ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 13/01/2025

חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ה–2025

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 537
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ג בטבת התשפ"ה (13 בינואר 2025), שעה 8:30
סדר היום
הצעת חוק איסור הכחשה של טבח שמיני עצרת התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), התשפ"ה–2024, של ח"כ עודד פורר
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
חברי הכנסת
עודד פורר
מוזמנים
שרה רובק - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלונה נבות - פקליטה, משרד המשפטים

לילך וגנר - המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יאיר מתוק - עוזר משפטי ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

יחיאל יהוד - משפחות חטופים




משתתפים באמצעים מקוונים
ישי שרון - מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית
ייעוץ משפטי
גור בליי
אפרת חקאק
רכז פרלמנטרי בוועדה
אבירן יחזקאל
רישום פרלמנטרי
אסתר מימון


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק איסור הכחשה של טבח שמיני עצרת התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), התשפ"ה–2024, פ/4067/25 כ/1072
היו"ר שמחה רוטמן
בוקר טוב, אנחנו בעניין הצעת חוק איסור הכחשה של טבח שמיני עצרת התשפ"ד, של חברי כנסת רבים, ובראשם חבר הכנסת עודד פורר. אנחנו בדיון שני בנושא. בבקשה, חבר הכנסת המציע או הייעוץ המשפטי. איפה אנחנו נמצאים? מה נשאר לנו עוד ללבן לפני הצבעה?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
הייעוץ המשפטי או משרד המשפטים, מי שצריך להתייחס לפני.
היו"ר שמחה רוטמן
בבקשה.
גור בליי
צריך לשמוע גם מהסנגוריה, אבל אולי קודם משרד המשפטים, כי הייתה להם הערה.
לילך וגנר
הייתה לנו הערה שנוגעת לסעיף המטרה. בסעיף ההגדרה בדיון הקודם, המציע והוועדה סברו שאפשר לתקן בהתאם להערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה לנוסח מעט יותר כללי, שמדבר על אירועי הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס ושותפיו באופן מאורגן ומכוון ב-7 וב-8 באוקטובר.

חשבנו שכרגע יש סוג של דיסוננס בין סעיף המטרה, שמפרט התנהגויות קונקרטיות, להגדרה, וחשבנו שאולי אפשר להתאים את הנוסח של סעיף המטרה, שיהיה מעט יותר כללי ולא ייכנס להתנהגויות קונקרטיות. יש לנו הצעה להתייחס באופן הבא, שוב להערות המציע והוועדה.

אגב, גם להדגיש את המעורבות של ארגון הטרור חמאס כמובן שעומד מאחורי מתקפת הטרור הרצחנית הזאת, שזה גם מהלך שנראה לנו חשוב, וגם ההגדרה היותר כללית לוכדת בחובה טווח התנהגויות יותר רחב שקרו במסגרת טבח ה-7-8 באוקטובר.
ההצעה שלנו היא לכתוב במטרה
מטרת חוק זה היא להיאבק בהכחשת מעשי הטבח שנעשו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית שביצע ארגון חמאס ושותפיו או/ו שותפיהם, באופן מאורגן ומכוון באזרחי ובתושבי מדינת ישראל, בתאריכים כך וכך, מעשים המהווים פשעים כלפי העם היהודי ופשעים כלפי האנושות.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כמובן הרצח האונס, החטיפה, הביזה, כלולים בטבח, אבל יש עוד מעשים, פתאום נהיה התעללות, התעללות מינית, ואז אתה מתחיל לפרוט את זה, ואני לא רוצה שבסוף מה שלא כתבנו לא נמצא, לכן אני חושב דווקא על הגדרה כללית.
היו"ר שמחה רוטמן
אני נוטה להסכים, אני חושב שגם "מעשים המהווים פשעים כלפי העם היהודי ופשעים כלפי האנושות" זה מתכתב גם עם ההגדרות של המשפט הבין-לאומי וגם עם הניסוחים בחקיקה, ולכן אני חושב שזה בהחלט מקיף יותר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
השאלה היחידה מבחינה נוסחית. הרי בנוסח המקורי היה כתוב "חמאס ועוזריהם" וכאן כתוב "ושותפיהם", מתוך הערה של יד ושם, כדי שלא יהיה כל הזמן מקביל לחוק.

