פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
21/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 115
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 14:00

ההתמודדות מול תופעת הפרוטקשן (דמי חסות) בצפון

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

מטי צרפתי הרכבי
יצחק קרויזר
אלון שוסטר

סנ"צ תומר פינצי - ק' אח"מ כנרת, המשרד לביטחון לאומי

נצ"מ גלעד בהט - רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי

קרן אבירם - עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

משה אחרק - מנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות פיצוח, משרד החקלאות וביטחון המזון

ראסם נטור - מנהל תחום, משרד הכלכלה והתעשייה

לילך וגנר - משפטנית המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

צביקה קסמן - מנהל אגף א' חקירות ומודיעין, רשות המסים בישראל

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

אלון ביטון - ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי

יריב בן עמי - מנכ"ל הדסים, מייסד עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן

גיל גרשוביץ - מייסד, עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן

ישראל חסון - יו״ר עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן, חה"כ לשעבר וסגן ראש השב"כ לשעבר

שלום אלבז - ראש תחום אסטרטגיה ויח"צ, עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן

זהר כהן - מנהל פעילות, עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן

אלירון שמיר - חקלאי, עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן

אמציה שלומי - קולחי גליל עליון, עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן

י' - חבר עמותה, עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן

ב' - חבר עמותה, עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן

י' - חברת עמותה, עד כאן – עושים סוף לפרוטקשן

ענבל כספי - סמנכ"לית תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

הילה הרפז - סגנית מנהלת אגפי תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אברהם בנימין - מנהל אגף מדיניות, רגבים

אוריאל גזית - יועמ"ש וממונה קשרי ממשל, השומר החדש

רון ישראלי - נציג, ירוק עכשיו

חן גלוברמן - תושב עמק יזרעאל

אמל ביבאר

הדר אביב


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ההתמודדות מול תופעת הפרוטקשן (דמי חסות) בצפון

שלום, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. כמו הכלל הקבוע שלנו, אנחנו מתחילים קודם כול עם החטופים. אני נוהג לשים חולצה של חטוף או חטופה, ולספר את הסיפור שלה קצת יותר מהרגיל. היום אני לובש חולצה של עופר קלדרון, שלא מופיע ברשימת החטופים והחטופות שאמורים לבוא בסבב הזה.

עופר קלדרון, בן 53, מניר עוז, נחטף עם ארז בן ה-12 וסהר בת ה-16, אבל הם הוחזקו בנפרד. סהר וארז חזרו לקראת סוף נובמבר, אחרי 52 ימים בשבי. עופר עדיין שם. באותו יום נורא נרצחו גם כרמלה דן, סבתם של ארז וסהר, ונויה בת דודתם. עופר נחשב לאדם חייכן ומצחיק שאוהב את החיים, הוא רוכב על אופניים ברחבי העולם עם קבוצת חברים. הם מכנים את החבורה שלהם 'הדרדסים'. הוא גם מאוד אוהב את הטבע. היינו נפגשים באופן קבוע לפיקניק או להטיס טיסנים, תחביב שלו ושל ניסן, אחיו, מילדות. וכמובן, עופר הוא נגר מוכשר ביותר, אומן, הוא גם אבא מדהים, החבר הכי טוב של ארבעת ילדיו. כך אמרה גיסתו, שרון.

בשעה 8:30 מתקבלת ההודעה האחרונה. עופר מספר שהמחבלים הציתו את הבית, והוא נאלץ לברוח מחלון הממ"ד יחד עם שני ילדיו ולהסתתר בשיחים. את מה שקרה בהמשך הם שמעו מילדיו, שהיו איתו עד שנחטפו. הם המשיכו לתכנן את הצעדים שלהם קדימה, הבינו שזאת מלחמת הישרדות על חייהם. עופר ובתו סהר הורידו את החולצות שלהם כדי שלא יבלטו. מי שזיהה אותם היה נער בן 13, שקרא למחבלים.

עופר יצא ראשון מהשיחים. הוא קם, נפצע בקרסול ונחטף. ארז בן ה-12 ניסה לברוח, נכנס לכוך בין שני בתים, טיפס למעלה עד שכמעט הגיע לגג. אבל אז אחד המחבלים ראה אותו והוא נחטף. לסהר נרדמו הרגליים מהישיבה בשיחים, היא התקשתה לקום, והם לקחו גם אותה.

שנה אחרי שנשבה עלה ארז קלדרון לתורה, בבית הכנסת הליכות עולם בכרמי גת, שאליו פונה מניר עוז אחרי שהוחזר משבי החמאס. דודו של ארז, אחיו של עופר, ניסים, ליווה אותו בבית הכנסת. אבא שלו לא היה שם להיות איתו.

כולם מחכים עכשיום, יום אחרי יום, לחזרתו של עופר שחסר כל-כך. ברור לכולם שכל יום שעובר מסכן אותו ומחליש אותו, את האיש החיובי, המוכשר, האופטימי הזה. הוא כנראה גם לא יודע מה עלה בגורל ילדיו מאז שנפרדו במנהרה, ומתענה בשל כך.

חייבים לעשות הכול כדי להחזיר את עופר למשפחתו ולחייו. אנחנו בעיצומה של עסקה שמחולקת לשלבים. עופר לא נמצא בשלב א' – יחד עם גברים נוספים, וביניהם חיילים, צעירים ומבוגרים. צריך לפעול להחזיר את כולם, ואת כולן, ביחד, באופן מידי, ללא שיהוי. מקווים שנזכה לראות את עופר יחד עם כלל החטופים והחטופות חוזרים הביתה.

הנושא שאנחנו רוצים לדבר עליו הוא לא נושא חדש, אבל הוא נושא שהולך ומחמיר, הולך ומתמסד, הולך ומעצב את פני הפריפריה, ולאחרונה גם זולג למרכז, ואולי מה שלא כואב במרכז לא כואב בכלל. אבל אנחנו יודעים שבנגב ובגליל מתרחשת מציאות שבה יש הפקרות. ראשי מאפיה וקבוצות פרוטקשן, וטרוריסטים של פשיעה חקלאית ודמי חסות, הפכו את זה לנורמה. הפכו את זה לנורמה עד כדי כך שכשהם מבקשים את הכסף, הם אומרים שהם מציעים לך דמי שמירה על הנכס.

הדבר הזה פוגע בדבר היסודי של אזרח במדינתו – תחושת ביטחון אישי. תחושת ביטחון לו, לעצמו, לביתו, למשפחתו, לקניין האישי שלו, לידיעה שאת מה שהוא עמל עליו, לא יבוא אדם ושלא כדין יסחט ויעשה הון לעצמו.

לעתים נראה שהמערכת מיואשת. ביקשנו בשאילתה מהמשרד לביטחון לאומי דוחות על כמות התיקים שנפתחו בסוגיית דמי חסות במבט רב שנתי. לפי מה שהצוות שלי עדכן אותי, לא קיבלנו את הדוחות הללו גם בשאילתה דחופה וגם בשאילתה רגילה. השר מתחלף, אבל צוות המשרד קיים, ואנחנו נרצה לדעת תשובות – מה המגמות בפעילות המשטרה ומג"ב וגופי אכיפה אחרים, בסוגיות של דמי חסות ופרוטקשן בגליל – ואם יש גם נתונים על הנגב – כמה תיקים נפתחו, כמה הרשעות, מה העונשים, מה המגמה בתחום הזה ביחס לכמות התלונות וכולי.

הבעיה הכי גדולה של פרוטקשן זה הפחד להתלונן, הפחד להגיד מה עשו לך. זה כמעט הדבר הכי קרוב לכל העולם של אדם שפוגעים בו, לא עלינו, כמו פגיעה מינית, והוא לא ירצה להתלונן כי הוא יינזק מזה עוד יותר. ואכן אנשים שהתלוננו על פרוטקשן ניזוקו. והם פוחדים.

בירוחם, כראש עיר, התחלנו לבנות בתים יפים רק ב-2014, גל של צמודי קרקע. לפני זה לא היה לנו פרוטקשן בעיר. פתאום הגיעו אנשים וביקשו כסף. תושבים מסבירים לי שזה קיים, אבל אני שואל מי התלונן במשטרה ולא מוצא אפילו דייר אחד שהתלונן. אז אני מתלונן במשטרה, על שמי. ואני אומר לאנשים לא לשלם פרוטקשן, ואז הורסים להם את המדרגות או את התריסים, או שורפים להם את הבית כשהוא מסיים את הבנייה. אבל אלה אנשים אמיצים שהלכו איתי דרך, ויצא לנו לעצור גם בירוחם כמה חוליות.

אבל הקללה הזאת נמצאת בנגב והיא נמצאת בגליל, והיא גולשת לכל בית בישראל. מי שחושב שהוא לא יטפל בהפקרות ובג'ונגל, ובמערב הפרוע של הגליל, ויהיה לו שקט בתל-אביב, בשרון ובנתניה, הוא טועה. האנשים האלה חזירים ורעבים, ומוטת השליטה שלהם מתרחבת, וזה יזלוג לכל בית בישראל. אנחנו נרצה לשמוע את הקולות מהשטח.

אני רוצה להודות לזוהר כהן מקיבוץ איילת השחר, מארגון עד כאן, שפגשנו בוועדה בצפון, והבטחתי לו שהוועדה שלי תקיים דיון. אנחנו ניתן לו לפתוח, ואחרי זה לכמה גופים, חברי כנסת, ונשמע תשובות של משרדי הממשלה. זוהר, בבקשה.

תודה רבה. אני מבקש להודות לך ולצוות על ההזדמנות הזאת, להופיע בפניכם ולנסות להעביר לכם את מה שאנחנו חווים בצפון. אני אהיה חייב לעשות סדר בכרונולוגיה של ההתנהלות שלנו, להתחיל מהעבר, איפה היינו, איפה בהווה, ולאן אנחנו רואים שהסיפור הזה הולך.

בחרדת קודש אני אומר שאני אולי נציג הצפון, אבל כמו שאני רואה, זו תופעה שקיימת בכל הארץ, ואם אני אצליח להביא גם את צעקתם, אז עשיתי את שלי.

אנחנו כארגון קמנו ב-7 ביולי 2023, על-ידי מספר בעלי עסקים, חלקם יושבים פה לידי, שבעצם חוו שנים של טרור של סחיטות. עד ה-7 ביולי הגליל העליון היה מערב פרוע. אין כמעט עסק שלא חווה שם תקיפה, אין עסק שלא משלם, ואני אומר את זה בצורה מטפורית, אנחנו הקצה הגלוי של הקרחון, כשבאנו והסכמנו, בפנים גלויות, להגיד, עד כאן, לא משלמים, ואנחנו מתארגנים כאזרחים ומקימים קול צעקה ותנועה שתבוא ותניע את האזרחים מלמטה, אבל תרתום את כל המוסדות יחד איתה, ותנסה לעשות את השינוי הזה, כי אי אפשר יהיה להמשיך לחיות בגליל עם התופעה הזאת.

עשינו מעשה, גייסנו קרוב ל-1,200 מתנדבים, התחלנו לעשות פעילות בכל המישורים, עד שהגיע ה-7 באוקטובר, לאסוננו, וסגרנו את ההתארגנות, עצרנו את הפעילות, כולנו התגייסנו, כל אחד למקום שלו, וקרוב לשלושה-ארבעה חודשים לא הייתה פעילות של פרוטקשן. הייתה זליגה פה ושם, אבל לא הייתה פעילות פרוטקשן. גם הארגונים כנראה הבינו שאין להם על מי להתלונן או את מי לתקוף, או על מי לאיים, ואולי גם נכנסו קצת ללחץ מהשינוי הכאוטי שקרה במדינה, שלא ידעו מה היהודים או הישראלים או בעלי עסקים או אזרחים בגליל יעשו אחרי מה שקרה להם.

שמרנו על אש נמוכה, שמרנו על קשר עם אנשים, אבל לא עשינו שום פעילות רצינית עד לפני הפסקת האש. ביום שבו הפסקת האש נכנסה לתוקף, ואני מדבר על ההווה, כאילו נפרץ הסכר. כנראה כל הארגונים שהיו רעבים, לא היו להם עסקים לתקוף, או פשוט הבינו שאפשר לעשות הכול מחדש בלי שאף אחד יגיב, התחילו לשרוף, התחלנו לראות באגרים נשרפים, התחלנו לראות יקבים נשרפים, משאיות, מטעים מושחתים, חוות סולאריות. בגליל העליון היה לנו סבב של שתי תקיפות של חוות סולאריות.

לראות את הדברים האלה אחרי שנה קשה של מלחמה, אנשים חוזרים מותשים לצפון, חלק מנסים לחשוב – אני מדבר על אלה שחזרו, שקיבלו החלטה לחזור, מקבלים פתאום תמונת מצב הפוכה, הם בשטח כבוש. אומנם לא על-ידי חיזבאללה, אבל על-ידי כנופיות פרוטקשן. לאן הם בעצם חוזרים? כל יום יש עכשיו אירוע של פרוטקשן בצפון. זה לא עכברים, זה חולדות שיצאו מהמחילות שלהם והתחילו לתקוף כל מה שאפשר לאכול או לקחת ממנו כסף. זו תמונת המצב.

אנחנו נתקלים בזה. אני מקבל כל היום שיחות. 80% מהאנשים לא מוכנים לבוא ולהראות את הפנים כמו שאנחנו מראים את הפנים, ולא מוכנים להתלונן. יש לזה סיבות כלכליות, וגם סיבות טיפוליות. אני אגע בכמה נקודות שלפחות מבחינתי משפיעות על התעצמות התופעה.

היום, בן אדם שמאוים על-ידי פרוטקשן, אם הוא מגיש תלונה או שהדבר הזה יוצא מ-ד' אמותיו בפרסום כלשהו, כמעט באותה שנייה הוא כבר מאבד את היכולת שלו לבטח את העסק שלו. זאת המשמעות. חברות הביטוח משחקות לידי הפרוטקשן בכך שדבר ראשון הן מתנערות, הן לא מוכנות לבטח גופים שמאוימים בפרוטקשן; שלא לדבר על גופים שנפגעו, וזה כבר סיפור הרבה יותר עצוב. זה בעצם האזרח לבדו, נמצא לבדו, וזה בשונה כמעט מכל מצב שקיים היום בתחומים אחרים.

אני אתן דוגמה שאנחנו אוהבים לתת. כל טיל או פגז או משהו שפגע בבית בגבול הצפון, 10 דקות אחרי זה החבר'ה הנחמדים ממס רכוש באו, עשו וי, סידרו, טיפלו, שיקמו ונתנו מענה. אצלנו, נפגעי פרוטקשן, ברגע שהעסק נשרף, יש את הסיוע של כיבוי אש, משטרת ישראל עושה את המאמצים שלה עם היכולות שלה לעשות טיפול חקירתי או התראתי. אבל בסופו של יום, האדם נשאר לבד, אין מאחוריו אף אחד. זה בדיוק המקום שאליו הגענו ונכנסנו כהתארגנות.

דבר ראשון, לגרום לכל מי שנפגע או מאוים שלא ירגיש לבד. אתם לא מבינים, לפעמים זה משנה לבן אדם את השינה בלילה.

אני רוצה להבין את הסוגייה הזאת מאנשי רשות המסים ומשרד המשפטים. איך אדם יגן על הרכוש שלו אם יהיה סירוב של מבטחים לבטח אותו? בעבר היו מצבים שהממשלה זיהתה כשל של ביטוח בשווקים או בתחומים מסוימים ודאגה להעמיד ביטוח בערבויות או במעורבות של מדינה. מי יכול להתייחס לזה?

שלום, שמי צביקה, אני מרשות המסים. כמה שאני חופר אצלי בתוך הבית ומנסה להבין איך אנחנו קשורים לעולם הביטוח, אנחנו לא מחוברים לעולם הזה. רשות המסים ואני עובדים בעולם החקירות, ואנחנו מחוברים לעולם הזה של הפרוטקשן דרך שיתופי פעולה עם משטרת ישראל. המון שיתופי פעולה, במיוחד עם היחידות החדשות שקמו אצלם.

