פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
8
הוועדה לביטחון לאומי
06/04/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 370
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום ראשון, ח' בניסן התשפ"ה (06 באפריל 2025), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 06/04/2025
צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ה-2025
פרוטוקול
סדר היום
צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ה-2025
מוזמנים
¶
ליאור מזרחי - ראש מנהלת מערכי אכיפה, המשרד לביטחון לאומי
סנ"צ מייק כהן - רמ"ד שיטור עירוני, המשרד לביטחון לאומי
יאיר זילברמן - מנהל אגף ביטחון ושירותי חירום, עיריות ומועצות
אבינועם ארז - פרויקטור להקמת השיטור העירוני בחיפה, עיריית חיפה
רישום פרלמנטרי
¶
רויטל פוקסמן, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ה-2025
היו"ר בועז ביסמוט
¶
בוקר טוב לכל מי שהגיע הבוקר, יום ראשון, אנחנו פותחים דיון על טיוטת הצו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ה-2025, הוספת העיר חיפה. למה זה לא קרה עד עכשיו?
ליאור מזרחי
¶
אתאר את השתלשלות האירועים. בוקר טוב ושבוע טוב לכולם, שמי ליאור, ראש מנהלת שיטור עירוני ומועצתי במשרד לביטחון לאומי. אני מלווה את התוכנית מעל עשור. לשאלתך אדוני היושב-ראש, למה זה לא קרה קודם, אפשר לצלול פנימה.
התכנסנו היום לקבל את אישור הוועדה להוספתה של העיר חיפה לתוספת הראשונה לחוק. אני מזכיר, כאשר התוכנית יצאה לדרך בשנת 2011, היא פנתה לערים עם 20,000 עד 250,000 תושבים, ובמרוצת השנים, בשנת 2014, בעקבות קול צעקה של תושבי דרום תל-אביב, הוחלט על קידום החלטת ממשלה. ההחלטה נקראת החלטה ערי כרך 1331 ובמסגרתה הוחלט להחריג את ערי הכרך, ולצרפן אל התוכנית למרות שהן מעל 250,000 תושבים,
ואכן כך היה, תל-אביב נכנסה ראשונה ולאחריה ירושלים. בתפר הזה בשנת 2016, כבר הייתי שותף למהלך, כי הצטרפתי גם אני למשרד בסוף שנת 2014, פנינו לעיר חיפה והצענו לה להצטרף לתוכנית השיטור העירוני, הגענו גם לעיר ונפגשנו עם ראש העיר וכלל בעלי העניין במשטרת ישראל. פרסנו בפניהם את עיקרי התוכנית, את הדרישות מהרשות המקומית, יש גם התכתבות בנושא, זה לא בעל-פה.
ראש העיר דאז, שהוא גם ראש העיר הנוכחי, ביקש לחשוב, והוא חשב וחשב, ובין לבין אנחנו תזכרנו אותו שאנחנו מבקשים לקבל תשובה. לבסוף החליט ראש העיר להודיע לנו, שאין ברצונה, כי לא אגיד שאין ביכולתה, אך אין ברצונה של העיר חיפה להצטרף אל התוכנית.
ואני מזכיר עוד לאדוני יושב-הראש, שהצטרפות לתוכנית השיטור העירוני היא הצטרפות על בסיס התנדבותי. קרי, לא בעבר, לא בהווה ואין בכוונתנו בעתיד לכפות את עצמנו על שום רשות.
ליאור מזרחי
¶
בלי להיכנס לפרטי-פרטים, באותה תקופה פעלה במסגרת העיר תוכנית השיטור המשולב, למי מאיתנו שזוכר, זו בעצם המתכונת הקודמת לשיטור העירוני. המתכונת הזו של השיטור המשולב הייתה יוזמה בין משטרת ישראל לבין הרשויות המקומיות, לא תחת חוק, לא תחת תפיסת הפעלה, לא תחת פיקוח, מעקב ובקרה, ואני לא נכנס לסיבות כי זה מיותר.
בסופו של דבר החליט ראש העיר שהוא מעדיף להישאר במתכונת הקודמת, וככל שחלפו השנים ושינויי השלטון בעיר חיפה, כלומר לא רק ראש העיר הנוכחי אלא גם קודמתו בתפקיד, נעשו מספר פניות מצד הרשות המקומית להצטרפות לתוכנית, ופה חלילה זה לא היה מכוון, אבל מכל מיני אילוצים חלקם תקציביים, חלקם מטעמי בחירות, נאלצנו להשיב לעיר חיפה שאין באפשרותנו לצרף אותה לתוכנית. לשמחתי, במסגרת הפניות האחרונות של העיר להצטרף לתוכנית, החליט השר שהוא מרים את הכפפה, ומאפשר את צירופה של העיר חיפה לתוכנית במסגרת החלטת ממשלה.
