פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



78
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
26/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 114
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, כ"ו בטבת התשפ"ה (26 בינואר 2025), שעה 11:00

סיור במלונות הצפון - עובדים זרים בענף המלונאות

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר
חוה אתי עטייה

משה נקש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

נעמי דניאל - מנהלת תחום, קשרי ממשל, רשות האוכלוסין וההגירה

משה ניסים - מנהל, מחוז צפון, שירות התעסוקה הישראלי

תומר מדר - סגן מנהל, מחוז צפון, שירות התעסוקה הישראלי

סיון דטאוקר - מנכ"לית, התאחדות המלונות

רומי גורודיסקי - סמנ"כלית, התאחדות המלונות

פנינה בן דוד - מנהלת, המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

אייל הננברג - סמנכ"ל, משאבי אנוש, התאחדות המלונות

טלי טננבוים - סמנכ"לית, תקשורת ושיווק, התאחדות המלונות

יובל חמו - ראש מטה, התאחדות המלונות

טדי מרחבי - מנכ"ל אזור צפון, רשת מלונות פתאל

עמי - מנהל משאבי אנוש, אזור צפון, רשת מלונות פתאל

שמואל סמדג'ה - בעלים, רשת מלונות נבל דוד

איתי אשל - מנהל תפעולי, רשת מלונות נבל דוד

שי גרינבוים ליפשיץ - סמנכ"ל, שיווק ומכירות, רשת מלונות נבל דוד

שגית - מנהלת משאבי אנוש, מלון נבל דוד

דניס סוקולוב - מנכ"ל, מלון לייק האוס

שמעון מלכה - דובר הוועדה

יוגב לוי - עוזר לחבר הכנסת אליהו רביבו

אלעזר גורדון - עוזר לחבר הכנסת אליהו רביבו

ג'רמי סלטן - עוזר לחבר הכנסת אליהו רביבו

ליעוז כהן - עוזרת לחברת הכנסת אתי חוה עטיה

עומר ונקו - עוזר לחברת הכנסת אתי חוה עטיה

אושרית רובינשטיין - סטודנטית בוועדה

נעה בן שבת

דיקלה טקו

איה פרידמן, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סיור במלונות הצפון - עובדים זרים בענף המלונאות

(התכנסות במלון יו בוטיק כנרת)

בוקר טוב, ברוכים הבאים. נאכל לסועדים לשובע ונפתח בברכתה של אכסניה. קודם כול, נודה למארחים, רשת פתאל ולמזמינים, התאחדות בתי המלון בישראל. אנחנו מתכנסים כאן במלון יו בטבריה לטובת סיור כדי שנוכל לעמוד מקרוב על האתגרים של עולם התיירות בכלל ובפרט, של בתי המלון, הפעם בצפון.

האתגרים המרובים איתם נאלצים להתמודד המלונאים הם אתגרים משותפים לכל חלקי הארץ כאשר לכל אזור יש אפיון שונה. אנחנו נקבל סקירה מפי התאחדות בתי המלון ואנחנו נלמד על האתגרים, על התמודדות עם מחסור בכוח אדם, הקושי בגיוס עובדים ישראלים והצורך בהקלה על קליטת עובדים זרים.
חלק מהאתגרים הם אתגרים שחולשים על כלל הענף ובתוכם, האגרות המופקעות שנאלצים לשלם. כידוע, אנחנו נמצאים כבר בעיצומו של מהלך חסר תקדים. מזה 22 שנים, נושא האגרות לא נפתח לדיון ובעקבות הצפת הצורך והדרישה הנמרצת של הוועדה, ניאותו באוצר בכלל ובוועדת האגרות בפרט, להודות שאין מנוס מלפתוח את הנושא לדיון והנושא נמצא בטיפול מואץ בימים אלה.

לאחר מכן אנחנו נעבור ונבקר בעוד בתי מלון ובבית מלון חדש שנפתח. בית מלון חדש שנפתח זה כמו ילד שבא לעולם וצריכים לסייע לו לעמוד על הרגליים כדי שהוא ילך. לפעמים יש איזושהי תחושה שהרגולציה בישראל חובטת באותם רגליים שרק מנסות לעמוד באופן עצמאי.

אנחנו נבקר שם ולאחר מכן אנחנו נסכם את מה שלמדנו בביקור בפועל. אתם מכירים את זה שלגישתי, להשתזף באור הפלורסנט זה נוח אבל זה בהכרח לא פוגש את המציאות ואת האתגריים האמיתיים ולכן, אנחנו נמצאים כאן. אנחנו נתחיל עם התאחדות בתי המלון ונמשיך הלאה.

כבוד היו"ר, תודה על זה שבאתם לפה.

אם אפשר, תציגו את עצמכם כי יש פרוטוקול.

בטח.

סליחה, פספסתי. הסיור הוא סיור רשמי של הוועדה ומשכך, יש לנו גם פרוטוקול מוקלט כדי שבסופו של יום, יהיה אפשר לתכלל ולתמלל את כל הדוברים. גם אם דובר מדבר יותר מפעם אחת אבל בוודאי בפעם הראשונה, כל דובר יציג את שמו ואת תפקידו.

סיון דטאוקר, מנכ"לית התאחדות המלונות הארצית. שוב, תודה רבה לוועדה וליו"ר על כך שהסכמתם לבוא ולפגוש מקרוב את ה אתגרים שהמלונאים מתמודדים איתם בכל יום ובטח בתקופה המאתגרת הזו.

אחד הדברים המורכבים ביותר דווקא באזורים גאוגרפים כמו הצפון, מלבד העובדה שהחל מ-7 באוקטובר רוב האזור פה היה מלא במפונים – אנחנו גם נפגשות מפונים בחלק מהמלונות שאנחנו נהיה בהם – יש פה אתגרים מאוד גדולים בהיבטי כוח אדם ומשאבי אנוש.

מדובר גם על גיוס וגם על עובדים זרים. תוסיפו על זה את העובדה שחסרים לנו למעלה מ-300 פיליפינים שטרם חזרו לישראל בגלל אזהרת מסע ואת העובדה שבאבחה אחת, 2,000 פלסטינים הפסיקו להגיע לעבודה ומלונות נאלצו לעשות shifting מאוד גדול.

בתקופת המפונים ניכר שהמלונות החכימו ועשו שינוי בתפיסה, דווקא בגלל שזה הפך להיות בית ופחות מלון, הצליחו לעשות כל מיני תמרונים ברמה התפעולית בשביל להשאיר את המלון. הנה חברת הכנסת.

בוקר טוב.

שלום.

בוקר טוב, שבוע טוב. ברוכה הבאה.

שבוע טוב. ברוכים הנמצאים.

אציג את חברתי הטובה משכבר הימים, חברת הכנסת אתי עטייה שעתידה להחליף אותי בניהול הוועדה. אני מודה לך על כל שנענית להזמנתנו והצטרפת. אנחנו כרגע התחלנו בסקירה.

אנחנו נשמור חלק מהדברים לדיון המעמיק. אני רק רוצה להודות לכל מי שהגיע. נמצא פה גם משה נקש מרשות האוכלוסין ובשנה וחצי האחרונות, גם הוא מקבל מאיתנו הרבה מאוד פניות והוא תמיד זמין ותמיד פתוח לשמוע. זה לא מובן מאליו.

בסוף, מאוד חשוב לרדת לשטח ולראות את הדברים מקרוב. אנחנו נעשה סיור גם בתוך המלונות וכמובן, נשמע מפי הגורמים בשטח. טדי תכף יציג את עצמו וידבר לפרוטוקול גם על המכסות הקיימות באזור הצפון, לפחות ברשת בה הוא עובד ובעיקר מה שחשוב לי כהתאחדות זה לשמוע את המלונאים כי הצלקות צרובות על האור שלהם.

הענף הזה מאוד רוצה להתאושש והלכה למעשה, המדינה צריכה לתת לו את הכלים הכי בסיסיים וזה אומר את אותם 2,000 עובדים שהם לא בנמצא כיום. אנחנו אפילו לא מדברים על אלמנטים של מענקי ועזרה מהמדינה, אנחנו לא שם.

ב-7 באוקטובר המלונות התגייסו וזה היה win-win. זה היה חבל הצלה עבוד המלונות כי אחרת, הם היו צריכים להיות סגורים. העובדה שהם קיבלו את המפונים והתקיים ההסכם עם המדינה, בהכרח גרם לכל הענף לשמור את הראש מעל המים.

אנחנו צריכים לדאוג שעכשיו כשאנחנו קצת רואים את הסוף, בעזרת השם הענף הזה יוכל להרים את הראש, בלי יותר מידי עזרה מסביב ולהמשיך לעבוד ולהצליח להחזיק לפה גם תיירים וגם תיירות פנים. זה מה שחשוב לנו ואנחנו באנו לפה כמעט כל הנהלת התאחדות המלונות – למעט שני אנשים – כי מאוד חשוב לנו להציג לוועדה את המורכבות הספציפית בנושאי כוח האדם. תודה.

נפלא. ברשותכם, אני אשאל כמה שאלות מנחות, חלקן יהיו ממוקדות וחלקן רוחביות. מה האחוז השנתי של תיירות חוץ שהמלון הזה היה רגיל לארח עד פרוץ המלחמה?

המלון הזה ספציפית?

ספציפית?

כן.

רק תציג את עצמך.

נעים מאוד, שמי טדי ואני מנכ"ל אזור צפון של רשת מלונות פתאל. בשנת 2022-2023 עד לתקופה לפני המלחמה, מלון יו בוטיק כנרת עמד על משהו כמו 55% תיירות חוץ ו-45% של קהל ישראלי בממוצע שנתי. יש חודשים - - -

כמה חדרים יש במלון?

62. אני אתן לך תשובה רוחבית על אזור הצפון. קודם כול נתייחס רק לטבריה. בטבריה יש לנו קרוב ל-1,000 חדרים ברשת מלונות פתאל בארבעה מלונות. הממוצע נוטה לכיוון 60% תיירים בשנה רגילה ו-40% ישראלים.

כמו שאתם רואים, למלון הספציפי הזה יש חוף פרטי ולכן הוא יותר מבוקש על ידי הקהל הישראלי בקיץ ולכן יחסית, כמות התיירים שלו יותר נמוכה אבל במלונות הרגילים שלנו בטבריה שבהם הצליינות מובילה, זה יכול להגיע גם ל-60% או 65% בפלאזה טבריה.

ב-2024 בפועל היו פחות תיירים, גם ישראלים וגם צליינים אבל מצד שני, התפוסה באותה שנה קלנדרית הייתה גבוהה יותר.

לא, אני אדגיש.

בגלל המפונים, נכון?

2024 הייתה שנה כמעט ללא תיירים בכלל בגלל המלחמה.

הייתה ירידה של כ-80%.

אני יכול לספור את זה באחוזים בודדים, היו אולי 2% או 3% תיירים. אני מדבר כרגע על טבריה ואני יכול לתת סקירה גם על חיפה או על נתניה שהן גם באזור אצלי. בטבריה זה בעיקר צליינות דתית וזה בעיקר קבוצות, לא בודדים. המימוש ב- 2024 היה אפסי.

לי זה ברור אני רק אומר שהיקף הפעילות של בתי המלון, לאו דווקא בהיבט תיירותי, עלה.

היקף הפעילות עלה מפני שהיה כאן - - -

זה בגלל המפונים שהיו פה?

כן.

ברור, כן.

כן.

תספר לי על המלון הזה ואז נקיש הלאה לשאר בתי המלון באזור.

אתה מדבר על שנת 2024?

תספר לי מה היה בדרך כלל עד 2024, עד המלחמה. מה הרכב האוכלוסייה של העובדים בו?

הרכב האוכלוסייה של העובדים בכלל באזור צפון של רשת מלונות פתאל זה בסביבות - - -

בואו נדבר על המלון הזה.

המלון הספציפי הזה?

לכן אמרתי שיהיה לנו זום-אין וזום-אאוט.

כ-50% מהמגזר היהודי ו-50% מהמגזר הערבי. כשאני אומר המגזר הערבי זה יכול להיות גם מוסלמים, גם נוצרים וגם דרוזים שמגיעים בעיקר מקצת צפונית לטבריה או קצת מערבית לטבריה, מאזור כפר כנא וטורעאן.

או-קיי. היו לכם פה פלסטינים?

היו פה ממש מעט פלסטינים. יש מלונות בהם היו לנו קצת יותר פלסטינים ויש מלונות בהם עדיין יש לנו תקנים ישנים של פלסטינים שממומשים. במלונות שבהם הפסקנו את זה בשנת 2024, לא אושר לנו להחזיר.

אין בעיה, ברור לי. היו פה במלון זרים?

היו פה פיליפינים.

כמה?

נדמה לי שפה היו שישה בסך הכול כי זה מלון קטן.

אין בעיה.

היו משהו כמו שישה ובפועל נותרנו עם שלושה, שניים מהם במקרה בחו"ל כרגע, בחופשת סילבסטר, קריסמס והם צריכים לחזור בתחילת פברואר.

באינטר ויזה?

כן, באינטר ויזה.

כן.

ואחד יצא לאינטר ויזה ולא חזר?

לא, יש שלושה - - -

אם היו שישה, שלושה נשארו ושניים באינטר ויזה - - -

נכון, שלושה החליטו שהם עוברים לאזור תל אביב.

אצלכם ברשת?

לא, לא בהכרח. בכלל לא, אם זה היה אצלנו ברשת אז היינו יכולים לעצור את זה.

אז מה?

לטענתם, הם קיבלו הצעה באזור תל אביב.

באיזה תחום?

מסעדה פרטית, במלון אחר או משהו כזה.

דיווחתם על זה?

כן.

יש לנו פה מישהו ממינהל האכיפה?

לא אבל אם אני מבין נכון, הוא אומר שיכול להיות שהם עברו למלונות אחרים.

לא.

משה נקש.

משה נקש, רשות האוכלוסין. הוא לא יודע.

הוא אמר שהם קיבלו הצעות במסעדות.

לא, הוא אמר "או מלונות אחרים".

יש לנו קרוב ל-30 ומשהו עובדים זרים פיליפינים שאנחנו שילמנו עליהם את האשרות ואת כל הדברים שמתוך ה-90 שהיו פה באזור – זה כולל גם את נתניה וגם את שתי המלונות בחיפה – שבחרו לעבור למקומות אחרים במרכז במהלך השנה.

יש גם כאלה שעזבו לחו"ל. כשפרצה המלחמה הם החליטו שהם לוקחים את הרגליים והולכים, היו לנו לא מעט כאלה אבל יש גם כאלה שעברו לאזור תל אביב או לפחות ככה הם הצהירו. אנחנו ניסינו לשכנע ולבדוק ובדרך כלל הסיבות זה שנתנו להם יותר כסף או שיש להם חיי חברה כאלה ואחרים שבגינם הם מעדיפים לעבוד באזור תל אביב.

בנושא של הפלסטינים, בתחילת המלחמה הם נלקחו ולא קיבלנו בחזרה. אני יודע שאתה שואל שאלות אבל אני בכוונה רוצה להדגיש שיש לי מלון נוסף שנקרא כנען והוא גם מלון חדש, הוא אמנם לא חדש בהיסטוריה שלו אבל הוא נפתח חודשיים לפני המלחמה בהרצה, נסגר עם המלחמה ונפתח ממש לפני חודש.

היכן?

בצפת.

בצפת. זה מלון יוקרה, מלון ספא.

כנען בצפת.

זה היה, היינו מתארחים בו.

מלון כנען בצפת.

איך הוא נקרא בעבר?

כנען ספא.

שנים.

הוא היה מלון של קופות חולים.

התארחתי בו.

המלון הזה שייך לקופת חולים מאוחדת והיום רשת מלונות פתאל מנהלת אותו.

מלון נהדר.

הוא ביציאה מהעיר ואז עולים למעלה.

היינו מביאים לשם את כל ועדי העובדים.

נכון.

המלון הוא כבר פחות לוועדי עובדים. היום, הוא מלון יוקרה, מלון ספא של חמישה חדרים ללא ילדים.

חמישה כוכבים.

למה אני מספר את הסיפור של המלון? למלון הזה אין בכלל עובדים זרים ולגייס עובדים בצפת כמעט בלתי אפשרי.

למה? יש הרבה כפרים באזור.

כי האוכלוסייה לא משתפת פעולה.

אבל יש הרבה כפרים באזור ויש אבטלה גבוהה.

אתה מוזמן לבוא לראות את המספרים של המלון.

זה לא בגלל יוקר המחייה במלון?

האוכלוסייה יותר דתית ויש שבתות וסופי שבוע.

המחיר שם הוא גם בהתאם, לא?

בכל מקרה, זו לא עיר של תיירות וזה לא תחום שבו יש איזשהו - - -

אם המחיר מרקיע שחקים אז תהיה שם תפוסה? יגיעו?

לא, הוא אומר שהם לא מצליחים לקלוט עובדים.

אני מדברת על סיטואציה שבה כן יהיו עובדים אבל המחיר שם הוא מרקיע שחקים, לא?

המחיר של מה?

הוא די יקר, לא?

מה?

אני חושבת שבכנען ספא המלונות די יקרים.

יש לנו הרבה מלונות יקרים. המלון הזה שאתם יושבים בו הוא המלון הכי יקר לחופשה ברשת מלונות פתאל.

באמת?

זה שאתם יושבים בו כרגע. בעונה או בממוצע השנתי שלו, הוא המלון הכי יקר ברשת מלונות פתאל. זה גם כי כמות החדרים שלו היא 60.

בוטיק, זה מלון בוטיק.

בוטיק וקטן אז יש ביקוש.

יש לו גם יתרונות שאין במלונות אחרים ואני לא חושב שזאת הבעיה. אני חושב שהבעיה היא - - - אגב, למלון יש ביקוש מאוד גבוהה. רק פתחנו אותו והוא כבר עומד בתפוסות יפות. יש לנו קושי מאוד גדול לגייס מהאוכלוסייה המקומית קהל לבוא לעבוד במלון, בין אם היא יהודית או לא יהודית.

אני כרגע מייצג את רשת מלונות פתאל ואנחנו מחזיקים בצפון 1,600 חדרים אבל הבעיה היא בעיה שחותכת את כל המלונות באזור הצפון וגם באזור ים המלח. ברשת שלנו יש ארבעה מלונות גדולים בים המלח והמצוקה שם די דומה למה שקורה פה

טדי, סליחה. אני אשמח להתערב. לדעתי, דיברנו על זה גם עם משה נקש. בסוף, יש פה בעיה שאנחנו מכירים כבר זמן מה, שהיא עוד בלי קשר למלחמה ולהשפעות המלחמה וזאת זליגה מאזורים גאוגרפים מורכבים. למה אני אומרת מורכבים? הרבה יותר קשה לגייס עובדים בים המלח, בטבריה או בצפת. עובדתית, זה יותר קשה. זה יכול להיות בגלל שעבודה במלונות כוללת גם סופי שבוע ובצפת רוב האוכלוסייה היא גם שומרת שבת.

יש לא מעט אתגרים ומה שקורה לחלק מהעובדים הזרים שמגיעים זה שהמלונות האלה מקבלים הקצאה, העובדים מגיעים לאזורים האלה אבל הרבה יותר קורץ להם להיות בתל אביב גם חברתית וגם כי יש להם שם הרבה אלטרנטיבות בתוך ענף המלונאות וגם מחוץ לו, בין אם זה פרטי ובין אם זה לא במסגרת הוויזה שהם קיבלו.

אני אשמח שזה דווקא יבוא מרשות האוכלוסין אבל בהיבט הזה, גם בעייני משרד החוץ שדרכו אנחנו מקבלים פידבק על הירדנים וגם לגבי כל העובדים הזרים שמגיעים, המלונות הם אחד המעסיקים הכי טובים בכלכלה הישראלית.

את זה אתה תשמע מהם אבל חשוב לי להבהיר שזה לא קשור למדד של מחיר ותפוסות, זה לא רלוונטי. זאת בעיה שאנחנו נצטרך לתת עליה את הדעת כי בסוף, למקומות האלה הכי קשה להגיע.

