פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



45
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
13/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 113
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, י"ג בטבת התשפ"ה (13 בינואר 2025), שעה 12:00

השקעת החסר של המדינה בהייטק בפריפריה וכשלון התוכניות הלאומיות הקיימות בפיתוח תעשיית ההייטק בגליל ובנגב

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן

אופיר יוספי - סגן מנהל הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

ניצן קרסנטי - ראש אגף בכיר צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה

סלעית לב - מנהלת אגף גיאוגרפי דמוגרפי, רשות החדשנות

מיכאל מזרחי - אינג', מנהל אגף יזמות וחברות הזנק, רשות החדשנות

חנן ברנד - סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק, רשות החדשנות

חי אביטל - מנהל אגף השקעות, רשות החדשנות

ד"ר יעל הרמן - ראש אגף מו"פ, משרד האנרגיה

איתן טי - סמנכ"ל תקצוב ואסטרטגיה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

ארנון קולומבוס - מנכ"ל, חממות טכנולוגיות בפריפריה

גלעד אהרונסון - מנכ"ל חברת טוטיפאפאס, חממות טכנולוגיות בפריפריה

גיל שוורצמן - מנכ"ל העמותה לפיתוח יזמות טכנולוגית שער הנגב, חממות טכנולוגיות בפריפריה

סיון יחיאלי - מנכ"ל I4 Valley, חממות טכנולוגיות בפריפריה

עופר ריבלין - מנכ"ל מינהלת אגרי פוד טק גליל, חממות טכנולוגיות בפריפריה

בקי יום טוב - מנהלת פרויקטים בכירה, מנהלת תקומה

רועי כהן - מנהל שותפויות וקשרי שלטון בנתיבי אודי, ארגוני חברה אזרחית

רפאל סלאב - ממייסדי הלובי 1701, ארגוני חברה אזרחית

ניסן זאבי - מנכ"ל לשעבר של מרגלית סטארט-אפ סיטי גליל

ד"ר נועם יוסף - מנכ"ל, מרכז החדשנות מבית מרגלית, סטארט-אפ סיטי JVP, מכון מיגל

אור נדב - מרכז החדשנות מרגלית סטארט-אפ סיטי

ענבל צח - בת דודתו של החטוף טל שוהם, משפחות החטופים

שמי קלדרון - דודו של החטוף עופר קלדרון, משפחות החטופים

בועז מירן - אחיו של החטוף עמרי מירן, משפחות החטופים

דימה אפרצב - מנהל הדף בכיר קשרי ממשל, מנהלת לשיקום הצפון

אבי ורשבסקי - מנכ"ל מיינדסט, חממות טכנולוגיות בפריפריה

ורד קירו זילברמן

אמל ביבאר

אפרת שלמה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





השקעת החסר של המדינה בהייטק בפריפריה וכשלון התוכניות הלאומיות הקיימות בפיתוח תעשיית ההייטק בגליל ובנגב

אנחנו מתחילים ישיבה של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בתחומי ההייטק והמו"פים והחממות הטכנולוגיות ומדיניות הממשלה בהשקעות בנגב ובגליל, במיוחד לאור משבר המלחמה והמשבר הכלכלי שפקד את הצפון ואת הדרום.

אבל לפני שאנחנו עוסקים בסוגיות האלה יש נושא אחד שהוא מעל הכל והוא השבת החטופים, בכנסת אני משתדל בכל יום לשים חולצה של חטוף אחד ולספר את הסיפור שלו, היום אני לובש את החולצה של בר קופרשטיין בן 22 מחולון, בר נחטף לעזה ממסיבת הנובה בה עבד כמאבטח במהלך המתקפה, נשאר בה לסייע למשטרת ישראל ולצוות האבטחה ואף נתן טיפול רפואי ראשוני לפצועות ופצועים, במהלך הסיוע הזה בר נחטף.

בר ירש את הערכים האלה מאביו טל חובש מתנדב בארגון הצלה שנפצע בתאונת דרכים קשה שהיה בדרכו לחלץ ילדה בת ארבע מרכב שעבר תאונה, מאז נותר טל אביו סיעודי ועול פרנסת המשפחה היה ברובו על כתפיו של בר שמצא עבודות כדי לשרוד בתיכון וגם להתנדב בארגון ידידים, מספרים עליו שבר הוא נשמה טובה, מעידה עליו גם הדודה הוא לקח את תפקיד הבן הבכור ועשה הכל בשביל המשפחה, בר הוא החבר הכי טוב של אבא שלו, בר ואבא שלו הם צמד מספרת דודה אורה ומסבירה שבשנה וחצי בו אביו עבר שיקום בליווי האם ג'וליה, בר הפך להורה של חמשת אחיו הקטנים, יש לו המון חברים שמספרים איך תמיד היה עוצר לעזור ככה הוא תמיד פשוט עוזר בכל מקום.

בבוקר המתקפה ניסו הוריו ליצור קשר במשך שעות ארוכות, הופץ בהמשך סרטון ובו מתועד בר בעזה קשור בצוואר בידיים וברגליים, דודתו אורה מובילה את המאבק למענו לאור השבר המשפחתי וגם ניהלה חיפוש, מה שמסתמן שהוא חילץ פצועים עם טרקטורון שמצא באזור, נסוג בחזרה ובר החל לטפל בפצועים ובפצועות חבר לשוטרים שהגיעו למקום, חבר אמר לבר לברוח ובר אמר שילך רק אחרי שיסיים לטפל בפצועים, בר מתגורר עם סבו וסבתו פאינה ומיכאל אומרים עליו הסבא וסבתא: הנכד שלי הוא העיניים של סבא הוא היחיד שירש את העיניים הכחולות שלי הוא ילד בשבילי אומרץ פאינה ילד עם ידי זהב, פאינה האחרונה שדיברה עם בר לפני החטיפה, הוא אמר לה אני בסדר אנחנו מתקפלים ויוצאים, השיחה הזאת הסתיימה ב-06:59 ואחריה בר לא ענה יותר.

98 גברים נשים ילד ותינוק חטופים כבר 465 ימים בעזה בשבי החמאס, כל יום של התמהמהות שעובר הוא יום בו החיים שלהם בסכנה, כולם צריכים לבוא וכולם צריכים להיות חלק מעסקה, החיים לשיקום והנרצחים לקבורה, אנחנו שומעים עכשיו שהמשא ומתן בדוחא מואץ ומתקדם, אנחנו מקווים לקבל בשורות בימים הקרובים שלא נידרש לא למחאות ולא לחולצות.

נמצאות איתנו משפחות חטופים, ענבל צח ושמי קלדרון בבקשה, תשתדלו להיות תמציתיים כדי שנצליח לקיים את הדיון שלשמו התכנסנו, בבקשה ענבל.

465 ימים שבן דוד שלי בשבי, לצערי אני רואה פה רק בן אדם אחד חוץ מחבר הכנסת עם סיכת חטופים בדיוק את, אני מבינה שכל השאר זה לא מספיק חשוב להם או שאין לי פתרון לדבר הזה, חילקנו נתנו הבאנו אפשר היה גם לקנות לתרום, אני מבינה - - -

כל אדם במדינה צריך לעשות משהו.

נכון.

אתם לא תצליחו להביא את החטופים אבל להעלות את העובדה את הזכר שהם לא פה ומי שלא נוח לו סיכה לשים צמיד או דיסקית או כל דבר אחר, זה המינימום האנושי שאזרח יכול לעשות בדבר הזה, סליחה שקטעתי אותך.

תודה מיכאל ממש זה בדיוק מה שאתה אומר, החטופים הם אומנם שלנו מהבית אבל ביום שכל אחד מהיושבים בבית הזה יתייחס אליהם כאילו הם בני משפחתו, או שיחשוב שכאילו הוא עצמו יכול היה להיות שם אולי זה היה מקדם אותנו הרבה קודם לכך שיש דיבורים על רשימה, אני רק רוצה להגיד הרשימה המלאה אנחנו לא עושים סלקציות, מבחינתנו הרשימה צריכה להישמע ככה: אביב אצילי, אבינתן אור, אביתר דוד, אברה מנגיסטו, אגם ברגר, אוהד בן עמי, אוהד יהלומי, אור לוי, אורון שאול, אוריאל ברוך, אילן וייס, איתי חן, איתן אברהם מור, איתן הורן, איתן לוי, אלון אהל, אלי שרעבי, אליה כהן, אליהו מרגלית, סשה טרופנוב, אלקנה בוחבוט, אמלי תהילה דמארי, אסף חממי, ארבל יהוד, אריאל ביבס, אריאל קוניו, אריה זלמנוביץ' באנוואט סהטאן, ביפין ג'ושי, בר אברהם קופרשטיין, אני רק אחדד מחר אבא שלו נואם בכיכר החטופים ביום שלישי בעצרת שרים לשובם, לשמוע את טל נואם על בנו אתם לא יודעים מה שהוא עבר בשנה הזאת בשביל להיות מסוגל להגיד את מה שהוא הולך להגיד מחר, אני ממש מבקשת מכולכם להגיע ולתמוך במשפחת קופרשטיין, משפחת ביבס וגם אני מדברת מחר לטל, אלי מדבר מחר עבור הנכד שלו שמציין שנתיים בעוד ארבעה ימים.

אני אמשיך את הרשימה: ביפן ג'ושי, בר קופרשטיין, ג'ודי ויינשטיין חגי, ג'ושוע לואטו מולל, גדי חגי, גדי מוזס, גיא אילוז, גיא גלבוע דלל, גלי ברמן, דוד קוניו, דורון שטריינבכר, דניאלה גלבוע, דניאל פרץ, דרור אור, הדר גולדין, הישאם שהבנה סאיד, זיו ברמן, טל חימי, טל שוהם, יאיר הורן, יאיר יעקב, יונתן סמרנו, יוסי שרעבי, יוסף חיים אוחנה, יצחק איציק אלגרט, ירדן ביבס, כפיר ביביס, ליאור רודאיף, לירי אלבג, מוחמד אלאטרש, מנחם מני גודארד, מקסים הרקין, מתן צנגאוקר, מתן אנגרסט, נטפינג פינטה, נמרוד כהן, נעמה לוי, סהר ברוך, עודד ליפשיץ, עוז דניאל, עומר ונקרט, עומר נאוטרה, עומר שם-טוב, עידן אלכסנדר, עידן שתיוי, עמירם קופר, עמרי מירן, ענבר הימן, עופר קלדרון, עפרה קידר, צחי עידן, קית' שמואל סיגל, קרינה ארייב, רום ברסלבסקי, רומי גונן, רונן אנגל, רן גואלי, שגב כלפון, שגיא דקל חן, שי לוינסון, שירי ביבס, שלמה מנצור, תמיר אדר, תמיר נמרודי, פלוס שמונה עובדים זרים שאי אפשר לנקוב בשמם.

הרשימה היא תהיה כזאת, אנחנו לא נותנים יד לשום סלקציה את הדבר הזה סיימנו בשנת 1942, הם נחטפו באותו היום ואנחנו דורשים חזרה שלהם באותו היום או לפחות שזה יתחיל ואנחנו יודעים מתי גם האחרון שבהם חוזר, אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור אנחנו מחזירים את החיים פה לשיקום ולריפוי ואת החללים לקבורה.

אני אבקש שוב מכולכם, תהיו איתנו עד שהם חוזרים זה יכול עוד לקחת טיפה זמן גם אם העסקה נחתמה אתמול זה עוד יכול לקחת כמה שבועות, תראו לנו שאתם איתנו תראו לנתניהו שאתם תומכים בעסקה הזאת, הילדים של טל חזרו ביום ה-50 וזה כשהיה 83% מהציבור מאחורינו תומך בעסקה תומך בנתניהו, בבקשה אני רוצה להפסיק להגיע לפה, אני רוצה את בן דוד שלי בבית, אני רוצה שהילדים שלו יוכלו לגדול עם אבא ושהמשפחה תוכל בכללותה להתחיל להתמודד גם עם מה שקרה בקיבוץ בארי באותו היום ששלושה מבני משפחנו נרצחו.

בלי טל לא יהיה שיקום לא יהיה ריפוי וטל זה אני אומרת טל כי זה טל שלי, אבל מדובר גם על עופר ומדובר על כל ה-98, בלעדיהם לנו אין שום זכות להיות פה, תודה.

תודה רבה לך, פשוט אני מתעדכן על ועדה אחרת סוערת ששם יהודה כהן - - -

שאמרו לו שהבן שלו יישאר בעזה? כן.

לא רוצה לרדת לפרטים אבל אני רוצה שמעולם במדינת ישראל כשהיה לנו חטוף לא פילגנו את עצמנו לפוליטיקה, גם תפיסות איך להחזיר חטופים יכולות להישמע ותפיסות עולם, אבל שהחטופים הם בנינו ובנותינו וזה גוזר עלינו איפוק וזה גוזר עלינו לא להתנגח, זה המינימום האפשרי שאנחנו צריכים להשתדל כהנהגה ציבורית. תודה ענבל.

שמי קלדרון דוד של עופר קלדרון בבקשה.

שלום אני שמי קלדרון דוד של עופר קלדרון, עופר עם שניים מילדיו יש לו ארבעה נחטפו מניר עוז, הילדים אחרי 52 יום חזרו בגופם לא כל כך בנפשם ועופר נשאר, מדברים עכשיו על עסקה ועוד עסקה אני מהצד הסקפטי של העניין, מאחר שגם עופר חווה את החוויה הזאת הוא היה צריך לצאת אחרי הבת שלו סהר, סהר כשיצאה הוא ראה אותה הוא היה איתה היא הייתה איתו, הוא ניגש אליה ואמר לה בדמעות תלחמי עלי אני לא רוצה למות במנהרות, זה דבר שילדה בת 16 אז בת 16 היום כבר בת 17 נושאת על כתפיה הצנומות, קשה לה היא עושה כל מה שהיא יכולה וזה לא מספיק לנו.

כמו שאמרתי עופר היה בטוח שהוא יוצא אחריה, לא רק שהיה בטוח הוא הגיע לשלב כזה שאמרו לו לך תתגלח אתה יוצא וברגע האחרון אמרו לא לא אתה מישהי אחרת יוצאת במקומך סיפור אמיתי, לכן אני בצד הסקפטי זו רכבת הרים שאנחנו מתמודדים איתה ימים רבים ופה זה מביא אותי לחלום שחלמתי הלילה ואני משתף אתכם, בדרך כלל אני לא משתף חלומות שלי אין לי כל כך הרבה שאני זוכר אבל את החלום הזה אני זוכר, בחלום אני שוכב בחדר ניתוח בבית חולים ניגש אליי הרופא שהוא גם משום מה המרדים והוא אומר לי תשמע יש בעיה קשה ואנחנו נפתור אותה תיפתר צ'יק צ'ק ואז הוא מרדים אותי, באיזשהו שלב ההרדמה כנראה מסתיימת אני מתעורר ואני שואל אותו נו מה? לא לא עוד מעט עוד פעם אנחנו כבר מסיימים ושוב מרדים אותי ואז שוב אני מתעורר וחוזר חלילה כמה וכמה פעמים, עד שבפעם הבאה שאני מתעורר ואני רואה שלא עשו כלום אני קם ובורח בבית החולים.

זה בחלום כשהתעוררתי הבנתי בעצם שזאת המציאות, מרדימים אותנו לא רק את משפחות החטופים את כל המדינה, מרדימים אותנו ימים שבועות חודשים שנה וחמישה חודשים מרדימים אותנו, אנחנו לא מאמינים אני באופן אישי ואני מתנצל בפני המשפחות שאולי חושבים אחרת, אני חושב שעד שלא נראה אותם כאן את כל החטופים על אדמת ארץ ישראל לא קרה שום דבר ואני אומר כל החטופים, כל החטופים חייבים לחזור.

אחד השיעורים ואולי השיעור החשוב ביותר שאני קיבלתי מבה"ד 1 זה היה לא להפקיר את החייל מאחור, אני כבוגר מלחמת יום הכיפורים הבטחתי את זה לחיילים שלי וקיימתי וקיימתי, כי אני יודע שמאחורי כל חייל עומדת משפחה והמעגל הקטן והמעגל הגדול חברים, ידעתי שזאת אחריותי ופה אני בטוח שיש רבים כמותי שמרגישים נפגעים, כמובן נפגעים גם מהפעולות או חוסר הפעולות הצבאיות אבל גם ממדיניות כושלת שהביאה אותנו למצב הזה.

עכשיו אותם אלה שתחת הנהגתם קרה מקרה מחריד שכזה הם הם שצריכים לבוא ולתקן ויותר מדי ימים עברו מאז, שר הביטחון נתן הוראה שצריך למגר את החמאס, אז אני מזכיר לשר הביטחון שאנחנו מ-1967 ביהודה ושומרון עד היום נלחמים בחמאס ולא הצליחו למגר אותו, אז לחיות באשליות זה נחמד אבל יש דברים חשובים יותר.

כואב ליבי על זה שאנחנו תולים תקוות ממנהיג אחר לא קשור אלינו טראמפ, אבל אולי בעצם יכול להיות שאנחנו צריכים להיות המדינה ה-51 או ה-52 אחרי קנדה ואז יהיה פה הרבה יותר טוב, יש לנו ממשלה והממשלה היא זו שצריכה לקבוע מדיניות של שפיות, היא צריכה זו שלקבוע ולומר אנחנו עם ישראל אנחנו היהודים יש לנו תרבות ויש לו מנהגים שמחייבים אותנו לדאוג לאזרחים שלנו ואת זה הם לא עושים עד היום.

אנחנו המשפחה המורחבת של החטופים מייחלים ליום שנפסיק לבוא לכנסת, לא רוצים אותנו כאן ואנחנו לא רוצים להיות כאן, נמאס לנו ואנחנו כל הזמן עם העיניים ליקירים שלנו, אנחנו כל הזמן עם העיניים לכיוון עם ישראל שיום אחד עלול לקרות למישהו אחר משהו כזה, אתם יודעים אני תושב כפר סבא העיניים שלי לקלקיליה, הבת שלי בבת חפר טול כרם, כולנו אם לא נפעל ונעשה את מה שצריך לעשות יקרה לנו אותו דבר, לזכור את הדברים האלה, הממשלה צריכה לפעול קודם כל להחזרת החטופים החללים לקבורה והחיים לשיקום שיהיה שיקום ארוך והמעגלים מסביב רבותיי אני לא יודע כמה אתם יודעים על המעגלים של המשפחות שנלחמות גם הן, הבן שלי בקושי עובד הבת שלי בקושי עובדת, השיקום של המשפחות שלהם חשוב לא פחות ואם לא נתחיל בנקודה מסוימת לא נגיע לשום דבר וזה האובדן של כולנו תזכרו את זה, בינתיים כמו שענבל אמרה בואו לתמוך בואו לתמוך וגם כאשר אנחנו מדברים לפחות לכבד אותנו ולא לכתוב ולהתעסק בניידים תודה.

