פרוטוקול של ישיבת ועדה

כהכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
07/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 122
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ה (07 בינואר 2025), שעה 11:04

נאבקות יחד נגד פגיעות וניצול מיני של נערות ונשים בישראל - עומדות לצד טאיסיה זמולוצקי , בהשתתפות מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ונשות ציבור

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
מירב בן ארי
אלי דלל
שלי טל מירון
יואב סגלוביץ'
מטי צרפתי הרכבי

קארין אלהרר
מיכאל מרדכי ביטון
סימון דוידסון
מירב כהן
רון כץ
נעמה לזימי
יוראי להב הרצנו
מרב מיכאלי
שרון ניר
לימור סון הר מלך
יסמין פרידמן
גלעד קריב
אליהו רביבו
אפרת רייטן מרום
אלעזר שטרן
נאור שירי

רפ"ק אורית דנין - ר' חו' עבירות מין, המשרד לביטחון לאומי

שירי שחף אופק - ממונה ארצית, ייצוג נפגעי עבירות מין, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

שמוליק חלק - מנהל תחום פ"א נוער צעירות וצעירים, מינהל תקין, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר בת עמי ברוט - עו"ד, ראש תחום נפגעי עבירה, פרקליטות המדינה

ליזי דלריצ'ה - ראש עיריית גני תקווה

דנה אורן ינאי - סגנית ראש העיר הרצליה

קרן גרין - ראש מועצה קדימה צורן

אמיר כוכבי - ראש עיריית הוד השרון

יעקב סלע - מנהל השדולה למניעת פגיעות מיניות בכנסת

נטע גורי - עו"ד, עו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

מיה אוברבאום - עו"ד, יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית בישראל

אורית סוליציאנו - מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

הלה נויבך - עו"ד, מנהלת התחום המשפטי, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

נגה ברגר - מנהלת תחום ידע, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

מיכי אשכנזי - מטה חינוך, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

טניה גלבוע - מנהלת קשרי קהילה וגיוס משאבים, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

טאיסיה זמולוצקי - נפגעת תקיפה מינית

יעל טל פואה - מנהלת מטה החינוך וההסברה, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

טל הוכמן - מנכ"לית עמותת שדולת הנשים בישראל

שרון בריק דשן - מנכ"לית "קולך" - פורום נשים דתיות

מוריה סילפן - מנכ"לית מטה המאבק לסחר בנשים בישראל

שחר וילנר - רכזת תפעול, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

גאיה שיף - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

קארין ארד - סופרת ופובליציסטית

שני קליין - שחקנית

רוחמה גמרמן - פורום של תקווה לנפגעי ונפגעות כתות ובני משפחותיהם

נחמה תאנה - נפגעת פגיעה מינית

ילנה דיוואיין - אקטיביסטית ומרצה בתחום השידול והסרסור לזנות, קול שורדות הזנות

ליאור בר ניר - עו"ד, אחראית תחום חינוך ובריאות, המועצה הלאומית לשלום הילד

מורן זר קצנשטיין - מייסדת בונות אלטרנטיבה

עמרי אסנהיים - עיתונאי

גיא מרוז - עיתונאי

אורלי וילנאי - מנהלת "מרכז חירות", תקשורת

אריאל - חברה של רומי גונן החטופה בעזה

נ' - נפגעת תקיפה מינית

חנה לסלאו - שחקנית

ענת מימון

דלית אזולאי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




 נאבקות יחד נגד פגיעות וניצול מיני של נערות ונשים בישראל - עומדות לצד טאיסיה זמולוצקי

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח את הדיון בנושא: נאבקות יחד נגד פגיעות וניצול מיני של נערות ונשים, וגם ילדים, בנים, בישראל – עומדות לצד טאיסיה זמולוצקי.

אבל לפני כן, בראש מעייננו, 459 ימים למלחמה ש-100 חטופים, בניה ובנותיה של המדינה שלנו, אחים ואחיות שנמצאים בחושך, במנהרות, בשבי. כמו כן, אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחת רווח ולמשפחת ישראל אשכנזי על נפילת בניהם דביר ואיתן.

טאיסיה, אני רוצה להודות לך שאת כאן ואני רוצה לומר לך שמעטות הפעמים שאנחנו עדים לאירוע שבו איש או אישה ניצבים בלב מרכז פרשה שמגלמת בתוכה מבחן של ערכים בסיסיים ויסודיים בחברה מתוקנת, מצליחים לטלטל, לעורר השראה, לגעת בכאב, לחשוף את האמת העירומה ולהציב אותנו כבני אנוש בבחירה בין טוב לרע. בבחירה בין מוסר לשפל, בין ערכים לשקרים, בין צדק להונאה. בין החזק למוחלש. בבחירה מהם הפנים שלנו כחברה ובאיזה עולם אנחנו רוצים לגדל את ילדינו, בנים ובנות. טאיסיה הגיבורה, תודה שאת כאן. אמנם זו לא הפעם הראשונה שלך שאת כאן, אך הפעם את יצאת מהמחשכים לאור. את כבר לא אות, את שם. את פנים. את אמא. את אישה. את אותה נערה שהייתה קורבן לניצול ופגיעה מחפירים, של כוח, ניצול והתעללות מינית ופגיעה חמורה של נפש האדם.

בשבוע האחרון את ניצבת באור הזרקורים באומץ וזועקת זעקה כלביאה, של אותה נערה שהיית. זועקת זעקה שהיא לא רק עשיית הצדק האישי והפרטי שלך, אלא צדק לתיקון המעוות, החולה והרע בחברה שלנו. למען יראו ויראו כל המעזים לנצל נערות ונשים מכוח השררה, הכסף, המעמד והקשרים. ואנחנו כאן איתך לשרטט, יותר נכון לחרוט, גבול ברור ולומר מי שפוגע ומנצל מינית יש להוקיע אותו מהחברה. והוא ישלם מחיר.

מי ששותק ואין לו אמירה שותף בדרך כזו או אחרת לתרבות של השתקה והפחדה. מי שצריך להסתתר זה לא את, טאיסיה, זה מי שפגע. מי שצריך להתבייש אלו הפוגעים. טאיסיה, תודה על אומץ ליבך ותעצומות נפשך למעלה מעשור. מול כוחות אדירים שאינם לצערנו מתחילים ומסתיימים רק באייל גולן. אלא גם מי שהקיפו אותו ומי שעוד מעזים בצורה מדורדרת וחסרת מוסר להמשיך ולתרץ ולנרמל.

את אחת האמירות הקשות אני רוצה לומר כאן, שזעזעו אותי השבוע. הזמר בני אלבז, שפתח את הפה שלו והעז לומר שילדה שפותחת רגליים היא לא ילדה. ואני רוצה לומר אדון אלבז ושכמותך, אנשים שאומרים דברי בלע שכאלה הם בעצם אנשים שמצדיקים פדופיליה. ילדה היא ילדה. נערה היא נערה. ואישה היא אישה. ומי שפוגע באישה שאומרת די, כואב לי, אני לא רוצה – הוא עבריין.

וגם אם לא תמיד הצדק מושג במשפט בבית המשפט, יש גם צדק ציבורי. יש משפט ושיפוט של חברה. לכן אנחנו כאן איתך לומר לך את לא נלחמת לבד. את לא תעמדי לבד. ופה את יכולה להיות בטוחה בעצמך, טאיסיה, שבזכות אומץ ליבך בשבוע האחרון את מנצחת והופכת את החברה הישראלית ליותר טובה ומתוקנת. ומשרטטת, כמו שאמרתי, לכולם, את הקו הבוהק בין טוב לרע.

תודה פנינה.

ואנחנו כאן, בכנסת ישראל, עומדות איתך, נבחרות ונבחרי ציבור, כמו שאת רואה קואליציה ואופוזיציה. תודה לכם חברי הכנסת שהגעתם. אך לא רק חברי כנסת, רק ראשות ערים ואנשי ציבור שהגיעו לכאן. וגם אנשים מהתחום. אנשים מוכרים, מהעיתונות, מתחום המוזיקה. תודה לכולכם שאתם כאן. נמצאים גם משרדי ממשלה שבהמשך אנחנו נבקש מהם גם תשובות.

