פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

20
ועדת המשנה לקידום עסקים קטנים ובינוניים
14/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לקידום עסקים קטנים ובינוניים
יום שלישי, י"ד בטבת התשפ"ה (14 בינואר 2025), שעה 14:45

סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בענף המלונאות להתמודד עם אתגרי המלחמה

חברי הוועדה: שלום דנינו – היו"ר

גיא ז'ורנו - סגן בכיר לממונה אזורי מע"מ, רשות המיסים, משרד האוצר

רום בר אב - אגף תקציבים, משרד האוצר

מוריה שליסל - מנהלת תחום משרדים חברתיים ותמיכות חשכ"ל, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

רעות קנדל - ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד התיירות

נעמי הימיין רייש - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

תמר מירסקי - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

האוורד פולינר - ראש אשכול קניין רוחני בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מוריה כלפה הורוביץ - עו"ד, מנהלת איגוד בתי המלון והתיירנות, איגוד לשכות המסחר

כפיר מצוינים - סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי

רומי גורודיסקי - סמנכ"לית התאחדות המלונות

אייל הננברג - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות

אבי אגאג'ני - סגן נשיא התאחדות המלונות, ובעלים מלון הירקון + קולוני

יובל חמו - ראש מטה התאחדות המלונות

פנינה בן דוד - מחלקה כלכלית, התאחדות המלונות

ויסאם עבד אל רזאק - גולדן קראון בנצרת, התאחדות המלונות

רונית חוטר ישי דיין - מלון גרנד קורט ירושלים, התאחדות המלונות

ג'רמי ברקוביץ - בעלים, מלון אמריקן קולוני, התאחדות המלונות

אלכס נסאר - מלון אמריקן קולוני, התאחדות המלונות

אלונה טוזמן - מלון דיאנה, התאחדות המלונות

ליאור גור - פורום העצמאים והפרילנסרים

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

שרית קרקובר, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
‬‬‬‬‬‬


סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בענף המלונאות להתמודד עם אתגרי המלחמה

צוהריים טובים, חברים. אנחנו מקיימים את הדיון הזה לבקשת ענף המלונאות, ואנחנו פותחים דיון בנושא סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בענף המלונאות, להתמודד עם אתגרי המלחמה.

כמו שאנחנו יודעים, באמת התחום הזה הוא התחום שחוטף את המכה ראשון וחוזר אחרון. את זה כבר למדנו פעם אחרי פעם, אחרי הקורונה, היום. כשניהלתי את השיחה עם המנכ"לית שלכם, שאגב הבנתי שהיא חטפה דלקת ריאות ונאחל לה בריאות טובה יותר מכל דבר – אמרתי, אוקיי, בואו עוד פעם נדון, כי בחלק גדול מהדברים אנחנו דנים בדיוני רוחב פה בוועדה, אבל חשבנו באמת שזה ראוי שאנחנו נייחד לזה דיון, אפילו לצורך הדיון הציבורי שהוא כל כך חשוב ושנעלה עוד פעם את המודעות לייחודיות של התחום שלכם.

מכיוון שפה החברים מהאוצר קצת לחוצים, אז אנחנו נתחיל עם המלונאות, לא עם המצגת, קצר, ממש קצר, להציג את הנושא. נדבר פה עם נציג האוצר על נושא של הלוואות וערבויות, הלוואות מדינה בערבות מדינה, ואחרי זה נחזור אליכם, אוקיי? מוסכם עליכם? בסדר, שנתפוס פה את האוצר, כי הם צריכים להתפצל ולרוץ פה בכל הוועדות, ואני ממש מבין את זה. בבקשה, אבי.

כן, אבי. אני גם מלונאי, יש לי מלונות, אבי אגאג'ני, אני סגן נשיא התאחדות המלונות, וגם מלונאי בעצמי, יש לי כמה מלונות קטנים בתל אביב, ירושלים וחיפה.

גילוי נאות: בפרויקט האחרון, לפני שהגעתי לכנסת, בנושא לבנות מלון בבאר שבע בעיר העתיקה, אז אבי עשה לי את התוכנית העסקית ולא ידעתי שהוא יגיע לפה.

היית מלונאי כמונו, היית מרגיש את זה. בכל אופן, אני בקצרה רק אסביר מה קורה. כלפי הציבור, לפעמים טועים ואומרים, וואלה, אנחנו מנסים להזמין נופש באילת, באיזשהו מלון נופש, והמחירים מאוד מאוד גבוהים, אז תראו איזה מחירים וכך הלאה. אבל צריך להבין שהענף שלנו מתחלק לשני חלקים: יש את מלונות הנופש, בעיקר באילת וים המלח ובעוד כמה מקומות, שהם באמת עובדים בצורה סבירה, ויש פחות טיסות לחו"ל וישראלים מחפשים נופש, ואז הם איכשהו עוברים את התקופה בצורה סבירה. הבעיה המרכזית קיימת כרגע במלונות העירוניים, קטנים ולאו דווקא קטנים, גם מלונות שמתאימים בעיקר לתיירים.

התיירות הנכנסת לצערנו הרב עדיין לא חזרה למדינת ישראל. בשנת 2019 היו 4.5 מיליון תיירים, והשנה 2024 היו קצת פחות ממיליון תיירים. זאת אומרת, מ-4.5 מיליון ירדנו רק למיליון, והמיליון הזה זה גם כל מיני קרובי משפחה וכאלה שלא, לא כולם באים ועובדים זרים וכל מיני כאלה שלא באים למלונות. בקיצור, אין תיירות נכנסת.

אז מה קורה? צריכים להישען על התיירות הישראלית. הבעיה שתיירות ישראלית למלונות אורבניים היא לא אטרקטיבית. דהיינו מלונות שהם נמצאים ויש להן בעיקר חדרים, ואין להן ספא ומסעדות ובידור וכך הלאה, לא אטרקטיביים לישראלים, וכתוצאה מכך המלונות האלה במצב מאוד קשה.

אני חייב להגיד שבחצי השנה הראשונה של המלחמה, מה שעזר מאוד למלונות זה היה עניין המפונים. וזה באמת היה ווין-ווין, גם באמת זה היה ביוזמה של שר התיירות והתאחדות המלונות. הצלחנו במהירות רבה לארח במלונות למעלה מ-100,000 מפונים, וזה באמת היה פתרון הולם גם עבורם, וזה גם נתן פתרון למלונות.

מה שקרה, שהחל מתחילת 2024, בסביבות חודש פברואר, רוב המפונים, בעיקר מהדרום, התפנו מהמלונות, עזבו, חזרו לשדרות ולכל היישובים שלהם. כרגע דרך אגב יש סדר גודל של 15,000 מפונים שנשארו, מתוך 100,000 ומשהו מפונים נשארו רק 15,000. אז כרגע קורה שאותם מלונות, פה למשל יושבים לידי חברים, מנצרת, מירושלים, מלון אמריקן קולוני, מלון רנסנס בנצרת, מלונות שלי קטנים, המלונות ריקים ומשלמים הוצאות קבועות, למשל פה אני שומע שמשלמים איזה חצי מיליון שקל ארנונה בשנה, אז הנה אני שואל לימיני, היא מפעילה מלון של 400 חדרים בירושלים, כמה את משלמת ארנונה בשנה? 430,000 שקל ארנונה בשנה, כשהמלון ריק, בחודש, סליחה, אז תכפילו ב-12, מעל חמישה מיליון שקל מלון ריק.

אז זה רק ההוצאה הזו, אבל גם מחזיקים עובדים. הרי אתה לא רוצה להשאיר את המלון, יש פה גם בעיה שאנחנו, העובדים מאוד יקרים לנו. אנחנו רוצים להחזיק אותם ולשמור אותם ברגע שהמשבר יגמר, כי מה קורה? המשבר המתמשך הזה גורם לפליטת עובדים שאין להם ביטחון תעסוקתי, והעובדים האלה לצערנו חלק לא גדול מהם לא יחזרו לענף אחרי שהכשרנו אותם. ולכן כל המלונות במחירי הפסד בציפורניים.

אבי, רק שאלה על המלון, ללמוד את הנושא של 400 חדרים בירושלים: מה הייתה התפוסה שלך ב-2024 שנתי?

השם שלי רונית חוטר ישי דיין. המלון נמצא בכביש מספר 1. יש שם שלושה בתי מלון: עץ הזית, לאונרדו וגרנדקורט. התפוסה שלנו הממוצעת בשנת 2024 הייתה 42 אחוז תפוסה. כאשר, שנה לפני כן, בשנת תיירות רגילה, התפוסה היא 86 אחוז.