צירפתי כאן מסמך שמנמק למה חיפה, כי אנחנו נשאלים כך, ובצדק. מחובתנו לנמק, הרי אנחנו יודעים ומכירים שיש לא מעט רשויות אופציונליות להצטרפות גם בתבחינים הקיימים. עוד לפני שאנחנו מדברים ופועלים ומוציאים לפועל את התוכנית להפיכת ההחלטה לחוק של קבע, שבמסגרתה הכללים ישתנו, אבל גם בתבחינים הקיימים לפניה, קרי, 16,000 תושבים ומעלה במגזר היהודי, ו-10,000 תושבים ומעלה שאינם במגזר היהודי, ישנן עוד רשויות שאופציונליות להצטרפות לשיטור העירוני, אפשר לראות פה במסמך שצירפתי, אם אפשר להציג אותו.
היו"ר בועז ביסמוט
¶
אבל נראה לי שמה שאיילת רצתה לשאול - - כתוב בסעיף 4, "בשל הטעמים שצוינו, אנחנו מבקשים לצרף את העיר חיפה לתוכנית השיטור העירוני, בשל כך שהעיר חיפה מופיעה בציון הצורך של המשרד לביטחון לאומי במקום גבוה מאוד, מקום שני מזה זמן רב". והשאלה היא מה, ב2014 זה לא היה כך? איך הייתה אז חיפה? - - -
ליאור מזרחי
¶
מבחינת לוחות הזמנים ב-2014 חיפה לא יכלה להצטרף לתוכנית כי ב-2014 - - - אתה מדבר על השלב שבו - - -
ליאור מזרחי
¶
לא, לא נופת צופים אבל במסגרת החלטת הממשלה לערי הכרך, חיפה לא הייתה בתיעדוף הראשון. ניקוד הצורך הגבוה הופיע בתל-אביב, ולכן תל-אביב הייתה הראשונה שהצטרפה. אני מזכיר לכולנו, חברים, ואני מנתק רגע את שם הרשות המקומית, הסל של המשרד לביטחון פנים הוא לא עם משאבים בלתי מוגבלים. קרי, אם יש צורך לצרף רשות, צריך שיהיה באמתחתנו מה להציע. ובמקרה של המשרד זה שיאי כוח אדם ואמצעים משטרתיים. כשאין לנו כאלה, אנחנו לא מגיעים לוועדה לאשר רשות, - - -
איילת לוי-נחום
¶
הבעיה הייתה אמצעים ומשאבים של המשרד, או קושי של הרשות המקומית לעמוד בהתחייבויות האלה?
ליאור מזרחי
¶
זה גם וגם, אבל התחלתי בפתח דבריי עם כך שב-2014 במועד ההוצאה לפועל של החלטת הממשלה לערי הכרך מבחינת ניקוד הצורך, יש היום שלוש ערי כרך בהגדרה במדינת ישראל – ירושלים, תל-אביב, חיפה. מי שעמדה בניקוד הגבוה ביותר הייתה תל-אביב, ולכן תל-אביב הייתה הראשונה להצטרף, ולאחריה ירושלים, ורק לאחריה חיפה.
אבל, לעצם העניין אני חוזר ומדגיש, פנינו לחיפה וביקשנו לצרף את חיפה בין השנים 2016-2015. לשמחתי יושבים פה לצידנו, מנהל אגף הביטחון בעיריית חיפה, שגם מכיר היטב את הדברים, ולצידו אבינועם ארז, שהיה ממקימי אגף סלע בתל-אביב, שמכיר את הפן גם של עיריית תל-אביב. אפשר לראות פה בטבלה שצירפתי מבחינת ניקוד הצורך, שחיפה מדורגת במקום השני, כאשר כל הרשימה הזו, למעט מספר 9, מודיעין-עילית, כל שאר הרשויות אושרו להצטרפות.
אסביר מדוע מודיעין-עילית לא הצטרפה. אנחנו מחויבים מבחינת הוועדה טרם ההגעה לפה לאישור צירוף של רשות, לבדוק את נכונותה ואת התחייבותה. אנחנו מציגים בפני הוועדה, מסמך חתום על ידי ראש הרשות המקומית, שבמסגרתו הוא מודע לכך שהוא רוצה ומעוניין, והוא מודע לכך שהוא נדרש להעמיד את כוח האדם ואת כלל האמצעים הדרושים. מודיעין-עילית הודיעה שאין ביכולתה הכלכלית להצטרף. כל השאר הביעו את רצונן והודיעו על יכולתן להצטרף, ועל כן אנחנו מגיעים היום להשלים את הרשימה שמוצגת בפניכם.