אני אשאל אתכם שאלה. ידוע שעובד זר שמגיע לעבוד בסיעוד ביתי, אזור התעסוקה שלו מקוטלג על פי אזורים טרם הגעתו.

נכון.

זה גם נבע מכך שכולם רצו לעבוד במרכז ואז שינו את זה.

כן, כן. אני שואל מה יהיה אם יחילו את המדיניות הזאת גם לעניין עובדים שמגיעים לעבוד במלונאות?

זה בהחלט יעזור.

זה משהו שלפי דעתכם ייתן מענה לאתגר?

זה בהחלט יכול לעזור.

תציגי את עצמך כי זה לפרוטוקול.

סליחה. פנינה בן דוד, כלכלנית של התאחדות המלונות. אתה צודק. כמו שאנחנו יודעים, גם בסיעוד הרוב מעדיפים לעבוד במרכז וגם הייתה נטישה. היה קשה להשיג עובדים בסיעוד לפריפריה ומהרגע שעשו את החלוקה לפי אזורים אז לפחות בתוך אזור, הם לא יכולים לזוז בכמה שנים הראשונות, אחר כך יש להם אפשרות.

זה בהחלט יכול לעזור אם גם כן יחלקו את זה לכמה אזורים גאוגרפיים ואז מישהו שמגיע לעבוד בטבריה לא יוכל אחרי חודש, חודשיים או שנה להגיד שהוא הלך לעבוד בתל אביב כי יותר נוח לו לעבוד בתל אביב.

אייל הננברג, סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות. בסופו של דבר, עובד זר שרוצה לזלוג בגלל שהוא שמע מהחברים שלו שיש משהו אטרקטיבי יותר – בין אם זה חוקי או לא חוקי – אין לנו את השליטה על זה.

בהמשך למה ששאלת את המנכ"ל, בסוף המלון מדווח על זה שהעובד עזב והוא יכול לקלוט אך ורק עובדים זרים שרשום להם בתעודה שהם יכולים להיקלט בענף המלונאות ובדרך כלל, זה לא הולך מהמרכז לפריפריה אלא מהפריפריה למרכז וזה יכול לצמצם את הבעיה או להקשות עוד קצת על כל מי - - -

התפקיד שלנו זה לייצור מנגנונים ואני מנסה לחשוב איתכם בקול רם. אם אנחנו נשאף לכך שרשות האוכלוסין תנפיק אשרת עבודה אזורית אז בשאיפתי, אנחנו חייבים להטיל - - - אני לא רוצה להגדיר את המילה סנקציות אבל להצר את צעדיהם.

כאשר עובד זר באשר הוא מגיע לארץ וחותם – אני דורש שזה יהיה בשפת אימו – על חוזה עבודה עם הצרת צעדיו במידה והוא מפר את תנאי העסקתו ויש הפרה מהותית. הפרה מהותית זה אם הוא עוזב את הענף או את האזור שאליו הוא הסכים להגיע או שאליו ייעדנו אותו בהסכמתו.

אם הוא מגיע ומפקיד ערבות כלשהי ואז הוא מפר אותה ויודע שיחלטו לו אותה ותתבצע עבודת אכיפה כלפיו והוא יחזור לארץ מוצאו על חשבונו ברגע שייתפסו אותו אז אני מניח שאחוזי הזליגה יהיה נמוכים.

בטח.

אני חושב איתכם עכשיו בקול רם וכמובן, מפנה את זה לרשות האוכלוסין.

לפני שרשות האוכלוסין תענה אני רוצה לתת סייג כי זאת אליה וקוץ בה. כמו שאמרת, זה דבר מאוד חכם ואם הכול היה מתנהג כשורה אז כנראה שזה היה הפתרון עם זאת, אני רוצה להעלות שני סייגים.

מעבר לזה שאנחנו מדינה שהיא רוויה אתגרים גיאו-פוליטיים, אחד מהדברים שכבודו יזם והציל באמצעותו את הענף זה הנושא של הניוד בתוך הרשתות. אנשים הצליחו להזיז עובד מטבריה לים המלח כי הם הבינו ששם יש צורך יותר גדול, לצורך העניין. אני לא יודעת איך זה מתכנס בתוך הדבר הזה.

אני אסביר איך זה מתכנס.

בטח בתקופה הזו שבה אנחנו לא מצליחים לנהל שגרה נורמלית ולקבל אורחים כי אין עובדים.

אני רוצה להרחיב על מצבנו כדי שנבין איפה אנחנו נמצאים.

יש פה נציגים של עוד רשתות?

אנחנו נפגוש עוד מלונות.

אמרתי את זה גם בסיור באילת, לא משנה היכן אנחנו נפגשים, אני מצפה שאותו ענף יתכנס לאותה ישיבה ואם אנחנו עוברים לעשות סיור ברשת אחרת אז גם הנציגות המקומית פה תעבור איתנו. אני חושב שככה זה משקף ומפרה יותר.

לטדי גם יש עוד כובע. תציג את זה שאתה אחראי גם על שאר המלונות.

הוא אמר, כל הצפון.

אני מנכ"ל אזור הצפון של רשת פתאל. כדי לסבר את האוזן, אזור הצפון זה קצת פחות מ-1,600 חדרים. אנחנו מתחילים דרומה מנתניה במלון של 150 חדרים, בחיפה יש שני מלונות, אחד של 200 חדרים ואחד של 160 חדרים, בטבריה יש ארבעה מלונות שזה משהו כמו 1,000 חדרים בעיר ובכנען בצפת יש לנו מלון חדש נוסף של 120 חדרים. היום - - -

שמהווים כ-45% מכלל החדרים באותו אזור.

לא, את זה לא אמרתי.

לא?

לא.

אני יודע שעל פי הסקירה שאני קיבלתי מהמנכ"לית שלכם שפתאל מחזיקה בכ-40% או 45% מכלל חדרי האירוח בישראל.

לא חדרי אירוח, היא דיברה על - - -

בתי המלון.

אתה מדבר על הרשת, לא על אזור צפון?

רשתי.

על הרשת, כן.

אני מניח. אני שואל אם זאת אותה נגזרת.

לא. בטבריה אנחנו מהווים משהו כמו 25%, שזה הרבה ובשאר הערים אנחנו מהווים הרבה פחות. בנתניה יש לנו מלון אחד, בחיפה רק שניים ובצפת זה אחד מתוך חמישה או שישה מלונות שיש בעיר.

או-קיי.

היא דיברה על 40% בכסף של העובדים הזרים.

אגרות.

לא, גם בהיקף הפעילות.

תראה, פתאל זאת הרשת הכי גדולה בארץ.

על 1,600 חדרים, אנחנו מעסקים בעונה משהו כמו 1,000-1,100 עובדים בשיא של השיא. אני מדבר על לפני המלחמה. למה אני אומר את זה כרגע? כי כרגע אנחנו עובדים עם מצבה מצומצמת יותר. כמעט כל שנת 2024 עבדנו עם מפונים, אירחנו מפונים כאורחים קבועים.

מתוך הארבעה מלונות אצלי פה בעיר, המלון הזה הוא חריג וגם אני לא הייתי עוזב אותו בתור מפונה אז פה זה כמעט 75% עדיין מפונים ורק 25% זה אורחים מזדמנים בכל יום או בסוף שבוע אבל מלונות גדולים יותר כמו המלון שיוסי משה, מנכ"ל מלון לאונרדו קלאב – מנהל שהוא המלון הכי גדול בצפון בכלל. זה 400 חדרים ומלפני תל אביב וצפונה, אין מלונות בסדר גודל הזה – כבר נמצא על 50% קהל מפונים ו-50% קהל מתחלף וכשזה 200 חדרים זה לא מעט.

במצב שלו היום, עם החוסר שיש לו בכוח אדם למחלקות משק בית, סטיוארט - - - יש חוסרים גם במחלקות אחרות אבל אני מדבר נעל הקהל של האוכלוסייה שבאה לעבוד בעבודות האלה. לפני, השתמשנו בעיקר בזרים.

אין לנו פתרונות. זאת אומרת, ככול שהמספר הזה של 200 מפונים יורד ועולה מספר האורחים הרגילים, אני לא יודע איך אנחנו מתקדמים הלאה. מבחינתנו, זאת סוג של אנחת רווחה שזה לא קרה בינתיים. יש לי מלונות כאלה שפתחנו כרגע כמו בוטניקה בחיפה, זה מלון חדש מתחת לגנים הבהאיים. בוטניקה הוא מלון בן שנה וחצי שגם כן נהיה סגור לפרקים. פתחנו אותו עכשיו עם מכסה מאוד קטנה של פיליפינים שנשארה.

בתקופה שבוטניקה היה סגור אז העברנו את הפיליפינים שלו בזכות האישור שלכם לניוד בתוך הרשת – לפני זה, אסור היה לנו לעשות את זה – ועכשיו החזרנו אותם. לפני זה עבדו שם גם פלסטינים וגם התקן של הפיליפינים היה גדול יותר והיה מלא.

כרגע, בכל סוף שבוע כשאנחנו עולים בתפוסה ואנחנו מתמלאים כמעט כל סוף שבוע – אין שם בכלל מפונים – יוסי שוקרי המנכ"ל המארח של המלון אומר "תעבירו שני חדרים לשם לסוף שבוע, תתנו להם חדר שישנו שם" כדי לטפל בבעיה.

אנחנו לא יכולים להתמודד עם זה לאורך זמן. ככול שהם יצטרכו שוב את הצוות שלהם אצלם וגם ככה חסר להם צוות, אני לא אוכל לעזור לבוטניקה וכנ"ל לגבי כנען ששם בכלל אין עובדים זרים.

הנושא של הניוד בתוך הרשת הוא מאוד חשוב. אני אמור לתת להם 186 שעות ולא תמיד, בכל עונה בכל מלון אני יכול לתת את זה לאותו צוות – אני מדבר על לפני המלחמה – כי אם אני נותן לאותו צוות של הפיליפינים לעשות 186 אז לפעמים אני עושה את זה על חשבון של עובדים ישראלים ואז אני פוגע בצוות הקבוע והנאמן שלי.

יש לי פה לפעמים חדרנים שעובדים פה 20 שנה ובכל יום אני מודה להם שהם באים לעבוד אז עם הדבר הזה שבו הגבילו אותנו למינימום 186 שעות – שזה בסדר גמור, אני מבין שכאשר בן אדם בא מחו"ל אנחנו צריכים לתת לו את השעות האלה – שלפחות ייתנו לי לתת לו לעבוד במקום אחר. במקרה, בגלל המלחמה, הם עכשיו נותנים לנו את זה אבל בדרך כלל לא נותנים לנו את זה וזה דבר שבכל מקרה חשוב שנאשר.

לגבי המספרים, אמרתי בהתחלה שאנחנו מעסיקים פה כ-1,000 עובדים באזור ומתוכם היו לנו בסך הכול 90 תקנים של עובדים זרים, זה פחות מ-10%. היום בפועל, אני עומד על 58 עובדים פיליפינים שנשארו אצלנו, שזה בערך 5%.

המחלקות של משק בית ושל סטיוארט הן מחלקות גדולות תפעולית. זאת אומרת, זאת לא מחלקת קבלה שבה יש ארבעה או חמישה פקידים, אלו מחלקות של 20 או 30 עובדים אז כשאני אומר שיש בסך הכול 90 אז גם לפני זה לא פתר לי את הבעיה. גם המספרים האלה הם מאוד קטנים.

כמו שסיון ציינה לפני זה, הרבה לפני המלחמה כבר התחילה בשנים האחרונות בעיה מאוד קשה של למצוא עובדים למשק בית ולמצוא עובדים לשטיפת כלים. זה לא משנה כמה שינינו את השכר, עשינו בונוסים, תמריצים ואין ספור דברים אחרים שעשינו על מנת לשמר את העובדים ולתת להם תחושה טוב, בסופו של דבר אנחנו מאוד מתקשים לגייס עובדים למחלקות האלה.

יתרה מזאת, אתה אומר שאם עזבו משהו כמו 305 מהפיליפינים ועברו דרומה אז אולי אנחנו עושים משהו לא בסדר אבל אני יכול להגיד לך שבאזור הצפון אף פעם לא הייתה מדיניות שבה נותנים מגורי עובדים. כשאני הייתי חייל משוחרר ובאתי לפני 30 שנה לאילת אז ישר קיבלתי דיור מצוין והייתה לי הסעה מהדיור ישירות למלון ואלו דברים שלא היו בצפון כי לא היינו צריכים אותם.

עשינו את ההתאמות האלה כבר לפני כמה וכמה שנים לפיליפינים. אנחנו השכרנו את הדירות הכי טובות שיכולנו, ציידנו אותם בכל מה שצריך, טלוויזיות עם כל הערוצים, מטבח מלא ואנחנו נותנים להם להוציא בכל שבוע אוכל ופרטי מזון מהמלון בשביל לבשל לעצמם את המזון שהם רוצים למרות שהם אוכלים אצלנו שלוש ארוחות ביום.

אנחנו קונים להם דברים במיוחד – נמצא פה עמי שהוא מנהל משאבי אנוש של האזור – והוצאנו אותם לטיולים ייעודיים רק להם במימון שלנו, במלונות, לירושלים לכל המקומות הדתיים והחשובים שהם רוצים לראות.

אתה אלה מאזור המרכז, הבאנו לפה כדי לראות את כל המקומות הצליינים של טבריה. אנחנו עושים להם פעילות רווחה בלי סוף ובכל זאת, מספיק שיש להם חבר באזור תל אביב שמשכנע אותם לעבוד תמורת כך וכך, יש להם שם חיי חברה, כנסיות ואני לא יודע מה עוד אז זאת ההעדפה שלהם ואין לך מה לעשות עם זה.

אין לנו שום סנקציה ויכולת לבוא ולהגיד לו "אתה לא יכול לעזוב כרגע, אתה יכול לעזוב בסוף השנה או אם אני אקבל במקומך בן אדם אחר. כרגע, בכלל יש עצירה עוד מלפני. זה נכון שלאורך כל התקופה הזאת של המלחמה, זאת הייתה סוג של ברכה כי לא תמיד יכולתי לתת לכולם את כל שעות העבודה והתעסקתי הרבה בניוד ובדברים כאלה אבל ככול שאנחנו - - -

הנה, זאת דוגמה למלון שיש בו 50% של קהל רגיל כבר ויש לי מלון שהמצב בו יותר חמור. סליחה, יותר חמור זאת לא ההגדרה אבל למשל בפלאזה טבריה יש היום רק 30% מפונים ו-70% אורחים רגילים וזה מלון שגם כן מתמודד עם קושי מאוד גדול.

אני אכנס לעוד נקודה אחת וזה הנושא של האשרות והאגרות. גם בזה, הסכמנו לשלם את כל מה שרצו ואלו סכומים מטורפים שאני עדיין חושב שהם מוגזמים ולא פרופורציונאליים בשביל להעסיק עובד אחד.

אני יודע שאתה עזרת בנושא הזה בלי סוף ושאתה מעורב בכל הנושאים האלה אבל אנחנו עדיין מנהל משאבי אנוש בכל יום ראשון, לקראת סוף שבוע שבו המנכ"לים פונים אליו ואומרים מה צריכת כוח האדם שמתקדמת להם בסוף שבוע לפי המכירות, מוצא את עצמו הופך את העולם בשביל לגייס עובדים משום מקום.

חשוב לזכור שאלו עובדים שהם לא מקצועיים ולא מנוסים. חדרן מקצועי עושה ביום עשרה חדרים או תשעה חדרים ואתה יודע שהחדרים נמסרו כמו שצריך ובמלון כזה ברמת יוקרה - - - זה לא כל כך משנה כי גם אני בא למלון שלושה כוכבים פשוט ככול שיהיה, אני עדיין מצפה שהחדר שלי יהיה נקי באותה מידה.

אתה מקבל היום תקן של עובד מאיזה קבלן שמצאנו, שילמנו לו, הבאנו הסעה והוא מגיע לעבוד. מגיעים עשרה עובדים אבל מנהלת המשק מקבלת עובדים שלא יודעים איך לנקות את החדר ואם לחדרן מקצועי לוקח חמש דקות לסדר מיטה עם הפוך ועם הכריות אז במקרה הטוב, לו לוקח רבע שעה וגם את זה צריך לתקן, לחזור על זה ולבדוק שהוא עשה את זה כמו שצריך.

ככול שאנחנו מתקדמים קדימה לכיוון קיץ, זאת הולכת להיות באמת סוג של קטסטרופה ואנחנו לא רואים איך אנחנו יוצאים ממנה.

מה השכר שאתם מציעים לעובדים ישראליים?

השכר נע בין 35-40 שקלים לשעת עבודה.

מה השם שלך?

עמי, מנהל משאבי אנוש, אזור צפון.

מה היא עלות של עובד זר פיליפיני?

עלות של עובד זר מגיעה ל-48 שקלים ואני מכליל שם את הדיור שלהם. אנחנו שוכרים כרגע 27 דירות באזור.

לא כולל אגרות.

47 שקלים לא כולל אגרות?

הוא אמר עלות, עלות זה כולל.

כולל המגורים שלהם.

אתה יכול רגע לגלם לי את העלות שלהם כולל שכר שעתי, הסעות, מגורים ואגרות?

כרגע הם מקבלים 32.30 שזה שכר המינימום ועלות הדירה היא בערך 1,300 שקלים אז אם אני מחלק את ל-200 שעות עבודה זה עוד 6.5 שקלים ועל זה יש את כל ההוצאות הסוציאליות שלהם.

היו"ר אליהו רביבו: אני רוצה לדעת מה העלות של עובד זר שנפגוש אצלך פה, כולל השכר השעתי, ההוצאות הסוציאליות, הדיור, ההסעות, האגרות, הביטוחים והכול. כמה הוא עולה לך?

האגרות, כולל שכר המינימום זה 40 שקלים ועל זה יש תוספת של דירה שהיא בערך כ-1,400 שקלים לחודש וזה עוד 7 שקלים אז בערך 48 שקלים.

כולל הכול?

ומה אני מצפה? שאתה תציע לישראלי 50 שקלים, לא 46 שקלים אלא 50 שקלים. תשלם לישראלי עוד גרוש וחצי - - -

אני רוצה לענות לך.

אם הם מגיעים בכלל.

ברשותך, שנייה. אני מצפה - - -

זה נוסה בעבר.

אין בעיה.

עשו יריד עבודה.

אין בעיה.

הגיעו ל-70 שקלים לשעה.

אני אסביר בדיוק מה אנחנו עושים, זה קיים.

סיון, אני אומר מה אני מצפה, לצד הפתרונות שאני רוצה לנסות לייצר ולספק לכם בקליטה והעסקת עובדים זרים באופן רציף עם הגמשה. אני כבר חושב על כמה פתרונות אבל קודם כול אני רוצה ללמוד מכם מה אתם עושים כדי לייצר תמריץ חיובי להעסקת ישראלים.

אם אני נוסע מפה לאחד מהכפרים שאני יודע שאחוז האבטלה בהם הוא גבוה אז אני רוצה לדעת באיזה מבצעים ועידוד יצאתם, באיזה הנגשה, באיזה חניכה ובאיזו צורה שבטית ריכוזית אתם מנסים לגייס עובדים כדי שאחד ידרבן את השני באופן חיובי. מפה אני אצטרך להתקדם לנציגי שירות התעסוקה כדי ללמוד מהם מה הם יודעים על אפיון הצרכים והניסיונות שלכם לקלוט באמצעותם עובדים.

אני חייבת לומר שדווקא בהיבט הזה, מהרגע שנכנסתי לתפקיד לפני כשנה בערך, אחד הדברים שעלו על השולחן זו השאלה "למה לא עובדים ישראלים?" אז קודם כול, עשינו מחקר בוחן ביצועים בין לאומי.

