירופי, בעיקר זה שיתופי פעולה מול חברות באירופה ובצורה כזו הם מגדילים את פיתוח הטכנולוגיות המשותפות שלנו יחד עם מדינות אירופה.

אני רק אסיים עם פורום המדענים הראשיים כי איתו התחלנו. יש לנו פורום מדענים ראשיים שמאגד את כל המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים ואנחנו נפגשים לעיתים מזומנות ואנחנו גם מבצעים כל מיני פעילויות שכל המדענים חשוב שישתתפו בהם. תודה רבה לכם.

איך פועל בדיוק שיתוף הפעולה מול המדענים הראשיים בשאר משרדי הממשלה?

במשרדי הממשלה יש שמונה מדענים ראשיים, ולדעתי, היו צריכים להיות בהרבה יותר משרדי ממשלה מדענים ראשיים. המדענים, כל אחד עובד בתחומו, אבל כדי ליצור מצב שבו אנחנו פונים לאקדמיה ואנחנו רוצים לקבל יותר מאשר כל משרד בפני עצמו, אנחנו יוצרים איזושהי קבוצה. אם אנחנו מדברים על תחום מחקרים בתחום הסביבה, חקלאות היא שותפה, תחבורה שותפה, ואנחנו, משרדים נוספים, אנחנו מאגדים את הסכום במשותף וכך אנחנו מקדמים את המדינה, נאמר בתחום של הסביבה או נאמר בחקלאות, אנחנו משתפים פעולה עם משרד החקלאות. גם גורמים נוספים, למשל משרד האנרגיה, גם הוא יש לו עניין בשטחי החקלאות כדי לשים שמה פוטו-וולטאי. כך ששיתופי הפעולה האלה הם נדרשים, הם חלק מהפעילות השוטפת, זה לא שכל מדען ראשי עובד בפני עצמו. אנחנו גם משתפים פעולה עם גופים ציבוריים גדולים כמו עם חברת חשמל וגופים נוספים שזקוקים לחידושים.

אתה מציין גופים. מול רשות החדשנות, שיתוף הפעולה מול רשות החדשנות.

רשות החדשנות היא חלק מאיתנו, ולמעשה אנחנו הקדימון עבור רשות החדשנות, אנחנו מעודדים את האקדמיה לעשות יותר מחקר יישומי כאשר בסופו של דבר אותם חוקרים יוכלו לתרום להקמה של יותר חברות סטארט-אפ. ואנחנו עובדים במשותף איתם בצורה מאוד יפה, אנחנו חברים בוועדות. כלומר, אני אישית חבר בכל הוועדות המרכזיות של רשות החדשנות

תשימי את שקף חמש, אפשר להסביר את זה יותר מסודר.

אני אשמח לתת זכות דיבור לכל מי שיבקש במגבלות הזמן שיש לנו.

הדסה, רציתי לתת לך להשלים את מה שרצית לומר. בבקשה, מיכל.

תודה. אני המדענית הראשית של משרד החקלאות וביטחון המזון. אני מאוד שמחה על המפגשים האלה, אני מבינה שאנחנו צריכים לתאם גם מפגש להצגת הפעילות שלנו במשרד החקלאות, תודה על זה. בנוסף, אני כן רוצה להתייחס לנושא של פורום המדענים הראשיים. מעבר לדברים שאבי ציין וכמובן מה שעומד בבסיס החיבור זה באמת הקשר האנושי והחברי, אבל מעבר לזה יש גם את האפשרות ללמידת עמיתים, להחלפת דעות, וגם לראות איך לעשות את הדברים טוב יותר, איך נעשה במשרדים אחרים וזה מאוד מאוד חשוב. גם חילופי הדעות, גם הבנה של מה הנושאים שכל משרד מטפל, לא לייצר כפילויות בין המשרדים השונים, כך שיש לזה ערך מאוד גדול, גם ללמוד וגם להתייעץ כשצריך. אנחנו הרבה פעמים נתקלים בכל מיני דילמות וזו קבוצה שטוב להתייעץ איתה. תודה לאבי ולמשרד המדע שבאמת מובילים את הפורום הזה, אני מאוד אוהבת אותו. לא תמיד אני מצליחה להגיע, אבל זה חשוב שיש.

