פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



70
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
21/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 11:00

רצח נשים וקורבנות נשים וילדים בחברה הערבית - לציון יום מיוחד בנושא המאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
מטי צרפתי הרכבי
קטי קטרין שטרית

ואליד אלהואשלה
סימון מושיאשוילי
עאידה תומא סלימאן

נצ"מ אברהם אוחיון - רמ"ח נוער ומשפחה, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ אדם פארס - רמ"ד שותפויות חברה ערבית, המשרד לביטחון לאומי

פקד נועה מנטש - ר' חו' אלמ"ב, המשרד לביטחון לאומי

רס"ב זוהרה עטיה - ע' ר' חו' אלמ"ב מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי

עדי פרץ - עוזרת משפטית ליועמ"ש המשרד לביטחון לאומי

בטי טגניה - עוזרת משפטית ליועמ"ש המשרד לביטחון לאומי

תאופיק אגבאריה - מנהל אגף תעסוקה ורווחה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

לילך וגנר - ראש אשכול פגיעה חמורה, במשרד המשפטים

הדס גבריאל-זני - ממונה ארצית נפגעות המתה, משרד המשפטים - הסיוע המשפטי

אושרה פטל רוזנברג - פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

סאיד תלי - מנהל תחום פ"א אלימות במשפחה ועדות ותוכניות, אגף בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אושרה יוסף פרידמן - סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

אילת אטיאס סיון - עו"ד, יועצת ברשות לקידום מעמד האישה

לרה צינמן - יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

מונא מחאג'נה - מנהלת תחום החברה הערבית, המועצה לשלום הילד

שהירה שלבי מוראד - מנכ"לית יוזמות אברהם

רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה

סומיה בשיר - הפורום העממי למאבק בפשיעה בחברה הערבית

ראויה חנדקלו - מטה החירום למאבק בפשיעה והאלימות בחברה הערבית

רוחמה גמרמן - יו"ר פורום של תקווה

ד"ר באקה מואסי - עמותת חמניות


נציגת הרשות להגנת עדים
נציג הרשות להגנת עדים

בדיעה חניפס - יועצת לקידום מעמד האישה

ענת מימון

דלית אזולאי

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



רצח נשים וקורבנות נשים וילדים בחברה הערבית

בוקר טוב. אני רוצה לפתוח את הדיון החשוב בנושא רצח נשים וקורבנות נשים וילדים בחברה ערבית. בציון יום מיוחד בנושא המאבק בפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בהמשך תצטרף אלינו חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מי שמובילה את היום הזה בכנסת, ואציין שיש כמה וכמה ועדות שעוסקות בעניין חשוב זה.

אך, לפני כך, כפי שאנחנו תמיד עושים, בראש מעיינינו, אנחנו זוכרים שהיום זה 473 ימים למלחמה. ימים, מצד אחד, מורטי עצבים, מרגשים – זכינו גם לקבל לידנו את החטופות ששבו הביתה: אמילי, דורון ורומי. אך, לצד זה כולנו צריכים לזכור שיש 94 חטופים וחטופות שעדיין נמצאים בשבי החמאס, ואז שכולם ישובו אנחנו כאן בוועדה הזאת נשמיע קול מאוד ברור – להמשיך במתווה שחרור החטופים והחטופות עד שנראה את כולם בבית.

מכאן אנחנו רוצים לשלוח חיבוק גדול לכל משפחות החטופים והחטופות, לכל המשפחות השכולות של הנופלים, גיבורי ישראל. ובמעבר חד אנחנו עוברים לנושא שלשמו אנחנו התכנסנו. הנתונים שיושבים לפניי, שמספרים מציאות מאוד קשה, סוג של שטח הפקר. שטח הפקר והפקרת חיים של בני אדם, של אזרחי ישראל, אזרחים מהמגזר הערבי. אני חושבת שאין אדם או בת אדם בישראל שלא מבינים שתמונת המצב היא חמורה וחריפה. אבל, כפי שאני אומרת לא אחת בנושאים שהם דיני נפשות, נושאים אחרים, זו לא גזירת גורל. עלינו להיאבק בפשיעה המשתוללת ברחובות, בפגיעה בנשים. כי מתוך 230 הנשים שנרצחו, לפי נתוני שדולת הנשים, 22 הן קורבנות נשים שמהוות 61% מכלל הנשים שנרצחו בישראל.

אני רוצה להודות שניסינו להביא לכאן לא מעט עדות ונפגעי עבירה. משפחות של הקורבנות, שבצער, רשימת הקורבנות היא כל כך ארוכה, ובתוכה ילדות, נשים צעירות, אימהות וגם נשים מבוגרות. אך, לצערנו נשים חוששות לבוא ולדבר. בני משפחה חוששים לבוא ולדבר. זה מלמדנו עד כמה המצב חמור. עד כמה ארחים, אין ביטחון שהם יקבלו את ההגנה. בהמשך אנחנו כמובן נשאל את כלל משרדי הממשלה, ובהן בוודאי גורמי האכיפה ומשטרת ישראל, לא רק איך הגענו עד הלום אלא מה הם עושים כדי להעניק ביטחון לאזרחים חפצי חיים. מה משטרת ישראל עושה כדי להיאבק בתופעה, במגפה הכל-כך חמורה. שלא תחשבו שזו החצר האחורית של מדינת ישראל. אני, בתפיסת עולמי אין דבר כזה חצר אחורית.

הנפגעים היום הם אלה שמאותתים לנו ומדליקים נורות ומצלצלים בכל הפעמונים שזו תופעה שתתרחב והיא יכולה לפגוע בכל אחד ואחת. אני רוצה לברך גם את הארגונים שהגיעו לכאן. ארגונים ונשים אמיצות שלא פוסקות להיאבק למען החיים. כמו כן, נמצאת איתנו בזום בדיעה חניפס, היא גם יועצת בעצמה לקידום מעמד האישה, משפרעם. אבל, היא כאן כי היא אמא אמיצה, שלצערנו בתה נרצחה בשנת 2022. ג'והרה, הבת, נרצחה ברכבה על ידי מטען. בת 28 בלבד. היא הייתה אקטיביסטית, אישה חזקה שמצאה את הירצחה ומותה בצורה האכזרית ביותר. בדיעה, אני רוצה להודות לך. אני יודעת שהיית צריכה להיות כאן פיזית אך לא התאפשר. רוצה להודות לך שאת איתנו. בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת, על ההזדמנות, ולעוזרת שלך, תודה. אני בדיעה חניפס, אמא של ג'והרה חניפס. אני יועצת קידום מעמד האישה. ואני עוסקת כל החיים שלי בקידום החברה שלי בכלל והנשים בפרט. בתקופה האחרונה התעסקתי מאוד במיגור האלימות בחברה שלי. ג'והרה, כמו שאמרת, הבת שלי, בת 28, שהיא מאוד אקטיביסטית והיא הייתה סטודנטית בטכניון והיא השתתפה בהמון סמינרים למען השלום בארץ ובחוץ לארץ. בתקופה לפני חודשים היא השתתפה בסרטון שאני עשיתי מהעבודה שלי למען מיגור האלימות.

לפני שהיא נרצחה היא ממש השתתפה בסרטון?

היא השתתפה בסרטון, היא הייתה השחקנית. החלום שלה היה להיות כלה והיא לא רצתה להתחתן, ואז הייתה לה הזדמנות להגשים את החלום שלה. הסרטון נמצא בכל מקום ומי שרוצה לראות יכול. היא השתתפה בסרטון הזה למען מיגור האלימות. במקביל, אחרי זמן קצר היא קיבלה את המתנה שלה – פיצוץ הרכב שלה ממטען צבאי. אני מתעקשת להגיד את זה – מטען צבאי. איך הגיע לרכב שלה? אני לא יודעת. גם הצבא, הממשלה, המשטרה, עד לרגע הזה, שנתיים וחצי אחרי זה הם לא יודעים. הם לא יודעים. והם אומרים לי גם "אנחנו רוצים לדעת אבל לא יודעים, והחלום שלנו הוא לפענח את הרצח הזה". הם רוצים אותי גם 100 פעמים כשהם אומרים לי שזה עדיין החלום שלהם. אני לא מבינה איך זה.

מכאן, תרשי לי, אני פונה לכל האחראיים. אני מאשימה אתכם ברצח של הבת שלי. אני פונה ישירות לראש הממשלה נתניהו ואומרת לו אם הוא יכול, שיסתכל בעיניים שלי ויגיד לי שהממשלה לא יכולה בכל מוסדותיה: צה"ל, משטרה, שב"כ – איך יכול להיות שהם לא יכולים לפענח את הרצח הזה? לא רק את הרצח הזה אלא רוב הנרצחים בחברה הערבית? איך יכול להיות? אני לא יודעת.

רק 20% מהתיקים מפוענחים. שניים מתוך 10 תיקים.

כן. אבל אם הממשלה רוצה היא יכולה לפענח את כל הנרצחים לא מהחברה הערבית. הם יכולים להגיע למפעלים באיראן, לכל מקום. ואני גאה בזה, אני לא אומרת שלא. אבל, איך יכול להיות שלא יכולים לפענח את ההרוגים, הנרצחים שלנו. אני לא מבינה.

אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהגיד לנתניהו ולממשלה שלו – איך העזת לפצל את המדינה שלנו? איך? בגלל אינטרסים אישיים שלך. בוא תיקח אחריות על כל מה שקורה בשטח, בתוך המדינה. בוא תיקח את האחריות. איך יכולת להרוס את כל המדינה ולפצל אותה ליהודים-ערבים. מכאן אנחנו לא זזים לאף מקום. ותדע לך, לפני עשרים שנה כל מה שקרה בחברה שלנו היה בחברה שלך, וזה זחל לחברה שלי, ובטוח שזה יכול לחזור לכל מקום. אני לא רוצה לפצל את המדינה שלי. זו המדינה שלי ואני יודעת שאנחנו עם אחד, אנחנו מדינה אחת. אבל, הוא במדיניות שלו עושה את זה.

בדיעה, מה את מרגישה, כמי שמאוד ערנית, שמי שנמצאת שם למען זכויות נשים, והסיפור האישי הקשה שלך – האם את מרגישה את נוכחות המשטרה? האם את מרגישה שיש נוכחות של המדינה? האם יש שינוי?

אני רוצה להגיד לך משהו, אני אישה מאוד מקושרת גם לשרים, לחברי כנסת, ושום דבר לא זז. כי יש מדיניות על ואינטרס אישי של מי שעומד בראש הפירמידה, לצערי. אני מאוד מצטערת על מה שקורה. כואב לי על החברה שלי. וכואב לי כי אנחנו רוצחים אחד את השני. אנחנו עם מאוד טוב. אנחנו אוהבים אחד את השני, אבל לצערי, בגלל שאנחנו מוזנחים מהרבה סיבות, זה מה שקורה. אני לא יודעת מה להגיד. אבל, אני רוצה להגיד שהבת שלי, כל החיים שלה, גם אני, גם אבא שלה, גם סבא שלה, גם הבית שלי עסק רק בשלום. רק בשלום למען כל החברה ולמען כל התושבים. בסוף אנחנו קיבלנו מתנה. אני רוצה להגיד לך, זה מאוד כואב ומאכזב.

קודם כול, אנחנו משתתפים בצערך. לגדל, לטפח, להשקות, לחנך ובסוף לאבד אותה בצורה כזו זו צורה אכזרית מאוד. תמשיכי במאבק שלך.

תודה רבה. ורק משפט אחד. אני ממשיכה בדרך שלי, בדרך של הבת שלי. אני אף פעם לא אתייאש. אני מקווה לחיים יותר טובים לכל המדינה. ואני שמחה על חזרתם של החטופים. ותודה.

תודה. הצטרפה אלינו בינתיים מי שיזמה את הדיון הזה ומובילה את היום לציון יום מיוחד בנושא המאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושבת בראש. אני מאוד מעריכה את זה שהתגייסת ישר וקבעת את הדיון הזה. זה לא מובן מאליו. אני יודעת שאנחנו בדרך כלל, הכוונה בכנסת, ואת בוועדה, מקדישים זמן לדון בנושא של אלימות נגד נשים, של מקרי רצח של נשים. לצערנו הרב, אנחנו ראינו שמתחילת השנה נרצחו שלוש נשים, והכתובת הייתה על הקיר בשלושת המקרים. את האמת, יזמתי את היום המיוחד בנושא של פשיעה משתוללת בתוך החברה הערבית, וזה טוב שהיום נפל שלושה ימים אחרי תחילת הפסקת האש ושחרור החטופות, כי זה נותן לנו גם הזדמנות להגיד שאנחנו מאוד שמחים על הפסקת האש ואנחנו מאוד שמחים על הפסקת המלחמה. ואולי הגיע הזמן לשים לב למלחמה השנייה - - -

אבל, אולי גם שמחים שחזרו החטופות.

ברור, ברור.

קודם כול, שמחים שחזרו החטופות.

ברור, אני חשבתי שאמרתי את זה. מרוב שאני רצה מוועדה לוועדה אני כנראה מפספסת חלקים.

הכול בסדר.

אבל, את השמחה שלנו בחזרת החטופות והתקווה שכולם יחזרו הביתה, עד האחרון והאחרונה ביניהם, הבענו אותה כבר בשלושת הימים האלה. זה טוב שזה קורה אחרי שלושה ימים כדי להסב את תשומת הלב לעוד מלחמה שגם כן התקיימה בצל המלחמה הגדולה – המלחמה של ארגוני הפשיעה על האוכלוסייה הערבית. הנשים במקרה הזה לא רק סובלות מהבעיה בגלל שהן בסכנה והן נרצחות, אלא גם כן יש היבטים אחרים שהייתי מאוד רוצה - - -

פחד, ביטחון אישי, לגדל ילדים בצורה כזאת.

ביטחון אישי. להיות פתאום אחראית על משפחה אחרי שאיבדת את בן הזוג, או להיות בסכנה בגלל שמישהו במשפחה מעורב, או להיות חלק מתא משפחתי או לחיות עם בן אדם שהוא בעצמו מעורב בפשיעה, ואת עדה ואת לא מסכימה ולא מצליחה.

עאידה, ברשותך, ציינת את ארגוני הפשיעה. היום, כשאני רואה את הנתונים: בשנת 2021 128 נרצחים; בשנה לאחר מכן, ב-2022, היו 111 נרצחים; אבל בשנת 2023 אנחנו רואים כפול, 244. האם זה קשור קשר ישיר, מכיוון שרק 20% מהתיקים מפוענחים אבל בכל זאת אתם בתוך קהילתכם חיים, האם זה ארגוני פשיעה או שהיום המצב יצא מכלל שליטה וכל דאלים גבר וכל אדם עושה מה שבא לו? האם זה כמות הנשקים שמסתובבת? הייתי רוצה לשמוע ממך.

אפשר כמו במבחן אמריקאי לשים תשובה אחרונה - כל התשובות למעלה נכונות. הזכרת כמה וכמה סיבות, שלצערי הרב כולן ביחד מהוות את המציאות החדשה הקשה מאוד בחברה שלנו. גם העניין של הנשק הבלתי חוקי הנמצא בידי האוכלוסייה. אני זוכרת את עצמי ב-2015 כשנכנסתי לכנסת, אחד הנושאים שדיברתי עליהם כל הזמן היה "תשרפו את הנשק".

ואז היה מהלך של השר בר לב.

נכון.

השאלה אם זה היה מהלך חשוב שעזר באיסוף?

אני חושבת שאמנם זה היה לתקופה מוגבלת בגלל נפילת הממשלה, אבל זו עדות מאוד ברורה שכאשר יש רצון פוליטי וכאשר יש מדיניות ברורה אפשר להתחיל להשיג הישגים. כאשר, לא רק שיש בעיני, ואני אגיד את זה בצורה הכי יפה, כאשר לא רק שאין אינטרס פוליטי למגר את התופעה אלא יכול להיות שגם יש אינטרס פוליטי להבעיר אותה יותר, אז אנחנו רואים את התוצאות.

כאשר יש הזנחה טוטאלית של אכיפה, אנחנו יודעים שכאשר ארגוני הפשע מרגישים שהדלת מסתובבת במשטרה הם נעצרים והם יוצאים והם יכולים לעשות מה שבא להם. כאשר אין משטרה שקיימת ברחובות, אין פיענוח של מקרים כך שאין הרתעה. כל התשובות נכונות במקרה הזה.

אני רק רוצה להגיד שהתמזל מזלנו שהיום המיוחד הזה בדיוק נופל על היום לכניסת התפטרות השר הכי כושל והכי זדוני בכוונותיו בעניין הזה. היא נכנסה לתוקף היום. אולי יש סימבוליות בקיום הזה. אני מאוד מודה לך, פנינה. אני מתנצלת שבאיזשהו רגע אני אצטרך לצאת לעוד ועדות. אבל, תהיו בטוחים שאני אקרא את הפרוטוקולים ואני אעקוב אחרי כל המידע שתמסרו. תודה על ההשתתפות שלכם.

בסדר גמור, יישר כוח על היום הזה. חברת הכנסת אימאן, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שלום לכולם, בוקר טוב לכולם. תודה, פנינה, על קיום היום הזה.

יש לנו עוד חודש יום נוסף ביוזמתך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון, תודה. תודה, עאידה, על היוזמה. אין ספק שהנושא הזה מדיר שינה מעיני כולנו. וכאן נדבר ספציפית על נשים. לצערי הרב, בשנת 2024, 9% מהנרצחים החברה הערבית היו נשים וילדה. זה אומר 22 נשים. בשנה שלפני היו 16 נשים, שזו עלייה של כמעט 38%.

בדיוק קיבלתי, אכן 16 נשים בשנת 2023. כרגע קיבלתי דיווח מהפרקליטות ש-7 מהתיקים פוענחו, ואני חושבת שאפשר להמשיך להאיץ את הקצב. לכן, ה-20% לא נוגע ל-2023. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אוקיי, אבל אני רוצה להגיד לגבי הפיענוח, שזה היה ברור.

שהירה שלבי, אני מנכ"לית שותפה ביוזמות אברהם. אני יכולה לחזק את מה שאת אומרת. מ-2018 עד 2023 תמיד נע מספר הנשים הנרצחות בין 15 ל-16. בפעם הראשונה, בשנת 2024 יש 20 נשים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון, נכון. וזה מתייחס גם לדברים שהעלית קודם לגבי ההתפשטות הנוראית של נשק והנגישות שלו. לגבי המחשבה שלא משנה מי או מה, הרצח יכול להיות גם תינוק, גם ילד, גם ילדה וגם אישה. ואין ביטחון. אין מקום שהוא חסין. ברכב, ברחוב, בחנות. אנחנו ראינו את האירוע המצמרר ברמלה.

ילדה בת 8.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ילדה בת 8, אמא שלה ועוד חברה. לא יאומן. זו לא גזירת גורל, זה לא משהו שאי אפשר לדעת. זה משהו שמפקירים. זה משהו שמתכוונים שזה יקרה. וטוב שהשר הכושל הזה, באמת בתקווה שלא יחזור - - -

הייתה לו את ההזדמנות להוכיח שהוא בא להיאבק בפשיעה, אך לצערנו הכותרות מראות שיא בנרצחים, בגניבות רכב, בפשיעה חקלאית ובכל תחום.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בכול הוא כשל. ממש בהכול. בדבר אחד הוא צלח – לעשות טיקטוק וצילומים וצהלות על הריסות של בתים. בזה הוא אכן צלח. אני רוצה להדגיש כאן נושא שהוא לא פחות חשוב, כבוד יושבת-הראש, וזה הנושא של תעסוקת נשים. פעמים רבות נשים נמצאות בתלות כלכלית והן נמצאות בתוך הבית. נכון שזה לא בזיקה ישירה עם כל הסוגייה של פשיעה מאורגנת, אבל אנחנו היינו עדים לרצח נשים על רקע אלימות משפחתית. התלות הכלכלית של הנשים פעמים רבות מחייבת אותן להיות בתוך הבית.