תודה שמי.

אני רק שכחתי ואני מתנצלת על כך, אנחנו מפה מוסרים את תנחומנו למשפחות הלוחמים ולמשפחת אלזיאדנה שהתבשרו על מותם של יוסוף וחאמזה, אני יכולה להגיד לכם שאני הייתי ברהט השבוע ביום שישי, ברשימה הפיקטיבית שפורסמה בשבוע שעבר והודלפה השם של חאמזה הופיע וכשנכנסנו לאוהל נשים היה שקיות שהאמא שלו הלכה קנתה עם בגדים חדשים שחאמזה כבר לא ילבש, אז אני לא יודעת מי מכם בכלל חקר אודות כי אולי זה לא האלה שאתם רואים בפרונט, מדובר במשפחה מדהימה מדובר במשפחה באמת יוצאת מן הכלל, בואו נוריד שנייה את כל הסטיגמות שאולי יש או אין, הם נחטפו מתוך גבולה הריבוני של המדינה הזאת הם עבדו ברפת, הם היו שני חקלאים מתמחים בחליבה באיזושהי תוכנת חליבה חדשה שהייתה שם בחולית, ארבעה מבני אותה משפחה נחטפו אבא ושלושה ילדים, שניים הוחזרו בעסקת נובמבר יחד עם המשפחות שלנו, חאמזה ויוסוף הוחזר לקבורה לא ככה לא ככה הם נחטפו בחיים ואנחנו כל הזמן אומרים שהרולטה מסתובבת רק אנחנו לא יודעים על מי, היא תעצור איפשהו אין להם זמן יותר.

מי שנחטף חייבים לעשות הכל בשביל להחזיר אותו חי ומי שנחטף כחלל צריכים לעשות הכל על מנת להשיב הביתה, יעל אדר אמרה השבוע אמא של תמיר שיש כאלה שמתפללים לשקיות שחורות ויש כאלה שמתפללים שלא, אז אנחנו אני מדברת גם בשמך צריכים לעשות הכל על מנת שיעל וכל שאר בני משפחות החללים יקבלו את הקבורה ההולמת לילד שלהם ושאנחנו נזכה לשקם את המשפחות שלנו שכרגע ככל שידוע לנו הם עדיין בחיים ואין להם זמן לחכות יותר הזמן אזל, מי מכם שראה את לירי אלבג לפני שבוע והצליח לישון טוב בלילה שאחרי, באמת לכו תבדקו איפה הלב שלכם נמצא כי זאת ילדה בת 19 שהגיעה למוצב יומיים בלבד לפני השבעה באוקטובר, היא הגיעה יומיים בלבד לפני, יש שם ילדות שצעירות ממני ב-20 שנה ואני לא יכולה לישון בלילה רק מהמחשבה שאולי מישהו נוגע בהן.

אני מבקש סליחה מהחבר היקר שלי פה, אבל כשאני שמעתי את העדות שירדן ועופר מוחזקים בכלוב אני אני לא נשמתי, אני אפילו לא מדברת על הבן דוד האישי שלי, אני מדברת על האחיין של שמי שאני לא יכולתי להסתכל לו בעיניים, לא יכולתי להסתכל על עופרי אחות של ירדן, אנחנו צריכים לעשות הכל באמת להתעסק אך ורק בלהחזיר אותם הביתה, כל שאר הדברים יחכו, כל שאר הדברים יחכו הם לא יכולים לחכות יותר, סליחה שלקחתי שוב רשות דיבור.

תודה. בועז מירן אח של עמרי מירן.

שלום.

ברוך הבא, את אבא אני פוגש הרבה אנחנו קרובים מאוד.

אמר לי למסור לך ד"ש. אני אח של עמרי מירן שנחטף מנחל עוז מול אשתו ושתי בנותיו הקטנות, אנחנו שומעים שוב שמדברים בימים האחרונים על עסקה ושוב זה כאילו אוטוטו נחתמת עסקה, זה בעצם לפי מה שאנחנו מבינים זה עסקה שתתבצע בשלבים, אני נגד עסקה כזאת שמתבצעת בשלבים ואני אומר אם כבר הממשלה הולכת על הכיוון הזה של עסקה כזאת בשלבים, תנאי הכרחי וראשוני בכלל לתחילת ניהול של משא ומתן, הוא קבלת רשימה של כל 98 החטופים עם דוח שכולל את מצבם והוכחות לכך שזהו באמת מצבם, בלי זה אי אפשר להתקדם. עכשיו ממשלת ישראל לא עושה את זה לא ביקשה את זה או לא קיבלה את זה ובכל זאת מנהלת משא ומתן למה? כי גם אחרי שנה ושלושה חודשים ישראל ניגשת לאותו משא ומתן מעמדת חולשה, חמאס הוא זה שמכתיב את התנאים.

שוב אנחנו לא יודעים את כל פרטי העסקה ולכן אני אגיד את הדברים החשובים שחשוב שלא יהיו בעסקה: לא יכולה להיות עסקה בחלקים אלא עסקה אחת שמשחררת את כל 98 החטופים בפעימה אחת, לא יכול להיחתם הסכם שבסופו חמאס נשאר לשלוט בעזה, בסיטואציה כזאת לא נקבל את כל החטופים לא יהיה מצב, אם הוא יישאר בעזה הוא תמיד ישאיר לעצמו עוד חטופים לעתיד, לא נקבל את כולם אם השלטון שלו יישאר, לא יכולה להיות נסיגה של צה"ל משום חלק ברצועה לפני חזרת כל החטופים, שוב אנחנו מחזיקים להם שטחים, לא יכול להיות שנוותר עליהם לפני שכל החטופים חוזרים ובהמשך הזה לא יכולה להיות חזרה של אוכלוסייה לצפון הרצועה ושאר שטחי הרצועה לפני חזרת כל החטופים.

יש לנו פה מנוף חזק שכואב לחמאס, זה אדמה והתושבים המפונים לאזור הבטוח שהם לא חיים שם בוא נגיד בנוחות, הם מפעילים עליו לחץ זה כמעט המנוף לחץ היחיד שכרגע יש לישראל אחרי שהיא ויתרה על הסיוע ההומניטרי, אי אפשר לוותר עליו לפני שכל החטופים חוזרים, חייבים להשאיר אותו עד שאחרון החטופים מגיע לישראל.

ממשלת ישראל לא בכיוון הנכון והיא מנסה כל פעם, שוב אני אומר בערך 10 חודשים את אותו ניסיון לאותה עסקה ועובר זמן ואין את הזמן הזה ליקירים שלנו, אין את הזמן הזה ואנחנו עושים כל פעם את אותו דבר, חבל על הזמן רק הכרעת חמאס תביא לשחרור כל החטופים, תודה.

תודה בועז. מתפללים שכל החטופים יבואו, מגבים את מי שבמעגל שיחליט על השחרור שלהם, הכנסת נותנת גב לחברי הממשלה שיהיו בחדר לקבל את ההחלטה על השחרור ואנחנו רוצים שכולם יבואו ושלא נזנח אף אחד מהם.

אנחנו נעבור לנושא של הדיון שלנו, אנחנו ביקשנו לקיים דיון שקראנו לו השקעת חסר של המדינה בהייטק בפריפריה ודיון בתוכניות הלאומיות בפיתוח תעשיית ההייטק בגליל ובנגב כולל גם בחינה והבנה של המדיניות של רשות החדשנות בתקציב 2025 לאור מה שהיה במלחמה ולאור ניסיון העבר.

אנחנו נבקש מרשות החדשנות לפתוח 10 דקות של סקירה של האסטרטגיה לשיקום הצפון והדרום, שמירת הדברים הקיימים שהיו שם איך מצילים חממות עסקים וגופים שפעלו שם? מה תוכנית ההשקעות של רשות החדשנות בגליל ובנגב מתוך סך ההשקעות שהיא מתכוונת להשקיע בקידום ההייטק והטכנולוגיה, אנחנו גם מבקשים תמונה מפורטת לדיון מעקב מהממ"מ מאגף המחקר של הכנסת סקירה רב שנתית של התפלגות ההשקעות של תקציבי מו"פ ופיתוח בין נגב גליל ומרכז, אחרי שנשמע את רשות החדשנות 10 דקות ניתן לגופים אחרים, כל גוף שידבר לא יותר משלוש דקות ולהיות תמציתיים כדי שלכולם תהיה הזדמנות.

אני מזכיר לרשות החדשנות את ההיסטוריה שעדיין רובצת על ליבי של ההשקעות בקידום ההייטק בעיקר בנגב וקצת בגליל של אותם 600 מיליון שקלים שאני קורא להם 600 מיליון שקלים אבודים שהלכו לחמש חברות כשאחת מהם קיבלה רק 324 מיליון שקלים והבטיחה להביא מאות עובדים, אבל בנתונים הכלליים של התוכנית הזאת של ה-600 מיליון דווחנו על 200 עובדים, בעיניי אם המדינה איבדה 600 מיליון שקלים ומישהו קיבל 300 מיליון וזה היה לא מזמן עד 2018 ,2019 ,2020 מתי שהתוכנית הזאת הסתיימה, זה ממש דורש חקירה וקייס סטאדי ותחקיר בתוך רשות החדשנות, אני רוצה לדעת אם נעשה תחקיר כזה והאם נעשתה אכיפה מול הגופים הללו שקיבלו המון כסף ולא בטוח הביאו את התוצאה.

למרות שהזמן עובר אני שוקל בנושא הספציפי הזה גם לפנות למבקר המדינה שיחקור, עד כדי כך בעיני הנושא חמור שאני שוקל תלונה במשטרה כדי להבין מה קרה עם ה-600 מיליון שקלים הללו, או שאני אקבל הסברים שמניחים את הדעת. אני לא הכנתי את רשות החדשנות לשאלה הזאת היום אז אני לא אכביד עליכם, אבל בדיון המעקב אני ארצה תשובות מאוד מאוד מפורטות, האירוע הזה הוא כזה חמור שהוא גם משפיע על העתיד ואיך פועלים באפקטיביות ואם היו 600 מיליון שקלים לחברות כאלה אז איך אין היום 600 מיליון שקלים?

כל השאלות האלה אני רוצה לקבל תשובות אבל נתחיל עם סקירה כללית של רשות החדשנות לגבי שיקום הצפון והדרום והתוכניות ל-2025, סלעית אנחנו מכירים אותך וסומכים עלייך יש איתך את חנן תחלקו ביניכם את העבודה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, שמי חנן ברנד אני סמנכ"ל רשות החדשנות ויש לי איתי פה שלושה מנהלי אגפים פה את סלעית את חיי ואת מיכאל, אני רוצה רק להתחיל ולהצטרף לתפילה ולכל המאמץ להחזרת החטופים בהקדם האפשרי, אני חוזר הבוקר ממש לפנות בוקר מקליפורניה וכל פגישה שהייתה לנו עם הממשל האמריקאי ועם חברות התחילה בנושא החטופים ובאמת ראינו תמיכה מדהימה מהעם אמריקאי בנו ובמאבק שלנו.

אני רוצה להודות שוב על הדיון לאדוני היושב ראש, כמו תמיד בדיונים קודמים על הנגב והגליל וחשיבות פיתוח ההייטק הוא בליבת הפעילות של הרשות או אפילו במשפט הראשון שמדובר זה פיתוח ההייטק בנגב ובגליל ובפרט בעוטף עזה ובצפון נמצאים במרכז העיסוק שלנו במיוחד בשנה האחרונה. מאז הדיון האחרון כבוד היושב ראש לפני שנתיים שבאמת היינו פה שנינו ודיברנו על הנושא הזה פתחנו אגף חדש שמנהלת פה סלעית, שכל הנושא שלו זה קידום של פיתוח הכלכלה ופיתוח הייטק בנגב בגליל ומטרה מרכזית שלנו ל-2025 יחד גם עם השותפים שלנו פה משרד הכלכלה נגב גליל תנופה ומנהלת תקומה שפה.

במקביל אני רק רוצה להעיר על הכותרת שניתנה לדיון שאני חושב שהיא לא נכונה והיא לא משקפת את הפעילות הרבה שנעשית לגבי כישלון כביכול של הפעילות בנגב ובגליל, גם בנושא של התוכנית הזאת שאתה מדבר עליה ב-2016 נעשה תחקיר ארוך וגם נשמעו פה הנתונים.

תראה, הכותרות רק דיברה על השקעות חסר, מה ייחשב השקעה ראויה מהו חסר ומה הוא יתר זה דבר שאפשר להתווכח עליו ואני אגיד לך דבר אחד לא אתה נכשלת ולא סלעית, מדינת ישראל נכשלה שהמנוע הטוב הזה שנקרא הייטק יגיע לקריית שמונה ומצפה רמון ואופקים ודימונה וירוחם, החגיגה של ההייטק כקטר לאומי שהניע את המשק ושסיפק משכורות של עשרות אלפי שקלים לעובדים בני 25, החגיגה הזאת לא הגיעה לא למעלות לא לנהריה, לא לשלומי, לא לקריית שמונה, לא לקצרין, לא לירוחם, לא לדימונה, לא לערד, לא לאופקים, לא לנתיבות, לא לרהט, לא לחורה, לא למעלות תרשיחא, יש קבוצות מודרות מההייטק שזה ערבים וחרדים, הן מודרות מהכלכלה הישראלית בכלל אבל בחגיגת ההייטק הן עוד יותר מודרות ובמקרה יש גם חרדים בגליל אז הם נדפקים פעמיים וערבים בגליל הם גם נדפקים פעמיים, יש בדואים בנגב שהם גם בנגב וגם בדואים, אז לא אתה נושא על כתפיך את מחדלי המדינה, אבל אתה יכול להיות זה שעשה היפוך מחשבתי שאם נגלה שרק 10% מעידוד החדשנות והיזמות של ההייטק הולך לנגב ולגליל זה דל מידי זה לא רציני.

בהחלט ואנחנו באמת לא יכולים לדבר על מה שנעשה בשנות ה-90 ושנות האלפיים שכמובן משפיע מאוד על היום אנחנו יכולים לדבר בעיקר על מה עשינו בשנה האחרונה ומה אנחנו מתכננים, אז ברשותך אני אתן את הבמה פה לסלעית.

שלום נעים מאוד סלעית לב, מנהלת האגף לפיתוח בעצם לגיוון גיאוגרפי דמוגרפי, זה אגף שהקמנו אותו במהלך השנה האחרונה כמובן עם הסתכלות על באמת אותם אתגרים, אם אפשר רגע לשתף את המצגת שהעברנו כי אני חושבת שהנתונים וההסתכלות רגע על מה מה נעשה ובעצם מה אנחנו באים לפתור באותם אזורים הוא מאוד מאוד חשוב.

(הצגת מצגת)

אם אנחנו מסתכלים בעצם על הגשות או חברות או סטארט-אפים שמגישים לרשות בין אם זה נקרא לזה בגיאוגרפיה של מדינת ישראל או בדמוגרפיה, אנחנו באמת רואים השקעות חסר או יותר נכון הגשות וסטארט-אפים שלא מגיעים ואנחנו באמת הבנו שנדרשים מנגנונים מאוד משמעותיים באותם אזורים על מנת לעודד את הפעילות הזו.

אנחנו בטח לא צריכים להציג כאן את פערי השכר ולכן אפשר להתקדם, אבל אנחנו בהחלט מודעים לפער כאשר ההייטק לא נמצא באותה אזורים פריפריאליים, דרך אגב גאוגרפים ודמוגרפים כמובן, בעצם כשאנחנו מסתכלים על הכלים שאותם אנחנו טיפלנו או השקנו בשנה האחרונה וקידמנו וכמובן נמשיך לקדם גם בשנים הקרובות כי זה לא איזושהי פעילות נקודתית, אנחנו נסתכל על הקמה של מרכזי חדשנות, אנחנו מדברים רגע על מטרה של הקמה של אקו-סיסטם שהוא כתולדה של תוכנית החממות הפריפריאליות שהושקה לפני מספר שנים ונמצאת בפעילות אינטנסיבית, אנחנו זיהינו שבעצם על מנת שאותן חממות יוכלו להשקיע במיזמים יהיה להם אקו-סיסטם משמעותי לפעול בו נדרשת השקעה גם בקידום יזמות אבל גם בקידום האקו-סיסטם.

אם אנחנו נסתכל רק על החממות שנמצאות בפריפריה ב-2024 אז אנחנו נראה מצד שמאל קאונטר שסופר לנו בעצם את ההשקעות רק ב-2024, אז גם בחברות וגם בחממות הושקעו 51 מיליון שקלים, כשאנחנו הבנו שנדרש כלי נוסף - - -

את יכולה לחלק לנו את ה-51 מיליון שקלים לצפון דרום בבקשה?

כן זה ממש מופיע על המפה אבל אנחנו נוכל להעביר את הנתונים.

יש לנו בעצם שתי חממות שנמצאות בדרום חממות פריפריאליות, יש לנו את כאן נגב ואי נגב, יש לנו בצפון קצת יותר חממות, חלק שייכות לתוכנית החמות הפריפריאליות וחלק לחממות הרגילות אבל הן יושבות בפריפריה, הן זכו בהליכים תחרותיים.

לא מבחינת ההשקעה הייתה 51 מיליון שקלים בשנת 2024 אני מבינה.

נכון.

האם את תוכלי לומר לי כמה כסף מתוך ה-51 מיליון שקלים הושקע בדרום וכמה בצפון יש לכם את הפילוח הזה?

כן יש לנו את הפילוח הזה בהחלט. אני אמשיך להתייחס לזה אנחנו נעשה את הפילוח.

יביאו לך את הנתון הזה נמשיך ברצף.