ומה הקו ששם אותך באי קול, בשווה, הוצאות?

בסביבות ה-50 אחוז. עכשיו, מה שהחזיק אותנו.

למי את משלמת ארנונה?

לעיריית ירושלים.

זה בתחום ירושלים?
‬‬‬‬

כן, כן, זה נמצא בתחום ירושלים, ליד אמריקן קולוני. זה כביש מספר 1 בירושלים. יש כביש עירוני מספר 1.

המלון עצמו, מה שהחזיק אותו במהלך 2024 זו הייתה העבודה של משרד הביטחון. עומדים בשער, היו קבוצות מאוד גדולות של 500-600 חיילים שהגיעו לבין יומיים לשלושה ימים להתרעננות. פסיכולוגים, טיפולים, הופעות. וסופי שבוע גם היו קבוצות גדולות שהגיעו.

איך את רואה את שנת 2025?

2025 מתחיל גרוע מאוד בגלל שאין את משרד הביטחון. המלון הוא מוטה תיירות, הוא מלון שעובד על 85 אחוז תיירים ו-15 אחוז ישראלים במהלך שנה, בעיקר על צליינות. וכל עוד ולא יחזרו הטיסות מארצות הברית, אני לא רואה שיש שיפור, אולי לקראת הרבעון האחרון של 2025. אבל עד אז המצב הוא מצב מאוד מאוד קשה.

אוקיי, אז תראו, אני אעבור ישר, אני קראתי כמובן את החומר, ואני מודע לעניין הזה, ואני פוגש אתכם, פורסם באתר, ואני פוגש אתכם כשאתם רוצים אצלי בלשכה רק, בתקווה שאני אוכל לסייע ולעזור ולעשות משהו. אז ראיתי פה את הדברים שאתם רוצים להעמיד לדיון, ואני רוצה ללכת ישר לנושא של הלוואות בערבות מדינה.

רק רגע, חבר הכנסת, אנחנו יכולים גם לדבר? אני מוריה כלפה הורוביץ, מאיגוד בתי המלון והתיירות.

רגע, אחרי זה כולם ידברו.

בסדר גמור, תודה.

אני רוצה לנצל את הנוכחות של האוצר, לענות לנו על זה ונשחרר אותם. בסדר? בבקשה.

טוב צוהריים טובים. שמי מוריה שליסל, אני ממונה על ערבויות המדינה באגף החשב הכללי במשרד האוצר. אנחנו בימי שגרה מנהלים בין היתר את הקרן לערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים, שבעצם נותנת ערבויות מדינה לעסקים שהם במחזור עד של 100 מיליון שקלים. בתוכם יש גם את מלונאות, את תחום המלונאות והתיירות.

במלחמה הענקנו, לדעתי, 537 מיליון ₪ הלוואות סך הכל לענף התיירות והמלונאות בישראל. קראתי גם את החומרים וגם פנו אלינו באופן נפרד התאחדות המלונות לגבי הקרן לערבות מדינה וגם קיבלנו קצת נתונים, וגם שמעתי פה את הנתונים שרונית ויתר הדוברים ציינו.

לגבי החוסר, נקרא לזה, לגבי החוסר והתפוסה החלקית של בתי המלון, ואני רגע רוצה להסביר ולהבהיר מה מטרת הקרן. קרן בערבות מדינה, מטרתה היא לבוא ולתת הלוואות. היא בעצם נותנת הלוואות בערבות מדינה, היא נותנת בעצם מינוף לעסק.

תראי, אני אקדים ואני אגיד לך, אני בדקתי בעבודה שעשינו על עסקים קטנים ובינוניים, אז ישבתי איתך עם האוצר, ועשינו עבודת עומק. ואז אני הבנתי שבעצם, אתם שמים איזה קרן ביטחון, נגיד, של 400-500 מיליון, והבנקים מעצימים את הקרן הזאת בעוד 3-4 מיליארד. למדתי גם, אם אני זוכר, נכון, שמשהו כמו שש מתוך עשר בקשות לא מאושרות, זה הסדר-גודל. וכשנכנסתי לבדוק פרטנית מה הסיבות, אז נתנו לי את ההסבר הרגיל, שאם הבנק חושש שהוא לא יקבל את הכסף, אז הוא לא נותן הלוואה.

ואז איפה מתערבת פה המדינה בנושא של הקלות? עכשיו, כשהם שמים את הסעיף הזה, אם לא הייתה להם בעיה, אז הם הולכים לבנק, גם יקבלו את זה בריבית טובה, ואם יש לך עסק מצליח, ישמחו לתת לך. אנחנו מדברים פה באמת על ערבות מדינה במקום שהעסקים האלה לכאורה מסוכנים. ואני רוצה לדעת, תכלס, באמת. סליחה שאני מדבר קצר ולעניין. אני רוצה לדעת איפה אתם יכולים להיכנס בנושא של ההלוואות האלה ולהקל ולהתערב בתהליך הזה של הבנק. כי אני מקבל המון וואטסאפים, גם לאנשים שמוציאים כסף לבקשה, הם גם מוציאים כסף וגם לא מקבלים את הבקשה. אז איפה אתם יכולים לעזור?

אני אתייחס לנקודה הספציפית של המלונאים. אני אגיד שבאופן כללי, בקרן, יש בעיה רחבה של יועצים, שיש פה את נעמי, ראש הסוכנות לעסקים קטנים במשרד, כשאנחנו יחד איתם מנסים לטפל בסוגיית היועצים, אבל אני מניחה שזה לא הדיון כרגע.

מה שהתחלתי להגיד לגבי התפוסה, אני לא בטוחה שהקרן בערבות מדינה היא דווקא הפתרון פה, ואני אסביר גם למה, והסברתי את זה גם לחבריי מהתאחדות המלונאים והמלונות. בפועל, אם אני מבינה נכון, יש כאן בעצם גירעון מסוים או קושי כלכלי מסוים. אם אנחנו עכשיו נבוא ונמנף גוף מסוים, לא משנה אם זה מלון, אם זה עסק, אם זה פיצה, זה לא משנה רגע איזה עסק זה. אם אנחנו נבוא ונמנף אותו וניתן לו הלוואה שיש לו גם ככה קושי להחזיר, והיא מדברת פה על ארנונה והיא מדברת פה על הרבה מאוד סוגיות נוספות, הוא לא יצליח להחזיר את ההלוואה, הוא ייכנס פה לאיזשהו לופ של מינוף של העסק, וזה לא בהכרח הפתרון, ולכן אני אומרת שרגע זה אחד, אז יכול להיות שפתרון זה דברים אחרים, ואני מניחה ש- - -

ויש לך דברים אחרים להציע לנו?

שוב, אני ראיתי שהם התייחסו לנושא מענקים, יש פה את רום מאגף התקציבים שאולי יוכל להתייחס לנושאים האלה, אבל הם התייחסו גם לדברים נוספים כמו מענקים, שאני לא בטוחה שערבות המדינה היא הפתרון. אבל רגע אני אתייחס גם לגופו של עניין גם לערבות המדינה, לכאלה שהם לא נמצאים במצב מאוד מאוד, נקרא לזה בעייתי, אלא כאלה שבאמת הם רוצים את זה לצמיחה, שיפוץ, אני מסתכלת דווקא על השקעה קדימה.

אנחנו נמצאים כרגע בשיח ובבחינה, באופן כללי על צרכים גם בנושא המלונאות, גם בנושאים אחרים.

איך אתם עושים את זה, מה הפורמט, איך הישיבות מתקיימות?

אני מסבירה בשמחה רבה. אנחנו בוחנים את זה כמובן יחד עם הצוות של השר אלקין, יש עכשיו החלטת ממשלה.

זה תקומה.

של צפון, נכון?

צפון ותקומה.

צפון ותקומה, נכון. נדבר דווקא על הצפון, כי בתקומה כן יש כבר רכיבים מסוימים, אבל בצפון רגע לחשוב על פתרונות בתנאים טיפה יותר מקלים, אנחנו בוחנים רגע את השוק, מה צריך, איך צריך, כמובן יחד עם התיעדוף שלו, כמו שדיברת, גם אנחנו ממנפים כספים, ויש לזה עלות תקציבית, בשביל לראות איך אנחנו יכולים לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים בתחומים האלה, וגם בתוך זה לעניין ענף המלונאות. קיבלנו את החומרים, אנחנו כמובן בקשר פה עם ההתאחדות, וקיבלנו מהם את המידע הרלוונטי, אנחנו בוחנים את זה יחד עם הצוות הרלוונטי של השר.
‬‬‬

אבל את יודעת שהאירוע הזה התחיל באמת הרבה לפני, לא עכשיו.
‬‬‬

אנחנו קיבלנו פנייה לדעתי בחודש נובמבר, אם אני לא טועה.