רוב המקרים, אגב, הם רצח על ידי בני זוג או נוכחים או לשעבר. את זה גם צריך לציין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון, אבל פה בשנה הזאת יש הרבה רצח שהוא לא על הרקע הזה גם. זה רצח שהוא קשור גם לפשיעה. ואנחנו חייבים לשים את האצבע על שני הדברים האלה. ברגע שנשים יהיו עם יכולת כלכלית עצמאית ועם אפשרות של ניידות ועם אכיפת חקיקה – את זוכרת כמה מלחמות היו כדי ליישם את החוק של האזיקים בקשר לגברים אלימים. אני חושבת שיש מכלול של דברים. נכון שהדיון הוא שעה-שעתיים, אבל אני חושבת שזה דבר שצריך להיות על סדר יומה של הוועדה בצורה ממושכת ולבדוק באמת איך אפשר להביא להפחתת התופעה הזאת עם הרשויות הרלוונטיות. ועוד דבר שאני חייבת גם לשים אותו כאן – הרשות למעמד האישה, אני חושבת שהיא עדיין רשות חסרת שיניים.

יש פה את הנציגות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש את הנציגות, ואני לא יודעת כמה הן יכולות לקחת, אני כמעט בטוחה שהן לא אחראיות על מה שקורה.

אני חושבת שהתוכנית הלאומית למגזר הערבי, שהיא גם חונה במשרד שלכן, ותקנו אותי אם אני טועה, לא ברשות אבל במשרד לשוויון חברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חונה בחניה קבועה.

פעם היא הייתה במשרד ראש הממשלה. אבל, התוכנית הלאומית הייתה אמורה לתת מענה ודגש, אולי הגבוה ביותר מבחינת סדרי העדיפויות, לנושא של הפשיעה במגזר הערבי ובתוכם הפגיעה בנשים ובילדים. אנחנו נגיע תכף לנציגת המשרד לשוויון חברתי. מי הנציגה כאן? למה תאופיק נרשם ולא הגיע?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כי את יודעת מה קורה במשרד לשוויון חברתי – כלום לא זז. כל התוכניות מוקפאות. אנחנו דורשים מתחילת השנה לדעת מה קורה עם התוכניות לחברה הערבית ועד היום הזה אנחנו לא מקבלים תשובות. גם תקציב 2024, שדרשנו לפני האישור שנקבל תשובות, גם לא קיבלנו. אנחנו עכשיו מבקשים לפני אישור תקציב 2025 גם לקבל תשובות.

אני רק אספר לכם שלצערנו גם אתמול היה פה דיון על התקציבים של הקהילה הלהט"בית, לפני חודש עשיתי דיון על התקציבים של הקהילה האתיופית – לצערי, דורסים, מפרקים, פוגעים בכל התוכניות הלאומיות של אוכלוסיות שעליהן תימדד החברה הישראלית. על זה נמדדת החברה הישראלית. האם היא יודעת לחזק את המוחלשים ביותר בתוך החברה שלא באשמתם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק משפט אחד. אני פונה אלייך כיושבת-ראש הוועדה לענייני נשים, ליזום הצעת חוק לגבי התפקיד של היועצת לענייני נשים. נכון שהוא תפקיד סטטוטורי, אבל הוא ריק. צריך למלא אותו - - -

של מי? היועצת?

למעמד האישה ברשויות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, ברשויות.

ברשויות המקומיות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ברשויות המקומיות. צריך - - -

יש חקיקה כזאת. יש לנו, הגשנו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם לי יש, אבל היא לא התקבלה.

אז בואו נעלה אותה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז נעלה אותה, שתהיה עם תוכן ועם תקציב לעשייה. הרי, בסופו של יום, הן אלה שפוגשות את הנשים בשטח. לא יכול להיות שהדבר הזה יישאר ככה ריק. ואם נתייחס לעובדות הסוציאליות שנמצאות בתוך לשכות הרווחה, במיוחד בסוגייה הזאת, א' אנחנו נמצא שכולן בורחות מהמקום הזה כי הן בעצמן הפכו למאוימות. הרבה עובדות סוציאליות לא רוצות להיות בתפקיד הזה כי אם הן מתערבות הן מאוימות. צריך לחפש איך באמת אנחנו - - -

לא מגנים עליהן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בדיוק, איך אנחנו נצליח להגן על אותן עובדות סוציאליות. אנחנו כל הזמן אומרים שאין תקנים – נכון שיש צורך בתקנים אבל גם התקנים המאושרים אינם מאוישים. אז בעיה כזאת רחבה, שבאמת צריך לשים עליה דין וחשבון ולראות איך אנחנו יכולים לקדם את הדברים.

תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.

קודם כול, תודה רבה על הדיון החשוב מאוד. את יודעת, בכל דיון המועקה והאבן שיושבת על הלב היא יותר גדולה. העלייה בפשיעה וברצח ובאלימות היא בכל המגזרים. היא יותר בחברה הערבית אבל היא בעצם נוגעת בכל המגזרים. זה פשוט מדיניות הממשלה. זו מדיניות השר, שאמרו שהוא כושל ואני מסכימה עם זה.

אני רק אומר שאני בטוחה שאין מדיניות של שר שרוצה לראות השתוללות של שר הרחובות. זה חוסר מדיניות. מה גם שנכון שאנחנו רואים את זה בכל המגזרים, אבל במגזר הערבי זה פשוט אקוטי.

זה לא חוסר מדיניות, גבירתי, זה מכוון. העובדה שצמצמו כל כך את התוכנית לחברה הערבית, העובדה שכבר הייתה התחלת שיפור בממשלת השינוי שאת היית חברה בה.

עם כלי הנשק.

ובכלל, גם באכיפה. הייתה תוכנית. וזה שצמצמו זה לא היעדר, זה מדיניות מכוונת להחלשה ולהחמרה של הפשיעה בחברה הערבית. ככה אני רואה את זה. זה באמת שר כושל, עבריין מורשע. גם אני מצטרפת לברכות על כך שהוא לא שר יותר בממשלת ישראל. אני רוצה לומר שבדבר אחד הוא כן הצליח, השר בן גביר – בלפרק את המשטרה. הוא הצליח ממש. הרבה טובים נטשו. אז מדובר כאן באמת בהיעדר משילות. די לראות את האירוע שהיה אתמול בשומרון – יהודים רעולי פנים הולכים, שורפים, תוקפים. ואין דין ואין דיין. זה רפיון מוחלט. זו פשיטת רגל מוחלטת של המשילות ושל כושר ההרתעה של החקיקה הישראלית.

אז אם אנחנו לא נעצור את זה מהר, והאינטרס הוא אינטרס גם של החברה הערבית אבל גם של החברה היהודית, זה אותו אינטרס כי זה ייגע בכולנו. דיברת על התקציבים של החברה הלהט"בית, ש-92% מהלהט"בים אומרים שהם מרגישים יותר מאוימים בממשלת הימין מלא על מלא – תקציבים הופסקו כמעט לחלוטין. אתמול היה דיון מטלטל בוועדה לביקורת המדינה על כך שמפלים ילדות ספרדיות ממוסדות חינוך אשכנזיים.

את לא מכירה את החוק שלי שבגלל זה אף פעם לא עובר? החוק להכפלת הפיצויים בגין אפליה. הוא אף פעם לא עובר פה משנת 2014 כתוצאה בדיוק מהסיפור הזה.

נכון.

למרות שזה אמור לעזור להרבה מאוד אזרחים במדינה שהם אלה שסובלים באופן מיידי מאפליה וגזענות.

והשר הזה חימש את האוכלוסייה בצורה לא אחראית, מסוכנת. חילק נשקים למקורבים. הממשלה הזאת לא עובדת. לא עובדת עבור מגזרים מוחלשים.

כן, אבל בתוך זה אנחנו נדע גם לפקח עליהם. אני אגיד לך את האמת, אני לא מחכה שהממשלה הזאת תעבור מן העולם בשביל שדברים יזוזו, כמו שאתם מכירים את זה. מי שמכיר את הדיונים כאן, אנחנו לא עושים דיונים לשם הדיונים אלא כדי לראות פה תוצאות אמיתיות. משפט אחרון, כן.

משפט אחרון. אני רוצה לצטט ממגילת העצמאות: "מדינת ישראל ... תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום...; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". ויש עוד משפט ממש מתאים בהמשך: "גם בתוך התקפת־הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – אנחנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום, וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה". זאת אומרת, הם אזרחים שווים במדינת ישראל, כך צריך להתנהג אליהם, ואסור לאפשר להתדרדרות הזאת בפשיעה במגזר הערבי.

כן. אני מקווה שהמפכ"ל צופה, ואם הוא עסוק שהוא יצפה, נציגי משטרת ישראל, כי אני רוצה להקריא את רשימת השמות. ואני רוצה להתנצל מראש אם אני לא הוגה את השמות של הנרצחות בצורה מדויקת. ומי מכם שיכול לתקן אותי, שייקח את המיקרופון וכל פעם שאני טועה תתקנו אותי, כי מאוד חשוב גם לומר את השמות כמו שצריך. אלה סיפורים מזעזעים. כל אחת היא עולם ומלואו. אנחנו לא יכולים לאפשר שבמדינת ישראל תהיה קבוצה, אני אומרת איך אפשר לגדל ככה ילדים? איך אפשר להיות אמא שיודעת שהילד שלה בכל רגע נתון יכול לצאת לגן השעשועים ולא לחזור. או שהיא תלך לקניות ולא תחזור. זה מטורף. וכמו שאמרתי, זה לא שטח הפקר, היישובים הערביים בתוך ישראל. כי מי שחושב שזה יישאר שם כחצר אחורית, זה ממש לא.

אסאלה פאחורי זכרה לברכה, בת 29 מנצרת, נורתה למוות ברכבה, ככל הנראה על רקע סכסוך עבריינים;

תאני אבו דיה זכרה לברכה, בת 40 מרמלה, נורתה למוות ונמצאה ללא רוח חיים ברכב בשטח פתוח בשכונת ג'ואריש בעיר;

מנאל אלטורי זכרה לברכה, בת 27 מרהט – תראו את הגילאים – על פי החשד נרצחה בדקירות על ידי בן זוגה שנישאה לו חודש לפני כן, בן הזוג נעצר כשבידיו הסכין;

דועאא אבו זיד זכרה לברכה, בת 23 מרמלה, נורתה על ידי אדם רעול פנים שחיכה לה, וכאשר יצא מביתה לכיוון רכבה התקרב וירה בה מטווח אפס לראשה – הוצאה להורג;

לין מוגרבי זכרה לברכה, בת 24 מרמלה – שוב פעם רמלה – נרצחה יחד עם בנה בפיצוץ בחנות בגדים ברמלה שכוון אליה. לין נרצחה בעקבות סכסוך בין משפחות פשע – ג'רושי ואבו זיד;

אפאא מוסראתי זכרה לברכה, בת 49, נרצחה יחד עם בתה בפיצוץ רכב בזמן נסיעה בכביש 200 ליד רמלה, על פי החשד הרצח אירע על רקע סכסוך בין משפחות עבריינים;

אמל סובחי חטיב זכרה לברכה, בת 53, נמצאה ברכב ביישוב אעבלין שבגליל עם פצעי דקירה, בן זוגה הסגיר את עצמו;

אמל חורי זכרה לברכה, בת 40 מחיפה, נמצאה ללא רוח חיים בדירה בעיר עם סימני דקירות על גופה, בנה הודה ברצח;

סומיה עמאש זכרה לברכה, בת 33 מג'סר א-זרקא, נמצאה בבור עם סימני אלימות לאחר שנעדרה. סומיה התלוננה למשטרה על אלימות מצד בן זוגה מספר פעמים, בן זוגה נעצר בחשד לרצח;

פאטמה טיראוי טרביה זכרה לברכה, בת 32 מאבו סנאן, נמצאה ללא רוח בביתה כשגופה מכוסה בסימני אלימות. כוחות המשטרה שהגיעו לזירה עצרו את בן זוגה בחשד לרצח;

נבילה סנדין זכרה לברכה, בת 42, במקור מג'סר א זרקא, נרצחה בירי שהיה מכוון לבעלה, שמוכר למשטרה, בשל סכסוך עבריינים;

דועה אל-עסאם זכרה לברכה, בת 31, מתל שבע, נורתה למוות ביום השביתה הכללית בחברה הערבית והמחאה על הרציחות. מקורות במשטרה מסרו כי הרקע לרצח הוא ככל הנראה סכסוך בתוך המשפחה;

סנדי מוסראתי זכרה לברכה, בת 20, נרצחה יחד עם אמה בפיצוץ רכב בזמן נסיעה בכביש 200 ליד רמלה – שוב פעם, רואים את המיקוד של המקומות – על פי החשד הרצח אירע על רקע סכסוך בין משפחות עבריינים;

דועאא אבו חלאוה זכרה לברכה, בת 30 מרמלה, נרצחה כשעבדה בחנות בגדים אליה נזרק רימון שכוון לחיסול לין מוגרבי, בנה ובתה נרצחו עמה.

סילא אבו חלאוה זכרה לברכה, בת 8 מרמלה, ילדה קטנה נרצחה יחד עם אחיה ואמה – דועאא – בחנות הבגדים שאליה נזרק הרימון;

איסמהאן קדורה זכרה לברכה, בת 45 מנחף, נמצאה בתוך רכב נטוש עם סימני אלימות מינית, הוטל צו איסור פרסום;

סאמיה אבו גאנם זכרה לברכה, בת 50 מלוד, מתה מפצעיה שלושה חודשים לאחר שנורתה על ידי אלמוני בפתח ביתה, עד היום אין מידע על זהות היורים;

סיהאם מוסראתי זכרה לברכה, בת 10 מרמלה, נרצחה בביתה של דודתה בכפר קאסם. מתנקשים פרצו לבית כשהם מחופשים לשוטרים, הגיעו לחדרה של סיהאם וירו בה צרור בזמן שהיא ישנה. הזוי. אני טועה? עצוב מאוד;

מאי עיסא זכרה לברכה, בת 29 מכפר קאסם, נרצחה בביתה יחד עם אחייניתה סיהאם. מתנקשים, כמו שאמרתי, פרצו, התחפשו לשוטרים, וגם היא נרצחה באירוע הזה;

רויה אבו קישאק שעבאן זכרה לברכה, בת 24 מלוד, נרצחה בבית משפחתה על ידי רעולי פנים שנכנסו וירו בראשה;

אריג' איבראהים זכרה לברכה, בת 37 מכפר סמיע, נמצאה ללא רוח חיים בתוך רכב באזור המושב לפידות שליד כרמיאל. לצידה אותר גבר כבן 48 במצב קשה עם פציעה חדירה, שככל הנראה רצח אותה וניסה להתאבד;

אימאן אבו גאנם זכרה לברכה, בת 31, נרצחה מכדור תועה בעקבות קטטה בין משפחות יריבות.

אנחנו חייבים לעצור את הרשימה המזעזעת הזאת של קורבנות האלימות, הפשיעה, העבריינות שמשתוללת. חייבים לעצור את הרשימה הזאת, והיא לא כל הרשימה – מאז יש עוד נרצחות ועוד ילדים שנרצחו. הרשימה חלקית.

נציגת יוזמות אברהם, בבקשה.

קודם כול, גבירתי, חברת הכנסת פנינה, תודה רבה לך על הדיון החשוב הזה ועל הרגישות שבה את מנהלת את הדיון. זה לא מובן מאליו בימים שלנו בממשלה הנוכחית. וגם העובדה שאת נותנת שם לכל אישה. זה מאבק שלנו כנשים, שהן לא מספרים. שהנרצחות הן לא רק נשים שהן מספרים, אלה נשים שיש להן שמות, יש להן משפחות, יש להן עבר, יש להן היסטוריה. היו להן חלומות שנקטעו. ולכן היה לי מאוד חשוב ומאוד מרגש לשמוע אותך.

אני רוצה להגיד כמה דברים על תופעת הרציחות של נשים והאלימות בכלל נגד נשים. אנחנו פה היום מתייחסים למספרים של נשים שנרצחו. באמת חברת הכנסת אימאן ח'טיב ציינה שבשנת 2024 נרצחו 20 נשים – שיא מבחינת מספר הרצח של נשים מהסטטיסטיקות שיש אצלנו מאז 2018, שמספר הנשים הנרצחות לא עלה על 16 נשים.

אנחנו מייחסים עלייה ברצח נשים לשני דברים. אחד, לתפקידו הכושל של השר בן גביר כשר המשטרה, ולהפקר של השטח ולהרחבת תופעת הפשיעה בתוך החברה הערבית. זה חלק מהעלייה בכל המספרים של הנרצחים ושל מקרי הפשע שהיו בחברה הערבית משנת 2024. דבר שני שחשוב לי מאוד לציין הוא שכשאנחנו מדברים על אלימות נגד נשים אנחנו נדבר גם על נשים שהן לא רק נרצחות אלא נפגעות בכלל. כי הנשים היום בחברה הערבית, תחת הפשיעה, הן לא רק נרצחות הן גם מאוימות. הן מאוימות כל יום גם כאימהות של. בדיוק כמו שאת אמרת – הן לא יודעות אם הבן שלהן יצא מהבית ויחזור או לא.

הן אימהות שכולות. אימהות שמטפלות בילדים שנפצעו ושהם עכשיו נכים לכל החיים שלהם. והן גם חלק מהקורבן הכללי של החברה הערבית, שמאוימת גם כלכלית כי כבעלות עסקים הן מאוימות מהפושעים ומארגוני הפשיעה שמבקשים מהן דמי חסות. וגם כי הן נשים של אנשים שיש להם עסקים, שבני הזוג שלהן מאוימים. כל יום יש איום. תחת מצב כלכלי, אחרי מלחמה מאוד קשה שפגעה קשות במצב הכלכלי של החברה הערבית, שהן גם היום סובלות מעוני, סובלות מקשיים כלכליים שמחייבות אותן, בצל הזנחה של הממשלה גם, מחייבות אותן לפעמים לפנות למשפחות הפשע בשביל לקבל הלוואות, ואז המעגל הזה לא נגמר.

ואן הן נסחטות ומתדרדרות למקומות אחרים.

נכון. זו תופעה אחת. תופעה שנייה שחשוב מאוד להתחיל להתייחס אליה, וגם עאידה וגם אני שנים מעורבות בנושא של זכויות נשים ואלימות נגד נשים – התופעה שאנחנו מדברים עליה היום היא מעבר לאלימות נגד נשים שהכרנו בעבר, של נשים שנרצחות על ידי בני משפחה או בני זוג. הנשים היום הן קורבן של ארגוני הפשעה – גם נסחטות, כמו שעאידה אמרה, וגם נרצחות על ידי משפחות הפשע בגלל דברים שקשורים לפשיעה. אבל, גם הן נהיו קורבן מסוג אחר כך שבני זוג שהיום רוצים לרצוח את בנות הזוג שלהן משתמשים בארגוני פשע. זאת אומרת, אפילו לא נענשים. בעבר היה בן זוג שרוצח את אשתו ומתפאר - - -

שהירה, כשאת באה עם הנתונים האלה, ואני גם חייבת לומר שיוזמות אברהם גם מגיעה עם פתרונות. לא רק מצביעים על מה לא בסדר, ואני קראתי את הדף המדויק מאוד שלכם. כשאת מגיעה עם זה למשרדי הממשלה יש מישהו שקורא לכם לשבת איתו, להציף מהניסיון שלכם, מה הכלים הנכונים להשתמש בהם כמדינה. מתי הפעם האחרונה שישבו איתך - הייתי רוצה שתתמקדי בזה.