מעבר לזה, אני חושבת שמשרד המדע הרבה פעמים מייצר לנו, המדענים הראשיים, קצת את כוכב הצפון, אני אגיד, ועצם העניין שהם למעשה קובעים את הנושאים שבמיקוד עבור כל משרדי הממשלה, זה מכווין את כולם לאותו מקום ולעמוד באותם מטרות ויעדים. וגם היכולת שלנו להציג אתגרים שלנו, גם בפורום וגם מול משרד המדע, מאפשר לנו כמשרד החקלאות להביא יותר תקציבים, ואני אגיד אולי יותר הבנה שנדרש להשקיע בתחומים מסוימים, כך שזה יש לזה ערך מאוד מאוד גדול. כמו שאמרתי, את הנושא של הפעילות שלנו אנחנו נציג בנפרד. תודה.

הדסה, בבקשה תשלימי דברייך, או המנכ"ל?

בגלל הנתונים כפי שהוצגו פה, למרות הכול ולמרות המצב, הבינו גם באוצר ושרת המדע והחדשנות גילה גמליאל נלחמה על מנת להחזיר חלק גדול מהתקציב, ויש שני נושאים שבעקבות מלחמת חרבות ברזל אנחנו נשים עליהם דגש ב-2025, אלה הפוסט-טראומה ובריאות הנפש, אלה נושאים שהם נגזרת של כל מה שקרה שם.

אני חייב לספר לך בשורה אחת. אתמול הלכתי, ביקרתי בשיבא תל השומר, פחות נפש, אלא יותר נפגעי גוף שהם במהלך שיקום אורתופדי שלהם. לפני חצי שנה ביקרתי בנוירוכירורגי, בנוירולוגי. שמע, השנה הזאת קצת טראומטית. אני לא מדבר על המחיר כלכלי בכלל, אני מדבר כרגע על פגיעות נפש וגוף.

אולי נשים בנקודה הזו שהקול הקורא שלנו לשנת 2025 נוגע בדיוק בשתי הנקודות האלה, כלומר, שיקום פיזי ושיקום נפשי.

נושא נוסף הוא הנושא של הבינה המלאכותית, שזה חם, רק היום בבוקר התבשרנו שגם ממשלת ארצות הברית רוצה להקציב לזה בעתיד הקרוב 500 מיליארד דולר, והשרה גילה גמליאל שמה את זה כספינת הדגל של המשרד, רוב הפעילויות נצבעות בקטע של בינה מלאכותית.

השנה גם היה, באמת, בהמשך לדברים שמיכל אמרה, היה לנו שיא בשיתופי פעולה עם המדענים הראשיים של המשרדים הממשלתיים. משרד האוצר רצה בתקופה מסוימת, היו לנו דיונים, הם רצו לקחת את הכסף של המדענים הראשיים וליצור איזו קרן, אבל אנחנו עמדנו על זה שאם ירצו להקים קרן נוספת, למרות שלא צריך כרגע, כי הקרן שלנו היא מאוד מוערכת ומובילה, להביא איזה תקציב תוספתי, אם מסתכלים צופה פני עתיד.

דבר נוסף, אנחנו עובדים עם מנהלת תקומה בדרום, אנחנו הולכים להקים שמה איזה מרכז פיתוח ואני מקווה שלא יאכזבו אותנו, זה אמור להיות לפי התנאים שנקבעו מראש, משהו בסביבות ה-150 מיליון שקל לפני תוספות לפעילויות. וגם בתוכנית צפון, יש לנו שמה תכנון לפעילויות עם האוניברסיטה שתקום, יש לנו שמה מרכז פיתוח, מיג"ל, שהוא נכנס לתוך אוניברסיטת תל חי שתהיה, גם שם אנחנו גזרנו חלק מהתקציב לטובת הפעילות שמה.

יפה. אבקש אולי מזאב שהוא ראש הקש"ח של המשרד.

תודה. אני לא ראש הקש"ח, זה ברק, אבל תודה. אני מנהל תחום קשרי חוץ במשרד המדע, זאב שפירא. תודה, אבי, ותודה למנכ"ל, ותודה ליושב ראש על הוועדה. אבי הסביר את זה בצורה טובה, מה עושה אגף קשרי חוץ, ואני רק אוסיף כמה דברים וגם אגע, ברשותך, בדברים שהיושב ראש שאל ונראה לי שזו שאלה מאוד רלוונטית לגבי תקופת המלחמה ואיך זה משפיע.