אנחנו הבנו שנדרש כלי שאמור לסייע לאותן חממות גם בהקמה של אקו-סיסטם לא רק איפה שהחמות הפריפריאליות קיימות ולכן בעצם ב-2024 אנחנו הקמנו תשעה מרכזי חדשנות חדשים שהצטרפו לעוד חמישה מרכזים קיימים, דרך אגב חלקם הם גיאוגרפיים וחלקם הם דמוגרפים, אם אנחנו נסתכל אז אנחנו נראה ממש מהצפון את גלילאו, יושב פה נועם מנהל בעצם המנכ"ל של מרכז החדשנות בקריית שמונה ואנחנו נראה שהדרומי ביותר יושב באילת סינוביישן, אם אנחנו נסתכל על הפריסה אנחנו נראה פריסה מאוד נקרא לזה לפריסה רחבה גם גאוגרפית, יש לנו שלושה מרכזים דמוגרפיים, יש גם בערערה בכפר קאסם ובסחנין, אנחנו בעצם מדברים על שלושה מרכזי חדשנות שהם נמצאים בפריפריה הדמוגרפית.

אני אתייחס רגע ממש בקצרה ל-2025, גם כי במהלך התוכניות שלנו לקידום הנושא הדמוגרפי אנחנו מתכננים הקמה של מרכז חדשנות לחרדים, מרכז חדשנות לאוכלוסייה הדרוזית והעברנו תוכנית עבודה.

איפה?

אנחנו לא בוחרים איפה המרכז ישב, אנחנו מדברים על מרכז שיטפל באוכלוסייה החרדית, אנחנו נעשה עבודת פיתוח עסקי על מנת לעודד הגשות איכותיות, אבל אנחנו לא נקבע איפה המרכז הזה יישב, אנחנו רוצים שהוא יפעל, דרך אגב לאו דווקא אם אנחנו רגע המרכזים האלה הם אזוריים והם אמורים להיות ספציפית עם אימפקט אזורי, מרכז חדשנות שמדבר על דמוגרפיה בגלל שהקושי שם הוא מאוד עצום ברמה הארצית, אנחנו לא נרצה שהוא יהיה משויך רק לאזור אחד אלא יפעל גם מול אותם מרכזים, לצורך העניין אם בבאר שבע יש אוכלוסייה חרדית והמרכז יהיה בדגש על מקום אחר, נרצה שהוא יעבוד מול המרכז על מנת לעודד הגשות באקו-סיסטם הזה, אז תהיה סינרגיה בין הפעילויות, אותו דבר לאוכלוסייה הדרוזית והאוכלוסייה הבדואית, אנחנו תמיד מסתכלים על הסינרגיה הזאת והיא מאוד מאוד חשובה.

אם אתם יכולים לראות ככה אנחנו באמת לקחנו שמונה משרדי ממשלה, חברנו יחד נגב גליל יושבים פה משרד הכלכלה אבל יש פה עוד לא מעט משרדים שחברנו יחד, כי האג'נדה של כולנו באמת השקעה באותם אוכלוסיות, אנחנו לא רוצים שכל משרד יעשה קצת וגם כפילויות, אפרופו מיכאל הנושא של הבקרה ברגע שאנחנו משקיעים ונגב גליל משקיעים ומשרד הכלכלה משקיעים בנפרד, יכולת הבקרה והניטור התקציבית שלנו הולכת ופוחתת ולכן דווקא האיגום התקציבי והניהול באמצעות רשות החדשנות מייצר איזשהו שכל גם בעניין הבקרה.

ולא עושים לך בעיות משפטיות כמו מושגים של כפל תמיכות ועניינים?

דווקא על מנת שלא יהיה כפל תמיכות, בעצם האיגום התקציבי נעשה לתוך רשות החדשנות יחד, כל משרדי הממשלה מעבירים אלינו ואנחנו בעצם מוצאים את הכסף בצורה מבוקרת.

אז כבר היום משרדי ממשלה מושקעים דרככם?

כן.

במיזמים שהקמתם?

כן משרד השיכון והבינוי.

הבנתי שמשרד התשתיות רוצה להיכנס גם.

וגם התחבורה נכון אנחנו בשיח עם שניהם, רואים את היכולת למנף גם הצלחה ברמת האתגרים מול ההייטק ומול אתגרים שיש לאותם משרדים בעולמות האלה ומבינים את היכולת של הטכנולוגיה לשרת את אותם משרדים ואנחנו בקשר מאוד משמעותי ויומיומי.

חשוב להגיד זה שיתוף פעולה חסר תקדים משמעותי מאוד, אנחנו חושבים שחשוב להמשיך אותו וגם להגדיל אותו בשנים הבאות לטובת הפריפריה ביחד עם משרדי הממשלה ורשות החדשנות.

אני חושב שזה מאוד יפה ובלבד שיש פשטות ואם הכסף מגיע דרככם אז הוא צריך להגיע בפשטות בזרימה ולא בכל משרד עם הרגולציות שלו ואז למנף את זה ולייצר איגום משאבים.

נכון אז זה באמת יוצא דרכנו דרך המנגנונים של הרשות, תוך שבעה ימי עבודה אנחנו משלמים את הדיווחים של מרכזי החדשנות שלנו ואנחנו באמת יושבים על תוכניות עבודה משמעותיות.

מרכזי החדשנות זה רק ההתחלה וכבר בשנה הנוכחית ראינו אימפקט של הפעילות הזאת, אם אנחנו נסתכל אז השקנו שלוחות הייטק בפריפריה בשנה האחרונה נבחרו ממש לאחרונה, בחרנו לא מעט שלוחות בפריפריה, מרכזי החדשנות בעצם היו גורם מאוד מאוד פעיל שהביא לידי כך שאותן שלוחות קמו ברחבי הארץ, חלק מהשלוחות האלה אפרופו הן דמוגרפיות, הן בהחלט מתעסקות בפעילות באוכלוסייה הערבית ואנחנו מאוד מאוד שמחים זה פיילוט.

תסבירי מה זה שלוחה אני לא מבינה זה סינית, כשאת אומרת שלוחות למה את מתכוונת?

אין בעיה, שלוחות הייטק המטרה של התוכנית הזאת היא בעצם לבוא ולהביא צוותי עבודה ראשונים של חברות שקיימות במרכז הארץ שרוצות לטעום פעילות בפריפריה אבל לא רוצות עכשיו לבוא ולהקים תשתית לכן הן לא רוצות לבוא ועכשיו להתחיל להקים מבנה הן רוצות קודם כל לבדוק את השטח, הן נמצאות בחשש מאוד גדול גם מבחינת הכוח אדם גם מבחינת יכולת לגיוס אנשים המימון של השכר יש פה המון אתגרים.

אז מה שאנחנו עשינו וגם פה יש איגום של מספר משרדים ותקומה גם כן לקחו חלק, אנחנו מקווים אפרופו ב-2025 לראות את פעילות תקומה שהיא מאוד מאוד טובה והדוקה ואנחנו נשמח לראות את מפעל הצפון שכרגע לא נמצאת איתנו בתוכניות של 2025 ונשמח לראות אותם איתנו, אבל אם אנחנו נסתכל אז אנחנו מביאים בעצם צוות עבודה ראשון שזה אומר שמגיע סיניור מאותה חברה יחד עם חמישה ג'וניורים.

בתקציב 2025 תקומה בדרום מושקעת בכם?

בוודאי, אנחנו נמצאים בתוכניות עבודה במספר צוותים גם מול צוות כלכלה הנושא של פתיחת שלוחות - - -

יש תקציבים?

כן אנחנו בתוכניות עבודה, אנחנו בונים תוכנית עבודה בהחלט.

וצפון אין עדיין?

בצפון אני אתייחס לזה בקצרה ואני חושבת שזה בעיה מאוד קשה עבורנו, חלק ממרכזי החדשנות שלנו שפועלים בצפון ונועם יוכל להרחיב על זה, אנחנו בעצם הגשנו תכנית לתנופה לצפון ואז הפידבק שאנחנו קיבלנו זה שזה תקציבי צמיחה ולא החזרה ולכן לא מתכוונים להתייחס אליהם השנה, מי שלא חושב שתקציבים של צמיחה קצת תקציבים של צמיחה יחזירו תושבים, זה בעיה מאוד מאוד קשה בתפיסה.

אולי המילה שלא מובנת היא שימור.

זה אפילו לא שימור צריך להחזיר.

יש נטישה אדירה של עסקים את הצפון עוד לפני חדשים.

זה לא עניין של שימור.

בלי תעסוקה לא יחזרו אנשים.

שימור זה להחזיר את הקיים לשמור עליו, את צודקת שזה יכול להיות צנוע אבל לא להשקיע בזה כלום זה לא הגיוני.

נכון נכון, לצורך העניין כשאנחנו פתחנו את שלוחות ההייטק בפריפריה אזור הצפון היה תחת מתקפה, לבוא ולהגיד לחברת הייטק לבוא לפתוח שלוחה בקריית שמונה או שיחות שמרכז החדשנות צפון שלנו מקיים עם הגדולות במשק הוא היה תלוש מהמציאות, לכן אנחנו מחר דרך אגב בוועדת הכספים מעלים שישה מסלולי רשות החדשנות לראשונה עם ייחוד אזורי, אנחנו נוכל לייחד כמו שתנופה וכמו שתקומה רוצים ויכולים לממש את התקציבים שלהם באזורים הגיאוגרפיים שהם יכולים לממש, אבל אם לא יהיה לזה תקציב ייעודי כפי שמשרד המשפטים מבקש מאיתנו אז לא נוכל, אז אנחנו פה בקריאה לתנופה בצפון להקצות.

את אומרת שתקומה בדרום זה מתקדם בצפון לא.

כן עם תקומה אנחנו עובדים.

אבל בצפון - - -

אבל אין תוכניות בכלל לצפון, כלום לא מתקדם שם.

שנייה אני רציתי לשאול - -

אני אתן לך עוד רגע, שנייה אחת. אנחנו נכלול את הדרישה, מה זה נקרא הצפון, תנופה לצפון?

אנחנו הגדרנו כפי שההחלטה מגדירה את תנופה לצפון כפי שההחלטה הגדירה.

אני רציתי לשאול לגבי שני דברים שהעלית גם למרכזי חדשנות וגם לשלוחות, אם שמתי לב שלחברה הבדואית בנגב לא הייתה התייחסות בשניהם?

אנחנו פתחנו קול קורא על מנת שיהיו הגשות ואנחנו בחרנו מתוך ההגשות שהיו, אנחנו הסתכלנו ורצינו שיהיו הגשות מכלל רחבי הארץ ומכלל האוכלוסיות ואתה צודק שיש אוכלוסיות שאנחנו מזהים שבעצם הפעילות שאנחנו עשינו לא הייתה מספקת כנראה על מנת להביא הגשות או האוכלוסייה באמת לא פעלה ולכן אנחנו חושבים שמרכז חדשנות שיכול לבוא ולתת מענה וגם להנגיש את התוכניות הממשלתיות השונות, דרך אגב משרד הכלכלה נגב גליל שלנו של גופים אחרים יעודדו.

אבל יש לכם תוכנית להקים משהו לחרדים ולדרוזים נכון?

כן נכון ולבדואים גם.

ולבדואים גם?

כן כן בוודאי.

אבל עוד לא התחיל זה ב-2025.

רק לחדד משהו שיהיה ברור, רשות החדשנות לפי חוק לא יכולה לייחד קול קורא לאזור בארץ היא לא יכולה לעשות את זה, ועדת כספים אנחנו מבקשים לאפשרות לייחד לאזור עוטף עזה וגבול הצפון, באופן עקרוני אנחנו לא יכולים להגיד ברהט אנחנו רוצים מרכז, אנחנו פותחים קול קורא אך ורק נגיד לאזורי א'.

רגע חנן לא ברור שנייה, אתה כבר 20 שנה נותן כסף לפי נגב גליל ומתעדף את הנגב ואת הגליל.

אנחנו יכולים לעשות קול קורא לכל אזורי עדיפות א' בארץ והם יכולים להתחרות בצורה תחרותית.

אתה צריך להתלבש על הגדרות קיימות של הממשלה?

נכון.

של אזורים מסוימים שמותר לתעדף לפי הגדרות שונות.

נכון והעבודה שלנו היא פיתוח עסקי לעודד הגשות במקומות שבהם אין הגשות.

אז יש תיעדוף גיאוגרפי מגוון לממשלה, כמעט גם אין עיר שהיא בצרות שאין לה גם החלטת ממשלה שאתה יכול להתלבש עליה וזה מאפשר לך להחריג אותה, כי אתה זורע בהחלטת הממשלה לאותה עיר את מה שאתה רוצה לתת, אבל אם אתם צריכים הגדרות אזוריות שונות למשל משהו שהוא מאוד קרוב לגבול ומשהו שהוא פחות קרוב לגבול, אז גם חובתכם להציע הגדרות חדשות לא רק להתבסס על האזור עדיפות או מה שעכשיו אתם תעשו בוועדת כספים.

זה בדיוק מה שאנחנו מעלים בוועדת הכספים, בקשה לייחוד שיהיה אפשר לייחד לאפס עד תשע בצפון ולעוטף עזה.

אני רוצה להתייחס לאוכלוסיות, אני לא הבאתי את הדאטה לגבי האוכלוסייה הבדואית האוכלוסייה הערבית הדרוזית כי אנחנו לא ידענו שזה יהיה חלק מהנושא של הדיון, אבל בהחלט אנחנו עושים פעילויות בתוכנית שנתית גם לדרוזים בצפון - - -

תראי גם אם זה לא היה הנושא אז עטאונה ידאג שזה יהיה הנושא.

אין בעיה תראה האג'נדה שלנו - - -

בשביל זה אנחנו פה לא?

אין בעיה וזה חשוב מאוד.

עדיף לכם להיות מוכנים ובכל נושא שתבוא תמיד יבואו הערבים וישאלו אם שכחתם אותם, לא משנה מה הנושא שתביאו.

דרך אגב אני רוצה מיכאל לחדד את העניין הזה.

דרך אגב זה לא רק הם, עכשיו היינו בדיון בוועדת הבריאות הם מכינים על נושא התזונה והביטחון התזונתי ואז מכינים על כל הארץ חוץ מ - - -

כן אתמול רק בשביל ההומור לעטאונה, אתמול קיימתי שיחה למכינה קדם צבאית ילדים בני 18-19, הסברתי להם שמתים בנגב לפני תל אביב שלוש-ארבע שנים ושיש שתמותת תינוקות במאות אחוזים הפערים של רופאים ואחיות, אז הילדים האלה שאלו בשביל מה לבוא לנגב? מה אתם מה אתם קוראים לנו לנגב אתה מדכא אותנו, אמרתי להם יש לנו סלוגן בנגב: בוא לגור חיים קצרים ויפים בנגב, אבל זה לא מצחיק זה קצת מצחיק אבל רמת הפערים בכל תחום, אגב דיברתי איתם על ההייטק שלא הגיע ועל הבריאות שבושה וחרפה למדינת ישראל פערי הבריאות בנגב ובגליל ביחס למרכז הארץ אבל גלשנו, את צריכה משפט סיום סלעית? כי אני רוצה לתת - - -

אני חושבת שהמשפט סיום, אפשר רגע לעבור לשקף אולי האחרון בעצם עשינו השקעה בתשתיות בפריפריה, עשינו השקעה בתוכניות שהיו גנריות כביכול אבל מיקדנו פיתוח עסקי בפריפריה וגם שם ראינו הישגים, אם אנחנו נסתכל על כלל הפריפריה כפי שעשינו ב-2024 גם בפעילויות של סטארט-אפים גם בפעילויות של תשתיות גם פעילויות של חממות, סך הכל ההשקעה שלנו הייתה רק ב-2024 256 מיליון ואנחנו צופים שבשנים הבאות הפעילויות של אותם דברים שזרענו ב-2024 יעלו ויגדלו ואנחנו נראה יותר הגשות לכל שלבי היזמות.

רגע אז מה זה 120 מיליון?

120 מיליון זה סך הכל ההשקעה בסטארט-אפים וחברות בפריפריה ב-2024.

סלעית את תהיי דוברת ראשית בדיון הזה אנחנו נאסוף תגובות הערות התייחסויות ואת תוכלי - - -

רגע אבל מה ההפרש בסכומים?

רגע רגע.

יש כמה שקפים של כל מיני תשתיות אם אתם רוצים אני פשוט - - -

לא אני לא רוצה, את איתנו.

אבל אני מנסה להבין - - -

כן תשאלי יסמין תשאלי.

ה-120 מיליון שהושקעו רק בפריפריה בשנת 2024.

רק בסטארט-אפים וחברות.

בפריפריה?

כן.

מתוך איזה תקציב? מה התקציב השנתי שמושקע וכמה מתוך התקציב בפריפריה?

שאלנו את זה, ביקשתי מחקר גם רב שנתי, יש פה נציג של הממ"מ.

תקציב הרשות שהולך ישירות לחברות זה באזור ה-1.2 מיליארד.

לא סתם ניחשתי 10%.

זה לא 10%, 256 סך הכל תקציב הרשות הוא משהו כזה בערך 1.2 מיליארד, יש עוד קצת תוכניות לאומיות שהן לא קשורות לנושא הזה, כך שאחוז ההשקעה שלנו בפריפריה הוא גבוה.

מה זה ה-120 מיליון ומה זה 256 מיליון? היא לא מבינה את שני המספרים.

אני רוצה שנייה להתייחס כי זה שקף חשוב שאנחנו נעשה פולואפ ונראה.

אתה מבין?

לא הם אומרים בפעם אחת - - -

אז מה זה את לא מבינה גם אתה לא מבין.

אני מבין שאת לא מבינה.

אז בואו תראו: אנחנו מסתכלים ואנחנו בוחנים בכל שנה כמה בפריפריה אנחנו משקיעים בחברות או יזמים שמגיעים לתנופה, יזמים שמגיעים לשלבי הפרסיד אי פיילוטים כי משם מתחילה הבעיה כי אנחנו רואים שאין חברות, כדי שבשנה הבאה כשנבוא נציג עליה גדולה מאוד בחברות האלו נדרשו השקעה השנה בתשתיות, חלק מהתשתיות נקרא תשתיות שחטיבת תשתיות שלנו השקיעה בפריפריה, חלק במרכזי חדשנות חלק בכל מיני תוכניות של מילואימניקים ושלוחות הייטק, כל אותם רכיבים מבחינתנו אמורים לסייע באותם פיתוח של אקו-סיסטם על מנת ששנה הבאה נראה בתנופה מספרים גבוהים יותר.

מה ההבדל בין ה-120 מיליון ל-256 מיליון סלעית? חבר'ה לא להתפרץ, מה ההבדל בין ה-120 מיליון ל-256 מיליון.

זה כסף שזורם ישירות לחברות, שאר הדברים האחרים שראיתם זה תשתיות וגופים שעוזרים לסטארט-אפ.