יש כמה גופים שכן יושבים איתנו, כמו למשל הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי בחברה הערבית - -

נמצא פה הנציג של הרשות, תאופיק.

- - ושואלים אותנו איזה פתרונות יש. אנחנו היינו גם מעורבים קצת בפתרונות של 550, 549 כהחלטות ממשלה, אבל לא בממשלה הקיימת. ואנחנו עושים מעקב גם אחרי ביצוע החלטות ממשלה. בעיקר החלטה 549, שאמורה לטפל בנושא של הפשיעה בחברה הערבית – הוצאנו דוח על הנושא הזה וזיהינו שאין כמעט ביצוע. ברוב משרדי הממשלה יש תת ביצוע של החלטת ממשלה 549, שאושרה על ידי הממשלה הקודמת, שתוקצה והתקציבים נמצאים במסדרונות.

אנחנו לא דיברנו אז על מיליארדים?

כן, דיברנו על מיליארדים.

אני זוכרת מיליארדים. הייתי שרה, אישרנו מיליארדים. מעניין אותי איפה המיליארדים. תכף אנחנו נשמע.

נבלעו.

בדיוק. אז אנחנו נדבר על זה.

ואגב, אני תמיד אומרת שגם פקידות בכירה צריכה לגלות אומץ לב ומנהיגות ולהעיר איפה שזה לא עובד. כי בסוף כל מי שיושב ומשולם על ידי המדינה, וגם כאלה שלא, אם הארגונים החברתיים שהם לא שלוחי העם יודעים לעשות את העבודה שלהם, אני מצפה את זה גם ביושר, כי הכול גם לפרוטוקול אבל גם אני יודעת לעקוב יפה מאוד, להסביר לי איפה הדברים שלא עובדים. כן.

אז ההמלצות שאנחנו המלצנו, ואני אגיד רק חלק מהן כדי שיהיו פה לפרוטוקול, והן ישימות. אני רוצה להגיד אמירה מאוד עוצמתית ואמיצה מצידי – אם אנחנו אומרים שאי אפשר למנוע אלימות נגד נשים אנחנו טועים. יש פה טעות פטאלית – אפשר למנוע גם רציחות של נשים, אפשר למנוע אלימות נגד נשים. זה מחייב פעולה ממשלתית רחבה. אחד, צריך שהמשטרה תעשה את העבודה שלה. אנינו יודעים שהרבה מקרים של נשים שנרצחו היו כמה פעמים במשטרה ולא קיבלו מענה לפניות שלהן.

משטרת ישראל הזמינה אתכם לשולחן עגול, ללמוד מהקהילה עצמה?

לא, לא בשנים האחרונות.

משטרת ישראל, תרשמו לעצמכם, בבקשה, כמישהי שיש לה דווקא ניסיון רב בשיתוף הציבור והבנה שהרבה פעמים הפתרונות מגיעים מתוך האוכלוסייה עצמה, אני חושבת שמן הראוי היה לעשות שולחן עגול. ידעתם לעשות את זה בעבר, אתם יודעים לעשות את זה גם עכשיו ואתם תלמדו לעשות את זה גם עם המגזר הערבי.

אז עוד נקודה שאני חייבת לציין, לדעתי, שלא רק פתרונות משטרתיים זה מה שנחוץ היום, אנחנו צריכים גם פתרונות שהם קהילתיים. בתוך הקהילה לפני הגעה למשטרה. נשים ערביות לפעמים נמנעות מלהגיע למשטרה, גם בגלל הבושה וגם בגלל לחץ חברתי.

גם הפחד.

וגם הפחד, הכול. לכן, היום צריך לבנות מערך בשיתוף פעולה עם המשטרה ובשיתוף פעולה עם משרד הרווחה.

עם המדינה.

אני רוצה להגיד לך שלא חייבים חוקרת שהיא שוטרת שתדבר עם אישה שנפצעה ושנפגעה מאלימות, בין אם פיזית, בין אם נפשית ובין אם מינית. אפשר להכשיר עובדות סוציאליות - - -

אין תוכנית כזאת כתובה?

אנחנו נכתוב אותה.

אני שואלת שאלה אמיתית – עד היום לא נכתבה תוכנית כזו? למוגנות.

היו כל מיני. להגיד לך את האמת, לאורך 30 שנה שבהן אני מעורבת היו מלא.

אז בואי נצמצם את זה. נצמצם את זה לעשור האחרון, בסדר? לחמש השנים האחרונות, כי אנחנו רואים את המספרים. מאוד בסיסי. באמת אני אומרת לכם, משרד הממשלה, זה דבר מאוד בסיסי. אני קוטעת אותך. משרד הרווחה, יש תוכנית כזו?

על איזו תוכנית מדובר? יש הרבה תוכניות.

למה פניתי אליך, סאיד? אני אסביר. בסוף אתה אמון, משרד הרווחה אמון על התוכנית למיגור האלימות, מאבק באלימות כלפי נשים. בתוך זה, אין ספק בכלל שהמספרים של הנשים הנרצחות במגזר הערבי הוא מאוד גבוה. ועל כן, אני חושבת שהאחריות שלכם, לפחות בחלק הזה, למרות שדיברו על זה שבאמת יש פה פגיעה רב ממדית של האישה הישראלית הערבית – הייתי רוצה לדעת שבמובן הזה, האם אתם יושבים ומנגישים תרבותית – נוהגים לומר התאמה תרבותית – תוך שימוש בכוחות הקהילתיים, במעטפת שנדרשת? רק תענה לי בקצרה ספציפית על זה.

כן. קשה לענות בקצרה על סוגיות כאלה מורכבות, אבל אני אשתדל. סאיד תלי, מנהל תחום טיפול באלימות במשפחה ואחראי על הערכת מסוכנות במשרד. התפקיד שלנו ברווחה, בין היתר, זה איתור וטיפול. איתור וגיוס - - -

אני ביקשתי רק על השאלה שלי לענות, לא על התפקיד שלכם. אני שואלת האם יש תוכנית שנבנתה יחד עם הכוחות הקהילתיים, ארגוני החברה האזרחית, שבה יושבים גם משטרת ישראל בשביל לדעת לתת את המוגנות והמעטפת של אותן נשים שזקוקות לעזרה.

כן, ודאי. יש לא מעט תוכניות שנבנו בשיתוף. גם הוועדה הבין-משרדית התבססה, שמענו על כל העמותות, ובזמנו גם חברת הכנת עאידה תומא הייתה.

כשעוד לא הייתי חברת כנסת.

ולא רק עאידה תומא. וגם עכשיו, במסגרת יוזמת קווים אדומים והוועדה הבין-משרדית, יש לנו אפילו צוות שעוסק רק במגזר. ואנחנו שומעים את כולם כמובן.

והמשטרה נמצאת שם?

המשטרה היא חלק מזה, בוודאי.

מי הנציג המשטרתי שהוא חלק מזה?

הנציגים שיושבים כאן הם גם הנציגים. אז יש לא מעט קשר עם העמותות - - -

תודה, אני חוזרת אלייך.

אם אפשר רק לשאול שאלה. סאיד, אני מכירה את התוכניות וגם עסקתי בהן אחר כך בעניין אלימות מגדרית, אלימות בתוך המשפחה. אבל, בנושא הפשיעה, ואני מגיעה עכשיו מדיון בוועדת הרווחה, בנושא הפשיעה הנשים סובלות מסוג בעיות אחר. לא רק נרצחות אלא הזכירו כמה וכמה. איפה זה נופל, ואני יודעת שיש קושי גם בלשכות הרווחה כי יש מחסור, אין תוכנית ברורה לטפל בנשים נפגעות פגיעה לא ישירה מעבירות. האם יש לכם כוונה לדון? אני בזמנו העליתי את הנושא של הגנה על נשים שיכולות להיות עדות לפשעים.

תכף אנחנו נגיע לזה גם על ידי דמויות שאני לא אציין את שמם כאן שהם מטעם המשרד לביטחון לאומי והגנה על עדים.

כן. אז למרות שיש קושי באיוש כל התקנים וכאלה, עדיין אין מספיק פנייה וקבלת סיוע משירותי הרווחה, ואני חושב גם מהמשטרה.

אין מספיק פנייה?

כלומר, הקהל, חשוב לי מאוד שהקהל - - -

הקהל?

לא פונה מספיק.

למה הוא לא פונה? מי תפנה אם אחרי זה תמצא את מותה. יש נשים שיעדיפו לסבול ולא לפנות.

אפשר גם לפנות בשלבים הראשונים. עדיין אני רק אומר שבמקלטים בשנה נכנסות 400 נשים - - -

עזוב את המקלטים. אתה יודע, אני מכירה את העולם הזה היטב. זה לא העניין. המקלטים זה הקצה של הקצה והמיעוט של המיעוט של הנשים.

אני כן רוצה לנצל את ההזדמנות ואת הבמה הזאת להגיד שעדיין, למרות כל הקשיים, לא מספיק פונים לקבל סיוע. יש שירותים - - -

אז אני שואלת, אתה איש מקצועי מאוד, אתה מבין שאם לא פונים יש בעיה?

בוודאי.

יפה. אז זה אומר שהשולחן העגול שלכם לא עובד, ולכן אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו דואגים שהוא יעבוד.

סאיד, אני עוד אחזור אליך. שהירה.

כן, אני רוצה להתייחס לעוד 2 נקודות. אני רוצה להגיד שאני עובדת סוציאלית בעצמי וניהלתי קו חירום לנפגעות אלימות במשך שנים, וגם עאידה הייתה מנהלת עמותה שטיפלה בנשים נפגעות אלימות – מספר הנשים שפונות מאוד גבוה, גם בתור עובדת סוציאלית - - -

אז הפונות זה גבוה?

לחברה האזרחית.

וגם כעובדת סוציאלית - - -

יש הבדל בין להרים טלפון ולהתקשר לבין להגיע למרכז.

בסדר, אנחנו לא פה בשביל להתווכח על מי עושה ומי לא עושה, יש לנו בעיה שצריך לטפל בה אחרת. נוסף אליה עוד אלמנט היום, שזה לא רק אלימות במשפחה אלא אלימות של פשיעה. ונשים צריכות הגנה. ואנחנו צריכים להיות שם בשביל לתת את ההגנה הזאת ובשביל לשדרג את הכלים שלנו. ובשדרוג הכלים שלנו כולנו צריכים לעבוד ביחד, גם כארגונים וגם במוסדות ממשלה, ובפרקטיקות חדשות. והדבר האחרון שאני אומרת זה שירותים לפני המשטרה ולפי המקלט – יש עוד חולייה באמת חסרה בחברה הערבית.

של הרווחה.

הרווחה משודרג, בואי נגיד.

אבל, קודם הוצף פה, אני אגיד לכם משהו, אני כבר רואה את הכיוון. בסוף הוצף פה שגם העובדות הסוציאליות בסוף הופכות להיות הקורבן, גם קורבן. אם הן לא מוגנות הן לא יוכלו לעשות את העבודה שלהן. ואני אדגיש, יש לי שתי אחיות עובדות סוציאליות, תאמינו לי, אחת מהן הותקפה קשות באיזו לשכה.

יורים על הבתים שלהן.

לא במגזר הערבי, אבל אנחנו יודעים שגם במקום שאין פשיעה כזאת גדולה הן מרגישות הרבה פעמים מאוימות. אז אדרבא כשאנחנו רואים את הנתונים שמזדעקים. אני אומרת לכם אמיתי, בסוף חייבת להיות תוכנית ברורה עם יעדים ומדדים, עם אנשים בפועל בשטח, עם כתובות ברורות להגנה וליווי של העובדות הסוציאליות והכוחות המטפלים. אם הכוחות המטפלים לא יהיו מוגנים אף אחת לא תפנה, וגם אם יפנו זה בסוף יסתיים ברע.

אני רק אגיד שאתמול היה צוות שעסק רק בחברה הערבית, שעסקו פה לא רק משרדי ממשלה אלה עוד גורמים, ואחת ההצעות שאנחנו רוצים לקדם זה שהטיפול לא יהיו רשותי יישובי.

אלא מחוזי?

אלא שבמקרים שאפשר, נניח שאישה מכפר ואדי ערה תטופל בחדרה.

כן, אבל הקושי העיקרי זה איך אתה פותר את זה, שהרי דווקא היישובי עוזר להבין את המורכבות.

אבל, זה לא חדש. סאיד, יש לכם. אתם מעבירים הרבה מהתיקים למחוזי. גם זה קרה בעבר, זו לא תוכנית חדשה.

לא, יש הבדל בין פניה פה ופניה שם לבין לעשות את זה בצורה גדולה יותר ומסודרת, ולא סביב מקרה כאן ומקרה שם. כי הרבה מהנשים שהן ביישובים קטנים לא פונות לעזרה מראש.

אנחנו נגיע, אני חושבת שהדברים לא כל כך מושלמים. יש רצון, ובינתיים הרצון בנבדל. למה? כי המציאות בנבדל? זה לא הגיוני, אנחנו רואים מה קורה. זה לא בא לידי ביטוי, לא ההשקעה התקציבית – או שלא נתנו את כל התקציב או שהתקציב לא הולך למקומות הנכונים. אבל, אין פה שיטתיות, אין פה רצינות ומעקב ולהיכנס עם זה כמשימה לאומית בכל הכוח.

חבר הכנסת סימון מושיאשוילי.

יישר כוח על הדיון הזה - -

יישר כוח לך שאתה פה.

- - גם ליושבת-הראש וגם לחברת הכנסת עאידה. הזרקור שרציתי לשים הוא דווקא על עובדות הרווחה, מה שציינו כאן בסוף. הסיכון שהן חוות ונמצאות בו. אני חושב שגם קיים חוסר מודעות. חבל שגם פה, כמו בבריאות ובחינוך, יש את השוני הזה בין קריית שמונה והפזורה הבדואית לבין מרכז הארץ. אין מה לעשות, גם כאן זה משפיע. חוסר המודעות בין קצוות הארץ, שזה הפזורה הבדואית, קריית שמונה, מטולה, לבין מרכז הארץ. אום אל-פחם, לדוגמה, זה מרכז הארץ. אז זה עוד דבר שצריך לשים לב אליו ולתת לזה מודעות. יש חוסר מודעות. להערכתי, גברת בפזורה הבדואית תתלונן פחות מאשר גברת בסח'נין או באום אל-פחם. על זה צריך לשים דגש.

גם יש פחות שירותים.

נכון, כמו בתחום הרווחה והחינוך, אז גם כאן. אז אולי לחזק את אותם מקומות שנדרש בהם החיזוק הזה.

ראויה חנדקלו, מטה החירום למאבק בפשיעה והאלימות בחברה הערבית.

נכון. בוקר טוב. תודה לך, יושבת-הראש, על הדיון, ותודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן על היוזמה החשובה כל כך.

תודה על השותפות ביום הזה.

ותודה לחבר הכנסת סימון. סוף סוף, הוועדה השלישית בנושא של פשיעה ואלימות, וחבר כנסת מהמגזר היהודי מגיע לדיון.

שלושה.

אז מה שאני רוצה להגיד, זו העבודה שלי. אני כל יום בשנה האחרונה עוסקת בסוגייה של פשיעה ואלימות.

ראויה, אני רק אגיד לך משהו, שלא תבלבלו, זה מעניין הרבה מאוד חברי כנסת בכנסת. אבל, סדרי העדיפויות בסוף נקבעות על ידי הממשלה. ומה לעשות, אני חושבת שימים כאלה הם סופר חשובים, מעבר לכך שגם הדיונים פה שהם צריכים להיות תדירים, אבל לצערנו בשנה וחצי האחרונה היינו במלחמה והרבה נושאים שבשגרה נדחקו הצידה. אנחנו חוזרים לעסוק יותר ויותר בנושאים של השגרה, שהם גם הצלת נפשות. אז תראו את הוועדה כוועדה שתדון בזה ותהיה פה בשבילכם.

תודה. אז מה שהתחלתי זה שביום-יום בשנה האחרונה אני עוסקת בסוגייה של פשיעה ואלימות כמנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות, אבל הדיון הזה משום מה הפעיל אותי. כלומר, שום דבר בשנה האחרונה לא מפעיל אותי, אני פועלת מתוך מוטיבציה. כי הסוגייה של נשים, וגם המשפט הזה – שיש סדר עדיפויות – זו הבעיה. פשיעה ואלימות היא לא בעיה של החברה הערבית, היא בעיה של מדינת ישראל. היא צריכה להיות על סדר היום. כולנו חיים כאזרחים במדינת ישראל אחרי ה-7 באוקטובר במצב חירום, אבל החברה הערבית הייתה כבר במצב חירום אז אנחנו חיים בחירום כפול. אנחנו משלמים מחיר יום-יומי, לפעמים כפול ולפעמים הכפול של הכפול. ומה שאני רוצה להגיד על נשים – נכון, 20 נשים בשנה בשנת 2024, אבל המספר הזה הוא רחוק משקף את המציאות של הנשים הערביות.

אני רק אגיד נתון אחד. במטה עשינו מחקר על מעמדות של החברה הערבית, מה מטריד את החברה הערבית בסוגייה של פשיעה ואלימות, והסוגייה של נשים היא 1%. זה אומר שארגוני הפשיעה לא רק שמים אותנו בשוליים אלא שמים את העשייה שעשו עאידה ושהירה שנים - - -

רגע, רגע. במחקר שעשיתם זה מטריד אותם באחוז?

נכון. אני אגיד לך למה.

אבל, זה לא מקבעים דעת קהל, זה אומרים שלצערנו, עדיין, כמו בכל החברות, אנחנו, הנשים מעניינות כהוא זה.

לא, הכוונה היא שהנושא של הנשים ירד לתחתית סולם ההתעניינות של הציבור בגלל שהוא מוצף בעניין הפשיעה.

מה שאני רוצה להגיד זה שהסוגייה של פשיעה ואלימות, כשנשאלו בחברה הערבית מה מטריד אתכם מכל הסוגייה של הפשיעה והאלימות, מה כאב הבטן עכשיו כי זו סוגייה רחבה – אמרו זליגת צעירים. והנשים, הסוגייה של אלימות כלפי נשים הייתה אחוז.

הצעירים זה מה שהטריד אותם.

כן, אבל שנייה, זה לא העניין. מה שאני רוצה להגיד זה שמה שעושים ארגוני הפשיעה זה שהם לא רק משתלטים על החיים שלנו, הם לא רק גורמים לנו לאבד את תחושת הביטחון, המאבקים הפמיניסטים המגדריים שעשו הרבה נשים, ויושבות באולם הזה, הולכים לפח. את ההנכחה של מושג של אלימות מגדרית, אחרי שעשו דרך הנשים האלה - - -

איפה שיש בריונות של גברים ואיפה שיש פשיעה ועבריינות שמשתוללת מעמד האישה הולך אחורה.

נכון, אז מה שעשינו בשנים האחרונות הלך לטמיון. אבל, זו לא הפואנטה שלי. הפואנטה שלי היא שאם אין תחושת ביטחון, ויש תוכנית שעושים היום בקהילה משרד השפטים עם המתנ"סים, היא תוכנית סודית והם לא מפרסמים אותה, כלומר מי שעוסק בזה יכול לדעת באילו יישובים היא קיימת – לאיתור והנגשת המידע הזה שילכו למשטרה. אבל, הלכנו למשטרה וכמעט 85% מהתיקים לא מפוענחים. זה אומר שיש יד חופשיה לפושעים, וזה לא רק זה, זה אומר שאני לא מוגנת כאישה, אני לא מוגנת כבן אדם. כי הנשים, כמו שאמרה שהירה, הם קורבנות. הן מאבדות את בני הזוג, את הבנים שלהן. מי שלא יודע, ארגוני הפשיעה היום יושבים בוועדות של גישור ושל ירושה ושל נישואין וגירושין. אני תמיד אומרת - - -

תראו, אני הייתי כותבת משפט. כשמשטרת ישראל בחרה להכריז ב-2007-2008 מאבק על ארגוני הפשיעה, שבתאי יתקן אותי אם אני טועה – הצלחנו.