יאיר זילברמן
¶
קמנו עוד לפני שהציפורים קמו היום בבוקר. שמי יאיר, אני מנהל אגף ביטחון וחירום בעיריית חיפה. אני מלווה את התהליך הזה כבר זמן רב, כפי שנאמר מ-2016. בנקודת הזמן ההיא, הייתה לנו סיירת ביטחון שהייתה מורכבת רק מפקחים עירוניים שעבדו בשיטור משולב ביחד עם המשטרה בחלק מהניידות. הם נתנו מענה די טוב בתקופה ההיא.
לאחר מכן היו חילופי שלטון, כשראשת העיר הקודמת רצתה, כפי שעדכנו פה, לא היה כבר אפשר כי ניתנה עדיפות לערים ערביות ולשיטורים קטנים יותר. היום הגענו לנקודת הזמן הזו שביקשנו שוב, אמרנו שאנחנו מוכנים, גם עומדים במקום הנכון והטוב ומוכנים לכך.
מאז שהתחלנו את התהליך, השארנו כבר טיוטת חוק בחוק עזר עירוני במועצת העיר כדי שנוכל לגבות אגרת שמירה לנהל את המהלך הזה. אנחנו בונים על יחידה גדולה מאוד, עד 100 פקחים. לקחנו את אבינועם כפרויקטור, הוא היה מנהל יחידת סלע, שיטור עירוני בתל-אביב.
אנחנו עושים מודל דומה, עם 100 פקחים מסייעים, אנחנו מקווים להגיע עד 50 שוטרים בתקן. כרגע יש רק 20 שוטרים, התקן תוקנן ותוקצב בשנת 2024. אין לי מושג מה יתוקנן ב-2025 אבל אנחנו שואפים ליחידה של בין 40 ל-50 שוטרים, עם 100 פקחים מסייעים. יחידה בהחלט ראויה, שתאפשר שתי ניידות כמעט 24/7, בכל אחד מששת הרבעים העירוניים שלנו, כולל סיור אופנוע במקביל איתם, עם משל"ט מרובה. זאת התוכנית שאנחנו בונים על בסיס אגרת שמירה שתכננו.
זה כבר בתהליך, תוכנית השמירה עם התקציב כבר עברה את אישור משרד הפנים. הגענו לשלב במשרד המשפטים, לאשר את חוק העזר ברשומות. אחרי שנסיים עם ההחלטה וחוק העזר, נתחיל לגייס את כוח האדם. לפי הקצב של הדברים עד כה, עד שתהיה החלטה ועד שזה יאושר במשרד המשפטים כנראה נתחיל את הגיוס ביוני-יולי, ונראה יחידה כבר אחרי אימון והקמה, בספטמבר עד נובמבר. זה מותנה גם במשטרה מתי הם יגייסו את השוטרים.
ליאור מזרחי
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין דבר נוסף. פרוצדורלי. אני מזכיר שוב, שאני מתעלם משם הרשות, אלא ככלל.
כחלק מהפקת הלקחים והניסיון שצברנו במשרד בהפעלתה של התוכנית, וכמי שעומד בראש המנהלת, אני נדרש מעת לעת להגיע למקומות כאלה ואחרים שמבקשים הסבר כזה או אחר, או ליווי כזה או אחר לצורך הקמתה של יחידה. אני לא מגיע לאף רשות מקומית לפני שאני מקבל את האישור של הוועדה.
מבחינתי, האישור של הוועדה הוא הגושפנקה החוקית הראשונה הרשמית לצירופה של עיר או מועצה לתוכנית, ומיד לאחר קבלת הפרוטוקול מהוועדה, מה שאני מניח שיקרה במהלך הימים הקרובים, אני ואנשיי מתאמים דיון התנעה עם ראש הרשות המקומית וכלל בעלי העניין במשטרת ישראל, שבמסגרת הדיון הזה, אנחנו לראשונה בצורה רשמית, מציגים את עיקרי התוכנית, ומתחילים לפעול בשני מישורים.