לא, משרד התיירות גם בקשר איתכם עם כל הקשיים.

אני לא יודעת. אני לא מכירה. רגע, אני מדברת כרגע בעניין הערבות, הלוואה בערבות מדינה. לגבי היתר, זאת לא אני. אני ממונה על ערבויות המדינה, דברים אחרים אני יכולה להפנות למי שצריך. אז זה ספציפית ואנחנו באמת בוחנים, אנחנו ערים לזה לחלוטין, אבל כמובן אני מפרידה בין מה המטרה של ההלוואה, כי לפעמים הלוואה זה משהו, עד כמה שערבות מדינה זה משהו שהוא נורא נחשק, אבל בסוף זה יכול גם לבוא ולהרוס עסקים.

האמת שלא כל כך נחשק. כי התנאים מאוד קשים. הבנק עושה את אותה בדיקה. אני מנסה איתכם כל הזמן לברר, הכותרת יפה ערבות מדינה, אבל באמת תכלס אתם לא מוציאים כסף.

אני אשמח לשמוע על זה בנפרד כמובן ולדבר על זה.

כן, אני מנסה להבין איפה אתם יכולים להתערב, באיזו דרגת סיכון קצת יותר גבוהה. כי מרגע, אתם עושים הסכם עם הבנקים, הלקוחות באים לבנקים, אם זה בסדר הם מאשרים. אם לא בסדר, לא מאשרים, לוקחים פחות או יותר את אותה רמת סיכון של חובות אבודים. גם רואים את זה במגזר שהם נותנים בלי ערבות מדינה, ועם ערבות מדינה. וזה מגיע פחות יותר לאותם אחוזים. אז לא ראיתי פה שיש איזה יתרון בולט, אלא אם כן, אתם יכולים להתערב יותר, לקחת רגע רשימת בקשות, להיות מדוקדקים, ולבקש מהבנקים, בנק הפועלים, פנו אליך מלון זה ומלון זה, אנחנו רוצים להיות שותף בהחלטה. האם אתם יכולים לעשות את זה?

כן, אז קודם כל, יש ועדות אשראי, ועדות אשראי הן בשיתוף עם נציגים שהם מונו מטעם המדינה, זה קודם כל. לגבי הסוגיה של ערבות המדינה.

תרחיבי, מה זו הוועדה הזאת?
‬‬‬

אז אני אגיד, בגדול בקרן בערבות מדינה שכשמגישים בקשה, מגישים אותה באמצעות האתר של משרד האוצר, והיא מגיעה אל איזשהו גוף שאנחנו בעצם מינינו שהוא עושה את הבדיקה הכלכלית, הוא בעצם בוחן את הדברים ומסתכל על הסיכון של המדינה בתהליך, והוא מעלה את זה לוועדת האשראי. בוועדת אשראי חברים יו"ר מטעם המדינה, נציג מטעם המדינה ונציג הבנק. כמובן אם הבנק לא ירצה לקבל, היו"ר יוכל לבוא ולקבוע לו שהוא כן מקבל, אבל תמיד הדברים נעשים בשיח. זה קיים, אבל תמיד זה בשיח, יכול להיות שההלוואה תהיה נמוכה יותר, יכול להיות שהביטחונות יהיו יותר גבוהים, יכול להיות שהריבית תהיה שונה, זאת אומרת, זה בסוף עניין של אשראי, כמו שעושים חיתום בכל בנק.

אוקיי, יש לך מספרים לגבי המלונות?

אז אמרתי, אנחנו נתנו, אם אני לא טועה, כ-537 מיליון שקלים, במהלך 2024 דווקא במסלולים של חרבות ברזל, לענף התיירות והמלונאות, בכוונה אני מתייחסת לשניהם, אבל זה בעיקר המלונאות, ולדעתי זה היה פחות או יותר 800 בקשות, אני צריכה להסתכל בדיוק על המספרים.

אבי, אתה מכיר מלונות, אתה יכול לתת מספרים כמה סורבו?

אני יודע, אני לקחתי למשל, אני, למלון שלי לקחתי מישהו שיטפל לי, הוא אומר לי, אבי, אתה לא יכול להראות יכולת החזר, חבל שתגיש את הבקשה, אם אתה לא מצליח להראות יכולת, איך נראה יכולת החזר?

אז השאלה, כבוד היושב ראש, השאלה פה אם הפתרון הוא ערבות מדינה והלוואה, זאת בדיוק הנקודה, כי אם אתה לא מראה יכולת החזר, אנחנו לא נותנים מענקים בקרן. מענקים זה מסלול שהמדינה.

איך נראה יכולת החזר עכשיו?

אני איתך, אני חלילה לא שוללת את מה שאתה אומר. פשוט זה לא הקרן בערבות מדינה.

אני מבין, צריך לתת גרייס של איזו שנה לפחות, שנעבור את 2025, ואז אם אנחנו לא נהיה אופטימיים, גם לא נהיה במדינה. בתוך 2026 אנחנו מקווים שהתיירות תחזור, ואז נוכל לתת החזר, זה ברור. אז זה בדיוק הדברים שהם יכולים לעשות.

כן. אז בסוף, הקרן היא לא בהכרח הפתרון כאן, יכול להיות שצריך פה איזשהו, אני לא יודעת כי אני לא.

לא, כל אחד תמיד אומר, תקשיבי, זה, אני כבר מנוסה פה, כמה שאני צעיר בכנסת. כל אחד אומר, תקשיב, זה לא הפתרון אצלי. או תקשיב, אנחנו סך הכול תורמים ליוקר המחייה רק 20 שקל, תלך לגדולים. כל אחד שולח אותנו למישהו אחר.

לא, אני לא שולחת אותך, אני אומרת אם זה בתחום שלי כמו שציינתי - - -

לא, את אומרת שזה לא בטוח שזה פה. עכשיו, אבי אומר, אם עסק בבעיה, הוא לא יכול להוכיח יכולת החזרה. הוא יכול לתת תוכנית כלכלית שאומרת, אני את 2025 רוצה לעבור בשלום, ניקח את השנה גרייס. וב-2026, בעזרת ה' נחזור לשנים שאנחנו בתפוסות של 60, 70, 80 אחוז, מרוויחים פחות או יותר 20 אחוז, מהרווח הזה של מה שעשיתם עכשיו, רווחים כלואים, אז מזה אנחנו נשלם לכם.

אני מבינה את מה שאתה אומר, אבל אני רגע אתייחס לזה מכיוון אחר. בסוף מטרת ההלוואה.

עכשיו, במקרה, אבי הוא בן אדם מאוד קפדן, מאוד מסודר, והמספרים שלו מדויקים, והוא בן אדם אחראי שמנמק כל דבר. במקרה יצא לי להכיר אותו ככזה רציני. אז אם לאבי אתם לא מאשרים, שהוא באמת יכול להציג תוכנית, אני אומר לך שאני יוצא מיואש מהעניין של ערבות בנקאית.

קודם כל, אבי, אנחנו לא מכירים, אז אני אשמח אחר כך, אם תציג לי את הנתונים וננסה למצוא, לראות באמת ולעמוד.

אבי, תוכל לבנות איזה מודל, אתה והיא תיפגשו, ואז זה יתאים לכל המלונות.

אני אשמח שתציג את הדברים. אבל רגע, אני אגיד שנייה כנקודה. בסוף הלוואה בערבות מדינה היא לא מחליפה מענק, ואנחנו, יש הרבה מאוד הלוואות, שגם יש איזה שהוא סיכון, אנחנו מבינים שיש אחוז מסוים גם, שלא יצליחו להחזיר את הכספים, אחרת המדינה לא הייתה פה ערבה להלוואות. אבל גם מצד שני אנחנו לא יכולים להגיד שבמקרים כאלה, כמו שציינתם קודם, שהלוואה תהפוך להיות מענק, ובגלל שהלוואה היא לא.

הם לא אמרו, לא שמעתי כזה דבר.

אם יש קושי של החזר כלכלי, אם יש קושי של החזר כספים, צריך לבוא ולראות מה המודל הנכון.