קודם כול, תפקיד אגף קשרי חוץ הוא באמת, כמו שראית, יש פעילות בינלאומית מאוד רחבה לאגף. והפעילות הזאת, אגף קשרי חוץ מהווה סוג של גורם מתווך, אנחנו עובדים בתוך משרד המדע בסיוע המקצועי הנדיב של משרד החוץ כדי באמת להיות איזשהו גורם שמביא את אותם הסכמים בינלאומיים, דואג שהם יצאו לפועל, דואג שהמחקרים באמת ימצאו את האדם המתאים בצד השני. אם זה משרד המדע המקביל שלנו, לפעמים זה משרדי חינוך שבכלל עוסקים במדע במדינה אחרת, דואגים למצוא את האדם המתאים ובאמת להביא את כולם לשולחן ולדאוג שזה יעשה בצורה מקצועית ובצורה הנכונה ביותר, ולא רק להביא את האנשים ביחד, אלא גם להתוות איזושהי מדיניות.

סתם לסבר את האוזן, יש מדינות שהן מאוד פרו ישראל ואוהדות ישראל, אתה יכול לקחת פתאום מיקרונזיה, אבל מה היתרון המדעי של מדינה כמו מיקרונזיה? לא גדול במיוחד. מצד שני, יש לך מדינה למשל כמו אירלנד, מדינה עם יותר חדשנות וטכנולוגיה, אבל אנחנו רואים מה קרה מאז המלחמה, מדינה פחות אוהדת ישראל ואנחנו צריכים לקחת את שני הדברים ולעשות איזון, להבין איפה צריך למצוא קשרים מדעיים ואיפה בתקופה הזאת זה פחות נוח.

בשאלה שלך, כן, יש מדינות שמזהים איזושהי התקררות. לא תמיד אפשר להניח את האצבע ולהגיד, "מתחילת מלחמת חרבות ברזל זה מה שקרה" . לפעמים הם שולחים לך הודעה, אומרים, "אין תקציב השנה", עכשיו לך תדע, בעזרת משרד החוץ אנחנו מנסים להבין האם באמת בעיה תקציבית כמו שיש לכל משרד בכל שנה תמיד, או שהתקררו איתנו קצת מאז המלחמה. זו עבודה לא פשוטה, זו עבודה שאנחנו לפעמים עושים בשטח עם הנציגויות של משרד החוץ שנמצאות בשטח, בשגרירויות, לפעמים אנחנו מעריכים הערכות פנימיות ואנחנו מנסים להגיע בסוף למסקנות.

מעבר לכך, כמובן יש אלמנט בינלאומי מאוד חשוב של כנסים בינלאומיים, מפגשים בינלאומיים, שבוע הבא יש כנס חלל בינלאומי על שם אילן רמון שאנחנו מקיימים כל שנה, כנס מאוד חשוב. חודש הבא יש כנס שגרירים שהוא כנס שבו משרד המדע מציג בצורה מאוד נרחבת את הפעילות שלו לכל השגרירים והנספחים הזרים, נספחי המדע שנמצאים בארץ, זו איזושהי חשיפה ביום אחד, חשיפה מאוד מאוד נרחבת שעוזרת לנו מאוד להעביר את המדיניות שלנו בפעם אחת לכלל השגרירויות הזרות, ואגף קשרי החוץ עוזר גם להביא אותם, להבשיל את האירועים האלה, גם לדאוג שהם יהיו בצורה המקצועית ביותר. ובאמת אנחנו מקבלים אחרי זה את החיוויים מהשטח ורואים איך זה מסייע לנו. זה חלק מתפקידו של אגף קשרי החוץ, ומעבר לזה, ביום-יום, השרה, המנכ"ל, גורמים מקצועיים אצלנו מקיימים פגישות עם גורמים בינלאומיים, אם זה שגריר זר שנמצא פה ורוצה לשמוע על מדע או לקיים קשרים, אם זה איזשהו מנכ"ל משרד, נניח של קפריסין, משרד המדע, שבא לפה לביקור ואנחנו גם מנסים לתווך לו ביקור במוסדות מחקר רלוונטיים לו וגם להפגיש אותו עם המנכ"ל של המשרד שלנו, עם השרה, ולראות איך אנחנו ממנפים את הביקור הזה באמת להישגים.