מישור עירוני לטובת איתור, גיוס, השמה, הכשרת כוח האדם והעמדת כלל האמצעים, ובתמונת ראי אל מול משטרת ישראל, כולל קביעת לוחות זמנים, כאשר בקצה, היעד הוא ביצוע אימון הקמה. אימון הקמה הוא ההתכנסות הרשמית הראשונה של כלל הכוח, שוטרים לצד פקחים, בהובלה של משטרת ישראל. משטרת ישראל היא זו האמונה על הפעלת הכוח. אימון ההקמה בנוי מתכנים בליווי ובאישור מדור שיטור עירוני שנמצאים פה איתנו ובסיומו, היחידה מוגדרת כיחידה מבצעית.
פה לא תם חלקנו, זה לא "שגר ושכח". מרגע הגדרתה של היחידה כיחידה מבצעית, מתחיל הליך של פיקוח, מעקב ובקרה צמודים שלנו, מנהלת מהלכי אכיפה והמשרד לביטחון לאומי, לצד מדור שיטור עירוני, גם בצד העירוני, גם בצד המשטרתי, ואולי חשוב יותר, מכל הצדדים גם יחד, לוודא שהכוח הזה של שוטרים לצד פקחים פועלים על בסיס הייעוד שלהם, על בסיס החוק, ועל בסיס תפיסת ההפעלה שנכתבה.
משה ברקת
¶
אגב שאלה לחיפה, ליאיר. את הנושא של השיטור העירוני אנחנו מכירים כבר שנים, עם יכולות גבוהות מאוד במקומות שבהם זה מופעל. מה קורה היום בחיפה בהקשר הזה? יש איזשהו אורגן שנותן מענה לצרכים שהשיטור העירוני מספק?
יאיר זילברמן
¶
לא במדויק. כאשר סיירת הביטחון, שפעלה במסגרת שיטור משולב, הפסיקה לפעול במסגרת שלה והועברה לאגף אכיפה, קיבלנו הנחיה מהמטה הארצי להפסיק להפעיל את השיטור המשולב בחיפה. עוד פקחים, זה לא עזר, חיברנו אותם ליחידת הפיקוח העירוני, הם עושים את זה חלקית כי יש להם עוד משימות. זה נעשה בחסר מאוד.
זה מאוד נחוץ לנו כי התחנה בחיפה צומצמה, עשו שינוי ארגוני. היא הייתה תחנה עם 400 שוטרים, ובנו מרחב במקום זה, והיא ירדה ל-220 שוטרים, בערך. לא רואים אותה כמות שוטרים בשטח כמו שראו לפני כן. אנחנו מטרופולין הצפון, מי שמבלה בסופי השבוע בעיקר, הם מהכפרים בגליל ומסביב, אין ספק שצריכים כוח יותר דומיננטי שישמור על הסדר הציבורי, אין ספק בזה.
היו"ר בועז ביסמוט
¶
אין ספק, וזה רק מחזק את החשיבות של החוק, שהדיון סביבו נדחה כעת ל-30.06.25. נכון?
אבינועם ארז
¶
אני הקמתי את אגף סלע באבינועם ארז, אני הפרויקטור מטעם עיריית חיפה להקמת השיטור העירוני, אני הקמתי את השיטור העירוני בתל-אביב ב-2014.
אבינועם ארז
¶
ניסיון יש לי. יחידת שיטור עירוני בעיר כמו חיפה, תשנה את אורח החיים בחיפה. השפעה כללית על החיים, על המרקם העירוני, אתה נותן שירות לתושב. בסוף משטרת ישראל לא פנויה לטפל בעבירות של איכות חיים וסדר ציבורי, וברגע שיש שילוב של פקח ושוטר, זה משנה את אורח החיים בעיר. יש זמינות מלאה, 24/7 לצורכי התושב – ואנחנו מסתכלים רק על צורכי התושב בהקשר הזה – משנה את החיים. אני רואה, יש לי את הניסיון מתל-אביב.
הכוח מיומן, ראינו ברכבת הקלה בתל-אביב, לפני שלושה-ארבעה חודשים, פקחים של סלע חיסלו את המחבלים ואת הפח"ע, ויש לזה השפעה מכרעת. אנחנו נאמן את הכוח ונגיע לאותה רמת מקצועיות. חיפה זקוקה כרגע לזה. ראינו את הפיגוע האחרון שהיה בחיפה, התוספת של הכוח הזה תשפיע דרמטית על מה שקורה בחיפה.
היו"ר בועז ביסמוט
¶
כן, הזכרת את הפיגוע בתל-אביב ואת יחידת סלע, אני זוכר היטב, זה היה בשבת.
