פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
05/02/2025


‏‏
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 95
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום רביעי, ז' בשבט התשפ"ה (05 בפברואר 2025), שעה 9:30

ממשק לקליטה אוטומטית של נולדים בין משרד הבריאות ובתי החולים לרשות האוכלוסין וההגירה

חברי הוועדה: אברהם בצלאל – מ"מ היו"ר

מרים יוספין - מנהלת תחום פיתוח מערכות ליבה בכיר, משרד הבריאות

נועה מילר-שביט - מובילת תחום בריאות, שירותים רב משרדיים, מערך הדיגיטל הלאומי

יואל ליפובצקי - מנהל, מנהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

תמי אזרזר - מנהלת, אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

אורן אריאב - מנמ"ר - ראש אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, רשות האוכלוסין וההגירה

אלינה מילקין קזקביץ' - מנהלת, אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי

ציון מזרחי - מנהל תחום בכיר ילדים, המוסד לביטוח לאומי

שולמית אלבו - מנהלת אדמיניסטרטיבית, מרפאת נשים ויולדות, מרכז רפואי שערי צדק

מעיין שמאי - ראש תחום פיתוח דיגיטל וחדשנות, מרכז רפואי שערי צדק

שחר מנדיל - מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

אתי שבתאי

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


ממשק לקליטה אוטומטית של נולדים בין משרד הבריאות ובתי החולים לרשות האוכלוסין וההגירה

בוקר טוב. האמת היא שאפשר להגיד היום בוקר טוב. אני רוצה להגיד את האמת, אנחנו נמצאים ב-5 בפברואר 2025, ז' בשבט, ומי ששמע אתמול את הנאום של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, אני חושב שלא היינו יכולים לחלום בחלומות הכי ורודים שלנו שזה מה שנשמע מנשיא שהוא באמת ידיד אמת של מדינת ישראל. הוא הוכיח את זה הרבה, אבל הוא הוכיח את זה אתמול יותר מתמיד, את הרצינות, את ההסתכלות ואת ההבנה שחייבים לעשות משהו למזרח התיכון. אני חושב שרוח חדשה חזקה נושבת לכיווננו ונותנת לנו קצת אוויר ואור, ואני מאוד מקווה שגם הדברים שהוא אמר, לפעמים יש חלומות, אבל שהם יוגשמו. אני חושב שזה יום גדול, באמת יום גדול. זה המקום פה לברך גם את ראש הממשלה על הנסיעה, על ההבנה, על העבודה הקשה, וכמובן לכל הצוות והמשלחת שנמצאים איתו ביחד.

לנושא הישיבה, אני פותח את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור, הנושא היום הוא הממשק לקליטה אוטומטית של נולדים בין משרד הבריאות ובתי החולים לרשות האוכלוסין וההגירה. אני אתן בתחילת הדברים ליואל ידידנו, יואל ליפובסקי, מנהל מנהל האוכלוסין, לתת קצת רקע, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה, אדוני היושב ראש ומשתתפי הדיון. אני קודם אסביר מה קורה היום ומתוך זה תבינו, זה יהיה הרקע הכי טוב, אני חושב, לאבסורד שאנחנו עדיין במצב הזה. היום נולד ילד בבית חולים, ההורים מגיעים לנציגת בית החולים, רושמים אותו, הוא מקבל מספר זהות. הנציגה אוספת את כל ניירות ה-A4, נקרא להם, של כל ההודעות האלה, וכשיש לה כבר כמות נכבדת ויפה, תלוי, עוד פעם, בקצב הלידה באותו מוסד, באותו בית חולים, היא מגיעה אלינו ללשכות, אומרת בוקר טוב למנהל הלשכה, שמה לו על השולחן ערימת ניירות ותתחיל להקליד. והעובדים שלנו, במקום להיות פקידי רישום שעושים דברים לא טכניים, אלא מהותיים ועוזרים לאזרחים והזמן שהם מבזבזים ילך על דברים מהותיים, הופכים לכתבניות.

כל עוד לא היו טכנולוגיות נורמליות, אפשר להבין, בסדר, זה המצב. אנחנו, לפחות תמי שיושבת פה לצידי שהיום היא מנהלת אגף מרשם וביומטרי כבר דנה בנושא הזה מ-2013. זאת אומרת, 12 שנה בשביל - - -

אני מ-2003.

הנה, אתה רואה? מחדשת. סליחה, לא 12, 22 שנה. אני חושב שזה לא משהו הגיוני.

אני מרגיש קצת לא נחמד ולא נעים לשבת ולקיים ועדה או דיון על כזה נושא שבהסתכלות שלי, בשנת 2025, הכול היום, אתה נכנס ל-Gov.il, אתה יודע אילו דו"חות יש לך ומה קורה איתך ואתה עושה תעודת זהות ועושה הכול. ובסוף לדבר על בתי חולים מול משרדי ממשלה, שדבר הכי פשוט, כשמקלידים את הילד, יש לו כבר מספר תעודת זהות, אוטומטית זה עבר לרישום האוכלוסין, אוטומטית כבר יש לו מספר תעודת זהות, ולא ההורים צריכים לבוא ועד שהם יוציאו ועד שהם יוציאו תעודת לידה ועד שהם יקבלו, זה נשמע חלם.

זה יותר מזה.

גם קורות טעויות ודברים כאלה בין היתר.

זה נכון, הטעויות זה קודם כול, אבל טעויות אפשר לתקן, זה פחות מה שמפריע. מה שמפריע, שאם הילד משתחרר הביתה אחרי יומיים-שלושה מהלידה, והיום הרי מקצרים ומנסים לשחרר את היולדות ואת הילדים כמה שיותר מהר, הוא לא רשום בשום מקום עדיין. זה שהוא רשום בבית החולים, יופי, אף אחד לא יודע עליו. הרי אנחנו, מרשם האוכלוסין, התושבים.

מספיק שקרה לתינוק חס וחלילה משהו בדרך הביתה מבית החולים, אפילו לא יודעים עליו את מספר תעודת הזהות ולא יודעים כלום עליו.

יפה. צריך טיפת חלב, רופא, הילד לא מרגיש טוב, האימא לחוצה.

צהבת, משהו.

אתה מגיע לטיפת חלב, את מי אתה בודק? הרופא לא יודע את מי הוא בודק. איפה הוא רושם מה הוא בדק? הוא לא יודע מי זה בכלל. ולכן הממשק הזה, חייבים לפתור את זה כבר. העניין הוא שיש המון בתי חולים, יש כ-31 בתי חולים בישראל שיש בהם ילודה, חלק ממשלתיים, חלק של קופות חולים, יש כמה וריאציות של סוגים וכל אחד יש לו תוכנה אחרת. סיכמנו עם משרד הבריאות שהם יעבדו מול משרד הבריאות. זאת אומרת, משרד הבריאות יקבל את כל הממשקים מכל בית חולים את הנתונים, שזה גם טוב מן הסתם למשרד הבריאות כי הוא רוצה לדעת נתונים, ולנו יהיה ממשק מול משרד הבריאות ונקבל אונליין.