אנחנו לא המצאנו את הגלגל. ברוב העולם המערבי, מי שעובד בעבודות הניקיון והחדרנות אלו עובדים זרים. דבר שני, עשיתי בדיקה ולאורך השנים הושקעו הרבה מאוד משאבים בכנסים של עבודה, בין אם זה באילת, במרכז הארץ או בצפון הארץ. יש מלונות שהגיעו לכ-70 שקלים לשעה בעבור עבודת ניקיון וחדרנות. לדעתי, בכנס האחרון היה בסוף עובד אחד וגם הוא - - -

הגיעו ארבעה עובדים ומתוכם שרד עובד אחד שגם לא באמת התחיל לעבוד אלא ויתר על זה לגמרי מלכתחילה.

אין הרבה ישראלים שמוכנים ורוצים לעבוד בעבודת ניקיון וחדרנות. אני יכולה לספר אנקדוטה אישית. אני גדלתי במצפה רמון והתארחתי במלון במצפה רמון. אמא שלי הייתה עובדת במתפרה המפורסמת וכשהמתפרה נסגרה אז רשת שנמצאת שם פשוט לקחה את העובדות שהיו נשים שתופרות מדים לצה"ל והציעו להן עבודות בתוך הרשת, בעיקר בנושא של חדרנות.

מתוך 40 הנשים, שתי נשים עובדת עד היום ברשת בעבודת חדרנות אבל הן היוצאות מן הכלל כי רוב הנשים העדיפו לעשות דברים אחרים או לשבת בבית ולא לעבוד בעבודת ניקיון וחדרנות. כשאני ראיתי את זה אני באמת התרגשתי כי אלו נשים שגדלתי איתן אבל לא תמצא הרבה ישראלים וישראליות - - -

הבנתי. תודה.

זה באמת אירוע.

שירות התעסוקה.

אני אשמח לשמוע את שירות התעסוקה בהיבט הזה.

שירות התעסוקה, תספרו לנו בבקשה מה הנתונים שאתם יודעים עליהם.

שמי משה ניסים ואני מנהל את מחוז צפון בשירות התעסוקה ולצידי תומר מדר, הוא הסגן שלי ועד לפני חודש הוא ניהל פה בטבריה את לשכת התעסוקה המקומית. אתחיל עם קצת נתונים בשביל לסבר את האוזן.

אנחנו פרוסים ב-24 נקודות שירות כאשר הנקודות הכי דרומיות שלנו בצפון הן יוקנעם וחיפה והלשכה הכי צפונית שלנו זה לשכת מסעדה. היום אנחנו מטפלים בסדרי גודל של 44 אלף דורשי עבודה וזה זהה לחלוטין למה שהיה פה לפני המלחמה וחשוב להבין את זה.

בשיא היינו בנובמבר 2023, חודש וחצי אחרי המלחמה כאשר הגענו למשהו בסביבות ה-84 אלף או 85 אלף דורשי עבודה. זה היה המשבר של החודש שאחרי המלחמה ומאז המספרים רק הלכו וירדו עד שהם התאזנו לחלוטין בחודש האחרון. יש לי אפילו מספר לשכות במחוז, למשל לשכת עכו, שם מספר מבקשי העבודה הוא קטן במאות ממה שהיה לפני המלחמה.

כאן באזור של טבריה יש לנו מרחב שמטפל בסדרי גודל של 6,500 דורשי עבודה מתוך המספרים שאמרתי, אני מדבר על לשכת טבריה שיש בה 2,000 דורשי עבודה בחודש בעת הזאת, לשכת מרר שיש בה סדר גודל של 1,000 דורשי עבודה וגם צפת ומסעדה הן לשכות של 1,000 דורשי עבודה וכפר כנא.

תוכל בבקשה לספק לנו נתונים על דורשי עבודה בלתי מקצועיים?

על הבלתי מקצועיים? היום אנחנו נמצאים במצב שבו רק 30% מדורשי העבודה במחוז הם תובעי אבטחת הכנסה. תובעי אבטחת הכנסה אלו אוכלוסיות מוחלשות יותר. 70% הם אנשים שעבדו ויש להם זכאות לאבטלה אז הם חונים אצלנו ומקבלים את הקצבה מביטוח לאומי.

הקצבאות הן קצרות מועד, זה כבר לא מה שהיה פעם אז לאנשים יש עניין להשתלב כמה שיותר מהר בעבודה חדשה. אנחנו בהחלט רואים שיש מוטיבציה להשתלב בעבודה, חד-משמעית. יחד עם זאת, מישהו שהוא מתכנת מחשבים, למשל, מן הסתם לא - - -

לכן ביקשתי שתיצור איזושהי אבחנה בין דורש עבודה מקצועי מוסמך לדורש עבודת כפיים שיכול להיות מלקט והוא יכול להיות גם חדרן או מתדלק.

אני אומר שמתוך ה-70% שזכאים לאבטלה, בערך 40% הם מה שמוגדר אצלנו כבלתי מקצועיים אבל צריך לזכור שמישהו שהוא בלתי מקצועי ולמשל, עבד בחברה תעשייתית בתור מחסנאי אז אנחנו רואים לפי הזכאויות שלו באבטלה שהשכר שלו היה בסביבות 6,000-8,000 שקלים ואם הוא יבוא לעבוד כאן אז זה יהיה פחות או יותר הסכום שהוא מקבל מביטוח לאומי ולכן האטרקטיביות - - -

אבל באיזשהו שלב נגמר הביטוח הלאומי.

נכון אז כשזה נגמר אנחנו רואים יותר עניין להשתלב בעבודה אבל בהחלט לא פשוט לנו.

50 שקלים לשעה מביא אותנו למעל 9,000 שקלים והוא מגיע הביתה אחרי שהוא עבד אז המורל שלו גבוה והערך שלו בעיני משפחתו והדימוי משתנה.

חד-משמעית אבל ברשותך, אני רוצה לציין מספר נתונים שמאוד יענינו את הפורום הזה לגבי הפעילות שלנו פה במרחב, בכל מה שקשור לענף המלונאות. לצורך הדוגמה אני לקחתי את שנת 2023 שכביכול, הייתה שנה רגילה עד שפרצה המלחמה, כמובן.

בשנת 2023 אנחנו קיבלנו סדרי גודל של 300 דרושים מהמלונות פה במרחב של טבריה וידענו להפנות ל-300 האלה, סדרי גודל של יותר מ-1,000 דורשי עבודה. זה היה סדרי גודל של 1,100 או 1,200 דורשי עבודה. לצערנו, נקלטו רק 70 אנשים. בסדר? זה הפער.

סליחה, אם יורשה לי אציין שאנחנו לא בהכרח מדברים על עבודה של ניקיון וחדרנות. יכול להיות שהעבודות שהיו שם על הפרק זה קבלה - - -

ביטחון.

לא, זה לא יכול להיות, זה בטוח.

זה גם הדברים שאת אומרת.

בגלל זה אני אומרת את זה.

מה?

זה לא רק משק וזה לא רק ניקיון.

מה זה קבלה?

פקיד קבלה.

מה, לא רצו? זה בגלל השכר?

לא, לא רוצים.

תתנו להם לספר לנו.

מה שאני בא להגיד זה שמתוך כלל המופנים הגדול מאוד והמשמעותי, בסופו של יום הצלחנו להכניס רק רבע מהמופנים לעבודה בתוך המלונאות.

למה?

מה הסיבה?

יש את העניין של השכר ויש את העניין של השבתות. יש מגוון מאוד גדול של סיבות אבל אלו הנתונים, זו תמונת המצב והיא די עגומה מבחינתנו. אני חושב שאחד מהדברים שאולי צריך לעשות כדי לעודד את דורשי העבודה בלשכות שלנו להשתלב בענף המלונאות זה תמריצים. זה משהו שהיה בזמנו.

חיוביים ושליליים.

או-קיי, לגמרי.

חיוביים ושליליים.

אני אנסה להוסיף עוד קצת למקומי.

סיון, אין עבודה מועדפת בתוך המלונות?

כן, יש.

תומר משירות התעסוקה.

אין עבודה מועדפת, נכון?

בוודאי שיש.

יש.

יש? הוא אמר תמריצים.

בתחילת המלחמה נרשמו משהו כמו 1,500 חל"תים רק בסניף של טבריה אבל אם אני אקח את הסניפים שנמצאים באזור אז זה עוד כמה אלפים וחלק גדול מהם זה מבתי המלון בכל מיני תפקידים. אני לא יודע להגיד אם עובד זר הוא הרבה יותר יעיל, טוב ואם שווה להכניס אותו, את זה אתם יודעים להגיד טוב ממני אבל כן נתקלתי כל הזמן בזה שאנחנו מפנים אנשים שהשכר שהם עומדים לקבל הוא לא שכר גבוה אז יותר קשה לשלב אנשים מקומיים בתוך בתי המלון.

אני די בטוח שאם השכר היה יותר גבוה, עד כמה שאפשר אז זה היה נותן לנו את האפשרות לשווק את המשרות האלה בצורה יותר טובה ובטח אם מנסים להכניס יותר מקומיים לתפקידים שהם לא רק פקידי קבלה ותפקידי ניהול.

פקיד קבלה משול לבעל מקצוע, פקיד קבלה זה לא עובר ושב אלא בן אדם שהוא מוסמך, מוכשר, דובר שפות, יש לו אינטראקציה בין-אישית טובה, יש לו ניסיון ויש לו יותר מידע בסיסי בעבודת מחשב. מדובר על מסד נתונים שונה לחלוטין מעבודת כפיים שכוללת חצרן, חדרן או סטיוארט.

בואו נעזוב רגע את אלה, הם בעלי מקצוע. מבחינתי, איש קבלה הוא יותר ממארחת בכניסה לחדר אוכל והוא לפחות כמו איש תמיכת מיזוג אוויר. כאשר מעסיקים אומרים לי שהם משלמים 47 שקלים, שהעלות שלהם לעובד זר היא 48 שקלים אז אני מצפה שתמיד יהיה תמריץ גבוה יותר לקהל ישראלי.

יש.

לא סתם אמרתי שאני רוצה 50 שקלים. תיתן 50 שקלים וכאשר לא יבואו ב-50 שקלים אז נצטרך לנסות לסייע לכם להעסיק עובד זר ב-45 שקלים. על הדרך הזאת, אני צריך לדעת מה אתם כמעסיקים עושים כדי לקלוט את כוח האדם המקומי ועוד לא קיבלתי תשובות על כך.

סליחה, לא נתתם לי להמשיך אבל יש תשובה לזה.

קיבלת רשות דיבור בלתי מוגבלת והיא עודנה קיימת.

אז ברשותך, עוד שנייה אתייחס לנושא הזה. שאלתם על הזרים ואתייחס קצת לישראלים. אני מדבר כרגע על רשת מלונות פתאל, אני לא יודע להגיד על כלל המלונות. היה יעד הכרחי מבחינתנו, לשמור על הקהל הזה של מחלקות האלה של משק בית וסטיוארט ולהוציא אותו מרוצה. נושא השכר שלהם הוא לא פחות מטופל מנושא השכר של המפונים ואדגיש פה כמה בונוסים לדוגמה, רק לחדרן.

חדרן מקבל בונוס יומי. אני מדבר על דברים שלא היו פעם וקיימים כבר יותר משלוש שנים. הכוונה בבונוס יומי זה שאם פעם הסטנדרט של התקן שלו זה לעשות עשרה חדרים אז היום, אם הוא עושה עשרה חדרים הוא מקבל בונוס יומי - - -

השלמה של כל המשרה כי ככול שעברנו לחדרנים פחות ופחות מקצועיים, חדרנים לא השלימו את המשרה שלהם והיינו צריכים למשוך אותם שעות נוספות ואלו דברים שלא יכולנו לעשות בגלל הסעות או בגלל המשפחה שלא אישרה להם להישאר. יש להם תמריץ של בונוס יומי שאיתו הם מגדילים את השכר שלהם. יש גם בונוס חודשי, אם עבדת לפחות 22 ימים אז שוב תקבל תוספת בונוס על כל שהתמדת במסגרת יום עבודה מלא.

טדי מכובדי, ברשותך.

כן.

בוא נדמה מציאות שבה אף אחד מהנוכחים פה לא נמצא, פרט אליך ולשני הנציגים שאיתך ונמצאים מולכם שני נציגי לשכת התעסוקה. אתם עכשיו מגיעים לבקש מהם שיסיעו לכם לגייס צוות מקומי לבוא לעבוד ברשת.

אנחנו לא נמצאים פה, תפנה אליהם. באמצעות מה אתה משדל אותם? לא בונוס יומי או כן בונוס יומי, הוא עכשיו צריך לדעת לפנות לבן המגזר שמחזיק משפחה באבטלה מתמשכת שהוא לא בעל מקצוע ורוצה עבודה. הוא רוצה לפחות לאפיין את זה או לפחות להציע לו הצעה כל כך טובה שאם הוא לא מסכים לה אז זה יוכל לאפשר לו להצר את צעדיו ולצמצם את פרק זמן הגמלה שהוא מקבל, לדוגמה. בסדר?

כל המידע הזה - - -

אני רוצה שאתה תגיד לו מה אתה מוכן להציע לו ומה הכלים שאתה נותן לו בשביל לאתר לך עובדים ישראלים. תציע לו.

שנייה, בונוסים זה לכל העובדים המלאים, נכון? זה גם לזרים וגם לישראלים?

לא כולם. יש בונוסים שאנחנו מייעדים בעיקר לקהל הישראלי כדי לגרום להתמדה. אני לא סיימתי אבל לדוגמה, יש בונוס התמדה ואת זה אני מסביר גם להם. לכל עובד משק בית או סטיוארט שמגיע לעבוד, יש אפשרות לקבל בונוס התמדה. מה הכוונה בבונוס התמדה?

אתה עוד פעם מגיע איתי לבונוס.

אני אסביר.

לא, אני רוצה לדעת מה קורה אם בן אדם מילא את עבודתו לפי הדרישה.

אני לא צריך שבן אדם יבוא וימלא את עבודתו במשך שלושה או ארבעה ימים כדי לסמן אצלם ווי וללכת.

לא, לא.

אז אני מסביר. אדוני, אני רוצה להסביר. יש בונוס התמדה וזאת אומרת שבתום חצי שנה, אם השלמת חצי שנה של עבודה אז אתה תקבל בונוס נכבד על ששת החודשים האלה. אם סיימת שנה של עבודה אז גם שכרך השעתי יעלה לשכר שהוא הרבה יותר גבוה.

אם מה הוא מתחיל? אדוני, אני מכיר קבוצה מאוד גדולה של עובדים שגרים רבע שעה מפה. זה קהל מצביעים שלי והם מתחננים לעבודה, בכמה הם מתחילים חודשי?

38 שקלים.

תודה רבה, סיפרת לנו את התשובה. למה ללכת איתי לבונוסים של אחרי חצי שנה או אחרי שנה?

כי שאלת אותי על העובדים הזרים ועם העובדים הזרים - - -

לא, לא.

הגדלת גם את העלויות של כל מיני דברים נוספים.

לא, ידידי. טדי היקר, לא. יש לי איזושהי נטייה מעוותת להבין הרבה פעמים מההתחלה את מה שאני עתיד לקבל בהמשך. אני שאלתי מה ההצעה השעתית. כשמגיע לפה עובד זר אז אתה לא אומר לו שהבונוס יהיה בעוד שנה. ברגע שהוא נחת, אתה יודע כמה הוא יעלה לך באופן שעתי. אתה יודע שהוא עולה לך 48 שקלים לשעה אז מה הסיבה שאתה לא מציע את זה מהיום הראשון לעובד ישראלי? זאת השאלה.

הוא לא שאל על העלות.

אני חושב שיש פה איזושהי אי-הבנה בנושא השכר.

העלות של העובד הישראלי עולה יותר.

טדי, תקשיב.

לא, אני חייב להגיד לך שיש פה איזושהי אי-הבנה ואני רוצה להדגיש אותה.

אני שמח שאנחנו מבינים אותה ונבאר אותה.

אתה שאלת מה היא העלות של עובד זר.

נכון.

קיבלת תשובה ואז שאלת מה אתה משלם לעובד אבל לא שאלת אותי מה העלות של עובד ישראלי והעלות של עובד ישראלי היא לא פחות נמוכה משל עובד זר.

כלומר?

כלומר, כשאתה מחשב את כל הדברים הנוספים האלה אז עובד ישראלי יכול להגיע בדיוק לאותם מספרים של עובד זר.

אפשר לשאול שאלה בעניין הזה?

ברשותך, מר נקש. מר טדי היקר, האם לעובד ישראלי אתה שוכר דירה?

לא.

ברור שלא.

אגרות.

אבל יש דברים אחרים שאני נותן לו.

חבר'ה, אני לא צריך עזרה. תאמינו לי שאיכשהו אני מסתדר לא רע, לאט-לאט. האם אתה מאפשר לעובד הישראלי לקחת מפה אוכל כדי שאשתו תכין חמין בסוף השבוע?

לא.

לא. האם עובד ישראלי עולה לך באגרות?

לא.

כן או לא?

זה גם פלסטינים, לא?

שנייה.

אבל יש מרכיבים אחרים.

יש מרכיבים אחרים.

קודם כול, הסופ"ש לא - - -

אין בעיה. תיקחו אותי אחרי כן. קודם כול אני רוצה לגרוע את מה שאני מניח שלא עולה לך עובד ישראלי וכן מתקיים בעובד זר ואחרי זה אנחנו נעבור להוצאות שמתקיימת בעובד הישראלי ולא מתקיימת בעובד זר ונוכל ליצור איזשהו מדד השוואה, בסדר? תספרו לי עכשיו מה העלויות שאתם סופגים על עובד ישראלי וחוסכים אותן בעובד הזר.

אתה רוצה לענות?

כן. ראשית, הסעות זה מרכיב מאוד נכבד. אנחנו משלמים פה 47 אלף שקלים רק על הסעות מוסדרות לכפרים.

ברשותך, איך מגיע לפה הפיליפיני שאתה שוכר לו דירה?

אנחנו שוכרים לו דירה בקרבת המלון.

אין בעיה אבל איך הוא מגיע? זה 27 בתים ולא כולם נמצאים מעבר לכביש. הם פזורים בעיר, יכול להיות שהם למעלה ויכול להיות שהם בפאתי העיר.

כן אבל זה לא כמו לבוא מטורעאן או מכפר כנא.

אין בעיה. תספר לי איך הם מגיעים.

איך הם מגיעים? רובם ככולם גרים פה בעיר בקרבת מקום.

ואיך הם מגיעים?

מגיעים בכוחות עצמם עם חופשי חודשי שעולה 96 שקלים או 100 שקלים.

כי מהבדיקות שאני עשיתי, אתם מסיעים להם גם עם אמצעי הגעה לפה.

זה תלוי איפה, בים המלח כן. יש כל מיני.

לא, גם בצפון.

זה תלוי אזורים.

אני עשיתי קצת שיעורי בית.

איפה בצפון? פה אצלנו בעיר, אתה מקבל כרטיס חודשי, אם אתה בכלל צריך את זה.

אבל מקבל.

100 שקלים.

100 שקלים.

לא משנה, מקבל?

כן.

כן.

או-קיי אז אתה אומר שרכיב ההסעות קיים גם פה וגם פה רק שפה הוא קצת יותר מורכב.

הרבה יותר.

או-קיי, באיזה היקפים?

זה בהיקפים שרק פה בטבריה לכפרים מסביבה, עלות ההסעות עולה לנו כ-60 אלף שקלים.

יותר.

יותר מ-60, 65 אלף שקלים.

אמרת 47.

מקודם אמרת 47, נכון.

זה כל ארבעת המלונות?

על ארבעת המלונות.

מה פתאום, רק הקלאב זה 60 אלף.

יש כימות של זה לשעת עבודה לעובד? זה יהיה המבחן.

תכף. משה, טיפה.

באתי לשאול אבל שאלת את מה שרציתי לשאול אז שתקתי.

אני צריך לדעת איך אנחנו מייצרים מדד אקוויוולנטי, זה מה שאני צריך לדעת. אני מתחייב בפניכם שאני עובר את התהליך הזה למענך בשני היבטים. קודם כול, כדי שנחשוב מחוץ לקופסא איך אנחנו מגייסים עובדים ישראלים.