בהגדרה פה צריך להיות ברור שזה לא איזה מישהו שעכשיו יש לו איזה הסכם שותפות עם חמאס, אלא שבאמת מדובר במישהו שלקח חלק באירוע הזה. אתה לא חייב חבר חמאס - - -
היו"ר שמחה רוטמן
צריך להבין ששותפות זה לא במונח השותפות הפלילית.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
לכן אני לא יודע אם זאת ההגדרה הנכונה. יכול להיות שצריך אולי מילה אחרת, אם יש פה אמירה בהקשר הזה.
גור בליי
חשוב שהדברים נאמרו לפרוטוקול, אבל אני חושב שהאמירה הזאת, ברור שהיא מבטאת - - -
לילך וגנר
אני רק אזכיר שבחוק העונשין המונח הוא לא שותף, אלא מבצע בצוותא או מבצע העבירה, ולכן אני לא רואה בעיה עם השימוש המילולי במונח "שותפים" בהקשר הזה. אני לא חושבת שזה יוצר איזה זיקה להסדר, דווקא של שותפות לפי הדין הפלילי, אבל גם אם זה היה, כמובן הדברים האלה התקיימו, אני לא רואה גם בזה בעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, אנחנו במסגרת, גם כאשר מדובר בפשעים כלפי העם וגם כאשר מדובר בפשעים כלפי האנושות, לפחות לגבי השמדת עם. החוק מדבר על מונחים מאוד מאוד רחבים שכוללים בתוכם גם את הקשר, גם את ההסתה וגם את העידוד. זו הכוונה שלנו. הסעיף הוא איננו סעיף פלילי. הוא איננו סעיף שבא לדבר על החלק הפלילי, על המודעות ולמי אתה מייחס יסוד נפשי ויסוד עובדתי וכל הדברים האלה. זה סעיף שמדבר על שותפות בעניין הטבעי של המילה, שנעשית בכל דרך, בוודאי כאשר מדובר בעבירה מסוג רצח עם או בעבירה מסוג פשע נגד האנושות, שזו מטריה הרבה-הרבה יותר רחבה מהאדנים הרגילים של הדין הפלילי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
חשוב שהדברים האלה ייכנסו גם כאשר היושב-ראש יציג את הצעת החוק במליאה, הוא או מי מטעמו.
היו"ר שמחה רוטמן
בוודאי. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב.
גור בליי
לגבי סעיף המטרה, אולי תתייחסו כדי להבהיר את הדברים לפרוטוקול. הייתה הערה של חבר הכנסת גלעד קריב לגבי הסיפא, "מעשים המהווים פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות". הוא העלה שאלה לגבי הדבר הזה, מה המשמעות בהקשר הזה, והאם זה לא יכול להגביל או לתחום או להשליך על שיקול הדעת של התביעה, אם היא רוצה להעמיד לדין על עבירות כאלה או עבירות אחרות. האם תוכלו להתייחס? אני חושב שההבנה שלנו בעניין הזה היא שלא, אבל נשמח לשמוע את עמדתכם.
לילך וגנר
אני לא רואה קושי בשימוש במונחים האלה. אין במדינת ישראל חוק שמטפל בנושא של פשעים נגד האנושות. היו הצעות שונות במהלך השנים כשעבדנו על חקיקה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל יש אמנה.
לילך וגנר
יש את אמנת רומא.
היו"ר שמחה רוטמן
לא רק רומא. רק ברומא יש פשעים נגד האנושות? אני חושב שפשעים נגד האנושות זה עוד אמנות קודמות.
לילך וגנר
האמנה שאנחנו בחנו את ההתאמה של מדינת ישראל אליה בנושא המשלימות וכו' הייתה אמנת רומא.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא מדבר על פשעי מלחמה.
לילך וגנר
יש גם פשעים נגד האנושות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני יודע, אבל פשעים נגד האנושות ורצח עם, אז רצח עם זו אמנה ישנה-ישנה, השמדת עם, ולדעתי גם פשעים נגד האנושות, זה היה עוד לפני רומא.
לילך וגנר
אני לא יודעת להגיד. אני מכירה מהסיפור הזה, המסגרת של אמנת רומא. ככל שהייתה עבירה של פשעים נגד האנושות, האי הייתה עבירה שיוצרת נסיבה מחמירה להתנהגויות בסיטואציות מסוימות.