אז טאיסיה יקרה, יש לנו גם סרטון. אנחנו נפתח בהקרנת הסרטון. אני מבקשת שקט. רגע לפני אני רק אומר, אני רוצה להודות לקובן ועומרי אסנהיים. אתם כאן איתנו, נכון? הם צריכים להגיע. אנחנו נקרין חלק מהתחקיר, למי שעוד לא ראה.

(מוקרן סרטון)

בסרטון, למי שלא ראה, חסכו מאתנו את התיאורים המאוד קשים של מה שאירע לטאיסיה. טאיסיה, בבקשה.

קודם כל שלום לכולם ותודה רבה לכולם שהגעתם לראות אותי, לחזק אותי ולשמוע אותי. החלטתי לכתוב את הדברים על מנת שאוכל לגעת בכל הנקודות שרציתי להתייחס אליהן בפני הוועדה.

באתי לכאן היום להביא את המקרה שלי ושל עוד נערות שהן נפגעות בפרשת אייל גולן. אני פה לאחר שנחשפתי בפנים גלויות. באתי לדבר בשמי ובשם כל המוצללות והצלליות ובשם האנשים השקופים והשקופות שחוו פגיעות מיניות ואונס.

אני אספר קצת על עצמי. הייתי במנגנון הניצול והאונס במשך כמעט שנה שלמה, שהתנהל בחסות אייל גולן ובשם הערצה כלפיו. הייתי ילדה שחיה במצבים לא פשוטים, בלי אבא, עם אמא קשת יום שאינה דוברת עברית. התגלגלנו במעונות לנשים מוכות. כשגדלתי קצת הייתי נערה בסיכון במוסד צופיה. הייתי טרף קל ועם נתונים שהתאימו לנצלנים, לאנשים ולבועלי קטינות. עמדתי בקריטריונים.

כשהוכנסתי לתוך המנגנון היו שם הבטחות, מילים יפות. "חיים של אבא, את תגיעי רחוק, ניסע לפה, את תהיי ב-VIP". כילדה נערה מתבגרת זה היה נראה לי שאני בפסגת העולם. לאחר זמן מסוים התחלתי להבין שזו הייתה מחשבה תמימה. נתקלתי ברוע ובמלכוד שאי אפשר היה כילדה ללא תמיכה, ללא משפחה, לצאת מאותו מנגנון אכזרי. לא היו לי כלים להתמודד מול הרוע הזה. מול המציאות הקשה שברגע שלא עשיתי את רצונם נזרקתי במקומות רחוקים מהבית. בלי כסף, בלי אפשרות לחזור.

אמרתי 'לא' עשרות פעמים. זה לא עזר לי. אבל דווקא היום אני רוצה לא להתמקד במנגנון האכזרי הזה, אלא דווקא במשטרת ישראל. משטרת ישראל, שבמשך כמעט שנה שלמה ניהלה חקירה והאזינה לכולם מלבד אייל. בהאזנות האלה, שמעתי אותן באוזניי, מבטיחים אותי לאנשים 'תבוא, תקבל את הילדה'. זה ככה על קצה המזלג, אני לא רוצה להרחיב על דברים בוטים שנשמעו בהאזנות האלו. שעד היום קשה מאוד לשמוע. שמעו את הכול ולא מנעו ולא חשבו למנוע. נתנו לדברים לקרות.

והכבירו לעשות משטרת ישראל כשהתפוצצה הפרשה להאשים אותי בזנות, בשימוש בסמים, אזהרות הפללה, חקירה תחת אזהרה. כל זה בהיותי קטינה, חסרת מודעות ושיקול דעת. למה נועדו חוקים אם לא ליישם אותם? הרי החוק קובע שקטינה חייבת במלווה והחקירות צריכות להתנהל ברגישות. אני עוד ילדה בבית הספר ואותי לוקחים לצילומים ועושים לי מסדר חשודים. הייתי מפוחדת, חשבתי שהסתבכתי עם המשטרה.

כל זה קורה בזמן שאייל וחבריו מקבלים הודעה על הזמנה לחקירה שתגיע אליהם בעוד חמישה ימים.

רגע, אז אותך גררו עם אזיקים ולו נתנו הודעה.

והודיעו לו מראש 'תתכונן, בעוד חמישה ימים הולכים לזמן אותך'.

יצא לי לראות אחרי שנים, אחרי תחקיר של אורלי וגיא, הבנתי שאין הרבה מה לעשות מלבד לתבוע אותם אזרחית, את המשטרה. הפרקליטות מסרה לעורכת הדין את הדיסקים ואת החקירות של אייל גולן. כשנחשפתי לחקירות הוויזואליות הבנתי עד כמה אני שקופה, חסרת ערך. ובלי סיכוי לצאת נגד האיש החזק הזה. כמה שאנסה לתאר את מה שרואים בעין זה יהיה אולי 10% ממה שיהיה אפשר לראות בצפייה אחת. כי אין יותר טוב מלראות ולהבין. אנסה לתאר פה קצת ממה שראיתי.

הייתה התרגשות מאוד גדולה בתחנת ימ"ר תל אביב. המסדרונות רעשו כולם. באו לסלפי עם הזמר. בחדרי החקירות זכה הזמר למאכלים, פופקורן, שיחות על כדורגל. עורכת הדין שלו הייתה מצלצלת לראש צוות החקירה בזמן שאייל נחקר ואומרת לאייל 'ברגע שתיתקל בבעיה תפנה לראש צוות החקירה, הוא ידאג לך'.

במהלך החקירה, אחרי שעות, משום מה התחילו החוקרים ואייל לחפש בתוך החדר את המצלמה המוסתרת. זה לקח להם הרבה זמן. בסוף אייל זיהה שהמצלמה מסתתרת בתוך הפרח. ומאותו רגע ראש צוות החקירה דאג להסתיר אותה בגבו ולהעביר מסרים לאייל שמאוד שימחו אותו. עד כדי כך שבכל מסר כזה הוא קם לחבק ולנשק אותם.

את התחקיר של אורלי וגיא, שהופק על ידי קודק תקשורת, דאג אייל גולן לקנות. את החברה, את החברה הזו, על מנת לשלוט בחומרים האלו שעליהם אני מדברת כאן אתכם עכשיו. משטרת ישראל טוענת שהחקירה נעשתה במקצועיות וביסודיות. אייל גולן טוען שהוא נסרק במסרקות ברזל ובשביל זה התיק נסגר פעמיים מחוסר ראיות מספיקות.

אני חושבת שהגיע הזמן לחשוף את האמת. לא יתכן שבמדינת חוק יקרו דברים כאלו. שהמשטרה תתבטל מול אישיות. אני הייתי במקום הזה, שילמתי על כך מחירים כבדים מאוד ואני פה לשנות. אני פה פעם שנייה בוועדה. קצת צורם לי שמתוך משכן הכנסת היו מי שנתנו לגיטימציה, העניקו פרסים, חיבקו ותמכו ואפילו דיברו מהגרון של אייל גולן 'הוא זכאי, מה אתם רוצים?' אמרו כולם.

אני עם כל זה מתמודדת כבר 11 שנים, שהם כל חיי הבוגרים. לא באתי לעולם כדי להיות "פות מוביל" בעולם הזה. אני לא אשמה שאנשים לקחו אותי למקום הזה. אני לא אשמה שהיו מי ששמרו עליהם ועד היום שומרים עליהם. גם לא שמתי את הפנים שלי ואת המשפחה שלי לעיני מדינה שלמה מבלי שיהיה שינוי. אני קוראת מכאן לכולם לקחת אחריות ולהתחיל לעשות ולתקן. ולא רק בשבילי, אני מדברת כאן גם בשביל אותם אלו שבצללים.

לסיום, אני דורשת מכל נציגי החוק והפרקליטות, כל הסיפור פה מזוהם ואני דורשת כתבי אישום ושבית משפט יקבע. תודה רבה.

תודה. אני עוד לא אפנה אליהם, אבל נמצאים איתנו גם נציגי המשטרה וגם הפרקליטות.

לגבי אותות ההוקרה, אני רוצה לומר כאן, גם כחברת ועדת אתיקה. היה אסור להם לתת. יש איסור לתת אותות הוקרה, תעודות הוקרה, בשם חבר כנסת ולהציג מצג שווא כאילו זה בשם הכנסת. אז אני אומרת את זה כאן, קבל עם ועדה, אותן תעודות שניתנו הן לא תקפות מטעם הכנסת. שיהיה פה ברור.