יש לנו עבודה גם ביום-יום, גם בהתוויית מדיניות, ואנחנו מונחים כמובן על ידי השרה שאני חושב שאחד הדברים החשובים שהיא עשתה זה שמהרגע שהיא נכנסה, היא דאגה שנושא קשרי החוץ והמדע יהווה איזשהו גשר ונדאג שהוא ישמש גם כלי לדיפלומטיה ולא רק כלי מקצועי כדי לקדם. אנחנו מנסים באגף לעמוד בזה. תודה.

תודה רבה לך. אין ספק שהמדע, החדשנות, טכנולוגיה, זה בהחלט גשר מחבר, במיוחד בתקופות האלו, במיוחד בתקופות האלו.

סליחה, ד"ר ניל נמיר מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח. בהמשך לדברים שלך ומה שאמר גדי לגבי ה-500 מיליארד דולר שארצות הברית הולכת להכריז היום, זה נושא אסטרטגי ואני רוצה להמליץ לקשרי חוץ להתעסק, כמו שהזכרת, בדיפלומטיה מדעית במסגרת הזאת. זה קריטי שנהיה מעורבים ולא רק נקרא על זה בעיתון. מאוד מאוד חשוב שלא רק במסגרת כנסים או במסגרת מחקרים מסוימים, שאנחנו נדע מה קורה בפעילות הזאת, זה ממש - - -

אנחנו מעורבים, פשוט הדיון מתמקד במחקר יישומי.

מאה אחוז, הוא רק ביקש לתת דגש בעניין הזה ולהעלות את זה, להאיר את זה.

דבי קאופמן מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח, יועצת מדיניות מו"פ. בהמשך למה שאמרת, כנס שגרירים, דבר אחד. יש לנו פעילות מול האקדמיה, פעילות מאוד מאוד מאסיבית במלחמה נגד האנטישמיות, ואולי כדאי לשלב את החוקרים הבכירים שעוסקים בכך באותו כנס ואז יהיה איזשהו שיח עם השגרירים. זה משהו שיכול אולי לעניין ולהוסיף לאותו יום. אם תרצו, דברו איתי. זה אחד.

דבר שני, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח בימים אלה יוצאת עם ועדה חדשה בנושא טכנולוגיות מפציעות, שזה יהיה חלק, בהמשך להמלצות שהיו על קוונטום, חלל, AI וכולי, וזה משהו שחשוב לציין בישיבה הזאת, שהיא תיתן המלצות, אני מניחה, אנחנו נתחיל לעבוד עליה, בשיתוף עם קו האופק ואנחנו ביחד נגיש המלצות למדיניות, בעיקר גם בעקבות התקציבים, נתייחס לתקציבים שהממשל האמריקאי מוציא ולאן העולם הולך, משהו קצת יותר ארוך טווח.

אני לא יודע, אולי יש משהו שלא הבנתי, או שתחדדו או שתתקנו אותי. ארצות הברית, לא ראיתי אותנו במחקרים משותפים איתם. לא יודע, היא נעדרת בשמות המדינות שמצוינות בשקף.

נכון. אני אגיד בכמה מילים. עם ארצות הברית יש לנו שיתופי פעולה במתכונת שהיא קצת אחרת. יש לנו שלוש קרנות שדרכן אנחנו מממנים את כל המחקרים. זה ה-BIRD, BARD, וה-BSF.

זאת אומרת, כמו בכל דבר כמעט, יש את ארצות הברית ושאר העולם, ביחסים המיוחדים איתם.

נכון, אבל היום אנחנו גם מנסים בעקבות הצהרת ביידן מלפני שנתיים וחצי-שלוש שבביקור שלו בארץ הוא רצה לקדם עוד יותר את שיתופי הפעולה המדעיים עם ישראל. אנחנו פותחים אפיקים חדשים. אפיק אחד כבר פתחנו עם חקלאות, כלומר חקלאות יש לנו כבר עוד שיתוף פעולה שנכנס לתוך התמונה הזו, ואני מקווה שזה ימשיך הלאה. בתחום הקוונטים יש לנו גם שיתוף פעולה עם ארצות הברית בנושא הזה. כך שבהחלט יש שיתופי פעולה, אולי קצת במתכונת אחרת.

בשנת 2024 היה 5 מיליון שקל.

סכום אחד הגדולים מהתקציב שלנו.

ביקש לדבר אלון זס"ק.