נכון. לקח 8 שמונה אבל הצלחנו.

אני אומרת לכם שאם לא תהיה פה הכרזה של מדינת ישראל על מאבק, מלחמה על ארגוני הפשיעה, אוי ואבוי לנו. אוי ואבוי לנו.

נכון. לכן אי אפשר להפריד את האלימות נגד נשים מההקשר הגדול של פשיעה ואלימות. כי זה לא האלימות והמענים הרגילים שנותנים בחברות מסוימות כלפי חברה, זה נגד ארגוני הפשיעה.

זאת נקודה מאוד חשובה.

שהם אלה שיושבים בוועדות ואומרים "את תתגרשי, את לא תתגרשי", "את תקבלי מזונות ואת לא תקבלי".

הן שבויות.

ואישה בבית דין שרעי או בבית דין כנסייתי או בבית דין רבני, היא הולכת לערער. כאן אין לך ערעור. הערעור שלך הוא בקבר. והדבר השלישי שצריך להגיד הוא שיש זליגה של נשים לפשיעה. זו סוגייה מאוד חשובה. בעל כורחן.

כי הן רוצות לשרוד.

הן רוצות לשרוד, הן מאוימות, הן נסחטות. והן נמצאות במקום הזה. ולכן, כשמדברים על אלימות כלפי נשים צריך להסתכל על ההקשר הגדול של פשיעה.

לא רק זליגה לפשיעה, גם הרבה פעמים ניצול עד כדי להתדרדר לזנות.

נכון.

משתמשים בהן.

זו קורלציה מאוד ברורה – פשיעה גבוהה וזנות גבוהה.

הרבה פעמים נשים נורמטיביות.

מצב מאוד חמור.

אגב, גם משתמשים בהן כדי לתת הלוואות, לפתות נשים אחרות.

לא, זה הכלי.

נורא ואיום.

יש הרבה.

עוד מעט יהיה סיפור באמת של סחיטה על רקע הלוואות בשוק האפור.

לא, לא. יש מלא סיפורים.

חברת הכנסת פנינה, לפני כמה חודשים ראש רשות אמר שפנתה אליו אישה שקיבלה הלוואה מהשוק השחור והעירבון שהיא נתנה זה תמונות בעירום, והיא איחרה ואיימו עליה.

ואז בכלל אם זה מתפרסם היא אכלה אותה.

אנחנו לא ב"זה יהיה", אנחנו שם. רק שתדעי, יש גברים שמעסיקים את הנשים שלהן בזנות לטובת ארגוני הפשיעה כדי לסגור את ההלוואות.

השם ישמור. תכף אנחנו נגיע גם למשטרה.

מונא מחאג'נה, מנהלת תחום החברה הערבית, המועצה לשלום הילד. חברים טובים שלנו. דרישת שלום לוורד.

היא גם מוסרת לך ד"ש. קודם כול, אני מודה מקרב לב על היוזמה של חברת הכנסת עאידה תומא ובשיתוף פעולה מטה החירום. אני רק רוצה להגיד כמה נקודות בקצרה. אני לא רוצה למשוך את הדיון מדיון על נשים, אבל כל הפשיעה פוגעת באופן ישיר וקשות בילדים. מצד אחד יש ילדים שמאבדים את החיים שלהם, ואני לא רוצה לדבר על מספרים. כל ילד שמאבד את החיים שלו או ילד שמאבד את הזכות שלו לחיות - - -

אין לך נתון כמה נרצחו?

כן, יש לי נתונים. 9 ילדים נרצחו השנה. אבל, 71 ילדים, בני נוער, מתחת לגיל 18, נהרגו בין השנים 2019 עד 2024.

נרצחו.

נרצחו. 75 ילדים, בני נוער, מתחת לגיל 18, נרצחו כתוצאה מפשיעה ואלימות בין השנים 2019 עד 2024, כולל. הם מדברים על יתומים, שהם גם קורבן.

נמצאת גם נציגת חמניות.

אני אקצר. גם הם קורבן – מעל 1,750 ילדים יתומים בין השנים 2012 עד 2024.

טוב, תודה רבה לך, מונא.

אני רוצה להגיד משהו מאוד חשוב. אני חושבת שכל אישה שמשאירה אחריה ילדים קטנים, רוב הנשים משאירות אחריהן ילדים קטנים וגם אחים ואחיות, אבל מה קורה עם האחים האלה? לאחים האלה יש פוסט טראומה, זה טראומתי. לאבד אמא או אחות זה משהו פוסט טראומתי. והשאלה שנשאלת היא האם הילדים האלה במעקב אצל הרווחה, אצל השירות הפסיכולוגי.

זו סוגייה נוספת, אני לא אכנס אליה כי הזמן קצר, אבל אני כן אגיד לך תודה רבה על הנתון הזה. אני רוצה לפנות חמניות. שלום לך, ד"ר באקה מואסי.

כן, אני מנהלת חברה ערבית בעמותת חמניות ליתומים. אני יודעת שפנינה די עובדת על כל עניין היתומים באופן כללי. אני פה על מנת להציג תמונה עגומה מבחינת מספרים. בארבע השנים האחרונות אנחנו יודעים שיש 71 יתומים מתוך 109, שזה אומר 85% ממספר היתומים - - -

רגע, 71 יתומים בארבע השנים האחרונות.

לאימהות שנרצחו יש 71 יתומים, מתוך 109 יתומים, שזה 85%.

מה זה 109 יתומים? בכלל החברה הישראלית?

בכלל החברה הישראלית.

לא הגיוני.

לאימהות שנרצחו.

שנרצחו, אוקיי. יתומים יש הרבה יותר. 109 ילדים יתומים לנשים שנרצחו, שאגב היו לנו פה חוקים שעוסקים בכל הסיפור של זכויות ילדים ברצח, ומתוכם 71 זה ילדים מהמגזר הערבי.

זה בעצם 85% מהיתומים. בשנה האחרונה, ב-11 החודשים האחרונים של 2024 נוספו 25 יתומים למעגל היותמות מנשים שנרצחו, ומתוכם 21 מהמגזר הערבי, שזה 90% מהיתומים.

טוב, אני אומר פה משהו, כי אני מעריכה את חמניות ואת יתר הארגונים שהיו פה ודיברו לפני. תהיו כמו יוזמות אברהם – להגיש לי בבקשה ניירות עמדה. בעל פה זה טוב אבל זה לא מספיק טוב, אם רוצים להיות מקצועיים ושאני אעביר גם את הדברים האלה למשרדי הממשלה. סליחה, זו בקירות בונה, לא אלייך רק אלא לכולם.

כן. חשוב לי, בעמותת חמניות אנחנו מדגישים את החשיבות של המשאב הרגשי והנפשי שאנחנו מעניקים. במרכזים שלנו בחברה הערבית אנחנו רואים ש-90% מהילדים שמשתתפים במרכזים שלנו זה בעצם יתומים שאיבדו את אחד ההורים שלהם ממקרה רצח.

תודה, ד"ר באקה. סליחה שאני מקצרת, אנחנו פשוט קצרים בזמן. אני רוצה להודות לארגון חמניות, שאתם עושים עבודת קודש. זה הארגון היחידי שמתייחס לילדים יתומים בישראל. כפי שאתם יודעים, ביהדות יתומים ואלמנות זה משהו שהוא בראש ובראשונה. אני חושבת שיש לחזק אתכם. העבודה שלכם היא עבוד קודש. ואתמול ראיתי פרסומת שיש שיתופי פעולה, למשל עם בנק הפועלים, לא שאני עושה להם פרסום. אבל, אם יש ארגונים וחברות שיודעים לתמוך במיזמים יפים אז שאפו.

רק להגיד, פנינה, משפט אחרון – חשוב לנו לקדם גם עם עאידה את כל הנושא של בניית מודל טיפולי מותאם ליתומים של נרצחי החברה העברית.

שזה שונה, נכון, עם התאמות מיוחדות.

בדיוק.

אבל, אני כן אומר לכם שכנראה להיות ילד או ילדה ערביה זה מאוד קשה במדינת ישראל, כי אם הם רואים שרוב המקרים לא מפוענחים ואת מספר הילדים שנרצחים וההשתוללות של הפשיעה, זה מטורף. מה אנחנו מצפים מהם? אם הם יאבדו את האמון ברשויות האכיפה, שלא נצפה מהם להיות ישראלים פרודוקטיביים ולא נתפלא אחר כך מול תופעות וסימפטומים חברתיים שהם לא פשוטים. אני חושבת שהדבר הזה מתחיל במתן הזכויות הבסיסיות, וזה הגנה על שלומם, בטח של הילדים. רן, בקצרה.

תודה. רן מלמד, נקודת מפנה. שני דברים. בשנת 1996 יצא לי כעיתונאי לסקר את הנושא של רצח נשים בחברה בכלל. ביוני פורסם דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית, שבראשה עמדו לימור לבנת ויעל דיין.

ועדת חקירה פרלמנטרית בשנת?

1996.

ושום דבר לא השתנה, חוץ מהמספרים.

לא, לא. תיקחו את הדוח מ-1996 ותקראו אותו, כולל מסקנות לכל אחד ממשרדי הממשלה. כולם, לא רק משטרה ולא רק רווחה, גם אוצר וגם חינוך. הוא עוסק בכל מה שדיברתם פה. אם אתם תיקחו ותראו מה בוצע ומה לא בוצע, ותיקחו את מספר הנשים שנרצחו מאז בשנים השונות ועד היום, בהתחשב כמובן בשינוי בגידול באוכלוסייה, תראו אם אתם חושבים שהדברים שנעשו הם טובים או לא טובים. אבל, כשאתם רוצים לדבר על תוכניות לא צריך ללכת רחוק. קחו את הדוח הזה. הוא דוח מצוין, תלמדו אותו ותפעלו לפיו. זאת הערה אחת.

ההערה השנייה היא כשהגעתי לכאן בבוקר המזנון החלבי המה בתכולי מדים. המה. לא היה מקום לשבת כי היו שוטרים מפה עד להודעה חדשה. לא ראיתי פה בדיון הכל כך חשוב שעאידה ארגנה, לא את מפכ"ל המשטרה, לא את ראש אגף החקירות, לא את ראש אגף המבצעים. תסלחו לי, השוטרים המכובדים, אני לא מזלזל בכבודכם. בדיון כזה צריכים להיות הראשים. אם הראשים לא נמצאים פה זה חבל.

טוב, גם בדיונים על אלימות משטרתית כלפי יהודי אתיופיה אנחנו לא רואים אותם, לצערי.

נכון, נכון.

כן, סומיה בשיר, ואז נעבור למשרדי הממשלה.

אני סומיה בשיר, אני אחת המייסדות של הפורום העממי למאבק בפשיעה בחברה הערבית, שהוא רעיון ויוזמה של גאדה זועבי הבעלים של בוקרא עיתונות. הוא נוסד לפני שלוש שנים במגזר הציבורי, הוא מייצג כמעט את כלל החברה הערבית. נציין שהוא לא מצע פוליטי אלא מזעקת הרחוב נוצרה התעוררות חברתית, והשתלבו לעבודה ההתנדבותית הזאת בפורום מעובד בניין ועד פרופסור ואיש הייטק, מכל הרבדים והתחומים התעסוקתיים. הפורום מונה 491 שגרירים ב-45 יישובים. בנוסף לכך, אני רכזת החברה הערבית בנשים עושות שלום.

רגע, תעזבי את הדפים כי אין לנו זמן. תהיי איתי. איפה את רואה את הבעיה? את אמרת שאתם צמחתם מהשטח, מהרחוב.

כן, אני אגיד לך איפה הבעיה. הבעיה היא שהיום השתלטות הפשע בחברה הערבית בכל המוסדות, אם זה מוסד חינוכי, אם זה מוסד ממשלתי.

איך אתם מזהים את זה? אתם מכירים כי כולם מכירים מי הדמויות?

כולם מכירים מי הדמויות, אבל אנחנו לא מקבלים את חסות המשטרה. אתה לא יכול לבוא ולהגיד "אני רואה כאן". אני בעצמי הייתי יועצת לקידום מעמד האישה ברשות והיה מכרז של משרד הפנים והגשתי את ההתפטרות שלי.

איפה ראשי הרשויות? אני לא מצליחה להבין.

הם בעצמם מאוימים, ונסחטים לפעמים.

אני רוצה להגיד לך, הבקשה שלי להכריז על מצב חירום בחברה הערבית מייד, ואני לא מבדילה בין טרור ובין פשע בחברה הערבית. זה אותו מצב היום.

לא הבנתי, מה הכוונה בין טרור ובין הפשע?

אין הבדל.

יש הבדל. בבקשה, אני מבקשת, תיזהרו במילים שלכם. הבית הזה ספג המון בוועדה הזאת. זה ברור שיש טרור על רקע פשיעה, אבל להגיד שאין הבדל – צר לי.

זה לא העניין שאין הבדל, אבל העניין הוא לקחת את זה בכובד ראש ולקחת את זה בשיא הרצינות.

כן, עם זה אני מסכימה.

אנחנו סובלים מזה שנים על גבי שנים, ואנחנו לא רואים שיש תוצאות. זה הולך ומחמיר.

מחמיר. אתם שותפים לתחושה שצריך להכריז על מצב חירום?

צריך להגדיר מה זה מצב חירום.

יש פה נבחרי ציבור – אתם מרגישים שזה מצב חירום כרגע? שהמדינה צריכה להכריז על זה מצב חירום בתוך החברה הערבית? ואליד, אין מה לעשות, אתם נבחרי ציבור ואני לא סתם שואלת. מצב חירום – אתה יכול לדעת לפי מדד פחד. למשל, זה אולי משהו שלא נבדק וצריך להיבדק על ידי המדינה.

אני אענה לך. אני חושב שאני רוצה להתייחס לדברים של רן, בהמשך לדוח מ-1996. אם אנחנו רואים שיש דוח מ-1996 ויש עלייה מתמדת גם ברצח אזרחים מהחברה הערבית וגם בכלל, אנחנו רואים שאין התייחסות מצד הממשלה, אבל ראינו שבמשך כמה שנים טובות שהממשלה כן התייחסה לפשיעה, וראינו את זה גם בבת ים וגם בחולון, והיא לא הכריזה על מצבי חירום בערים האלה בגוש דן.

היא הכריזה במאבק ומלחמה, אמרתי קודם, ב-2007-2008, נגד ארגוני הפשיעה.

נגד ארגוני פשיעה והיו תוצאות.

נכון.

ובממשלה הקודמת, כאשר הייתה תוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית - - -

היה איסוף של נשקים.

בדיוק. והייתה ירידה בפשיעה בחברה הערבית ב-15%. לכן אני טוען שאם הממשלה רוצה היא יכולה למגר את הפשיעה בחברה הערבית בהחלטה. אבל, ראש הממשלה זימן את חברי הכנסת מהחברה הערבית במשך שנים ונכח בהרבה ועדות, ולכן אני חושב, עם כל הכבוד, ואני לא מזלזל בוועדות חלילה ואני לא מזלזל באנשים שנמצאים כאן, אבל צריכה להיות החלטה אמיצה של הממשלה למגר את הפשיעה בחרה הערבית, נקודה. זה מה שיעשה את ההבדל.

אני חושבת שמה שיעשה את ההבדל זה שעכשיו ייכנס שר חדש, ללכת חברי כנסת, יהודים כערבים, אוקיי? ביחד לשר החדש ולומר לו "אתה צריך תוכנית מיידית שתצא לפעולה". אני מסכימה איתך, כי כשיש פעולות חד משמעיות וברורות, כולל הנחיה ברורה למשטרה – גם בסוף המשטרה צריכה הנחיה ברורה עם כוחות שנכנסים, עם תקציבים מיועדים – אני אומרת לך, אם אתה אומר שהייתה ירידה של 15% בעקבות איסוף הנשקים, זה עולם ומלואו.

אבל, זה מצריך החלטה של הממשלה. היא הייתה אצל ראש הממשלה – מה הוא עשה? מי שעומד בראש הפירמידה זה נתניהו.

חברת הכנסת עאידה, את היית אצל ראש הממשלה?

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד. המשותף בין הדוח של יעל דיין מ-1996 והבחירה של נתניהו ב-1996, זה המשותף. הוא לא מטפל בחברה הערבית. מאז 1996 אנחנו בבעיה.

אני רק הייתי רוצה להגיד – תוכניות לא חסר, ותקציבים הקצו בזמנו. הדבר הראשון שהביאו לנו בהצעת התקציב ב-2024 זה שכאשר קיצצו 5% מכלל התקציבים של המדינה, מהאוכלוסייה הערבית קיצצו 15%, במקום 5%.

גם לנו. הלכנו לסמוטריץ', לשר האוצר, שמכולם הוא לקח 4-5% ומהתוכניות הלאומיות, שזה מדהים. הרי, התוכניות שנמצאות במשרד ראש הממשלה או התוכניות המיוחדות, הן התוכניות שמדינת ישראל וממשלת ישראל קבעו שיש להן עדיפות גבוהה, כי צריך לעשות שם תיקון מציאות וגם השקעה יתרה. אז דווקא שם קיצצו 15%, שלא לדבר על זה שזה לא - - -

מה שאני רוצה להגיד זה שאנחנו כל הזמן מדברים על תוכניות – תוכניות יש, וצריך ליישם את מה שקיים, אבל זה לא מונע מאיתנו להדגיש שוב – יש היבטים שלא נידונו. גם בתוכניות הקיימות. והיום, מטרתנו לחשוף היבטים שלא נידונו עד עכשיו, כמו לטפל בילדים נפגעי עבירה, או שהתייתמו או שהם בעצמם נפגעו. כמו לטפל בסוגיות החדשות בעניין נשים. אי אפשר שלמשרד הרווחה עדיין רק תהיה תוכנית איך לטפל בנשים על רקע אלימות מגדרית.

כן, אבל עאידה, אני שוב אומר, כדי לא למצוא את עצמנו במעגלים ובסיבובים ובשיח וכתבות ותקשורת – בסוף צריך פה לקחת כמה חברי כנסת לשר הנכנס ולומר לו, להביא לו דוגמאות, בדיוק כמו שהיה עם הכרזת המאבק בארגוני הפשיעה בכלל בישראל. הוא צריך תוכניות ייעודית, ממוקדת, שהיא אמנם תתחיל באכיפה ובמעצרים ובפיענוח – זה עובר דרך זה – וכמובן המעטפת ההוליסטית שנדרשת, שזה למשל המוגנות. אני אומרת לכם את האמת, סכנת חיים לגשת לבקש עזרה בחברה הערבית.

ללכת לבקש עזרה? לדבר על פשיעה זה סכנת חיים.

אז תודה על האומץ שלכם שאתם פה מדברים על זה.

גבירתי, אפשר להתייחס קצת למצב החירום שאת אמרת? קודם כול, אני מסכימה איתכם. צריך לבוא לשר החדש הנכנס עם דרישה מאוד ברורה של מה שצריך לעשות. תוכנית יש – 549 נכתבה והיא תוכנית הוליסטית. אני לא אומרת שהיא הכי טובה שיש, צריך עוד עדכונים ותיקונים, אבל צריך פשוט לחזור אליה ולהמשיך את הביצוע שלה. אבל, לגבי מצב החירום, אני רוצה להגיד משהו מאוד חשוב פה – מצב החירום הוא לא בחברה הערבית, הפשיעה שקורת היום בישראל היא לא רק בחברה הערבית. גם היהודים נפגעים. אמנם הם לא נרצחים - - -

אנחנו מודעים לזה. אנחנו יודעים את הנתונים.