בנוסף, אם נתרשם שאתם באמת עושים את כל מה שנדרש כדי לקלוט ישראלים, לכל הפחות בהשוואה אקוויוולנטית לזרים וזה לא תופס אז אני אפעל גם כדי לסייע לכם לקלוט יותר זרים וגם בפחות כסף. אני צריך לראות ניסיון כן ואמיתי. זהו, זה מה שאני צריך, לא משהו אחר.

חבר הכנסת רביבו, ברשותך - - -

לא אבל תאפשרי להם לענות לי.

בסדר אבל אני כן רוצה להגיד דבר כי לאורך השנים, בהקשר של עובדים זרים, אגף תקציבים היה מאוד ברור בזה שהוא לא רוצה להקצות עובדים זרים כי יש אבטלה. אני מדברת איתך על שנים אחורה ויש אבטלה במדינת ישראל, גם בסוף הנתונים הם מאוד נמוכים.

באג'נדה של אגף תקציבים הם לא ראו לנכון לקצות עובדים זרים לענף בעוד יש אבטלה בקרב ישראלים ודיברנו על זה גם בוועדה שלך. לכן, יחד עם רשות - - -

שירות התעסוקה.

שירות התעסוקה, סליחה. נקש מול הפנים שלי.

חלק משם נמצא גם אצלם, זה בסדר.

יחד עם שירות התעסוקה, נעשו לאורך השנים הרבה מאוד - - -

אני צריך לדעת על השנים האלה.

תיתן לי, אני אעביר לך נייר עם כל הנתונים.

תודה רבה, כבר התקדמנו.

זה הכול.

אני רוצה לספר לכם מקרה. הגיע אלי ענף הקמעונות. הגיעו אלי מעסיקים שהראו לי איזה אימפריות הם בנו שהפכו להיות מקום מושבם של קורי העכביש. אלו היו אימפריות ענקיות בעשרות רבות של מיליונים, לא מיליון, חמש או עשר.

שאלתי אותם "למה אתם לא פותחים?" והם אמרו לי "כי אין לנו עובדים ואנחנו רוצים עובדים זרים", אמרתי להם "תחלמו". למה, מה קרה? לאן התקדמנו שאנחנו נדיר עוד אוכלוסיות? הם עשו לי סיור ואז פגישות עבודה. אני שאלתי "מה אתה מוכן לתת לעובד ישראלי?"

בעל רשת אמר לי "מעבר לשכר השעתי, אני קניתי חברת הסעות. היום יש לי חברת הסעות בחברה כדי שאף אחד לא ישחק איתי עם טיב וזמינות הרכב. יש לי חברת הסעות עם מוסך פרטי שלי ויש לי רכבים צמודים לכל מקום ומכל מקום. כל עובד שלי מקבל תמרצים ובונוסים", כמו שאתם אומרים "ואני מוכן לממן תואר ראשון בכל נושא שהם רוצים על חשבוני, 100%. אבל זה לא הכול".

אני שאלתי אם יש עוד משהו והוא אמר לי "כן. אני נותן להם הקצאת שעות לימודים, גם כאילו הם עובדים". אמרתי לו שזה כבר הופך להיות הוגן והוא אמר "עוד לא מיציתי. יש לי מעסים קבועים שהם עובדים של החברה והם עוברים עם מיטות עיסוי בין סניף לסניף ואוי ואבוי אם עובד לא מפנה מעצמו 40 דקות כדי שיעשו לו רפלקסולוגיה ועיסוי.'"

אפשר לעבוד אצלו?

צריך גם חדר כושר.

כמו בכנסת.

ממש. הוא אמר לי "זה לא הכול. יש לי יועץ נישואים בחברה. הוא עובר, אם מישהו נמצא במתיחות", שאלתי אותי "באמת?" והוא אמר "כן, יש לי גם משכין שלום בית שעובר בין אנשים ואני לא מצליח לקלוט ישראלים. מה שאמרתי לך זה פנטזיה, כן? זה לא ממלא את כל מה שאני מציע. אתה מוזמן להגיע לחדר עובדים לראות איזה פלאיירים באיזה גדלים אני מדפיס ומפרסם שרק יבואו. כל מה שאמרתי לך והרבה מעבר לזה כתוב ואין".

אז למה לא מגיעים בכל זאת?

אמרתי לו "אם זה באמת עובד ככה אז אם יש מישהו שזכאי לעובד זר, זה אתה". אני מבין, צריך להקל גם אליכם.

אגב, אנחנו גם מציעים תואר ראשון באילת.

מעולה, שנייה. אנחנו לא באילת עכשיו, נכון?

לא, ברור שלא אבל יש מגוון של אפשרויות.

כשפניתם אלי עם אתגרים בראי המלחמה, הייתי ועודני קשוב בלי שום פקפוק ובלי שום שאלה על לנייד, להקל ולהוזיל אבל לצד זאת, אני באמת רוצה לוודא קודם כול, בגלל שזו היא הגישה והאמונה שלי. דבר שני, עם הכלים שאני מקבל מכם אני הולך להתנהל מול אגף התקציבים.

נכון.

בסופו של יום, יש רפרנטים שיושבים על הברומטר ואני צריך לדעת עם איזה נשק אני מצייד את עצמי באמצעותכם. אני מבקש מכם גם כדי שהמצפון של כולנו יהיה שלם ושנדע שקודם כול דאגנו לבני ארצנו.

תגידו מה אנחנו עושים כדי לתעדף את בני ארצנו ואם לא הצלחנו אז נפנה במקביל לזה ונתקדם. בזמן שדיברתם עלו לי כבר כמה רעיונות גם לעניין ניוד אזורי, גם לעניין ניוד רשתי וגם לעניין הטלת סנקציות למי שמפר. אני חושב תוך כדי ואני אדם את זה אבל זה במקביל, זה לא מחליף את זה. בסדר?

נכון אבל חשוב שאתה תדע שהגענו לנקודת הזמן הזו שבה יש הקצאה של 2,000 פלסטינים ו-2,000 פיליפינים בכל רחבי הארץ מלבד אילת, אחרי שנים ארוכות ורבות בהן הענף עבד יחד עם משרד האוצר ובפרט אגף תקציבים ויחד עם לשכת התעסוקה במטרה לנסות לגייס ישראלים. האמן לי שבסופו של דבר - - -

כן אבל אז אני לא הייתי, סיון.

אין בעיה, גם אני מספרת לך. גם אני לא הייתי.

היום אני לומד איתכם ביחד.

אין בעיה. בגלל זה אני אומרת – ויושבים פה רשות האוכלוסין – שהחובה שלנו לעובד הזר אל מול העובד הישראלי ברמת השכר, זה אותן חובות. מהנהל של כל המחוז יושב ומספר לך שלעובדים ישראלים יש עוד אקסטרה על אקסטרה במטרה לייצר להם גם אופק תעסוקתי.

ברור שההעדפה שלנו זה שזה יהיה הקהל.

חברים, תקשיבו.

אני אמרתי לך שאנחנו פתחנו עכשיו את מלון כנען.

אבל בכל זאת, למה הם לא מגיעים?

הם לא רוצים לעבוד בניקיון וחדרנות.

בואו ננעל את תת-הסוגיה הזאת.

כן, אני גם מאוד רוצה שתקשיב לשאר המלונאים - - -

חד-משמעית.

כי אנחנו לא תכללנו את זה לישיבה הזאת.

בעיני זה שגוי כי אני מדבר באופן רוחבי על כלל הענף ולא רשתי.

אין לי ספק אבל יש לנו ישיבה בסוף היום ולשם זימנתי את כולם.

אין בעיה אבל הישיבה בסוף היום אמורה לסכם את הסיור והדיון. אני לא מתחיל מהסוף אני מתחיל מההתחלה אבל הכול בסדר, אני אורח שלכם ואתם תחליטו. אם נצטרך לפתוח את זה שם, נפתח את זה גם שם.

מה שתרצה.

מה שאני מבקש מכם זה שתייצרו לי איזשהו גאנט גיוס, תייצרו לי איזשהו מדד השוואה בין סיוג ישראלי לזר, תכינו בבקשה תוכנית לגיוס ישראלים ותציגו לנו תוכנית מסודרת שאתם מתכוונים להציג, לגייס באמצעותה ולעבוד עם שירות התעסוקה.

עכשיו אני אשאל אתכם עוד שאלה והיא לא מגיעה משום מקום. מה עשיתם כדי לשדל מפונים לעבוד ברשת, גם מבית מלון אחד לבית מלון אחר. זאת אומרת, מי שמפונה לפה אז שיעבוד בבית מלון אחר של הרשת ולהפך, לעשות הצרחות. עשיתם משהו עם זה?

לא הבנתי את השאלה. אפשר לחזור?

אני אשאל עוד פעם.

אני חייבת לומר שברמה הרוחבית, בשיא אירחנו 130 אלף מפונים. בשום שלב לא הייתה תשתית להציע לאותם מפונים עקורים מבתיהם, לבוא לנקות ולסדר - - -

למה?

אולי יש כאלה שמעוניינים בזה.

קודם כול, זה לאו דווקא לנקות.

אבל אנחנו מדברים רק על עבודת הניקיון והחדרנות, אנחנו לא מדברים על שאר התפקידים עכשיו בנקודת הזמן הזאת.

אבל חצרנות, סטיוארטים וכן הלאה, למה לא? וגם למה לא חדרנות וניקיון? לא הבנתי.

קודם כול, כי אתה אף פעם לא יודע לכמה זמן הם מגיעים.

לכל הפחות לזמן שהם נמצאים.

זה היה פרק זמן ארוך, לא?

לכל הפחות. הרי, יש החלטות ממשלה לכל הפחות לפרק הזמן שהם נמצאים.

אני אספר לך שהיה איזשהו מקרה בודד שבו הציעו והאדם נעלב עד עמקי נשמתו מכך שרוצים שהוא ינקה ויסדר.

אז אני אסביר.

כולם פחדו מזה ובצדק. אנחנו לא הוצאנו שום הוראה גורפת בעניין הזה אבל אמרנו "חבר'ה, הם אורחים שלנו. אנחנו מקבלים כסף מהמדינה בעבור השהייה שלהם".

טוב.

אני אומרת לך שהאלמנט של העלבון היה מועד לפורענות.

קודם כול, היו לי כאלה בפלאזה נתניה.

היו?

היו לך כאלה שהעסקתם?

לא במשק, היה לי שוטף כלים אחד והיה לי עובד אחזקה אחד.

זה מעט.

והם נעלבו?

שניהם מקריית שמונה.

והם נעלבו?

לא, הם בחרו לנצל את הזמן שלהם ככה אבל רוב הקהל פה לא נענה לדברים כאלה.

אני רוצה לספר לכם משהו. מי שיודע מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, רוב שעות היממה הייתי בבסיס שורה ובסוף חודש אוקטובר 2023, המקום הראשון שיצאתי אליו כעבודה פרלמנטרית היה לבתי מלון. זה היה בתל אביב ואני שאלתי את השאלה הזאת.

סוף אוקטובר?

סוף אוקטובר 2023, אולי תחילת נובמבר.

הקודמת שלך הייתה, דניאל?

יעל דניאל.

אותה פגשנו.

הייתה קודמתך בתפקיד.

זה היה בדן פנורמה?

גם.

אני זוכרת, כן.

נכון.

היו שלושה מלונות.

היינו גם בדן פנורמה.

גם ברויאל ביץ'.

באותו יום אני הגעתי לדן פנורמה שלוש פעמים. הסיור הסתיים, חזרתי, נסעתי לפגישה עם שגרירת תאילנד, סיימתי את הפגישה וחזרתי בלילה עוד פעם למלון. היו לי תובנות ואמרתי שאני רוצה למצות כי עוד לא סיימתי.

שאלתי את השאלה הזאת, ענו לי את התשובה הזאת ואז עשיתי סיור עצמאי ושאלתי אנשים "מה אתם עושים?". אז באותו סיור ביטאתי את גישתי שמעבר לעלות המטורפת למדינה, פינוי המשפחות לבתי המלון זה מתכון מדהים להרס משפחות.

אני המלצתי לפנות לבתים ולעשות את זה במנגנון מעט שונה מכפי שנהוג היום אבל זה צעד מבורך לחלוטין. בעיניי, משפחות הגיעו לבתי מלון כי בתודעה, בית מלון זה אירוח, בילוי ונופש וזה לא. זה הופך להיות סיר לחץ ואני יודע שדברי – או לפחות, אני מניח – נרשמו בפרוטוקול כי כבר באותו יום לא הסתרתי את עמדתי.

לחלק מהאנשים זה גם לא התאים, הם אמרו "תעזוב אותנו, תיתן לנו להישאר". הם לא הבינו את הסכנה שטמונה בזה. לגופו של עניין, שאלתי "חבר'ה, היה מעניין אתכם לעבוד?" ואמרו לי "בטח. אנחנו כבר תולשים את השערות. אנחנו רוצים לעבוד ולהרוויח פעמיים כי נממש את הזמן".

יכול להיות שלא מתאים לבן אדם לעבוד במקום שבו השכן שלו נמצא איתו אבל אין בעיה, זאת רשת אז אתה תעבוד במלון ההוא ומי שמתארח שם יעבוד במלון הזה. אלה אזורים אחרים ואוכלוסיות אחרות אז ניתן לממש את זה וזה גם מוריד לחץ והיסטריה וגם יעיל. זו היא גישתי והיא לא חייבת להתקבל אבל אני רק רוצה לראות מה הניסיון הכן והאמיתי שהרשתות והמעסיקים עושים ואת המנגנונים שהם מפעילים כדי להשתמש בכוח האדם המקומי.

אגיד לך אחרת, גישתך מבורכת אבל בתפיסתי ועל פי ניסוני בשנה האחרונה, היא לא רלוונטית למציאות. אם אדם רוצה לעבוד והוא נמצא כרגע במלון ברשת פתאל, דן, ישרוטל, בראון או כל רשת - - - הם יצרו כאלה מערכות יחסים עם המלונות שאם מישהו היה רוצה לעבוד והיא בא ואומר "רוצה אני" אז הם היו חוטפים אותו בשנייה.

לא "רוצה אני" אלא בלוח המודעות לכתוב "אורחים יקרים, אם מישהו מעוניין למצוא תעסוקה שבה הוא ירוויח כסף וגם - - -".

זה סיכון מאוד גדול עבור המלון.

לא, לא. בלוח המודעות זה לא אישי ולא פרטני אז אף אחד לא יכול להיפגע.

אני צריך לומר דבר קטן. צריך לזכור שהאנשים שפונו המשיכו לקבל דמי אבטלה וחלף אבטלה לאחר מכן.

נכון.

כן.

זאת אומרת, יש עניין עם כך שכאשר הוא מתחיל לעבוד אז הוא מפסיק לקבל את הקצבה.

ברור, זה לא היה משתלם לו.

זה מאוד נכון.

אם הם יגידו שהם מעוניינים, אנחנו ניצור מנגנון בכנסת שבו יהיה לו יחס של אחד וחצי.

אף אחד לא יוותר על אבטלה בשביל ללכת להחליף מצעים.

חבר'ה, עוד פעם. תקשיבו.

לא, אבל יש פה הצעה.

אם זה היה משתלם אז בוודאי שכן.

אני אומר לכם שבן אדם שמקבל אבטלה כי הוא מפונה מקבל 8,000 שקלים, הוא לא ילך לעבוד ב-8,000 אלא אם כן הוא גרופי של עבודה ובשבילו לשבת זה בטלה. אם יגידו לו "לך לעבוד, אתה לא תקבל 8,000 אלא תקבל 5,000 ופה תקבל עוד 8,000" אז הוא לוקח אחד וחצי.

זה בוודאי היה עובד.

והוא העסיק את עצמו.

זה התמריץ.

מי יביא את הכסף?

אל תשכחו שהיו שם צעירים שהם לא ראשי משפחות וההכנסה הייתה יכולה לסייע למשפחה. היה אפשר לייצור מנגנונים.

בסדר, הוא מדבר על התקופה של ההתחלה. זה לא - - -

כל מה שאני מנסה לראות זה עד כמה קיימת יצירתיות בקליטת עובדים, בסדר?

נמשיך את זה בסוף היום, אדוני.

או-קיי. אנחנו נמשיך את זה בסוף היום, ברשותכם.

אנחנו נמשיך אבל אני כן רוצה שאנחנו נעשה סיור קצר בתוך המלון.

כן, ברור. בשביל זה אנחנו פה.




(סיור במלון יו בוטיק כנרת )

אנחנו נמצאים במלון יו בוטיק כנרת. כמו שאמרתי, מלון יו בוטיק כנרת זה מלון עם 60 חדרים בסך הכול אבל אלה חדרי יוקרה. היתרונות של המלון הזה הם חוף פרטי וחנייה. כמה זה שזה נשמע טריוויאלי לטבריה שתהיה חניה כי זה לא מרכז תל אביב או חוף פרטי, שזה הכי לגיטימי לטבריה, זה מצרך די נדיר בעיר. זאת גם סוגייה שאפשר להעלות אותה בהיבט אחר, לא של העובדים הזרים.

היתרון של המלון הזה הוא שהוא באמת נותן יוקרה על המים, לחופשה שקטה עם אווירה אחרת. ראיתם גם את חדר האוכל שהוא קטן ואישי וזה מלון מיוחד. עם זאת, יש לנו גם מלונות אחרים בטבריה שהם מלונות יותר גדולים.

יש את פלאזה טבריה שהוא מלון מאוד ותיק בן כמעט בן 40 שנה, יש את קלאב טבריה שהוא המלון הכי גדול בצפון וגם יש לו עוד ייחוד וזה שהוא המלון היחיד בטבריה או בכלל צפונה מים המלח, שנותן מתכונת של הכול כלול. הוא מאגד את שני הדברים האלה ביחד וזה נותן לו יתרון יחסי. למי שמכיר אותו מהעבר, זה נהר הירדן שכבר הרבה שנים בידיים של פתאל.

המלון הנוסף זה המלון שפה מולנו וזה מלון לאונרדו טבריה שהוא מלון יותר בסיסי והוא בעיקר לתיירות צנועה יותר, צליינים ומשפחות של ישראליים. הוא עדיין נותן שירות טוב והחדרים בו עדיין צריכים להיות נקיים ומבריקים, גם אם זה ברמה פחות אקסקלוסיבית.

בגלל שהחדרים הם יחסית גדולים במלון כזה – ראיתם את חדר האמבטיה – אנחנו נותנים לכל חדרן פחות חדרים לנקות. במלון שבו החדרים קטנים יותר או שהריהוט בהם הוא יותר מצומצם אז אפשר לתת מעט יותר.

לשאלתך, מה אנחנו עושים לא מסתכם תמיד רק בכסף. מעבר לכל הנושא של הכסף שיש, ויש הרבה, גם התקנים ירדו כל הזמן עם השנים. אם פעם היו עושים 14 חדרים או 13 חדרים אז היום עושים תשעה ושמונה ואפילו כשעושים תשעה או שמונה אז יש בונוס יומי שלא היה פעם על זה שהצלחת לעשות תשעה מפני שהיום כוח האדם הוא פחות מקצועי.

נמצאת פה מנהלת משק שכבר כמעט 30 שנה אצלנו. היא ניהלה את נהר הירדן עוד כשקראו לו נהר הירדן, זאת רינה שדיברת איתה בכניסה. אם פעם כדי לנקות 400 חדרים, היה לה בתקן 30 חדרנים אז היום עם איכות כוח האדם שיש, כדי לנקות 400 חדרים צריך לפעמים גם 50 חדרנים כי הם לא מסוגלים לעשות אפילו שמונה או שבעה חדרים.

זה אותו הספק גם לעובדים הזרים?