היתרון, קודם כול, ההורים יוכלו לגשת ולקבל את הזכויות של הילד ומה שמגיע להם ויודעים מי זה הילד מהשנייה הראשונה, כי הרי בבית החולים הוא מוקלד, אנחנו רק מקבלים את זה תוך כמה שניות. ובנוסף לזה, ההורים, אם הם רוצים תעודת לידה למשל, אפשר כבר להוריד דרך האזור האישי. תעודת לידה חתומה דיגיטלית, הם לא צריכים אפילו לבזבז זמן לבוא אלינו אם הם צריכים לתת את זה למישהו, גם אפוסטיל.

זה נקרא בירוקרטיה.

אין בירוקרטיה. אפוסטיל דיגיטלי גם בקרוב יהיה כבר של משרד המשפטים. זאת אומרת, הלכנו עוד צעד, ואם תרצה את זה אפילו חתום עם אפוסטיל כי אתה צריך להמציא את זה למישהו, גם את זה כבר תקבל דיגיטלית. באמת זה נמרח הרבה זמן, אנחנו נשמח, לא יודע, לקבוע איזשהו תאריך או מה שתחליט, יעד.

מה קורה עם המשרדים האחרים בנושא הזה?

אולי משרד הבריאות יסביר מה קורה עם בתי החולים.

נמצא פה מישהו ממשרד הבריאות?

מרים יוספין, מנהלת תחום מערכות ליבה.

רק עוד נתון אחד, אני עוצר אותך שנייה, רק ליושב ראש. ב-2024 רשמנו 172,652 לידות. זאת אומרת, הקלדות של פקידים, 172,652, שזה אומר שאחד-אחד הוקלד פיזית, תבינו. במקום שיהיה ממוחשב תוך שנייה ולעשות דברים אחרים. בפטירות התקדמנו דרך אגב.

אנחנו בדברים מסוימים אוהבים מאוד מאוד להיות קדימה ולהתקדם, ויש דברים שאנחנו אוהבים להיות מאוד מאוד רחוקים. אני יודע למשל במשטרה על כל מיני. היום, כמו שאתה אומר, יושבים ואת כל הדו"חות מקלידים במקום שהיום הכול יהיה דיגיטלי, אנשים יקבלו את זה. כלומר, כל מיני דברים שיכולים לחסוך הרבה. אבל אנחנו אוהבים את זה, את הניירת, אנחנו אוהבים.

אולי חושבים שבלי זה יהיו פחות עובדים או שיצטרכו לפטר הרבה אנשים. אתה יודע, כל אחד מנסה לחשוב מה יקרה עם החלקה הקטנה שלו. לא, באמת זה נכון לפעמים. מה יקרה? מה אני אעשה עם כל כך הרבה עובדים? היה אפשר לייעל אותם בהם בדברים אחרים, לא חסר דברים, אבל לא, משאירים את המצב, רק בחלקה הקטנה שלנו אל תיגע. מרים, אני אשמח לשמוע קצת. אם מ-2003 את עובדת על זה, נו, מה קורה פה?

לא נעלה את ההיסטוריה. רוב הבעיות שהיו היו בעיות משפטיות של רשות האוכלוסין, כל מיני חתימות שנדרשו בתהליך וכולי. בתקופת הקורונה התקבלה החלטת ממשלה 260 לקידום תהליכים דיגיטליים יחד עם מערך הדיגיטל. עשינו את זה בשני עולמות תוכן.

חבל שהייתה צריכה להגיע הקורונה בשביל להבין שאפשר להתקדם קדימה, באמת חבל. פתאום הקורונה גילתה לנו שאפשר להסתדר. גם עבודה מהבית, סליחה שאני אומר מילה אחת סתם לא קשורה לזה, אבל הפקקים שאתה עובר כל בוקר ואתה נוסע בכל מקום. זה לא רק בחינוך, צריכים להגיע למוסדות, במקומות שצריכים לבוא פרונטלית, אבל אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לעבוד מהבית בהרבה דברים, זה יחסוך למדינת ישראל בהרבה מישורים. סתם, מאמר מוסגר.

החלטנו להתרכז בשני עולמות תוכן, פטירות ולידות, לחסוך לאזרחים להגיע לכל האינסטנציות שהם צריכים להגיע. בנושא של לידות, מערך הדיגיטל עזר לנו בתקציב תמיכות לבתי חולים והייתה קורונה ואחרי זה מיד מלחמה, קצת שיבשה את הלו"ז, ומבחן תמיכות לבתי חולים יצא בפועל בסוף 2024, ממש עכשיו. משרד הבריאות סיים את כל הפיתוח וההיערכות, גם לקבל את הממשקים מכלל בתי חולים וגם לשלוח אותם לרשות האוכלוסין.

יש שם שני אלמנטים, אחד שרשות האוכלוסין מנפיקה לנו, למשרד הבריאות, מספר זהות לתינוק הנולד, שהוא חשוף לבתי חולים בתהליך דיגיטלי שהם לא צריכים יותר סדינים של משרד הפנים.

דרך אגב, כל בית חולים בטח מקבל כמות של מספרים.

לא, עכשיו זה דיגיטלי, כל תינוק שנולד.

עכשיו זה יהיה דיגיטלי. כשזה יהיה, זה יהיה כבר דיגיטלי.

אני מכיר איזו משפחה שעלתה מחו"ל למשל, לכל הילדים שלהם יש תעודות זהות ממש זהות, מספר אחרי מספר.

ילדים שנולדו בחו"ל, יש להם מספרים שמוקצים להם.

לא, אני אומר, בגדול אבל, היום, סתם מעניין אותי איך זה עובד היום. היום בתי חולים מקבלים כמות מספרים?

זה היום.

למרות שאני תאום והמספר שלי ושל אחי הוא לא אחד אחרי השני. סתם מעניין אותי איך זה עובד, המספרים.

אני תמי אזרזר, רשות האוכלוסין וההגירה. בתי חולים עד השנה הזאת קיבלו הודעות לידה עם מספרי זהות. אנחנו מקווים שבשנה הבאה הם לא יצטרכו יותר לקבל את הטפסים האלה ויהיה להם במלאי רק חס ושלום, חלילה לחירום.

מה זה לחירום? סתם מעניין אותי, מה זה חירום? פתאום המחשבים לא עובדים, או מה? מה זה חירום?

הפסקת חשמל לא, אבל חס וחלילה איזה אירוע סייבר גדול, במקרה הזה. בתי החולים מקבלים את ההקצאה שלהם בהתאם לנולדים שיש להם. ככל והם נדרשים לעוד כמה טפסים, אנחנו מעבירים להם בהתאם לדרישה. ואני מקווה שבשנה הבאה הם לא יצטרכו את זה, אנחנו נעבור לממשק.