120 מיליון זה תמיכה לחברות ו-250 מיליון זה כולל את ה-120 מיליון ועוד תשתיות?

כן אנחנו את החממות הכנסנו בשקף הראשון.

תודה רבה. אבי ורשבסקי בזום, עשה מהפכה לצערי בלי ממשלה, לא יודע מתי יש לו קצת קשר לממשלה אבל בוא נשמע את התובנות שלו.

תודה מיכאל. אני אשמח לשתף מצגת אבל אני אתחיל בלי ואם יהיה אפשרות שיתוף אני אשתף.

אומרים פה שאי אפשר אבי, הוא יציג כן.

מילה על מיינדסט וקצת על הקשר שלנו גם לממשלה: אנחנו זרוע של מט"ח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, התחום שלנו זה יצירה של פתרונות חדשים לעולם הלמידה, כלומר אפליקציות תוכנות ודברים מהסוג הזה, קמנו לפני 12 שנה ומט"ח קיבל החלטה שלא הייתה טריוויאלית להקים את המרכז הזה בירוחם ואנחנו פועלים מאז בירוחם, רוב הצוות שלנו דרומיים, יש לנו שלוחה קטנה בתל אביב אבל רוב הצוות דרומי ומי שמגיע מתל אביב מגיע אלינו ולא הפוך.

במשך השנים פיתחנו גם דרך עבודה עם סטארט-אפים, אנחנו מנהלים אקסלרטור שמארח חברות מכל הארץ לא רק לא רק מהדרום ויש לנו מה שנקרא ונצ'ר סטודיו שבו אנחנו מפתחים פתרונות מאפס, בעצם מין מרכז פיתוח שלנו שאחר כך הופכים להיות מוצרים בפני עצמם.

במשך השנים היה לנו סיפורי הצלחה בציר המרכזי של הפעילות שלנו, כלומר חברות שהגיעו לאימפקט גדול גלובאלי חברה כמו קוד מנקי או כמו קונקטים או כמו סייביד שהגיעו למיליוני משתמשים ברחבי העולם וגם הצלחות כלכליות, אנחנו השקענו בכל אחת מהחברות האלה עשרות בודדות של אלפי דולרים, בחלק מהמקרים שימרנו את ההשקעות שלנו עד אזור ה-100,000 דולר או 200,000 דולר לחברה וקיבלנו החזרים שאפשרו לנו גם להקים קרן השקעות קטנה שאיתה אנחנו משקיעים היום יותר, מבחינה כלכלית אנחנו הרבה יותר מאשר מאוזנים, אנחנו חברה לתועלת הציבור אז הדבר הזה הוא לא בא לידי ביטוי ברווחים שלנו, אבל אנחנו בהחלט מחזיקים את עצמנו בזכות ההשקעות האלה ובזכות הדברים שהתפתחו.

ברמת האימפקט האזורי יש פה אימפקט ישיר, כי אנחנו עוסקים בלמידה ובטכנולוגיות למידה אז אנחנו עובדים עם בתי ספר במרחב גם יהודים וגם בדואיים לא מעט, אנחנו מכשירים פה אנשי פיתוח זה גם דבר שאנחנו עושים בעזרת רשות החדשנות ויש גם השקעות עקיפות, כלומר בסוף המלון שנמצא מעבר לכביש איפה שאני נמצא כרגע אנחנו כנראה הלקוח הגדול שלו ובתי האוכל בירוחם למיניהם אנחנו מעסיקים אותם, מדובר בסוף באלפי מנות בשנה, אז זה ככה ממש ממש על קצה המזלג מה שאנחנו עושים.

בהקשר רגע של הראייה יותר בזום אאוט לגבי גם מה עשינו עם הממשלה במשך השנים ומה אפשר היה לעשות עם הממשלה, אז עשינו מעט דברים עם הממשלה אני אומר מעט מתוך התקציב שלנו בערך בן 3% ל-5% מגיע מכסף ממשלתי, בשנים האחרונות הכסף הזה זה או מכרז של האבים של משרד הנגב והגליל קליקה שאנחנו מחזיקים פה במתחם שלנו שהוא לא הוא לא עוסק בחברות אבל הוא כן בהחלט תומך במעטפת, זה מספרים מאוד מאוד קטנים יחסית למחזור שלנו אבל זה בהחלט יש לזה איזושהי נוכחות.

הדבר השני, זכינו שלוש פעמים בקולות קורא של רשות החדשנות להכשרה של אנשי פיתוח בדואים, שוב בשנה זה מאות אלפי שקלים בודדים מה שאנחנו עושים, אבל בליבת הפעילות שלנו כלומר בהשקעה בסטארט-אפים ובליווי של פיתוח לא הצלחנו להגיע למשאבים ממשלתיים.

אבי אני מכיר את הסיפור שלכם איכשהו, איך זה שגם התשתית הפיזית שלך וגם ההשקעה הראשונית של ההקמה ועד היום הממשלה שולית אצלך, איך זה קרה המצב הזה?

קודם כל אנחנו לא חיכינו ואני חושב שזה גם זה הסיבה גם שהצלחנו, אנחנו לא חיכינו למעורבות של הממשלה, היו פה שלושה דברים אני חושב מיוחדים: אחד זה מט"ח, מט"ח קיבל החלטה שהוא הולך על הדבר הזה לטווח ארוך בלי שהוא תלוי במשאבים של המדינה ואם לא הייתה החלטה כזאת והיינו רק נשענים אופרטוניסטית על קולות קוראים או דברים כאלה זה לא היה מתרומם.

הדבר השני שהרבה מהצוות שלנו אנשים מקומיים, זה לא אנשים שבאים מהמרכז לנהל מרכז בפריפריה ליומיים או שלושה, הם גרים פה הילדים שלהם מתחנכים פה הם חלק מהקהילה ואני חושב שיש לזה משקל מאוד מאוד גדול.

הדבר השלישי והוא מאוד חשוב גם לגבי אני חושב לגבי המבנה שבו רשות החדשנות מתקצבת חממות בפריפריה, אנחנו לא הגבלנו את עצמנו לחברות בדרום, כלומר סיפורי ההצלחה שלנו במקרה סיפור הצלחה הכי גדול שהיה לנו חברה בשם קונקטים, הם דווקא חבר'ה דרומיים מנבטים אבל סיפורי ההצלחה שלנו היו חלקם ממקומות אחרים בארץ שהכירו במומחיות שלנו ובעובדה שאנחנו מומחים ב - - ספציפי והגיעו אלינו, זה פספוס גדול לדעתי - - -

האם ניסית לחבור לממשלה בגדול וכשלת בדבר הזה?

כשלתי כי בעיקר היה מעט ערוצים, כשאני אומר מעט ערוצים סלעית הזכירה את החממות אז היו שני מכרזי חממה שהיו רלוונטיים לגבינו במשך השנים, לשניהם ניגשנו בשניהם הפסדנו לקבוצות אחרות שזה בסדר גמור, אבל אם היה במקום שני מכרזים כאלה 10 או 20 היינו במקום אחר, כי בכל אחד מהמכרזים האלה הגענו די גבוה בשורט-ליסט, פשוט היה מעט מקומות יחסית לממש את המכרזים האלה, אם כן היה כסף ממשלתי משמעותי בתחילת הדרך שלנו וגם היום, אז במקום שנעשה את מה שעשינו ב-10 שנים היינו עושים את זה בשלוש או ארבע שנים, במקום להגיע לאימפקט על עשרות עובדים פה במרחב היינו מגיעים לאימפקט אלפים של עובדים, במקום אימפקט כלכלי של מיליוני דולרים היינו מגיעים לעשרות - - -

חכה רגע על הקו מה שנקרא יש לי איזושהי שאלת ביניים, ניקח אותך למקום אחר לרפואה: אחוז הרופאים שעובדים בגליל שלא למדו בארץ הוא הכי גבוה במדינה, הבאים בתור של רופאים שלא למדו בארץ הוא בנגב ובמרכז בתל אביב אחוז הרופאים רובם למדו בבתי ספר לרפואה בארץ, על אף שיש בית ספר לרפואה בבאר שבע שיכול להביא את כל הרופאים שאנחנו צריכים, אז הם לא נשארו הרופאים של באר שבע רובם לא נשארו, חלקם נשארו אבל אחוז התלמידים בבאר שבע גבוה יותר מהגליל בגלל שיש לנו זיקה בין בית החולים לבית ספר לרפואה.

מה גילו? גילו שאם רופא גר בנגב ולומד רפואה נולד בנגב, ההסתברות שבמאות אחוזים הוא יישאר בנגב, אז אני עוד אלך איתכם לחקירה הזאת של הנגב קום וחמש החברות, אני לא יכול לקבל מכם תשובות היום זה לא פייר שאני אדרוש אותם, אם יש לכם תשובות תגידו לי אבל אנחנו נעשה על זה מעקב.

לפעמים אנחנו מגרדים את הראש את האוזן עם היד הלא נכונה, כל הזמן המוח שלנו והמדינה אומרת בוא נביא תושבים לגור בנגב ובגליל אז יש כמה עמותות שמביאות 5,000 תושבים, אבל אף אחד לא בדק שב-10 השנים שהם הביאו 5,000 איש עזבו את הנגב ואת הגליל בני המקום 50,000.

הדוגמה הזאת מראה לכם שיושב אדם שבכוחות עצמו הוא לא הזכיר גם פילנתרופים טובי לב שנתנו סיד-מאני והוא עושה את מה שאתם רוצים שיעשה וכאילו הדלתות לכסף הגדול חסומות בפניו והן פתוחות בפני חברות אחרות שאומרות אנחנו נבוא לנגב אם תתנו לנו 50 מיליון שקלים, הוא אומר אני כבר פה 10 שנים ויצרתי חברות ששוות מיליארד שקלים ואני לא מצליח לקבל כסף ואם הייתי מקבל הייתי מאיץ את מה שאני עושה.

אם אני הייתי הממשלה התנאי הראשון שלי הוא תיעדוף לכוח מקומי שקיים כבר שהוכיח משהו, בוא נכפיל אותך בוא נשלש אותך, כי להביא את החדשים הם נעלמים, ראינו את זה אם יגידו לי פה את האמת על הפוד-טק בצפון שמנו שם כסף לא יודע מי נשאר.

מיכאל אני חושבת שאתה צודק מאוד, אני מזמינה את כולם ב-28 בינואר 2025 להשקה של המרכז חדשנות בנגב המזרחי בדימונה.

רגע רגע אני לא סיימתי את הנאום שלי למרות שהפרעת לי.

סליחה.

אני מדבר על עוצמה פנימית ועוצמה חיצונית, כסף ממשלתי חיצוני של הממשלה, חברות מבחוץ עמותות מבחוץ זה ישפך כמים ויעלם, כוח מקומי שגר בעיר שקיבל כסף הכסף שלכם יגמר הוא כבר גר בעיר, היא אסוסטיין אביליטי היא בר-קיימא.

את מקימה בדימונה חדש אבל את לא הצלחת לתת למיינדסט 10 מיליון שקלים או 20 מיליון שקלים, אני לא מאשים עכשיו אני אומר את היית צריכה להגיד להם אני לא רוצה את ההרפתקה של נגב קום שאני מחפשת את העובדים שלה, אני רוצה את מיינדסט כי הוא שם גם בלעדיי בוא אני אכפיל אותך בוא אני ארבע אותך, יש כבר עוגן אנחנו עושים את החדש ולא שומרים על הקיים, אז עכשיו אתם תקימו דברים חדשים אבל אני רוצה שמה שכבר רץ וקיים יוכפל יתבסס, יש לנו במוח איזה מין ללכת אל החדש ולא להבין שבני המקום שמי שחי במקום והוא כבר יש לו איזה ידע הוא לא יעלם הוא יישאר, זאת צורת החשיבה זה תיעדוף, הוא היה צריך לקבל ציון הרבה יותר גבוה ממישהו אחר, הוא לא יכול לגשת למכרז כשווה למישהו שבא מתל אביב, הוא בא מתל אביב הוא כבר פה הוא כבר שם 20 מיליון שקלים, הוא היה צריך לזכות בהצעה בגלל שהוא כבר פה.

עכשיו יגידו אם הוא כבר פה מה צריך לעזור לו, אבל לא תראו כמה היה קשה לו לקום, תורמים, הימור של מיינדסט, אי וודאות, בלי תורם בלי מנדל שייתן לי בניין ובלי קרן פילנתרופית ששמה סיד-מאני להקמה, אנחנו הבאנו מתורמים פילנתרופיה במיינדסט אני עושה חישוב גס 50-60 מיליון שקלים, מה התורמים מטומטמים? הם ידעו לתת 60 מיליון למיינדסט והממשלה רק 4-5 מיליון במצטבר על פני שנים? וזה הוכח ויש עוד כמה כאלה בצפון שעכשיו כשהם יגישו לכם תגידו לא אתם קיימים בוא נלך לחדשים, לא טעות הקיים צריך להיות מוכפל מבוסס גדול משגשג, כי הם אפילו בראשית הדרך יש לו עשרות עובדי הייטק בירוחם, צריך שיהיה מאות, צריך בדימונה מאות עובדי הייטק חובה להקים גם בדימונה, חובה להקים בערד באופקים, זו גם ההערה של אבי אם אחד בנגב וכולם ככה הולכים לחפש אותו, אז בסוף אחד זוכה והשאר מחפשים את עצמם.

על זה אני רוצה שניה אחת אני אתן לך גם להשלים, אבל אבי אתה יכול לתת לנו עצות טובות להשקעות הממשלה בעידוד חממות תיירות והייטק מהניסיון שלך כלפי העתיד?

כן אני חושב קודם כל שהנקודה שאתה אמרת היא מאוד נכונה להתבסס על כוחות קיימים אני חושב שיש קורלציה מאוד ברורה, כשיש כוחות קיימים וכשאין זה סיפור אחר לגמרי.

הנקודה השנייה זה לשנות את ההגדרות של איך עובדת חממה, אני חושב שאחת מהמשקולות הכבדות שיש על חממות שאני מכיר שכן זכו בנגב, זה שהן צריכות להתבסס על יזמים מקומיים וזה מודל שאני מבין את ההיגיון שלו היטב, אבל מה שאנחנו עשינו הוכיח את עצמו שהוא עובד טוב מאוד בלי המשקולת הזאת, כלומר להסתכל על פרמטרים של כמות מועסקים, של מחקר ופיתוח של דברים אחרים שקורים בנגב, לפתוח את זה ליזמים מכל הארץ בלי האילוץ המלאכותי של לגרום להם לעבור לגור פה, זה קורה וזה משגשג גם כשזה בלי התנאי הזה.

והנקודה השלישית שהיא טריוויאלית אבל היא חשובה, פשוט לפתוח הרבה יותר מכרזים כאלה, כלומר אם בתוך 12 שנים שמיינדסט קיים היו רק שני מכרזים שהיו רלוונטיים לגבינו, אם היה במקומם 10 או 20 היינו במקום אחר, לא רק אנחנו אלא גם שחקנים אחרים בוורטיקליים אחרים.

אבי תודה. סלעית לעת הזאת או שאת בהמשך תתייחסי?

בהמשך.

אוקי. ניסן זאבי מנכ"ל מרגלית סטארט אפ סיטי גליל לשעבר.

קודם כל שמח להיות פה מכפר גלעדי, עד השבעה באוקטובר הייתה לי הזכות לעבוד גם עם חברים מרשות החדשנות וגם עם חלק מהצוות שנמצא פה ועם הרבה מהאקו-סיסטם של ההייטק בגליל ומאז אני במילואים כשנה וחודשיים וראיתי אל מול עיניי את כל האקו-סיסטם שלנו מתפרק, כשאני אומר אקו-סיסטם מתפרק זה חברות שעוזבות בדיוק כמו שמיכאל דיבר מקודם, חברות שעוזבות בגלל אותה החלטה מורכבת וקונטרוברסלית של פינוי האזור בצפון ועכשיו אנחנו שואלים איך החברות האלה חוזרות.

חוזרות אגב כמו שמיכאל אמר מקודם יש חברות שמבוססות על יזמים מקומיים כמו גלעד שיושב פה שתיכף יציג שנשארו והוא ההוכחה עד כמה חשוב להשקיע ביזמים והיזמיות המקומיים את כל הכסף האפשרי, אני יכול להגיד לכם שממש כרגע יש חברות כמו ביו-בטר ואחרות שמתות לחזור הביתה, מתות לחזור הביתה אין להם לאן כל כך לחזור מכל מיני שיקולים אחרים שלא קשורים לרשות החדשנות.

אין לנו ברירה ואני אומר את זה לרשות החדשנות אבל לשאר, יש פה גורמים של רשות השקעות הון דרך אגב? יש פה, יש לכם תפקיד היסטורי חדש, כרגע העובדה שדין יוקנעם הוא כמו דין כפר בלום מבחינת ההטבות זו איוולת שחייבים לפתור אותה, לא הגיוני שאתם תציעו לחברה את אותה הטבה ובגלל זה הם תקועים ביוקנעם.

אני צריך שסלעית תשמע הכל אני לא יודע מי זה הבחור הזה, אבל המשפט הזה חשוב הוא לא תמיד חל עלייך אבל אתה יכול לחזור על המשפט?

אני אלך אחורה שנייה, טרומפלדור אמר משפט שהגבול יעבור היכן שתעבור המחרשה האחרונה, ב-2025 אני אומר לכם שהגבול יעבור היכן שיעבור הסטארט-אפ האחרון כי זה משליך על הכל, על הבריאות על התרבות על הכל, אני בחור בן 41 אני לא רוצה רק מקום עבודה אנחנו לא סוסי עבודה, אנחנו רוצים חיים ומרקם חיים, בשביל מרקם חיים אתה צריך חברות איכותיות עם שכר גבוה.

חייבים לשנות את הדיפרנציאליות שמהיום יוקנעם וכפר בלום וחולתה והגושרים, אני בכוונה לא אומר קריית שמונה כי היא באמת קצת שונה הם באותה הטבה זה לא יתכן, אנחנו כרגע בקרב מאסף על החברות שבנינו ומיכאל בנינו חברות נבנו עשרות חברות נוצרו מאות מקומות עבודה, הכול הלך אנחנו עכשיו צריכים להחזיר, נושא החזרת היזמים והחברות הוא לא בצמיחה הוא בשיקום.

אני רוצה להדגיש לכם פה שמעבר ל-400 מיליון שקלים שהמדינה שמה על הפוד-טק נוספו לזה עוד לפחות 280 מיליון שקלים של השקעות פרטיות ואנחנו עכשיו מנסים לשכנע את עצמנו וגם את המדינה להחזיר את הדבר.