כן, אבל הם לא דיברו על מענקים, הם דיברו מאוד ברור. עכשיו חסר לנו כסף, נגמר לנו האוויר, זה תקופה ארוכה, באמת זה מלחמה ארוכה. הרבה נפגעו מאורך הזמן. מילואימניקים שמשרתים 300 ו-400 יום. זה קשה בכל מקום. עכשיו אני יוצא מוועדת הרווחה על חוק שאנחנו מנסים לתקן את החוק של ביטוח לאומי, מחר בעזרת ה' זה יעלה לכנסת, ואנחנו מתקנים את הנוסחאות, כי לא היינו במצב הזה של מלחמה שכבר נכנסת לשנה שנייה, וזה משפיע גם על העסקים האלה. אז אם הם מגישים תוכנית, זה עסקים שחיים עשרות שנים, מי ישלם לנו מס הכנסה עוד שלושה, ארבעה חודשים? מאיפה נביא את הכסף אם לא מהעסקים האלה, אם לא מהמלון שלהם?

זה לא עסקים כושלים, הרי זה עסקים שקיימים, כמו שאתה אומר, עשרות שנים. אם העסק הוא כושל, אין טעם לתת לו הלוואה. העסק כרגע לא מצליח בגלל המלחמה. תעבור המלחמה, יהיה לנו יכולת החזר, זה לא הגיוני לבקש יכולת החזר כרגע, זה הרי סביר, ברור. בשמחה ניפגש.

תיפגשו, ואנחנו נעשה את הסיכום של אוצר. שלושתנו ניפגש אחרי שאתם נפגשים ובונים איזה מודל?

אני אומרת, בשמחה אנחנו כחלק מאותה הקרן שאנחנו, באותם הכלים שאנחנו מסתכלים עליהם עכשיו, יחד עם הצוות של השר אלקין, אנחנו נשמח.

אוקיי, אז בוא נשלים את המעגל עם אגף התקציבים. אני רוצה לשחרר אותם, כי הם צריכים לרוץ לוועדות נוספות. אגף התקציבים שתדעו, תמיד הם נדיבי לב, ואתם תראו מייד את הסכומים שהוא מוכן לתת.

תודה, אני רום בר אב מאגף התקציבים במשרד. חשוב לי רגע להגיד בהמשך הדברים של היושב ראש, שהם כפי שצוין פה במהלך הדיון עד כה, הממשלה תמכה בענף באופן נרחב מפרוץ המלחמה, קודם כל ולפני הכל בהסדר של הלנת המפונים, שכמובן ענה גם על צורך של הממשלה לשיכון המפונים, אין פה שאלה, אבל באמת היה פה win-win מאוד משמעותי, ובתקופה שהיסטורית אופיינה בשיא ההפסדים השליליים של ענף המלונות, בגלל אי כניסת תיירים, דברים שאני חושב שהם יחסית ברורים, הייתה הכנסה ברורה ובהיקף משמעותי לעדכוני אכסון מלונאים מכל הסוגים.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

כן, היו כאלה שהיו חסרים והיו בעיות, דנו בזה בוועדה, אבל זה לא פותר לנו עכשיו את בעיות.

היה פה מגוון רחב של מתקני אכסון שלקחו חלק בהסדר הזה, וכן חשוב להגיד שאם אנחנו מדברים על איזשהו הסדר תמיכה, הדבר הזה בוודאי ייצר הכנסה קבועה ומשמעותית לאותם מתקנים לאורך כל התקופה, ועדיין מכניס, אגב, לחלק משמעותי.

לא, לא חלק משמעותי.

הוא דיבר, אבי, על 16.

לא, זה לא נכון.

כן, זה מה שנשאר.

ההוצאה בתקציב המדינה לטובת הדבר הזה היא עדיין מאוד מאוד משמעותית, זה גם אושר עכשיו בתקציב. זה אירוע.

לא, יכול להיות שההוצאה של תקציב המדינה מדברת על כל אלה שבחרו לשכור דירות, ללכת לחלופי.

אני מדבר רק על אלה שמשתכנים ספציפית במלונות.

אבל יש רק 15,000, אבי?

זה רק 15,000.

קצת יותר מ-15,00, אבל זה משמעותי. זו הוצאה משמעותית.

כן. אין יותר מ-16,000.

הרבה אנשים. עכשיו, זה גם מה שיש היום. כמובן שלחודשים אחורה, המספרים היו יותר גדולים, זה לאט לאט דועך, ונראה לי שכולנו שמחים על כך.

חוץ מזה הבעיה המרכזית.

שנייה, אבי, נאפשר לו.

בנוסף, הממשלה תמכה בענף במספר תוכניות נוספות, רק התוכנית האחרונה שקידם המשרד עם משרד התיירות, זה החלטת ממשלה 2469 מחודש נובמבר האחרון, שעסקה בשיקום מתקני אכסון מלונאים שקלטו.

לא, זה בעקבות הפינוי, הנזקים שנגרמו, אז אתם משלמים. זה חלק מאותו תשלום.

זה חלק מצורת העבודה, שבה, כשיש צורך, באים ומציפים ומנסים.

לא, אנחנו מעריכים את זה מאוד, ואני באמת חושב שהמדינה הייתה נדיבה מאוד ובסדר, וגם בסוג של הפיצוי שראיתי את הפרמטרים, זה באמת היה נדיב. זו הייתה ההתרשמות שלי, אבל זה קשור באמת ל- - -.

בנוסף לזה, יש את החלטות הממשלה לשיקום אזורי הצפון והדרום, הדרום כמובן כבר התקבלה, הצפון, כפי שמוריה אמרה, נבנית בימים אלה, וגם במסגרת ההחלטות האלה, כפי שאני מניח שחברי - - -

אתה יודע שזה מחוץ לגבול, למשל נצרת, חיפה, הם לא בתשע, זה אפס תשע. ודווקא כל המלונות שיושבים פה, הם מעבר, בירושלים, בטבריה, הם לא בתקומה ולא בדרום.

אין בעיה, חשוב לי להגיד שבהחלטות האלה, כפי שהיושב ראש בוודאי מכיר,‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ הם מחולקות לנושאים, ובכל החלטות כאלה, יש סקטור משמעותי של ענף התיירות שמקבל מענה מכל הצורות האפשריות וכל הצרכים שמועלים בהקשר הזה מקבלים שם מענה, וזה גם מענה שמתוקצב במיליארדי שקלים בהיקפים מאוד מאוד משמעותיים. עכשיו, לעניין, הדברים.

אבי, אתם יודעים בחתך הזה של אפס תשע, ואפס שבע בדרום פלוס, אני מכיר.

תשעים אחוז מהמלונות לא שם. תשעים אחוז מהמלונות לא באפס תשע.

יש עשרה אחוז שם בצפון? אולי.

אולי אפילו לא עשרה אחוז, כמה מלונות ממש קרוב לגבול, בכפר גלעדי כל אלה, אבל תדע לך, תל אביב, למרות שנשמע תל אביב שגשוג, המלונות העירוניים ובמיוחד הקטנים, הם במשבר אדיר וחלקם כבר סגרו וחלקם נמכרים, חלקם פושטים רגל והם בברוך.

חבר הכנסת דנינו, אני נורא אשמח להוסיף לרגע למה שרום אמר.

מייד אחריו.

משרד האוצר הוא משרד רוחב. הוא לוקח חלק בפעילות בכלל הנושאים בממשלה, ולכל תחום בממשלה יש גם משרד מקצועי שאמון על התחום הזה, וכמובן שהמשרד שאמון על ענף המלונאות זה משרד התיירות, ואנחנו פועלים בשיתוף איתו להפעיל את כל התוכניות ולנסות לספק מענים לכל הצרכים. ככל שהמשרד כמובן פנה אלינו במהלך השנה וחצי האחרונות ועשינו שלל דברים ביחד, וככל שהמשרד יפנה אלינו גם בהקשר הזה ויציג את הצרכים כפי שהוא מבין אותם, ונבחן ביחד איזה מענים אנחנו יודעים לתת. עד לשלב הזה אנחנו לא קיבלנו פניות בהקשר הזה, אז אני לא יודע להתייחס באופן פרטני.

יש פה את משרד התיירות, לפני מוריה? משרד התיירות, אתם דיברתם עם האוצר? הוא אומר, רק דברו איתנו. את יכולה?

אני אומר שכמו שעשינו בכל השנה וחצי האחרונות, כשיש בעיה, באים ומדברים.

לא, מה שטיפל במקרה השר כץ זה - - -

לא, שום דבר לא במקרה.

לא, הוא במקרה טיפל במפונים, הוא ביקש מראש הממשלה, ונתנו לו את זה. היה יכול להיות גם שר החקלאות אחראי על האכלוס הזה. אבל מבחינת משרד התיירות, אתם מכירים את הבעיה בענף הזה. אני יודע שאתם מתמודדים.

אני רעות קנדל, עורכת דין בלשכה המשפטית של המשרד. אני יודעת שאנחנו הגענו לכאן בעיקר בשביל לשמוע את הצרכים, כדי לשמוע את הקשיים ומה צריך.