בוקר טוב לכולם, אלון זס"ק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים. אני לא אגיד בן חורג, כי אני מרגיש טוב פה באולם הזה, אבל אני חברה ממשלתית עם שלושה מכוני מחקר שמתעסקים בכל נושא הים, אני זרוע ביצוע של הממשלה למחקר וניטור ימי. זאת אומרת, כשאבי דיבר והתייחס על זה שזה פתוח לא רק למשרדי ממשלה כמו למיכל, גם למכוני מחקר, ואנחנו בעבודה שוטפת אל מול אבי, אל מול משרד המדע, רשות החדשנות בכל הפרויקטים האלה. זה חשוב מאוד, זה דבר ראשון.

דבר שני, לשאלתך, ועניין אותך הסיפור של מה קורה מתחילת חרבות ברזל. אנחנו כן מזהים, בוא נגיד, התקררות, זאב צודק, אי אפשר לשים עליה את היד כמעט ואי אפשר לשים עליה את היד ברמה של מפסיקים פרויקטים, אבל אנחנו רואים יותר קושי. מבחינתנו, אנחנו ברמה הטקטית-אסטרטגית הולכים ומנצלים את העובדה הזאת, ממשיכים להישאר בכל שיתופי הפעולה שאנחנו עושים, אבל מנסים למצוא שווקים חדשים, לדוגמה דרום-מזרח אסיה. דיברת קודם על סין, יש עוד מקומות שם שים לא חסר להם במקרה שלי, כך שזה נוח. ואנחנו עובדים באופן קונסיסטנטי אל מול רשות החדשנות, משרד המדע, משרד החוץ, גם הנציגים של משרד הכלכלה, של סחר חוץ. יש הרי כמה עשרות שנמצאים בכל העולם במקומות אסטרטגיים מבחינת מדינת ישראל וזה גם חשוב.

ואני אגיד דבר נוסף שעוד פעם מתחבר למה שאמרת לגבי הביקור שלך אתמול בתל השומר, שהוכח גם מדעית וגם מחקרית שים עושה נפלאות בדברים האלה. דרך אגב, יש הרבה עמותות שמתעסקות בסיפור הזה, כולל עמותות שלוקחות פצועים וכולי לים. הים לי אישית פותח, אני רואה את הים, זה נפתח. אני כמובן לא אובייקטיבי, אבל אני חושב שלרבה אנשים - - -

יש קבוצה גדולה.

כן, והנושא הזה הוא חשוב והוא נכון. ובאמת הסיפור גם של פורום המדענים הראשיים וגם היכולת להסתכל קצת מעבר לפינה, בטח במדע, מאפשר לנו בתור מכון מחקר ממשלתי לעשות את אותם שיתופי פעולה. הים הוא חלק מאותם פוקוסים שאבי הראה קודם בשקף, אני מצד ימין, כתוב "הים כמשאב לאומי". ובמיוחד במדינה כזאת צפופה, הים הולך להיות, זה גם העתיד של הים באו"ם, וגם הכיוונים המאוד משמעותיים מבחינת פיתוח, כלכלה כחולה וכל הדברים האלה, ולכן הנושאים האלה חשובים ורק צוברים תאוצה.

תודה, אלון.

אני כן רוצה לציין, אני גם אדגיש את זה במפגש שיוקדש לחקלאות, שנקודת המבט שלנו, המדענים הראשיים שנמצאים במשרדים היותר מקצועיים אני אגיד, היא קצת שונה מנקודת המבט של משרד המדע. כי אני לפחות, בעבודה אצלי במשרד החקלאות, המטרה שלנו היא לא לקדם מחקר בישראל, המטרה שלנו היא לפתור את אתגרי החקלאות, והכלי שהיחידה שלי, שהלשכה שלי עושה בו שימוש כדי לפתור את האתגרים האלה זה באמצעות מחקר. ונקודת המבט הזאת היא מאוד חשובה להבנה, כי גם הפעילות שלנו היא תומכת במדיניות שהמשרד מוביל, וגם ההבנה שיש לנו יכולת להניע את עולמות המחקר בישראל לטובת מקומות שיסייעו לנו כמדינה להתמודד עם האתגרים שאנחנו עומדים בפניהם. היה לי חשוב לציין את זה.

תודה רבה, גברתי. עוד מישהו?