שיתוף פעולה מול הפושעים, מול כספי פרוטקשן?

אני מדבר על שיתוף פעולה עם משטרת ישראל.

המנדט שלך שאתה מדבר עליו עכשיו הוא מול אלה שעושים פשיעה?

ברור. אנחנו לא גוף שאוסף מידע על סוחטים. אנחנו גוף שאוסף מידע על העולם הכלכלי ועל העלמות מס. אם משטרת ישראל מבקשת את שיתוף הפעולה שלנו, מול כל גורם, אם יש עבירות מיסויות. וגם אם אין עבירות מיסויות והם צריכים מאיתנו רק מידע – בדרך כלל אנחנו לא משתפים מידע כי על-פי החוק אסור לנו – אבל במקרים האלה אנחנו משיגים היתרים ואנחנו מסייעים למשטרה לקבל את כל המידע שהם צריכים, גם אם אנחנו לא משתתפים בחקירה עצמה.

אנחנו שואלים על הצד הנפגע, אותם נפגעי פרוטקשן, שגם מתקשים להיות מבוטחים בגין הפעולות האלה או הפשיעה החקלאית. רשות המסים הרי מפצה על פגיעות של טרור ושל פעולות לאומניות. השאלה היא אם ניתן להגדיר בחוק שפגיעה שתוגדר על-ידי המשטרה כפרוטקשן או פשיעה חקלאית או לאומנית, תיחשב לעניין שיפוי שניתן על-ידי רשות המסים, בין אם ישיר או עקיף. למה לא שוקלים את האפשרות הזאת? ואם היא נשקלה, איפה היא עומדת?

אם רשות המסים תקבל הנחיות או תתבצע חקיקה שמתאימה למה שאדוני אומר, אז אנחנו נוציא את הכסף על-פי מה שיוחלט מעלינו. אני לא מכיר את הדברים האלה.

אני רוצה לנסח את זה באופן שונה. הרבה פעמים חוק נולד או במוחם הקודח של חברי כנסת ששמעו אזרחים ופגשו מצוקה, או שאנשי המקצוע במשרד מזהים לקונה תפקודית או איזושהי בעיה, ואותו משרד שהם מייצגים, האוצר או הבט"פ או מישהו, מביאים בעצמם חקיקה ממשלתית על בסיס לקונה שהם צפו במציאות.

נאמר פה שאנשים לא מבוטחים בגין פרוטקשן או פשיעה חקלאית, ואין תיקון ופיצוי ראוי. האם במשרדים שלכם מישהו אמר, בוא נבחן חקיקה ממשלתית שתתקן את הדבר?

אני יכול להעלות את הדברים שעלו פה למנהל רשות המסים. אני חושב שהכיוון שאליו אתה מכוון צריך להגיע דרך משרד האוצר ולא דרך רשות המסים. זה צריך לבוא מלמעלה. זו הנחיה שיש לה משמעויות כספיות, ורשות המסים תבצע כל דבר, והיא מבצעת מאז ה-7 באוקטובר דברים שהיא לא חלמה שהיא תבצע.

נכון. הרבה מזה אנחנו מעריכים. אבל לאחרונה שמעתי שחלק מהמקדמות תקועות. יש הרבה תיקים וחייבים לטפל בזה. אבל רשות המסים פעלה באומץ במלחמה, הגיעה לשטח, גם לנזק הישיר וגם לנזק העקיף.

המשרד לביטחון לאומי, יש לכם פעולות או מחשבות בצד הזה של ביטוחים או פיצויים לנפגעי פשיעה לאומית?

נוכל להתייחס בסוף בצורה מסודרת לכל הנושאים.

כן?

כן, כן. אני רוצה להתייחס בצורה מסודרת להכול, כולל לדברים האלה. חשוב להגיד שיש הרבה הצעות חוק בנושא ויש גם הרבה בקשות של המשטרה והמשרדים השונים, המשרד לביטחון לאומי, לקדם הצעות חוק שנוגעות גם לנושא הכלכלי. אני תיכף אדבר עליהן באופן מסודר.

אוקיי. אתה תיתן סקירה מסודרת. זוהר, תסיים. ואז החבר שלך.

כדי לסיים את מה שאמרתי – תמונת המצב כיום בצפון, אנחנו בהתחלה של תהליך שיקום, ותהליך השיקום הזה הביא איתו פרץ של ארגוני פשיעה שרצים אחרי כל מי שבא על תקן של משקם. הם יודעים שנכנס לשם כסף, הם עושים סיורי שטח בישובים כדי לדעת את מי לתפוס ולאיים עליו, לסחוט אותו ולקבל את ליטרת הבשר שלהם. זאת אומרת, הפוטנציאל הכספי ההפסדי פה הוא מטורף אם לא יעצרו את הסיפור הזה.

זו לא מציאות חדשה בצפון, אבל עכשיו אנחנו בשינוי סטטוס. אנחנו נכנסים חזרה לצפון, המפונים חוזרים, הצפון בשיקום, ועכשיו יש לנו את התופעה הזאת ביתר שאת.

ולאן פני הצפון בעצם? אנחנו אומרים בצורה פשוטה מאוד, אם לא יבוצעו מספר מהלכים מכוננים אגרסיביים לשנות את המציאות הזאת, הצפון לא יהיה ירוק. פשוט מאוד. אם יחשבו שיצליחו לשקם את זה, לא ישקמו את זה כמו שצריך. הוא יהיה על אדמה רקובה, על אדמה שמלאה בפושעי פרוטקשן.

התחלת ונגעת בקטע של הביטוחים, ומבחינתי זה אחד הדברים שוברי שוויון. ביום שמאוים או נפגע פרוטקשן ידע שיש מישהו מאחוריו ששומר לו על העסק ומכסה לו את ההפסד, לא ישלמו פרוטקשן. אני שומע את זה מקרוב למאות מאוימים. תן לי רק את הדבר הזה ותראה מה אני עושה.

אבל תחשבו על הסיטואציה – הם לבד, אין להם שום דבר, זה עסק שהם השקיעו בו את כל חייהם, ועכשיו הברירה היא אם לשלם את הסכום הזה. זאת אומרת, יש להם עוד שותף חוץ מרשות המסים, יש להם שותף חדש – הפרוטקשן. זה ממש ככה. לדעתי, זה דבר שיעצור לגמרי את התופעה.

מדברים רבות על תחום החקיקה. אני נפגש עם אנשי משטרה, אני יחד עם המשטרה בסיפור הזה. מה שיאפשר להם מבחינה חקיקתית לגרום לאנשים האלה להיכנס להרבה זמן לבתי-סוהר בצורה כזאת שכבר לא ישתלם להם לעשות פרוטקשן, אני על זה, אני all in. אני אומר לכם את האמת, רק שייתנו להם את הכוח שצריך כדי שיעשו את הפעילות.

אני רואה את התסכול שלהם. אני יושב איתם, אני יושב עם מפקד תחנה, והתסכול מוחלט לפעמים. השמיכה קצרה. נותנים פה תקן, שם תקן. זה לא עוזר. הם צריכים כלים, קרדומים כדי לחפור בבטון הזה, היום הפרוטקשן הוא בבטון, הוא מבוצר, הוא חמוש, הוא מתוחכם, הוא הכול. חייבים לעשות שינוי בזה.

תודה. בוא נשמע עוד אנשים.

אני יריב בן עמי, ונפגעתי פעמיים. אני ממטולה במקור, גר בקיבוץ הגושרים, בעלים ומנכ"ל יחד עם אחותי של חברה שקיימת 50 שנה בתחום התעשייה החקלאית.

אנחנו נפגענו פעמיים, ופעמיים היינו לבד לגמרי. ב-2009 שרפו לנו ציוד במיליוני שקלים, ביקשו דמי חסות, עד רמה של רימונים בעסק. וביולי 2023 נשק אוטומטי, נטרול של שומר, שריפה של קומביין ששווה 4,000,000 שקל. אני קיבלתי את הטלפון פעמיים מאותו עבריין. עמדתי מול לבד. יש לי פה חברים שהם קצת ביישנים מסביב לשולחן, והם היחידים שעזרו לי.

כל הדיבורים הם דיבורי סרק. אותי זה לא מעניין. עם כל טלפון בשעה לא סבירה אני קם עם התקפי חרדה. יש לי ציוד בעשרות מיליוני שקלים בחצר של החברה. אין לי ביטוח משנת 2009. הילד שלי בן תשע צריך לשאול אותי, אבא, למה שרפו לנו קומביין? תגיד לי, מה אני, עבריין? אם אני עבריין ובחרתי בדרך הזאת, אז זה חלק מהבעיות של המקצוע. בסך הכול חקלאים שמגדלים תירס, זה מה שאנחנו צריכים להתמודד איתו ולבד?

הבית שלנו במטולה קיבל קורנט והרגשתי הרבה יותר בטוח. יש כיפת ברזל, יש אזעקה, יש עובדים סוציאליים, יש מס רכוש. מי עוזר לי פה? המשטרה דלת אמצעים, ואין לי טענות למשטרת ישראל. זה להאשים את הש"ג. איפה המדינה הזאת?

הבת שלי בבית-ספר מפונים. אנחנו חיינו במלחמה, לא התפנינו, התפנינו לקצת זמן. בלילה אזעקה בקיבוץ הגושרים, ובבוקר היא באה לבית-ספר מפונים שכל החלונות שבורים מירי מנשק ואטומטי. זה נשמע למישהו פה סביר? מישהו מרשות המסים? עלינו העצמאים הם גיבורים כולם. מה זה כל מכוניות הפאר ויוקרה שנמצאות אצל העבריינים? כולם רואים את זה, ומה הילד בכפר לומד? מי מצליח בכפר?

כשאנחנו לא כלכליים אז למי זה כלכלי? לעבריין שמשלם בשחור, שגונב סולר, שלא משלם מסים, שלא הולך לשרת בצבא? שערורייה. אם זה היה שני קני טרור של חיזבאללה, כמה זמן היה לוקח לטפל בהם? כולם יודעים במי מדובר.

כולם יודעים.

מה זה השטויות האלה? אני פה בפנים גלויות כי קיבלתי אומץ, ואני לא יודע לאיזה בוקר אני אקום מחר. מישהו מרשות המסים יבוא? כסף אני משלם כל שנה והרבה. מישהו בא אליי עם צ'ק? אחרי האירוע הראשון בא שליח עם קטנוע עם כל הפוליסות, ואמר לי, קח, חברת הביטוח לא רוצה לבטח, אתה כבר לא עסקה טובה.

זה היה צריך לעצור את כל המדינה. ארגונים מתעצמים, זה כסף קל, אז הוא שווה היום עשרות מיליוני שקלים ומאות מיליוני שקלים, ואז יש לו גם חברות לגיטימיות, ואז הוא גם יכול לממן קמפיינים לראשי רשויות. אתה ראית ראש רשות שמדבר נגד הפרוטקשן? אני משלם מאות אלפי שקלים ארנונה בשנה. מישהו בא ושאל אותי אם אני צריך עזרה? זאת מנהיגות? זה הפקרות מוחלטת. ומפה צריך לצאת עם מעשים, לא עם דיבורים.

לא נעים לי להגיד לך, אני מעדיף את התקופה של המלחמה, ישנתי רגוע. אמרתי, נקבל טיל, אוקיי, לפחות לא נסבול. פה יש לי התרעה? כשהוא בא לשרוף לי את העסק יש לי התרעה? זה צריך באופן מידי ובהול, ה-7 באוקטובר הבא זה כאן. יכול להיות שיש כל-כך הרבה נשקים בלתי חוקיים? אולי אני גם אחזיק טיל בבית? יש טילים, ומי שלא מודה בזה עוצם עיניים. צריך לשים לזה סוף באופן מוחלט.

אנחנו לא נוותר, אנחנו לא נוריש לילדים שלנו מורשת של כניעה. אם זה מה שמצופה מאיתנו, אז זה לא אנחנו. אותנו חינכו למות בעמידה, רק בעמידה. אני קורא פה לכולם, כל אחד בתחומי, לצאת מהוועדה הזאת ולהחליט שזה סוף. מבחינתי, אזור הגליל ממטולה עד טבריה, לעשות מודל שאותו מנקים עד היסוד. וזה קל כי כולם יודעים במה מדובר. לא מתאים לי לחיות בפחד יותר.

תודה, יריב. חה"כ מטי, בבקשה.

האמת היא שאחרי המילים של יריב, אני רוצה להוסיף – אתה רואה, יש כאן שלושה חברי כנסת מהאופוזיציה, ואתה מלין על רשות מבצעת כושלת. אין לי מה לומר. הפרוטקשן הוא אחת הדוגמאות, אבל אנחנו רואים עדים לעלייה בפשיעה ולעלייה ברצח. השר היוצא יכול לסדר את הנתונים איך שהוא רוצה, אבל במבחן התוצאה - - -

אנחנו הסטטיסטיקה, ולא מעניין אותי סטטיסטיקה. זה היה לפני, וזה אחרי וזה תוך כדי, וזו לא סוגיה פוליטית. פה צריך להחליט כולם פה אחד, כל 120 חברי הכנסת, לשלב כוחות על העניין הזה ולהגיד שעושים לזה סוף, עד כאן.

לא משלמים, בפנים גלויות, וביחד. וכולם צריכים לעמוד תחת הקריאה הזאת.

עם כל הכבוד, אנחנו רשות מחוקקת ומפקחת. אבל יש כאן רשות מבצעת ויש כאן שר שהיה אמון עד לפני יומיים על הביטחון הלאומי או שר המשטרה, איך שנקרא לזה, שלא עשה דבר במשך שנתיים, הוא שר כושל. המציאות בדרום ובצפון היא מציאות מקבילה, מדובר כאן על פרוטקשן לא רק בעסקים, אלא גם הטרור החקלאי שאתה נמנה בתוכו, הטרור הסולארי, ואין ספק שלא עושים מספיק.

אני מקווה שמפה תצא קריאה וחייבת להיות תוכנית לאומית למיגור הפרוטקשן. זה לא קרה במשך שנתיים. האלימות והתקיפות קורות בכל החברה, וזה ביטוי להיעדר משילות שיטתי. אז אני מקווה שמפה תצא קריאה לתוכנית לאומית להתמודדות עם בעיית דמי החסות, גם בטרור החקלאי וגם העסקי בכל רחבי הארץ. אני מודה לך, אדוני, על הדיון, ואני מקווה שתצא מפה בשורה.

מהמשטרה אני מבקשת, אם אפשר קצת נתונים כמה תיקים נפתחו לדמי חסות על-פי מחוזות שונים במדינת ישראל, כדי שנדע מה היקף הבעיה, ואולי הבעיה גדולה יותר ופשוט אנשים נמנעים מלדווח.

את מי אפשר לשאול ומי יכול לתת דוח – לא כמה תיקים נפתחו, גם אנחנו פתחנו תיק, נו, אז מה – כמה עבריינים נכנסו מאחורי סורג ובריח בשנה-שנתיים האחרונות.

לא הצגת את עצמך, וגם לקחת זכות דיבור לא בזמנך. חכה רגע.

מטי, אני לא יודע לתת ציון על פועלו של השר היוצא.

אני יכולה, אם אתה רוצה.

אבל פרוטקשן ופשיעה חקלאית והיעדר משילות היא מחלה שקיימת עשרות שנים. בנגב ובגליל אולי היא גדלה, אבל אני חושב שהרבה ממשלות חטאו כל עוד המציאות היא המציאות היא בפריפריה ולא בתל-אביב.

כן, ויש מכנה משותף אחד לממשלות האלה.

היו באמצע עוד קצת, אבל את צודקת.

קצת, בקטנה. אני רוצה לומר שהייתה הצעת חוק שעברה בקריאה שנייה ושלישית, אם אני לא טועה, שהייתה הורדת קבלנים מסֵפר הקבלנים, כאלה שיש בסיס להאמין – זה משהו שכן מבוצע, אבל הוא לא יכול לקרות בעלמא, זה חייב להיות מלווה בתוכנית מיגור לאומית אגרסיבית. החוק הזה הוא חוק חשוב, למרות המורכבות שלו. אם תוכלו להגיד גם על זה, למי שלא מכיר.