אוקיי. מבחינת משרד הבריאות, הממשק לקבלת מספרי זהות מרשות האוכלוסין מוכן, בפרודקשן. יש גם פיתוח כלפי בית חולים שהם יכולים לצרוך את השירות הזה, והממשק החוזר לקבל הודעות לידה בצורה דיגיטלית מבתי חולים, אנחנו מוכנים לקלוט וגם מוכנים להעביר. אתמול בלילה קיבלתי הודעה משמחת עם לו"ז סוף-סוף שלכם, מתי אתם תהיו מוכנים כדי לסיים את החלק הזה של השרשרת.

מבחינת בתי חולים, מי שמשתתף במבחן התמיכה אלה כל בתי החולים במדינת ישראל שיש להם מחלקת יולדות.

31 במספר אם הבנתי נכון.

נכון. כולם ניגשו, שני בתי חולים כבר מוכנים עד הסוף, אומנם בתי חולים קטנים יחסית.

טוב, לניאדו אחד מבתי החולים המוצלחים מבחינת לידות. יש אנשים שנוסעים, אני יודע על קרובי משפחה שנוסעים במיוחד דווקא ללדת בלניאדו.

אבל הלו"ז שלהם, אנחנו צריכים להיות ערוכים עד סוף 2025. אני מעיין שמאי מאגף מערכות מידע בשערי צדק.

יש לי רשימה מדויקת מה הסטטוס של כל בית חולים ובית חולים, חלק - - -

למה הם עדיין לא מוכנים? טכנית, מה?

אנחנו רק בתחילת השנה. אנחנו העברנו את החומרים גם במהלך 2024 וכל בית חולים בחר להתחיל את העבודה או לא, אבל אבן דרך ראשונה של מבחן תמיכה הגיעה רק בתחילת 2025 בגלל כל אילוצי התקציב ומה שהיה. חלק התקדמו למרות שלא קיבלו שום דבר.

את אומרת קטנים, דווקא הגדולים הם יותר מבוססים, יותר יודעים מה קורה איתם, ולכן אני מנסה להבין למה הם עדיין לא התקדמו.

חטיבת בתי החולים עוד לא התחילו, אני יכולה ממש להגיד לך. שיבא, שהוא גם חלק מהממשלתיים, אבל כיוון שיש לו מערכות מחשוב אחרות, הם כבר סיימו את האפיון המפורט. קופת חולים כללית, כל בתי החולים שלהם עושים את זה בצורה מרכזית, עובדים על האפיון. שערי צדק, עד כמה שידוע לי, בסיום האפיון. אני מקווה שאני מדייקת. לניאדו מוכנים לאינטגרציה, מעייני הישועה עוד לא התחילו, אסותא אשדוד מתחילים ממש בימים אלה. אל מקאסד - - -

מתי אנחנו מסיימים את הכול בקיצור? אנחנו לא ניכנס פה עכשיו לכל בית חולים, איפה הוא עומד.

מבחן התמיכה קובע גבולות ויש לו תוקף, ולכן אם בתי חולים רוצים לקבל את התמיכה הזאת, הם חייבים לסיים עד סוף 2025. אני מניחה שתהיה איזושהי - - -

אבל למה כל כך הרבה זמן? אם אני שומע שלניאדו כבר הספיקו לסיים.

הם עשו את זה בצורה מאוד מצומצמת, אנחנו ראינו את מה שהם עשו. - - - לממש את זה בצורה אחרת.

אבל למה צריך שנה? חבר'ה, מה קורה פה?

זה לוקח זמן. אם רוצים תוכנית עבודה מסודרת, אפשר להביא, אבל זה לוקח זמן.

אני מניחה שבכל זאת אנחנו נמצאים בתקופה קצת מאתגרת, לבתי חולים יש הרבה משימות, לפחות בבתי החולים הממשלתיים, שאני יותר מעורבת שם. יש הרבה משימות מלחמה והם יעמדו בחוק ויעשו מה שצריך, אבל אני לא יודעת אם אפשר להלחיץ אותם.

כן, אבל יכול להיות שהיינו צריכים לתת את זה לחצי שנה ולתת להם קצת הארכה או משהו במקרה שיצטרכו מאשר לתת מעכשיו מראש עד סוף 2025 ואז לא יודע מה.

לכל בית חולים יש את תוכניות העבודה שלו בלי קשר, הנוספות.

כן, אני מבין את הדבר, אבל בסוף - - -

כן, אבל לא הייתם רוצים להגיע למצב שיהיו לכם הודעות לידה לרשום נולדים ללא מספרי זהות, כי הודעות בלי מספרי זהות, אני אתן לכם.

זה גם אצלכם מייעל את הכול.

אתם לא הייתם רוצים את זה.

אנחנו נשמח אם יהיה איזשהו מנגנון לזרז בתי חולים, כרגע אני לא רואה באילו כלים אפשר לעשות את זה.

אני חושב שלמשרד הבריאות יש מספיק מנופים על בתי חולים. בסוף הם צריכים אתכם בכל צעד ושעל ועל כל תקציב ועל כל נושא ועניין. ואלה דברים מאוד מאוד פשוטים, אני לא מצליח להבין כמה זמן לוקח. צריך לשבת איזה צוות גדול שישב ויכין ויתכנן? חבר'ה, היום כשרוצים משהו, לוקח היום, באמת, יום, יומיים, שלושה.

לא, זה ממש לא המצב.

לקח לנו גם מספר חודשים להכין את זה בצד שלנו, אני מניחה שלחברים ברשות האוכלוסין גם לוקח זמן, עובדה, הם עדיין לא סיימו. באינטגרציה צצות לפעמים כל מיני סוגיות כי זה מגיע משלל מערכות לאיזשהו מקום מאחד. זו לא פעולה פשוטה. אני מניחה שחלק מבתי החולים לא יחכו לדצמבר 2025, אלא יהיו מוכנים קודם כמו השניים שכבר מוכנים, אבל כל אחד לפי תוכנית העבודה של אותו מוסד.

אורן, אני אשמח לשמוע אותך בעניין הזה.

קודם כול, אני מסכים עם מרים, מדובר פה בתהליכים שהם לא פשוטים, הם לא טריוויאליים. זה נראה נורא נורא פשוט, בסוף בתוך בית חולים יש מערכת מאוד מאוד גדולה שמטפלת ביולדת, זה צריך להתחבר לתוך המערכת הזאת. אלה לא דברים טריוויאליים. כמו שנאמר פה, אנחנו בסוף, באמת בישורת האחרונה לפני שמעלים את זה לאוויר. אני מאמין שמבחינת המערכת, כולל כל הסיכונים שאני לא יכול לקחת, תוך חודשיים בתי חולים ראשונים שמוכנים יתחילו לעבוד עם זה.

וצריך לזכור פה שאומנם יש את מבחני התמיכה של משרד הבריאות שנותנים מוטיבציה לבתי החולים, אבל יש מוטיבציה עוד יותר גדולה, כי גם בית החולים בסוף, מה שיואל אמר מהצד שלו, אבל גם מהצד שלהם, מישהו צריך לאסוף שם את הדפים ומישהו צריך לקחת את זה ומישהו צריך ללכת ללשכה ורבים איתם, כן תבואו, אל תבואו. זאת אומרת, גם להם יש מוטיבציה להיפטר מהאירוע הזה כמו לנו.