הפיליפינים דווקא מגיעים מקצועיים. עוד הפעם, הם מקצועיים אבל לא לקהל הישראלי וזאת גם סוגיה. אם אני מארח פה עכשיו זוג תיירים אז סביר להניח שבפח הזבל יהיה איזשהו נייר קטן מקופל שהם השתמשו בו, יהיו שתי מגבות שהם השתמשו בהם ופחות או יותר יהיה צריך לשטוף ולנקות את החדר והכול בסדר.

אם אני בא לחדר אחרי שהתארחו בו משפחה של ישראלים עם שני ילדים אז זה יכול להיות שכל - - - אני סתם מגזים. הם לא כל כך בנויים לקהל של הישראלים ולוקח להם הרבה זמן להתרגל ולהבין את עצמם. דבר נוסף, זה שאם אני מארח חדר של ישראליים אז לוקח לי משהו כמו 40 דקות לנקות חדר ואם אני מארח חדר של תיירים אז לוקח לי 20 דקות לנקות חדר וזאת גם סוגייה שצריך לקחת אותה בחשבון.

יכול להיות שחלק מהקושי דווקא של הפיליפינים היה בפער המנטלי בינם לבין הקהל למרות שבסופו של דבר, הם השתלבו. אלה שנמצאים השתלבו מאוד יפה והם עובדים מאוד טוב. המטרה העיקרית שלנו היא כמובן, שזה יהיה צוות מקומי כי זה הרבה יותר פשוט, הם מכירים את המנטליות ואנחנו יכולים לייצר התמדה ושהם יעבדו גם שלוש, חמש או שבע שנים בעוד שפה, אלו עובדים שהם תמיד זמניים.

הקושי העיקרי שצריך לטפל בו זה שבכל רגע נתון הם יכולים לקום, לקחת את הרגליים וללכת, לא משנה כמה אנחנו נשקיע. זה משאיר אותנו בבעיה מאוד רצינית. כל מה שעשינו בשנים האחרונות כדי להביא קהל מקומי - - -

נתתי את הדוגמה של כנען, שפתחנו מלון חדש ונתנו אלף אפשרויות לעבוד במלון, בלי שבת, בלי כל דבר – יש לי אפס עובדים ישראלים במשק בית בכנען.

עדיין לא מגיעים?

אפס עגול.

כמה ערבים מועסקים מהאזור?

תבינו, זה מלון בלי ילדים אז יחסית למלון כזה, נורא קל לעבוד בו.

ביקשו עובדים זרים בכנען?

הם לא יכלו לבקש.

בוודאי אבל לא יכלנו לקבל כי לא הספקנו להשלים את הנושא של רישיון העסק לפני המלחמה ואז זה נסגר וכרגע לא מוכנים לתת לנו.

מי לא מוכן לתת לכם?

למה לא מוכנים?

כי אין.

אין הקצאה.

אין הקצאה כרגע.

חסרים עובדים זרים.

נקש, תורך.

אני אספר על כל התהליך. כרגע אנחנו בשיח עם משרד התיירות. הייתה סוגייה שהיה צריך לפתור בנוהל בהיבט של ניוד עובדים זרים, שיוכלו לעבוד גם באילת מכיוון שאנחנו יודעים שכרגע יש באילת את 2,500 הירדנים וזה מה שנקרא "צבוע" וסגור. אנחנו לא רוצים שזה ייפגע כי הפרויקט הזה של ישראל וירדן שבו עובדים עם המלונות - - -

לא, זה אילת.

את זה אנחנו מכירים.

התחלתי להגיד שהעיכוב הקל שהיה לנו עם משרד התיירות הוא בין היתר מהסיבה הזאת. הם ביקשו מאיתנו שנאפשר להעסיק עובדים זרים או לקבל עובדים זרים גם במלונות באילת כי עד עכשיו הייתה מניעה מכיוון שהירדנים עבדו שם. אנחנו מחכים לכל חוות הדעת של כל המשרדים, תיירות, משרד החוץ, המל"ל וגם שתפ"א צריכים להעביר.

אבל זה בא על חשבון המכסה של כלל ישראל או שזה בנוסף?

לא. כן, מתוך המכסה של כלל ישראל, לא על חשבון הירדנים.

מתוך המכסה.

המכסה של 2,500 הירדנים נשארת ככה.

הירדנים בנפרד.

ברגע שנסיים את התהליך הזה – אני מקווה שזה יהיה בימים הקרובים – אז אנחנו נודיע למשרד התיירות ונפרסם את הנוהל שלנו באתר, כמובן ואז יתחיל תהליך ההקצאה שבו משרד התיירות מוציא קול קורא למלונאים ואומר להם שיש מכסה של איקס עובדים, תגידו בקשות.

הם יקבלו את הבקשות, יעשו את התחשיב, יעבירו לנו ברשות האוכלוסין את ההמלצה שלהם לכמה הם רוצים שניתן לכל מלון, אנחנו נפתח את הטופס שלנו, המלונות יגישו בקשות להיתרים ובהתאם להמלצה של משרד התיירות, אנחנו ניתן את ההיתרים למלונות ואז יתחיל השלב השני של הזמנת העובדים. כרגע, זה מסרי לנקה ובמקביל, אנחנו מנסים לפעול מול הפיליפינים כדי להסיר את אזהרת המסע ושגם הפיליפינים יחזרו. אלו שני הערוצים שאנחנו עובדים עליהם במקביל.

נחתם הסכם בילטרלי עם סרי לנקה?

כן.

מתי?

לפני מספר חודשים.

בספטמבר.

בספטמבר.

15 בספטמבר.

כמה עובדים?

יחד עם התעשייה? זה אותו הסכם?

מקביל.

זה הסדר יישום שונה.

מקביל אבל - - -

לא, זה על בסיס הסכם שהיה.

זאת אומרת, הם יכולים להביא מהפיליפינים ומסרי לנקה?

יש לנו הסכם בילטרלי כולל עם סרי לנקה ואנחנו עושים הסדר יישום לכל ענף, עשינו למלונאות, עשינו לתעשייה ואנחנו עושים לעוד ענפים עם סרי לנקה.

אז עכשיו זה תקוע במשרד התיירות?

על כמה עובדים מדובר?

זה לא תקוע, אנחנו בתהליכים ביחד איתם.

זה 300 עובדים?

נפרסם את הנוהל ונמשיך.

לא, 300 זה הפיליפינים.

לא, שנייה. בואו נעשה הבהרה גם בעניין הזה כי גם את זה כתבתי לי. לא נתתם לי לדבר בשולחן אבל אני אדבר פה. זה לא 300 לפיליפינים.

המכסה הכללית היא 6,800, זה מה שוועדת מנכ"לים קבעה לענף התיירות ובתוכם 2,500 ירדנים באילת, 300 עובדים פלסטינים במזרח ירושלים, יש עוד כמה מאות פלסטינים מוחרגים – משהו כמו 400 או 500 – וכל היתר זה עובדים זרים. אנחנו לא צובעים לפי פיליפינים או סרי לנקה, זה עובדים זרים.

זה 4,000.

בסביבות 4,000. אם הפיליפינים היו פתוחים אז היינו מביאים פיליפינים ובגלל שהם סגורים אז עשינו הסדר יישום נוסף עם סרי לנקה וברגע שהפיליפינים ייפתחו אז תוכלו להביא גם משם וגם משם. זה לבחירת בית המלון, מבחינתנו זה לא משנה. יש לנו שני הסדרי יישום ואנחנו ניישם אותם איפה שאפשר להביא עובדים. זאת התמונה הכללית של הענף הזה.

מתי יגיעו לפה העובדים הראשונים מסרי לנקה?

מתי אתה צופה את זה?

אני אומר שברגע שנסיים את כל התהליך של הנוהל, אני מעריך שהקצאות זה משהו שייקח שבועות בודדים, לא הרבה ואז נפתח את הגשת הבקשות וזה כבר תלוי גם בצד השני ובחתימה על ההסכם עבודה בין בית המלון לעובד הזר –מסרי לנקה או מהפיליפינים – אבל זה התהליך, פחות או יותר.

הבעיה היא שמהרגע שיוצא אותו קול קורא יש סדר גודל של 30 יום עד שהמלונות מחזירים - - -

משרד התיירות אמרו שהם יקצרו את הזמנים, נקווה. הם לא פה.

אז נותר לנו רק להתפלל כי אפריל זה מעבר לפינה. אם אנחנו רוצים שבאפריל המלונות יוכלו להרים את הראש ולארח תיירים ישראליים - - -

תרחיב על מנגנון גיוס העובדים מסרי לנקה.

ידוע, מוכן ויפורסם בנוהל.

זה ידוע. זה אותו מנגנון כמו הפיליפינים.

אין בעיה. כן, זה אותו דבר.

אלו מלונות שכבר יש להם מכסה והם בקיאים בתהליך.

הם בקיאים בתהליך, יודעים לעבוד ויודעים לעבוד איתנו.

כאמור, ברגע שרשויות הממשלה יסיימו את התהליך וזה יצא - - -

אי-אפשר לעבוד במקביל ולעכב את זה עד סיום השלמת התהליך שלכם?

לא, זה לא תהליך אצלנו. ברגע שאנחנו מסיימים את הנוהל, אנחנו מפרסמים אותו ויוצאים לדרך.

המלונות כבר ערוכים לזה? הפצתם את זה?

אם הוא רוצה עכשיו לחזור למשרד שלו ולהגיש בקשה מקוונת, היא עדיין לא תאושר כי עוד לא סיימתם לפרסם את הנוהל.

הם לפחות יודעים על הכוונה הזאת?

אבל הוא לא יודע כמה להגיש לי כי הוא צריך לקבל המלצה ממשרד התיירות.

הוא אומר שמשרד התיירות הולכים לצמצם את הזמן.

אז שהוא יגיש ואתה תתאים לו את זה בהתאם להמלצת משרד התיירות.

אבל כמה הוא יגיש? הוא צריך לשלם אגרה, על כמה הוא ישלם? הוא חייב את ההמלצה של משרד התיירות.

כן אבל אם הם יבקשו מהר אז גם העובדים יגיעו יותר מהר.

ביקשנו מהר מלפני ספטמבר - - - באופן עגום, סליחה.

כן העלנו בקשה, אני באופן אישי. כבר למעלה מחצי שנה, יש עובדים זרים שנפלטו מענפים אחרים והם נמצאים כאן בישראל.

אני אתייחס לזה בישיבת הסיכום.

מעולה כי זאת סוגייה מאוד חשובה, גם נקש על זה וגם משרד התיירות על זה. הם מאוד חיוביים אבל רק צריך שזה יקרה כי עוד חודשיים אנחנו בפסח ואם לא יהיו לנו עובדים אז אבוי לנו, באמת.

חודשיים זה לא מספיק, אנחנו צריכים להכשיר אותם.

בסדר, זה תוך כדי.

תוך כדי תנועה.

זה גם לוקח זמן.

כמה זמן זה לוקח להכשיר אותם?

כשאתם מדברים על עובד שננטש אז תוך כמה זמן אתם מקבלים אישור על כך שהוא נגרע מהמצבה שלכם?

אני לא יודע לענות על זה, צריך לבדוק את זה עם עמי.

יש לנו פה כוח אדם?

תוך שבועיים.

לא, אני אסביר.

יש לו שלושה חודשים.

הם מגישים דיווח על תנועה כל תנועת עובד, בין אם העובד עזב, התפטר, פוטר או נטש. הסיבה לא משנה, הם מדווחים לנו על זה ואנחנו קולטים את זה באופן מיידי. מתי הוא נגרע להם ממכסת ההיתר שלהם? רק כאשר הוא שובץ למלון אחר או יצא מישראל.

ואם הוא לא שובץ?

אם לא אז הוא יושב עליהם שלוש שנים, כמו כל הענפים.

אם לא אז הוא נשאר להם במכסה.

זה בדיוק זה, אין לנו איך לדעת את זה.

זה נורא ואיום.

זה ככה בכל הענפים.

או-קיי, עד שאנחנו מתכנסים לישיבת המשך אני מבקש שתוציאו לי את הנתון של כמה עובדים זרים בענף המלונאות, דווחו על ידי המעסיקים כנוטשים וכמה מתוכם עדיין רשומים במכסות שלהם היום. זאת אומרת, הם לא נקלטו ולא יצאו.

גם את זה כתבתי לעצמי להגיד בהצהרה. כמו שאמרה סיון ובצדק, הענף הזה הוא אחד הענפים הכי מסודרים שיש לנו במשק.

נכון.

הם מהמעסיקים המסודרים שיש לנו. אני אומר את זה באמת ולא בפעם הראשונה, סיון עדה לעניין הזה. זה ענף מסודר ואנחנו גאים על איך שהדברים מתנהלים בענף המלונאות ולראיה גם המספרים. אם אני מסתכל על המספרים אז מתוך 1,526 עובדים שיש פה, רק 17 מדווחים כלא חוקיים.

יפה. זה מעט.

זה בודדים.

זאת אומרת שהם לא נמצאים אצל המעסיק, לא נקלטו אצל מעסיק אחר באופן חוקי ולא יצאו.

נכון.

זאת אומרת, נמצאים פה בארץ 17 עובדים?

נכון.

מה הסיבה?

אני קונה את האחוז הזה בכל הענפים.

ברור.

בואו נמשיך בסיור.

(סיור במלון נבל דוד, חלק ראשון)

אני איתי אשל, אני מנהל את מלונות נבל דוד ונמצא איתנו מר שמוליק סמדג'ה שהוא הבעלים של רשת מלונות נבל דוד. ברוכים הבאים למלון נבל דוד גליל. המלון ממוקם ממש בצפון הכנרת ואין יותר צפונית ממנו.

כמו שאתם רואים, ישר ממולנו בסוף הכנרת זה סוף צמח. הבליטה הזאת זה המפעלים של חוף צמח ומשמאלנו יש כמעט את כל רמת הגולן, כמובן. אנחנו אמנם לא רואים את החרמון אבל אני חושב שבשלבים מאוחרים יותר של החורף הזה, אנחנו נראה גם קצת שלג.

מאחורינו עוד מעט נראה את אצבע הגליל, צפת, הר מירון, המשך רמת הגולן ואת טבריה, כמובן. זה כל רמת סירין וטבריה. פה בצד הזה, אנחנו רואים את הר ארבל ואם מישהו מכיר את הכפר אז גם ואדי חמם.

הנה, הם מהר ארבל.

אתם מארבל, ברוכים הבאים. הם ממושב ארבל. בכל הבקעה של קרני חיטין יש שלושה מושבים, מושב ארבל, מושב זיתים ומושב נוסף ששכחתי את שמו. זה איפה שאנחנו ממוקמים פחות או יותר.

כמה מלונות יש לכם ברשת ואיפה?

בינתיים, שניים. יש את המלון בגליל, יש לנו את מלון רמדה נתניה ובעתיד יהיה לנו גם מלון שהוא פחות או יותר אותו הדבר גם בירושלים. אני מקווה שהיד עוד נטויה ואנחנו נמשיך להתפתח בענף.

אנחנו ביקרנו גם במלון רמדה, שם יש מפונים עד היום. מתחילת המלחמה הם התגייסו ופתחו את שעריהם. זה אחד מהמלונות שבאמת נשארו יציבים גם במובן של מכסת המפונים.

תספר קצת על המלון הזה ועל איך שהיינו צריכים להגיע לוועדת כספים בשביל להסביר להם את המיקום של המלון כי הם לא הבינו. הם נתנו זכאות למענקים לכל סובב כנרת אבל בגלל שאף אחד לא הכיר את הפנינה הזאת אז היו ממש צריכים לשבת עם מפה אצל רשות המיסים.

בשביל להראות להם איפה אנחנו.

ואז הם אישרו.

אנחנו פתחנו את המלון בערב פסח 2024, בשנה שעברה – גם אני מתבלבל – סגרנו את המלון ב-16 באוקטובר, עם התקדמות הלחימה בלבנון ופתחנו אותו שוב ב-8 בדצמבר 2024. שבוע אחרי שחתמנו על הפסקת האש פתחנו את המלון. זה לקח לנו שבוע ליישר את המלון ולפתוח אותו לאורחים. אני חייב להגיד - - -

מה גרם לכם לפתוח אותו באפריל, בתוך המלחמה?

סיימנו את הבנייה ויש את החזון של מר סמדג'ה שאומר שאנחנו פותחים את המלון בכל מחיר, פותחים ונותנים שירות. המלחמה עוד לא הייתה פה. למרות שהיו לנו קצת רעשים ובומים, המלחמה עוד לא ממש הגיעה אלינו והמלון נפתח.

מאי, יוני, יולי, ואוגוסט היו חודשים נפלאים ובספטמבר, עם התגברות ההפצצות לכיוונינו, התחילה ירדה משמעותית בהזמנות וביטולים – תכף אספר לכם על הביטולים – ובאוקטובר כבר לא יכולנו להחזיק את המלון כי זה כבר היה ממש לא נכון להשאיר אותו פתוח מבחינה פיננסית אז סגרנו את המלון. ההתחייבות שלי למר סמדג'ה הייתה שישר עם חתימת הפסקת האש, אני אפתח את המלון.

אז למעשה, הייתם סגורים במשך שלושה חודשים?

חודשיים וחצי. סליחה, בערך חודשיים. בגלל שאנחנו לא היינו מוכרים בכלל ועוד לא פתחנו את המלון במסיבות וחגיגות, כיאה למצב אז ברשות המיסים לא האמינו לנו שאנחנו נמצאים פה. בסוף הם השתכנעו וקיבלו את הבקשה שלנו לאיזשהם מענקים על הסגירה ועל המלחמה ואני מקווה שבהקדם אנחנו נקבל אותם.

איך המצב עכשיו מבחינת אחוזי תפוסה?

בינואר אנחנו נסיים עם סביבות ה-40% תפוסה, גם בפברואר נסיים עם 40% תפוסה. זה גבולי מינוס ברמת התפעול.

יש כאן גם קצת מפונים שהגיעו?

לפה לא. לפה לא הגיעו מפונים כי פתחנו חצי שנה אחרי תחילת המלחמה.

כמה חדרים יש פה?

תיירים יש?

בסביבות 285.

יש לנו ממש מעט תיירים. הם מגיעים הנה, היום יש לנו קבוצה של עשרה או 15 חדרים של תיירים. אני מקווה מאוד שעם התגברות הטיסות והאמון שאנשים ירגישו בנו - - -

זה יחזור.

תהיה התאוששות, כן. אנחנו מחכים להתאוששות הזאת בנרות.

בכיליון עיינים.

בכיליון עיינים. רק שתגיע כבר ההתאוששות. כן, כבודו?

חבר הכנסת, למה אנחנו פה?

למה אנחנו בצפון הכנרת?

על המיקום. אנחנו בצפון הכנרת כי לי יש כמה חברות ויש לי חברה שמביאה תיירים מכל העולם - - -

צליינים.

צליינים מכל העולם ואנחנו נמצאים במקום - - - זה כפר נחום וזה אחד מהמקומות הקדושים ביותר לעולם הנוצרי. אני חושב שאחרי ירושלים, נצרת ובבית לחם מגיע כפר נחום.

כשבאתי לראש המועצה של סובב כנרת ואמרתי לו שאני רוצה לפתוח כאן מלון אז הוא הסתכל עלי ואמר לי שאני לא נורמלי אבל בעולם הנוצרי זה מקום מאוד אידאלי וחשוב. אנחנו מייצגים גם כמה תחנות טלוויזיה של הכנסיות האוונגליות בכל העולם אז יש לנו כאן גם אולפני טלוויזיה ומשדרים מפה.

מהמלון?

גם מהמלון וגם יש לנו אולפנים בירושלים. אנחנו יוצרים 90% מכל - - -

אוונגליסטים?

כל התוכן האוונגלי שיוצא לעולם בכמה שפות.

אז יש להניח שכאשר התיירות תחזור, המלון הזה יהיה רובו ככולו עם תיירות נכנסת.

חלק וחלק.

אני אגיד לכם את האמת. כשאני התחלתי לבנות את המלון אז הוא היה אמור להיות רק לצליינים ואז הגיעה הקורנה אז התחלתי לעשות שינויים. הקורנה משכה אז הבנתי שהשוק הישראלי הוא מאוד - - - היום אני חושב שזה יהיה 60%, 40% כאשר 60% זה שוק מקומי.