אין לנו כרגע עבירה כזאת במשפט הישראלי, ולכן אנחנו לא רואים בעיה עם שימוש במונח הזה כאן, בסעיף המטרה, שאין לו נפקות מעשית.

זה נכון מה שחבר הכנסת קריב אמר, שיש לנו את המונח "פשע כלפי האנושות" בחוק עשיית דין בנאצים - -
גור בליי
ופשעים כלפי העם היהודי.
לילך וגנר
- - וגם פשע מלחמה, יש שם כמה הגדרות שנכונות לאותו חוק. אני לא חושבת שאפשר להסיק מההגדרה שנמצאת שם לחוק הספציפי הזה. זו הגדרה שנועדה לאותו חוק, ולאו דווקא איזה הגדרה כללית שהמשפט הישראלי נוקט בה. פרט לכך, אני לא מכירה איזה התייחסויות לנושא הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב בוודאי ובוודאי שחלק מהפעולות שהתבצעו ב-7 באוקטובר, בשמיני עצרת, על ידי חמאס, יכולות להיכנס להגדרת רצח עם בחוק בנוסחו הנוכחי, לא צריך שינויים ולא צריך הגדרות, אבל יש את הכלל הכללי של שיקול דעת התביעה, גם כאשר יש משהו שמהווה כמה עבירות, באיזה עבירה הם חושבים שהם יוכלו להשיג הרשעה, מדיניות תביעה, מדיניות של דרג מדיני – כל הדברים האלה שמתלבשים זה ודאי לא כובל את שיקול הדעת, ולגבי ההתאמה הבסיסית, ברור שמי שרצח מישהו בשל היותו יהודי מתוך רצון להשמיד את כלל העם היהודי – ברור שהוא נמצא שם, רק השאלה אם יחליטו להגיש עליו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
מה שכן, בחוק איסור הכחשת שואה, מעשים המהווים "פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות", מופיעה המילה "או" לא "ו", יכול להיות שכדאי שזה יהיה "או".
היו"ר שמחה רוטמן
שם זה דין פלילי, פה זה סעיף מטרה.
גור בליי
אנחנו אומרים שזה גם זה וגם זה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה גם וגם, זה לא או-או.
גור בליי
אולי נשמע את ההתייחסות של הסנגוריה, שבכלל לא התייחסו פה. ישי, בישיבה הקודמת לא הספקת להתייחס. אני מניח שעקבת אחרי הדיון. גם בסעיף ההגדרה וגם בסעיף המטרה נעשה שימוש במושגים קצת יותר כלליים, שתופסים אולי את המהות של האירוע בצורה יותר רחבה, פחות פרטניים, והיינו שמחים להתייחסות שלך.
ישי שרון
השינויים שהכנסנו הולכים בכיוון הנכון. באופן כללי הבענו כמה חששות בדיונים הקודמים, בין אם זה לגבי שאלת העיתוי, והיה איזה חשש ליצירת במה ותהודה למפיצי קונספירציות, אולי החשש הכי מרכזי היה הפגיעה המסוימת שהייתה בעקרון החוקיות, כי באמת ההצעה המקורית כללה הרבה מונחים מעורפלים ועמומים. אני חושב שהשינויים שהכנסנו כאן ממקדים את האיסור, גם מבחינת ההגדרות וגם מבחינת גבולות - - -, וזה מחזק את המהלך. כלומר, עדיף איסור שהוא יותר ברור ויותר מתוחם מאשר איסור שהוא רחב ועמום. זה כמובן תורם גם להכוונת ההתנהגות, וזאת אולי המטרה המרכזית, וכמובן האיסור הזה, אני חושב שהוא יהיה יותר אחיד ויותר ישים. בסך הכול אין לנו הערות נוספות לגופו של עניין.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור. פתרתם את הנושא של "ולהגן על מבצעיו"? זו הייתה ההערה של הסנגוריה מההתחלה, לא רק של הסנגוריה.
גור בליי
בדיון בשבוע שעבר העלה את הנושא הזה גם יאיר מתוק מהמשטרה. אני חושב שככה זה מקובל. היה לנו שיח מקדים איתו. הייתה לנו התלבטות בשאלה הזאת, כי כידוע, בחוק המאבק בטרור, אתה מזדהה עם מעשים ובחוק הכחשת שואה האיסור הוא על הזדהות עם מבצעים, עם הנאצים.