צריך להגיד שגם חברת כנסת, קוראים לו נאווה בוקר, אני הייתי פה חברת כנסת.

חה"כ ואטורי שאמר שהוא - - -

ניסים ואטורי לפני כמה חודשים.

עוד אז. לכל איש יש שם.

מירי רגב.

תודה. חה"כ אלעזר שטרן, אנחנו נעשה חבר כנסת, איש ציבור.

טאיסיה, אני אמרתי לך את זה גם בחוץ, אני חושב שעל לא רק מידת ההערכה, מידת החובה שלנו כחברה, כאנשי ציבור, לאומץ שלך, אין לי מילים.

אני בהזדמנות הזאת רוצה להגיד תודה גם לאורלי וגיא, לעומרי אסנהיים. אני חושב שזאת עדות לתקשורת רצינית שבלעדיה אין חברה ערכית, לא רק אין חברה דמוקרטית. אין חברה ערכית. וזה בשלב של התרומה. טאיסיה, אני מבין שאת יודעת שאת תרמת לנשים, את תרמת לגברים. אני צריך להגיד את האמת, אנחנו הגברים לא נבין את עוצמת התרומה שלך לנשים.

זה הזמן להבין.

נכון. אני נחשפתי כמה פעמים לנשים במצב שלך שלא היה להן אומץ לבוא ולהעיד. ולכן אני מעריך עוד יותר את האומץ הזה. אני חושב שעם ההתנהלות שלך, כמו שאת אמרת עכשיו כאן, יש לנו, גברתי יושבת-הראש, שאלות קשות מאוד למשטרת ישראל. אני חושב שזאת בושה וחרפה. אין לי מילים אחרות. ואני חושב שבכלל, אם מה שנאמר זה היעדר ראיות מספיקות, אנחנו כאנשי ציבור, כראשי רשויות, כראשי ארגונים, כקצינים, לא משנה איפה. העניין הזה של ראיות מספיקות הוא עניין של בית משפט.

השיפוט החברתי שלנו, ההזמנה, בוודאי נתן תעודות, אני לא רוצה להרחיב על זה. אבל לא צריך את עומרי אסנהיים כדי שראשי רשויות יחליטו להפסיק להזמין אותו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. אני חושב שאת השיעורים האלה צריכים ללמוד גם אמרגנים, גם זמרים אחרים, גם מפיקים. לדעת עם מי משתפים פעולה ועם מי לא.

טאיסיה, עוד פעם, תודה רבה לך.

תודה.

תודה אלעזר. אנחנו נבקש מכל אחד שידבר דקה, כדי שנאפשר באמת לכל מי שהתכנס כאן היום בכל זאת להביע את דבריו או דבריה. מרכזי הסיוע. קודם כל, אני רוצה להודות לכם. את טאיסיה אני הכרתי דרככם, כשהיא הגיעה לכאן לוועדה, אתן מלוות אותה שנים ארוכות. עושות עבודת קודש. תודה רבה. בבקשה, אורית סוליציאנו.

תודה רבה. רק זה ייקח טיפה יותר מדקה, אז תסלחי לי. אני יושבת כאן היום בכנסת בהתרגשות ובכאב, למעלה מעשור אני ואנחנו באיגוד מרכזי הסיוע מלוות את הפרשה הזאת ואת טלי, שאנחנו קוראות לה טלי, תרשי לי. ואני חייבת גם לציין שלצערי הרב הייתי אחת מאלו שדי בתחילת דרכי שזכיתי בזכות המפוקפקת לקבל תביעת איום מדיבה מאייל גולן. זה דבר לא נעים.

את לא לבד.

אני יודעת שאני לא לבד.

אני מאוד מתרגשת בשבילך, טלי, לראות אותך כל כך הרבה שנים ואיך גדלת ואיזה עוצמה יש לך ומה שאת עושה בעולם. ואני יושבת גם בכאב אדיר, בגלל שאפילו אני, רק אחרי שאני צפיתי בחלק מהחומרים הבנתי את עומק המחדל. וזה הזמן לתיקון. אנחנו לא באים רק לדבר על מה שהיה, חייבים לעשות שינוי.

אז באמת, אנחנו אתמול, עו"ד הלה נויבך מהאיגוד פנתה למבקר המדינה לבדוק את המחדל והתנהלות המשטרה. זה פשוט לא יאמן לראות את הנחת הסלב, זה לא יאמן לראות את זה. כל אחד צריך לראות את זה. אתם יכולים להאמין שכמו שטלי ציינה, חיפוש משותף אחרי מצלמת חקירה. הגשת פופקורן. אני לא האמנתי. ועורכת הדין ששמים אותה על ספיקר והיא מדברת עם אייל. אני רוצה לדעת איזה עוד חשוד בחקירה מקבל יחס כזה.

אז איך יהיו ראיות? איך יהיו ראיות כשאת הילדה, הנערה הקטינה, לוקחים באזיקים בלי שהיא יודעת בכלל, בלי ליווי של מרכזי הסיוע. כי ברור שלא הציעו לה.

ואז אומרים 'היא סותרת את גרסתה'. לוקחים נערה באזיקים ואז אומרים 'סותרת את גרסתה. איך היא חזרה בה, איך היא לא אמרה?'.

איך אפשר לצפות שיהיו ראיות? וכל החוקרים שהיו, אני לא יודעת אם הם עדיין במשטרה, צריכים לשלם מחיר. והמשטרה חייבת לבדוק את עצמה.

ראשית, אנחנו קוראות למבקר המדינה מיידית לעשות בדיקה לגבי מה שקרה. שנית, משטרת ישראל חייבת לבדוק את החוקרים שפישלו בצורה אדירה. ואני קוראת לפרקליטות המדינה, למרות הסטטיסטיקה המאוד עלובה של קבלת עררים, של כמה אחוזים? 2%, 5%, לקבל את הערר. לפתוח ולהשקיע משאבים ציבוריים. כי הפרשה הזו היא ענקית. היא משפיעה על כל נערה ועל כל צעיר בישראל שמעריצים ואוהבים שחקני כדורגל ועוד אנשים, ולא יודעים תמיד. אין להם הגנה מפני ניצול. יש לנו את פרשת מושיקו מאתמול ואצילי שעבר פתאום לבית"ר ירושלים כאילו כלום לא קרה.

ואני רוצה להודות לך, יו"ר הוועדה, חה"כ פנינה תמנו שטה, על הליווי האדיר שלך. על מה שאת עושה.

תודה. אני רק אומר, בחרתי לא לנצל את החסינות שלי ולהקרין סרטונים שראיתי מחדרי החקירות. ביזיון. אני עצמי עורכת דין, אני יודעת מה מותר ומה אסור. מה שעשו שם זה עזרו לו, שוטרים עזרו לו לשבש את החקירה. עזרו לו לשבש.

אנחנו נעשה את זה בדרך המלך, למרות שיכולתי להקרין. כי אני חושבת שחברי כנסת וחברות כנסת צריכים להיות מודל לחיקוי ולכן בחרתי לא לעשות את זה תחת החסינות. ניגש לבית המשפט ואנחנו נדרוש שיפרסמו את הסרטונים האלה, כדי שיבינו עד כמה המחדל היה חמור.

ראש עיריית גני תקווה ליזי דלריצ'ה, חברה ותיקה. מנהיגה. את באת לייצג את הקול. אני רוצה לומר לך קודם כל תודה, תודה על המהלך הציבורי החשוב שהתחיל אתכן, בפורום שלכן. בבקשה. אני רק מבקשת, כל אחד דקה.

אני אעשה את זה קצר. קודם כל, תודה רבה לך על האומץ ובאמת היכולת להאיר לנו את הדרך. מיד כשדיברנו, הרבה יותר קל להפעיל דברים דרך פורום הנשים, לצערי הרב. אז התחלנו איתנו וכמעט כולם חתמנו והוצאנו הודעה וזה מיד סחף אחריו עוד ראשי רשויות, הגענו ל-67 נכון לאתמול.

יפה, כל הכבוד.