לכן אני רוצה לקוות שלמרות שכאילו מותר להם עד סוף 2025, הם יעשו מאמץ להגיע קודם. זה חוסך להם הרבה עבודה גם בתוך בית החולים. כמובן שככל שהמערכת הפנימית של בית החולים יותר מורכבת ויותר מסובכת זה יקח להם יותר זמן, אבל כן אפשר לבוא ולהסתכל על הדבר הזה ואם רוצים, גם לעשות נגיד ישיבת מעקב עוד שלושה-ארבעה חודשים ולראות איך התקדם הדבר הזה. אני חושב שיהיה אפשר להראות כבר מכסה הרבה יותר משמעותית של גופים שכבר עובדים על הדבר הזה.

אני רוצה לדייק. אמרת שיש לו"ז מול רשות האוכלוסין, זאת אומרת, אם אנחנו מסיימים, הלו"ז שלהם יתכנס עם הלו"ז שלנו?

כן, הלו"ז שקיבלתי אתמול בלילה הוא מאוד אופטימי, הוא מדבר על מספר שבועות.

כן, אלינה, בבקשה.

שלום, אלינה מילקין, מנהלת אגף גמלאות משפחה בביטוח לאומי. אנחנו השנה חוגגים 20 שנה להתחברות עם כל בתי החולים, בסדר? אנחנו התחברנו לכל בתי החולים בדיוק לפני 20 שנה. ולפני 20 שנה אמרנו לבתי החולים שאם הם רוצים לקבל תשלום עבור האשפוז של היולדות, הם צריכים להתחבר לממשק, ומאז אנחנו מקבלים בממשק את כל הלידות. אנחנו גם מקבלים תעודות זהות של ילדים, ובגין הממשק הזה אנחנו גם משלמים לבתי החולים את הכסף. אני חושבת ששנה זה לו"ז, בעיניי, כשאני מדברת איתכם 20 שנה, אלה מערכות גם הרבה פחות מתקדמות ממה שקיים היום.

את אומרת ששנה זה הרבה זמן בקיצור, יותר מדי הרבה זמן.

ברור.

אני אתייחס גם לנקודה.

ברור, אני חושבת שפשוט צריך להיות תמריץ לבתי החולים להתחבר לזה, זה עניין של סדרי עדיפויות.

אנחנו שומעים אבל שהם כן רוצים. למה צריך עוד ממשקים? אם הם גם ככה מעבירים לכם, תחברו אותנו לממשק הזה ולא צריך - - -

אין שום בעיה, הכול בסדר. רק אני אגיד דבר אחד. לכל הסיפור הזה יש השפעה גם על הזכאויות של ביטוח לאומי. כי כשאנחנו מקבלים את הממשק, אין לנו חיבור בין זהות, אין לנו שיוך למשפחה, חסר לנו מידע, הורים גרושים, לא גרושים, שלזה יש השפעה על קצבת הילדים. וכך נוצר מצב שאישה יולדת, תוך חמישה-שישה ימים היא מקבלת את כל הזכויות שלה בדמי לידה, מענקי לידה ובית החולים מקבל את התשלום עבור האשפוז, ואנחנו מחכים, מחכים עד שאנחנו נקבל מידע מרשות האוכלוסין כדי לחבר את הילד לתא משפחתי. ומה שקורה בזמן הזה זה שכל המשפחות פונות אלינו, מה קורה? למה לא מקבלים קצבת ילדים?

מעבר לקצבת ילדים, יש גם השפעה על חיסכון לכל ילד. המשפחה לא יכולה לפתוח חיסכון לכל ילד, היא לא יכולה לחסוך כסף, היא לא יכולה לקבל ריביות על הכסף הזה. האירוע הזה הוא אירוע מתגלגל ויש לו השפעה לא רק על רשות האוכלוסין, יש גם השפעה עלינו, על כל הפניות. גמלת קצבת ילדים היא גמלה יחסית מאוד פשוטה ואנחנו מקבלים מיליון פניות ואנחנו עסוקים בלענות לאנשים, לא קיבלנו מידע, לא קיבלנו מידע. יש לזה עוד השפעות.

מבחינת הממשקים, אני לא יודעת, אנחנו לא היינו בלופ של חשיבה אילו ממשקים נכון או לא נכון לעשות, אבל בואו שנה אחרי 20 שנה, זה נראה לי לו"ז לא ריאלי.

מרים, ביטוח לאומי מספרים שהם לא בסיפור.

מכיוון שלצערי הייתי גם פה לפני 20 שנה.

רגע, מרים, באמת חשוב לי המשפט האחרון שהיא אמרה, לגבי זה שלא היו איתם בממשקים. בסוף יעשו איזה משהו וביטוח לאומי פתאום יגיד שאם היו עושים את זה בצורה יותר טובה זה היה מקל מעליו עוד כמה ימים. לכן השאלה.

אני חושבת שאין התנגדות שנעשה שיח עם ביטוח לאומי איך אפשר לשפר את התהליך. הממשק שקיים היום הוא מלפני 20 שנה, כיוון שגם אז הייתי בסיפור הזה, הוא יחסית פשוט טכנולוגית. הפתרונות שאנחנו נותנים היום הם הרבה יותר מתקדמים, הרבה יותר אלגנטיים. לביטוח לאומי, עד כמה שידוע, מקבלים קובץ בכספת בצורה תקופתית. פה מדובר על טכנולוגיות אחרות, הרבה יותר מאובטחות, כי מדובר על הודעה פרטנית וחתימה של היולדת וזיהוי. עברו בכל זאת 20 שנה, לכן זה לא מה בכך, זו אופרציה די מורכבת. כי אנחנו רוצים לעשות את זה לדורות הבאים ובעוד 20 שנה מישהו אחר, לא אני, כבר יגיד שזה עובד 20 שנה.

מרים, רק צריך לדחוף את בתי החולים.

אנחנו עושים את זה ממש ברמה יום-יומית, אבל - - -

כשהם יבינו שלא יהיו הודעות לידה עם מספרי זהות לא תהיה להם ברירה.

את יכולה כמובן תמיד להוציא להם תזכורת, זה מזרז אולי או מאתגר אותם עוד פעם, אבל אני מניחה שבכל בית חולים יש תוכניות עבודה גדושות בפעילות.

אבל בסוף זה הרצון והתיעדוף. אם יקחו את זה בצורה רצינית ויבינו שזה חשוב מאוד לכולם וזה חשוב למשרד הבריאות גם, אני חושב שהם יעשו את זה בסוף. אמרתי, בסוף הם צריכים את משרד הבריאות, בסוף אתם הצלע הכי קרובה אליהם והכי חשובה ואין שום סיבה שלא. הרגולטור כמו שאתי אומרת פה, זה א'-ב'. שישבו על זה עד שיסיימו את זה, יקדישו לזה מישהו, שניים.