דווקא 60% מקומי?

כן.

אני הייתי מופתע אם הוא היה אומר לי אחרת כי בדרך כלל צליינים הם יותר סגפנים ומדובר פה במתקנים - - -

לא, אני חושב שזאת ראייה לא נכונה.

לא, יש צליינים - - -

אוונגליסטים.

כן אבל לא רק אוונגליסטים יגיעו.

מגיעים הרבה.

המקום פשוט תפס בשוק המקומי ואני לא דמיינתי שזה ילך כל כך טוב.

עם כזאת בנייה וכאלו מתקנים, זה מזמין.

כן, יש כאן פוטנציאל.

נעשה סיור במלון.

כן.

מצטרפת עלינו שגית שהיא מנהלת משאבי האנוש של המלון.

שלום, נעים מאוד. ברוכה הבאה.

בסדר, חברים. נמשיך.

יש עוד שאלות?

בואו נעשה סיור ואנחנו נשמח לשמוע לגבי האתגרים של כוח האדם, כמובן.

בטח.

(סיור במלון נבל דוד, חלק שני)

הכול שילוב, זה הכול מטעים של מנגו וליצ'י. החדרים הם 25 מטרים.

תוכל להגיד את השם לפרוטוקול בבקשה?

אני שי גרינבוים ליפשיץ, סמנכ"ל שיווק ומכירות של הרשת. נעים מאוד. זה 25 מטרים, חלקם עם מרפסות וחלקם בלי מרפסות. יש 44 חדרים עם דלתות מקשרות ובכל החדרים יש ערכות קפה, מכונות קפה וקומקום.

מדהים.

כן, זה פרויקט נפלא. הוא אמר כבר על כל המתקנים שיש? אנחנו מארחים החל מתיירות נכנסת ועד הרבה מאוד כנסים רפואיים, יש פה ספא, יש פה חדר כושר, יש פה מועדון ילדים ויש פה מועדון גמלאים.

יש פה חדרים שמתחברים.

אמרתי, 44. אחרי זה אני שואל את השאלות.

נכון, אני לא הקשבתי ואני אנזף.

אין פה אמבטיות, הכול זה רק מקלחות.

(סיור במלון נבל דוד, חלק שלישי)

כל החדרים שלנו מעוצבים באותו אופן. אפשר להפריד את המיטות ואפשר לחבר אותן. זה בעקרון לזוג ויש חדרים שהם לזוג פלוס ילד. רוב החדרים שלנו הם עם דלתות מקשרות וזאת אומרת שמשפחות יכולות לקחת שני חדרים ואז החופשה שלהם קצת יותר נוחה מאשר שכולם יהיו בחדר אחד.

תראו את המקלחות. רוב החדרים שלנו פונים לנוף המטורף הזה של מטעי המנגו, של הכנרת ושל רמת הגולן. אני אומר לכם שזה נוף פשוט משכר. אפשר לשבת שעות. אני יכול לשבת שעות על המרפסת ולהסתכל על הנוף כי זה משהו מטורף. אלו החדרים ויש לנו גם 18 סוויטות בגדלים שונים.

אפשר להראות סוויטה?

כן, בטח. בשביל זה אנחנו פה.

אתה רוצה להראות את 668?

כן. תכף אנחנו נראה סוויטה וכל הסוויטות מעוצבות באותו אופן. זה הנוף.

(סיור במלון נבל דוד, חלק רביעי)

אני אראה לכם, עוד לא ראיתם את החוץ. אנחנו סיימנו עכשיו סוף שבוע של ריקודי עם. היה כאן מלון שלם, 220 חדרים של רקדנים. אם הייתם מגיעים הנה לפני שעה אז האולם היה נראה שונה לחלוטין. הפכנו אותו טיקטק ואנחנו נכנסים לפסטיבל יידיש. יש לנו פסטיבל יידיש של שניים או שלושה לילות, נדמה לי. איפה שי?

שלושה.

שלושה לילות. אנחנו עכשיו עושים את ההקמה ופורסים כי הערב מתחיל פסטיבל יידיש, מי שמדבר יכול להישאר. זה אולם הכנסים.

בוא נראה להם את האמפי.

את האמפי? האולם הזה מתאים ל-500 אורחים ומפה אנחנו הולכים למשהו שאין לאף מלון אחר.

סיור במלון נבל דוד, חלק חמישי

זה אמפיתיאטרון. אנחנו מתחילים לעשות כאן עכשיו הופעות עם זאפה, אם מישהו מכיר את מועדון זאפה.

כן, בטח.

אין פה הגבלת רעש.

שכנים.

בדיוק. לא, יש.

יש הגבלת רעש?

יש אורחים. אנחנו מתחילים לעשות את זה כאן וזאפה אמרו שאפשר להכניס הנה עד 1,000 אורחים. אני מאמין שאפשר 600-700 בניחותא, על הדשיא, פה ושם. מתחילים לעשות הופעות עם זאפה ובימי חמישי תהיה כאן הופעה, פעם בחודש.

מתי זה מתחיל? אני מזמין.

אני מקווה שאנחנו נתחיל לעשות את זה במרס.

זה רק למלון או בכלל לתושבי טבריה?

לא, לכל האזור.

זה תושבי טבריה בשיתוף עם זאפה?

תושבי טבריה, הקיבוצים, האזורים, צפת, ראש פינה וכולם.

יעמוד כרטיסן מחוץ למלון.

כן, יהיה כרטיסן וניקח כרטיסים כמו שצריך. זה כמו בקיסריה.

גם הופעות לילדים זה דברים שמאוד חסרים לטבריה.

כן.

כשבאים לפה עם ילדים אז הקטע של האטרקציות וההופעות מאוד חסר.

אנחנו יותר מכוונים לזה שיהיה למבוגרים מה לעשות. יהיו גם חבילות ואנחנו נסגור כאן את כל זה.

מי שבסוויטה זוכה להופעה חינם.

יש כאן סוויטה אחת שהיא אותו דבר אבל היא זאת שבאמצע, לא העליונות, אתם רואים לפי העמוד? יש כאן מרפסת מטורפת וענקית ושם זה יהיה ה-VIP. שם יושבים ורואים.

אווה פרון.

(סיכום סיור במלון לייק האוס)

בהמשך לדברים שנאמרו היום ובאמת נאמרו הרבה מאוד דברים והוצפו בעיות מגוון מלונות - - -

אתגרים.

כן, אתגרים. באמת הוצגו מגוון אתגרים של מלונות שונים שלחלקם יש מכסות לעובדים זרים ולחלקם לא, כפי שחווינו עכשיו בנבל דוד שהוא מלון חדש וכפי שטדי סקר הבוקר.

נמצא פה הצוות המלא של התאחדות המלונות, גם הסמנכ"לית שיווק ודוברות שלנו, טלי טננבאום, גם פנינה שהיא הכלכלנית הראשית אצלנו והיא מנהלת את כל ההיבטים של סטטיסטיקה וכלכלה, יובל, ראש המטה שארגנה את היום ואייל הסמנכ"ל משאבי אנוש שלנו ואני אשמח שהוא יעשה רגע הבחנה בין שתי נקודות שדיברת עליהן היום.

חשוב לנו מאוד לדייק אותן כפי שאנחנו רואים אותן כי בסוף, ביום-יום אנחנו מתמודדים עם המלונאים ועם האתגרים שהם צריכים לעבור. חשוב לעשות הבחנה ברורה בין העובד הזר לבין העובד הישראלי גם בעלויות, כפי שציינת ושאלת כי אנחנו באמת רוצים לתת לך את כל המידע שיש ברשותנו.

הנקודה השנייה היא ההיבט של העובדים הזרים כי רב הנסתר על הגלוי במובן של העלויות של העובד הזר ביחס לעלויות של עובדים אחרים. שאלת עכשיו לגבי המכסה של פיליפינים – לדעתי נקש שאל את זה – שהמכסה שלהם לא נוצלה במלואה ב-6 באוקטובר. זה נבע מתוך זה שהיו לך פה 2,000 פלסטינים ועל 2,000 פלסטינים לא נדרשת לשלם את אותן הוצאות אז כבעל עסק וכמלונאי את תמיד תלך למקור שבו אתה צריך - - -

העלות נמוכה.

בדיוק, של העלות הנמוכה. אני מעבירה את הבמה לאייל ואז נעבור בדקה על המצגת וכבודו יסכם.

אייל, סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות. בסופו של דבר, כשאנחנו באים ורוצים לבחון בין שני עובדים, העובד הזר והעובד הישראלי, אצל העובד הזר יש שני דברים נוספים מבחינת עלויות שמושטים מושתים על המעסיק.

דבר ראשון זה האגרות. נכון להיום, האגרות עומדות על כ-12,500. זה כמעט 13 אלף וזה אמור להשתנות במרס. אנחנו מקווים שזה יקרה. אם אני מחלק 12 אלף שקלים ל-12 חודשים אז זאת אומרת תוספת של 1,000 שקלים.

זה בשביל המתמטיקה הפשוטה של כולנו כאן מסביב לשולחן. אנחנו נדייק את כל המספרים וגם נשלח את זה בנייר מסודר. אני מחלק את זה ב-200 שעות ולא ב-182 שזו המסגרת וזה יוצא עוד תוספת של 5 שקלים בגין האגרות. באותה מידה, שכר הדירה של עובד זר עומד פחות או יותר על כ-1,400 שקלים ואפשר לנכות כ-350 על מגורים וחשמל. גם בנושא הזה אמור להיות איזשהו דיון בכנסת בנושא הזה.

אצלנו.

כן. זה גם כן אומר בסופו של דבר עוד כ-1,000 שקלים על כל עובד ועובד. אני מחלק את זה ב-200 וזאת אומרת שאם אנחנו מנסים להשוות תפוחים לתפוחים עד כמה שניתן, גם אלה וגם אלה זכאים לאותם תנאים בהסכם הקיבוצי ועל העובד הזר יש עוד בערך 10 שקלים בנוסף, מבחינת העלויות. כמובן שאנחנו נתעמק ונשלח לכם נייר מדויק בנושא הזה.

בהמשך לזה, טדי בדיוק סיפר את מה שהוא לא הצליח להשלים בישיבה היום בבוקר על מענקי הלימודים שנותנים לעובדים הישראלים. יש לך ממש עכשיו דוגמה.

יש מגוון תמריצים מאוד גדולים. מעבר לכל התמריצים שאנחנו מדברים עליהם, אני נתתי לה פה דוגמה של פקידי קבלה. את דיברת בבוקר על זה שפקיד קבלה זה בעצם איש מקצוע אבל היום, גם פקידי קבלה אין.

לפני פחות מחודש אני עשיתי פרויקט חדש עם האוניברסיטה פה, מכלל כנרת. לקחנו שישה סטודנטים שבחרנו לפרויקט שבו אנחנו משלמים להם שכר לימוד אחרי שנתיים ואחורה תמורת התחייבות לזה שהם לומדים את המקצוע ועובדים אצלנו בכל הימים שהם לא לומדים.

זאת אומרת, שישי, שבת, חמישי וראשון. זאת כמעט משרה מלאה שבה הם מתחייבים לעבוד במשך שנתיים ואז אנחנו משלמים להם שכר הלימוד. כמובן שאחר כך יש גם תוכנית פיתוח, ברגע שהם מסיימים את התואר. אם לא הייתי נותן את ההצעה הזאת הם לא היו באים כי יש להם עבודות במסעדות, בשליחויות ובכל מיני דברים כאלה שהן הרבה יותר זמינות להם, נוחות להם ופחות כובלות אותם מבחינת הלימודים.

כמעט כל מקצוע קשה להשיג פה היום, גם קב"טים. אין היום משוחררי צבא, בוגרי יחידה כזו או אחרת שבאים ורוצים לעבוד בתור קב"טים כמו שהיה פעם?

למה הם לא מעוניינים? מה הסיבה? קב"ט זה דווקא יוקרתי, לא?

יש ויש. סליחה שאני מתפרץ אבל יש קב"טים שהם בודקי תיקים כמו שאת רואה בקניון ומרבית המלונות צריכים בסופו של דבר את הקב"טים מהסוג הזה, זה הקב"ט החפ"ש. אני אומר את זה בזהירות, כולם רוצים את התקנים שבהם אתה צריך להחזיק נשק ויש לך יותר אחריות ולא כל מלון צריך את זה.

כמובן שאם לא צריך את זה אז אנחנו לא רוצים לבוא ולהעמיס את זה על התקורות שקיימות במלון. יש איזושהי הבחנה בעניין הזה. אם אפשר אז ברשותך, אני רוצה - - -

אני רגע אדגיש שלקב"טים יש בונוסים ותמריצים על בסיס חודשי בכל מה שקשור למזוודות ותיקים הם יכולים להגיע למשכורות גבוהות מאוד. זה לא שהבעיה שם זה שכר, זה פשוט - - -

זה לא הבל-בוי?

אין היום בל-בוי שהוא רק בל-בוי, היום קב"ט ובל-בוי זה אותו דבר, פשוט יש שניים במשמרת וכל פעם הם מתחלפים ביניהם.

חוץ מזה שאי-אפשר להתעלם מחמשת השנים האחרונות והמציאות הגאו-פוליטית שאנחנו חיים בה, כולל הקורונה. דיברנו על זה מקודם ודיברתי על זה מקודם עם שירות התעסוקה. אלו חמש שנים שבהן הענף לא הציג שום ביטחון תעסוקתי ולכן ראינו הרבה אנשים שנפלטו מענף המלונאות ולא במטרה לחזור.

כלומר, גם העובדים ששוחררו לביתם ב-7 באוקטובר בגלל שעלויות התפעול ירדו או בגלל שמלונות הפכו להיות בתים של מפונים ולא היו זקוקים לכל עובדי הספר, לדוגמה, הם לא עובדים שחיכו שתחזיר אותם לעבודה אלא הם כבר מצאו עבודה אחרת.

לכן, סביבת העבודה השתנתה כל כך והפכה להיות כל כך לא יציבה ואנשים לא כל כך ממהרים להיכנס בחזרה לתחום. הגענו לפה, ללייק האוס. זה דניס המנכ"ל. אם תרצה, תגיד מילה ואז נעבור למצגת.

מילה? אני הכנתי פה תסקיר שלם. שלום לכולם שמי דניס סוקולוב, מנכ"ל מלון לייק האוס. אנחנו בעצם מתחם שכולל מלון, מכללת רימונים שהיא מכללה קולינרית שגם שייכת אלינו ושני מתחמים של חמי טבריה, מתחם חמי טבריה רגיל ומתחם חמי טבריה של נכי צה"ל. מ-8 באוקטובר 2023 אנחנו קלטנו מפונים. קיבוץ אור הנר נקלט אלינו וביום ראשון בבוקר כבר התחלתי לקבל אוטובוסים של אנשים עם שקיות וכפכפים, שלא היה להם זמן להתארגן.

עד היום אנחנו עם מפונים אבל עקומת המפונים ירדה. חלק מהאנשים עזבו לבתים וחלק כבר התחילו לחזור לקריית שמונה. כרגע, אני עם 61 חדרי מפונים מתוך 250 חדרים ואני מחזיק שני גנים של קריית שמונה שהעירייה מתפעלת.

בהתחלה אלו היו גנים של מפונים של המלון שלי ואחר כך, כשהם התחילו לעזוב אז הגנים נפתחו כבר לכלל תושבי טבריה שמפונים מקריית שמונה. בכל בוקר, עד היום, רואים ילדים עם הורים מגיעים בשעה 08:00 ובשעה 15:30 הם עוזבים את המסגרות.

איפה הגנים?

הגנים נמצאים בשני חדרי כנסים ואירועים, אלה שני חדרי הישיבות הכי טובים שיש לי. ביום-יום בתקופה רגילה הייתי משכיר אותם לכנסים, השתלמויות וכיוצא בזה. לפני המלחמה אני החזקתי - - -

מי משתלב איתך בעלות הפעלת הגנים?

הרשות המקומית, לא.

משרד החינוך.

משרד החינוך. כן, דרך קריית שמונה.

זה נמצא בפיקוח רגולטורי של משרד החינוך?

של משרד החינוך.

גם אצלי יש.

יש עדיין גנים שהמלונות מפעילים שהפכו להיות - - -

גם בחיפה וגם בקלאב. במלון הגדול שדיברנו עליו עדיין יש את הגן האזורי של המלונות שלנו ובחיפה יש אחד לתושבי שלומי.

יש לי רופא שנמצא פה בכל יום שלישי בבוקר של קופה אחידה והוא מקבל את החולים המבוגרים שמפונים. לפני 7 באוקטובר היו לנו 20 פלסטינים בהיתר והיו לי 15 פיליפינים. זה בעצם היה 36 עובדים זרים ועוד כ-15 - - -

כמה עובדים זרים?

36 עובדים זרים ועוד 15 עובדים של המלון. מחלקת המשק שלי עמדה על בין 50 ל-55 אנשים פועלים בשטחים ציבוריים, ניקיון, חמי טבריה, מכבסה, תורן משק לילה, תורן משק ערב וחדר אוכל שפתוח בוקר צוהריים וערב.

מ-8 באוקטובר 2023 אנחנו שחררנו את כל הפלסטינים חזרה, הוצאנו להם מכתבי פיטורים ושילמנו להם את מה שמגיע להם. נשארנו עם 15 פיליפינים שאני מאמין שבעקבות המלחמה, רובם עזבו למרכז כי הם פשוט פחדו להישאר כאן. היום אני עם תשעה פיליפינים.

כמה מהם נקלטו אצל המתחרים שלך?

אני לא רוצה להגיד מספר לא מדויק אבל יש פה איזושהי אופנה בין הפיליפינים שהם מדברים ועוברים למלון השכן כי שם נתנו שקל יותר. המלון שייך לרשת ישראל קנדה ואני יכול להגיד שאנחנו כרשת קנדה בישראל, נתנו מעל מינימום כאמירה. המינימום היה אז 29.80 או 29.90 ונתנו 33 לפיליפינים כבר אז ומענק התמדה של 6,000 שקלים אחרי חצי שנה.

לפיליפינים?

לפיליפינים. יש חבר מביא חבר, אנחנו נותנים 1,500 שקלים לעובד שנשאר אחרי שלושה חודשים. זאת אומרת, אם אני הבאתי היום פקיד קבלה אז אני מקבל 1,500 שקלים אחרי שהעובד נשאר במשך שלושה חודשים.

יש הרבה מאוד תמריצים.

הכשרנו פה מתחם. היה לי פה מתחם של מכללת רידמן וכשהם סיימו לעשות פה את הטיפולים ההוליסטים שלהם אז הכשרנו מתחם שלם לפיליפינים עם חצר, מטבח, מועדון וטלוויזיה. לא היה שם wifi אז משכתי לשם קו תקשורת.

השקעתי בסביבות 100 אלף שקלים כדי להכשיר את המגורים שלהם ולא רק את מה שאני חייב בחוזה אלא טיפה מעבר. לפני חודש עשינו להם סילבסטר וכל הפיליפינים של הרשת יצאו לים המלח על חשבון החברה, יש להם כניסה בחינם לחמי טבריה, מתי שהם רוצים והם לא משלמים אצלי על ארוחות.

אני לא גובה מהם כסף על ארוחות גם בשביל איכשהו לתמרץ אותם ועדיין נורא, נורא קשה. לפעמים בסופי שבוע, מתוך 250 חדרים יש לי 60 מפונים ואני סוגר 30 או 40 חדרים במערכת ולא מוכר אותם כי אני לא יכול לנקות אותם אז אני לא יכול להוציא אותם לפועל.

במקום 250 חדרים של מלון שאיכשהו אמור להתקיים ולהחזיק את הראש מעל המים בעיקר בסופי שבוע – באמצע השבוע אין פה נפש בעיר, גם לזה אני לא מגיע ולא מצליח למקסם כי אין לי מי שינקה חדרים. לפני שבוע חייגתי למשרד התיירות עם עזרה של רומי מההתאחדות ואמרו לי "כן, עכשיו". למה חייגתי? כי אני מנסה להחזיר את הפלסטינים. אני לא רואה את עצמי נכנס לפסח.