כל העסקים בצפון גם משלמים דמי חסות וגם מאוימים.

נכון, וגם בנגב. גם בבאר שבע.

נכון, בכל הארץ. לכן, אני רוצה שהתוכנית, המלחמה לא תהיה רק פשיעה בחברה הערבית אלא פשיעה בכלל.

לא, לא. סליחה, אני חולקת עלייך, גבירתי. אני אומרת לך שזה לנסות לברוח מהבעיה. זה פשוט לחטוא לציבור. מה לעשות? צריך להסתכל על המציאות כמו שהיא כדי להציל נפשות. וזה לא קשור לזה שיש לו עוד הרבה משימות, לשר. בזה סיימתי, תודה רבה. אני רוצה בבקשה לעבור לנציג משטרת ישראל, אני מבקשת את הבכיר ביותר שנמצא מטעמכם. לאור הדברים שנאמרים והשמות שאתם רואים, כל אחד הוא עולם ומלואו. המצב הוא מאוד חמור. עכשיו, ברור לי שלא כל, גם אתם פקודים של מפקדים יותר בכירים מכם, ועדיין כמי שאמונים על הנושא תתנו תשובות ברורות.

השאלה אם הם אלה האמונים על הנושא.

תכף יציגו את עצמם.

שמי אברהם אוחיון, אני ראש מחלקת נוער ומשפחה במשטרת ישראל. אמון גם על הנוער וגם על משפחה.

אתה החלפת את?

אני כבר שנה בתפקיד. עופר מסינג היה לפניי.

כן. ניצב משנה, נכון? איך נוער קשור?

נכון, נוער ומשפחה. משפחה זה עבירות מין, חסרי ישע, נפגעי עבירה - - -

כן, אבל אין פה נציג שעוסק במגזר הערבי, בסוגייה כבדת המשקל הזאת? מה, צריך יותר מ-240 נרצחים בשביל שיהיה פה מישהו שעוסק בזה יום וליל?

א' אני עוסק גם במגזר הערבי. הנציג של המגזר הערבי, של החברה הערבית, מחטיבה שמטפלת במגזר הערבי, נמצא בדיון אחר כרגע. גם לדעתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ראה אותו. עימאד פארס, שהוא ראש מדור קהילות, שנמצא כרגע בוועדה.

בסדר גמור. אדוני, אתה שמעת את הקולות ואת המורכבויות – מה יש לך לומר?

אני אגיד, כמו שאמרתי בוועדה הקודמת, שאני מאוד שמח וחושב שזה חשוב, היום הזה. אני אומר גם לחברת הכנסת. אני חושב שכל קול שבא ומציג את הבעיה ומהדהד אותה, זה טוב לנו, זה טוב לחברה, הנושא הזה מועלה על ראש מעייניי. בסופו של דבר, אני אסביר איך אני רואה את העניין. זה נכון, כמו שאמרו החברות פה, שהפגיעה בנשים בחברה הערבית, ועל כך באנו לדבר, זה משהו שהוא כולל ונובע א' מהפשיעה והאלימות בחברה הערבית, וזה בא משני כיוונים. אחד זה סכסוכים בתוך המשפחה, שזה תחום שאני אמון עליו באחריות שלי, ויש גם את התחום של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית.

בדיוק בזה אני רוצה לגעת. מה עושים עם ארגוני הפשיעה?

לגבי ארגוני הפשיעה, אני יכול לומר שמפכ"ל המשטרה, לפחות בתוכנית 2025, שם בראש מעייניו את החברה הערבית כציר מרכזי.

כמה צירים יש?

יש חמישה צירים.

שיירשם לפרוטוקול – בין חמשת הנושאים ששם מפכ"ל המשטרה זה הפשיעה בחברה הערבית. אוקיי.

אבל, למה הוא חשב שהמצב מצוין בעניין הפשיעה? צריך לזכור שהוא אמר את זה.

אני אומר, בעקרון החברה הערבית צריכה לקבל טיפול. אחד זה במשילות, וכאן דיברו החברות - - -

שזה הסיוע לראשי הערים שגם הם בעצמם מפוחדים.

זה לא רק החברה הערבית. התוכנית שמוקמת כרגע, א' זה יחידות שקמו ומטפלות בעניין האכיפה, ויש מבצעים, או יותר נכון תוכניות להרמת המשילות בתוך המגזר הערבי.

איך? איך המשטרה עושה את זה?

אז אלה תוכניות פרטניות שאני לא יכול לפרט עליהן כאן.

לא, מה שאתה יכול לפרט. בינתיים הם אומרים שהם לא מרגישים בשטח מספיק כוחות. הם לא מספיק מרגישים שיש מאבק. ניצב משנה אברהם אוחיון, זה שזה בחמשת הצירים של המפכ"ל דני לוי זה יפה וטוב. כאן זה כנסת ישראל. בכנסת ישראל לא אומרים "יש תוכניות שאי אפשר לפרט". מפרטים כי התפקיד שלנו זה לפקח. לפקח על זרועות המדינה, בין היתר על משטרת ישראל. מה המשטרה עושה כדי בפועל להיאבק בארגוני הפשיעה? אחר כך גם נגיע לאלימות במשפחה.

אני אפרט על מה שאני יכול. הוקמו יחידות, לדוגמה מפלגים שנמצאים בדרום ובצפון, שאחראים על טיפול בסחיטה ואיומים.

מה? נתנו לזה תוספת כוח אדם.

כן.

עכשיו, סחיטה ואיומים זה עסקים.

לא, לא. זה לא רק עסקים, זה כל דבר. זה כל דבר שקשור לסחיטה באיומים. זה לא רק סחיטה באיומים אלא סחיטת דמי חסות.

אוקיי, זה יכול להיות גם הלוואות, גם זה, הבנתי. כולל סחיטה של ראש עיר.

דיברו על כניסה לתוך - - -

בתי ספר.

לתוך העיריות או המועצות.

כן, כן. כמה כוח אדם גויס לטובת הדבר הזה? ספציפית ברשויות?

אני לא יכול לומר לך נתונים כרגע.

סדר גודל. לא חייב על הדיוק המספרי.

כשאני אומר לך מפלג, מפלג זה משהו כמו 150 איש.

אז יש לנו שני מפלגים.

שני מפלגים כאלה, שאחד בצפון ואחד בדרום, במיוחד לטובת הנושא הזה של סחיטה באיומים.

אני מבינה שלא את כל התוצאות אפשר להציג, אז אחת ההנחיות שלי, בבקשה מנהלת העבודה, זה להציג לנו מה המפלגים האלה עשו וכמה הם הצליחו למגר פשיעה או סחיטה באיומים של גורמים בתוך החברה הערבית. כי כרגע, אתה יודע, בסוף כל מי שעושה את עבודתו, גם משטרת ישראל, רוצים פידבק מהשטח, נכון? כרגע הפידבק לא מורגש, כי אנחנו שומעים את הקולות. אז יכול להיות שצריך להגביר בצורה יותר אגרסיבית או להגביר את הכוחות וגם את הפעולות, כי יש כלים. כמובן, הכול במסגרת החוק.

דבר נוסף, הוקמו יחידות משטרה שהן יחידות שטח שאמורות להיכנס לתוך החברה הערבית, לתוך המקומות שאולי קשה להיכנס אליהם, במבצעים יזומים, עם כלל הכוחות שאנחנו יכולים לרתום.

זה בחודשים האחרונים?

בחודשים הקרובים.

אה, יוקמו.

לא, לא, הוקמו כבר.

אז הוקמו כבר בחודשים האחרונים.

כן.

הם נכנסו כבר לפעולה?

אני אומר, על זה אמרתי בחודשים הקרובים.

הם הוקמו, וייכנסו לפעולה בחודשים הקרובים. על כמה כוח אנחנו מדברים? כמה תחנות שטח? זה תחנות שזזות? תחנת שטח זה כביכול תחנה שלא יושבת במקום אחד.

לא, לא. זה לא תחנות שטח, זה כוחות ארציים. כוחות שטח כמו יס"מ, יחידות כאלה שקיימות גם בדרום וגם בצפון ואמורות להיות מופעלות במבצעים מיוחדים, בתוכניות להגברת המשילות בערים.

כמה הכוח הזה מונה?

אין לי את הנתונים כרגע.

עשרות, מאות?

מאות.

אתה יודע שהיחידות האלה לא קשורות לעניין מיגור הפשיעה.

לא, לא. זה חדש. תני להם, עאידה, שנייה. זה כוח חדש.

לא, הוא מחרטט אותנו.

רגע, אני לא חושבת שהוא מחרטט, אני רוצה לתת צ'אנס. אם הם עדיין לא נכנסו לפעולה נביא אותם אחר כך כדי שיגידו מה הם עושים בשטח. אני אומרת לך יתרה מזה, אנחנו נותנים לכם פה הנחיה שתתכוננו. כי בסוף היס"מ הזה או הכוחות האלה, אם הם מאות יכול להיות שיש להם באמת אפקטיביות אדירה. אבל האפקטיביות היא לא עם אנשים שנכנסים למקום ולא יודעים מי נגד מי. ולכן אתם תצטרכו את הכוחות של הקהילה והציבור. שלא יהיה מצב שייתפסו על מי שקל, זה מה שאני מנסה להגיד.

אני ארחיב לך רגע את הידיעה – קודמך בתפקיד, היינו בקשרים טובים. הם באמת עסקו, ואני מביאה מהניסיון שלי, בהיבט של האלימות המשטרתית למשל. אז יכולים לתגבר כוחות. אבל, בסוף אם נטפלים על הילדים או סתם על צעירים בשוטטות או כל מיני במקום להתעסק בפשיעה האמיתית, אז יצא שכרנו בהפסדנו.

מה אני אומרת? אותו דבר אמרה עאידה וזרקה כאן – היא רוצה שהכוחות האלה יתעסקו בארגוני פשיעה. אתם חייבים למקד מה זה אומר. הכוחות האלה, שהם כוחות חזקים, חייבים לעבוד יד ביד עם ראשי הרשויות, נכון?

נכון, נכון.

הם חייבים לשבת. אתם חייבים לעשות עבודה מקדימה. אולי טוב שלא נכנסו לתפקיד בינתיים. הם חייבים יד ביד עם ראשי הרשויות, עם הארגונים, עם כולם. גם אם צריך לעשות עבודת הכנה מקדימה מטורפת תעשו אותה. תעשו אותה. אבל זה לא שפתאום כוחות נכנסים. אני בטוחה, כן?

לצערי, זה קורה כששולחים אנשים שזה לא התפקיד שלהם לענות על השאלות האלה. ככה הכל מתמסמס.

דווקא אני רוצה לומר לך משהו.

עם כל הכבוד, זה לא אישי, באמת. זה לא אישי.

אם תתנו לי להשיב אני אשיב.

אבל, היה מן הראוי שבנושא כל כך בוער בתוך האוכלוסייה שהמשטרה תקדיש קצת זמן, תשלח את האנשים האחראים על התחום, שכן יכולים לתת את התשובות, במקום לשלוח אנשים שיספגו את האש.

אז אני אשיב. עוד לא השבתי על הרבה דברים שאמרו.

אני מקשיבה, אני שותקת, בבקשה.

מה שחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן אומרת, יש בזה מן האמת בעניין של הכוחות הקיימים – היו כוחות קיימים וכרגע הוקמו נוספים, והעניין הוא במיקוד לכיוון החברה הערבית. וזה מה שהמפכ"ל עשה.

עכשיו, הכוחות החדשים שעוד לא נכנסו, הוא ממקד את זה. אבל, צריך באמת לדייק את הפעולות.

אנחנו בינואר, אני מזכיר, ואנחנו יצאנו לתוכנית עבודה של 2025, וכמו שאמרתי, אחד הצירים המרכזיים זה לפעול למשילות בתוך האוכלוסייה הערבית, בתוך היישובים באוכלוסייה הערבית. לשם הולכים להיות מופנים הכוחות.

אתם צריכים לעשות, בתוך היחידה הזאת חייבת להיות יחידת מודיעין, אתה מבין. לא שאני מבינה במשטרה, למרות שיכולתי להיות אחלה שרה לביטחון לאומי. אתם חייבים מודיעין, אתם חייבים שיתוף פעולה עם הציבור, עם האנשים הרלוונטיים, תוך כדי שאתם לא מעמידים אותם בסיכון. אתם צריכים להכריז מלחמה על הדבר הזה ולא להתעסק בזוטות – להתעסק בהצלת נפשות. ואני דווקא שמחה על הבשורה שאתה אומר לי. ולפני שאני עוברת לפארס אני רק אומר, ראית קודם שדיברנו ושמעת את ארגון חמניות ואת המועצה לשלום הילד על מספרים מטורפים – 85% מהילדים היתומים מ-2019 עד 2024 הם ילדים מהמגזר הערבי. אנחנו מדברים פה, יש פה מציאות עגומה, קשה, שאחר כך, אני לא אוהבת לדבר במונחים כלכליים, אבל שאחר כך גם תעלה למדינת ישראל ביוקר.

יש פה את לרה צינמן מארגון נרצחים ונרצחות, שמכירה את ההשלכות בכל הרבדים. אנחנו גם נגיע אליכן, לשדולת הנשים בהמשך. אבל, צריך פה לראות איך אתה בתפקידך נותן את המוגנות לילדים בבתי הספר, בגני השעשועים, במקומות האלה שהילדים צריכים להרגיש מוגנים, יד ביד עם הכוחות המיוחדים שייכנסו ועם סגן ניצב פארס. אבל, זו לא יכולה להיות מציאות שילד גדל למקום שהוא אומר "משטרת ישראל לא רואה אותי או לא מגנה עליי". זה יתהפך על כולם. תרצה להגיב?

אני אומר, נכנסתי עכשיו לתחום שלי, אז א' יש פה נציגים מהרווחה שאנחנו עובדים איתם יד ביד בפרויקטים. וגם עם חלק מהארגונים כמו מיכל סלה, קרן רש"י, ומבחינתי גם יוזמות אברהם. לכל שולחן שיזמינו אותנו אנחנו באים. אנחנו פועלים לפתרונות, יש פתרונות, עושים פתרונות חדשים, תמיד מתקדמים עם הפתרונות. וכל התקווה שלנו היא להוריד את רף הפשיעה בכלל ובחברה הערבית בכלל.

בסדר גמור. יש פה קריאה גם לארגוני החברה האזרחית. מי שרוצה את זה, זה מאוד חשוב. דווקא בתפקיד שלו יש יותר מקום לשיתופי פעולה בגלל הראייה הרכה כלפי ילדים והקהילה שעוטפת אותם יותר. בבקשה, סגן ניצב אדם פארס, רמ"ד שותפויות החברה הערבית.

אני אדם פארס, אני ראש מדור שותפויות בחברה הערבית. אני מייצג את החטיבה הערבית, שזו חטיבה חדשה שהקימו במשטרת ישראל. התפקיד שלה זה להשלים את הפעילות המבצעית שקיימת בשטח בפעילות מניעה. החטיבה מתמקדת בפעילות מניעה בחברה הערבית. אנחנו מתקדמים באוכלוסיות נשים, נוער, צעירים. אנחנו עושים פעילויות מניעה כמו סדנאות, הרצאות, הדרכות בבתי ספר שאנחנו מקיימים. יש לנו פעילות מניעה שקיימנו במהלך - - -

מניעת מה?

בנושא של נשים אנחנו מקיימים סדנאות לנשים בסיכון בחברה הערבית, בשיתוף עם הרווחה ועם הרשויות המקומיות.

אבל, פארס, בינתיים המספרים פה רק עולים, של הנרצחות.

הקימו את החטיבה לפני שלושה חודשים כך שבדיוק התחלנו את הפעילות שלנו. במהלך שנת 2024 הייתה עבודה של אגף סי"ף. בחלק מהעבודה של 2025, יש לנו תוכניות עבודה הרבה יותר רציניות.

כמה שוטרים מהמגזר הערבי יש?

בכלל משטרת ישראל? 3,100 שוטרים מהחברה הערבית והדרוזית בכלל משטרת ישראל.

כמה מתוכם עובדים בתוך המגזר?

אין לי את הנתון המדויק הזה.

אוקיי. אז אתם כרגע בשלב ההרצאות?

אנחנו מתקדמים בנושא של מניעה. החטיבה הערבית, התפקיד שלה הוא לטפל בכל הנושא של המניעה. משלימים את הפעילות המבצעית. אנחנו מתמקדים גם באוכלוסיית הנשים, נוער וצעירים בחברה הערבית.

עם מי אתם משתפים פעולה?

שיתוף הפעולה זה עם הרשויות המקומיות, עם משרדי הממשלה, הרווחה, החינוך. הקמנו צוות של שוטרים מהחברה הערבית שידריכו נוער בבתי ספר.

מה? איך להסתתר מפני הירי?

לא, לא. יש מגוון נושאים שאנחנו מעבירים.

לא, באמת. אני אמא לילדים, במצב כזה אני הייתי מלמדת את הילד שלי איך להסתתר. תראה, אני לא חלילה רוצה להסתלבט, אבל המציאות כל כך עצובה שגם לפעמים רוצים לצחוק עליה. כי מה אתם יכולים להגיד לילדים האלה?

אנחנו מתמקדים במגוון נושאים לנוער בחברה הערבית. אחד הנושאים זה האחריות הפלילית שלהם, הנושא של סמים ואלכוהול, נושא של פשיעה, נושא של בטיחות בדרכים, גם לנוער וגם לצעירים.

תראה, זה חשוב. אבל, אני אגיד לכם, לדעתי, בתוך המשימה הלאומית הגדולה הזאת יש גם את הדבר האקוטי, ואני בטוחה שאתה פוגש הרבה ילדים – מה התחושות שאתה שומע?

תקשיבו, אנחנו עושים פעילות משלימה - - -

אני שאלתי מה התחושות שאתה שומע.

שנייה, אני חייב להדגיש את הנקודה המסוימת הזאת.

פעילות משלימה, אני מבינה. תאמין לי, אני קולטת מהר. פעם היה לי חלום להיות שוטרת. קולטת מהר. זו פעילות משלימה לפעילות המבצעית. אבל, אני שואלת, אם אתה אומר שאתה פוגש את הילדים, אתה וצוותך, ותכף אני אבדוק גם בכמה אנשים מדובר, מה אתה שומע מהילדים האלה? כי יש לנו פה הרבה מאוד ילדים שנרצחו.

התחושות הן קשות, אין ספק. החברה הערבית עוברת תקופה מאוד קשה. יש פשע ואלימות. אבל, עצם זה - - -

הם מפחדים? הם מספרים על הפחד?

הם מספרים על הפחד שלהם מארגוני הפשע, על הפשע והאלימות שקיימים בחברה הערבית. אין ספק שזה מטלטל את כולם. אבל, אנחנו פוגשים אותם, מדברים איתם. עצם זה שיש שוטר שמגיע לבית הספר לסדנאות האלה ומעביר את הסדנה, או שמעביר הרצאה - - -

הם מרגישים יותר בטוחים?

הם מרגישים יותר בטוחים.

אני יכולה להגיד משהו על זה? אני חושבת שרוב הילדים בחברה הערבית שאנחנו פוגשים, הם מפחדים לצאת מהבית. הם לא מפחדים רק מארגוני פשע.

אתה גם נפגש עם התחושה הזו?