אז אתה עזבת את התחום?

השבעה באוקטובר טלטל את עולמי כמו את כולנו ומאז אמרתי אני שנה וחודשיים במילואים, היום לקחתי על עצמי מסע אחר הוא לא קשור לוועדה הזו, מתמודד לראשות המועצה של הגליל העליון אבל זה סטארט-אפ בפני עצמו.

בהצלחה, אבל תגיד מה עמדתך נגיד שחברה הלכה וקיבלה כסף מהמדינה והיא בתל אביב, היא צריכה להחזיר כסף?

אני יודע שחנן סלעית והחברים פה ניסו לבנות מודל תקנו אותי אם אני טועה, שחברה שחוזרת תקבל מענק מוגדל אני לא ראיתי עדיין.

לא אבל אם מישהו קיבל הרבה כסף ונעלם במלחמה?

הוא צריך להחזיר את הכסף.

צריך לתפוס אותו?

לא תשמע, בסוף בקריית שמונה הייתה לפני 33 שנים חממה, הייתה כמה חודשים פתחה שלוחה בתל אביב ונעלמה לתל אביב.

עד היום מחפשים.

כן. פה אני חייב להגיד שיש את חממת פרסטארט, אנשים טובים אני מכיר אותם נלחמים על העתיד שלנו כאן, יצאו מהן חברות, חלק מהחברות האלה לא חוזרות כרגע מיכאל הן לא חוזרות וזה נשבר לנו הלב, בנינו את הסביבה הזו היזמית בדם יזע ודמעות בשבע שמונה שנים האחרונות, יש פה עניין של רשות החדשנות, רשות השקעות הון, ועדת הכספים והשר אלין לבנות מענה שיחזיר אותן.

איך הוא יחזיר אם הוא לא רוצה להשקיע השנה? הוא חושב שזה בעיה של - - -

הוא צריך להבין משהו בסיסי שחברות זה אנשים, כרגע הגליל איבד את האנשים מיכאל.

שנייה אחת, אני רוצה מכתב של הוועדה אמל לשר אלקין שמנמק אולי נעזור בניסוח, סלעית שמנמק את העובדה שתקומה כבר מושקעת ברשות החדשנות ושאנחנו צריכים איזה סכום ראשוני ממפעל הצפון כבר ל-2025, לשמר חממות וחברות קיימות ולהתחיל תהליך של איתור הזדמנויות ולא לחכות שנה אבודה ושהוא ישקיע.

יש מחליטים שאמור לעבור ממש החודש.

אגב אלקין אומר שהוא עובד צמוד עם נגב גליל.

נכון.

מי הנציג פה של נגב גליל?

שלום נעים מאוד, אני איתן סמנכ"ל תקצוב.

אלקין אומר וגם וסרלוף שבונים את התוכנית יחד ונגב גליל כבר מושקעים אצלכם, אז שנגב גליל יסבירו לאלקין למה צריך להשקיע כבר ב-2025 ולא לחכות, אני מטיל את זה עליך באופן בלתי פורמלי.

משפט סיום זאבי. שנייה את?

משרד הכלכלה, ניצן משרד הכלכלה, אני רציתי להגיד שכל התוכניות שניסן דיבר עליהם אנחנו כבר הגשנו אותם יחד עם הרשות להשקעות הון לשר אלקין, בדיוק בנושאים האלה של איך אנחנו מחזירים 83 חברות פוד-טק שנשארו שם שלוש, איך אנחנו מחזירים אותם איך אנחנו משקיעים במפעלים וכן איך אנחנו מדברים גם צמיחה ולא רק שיקום יש לנו שם תוכניות - - -

אז הגשתם לו את זה.

הגשנו לו את זה.

ומה יתוקצב ב-2025?

עוד פעם מתוך 83 נשארו שלוש אני שמעתי נכון?

רגע אני רוצה להתייחס לעשות סדר ברשותכם, האקו-סיסטם החברות שנבנו נבנו באזור רובן באפס עד 8 קילומטר, הפינוי פשוט גרם לאנשים להתפנות יחד עם החברות.

אין בעיה אבל עכשיו הם לא מתכוונים לחזור?

המדינה עוד לא חזרה את מבינה? אני חזרתי לכפר גלעדי למרות שהמדינה לא חזרה, לי אין גן אפילו אין גן לילדים שלי.

אין החלטה להחזיר את קריית שמונה עדיין.

אין החלטה להחזיר, עכשיו אני רוצה מיכאל עוד מילה לסיום כי יושבים פה רשות השקעות הון ומשרד הכלכלה ורשות החדשנות, 4.18 הטבה פשוטה וטובה שאומרת סבסוד שכר עובדים 30% למשך שנתיים לחברות מסוימות בתחום הביו-טק או תחומים אחרים, מבקש מכם לפתוח את זה גם לדלוייט גם למיקרוסופט גם לסרוויס פרוביידר, יש חברות גדולות - - -

למה לא פותחים?

הי עכשיו החלק שלי, אופיר יוספי סגן מנהל הרשות להשקעות, לא התייחסתי באופן כללי אבל 4.18 זה בהחלט התוכנית שאנחנו הכי מאמינים בה בתחום, בעצם זה אחד הדברים הבודדים שאנחנו מציעים לעולם ההייטק היא כולה מיועדת לפריפריה.

זה מה שנקרא בדפים שקראתי שכר גבוה נכון?

נכון זה ממש תוכנית לבחירת משרות בשכר גבוה בפריפריה צפון ודרום תוכנית מאוד פשוטה, באופן כללי ברגע שמקימים איזושהי פעילות של חברת הייטק בפריפריה מקבלים 30% משכר העובדים בסבסוד, זה היה למשך שנתיים.

כולם מסכימים שזה טוב לא צריך לפרט.

חד משמעית.

אז למה לא מיקרוסופט ודלוייט?

אני לא יודע למה ניסן מתכוון אבל אין שום מגבלה על מייקרוסופט לצורך העניין.

על דלוייט, דלוייט 3,000 עובדים בישראל 300 משרות - - -

מיכאל זה מביא חברות מבחוץ זה לא עוזר למי שנמצא זה בדיוק הנקודה מה שאמרת.

למה כי חברה שנמצאת לא יכולה לתת שכר?

רגע שנייה הנה אני רוצה להתייחס אתה העלה את נקודה מאוד חשובה.

לא אני שואל את גלעד.

אי אפשר להיכנס לתוכנית הזאת כי אתה צריך להיות ב-200 מיליון מכירות ואתה צריך להיות עם היקף עובדים של מאות עובדים.

היא חייבת לעבור התאמות לגליל.

בוא נשמע את זה מסודר.

אני יכול להסביר רגע?

בוודאי.

לגבי החברות, התוכנית מיועדת לחברות בתחום זה הוגדר תעשייה עתירת ידע, לגבי דלוייט אתה צודק זה לא נכלל היום כרגע כי זו תוכנית שיועדה לחברות מתחום הטכנולוגיה אפשר לדבר על זה, אבל כרגע הסיבה היחידה היא זו מיקרוסופט ודלוייט זה ממש לא אותו דבר, מייקרוסופט יכולים להשתמש בזה וחברות דומות עשו בזה שימוש.

לעניין למי זה מיועד ומי יכול להיכנס: בעבר הרחוק התוכנית הייתה לחברות מאוד גדולות ועם השנים הורדנו את זה משמעותית עד כדי מחזור עסקים מאוד מינימלי, בשנה האחרונה הורדנו את זה ל-2.5 מיליון שקלים מחזור, היה 100 מיליון שקלים מחזור הורדנו את זה ל-2.5 מיליון.

גלעד, הורידו ל-2.5 מיליון.

גם כמות העובדים הייתה בעבר הרבה יותר גדולה, היום היא חמישה עובדים ומעלה.

זה סביר לא 2.5 מיליון?

זה צריך להיות מאפס כדי שכל החברות שעזבו יוכלו - - -

הבעיה שאנחנו כן מסכימים לגמרי שהיא קיימת וזה קשור לגמרי למה שדיברת עליו קודם, אנחנו הפעלנו את התוכנית הזאת בהצלחה גדולה מאוד שנים ארוכות עם האפשרות שאנחנו קוראים לה הרחבות, ההרחבות זה אומר שיזם שנמצא שם שיעסיק עוד חמישה עובדים בשכר גבוה.

בשלב מסוים בדיונים עם האוצר כחלק מהעובדה שגם התקציב קוצץ ביטלו את האפשרות להרחבות ונשארנו עם הקמות בלבד, הקמות זה אומר שרק חברה שעוברת לפריפריה יכולה לקבל את המענק ואנחנו התנגדנו לזה מההתחלה, כלומר רוב הביקוש בתוכנית הזו וההצלחה שלו הייתה הרחבה של פעילות קיימת.

מול מי התנגדתם מי מחליט?

אגף תקציבים לצורך העניין.

הם פה אגף תקציבים?

הם הלכו.

הם גם לא באים לגליל זה בסדר אנחנו לא נעלבים.

גם לא לנגב אם תהית.

אני כן אציין שבתוכניות שהגשנו לתנופה לצפון ולתקומה שצוינו פה שיש בהם תוכנית 4.18 בתצורה מיוחדת לאזורים האלה, הדגשנו בפירוש שזה חייב להיות עם הרחבות, זה חייב להיות כולל מי שכבר נמצא שם הוא היה שם לצורך העניין.

אז איפה זה עומד הנושא של ההרחבות?

צריך להגיד שאת 4.18 במיוחד לצפון הגשנו גם שנה שעברה לאגף תקציבים, התשובה הייתה כשהתושבים יחזרו אז נחזיר את זה ואין לעשות עם.

אבל זה אחד תלוי בשני מה זה הביצה והתרנגולת, בוא נוציא מכתב מיכאל לאגף התקציבים בבקשה.

ולכן אנחנו מקווים שב-2025 זה כן יכנס עם עדיפות מיוחדת.

אולי הם אמורים לבוא תיכף.

סבלנות, אגף התקציבים צריך לבוא, אולי נצא להפסקת סיגריה עד שהם יגיעו יותר?

לא לא הייתה פה נציגה שלהם אני אישרתי לה.

אני לא חושב שיש התנגדות של אגף התקציבים, אם זה יהיה בינואר יעלה, אני לא חושב שיש התנגדות של אגף התקציבים לזה שזה יעלה בתחילת השנה.

אבל חנן מה אתה לוקח על עצמך את האשמה של האוצר, אתה יכול להבטיח לנו שיהיו הרחבות בגליל ב-2025? גם אין הרחבות ברשות מקרקעי ישראל, אין הרחבות בכלל.

אני יכול להבטיח שהתוכנית שלנו שהתוכנית שאנחנו הצענו יכולה לעלות בינואר אם השר אלקין יחליט להעלות את זה, זה יכול להעלות בינואר ואין התנגדות של אגף תקציבים לחלק הזה.

אבל בינתיים השר לא נותן כלום ב-2025.

וגם לא דיברנו על העצירה של תקציבים של חממות שכבר קיימות והמשמעות של העדר תקציבים ותמיכה.

רגע לא רק עצירה, שינוי כללים ובאמצע ההתקשרות ועניינים כאלה והשלכות של זה על השותפים האחרים שהצטרפו לממשלה.

הייתה סוגיה חשובה שלא - - -דין יוקנעם זה לא כמו דין גליל.

רגע נגב גליל אתם חברים שלי לא להפריע עוד מעט אני אתן לכם.

אני יכול להתייחס אם אתם רוצים.

רגע רגע.

למה?

ככה, יסמין עוד מעט אני אצא להפסקה ותחליפי אותי, עד אז אני מנהל את הדיון תודה רבה.

ארנון קולומבוס מנכ"ל חממות טכנולוגיה בפריפריה בבקשה.

שלום בוקר טוב לכולם, דבר ראשון אחרי הפתיחה פה אני חושב שחייבים להגיד, אי אפשר להתחיל לדבר פה בכלל בלי להזכיר את הנושא של החטופים על השולחן, אני מחצרים ואני רואה כל יום את אנשי בארי, אני רואה את אמילי הנד רוקדת עם הילדים, אני רואה את אבא שלה אוכל איתה בחדר אוכל, אני רואה את כל החטופים כל יום שאני רץ מסביב לקיבוץ אני עוצר מול השלט מסתכל על כל התשעה חיים מתים, אנחנו צריכים לזכור אותם בכל רגע אני חושב שקיבלנו פה כולנו על הראש מענבל וטוב שהם נותנים לנו על הראש, אז אסור שזה יצא לנו לרגע אחד מהראש.

קודם כל תראו אני חייב להגיד לכם שבפעילות הפעילות משתפרת, אבל הפער בין מה שאנחנו צריכים חייבים להגיע אנחנו לא יכולים להשאיר את הנגב והגליל במקום שהוא נמצא הווקטור בכיוון נכון, אני חושב שסלעית, חנן דיברו פה על דברים נכונים על דברים שמתקדמים, אם אנחנו לא נכוון גבוה וגבוה מאוד אנחנו נגיע נמוך כי המציאות שואבת אותנו נמוך, המציאות לוקחת את כולנו למטה מאוד וקשה, כוחות השוק לא אנחנו המצאנו את זה, יש את מלכוד השכר הנמוך זה במדינות של ה-OECD הפריפריה לא צומחת, היא לא צומחת כיוון שכל כוחות השוק מושכים למרכז וזה לא משהו שאנחנו המצאנו אותו, אבל אם אנחנו לא נתנגד אליו עם החלטות כמו 4.18 אבל כרגע אני מדבר על החממות והמיזמים, אנחנו נקים מיזמים בדרום בשלבים מוקדמים עתירי סיכון שהם יגדלו ויצמחו קצת, שמענו את זה מאבי אנחנו רואים את זה וחווים את זה, הם כולם יעופו למרכז כי שם ההון האנושי, כי שם ההון הכספי המשקיעים ושם החברות הגדולות.

כולם רוצים להימשך ולהיות קרובים לשמש ולכן רק הרשויות רק הממשלה יכולים לשנות את זה וזה צריך להיות בסדרי גודל, רק שנבין את הפער: אנחנו היום בסדר גודל בשנים האחרונות בסביבות 3% מהפעילות של ההייטק נרשמת בדרום על לוח התוצאות סביבות 6% בצפון כ-90% חדרה גדרה, עכשיו כדי לשנות את זה ואני אומר באמת סלעית התחילה להראות כיוונים חיוביים אבל אי אפשר להתפשר.

הם הציגו 20% כמעט, בגלל זה אני לא מצליחה להבין איפה הפער.

אני חושב שאם לוקחים רגע את כל התקציבים ומסתכלים מאיפה התקציב מגיע ונעשה מחקר ממ"מ אנחנו נסתכל בדיוק איפה צריך, אבל צריך לראות שהכסף הזה לא רק מגיע הוא גם לא הולך לשלבים הראשונים בלבד, אם הוא ילך לשם אנחנו נקים חברות נעשה פעילויות סופר חיוביות, אנחנו מדברים רק מיום חמישי שיצא הזימון סלעית ואני דיברנו שלוש פעמים אנחנו לא רואים תמונה אחרת, אני אומר רק אנחנו צריכים לכוון מאוד מאוד גבוה ואנחנו צריכים מיכאל אתה אמרת נכון, לכוון לכוחות חזקים ומקומיים שיצליחו לקחת את המסע הזה.

אני יכול להגיד לכם שבתפקידים הקודמים שהייתי סמנכ"ל בכיר בכי"ל ונטפים אז ההסכם שמכרו את כי"ל לאיזשהו גורם זר, אנחנו התעקשנו ש-20 שנה הגורם הזה התחייב לחזק את הפעילות ולהגדיל את הפעילות לאלפי משפחות שחיות על החברה הזאת שחיה בדרום, לכן אנחנו צריכים לחזק דיברנו לחזק גורמים קיימים, לחזק חברות קיימות, לחזק חממות קיימות ובעיקר אם מסתכלים על הציר של פיתוח סטארט-אפים, פיתוח סטארט-אפים עובר מגן חובה לכיתה א' ליסודי ולתיכון.

כל האזור של החממות זה עתירי סיכון, תזכרו איפה הנגב והגליל נמצאים, אזור דיפ-טק זה החוזקה היחסית שלנו, אנחנו יודעים להתעסק בדיפ-טק יותר טוב מרוב האזורים בעולם כולל תל אביב כולל קליפורניה כולל דנמרק, אנחנו באמת הכי טובים בעולם בתחום הזה אבל זה תחום שדורש זמן.

המשקיעים לא אוהבים זמן, הם אוהבים סופוור וסייבר הם אוהבים חברות קצרות שאתה משקיע ורואה תשואה אחרי שנה ושנתיים, אנחנו לא שם אם אנחנו לא נדע לחיות לאורך זמן - - -

ארנון אתה כמי שמנהל חממה, אתה נכנס ל-2025 באזורים שלך שנפגעו והכל טוב מבחינתך אתה רץ קדימה?

א' אנחנו לא מחכים אנחנו רצים קדימה אבל זה מה שנקרא חובה שלנו וחובת ההוכחה גם עלינו, לנו כרגע כדי לממש אני רק יגיד מה עשינו בשנה האחרונה, כדי לממש את זה צריך תשתית רחבה וצריך תקציבים, הדברים האלה אנחנו יכולים לרוץ ולהיות קרן ואנחנו נהיה גם קרן הכי טובה לדיפ-טק בעולם או בארץ.

יש לך התקשרות רב שנתית עם הממשלה?

יש לי התקשרות.

ב-2025 אתם ממשיכים?

לא אבל הם נפגעו ממש לא הם חתכו אותם חבל על הזמן, תספר רגע את המשמעות.

אני אספר רגע אנחנו פה מצאנו איזה מתווה לפתרון.

יש מתווה לפתרון? אז תגיד לנו את הפער ואת המתווה.

המתווה לפתרון בא ואומר ובאמת בעזרת חנן חיבר למשרד האנרגיה למשרד הנגב והגליל עשינו פה עבודה משותפת וזה השלים סדר גודל של 80% מהתקציב שהיינו עליו עד היום, אני חושב שאנחנו צריכים להיות על תקציב כפול.

השנה?

אנחנו צריכים תקציבים גדולים, כי תראו פתחנו השנה את מרכז החדשנות.

זאת אומרת בשנה של משבר בנגב ובגליל, במקום לתגבר אותך אתה יורד תקציבית ואתה נאבק שזה לא יהיה לא יהיה ירידה של 50% אלא שתהיה ב-80%.