כן, להוסיף למה שמיכל אמרה. במולמו"פ הייתה לנו ועדה שעסקה באקדמיה-משק מתוך מטרה לבחון גם את נושא פעילות המדענים הראשיים לטובת המשק. והוגשו המלצות שנתנו כלים, גם כלים וגם שדורשות מדיניות מסוימת מצד הממשלה כדי לקדם את פעילות המדענים לטובת המשק ושיסייעו למדענים לפעול בצורה יעילה יותר שתעזור למשק בסוף, זאת המטרה. זה בהמשך למה שמיכל אמרה. אנחנו הגשנו כבר את ההמלצות, אבל כנראה שנגיש אותן שוב בשביל להביא אותן לידי מימוש, כי זה לא נעשה.

כעת מוסד נאמן עושה עבורנו סקר חוקרים באקדמיה כדי לבחון איך לקדם מחקרים או עבודה שלא למטרות רווח. הרי יש למוסדות ולחוקרים מוטיבציה לעשות מחקרים שהם למטרות רווח, שהרוב הולך לתעשייה. אין כל כך מוטיבציה לעשות דברים לטובת, נניח, סביבה או תחבורה, שזה לא לרווח מיידי, למרות שזה רווח גדול לציבור. כמו שדבי ציינה, הייתה עבודה עבודת מטה ועכשיו יש סקר של חוקרים כדי לראות איך אפשר לקדם.

סליחה, פספסתי משהו. עבודת מטה היכן הייתה?

זה חלק מאותה עבודה, במוסד נאמן שיושב בטכניון.

לא, הפעילות היא של המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. במסגרת המולמו"פ ישנן ועדות, אחת מהן עסקה באקדמיה-משק. בתוך הוועדה הזו נעשתה עבודה במסגרת מוסד שמואל נאמן שנועדה לחזק את ההמלצות בעקבות הדיונים שנעשו בוועדה. הוועדה עצמה הוציאה את ההמלצות, גם על בסיס אותה עבודה וגם על בסיס דעות וישיבות רבות של מומחים בתחום, כולל המדענים הראשיים, שגם פרופ' אבי דומב היה חלק ממנה. זה בגדול. ההמלצות הוגשו וכנראה שיש לחדד אותן ולהגיש אותן שוב כדי שבאמת משהו יבוא לידי מימוש. כי יש לזה חשיבות רבה, כפי שכולנו יודעים.

תודה רבה באמת. הדסה, אני ראש מטה של המנכ"ל, עובדת במשרד המדע. בשם כל העובדים, קודם כול להודות באמת על הדיון הזה ועל ההצגה. אני קצת אחזור אחורה למטרת הדיון ואציג באמת את המחקר היישומי, להגיד באמת שהתמזל מזלנו המועט בתקופת המלחמה, גם בהובלת השרה גילה גמליאל וההובלה של המנכ"ל גדי אריאלי, התעסק דווקא בתקופה הזאת בדברים טובים, במחקר יישומי שהוא מנוע צמיחה למשק ולכלכלה. זאת אומרת, מחקר שמהאקדמיה הופך להיות סטארט-אפ ומצמיח את הכלכלה. בשם כל המשרד והעובדים שעבדו ימים כלילות ולא עצרנו את הפעילות אפילו לא ליום אחד ואפילו בתקופה הזאת שהצלחנו להחזיר את הקיצוץ שהיה ב-2024 בעקבות המלחמה בשביל להמשיך לפעול לקידום הכלכלה והחברה בישראל.

השנה אנחנו גם נציג בוועדה את תוכנית העבודה המלאה של משרד החדשנות והמדע, שיש באמת המון המון פעילות חוץ ממחקר יישומי. אבל באמת, בהובלה של השרה, הרחבה של הסכמים בינלאומיים, הוצגו לך פה הסכמים, שאנחנו נרחיב את ההסכמים, נרחיב את הפעילות, נרחיב תחומים של מחקר יישומי לתחומים של אתגרים לאומיים בעקבות המלחמה, גם שיתופי פעולה עם משרדים אחרים, וזו באמת ההזדמנות גם להגיד תודה לוועדה שנותנת לנו שיתוף פעולה מלא, גם למשרד וגם לפעילות שקורית במשרד.

תודה, הדסה. יש לנו בזום את אלון ברנע.

בוקר טוב, אני סגן הנשיא של אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. אני רוצה להודות לצוות של משרד המדע והמדען הראשי על האקטיביזם המדעי-יישומי ובעיקר על התוכנית של מאיצי מדע, שהיא הכניסה עשרות של אנשי סגל והנדסה וקלינאים מבית החולים מאיר למעגל של המחקר היישומי, זה נפלא.