כן, אנחנו נפגשים עם התחושה הזאת. ואני אומר עוד פעם, הפעילות שלנו, עצם זה שאנחנו מגיעים, אנחנו בעצמנו, שוטר על מדים מהחברה הערבית שמדבר את השפה שלהם שמגיע ומדבר.

כן, זה מצוין. נגישות, הבנה שהמשטרה היא לא אויב הקהילה שם אלא המשטרה זה חלק ממי שאמורים לתת את הפתרונות. אבל, בסוף גם צריך, אתה יודע, להראות את זה גם בשטח. כמה עובדים איתך?

בחטיבה יש סך הכול 37 אנשים.

שהם כמו מש"קים קהילתיים?

לא. יש מש"קים בתחנות. אנחנו גם מנחים מקצועיים של המש"קים האלה וגם עושים פעילות בעצמנו. יש תקציבים מיועדים לנושא הזה. המשטרה מקדישה ומשקיעה המון משאבים בנושא של המניעה בחברה הערבית. אמרתי – נשים, נוער וצעירים.

כמה תחנות משטרה יש בתוך המגזר?

סך הכול 37 תחנות שחלקן זה נטו מגזר ולחלק יש יישובים של המגזר.

הבנתי. אז 37 תחנות, 37 שוטרים ושוטרות על זה.

החטיבה שלנו כוללת 37 שוטרים, אבל בתחנות, כל תחנה - - -

כן, אבל אמרתי שיש גם במקרה 37 תחנות.

37 תחנות שעובדות במגזר. בכל תחנה כזאת, זה תלוי בתחנה, יש תחנות של 80 שוטרים ויש תחנות של 150 ו-200 שוטרים גם.

אוקיי. הצבעת עליה, נציגת המשטרה.

הן במחלקה שלי. יש לנו את ראש חוליית אלמ"ב, נועה, ויש את זוהרה, שהיא החוקרת בחולייה.

תראו, אני רוצה כן בכל זאת לחדד את הביקורת שאמרה גם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן קודם. אתם חשובים לדיון, אבל חשוב יותר שיהיה מי שאמור להכריז את המלחמה על ארגוני הפשיעה, שיהיה פה. אבל, אני בונה עליך, ניצב משנה אברהם אוחיון. אתם צריכים להעלות את זה כלפי מעלה. זה חייב לקבל סדר עדיפויות. הקולות שנשמעים פה, המציאות שלהם כאילו נלקחה ממדינה אחרת. לא, הם אזרחי מדינת ישראל שווי זכויות. ובעזרת השם, גם שווי חובות בשירות האזרחי. צריך להתקדם. לכן, אני גם לא אקשה עכשיו בשאלות שלא יצא מהן כלום. כי גם סגן ניצב פארס עוסק יותר באמת בתחום הרך, נקרא לזה, פחות מבצעי, שהוא לא פחות חשוב.

אבל, אני אומרת לך, בסוף אתה תצטרך להסתכל על הילדים האלה בעיניים ולראות שבאמת יש את העבודה המשלימה, שהיא נעשית. אחרת זה לרמות אותם. בואו נודה על האמת. אתה תעמוד שם ואז יבוא אליך ילד יום אחד ויגיד לך "רצח לי את החבר" או "את החברה שלי". אז אנחנו מדינה מספיק רצינית. עם כל האתגרים שלנו אנחנו עדיין יודעים דברים לאומיים בסדר גודל מאוד גדול כשאנחנו רוצים. ולכן, אמרתי את זה קודם ואני אומר את זה גם לכם עוד פעם – אני מאמינה במנהיגות של בעלי תפקידים ובעלות תפקידים בכירים בכל גוף וגוף. המנהיגות אינה נובעת ונגזרת רק משר או שרה או מנכ"ל או מנכ"לית, או מפכ"ל, לצורך העניין. בסוף, אתם צריכים להיות גם אלה שיודעים לעלות כלפי מעלה ולדחוף את הנושאים, כי המצב הוא לא פשוט. תאופיק, בבקשה. תודה לכם.

תאופיק אגבאריה, מנהל אגף תעסוקה ורווחה ברשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.

פעם הייתם במשרד ראש הממשלה. לפני שנתיים זה היה?

לא, יותר. אני אשמח בהתחלה לעשות איזשהו סדר מבחינת תחומי האחריות של כל יחידה ממשלתית. זה יעשה גם סדר למשתתפים על תחומי האחריות.

קצר וקולע.

אז הממשלה ב-24 באוקטובר 2021 קיבלה שתי החלטות ממשלה הקשורות לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית וגם לביטוח כלכלי.

שזה בממשלה שאני הייתי חברה בה, תחת השר בר לב.

נכון, תחת השר בר לב, השר לביטחון פנים בזמנו. ויש את החלטה הממשלה 550, שאני עובד ביחידה שאחראית על תכלול מעקב ובקרה וניהול תוכניות העבודה של משרדי הממשלה.

שזה התכלול?

לא, אני אעשה את הסדר.

הכסף עובר אליכם ואתם משם מפזרים את זה?

הכסף נמצא באוצר. אנחנו אחראים על ניהול תוכניות העבודה. אנחנו בקשר עם האוצר וכל משרדי הממשלה שאמורים להיות מתוקצבים.

הם מעבירים ישירות למשרדים?

כן, זה כסף תוספתי שעובר למשרדים לפי תוכניות העבודה של כל משרד בכל שנה, לפי בנייה תקציבית שגם אגף תקציבים עושה יחד איתנו.

כמה התקציב הזה בשנת 2021? זה היה כמה מיליארדים.

ב-2021 הוקצה בדיוק את החלק שהיה צריך להקצות – 6 מיליארד מתוך 30 מיליארד.

כמה הוקצה בשנת 2022?

על 2022 אנחנו עדיין אוספים את הנתונים, כי עדיין יש הרבה תוכניות שהתחילו ב-2022 ולא כל הכסף חויב. אבל, אפשר להגיד שאנחנו עומדים באחוזים מאוד טובים מבחינת יישום של 2022, אין לי את הנתון המדויק.

שנייה, ב-2022, תקציב המדינה מאוד ברור ומאוד שקוף – 2022 היה צריך להיות לפניך.

אז אני אומר, האחוזים מאוד טובים. אני יכול להעביר אחרי את הנתון המדויק.

מה זה מאוד טובים?

אפשר להגיד מעל 70% או 80%.

של מימוש?

של מימוש.

כמה הולך למאבק בפשיעה ומוגנות?

זה בדיוק מה שהתחלתי להגיד. היחידה שלנו לא אחראית באופן ישיר על הפשיעה והאלימות.

לא אמרתי שהיחידה שלך אחרית. היחידה שלך מתכללת.

יופי, לא, גם כתכלול. החלטת הממשלה 549, שהיא למאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית, והתכלול של כל החלטה נמצא במשרד ראש הממשלה תחת המטה למאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית.

מי הנציג של משרד ראש הממשלה? מה, לא היה לו מספיק חשוב להגיע? מי זה?

ראש המטה, רועי כחלון.

רועי כחלון, הראש שלו בנציבות.

הוא המנהל של המטה והוא אחראי בין היתר - - -

כמה כסף יש לו שם? כמה תקציב?

2.4 מיליארד שקל לחמש שנים.

והוא אחראי על זה?

הוא אחראי על התכלול של ההחלטה. זה גם מנגנון שדומה ל-550 – הכסף מועבר גם למשרדי ממשלה אבל - - -

כמה אתה יודע שמומש שם?

אין לי את הנתונים.

בערך.

לא יודע.

חברת הכנסת פנינה, סליחה שאני מתערבת, אפילו למטה המאבק בפשיעה והאלימות של רועי כחלון אין תמונה ברורה. אנחנו מנסים לקבל תמונה. יש תמונה חלקית.

הרסו את משרד ראש הממשלה, זו האמת.

אני לא דנה בזה. אני דנה בזה שאפילו למי שאמון על התכלול של התוכנית, אין לו תמונה. במיוחד מהמשרד לביטחון לאומי, לאף אחד אין תמונה, אין נתונים.

חוץ ממשטרת ישראל, מי הנציג פה של המשרד לביטחון לאומי? כן, שלום.

שלום, עו"ד עדי פרץ, הלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי.

יופי, כמה הם מנצלים במשרד ראש הממשלה? היה 2.4, תקן אותי אם אני טועה. וכמה כסף אתם כמי שאמונים – כל התוכנית של המשטרה נמצאת שם אז אתם אמורים לעקוב, כי הכסף אמור לבוא אליכם. כי לא משרד ראש הממשלה מבצע את הדבר. אז כמה?

אין לי את הנתון הזה.

אז מה כן יש לך?

יש פה נציגי משטרה לגבי נתונים שביקשתם.

חוץ מזה. משטרה לא מדברים איתנו על מדיניות ותקציבים.

אני יכולה להעביר לוועדה.

אוקיי, יש עוד נציג של המשרד לביטחון לאומי? פעם הבאה אני מבקשת לבוא עם נתונים יותר מדויקים. עדי, אני אגיד לך כזה דבר – לוועדות בכנסת לא נכנסים בלי תשובות. באים עם תשובות.

משרדי ממשלה, הם לא מלווים את אנשי המשטרה בלבד, אחרת למה צריך את המשרד הממשלתי. ולכן, אני מבקשת שהיום, עוד היום, או עכשיו, תצאי ותבדקי מה התקציב שמומש בשנה החולפת במשרד ראש הממשלה לטובת התוכנית. התוכנית למיגור אלימות ופשיעה במגזר הערבי. את יכולה לצאת לבדוק ולחזור אליי. תודה רבה.

יחד עם זאת, אנחנו כן מבינים יודעים, וגם זה נאמר לפני, שיש פה השפעה ישירה על פיתוח כלכלי בחברה הערבית, ויש קשר ישיר לבין המיגור של האלימות והפשיעה. כן בתוך תוכנית החומש 550 בסעיף 3, שזה סעיף הרווחה, אנחנו כן מתקצבים, תקצבנו גם הקמת מרכז חוסן ראשון שהוקם באום אל-פחם.

שהוא ספציפית למה?

זה ייעודי. זה שונה ממרכזי חוסן אחרים שנמצאים בחברה הכללית. דווקא אחד הייעודים שלו זה טיפול באלימות ופשיעה בחברה הערבית. זה גם מתן מענה קהילתי וגם - - -

הוא דיסקרטי? הוא מוגן? מה הציפייה? שאנשים במגזר הערבי ירוצו אחרי שאיזה ארגון פשיעה פוגע בהם? ירוצו למרכז החוסן? אם הוא פתוח יבואו ויורידו תא מרכז החוסן, חס וחלילה.

הייעוד של המרכז זה גם מתן מענים מניעתיים – לעשות גם את ההסברה בתוך האוכלוסייה וגם לעשות את כל המניעה. דבר שני, גם טיפול, לצערי עדיין, חוץ ממחלקות הרווחה שגם עושות את העבודה, אבל אין פה מרכז שממומן על ידי הממשלה שמטפל גם במשפחות וגם בשנים אחרי שיש רציחות, לצערי, או כל מקרה אלימות. אז אחד מהייעודים של המרכז זה גם לטפל באותה אוכלוסייה שלא מקבלת את הטיפול הישיר.

למי אתה נותן דיווחים ביום-יום?

לממשלה.

למי?

לכנסת. למי שצריך. אנחנו כן עוקבים.

מתי בפעם האחרונה היית בישיבה ממשלה?

יש את חסאן, שהוא המנהל של היחידה, אני לא יודע מתי אבל אנחנו כן משתתפים, יש את הנציגות שלנו.

אז יש דיונים, הם עוקבים. מה הדבר שהכי חסר ליחידה שלך?

חסר?

כי נראה לי שכסף לא חסר, תקציב לא חסר. מה חסר?

אנחנו חושבים, זו העמדה המקצועית שלנו וגם הגשנו לממשלה בזמנו על הפחתת התקציב והקיצוץ של 15% - אנחנו כן חשבנו כיחידה מקצועית שאין מקום לעשות את הקיצוץ הזה. יחד עם זאת, אם אנחנו מדברים על חוסרים, אנחנו כן עכשיו בעבודה מאוד מאומצת עם משרדי הממשלה בשביל לנצל את כל התקציבים שכבר הוקצו. אם אנחנו מדברים על 85% שהוקצו ב-2024, אנחנו כן עכשיו במלחמה, אפשר להגיד את זה, לדעת שכל הכסף שכן יוקצה אכן יבוצע.

אוקיי, אני אגיד לך משהו. 70%, אמרת לי, במימוש. ועדיין אנחנו רואים שבשנת 2024 לא היו תוצאות. איך אתה מסביר את הפער?

תוצאות למה?

תוצאות לשיפור המצב של המגזר הערבי. אלא אם כן אתה יודע להציג לי תוצאות טובות יותר שלא קשורות לתחום הפשיעה. בפשיעה ודאי אין, שלשם זה התכנסנו.

אני חושב שיש תוצאות טובות בכל מה שקשור למיגור אלימות ופשיעה. יש מגמות חיוביות בכל התחומים החברתיים, ואני יכול גם לחתום על זה כי אנחנו גם עוקבים מחקרית ורואים את המגמות גם בחינוך, גם בתעסוקה, גם ברווחה אפילו למרות כל הקושי. אנחנו כן רואים מגמות שאנחנו עוקבים אחריהן.

שיש שיפור.

יש שיפור ויש מגמות חיוביות לאורך חמש שנים, אפילו עשר שנים בחלק מהמדדים שאנחנו עוקבים אחריהם.

קודם כול, אני שמחה לשמוע. אז איך אין שיפור במספר הנרצחים והנרצחות?

אז שוב, הטיפול שלנו הוא באמת לא ישיר, הוא עקיף. לכן, כל המענים שאנחנו נותנים אלה מענים שלוקח זמן באמת לראות את התוצאות שלהם. זה שאני עכשיו פותח תוכניות במשרד החינוך או משרד הרווחה, לוקח לפחות שנתיים עד שאנחנו פותחים את התוכניות. ולכן, כל המענים שאנחנו כן מציעים, אנחנו בתוך שכנוע שזה יעזור בסופו של דבר, אבל זה מענים - - -

כן, מה הממשק שלכם עם היחידה במשרד ראש הממשלה?

יש ממשק. אנחנו גם משתתפים בחלק מהדיונים, גם הם נמצאים בחלק מהדיונים שאנחנו עושים, לפחות בתחומים החברתיים. שוב, המטה יחסית חדש. אנחנו גם היינו לפני בממשלה הקודמת.

המטה חדש במשרד ראש הממשלה? כמה זמן?

אני חושב שנה.

שנה? כמה בעלי תפקידים יש שם? מישהו זוכר?

ארבעה.

ארבעה. כמה מתוכם ערביי ישראל?

אחת.

אחת. אני כבר אומרת לך, זה נועד לכישלון אם אתם לא תעבדו איתם. כמה אצלכם במטה יש שהם אנשי המגזר ודוברי ערבית?

כולם.

לא.

כמה אתם וכמה יש לכם?

אנחנו 18, כולל סטודנטים. לפחות מחצית מהחברה הערבית.

אז למה, לא הבנתי, היחידה הזאת תקועה במשרד ראש הממשלה, ובטח אין לה שמץ של מושג איך לעבוד עם המגזר הערבי. בטח שאנחנו לא יודעים כמה מהתקציבים מומשו, וזו התוכנית הכי חשובה. אני יודעת שאתה לא יכול לתת לי את התשובה, אבל אנחנו נגיש על שאילתה, נועה, בסדר? זה ממש הזוי בעיניי.

אפשר לשאול בשאילתה גם מתי הייתה ועדה מתמדת?

אני שאלתי אותו מתי הם ישבו במשרד ראש הממשלה.

לפני כשלושה חודשים הייתה ועדה בין משרדית שהתקיימה באזור המרכז, שהשתתפו גם ראשי רשויות וגם קיבלנו סקירה כללית על כל מצב הפשיעה והאלימות בג'לג'וליה, אני חושב.

עם מי? עם שרים?

זה לא מתמדת. זו לא ועדה מתמדת.

עם המטה.

עם המטה זה לא מספיק. מי ישב שם? הדמות הכי בכירה.

רועי כחלון.

מי הם מקבלי ההחלטות?

אני חושב שהיה גם רועי כחלון וגם ראש המטה של השר לשעבר בן גביר.

2 מיליארד שקלים. נבדוק איפה התקציבים.

אז היו גם נציגים של המשרד לביטחון לאומי באותה פגישה שהתקיימה לפני חודשיים, אני חושב.

בעצם, זו שאילתה לראש הממשלה. אוקיי.

אני רק אתייחס לכל הסוגייה של שינוי תוכניות. כן יש לנו את היכולת, דרך הוועדות הבין משרדיות שאני גם מוביל אותן וחלק מהן, שאנחנו יכולים גם לשנות תוכניות של הממשלה.

גמישות. אם אתם רואים שמשהו לא עובד, הקצאה והסללה של תקציבים.

גם הסטה של תקציבים.

זה דבר מאוד נכון לעשות, כי אם רואים שמשהו לא עובד, שתהיה את האפשרות לא לשרוף תקציבים לכאן או לכאן. אני אגיד לך כזה דבר – אתם עובדים בשיתוף פעולה עם המגזר האזרחי?

כן, כן. אנחנו מכירים, יש שיתוף פעולה, אנחנו נפגשים.

זה ממש חשוב. ממש. זה גם כלי למפתח.

בגלל זה הם מצליחים.

אמרת שגם היה מפגש עם ראשי הרשויות.

זו כמעט היחידה היחידה שמצליחה.

רק לקחו את המאבק באלימות ופשיעה. תקציבית.

זה לא היה.

אז אולי שיביאו לכם כדי שתצליחו. השרה נותנת לכם גיבוי? השרה שלכם זו השרה מאי גולן.

כן, עובדים.

יש לכם גיבוי?

כן, התוכניות ממשיכות.

חברת הכנסת פנינה, סליחה שאני מתערבת, אי אפשר לשאול עובד מקצועי על היחסים.

לא, לא, אז אל תתערבי.

לא, לא. הכול בסדר.

אז אל תתערבי.

כי יש ועדה מתמדת. את שואלת את השאלות - - -

סליחה, גברת, את רוצה שאני אוציא אותך?

אפשר להוציא אותי.

אז את מוזמנת לצאת. כל טוב. לא להיות חצופה.

כי זה הכאב של החברה הערבית.

את מוזמנת לצאת.

אני יוצאת.

נראה לי שאני מספיק רגישה לכאב, זה לא קשור. אל תשתמשי בכאב של המגזר כדי להתחצף ליושבת-ראש.

חברה, לא מגזר, רק לציין.

חברה, גם טוב. אני מוכנה לקבל. מכל מלמדיי השכלתי.

אתם מקבלים גיבוי? לא היה קיצוץ בשנה האחרונה?

אותו קיצוץ שהתקבל על ידי הממשלה, 15%. אנחנו כן מנסים.

אני אסביר למה אני שואלת. 15% קוצצו אצלכם אבל אתם לא במשרד ראש הממשלה. התוכניות המיוחדות שאמרו שיקוצצו זה רק במשרד ראש הממשלה.

לא, ה-15% גם, החלטת החומש 550 גם עברה קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, כולל אותנו, וגם משרד הרווחה.

שזה התוכנית עצמה?

זו התוכנית עצמה, עברה את הקיצוץ של 15%.

בסדר גמור. הרשות לקידום מעמד האישה, בבקשה, אושרה פרידמן.