טוב, טוב. כלפה, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על הדיון החשוב הזה, גם להתאחדות המלונות וגם לך, יושב ראש הוועדה. מוריה כלפה הורוביץ, אני מנהלת את איגוד בתי המלון והתיירנות באיגוד לשכות המסחר. אנחנו בעצם מייצגים את המלונות הקטנים, הבוטיקים שיש בארץ. אני רוצה ממש בשורה להתייחס למה שרום אמר. אנחנו, ב-11 בינואר 2023, פנינו לאגף תקציבים בכמה וכמה מכתבים. פגשנו את נועם דן, שהייתה בזמנו ממונה, ואנחנו באנו ואמרנו, "חברים, אנחנו צופים את זה שהמלונות הקטנים יסבלו".

עכשיו, אני רוצה לומר עוד כמה דברים בעניין הזה. מאז פרוץ המלחמה זה ברור שכל העסקים נפגעו. אבל יש לעשות כאן בידול משמעותי בין מלונות קטנים לבין מלונות גדולים, בין תיירות נכנסת לתיירות פנים. גם בישיבה של גפני שהייתה בזמנו על כל מה שקשור לתקנות מס רכוש, באנו ואמרנו, "חברים, העובדים בורחים לנו, הולכים לעבוד בשחור ככה". לא נתנו מענה. אני אגיד דברים יותר חמורים מזה. היום, אם לא יהיה איזשהו מענה לכל המלונות הקטנים, אנחנו פשוט לא נראה אותם. אנחנו, כל העסק הזה יקרוס. כל הצפון הוא מלא במלונות קטנים משפחתיים. זה לא מדובר ברשתות ענק, צריכים להבין את זה. כל התעסוקה בטבריה, בצפון, בנצרת, התעסוקה שם היא כולה מבוססת. יש לנו מלונות קטנים שהם עמוד השדרה של אותה קהילה.

מוריה, מה הפתרון שאת מוצאת לקטגוריה הזאת של המלונות? מה את מבקשת? תגידי לנו בנקודות: א', ב', ג', כי משרד התיירות רושם.

הדבר הראשון זה הקלות בכל מסלולי הפיצוי. מלון קטן לא יהיה רק בהוצאות מזכות, אלא במסלול מחזורים, זה דבר ראשון. הפחתת עלויות גבוהות.

סליחה. הפיצוי הזה, המתווים, הם ממשיכים עדיין? לא. הם הסתיימו, לא?

רגע, הסתיים, נכון. אני אומרת, בוא נלך אחורה. רטרואקטיבית. נכון, זה לא ניתן. אנחנו נוסיף את זה, אנחנו נדע אם לומר. רגע, נבוא ונעשה קודם כל בידול. בסדר. מה נחשב מלון קטן ומה נחשב מלון גדול, ואז נבין מה היו באמת ההפסדים לעומת שנה קודמת, ועל פי זה נפצה. ארנונה.

רגע. מה שאני מבקש, באמת שגם נצא מהדיון הזה, או עם עבודה לעתיד או תגידי לנו רק על הקטגוריה, עזבי מלונות גדולים, במי שאת מטפלת, אוקיי? שהם לא בתחום אפס תשע ולא בתחום אפס שבע בדרום. מה את רוצה, דחוף, איך את רואה את הפתרון של הבעיה שמשרד התיירות מקשיב לך, רושם, ואם נצטרך, אנחנו נעשה פה ישיבת המשך לראות איזה פתרונות מגיעים. אני מבין את הכעס.

לא, לא כעס חס ושלום, אין כאן כעס. יש כאן באמת מצוקה. קודם כל, אני חושבת שצריכה להיות פה תוכנית שיקום לשנים הבאות, איך אנחנו בגדול משקמים את כל ענף התיירות זה דבר אחד. דבר שני, צריך שיהיה סיוע כספי ישיר לכל המלונות הקטנים, לראות איך אנחנו עושים את זה, איזה מנגנוני מענקים אפשר באמת להעניק לאותם - - -

מענקים והלוואות?

לא, אני לא חושבת שצריך לתת הלוואות. הלוואות יהיה לעסק קטן נורא קשה להחזיר. המלונות הקטנים זה מלונות מוטי תיירות נכנסת. בסוף אנחנו מבוססים על תיירות. אין כרגע תיירות. תראו את הדוחות על המס, אנחנו נמצאים במצב קטטוני. אני לא יודעת לומר לך יושב ראש הוועדה מתי אנחנו נראה פה תיירים בישראל, בטח לא במצב הזה.

שלום, אם אפשר להגיד ספציפית, כי אני מבין מה אתה אומר, אז אני אומר ככה, לגבי מענקים, אפשר לקבוע, בהתחלה קבעו ירידה של 40% בהכנסות מול בסיס, של נגיד 2019, או אנחנו מוכנים אפילו להראות ירידה של 50 או 60% בהכנסות, ואני הבנתי שגם היו בוועדה של גפני, והוא דווקא, הוא פנה למשרד האוצר והוא ביקש ממשרד האוצר לדון בנושא הזה, אז זה נושא אחד שבאמת יכול לעזור, הנושא הזה. זה א'.

ב', אני מאחר ואני ותיק בענף, אז באינתיפאדה הקשה שהייתה בשנים 2000 עד 2004, נתנו הנחה משמעותית בארנונה, וזה היה בשיתוף עם משרד הפנים. משרד הפנים אישר שהממשלה תספוג שליש מהארנונה. כל הערים, הערים הגדולות, כולם ספגו שליש, והמלונות שילמו שליש, זה מצב לא פחות גרוע כמו אז. צריך לנסות לחזור למתווה הזה, כמובן. למשל ראש עיריית חיפה הסכים לתת את השליש, והוא אמר שרק משרד הפנים יתנו את זה. ראש עיריית תל אביב למשל עוד לא הסכים.

טוב, זה חוכמה גדולה להגיד אני מסכים אם משרד הפנים ייתן לי.

לא, אז פה זה גם, הנושא של הארנונה, שמעת, חמישה מיליון שקל לשלם ארנונה על מלון ריק, זה בעיה. ולכן, זה נושא שני שיכול להיות. ויש גם נושאים נוספים. אז אלה שלושה נושאים כבדים. זה הנושא של המענקים, בהוכחת ירידה משמעותית מאוד בהכנסה, זה א'. ב', ההלוואות, שיהיו מקלות מה שדיברנו מקודם בערבות מדינה. ג' נושא הארנונה, אני יודע שזה נושא מאוד כבד ומסובך. אבל זה נושא שכבר בעבר, היו לזה תקדימים וזה עבד. זה הנושא השלישי.

ויש כמה נושאים שהם גם קצת יותר קטנים, למשל, מה שרשמה לך סיוון, בנושא למשל זכויות יוצרים, יש כל מיני הוצאות קבועות כאלה שאפשר.

תכף נגיע אליהם, לא הם אלה שאני חושב שמביאים אותנו למצב הזה. האם משרד התיירות, עורכת הדין, תראי, אני חבר של שר התיירות, חיים כץ, ואני מודע על היכולות שלו, הגדולות. אולי את יכולה לקחת אחריות לשבץ אצלו דיון עם משרד האוצר, משרד הפנים, ואולי עורכת הדין מוריה מהאיגוד, אבי אגאג'ני. ואני חושב שיש לו יכולת לדבר ברוחב הממשלה, כי הוא הוכיח כבר שהוא יודע לעשות את זה, גם כלפי התיירות. ותנסו שם בחדר הזה לפתור את זה.

אני לא מתחמק מהעבודה. אני אשמח להיות שם. אבל אני חושב שצריך לנצל את היכולת של שר התיירות לטפל בזה. אני חושב שזה בכוח שלו. אי אפשר שכל הקטגוריה הזאת של המלונאות הקטנים והגדולים שיימחקו לנו. אני רואה פה מספרים של 30 אחוז. לא ראיתי רשימה, אז רק ראיתי הצהרה, אם אני לא טועה, 30 אחוז שנסגרים. זה קטסטרופה. זה כאילו, אי אפשר לחשוב על העניין הזה, שהתעשייה הזאת היא נמחקת לנו בשליש. זה לא הגיוני.