ואני חושבת שלא צריך להיות פחות מ-259. אין אף אחד שצריך לנרמל כזה אירוע. ואני בכלל לא בחלק החוקי שלו. כי בחלק החוקי ניתן למי שצריך לעשות את העבודה. בחלק התרבותי והמוסרי והמנדט שלנו להחליט בכספי ציבור. אנחנו נבחרי ציבור, וככאלו אנחנו צריכים להעביר את המסר שניצול נשים לא אצלנו. ואם גיבור תרבות או אדם שמביא קהל גורם לכאלה מעשים נבזים אין לו מקום בעיר שלנו. חד משמעית כולנו צריכים להגיד את האמירה הזאת. תודה רבה לכם.

חה"כ מיכאל ביטון, תודה רבה.

גם ברגע הזה צריכים לזכור שיש 100 חטופים בעזה, כולל נשים ונערות שגם נפגעות פיזית, נפשית ומינית. היום אני שם את החולצה של זיו ברמן, אבל כל יום אנחנו מספרים סיפור של אחד החטופים וזוכרים אותם.

טאיסיה, במעגל הכי קרוב שלי, ממש הכי קרוב, אנחנו סוחבים פגיעה מינית מלפני 40 שנים. ופעלנו בנושא הזה וניסינו לעשות משהו. אבל לא עמד לנו כוחנו לצאת בפנים גלויות. לא עשינו את השלב הזה. לא עמד לנו כוחנו ללכת לתלונה גלויה במשטרה. מי שנפגעת בפגיעה הזאת מלפני 40 שנים.

ואת, יש לך עוצמות וכוחות נפש מול מערכת דורסנית. והכאב הכי גדול שלי זה על הבדידות שהיית נמצאת בה בגיל 17 מול כל העולם. ואת לא באת לאירוע הזה כפגיעה ראשונה, כבר סחבת.

ילדה אבודה בעולם.

עולם שלם של פוגענות. ואת עושה מעשה. ומה שאת עושה עם קובן ואסנהיים את בעולם של ייאוש מתיקון. אתם עשיתם מעשה ואתם מתקנים. אני רוצה להודות לך.

תודה לך.

תודה מיכאל. אני אאפשר לעוד חברת כנסת ואז נעבור גם לאורחים. מטי צרפתי הרכבי, חברת הכנסת, בבקשה.

תודה גברתי יושבת-הראש. טאיסיה, אני רוצה לומר לך תודה על השיעור שלימדת את כולנו. כל היושבים פה, אבל את כל מדינת ישראל. שיעור מעורר השראה, ובאמת תודה. ככה נראית גיבורה.

זה כל כך חשוב שיצאת לאור, כי בעקבותייך יגיעו עוד, אין לי ספק. וכמו שאמרו בסרטון, אנחנו מאמינים לך. ואותי מזעזע התמיכה שאייל גולן זוכה לה. הוא סרסר בנשים, בילדות, ואין לו מקום בחברה שלנו. והוא זה שצריך להתבייש. את אמרת את זה בסרט, באמת באומץ רב. גם הטיפול באירוע הוא שבר ערכי ומוסרי. במקום שתהיה אפס סובלנות בחברה שלנו אנחנו רואים כאן מערכת של טיוח והסתרה.

אבל אני רוצה רגע לפתוח סוגריים. אנחנו בחברה שמדירה נשים. אנחנו בממשלה שאין בה ייצוג שוויוני לנשים. אנחנו בחברה שלא רק שיש הרבה נשים מוחלשות, גם אין נשים בצמתי קבלת ההחלטות. אנחנו בחברה שלא משחררת 13 נשים חטופות, שנאנסות וחוות זוועות.

נכון. אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק לשלם את המחיר.

ואנחנו בחברה שמנסה לפגוע בתקשורת החופשית. ותודה לך, שוב.

עמרי אסנהיים, להודות לך על התחקיר, על העיתונות האמיצה. נמצאת גם אורלי וילנאי וגיא מרוז, וגם חיים אתגר שאני יודעת שעוסק בתחום. מגיע כפיים לכל העיתונאים. ואני אומרת לכם, יש לי שיחות עם עיתונאים שאומרים אנחנו מתוך התחום סוגרים עלינו. סוגרים עלינו ולא נותנים לנו אפילו פלטפורמות שידור. ולכן אומץ לב הוא צריך להתבטא בכל זירה. פורצי הדרך זה גילוי המנהיגות מכל זירה. לא רק מנהיגים שנבחרו ואנשי ציבור, חברי כנסת, זה גם עיתונות שלא מפסיקה לחתור אחרי האמת.

אז תודה רבה לך, בבקשה.

קודם כל תודה רבה לך שיזמת את הדיון הזה. כבוד גדול להיות כאן. תודה רבה לטאיסיה המקסימה. תודה רבה לאורלי וילנאי וגיא מרוז שעשו סרט מדהים לפני כמה שנים שפתח את הדבר הזה. צריך לומר, אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשניגשתי לסיפור הזה זה לראות את הסרט של אורלי וגיא, שנתן בעצם אני חושב בפעם הראשונה את הבמה לבנות האלה. אפשר להן לומר את דברן ובעצם הוביל לפתיחתה של החקירה השנייה שלצערי גם היא נסגרה בהיעדר ראיות מספיקות.

תראו, אני רוצה לתאר את המפגש הראשון עם טאיסיה ועם נ', שצריך להזכיר גם אותה במעמד הזה, כי היא גם אישה מאוד מאוד אמיצה.

היא נמצאת איתנו בזום. אחריך אנחנו ניתן לה לדבר.

זה ראוי. המפגש הראשון איתן היה במשרד עורכי דין. אני ראיתי שתי נערות שכבר איבדו אמון בכל צורה ודרך של הממסד. לא האמינו לא בתקשורת ולא במשטרה ולא בפרקליטות. אבל כן האמינו שהן צודקות ושצריך לשמוע את הדברים שלהן. אנחנו רואים את טאיסיה, אתם יודעים, לפעמים אתם רואים את זה בטלוויזיה, זה אחרי שיש שעות של ראיון והאביד שזו תוכנת העריכה, עוזרת להעביר את הדברים. אבל אלו היו פגישות עם הרבה מאוד ממחטות נייר, כי היה שם הרבה מאוד בכי. והרבה מאוד חפיסות סיגריות, כי הן לא הפסיקו לעשן את עצמן למוות. הן היו נשים במצב מאוד מאוד שביר ומאוד פגיע.

כשאני רואה, לפני שבוע אני יושב באולפן ואני רואה על המסך את טאיסיה, בדרך כלל אתה עסוק בעריכה ואתה לא נכנס לתוך הדברים. אני רואה את טאיסיה על המסך, אני רואה את הכוחות שלה. אני רואה את הריאיון הזה ואני מתמלא בגאווה גדולה. אני בסך הכול המתווך של זה, אני השליח שהביא את הדברים שלה. אבל אני מלא גאווה בה וב-נ'. ואני נזכר בכל הדרך הארוכה, דרך של שלוש שנים שעשינו. ואני אומר שזה דבר שהוא פשוט גם בלתי ייאמן בעוצמות שלו ובנחישות שלו, הבלתי מתפשרת, להביא את הדברים.

אתם יודעים, אחרי 7 באוקטובר, כתב את זה השבוע אחד ממבקרי הטלוויזיה. אחרי 7 באוקטובר אין כמעט נושא שלא קשור למלחמה שיכול לתפוס את הקשב הציבורי. אנחנו עושים הרבה מאוד כתבות. כל כתבה מתקשרת באיזה שהיא צורה או דרך למלחמה. אני חושב שהסיפור של טאיסיה ושל נ' היה כל כך חזק בעוצמות שלו ובחוסר הצדק שהוא הפגין, שהוא הצליח, אני חושב בפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר לקחת את תשומת הלב הציבורית בנושא שהוא לחלוטין לא קשור למלחמה.

ואולי, כמו שחה"כ מיכאל ביטון אמר, אולי באיזה שהיא דרך הוא כן קשור למלחמה. כי באמת אסור לשכוח שיש לנו 100 חטופים, ביניהם נשים, שעוברות דברים שאנחנו לא יכולים לתאר אותם.

גיהינום.