אני רוצה לציין עוד נקודה אחת. אני חושב שחשוב להכיר במכללות כמוסדות מחקר יישומי, כל אחת בקצב ההתפתחות שלה ובמיקוד שלה, משום שהיום אנשי סגל במכללות לא מצופים בכלל בהגדרה לכאורה לעשות מחקר, משרה מלאה שלהם מבוססת על הוראה. וגם אפילו בתוכניות כמו מאיצי מדע, שבהן הם מעודדים לעשות מחקר, הזמן שלהם לא מתוקצב. הם מלמדים אותו דבר, בזמן, לצורך העניין, החופשי הם עושים את המחקר היישומי. המימון נועד לדברים אחרים ועוזרי מחקר וכולי. אני חושב שנכון לתת לזה מחשבה ובמודלים הנכונים, ושוב אני אומר, בהתאם למיקוד ושלב ההתפתחות של כל מוסד, לאפשר לאנשי סגל שמאופיינים כסגל שהוא גם חוקר ובעיקר חוקר יישומי את הזמן הנוסף לעשות את זה כחלק מהגדרת התפקיד.

יש מישהו שרוצה להוסיף, לשאול משהו?

שלום, אני ד"ר פדיל סאלח, כבר 15 שנים בעבודה שלי במשרד המדע כראש תחום פיזיקה ומתמטיקה שימושית ואני מעלה את הנקודה הזאת שמשרד המדע, וזה ככה בכל העולם, המחקרים במיוחד הולכים ומשקיעים את כל כספם כמעט בתחום ההייטק, נכון? בתחום, כפי שאני מכיר, תחום הפוטוניקה, טכנולוגיות קוונטיות ודברים כאלה, מחפשים את הדברים התת מיקרוסקופיים כדי לייצר מכשיר או סנסור או משהו. אבל נשאלת השאלה, כמשרד מדע, הוא לא צריך להיות אמון גם על פיתוח מחקרים בתחום הלואו-טק, תלבושת, מזון, דברים כאלה? זה מה שאני חושב שצריך להיות, גם מחקרים בתחום של מה שמעניין את רוב האנשים, את רוב האוכלוסייה. אבל צריך משהו להיות בתחום הזה ולהקדיש תקצוב או ענף או משהו שיקדם את המחקרים בתחום הלואו-טק, לא רק את ההייטק. משרד המדע צריך לייצג ולפעול למען כולם ולקדם את כל הדברים במדינה, ככה דעתי. תודה רבה.

תודה רבה לך, אדוני. בהחלט נקודה חשובה, נקודה למחשבה והעלית את זה?

נשלח לו נתונים שאנחנו משקיעים גם לא בתחומים רק של הייטק.

יפה מאוד. הנה, כנראה שאדוני כיוון לנקודה חשובה. תודה לך.

אני אסכם. אני מודה לכל מי שהגיע וטרח, באמת דיון חשוב. הוועדה שמעה את סקירת המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה על פעילותו במשרד, על פעילות המשרד בכללו. משרד המדע פועל להגדלת המחקר היישומי במוסדות המחקר במטרה להגדיל את הערך הכלכלי של המחקרים ומתבטא בהקמת חברות הזנק, הטמעת טכנולוגיות בתעשייה הקיימת וכן הכשרה של חוקרים המשתלבים בתעשייה. כמו כן, התרשמה הוועדה משיתופי הפעולה המדעיים שמקדם משרד המדע מול משרדי מדע ב-40 מדינות בעולם. הוועדה קוראת למשרד האוצר להקצות, אגב, יש לנו כאן נציג של האוצר?

לא, הם הוזמנו.

הם הוזמנו. טוב, אני חבר בוועדת הכספים, אני אבקש מהם קצת להיות עם אוזן קשבת לא רק לוועדת הכספים או הכלכלה.

אני יכולה להגיד שצח, הרפרנט שלנו פשוט במילואים כרגע. הוא הרפרנט של משרד המדע, הוא במילואים.

הבנתי. שיחזור לשלום. הוועדה קוראת למשרד האוצר להקצות את המשאבים הנדרשים למימוש שתי משימות מרכזיות אלה להן יש משמעות כלכלית, חברתית ומדינית עצומה. בשבועות הקרובים תקיים הוועדה דיונים נוספים בהם יסקרו מדענים ראשיים נוספים את פעילותם.

שוב החלמה מהירה ליושב ראש הקבוע, לחבר הכנסת חוג'יראת, ותודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.