כבוד היושב ראש, בעניין ההלוואות בערבות מדינה. ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים בבית ההסתדרות. בנושא הזה של הלוואות בערבות מדינה, שזה כלי שעשוי להיות משמעותי לפחות לחלק מהעסקים, הדרישה להיטיב את התנאים של ההלוואה היא דרישה מוצדקת ונכונה. יותר מגרייס, אני אגיד כזה דבר, אנחנו לאחרונה פשוט חקרנו את הנושא מה קורה בארה"ב במקרים דומים של מצבי חירום; והמנהל האמריקאי, הפדרלי, לעסקים קטנים, הוא מעניק ערבויות לעסקים בתנאים מיטיבים הרבה יותר ממה שיש פה בישראל. זה גרייס של שנה. זה ריבית מאוד נמוכה. זה פריסה של הלוואה לעשרות שנים. זה הלוואות כאלה שהעסק פשוט יכול להתמודד, להרים את הראש מעל המים ולהתחיל להשתקם.

אני חושב שהוועדה הזו, כן, יש פה נציגים של החשכ"ל, אז אני חושב שכדאי לבקש מהחשכ"ל לאור הדברים שאמרת, אם בסוף הדיון הזה, כתוצאה מהדיון הזה, נכנס איזה שהוא שולחן עגול, תתחיל איזשהו סוג של הידברות, אז כדאי לקחת בחשבון גם את הדברים האלה.

את המעגל הזה את יכולה להוביל, כן? אנחנו מנסים לסגור פה פגישות.

לשמוע, אנחנו תמיד נשמח להקשיב ולשמוע, אני רואה בזה ערך מאוד מאוד גדול. בכיף, נשמח לשמוע מה ראיתם גם, סקירה עולמית זה תמיד מעניין. בכיף, בשמחה רבה.

בסדר? אז זה בנושא של ערבויות, ומשרד התיירות, אתם תקיימו דיון יותר עמוק מה חיים יכול לעשות. אני ממש חושב שהוא יכול לעשות שינוי. יש לו את הכוח.

מי עוד רוצה להתייחס?

אני רק אשמח רק לסיים ולומר שבעצם מסלול המענקים, הוא היה עד סוף 2023 לכל הארץ. ומ-1 בינואר 2024, כל פעם שהיה דיון בנושא כזה או אחר, והגיע משרד האוצר ואנחנו באנו ואמרנו שהעסקים של ענף התיירות נורא נורא נפגעו, בא משרד האוצר ואמר, "אנחנו נתנו פיצוי ומה שקורה במרכז הארץ לא יכול לקבל שום פיצוי כי הוא לא נמצא בקו עימות". צריכים להבין כאן שענף המלונאות יכול להוכיח ירידה ממש ממש בקלות. זה לא משהו שאנחנו לא יכולים.

אני אומרת שמסלול המענקים, בסופו של דבר, ניתן עד סוף 2023 לכל הארץ. מ-1 בינואר 2024, כל פעם שהיה דיון בנושא כזה או אחר בעניין, משרד האוצר הגיע ואמר, אני לא נותן פיצוי לכל העסקים שנמצאים במרכז הארץ, כי הם בעצם לא נפגעו בגלל המלחמה, אני אתן פיצוי רק למי שנפגע בקו העימות. וצריכים להבין שגם המלונות שנמצאים במרכז הארץ נפגעו. ויותר מזה, ענף התיירות, ענף המלונאות, יכול להוכיח ירידה בהכנסות ממש בקלות, אנחנו הרי מצהירים על הדברים האלו, וזה דברים שחשוב שוועדה תדע.

אנחנו מודעים, ואנחנו באמת מלווים כבר שנתיים את הענף הזה, ולכל הרוחב שלו, וזה מגיע לשדה התעופה, לשדות התעופה, לחברות התעופה, שם, למתדלקים ממש לכולם. כאילו, חברים, זה לרוחב. אנחנו מודעים.

שמי ויסאם עבד אל רזאק, ממלונות גולדן קראון. אני מייצג פה את המלונות בנצרת. אני מפעיל בעיר שלושה בתי מלון, שונים. המצב בנצרת, הוא די שונה. אני שמעתי פה שהממשלה, האוצר טוען שהשתתפו, או תמכו ושילמו כסף למלונות שאירחו מפונים, זה אכן קורה, אבל זה לא קורה למי שלא אירח מפונים ומאוד רצה לארח מפונים. אנחנו, ברוב המלונות לא אירחנו, ובמעט שאירחו, זה היה לתקופה מאוד קצרה ועזבו כעבור מועד קצר מאוד.

יש לי מלונות, רוב המלונות בעיר סגורים, סגורים הרמטית מאז המלחמה. אנחנו עיר שנשענת על תיירות נכנסת כל השנה. מעל 90% בממוצע תיירות נכנסת שעכשיו איננה. לא צריך להסביר שרוב העובדים שלנו כבר ברחו לנו, אנחנו כבר מעל 70-60% עובדים אינם, אנחנו מתחזקים את המלונות, במעט העובדים ובמעט היכולות שיש. כמובן, בתפוסות, אני זוכר ש-2024, בדקתי אתמול, התפוסה הממוצעת במלון הכי טוב שלנו הייתה, 22% ובחודשים האחרונים אנחנו בסביבות שש-שבע אחוז. החודש הזה אנחנו בשישה אחוזים. אנחנו מחזיקים את המלון, אנחנו מחזיקים מלון פשוט כדי לא לסגור אותו, כי מניסיון העבר לסגור מלון ולפתוח אותו מחדש, עולה טונות של כסף.

העירייה אצלך מקלה בארנונה?

בכלל לא, אנחנו משלמים 80 אלף שקלים בחודש, זה קרוב למיליון שקל בשנה, באחד מהמלונות. באחרים אנחנו משלמים מאות אלפי שקלים ואנחנו משלמים מלא, בלי שום הנחה ובלי שום בעיה, כמובן, תחזוקת המלונות. אנחנו מאיישים אנשי תחזוקה, ביטחון, וכל הדברים האלה, אנחנו מממנים מהכיס חוץ מחודשיים.

באיזה עוד ישוב ערבי יש מלונות שנפגעו חזק?

לדעתי, רק בנצרת יש.

גם במזרח ירושלים. מזרח ירושלים.

מזרח ירושלים ונצרת, זה שני המוקדים? אוקיי.

אנחנו, שוב, אנחנו מתפעלים רק כדי לא לסגור את המלון. עוד לפני המלחמה בצפון, עוד היה לנו 20, 25 אחוז תפוסה, אבל מאז גם את זה אין. אין אופק, אין טיסות באופק, וזה מקשה מאוד, וזה הצריך מאיתנו משאבים כספיים, הלוואות שלקחנו בעצמנו מול בנקים, אבל חודשיים רק קיבלנו מענקים של הוצאות מזכות.

שאלה מתוך סקרנות: אתם עושים מבצעים להביא אליכם את התייר הישראלי?

זה ה-20 ומשהו אחוז שאנחנו מדברים עליהם, אנחנו גם ספק חדש של משרד הביטחון, אבל זה שוב, אנחנו, זה מעט, זה מעט, אנחנו גם, זה ה-20 אחוז בקיצור שהיו לנו במהלך השנה.

שלום, אני רק חייב להגיד, להדגיש מה שאמרתי, אני אומר לך, לדעתי, יש קרוב ל-500 בתי מלון בארץ, אני מעריך שלמעלה מ-200, כמעט חצי מהענף הוא בברוך. זאת אומרת, זה לא משתקף בציבור, כי הציבור לאן הוא הולך למלונות נופש באילת, צריך להבין גם תל אביב שכאילו לכאורה היא העיר המשגשגת, יש שם מלונות בוטיק, עשרות, יש שם אולי 100 מלונות בוטיק, כולם בברוך, רובם בשכירות, הם לא מסוגלים.

אני ראיתי אנשים שזה מפעל החיים שלהם, הם הקימו את המלון, הם שילמו את כל התכולה ואת הכול זה לקח להם מיליונים, כל מלון. הבעל הבית הוא לא יכול לתת להם הנחות, נתן, אבל הוא כבר לא יכול יותר. האנשים, אני מכיר מלונות, תשמע, מדהימים ביופיים, הם בתפוסות של 20-30 אחוז, הם בהפסדים והם פשוט יפלו.

עכשיו, כרישים מסתובבים כדי לנסות לקחת את הדברים האלה, מאבדים את מפעל החיים שלהם. דרך אגב, בענף הזה, בכל ענף התיירות, יש 250,000 עובדים, במלונות שלנו יש 50,000 עובדים ישירים. האובדן של הכול, בקיצור, המדינה מאבדת מוצר, שהוא גם מוצר כלכלי ותדמיתי לעולם. צריך להבין את זה, המדינה אולי לא, לא מייחסת חשיבות מספיק גדולה לנושא הזה של התיירות. זה משאב לאומי, צריך להבין את זה. ולכן אני חושב שקצת מזלזלים בעניין, ובאמת אני אומר לך, 2025 היא תימשך גם במשבר, זה לא ייגמר, ולכן אנחנו צריכים לנסות בעניין הזה של - - -

אני, האינדיקציות האישיות שלי בנושא של הכלכלה, אני חושב ש-2025 תביא בשורה גדולה ברמת המקרו, וממה שאני מנסה לפענח, סימנים מאוד מאוד טובים. אני מאוד אופטימי והלוואי וזה יקרה.