וחשוב לזכור אותם כל יום. גם כשאנחנו רואים נושא שהוא לכאורה אזרחי, אמיץ ובלתי נשכח אני חושב, כמו הסיפור של טאיסיה ו-נ'.

אז תודה רבה לכם שצפיתם. תודה שהגבתם ותודה על הדיון הזה.

תודה. בנימה אישית, טאיסיה, אני רוצה לומר לך, לכל השחקנים שלא מבינים מה זה נערות ונערים כנגד כל סיכוי. בוודאי שהם בסיכון, אבל זה כנגד כל סיכוי. ילדה שעלתה לארץ, בואו נספר לכם מה זה החצר האחורית של ישראל. ילדי פנימיות. ילדה שהייתה בצופיה. כמה קל לנצל אותן. כאלה שהחיים לא האירו להן פנים. כאלה שצריכות את הכסף בשביל להכניס לחם לפה. זו המציאות. אותם גברים שהם מנצלים יודעים היטב עם איזה ילדים, עם איזה נערים ונערות הם מתעסקים. וזה קיים יום יום, מתחת לאף שלנו, באותן שכונות. בחצר האחורית ובאותן ערים. בחצר האחורית של מדינת ישראל.

עוד משפט אחד שהוא חשוב בשבילי, גם במעמד הזה, גם במקום הזה. להגיד משהו על כאן 11. המקום שהוא הבמה הציבורית שבה אפשר להביא את הדברים האלה. אפשר לתת 60 דקות של טאיסיה מדברת בלי פרסומות ובלי הפרעות ועם קשב ציבורי ועם יוטיוב שמביא מאות אלפי צפיות. ובאמת, מקום שמאפשר את הדבר הזה בלי לחשוב פעמיים.

תודה. אני רוצה לאפשר ל-נ' ואז אנחנו נעבור לעוד חברי כנסת, גם מהקואליציה. כן אלי, אני יודעת. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהגיעו מהקואליציה כדי לומר לכולם זה לא עניין פוליטי, זה עניין של חיים וצדק ומה אנחנו רוצים להיות.

נ' האמיצה שנמצאת איתנו. אבל לפני כן, אני רק אקריא: לפי סעיף 120(ד) לתקנון הכנסת נקבע שככל שיידרש השם יהיה חסוי לפרוטוקול וגם שלא יפרסמו פרטים מזהים או צילומים. לכן ערוץ הכנסת, שזה משודר בלייב, אני מבקשת לא לשים את המצלמה עליה. וגם בזום, נ', פשוט אל תפתחי את המצלמה ואז ישדרו אותך. בבקשה.

נ' היקרה, בבקשה, תודה על אומץ ליבך. היה רגע אחד שהוא מאוד קשה, שמבקשים מטאיסיה לבצע מעשה מיני. והיא עם חמלה רבה, בתוך סיטואציה מוטרפת אומרת 'תעזוב אותה, תעזוב את הילדה'. בבקשה, נ'.

היי, תודה רבה. קודם כל אני רוצה להגיד תודה על הזכות להשמיע את קולי בוועדה. אני עוברת ימים לא פשוטים, גם נפשית וגם רגשית סביב הפרשה של אייל גולן. וגם סביב הנושא של החטופים בכלל והחטופות בפרט. המחשבה על מה שהן עברו ועדיין עוברות שם גומרת אותי. אני מתפללת כל יום לשובם של כולן, ובמיוחד של החטופות.

אני כתבתי לי את הכול, כדי שאני אוכל באמת לעבור. התייחסתי לדברים דווקא בראייה קצת אחרת. אז אני אקריא. אני חושבת שצריכה להיות מעטפת רבה יותר וגדולה יותר לנפגעות ונפגעי עבירה. אני רוצה להתייחס לחוק להטרדות מיניות. לדעתי לא יתכן שגם ב-2025 הוא נורא מצומצם ודל. הגיע הזמן לשינוי, תיקון והרחבת החוק, גם לרבדים נוספים של עבירות מין. לא יתכן שגם ב-2025 אין חוק בנושא של ניצול מעמד וכוח לתאוות מיניות, אשר מובילות למקרים רבים של אינוס ותקיפות מיניות רבות ומגוונות בנשים וגברים.

לדעתי צריכה להיות דרישה לאחריות מוגברת על אדם בעל כוח ומעמד ציבורי, שיש לו השפעה ישירה על אנשים ונשים בכלל, ועל נוער ונערות בפרט, במיוחד כאשר מדובר על נערים ונערות בסיכון. אני חושבת במיוחד כאשר מדובר באדם בעל מעמד ציבורי הפגיעה לא נפסקת, היא נמשכת. לפעמים גם שנים. כמו במקרה שלנו. שנים של הפחדה ואיומים, שיימינג בתקשורת, כאשר מי שבעצם קובע את הנרטיב זה אייל גולן או כל פוגע אחר שהוא במעמד כזה. נרטיב של שקרניות ושחקניות, כאשר כל מה שאנחנו רוצות זה למצות את הזכויות שמגיעות לנו כנפגעות עבירה ושהצדק ייצא לאור.

אני חושבת שהתוצאות של הפרשה שלנו, פרשת אייל גולן, לא היטיבו בכלל. במיוחד על אנשים אחרים שנמצאים במעמד דומה לשלו ולא חוששים להגיע לסיטואציות דומות להן הגיע אייל גולן ופוגעים מינית ללא חשש. הרי אם היה סוף אחר לסיפור שלנו לדעתי היו נחסכות פגיעות מיניות רבות. אחרים היו חוששים לפגוע.

תודה.

בנוסף חשוב לי לציין כי ניצול ופגיעה מינית יכולים להגיע בכל גיל ולא רק בקטינים וקטינות. ולכן חשוב שיהיה מענה גם לזה בחוק. כמובן שכל מה שקשור בקטינים צריך להיות חמור עוד יותר, בטח אם מדובר בנוער בסיכון.

אני רוצה להגיד מילה לגבי הפרקליטות. בפרשה שלנו היו המון שיבושי חקירה והעלמה והשמדה של ראיות, שאין שום מחלוקת לגבי זה. בתחקיר של אורלי וגיא ניתן לראות את לבנת מלמד מהפרקליטות מספרת את זה במילים ברורות. במצב כזה שראיות מושמדות ויודעים את זה, לא יתכן שגם לאחר פתיחת החקירה מחדש ב-2022 לא מכשירים ראיה כל כך משמעותית של האזנת סתר בה שומעים את בני פרץ, אז מנהלו של אייל גולן, מכנס את כל שאר החשודים בפרשה ומתרברב איך הוא ערבב וסובב את המשטרה. איך הוא הפעיל קשרים במשטרה, איך הוא השפיע על נערות לחזור בעדותן. והכול כדי להוציא את אייל גולן נקי ללא כתב אישום. צריך לדרוש מהפרקליטות להכשיר את הראיה הזאת ולהשתמש בה ולעשות את מה שהם היו חייבים לעשות – להוציא את האמת לאור ולעשות איתנו צדק.

תודה.

תודה רבה לכולם.

תודה. אני רק אומר, ב-2015 הגשנו הצעת חוק שלצערי עד היום לא עברה ואני חושבת שזו אולי הזדמנות ושעת רצון להעביר אותה. החוק מדבר על כך שמעמד ציבורי וניצול של מעמד ציבורי, כולל כוח של הערצה וכאלה, יהווה נסיבה מחמירה וזה ייחשב גם בעילה אסורה. ואנחנו ננסח ונדייק את החוק. כי נ', את דיברת גם על טווח הגילאים וזה לא רק כלפי קטינות וקטינים.

אני רוצה לאפשר לחה"כ שלי טל מירון. יש לי פה רשימה של חברי הכנסת לפי הסדר. אה, סליחה, שלי ברשותך, כי אמרתי שאני אתן גם לקואליציה ואז אני נותנת לך. חה"כ אלי דלל.

תודה לך חה"כ תמנו שטה על הדיון הזה, הוא חשוב מאוד. טאיסיה, את אמיצה, את גיבורה. את פורצת דרך עבור נשים רבות. אני גאה בך, מצדיע לך. אני רוצה לומר לך שאני כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, ואני מבקר בפנימיות, הדבר שכואב לי שהיה פה ניצול, טרף קל, במקום הכי נמוך שיכול להיות. וזה דבר שאסור שייעשה בשום פנים ואופן. שלא לדבר בכלל אסור שייעשה, אבל לקחת באמת את הילדה הטהורה במקום הכי נמוך זה דבר שאין רוע יותר גדול ממנו.