יש מנהלת פרויקט שנמצאת עם כל בתי החולים בצורה מאוד מאוד אדוקה. גם אפילו שאלו אותי אם היא מגיעה לפה, אמרתי שמספיק שאני פה.

אני מקווה שבזמן הזה היא עובדת על זה במקום לבוא לפה.

בדיוק, לגמרי.

הייתי רוצה גם להוסיף משהו. אנחנו עשינו תוכנית עבודה, זה יצא לנו 20 חודשי עבודה, זה לא פשוט בכלל, זה נראה אולי בקטנה וזה. הערכנו את תוכנית העבודה במיליון וחצי ש"ח. כשמבחן התמיכה של משרד הבריאות, קיבלנו לפי האחוזים של עכשיו, אמור להתכנס ל-160 ומשהו. בואו קחו בחשבון שיש כאן גם תקציבים שכביכול בית החולים מממן את עצמו, פער של בין מיליון וחצי - - -

עד שהוא יקבל.

לא, אנחנו הערכנו את תוכנית העבודה במיליון וחצי, ממשרד הבריאות עכשיו קיבלנו 30 ומשהו אלף שקל וזה אחוזים מתוך התוכנית, אני לא מדייקת כרגע. כשחישבנו את ה-100% זה יוצא 160,000 שקל. פער של 160,000 שקל למיליון וחצי שאנחנו משקיעים, אי אפשר גם לבוא ולהגיד תזיזו את הכול ותעשו רק את זה. צריך לקחת את זה בחשבון. התמיכה צריכה להיות - - -

עלות ההעסקה של העובדים שעובדים ידנית הרבה יותר גבוה.

במקרה הזה, לא מתכנס למיליון וחצי שקל. גם קחו בחשבון שאי אפשר לבוא ולבקש מבית חולים שגם ככה מבחינת גירעון, לבוא ולהגיד דברים כאלה ולתת את כל הפער בתשלום. אבל בכל אופן, בית החולים בא ואמר שזה חשוב והוא ראה את החשיבות של הנושא הזה ומטפל בזה.

מרים, למה באמת אלה הסכומים שהם מקבלים אם ההוצאות שלהם באמת מיליון וחצי?

מבחן התמיכה לא אמור לכסות את כל העלויות לבית החולים. כשמו הוא, הוא תמיכה, הוא עידוד לקדם איזושהי פעילות. יש החלטת ממשלה ונראה לי שצריך לקיים אותם, אחרת בשביל מה קובעים אותה?

אין שום ספק.

התקציב שניתן גם הוא, בשנים הקשות שאנחנו נמצאים, יחד עם מערך הדיגיטל, בלי מערך הדיגיטל משרד הבריאות לא היה מצליח לתת גם את זה, צריך להגיד לזכות מערך הדיגיטל שהוא תמך בנו. יש 30 ומשהו בתי חולים, זו לא כמות מבוטלת, עם עשרות מערכות מגוונות. אני לא יודעת אם התמחור שעשיתם הוא מדויק, אני אגיד את זה בעדינות.

אנחנו תמחרנו ומה שקורה זה שעובדה שבכל אופן בית החולים בא ואמר, למרות התקציב, יש לו חשיבות לבוא ולמחשב את כל התהליך הזה. לבוא ולהגיד בואו תקצצו יותר זמנים זה קצת פער.

עם זה אנחנו מתמודדים כל יום, דוגמה.

בסדר גמור.

אני ציון, מנהל תחום קצבאות ילדים בביטוח הלאומי. אני חושב שאני בין הבודדים פה שזכיתי לפני 20 שנה להיות בין המשיקים והשותפים לפיתוח בביטוח הלאומי של הממשק האוטומטי מול כל בתי החולים. כל מה שתיארו פה החברים עברנו בביטוח הלאומי, מהעובדה שבסניפים שלנו ישבו הפקידים שלנו עם הערימות שתיאר החבר והקלידו זהות, זהות, ועד מה עושים עם אותם עובדים ואיך עובדים עם כל בתי החולים שחלק מהם ממשלתיים וחלק פרטיים וחלק זה.

עברנו את זה, ואני חושב שמה שאלינה פה ציינה, את הקטע הזה שיכולנו לעמוד מול בתי החולים עם איזשהו דדליין, להגיד להם שאנחנו נמצאים במועד מסוים וממועד זה אנחנו לא משלמים לכם מענקי לידה ואשפוז, מאז 20 שנה אנחנו עובדים באופן אוטומטי ומצוין עם כל בתי החולים. אנחנו כמובן נשמח ונוכל לשפר את השירות לציבור ברמות הרבה יותר גבוהות ומיידיות ככל שהנתון יתקבל אצלנו הרבה יותר מהר. נשמח אם מישהו - - -

כמה זמן לוקח לכם עד שאתם מקבלים?

בתדירות של פעם בשבוע אנחנו מקבלים, אפילו פעמיים בשבוע שידורים מבתי חולים. זה אומר שאנחנו יכולים היום, בעידן שהיא תתאר, אנחנו יכולים, תוך כמה ימים מאז שהילד נולד, אנחנו נעביר כבר.

רק אם אני מבין נכון, אתם מקבלים לפעמים את מספרי תעודות זהות ואת הדברים לפני שרישום האוכלוסין בכלל רושם. כלומר, אתם יותר מהירים.

ברור, אנחנו יכולים לעשות כמה דברים.

אני אגיד משפט אחר. זה אומר שאתם יכולים לפעמים לתת קצבה לילד שעוד לא יודעים בכלל - - -

את הקצבה אנחנו לא יכולים.

בגלל זה מה שאמרנו, אנחנו נותנים את מענק האשפוז שלא תלוי בילד עצמו, אלא באירוע עצמו, שאירע אירוע של לידה, ואת הילד, לגבי קצבת ילדים ותוכנית חיסכון לכל ילד, זה דבר שקצת מתעכב בגלל הנושא הזה. זאת אומרת, ברגע שהפער הזה יתקצר, שהיום הוא עומד בערך - - -

קורה גם שילד מפסיד חודש, הוא מקבל את זה רק בחודש הבא.

הוא מקבל בחודש הבא, הוא לא יפסיד.

לא, אני הבנתי, אבל כלומר, הוא מקבל את הזמן, שזה לא יום-יומיים.

הוא יפסיד את התשואות שהוא יכול להשיג בתוכנית חיסכון, הוא יפסיד את זה שהוא לא יקבל. הוא יקבל רטרו בחודש הבא.

לא קיבלתם תביעות על הדבר הזה? מעניין. סתם, ברעיון.

אנחנו מקבלים הרבה שאלות, הרבה פניות ציבור. אתה אומר להם, כל עוד זה לא נמצא במשרד הפנים, זה לא. מבחינתם משרד הפנים זה מדינת ישראל. אבל כן, זה חלק מהתלונות שבדקנו, תלונות אצלנו, בביטוח הלאומי, זה חלק נכבד מהפניות שלנו בקצבת ילדים, כי הכול אצלנו אוטומטי בקצבת ילדים, אבל הם שואלים, ילדתי אתמול ואני לא מקבל קצבה, או ילדתי אתמול ואני לא יכול לפתוח תוכנית חיסכון לילד. אלה שאלות שחוזרות על עצמן. גם לי נראה שפרק זמן ממושך פה, שנה ויותר זה - - -

הרבה זמן.