אני ישבתי אתמול מ-06:00 עד 23:30 על התקציב התלת שנתי שלי כדי להצליח לכנס אותו ולאזן אותו עם האנשים עם הכוחות עם המשימות עם היעדים, בינתיים בשנה אחורה פתחנו את המרכז די סי איי סי - - -

אז אתם במשא ומתן אבל זה לא סגור עד הסוף הדבר הזה?

כזה מתסכל.

הוא לא סגור כי הוא לא חתום, עוד לא חתום שום דבר, אבל אני אומר הכיוון הוא כיוון חיובי, המספרים שם בעיניי היו צריכים להיות הרבה יותר גדולים.

כן הם גם מוגבלים במדינת ישראל אבל היה צריך לשנות את האחוזים, היה צריך יותר לצפון ולנגב על פני המרכז, לא 20%, 50% זה מה שהיה צריך להיות במדינה.

אני יכולה להגיד משהו כי אני חייבת לצאת לוועדה מקפיצים אותי לוועדת הכנסת.

בבקשה.

אז ראשית אני מתנצלת שאני צריכה לצאת אני באמת רציתי להישאר פה וכמובן שזה לא אישי נגיד אף אחד, אני חושבת שאתם באמת מנסים ועושים עבודה, אבל כל פעם אגב זה לא רק פה, בכל דיון אני כל פעם צריכה לשמוע את אנשי הנגב ואנשי הצפון מתחננים לתקציבים כדי להשאיר את האנשים כדי להביא אנשים כדי לפתוח עסקים וזה הורג אותי, אני לא יכולה להגיד לכם כמה זה שורף אותי, כי לא רק שהם לא צריכים להתחנן אנחנו המדינה צריכה לנשק להם את הרגליים, הם נמצאים באזורים בעייתיים עם עובדים בעיתיים ואני לא מדברת על תחום ההייטק, אבל עכשיו אנחנו פה בדיון הזה ואני אומרת מתי אני אהיה בדיון שבו משרדי הממשלה יגידו קחו, אתם צודקים אתם נמצאים באזורים בעייתיים, אתם מתמודדים עם קשיים, פותחים לכם בואו פותרים את זה פותרים את זה פותרים את זה.

בסופו של יום את יודעת אין הייטק כמעט בנגב וגם בצפון עוד טיפ טיפה יותר, זה תעסוקה איכותית וזה קטר אז למה? סתם אני לוקחת לדוגמה את ארנון, אבל למה ארנון צריך לשבת מ-06:00 לנסות לגרד במקום שהמדינה תראה שהנגב הוא משהו שהוא חשוב?

אני מתוסכלת אני לא יכולה להסביר לך כמה אני מתוסכלת, נכון אני מהנגב אבל מבחינתי הצפון והלוואי ותגידו לי בדיון הבא שלמדתם פה דברים מאנשים ואת יודעת מה? צריך לשנות, לקחת אלקין וצריך את זה ואת פה ושנייה בטח אחרי שנה כזאת שעדיין לא הסתיימה, לשחרר את כל החסמים.

אני יכול רק להרים לך להנחתה עוד נקודה אחת, אני חושב שהעובדה שיש פה יותר רשויות מאשר רק רשות לחדשנות זה סופר חשוב, באמת זה עבודה אינטגרטיבית זה משהו שצריך להביא לשים יעדים להביא אותו בצורה באמת מתכללת, לשים אותו עם כסף ראוי ולהשקיע אותו מתשתיות ואני יודע שמשרד הכלכלה משקיע בתשתיות ועד באמת לפתח ולהקים - - -

אז אתה אומר שאתם בדיאלוג ויש כיוון לפתרון אבל גם הפתרון הוא לא החלומות שלך אלא השרידות?

זה לא שלי זה של תושבי הנגב, החלומות שלי זה תושבי הנגב.

מיכאל, כשאתה תהיה השר הם לא יצטרכו להתחנן.

שלא נבטיח דברים שלא, אני רוצה לתת יותר.

היושב ראש אני יכולה להתייחס לחברת הכנסת?

כן לפני שהיא הולכת כן.

הי ניצן ממשרד הכלכלה. אני רוצה להגיד שבסוף כולנו מסכימים ובסוף אנחנו כאן קצת משכנעים את המשוכנעים, כולנו מסכימים שצריכים להיות הרבה יותר תקציבים והרבה יותר הייטק והרבה יותר חדשנות, אבל כן אפשר גם להסתכל קצת על הדברים שכן קורים ובסוף היום מפורסמים קול קורא תשתיות, זוכים שלנו בתשתיות כ-40 מיליון לתשתיות שזה יותר מהארלי סטייג' בתחומי החדשנות בנגב ובגליל, מתוך קול קורא גדול של 70 מיליון 40 מיליון הולכים לפריפריה.

יש לנו עוד 10 זוכים שזוכים בתכנון תשתיות של 250,000 שקלים שזה כולו לנגב ולגליל, בסוף רוב החברים שיושבים פה לדעתי יש לנו את מספרי הטלפון של כולם, אנחנו בדיאלוג מתמיד איתם גם על הסרת חסמים וגם על שותפות באמת ביחד של שטח וממשלה עסקים כולם ביחד בשביל זה.

יש לנו עוד דרך ואני חושבת שכולנו קצת מקווים.

ניצן את יודעת שאתה רוצה לפתור בעיה שהיא מסיבית, אי אפשר לדגדג אותה צריך נבוט.

נכון אני אומרת כולנו ביחד, אנחנו בונים על התוכנית - - -

היא לא יכולה להישאר עם הכלים, המשאבים שעומדים לרשותכם לנגב ולגליל קטנים מדי.

חד משמעית.

קטנים מדי למול גודל הבעיה וגודל האתגר, מותר היה לממשלה להגיד ש-50% מכל כספי החדשנות והשקעות 70% ילכו לנגב ולגליל אחרי האסון, אנחנו משקיעים 100-200 מיליארד שקלים בצבא כי אין ברירה, אז לא יהיה היפוך מחשבתי על ההיבטים האזרחיים הכלכליים? רק בצבא בקלות לחצנו על ההדק? אני בוועדת התקציב של הביטחון, 100-200 מיליארד ככה הוספנו, אי אפשר להוסיף לכם 2 מיליארד למען הצמיחה של המקומות האלה ואז לעשות יותר קולות קוראים? ולתת לו 120% ולא 80%?

זה לא אליכם אתם בסוף עם מה שיש לכם מג'נגלים, אבל את הקולות שאתם שומעים פה על השקעה במקומיים והרחבות, הבושה הזאת שהוא לא יודע לתת הרחבות כי מישהו באוצר - - תדפקו על השולחן, הבושה הזאת שתנופה לצפון לא חושב שיש שמונה משרדים חכמים שמשקיעים כבר השנה, אז מה כולם טיפשים והוא יודע שאפשר לחכות שנה? אי אפשר לחכות שנה.

יש פה דברים שאתם לא אחראים להם, אבל רק אתם יכולים להשמיע את הקולות מול השרים שלכם, לדפוק על השולחן ולהגיד זה מה שעולה מהשטח השר, איזה שר לא יצא גדול שהוא יגיד היום אני מסיט 50% כסף לנגב ולגליל? איזה שר לא יצא גדול ויגיד כדי לשמור את העובדים האלה אני חייב להחזיר את מסלול ההרחבות כדי לא לאבד עובדים? זה גם נכון מהותית, גם נכון - - -

קל להגיד אבל זה לא קורה בפועל, איך אנחנו רבים פה על המובן מאליו.

אם הכל היה טוב לא הייתי עושה דיונים, הייתי יכול להוריד הילוך.

תסבירו לי איך אנחנו צריכים לצעוק על המובן מאליו?

תודה לך רפי. סיון יחיאלי בבקשה.

אני קודם כל מצטרף לדברים של כולם לגבי החטופים, הפגישה הבוקר הייתה סוג של תזכורת שאנחנו למעשה מקבלים כל יום ובכל מיני פורומים ואנחנו שמחים שזה קורה, כי הסולידריות בעיניי היא חיונית ובלעדיה לא נוכל להמשיך.

תראו ברמה המאקרו כלכלית אנחנו במשבר כלכלי כבוש כבד מאוד, בעיקר הוא כבוש באזורים שלנו, אני מנכ"ל i4 valley שנמצאת בצפון, אני תושב כפר ורדים שנמצא בקו עימות, אזור רחב אצלנו פונה מתושבים, הרבה מאוד אנשים באזור עסקים ואנשים מקבלים כספים מהמדינה כרגע בדרך של תשלומי העברה, עוד רגע תשלומי ההעברה האלה נגמרים ופתאום אנחנו נמצא את הבלון הזה מתרוקן מהאוויר ואת המשבר הכלכלי פוגש אותנו, את הפגישה בקיר ההתנגשות בקיר תהיה קשה מאוד ואני אני רוצה שכולם יבינו את הנקודה הזאת.

כי עכשיו אנחנו מסתכלים מהצד השני על תקציבי הממשלה שעוסקים בנושאים האלה ורובם עוסקים בשיקום, אבל אתה יודע מה גם הדיון הזה כרגע מסתכל על העסק כאילו לא היה משבר באמצע, אנחנו מדברים על 2022 מדברים על 2018, חברים אתם יודעים מה המשמעות של משבר? המשמעות היא שהיה שבר באמצע ואין שום דרך להמשיך בקו ישר את מה שהיה קודם, המצב היום הוא שאנחנו מתחילים בנקודה הרבה יותר נמוכה והרבה יותר בעייתית מאשר קודם.

לכן אני שמח שיש כאן את רשות החדשנות ואת הרשות להשקעות הון ואת משרד הכלכלה, אבל בעיקר את רשות החדשנות והרשות להשקעות הון, כי ואדוני היושב ראש אני חושב שהנקודה הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי והיא צריכה לבוא לידי ביטוי בעיקר מול האוצר, תראו בלי השקעות מחוללות צמיחה בהיקף גדול באזור הצפון ובאזור הדרום לא יהיה שינוי מהותי, כי כרגע כל הניסיון הוא לבלום את השפל הוא לא ניסיון בכלל לייצר איזושהי צמיחה, לכן אם אין שום דרך לנסות להמשיך עם הקיים ולצפות שהתוצאה תהיה יותר טובה מאשר היה קודם זה לא יקרה בסדר?

אבל אני רוצה גם להבין ממך, אתה במסלול של שותפות עם רשות החדשנות?

כן.

ואתה פותח את שנת 2025, מעבר לדברים שקולומבוס אמר, יש דאגה מבחינתך יש סוגיות שאתה רוצה להבטיח אותם לשנה הבאה?

אנחנו למעשה קיבלנו הודעה על שינוי המסלול כשקולומבוס כשעניינים התחילו, ארנון הגיש ארנון שקם מוקדם בבוקר והם הגישו יותר מוקדם והם קיבלו תשובה מרשות החדשנות ורשות החדשנות אמרה להם שהיא משנה את המסלול תוך כדי, אצלנו בעלי החממה השותפים בחממה הודיעו שמבחינתם זה נו-שו, אין מה להמשיך אפשר לסגור את החממה בתנאים האלה, אבל המשא ומתן יש לנו דיאלוג מאוד פורה באמת אני יכול להגיד עם רשות החדשנות.

לא הבנתי את הפער בין פורה לבין לסגור את החממה, תשים לי עכשיו ספציפית משימות ל-2025, עזוב אידיאולוגיה עכשיו ורעיונות, מה אתה צריך שיקרה ב-2025?

אנחנו צריכים ב-2025 לקבל תקציב שיאפשר לנו להפעיל את החממה, היא עוברת כרגע לנהריה אז שיאשר לנו להפעיל את החממה ולהמשיך להשקיע בסטארט-אפים ובעסקים שנמצאים בצפון ויכולים לבוא ולהגדיל את הצמיחה בצפון.

וזה מספק הדבר הזה?

כרגע בגלל השינוי בתנאי המסלול בכלל עוד לא הצלחנו להגיע למצב שאני יכול להביא את זה לדירקטוריון שלי להערכה.

חנן, למה לשנות תנאים במיוחד שיש שותפים מבחוץ ואז הוא אומר אם המדינה משנה תנאים גם אני אשנה תנאים, הרי ההשקעה בחממה היא לא רק של המדינה יש לה עוד גופים מבחוץ זה מערער את היציבות שלהם, למה לשנות את התנאים או לפחות לעשות דברים שזה על דעתם ובתיאום איתם עם השותפים מבחוץ?

כמו שאמר גם ארנון וגם סיוון אנחנו כל הזמן בשיח, החממות היזמות בפריפריה סיימו את חמש שנות הזיכיון שלהם, במהלך השנה הם יסיימו את הזיכיון שלהם באזור מאי ויש להם אפשרות לבקש הערכה, באמת ארנון הגישו את הבקשה, חממת i4 valley עוד לא הגישו את הבקשה ואנחנו מחפשים את הדרך שהם יוכלו להמשיך את הפעילות, אנחנו חושבים שהמעבר לצפון הוא מאוד הגיוני.

סלעית אני שאלתי עד שיש לנו חממות שעוד נאחזות בקרקע ויש להם משקיעים ושותפים ואז המדינה אומרת אנחנו נמשיך איתכם אבל בכללים אחרים, אז השותפים אומרים אם למדינה מותר כללים אחרים גם לנו מותר כללים אחרת וגם לנו מותר לזוז משם, למה אנחנו לא נשמור על היציבות או לעשות כללים שהם יכולים לחיות איתם שלא מטילים בספק את הפעילות?

אז הדבר הזה הוא בדיאלוג אז אני מבין גם את הרוח, יש פה רוח טובה שאתם רוצים לפתור את זה, אבל אני מבקש מכם לשמור על המיזמים האלה, מה שנעלם מהצפון זה אסון אלה שעוד קיימים לשמור עליהם לטפח להשקיע בהם, אם אפשר להגדיל, אם לכם נגמר הכסף ונגב גליל יכול להביא עוד כמה שקלים נבקש ממנו, אם אתם רתמתם את התשתיות שיגבו אתכם בחוסר הזה, בוא נכריע את זה בוא נריב עם תנופה לצפון שיגדילו שתוכלו לתת יותר.

אני חושב שזה שיש פה גם את משרד הכלכלה אבל גם את משרד האנרגיה ומשרד נגב גליל ותקומה ותנופה, יש פה שיתוף פעולה מאוד מאוד טוב.

יש פה נציג אנרגיה בדיון?

כן. נצליח להמשיך קדימה.

נציגת אנרגיה כמה כסף את שמה בחממות שנה הבאה?

דוקטור יעל הרמן ראש אגף מו"פ ביחידת המדען הראשי, בעצם הצטרפנו לרשות החדשנות במרכז חדשנות דרום בדימונה ששם נגב מזרחי מרכז חדשנות דרום ששם התחייבנו ל-2 מיליון אבל השאיפה שאנחנו נשים 4 מיליון, השר שלנו אלי כהן רוצה להקים מרכזי חדשנות, יש לו תקציב לשנה הזאת ככל הנראה של 8 מיליון שקלים אז אנחנו עכשיו כותבים קול קורא.

אני דווקא מאוד אהבתי את הפרזנטציה של סלעית ואני חושבת שלעשות ביחד ושהנתונים יהיו אצל רשות החדשנות זה מאוד נבון, אבל אנחנו נדבר על זה בנפרד.

רגע אז אלי כהן חבר שלי, אני מפחיד אותך הרמן?

לא.

אני בחוץ מחוץ לחדר הזה אני בן אדם הכי נחמד בוועדות אני לא כל כך. אלי כהן חבר שלי ה-8 מיליון הוא נוטה לבצע את זה לבדו לא בשותפות איתם?

הוא רוצה להוביל ולהביא את השותפים.

אז יהיה מרכז שלו של המשרד שלך עם המיתוג שלו אבל שהופעל דרכם מה קרה? אבל אני מבקש ממך להגיד לאלי שהוא באמת חבר שלי שיוסיף לי עוד כמה מיליונים לצפון מיד לא רק לדימונה, האשכול זה מבורך.

ה-8 מיליון זה לצפון ולדרום.

עוד לצפון זה לא מספיק, האסון הכלכלי בצפון באמת בינינו הוא פי 10 מהאסון הכלכלי בדרום, השנה וארבעה חודשים של הפינוי והיקף הפינוי שהוא לא הסתיים זה אסון יותר גדול מהדרום בכלכלה, לא מדבר בהרוגים ופגיעה וביטחוני, בהיבט הכלכלי.

אני רוצה לסיים רגע ברשותך אדוני היושב ראש.

רגע אז את תגידי לו דוקטור הרמן?

כן אני אגיד לו ואני גם אזכיר את אי נגב ששם בלי קשר אנחנו רוצים להצטרף לרשות החדשנות השנה.

אבל אנחנו זה לא מאגף המדע והמחקר, אנחנו מאגף ראיית החשבון סעיפים תקציביים, סכום ומקום הבנת אותנו? אז עד הפגישה הבאה או שאת תגידי או שיבוא איתך האגף של הכסף. כן בבקשה.

אני רוצה להגיד עוד פעם כי גם אני לא אהבתי את הכותרת של הדיון כמו שזה, אני חושב שהדגש הוא באמת שצריכה לצאת מכאן קריאה לחזק את רשות החדשנות, את משרד הכלכלה, את הרשות להשקעות הון, את כל אותם שיכולים לבצע השקעות מחוללות שינוי.

הערה אחרונה עשינו איזשהו 4.17-4.18, זה באמת יוזמות מופלאות מביאות תעסוקה לפריפריה במחירים סבירים, יש רק מודל אחד שהוא יותר רווחי ממנו יותר נכון ממנה מבחינה כלכלית וזה החממות, אנחנו רואים בסוף העלות נטו של משרה בשכר גבוה אצלנו יותר נמוכה מאשר בעלויות האלה בצורה ניכרת, זאת אומרת אם אנחנו רוצים לעודד תעסוקה בפריפריה תעסוקה איכותית במחירים בסכומים גבוהים, הכלי הטוב ביותר זה חממות והשקעות פרסיד.

על בסיס מחקר מדעי? מה אתה אומר הצהרה של חוקר?

אני אומר הצהרה של דוקטורנט לכלכלה שעושה את הדוקטורט שלו בנושאים האלה, אנליסט מנוסה וותיק.

מדיד הכל מדיד? לא מחקר איכותני משהו?

לא.