האומץ שלך הוא גדול מאוד, כי יצאת מאזור הנוחות שלך. את נשואה עם ילדים. ולצאת מאזור הנוחות, אני לא מאמין שיש מישהו שבאמת יכול לקחת אומץ כזה. באמת, אמרתי, אני רק יכול להצדיע לך על זה. את נר היום, עם קצת אור את גרמת בעצם לדחות את כל החושך בחברה שלנו. מגיע לך מחיאות כפיים על זה, תודה רבה לך.

תודה רבה.

תודה. חה"כ שלי טל מירון, שנאבקת יחד איתי פה בוועדה כל הזמן, באמת בהתמדה. ומטי וכל מי שחבר בוועדה הזאת ועוסק בנושא הזה. בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, תודה פנינה על הדיון הזה. זה לא דיון ראשון שאנחנו מקיימים בנושא הזה, נפגשנו פה בעבר. אבל פנינה באמת מקדישה את כל המרץ, המשאבים, הזמן וכל נפשה לתוך הנושא הזה ואנחנו כמובן איתה בדבר הזה.

לפני הכול אני רק רוצה להגיד כיו"ר השדולה למען החטופים, שבזמן שכולנו יושבים פה בחדר הממוזג והנעים יש לנו עדיין 100 אחים ואחיות שלנו בעזה, מתוכם 13 נשים. ושאנחנו צריכים להחזיר אותם הביתה, מיד, עכשיו. זה לפני הכול.

טאיסיה היקרה, אני רוצה להגיד לך שאת כבר לא שקופה. את כבר לא אות, את פנים, את אישה, את מעוררת השראה, את דוגמה ומופת לכל כך הרבה נשים שעכשיו יושבת בבית וכנראה צופות בשידור הזה ומקבלות ממך את התעצומות ואת הכוחות לבוא ולספר את הסיפור שלהן. לחלוק אותו גם אם זה עם מישהו אחד, גם אם זה עדיין לא להתלונן, זה עדיין צעד עצום.

אני רוצה להגיד לך שלמרות כל הרגעים הקשים שעברת ורכבת ההרים המטורפת הזאת שעדיין לא הסתיימה ואת עדיין עמוק בתוכה, ואנחנו מבינים את זה, אני חושבת שאת עושה משהו היסטורי במדינת ישראל. וכפי שיש פה הרבה ארגונים שאני רואה מסביב לשולחן שעושים היסטוריה עבור נשים, את אחת מהן.
אני רוצה להגיד לך שאת לא לבד, אנחנו איתך. ולכל הנשים בבית שצופות בנו, אתן לא לבד. ואנחנו נהיה לצידכן כל עוד תחליטו שאתן רוצות לחלוק איתנו אנחנו נהיה לצידכן.

אני רק רוצה להגיד משפט אחרון. קודם כל, תודה לארגונים ועל הליווי של טאיסיה. תודה לעיתונאים, תודה לכל מי שפה, לחברות המועצה דנה אורן ינאי וראשות הרשויות, וכל מי שנעמד בתוך המאבק הזה. אני רוצה להגיד לאנשים במדינת ישראל שהם בעלי מעמד וכוח בכל התחומים: עיתונאים, אומנים, סלבריטאים, אני ציבור, לא לפחד לעמוד לצד האמת, המוסר והצדק. זה הדבר הנכון לעשות.

תודה. קרן גרין. קרן, תודה שאת כאן, ראש מועצת קדימה צורן. מי שהניעה את המהלך המאוד חשוב מול ראשי הערים. בבקשה.

תודה רבה פנינה. תודה ששמת את הנושא על סדר היום.

אנחנו פעם ראשונה נפגשות ומאוד מרגש אותי לראות את העוצמה שלך. מבחינתי את מנהיגה, לא פחות מזה. כי עשית מעשה שקרא לכולנו לפעולה, הניע את כולנו. את עשית מעשה שהניע את כולנו לפעולה. ואני רוצה לספר לך איך זה קרה.

מתקשרת אליי דנה אורן ינאי, שהיא סגנית ראש מועצה בהרצליה ואומרת 'אני מחפש ראש רשות שתתראיין. את מוכנה?'. אמרתי כן. היינו באיזה משלחת ביחד של הסוכנות ומשם אנחנו מכירות. וליצ'ול גם אמרה לה כן וביחד הכנסנו את זה לפורום של ראשות הרשויות. יש פורום של ראשות הרשויות, שליזי שהייתה פה לפני רגע מובילה, ביחד עם רותם ידלין. בשניות בפורום של ראשות הרשויות המכתב שניסחנו הייתה תמיכה. באמת, בתוך אולי שעה. ומיד גם הגברים ראשי הרשויות אמרו גם אנחנו אתכם. גם אנחנו מאמינים, גם אנחנו מבינים שיש פה משהו מוסרי שלא צריך להיות בחברה שלנו.

אני רוצה לספר לך פנינה ולכל הוועדה שכ-70 ראשי רשויות חתמו על המכתב.

כסף ציבורי לא צריך ללכת לגיבורי תרבות שאנחנו רוצים להוקיע.

ושאלו אותי בימים האחרונים כמה שאלות קשות. למה עכשיו? למה רק אייל גולן? למה לא נזכרתם קודם? איפה הייתם לפני 10 שנים? ואני רוצה להגיד אמירה מאוד משמעותית. הדיון הוא לא אייל גולן. הדיון הוא החברה שלנו, הדיון הוא התרבות שלנו. הדיון הוא מה אנחנו מחנכים את הילדות ואת הילדים שלנו. אנחנו מחנכים את הבנות שלנו, אנחנו מחנכים גם את הבנים שלנו. ואני לא שמעתי קריאה שאומרת ככה לא מתנהגים בחברה מתורבתת. לא שמעתי את זה. יתכבד ויגיד אייל וכל מי שאומר ככה זה לא צריך להיות, שיבוא בקולו ויגיד ככה לא צריך לנהוג. זה לא משהו שאנחנו מכבדים בחברה שלנו.

אבל יש עוד סיבה, כי יש כל כך הרבה נשים שחוו תקיפה, שחוו אלימות, שחוו אונס, שחוו הטרדה והן לא מתלוננות. חלק בגלל הבושה.

והן מפחדות.

חלק בגלל הפחד. וחלק כי הן בכלל שכחו את זה. ואז קורה טריגר, אחרי ה-7 באוקטובר, ואת פוגשת נשים בנות 50, 60 ו-70 שפתאום נזכרו שבגיל 14 או 20 קרה משהו. הן לא זכרו את זה, כי זה טריגר. ולכן האומץ שלך ולכן המנהיגות שלך.

לכן אנחנו כאן לצידך ולצד כולן ולצד כל הנשים. אנחנו לא רק נשים שאנחנו לצידכן, אנחנו גברים ונשים, חברה שלמה.

תודה קרן, מאוד מעריכה. חנה לסלאו איתנו בזום. תודה חנה, אני יודעת שיצאת מהצגה, במיוחד כדי להביע תמיכה. התנתקה. שני קליין ואז אני עוברת לחברי הכנסת.

אני במקום חנה לסלאו? איזה כבוד. שודרגתי.

שני יקרה, תודה שאת כאן. אני אומר, היה קשה מאוד להביא אנשים מהתעשייה, מהתחום. זה היה לא פשוט.

שני מהרגע הראשון.

שני תותחית. בגלל זה, זה כדי לומר לך את זה.

אני אשמח אם יצטרפו אליי עוד, זה נכון.

אין על שני בעולם. היא תומכת כבר המון זמן.

כשהרמתי טלפונים היה מאוד קשה.

כולם בחזרות ובצילומים.

נכון.

בסדר, לי אין עבודה. אז אני באתי לפה היום באמת מתוך סולידריות אמיתית לטאיסיה ו-נ'. רציתי לחבק אתכן ולומר לכן סליחה. סליחה שעברתן מה שעברתן ועדיין עוברות. שאתן לא לבד יותר. שאני מאמינה לכן, לכולכן. כי אני יודעת שכוח זה דבר משחית עד כדי אובדן מוסר. וגם כי אני יודעת מה זה להיות נערה.