ממש.

מרים, מה את חושבת? איך אפשר לקצר את זה? אני אומר ברצינות. כי בסוף בשולחן הזה כולם רוצים, גם בתי החולים אני מאמין שרוצים, גם ההוצאות הגדולות שלהם בעניין הזה, אבל בסוף גם בית חולים רוצה שיהיה יותר מסודר ויותר בקלות, אין לי ספק שגם בשבילו זה חשוב מאוד. השאלה, אני חושב שכל ההתכנסות פה כרגע היא איך לקצר, נכון יואל? אני צודק שהמטרה פה היא לחשוב איך לקצר את הדבר הזה?

ברור, להביא את זה אחרי 20 שנה, שכבר יהיה את הממשק זה.

אני חושבת שכדאי להבהיר לבתי חולים שהם צריכים להבין שכשלא יהיו יותר טפסים עם מספרי זהות, גם לא יהיה ממשק לביטוח לאומי ואז הצעקה תהיה קצת יותר גדולה.

לא, ביטוח לאומי לא קשור.

אתם מעבירים לביטוח הלאומי את מספרי הזהות של הילדים.

לא יהיה מספר זהות בשביל להעביר לביטוח הלאומי במערכת הדיגיטלית. זה אומר שהם יצטרכו לחכות.

לא יהיה מספר זהות להעביר.

ואז מי יענש? את מי אתה מעניש?

לא, אני לא מעניש.

אנחנו לא מענישים, אין לנו אפשרות.

לא, אנחנו רוצים לתמרץ את בתי החולים.

אתם רוצים לתמרץ את בתי החולים בזה שלא יהיה מספר זהות לילד? מה התמריץ שלהם יהיה?

אבל הוא לא יוכל לדווח לך אם אין מספר זהות.

בסופו של דבר, בית החולים, הסיבה שיש לו ממשק 20 שנה איתכם ואין לו איתנו היא כי אתם משלמים כסף ואני לא, ובשביל כסף עושים הכול. ולכן אם צריך לעשות פה מכלול שלם בתהליך, אני בטוח שכולם יעשו. אני חושב גם, שוב, אמרתי, זה אינטרס פה של כולם, גם של בתי החולים אני חושב.

בסוף רוצים לגמור עם זה, לסיים עם זה, זהו.

כמו שנאמר פה, זה לא סתם שבית חולים בא ואמר אנחנו מוציאים הרבה יותר כסף ממה שאנחנו נקבל, כי זה ברור לכולם שזה מהלך נכון וזה מהלך שמיטיב בסוף עם כל המערכת. ועדיין יש בתי חולים שהמערכות שלהם הן יותר גדולות, יותר מסובכות, יותר קשה שם, אבל ככל - - -

אני אומר לך מניסיון, בסוף כולם מתיישרים.

ברור, נכון.

גם בתי החולים שמערכות כאלה, מערכות אחרות, ועבדנו עם כל המערכות של כל בתי החולים בארץ, בסוף כולם מתיישרים.

וגם התהליך הזה לפני 20 שנה, לא יודעת, אתה זוכר כמה זמן זה לקח? זה לא קרה תוך חודש ולא תוך חודשיים, אבל תוך שנה.

לא תוך חודש, לא תוך חודשיים, אבל עדיין - - -

אבל תוך שנה זה קרה.

אבל אנחנו מדברים על לפני 20 שנה.

מרים, אני באמת שואל, בסוף הרי אתם הרגולטור, נכון? ואני מנסה להבין, את אמרת שכבר משנת 2024 דובר, היה את המלחמה והיה את העיכובים והיה את הדברים, מה אתם כמשרד הבריאות עשיתם בשנה פלוס האחרונות על הנושא הזה? להגיד שיושבת מישהי ומתקשרת מדי פעם ובתי חולים עונים את מה שהם עונים.

לא, זה לא מתקשרת, זה פותרת סוגיות טכניות, נותנת פתרונות.

אני מנסה להבין איפה אנחנו מקדמים את זה.

אני גם חושבת שאם הממשק, בסוף לא יכול להיות שבית חולים בונה ככה, אחר ככה. לא יודעת מה, אפשר לעשות ממשק אחד ושכולם יזינו אליו.

חברים, אני שמחה שאתם מבינים מערכות מידע, אבל בוודאי שמדובר על שני ממשקים סטנדרטיים לגמרי לכל מדינת ישראל שכולם מתיישרים. גם ברשות האוכלוסין יש ממשק אחד לשני הכיוונים למשרד הבריאות, משרד הבריאות מפרסם את השירותים ומקבל נתונים בממשקים סטנדרטיים לגמרי, לא כל אחד עושה מה שהוא רוצה. בכל בית חולים המידע שנמצא בהודעת לידה הוא לא רק ממערכת אדמיניסטרטיבית כמו בביטוח הלאומי, אלא גם ממערכות קליניות ולפעמים מערכות צד. אם היה משהו פשוט, הגברת הנכבדה לא הייתה אומרת שזה עולה מיליון וחצי, אלא הייתה אומרת שזה עולה עשרה שקלים, נכון?

נכון, אלה תהליכים של ממשקים, אלה תהליכים מורכבים. זה נשמע מאוד מאוד פשוט וקל, אבל אם היינו יכולים לעשות את זה בפחות זמן, היינו עושים את זה כבר ממזמן. זה לא שיש כאן עניין למרוח את זה, יש צוות שמוגדר ספציפית לנושא הזה. יש לנו ישיבות שבועיות, יש לנו מעקב קבוע. יש כאן ממשקים, יש כאן עניין של מסמכים, עניין של חתימה.

יש בתי חולים שהחליטו לפתור את זה בצורה של ההורים ניגשים לפקידה והם חותמים שם על תעודת הלידה, אנחנו לא דוגלים בשיטה הזאת. אישה אחרי לידה לא צריכה לנדוד עכשיו לפקידה ולחתום שם על תעודת לידה. היום הפקידה אצלנו ניגשת אליה במחלקה ומחתימה אותה. אנחנו לא נוריד מהשירות שלנו בגלל שאנחנו אומרים לעמוד כאן בלו"ז. אנחנו צריכים להיערך כאן עם טאבלטים, עם חתימה שהיא תיגש אליה עם הטופס הממוחשב שהיא תחתום עליו, יש לנו כאן רכש של דברים. יש בתי חולים שהחליטו לממש את זה בצורה מאוד לא שירותית, ואני לא אנקוט, אנחנו לא בשיטה הזאת, וזה לוקח זמן. אנחנו לא נוריד מהשירות שלנו בשביל לעמוד בדברים כאלה ואחרים.