שלום, אמן, ואנחנו מייחלים לכך, אייל הננברג, סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות. אנחנו צריכים לזכור, הדיון פה זה על עסקים קטנים ועסקים בינוניים, שלהם היכולת ההישרדותית הרבה יותר קטנה ביחס לגדולים.

אני חוזר רגע לבעיה שאנחנו נמצאים כאן ובהקשר למה שעלה על ידי משרד האוצר. הלוואי וכולנו, הענף הזה זה ענף של אנשים אופטימיים. אבל עד שלא נראה כאן מטוסים נכנסים עם תיירים, אנחנו צריכים את העזרה בגרייס לעבור את העוד שלושה חודשים. wance המטוסים נוחתים, כולם יוכלו לבוא, עוד פעם, מי שיוכל, המצב יהיה הרבה יותר טוב, נוכל לבוא ולהראות תוכנית עסקית ולעמוד.

אנחנו צריכים את השלושה, ארבעה, חמישה חודשים עד שיגיעו המטוסים – עזרה. לעסקים הקטנים, לא לגדולים. מי שמצליח שיצליח וכל הכבוד לו והכול טוב והכול יפה, אנחנו לא רוצים שהעסקים הקטנים האלה יפשטו רגל, כי בסוף מי שיאכל אותם זה יהיה גדולים, וזה יחזור חזרה ליוקר המחייה בארץ.

דרך אגב, שלום, יש עוד דבר אחרון, לא רק לדבר על הוצאות, יש גם דבר של לדבר על הכנסות. גם בנושא השיווק ניתן לעזור. אני חושב שאם, צריך להסתכל קדימה. הרי ברגע שהמטוסים יחזרו, צריך לשפר את התדמית של המדינה. אני יודע שמשרד התיירות עובד בנושא הזה, אבל צריך כבר עכשיו לעבוד על הנושא של השיווק, וגם דרך אגב יש רעיונות, והם רעיונות מצוינים.

אבי, אני יכול לעדכן אותך בעניין הזה, כי אני רוצה לאפשר לאחרים את זכות הדיבור לפני שאנחנו סוגרים את הדיון. אני יכול לעדכן אותך שהאוצר, ביוזמתו, לקח על אחריותו, בשביל להביא כבר את המטוסים ב-1 באפריל, כאילו מתחילה העונה מבחינת התעופה בחודש הזה, הם לקחו על עצמם סיכון של טיסות שמתבטלות, וזה עולה הרבה כסף, בעיקר מארצות הברית, והם הסכימו לממן, צריך להגיע להחלטת ממשלה, וזה מה שאתה אומר.

ובעזרת ה' זה אחד הדברים שאני לא סתם אמרתי שאני אופטימי, כי גם החברות מחו"ל מתחילות לסמן לנו שהן מוכנות לחזור, וגם רשות שדות התעופה התחייבה עם טרמינל אחד לפתוח אותו, ולא חשוב אם זה יהיה כדאי או לא כדאי, היא תיקח את זה על עצמה. אז האוצר בעניין הזה כן משקיע וביוזמתו. אוקיי? סליחה? כן, אני חושב שמשרד התיירות באמת עושה את זה. אני רואה ברשתות את שר התיירות רץ מעיר לעיר בעולם ועושה את הכנסים ומקדם את התיירות. אז אני חושב את זה הם יודעים לעשות והוכיחו את זה בעבר.

אחרון חביב.

תודה. נעים מאוד, כפיר מצוינים, סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי. סוגיית הארנונה הוזכרה כאן מספר פעמים, אז אני רוצה להתייחס. אבי, אתה דיברת על מה שעשו בתקופת חומת מגן, האינתיפאדה השנייה. אתה קצת מרחיק לכת. אני איתך כאן בגישה הזאת. קודם כול, אני רוצה להגיד, אם לא מובן מאליו אז חשוב להגיד, בשם השלטון המקומי, קודם כול, תודה. בסופו של דבר העסקים, אגב, גם הגדולים, אבל גם הבינוניים והקטנים, במיוחד המאמץ שהם עושים כדי להחזיק את עצמם מעל המים, הם אלה שדואגים קודם כל לתעסוקה של התושבים שלנו. צריך להגיד, בלי בושה גם להכנסות של הרשויות המקומיות, במיוחד בתקופה המאתגרת הזאת שגם ההוצאות בחירום גדלו וגם ההכנסות קטנו, אז ה-organe הזה חשוב כאן לכולנו.

עכשיו לגבי הארנונה. 2020 הייתה קורונה. היה מתווה שבמסגרתו משרד הכלכלה העביר 100% מהארנונה העסקית לרשויות המקומיות, ובמקביל פטרו לגמרי את העסקים מתשלום ארנונה. זה יצר כאן win-win לכולם. גם הקל מאוד על העסקים, שהעבירו להם נתח נכבד מההוצאות שלהם ופטרו אותם מזה, וגם על הרשויות המקומיות שלא היו צריכות לרדוף אחרי עסקים, במיוחד עסקים קטנים שמתקשים, ולגבות מהם את הארנונה. אנחנו הצענו את המתווה הזה, מתווה הקורונה במהלך כל המלחמה. לצערי לא קיבלו את עמדתנו, זה לא מתווה המענקים שאושר במשרד האוצר. ולאור העובדה ששוב הסוגיה הזאת עלתה, זו הזדמנות עוד פעם להציע את זה, ואני אשמח במסגרת הדיונים שאנחנו רוצים לקיים כאן, א', צרפו גם את השלטון המקומי, בוודאי הם רוצים לדבר על סוגיית הארנונה. תודה.

אוקיי. אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות שכתבתם לי במכתב לקיים את הדיון הזה. א', נושא של מכון תקנים. מכיוון שאני גם קצת מכיר את הנושא של מכון תקנים, אז מה שאני מבקש, לא משהו כללי, אני מבקש סעיפים, מה הרגולציה במכון תקנים שמכבידה עליכם, כי בחלקם הגדול הם באמת תקנים בין לאומיים שאני לא רואה איפה הם משפיעים, אז אם יש משהו ספציפי, תכתבו עוד מכתב מסודר, תגידו א', ב', ג', ד'. יש לנו שיח מצוין עם מכון תקנים, הם מאוד פתוחים, מאוד מקשיבים, מאוד רגישים, ואני בטוח שהם ישיבו לנו בתשובה על תקן שמפריע לכם מאוד מה אפשר לעשות.

נושא אחר, זה הקמת בית דין לתמלוגים. אז אני מוכרח להגיד לכם שבעניין הזה אנחנו באמת דנים בוועדת הכלכלה, יש סדרת דיונים, אני אפילו לא מטריד פה את משרד המשפטים, וזה עומד על שולחן הוועדה, אוקיי?

השם שלי האוורד פולינר, אני ראש אשכול קניין רוחני בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומכיר את הנושא היטב של זכויות יוצרים ובית דין לתמלוגים וכו'. אז אני אסביר כמה דברים בקצרה.

לא, אני לא רוצה לדון בזה, כי זה סליחה, אדוני, וסליחה אם הטרחנו אותך לשווא, זו לא הייתה הכוונה. אנחנו לא דנים בזה היום, ולא פה בדיון הזה, אנחנו דנים בזה בוועדת הכלכלה, ושם נחליט על העניין, לא בגלל הסוגיה של עסקים קטנים ובינוניים, בתחום המלונאות, אנחנו עכשיו נתחיל לטפל בדבר הזה, אני אומר שהוא מטופל. ואני שמעתי אותך בוועדת הכלכלה, ואתה בטח תוזמן לזה. ואני יודע, אני מכיר אותו.

אני לא אגיע ביום ראשון בגלל סיבות אישיות, אבל יש לי מחליף שיבוא, אבל זה נושא מורכב, וככל שהוועדה או אתה רוצה לשבת איתנו בנפרד, אני אשמח להסביר לך את כל הניואנסים.

אוקיי, תודה רבה, תודה רבה.