כדאי שגברתי גם תגיד שיש את כל התיקון לחוק הפרוטקשן. החוק השתנה בפרוטקשן וכדאי לדבר גם על זה.

חה"כ שוסטר, בבקשה.

לכל אחד מהיושבים פה בשולחן האובלי הזה יש תפקיד. המשטרה צריכה לשים בסדר עדיפות, יש לה עוד המון משימות, ואתם תחליטו ממקומכם כי באים אליכם בתביעות בשלל נושאים. היום מדברים על זה, וזה נושא מציק ופוגע בתחושת ההוגנות של החיים בעיקר בפריפריה, אבל לא רק.

אני חושב שלמשרד המשפטים יש משימה מובילה, אדוני היו"ר, וזה לקחת שני דברי חקיקה או שני ערוצים חשובים מאוד. מצד אחד, הזכות לביטחון ולקניין של הקורבנות, ומצד שני, הזכות למשפט הוגן של הפושעים. במצב חירום, כמו שקורה במלחמה, אנחנו במציאות שבה צריך להדק כמה קליקים מהממד של זכויות הנאשם, המואשם, החשוד, אל עבר הזכויות של קהילה ושל הקורבנות.

אנחנו צריכים לדבר בינינו. הבית הזה הוא מקום שצריך לאזן בין הווקטורים. אין וקטור שהוא פסול. אתה מכיר את האמירה שיש בה ממש, שמעדיפים לטעות ולשחרר כמה פושעים כדי שלא ייכנס חף מפשע. ובכל זאת, אנחנו לא רשאים לא לעשות את זה. אני לא יודע אם יש מה נציג ממשרד המשפטים, אבל זה תפקידו – לקחת את הממד הערכי הזה, לעמת אותו, להטיח ראש בראש, ולהזיז כמה קליקים, לאפשר חוקית לבצע כמה מהלכים, אם תרצו באופן מטפורי, כמה סטירות שפעם אי אפשר היה לתת.

כך נדמה לי שצריך לעשות כרגע, והכנסת כמובן תסייע בכל מה שאפשר. אני מכיר רבים, ולי עצמי יש דבר חקיקה שעוסק בשיפוי ובסיוע בדיוק לעניין חברות הביטוח. כמו עם הבנקים, מה זה בנק, אחד שנותן לך מטרייה בקיץ, וכשבחורף יורד גשם הוא מבקש את המטרייה בחזרה. הרי בשביל מה אנחנו צריכים את הביטוח, לכל הרוחות והשדים? בדיוק בשביל המצבים האלו, והמדינה צריכה לעמוד מאחורי התועבה הזאת, כדי לעשות את מה שחברות ביטוח צריכות לעשות.

האזרחים – שמעתם, לא כולם אמיצים. אבל זה מה שנחוץ, זה החלק של האזרחים. אומץ לב, התגייסות, סדר עדיפות. תודה, אדוני היו"ר.

תודה. יש לנו עוד נפגעי פרוטקשן ופשיעה שביקשו להיות בזהות סמויה, זה עצוב, אבל מחשש לפגיעה בהם. אני מבקש מהמצלמות לא לצלם אותם, אבל אני מבקש לשמוע אותם. י', בבקשה.

שלום לכולם, כמו שאתם רואים, אני מולכם, אבל אני מפחדת מהמצלמות, וזה נובע מהסיבה שאנחנו נפגעי פרוטקשן, לצערנו, ויש לי ילדים בבית. הצטרפנו למשפחה הזו של נפגעי הפרוטקשן לפני כשנה ו-10 חודשים. לראשונה, שרפו לנו שני כלי רכב גדולים שלנו.

מה העסק שלכם בכללי?

הסעות. לאחר חודשיים, היה עוד אירוע שולי יחסית כששמו לנו בקבוק תבערה בעוד רכב.

שולי בשבילך? בעולם רגיל בקבוק תבערה זה ירי על-מנת להרוג בצבא. זה סכנת חיים.

גם לזה הגעתי. תיכף תשמע ותהיה חשוף לזה.

מאז התחלנו לחיות בבלהות. ה-7 באוקטובר אצלנו הגיע כבר לפני שנה ו-10 חודשים. אני אספר לכם סיפור קטן על הילדים שלי. הילדים שלי חשופים להכול, יודעים להכול ומשתתפים בהכול. אחרי ששרפו את הרכבים הראש שלי פעל קדימה, מה קורה איתי, לאן אני מועדת, ואמרתי להם שהסלון שלנו חשוף לכביש הראשי. וילדים בחופש גדול, אחר-הצוהריים, נרדמים בלילה בסלון, ואסרתי עליהם לישון בסלון. "אימא, למה לא לישון בסלון?". הסברתי, כי הקיר החיצוני והחלונות חשופים, ואם יירו עלינו? אז בסדר, חלונות אנחנו נתקן כמו שנתקן דברים אחרים. אבל כשתהיו בחדרים שלכם יש כמה קירות.

התגוננו מאז, היינו כביכול בממ"ד, ולא איחר לבוא מה שציפיתי ומה שחשבתי. אחרי חודש נזרקו לנו בשעה 1:00 בלילה שני רימונים לבית. הילדים התעוררו, הם כביכול היו מוכנים לזה, אבל אי אפשר להיות מוכנים לדבר כזה. אתם רואים איך אני עדיין, ואני אישה חזקה, כשאני נזכרת בזה, מה זה עושה לבן-אדם.

מאז אנחנו חיים ככה. הילדים יודעים שהם צריכים להיזהר כשהם יוצאים וכשהם חוזרים. בגלל ישיבת הוועדה הזאת הגענו כבר אתמול למרכז, כי אמרנו שהיום בבוקר נסדר עוד כמה דברים במרכז. אז אני צריכה אתמול בלילה לוודא שהחבר של הבת שלי יגיע לישון איתם כדי שהם לא יישנו לבד בבית. אלו החיים שלנו בעצם.

אנחנו גרים ממש בסמיכות לפיקוד הצפון, וכמה ימים אחרי תחילת המלחמה עם כל היירוטים לידינו, אני מגיעה – בדרך כלל אני לא עם הילדים שלי בצוהריים, כי אנחנו עובדים מהבוקר ואולי עד הבוקר למוחרת. אין לנו שעות שאנחנו נמצאים עם הילדים. אנחנו עובדים מאוד קשה, עובדים קשה כדי שיהיה עתיד טוב לילדים שלנו וכדי שיהיה לנו טוב בחיים. אני לא צריכה לתת לאף אחד דין וחשבון על ההכנסות שלי.

יום אחד הגעתי הביתה בצוהריים כי היו יירוטים והלכתי להיות עם הילדים, ואנחנו אוכלים אורחת צוהריים. יש לי ילדה בת 24, ילד בן 17 וילד בן 13. והשיחה שלהם בצוהריים – פתאום האוזן שלי לא מבינה מה אני שומעת – ואני אומרת להם, על מה דיברתם? הם מדברים ביניהם מה יותר חזק, היירוט שהיה כשיצאה כיפת ברזל מהבסיס מעל הבית או הרימונים שנזרקו אלינו לגינה.

אז למה הילדים שלי צריכים לחיות במצב כזה? אני עושה את הכול כדי שהם יחיו במדינה שלנו ויהיו אנשי חוק כמו שאני אשת חוק. אני משלמת מסים ומשלמת הרבה מסים כל חודש. אבל לאן הגענו? ולא פעם ראשונה שאני אומרת את זה. הרי אם הייתי נענית לדרישה שלהם, הכסף שאני צריכה לשלם לארגונים האלו מאין הוא יגיע? הוא יגיע ממה שאני עובדת, אני אצטרך להעלים מס, אני אצטרך לקחת כסף הצידה, במקום לשלם לשלטונות, למדינת ישראל, למדינה שאמורה להגן עליי. אז אני צריכה להגן על עצמי.

אני עדיין חזקה ולא מוכנה לתת כסף לאנשים שלא מגיע להם, אבל לא כולם עומדים איתנים וחזקים כמונו.

מסביבך יש אנשים שמשלמים?

המון, המון. גם אני, אם הייתי בסיטואציה אחרת, אני לא בטוחה שלא הייתי עושה את זה. נתבקשתי לשלם סכום עתק שאני לא יכולה לעמוד בו, ולכן לא שילמתי אותו. ואולי זה המזל שלי כשנחשפתי לזה. ואז באו אנשים טובים בדרך, כמו יריב, והיו עוד הרבה אנשים אחרים שעזרו לנו וחיזקו אותנו ונתנו לנו את הכוחות כי אנחנו בעצם לבד, חשופים כל יום. אתה הולך לישון ואתה לא יודע איך אתה קם בבוקר.

תודה רבה.

כבודו, אני אוסיף משפט אחד ברשותך.

תציג את עצמך.

שמי שלום אלבז, יש לי משרד של יחסי ציבור ואסטרטגיה בצפון. אני לא נפגעתי מהפרוטקשן, אבל החברים שלי פה בשולחן כן נפגעו. אני נפגעתי בצורה עקיפה.

בחדר הזה יש לפחות בן אדם אחד ובצפון יש עוד ארבעה או חמישה עסקים שהמשרד שלי העניק להם שירותים, אבל כשהגיעו אליהם החבר'ה מהפרוטקשן הם אמרו לי, עצור, אני מוריד שילוט מהכלים שלי, אני מוריד שילוט מהעסק, אני לא רוצה שיראו אותי בדיגיטל, אני לא רוצה שיראו אותי בעיתונים, אני רוצה להיעלם. אז יש עוד מעגלים. עסקים בגליל נפתחים וחוששים מאוד - - -

זה הרבה יותר מזה. הרי עסק מביא לקוחות באמצעות שיווק ופרסום. אז הוא לא רוצה לשווק ולפרסם את עצמו כי אז הם ידעו שהוא קיים. זה דבר מטורף.

אתה תראה המון כלים כבדים ללא פרסום, ללא מיתוג, עסקים בלי שלט עליהם, כי אנשים חוששים.

אולי ניתן להם די-ניינים של הצבא עם מגיני ירי.

אז יש המון מעגלים, ואנשים לא מצליחים לקיים את העסק שלהם בלי הדבר הזה.

ואתה מלווה אותם כיח"צ?

כן.

לקחת את הנושא הזה כנושא שחשוב לך?

נכון.

אז אתה בקבוצה של 'עד כאן'? אתם בשותפות?

נכון.

יופי. אני רוצה לשמוע את ה'שומר החדש', ארגון שנכנס לנושא הזה לפני כמה שנים טובות ויש להם הצעות אופרטיביות שננסה לכלול. גם לארגון 'עד כאן' יש המלצות מעשיות. בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה, חה"כ מיכאל ביטון, על קיום הדיון החשוב הזה, והחזרה של הנושא לסדר-היום הציבורי ומתן במה לאנשים אמיצים מאוד, כמו יריב וכמו אחרים שדיברו כאן לפניי. אז תודה רבה על הזכות.

אני אוריאל גזית, יועץ משפטי וממונה קשרי ממשל בשומר החדש. גר בצפון, במושב שדמות דבורה. אני אתחיל בנתונים. הנתונים שאספנו בסוף שנת 2023 הראו 3,800 אירועים בסקטור החקלאי של דרישת דמי חסות ופרוטקשן. זה מספר אירועים שלא מתקבל על הדעת. אנחנו מתחילים עכשיו לאסוף את הנתונים של שנת 2024, וכמו שאמרו חבריי מ'עד כאן', אנחנו כבר יכולים לראות מגמה בחודשים האחרונים, מאז סיום - - -

נקטת במספר – מעל 3,000 אירועים?

3,867 אירועים שהגיעו אלינו למערכת בשנת 2023.

של חקלאות?

כן.

באיזה מרחב?

בכל הארץ.

והנתון הזה הולם את נתוני המשטרה, או שזה איסוף נתונים שלכם?

האיסוף הוא שלנו מול 11,000 משקים ואלפי חקלאים שעובדים בשיתוף - - -

הנתונים שלכם, לא של המשטרה?

כן.

אז אנחנו נרצה להצליב אותם. אתה אומר שב-2023 מעל 3,000 אירועים של פשיעה חקלאית.

לא. אני אעשה סדר. אירועי הפשיעה החקלאית מגיעים לכ-100,000 אירועים בשנה, ו-3,867 אירועים של סחיטה בפרוטקשן בחקלאות. יש גם 23,000 מקרים של ונדליזם והצתות, שאת חלקם אפשר לסווג כעבירת פרוטקשן. לא ניכנס לזה. יש 8,200 אירועים של פלישה לשטחים חקלאיים, ועוד 61,000 אירועים של גניבות קטנות וגדולות. בסך-הכול קרוב ל-100,000 אירועים של פשיעה חקלאית במשך שנת 2023.

אנחנו מתחילים לאגד עכשיו את הנתונים של שנת 2024. אבל כמו שאמר חברנו מ'עד כאן', מאז הפסקת האש הצפון אנחנו רואים עלייה משמעותית - - -

אוריאל, בוא נשאל אותך שאלה קשה. 'השומר החדש' קיים כבר יותר מעשור? כמה זמן אתם קיימים?

15 שנה.

ואתם העליתם את הנושא הזה מהיום הראשון שאם בזירה כעמותה חדשה?

נכון. הארגון בעצם הוקם עקב אירועי פשיעה חקלאית.

אז מה קורה בעולם הזה במבט ההיסטורי שלך? המצב מידרדר או משתפר? הישגים? מגמות?

חד משמעית אנחנו רואים שאנחנו גדלים בהפעלת מתנדבים בסיוע לחקלאים כנגד אירועי פשיעה חקלאית, מצד אחד; ומהצד השני, ארגוני הפשע עושים את שיעורי הבית שלהם, וגם הם מתעצמים וגדלים משנה לשנה, והאירועים רק הולכים וגדלים והופכים להיות מתוחכמים יותר.

שמעתי שיש קבלני פרוטקשן שמגישים חשבונית שכתוב בה שמירה ואבטחה. זה חוקי אם מישהו הציע לך שמירה, לא?

לי הציעו גם סולר.

בחינם?

כן, שיספקו לי סולר.

יש להם אספקה לא מוגבלת של סולר?

כל דרך להיכנס לכיס שלך היא בסדר.

אוריאל, אתה אומר ש'השומר החדש' פעל והגן על חוות, פעל לייצר סדר-יום ציבורי, אבל התופעה מחמירה?

לא, אני אומר דבר כזה. תופעת הפרוטקשן בחקלאות הגדילה ראש רק בשנים האחרונות, ואנחנו כבר שלוש שנים מסייעים לחקלאים סביב אירועי פרוטקשן ממש – דרישת דמי חסות. לפני כן סיווגנו את עבירות הפלישה לשטחים חקלאיים גם כאיומים ודרישת דמי חסות, אבל זה כבר נתון לוויכוח מול משרד המשפטים, כי המטרה של פשיעה חקלאית בסופו של דבר היא להתיש את החקלאי ולגרום לו להפסיק את העבודה ולנטוש את השטחים החקלאיים.

אני רוצה שבתמצית, ממש בדקה, תגיד את ההמלצות המעשיות שלכם ואת הדרישות שלכם מהממשלה בתחום הזה.

לפני מעל שנתיים הכנו תוכנית מסודרת, וגם שלחנו לכם את ראשי הפרקים שלה. הפעולה הראשונה הייתה תיקון חקיקתי והכנסה של סעיף עבירת סד"ח לחוק העונשין כסעיף נפרד מעבירת סחיטה באיומים, וזה נכנס לחוק העונשין לפני שנה וחצי בערך, באוגוסט 2023.

הפעולה השנייה הייתה הקמה של גוף אכיפתי נפרד שמתעסק רק בעבירות סד"ח. לשמחתנו, קיבלנו אוזן קשבת ממשטרת ישראל, והקימו בינואר 2024 שני מחלקים, מחלק צפון ומחלק דרום, שמתעסקים רק בעבירות הפרוטקשן וסחיטת דמי חסות.