אני מגיל 17 הייתי בשיא המרץ שלי. חשבתי שאני הכי חכמה, שאני יודעת הכול, ושאף אחד לא יכול לעבוד עליי. חשבתי. אני מודה לאלוהים שכל המבחנים ששלח לי נגמרו בדיוק כמו שנגמרו ולא אחרת. כי ברור לי לחלוטין איך הם יכלו להיגמר. היה לי מזל, לא שכל. אני זוכרת את הפעם האחת יותר מידי שעליתי על טרמפ באמצע הלילה עם שני גברים, רעדתי מפחד והחזקתי את ידית הדלת למקרה שאצטרך לקפוץ מהרכב. אני גם זוכרת את בן ה-25 שיצאתי איתו כשהייתי בת 17. היה לי ברור מאוד למה הוא רומז והתחמקתי מהרמיזות. תודה חן שלא ביקשת במפורש, כי כנראה הייתי בוחרת לרצות אותך רק בשביל שלא תתאכזב. תחשוב שאני צעירה מידי, חלילה.

בגיל 17 פשוט לא רציתי שיחשבו שאני ילדה קטנה. טעיתי, הייתי נערה, חשבתי כמו נערה. אפשר להאשים אותי? הסיפורים האלה, הרגעים האלה הם לא רק זיכרונות אישיים שלי, הם גם חלק מתמונה חברתית רחבה יותר. תמונה שבה נערות צעירות מוצאות את עצמן בעולם שמלמד אותן להיות תמיד טובות, שקטות, לרצות או להתגונן, לעולם לא מוגנות מעצמן. ומנגד, נערים צעירים לומדים שהעולם הזה שייך להם, שלוקחים מה שרוצים ושאין שום צורך לשים גבולות ליצר, כי יש מי שמתגוננת. חופש מוחלט.

לצערנו, כל מקרה כזה לא רק משאיר צלקת על הנערות, אלא גם גורם לחלוקה עמוקה מאוד בין אלו שתומכים במי שפוגע לבין מי שמבקש להבין את הנפגעות. אבל בואו ננסה רגע להבין, הנערות שעשו את מה שעשו, עשו זאת מתוך מקום של הערצה, לא מתוך זדון. כי הערצה זו תחושה חזקה. לפעמים כשאתה מעריץ מישהו אתה לא רואה את הגבולות, לא מבין את ההשלכות. לא שונה בהרבה מהתפיסה של הערצה עיוורת שמביאה לתמיכה בפוגע.

די, העולם השתנה. והגיע הזמן שגם אנחנו כחברה נשנה את הדרך בה אנו רואים את עצמנו ואת אחרים. אני מבקשת מכם לקחת אחריות על השינוי החברתי הזה. אל תצפו רק מאתנו הנשים להיות אלו שמובילות את המהפך החברתי. אם אנחנו, הנשים, צריכות להשתפר כקורבנות, אז אתם הגברים צריכים להשתפר כטורפים. האחריות מוטלת עליכם לשנות דפוסי מחשבה, לשלוט ביצרים ולהוביל שינוי חברתי שמקדש כבוד, שוויון ואחריות אישית. כי תיקון אמיתי מתחיל קודם כל אצל מי שאוחז בכוח, לא אצל מי שנפגע ממנו.

ולא מספיק להיות שותפים לעוולות רק כי ככה זה היה תמיד. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו איך אנחנו משפיעים אחד על השני. מה אנחנו עושות או עושים על מנת לשנות את הכיוון הזה. שינוי לא יכול להתרחש בלי לקיחת אחריות. שיקום אמיתי מתחיל בחרטה כנה ובמוכנות להכיר בכאב שנגרם לאחרים. זו אינה חולשה, זו עוצמה להכיר בטעות, להביט במראה ולומר עשיתי משהו לא נכון. זו הדרך שבה אנחנו כיחידים וכחברה יכולים להתחיל לתקן.

אנחנו לא צריכים חברה שמחפשת אשמים, אלא חברה שמחפשת תיקון. אנחנו לא צריכות תרבות של נקמה ושיימינג, אלא תרבות של חמלה, של למידה ושל שיקום. חברה שמלמדת אותנו לא רק איך לא לפגוע, אלא לתקן כאשר כן פגענו. ושבה יש מקום לא רק לשיקום הפוגעים, אלא גם לריפוי הנפגעות. כולנו יכולים להיות חלק מהפתרון, הכוח לשינוי נמצא בכולנו. אני מאמינה בו ואני מאמינה בכם. תודה רבה.

תודה שני. ישר כוח. חה"כ יואב סגלוביץ', אני נותנת לחברך שצריך לצאת. הוא מוביל שדולה מאוד חשובה. זה בסדר מבחינתך? חה"כ סימון דוידסון. רוב הח"כים פה אומרים לי שהם צריכים לצאת, אני מאוד משתדלת. לכן כדי שנספיק להגיע לחברי כנסת, אני ממליצה שחברי הכנסת יקצרו וכולם, גם האורחים. בבקשה.

רק שתבינו שיש לנו ממש טירוף של כמה ועדות במקביל וחשוב לנו מאוד להיות כאן, ולכן כולנו ככה מוטרדים.

טאיסיה, יש רגעים בחיים שהם היסטוריה. רגעים היסטוריים. אני מסתכל עלייך ואני אומר לך גם כאבא לשלוש בנות, כחבר כנסת וכאזרח המדינה, את חקוקה בהיסטוריה ובשינוי גדול מאוד שאני באמת מאמין שיהיה בחברה הישראלית.

אמן, תודה.

את גיבורה אמיתית. ישבתי וראיתי את הסרט של עמרי וקובן עם הבנות שלי. היה שם בכי. ואני יכול להגיד לך שאפילו נאמרו דברים שפתאום נזכרים 'קרה לי, עשו לי, אמרו לי'. זה היה נורא לשמוע את זה, כאבא, כבעל. ואני רוצה להגיד לך תודה ענקית. והשינוי הזה לא יהיה רק פה בבניין הזה. הוא גם יהיה במשטרה, עם החקירה המחורבנת הזאת, שחייבים להאיר אור מאוד גדול על מה שהיה.

ובהזדמנות הזאת להגיד תודה ענקית לכאן 11 שאנחנו נאבקים פה מול שלמה קרעי והאנשים שרוצים באמת לפגוע בערוץ הזה. תודה לעמרי, לקובן, לאורלי וגיא היקרים באמת שהארתם את הדבר הזה. בלעדיכם זה לא היה קורה.

אני מחבק אותך מרחוק ואומר לך שוב תודה.

תודה. תודה רבה.

חה"כ יואב סגלוביץ' ואני מבינה שגם חנה לסלאו כבר איתנו. נעשה הכול קצר, כולם יעשו קצר.

קודם כל תודה לטאיסיה ול-נ', לפני הכול.

אני כן רוצה להגיד כמה דברים, כי המבחן הוא, בכל הכבוד, ראוי לכולנו, לא הדיון שאנחנו נמצאים בו, אלא מה קורה דקה אחרי שיוצאים ממנו. ומה כל אחד מאתנו עושה ומה הבחירות שהוא עושה אל מול דברים שהוא רואה. ובזה אנחנו לא כל כך מוצלחים. אנחנו לא מוצלחים לא מהיום. אני זוכר חקירה של מי שהיה פעם נשיא של מדינת ישראל שקוראים לו קצב. זה היה כבר מזמן, לפני 18 שנים. וראיתי וחוויתי, מהצד אמנם, מה עברו נשים שהתלוננו בתיק אונס. ואני מזכיר לכולם, גם שם, מי ששכח, זה נכון שהוא הורשע וישב שנים רבות בכלא. אבל לפני זה גם היה הסדר טיעון שהתנגדתי לו, שאם הוא היה מתקבל יכול להיות שהיינו היום מדברים על נשיא לשעבר כראש ממשלה. זאת הייתה הסיטואציה ב-2006.