הוא הגיע למצב שאנחנו דיברנו עליו בבוקר. זאת אומרת, רק 20% מהקהל שלו זה מפונים והוא צריך למלא 80% בודדים ואין לו מספיק צוות. הוא כבר הגיע למצב הזה.

זה מצב שבו אתה מתקשה. כמו ששמעת, אתה סוגר חדרים להזמנות ואתה מפסיד ביודעין - - -

שיקפתי את זה באחד מהמקומות שעצרנו.

בהתחלה הם לקחו את קיבוץ אור הנר ואת מטולה. כל הקבוצה הזאת כבר עזבה, מי שנשאר זה בעיקר שלומי וקריית שמונה.

נכון.

בגלל זה אצלי יש מלונות כמו הבוטיק שהם 70% או 50% בקלאב אבל למשל, אצלי בנתניה היו את אלומים שהם בכלל מהדרום וגם שם נשארנו עם 30 חדרים בלבד של מפונים. הנה, זאת דוגמה. בנתניה הם עובדים באותם תנאים שעובדים אצלי בשאר המלונות אבל בנתניה אין לי עזיבה של פיליפינים כי זה מספיק קרוב לתל אביב, כשהם רוצים לנסוע, לבלות או להנות.

עכשיו גם העלנו מ-33 ל-37 שקלים לשעת עבודה לפיליפיני ועדיין אנחנו מתקשים לגייס ועדיין מתקשים להביא.

זה מצב בלתי נסבל.

כן.

טוב, אנחנו נעשה סקירה קצרה ואז כבודו יסכם. אני אשמח אם יהיה אפשר לראות את גני הילדים לפני שאנחנו מסיימים.

עברנו היום שלושה בתי מלון כאשר שניים מתוכם עם מכסות ואחד מהם חדש, ללא מכסה וזה מלון נבל דוד שצריך להפעיל קרוב ל-280 חדרים. בסקירה מאוד קצרה, אנחנו מכירים את המספרים. יש בסך הכול 6,800 עובדים שמוקצים לענף, מתוכם 41% חסר של עובדים זרים. אנחנו יודעים שיש הים בערך 400 פלסטינים מוחרגים ואנחנו יודעים שהיום 2,500 ירדנים נכנסים. חסרים לנו קצת יותר מ-320 פיליפינים. את נתת לי את המספר 680 אפילו.

עם המכסה, כן. המכסה כמעט מנוצלת, לא עד הסוף.

הלכה למעשה, ב-7 באוקטובר באבחה אחת נעלמו 2,000 וזה השאיר את הענף הזה בתקופה ההיא באופן סביר כי היו מפונים וכאמור, הם ידעו לעשות את זה עם גמישות עסקית מאוד יצירתית. הם ירדו בתפעול בשביל לשרוד את התקופה ההיא והיום אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה רוצים להרים את הראש ולהתחיל לעבוד ואי-אפשר.

זה פשוט מאוד. אומרים פה שחור על גבי לבן שסוגרים חדרים ולא נותנים להזמין בשביל לא לעמוד בסיטואציה שבה לא ניתן לתת שירות. כאמור, אגרות עובדים זרים אתה מכיר הרבה יותר טוב מראש האנשים. אני אגיד ברחל בתך הקטנה שהאוצר לא שש להביא לידי ביטוי את ההמלצה של ועדת המנכ"לים.

כאמור, אחרי לחצים מכל הכיוונים, ועדת המנכ"לים המליצה לעשות הפחתה של 61% ולעשות אסדרה מובהקת בין כל הענפים לסכומים שהם סבירים. כיום, ענף התיירות הוא הענף שמשלם את האגרות הכי גבוהות במשק וזו בעצם אגרת מומחה. מעמיסים את זה על - - -

את יכולה להגיד מאיפה זה נבע שאתם הענף הכי יקר?

אף אחד לא יודע, לא האוצר ולא רשות האוכלוסין. אף אחד לא יודע לתת תשובה על זה. אני דיברתי גם עם סגן הממונה על התקציבים לשעבר, הוא אמר "המלונאים רצו והיה לחץ אז שמנו את זה הכי גבוה".

מכוח האינרציה, זאת ברירת מחדל.

אין. פשוט אין שום הסבר רציונלי וזה עוד יותר מקומם. חשוב לי לציין משהו שדיברנו עליו גם בוועדה אצלך. על הפלסטינים לא שילמנו את האגרות האלה ולכן ברירת המחדל של המלונות היה קודם כול לנצל את המכסה של הפלסטינים ולאחר מכן, לעבור לעובדים הזרים ואולי משם נבע הפער.

אני באמת כמהה לראות מה יקרה עם המלצת ועדת המנכ"לים כי מי שקרא את כל ההמלצה של ועדת המנכ"לים, רואה שיש שם שורה שבה כתוב "אלא אם כן האוצר ימציא פתרון משלו".

זה מה שהם הולכים לעשות.

ברור שזה מה שהם הולכים לעשות.

זאת הבחינה המחודשת של האגרות בכלל הענפים.

ברור שזה מה שהם הולכים לעשות ואנחנו לא נוותר. אנחנו לא נוותר כי באמת יש פה חוסר צדק משווע.

את יכולה להתייחס לכמה הכנסות יש למדינה מהאגרות שלכם?

זה באמת דיון.

לתקציב המדינה.

22 מיליון שקלים.

מהאגרות שלנו זה 22 מיליון שקלים.

וזה הולך להיות מוכפל.

זה הולך להיות מוכפל, אנחנו מדברים על 50.

אשרת בקשה ואגרת רישיון והכול?

עם המכסה של הסרילנקים זה 50. באופן יחסי, המלונאות זה בסך הכול 2,000 עובדים לפני המלחמה ו-4,000 כיום עם המכסה אבל צריך להבין שמרבית ההכנסות זה באמת מהעולם של קבלנים וכדומה, שם זה נושק להכנסות של מיליארד שקלים למדינה.

צריך להבין שכל התהליך עם הסרילנקים החל לפני שנה. אני נכנסתי לתפקידי ב-1 בינואר 2024 ואחד הדברים הראשונים שהונחו על שולחני היה עובדים זרים. בתמימותי אני באתי, התקשרתי והלכתי למינהל האוכלוסין ולמשרד התיירות שאמרו לי "כן, כן. תקום ועדה, נעביר החלטת ממשלה".

לדעתי, במאי התכנסה ועדת המנכ"לים והוחלט שכן יוקצו 2,000 עובדים ורק בספטמבר נחתם ההסכם עם סרי לנקה על 2,000 עובדים כחלף לפלסטינים. צריך להבין שחלף לפלסטינים זאת אומרת שנבל דוד לא זכאי למכסות. מלונות חדשים לא מקבלים מכסות אלא אם כן נצליח לעשות איזושהי קונסטלציה שבה אם המכסה לא תנוצל אז מלונות חדשים שיבואו בדרישה, יוכלו לקבל.

נקש לא פה והיה לי מאוד חשוב שהוא יהיה פה בסיכום אבל אנחנו באמת בשיח מאוד פתוח איתו ואני מקווה שהסיכום הזה גם יובא לידיעתו. בסוף, באוקטובר נאמר לי שעד סף 2024 יגיעו הסרילנקים.

שנת 2024 נגמרה ועוד שנייה אנחנו באפריל. אני לא צריכה לספר לכם מה זה פסח בענף המלונאות בישראל. אני לא צריכה לספר לכם כמה זה קריטי לענף להשתקם כדי שהם יוכלו לעבוד כמו שצריך ויהיו להם את התנאים הבסיסיים לעבוד כמו שצריך וזה אומר להביא את העובדים.

רשות האוכלוסין אומרים "כן, משרד התיירות יעבירו ואנחנו נוציא את זה כמה שיותר מהר. זה עניין של שבועות, זה עניין של ימים". הלכה למעשה, מהרגע שיוצר קול קורא והם אומרים "רוצה אני" יש 30 ימים עד שנוחתת פה הפעימה הראשונה.

אני חייבת לומר שאני באמת משתדלת להיות אופטימית ב-99% מהזמן. יש לי שני ילדים קטנים אז אני חייבת להיות אופטימית, באמת אין לי ברירה אחרת אבל אני מתקשה לראות איך הם יהיו פה באפריל וזה מדיר שינה מעייני.

לצערי, אין הרבה גורמים – אני לא יכולה להגיד את זה עליכם כי לכם באמת אכפת והעובדה היא שאתם פה – שרואים את הנזק הפוטנציאלי הגלום בכך שהענף לא יצליח להתאושש. הוא סוגר עכשיו 30 חדרים וכנראה שבפסח הוא יצטרך לסגור יותר חדרים כי הוא לא יוכל לתת שירות.

האם המחסור קיים גם במרכז הארץ או שרק בצפון?

בוודאי.

כן.

המחסור קיים בכל הארץ.

אז איך מתמודדים במרכז הארץ? איזה פעולות עושים?

כולם סוגרים חדרים או סוגרים אותם למכירות. כולם נמצאים בפלונטר.

בסופו של דבר, אם אני מנטרל לרגע את ה-2,500 ירדנים שבאילת אז מתוך 4,300 עובדים זרים, יש מחסור של 1,800 וזה אומר מחסור של 41% וזה חוצה כול. ברור שמי שלא היה הקצאות לפני זה, צריך לחכות בתור עד אחרי שקודם כל יקצו לחלף פלסטינים, יראו מה השארית ואחרי זה יבחנו אם אפשר לבוא ולחלק להם בלוחות הזמנים שלוקח לכל הדברים האלה לעבוד.

אני אתחבר לאמירה שהייתה פה כרגע על כך שאולי בתמימותי, קיוויתי שלקראת מרס יהיה שינוי. ככול שלא יהיה שינוי, המשמעות היא שהטילו קנס על כל הענף ואנחנו הולכים להכפיל את האגרות. זאת המשמעות של זה כי בהנחה שכולם באמת ירצו, כמו שמשה נקש אמר, ומחר יצא הנוהל של משרד הפנים אז זאת אומרת שאנחנו הולכים - - -

משרד התיירות.

לקבל הקצאות ויצטרכו לשלם לפי התעריפים וזה אומר שאנחנו נשלם על פי שתיים מהעובדים שהיו לנו לפני זה כי הפלסטינים היו בחינם. סליחה על האמירה הזאת אבל לא היו להם אגרות.

אבל כאן מורידים את האגרות ל-50% החל מ-1 במרס.

אם יורידו. אם וכאשר.

זה בדיוק היה החיבור. אנחנו ציפינו כי ראינו את ההודעה הזאת.

זאת רק המלצה, ועדת המנכ"לים רק המליצה. היא לא יכולה לחייב את האוצר.

אין לה מנדט לקבל החלטה. סוגיות נוספות שעלו היום זה זליגת עובדים למלונות במרכז, אנחנו רואים את זה בכל רחבי הארץ, אם אני מוציאה את אילת. זה גם בים המלח וגם בצפון. כמו ששירות התעסוקה מכירים ויודעים, אלו אזורים גאוגרפיים שקשה לגייס אליהם עובדים, לאו דווקא רק במקצועות הניקיון והחדרנות.

דיברנו על העובדים הירדנים באילת וגם דיברנו על גיוון תמהיל העובדים הירדנים. יש את הנושא של מלונות קטנים ובינוניים וזה אחד מהאתגרים הכי גדולים של הענף ואלו מלונות שאין להם עמידות כפי שיש לגדולים אז הם באמת נמצאים בסיטואציה מאוד קשה. יש גם את הערבה שזה פחות לעכשיו אבל זו גם סוגיה.

סיון, את יכולה להגיד כמה מילים על המלונות בים המלח? זה נושא שלא עלה לנו בדיון ואני יודעת שיש שם גם הרבה אריתראים וסודנים שעובדים.

לא מעט מהפלסטינים המוחרגים נכנסים למלונות בים המלח וגם שם יש מפונים כי על פי משרד התיירות, ההקצאה לפלסטינים מוחרגים ניתנת למלונות שיש בהם מפונים עם זאת, תשימי לב שאני שוב אומרת שבפריפריה, כלומר צפון וים המלח, יש את החסר הגדול ביותר ואת המצוקה הכי גדולה. זאת אומרת, גם במרכז וגם בירושלים יש את החסר, כולם סובלים אבל פה גם אין להם את האופציה להביא עובדים אחרים אז זה מאוד מאתגר.

זהו, זה הכול. אני רוצה בהזדמנות זו לומר תודה לשלשת המנכ"לים שהגיעו, ליוו אותנו ואירחנו אותנו כל היום. זה חשוב מאוד שאתם נמצאים כאן היום. תודה לחברי הוועדה, שירות התעסוקה, מינהל האוכלוסין וכל מי שהגיע לפה, זה מאוד מכובד וזה באמת גורם לנו להרגיש שיש מישהו שבאמת ובתמים רוצה לעזור אז תודה רבה לכם.

אנחנו קשובים.

אני ממש מקווה שנצליח לעשות יחד דברים טובים ולשנות את - - -

אנחנו מקווים לסייע ולהביא תוצאה, בשורה ושיהיו הישגים. לא רק למדנו את האתגרים שהמלונאים חווים. מלחמת חרבות ברזל השפיעה על כל הענפים, אין ספק.

אמת.

אני מקווה שבכוחנו הדל - - - את יודעת, זה רשות ההגירה וזה כמה תחנות.

נכון, יש הרבה מאוד גורמים ממשלתיים.

זה מתחנה לתחנה, את מכירה את זה. זו בירוקרטיה והם מושכים זמן.

נכון.

יש להם הרבה זמן.

נכון.

לכם זה בוער עם עונת האביב. פורים מתחיל ואנחנו חושבים שננסה לסייע. למדנו היום. אני, בכל אופן חדשה ולמדתי את האתגרים. אני גם אנדד לכם ואלמד עוד יותר. את הצפתם את הבעיה אבל אתם גם צריכים לעזור לנו להביא את הפתרונות.

חד-משמעית.

איך פותרים?

אנחנו מאמינים בזה.

אם רק מציבים ולא יודעים איך פותרים את הבעיה - - -

לא אבל הם משקפים לך את האתגרים שאיתם הם נאלצים להתמודד.

נכון אבל הם גם צריכים להבין מה לעשות. מה קיים אבל גם איך מטפלים בזה.

תכלית תפקוד הוועדה היא מצד אחד, לפקח על עבודת הממשלה ומצד שני, לחשוב באופן יצירתי הועיל והוועדה מטפלת בעוד ענפים באופן מגוון. יכול להיות שלפעמים צריך לשאול מלשון השאלה, פתרון מקום אחד לענף אחר.

לגמרי.

לראות שזה עובד - - -

השאלה היא אם בעקבות הסיור של היום ומה שאנחנו שומעים פה - - - את מכירה את ענף התיירות היטב, את בקיאה בו. הסתובבת וגם ראית מפונים.

נכון, מתחילת המלחמה.

את גם מכירה את עבודת השר אז אם יש לך איזושהי גישה או רעיון שיוכלו לספק פתרון חלופי לאתגרים האובייקטיבים שאנחנו שומעים עליהם. יש משהו?

את גם ציינת את נושא המעברים ולתחום את זה באזורים גאוגרפים.

כן.

לא לתת לעשות מעברים ממקום למקום.

זה פתרון שאני מתכוון לכוון אליו.

אני מאוד קיבלתי את זה וצריך להשקיע בזה.

נקש - - -

הוא אמר שהוא בעד.

יש כמה שותפים למהלך ונקש הוא אחד מהם.

אנחנו חושבים שזה נקודה מרכזית.

זה חשוב, גם בענף הסיעוד. כמו שאמרת, צריך לקחת רעיונות מענף לענף וגם שם זה קיים. בפריפריה זה מאוד קשה.

טוב. אני אומר לך שלגישתי שביטאתי בעבר והיום ביטאתי בעוד כמה הזדמנויות תוך כדי הסיור, כל עובד שמגיע כמתן מענה חלף פלסטיני, העלות לגביו למדינה אמורה להיות אקוויוולנטית לעובד הפלסטיני. באיזה תחשיב? אני ביקשתי מיושבת-ראש ועדת האגרות במשרד האוצר - - -

רבקה.

כן, לקבל פילוח והבחנה בין מה הוא מס ומה היא אגרה. מה שעולה למדינה בשביל לייצר את אותה קונסטרוקציה שאיתה אפשר להביא עובדים זה הסכמים, זה שעות קונסולרי, זה מעברי גבול וכן הלאה. זה קיים ואי-אפשר לוותר על זה.

מה שמגולגל – וזה כבר קשור לאוצר בהיבט אגף התקציבים – זה שקיימות של שוהה במדינת ישראל עולה למשק, היא עולה בהקשר של תחבורה, של בריאות, של שיכון ושל ביוב. יש הרבה מאוד רכיבים שבהם כל שוהה שנמצא במדינת ישראל עולה למשק. לא תמיד כולם חשופים לזה אבל זה חלק מהנוסחה הכוללת וגם זה יצטרך להיות מושת.

זה לא קיים אצל פלסטינים, לא אצל פלסטינים שמגיעים בבוקר וחוזרים בערב. יש עליהם הוצאה אחרת של מעברי גבול פנימיים. כל מה ששילמתם למתפ"ש כשעסקתם פלסטינים צריך להיות מושת על עובדים זרים, כל מה שהוא יסף למדינה כעובדים זרים. אתם אמורים להיות פטורים מהעלות של כל מי שמגיע כעובד זר חלף פלסטינים.

זה הרבה כסף. עוד לא יודעים כמה כסף כי עושה רושם שאפילו ועדת האגרות עוד לא יודעת וגם לא אגף תקציבים ואני שלחתי אותם לעשות את שיעורי הבית האלה. אני לא אמרתי להם מה הן כל הסיבות שבעיתן ביקשתי מהם להכין את אותם שיעורי בית וזו אחת הסיבות. עכשיו אני יכול לפתוח את זה כי זה כבר בחוץ ואני כבר מבטא את זה.

אני מתכוון לקדם, אולי בתקנה ואולי בחקיקה, אני מתכוון לבדוק את זה במקביל למקומות בעולם, את זה שמי שלומד מזון ומשקאות כלימודים אקדמיים אז כחלק מתהליך ההסמכה שלו הוא יצטרך לעבור דרך מסלולי ההכשרה כסטאז'.

זה גם יספק ידיים עובדות וגם יספק להם כבר מקור הכנסה עם צפי עתידי. לא כל מי שיגיע להשתלם יישאר אבל לפחות תפתח בפניו האפשרות וזה גם יעודד צמיחה במשק. זה משהו שעדיין לא קיים אצלנו במדינה.

אני ראיתי מקומות בעולם. בת של חבר טוב שלי באוקרינה – לא תגידו שזה עכשיו משהו. אוקרינה, עם כל הכבוד – וחלק מקבלת הדיפלומה שלה במזון ומשקאות, אחרי כל מה שהיא למדה באוניברסיטה, עבר דרך הכשרה מעשית וזה היה הס כסטאז'. זה פתרון שנראה לי שנכון לקדם אותו ואני אשמח לבדוק אותו גם איתכם, גם עם מחקרי הממ"מ בכנסת וגם לקבל חוות דעת של משרד התיירות והייעוץ המשפטי.

לעניין ניכוי שכר דירה, אני מניח שאתם יודעים שבעקבות עבודה מאומצת מאוד של הוועדה ולמרות גרירת רגליים של המשרדים הרלוונטיים, יש כבר המלצה והיא מפורסמת כרגע להערות הציבור. מדובר בניכוי משמעותי מאוד.