הפעולה השלישית הייתה הקצאה של תקנים לרפרנטים בפרקליטות שיתעסקו וילוו את תיקי הסד"ח ויעסקו רק בזה, שוב, בשביל לתת מכת מחץ לטיפול בתופעה. בעניין הזה נפגשנו בשבוע שעבר עם גורם בכיר מאוד בפרקליטות המדינה, ואנחנו מנסים יחד איתו להביא את זה להבשלה ולהכנסה של תקנים כאלה. מדובר בתקציבים שצריך להקצות לפרקליטות, גם במחוז דרום וגם במחוז צפון, בשביל לאפשר את התקנים האלו.

הרפרנטים קיימים והתחילו לעבוד?

לא, אין רפרנטים ספציפיים.

אין רפרנטים, אבל כן קיבלתם גוף אכיפה נפרד. רפרנטים לא קיבלתם?

עדיין לא.

למי פניתם בעניין הרפרנטים?

פנינו לפרקליטות המדינה.

משרד המשפטים?

כן.

ומה עוד לסיום?

עוד שני משפטים, ברשותך.

הפעולה הרביעית היא הקמה של מערך ליווי צמוד למתלוננים שיאפשר להם הגנה וביטחון להתלונן.

מה זה אומר ליווי? הבן-אדם לא צריך מילה טובה. הוא צריך הגנה פיזית או ביטוח, או פיצויים או מיגון לבית. זה נחמד שמישהו אומר לך תהיה חזק, אבל למה אתה מתכוון במילה ליווי?

זה מערך שלם שילווה את נפגע עבירות סד"ח, שיאפשר לו להרגיש מספיק בטוח בשביל לגשת ולהתלונן בפנים חשופות, כמו החבר'ה האמיצים שנמצאים מסביב לשולחן שלך. בעניין הזה אני חושב שהוועדה יכולה לעזור כי צריך לייצר שולחן עגול של כל הגורמים הנוגעים בדבר, ולחשוב ביחד איך אפשר לייצר את הדבר הזה. זו פעולה לא פשוטה ולא טריוויאלית.

בשנה האחרונה היה דיון בכנסת על פרוטקשן או שהמלחמה לא אפשרה בכלל להתעסק בדברים האלה?

לדעתי, היה דיון אחד בוועדה לביטחון פנים.

לא היה.

על פשיעה חקלאית היה.

הדבר האחרון, ובזה אני אסיים – אנחנו מזהים שני מוקדי פרוטקשן מרכזיים, המוקד בצפון זה טובא-זנגרייה, ואנחנו חושבים שצריך לעשות פעולות ומה שנקרא לגעת בשורש הבעיה. אנחנו בתקשורת רציפה כבר מעל שלוש שנים עם כל ראשי מועצות הבדואים בצפון, ואחרי הרבה מאוד שיחות איתם מצאנו שהגורם העיקרי שהשתנה ב-20 שנה האחרונות זה המודל לחיקוי בקרב הצעירים בהתיישבות הבדואית.

אם לפני 20 או 30 שנה המודל לחיקוי בכפרים הבדואיים בצפון היה הדוד הקצין בגדס"ר הבדואי, היום זה הדוד שנוסע במכוניות פאר וגובה פרוטקשן. ולעניין הזה צריך להיכנס - - -

כשאתה מזכיר את טובא-זנגרייה אתה מבוסס נתונים? כי הרי היו כל מיני מאפיות שנחשפו לאחרונה של דמי חסות ומעצרים, ולא כולם היו משם, היו מעוד מקומות.

הנתונים שאנחנו מקבלים מהשיח הפתוח והאמיץ עם ראשי הרשויות הבדואיות בצפון הם שכ-25% מהצעירים שמסיימים י"ב ולא מתגייסים לצה"ל, מצטרפים כל שנה לארגוני הפשיעה. זה גידול משמעותי משנה לשנה, וצריך יחד עם המדינה לעשות פעולות בשביל לעצור אותו. ורק עם כל הפעולות יחד שהזכרתי נצליח למגר את התופעה.

תודה. ישראל חסון, חה"כ לשעבר וסגן ראש השב"כ לשעבר – אמרו לי שאולי הוא עדיין בזום איתנו. הוא לא נמצא כרגע?

אברהם בנימין, סמנכ"ל רגבים, בבקשה.

שלום וברכה, צוהריים טובים. אדוני היו"ר, ברשותך אני רוצה לפתוח בציטוט מהסרט מועדון קרב. הכלל הראשון של מועדון הוא שאתה לא מדבר על מועדון קרב, הכלל השני של מועדון הוא שאתה לא מדבר על מועדון קרב.

זה סרט ישראלי? אמריקאי?

סליחה, לא הייתי עושה טוב את הציטוט באנגלית, אז הדגמתי סימולטנית.

אני לא מכיר את הסרט. זה סרט על מאפיה?

מועדון קרב. אני שולח אותך לבלוקבסטר - - -

לבלוקבסטר הקרוב.

אז כולם יודעים על פרוטקשן, כולם משלמים פרוטקשן, אבל אף אחד לא יודע לדבר על ההיקפים המדויקים שלה. התופעה הזאת חמקמקה, המספרים לא ידועים. ומה ששמענו כאן סביב השולחן זה מה שקורה במגזר הפרטי ובמגזר העסקי.

אנחנו שמחים ומברכים על הדיון שעוסק בסוגיית הפרוטקשן בצפון, אבל כמו שאתה יודע, אנחנו עוסקים וחוקרים ומלווים את תופעת הפרוטקשן בנגב מזה שנים ארוכות. על-פי הניסיון שצברנו, הסיבה שהתופעה הזאת עדיין חמקמקה קשורה בשלוש סיבות מלמטה למעלה, ואני אגיד אותן.

רגע, למה ההבחנה הזאת בין הנגב לגליל, מבחינתך?

כי לצערנו, הפעילות שלנו בצפון הצטמצמה מאוד בשנים האחרונות מסיבות תקציביות, ואנחנו מקווים לחדש אותה בשנה הקרובה.

אז אתה אומר שיש לך פשוט יותר נתונים על הדרום.

יש לנו יותר נתונים. פשוט חקרנו את התופעה הזאת בצורה מהודקת יותר בדרום.

אז דבר ראשון, מלמטה, האזרח הקטן, כפי ששמענו פה מסביב לשולחן, יעדיף ברוב המקרים לשלם ולא להתמודד. לפעמים הוא מקבל המלצות באופן רשמי או חצי רשמי שעדיף לו לחסוך את הכאב-ראש. אני לא אאריך בזה, זה כבר נאמר כאן.

הסיבה השנייה שעולה קצת יותר למעלה היא סוגיית חברות השמירה. זה פרוטקשן עם חליפה ועניבה או עם ווסט צהוב, לצורך העניין, עם חשבוניות שמוכרות למס. אנחנו מכירים את רחובות עמק שרה בבאר שבע שמרושתים בשמות המשפחות או החברות שאחראיות על השמירה באותו רחוב, אבל זה לא קורה רק שם.

והנקודה השלישית והחמורה מכולן שלא עלתה פה ועליה אני רוצה לתת את הדגש, היא שמי שמשלם ארנונה זו כל מדינת ישראל, וכשאני אומר מדינת ישראל אני מתכוון למדינת ישראל עצמה. את זה לא רק אנחנו אומרים, אלא גם דוח מבקר המדינה שעסק בסוגיות של פשיעה בנגב ושיצא בשנת 2021, אגב, לפני השר היוצא.

חברת החשמל משלמת דמי חסות, נתיבי ישראל שבאה לסלול כביש משלמת דמי חסות כדי שלא ישרפו לה את הכלים - - -

זה מופיע אצלה כמו סעיף אבטחה או שקבלן משנה נקרא קבלן משנה?

אני אגיד. תאגידי המים משלמים דמי חסות, ואפשר לראות את זה גם באופן פיזי בשטח, קבלנים שזכו במכרזים ממשלתיים ומשרדי ממשלה. אנחנו חקרנו וחשפנו תופעה, והגשנו אותה למבקר המדינה, שמשרד החינוך שילם דמי חסות וזה יצא דרך סעיף תקציבי של שמירת יום, כולל המשרד לביטחון פנים דאז.

אולי נכשיר אותם כאנשי אבטחה וביטחון אם ככה משלמים להם?

זה מה שקרה. זה הסעיף השני, של הפרוטקשן עם הווסט של השמירה. אז העלות באמת תגולם באיזה סעיף תקציבי קטן או שתגולגל ללקוח הקצה בעוד כמה אגורות לקוט"ש או לליטר. ובסוף, אם בארזים נפלה שלהבת, אז מה יגיד האזרח הקטן? הוא ישלם פרוטקשן כמו גדול, או כמו קטן, כי לא תהיה לו ברירה. והדבר הזה לא נאמר.

קל להיתפס בסיפור הזה, והוא באמת הסיפור הכואב והאמיתי ביותר של החקלאי או הקבלן או התושב שבונה את הבית שלו, שנכנע לתופעה המכוערת הזאת. אבל צריך לדבר על העובדה שמדינת ישראל מאפשרת אותה במשך עשרות שנים. ודבר ראשון, כדי לטפל בתופעה, כמו אותו מועדון קרב, צריך פשוט לדבר עליו ולהישיר מולו מבט, ובעיקר להודות שהמדינה עצמה בחרה המון פעמים בפתרון הקל במקום במעשה הנכון, לא בפנים גלויות ולא סירבה לשלם, אלא פשוט בחרה במעשה הקל ובסעיף התקציבי הקטן שאף אחד לא ידע למצוא. ואחרי שייצבר ידע ממשי והודאה בטעויות העבר, בהקשר של מדינת ישראל כמשלמת הפרוטקשן, יהיה אפשר לטפל בבעיה באופן מערכתי ומשלב זרועות.

ואם מדברים על המלצות מעשיות, אז קצת דובר על זה ואני חושב שגם המשטרה תדבר על נושא התקנות המנהליות וחקיקה כלכלית מול ארגוני פשיעה. צריך יותר ניטור ורגולציה על חברות השמירה שחלקן – שוב, הסוד הכי גלוי לכל מי שחי פה יום או יומיים.

ארגוני הפשיעה נהיים מתוחכמים יותר, ולכן צריך לקדם גם את האכיפה מולם באופן מתוחכם יותר, במתן דגש על הלבנת הון; לא לחפש את הבלדר או את השליח בקצה שבא לגבות את הכסף או שם את הרימון או את הקליע בקצה, אלא להגיע למשפחות הפשע, אלה שנוסעות ברכבי הפאר, ולעשות אכיפה כלכלית. בסופו של דבר, המכה בכיס היא תהיה מכת המוות לדבר הזה.

ומשפט אחרון, אני מצטרף להמלצה של השומר החדש לנושא של שולחן עגול ולמעקב אחרי התופעה. תודה רבה.

תודה. ענבל כספי, סמנכ"לית תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, בבקשה.

אני כאן כדי לדבר את דברם של קבלני הביצוע, הבנייה והתשתיות בצפון ובדרום. אנחנו יודעים שמדובר פה על אירוע מז'ורי, אבל בוא נקרא לדבר בשם האמיתי. השם האמיתי זה לא רק הפרוטקשן, זו הפשיעה הכלכלית. ואיך זה בא לידי ביטוי על קבלני הביצוע בארץ? אותם קבלנים שצריכים לשקם את הצפון והדרום? זה שריפות של כלי צמ"ה, זה אותו פרוטקשן כשבעצם יכול להיות שבכלל לא מציבים שם שומר, אלא מחלקים טריטוריאלית את האזורים, זה יכול להיות בשק של כסף שמונח ואומר לזוכה במכרז הציבורי, זוז הצידה, אני פה נכנס במקומך, וזה בא לידי ביטוי בדרכים כאלה.

צריך להבין מה ההשלכות של זה. יש לנו ירידה חדה בתחרות, כאשר קבלנים איכותיים נמנעים מלגשת למכרזים האלה ומעדיפים שווקים אחרים במקום את השוק הציבורי. התוצאה היא שקבלני הביצוע נאלצים לקחת בחשבון את העלות של הפרוטקשן או העלויות האלה של דמי החסות, ולהעלות את המחיר. אז גם המחירים עולים בסופו של דבר, ואנחנו נאלצים לשלם את זה. ואנחנו יודעים היום שגם קבלנים מוכרים מבצעים את העבודות בפועל וקונים חברות קבלניות, ודרך זה מלבינים הון. בסופו של דבר, בניית בתי הספר שלנו וגני הילדים שלנו מבוצעים בצורה פחות טובה.

אני קוראת פה ליו"ר הוועדה לקרוא לדיון בממשלה ולהקים תוכנית לאומית שתטפל בתופעה הזאת, תופעה רחבה, ותוביל למיגור הפשיעה, כדי שלא נשמע מקרים כמו קבלן ששוחחתי איתו לפני יומיים שאמר לי, אני מפחד על הילדים שלי, אז הלכתי לחברת תחבורה ממשלתית ואמרתי להם, אני רוצה לזוז הצידה, תנו לי לצאת מהפרויקט, ואמרו לו לא. אם אתה יוצא, אנחנו מחלטים לך את הערבות. זאת אומרת, הם בכלל לא חלק מכל העניין הזה והקבלן עומד פה לגמרי לבד, חשוף בצריח.

המדינה צריכה לקחת אחריות על התופעה, ולא הקבלן, לא החקלאים ולא בעלי החוות הסולאריות.

יישר כוח. כל הכבוד.

תודה. הבחור מעמק יזרעאל, לא נרשמת להיות דובר אז אתה לא מופיע ברשימה. בבקשה, חן.

אהלן, נעים מאוד. אנחנו מחברה שעוסקת ביזמות סולארית שבחרה לשבת בעמק יזרעאל ולא באיזשהו מגדל במרכז הארץ. אמרו פה כבר הרבה מאוד דברים בכל המישורים שכרוכים בתופעה המעצבנת, המגעילה והמחרידה הזאת, ורציתי להביא לשולחן פה שני דברים מכיוון שעוד לא נאמר.

המסות הגדולות של המתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולארית, שמדינת ישראל בונה עליה כ-30% עד 40% מהאנרגיה במדינת ישראל בסכנה מכמה סיבות. סיבה ראשונה – המסות הגדולות של המתקנים הן בשטחים הפתוחים, הן במאגרי מים, ועכשיו הולך להיכנס ענף שנקרא אגרו סולאר, חקלאות וסולאר ביחד, וכל הדברים האלה קורים בשטחים הפתוחים, רחוק מהעין.

כשאתה בונה מתקן של 5 מגה ואט־שעה או 7 מגה ואט־שעה – ומי שלא יודע, מגה זה מיליון ואט – זה פרויקט שמוערך בעשרות מיליונים, ואז אתה צריך שמירה. אתה צריך שמירה כי אתה מביא ציוד במיליונים ועשרות מיליונים, או של הקיבוץ או של החברה היזמית או של שנינו ביחד. וברגע שלקחת את השמירה הלא-נכונה אז אתה חוטף. אתה חוטף ונדליזם רק לשם הוונדליזם. לא יצא להם שום דבר מלשבור לנו את כל הפנלים. לא יצא שום דבר, ונדליזם לשם ונדליזם, ולהפחיד את השומרים שלא קשורים אליהם.

ואני מסכים פה עם כולם, אנחנו יודעים מי הם, לחלקם יש גם עסקים לגיטימיים, יודעים מי האנשים האלה, יודעים מאיזה כפרים הם באים, את רובם מכירים. וגם השומרים שלא שייכים אליהם, אבל לפי המבטא יכולים להגיד לנו מאיפה הם, אבל הוא מפחד להעיד במשטרה, הוא מת מפחד להעיד במשטרה כי הצמידו לו אקדח לראש ואמרו לו, עוף מפה, אתה לא שייך לכאן, ואז אקדח לבטן, ואז ירי בצמיגים.