מעבר לעבודה עצמה ולייעוד, לנוכחות עצמה גם יש משמעות. זה עתה דיברת על המספר שקטן, אמרת מ-400 ל-220, הנוכחות חשובה מאוד לאזרחים. אני מסתובב בארץ הרבה, אני פוגש ראשי רשויות, ראשי מועצות ואזרחים עצמם, תושבים. חסרה להם הנוכחות. זה מרגיע, וזה חשוב, זה חלק בלתי נפרד. ולכן החשיבות של הקידום של הצירוף של חיפה היום.
מי הדובר הבא? מי רוצה לתרום לדיון? בבקשה, אדוני.
סנ"צ מייק כהן
¶
בוקר טוב, שמי מייק, אני ראש מדור שיטור עירוני במשטרת ישראל. אני מצטרף לכל מה שנאמר פה, אדוני.
במשך זמן רב המלצנו שיהיה שיטור עירוני בחיפה, עיר משמעותית בישראל. בעוד העוטף של חיפה, קרי הקריות וכל מה שמסביב, נהנים מהשירות של המערך הזה, חיפה צריכה שיטור עירוני טוב, חזק ומשמעותי.
ברגע שזה יאושר, אנחנו ומנהלת שיטור עירוני במשרד לבל"מ נעשה הכול כדי להקים את היחידה כמה שיותר מהר, כי יש לה השפעה משמעותית על איכות חיי התושבים בעיר חיפה. לכן המלצנו ואין לנו שום בעיה לסייע עם הניסיון שלנו על סוג ההקמה והדברים הנדרשים מבעוד-מועד, אבל זה יכול להיעשות רק לאחר אישור הוועדה וגם התקינה של משטרת ישראל, שתינתן למערך במחוז חוף, תיעשה כמובן רק לאחר אישור הוועדה והכנסת חיפה לתוכנית, אם תאושר.
היו"ר בועז ביסמוט
¶
תודה, תודה רבה.
שאלה לליאור, או אולי ללאה, מי מכם שיודע – חיפה מצטרפת היום, כמה ערים עוד בקנה? יש רישום כמה?
ליאור מזרחי
¶
בוודאי. כפי שציינתי קודם, בתבחינים הקיימים, קרי, 16,000 תושבים ומעלה במגזר הכללי, ו-10,000 תושבים ומעלה במגזר הלא-יהודי. במגזר היהודי צירפנו עכשיו, ונותרו לדעתי עוד עשר, אני יכול לתת את המספר המדויק, אבל בסדר גודל נותרו עוד עשר רשויות במגזר היהודי, ובמגזר הלא-יהודי נותרו עוד 25 רשויות אופציונליות להצטרפות. כך לפי התבחינים הקיימים.
ככל שהחוק יהפוך לחוק קבע ונוכל ליישם את המדיניות של השר והממשלה תאשר, להסיר את גודל האוכלוסייה כחסם או כתנאי סף להצטרפות, הווה אומר במספרים כלליים, נכון להיום, כולל חיפה, אנחנו עומדים על 102 רשויות, והווה אומר, יש עוד 155 רשויות או מועצות אופציונליות להצטרפות. - - -לפי 257, יש 257 רשויות ומועצות במדינת ישראל.
ליאור מזרחי
¶
סליחה, שרית מנהלת אגף פרויקטים במשרד הסבה את תשומת ליבי, שצירופה של העיר חיפה בהליך הפרוצדורלי היה אמור לקרות ב-2024, ולצערנו קרה מה שקרה, ההתפטרות וכן הלאה, פנינו לוועדה, אבל את חיפה כבר לקחנו כחלק מתוכנית העבודה של 2024.
היו"ר בועז ביסמוט
¶
תודה רבה וחיד, תודה. עוד מישהו רוצה לפני שנעבור להצבעה? הנושא אולי לא ממש טכני, אבל הוא די ברור מאליו, אני לא רואה מי שיתנגד לזה. טוב, נעלה להצבעה.
איילת לוי-נחום
¶
אקריא את נוסח הצו.
צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ה-2025
בתוקף סמכותי לפי סעיף 18(א) לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן - החוק), בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מצווה לאמור:
שינוי התוספת הראשונה לחוק
1.
בתוספת הראשונה לחוק, אחרי פרט 98 יבוא:
"99. חיפה"
יפה. בואו נצביע, חברי כנסת, מי בעד אישור השינוי כפי שהוקרא על ידי היועצת המשפטית של הוועדה ירים ידו.
היו"ר בועז ביסמוט
¶
הצבעה
אושר
השינוי אושר. תודה רבה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:23.