רוב בתי החולים נוקטים בשיטה הזאת, או שזה טאבלט או איזשהו מכשיר אחר לחתימה כדי להקל על היולדת. יש גם הרבה שדות חובה בהודעת לידה שלאו דווקא היו דיגיטליים במערכות של בתי חולים, כך שזה לא רק לפתח ממשקים אלינו, זה גם להשאיר את המערכות שלהם במידע הדיגיטלי שהיה קודם. אפשר היה לכתוב בטופס, אבל עכשיו אנחנו בעידן אחר, כך שזה לא פשוט. אנחנו נעשה הכול כדי לזרז אותם, אני לא יודעת עד כמה נצליח.

אני עו"ד שחר מנדיל מפורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. אני רוצה לחזור איתכם קצת אחורה לפני שמדברים על כל הממשקים פה. כמובן אין לי שום עניין בממשק הטכני ואני לא מבינה בו, אבל אני מייצגת אוכלוסייה שהיא לרוב שקופה, מבקשי המקלט והפליטים בישראל. הם חיים פה עם אשרות, אין להם תעודות מזהות ולרובם גם אין דרכונים. הממשק הזה של אישה שיולדת בבית חולים ואפשר לסייע לה, להקל עליה ברישום של הילד כדי שלא תצטרך ללכת פיזית לרשות האוכלוסין לרשום אפשרי רק למי שיש לו איזשהו מסמך מזהה.

מבקשי המקלט והפליטים נושאים מסמך מזהה שקוראים לו 2א'5, לא משנה השם שלו, זה שם של סעיף חוק, וזה לא מאפשר להם להירשם. הן צריכות ללכת פיזית, בניגוד לנשים אזרחיות או נשים עם דרכון, הן צריכות להגיע פיזית לרשות האוכלוסין כמה ימים אחרי הלידה ולקבל מסמך שנקרא הודעת לידת חי. הילדים גם לא מקבלים מספר זהות, לא על זה העניין פה.

אני רק רוצה להגיד, גם בהמשך למה שיואל אמר בהתחלה, שכשהילד לא רשום, נגיד אפילו לא מקבל את המסמך המינימלי שהוא מחזיק ביד של תעודת לידת חי, הוא בעצם לא קיים. כך שכשל שיכול להראות כמו כשל טכני, שזה רוב השיחה פה, הופך לכשל מהותי כשהילד לא מחזיק אפילו במסמך מינימלי על הקיום שלו והתינוק לצורך העניין, ויש לנו סיפור כזה, רוצה לקבל שירות רפואי והוא בא לטיפת חלב או מגיע לבית חולים במצב חירום כי יש בעיה עם ביטוח הבריאות שלהם והם לא יכולים לקבל טיפול כי הם לא יודעים מי הילד שעומד מולם.

הדבר היחיד שאני מבקשת שתיקחו בחשבון, אני רוצה להנכיח את האוכלוסייה הזאת, שהם לא ישארו שקופים כשאתם מדברים על מערכות ומפתחים מערכות ויש בעיה עם קליטה של האשרות האלה במערכות של בית החולים וגם הרשות היחידה שמסתדרת איתם ועובדת איתם זו באמת רשות האוכלוסין. כשמפתחים מערכת, תזכרו שיש גם אוכלוסייה שהיא מאוד שקופה שיש ילדים שמקבלים מעט מאוד זכויות והמסמך המינימלי הזה שהם יכולים לקבל, תנסו להוסיף אותו לממשק שלכם בין בתי הבריאות כדי שגם האנשים האלה לא יצטרכו ללכת פיזית לרשות האוכלוסין.

אוקיי, תודה. נועה מילר, אשמח דווקא אם יש לך גם התייחסות ספציפית לדבר הזה.

ספציפית אין לי התייחסות לזה, אני חושבת גם לרשות האוכלוסין, על הזיהוי של זרים ואולי גם למרים על בתי החולים. אני מערך הדיגיטל הלאומי, אנחנו מכורח החלטה 260 מתכללים את - - -

את תחום הבריאות?

את כל התחום של דיווחי לידות בהיבט הזה שלה. זאת אומרת, גם מערכת דיווחי לידות וגם אירוע חיים לידה, רכיב אחר שנמצא בהחלטה, ומלווים את המשרדים בכל צעד ושעל, כולל בפגישות ושיחות ופיזית בבתי החולים, יש פה גם פנים מוכרות פנים מול פנים. ולהגיד שבאמת כולם עובדים על זה מאוד במרץ, זאת אומרת, אין פה - - -

כן, מרים, אם יש לך מה לענות לגבי זה.

כיוון שלפני שבוע הייתי בוועדה אחרת, אני חושבת שראיתי לגבי מחוסרי מספר זהות מכל סוג, על פי ההנחיות, הודעת לידה, אכן האוכלוסייה הזו מקבלת מספרים שאותו בית חולים מנפיק להם עם איזשהו רישום אם יש להם אשרה או משהו מזהה יותר, והודעת לידה תגיע גם למשרד הבריאות וגם למרשם האוכלוסין. מה הם עושים אחרי זה - - -

את אומרת שאין באמת שינוי, אין שוני מבחינת המערך שעושים לכולם כרגע, גם מבקשי קליטה פה.

לכולם, כל האוכלוסיות, כל מי שיולדת, לא חשוב מה המעמד שלה. התינוק נולד, המידע יגיע גם למשרד הבריאות וגם לרשות האוכלוסין.

את צודקת.

רגע. גם אם התינוק הזה יגיע לטיפת חלב ללא כל זיהוי הוא יקבל שירות. אנחנו נותנים שירות רפואי ללא קשר לכיסוי ביטוחי ולרישום כזה או אחר. יחסנו אותו, יטפלו בו. אכן בעיה של מחוסרי זהות היא בעיה מאוד קשה כי כל ארגון נותן את המספר ואי אפשר לעקוב על איזשהו רצף וזו סוגיה שהיינו ארבע שעות בדיון אחר ללא מענה מעל 20 שנה, לפחות שאני במערכת.

בגדול את צודקת וטיפות חלב באמת עושות פה עבודת קודש, הטענה שלי לא לטיפות חלב, הם עוזרים מעל ומעבר במה שאפשר לכל הילדים שמגיעים אליהם, אבל עדיין יש פה איזושהי בעיה. אני מדברת אפילו על העניין הטכני הזה של אישה שיולדת שצריכה ללכת פיזית וכל מה שאנחנו רוצים זה להקל עליה, כך שכן לאפשר לה להתחבר לממשק.

למה אי אפשר עכשיו להכניס לממשק? זה מה שאני לא מצליח להבין. למה בממשק הזה אי אפשר להכניס אותם?

כדי שלא תצטרך ללכת פיזית.

הרעיון של כל החלטת הממשלה שממיטת בית החולים - - -

אי אפשר להוריד את זה דיגיטלית כי היא לא יכולה להיות מזוהה במערכת ההזדהות הממשלתית, מה לעשות?