אני חוזר לעניין, אף יזם לא ייכנס לענף האנרגיה המתחדשת של השקעות של עשרות מיליונים בשטחים הפתוחים, א', אם לא יהיה ביטחון, ו-ב', אם חברות הביטוח ייעלמו לנו. אז לחברת ביטוח יש שתי אפשרויות; אפשרות אחת, להעלות פוליסות לתעריפים בלתי הגיוניים, או פשוט להגיד – כמו שקרה לנו במושבים ובקיבוצים בעמק יזרעאל, אם אתם יודעים או לא – לא ניתן לבטח היום טרקטורון. טרקטורון אי אפשר לבטח. אף חברת ביטוח לא רוצה לבטח טרקטורונים. אם שמתם לב, כמעט אין טרקטורונים. עכשיו יש את המיולים (MULE) שלהם יש קודן, ואותם עדיין אפשר לבטח. אבל מצאו פתרון קל, פשוט לא מבטחים, לא ניתן לבטח וזהו.

אני אומר לכם כאן, יש היום נורת אזהרה עצומה לכל ענף האנרגיה המתחדשת אם העסק הזה לא יטופל. נפגשנו לפני חודש בעמק יזרעאל עם חה"כ שוסטר, עלו שם כמה רעיונות ואני רוצה להעלות פה רעיון אחד, תחשבו איך עושים אותו חוקי, זה המקצוע של המחוקקים – קיימות כיתות כוננות בכל הקיבוצים ובכל המושבים. אולי ציוד טיפה יותר מתאים, ואולי הכשרה גם לצאת שטח הפתוח שהוא 100 מטר או 200 מטר או 300 מטר או חצי ק"מ בקו אווירי מהבתים. זה רעיון שאפשר לפתח אותו, שכיתת הכוננות שקיימת למושב או לקיבוץ תוכל לתת מענה גם לנבלות האלה שבאים באמצע היום.

ישנה עלייה של עשרות אחוזים במחיר הקמת מערכת סולארית היום רק בגלל האבטחה וציוד המיגון שצריך לקנות, ובסוף כל הדברים האלה יתגלגלו על אזרחי ישראל במחירי החשמל. זה מה שיקרה.

או שזה מקטין את היזמות ואת צמיחת המשק.

נכון.

תודה רבה. ישראל חסון בזום, חה"כ לשעבר וסגן ראש השב"כ לשעבר, איתנו? אהלן, ישראל. מה שלומך?

ברוך השם. מיכאל, מה שלומך אתה?

אני בסדר, אבל אני יכול להגיד שאני קצת מקנא בך.

אני לא מקנא בך, אבל אני מאוד-מאוד מוקיר ומעריך את המקום שאתה נמצא בו ואותך.

תודה רבה. קדימה, ישראל.

קודם כול, תודה רבה על ההזדמנות ועל הזכות. אני מתנצל שלא יכולתי לבוא, פשוט מצבי הבריאותי לא מאפשר לי לבוא בקהל רב בשלב הזה.

רפואה שלמה.

תודה רבה. גם לכם. אני רוצה להגיד את דבריי ממש בקצרה.

עסקתי בנושא הזה משנת 2009, והמסקנה שלי היא שאנחנו לא צריכים ללמד אף אחד איך מסכלים אירוע כזה. אני לא צריך להמציא פה שום שיטה חדשה, מדינת ישראל יודעת להתמודד בסיכולים והעובדה שהיא לא עושה את זה ולא מצליחה בזה, ועזוב אותי מכל הסיפורים שמצוצים מהאצבע, בעיניי, מצד המשטרה ומצד כל הגורמים, זה לא - - -

המדינה צריכה, וכאן אני פונה אליך באופן אישי, להניע תהליך כנגד התהליך הזה; כי התהליך הזה הוא תהליך של אובדן משילות של מדינת ישראל ובעצם כניעה לריבונות זרה. זה שאתה תקרא לישיבת ממשלה זה יופי, זה שנעשה שולחן עגול זה עוד יותר יופי. אלה דברים שהסיכוי שלך להצליח בדבר הזה הוא קטן. זו קריאה יפה, אבל זה קול קורא במדבר.

אני חושב שממקום מושבך אתה צריך להניע תהליך שמתחיל בכך שהוועדה הזו מתחילה ליזום הצעת חוק לפיצוי ביטוח מאוימי ונפגעי פרוטקשן. כמו שהייתה קרן בנושא נפגעי תאונות דרכים, כאן צריך להקים קרן שקודם כול תתחיל להיות אלטרנטיבה לפרטים ולציבור.

בזמנו, כשהייתי בכנסת, דיברתי עם הממונה על הביטוח על נושא הביטוח החקלאי, והוא השיב את פניי ריקם. אני חושב והמסקנה היא שצריך להניע תהליך של חקיקה בעניין הזה. מיכאל, לטעמי, אתה הדמות שיכולה לעשות את הדבר הזה. זה דבר אחד.

דבר שני, ברגע שמתחילים לצאת לדרך, אז אפשר להתחיל לבדוק את הפעולות של כל גופי האכיפה בתחום הזה. אני אתחיל לך דוגמה קטנה. הרי בצפון, ועכשיו אני מכיר היטב את הסיפור בצפון, יש חמש-שש חברות שמירה שהן הפרונט של כל האירוע של הפרוטקשן. האמן לי, רשויות האכיפה במדינת ישראל יכולות לפרק להן את הצורה בתנאי שיש מי שיושב על רשויות האכיפה בצורה סיסטמתית, ואומר, אני רוצה אחת לחודש ישיבה של ועדת משנה שלי עם דוח מה עשיתם.

בתהליך נגדי כזה של המדינה כנגד התהליך הזה אנחנו בעצם נותנים לפרט ונותנים לציבור את הכלים להתחיל להתמודד כנגד הדבר הזה, וחייבים להתחיל ליצור אותם. היום אנחנו עומדים עם ידיים חשופות כנגד קיר מזכוכית עם מרגרינה, ואומרים לנו - - -

מיכאל, אפשר להרים את זה. לא צריך לזה ישיבות ממשלה. פשוט צריך להתחיל להתניע תהליך של חקיקה ושל הבקרה הזו, ואתה יכול לעשות את זה ממקום מושבך, ואני מתחייב לבוא לכל דיון כזה, ושאלוהים יהיה איתך ויברך אותך בפועלך.

אמן. תודה, ישראל. קודם כול, רפואה שלמה ונזכה לראות אותך פנים אל פנים.

דבר שני, אנחנו לוקחים את האתגר. נגיש נוסח חוק כזה שעוסק בביטוח ובפיצויים ומגן עליהם כלכלית כדי שיוכלו להתלונן בלי לפחד. ומשם לקחת את הנושא הזה ובצורה שיטתית לעקוב אחרי גופי הממשלה, באופן התפקוד והפעולות שלהם.

אני מסכים איתך שצריך גם ענווה; כשמשהו מוזנח עשרות שנים, אז אין קסמים אלא רק מסע סיזיפי של התמדה ופעולות ונחישות. יצא שהצלחנו להעביר חוק גם מתוך האופוזיציה, והעברנו חוקים בשותפות קואליציה ואופוזיציה כי זו טובת המדינה כאן לפני הכול. ואני מקווה שתהיה פתיחות גם בממשלה לחקיקה שאנחנו נביא.

עדיף היה שהמשרדים עצמם יביאו חוקים, ואנחנו נשמע גם את נציגי המשרדים אם יש להם חוקים בנה, אבל אנחנו לא מחכים, וזה תפקידם של חברי כנסת, ליזום ולייצר חוקים שפותרים בעיות. תודה רבה, ישראל.

לפני שאני פונה לגופי הממשלה, יש מישהו מהציבור שלא דיבר? אלון ביטון, קב"ט מועצות אזוריות, הייתי אומר, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היו"ר. אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב והוא קריטי. דמי חסות ופרוטקשן הם כבר מזמן מכת מדינה. ה-7 באוקטובר יצר תנופה שהייתה בהקשר הזה. זה היה בליבת העיסוק של הגופים.

הבעיה היום היא שהאזרח שומר החוק פוחד והעבריין צוחק. זה סיכום פשוט של העניין הזה. האזרחים הגיבורים, החלוצים, שבאו ויושבים כאן – א', אני מוריד בפניכם את הכובע ומחזק אתכם, ו-ב', אני מקווה מאוד שהדברים שדיברתם ייכנסו ללב המחוקקים והמבצעים, ושהדבר הזה ייגמר.

ההשלכות השליליות של תופעת הפשיעה החקלאית ודמי החסות אדירות; זה נזק כלכלי, זה חוסר ביטחון ורפיון ידיים. אני מייצג את השלטון האזורי, את המועצות האזוריות, מושבים וקיבוצים. חקלאים גם ככה זה לא חברות סלולר, זה לא חברות חשמל, זה לא מתקנים ממשלתיים. ההבדל בין לעבור את העונה ולשרוד לבין לא לעבור את העונה ולא לשרוד הוא הרבה פעמים תלוי במזג-אוויר, ויותר מדי פעם הפך להיות תלוי ברוע ליבם של אנשים.

יש חקלאים שלא שורדים את זה. אני לא מכיר חקלאי שפוי היום שבפה מלא אומר לילדים שלו, בואו תהיו חקלאים – ואני בן של חקלאי – גם בגלל הדבר הזה כסיבה מרכזית.

העובדה שהחקלאים היום בוחרים לא להתלונן, ויש לי בטלפון הרבה מאוד דוגמאות לזה, היא תעודת עניות לכולנו. חקלאי שמתלונן באופן אוטומטי גוזר על עצמו שחברת הביטוח לא תבטח אותו, כמו שכבר נאמר פה, וזו גזירה שהוא לא יכול לעמוד בו, והמשטרה מתייחסת לזה כאל פשיעה. יש הרבה פשיעה במדינה, לצערנו, בהרבה מאוד מישורים, וזה עוד אחד מהדברים שהמשטרה עוסקת בהם.

אני קושר את זה קצת עם נושא השיטור העירוני והמועצתי. ישנה הוראת שעה שעומדת עכשיו לפני הוראת קבע ומוארכת כבר 11 שנים, והדבר הזה הוא לא מיטבי. הדבר המיטבי היה שמשטרת ישראל, הגוף הגדול והממלכתי יטפל בתופעה הזאת בליבת העיסוק שלו.

אני לתומי חשבתי, סליחה שאני אומר, שכשאנחנו מדברים פה על פשיעה בפרוטקשן ופשיעה חקלאית ודברים כאלה, אז משמר הגבול או משמר לאומי. לעניות דעתי ולמרב ציפיותינו, הרבה מאוד גופים במרחב של השטחים הפתוחים במדינה, שם זה קורה ביתר שאת, חשבנו שההקמה של משמר לאומי, ההתעצמות של משמר הגבול וכיתות הכוננות – אנחנו רואים את הווקטור הזה נרתם כולו גם לסיפור הזה.

זאת אומרת, זה לא דבר מיטבי שכיתות כוננות של ישובים יעסקו בדבר הזה. זה מאוד לא מיטבי. זה אפילו גרוע. אבל בהיעדר פתרון אחר זה כבשת הרש.

אתה יודע שבמלחמה הייתי כל שבועיים בחניתה.

אני יודע.

וחטפנו כטב"מים, ויש לנו פצועים, וטילים ובתים שנהרסו, אבל גם כיבינו שריפות.

נכון. דיברנו על זה. זה בדיוק אותו דבר.

אולי עשרות פעמים הצלנו את היישוב משריפה, וכיתת כוננות תפקדה בדברים שלא – פה יתחילו דקדוקי עניות, כי כיתת כוננות היא של הצבא בגבול, ושל המשטרה ומג"ב פנימה, ואם יש להם אחריות על התחומים האלה, או לא. אבל בעיניי זה גם רעיון נכון. זה כוח זמין, מהיר.

זו סוגיית ליבה. סוגיית הליבה היא אם בנקודת הזמן של היום, תחילת 2025, במלחמה, אנחנו ומדינת ישראל ממשיכים להסתיר ולטייח תופעות סופר מרכזיות שקורות בחברה שלנו, שמשפיעות על אנשים, וראיתם אותם מדברים פה, ואומרים, בסדר, זה יעבור, והמשטרה היא גוף קטן עם הרבה מאוד משימות, ועדיין ממשיכים לספר לעצמנו את הסיפור שאני שומע אותו פה חמש שנים.

אני רוצה לשמוע מהמשטרה על הכשרה של מתנדבי כיתת כוננות כמתנדבים במשטרה עם מעין סמכויות שיטור חלקיות. אולי זה יהיה נכון שיהיה להם ייעוד למשילות והגנה על רכוש. פעם היה במשטרה פרויקט שנקרא נאמני רכוש, אפילו ילדים מתנדבים שהיו צריכים לשמור על המרחב הציבורי. צריך לחשוב על הרעיון הזה כי יש פה כוח זמין של עשרות אלפי אנשים, לקפוץ, במיוחד בלילות, כשמתרחש אירוע.

סליחה מהקולגות שלי שאני אוהב אהבת נפש, השומר החדש וארגונים אחרים, אני חושב שמה שאמרת עכשיו, אדוני, צריך להיות חלק מהממלכה. זאת אומרת, צריך לקחת את כיתות הכוננות החמושות שנבנו בהרבה עמל, יזע וכורח, כי הבנו גם באירועי חומת מגן 2 וגם באירועים של המלחמה הנוכחית, שהמשטרה קטנה על האתגרים האלה. והיום האנשים האלה הם שוטרים לכל דבר ועניין, כששוטר מנחה אותם מה לעשות.

אפשר לרתום את זה. אני חושב שצריך לרתום את זה באמצעות משמר הגבול והמשמר הלאומי. אני מודה שאני לא מספיק בקי בעניינים האלה, וזו גם לא בעיה שלי. זו בעיה של משטרת ישראל והיא גוף מספיק חזק.

אנחנו נשמע התייחסות להערה הזאת, אבל אנחנו חייבים לסיים תיכף.

דבר אחרון שאני רוצה לומר, אדוני. אני חושב שהאנשים האלה הרוויחו בזכות שיהיה חוק שיתייחס לקורבן פרוטקשן כאל נפגע פעולות איבה. אנחנו יכולים לראות בעין שיש פה עניין של פעולות איבה, ולא צריך למות בשביל להיות מוכר ככזה. אם שורפים לך את העסק זה חצי מת. אני חושב שזו צריכה להיות ראשית הדרך, וצריך איך שהוא להביא את חברת הביטוח לך שהדבר הזה יעניין אותן ויעניין אותן מאוד, ושגם הן יהיו מחויבות לסיפור הזה. גם במרחב שאני נמצא בו אי אפשר לבטח היום תוצרת חקלאית, אי אפשר לבטח אמצעי ייצור חקלאיים, וזה סיפור שאי אפשר להתגבר עליו בכוחות עצמנו.

תודה, אלון. חה"כ קרויזר, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היו"ר, על הדיון, ותודה לכל הגופים שהגיעו הנה.

אני אתן איזושהי סקירה. את נושא הפרוטקשן אני מכיר לפני ולפנים. מעל עשור, לפני שהגעתי לכנסת, עבדתי גם במשק חקלאי וגם כקבלן, גם כשכיר וגם כבעלים של חברה קבלנית עצמאית, ומהפרוטקשן נכוויתי על בשרי ולא מפי השמועה.

אחד היעדים שהגעתי איתם לכנסת היה לייצר את הכלים עבור גורמי אכיפת החוק, ושמחתי מאוד שהאירוע הזה הוגדר גם על-ידי השר לשעבר בן גביר כיעד מרכזי מאוד במשטרת ישראל, ובמהלך השנתיים האחרונות ביחד עם משטרת ישראל , ביחד עם המשרד לביטחון לאומי, ביחד עם משרד המשפטים, יצרו תוכנית מסודרת מאוד איך לטפל בתופעה הבזויה והקשה מאוד הזו ששמענו שפוגעת בכל הרבדים, ובצורה קשה בעיקר בפריפריה.