אם בשלב הראשון עד שלא יהיה צבר עודף של עובדים, אתם לא תנכו להם משכרם את ההפרש שיהיה מותר לכם אז לכל הפחות תוכלו לתת את זה כהטבה וזה עוד נושא שתוכלו לתמרץ באמצעותו מבלי שאתם מוציאים את הכסף בפועל מהכיס בתקופה הקרובה. אחרי כן, כאשר באמת יהיה היצע מעל הביקוש אז תוכלו לפעול על פי הניכויים שאנחנו פועלים בשביל לאפשר לכם לנכות. אגב, זה חולש על כלל הענפים ולכל ענף יש את האחוז שמוקצה ומוגדר לו.

כמו שחברתי, חברת הכנסת עטייה ציינה, אני מתכוון לקדם את ההצעה שהצעתי בתחילת הסיור היום בעניין גידור יכולות המעבר של העובדים בהקשר גאוגרפי וזה יהיה תנאי מתלה בהתקשרות איתם. אנחנו עושים את זה בסיעוד ביתי, אני לא ממציא את זה היום בשבילכם, אני רק מתאים את זה אליכם.

סליחה, זה קיים בפועל? כי אני הייתי בניחום אבלים ביוקנעם והיה להם מצוקה. זה עדיין לא טופל.

קודם כול, המצוקה קיימת והיא לא הולכת להיפתר ביום אחד אבל היום, כאשר עובד זר מגיע לעבוד בסיעוד ביתי אז מוגדר לו אזור העבודה שלו.

נכון.

במידה והוא רוצה לעבור - - -

הוא רוצה לעזוב ואין מטפל חלופי ואז המשפחה נקלעה לבעיה.

לא, לא.

זאת לא הסיטואציה הזאת?

לא. עובד אשר בוויזת העבודה שלו אמור לעבוד בדימונה, יכול להגיד שלא טוב לו לעבוד אצל המעסיק והוא מצא מעסיק אחר לא בגלל האזור הגאוגרפי אלא שמצא מעסיק בבאר שבע.

או-קיי.

זה עוד בסדר.

כן, זה הגיוני. זה סביר.

זה חוסה באותו אזור מוגדר. הוא לא יכול להגיד "מצאתי מעסיק באשדוד".

בתל אביב.

וזה במקרה מול הים וזה גם במקרה בן אדם שהוא גם פעיל.

לא.

הוא לא יכול. יש את רמת התלות ויש את אזור התעסוקה. אני מבקש להכיל את זה גם על ענף המלונאות ואני מאמין שאני אצלח את זה, בעזרת השם. אני לא מוצא שום סיבה ללמה זה לא יהיה. במקביל לזה, אני מתכוון לאפשר לכם לנייד ניוד רשתי, כפי שכבר פעלתי ואישרתי לכם בתקופת המלחמה כדי שתוכלו לנייד גם לא באזור ההגדרה הגאוגרפי. זאת אומרת, מאן דהוא שהגיע לעבוד מסרי לנקה באזור הצפון והוא נקלט ברשת פתאל, יכול לעבור לעבוד בתל אביב אם רשת פתאל ביקשה להעביר אותו למלון שלה בתל אביב.

ניוד רשתי.

זה יכול להיות רשתי גם לא באזור הגידור, לא באזור הגבלת העבודה רק אם זה באמצעות ניוד בתוך הרשת.

כן.

אבל הוא לא יכול לעבור לעבוד ברשת מלונות דן בשרון או באותו אזור בתל אביב.

נכון.

הוא יכול לעבוד ברשת מלונות דן אם זה באותו אזור שאליו הוא הגיע לעבוד כאשר הזמינו אותו מפתאל. זאת אומרת, צפון וצפון. נחלק את זה למשהו כמו ארבעה עד חמישה אזורים במדינה. אני מאמין שכך, חופש המשחק הרשתי מחד ומאידך, ההגדרה המובהקת של אזור העבודה – אולי עם תנאים על תקופה מסוימת – יעשו סדר ולא יאפשרו ביצוע מניפולציות של העובדים בהן אחד כבר מזין את השני.

לפעמים, עוד לפני שהם מגיעים לארץ הם כברק יודעים איפה בפועל הוא הולך לעבוד. אני פוגש את זה בעיקר בענפים אחרים. בענף התיירות אני פחות פוגש את זה אבל בבניין יצא לי להגיע לא מעט פעמים לשדה תעופה כאשר מגיעים עובדים שמייחלים להם הרבה מאוד זמן, שילמו עליהם הרבה כסף והתחייבו בגינם לקבלנים אחרים אבל ברגע שהם נוחתים, הם לא עונים לטלפון של מי שהזמין אותם והוא מחכה להם באולם מקבלי הפנים.

זה לא יאמן.

הוא פשוט עולה לאוטו של אותו מאכער שאיתו הוא סגר עוד כשהוא היה בארץ המוצא. בענף התיירות אני לא פוגש את זה, תודה לאל והנטישה היא גם באחוזים נמוכים מאוד – הלוואי עלינו בכל הענפים – אבל עדיין יש מצוקה ויותר מזה, יש מצוקה לאזורי הפריפריה שהם קצת פחות ריכוזיים כמו שהעובדים הזרים אוהבים.

לכן, אני הולך להיאבק באמצעות שתי ההחלטות האלה ועדיין לאפשר להם לבצע מעבר עבודה כך שאנחנו לא נסתבך עם ייעוץ וחקיקה ומשרד העבודה, בהגבלת ביצוע חוק חופש העיסוק. כפי שאמרתי, אנחנו מצפים מרשות האוכלוסין להעריך את אפשרות הניוד.

אני מתחייב בפניכם כמו שאמרתי כשהיינו בנבל דוד, שבכל מקרה הניוד שהותר לכם לא יופסק. גם אם המועד שאתם מכירים עומד להסתיים בעוד חודש, זה לא יהיה פחות מהתקופה שבה אתם כבר יכולים להביא עובדים, או כתוצאה מהסכם היישום החדש מול סרי לנקה או באמצעות הסרת אזהרת המסע מול הפיליפינים.

כפי שאמרתי לכם, אנחנו כבר עובדים על הסרת אזהרת המסע. זה מתקדם בקצב משביע רצון אבל אני לא רוצה לרתום את העגלה לפני הסוסים ולומר לכם באופן וודאי שכן ומתי.

כמובן שאנחנו גם נעמוד על הסנקציות לעובדים שיפרו את תנאי ההעסקה שלהם ומבחינתי, ההפרות שדיברנו עליהן אלה הפרות מהותיות. אני כן מקדם בברכה תחרותיות, כמו כל מי שדוגל בכלכלת שוק חופשי. הטוב ביותר, יזכה בעובד הטוב ביותר.

יחד עם זאת, אני שמוכנע שכשהמכסה תוגדל ויהיה היצע גבוה יותר של עובדים אז לא תאלצו לפתות אותם עם כל מיני סכומים כי יהיה היצע מספיק גבוה ואז המחירים יוכלו להצטמצם לרמת שכר המינימום, כפי שאני מייחל לה. אני מהאחרונים שמעודד שכר מופקע לעובדים זרים ובראייתי, הם בכלל צריכים לקבל עד פי שתיים ממה שהם מקבלים בארץ מוצאם אבל אני עדיין לא בג"ץ, אני רק חבר כנסת.

בתוך זה, הוועדה קוראת ומצפה ממשרד התיירות להזדרז לפרסם בהקדם את הקול הקורא כדי שהמלונאים יוכלו להגיש את הבקשות כשהאפשרות הזאת תיפתח ואני מתחייב שלבתי מלון חדשים, כאלה שלא יכלו להעסיק מקודם עובדים זרים או פלסטינים כך שאין להם חלף, יבנה מסלול הוגן כך שהתחרותיות תהיה הוגנת ומקדמת תחרותיות אבל לא מחלישה את החדשים.

הוועדה גם קוראת למשרד התיירות לקחת בחשבון את הבקשות של המלונאים החדשים, כפי שציינתי. לעניין האגרות, אני דיברתי עליהן ואתם מכירים את עמדותיי. אני לא מתכוון להקל בזה ראש. אני יודע שמנסים להיות יצירתיים באופן - - -

לברוח.

הם יכלו לעשות את זה עד שנעצתי בהם את שיני.

אם יורשה לי, אני חושבת שחשוב מאוד לנעוץ כבר תאריך לדיון בוועדה בנושא הספציפי הזה, לקראת מרס. לעניות דעתי, יש להם עד 2 במרס 2025 להביא פתרון חלופי במידה והם מוצאים לנכון. בסוף – ובזה הוועדה הוכיחה את עצמה – צריך סד זמנים אחרת הם יכולים להמשיך ולמשוך אותנו עד אין קץ.

את צודקת, זו היא גישתי.

היית דורש סד זמנים.

זו היא גישתי.

אני יודעת, אני רק מחדדת את זה.

זה כרגע בהתהוות, פשוט עכשיו זה עלה למגרש בין-משרדי, בין השרים והאגפים המקצועיים. אני אומר לכם שכהוכחת זכאות וצורך אובייקטיבי, אתם זקוקים נואשות להראות לי גאנט ניסיונות כנים לגיוס כוח עבודה של ישראלים.

למקצועות הניקיון והחדרנות?

כן.

או-קיי.

אני אסביר לכם איך זה עובד. יש עוד שחקן מרכזי שהוא רפרנט עובדים זרים במשרד האוצר ושמו רום בר-אב. הוא בחור רציני וחף ממניירות זרות, כמו שאני לפעמים נתקל בהן אבל הוא מחזיק בגישה שאומרת שככול שיהיו פחות עובדים זרים כך יהיה מיצוי מקסימלי של עובדים ישראלים.

אני בניתי איתו פלטפורמה לעובדי ניקיון בענף המסעדות. בניתי איתו גאנט שאומר איך אנחנו צריכים לדרוש מהמסעדנים לפעול כדי שגם אחרי שהם יפעלו בידיים נקיות ובנפש חפצה והם לא יקבלו עובדים אז אנחנו נקצה להם חלף פלסטינים.

אני בנית ואיתו גאנט ואיתכם אני מראש מדלג על השלב הזה ואומר לכם למה אני מצפה. אז פרסמנו את אותם סיכומים והבאנו את שירות התעסוקה ונציגות המסעדות – עשיתי את זה גם עם קמעוניים – והם פרסמו, הגישו בקשות, אחוז קליטה, הטבות, תנאי שכר וכל הסל המערסל הזה.

כאשר גם אז הם לא הצליחו לקלוט אז הוא לעולם לא היה יכול לבוא ולהגיד "אני לא מביא עובדים כי ישראלים יכולים להיקלט". הוכחתי לו שעובדים לא נקלטים וזה לא משנה מה מציעים, ישראלים לא נקלטים ואז זה סלל לנו את הדרך בשביל להכניס ולהקצות להם עובדים. עשיתי את זה בכמה ענפים ואיתכם אני מראש מבקש מכם להתקדם ולעשות את זה. צפונכם גם יהיה נקי כי עשיתם את המקסימום בשביל לקלוט כוח עבודה ישראלי.

אני חייבת לומר שמצפונינו נקי בהיבט הזה אבל אני הולכת איתך. שוב, זה לא בתקופתי ואני מכירה לפני ולפנים את עמדת אגף תקציבים בהיבט של עובדים זרים ולמה צריך לתת לעובדים ישראלים לעשות את זה אבל כמות הפעמים שעשינו ירידים וטלי שהיא הרבה יותר ותיקה ממני, לקחה חלק פעיל בשיווק של הירידים האלה והיא ראתה - - -

באילת. באילת ספציפית אמרנו שנעשה יריד בתי מלון, סגרנו מתנ"ס, הבאנו את המלונאים וכל בית מלון עמד עם דוכן משלו והיה דום שתיקה.

אנחנו עשינו - - -

אני אסביר לך למה - - -

אנחנו עשינו בצפת שלוש פעמים ירידים וכמות העובדים שהגיעה הייתה כמעט אפסית, למרות כל הפרסומים שעשינו וגם כמות הנקלטים הייתה בהתאם, מתוך אלה שהגיעו.

אני כן רואה אפיון שונה בין אילת לצפון הארץ. מי שרוצה לעבוד באילת צריך להיות אילתי או להעתיק את מקום מגוריו לאילת. מנטלית, פחות מקובל אצל בני המגזר שגרים בכפרים הסמוכים שעוטפים את האזור לעזוב את בית הוריהם בחתך הגילאים שמתאים לעבודה. בעיניי, יתאים להם להגיע - - -

אני חייבת להגיד לך על זה משהו.

אני פגשתי כמה עובדים כאלה הרגע.

אתה לא מקליט. אל תקליט לרגע כי אני הולכת להגיד משהו שהוא לא תקין פוליטית.

אי-אפשר, זאת ועדה.

אז לא.

תגידי לו אחרי זה.

(סיכום סיור במלון לייק האוס, חלק שני)

חצבו לתוך הקהילה ולתוך השבט הבדואי.

בדיוק.

צריך קודם כול להבין מה זה השבט הבדואי ולדעת איך לפנות אליו ואיך מדברים איתו כי זה לא כמו גיוס של ישראלים. את עומד מול איך שהם עשו את זה והדרך שבה הם ממשיכים לגלגל את זה ומשתהה באמת.

אנשים שם מרגישים מסורים לעבודה והם רואים את זה כבית שני שלהם.

מה לגבי השכר?

הם בנו להם, ביצעו התאמת תעסוקה ויצרו שוויון מלא. זאת אומרת, יש שם כמה מבנים ועל כל מבנה שיש בו בית כנסת, יש גם בית תפילה שהוא מסגד. יש להם הפסקה לתפילה והם מקפידים שהאוכל לא יהיה אוכל שבניגוד לדתם, זה מנטלי, חברתי, ערבים מגובשים, מסייעים להם ברמדאן ואז הם נותנים מעצמם יותר.

יש שם דור שני שעובד שם כבר שנים רבות. ראיתי את אותו הדבר גם במשחטה בכניסה לשגב שלום. עוף עוז, נכון? יש שם שיתוף פעולה יוצא מן הכלל והם עובדים בסביבת עבודה שהיא פחות נעימה מבתי מלון, תאמינו לי. זה מאומץ מאוד, מלפנות בוקר ואנשים מגיעים בחדווה לעבודה.

אני אומר שניתן לפצח את זה. אני לא אומר לכם שזה מטה קסמים אבל ניתן לפצח את זה, בטח ובטח אם מגיעים לראשי משפחות שמעדיפים שהצעירים שלא פונים ללימודים אקדמיים, לא יסתובב ברחובות וירדו לפשע אז בוודאי שהם יקדמו את זה. אולי אפשר שיהיה איזשהו בונוס לראש קבוצה או משהו. אני לא יודע מה אבל לפחות צריך לנסות.

אני מאמין שגם בקרב הישראלים היהודים ניתן למצוא אנשים שרוצים לעבוד. אני מניח שאחוז האבטלה באזור הוא גבוה יותר מאשר באזור רעננה, בלשון המעטה. כן ניתן לקלוט ועדיין חייבים לייצר יציבות מערכתית על ידי העסקת עובדים זרים, אין ספק.

אין ספק אבל בואו נפנה לכולם במקביל. אני רק מבקש להפנות אתכם לכך שלא דיברתם על זה אבל ציינתם בסקירה והופיע במצגת לנסות לקלוט למלונות עובדים שהגיעו לתאגידי בניין ולא השתלבו בתאגידי הבניין או בתעשייה. אני רוצה להסביר לכם את האליה וקוץ בה. גם אם יהיה מצב שבו יהיה אפשר לעשות את זה לפלח כזה או אחר, תנאי ההעסקה שם לא שונים. התאגיד מחויב להם ל-236 שעות, בסדר?

אנחנו מודעים.

אנשים אומרים שהם לא תמיד יכולים 183 - - -

את ה-186 אז הם יצליחו ב-236?

לא אבל הם מכירים את הסוגייה, נכון?

כן. זה אחרת.

בבניין זה 236 ואצלכם זה 180.

מה שאמר חבר הכנסת אליהו זה שבין הענפים יש תנאים שונים ואנחנו צריכים להיזהר פה כי בסופו של דבר, אנחנו מחויבים כלפי העובד במה שרשום לו.

בדיוק. להגיד "רוצה אני, רוצה אני אבל לא יכול אני" זה סתם פארסה. תיקחו בחשבון עוד נקודה, מי שהגיע לעבוד כאן בבניין והושאל אחרי זה לתעשייה ואתם רוצים אותו אז אתם מקבלים אותו דרך עוד גורם שמרוויח עליו וזה התאגיד. זה שונה מאשר לקבל עובד ישירות לענף.

באופן ישיר, ברור.

אני מעדיף לשקף לכם את הכול כי אני לא רוצה לזרות חול בעיינכם. אני מודה לכל המארחים על כך שפינתם מזמניכם וראיתם לנכון לשתף אותנו באתגרים שאתם מתמודדים איתם. אני מקווה - - -

ברשותך, אנחנו כשירות תעסוקה, נשמח להיות חלק מהגאנט הזה.

ברור, אתם על הגאנט איתם.

ואם צריך, לסייע בהפקות של הירידים ולנסות למצות כל מה שאפשר במקומי מבחינת עובדים מקומיים.

זה חשוב.

אני רוצה לפרגן ללשכה בטבריה. אנחנו עובדים איתם באופן צמוד, יש שם בחורה בשם לי ויש פקידה בשם רוזה ועל בסיס שבועי, אנחנו מנסים להוציא את מה שאפשר.

אני רק אחבר את זה למה שאמרנו בתחילת השיח. כמה שאנחנו נהיה יותר אטרקטיביים, עד כמה שאפשר בתוך המסגרת של המגבלות, זה כנראה ימשוך יותר אנשים לתוך המסגרת.

אני מעסיק בחורה מהמגזר שכל התפקיד שלה זה לעבור מועצה-מועצה, לשכה-לשכה וכל הזמן לגייס.

מעולה.

שוב, אין היענות גדולה, גם לא במגזר הערבי. אצלנו חצי מהמנהלים הם מנהלים מהמגזר אז זה לא שיש איזושהי אפליה או משהו כזה.

ברור.

ממש לא.

להפך. ישבנו היום במלון יו בוטיק שהמנכ"ל שלו הוא מהמגזר ויש לו עוד אחד כזה, אין אצלנו הפרדה. עם זאת, גם באוכלוסייה במגזר הערבי דברים השתנו בשנים האחרונות. יש לי אימהות שעובדות כחדרניות כבר 20 שנה במלון אבל הבנות שלהן לא מוכנות לעבוד בחדרנות.

הבנות שלהן עובדות בחנויות בקניון במגזר ולכל היותר, הן מסכימות לבוא להיות מלצריות במלון ושוב, בדרך כלל הן סטודנטיות. אני מברך על זה והכול טוב ויפה אבל זה לטווח מאוד קצר והן ממשיכות הלאה. גם במגזר. היום זה לא מה שהיה לפני עשר שנים. יש הרבה מאוד מכללות של המגזר והרבה מאוד סטודנטים של המגזר ואלה חבר'ה צעירים. זה לא כמו בימים שהיה לפני.

אני עדיין מאמין שיש אחוז שלא פונה ללימודים אקדמיים.

אני מסכים.

יכול להיות שצריך לדבר עם ראש המועצה, עם ראש השבט או עם מנהלת אגף רווחה על משפחה שקשה לה והם מחפשים להוציא ילד בן 17 לעבוד. אני מאמין שחשיבה יצירתית תסייע למצות במשהו.

אני פונה לשירות התעסוקה פה עם דבר נוסף. אני מנסה לקדם כבר הרבה זמן שאם מפנים דורש עבודה לעבודה אחת או שתיים ואם הוא לא מתקבל, זה על חשבון הגמלה ואין גמלה. כלומר, אם הוא התקבל ולא רצה לעבוד.

בסוף, בן אדם צריך להביא פרנסה הביתה. אין מה לעשות. מי שלא רוצה לעבוד, צריך לאלץ אותו להסכים לרצות לעבוד. טוב, אני מאוד מודה לכם ואני זמין לכם לכל דבר ועניין.

תודה רבה לכולם. נסיעה טובה לכולם, תיסעו בזהירות.


הישיבה ננעלה בשעה 17:15.