תודה רבה. אני מצטרפת לכל הברכות לקראת הדיון הכל כך חשוב הזה. אני אגיד בפתח הדברים שאמנם אלימות היא לא גזירת גורל, אבל ככל שמדובר באוכלוסייה שיש בה כל כך הרבה הצטלבויות המצב הוא עוד יותר קשה. נשים הן הראשונות להיפגע בחירום, אחרונות להשתקם אם בכלל, ועל כמה וכמה בחברות כמו החברה הערבית, ששם האתגר יותר גדול.

אני רוצה להתייחס בדברים שלי לשלושה פרמטרים חשובים. הרשות לקידום מעמד האיש הלא עוסקת בטיפול בנפגעות, היא כן עוסקת בכל הנושא של מעטפת מניעה, העלאה למודעות, קידום חקיקה ומדיניות. נתייחס לחוק היועצות לקידום מעמד האישה, שהוא כל כך חשוב, כי הן זרועות הביצוע ברשויות המקומיות, בעיני. מתקיים שיח הדוק עם משרד הפנים שמוביל איתנו ביחד גם איגוד היועצות לקידום מעמד האישה. הוא נמצא בתהליך.

שזה בהיבט חוק כללי.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. מה אתם עושים כדי לסייע באתגרים הייחודיים מאוד של היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות הערביות? כי אני אומרת לכם, יש להן אתגר שהוא לפעמים גם עם אלמנטים של סיכון.

אני אתייחס. אני רק אסגור את החלק של החוק ואני אגיד שברגע שיהיה משהו לעדכן אז כמובן שנעדכן. לעניין הרשויות בחברה הערבית, מתוך 258 רשויות ברחבי הארץ אנחנו מדברים על משהו כמו 83 רשויות החברה הערבית, שמתוך 239 יועצות מכהנות בחברה הערבית יש לנו רק 75 יועצות. הרעיון של לתת כלים מקצועיים ליועצת שמתמודדת ברמת השטח הוא בזה שגם אנחנו מייחדים ימי עיון ספציפיים סביב תכנים מקצועיים שהיועצות מעלות, ליווי פרטני ליועצת שזקוקה לסיוע, בין אם זה בתכנים מקצועיים, תוכניות עבודה, אתגרים ברמת השטח.

אתם מכירים את הקולות האלה שאומרים - - -

אנחנו נמצאים בשטח, ואני תכף אתן דוגמה לקולות שאנחנו קשובים להם. בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' הובלנו שולחנות רב מגזריים סביב תכנים שמעסיקים את הנשים ומקומן של הנשים שנפגעות בחירום. אחד מהשולחנות בדיון יועד ספציפית לחברה הערבית, מתוך נושאים שהועלו בקרב היועצות, מפונים ומפונות, ליווי רשויות שנפגעו בבדק בית טלפוני פרטני אחת לכמה ימים מול היועצת, האם יש משהו לעשות ולתווך. אז זה בהקשר הזה. דבר נוסף, כל הנושא של משאבים בתוך הרשות המקומית, לתת להן כלים מקצועיים - - -

אושרת, תהיי איתי.

אני מתייחסת לחברה הערבית.

אתם מבינים את האתגר. שמעתם את האתגר. האם אתם ערים לתחושות של נשים אלו שאתם מגיעים איתם בממשק?

כן.

מה אתם עושים אם למשל יש לכם את הנשים שאומרות שהן לא מרגישות מספיק - - -

אני אתן דוגמה. אני יכולה לתת שלוש דוגמאות קונקרטיות ולרלוונטיות. אחת, כשנשים מהחברה הערבית פנו אלינו ואמרו "אין לנו משאבים לעשות העלאה למודעות, איך להתמודד עם פשיעה, איך להתמודד עם אלימות - - -

עזבי רגע את המשאבים. הן מרגישות לא מוגנות – מה אתם עושים?

אבל, היועצת שפונה אלינו ואומרת "האוכלוסייה שלי לא מוגנת, אני לא מוגנת", הדרך שלי לסייע לה זה לאפשר לה להפעיל תוכניות שמתווכות ובונות חוסן אישי חברתי קהילתי.

כמו?

אם יוצא קול קורא לטובת נאבקות באלימות בסיוע ובתיווך ובמימון של הוועדה הבין משרדית לטובת העניין, התוכנית שנבנית מותאמת לשטח לחברה הערבית. אז אם למשל הפעלנו תוכנית של סדנאות אביב בטורעאן לנשים שהיו זקוקות לכלים להגנה עצמית. ברשות אחרת היה חשוב לה לדבר, ברשות ספציפית שאני לא אמנה את שמה - - -

כמה נשים מהחברה הערבית, ואל תתייאשי.

התייאשתי.

לא, אני לא מתייאשת, הכול בסדר.

כי מה זאת אומרת הגנה עצמית? נשים מגנות על עצמן מארגוני פשיעה?

כן, רגע, אני לא דיברתי על ארגוני פשיעה, אני מדברת על אלימות כלפי נשים.

אבל זה הנושא. אושרה, סליחה, הנושא היום זה ההיפגעות של נשים מהפשיעה ולא אלימות מגדרית ולא מגזר ערבי בעלמא.

אז אני אדגים. סליחה, פשיעה היא חלק, גם בפשיעה יש אלימות מגדרית, אי אפשר להתייחס לזה כמשהו נקודתי.

לא, זה ברור, אנחנו אומרים שיש.

במובן הזה אני אגיד, כשאישה מהשטח מתקשרת ואומרת "זקוקה אני, אני כרגע סובלת", התפקיד שלנו ברשות, מכיוון שאנחנו לא גורמי טיפול, הוא לתווך את הסיוע שהיא זקוקה לו בקרב הארגונים שאיתם אנחנו עובדים ומשרדי הממשלה.

אני אגיד לך מה אני חושבת שהתפקיד שלכם כרשות. התפקיד שלכם כרשות זה להגיע לשולחן הממשלה ולדפוק על השולחן ולדפוק בשולחן של השרה ולהגיד לה "תתעוררי, גברת יש פה נשים שנרצחות, יש פה נשים לא מוגנות, יש פה נשים שקשה להן להיות אימהות במציאות כל כך אכזרית וקשה שהכול הפך להיות הפקר". אתם צריכים להיות גוף שמוביל מדיניות, וזה אומר שאתם צריכים להיות הילד שזועק "המלך עירום", הילד שזועק "יש פה בעיה". הילדה במקרה הזה או האישה. אבל, אתם חייבים לעשות את זה.

אז אני אומרת, אנחנו עושות את זה בכל זירה אפשרית מול השותפים שלנו ברמת השטח. כאשר עולה סוגייה של אלימות כלכלית שלא מובנת, שנובעת מפשיעה, והיא נובעת בחלק מהמקרים מפשיעה, או דרדור של נשים למצבים כמו זנות או שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להביא אותן למצבי אלימות – התפקיד שלנו הוא להתריע בקרב המשרדים האמונים ולראות איך מפרקים את האתגר הזה ביחד, מצד שני להעלות את זה על סדר היום ועל המודעות הציבורית של כל מי שאפשר. לצד זה שאנחנו מציידים את העובדת בשטח, היועצת לקידום מעמד האישה שעושה ימים כלילות, כדי להגיד לה באיזה ערוצים היא יכולה לפעול.

אני חושבת שאתם מאבדים את הלגיטימיות של הרשות.

אני לא חושבת.

את יודעת למה אתם מאבדים את הלגיטימיות של הרשות? הרשות, בעיניי, צריכה להוביל מדיניות. תקני אותי.

הרשות עושה גם וגם.

אין מה לתקן.

חוק זכויות האישה של הרשות לקידום מעמד האישה מאגד גם וגם.

שנייה, שנייה. אני רוצה למקד את זה יותר. אני לא רוצה לשמוע באמת על תוכניות של העלאת מודעות.

נכון, נמאס לנו מהעלאת מודעות והרצאות.

אנחנו מודעות למצב שלנו, אל תעלו את המודעות שלנו. אנחנו בתוך הזבל הזה ואנחנו יודעות מה המצב שלנו. אל תעלו את המודעות שלנו. תנו לנו כלים להתמודד. וסליחה שאני מתפרצת, כי אני צברתי את כל התסכול מכל הוועדות והגעתי אליכם עכשיו, בסדר? אני מבינה שהרשות, קיימתם דיון אחד ברשות או יזמתם לפי בקשתכם דיון בוועדה הבין משרדית על השלכות הפשיעה על הנשים הערביות, הבאתם חומר ואמרתם "חבר'ה, אתם צריכים במשטרה לא להתעסק בהעלאת מודעות שוב – במשטרה צריכים לעשות אחת, שתיים, שלוש, ארבע כדי להגן על הנשים". וברווחה, לא ייתכן ש-20 נשים מתוך 32 בשנה שעברה שנרצחו הן ערביות, ואין תוכנית מיוחדת לעניין הזה. ולא יכול להיות, אני צריכה להגיד לכם? אתם יודעים בדיוק את מה שאתם צריכים לעשות.

תודה, עאידה.

קיימתם דיון אחד כזה? יזמתם דיון אחד כזה?

אז אני אגיד, זה לא מדויק.

לא, לא. לא להשיב.

זה הרבה יותר דיונים. ואנחנו גם חברות בוועדה הבין משרדית ואנחנו פועלות עם כל אחד מהמשרדים השונים.

אני יודעת.

ופה אני גם אזכיר, אפרופו קביעת מדיניות - - -

אני יודעת שיש לכם את ההשתדלות. האמת היא שהטענה היא לא אליהן.

לא, זה לא אישי, אני מאוד מכבדת.

אני לא רואה את זה אישי, אני רואה את זה כמקור מקצועי.

אני מרגישה שזה פעם אחר פעם.

אני מסתכלת על זה בהיבטים מקצועיים לחלוטין.

אני מרגישה שפעם אחר פעם אנחנו מזמינים את הרשות, או שאתן לא מבינות אותי או שאני לא מבינה אתכן, אבל בסוף זה לא אתן, זה פשוט המדיניות. זה מדיניות. ובמיוחד כשמדובר במדיניות של חירום, זה חייב להיות כזה שאתם מצליחים להטמיע. אגב, זה כבר לא המשרד לקידום מעמד האישה?

הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. הרשות היא רשות סטטוטורית.

אבל המשרד זה גם קידום מעמד האישה. המשרד למעמד האישה אמור - - -

זו החלטת ממשלה, מה זאת אומרת? שונה השם.

לא, לא – 'וקידום מעמד האישה'.

רגע, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, זה השם שהתקבל והוסכם וזה בסדר.

תודה, תודה.

ואנחנו הרשות לקידום מעמד האישה שפועלות בתוך המשרד.

זה ברור. אני רק אומרת שהמשרד הזה היה אמור להתוות את המדיניות. ולכן, בינתיים אנחנו עוסקים בדברים הוליסטיים ולא במדיניות.

אני אשמח לתת דוגמה למדיניות בכל זאת.

לא כרגע, תודה. אנחנו כבר בזליגה.

כי זה כן רלוונטי לנושא והוועדה יכולה לעזור לנו לקדם את זה גם.

אנחנו כבר בזליגה אז אם את רוצה במשפט אחרון.

אז אני אגיד, אפרופו קידום מדיניות, אחד האלמנטים שאנחנו עובדים עליהם כבר שנה וקצת ביחד עם השותפים שלנו, הלמ"ס והוועדה הבין משרדית, זה הקמה של המחוון אלימות של הנתונים. כולם מדברים על נתונים וחוסר נתונים לקידום מדיניות כדי להבין לאן המשאבים הולכים, אילו תוכניות צריך לפתח.

אנחנו מכירים את המחוון, סליחה.

היינו שמחים לעשות את זה בצורה יותר רחבה. הוא בפיילוט, הוא בפיתוח.

לא, יותר חשוב לי פעולות קונקרטיות מאשר מכוונים. תודה.

יש גם.

מי המשרדים שנמצאים כאן? סאיד, אתה רוצה לומר כמה דברים? המיקוד פחות היה בתוכנית הלאומית אבל אתה רוצה לומר משפט או שניים. כי בסוף בכל יישוב יש לכם לשכות רווחה. מה תמונת המצב המשתקפת באופן כללי?

תמונת המצב היא כמובן שיש, רואים כולם את הזליגה של הרצח גם לתחום המשפחה. אני אתקן כמה דברים. כן יש מרכזי סיוע, לצערנו, ויש הרבה צורך בזה, לנפגעי עבירות המתה.

מרכזי סיוע בתוך הרשויות של החברה הערבית?

לא, יש שניים.

שמונה מרכזי סיוע ששניים מהם זה החברה הערבית, נצרת וטירה. אבל, כמובן שהם גם מחוזיים וארציים, ויש גם עובדים. הם יותר ויותר מטפלים.

מגיעים אליהם?

הם בעצם גם פונים לבני משפחה. אלפים טופלו אבל לא כל המשפחות מקבלות את הטיפול.

יש תור?

לא, יש טיפול שהוא גם סיוע כלכלי ראשוני של כ-5,000 שקל, יש גם סיוע משפחתי וגם טיפול רגשי ורוחני. לא כל המשפחות מקבלות את הטיפול. לפעמים גם אין לנו את כל הפרטים של כל המשפחות, אבל אנחנו כן פונים לנשים האלה. מאות טופלו.

לפעמים מפחדים לפנות.

לגמרי.

ברור, הפחד בטוח קיים.

זה בעצם באמצעות שתי עמותות, גם 'בשביל החיים' וגם 'הילה', בהסכם עם משרד הרווחה. הן כן פונות ומציעות עזרה. לפעמים חסרים פרטים, לפעמים לא רוצים לשתף פעולה. ילדים פחות מטופלים, לצערי. אבל כן יש מאות שכן מקבלים את הטיפול וחשוב גם את זה להגיד.

אוקיי, לרה צינמן, בבקשה.

רק להזכיר משהו. 80% מהנרצחים במדינה הם בשנים האחרונות ערבים, ויש רק שני מרכזים מתוך כמה?

80% מהנרצחים? לא. בקרב הנשים זה 60%.

שנייה, פנינה.

ב-2024 80% ממקרי הרצח היו ערבים.

60% מהנשים.

אני אתייחס לזה. יש שני מרכזים אמנם, אבל בכל מרכז, הרי מעסיקים פרילנסרים ואיפה שצריך דובר ומטפלת או מטפל ערבי אז יקלטו ויעסיקו. זה ששני המרכזים הגדולים ביותר - - -

לא, יש הבדל.

זאת לא הבעיה, שיש רק שני מרכזים. הבעיה היא באמת - - -

יש כמה בעיות.

יש הרבה בעיות.

בסדר גמור. בבקשה, לרה צינמן, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות.

אני שמעתי מצומררת את הרשימה המדממת שהקראת. אחרי כל רצח אני מעלה פוסט בדף הפייסבוק ולא יודעת איך להגיע למשפחות ולפנות אליהן באופן אישי. אבל, אני רוצה להתייחס למה שנאמר על ידי סאיד על מרכזי הסיוע. א' הארגון שלנו הוא זה שקידם את הקמת מרכזי הסיוע, שהם לא היו קיימים עד 2011. ועדיין, בפעילות שלהם אני מזהה הרבה כשלים. אני על בסיס יומי פונה גם למשטרה, גם לוועדת הזכות, גם למרכזים עצמם - - -

מה הכשל הגדול ביותר?

הכשל הגדול הוא היעדר תקשורת בין כל הגופים. עד שמידע, למי לפנות מתוך המשפחה, עוברים לפעמים שבועות. צריך להיות נוהל, פרוטוקול כמו בצבא. כמו שמגיעים למשפחות חללי צה"ל, מישהו צריך לדפוק בדלת ישר אחרי ביצוע רצח. וזה לא קורה כבר למעלה מעשור.

רגע, אבל הרווחה מגיעים אליהם מייד אחרי הרצח. אני טועה, סאיד?

יש הבדל בין שירותי הרווחה כרווחה ובין עובדת סוציאלית ממרכז הסיוע.

זה ברור, אבל אני אומרת שהראשונים להגיע זה הרווחה.

שנייה. הרווחה כן מגיעה אבל היא מדברת על מרכזי הסיוע.

אני יודעת, אבל הם אמורים לתת להם את המידע הזה.

ואני רוצה להגיד גם בקשר למשטרה.

שנייה. היא אומרת שהמידע לא מגיע אליהן, האפשרות להגיע למרכז הסיוע. נכון או שאני טועה?

מי שבסוף מפעיל את השרשרת של הענקת הסיוע זו ועדה שצריכה לקבל מידע מהמשטרה.

משטרה, אתם מכירים את זה? זה כן שלך, אברהם.

הם לא נמצאים כאן, הנציגים.

למה? יש כאן נציגים של נוער ומשפחה.

לא, אבל זה שייך למדור נפגעי עבירה במשטרה.

מדור נפגעי עבירה נמצאים פה?

לא, הם לא נמצאים כאן.

אז למה היא נרשמה, רס"ב זוהרה עטיה?

הנה, היא פה.

אז למה את לא עונה? סליחה, אני לא מבינה את הדבר הזה. סליחה, זה לא המלצה. אתם עובדים אצל הציבור. אז את יושבת לי ואני כיושבת-ראש צריכה לחפש את זה? תעני לי בבקשה.

זוהרה, מה תפקידך?

אני עובדת חוליית אלימות במשפחה.

לא, נפגעי עבירה גם כתוב לנו. זה קשור? תגידי את כל התפקיד שלך, בבקשה.

עובדת חוליית אלימות במשפחה במדור נפגעי העבירה.

תודה. אז מה התשובה שלך לדבר הזה? לרה אומרת שאתם לא מעבירים את המידע.

אבל, לא היא אחראית על העברת המידע. הקצינה שאחראית - - -

לרה, לא רלוונטי. היא נציגת המשטרה פה שקשורה לתחום. זוהרה, את שומעת את הטענה שלה? והיא פונה אליכם שוב ושוב.

קודם כול, זה לא תחת החולייה שלנו, זה במדור עצמו.

של מי? של אברהם?

שלי, שלי.

ניצב משנה אברהם, בבקשה.

לכן רציתי לענות.

לא, אבל יושבת פה, רושמים לי שמות תפקידים, אני שואלת מי נפגעי עבירה, אף אחד לא עונה. לא לעניין.

כמו שהצגתי, אני המפקד של כל המדורים האלה. ולכן אני אומר, יש לנו במדור נפגעי עבירה גם חולייה שהיא עונה לכל נפגעי העבירה בארץ. יש לנו מוקד לנפגעי העבירה.

אבל למה זה לא דופק. מספרת לך פה לרה, שאני מכירה אותה מעל עשור, שפועלת כבר למעלה מ-15-16 שנה למען נפגעי עבירה. היא אומרת שהדבר הזה, יכולים לעבור שבועות ארוכים וחודשים ארוכים עד שאתם בכלל מעבירים את המידע הזה. אני טועה, לרה?

לא, את לא טועה. זה גורם לכך שמשפחות מתמודדות לבד, כמו שהן התמודדו לבד למעלה מעשור. ועוד נוסף לזה, אני רוצה להגיד ששורש הבעיה גם הוא היעדר פרסום לכל התוכנית. אם הנפגעים או המשפחות יכלו לפנות באופן יזום לתוכנית ולבקש סיוע, למסור את הנתונים. הנה, בדיון הקודם נאמר שיש קושי בהשגת מידע על כל בני המשפחה.

תחת מי מרכזי הסיוע?

הרווחה.

מי אחראי על זה? סאיד, אתה אחראי על זה?

זה אילן שריף.

אני מבקשת, לא יכול להיות שלרה בגילה, למרות שאת צעירה מבחינתי, רצה, מתרוצצת, כמעט בהתנדבות.

לא כמעט, לגמרי בהתנדבות.

בהתנדבות, שזה מפעל חייה, ואף אחד לא יתקן את הדבר הבסיסי הזה.