חידדנו את זה בנוסח, גם כדי למנוע דו-משמעות. אנחנו חושבים שכעניין מהותי זה מוזר, זה קצת תרתי דסתרי להזדהות עם מעשים שאתה מכחיש את קיומם. זה יותר הגיוני להגיד שאתה מזדהה. זה כמובן פסול, זה עבירה פלילית. יותר הגיוני שמי שאני רוצה לתפוס זה מי שאומר: הם לא עשו את הדברים שאומרים עליהם – ככה זה הכחשת שואה לנאצים, הרי מי שמכחיש את השואה, ממעיט בערך או אומר: לא הייתה שואה, אלה היו מעשים ספורדיים וכו'. הוא לא אומר: טוב שהם היו, כי הוא אומר שהם לא היו, הוא בעצם רוצה להגיד דברים טובים על הנאצים אם לעשות את זה בצורה פשטנית. גם פה, ההזדהות היא עם חמאס, עם המבצעים של חמאס. אתה מכחיש את המעשים, אז זה קצת מוזר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה הבנתי. התכוונתי "להגן על מבצעיו", זו הייתה הטענה, החשש לדעתי בדיון הראשון-הראשון.
לילך וגנר
הכנסנו סייג.
היו"ר שמחה רוטמן
איפה זה בנוסח?
גור בליי
4.
היו"ר שמחה רוטמן
"מסגרת הליך משפטי." אני רק אומר ש"מסגרת הליך משפטי", השאלה אם הסייג הוא לא רחב מדי. זאת אומרת, לצורך העניין, הרי אנחנו יודעים שיש הגנה על לשון הרע של הליך משפטי, שלפעמים יכולה - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
שלא ישתמשו לרעה.
היו"ר שמחה רוטמן
בן אדם כותב כתב הגנה בהליך אזרחי שבכלל לא קשור לכלום, ובפנים הוא כותב מה שבא לו על מישהו, ואומר שזה במסגרת כתבי טענות. הכוונה היא הגנה במסגרת הליך משפטי על המבצע, שאתה בא ואומר: הוא לא היה, זה לא קרה, הוא לא עשה, זה הסנגור, לא הכוונה פה שכל הליך משפטי שהוא, בן אדם כותב בעתירה מינהלית שלא היה ה-7 באוקטובר.
לילך וגנר
אני חושבת שזה די ברור, גם מסגרנו את זה בכלל זה מתוך הרישא של הסייג, שלא יראו כעבירה לפי חוק זה פרסום שנעשה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה. ולכן אנחנו רק מפרטים.
היו"ר שמחה רוטמן
את הדוגמאות.
לילך וגנר
בדיוק, אז זה חייב להיות למטרה כשרה.
היו"ר שמחה רוטמן
כלומר, גם כשזה במסגרת הליך משפטי, זה צריך להיות בתום לב ולמטרה כשרה.
גור בליי
אם זה להליך לא קשור זה לא למטרה כשרה.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. בסדר גמור.
לילך וגנר
לכן אני חושבת שזה מנוסח כמו שצריך.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור.
גור בליי
לגבי הסיפור של המבצעים, כי מסתבר שהייתה אי-הבנה ביני לבין שמחה, זה עונה על מה שדיברנו.
יאיר מתוק
כן. הייתה לנו הערה אחת שגור התייחס אליה, והנוסח על פניו נראה לנו מוסכם והגיוני, והערה נוספת זה מה שחבר הכנסת פורר ציין בתחילת הדברים. אין כבר דברי הסבר, אבל לפחות בנאום של היושב-ראש ושל החבר כנסת המציע בכנסת יובהר ש"שותפיו" זה גם מכיל את כל אלה שאין להם סרטיפיקט של חמאס, אבל הם באו והצטרפו למעשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
שותף לא צריך להיות עם תעודה מטעם חמאס.
גור בליי
מסייע זה לא יותר טוב.
לילך וגנר
זה עוד יותר משפטי.
גור בליי
זה יותר דומה למסייע בחוק העונשין. אפשר להגיד מסייע, אבל מסייע אז באמת מפנה אותך להגדרה של מסייע בחוק העונשין.
יאיר מתוק
אני חושב שכולם פה בשולחן מסכימים על הכוונה, רק שצריך לוודא.
היו"ר שמחה רוטמן
אמיתית דווקא הרפרנס ל"ועוזריהם" היה הרפרנס הנכון. אני מבין את הרגישות, לכן אני מכבד את הרצון לרדת מזה.
יאיר מתוק
היושב-ראש, צריך רק להזכיר בנאום שלך, להסביר שהסיבה שהכנסת בוחרת במונח "שותפיו" ולא "עוזריהם" זה מההיבט של יד ושם.
היו"ר שמחה רוטמן
כדאי לציין את זה אפילו במפורש.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
האמת ש"שותפיו" זה כל מי שנגע באירוע.
יאיר מתוק
הדבר השלישי שצוין פה על ידי משרד המשפטים גם בעבר, צריך להבין שכאשר הליך כזה ייפתח - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הייתי כותב: וכל מי שהיה שותף בכל דרך או משהו כזה. מגדיל את המילה "שותף" באיזה אמירה של "וכל שותפיו" או "שותפיו בכל דרך שהיא" או משהו כזה.
גור בליי
אם אתה רוצה, זה ביטוי שחוזרים עליו הרבה פעמים, "חמאס וכל שותפיו".
לילך וגנר
עוד פעם, אני לא חושבת שיש חשש.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
לא הייתי אומר "כל" - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הנאום פה צריך לתת לזה את המענה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני לא רואה צורך להכניס לחוק הגדרת שותף.
יאיר מתוק
אדוני, גם בנאום שלך, אני אשמח אם תוכל גם לציין שכאשר הליך כזה ייפתח, ככל שייפתח נגד נאשם, צריך להבין שהתביעה לא תצטרך להוכיח את כל המעשים שבוצעו. זה צריך להיות ודאי. כלומר, עכשיו הוא לא יכול - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
הוא יצטרך להוכיח את ההכחשה.
יאיר מתוק
בדיוק. זה מה שהוא צריך להוכיח. זה לא יהיה משפט מלכיאלי-גרינוולד כמו שהיה בעבר, אלא צריך נקודתית להוכיח את היסודות של העבירה, של ההכחשה, ולא עכשיו הוא יצטרך להביא לפה את כל מחבלי הנוח'בה להסביר הכול.
גור בליי
זו אגב הסיבה שעשינו את השינויים, ברור. החוק הזה קובע כעובדה שהיה טבח מאורגן ומכוון.
היו"ר שמחה רוטמן
זו ההגדרה. זו הגדרת החוק.
גור בליי
זה דבר שאתה לא יכול לערער עליו. זה הדבר שקיים. השאלה זה אם הכחשת את הדבר הזה או לא.
יאיר מתוק
נכון. בדיוק.
היו"ר שמחה רוטמן
לכן גם הורדתם את "הממעיטים מממדיו", כי אז באמת כל הליך שהיית מנהל על אירוע נקודתי, היו אומרים לך: לך עכשיו תנהל הליך זוטא, האם בפינה זאת וזאת של כביש 232 היה כך וכך, לכן גם זה ירד.
גור בליי
אני אקרא את זה.