אני הייתי שמח לדעת שמה שאתה אומר הוא מדיד ומבוסס.

אנחנו רואים את המשרות אצלנו בניגוד ל - - -

באמת אגב יש כאלה שמסתכלים על זה כעסקי אוויר.

אני רוצה להגיד לכם, הבעיה מוכרת לנו והפתרון שהציג הבחור מירוחם שבאמת השקעה בכל הארץ הוא סוגייה שמעניינת גם אותנו, דיברנו על זה לא פעם עם רשות החדשנות ועם חנן כי אתה אומר אני מתמקד אני יוצר דומיין אקספרטיז נוצרת סביבת אקו-סיסטם אבל אתה לא אמור להיות מנוע מלהשקיע במישהו שלא נמצא שם, אני שם את זה בצד כי בסוף אנחנו הלכנו ובדקנו ולפי 4.18 המדידות של רשות החדשנות ושל המדינה מדברות על 60% בני מקום, לנו יש יותר מ- 60% בני מקום במועסקים במשרות שאנחנו יצרנו סביבה ב- i4 valley ואנחנו לפחות זה אנקדוטלי כן כי i4 valley זה מקרה אחד, יכול להיות שאם תעשה סטטיסטיקה יותר רחבה תקבל נתונים אחרים, אבל כשאתה בודק את הנתונים של ה- i4 valley אל מול 4.17 או 4.18 - - -

אני לא מבין את ההשוואה כי זה לא לאותם חברות אני באמת שואל, 4.18 לא מיועדת - - -

אני גם לא רוצה לעשות את זה עכשיו, זה תפקידה של הממשלה לעשות מדידה והערכה לתוכניותיה ויום אחד להציג לנו את הרטרנ און אינווסטמנד כמו שאומרים אבל בינתיים אני עוד מחפש את הריטרן של ה-600 מיליון, זה יותר נראה כמו ריטיינר, מה עם ה-600 מיליון מישהו יודע להגיד לי משהו? סלעית?

אנחנו שלחנו מחקר, לבקשתך החוזרת והנשנית כבר שנתיים וחצי שלחנו את כל הנתונים יש לך את כולם במסמך ארוך.

עשיתם תחקיר?

בוודאי שעשינו תחקיר ויש את כל הנתונים.

והנגב קום שקיבל 324?

אמרת בתחילת הדיון אני לא אתקיל אתכם אז גם עכשיו אין לי את הנתונים מולי אבל שלחנו את כל המידע, אפשר להחזיר - - -

אני בעיקר מוטרד האם אדם שקיבל כסף ולא הביא את מה שהוא צריך האם נאכף שם? מותר לממשלה לעשות טעות זה טבעי זה טבע העולם, אבל זו טעות גדולה והאם היא טופלה כטעות גדולה גם בתחקיר וגם באכיפה? אם מישהו ניצל את הממשלה פה אתה מבין? מה שמטריד אותי פה זה באזורים מאוד מאוד קשים, זה 600 מיליון חמש חברות, המספרים שדיברנו פה זה 2 מיליון 3 מיליון, פה הלכו על פני 2014, 2018, 2019 לא זוכר 600 מיליון על חמש חברות, אם הכל ישר וטוב ונקי אני רגוע, אבל אם מישהו בכלל במשרד אמר בוא נבדוק שלא רימו אותנו? בוא נמצא את הדין, עוד מעט זה כבר שבע שנים של התיישנות, בגלל זה אמרתי שאני צריך להתלונן במשטרה או משהו או מבקר המדינה.

אי אפשר לעבור על האירוע הזה לסדר היום, טעות של מדיניות זה לגיטימי וכשרשות החדשנות הבינה את גודל הטעות היא עצרה את הפרויקט מיד זה כן, אבל זה 600 מיליון אתה מבין? הטעויות של 600 מיליון זה התעכבות זה צריך להיתקע ומה היינו עושים עם 600 מיליון כאן? אם הייתם מקבלים עכשיו עם כל מה שאתם מבינים 600 מיליון איך הייתם פועלים מול כל האתגרים שניצבים בפניכם?

כל התוכניות שהצגנו פה כולל החברים שלנו פה הם תחקיר והבנו מה לא עובד ומה כן יכול לעבוד.

נכון אבל עדיין אני רוצה לדעת שנתנו את הדין שם, אני לא יתקיל אותך אנחנו ננהל דיאלוג - -

אני אשלח לוועדה עוד פעם.

לא אל תשלח לי, בעיקר תבדוק לי את העניין של האכיפה, האם נעשתה אכיפה מול חברות והאם נגיד הם דיווחו ב-2018 על 200 עובדים, האם היום יש 200 עובדים ואיפה הם? זה רמת החקירה שאני צריך, מצב עדכני של הפרשייה הזאת, אבל אנחנו נהיה איתך בדיאלוג על הדבר הזה אני גם אכניס את זה לסיכום.

רועי כהן שותפויות וקשרי שלטון בנתיבי אודי.

תודה היושב ראש ושלום לכל החברים יש פה שותפים יקרים אצלנו בעמותה, אקדים ואגיד שהעמותה הוקמה לפני 30 שנה לזכרו של אודי אלגרבלי שנפל בלבנון, אבל בשבע השנים האחרונות אנחנו יש לנו משימה, משימה גדולה עם כל המשרדים פה וזה בעצם לבנות את בסיס הפירמידה של המהנדסים והמתכנתים, את תעודת ההייטק בפריפריה משלב חטיבת ביניים דרך התיכון, יש לנו מיזם משותף עם צה"ל שבסוף מביא אותם לקריית המודיעין עוד רגע בדרום ולקריית התקשוב כנ"ל בבאר שבע ומזין אותם באופן ישיר לתעשיית ההייטק.

אני רוצה לפתוח בסיפור ולהגיד שאנחנו אחוזים חזק בשטח, הייתי לפני שנה אצל אחד מראשי הערים בדרום לא נגיד את שמו ושאלתי אותו, תגיד לי יש לך פה מוקצה לך שטח לפארק תעשייה טכנולוגי, למה אתה מחליף את הפארק תעשייה הטכנולוגי בבניינים? אגב זה לא רק בניינים אלא זה גם מסוף רכבות של רכבת ישראל, מה אתה בעצם עושה? אתה לוקח את הקצאת השטח היקרה הזאת להקים בהם בניינים ובמקומם אתה מביא או אנשים בניינים, או שאתה מביא מסף מטענים ומביא לפה עובדים אחרים ולא תעשיה איכותית, אז מה אמר לי? מי יבוא לעבוד פה, תראו את ראש עיריית באר שבע כמה שנים לקח לנו למלא את הבניינים.

תראו זו ביצה ותרנגולת לתפיסתי, ניצנים בונה את זה מהחטיבה זה מלמטה, מלמטה מתחילים בחינוך, אגב לא רק בחטיבת ביניים יש לנו גם מיזם משותף עם חיימ"ש לוחמים משתחררים עושים קורסים מאוד עמוקים בעולם ההייטק נכנסים פנימה לתוך עולם התעסוקה, אנחנו עושים את העבודה מלמטה מביאים לא מעט תלמידים מוכשרים, כן זה השפיץ של השפיץ אנחנו בשפיץ של השפיץ 3,000 תלמידים רק פריפריה, 3,000 תלמידים רק פריפריה, היום בצבא יש לנו למעלה מ-150 מתכנתים, שוב זה הטופ כן היחידות טופ שמחכים לשחרור ולהיכנס לתוך החברות לתוך האבים החשובים האלו, במקום להיכנס להבים החשובים האלו ולהשתלב ולעשות שייכות מקומית ולהגדיל את המעגלים פנימה, החבר'ה הולכים לתל אביב והנה בריחת המוחות, מסוף מטענים יש, הייטק בדרום אין.

עכשיו כשאני מסתכל על רגע על 2024, אני מסתכל על עצמי ב-17:00 בערב רץ בין המשרדים ואומר להם חבר'ה יתרות תקציב, אי אפשר באמת לבסס מערכת יחסים כזו, זאת משימה וקיבלנו באמת המעט מה שיכלו המשרדים לתת כן? נגב גליל פה שותף מדהים והחדשנות שותפים מדהימים.

רועי משפטי סיום.

אבל זה לא יכול להיכנס ולכן אני חושב שההמלצה צריכה לגעת כמובן גם מלמעלה הקמת בניינים, תקצוב האבים והחממות, אבל אני חושב שזה גם צריך לבוא מלמטה בתהליך חינוכי רב שלבי וזה לא רק משרד החינוך, עוד משרדים נוספים שגם פה בתוכנית רב שלבית רב שנתית, היום זה קיים כבר יש כבר אלפי תלמידים שלומדים, אנחנו רק צריכים את החיבור הזה כדי לבסוף לשים אותם אצלנו בדרום ובצפון, תודה.

תודה רועי. אני רוצה ממש להתחיל להתכנס לסיום, מי שמדבר יהיה ממש קצר ולעניין יש לנו כבר מספיק משימות שעלו פה ויהיה דיון מעקב מי שלא הספיק לומר עכשיו, בעוד חודש שלושה שבועות חודש יהיה פה דיון מעקב על סוגיות שעלו כאן. דימה ראש העיר קצרין לשעבר מנהלת שיקום הצפון.

תודה אני אשתדל להיות מאוד קצר אבל אני מבקש באמת חיכיתי להגיב זה חשוב לי מאוד, תראו המטה לשיקום הצפון הוא שבעה אנשים בלבד, כולם תושבי הצפון אנחנו עובדים סביב השעון שלושה חודשים מאז שהתחלנו לעבוד במינהלת, חלק מהזמן תחת הפגזות וסיכון חיים של ממש עד לפני הפסקת אש, חיי הצפון ידועים לנו מחיי היום יום ולא רק דרך מצגות וטבלאות אקסל.

אתה יודע מיכאל אדוני היושב ראש, רק בשלושת החודשים האלה עשיתי 20,000 קילומטר של נסיעות בלתי פוסקות בין כל הגורמים בירושלים לכאן בצפון, אנחנו בקשר שוטף עם רשות החדשנות, רשות להשקעות הון ומשרד הכלכלה ועושים מאמץ לבנות חבילה משותפת של הגדלת השקעות בתחומי ההייטק בצפון ואני אומר את זה בצער רב שאני ממש מופתע מהצגת הדברים של סלעית בקשר למינהלת כאשר את נמצאת בקשר הדוק עם צוות - - -

היא אמרה שהיא עובדת איתכם טוב היא לא אמרה, היא אמרה רק שהחלטתם לא לתקצב ב-2025 וזה לא מקובל עלינו לא עליה, אנחנו פה זועקים את הזעקה, דימה אנחנו מכירים שנים אם אתה היית ראש העיר קצרין והייתה מגיעה מינהלת שאומרת לך דבר איתי שנה הבאה לעזור להייטק אתה היית הופך שולחן.

אבל אלה דברים לא נכונים.

יש עכשיו תקציב ב-2025 במינהלת תנופה לצפון להשקעה בחברות הייטק ובחממות? אם יש תגיד לנו יש וכמה, אם אין קח שלושה שבועות ותעשו את הבדק בית ותביאו סכום יפה.

תרשה לי רק להשלים בבקשה, אנחנו באמת עושים מאמץ לבנות חבילה משמעותית ולגופו של עניין הדירקטיבה של השר אלקין שאנחנו מתקצבים תוספות כספיות לתקציבים קיימים וכך עושים גם במקרה הספציפי, תהיה השקעה תקציבית משמעותית ב-2025, כרגע בודקים תוכניות להחלטה מיידית ולהחלטה לכל שנת 2025 ובהמשך תהיה גם החלטה ארוכת טווח עד 2029.

אנחנו מנסים לקדם תוכניות אסטרטגיות בתחום ההייטק גם דרך קלאסטרים בשפה של משרד הכלכלה, אבל קודם כל חשוב לציין את זה, קודם זאת אומרת אפשר הרי לדבר ולהתלונן בלי סוף אבל קודם כל מגבשים תקציב להחזרת חברות לצפון כמאמץ של כולנו כרגע עושים החזרה הביתה ואנחנו במקביל עובדים בשני צירים, מחזירים תושבים ועסקים ובמקביל בונים תוכניות רב שנתיות שייצאו ברבעון השלישי וברבעון השני תהיה גם תוכנית 2025, אתה יודע חלק מחברות ההייטק פשוט נפגעו גם פיזית מבחינת בניינים אם זה בקריית שמונה ובמקומות אחרים.

חשוב לי מאוד לציין עוד דבר אחד ובזה אני מבקש לסיים: ברשות החדשנות וברשויות להשקעות הון אין תמרוץ מיוחד לקו העימות, הוא לא היה לפני המלחמה וכאן אני אומר את זה כתושב הצפון וראש מועצה לשעבר וגם אין עכשיו, אנחנו מתעקשים שהתמרוץ בראש ובראשונה ייצא כיוזמה של הגופים האלה ואת הפערי תקציב במידת הצורך ויש צורך יתוקצבו על ידי המינהלת, כך בעצם נוכל באמת להבטיח את מה שגם אתה אומר ופה אני מתחבר כאזרח לא כעובד מדינה, אין שום מניעה מכל הגופים להחליט עכשיו ש-70% מהתקציבים שלהם ילכו לצפון ולדרום ואחר כך נשלים את זה בהמשך.

דימה כל מה שאמרת אני מסכים ואתה הקשבת לכל הדיון, אז שמעת פה שתי חממות בצפון שעמדו לרדת לאזור של 50% מההפעלה שלהם ובדין ודברים אולי יגיעו ל-80%, אז תנו אתם את ה-30% שחסר, וזה נקרא לשמור על חברה קיימת שזה חזרה הביתה, הם עונים על הקריטריון של לחזור הביתה הם יחזרו הביתה רק אם יהיה 100% תקציב אז שם תיכנסו לדברים קיימים, אני לא דיברתי איתך להקים חברות חדשות, תנו כסף לרשות החדשנות לשמור על הגופים שהיא עובדת איתם ותבנו איתה תוכנית השקעות ל-2026.

רשות החדשנות במידה והיא מעוניינת לשנות גישה יכולה לעשות את זה כרגע בלי לחכות לאף אחד, אנחנו בניגוד לרשות החדשנות וגופים אחרים מתפרסים שבעה אנשים על שיקום, על תשתיות, על החזרה, על מענקים, על מיליון דברים.

נכון, לכן תנו לגופים אחרים לבצע לא להיות יזמים, תנו להם להוציא לפועל תתקצבו אותם הם יוציאו בשבילכם תוכנית, אני משאיר לך את הדיאלוג עם רשות החדשנות אבל לא לקחת מפה איזה אנרגיה שלילית, לשבת ברוח טובה תשב איתם ברוח טובה לשותפות כבר ב-2025 כמו שעשינו את אודם אתה יודע, אם יהיו אנשים באנרגיה שלילית בין גופים בממשלה אנחנו לא נתקדם, אז דימה תנקה את השולחן ותעבדו ביחד ותביא לנו פתרון ל-2025.

אני יכול שנייה? העבודה שלנו עם דימה ועם כל הצוות היא נהדרת ומופלאה ואני כל הזמן הייתי בייחוד אנחנו כל הזמן יש לנו הסכמות מלאות, הדבר היחיד שאנחנו מבקשים שהדבר הזה יקרה כמה שיותר מהר בתחילת 2025, כדי שנוכל לא רק להחזיר את התושבים אלא גם לעזור לחברות שעזבו לחזור כמה שיותר מהר, ולדעתי אם זה יהיה בקיו 3 אנחנו מאבדים המון-המון מומנטום.

אני מזמין אותך לבוא לבקר בצפון ואני אישית אתפנה אליך אם אתה רוצה שבוע כדי שתראה לאן אפשר לחזור ולאן אי אפשר לחזור, אז קודם כל צריך להחזיר את התשתית שיהיה לאן לחזור.

אבל זה לא קשור החממה קיימת, דימה החממה קיימת חסר רק כסף, רגע דימה עזוב אותי אני לא אוהב הרבה מילים באמת אתה מכיר אותי, יש שתי חממות חסר להם כסף, יש עוד שתיים שלוש תוכניות חסר כסף.

אנחנו כבר נמצאים בתהליך וכפי ששמתם לב כל שבוע יוצאת החלטת ממשלה בקצב שאני ברמה אישית עוד לא הכרתי ואני 25 שנים בשירות הציבורי, כל שבוע יוצאת החלטת ממשלה ואנחנו מקדמים גם את הנושאים האלה שנמצאים על הפרק.

אז תגיד לאלקין שביקשתי את זה, שכבר ברבעון הראשון של 2025 ישים 10 מיליון לבניית ההשקעות המיידיות בחברות קיימות שצריכות לחזור הביתה, תגיד לו שזה בקשה אישית ממני, תודה דימה.

חבר'ה רק מי שחייב להגיד משהו עכשיו, קצר ולעניין להציג את עצמו ולהגיד.

דוקטור נועם יוסף מנכ"ל מרכז החדשנות מקריית שמונה מבית מרגלית סטארט-אפ סיטי, JVP, מכון למחקר מיגל, הייתי סמנכ"ל חממה טכנולוגית בקצרין, דימי אנחנו מכירים משם גם מיכאל אנחנו מכירים משם.

אני בתוך העולם הזה של חדשנות בפריפריה לא מעט שנים, אנחנו בעצם פועלים בקריית שמונה בתוך מציאות מאוד מורכבת ואנחנו צריכים עזרה ראשונה, אתה יודע אומרים שטיימינג זה עניין של תזמון ואם עכשיו זה לא יגיע כמו שאמר חנן בקיו 3 אנחנו נאבד הרבה מאוד יזמים שמתבססים מגדלים את ילדיהם ולצערי מבססים את החברות שלהם ביוקנעם ובגוש דן, אנחנו רוצים למשוך אותם חזרה אנחנו צריכים את התקציבים האלה, אנחנו צריכים מענק מיוחד לחברות קיימות, אנחנו צריכים מענק חזרה כזה שישכנע אותם ואנחנו מרשות החדשנות אנחנו מקבלים אגב, אנחנו מרכז חדשנות שביוזמת רשות החדשנות ומשרדי ממשלה נוספים הוקם בקריית שמונה, אז אנחנו מקבלים את הרוח הגבית מרשות החדשנות אבל אנחנו צריכים השקעות עודפות, השקעות עודפות מתנופה לצפון כי בלעדיהן אנחנו לא נוכל לקבל העדפה, יזם יוכל לבחור האם להישאר ביוקנעם או לבוא חזרה לקריית שמונה והבחירה היא לא פשוטה.