בחזרה למכתב. הייתה לכם פה גם בקשה בנושא של עסקת נופש מוזלת, שבאמת מקובלת בחו"ל ולא מתקיימת פה. אז מבדיקה של הוועדה – לא שלי במקרה הזה – כותבת לי עידית שבכנסת הקודמת היו דיונים משמעותיים בנושא, ובהם עלו טענות וחששות מצד הרשות להגנת הצרכן והיועץ המשפטי לוועדה איתי, שהוא מקבל אצלנו באמת קרדיט אדיר על הרגישות שלו לצרכנים ובכלל ההתמחות שלו, שההצעה יכולה לגרום לפגיעה בצרכנים ולהעלות את המחירים. אז בימים האלה, אני חושב שלא כדאי לנו להתעסק עם זה. נוותר רגע על הסעיף הזה.

סליחה, יושב ראש הוועדה, אנחנו כבר בדיונים, והעברנו בלי סוף חומרים והוכחנו שזה לא נכון. אבל אני מסכימה איתך שכרגע זה לא הדבר, האישיו הכי חשוב באמת זה סיוע באמצעות מענק.

בדיוק. ואני מציע שאם נתמקד בזה, זה יהיה יותר חשוב. למרות שאני באופן אישי יש לי נטייה לחשוב שאנחנו כן יכולים לדבר על זה ולקדם את זה, וזה מקובל בכל העולם. ואני יודע שאני עושה את זה בחברות הפרטיות שלנו. אם אנחנו לא בטוחים, אז אנחנו משלמים קצת יותר לקנות את האופציה הזאת. ואני לא נרתע מזה שאפשר לעשות את זה, אבל אני מקבל את מה שכתבה לי יושבת ראש הוועדה, שזה הלך הרוח, זה מה שעלה בכנסות הקודמות, זה מה שאיתי היועץ המשפטי של הוועדה חושב, ואז אני אומר, זה לא הזמן לעשות את הדו שיח על הסעיף הזה.

יש כאן נציג של קרן הפיצויים מרשות המיסים, אתה רוצה להתייחס? בוודאי.

צהריים טובים. גיא ז'ורנו, סגן קרן הפיצויים של מס רכוש. אני רציתי רק להתייחס ממש במשפט לגבי הפיצויים והמענקים שהחברים אמרו, רק לסבר את האוזן, כדי להבין את המשמעות של תשלום מקרן הפיצויים. קרן הפיצויים כפופה לחוק. אנחנו משלמים כאשר התנאי מתקיים. התנאי מתקיים זה כאשר יש הפסקת פעילות שלא רשות המיסים או קרן הפיצויים קובעת, אלא פיקוד העורף. כאשר פיקוד העורף קובע שיש הפסקת פעילות, אז קרן הפיצויים נכנסת למתווה פיצויים לכל אותה תקופה שפיקוד העורף קבע. בענף התיירות.

כולל הפסדים עקיפים, ובאמת אתם משלמים את זה בנדיבות, ואני לא יודע מאיפה עוד יש לקרן הזאת כסף, אני יודע מה המקורות שלה, אני רק לא יודע מתי זה יגמר.

נכון, אז ברגע שפיקוד העורף מפסיק את הפסקת הפעילות, ובעצם מחזיר את המשק לפעילות באזורים מסוימים כמו תל אביב, אז הבעיה ברורה, הבעיה ידועה, אנחנו לא אומרים שהעסקים לא בקשיים, פשוט המקור של הפיצוי הוא לא אצלנו.

נכון, ברור. זה דווקא זו קרן שעובדת ממש מצוין.

וגם כאן יש בעיה עם פיקוד העורף, כי יש כאן איזושהי לקונה. הרי בסוף איך זה נקבע, איך נקבעו הפיצויים? על פי מה שפיקוד העורף החליט, שזה אזור שנחשב מיוחד ולא. לדוגמה יש את קיבוץ מורן, שהוא על כביש 85, שכל היישובים סביבו קיבלו פיצוי.

לא, אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני יורדת לפרטי כי גם את זה צריך, סבבה, אני רק אומרת שגם את זה צריך לשים, לראות איך מתקנים את הלקונה הזו.

זה לא לקונה. בעיקרון אני בא גם מוועדת חוץ וביטחון, וכשאנחנו מכריזים על מצב חירום בעורף, כן, אז באמת יש לזה פרמטרים אחרים. אנחנו מכירים את כל הסמיכות ושזה על הגבול.

אתה יודע מה? אם אתה מסכים אחרי הוועדה, אני אראה לך ואז אולי אתה תסכים עם מה שכן.

אני תמיד מסכים. אז בסדר, מעולה. אני אף פעם לא אומר לא. את רצית לסכם?

לא, אני פשוט רציתי להגיד שאני חושבת שלענף התיירות צריכה התייחסות באמת נפרדת. ולא ללכת רק לפי האזורים כתום, צהוב, ירוק של פיקוד העורף, וכמו שהוא אמר, המדד שלהם זה באמת ללכת רק לגבי האזורים.

לא, הוא רק העיר שמבחינת קרן הפיצויים של מס הכנסה הוא כפוף באמת באותו מרחב גיאוגרפי, והם משלמים גם על הרס, גם על הפסדים עקיפים, באופן מלא, ובאמת ברמת אמינות מאוד מאוד גבוהה הקרן הזאת עובדת. זהו, הוא רק ציין את זה. אנחנו לא מתווכחים איתו.

נכון, אין ויכוח. לכן צריכה להיות התייחסות נפרדת, כמו שניתנה בתקופת האינתיפאדה השנייה.

אני חושב שדיברנו על זה.

קיבלנו כל מיני הקלות, כולל בנושא של הארנונה, שזה נושא מאוד מאוד מעיק. יש היום יוזמה של חברי כנסת גם מהאופוזיציה, גם מהקואליציה, לדבר על עסקים בתחומים מסוימים שירדו לפחות ב-40 אחוז, לתת להם את הפיצוי נזק עקיף רטרואקטיבית מינואר. זה צריך רצון טוב של האוצר, כי גם כאן, גם בוועדת כספים יכולים לדון בזה. חברי כנסת, יכולים.

פה זו ועדת הכלכלה.

אני יודעת. אז צריך אולי גם קריאה שתצא מכאן, שבאמת לעסקים בענף התיירות שנפגעו ב-40 או 50 אחוז, וזה עסקים שעבדו שנים.

אז אני חושב שבאמת מיצינו את זה, אנחנו מבינים שזו תעשייה ייחודית מאוד, שנפגעת ראשונה, חוזרת אחרונה למשק, וזה תעשייה שנפגעה קשה, כי זה מכה קשה בגלל האורך של המלחמה, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד 30 אחוז מהתעשייה הזאת. מי שאחראי על התעשייה הזאת, אני חושב שיש שר תיירות מצוין, עם יכולות באמת חריגות גם לארגן תקציבים, גם לבדוק את הדברים לעומק, הוא גם בן אדם שמקשיב, והוא אוהב להצליח, ואני לא חושב שהוא ירצה שתחת הידיים שלו ייעלמו לו 30 אחוז מהמלונות, כשכל העשור האחרון, משרד התיירות משקיע בפיתוח של בתי מלונות, החוסר בחדרים, וזה לא סביר שהוא לא יתייחס לבעיה בכובד ראש.

אני אומר לכם שהכוח שלו, העוצמה שלו, ההשפעה שלו, הרבה יותר גדולה בטח משלי פה בוועדה, ואם אנחנו עכשיו מסכמים שאתם תקיימו את הדיון, ואני יכול להגיד לכם שאני מניח שזה יתקיים, ואני מניח שזה יתקיים עוד השבוע, אוקיי? אז אני חושב שזו תהיה בשורה אחת.

אבי, אתה תוביל מול משרד האוצר את הנושא של ערבויות, תבנה את המודל כמו שאתה יודע להציג. אותם מלונות שיכולים להוכיח במודל כלכלי שהם יכולים להחזיר מ-2025, לא שיבקשו עכשיו שתראו יכולת. אני חושב שיש לך גם יכולת שכנוע שם, אולי לשנות בוועדה את הפרמטרים ואיך שהם מתייחסים להלוואות האלה.

ולסיום לסיום, אני קורא מהסיכום של המנהלת, ד"ר חנוכה, שאנחנו קוראים למשרדים, דיברנו, איגוד בתי המלונות הקטנים, את תהיי שותפה, בבקשה. משרד האוצר, ובסיום התהליך אנחנו מבקשים להתעדכן, אז מי שיהיה אחראי על זה זה אתם, משרד התיירות, הגברת מהאוצר כבר לא פה, אז מוריה ואבי, אתם תעדכנו אותנו שיצרתם קשר, ומה יצא מזה, ואם צריך, נתכנס. הזמן שלי בשבילכם, כמה שאתם צריכים.

אני רוצה להודות לכם, תודה רבה, ואנחנו נמשיך לעקוב. תודה לכם. יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 15:46.