בוועדה שלך אתה בטח משקיע הון של זמן ושל כסף ושל תוכניות כדי לחזק את הפריפריה, כי כשהפריפריה במדינת ישראל היא חזקה, גם מרכז הארץ הוא חזק ויכול להמשיך לדהור ולהדהיר את מדינת ישראל קדימה בתחומים רבים.

יש כמה סוגי פרוטקשן. להכול קוראים פרוטקשן כי אין לנו הגדרות מדויקות. יש את הסחיטה, את הסד"ח הקלאסי, פשיעה כלכלית - - - כל העבירות הבזויות האלה מחולקות לכמה קטגוריות. הקטגוריה ברובד הפשוט יותר של הסד"ח עם האיומים, כשיש את האיום המרכזי. למשטרה יש הרבה כלים להתמודד עם זה, הם עובדים ומביאים גם הרבה תוצאות בנושא הזה.

יש את הפעילות שאין בה סחיטה, אין בה איום מרומז על אותו נפגע עבירה, אם הוא חקלאי או בעל עסק, ופה הגיע חוק הפרוטקשן. ויש את הסחיטה שלצערי מתבצעת היום, כשאין איום ואין גם רצון לסחוט את בעל העסק. זה קורה לנהגי האוטובוסים ולנהגי המשאיות, כשהמטרה היא להדיר את האוכלוסייה היהודית מהתחומים האלה. זה קורה הרבה מאוד בצפון. אין בקשה לכסף, אין בקשה לשום דבר. פשוט שאותה חברת אוטובוסים תפשוט את הרגל, ואז אנחנו רואים במרחב הלא-יהודי פתאום הרבה חברות אוטובוסים צומחות, ושם הם לא צריכים לבקש, לא ביטוח ולא שום דבר מהמדינה, הם פשוט שותים את אותו ענף בקשית.

לכל הצרות האלה התחלנו לייצר תוכנית מרכזית מאוד עם המשטרה ועם המשרד. התחלנו עם חוק הנשק, עברנו לחוק הפרוטקשן, עברנו לחלק א' בסמכויות להגנה על בסיסי צה"ל שמשם הגיע הרבה מאוד אמל"ח שמבצע את העבירה. אנחנו באמצע לעבוד על חלק ב', ואני מקווה שנסיים אותו. יש חוק גדול מאוד של חוק חברות השמירה, כשיש חברות שמירה שעל פניו הן "חוקיות", במירכאות, וסוחטות את האזרחים. גם זה חוק גדול מאוד שלוקח הרבה מאוד זמן, בשיתוף משרד המשפטים, המשטרה וגם של הבל"מ להביא את החקיקה הזאת. אני מאוד מקווה שהשר הבא שייכנס ימשיך ויפעל בהבנה על מה החקיקה.

ומעל הכול, יש הבנה שהפגיעות הן פגיעות לאומניות. הייתה תקופה שהיה נפוץ מאוד להגיד טרור חקלאי, ופשיעה שהיא גם בחקלאות וגם בעסקים, ויש כאן עוד שתי נקודות שלוקות בחסר. האחת, מעורבות שירות הביטחון הכללי בעבירות שהבסיס שלהן הוא עבירה לאומנית, גם בחקלאות וגם בתעשייה.

והדבר הנוסף, וזו הייתה דוגמה מובהקת וכואבת להגשה של כתבי אישום בחוק הפרוטקשן. היינו שני בתי-משפט, בית-משפט בצפון שהחליט להחמיר עם עבריין פרוטקשן מטובא-זנגרייה, ולמלא את כל הוראות החוק כמה שאפשר היה בכתב האישום ובביצוע. ולצערי, במחוז דרום תיק שהגיע מהפרקליטות אחרי עבודה קשה לשופט בבית-משפט בבאר שבע שהחליט להתחשב בנסיבות חייו של אותו עבריין ושחרר אותו.

ולכן יש כאן תסכול כפול. אחד שלנו כחברי כנסת, שאתה עובד, מחוקק, מייצר כלים, המשטרה שעובדת והצוותים המיוחדים שקמו להתמודד עם אירועי הפרוטקשן והסחיטה, והסיוע של משרד המשפטים של קרן החילוט. אלה דברים שקורים, ודרך אגב, יש עוד כל מיני חוקים ספורדיים כאלה של לקדם ולהכיר בנפגע של פעולת פרוטקשן כנפגע פעולות איבה כדי שיהיה לו קל יותר גם מול הביטוח, גם בהחזר הכסף. מה שמשותף לחקיקה היה חילוט, גם ברף הפלילי וגם באזרחי, ולייצר קרן שתשפה אחר-כך את הנפגעים. אלה דברים שאני מאוד מקווה שיקרמו עור וגידים.

אבל בסופו של דבר, יש כאן תסכול של עבירות שמבוצעות ופוגעות באזרחי המדינה. גופי אכיפת החוק יכולים לעבוד, הצוותים לא יישנו בלילה, הצוותים המשפטיים יכינו את כל התיק, ובסוף זה מגיע בפני שופט – וזה אולי בכובע השני בוועדה למינוי שופטים, שאחת הדרישות או אולי הרף המינימלי כדי לקדם שופט, זה שופט שמבין את תפקידו ואת ייעודו. ובאחריות שלו, כשהוא מתחשב באורחות חייו של העבריין ובסביבה שבה הוא גדל, ולכן הוא יכול להתחשב בו, ההשלכות הן שהוא פוגע במשילות, בריבונות ובאזרחי מדינת ישראל.

ושם אני מקווה מאוד שנצליח לשנות את התמהיל האנושי בתוך מערכת המשפט, שתיישר קו בנושא הזה, שהעבירות האלה של הפרוטקשן והטרור החקלאי הן עבירות לאומניות שפוגעות בכל הרכיבים שבהם אנחנו מאמינים ובחברה שבה אנחנו רוצים לחיות.

אז יש כאן דברים שנעשו ונעשים וימשיכו להיעשות, ויש עדיין בעיות רבות שמונחות לפתחנו. ולכן הדיון הזה הוא חשוב מאוד, הוא מציף ומשאיר את הבעיה הקשה והכואבת הזאת על סדר-היום הציבורי. וכפי ששמענו, מדינת ישראל צריכה להגדיר את זה כיעד מרכזי, לא רק של המשטרה ולא רק של המשרד לביטחון לאומי, אלא כיעד של כל משרדי הממשלה – משרד הביטחון, משרד המשפטים; במשרד ראש הממשלה בעצמו יש צוות שמתעסק עם זה. רואי כחלון קיבל עכשיו תפקיד אחר, אבל הצוות של משרד ראש הממשלה שיטרגט ויפקס את המערכת על הבעיות האלה, בהבנה שהן פוגעות בריבונות של מדינת ישראל בעיקר בפריפריה.

אני מקווה מאוד שגם בזכות הדיון הזה, אדוני, אנחנו נראה דברים טובים שקורים במלחמה בפשיעה הזאת.

תודה, חה"כ קרויזר, ושנראה אותך איתנו פעיל על הכול.

כן, כן. הוא פה.

הוא פה, אתה אומר?

בינתיים.

חה"כ שוסטר, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לברך את חה"כ קרויזר עם הצטרפותו לשורות האופוזיציה הלוחמת. זה חיזור משמעותי.

אתה עושה לי פה פרוטקשן.

שנית, בלי חיוך ועם הרבה כבוד למורכבות – אתה יודע שאני שייך למילייה שנוהג לסנוט בעשייה של השר, אבל אני חושב שטוב שאמרת את הדברים האלו, מתוך הנחה שכל הדברים נכוחים ומדויקים, וצריך להמשיך אותם. הם נכונים וזהו בדיוק המהלך, והוא לא פשוט.

אני רוצה לשתף אתכם בהתכתבות שכרגע הייתה לי ולעוזר שלי מול משרד האוצר. יש חוק שעוסק בהקמת קרן לשיפוי וסיוע לנפגעים שהביטוח לא מבטח. אז התגובה שסוף-סוף אנחנו מקבלים – תגובה ראשונית, אולי לא רשמית, של משרד האוצר, אולי בעקבות הישיבה הזאת – היא מה פתאום, לא הגיוני, לא הגיוני שאנחנו נקים קרן או נפצה משום שבזה המדינה מכירה בחוסר יכולתה להשליט את החוק. אז הגזברות מודיעה לפס הייצור שיעשו את עבודתם, מה הם רוצים ממני.

סליחה, זאת עבודה משותפת, זה גוף אחד, קואליציה ואופוזיציה, האוצר, המשפטים, בל"מ ומשרד ראש הממשלה, וכולנו ביחד, כדי למוסס את הרכיב ההרסני בחיים שלנו. זה הסיפור. תודה.

תודה. אני רוצה לשמוע את המשטרה, בבקשה.

אחה"צ טובים. שמי גלעד בהט, אני מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל ואני אדבר בקצרה על כמה נושאים. קודם כול, על העשייה ויש עשייה מרובה בעניין הזה.

התופעה של סחיטת דמי חסות וגביית דמי חסות, פרוטקשן ופשיעה כלכלית, היא תופעה נרחבת ולא צריך להביא נתונים מספריים בשביל להבין את ההיקף שלה. היא גם לא החלה לאחרונה, אלא שהיא צוברת תאוצה, וככל שהכלים שיש לטפל בה נסוגים אחור וככל שהטכנולוגיה והכלים שיש לעבריינים הולכים ומתקדמים, הפער והיכולת לאכוף הולכים וגדלים.

אנחנו כמשטרה מבקשים וביקשנו ליזום הרבה מאוד חקיקה בנושא. חלקה התקדמה בהחלט בתקופה האחרונה. יושב פה חבר כנסת שהציע הצעת חוק שבעיניי היא מהפכנית בנושא – חוק הפרוטקשן או בשמו המקורי, תיקון 146 לחוק העונשין, ששינה את התפיסה שעד היום חייבה איום מפורש או מרומז על בעל עסק כדי לקבל כסף, לתפיסה שאומרת שברגע שאתה גובה כסף מאנשים בלי לתת שום שירות או שירות שלא הולם לחלוטין, וכשאדם משלם לך בגלל החשש שלו, אתה בעצן סוחט דמי חסות.

אני לא יודע כמה שמעו על זה, אבל היום הוא יום מעניין בנושא הזה. הבוקר משטרת ישראל עצרה 27 חשודים בפעילות של סחיטה של קבלנים בצפון, באיזור חיפה, יחד עם רשות המסים. הופעל שם סוכן משטרתי לאורך זמן.

ואז הסעיף החוקי הזה מאפשר הרשעה יותר - - -

הסוכן הזה הופעל על סעיף החוק החדש שנכנס לתוקף לפני קצת יותר משנה, שמדבר על כך שללא איומים, פשוט עצם ההגעה והגישה של חברות שמירה לאותם אתרי בנייה וההבנה של אתרי הבנייה שאם הם לא ישלמו ייגרם להם נזק, זה כשלעצמו מהווה עבירה, וכמובן גם התשלום.

אז יש הבוקר 27 עצורים מחקירה שהייתה סויה והפכה גלויה. זו דוגמה אחת, ויש עוד מספר כתבי אישום שהוגשו על העבירה הזו על חוק החדש.

במקביל יש הקצאה והקמה של כוחות משימה ייעודיים במשטרת ישראל בנושא הזה, כך שיש במשטרה עיסוק רב בנושא. נכון, זו לא הפשיעה היחידה שהמשטרה מטפלת בה. היא מטפלת בהרבה מאוד נושאים, כולל גם טרור וכולל ההתגייסות של המשטרה בצורה משמעותית מאוד למלחמת חרבות ברזל, ולא אפרט על זה פה. אבל כן, גם בנושא הזה אנחנו עוסקים ומקצים לו הרבה מאוד משאבים.

אבל אני רוצה להתמקד במה צריך לעשות, לא במה עשינו אלא במה צריך לעשות. פה יש מספר כיוונים שחשוב שנשים אליהם לב, ואני אחלק אותם לשלושה תחומים: הקורבן, העבריין והפרוצדורה.

מבחינת הקורבן, היום הקורבנות מפחדים ובצדק, מפחדים להעיד, הם יודעים שיהיה להם נזק הרבה יותר חמור ושלא משתלם להם לצאת ולהעיד, כי העסק שלהם עלול להיפגע וכי בסוף הם לא מקבלים פיצוי. ולכן חייבים-חייבים לאמץ את הקורבנות האלה.

דיברו פה על מתן פיצוי לקורבנות האלה ועל הקלה של ההליך הפלילי הקיים היום. היום אנחנו מחייבים את אותו אדם לבוא ולהעיד בפני החשוד בבית-משפט, בפרוצדורה מורכבת מאוד שלוקחת הרבה מאוד חודשים. צריך לחשוב ולהיות יצירתי גם על שינוי הפרוצדורה, וגם לאפשר להליך הפלילי להתנהל בלי החובות הארכאיות האלה שקיימות כבר עשרות שנים ובעצם גורמות לפחד נוסף ולמעגל אימה נוסף על אותו קורבן שהעז לקום ולהתלונן.

הרבה מאוד אנשים מפחדים, ובצדק, כי הם יודעים מה התוצאות של זה ומנגנון הפיצוי פה משמעותי מאוד, כי היום יודע הקורבן, לצערי, שאם הוא לא ישלם את הסכום הזה, אז הסיכוי של העסק שלו להיפגע הוא סיכוי גבוה מאוד.

הנקודה השנייה, העבריין, חייבת לקבל טיפול משמעותי יותר. היום, כמו שאמרו פה, הגאווה היא הכסף. כלומר, היום הנוער מסתכל ואומר, אלה האנשים שאנחנו רוצים להיות כמוהם. כמדינה אנחנו צריכים להגיע למצב שהעסק הזה לא ישתלם, שלא ישתלם להיות עבריין של דמי חסות. איך עושים את זה? יש הרבה מאוד שיטות והרבה מאוד הצעות, גם של המשטרה וגם של חוקים שרצים עכשיו ושאנחנו מבקשים מהמשרדים השונים לקדם אותם גם מול משרד המשפטים. בסוף זה צריך להיות "עסק" – עסק במירכאות, כי זו עבירה – שהוא לא כדאי מבחינה כלכלית.

אם ידע עבריין שברגע שהוא קונה או שוכר את ה-BMW שלו או רכב אחר ולא משנה מאיזה מותג, יכולים לבוא אליו ולבקש לחלט את הרכב הזה כי יש מידע שהרכב נקנה כתוצר של פעילות פלילית, גם אם אין הרשעה, אז הוא יחשוב פעמיים אם לעשות את זה. אם הוא ידע שהכסף שלו בסכנה והרווח שהוא עשה בסכנה, זה יגרום לו לחשוב פעמיים. בשביל זה צריך אכיפה וכלים מנהליים, לא רק פליליים, כי ההליך הפלילי לוקח הרבה מאוד זמן והסיכוי להרשעה היום הולך ויורד.

כשאני מדבר על סיכוי להרשעה אני מדבר על מתן כלים טכנולוגיים למשטרת ישראל כדי לאפשר לה להתחקות ולאסוף ראיות אחרי העבירות האלה. הרצון והצורך היום שהקורבנות האלו יעידו בבית-משפט הוא קשה מאוד, וההסתמכות רק על קורבנות שיעידו יוצאת מצב של קושי גדול מאוד להרשיע את האנשים האלה מעל לכל ספק סביר. אם אנחנו נעשה שימוש חוקי בכלים טכנולוגיים שיינתנו לנו, ואם יאפשרו לנו אותם, אנחנו נוכל לאסוף ראיות הרבה יותר טובות. אנחנו רואים את זה גם בתחומי פשיעה אחרים, וזה רלוונטי גם פה.

הדבר השלישי הוא נושא החילוט, גם חילוט אזרחי וגם חילוט כלכלי. החמרת הענישה – שידע עבריין שאם הוא מורשע בעבירה כזאת הוא יושב הרבה שנים בכלא, וזה יוצר הרתעה כשיש ענישת מינימום. גם השופטים צריכים להכיר את זה, חלקם מכירים, ואני חושב שראוי שכולנו נהיה מודעים לחומרת התופעה הזאת.