יזמים מוכנים היום גם עבורך דימי, מוכנים היום לבוא ולשים מימון לפרויקטים עתירי מימון כמו הקמת מעבדות ובניינים מוכנים, אני מכיר כאלה אני מדבר גם בשם מרגלית סטארט-אפ סיטי ו-JVJP ואנחנו יודעים שיש יזמים כאלה, אבל בשביל זה אנחנו נצטרך הלוואות בערבות מדינה עם ריביות נמוכות.

יש רצון גם של חברות גם של יזמים לפעול בצפון, אנחנו צריכים שהמדינה תיכנס לעניין הזה תקציבית ובערוץ אחר שלאו דווקא דרך רשות החדשנות, לעודד משפחות וזוגות לחזור לצפון.

תודה. עוד קצר.

אני רוצה להצטרף לנועם בקצרה אני אציג את עצמי, אני אור נדב עובדת יחד עם נועם במרכז החדשנות החדש בתמיכת רשות החדשנות, אז קודם כל תודה סלעית וחנן על התמיכה המדהימה שלכם, למשרד הכלכלה ומשרד החקלאות ומשרד הנגב והגליל.

אנחנו בקריית שמונה, אנחנו בקריית שמונה לא עזבנו ומרגע שאפשר היה גם לחזור פיזית לעיר אנחנו שם, בהתחלה היינו לבד אבל אנחנו מקיימים את כל הפגישות אצלנו מביאים את כל הסטארט-אפים אלינו, אתם צריכים לראות איזה יופי עכשיו שכל יום נועם מצליח לפגוש סטארט-אפים חדשים שרוצים לבוא לגליל כי אתם מכירים את הנתונים, שניים או שלושה אחד מהם פה גלעד שאף פעם לא עזב נמצא בתוך קריית שמונה, איפה דימי? אני צריכה לרדוף אחרי השר אלקין? אני? אני? הם היו במילואים אני תפסתי קו במרגלית סטארט-אפ סיטי מהשבעה באוקטובר.

אני גם מנהלת את הקהילות, הקהילה זה חלק מאוד מאוד חשוב כי זה לא רק הסטארט-אפים והקהילות של הסטארט-אפים והמעטפת שהם צריכים לחינוך של הילדים שלהם, תרבות ואומנות זה חלק מחיי הקהילה שלנו ואנחנו עובדים על זה, אני כשכל הקהילות התפזרו למאות מוקדים בכל הארץ הייתי צריכה לעשות מעשה ואני עובדת על זה עד עכשיו כדי לחבר את כולם וזה מה שאנחנו עושים במרגלית סטארט-אפ סיטי.

תודה. רגע אני אתן לכולם אבל כל אחד דקה. כן.

אני גלעד אהרונסון אני יזם ותעשיין בעיר ואנחנו חברה טכנולוגית שצמחה באופן עצמאי לא דרך כל התמיכות של החממות הטכנולוגיות וכל מה שנתמך על ידי רשות החדשנות, אלא באופן ישיר תמיכה של רשות החדשנות שאני חייב להודות ללא התמיכה הזאת לא היינו קיימים.

אנחנו לאורך כל המלחמה עבדנו ופעלנו בקריית שמונה עם כל הקושי כמעט שלא הצלחנו לשרוד את השנה הזאת, הדבר העקרוני והכי חשוב אתה מדבר על ה-600 מיליון, יש לי איזושהי אמירה קטנה לגבי העניין של ההשקעה, הכסף הכל כך גדול באמת הלך לחממות ולמכוני מחקר ולכל הגופים הנתמכים, זה ראינו בשקף של רשות החדשנות 256 מיליון ש-60% מזה הלך לחממות, פחות בסביבות 40% הלך לחברות הטכנולוגיות, גם היום שוב עסוקים בלבנות את החממות שאני מזכיר לך מיכאל מתוך החממות כרגע נמצאים בקריית שמונה שלוש חברות וזה נכון שרוב החברות ברחו בגלל הפינוי.

אבל המציאות היא שהחממות יצרו איזושהי תשתית התפנו נכון לא ברחו, יצרו איזושהי תשתית שהיא מאוד חלשה ולא יציבה באזור ותיקח את פרשסטארט שקיבלה כל כך הרבה כסף גם רוב החברות לא מתכוונות לחזור.

אני הגשתי איזשהו מכתב גם למשרד הכלכלה גם לשר לפרויקטור אלקין ואיזושהי התייחסות לראות איך מחזירים את כל ה-82 חברות האלה שאנחנו בתוכם והסיוע צריך להיות סיוע ישיר לחברות, במכתב הזה יש התייחסות לשלושה דברים שבאמת 4.18 זה אחד מהם, שלושה וקטורים מאוד משמעותיים וזה נושא התמיכה בכוח אדם כי בלי זה אף אחד לא יחזור זה 4.18, זה הנושא של התמיכה בתשתיות וזה הנושא של התמיכה בשיווק, אם לא יהיה את שלושת התמיכות האלה דרך הגופים הממשלתיים שזה מרכז השקעות אופיר יושב פה ואם זה דרך ניצן שיושבת במשרד הכלכלה ושל רשות החדשנות, אומר לי דרור בין אין לנו בכלל תוכנית לתמיכה בחברות שסיימו את שלב הפיתוח ואנחנו יכולים לעזור רק בפיתוח, איך אפשר להתקדם הלאה אם סיימת פיתוח אתה לא יכול לצאת איתו לשום מקום כי אין לך כסף, אף אחד לא מוכן לבוא ולהשקיע.

זה נכון שנועם אומר יש לי היום השקעות שמגיעות, כן פילנתרופיה שיושבת אצל JVP נעצרת אצל JVP.

גלעד זה דוגמה קלאסית לאותנטיות של חיבור למקום הוא מג'נגל פה שנה ומשהו.

מיכאל אנחנו קניבליזם, אנחנו עסוקים בלריב על הכסף, קניבליזם מוחלט זה מה שקורה פה.

כן יש מעט מידי כסף.

בסופו של דבר לצערי לחברות כמוני מגיע לשטח אחוז מאוד קטן מהכסף שמושקע אם זה דרך המדינה ואם זה דרך פילנתרופיה ודרך גופים גדולים.

חברים אני מאחר לישיבת סיעה, תעזרו לי לסיים אני רוצה לסכם.

מיכאל תעזור לנו בתוכניות שנמצאות על השולחן במשרד הכלכלה אצל השר אלקין להניע את זה, הדבר הכי משמעותי שזה יקרה כמו שסלעית אמרה וחנן אמרו שזה יקרה ברבעון הראשון.

היא אומרת שהיא תדאג לך, היא אומרת שיש לך את הנייד שלך.

יש לי את הנייד של כולם, כולם באמת מנסים לעזור בסופו של דבר השמיכה קצרה יש כאן קניבליזם מוחלט.

אני מסכים איתך.

מיכאל נעים מאוד גיל שוורצמן מנכ"ל חממה טכנולוגית סאוטפ חממה בשער הנגב לא חממת רשות, נכנסה וזכתה כן השנה בשותפות אזורית בתוכנית רשות צוינה פה.

אני רוצה רגע לארוז כי בסופו של דבר אנחנו כולנו פה באותו צד של הסירה, בכלל אני לא מבין איך התיישבנו ככה אבל יש לי זכות לראות אותם, שים לב ארבע נשים מדהימות וארבעה גברים, אנחנו באותו צד.

אני אגיד את זה, גם דוקטור הרמן.

כן אבל היא התיישבה לידי אם לא שמת לב.

שלא תוציא אותה מהכלל.

אני רוצה רגע לתת פה עוד איזשהו פאן כי בסופו של דבר מבחינתי אתה השופר שלנו לכנסת לוועדות של הכספים, זה נכון שהרשות עושה את זה כל הזמן אבל זה לוקח להם כנראה הרבה מאוד אנרגיה ואי אפשר להילחם ולכן אני מבקש פה את הקול שלך ולחדד את הדברים גם שאמר פה החבר מהצד של התעשיה: בסופו של דבר בשער הנגב שבע שנים שהחממה עובדת, מעל 60 חברות מתוכן 90% עברו להיות חברות בנות קיימא, רוב החברות האלה הושקעו בתמיכה של רשות החדשנות עוד שהיה המדען הראשי ו-10 חברות נשארו באזור, ה-10 האלה שנשארו באזור יצאו כמו כל החברות שלי בחממה בשבעה וב-8 באוקטובר 2023 וכל ה-10 האלה חזרו כי הם כבר עם רגל בפנים.

מה שדיברנו כל הזמן.

אנחנו החממות אנחנו כנראה הגוף שצריך כן להמשיך לתמוך, בד בבד אני מסכים איתך ואני כן רוצה לארוז שלושה דברים או לקחים שאני מבקש דרכך להביא אותם: לחזק את הקיים והקיים שהוא מהאזור, אני מהאזור הוועד המנהל שלי מהאזור לא קיבלנו שקל מהמדינה, עשינו 300 משרות הייטק באזור, 10 חברות שנמצאות, 80% מהמיזמים באים מהמרכז ורק 20% מהאזור, אבל 80% מהעובדים שלהם הם עובדי האזור ואני אומנם עמותה אז אני לא מחפש רווח, אבל הרווח שלי כשאני הולך באזור של הנגב המערבי ואומר הנה 300 משרות בלי לקבל אפילו לא מיליון לא 600 מיליון.

הדבר השני לתת כסף לחברות, לתת כסף לחברות אלה שיצאו ורוצות לחזור, אף אחד לא שילם להם על זה שהם יצאו, אף סטארט-אפ אצלי נדייק שלושה קיבלו מקרן הפיצויים עשרות אלפי שקלים, אף אחד לא משלם להם עכשיו כדי שהם יחזרו או עוזר להם לחזור אוקיי? ורק 50% אצלי חזרו מ-25 חברות שהיו ערב במלחמה בחממה.

משפט סיום.

הדבר האחרון לממש את התוכניות שקיימות, חברים אני בעוטף, בעוטף הייתה תוכנית שנתנה 50% מענקים לחברות סטארט-אפ, זה לא גיל ולא העיניים היפות שלנו הביאו אותם, זה התוכניות של רשות החדשנות.

מיכאל, אני שואל איפה התוכניות האלה בשנה הזאת נעלמו? איפה החלטת עוטף 566, איפה החלטת 2017, איפה החלטת 462? סטארט-אפ היום לא בא לאזור שלנו כי אין לו את ההעדפה שהייתה לו קודם הוא קיבל עוד 50% במענקי הרשות, היום זה לא קיים מישהו עצר את זה מנסים לדבר על תוכניות חדשות וכבר שנה וארבעה חודשים כמו שאנחנו סופרים את הימים לחטופים, לצערי אני גם סופר את הזמן שאין להם את התמיכה הזאת שהייתה.

אז אני חושב שצריך להמשיך בתמיכות ובתוכניות, צריך לשחרר את הכסף לרשות, לשחרר את הכסף למשרדים ולשחרר כסף ישיר לחברות ולסטארט-אפים שבאים לאזור, לא לזנוח את זה, תודה.

מיכאל אולי כאב אחרון, אני אין לי איך לשלם משכורות חודש הבא, אני קלטתי חמישה עובדים ובקצב צמיחה אני בסוף 2025 כבר אהיה עם 20 עובדים עם צפי ל-50 עובדים, מס רכוש מחזיק כסף ממרץ 2024 אני חייב את העזרה שלך.

פניתי אליהם, לא נעשה את זה כאן אבל דיברתי.

אני חייב את העזרה, אני לא סתם אומר צריך את הסיוע מהמדינה אין לנו איך לעבור את התקופה הזאת, לא נראה לי שהגופים הממשלתיים מבינים את המצוקה, אין לי איך לשלם משכורות בחודש הבא.

יש היבטים של תזרים לא רק היבטים של חברה טובה, אבל אם אין לה תזרים אז היא קורסת לתוך עצמה, אני על זה לעניין הזה שדיברת אני לא רוצה לפתח את זה כאן, אני מול רשות המיסים בדבר הזה.

אני רוצה לסכם ברשותכם ואני מתנצל שהדיון היה כל כך ארוך אבל הוא היה חשוב ומקווה שאנשים לקחו מפה תובנות שיהפכו להחלטות ולתוכנית עבודה ולשיפור דרכי העבודה.

בכללי אני רוצה להגיד לכם שנעשית עבודה ונפתח אגף שמתייחס לפריפריה, אני מכיר את העבודה של סלעית ואני מברך עליה וגם את הנגישות ואת ההגעה לשטח, יש לנו הרבה מילים טובות להגיד על הגמישות המחשבתית והיצירתיות שגיליתם בשנתיים שלוש האחרונות לזוז למקומות חדשים.

אני כן מצר על כך שבסיום מלחמה אני לא רואה את המדינה מסתערת על התחום הזה ומגדילה לכם את התקציבים במאות מיליונים, זה לא הגיוני שנוציא עוד 100-200 מיליארד שקלים על צבא ואנחנו לא מסוגלים לתת לכם מיליארד שקלים לבוסט לשמור על החברות ולהביא עוד חברות ולזהות עוד הזדמנויות במרחב, אני מקווה שהשר אלקין יתעשת ויהיה שותף מן היסוד כבר עכשיו ב-2025 ברבעון הראשון לאותן חממות שחסר בהם כסף לאותן חברות שאנחנו רוצים להחזיר.

הוועדה דורשת ממשרדי הממשלה לפתח כלים של מענקי חזרה ושיקום בחברות הקיימות.

הוועדה דורשת מתוכנית שכר גבוהה להמשיך לקיים את מסלול הרחבות ולא רק הקמות שהוא מאפשר לחברות מקומיות להרחיב את היקף התעסוקה שלהם.

הוועדה דורשת מכל משרדי הממשלה להשקיע בכוחות מקומיים, בהתחלות מקומיות, במי שהוכיח שזה ידע מקומי ומחויבות למקום ואותם להרחיב, להכפיל, לשלש, לרבע לצד משיכת כוחות ומשקיעים בחברות, אבל להבין את מה שראינו פה איזה עוצמה יש לכוח מקומי שלא נוטש, איזה עוצמה יש לגלעד אהרונסון שלא עוזב ולחממות שמושרשות, מול אחרים שבאו קיבלו כסף ונעלמו, הכוחות המקומיים בעדיפות.

הוועדה קוראת למשרדי הממשלה להגמיש ולתת גם לעסקים קטנים מענקים ומענקי תעסוקה, שזה לא יהווה חסם להשתתפות בקולות קוראים שלכם, גם אם זה 2 מיליון וחמישה עובדים, תבחנו אם בכלל צריך את ההגבלה הזאת, אני מניח שמנהל מכולת לא ייגש אליכם עם שני עובדים ואם יש למישהו חלומות לשותפות איתכם סביר שיהיו לו שלושה-ארבעה עובדים אבל אולי יש לו רק מיליון שקלים, עדיין מה שסיפר לכם ורשבסקי שנתנו 50,000 דולר או 100,000 דולר לקוד מנקי ועוד חברה דיירקט לא זוכר מה השם שלה והן שוות מאות מיליוני שקלים היום אולי מיליארדים, ב-100,000 דולר ב-50,000 דולר והם היו רק שניים שלושה עובדים, לפעמים רעיון גדול פורץ מתוך שניים שלושה עובדים, לא לתת את הגיבנת הזאת שמונעת מגופים קטנים להצטרף אליכם עם רעיון טוב.

הוועדה דורשת ממינהלת תנופה בצפון ומהשר אלקין לבחון מחדש ולהשקיע מיידית בשותפות עם הקונגלומרט של משרדי הממשלה שכבר עובדים במשרד הכלכלה וברשות החדשנות כגון נגב גליל, אנרגיה אחרים שמושקעים שם, סביבה ולהשקיע כבר ברבעון הראשון של 2025 סידמני לשימור החממות וביסוס התקציב שלהם, לשימור חברות והשבתם הביתה, זה בדיוק התקציב של 2025 לשוב הביתה, אבל לא רק אזרחים שבים הביתה, חברות ומקומות עבודה צריכים לשוב הביתה, אין להם את הזמן לחכות עד 2026.

הוועדה מברכת על הרצון להקים חממות מכוונות אוכלוסיות שמודרות מעולם ההייטק כמו חרדים, דרוזים ובדואים ותבקש דיווח על התקדמות בהקמה של החממות הללו.

הוועדה מבקשת מרשות החדשנות בדיאלוג שנוצר ובשיח מול החממות שמחדשות את ההתקשרות וממשיכות את העבודה איתם, לוודא שעומד לרשותם תקציב תפקודי ראוי שלא יפגע בהם ובמיוחד לא יפגע באמון של הממשלה מול המשקיעים שהקימו איתם את החממות הללו, להגיע לעמק השווה להגדיל את המשאבים, להגיע למשרדי ממשלה כך שיעמדו לרשותם גם 80% ו-100% מהתקציב הרגיל שהיו רגילים לו.

הוועדה מבקשת מאגף המחקר של הכנסת וזה יוצא במכתב, סקירה רב שנתית של מגמות ההשקעה של רשות החדשנות, מרכז ההשקעות ובהבדלים של ההשקעות בין נגב גליל למרכז הארץ בסקירה רב שנתית, אני מבקש מכם מהמשרדים להעמיד לרשותם את הנתונים כדי שיוצגו לנו כראוי.

הוועדה מבקשת למרות כל הדיווחים שניתנו לה בעבר באשר לסוגיית ה-600 מיליון שהושקעו בחברות הייטק בעיקר בנגב בחמש חברות, השלמת דיווח שעוסקת בשני מרכיבים: אחד כמה עובדים באמת נשארו מתוך החברות האלה היום מתוך אותן חמש חברות, שתיים האם בוצעה איזו אכיפה או בדיקה של חברות או חלקן קיבלו כסף שלא כדין בניגוד להתחייבויות שלהם ולהיקף התעסוקה שהתחייבו לקיים בנגב, זה יעזור לי לדעת אם אנחנו טיפלנו בסוגייה הזאת עד הסוף או שהקצוות שלה נשארו פתוחים, אני מבקש ממך חנן בדיון הבא שזה יהיה עוד שלושה שבועות חודש לסקור בפנינו את הנושא הזה.

אנחנו נקיים דיון מעקב עד שלושה שבועות חודש, אני מקווה שיהיו בשורות טובות גם עם משרדי ממשלה, גם עם התחייבויות כספיות וגם פתרון לבעיות קטנות וגדולות שעלו כאן.

אני נועל את הישיבה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:22.