"הצעת חוק איסור הכחשת טבח שמיני עצרת התשפ"ד 7 באוקטובר 2023, התשפ"ה–2025".
היו"ר שמחה רוטמן
זה הדבר הכי משעשע בכותרת. סליחה שאני אומר "משעשע", שאנחנו מבלבלים את התאריכים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
סליחה שאני מפריע עוד פעם. לגבי נושא הגדרה כללית של הטבח, אולי כדאי להגיד: מעשי חמאס. החשש שלי הוא שמחר יגידו לי: התעללות זה לא טבח.
לילך וגנר
דווקא הפוך.
גור בליי
אירועי הטבח זה המכלול.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כתוב פה "מעשי הטבח".
לילך וגנר
זה לא משנה, מעשים, אירועים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
טבח נשמע כמו משהו שאומר הרצח עצמו. האירועים היו אירועים רחבים מאוד.
גור בליי
אז אפשר אירועי הטבח. להתאים את סעיף המטרה לסעיף ההגדרה. אולי עדיף "אירועי הטבח" בשביל להשיג את מה שאתה רוצה. The events של הדבר הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
אירועי הטבח וכל מה שנעשה במסגרתו?
לילך וגנר
לכן כתבנו שנעשו במסגרת מתקפת, רצינו את המאורגן והמכוון שנמצא בתוך - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
"אירועי הטבח" מופיע בהגדרה אגב.
גור בליי
הייתה לי הערה לכותרת, והייתי עושה אפילו כותרת יותר ארוכה, ולו רק כדי שאנשים לא יתבלבלו איך הם קוראים את השם של החוק הזה.