כמובן, הנושאים הרגולטוריים. דיברו פה על חברות השמירה, הקבלנים והכול בחקיקה שמתקדמת. היום, בעקבות החוק החדש, המשטרה יכולה להמליץ לא לרשום אדם כקבלן, זאת אומרת, למנוע את רישומו כקבלן, ובכך לא לאפשר לו לקבל עבודות. דיברו פה על דמי חסות או כסף שהמדינה משלמת לשמירה, והמטרה היא למנוע מצב שהמדינה תשלם כסף לקבלנים שבסופו של דבר מבצעים עבירות פליליות.

הנושא האחרון הוא הנושא המשפטי הפרוצדורלי. דיברתי על נושא הענישה, ובנושא סדרי הדין צריך לאפשר לאנשים האלה להעיד מאחורי פרגוד, שלא ייחשפו. כמו שפה לא נחשפים, לא חייבים להיחשף בבית-משפט. הכול דורש תיקוני חקיקה כמובן. זה לא מצב חוקי שמתאפשר היום.

צריך ליצור פה פסיקה חדשה, ואנחנו ביחד עם משרד המשפטים והפרקליטות מנסים לסלול את הדרך בנושא הזה ולהבהיר שגם אם אדם לא איים ולא שום דבר, פשוט קיבל כסף ולא עשה שום דבר מבחינת שמירה, הוא מבצע עבירה חמורה מאוד וצריך להיות עצור מאחורי סורג ובריח, וצריך לתת את הדין על כך.

ובזה אני מסיים – יש פה חבילה גדולה מאוד, והמשטרה היא רק חלק מהסיפור הזה. צריך להירתם ולהבין שזו תופעה חברתית, זה לא אירוע חד פעמי שקרה באיזשהו מחוז. זו תופעה חברתית שמשתלמת כלכלית, וכמו שיש אירוע בריאותי, אז לא הולכים רק לבתי-החולים ומנסים לשפר את חדרי הניתוח, אלא פועלים בקרב הציבור כדי למנוע את המגיפה. זו מגיפה וצריך לטפל בה בראייה הזאת, וצריך להבין שהקורבן צריך לקבל פיצוי כזה שיעודד אותו להתלונן, והמשטרה צריכה לקבל כלים כדי שתוכל לטפל בזה כמו שצריך.

אני חושב שאנחנו באיחור עם העניין הזה, וצריך לנקוט פה בצעדים שאם היינו עושים אותם לפני כמה שנים הם היו מידתיים בפרספקטיבה של אז, והיום הם צריכים להיות הרבה יותר חריפים. תודה.

תודה, גלעד, על הדברים הברורים.

נציגי ממשלה שרוצים להוסיף, כל אחד בתמצית, ונסכם את הדיון, בבקשה.

אני לילך וגנר, ממשרד המשפטים.

כמו שציינו חה"כ קרויזר וגם גלעד, חוק הפרוטקשן כולל סדרה של כלים, זו לא רק עבירה חדשה. וכמו שאמר חה"כ שוסטר שצריך לצאת מהקופסה, אז יצאנו מהקופסה. החוק הזה הוא חוק שכולל חבילה גם של עבירה חדשה, וכמו שהוסבר פה, היא לא מתבססת על נושא האיום שעבירת הסחיטה הרגילה מתבססת עליו, היא כוללת גם חזקה, משהו נדיר מאוד במשפט הפלילי, היא כוללת גם עונשי מינימום ובדרך-כלל אנחנו לא מאשרים עונשי מינימום. היא כוללת גם חילוט אזרחי שהוא ברף נמוך יותר מהרף הפלילי. ואת כל החבילה הזאת צריך פשוט ליישם כמו שצריך.

כשעבר חוק הפרוטקשן אמרנו בגלוי שהוא צריך להיות מלווה בחוק שחה"כ קרויזר הזכיר קודם, הרגולציה על חברות השמירה. רגולציה על חברות השמירה והוצאת חברות שמירה עברייניות או מישהו שעומד מאחורי חברת שמירה עבריינית אל מחוץ לחוק, וקביעת כל העבירות האלה כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון, דבר שיאפשר אכיפה כלכלית משמעותית שלהן, היא דבר חיוני.

צריך לקדם את הדבר הזה, ואני מצטרפת לקריאה פה של חה"כ קרויזר ולמשרד לביטחון לאומי לקדם את החקיקה.

לילך, למה לא עושים את זה?

אני אשמח שזה יקודם.

מה זה אני אשמח? אתם המוח של חוקים טובים, לא?

כמו שאמרתי, אנחנו לגמרי on board בכל מה שקשור בנושא הפרוטקשן.

אבל רגע, לילך. החמאת לחוק שהבאתם יחד והסברת שחסר חוק חשוב, ואז שלחת אותנו למשרד לביטחון לאומי.

למה שלחת אותנו לשם?

כי הוא הרגולטור של החוק.

אתם יודעים לנסח חוקים כשאתם רוצים.

לגמרי. אבל זה חוק של המשרד לביטחון לאומי ואנחנו לגמרי שם.

אבל החוק הזה הוא בתנור? הוא בצק? הוא תופח?

תופח.

הוא בתנור בתהליכים מתקדמים.

הוא נכנס כבר לתנור? מישהו ייתן בו ביס מתי שהוא?

- - - הרפרנט יתייחס.

אבל למה לא ראית בחוק הזה חוק שגם את אחראית לו?

היא מסייעת לו.

אני לגמרי on board, אבל החוק הזה הוא חוק של המשרד. כמו שחוק הפרוטקשן בחוק העונשין היה לגמרי בגזרה שלנו, וחה"כ עד, היינו לגמרי on board בנושא של קידום החוק הזה. פה יש חוק שהוא בגזרה של רגולטור שצריך לטפל בו.

מה לגבי החוק?

בדיוק רציתי לתת מחמאה לחה"כ שוסטר שלא הזכיר את החוק של עצמו, שעבר ועדת שרים, שקשור להעדה של אנשים מאוימים, ואנחנו ונדמה לי שגם המשטרה וגם מהמשרד לביטחון לאומי - - -

מה דעתך או דעתכם על העיקרון של קרן לשיפוי, לעמוד מאחורי הנפגעים?

צר עולמי כעולם המשפט הפלילי. אני פחות מתמצאת בנושאים האזרחיים. אני אשמח אם תעשו דיון בנושא, תזמנו גם את רשות שוק ההון ואת הממונה על הביטוח, ואת הגורמים אצלנו שאחראים על הנושא הזה. אני קשורה למשפט הפלילי ופחות מבינה בענייני ביטוח ושיפויים; אבל כן באכיפה כלכלית. ואני חושבת שבמובן הזה גלעד צודק - - -

יש שולחן עגול ממשלתי?

יש במשרד ראש הממשלה.

לפרוטקשן, יש דבר כזה?

יש לכל עבירות הפשיעה בחברה הערבית. זה נקרא שולחן עגול גדול מאוד.

יש אצלנו גורם שמרכז את כל הנושאים של פשיעה במגזר הערבי. כרגע יש צוות שעוסק בעיקר בעבירות הנשק. יש תזכיר חוק של הממשלה, שלנו, על הרפורמה בעבירות הנשק, כי הנושא של הנשק והנושא של הסד"ח קשורים אחד בשני, כמו שאתם יודעים. וזה קשור גם לחשש - - -

אבל יש גם יהודים שלוקחים דמי חסות, לא?

יש.

יש גם יהודים שמחזיקים נשק שלא כדין, כמובן. זה חוצה מגזרים.

יש יהודים שלוקחים דמי חסות, לא?

יש ארגוני פשיעה בכל המגזרים ויש עבריינים בכל המגזרים, ובכולם צריך לטפל. החוק הפלילי לא מפלה.

למה, המאפייה המאורגנת לא לוקחת דמי חסות?

לא באותן פרופורציות.

החוק הפלילי לא מפלה אף אחד. כל מי שעושה עבירה צריך להיכנס לכלא על העבירה.

אתם לא מפלים במשרד המשפטים?

ולכן אנחנו לגמרי חושבים שצריך לקדם את הנושאים האלה, אבל גם צריך ליישם את תיקון החקיקה שכבר עבר ומכיל שורה של כלים. לוקח זמן לחוק כזה לחלחל, אבל התחילו להיות מוגשים כתבי אישום. המשטרה יודעת, פרקליטות ירושלים הגישה בנובמבר האחרון כתב אישום לפי החוק החדש. ואנחנו מקווים מאוד שהוא ייתן כלי משמעותי. אבל כמו שאמרתי, הוא לא יכול לבוא לבדו.

תודה, עו"ד לילך וגנר.

לוחות הזמנים הם ארוכים. אני אתן לך דוגמה. עבדנו על החוק כמעט שנה, שנה עבודת משטרה, זאת אומרת, כמעט שנתיים מהרגע שאפשר בכלל להגיש כתב אישום, ואז תלוי על איזה שופט אתה נופל, כמו שאמרתי. יש שופטים שלצערנו מתחברים לאותו עבריין ומשחררים אותו.

בסדר, אבל זה חוק שהוזנח 50 שנה. אז טוב שיש אותו, ותביאו כבר את החוק השני.

פינצי תומר, מהמשרד לביטחון לאומי, בבקשה.

אני קצין אח"מ של מרחב כנרת.

אח"מ זה איש חשוב מאוד? מה זה אח"מ?

אגף החקירות והמודיעין של מרחב כנרת.

לשאלתך, היו"ר, יש עלייה בכמות תיקי הסד"ח.

נוכל לקבל מבט רב-שנתי של תיקים, אכיפה ועונשים על פני 10 שנים, אם נקבע פה דיון מעקב עוד חודש?

נעביר לכם מיד בסוף הדיון.

בסוף הדיון תקבלו.

חשוב להגיד שמחוז צפון שם את עבירת הפרוטקשן – וחבריי שאותם אני מכיר נמצאים פה, ובכאב רב אני יכול להגיד שהגעתי לאירועים שלהם ולאירועי השריפה שלהם ולאירועי כריתת עצים ולאירועי הרעלת בעלי-חיים במשקים, שריפות של אוטובוסים ושריפות של כלי צמ"ה, והכאב הוא כאב של כל שוטר ושוטר שנמצא במחוז צפון, וכך גם בדרום, ובכל מקום שבו יש אזרח שנפגע רק כי הוא בא לעבוד.

מפקד מחוז צפון החליט על הקמת כוחות תקיפה, ולמעשה הכוחות האלה מתמקדים אך ורק בעבירות סד"ח כחלק מהלחימה שלנו נגדם. ביום ראשון עצרנו כנופייה שבאה ופירקה מחשבים, וניסתה לפגוע בכלי צמ"ה באזור עמקים, נסעה נסיעה ארוכה – אני לא אגיד מאיזה אזור – על-מנת לפגוע באותם אנשים, והם נעצרו. אנחנו עם כוחות נרחבים בשטח, אבל זה לא מספיק.

איך אומרים? פּינצי או פּינצ'י?

פינצי.

מה זה היה במקור?

במקור זה מאיטליה.

היה פעם סרט "הגן של פינצי".

זה מהמשפחה.

תומר, בקיצור. אתה משתמש בביטויים שאני מאוד אוהב – כוח תקיפה, לחימה. זה נשמע יוזמתי, פרו אקטיבי, ייעודי למטרה הזאת. מה הגודל של הכוח הזה? כמה לוחמים? כמה חיילים? כמה שוטרים? כמה מג"ב? הוא באמת 100% למטרה הזאת?

כן. מפקד המחוז החליט שבמג"ב מוקמת מפקדה שלמה, שהיא למעשה לטובת הדבר הזה.

כמה זמן קיימת ההחלטה הזאת?

אנחנו בחודש השלישי.

אז זה אירוע חדש יחסית.

כן. יש לנו מפקד מחוז חדש. בוצעו גם פעולות קודמות.

אלה דברים טובים בסך-הכול.

כן.

אנשי 'עד כאן' בתקשורת איתך? פגשת אותם?

איתי אישית לא.

נפגשתי השבוע עם מפקד המרחב והייתה לנו שיחה מצוינת. אמרתי לכם מהתחלה, אני ביחד עם המשטרה - - -

כן, אמרת, אני לא תוקף את השוטרים, אבל פה נשמעת רוח חדשה לפחות.

אני מקווה מאוד. גם אני שמעתי את המספרים האלה. וכל מה שהם יקבלו כדי לנצח, אני אהיה הראשון שיצטרף אליהם למלחמה הזאת.

תמשיך את הסקירה, תומר.

מפקדי התחנות שנמצאים על הגבול, וכיום אנחנו בעידן היום שאחרי ולמעשה משקמים את הגליל, חברו לכיתות הכוננות כדי להשתמש בהן ככוח נוסף על-מנת שנוכל להציף את השטח ולאבטח יותר. לא תמיד זה אפשרי. יש להבין שחלק מכוחות הכוננות שייכים לצבא, וחלק שייכים אלינו. למעשה, גם הצבא נרתם לטובתנו בעניין הזה, אבל יש הבדל ביכולת - - -

אם כיבוי אש גרמו לנו לצאת עם צינורות ודליי מים, ואנחנו לוחמים בגולני, אז גם אתם יכולים לגרום לנו אם מישהו מסתובב בלילה איפה שהוא.

זה מה שקורה.

אגב, עד שלא פגשת אותו אתה לא יודע אם זה פשיעה חקלאית או מחבל. אתה צריך להגיע לראות מי זה. אף אחד לא יודע מי מסתובב בלילות עד שלא תבדוק אותו.

חה"כ, אני אגיד משהו ברשותך. האירועים האלה הם טרור לכל דבר, וצריך להתייחס לזה כמו לטרור.

זו אמירה ערכית שלך. האם אתם כמשטרה יכולים לעגן את זה במעמד? הרי נפגע פעולות טרור מקבל מעמד והגנה, וגם פיצוי וכולי. אם זאת האמירה, אני בעד, אבל איך אתם מעגנים את האמירה הערכית שלך לכללים חוקיים שנותנים לכם כוח לפעול מול התופעה הזאת?

אני חושב שזה לא שלנו.

בהט, מהי הגדרת התפקיד שלך?

ראש מחלקת אח"מ וטכנולוגיה בייעוץ המשפטי במשטרת ישראל.

זה חקירות ומודיעין?

אני יועץ משפטי של נושא החקירות והמודיעין.

הוא אומר שממה שהוא מבין כמפקד וכמי שמלווה את התופעה הזאת, זה טרור לכל דבר. איך זה הופך אצלך לניסוח או לדרישה של המשרד לביטחון לאומי לתיקוני חקיקה שיראו בזה טרור? ואז יהיה להם גם פיצוי, ורשות המסים תפצה אותם.

אבל היו"ר, זו משימה שלנו. אתה ואני צריכים ביחד ללחוץ על ראש הממשלה שינחה את ראש השב"כ להיכנס לעובי הקורה בנושא הזה.

עוד לפני השב"כ.

זה השב"כ. משטרת ישראל מוגבלת ביכולות וטכנולוגיה.

המשטרה הצילה אותנו מכמה פיגועי טרור. לא חיכינו לשב"כ שיציל אותנו.

חד משמעית. חלילה, זה לא כדי להקטין את המשטרה. אני אומר שיש כאן תופעה שלא לחינם אני קורא לה טרור חקלאי, כי בסוף, מי שהולך לשרוף אוטובוס, מי שהולך לשרוף מטע, מי שהולך ומרעיל פרות - - -

אבל אין הגדרה כזאת.

יש ראש שב"כ שאמור להיכנס לעובי הקורה, ומסיבות פוליטיות הוא לא מוכן לעשות את זה. אבל פה זה משהו של אופוזיציה וקואליציה, נהפוך לו את השולחן.

אבל קרויזר, אתה אומר טרור חקלאי, אבל אתה משתמש בביטוי שאין לו כיסוי.

בטח שיש לו כיסוי, כי ברגע שהשב"כ יגדיר את זה כעבירה שהיא פגיעה בביטחון המדינה, כעבירת טרור, אז גם ההשלכות של זה יהיו השלכות של פגיעה בנפגע פעולות איבה.