זהו, פה קבור הכלב, זה לא אין מה לעשות זה. בואו נמצא דרך, כל עוד הם גם לא מקבלים מעמד ויש להם מעט זכויות, קצת להקל עליה שהיא אחרי לידה, שתוכל לקבל את זה מהבית. שהיא תוכל להזין את מספר האשרה, ואני יכולה להגיד לך שזה כבר קרה במערכת של רשות האוכלוסין, לצורך העניין לפינוי פליטים שפונו ב-7 באוקטובר כדי לקבל מענקים, הם עשו את זה באמצעות הזנה מקוונת של מספרי אשרות. הבעיה הטכנית, הדיגיטל, מערך הדיגיטל הלאומי כבר סייע לנו בעבר וגם לכם לאפשרות לקבל שירות מקוון. זאת אומרת, זה דבר שהוא אפשרי, זה לא דבר שהוא לא אפשרי, וזה מקל עליה בקצת את ההגעה הפיזית.

זה לא הדיון הספציפי פה, אבל אפשר כן לשקול את הדבר הזה. אני אומר עוד פעם, זה לא הדיון פה כרגע ספציפית לגבי הממשק בין מקום למקום, אבל אני רק אומר, צריכים לבדוק, לא יודע, עם משרד הבריאות או מה, לגבי הזנה מרחוק אולי שאפשר כן ליידע על פי הזנה של - - -

אנחנו מעבירים את כל המידע לרשות האוכלוסין, אחר כך איך לרשום את הלידה הזו ברשות האוכלוסין - - -

אני לא מבקשת אקסטרה זכויות, רק הגשה מקוונת שתקל עליה את ההגעה הפיזית, לא ביקשתי מספר זהות ושום דבר אחר.

תמי ויואל, אני אשמח שכן תבדקו את הדבר הזה, תשקלו את זה.

שוב, זה לא פשוט, כלומר, זה לא מרשם האוכלוסין כבר ששייך לדברים.

תעבירו את זה ברשות האוכלוסין למי שלדוגמה פיתח את המערכת של פיצוי לפליטים מפונים. זה אומר שמערכת מקוונת כבר פותחה, לפני שבוע הגשתי איתם בקשות אצלכם. יש טפסים מקוונים שמיועדים לפליטים ומבקשי אשרה ואפשר להזין את מספר האשרה.

אין פה שאלה טכנולוגית, יש פה שאלת מדיניות, וגורמי המדיניות שרלוונטיים לדיון הזה לא נמצאים פה.

תעבירו את זה לגורמי המדיניות כי מדובר פה בסך הכול לא בלתת זהות ולא - - -

אוקיי, לוקחים על עצמנו לנסות להעביר את זה. למה לא? אם אפשר להועיל, אנחנו בעד. יש עוד מישהו שרוצה לדבר, להוסיף משהו?

אנחנו רוצים רק לקצר זמנים.

אני גם רוצה את זה, כולנו פה רוצים את זה בשולחן, ולכן אני שמח על הדיון שנעשה פה היום. אנחנו נשלח מכתב לשר הבריאות בנושא הזה שיבדוק מקרוב מה משרד הבריאות עשה ומה הוא עושה ומה הוא יעשה גם, כמה שיותר. אני חושב שאפשר עם רצון טוב, ככה לימדו אותי בחיים, שמה שצריך לעשות מחר, תעשה אותו אתמול. בסוף, בסדרי העדיפויות שלנו, כל בוקר שאנחנו קמים, אנחנו יודעים שיש לנו הרבה דברים לעשות. בסוף אנחנו יודעים במה אנחנו הולכים להשקיע היום, ואני גם מצפה ממשרד הבריאות שישקיע מבחינתו פשוט כרגולטור, פשוט לעקוב ולראות שהדברים האלו קורים.

אתם אומרים הייתה מלחמה. בסדר, כל יום יש דברים אחרים וכל יום יש עיסוקים אחרים, אבל אם אנחנו לא נשים על זה את כל הגז ולא לפחות נעקוב בצורה מאוד מאוד רצינית ונסביר לבתי החולים, עם כל ההוצאות הגדולות שלהם, אני לא בא להחליף אתכם מבחינת ההוצאות והדברים והמערך, ושכן תבואו, וכמו שאת אומרת, אנחנו רוצים בסוף שליולדת תהיה התחושה הטובה שאנחנו מגיעים אליה ולא היא אלינו והטאבלטים, שמעתי את הכול. אבל בסוף היום, אם בית חולים ירצה להאיץ את זה, הוא יכול להאיץ את זה ולקצר את זה בזמן, וזה בסוף חשוב לכולם.

גם עצם זה שבן אדם לא מקבל את הכסף שלו בזמן, כדוגמה, סתם, חוקית הוא בעייתי. בן אדם יכל חודש אחד לחסוך לילד שלו, בפרט היום כשהוציאו את החיסכון לכל ילד שהוא יכול גם לחסוך חיצוני בסכומים הרבה יותר גדולים. בסוף זו פגיעה בציבור עצמו, והפוך זו פשוט עזרה לציבור עצמו.

אני חושב שמחובתנו באמת לדאוג לזה, ואנחנו גם נעשה ישיבת מעקב עוד כחודשיים לראות מה התקדם. ואני מקווה שבאמת הקריאה מפה לבתי החולים להאיץ ולעשות כמה שיותר מהר כמו ששני בתי חולים הצליחו, אני מאמין שעד עוד חודשיים לפחות אני חושב שצריכים להגיע פה למעל 20 מתוך 31 בתי החולים.

את מחכה בסוף לכל בתי החולים או שאת יכולה?

לא, כל בית חולים שמוכן, אנחנו מתחילים.

ככה אנחנו עשינו.

לא ממתינים לכלום.

לא צריך שכל הארץ יהיו.

ואני כן מבקש לגבי עורכת הדין פה שהעלתה את הנושא הזה של הפליטים, מבקשי קליטה פה במדינת ישראל, תבדקו מול האנשים קובעי המדיניות, אולי כן אפשר להקל מעליהם, כי בסוף אלה בקשות קטנות. אם אפשר באמת לעשות את זה בצורה דיגיטלית וזה יכול לחסוך ליולדת, אנחנו פה לעשות טוב, זה לא משנה אם אלה אזרחי ישראל או לא אזרחי ישראל.

רק אגיד מילה אחת לגבי מדינת ישראל. שמעתי מהרבה אנשים לגבי התאילנדים השבויים שחזרו שזה עם ישראל וזו מדינת ישראל, לראות את העם היהודי, גם אנשים שהם לא אזרחים שלנו, אבל היחס שנתנו להם והכול כאילו הם אזרחים לכל דבר ועניין, ככה אנחנו צריכים לפעול. אני מקווה שבאמת בישיבת המעקב עוד חודשיים נשמע שרוב בתי החולים, רוב ככלל, נכנסו כבר לדבר הזה. דבר חשוב וטוב שהוא נעשה אחרי 20 שנה, מרים. אנחנו נקווה שנוכל להגיד בעוד 20 שנה שכבר 20 שנה זה קיים.

תודה רבה לכולם, הישיבה הזאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:15.