חוק איסור הכחשת הטבח, אני אפילו לוקח מתוך מה שעשינו בהגדרה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
או "חוק איסור הכחשת אירועי הטבח שביצעו" - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא. חוק איסור הכחשת הטבח מכ"ב וכ"ג בתשרי, שבוצע ב-7-8 באוקטובר 2023 – טבח שמיני עצרת. ששלוש המילים האחרונות בכותרת החוק יהיו "טבח שמיני עצרת" בלי התאריך.
גור בליי
זה נורא ארוך.
היו"ר שמחה רוטמן
יכול להיות. אבל ככה אי-אפשר לקרוא את הכותרת הזאת.
גור בליי
למה אי-אפשר לקרוא? לא הבנתי.
היו"ר שמחה רוטמן
כי אתה עושה "טבח שמיני עצרת התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, התשפ"ה–2025".
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אתה יכול להגיד - - -
היו"ר שמחה רוטמן
"טבח שמיני עצרת התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 – 'טבח שמיני עצרת'".
עודד פורר (ישראל ביתנו)
"חוק איסור הכחשת אירועי הטבח שביצע חמאס."
היו"ר שמחה רוטמן
זה יהיה שלוש שורות של כותרת.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
"חוק איסור הכחשת אירועי הטבח 7 באוקטובר 2023 – טבח שמיני עצרת התשפ"ד".
היו"ר שמחה רוטמן
"טבח שמיני עצרת". אני מקווה שלא יהיה לנו טבח שמיני עצרת של שנים אחרות.
גור בליי
מה ההצעה, עודד?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
"חוק איסור הכחשת אירועי הטבח 7 באוקטובר 2023 – טבח שמיני עצרת התשפ"ד".
גור בליי
לא הטבח, זה יהיה אירועי טבח.
היו"ר שמחה רוטמן
גם עכשיו זה טבח.
גור בליי
אם זה סמיכות זה צריך להיות אירועי טבח 7 באוקטובר. נבדוק עם הנסחות.
היו"ר שמחה רוטמן
שלוש המילים האחרונות של שם החוק יהיו טבח שמיני עצרת.
גור בליי
אולי בלי 2023, בשביל לקצר. כלומר, "אירועי טבח 7 באוקטובר – טבח שמיני עצרת".
עודד פורר (ישראל ביתנו)
ואז גם נתנו מענה לשני התאריכים.
היו"ר שמחה רוטמן
ואז לא תהיה בעיה עם שם החוק והתאריכים הקופצים. אפילו הייתי שם טבח שמיני עצרת במירכאות. אני לא יודע אם מותר לשים בכותרת של החוק מירכאות.
גור בליי
אני אבדוק את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
הייתי בודק מבחינה נסחית, אחרת זה נראה מבלבל. אני קורא את הכותרת של החוק ואני לא יודע מתי קרה הטבח.
גור בליי
מטרת החוק
1.
מטרת חוק זה להיאבק בהכחשת אירועי הטבח שנעשו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית שביצע ארגון הטרור חמאס ושותפיו באופן מאורגן ומכוון באזרחי ותושבי מדינת ישראל בכ"ב ובכ"ג בתשרי התשפ"ד (7 ו-8 באוקטובר 2023), מעשים המהווים פשעים כלפי העם היהודי ופשעים כלפי האנושות.
לילך וגנר
אם אתם משנים את הכותרת - - -
גור בליי
נתאים את ההגדרה לאיך שתיראה בסוף הכותרת.

הגדרה
2.
בחוק זה, "טבח שמיני עצרת 7 באוקטובר" – אירועי הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס ושותפיו באופן מאורגן ומכוון בכ"ב ובכ"ג בתשרי התשפ"ד (7 ו־8 באוקטובר 2023).

איסור הכחשה של טבח שמיני עצרת
3.
המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את טבח 7 באוקטובר שמיני עצרת בכוונה להגן על מבצעיו ובכוונה להביע אהדה למבצעים או הזדהות עימם, דינו – מאסר חמש שנים.