אוקיי, אני יכול להשיב לפני? חוק נפגעי זכויות עבירה, אנחנו מטפלים בכל נפגע עבירה אישית. כל נפגע עבירה שמגיע לתחנת משטרה, או גם אם הוא לא מגיע אבל הוא חלק מנפגעי העבירה, מקבל קוד, מקבל טלפון והוא יכול להתקשר. יש מוקד שלם שמטפל בהם. ופונים אלינו הרבה.

לא רלוונטי. אני מסבירה לך מה קורה במציאות. אדוני, אנחנו מסבירים מה קורה במציאות. זה שהחוק הוא יפה - - -

זה לא נכון, מה שאתה אומר.

וזה שמביאים להם מספר, זה לא אומר כלום. אומרים לך כאן אנשים שעוסקים במשפחות האלה שצריך שאילן שריף מהרווחה וניצב משנה אברהם אוחיון, אנא לחדד את זה – להוציא נוהל ולעדכן. לשלוח לנו תוך שבוע-שבועיים שמפנים את האנשים האלה והם לא מתברברים. אתם לא מבינים כמה זה יכול לחסוך.

אני רוצה גם להגיד שבהחלטת הממשלה על הקמת מרכזי סיוע גם היה משפט שהכול מתחיל מצוות בשורה מרה בהשתתפות השוטרים, נציגי המשטרה והרווחה. ומאז למעלה מעשור אנחנו מבקשים שהצוותים האלה יפעלו והם לא פועלים.

כדאי לדבר איתה, כדאי לשמוע מניסיונה וחוכמתה של לרה. זו אחת ההנחיות – לדאוג לחיבור הזה, לשמוע את הדברים שלה. אולי תעבירי להם נייר כתוב.

אני אשמח להגיש נייר, כן.

פנינה, כדאי לזכור שהמרכזים האלה מטפלים בנפגעי עבירות המתה. כלומר, כל מי שנפגע, כל מי שנשאר כל החיים שלו בכיסא גלגלים או משותק או אני לא יודעת מה - - -

לא רלוונטי.

לא מקבל.

בסדר, אבל זה כבר באמת הקמת עוד מרכזים. כן.

אם אפשר להוסיף משפט. שמי הדס גבריאל זני, ממונה ארצית נפגעי עבירות המתה בסיוע המשפטי. משטרת ישראל, מדור נפגעי עבירה הם חלק מוועדת זכות שמעבירה את הנתונים על כל מקרי הרצח במדינת ישראל. ברגע שיש מקרה רצח מועברים פרטי המשפחה לוועדה, ובהתאם מרכזי הסיוע של משרד הרווחה יוצרים קשר עם המשפחות. ברגע שהמידע לא מועבר למשטרת ישראל, והוא לא מועבר על ידי משטרת ישראל - - -

וזה גורם מדינתי אומר.

אנחנו לא יכולים לטפל. לא להעניק סיוע משפטי, לא להעניק סיוע טיפולי ולא להעניק סיוע תמיכתי.

למה הוא לא מועבר?

או שהוא מתקבל או שהוא מתקבל באופן חלקי, או שאנחנו מקבלים רק איש קשר אחד מהמשפחה. וצריך לבדוק את זה. אם מעבירים את המידע צריך להעביר אותו כמו שצירך. או שהמידע מגיע באיחור או שהוא לא מגיע בכלל. העלנו את זה גם בדיון הקודם.

ניצב משנה אוחיון, היא לא ארגון חברתי, היא גורם של המדינה.

הייתה פה דנית, העלינו את זה בדיון הקודם. תבדקו אצלכם, המידע לא מגיע אלינו.

אצל מי העלית את זה? העלית את זה אצל הניצב?

לא, לא. בדיון הקודם של הרווחה.

לא, בדיון הקודם של - - -

כן, אבל הוא היה?

לא, הייתה דנית.

הוא אמון על המדור. סליחה, דנית עובדת אצלך במדור?

נכון.

יפה, אני מבקשת שתיצרי קשר עם ניצב משנה אוחיון, נראה לי שהוא בחור ביצועיסט. אנחנו רוצים לדעת שהדבר הזה בוצע. בוצע תוך שבוע-שבועיים. זה דבר פשוט.

אבל, גם הם צריכים לעשות נוהל ברור.

הנחיה ברורה על נוהל שלך שאתה מעביר את זה לכל התחנות.

צריך נוהל שיגיד לתחנות איך לפעול ברגע של מקרה עבירת המתה בכל מה שקשור במתן הסיוע לנפגעים. אין נוהל כזה.

טוב, לפני שאני סוגרת את הישיבה, יש מישהו שרוצה לדבר ולא דיבר?

אנחנו נציגי הרשות להגנת עדים.

לא לצלם אותם, בבקשה. אני קובעת כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה הצורך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום לו נזק או לזולתו.

אני חושבת שאתם מאוד חשובים כדי שתהיה התקדמות בפיענוח התיקים וכיוצא בכך. אז דברי, בבקשה באופן ממוקד, עם קצת נתונים.

צוהריים טובים. היחידה, הרשות להגנת עדים היא יחידה מבצעית חשאית שנמצאת בתוך המשרד לביטחון לאומי. הייעוד שלנו הוא קליטה והגנה על מאוימים ששיתפו פעולה עם משטרת ישראל, ולכן בשנים האחרונות שפנתה אלינו המשטרה לגבי נשים, ורוב הפניות היו בעיקר לגבי נשים מהמגזר הערבי, לאחר שהן שיתפו פעולה באופן מלא עם רשויות החוק אנחנו קלטנו אותן, מכיוון שהן ברמת איום גבוהה ביותר. אלה קריטריונים - - -

אבל הקליטה יוצאת מתחילת הדרך או שהיא יוצאת מאוחר?

למה הכוונה? מסיום העדות שלה?

סיום העדות במשטרה?

לפעמים סיום עדות במשטרה, לפעמים עדות בבית משפט.

אני לא סתם שואלת את זה. אני גם עורכת דין במקצועי. בסוף, ובלי קשר, לא צריך להיות איזה מישהו מהמקצוע בשביל להבין את זה, ההגנה צריכה להיות בשלבים המוקדמים. אני יודעת שלכם יש את הסמכות, לפי מה שמוקנה לכם. אבל, באיזה שלב אתם נכנסים?

אז אני רק אגיד שעד שלב הכניסה המשטרה אמונה לתת את מסגרת ההגנה. עד היום שבו היא נקלטת אצלנו המשטרה היא הגוף האחראי בשביל לתת מעטפת הגנתית.

ניצב משנה אברהם, אתה אחראי על זה גם?

אז שוב זה מגיע אליי. לאט לאט חברת הכנסת לומדת. אמנם אמרו שפה לא הגיע קצין בכיר, אני חושב שאני מספיק בכיר.

לא, אתה נעלבת או משהו?

בכלל לא.

סליחה, אתה לא אמרת שאתה ראש מדור.

דווקא זכית ביחס ממש יפה מאיתנו.

אתה לפרוטוקול אמרת שאתה אחראי נוער ואלמ"ב.

לא, לא. אני אומר, אני ראש מחלקה.

אתה אחראי על זה? לא.

אני אומר על מה שאמרה פה חברתי, אנחנו בסופו של דבר מעבירים אחראי הטיפול שלנו לרשות להגנת עדים על פי צורך שאנחנו רואים. אני יכול לומר שלא רק עדים - - -

כמה מוגנות יש לכם היום בתוך החברה?

אני לא יכול להגיד מספרים.

לא, לא. אני צריכה לדעת.

למה לא יכול?

בודדות או הרבה? אני הסברתי לך שבכנסת ישראל אתה לא יכול להגיד "לא, אני לא יכול להגיד". אתה תיכנס אליי אחר כך ואתה תגיד לי בלשכה.

בסדר. יש דברים שהם חסויים, במיוחד בעניין הזה.

אגב, זה לא מידע שהוא אמור להיות חסוי.

אתה לא אומר שמות ואתה לא אומר מיקום.

אבל, אני אגיד.

בדיוק. אתה יכול להגיד גם "אני לא יודע", זה בסדר.

לא, בסדר. אני יכול לומר - - -

אתה יודע את המספר?

לא במדויק. אבל, אני יכול לומר מה עבר אצלי, שזה גם בסדר. אני אומר, בסופו של דבר אנחנו לא מטפלים רק בכאלה שאוימו והיו חלק מתיק פלילי, אלא גם כאלה שאנחנו חושבים שנשקפת להם סכנה. זאת אומרת, גם אם הן עדות או כאלה שאנחנו חושבים שעל פי מידע צפוה להם סכנה, שמישהו יפגע בהן - - -

טוב, סליחה שאני קוטעת אותך, פשוט אנחנו קצרים בזמן. אני רוצה את המספרים המדויקים ומה נותנים להן. עכשיו, תבינו, בהגנת עדים, ברור לכם שאתם צריכים גם התאמה ספציפית אל מול הנתונים המשתנים וגם החברתיים.

הכול זה עניין של התאמה.

קודם כול, ברגע שהתפשט באופן נרחב העניין הזה של נשים מאוימות, הרשות להגנת עדים היא יחידה מבצעית – ברגע שיחידה מבצעית לוקחת על עצמה לטפל בבעיה מסוימת היא מטפלת בה עד תום. זאת אומרת, כל הנשים המאוימות שהופנו לרשות להגנת עדים לטיפול טופלו בצורה מאוד מוצלחת, אני חייב להגיד. כמו שרשות מבצעית יודעת לבצע את הפעולות שלה. אנחנו כמובן פועלים מכוח חוק, בתיאום עם משטרת ישראל.

מי ראש היחידה? את או אתה?

כרגע ראש היחידה הוא דני קפויה.

אמרתם לא להגיד שמות.

הוא היחיד שזהותו איננה חשאית. מה שאני רוצה להגיד, הצורך הוא צורך חשוב, הוא צורך חיוני. מרגע שהרשות התגייסה, מרגע שמדינת ישראל ביקשה מהרשות להתגייס לצורך המטרה הזאת, כל הנשים המאוימות שהופנו לטיפול שלנו עד היום, כל הנשים האלה טופלו בצורה המיטבית ביותר. אני לא אגיד יותר מזה.

כמה נשים מהמגזר?

עשרות.

בסדר. עשרות כלפי למטה או עשרות כלפי המאות?

לא מאות.

לא, אז אני שואלת האם זה קרוב למאות?

אני אסביר את זה בצורה הזאת. בדרך כלל, כשאנחנו מדברים על מאוימת, לעיתים מגיעים גם בני משפחתה – מאוד מובן מה שאני אומר פה – אם זה אם אז זה יחד עם ילדיה הקטינים, וזה מטופל בצורה הזו. אין ספק, לרשות יש גם מוגבלות, מטבע הדברים, לא מבחינת היכולות שלה. אנחנו יודעים לקלוט ולטפל במספרים שאנחנו מטפלים בהם, כמובן לא רק במאוימות - - -

יש לכם גם את התקציבים הנדרשים?

לגבי התקציבים, קיבלנו כמובן תוספת תקציב לצורך הטיפול הספציפי במה שביקשו. כמובן, יחד עם זאת, מתוך התקציב השוטף שלנו אנחנו גם מפנים לעניין עצמו. אני אומר, ככל שמדינת ישראל מטילה את המשימה הזאת על גוף מבצעי כמו הרשות להגנת עדים, הרשות להגנת עדים יודעת לטפל במה שנדרש ממה לטפל, בהתאם להוראות החוק.

יש לי שאלה. מבחינת השקיפות והעבודה שלכם, אני יודעת שיש צורך בסודיות ואפילו כשניהלתי את העמותה שניהלה מקלטים ידעתי שהרבה פעמים אנחנו לא יכולים לחשוף את הכול כדי להגן על הבנות, אבל היו מקרים שלא הצלחתם להגן? ואם יהיה מקרה כזה תהיה לכם את האפשרות לענות לי על שאלה כזו?

אפשר לענות. פה אני יכול להגיד. אני חזרתי ואני מדגיש – כל הנשים המאוימות שהופנו לטיפול הרשות להגנת עדים, ברוך השם, כולן מטופלות היטב. לא נתקלנו בכישלון בטיפול בנשים הללו. צריך לציין גם שיש קריטריונים בעניין הזה. זאת אומרת, הרשות להגנת עדים פועלת בהתאם לקריטריונים מסוימים. מרגע שהן עולות לקריטריונים, זה גם מבחינת התאמה, יכולות. בסוף, זו תוכנית מאוד, מדינת ישראל מדגישה גם תקציב רק לצורך העניין. זה לא טיפול נקודתי, זה טיפול שבסופו של יום אנחנו מעמידים אותן על הרגליים כך שהן חיות באופן בטוח, באופן עצמאי לאורך ימים ושנים.

לא בהכרח בארץ.

את זה את אומרת.

כדאי לנהל איתם אולי את השיחה בתום הדיון. תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הדיון החשוב הזה. תמונת המצב היא מאוד ברורה לכלל הגורמים שהיו סביב השולחן ובוודאי גם למי שצופה בנו. תמונת המצב התקציבית לא כל כך ברורה לי, ולכן אני מבקשת, תאופיק, נציג המשרד לשוויון חברתי, להעביר לי בצורה מסודרת בשיתוף פעולה עם האוצר את מימוש התקציב שתחת האחריות היחידה. עדי, מה התקציב, לפני שאני מסכמת?

כרגע עדיין אין לי. אני אעביר.

אוקיי, אז אני מבקשת ומנחה את המשרד לביטחון לאומי להביא את הנתונים של המטה שיושב במשרד ראש הממשלה ואמון על המאבק בפשיעה בחברה הערבית, ולהבין גם מה המימושים. ושתציגו לי תוכנית של מה שנעשה.

הוועדה קוראת למשטרת ישראל ולמשרד הרווחה לעשות שיתוף ציבור יותר רחב. זה יותר בעיקר למשטרת ישראל. נדמה שזה עלה באופן נרחב. משטרת ישראל, אני מבקשת להעביר אליי מה התוצאות והביצועים המבצעיים של שני הפלגים שהוקמו באופן ייעודי ועליהם פירטת, ניצב משנה אוחיון. כמו כן, אני מבקשת לגבש את הנוהל בין משרד הרווחה למשטרת ישראל לשתף פעולה בזמן הקרוב ולהגיד לנו שהדבר הזה בוצע, בכל מה שקשור לדיווח על נפגעי עבירה כשהם מגיעים לתחנת המשטרה, כדי לקבל שירות משני מרכזי הסיוע המלווים את נפגעי העבירה בכל מה שקשור לעבירות המתה.

אני חייבת לומר שהרשות לקידום מעמד האישה, אני לא מרוצה מהתשובות מהסיבה הפשוטה – אתן עובדות אבל אני לא רואה את המדיניות הברורה בעניין הזה. נכון שזה חלק מתמונה כוללת ויש פה אלימות שמתפרצת גם על נשים וגם על ילדים, ואני מנסה להבין איפה אתן בכדי שנעלה הילוך במובן הזה. שתדליקו את כל הנורות האדומות. עכשיו, זה לפתחה של המנכ"לית, אם יש לכן מנכ"לית. השרה שלכן, אני מבקשת שתחזרו לדבר עם השרה כדי שהדבר הזה יהיה רציני יותר.

אני רוצה לומר לחברת הכנסת עאידה, בסוף ייכנס לפה שר חדש. נאמר פה על ידי נציג המשטרה שזה אחד מחמשת הצירים ששם לו מפכ"ל המשטרה. חובת ההוכחה היא על המפכ"ל. ותעבירו את הדברים שלי כמו שהם. אני רוצה את התוכנית לצמצום האלימות כלפי נשים וכלפי ילדים, כהנחיה, בעוד חודש ימים שזה ישב על השולחן שלי.

בתוך זה אתה יכול להכניס את העבודה של הפלגים, העבודה של אותם שני כוחות מיוחדים שהוקמו, שזה מאות אנשים. זו מצבת כוח האדם שאמרת. שהם, גם בתוך זה אמרתי וביקשתי שאתם תעשו את ההתאמות והתיאום עם ראשי הרשויות, הכוחות הפועלים בתוך השטח והקהילה עצמה. אז תוך חודש ימים התוכנית הזאת מוצגת.

יתר המשימות, אתם הבנתם שאלה נושאים שהם לביצוע באופן מהיר וזריז. לגבי התוכנית להגנת עדים, זה לדעתי משהו שצריך להרחיב עליו בפעם אחרת. אבל, תודה על עבודתכם. אני חושבת שאתם צריכים לעשות הכול תוך התאמה תרבותית ושינוי הנסיבות כדי להגן על הנשים הללו והילדים שמתגלגלים לפתחכם כתוצאה מאומץ ליבם והעובדה שהם מוכנים לשתף פעולה עם רשויות האכיפה.

לפני שאני סוגרת את הישיבה, בבקשה אני מאפשרת לך, חברת הכנסת עאידה, לומר כמה מילים ואז אנחנו סוגרים.

אני קודם כול רוצה להודות לך, כבוד יושבת-הראש. לא רק שהקדשת ישיבה אלא הקדשת זמן ארוך יחסית בכנסת.

וגיליתי שזה אפילו לא מגרד.

וזו רק ההתחלה. אני חושבת שאיך שזה הלך ואיך שהתעניינת ואיך ששאלת, אני מאוד מקווה שזה ימשיך להדהד לך בראש כדי לקיים את ישיבות המעקב שצריך לעשות. לצערי הרב, זה נושא מאוד כאוב, וכואב לי עוד יותר, כשהסתובבתי בין הוועדות - וזה לא היה קל לשכנע את כל הוועדות לקיים דיונים – כאבה לי רמת הנוכחות בדיונים.

אבל הצלחת לשכנע יותר ועדות מאשר שאנחנו הצלחנו לשכנע בשדולה למאבק בעוני.

נכון. תשמעי, מה לעשות? שתינו מתעסקות בנושאים שהם לא כל כך לרוחה של המפה הפוליטית העכשווית כנראה. אבל, אנחנו נמשיך להתעקש. הבלבול הזה בין אלימות על רקע מגדרי ופגיעה מעבירות של פשיעה ופשיעה מאורגנת, חייב להפסיק. אנחנו חייבים להתחיל להתבונן בהשלכות השונות של עניין הפשיעה על חיי נשים, ונשים ערביות במיוחד. אני זוכרת שכשהייתי יושבת-ראש הוועדה וקיימנו את הדיון הראשון על נשים שמאוימות בגלל מעורבות של בני הזוג שלהן בעולם הפשיעה, כולם חשבו שאנחנו נוגעות בנושא שולי, וזה היה לפני הרבה שנים. ולצערי הרב, זה הפך לנושא מאוד מרכזי בחיי החברה הערבית.

אז אני גם אומר לך שלדעתי, קודם כול זה בכלל לא נושא פוליטי. זה לא שאלה של ימין ושמאל.

ברור, ברור.

אני חושבת שחברי הכנסת צריכים להתגייס בשביל זה.

אני גם כן קיוויתי שיתגייסו. אני מאוד שנצליח גם כן הלאה. זה מאבק שרק, אמנם אני עוסקת בו מ-2015, מאז שנכנסתי לכנסת, אבל זה מאבק שרק צריכים להאיץ אותו. אני מאוד מקווה שהגורמים במשרדים השונים יתחילו באמת להיכנס לעובי הקורה ויעבדו כמו שצריך וכמו שהם חייבים לאזרחי המדינה. בינתיים אני מתנצלת להגיד שאף משרד לא עושה את מה שמוטל עליו בנושא הזה כמו שצריך.

אני סוגרת את הישיבה. תודה רבה לכל הנוכחים והנוכחות.


הישיבה ננעלה בשעה 13:42.