אתה אומר ביטוי – טרור חקלאי. הוא אומר שהפעולות האלה הן טרור לכל דבר. אני שואל אם האמירות האלה מעוגנות בחוק, אם הפעולות האלה מוגדרות בחוק כטרור. אם כן, רשות המסים חייבת לתת החזר מידי לנזק ישיר ועקיף על פיגועי טרור.

זה כמובן לא רק בחקלאות.

לא מדברים על חקלאות עכשיו.

כל דבר. מי ששורף אוטובוס ומי ששורף עסק, בסוף יש לו רצון אחד להרוויח כסף ויש לו רצון אחד לנשל את העם היהודי מאדמתו. צריך לשים את זה על השולחן, שזאת המטרה של העבריינים האלה. יש להם אידאולוגיה לאומנית.

קרויזר, זה לא מספיק שאתה תשתמש בביטוי אם אין לו עיגון.

אנחנו צריכים פה תוכנית להגנת עדים.

אבל קרויזר הולך לשב"כ, ואני אומר לו שעוד לפני השב"כ יש בעיה. קרויזר, תקשיב לי. אתה משתמש בביטוי טרור חקלאי, והוא לא מופיע בכתובים, הוא לא מופיע לא בחוקים ולא בתקנות.

אדוני, החקיקה היא לא לפתחה של משטרת ישראל. אנחנו פועלים לפי מסגרת הסמכויות שניתנו לנו. אם היה חוק או שינוי חקיקה שהיה מגדיר את העבירות האלה כעבירות טרור, היה סט כלים שמוגדר לעבירות האלה, וזה לא תפקיד המשטרה להגדיר את זה.

אני מסכים עם תומר ועם חה"כ קרויזר שהאיום הזה הוא איום ברמה של טרור, טרור מול האזרחים שנשארו לבד עם אימה. מה זה טרור? טרור יוצר אימה ופחד ומשיג את מטרותיו.

אז צריך לשקף את זה בחקיקה ובסמכויות.

אז עכשיו אתם, במשטרה, מעלים צורך למשרד הבט"ל, והוא מנסח חוקים ביזמות ממשלתית, חקיקה ממשלתית. עכשיו אני רוצה לשמוע את הבט"ל – למה אתם לא לוקחים את השפה הזאת ומעגנים אותה בחוק? ואז רשות המסים גם תיתן פיצוי ושיפוי לפעולות של פרוטקשן.

אני קרן אבירם, מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי. אני אגיד כמה דברים וגם אתייחס לשאלה שלך.

דבר ראשון, לגבי החקיקה. כמו שאמרו פה, היה את חוק הפרוטקשן שהובל על-ידי חה"כ קרויזר בליווי שלנו, המשטרה. לגבי חוק חברות אבטחה, שזה חוק שאנחנו מובילים ואמור להסדיר את כל נושא הרישוי ולהעביר אותו ממשרד המשפטים למשרד שלנו. הוא חוק ממשלתי. אנחנו עובדים עליו גם מול משרד המשפטים וגם מול משרד הביטחון.

הייתה בקשה של רשות האסדרה ל-RIA, ועובדים עליה כרגע במשרד. ואנחנו מקווים שבקרוב זה יגיע לוועדת שרים לחקיקה, כמה שיותר מהר.

אבל תהיי מדידה. העולם הוא או איכותני או כמותי. מתי ובאיזו שעה יוגש החוק הזה לוועדת שרים?

הוא חוק כבד ממשלתי. אנחנו מקווים שברגע - - -

בסדר, אבל אתם עובדים עליו שנה. מתי יגישו את החוק. גם וגנר תעזור לך למרות שהיא אמרה שזה חוק שלך. אבל מתי זה יהיה?

הם שותפים איתנו. הייתה בקשה של רשות האסדרה ל-RIA וזה עיכב קצת את החוק. כרגע זה בשלבים אחרונים של RIA.

תני לנו אומדן. אל תפחדי.

זה תלוי גם בשר החדש שאמור להיכנס.

את צודקת. אולי הוא יחזור עוד חודש. אנחנו על קרויזר לא מוותרים.

אבל לא בתור שר.

לא אכפת לנו. אתה איתנו לעולמי עד. עדי שמחה שהוא יחזור הביתה לגולן, לנתור. החיים טובים שם בנתור. יש לו שם יקב מיקה. אבל אנחנו לא רוצים. שיישאר לעבוד פה.

שינינו את סדר-היום?

מה?

השתנה סדר-היום.

מי בעד להשאיר את קרויזר בכנסת? הוא פה אחד. הוא אהוב. אין מה לעשות. זה נגד האינטרסים של עדי, אבל זה אינטרס של הציבור.

- - - קודמת.

אז השר זה עיכוב, נכון. אז בערך, חודשיים? שלושה? אנחנו רוצים לעשות מעקב עוד חודשיים, עוד חודש.

נוכל לעדכן. ברגע שהשר החדש ייכנס, החקיקה תוצג בפניו.

אז בואי נטיל עלייך משימה, מה שנקרא. תוציאי מכתב לוועדה תוך חודש, סטטוס החוק הזה ולוחות זמנים פוטנציאליים, עם קצת רווחים בשבילכם, להשלמתו.

מה שהוועדה תבקש, אנחנו - - -

מכתב עדכון לוועדה תוך חודש, סטטוס של תהליכי החקיקה הללו ולוחות הזמנים להשלמתם. בסדר? תוציאי לנו מכתב כזה.

אנחנו רוצים לסכם את הדיון, חברים. לפני שאני מסכם, בשעה האחרונה הודיע הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, שהוא יפרוש בחודש מרץ. במכתב ההתפטרות שלו כתב: צה"ל תחת אחריותי כשל במשימתנו להגן על אזרחי מדינת ישראל. אחריותי לכישלון מלווה אותי יום-יום, שעה-שעה, וכך יהיה לשארית חיי.

אני זכיתי לעבוד עם האלוף הרצי הלוי כאלוף פיקוד דרום וכסגן הרמטכ"ל, בתפקידי כשר במשרד הביטחון וכממלא-מקום של שר הביטחון בני גנץ. מה שהוא כתב מדבר בעד עצמו, הוא לוקח אחריות מלאה לאירועי ה-7 באוקטובר. הייתי רוצה להדגיש שגם כשאדם טעה ולוקח אחריות, וכשל ברגע הדרמטי הזה, יש לו גם זכויות עבר של 40 שנה של שירות ביטחון ישראל; מחייל צעיר, בסיירת מטכ"ל, בצנחנים, בחטיבות, באוגדות ובפיקודים שהוא פיקד. וגם את הזכויות האלה אנחנו יודעים לזכור ברגע הקשה הזה גם עבורו.

יחד איתו הודיע מפקד פיקוד הדרום, האלוף ירון פינקלמן, על פרישה. גם עם ירון עבדתי כראש חטיבת המבצעים בהערכות מצב שבועיות במשרד הביטחון, וגם אצלו ראיתי המון איכויות. ואני כן מעריך את שניהם על היכולת לקבל החלטה חד משמעית, ללא גמגום, ולקיחת אחריות.

אני כן מקווה ומתפלל שבמדינה מתוקנת לא רק בעלי התפקידים הצבאיים ייקחו אחריות וידעו לפרוש בזמן, ולפנות את הזירה למפקדים שישקמו את צה"ל אחרי ה-7 באוקטובר. הייתי מצפה גם מהדרג המדיני, הממשלתי, וכל מי שיש לו אחריות ישירה על ה-7 באוקטובר, לקחת אחריות ולנהוג על-פי הערכים הללו.

אני רוצה לסכם את הדיון שלנו. יש בו המון פרטים, וגם לא הכול שלילי, אלא יש גם התקדמויות. אבל להתקדמויות האלה הייתי קורא סימני נפט. אפשר להגיד שהחוק של הגדרת המעבר מאיום לפעולה של גביית כסף, והחוק העתידי של טיפול בחברות קש האלה לאבטחה ועוד מגוון חוקים שרצים בקנה, ופעולות ארגוניות של המשטרה, כמו הקמת כוח תקיפה שיילחם רק בתופעת הפרוטקשן, וזה בשלושת החודשים האחרונים, אלו סנוניות של פעולות ראויות.

לא נחה דעתי שהממשלה עובדת כקונצרט משותף להילחם בפרוטקשן. הייתי מצפה לוועדת שרים שתילחם בפרוטקשן, שמתכנסת אחת לחודש, שיש לה צוותי עבודה ושכל השרים הרלוונטיים נמצאים בה: משפטים, חקלאות, ביטחון, ביטחון לאומי, כלכלה, אוצר ועוד גופים רלוונטיים.

אבל אני רוצה להגיד לכם משהו שלא מופנה אליכם כמפקדים וכקצינים וכאנשי מקצוע במשרדים. הוא מופנה לראשי המערכת, לראש הממשלה ולשרים, והוא לא מופנה רק לראש הממשלה הנוכחי ולשרים הנוכחיים, כי ההפקרות והכשל של פרוטקשן ודמי חסות היא הפקרות של עשרות שנים. היא הרימה ראש כי לא היה מי שיוריד לה את הראש, והיא מצאה דרכים מתוחכמות להתבסס במציאות, החל מעבריינים שבאלימות גבו כסף והפכו להיות חברות אבטחה ושמירה, או לגשת למכרזים של רשויות מקומיות או להיות שותפי קש במכרזים שמגישים אנשים חוקיים, ועוד דרכים מתוחכמות להיות חלק מהמחדל של פרוטקשן.

אבל בשורה אחרונה, אנחנו הפקרנו את האזרחים, את העסקים ואת הקבלנים. בראש ובראשונה בנגב ובגליל, אבל הדבר הזה יגיע גם למרכז הארץ. מי שחשב שטילים ומרגמות על שדרות יישארו בשדרות, מצא מדינה שלמה עם טילים. מי שחשב שבעיית הפרוטקשן, דמי חסות, היעדר משילות ופשיעה חקלאית יישארו במרחבי הגליל והנגב ולא יזלגו למרכז הארץ, לא הבין את המדינה הזאת.

אנחנו הפקרנו אותם לגורלם. השארנו את העסקים ואת החקלאים לבדם. גם כשכשלו המערכות וכשהם חטפו רימונים לבית או שריפת אוטובוסים, שריפת בתי אריזה, פגיעה בתשתיות, גניבת עדרים, השמדת חקלאות מניבה, כפעולות ליצירת טרור ופחד בקרב חקלאים ועסקים שישלמו דמי חסות, לא מצאנו שום דרך חוקית לשפות אותם מידית כספית, ולאפשר להם ביטוח כלפי העתיד כדי שילכו להתלונן בלי לפחד, ואם יהיה נזק, יקבלו כיסוי מלא.

המצב שבו אדם מפעיל עסק בישראל היום ומתחנן שמישהו יעשה לו ביטוח, ואומרים לו, אי אפשר לבטח אותך כי יש פרוטקשן ואין סיכוי להגן עליך לאור הסיפורים של העבר, שלך ושל אחרים, זה ביזיון למדינת ישראל, זה ביזיון לכלכלה הישראלית, זה ביזיון לאוצר, זה ביזיון לאפשרות של כלכלה צומחת. התנאי היסודי של כלכלה צומחת, לא משנה אם אתה קפיטליסט או סוציאליסט, או באמצע, עדיף להיות באמצע, תמיד עדיף להיות באמצע – התנאי היסודי של כלכלה צומחת הוא היכולת להגן על הקניין; אדם שם פנלים ולא יודע אם הם יהיו שלמים בבוקר, אדם שם מכשירים ולא יודע אם זה יהיה בבוקר, בונה בניין ולא יודע אם הוא לא יהיה שרוף בבוקר. ההיסוס הזה הורס את גלגלי הכלכלה. לא תהיה יזמות ללא ביטחון שהקניין הזה יישמר.

ולכן אנחנו חושבים שמשרד האוצר חייב למצוא פתרון לביטוח ולפיצויים. ואם הפתרון הוא עיגון השפה של טרור של דמי חסות בתוך חקיקה, וכיוון שזה טרור, רשות המסים תהיה חייבת לתת פיצוי ישיר ועקיף כמו בכל טרור אחר, תעשו את זה. תכניסו את השפה הזאת, שתהיה עילה לאנשים האלה לתבוע את המדינה ולקבל מה שמגיע להם. ואנחנו נגבה אתכם.

אנחנו לקחנו את המלצתו של חבר הכנסת וסגן השר לשעבר חסון, ומאחלים לו בריאות, ואנחנו נגיש חוק. עדיף שהממשלה תעשה חוק, אבל אנחנו נגיש חוק שעוסק בפיצויים ובביטוח. זה דבר ראשון שנעשה.

אנחנו נעשה ישיבת מעקב ונוודא שהחוק שמתייחס לחברות הקש באבטחה יכול לטפל בהן גם ללא הוכחה של איומים, אלא עצם צורת ההתנהלות שלהן ומה שהן מסתירות. אנחנו רוצים שהחוק הזה יושלם.

אנחנו רוצים לחזק את המשטרה על ההחלטה להקים כוח תקיפה ייעודי למלחמה בפרוטקשן. הוא כוח חדש, בן שלושה חודשים, ואנחנו רוצים לראות את התוצאות שלו, את האגרסיביות שלו, את הנחישות שלו ואת ההגעה שלו לכל מקום. אסור שזה יהיה רק בצפון. תומר, אם מפקד מרכז דרום שומע אותנו, תגיד לו שגם הוא צריך כוח תקיפה כזה. לא מספיק שזה יהיה בצפון.

יש.

יש לו?

יש גם בצפון וגם בדרום, מפלגים מיוחדים לסד"ח.

זה טוב מאוד, מצוין.

מה שלא קיבלנו זה אותם רפרנטים שדובר עליהם, שעוסקים ומתמחים בנושא הזה. קיבלנו את המחלק שמתעסק בזה, אבל הגופים פה ביקשו רפרנטים לתחום הזה במשרד המשפטים.

שאלתי בפרקליטות והם לא מכירים את האירוע. אני אשמח לקבל יותר פרטים מהנציג שהעלה את הנושא כדי לברר - - -

גם 'השומר החדש' וגם 'עד כאן', ולדעתי, גם 'רגבים', כל הגופים דורשים מכם שיהיו רפרנטים שמתמחים בתחום הזה, ושפנויים להיות אינטנסיביים ובמהירות תגובה. זה צריך להיות כמו קונצרט ממשלתי, כשכתב האישום מוגש מהר, המשטרה מביאה את הראיות, הרפרנט למד את החוקים החדשים ויודע לפעול על-פיהם.

את כל הדברים הללו והאחרים אנחנו נבדוק בישיבת מעקב של הוועדה הזאת. אבל לאור המורכבות של הנושא היא תהיה בעוד כחודש וחצי.

כן ביקשתי שני מכתבים. מכתב אחד – לוח זמנים וסטטוס לחקיקה של הטיפול בחברות האבטחה הקרימינליות שעוסקות בדמי חסות בתואנה שהן חברות אבטחה לגיטימיות, ומכתב תוך חודש מהמשטרה והביטחון הלאומי – מבט רב-שנתי על אכיפה בסוגיית דמי חסות, העבירות, כתבי האישום והעונשים, מבט של חמש–עשר שנים, מה שאתם יכולים לתת לנו. בעיקר חשוב לנו לראות מגמה של עלייה בטיפול.

הדיון הזה היה ארוך, הוא היה מכובד, הוא נושא כואב וקשה, אבל אני מודה גם לאזרחים שלא פחדו לבוא ולדבר, ממש מעריץ אתכם. זה לא קל לסכן את ההון העצמי ואת הביטחון של המשפחה, אבל אתם החלוצים לפני המחנה. אסור לנו להשאיר אתכם לבד.

אנחנו בוועדה הזאת נמשיך עם הנושא הזה, ולא נרפה גם בחקיקה וגם בדיונים, ואם נידרש, נעשה גם יום מיוחד בכנסת בסוגיית הפרוטקשן כדי לעורר את כל הכנסת לנושא הזה. אנחנו נעמוד איתכם בקשר. תודה שבאתם. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:12.