פרסום מותר
4.
לא יראו כעבירה לפי חוק זה פרסום שנעשה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה, ובכלל זה לשם העמדת מידע לציבור או לשם מחקר, או במסגרת הליך משפטי.

הגשת אישום
5.
כתב אישום על עבירות לפי חוק זה לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.


אנחנו לא נכנסים פה לכל הסיפור של 14 ו-12. זה אני מבין בהכרעות בין המשטרה לבין - - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה בחוק השני. קיבלנו כאן בקשות לרשות דיבור למליאה, אבל לא היו הסתייגויות.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
גם בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו.
גור בליי
קיבלנו.
היו"ר שמחה רוטמן
כל מציע יכול לבקש לדבר?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
ביקשתי בקשת רשות דיבור.
גור בליי
הוא ביקש בקשת רשות דיבור, אז הוא יוכל במסגרת בקשת רשות דיבור.
היו"ר שמחה רוטמן
יש פה הרבה מאוד מציעים. השאלה איך הם יוכלו לדבר במליאה אם הם ירצו. הם יצטרכו לבקש.
גור בליי
אם הם יעבירו לנו היום, נוכל להוסיף.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור. אני אעלה את זה להצבעה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני מצביע במקום חברת הכנסת מלינובסקי.
היו"ר שמחה רוטמן
מי בעד שם החוק שיעבור את התיקון שאנחנו מדברים?
גור בליי
חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר – טבח שמיני עצרת, התשפ"ה–2025.
היו"ר שמחה רוטמן
לאחר ההצבעה אני אגיש רוויזיה אם יש אי אילו דברים בניסוח מול הנסחות שדורשים את התיקון. אני אגיש רוויזיה לאחר מכן.

מי בעד הצעת חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר – טבח שמיני עצרת, התשפ"ה–2025 לקריאה השנייה והשלישית, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
אושרה.

אני קובע כי חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר – טבח שמיני עצרת, התשפ"ה–2025, אושר פה אחד בנוסח הוועדה.

אני מברך את כולנו, גם את חבר הכנסת היוזם והמציע, חבר הכנסת פורר, שהחוק הזה יישאר לעולם בגדר אות מתה, שלא נחזה בתופעות הללו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
שלא יהפוך לאות מתה בגלל שלא עשו את מה שצריך לעשות למי שכן הכחיש. שלא יכחישו.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מקווה שלא נחזה בתופעות האלה, בוודאי לא אצלנו, אבל אני חושב שהחוק הזה מהווה אמירה ראויה, חשובה ומשמעותית. לא סתם הוא עובר ומוגש פה ללא הסתייגויות מאף אחת מהסיעות, עובר פה אחד. העובדה שרק שנינו פה, זה בגלל שכל השאר מסכימים. אני מברך אותך על היוזמה החשובה הזאת.

תודה רבה. לכולם. רוויזיה לטובת הניסוח.

אני מבין שיחיאל רוצה לדבר בישיבה הזאת, ואני סבור שבישיבה שעוסקת בחוק החשוב הזה, לזכות לנו ולכבוד לנו לשמוע מישהו שנכון לעכשיו מהווה עדות חיה, ואנחנו מקווים שמהר מאוד ישתנה מצבם של כל האנשים המהווים עדות חיה לאירועים המזוויעים שהתרחשו ב-7 באוקטובר, בשמיני עצרת. יחיאל, בבקשה.
יחיאל יהוד
תודה רבה. שמי יחיאל יהוד, ואני אביו של דולב יהוד שנרצח ב-7 באוקטובר. הוא יצא בתור חובש באיחוד הצלה ובמד"א לטפל בפצועים, אבא של נטע ששרד את הטבח ואבא של ארבל. אני אגזול רק שתי דקות מזמנכם, על מנת לזעוק את הזעקה האילמת שלנו. אני לא אכביר במילים. זאת ביתי ארבל, שנחטפה ב-7 באוקטובר עם אריאל בן זוגה, ומוחזקת שם יחד עם עוד 97 בני ערובה, ובזה אני אסיים לדבר. אני רק אזעק את הזעקה האילמת שלי. תודה רבה לכם.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה לך. אני מקווה מאוד שנשמע כולנו בשורות טובות. תודה רבה לכולם. ואני חושב שאין ראוי מלסיים את הדיון בחוק החשוב הזה עם התזכורת החשובה הזאת. תודה לך. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:06.

קוד המקור של הנתונים