אז אני פחות חושב שיש פה, יש פה קודם כל כבוד ענק לך, טאיסיה ול-נ'. אני חושב שיש חוסר כבוד לכולם, כי זה לא רק באירוע הזה. יש שורת אירועים גדולים, שבהם לא תמיד וגם לא פעם אני שם לעצמי מראה. לא על כל דבר אני מגיב. ובסוף המבחן במדינת ישראל, לצערי, האם יש כתב אישום או אין כתב אישום. ואם אין כתב אישום אז הכול בסדר. זה נכון להרבה דברים, בוודאי ובוודאי לעבירות מין, ועוד אונס, הטרדות מיניות.

אז אני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה, קודם כל באמת תודה לאורלי וגיא ולעמרי ששמו את זה על השולחן. אבל מעבר לעניין הזה המבחן הוא אישי של כל אחד מאתנו והמבחן הוא מבחן התגובה. אנחנו לא מגיבים מספיק. לא בעוצמה הראויה, לא בדרך הנכונה. והערת אזהרה כולנו למרות מה שאמרתי, הכנסת היא איננה טריבונל משפטי. אני אומר את זה כל פעם כשמנסים לזרוק לפה כל מיני תיקים ולנהל אותם בוועדות כאילו אנחנו בית משפט. אנחנו לא. אבל כן הכנסת היא מקום שאפשר לתת קריאה גם לפרקליטות וגם למשטרה שאני בא ממנה אחרי הרבה שנים של שירות.

אני יודע שאפשר לעשות תיקון גם במקומות שהיה קלקול עמוק. ולכן אני קורא למי שצריך לקרוא, במקרה הזה ליועצת המשפטית לממשלה, לבחון היטב את התיק הזה. מהקצת שאני יודע זה לא המקרה שצריך להיסגר. תודה.

תודה רבה סגלוביץ'. חנה לסלאו, את איתנו? שלום. תודה שאת איתנו.

האמת היא שאני יושבת וצופה מההתחלה ואני מתרגשת וזה הזמן, אנחנו ב-2025. הגל הזה, הגל של ה-me too החל כבר לפני כמה שנים וטוב שכך. תמיד הגל מגיע אצלנו מאוחר יותר. זה חשוב מה שקרה. צפיתי גם בזמן אמת ברוני קובן ואסנהיים.

אני יודעת שזה קצר ואני רוצה, כיוון שהוא בעצמו אסנהיים ציטט, אני רוצה בית קטן מתוך השיר של מוניקה סקס, בעקבות האונס שהיה בשומרת, לקרוא אותו. "כל החברה הביעו צער שכל הסיפור הסתבך. אז למה הם לא מפסיקים לחייך? כי השופט הקל את העונש כי לא צעקת ולא היית בתולה. החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה". וזה כל כך מדויק וזה כל כך חשוב שכן מטפלים בזה ואפילו אחרי 10 שנים שזה צף מחדש, חייבים לעשות ניקוי אורוות. גם המשטרה, גם הפרקליטות.

אני באותה הזדמנות רוצה לומר לחברי הכנסת, לממשלה, זה משיק לחטופים ולחטופות. זה לא עסקה, מדובר באנשים. אנשים ונשים, אנשים שהם נרקבים שם במנהרות וחווים דברים מאוד קשים. הגיע הזמן לעשות מעשה.

וטאיסיה, אני מחבקת אותך מרחוק.

תודה חנה. חה"כ אפרת רייטן. אני נותנת עכשיו לארבע חברות כנסת ברצף, כי לכל אחת באמת יש דברים חשובים. אבל כל אחת עושה את זה קצר, כי יש לנו הרבה אורחים פה שרוצים.

תודה רבה לך פנינה, על הדיון ובכלל על הכול. וגם על השותפות בחוק שתכף אני אדבר עליו, כי הוא חשוב מאין כמוהו.

טאיסיה, לפני שאני מגיעה אלייך ספציפית, תודה עמרי, תודה אורלי וגיא, תודה לכם. תמשיכו להיות עיתונות אמיצה וקול חשוב וערכי. אנחנו צריכים אתכם, מדינת ישראל צריכה עיתונות כזאת. תמשיכו ושאף אחד לא ירתיע אתכם.

נפגשנו מתי? לפני חודש זה היה בערך, כשדיברנו ואמרתי לך, בלי שידעתי את כל הסיפור הזה. אבל ראיתי בך את העוצמה הזאת. ותראי את העוצמה, תראי את מי היא הביאה לכאן, העוצמה הזאת שלך. חברות כנסת ושרים ותקשורת ונשות ציבור – כולם הגיעו בגלל העוצמה הזאת שלך. את מבינה את זה?

אני רוצה להגיד ולהתייחס גם לחבריי שיושבים כאן, גם לימור סון הר מלך שחתומה איתי על החוק, ואלמוג כהן וקארין אלהרר ומירב כהן וחילי טרופר. והחוק שאנחנו מקדמים כאן בוועדה ביחד עם המרכז לנפגעים ולנפגעות תקיפה מינית. חוק שקובע ביטול של התיישנות של עבירות מין. זה חוק שאנחנו עובדים עליו, שעבר כבר כאן בטרומית במרץ 2023 והוא נמצא כאן בוועדה. אני מפצירה באנשים ממשרד המשפטים שהחוק תקוע אצלם, ואצל הפרקליטות.

משרד המשפטים. חה"כ רוטמן אומר ששר המשפטים לא נותן אור ירוק.

החוק הזה עם קונצנזוס מלא של אנשים שרוצים לחוקק את הנורמות במדינת ישראל. נורמות לפני החקיקה. אנחנו רוצים לקבע אותם. יש קונצנזוס כולל דברים דומים בחוקים בחו"ל שכבר עברו. לא יתכן שזה יתקע במשרד המשפטים ובפרקליטות. אני קוראת לכל מי שנמצא כאן לתת לנו את הרוח הגבית, להמשיך להיאבק איתנו.

אלה מסוג הדברים שאם דיבר עליהם מקודם סגלוביץ', של מה יקרה אחרי? הנה, זה מה שיכול לקרות אחרי ולרתום לכאן את הדיון הזה.

אני מחבקת אותך טאיסיה, את גיבורה אמיתית.

תודה אפרת, תודה רבה.

תודה. חה"כ יסמין פרידמן.

תודה. את יודעת, אנחנו חוזרים על אותם דברים שאת שומעת. אבל אני באמת חושבת שאת פשוט הדלקת זרקור ענק, ענק, ואת משמשת הקול של כל כך הרבה נערים ונערות במדינה. אז תודה על זה. וכמובן, לאורלי וגיא וכל הצוות שתמיד, תמיד מאירים בפנס על פינות חשוכות. ואני מאוד מעריכה את זה.

וגם בדיון שהיינו פה לפני כמעט שנה היה הדיון? ביקשתי ממך גם סליחה באותו דיון. סליחה. והסתובבתי עם זה יום שלם, כי לא יכולתי להפסיק לחשוב עלייך בתור הנערה הזאת, שאין לה את העורף המשפחתי. שאין לה מי שיהיה שם לצידה ויגן עליה. אז אני שוב רוצה לבקש ממך סליחה על זה. וכנראה שיש עוד הרבה נערים ונערות.

אני חושבת גם שכחברה אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש עמוק, כי אני רוצה רגע להתייחס לתגובות שאת מקבלת ברשתות החברתיות. מצד נערים ונערות אחרים, מצד נשים וגברים אחרים. וזה פשוט לא נתפס ולא הגיוני. ואני קוראת פה לכולם לנצל את ההזדמנות ולעשות שיח עם הילדים שלכם, על התגובות שאת נאלצת לקבל.

וברמה האופרטיבית, מעבר לחקיקה ולמשטרה ולפרקליטות, אני באמת חושבת שמערכת החינוך צריכה לשים דגש מיוחד לנוער בסיכוי, לתת להם את הכלים. להסביר להם, לתת להם את התחושה שהם אף פעם לא לבד. גם אם הם מרגישים אבודים ושהם נפלו לתוך בור שחור. אז צריך להתקדם גם ברמה האופרטיבית.

חה"כ נעמה לזימי ואז חה"כ לימור סון הר מלך.

תודה. טאיסיה, פעם קודמת כשהיית כאן לא יכולנו להראות את התמונה שלך. ופניתי אלייך ואמרתי לך שאני מתביישת במשכן הזה לא מעט, אבל הרבה בגלל שנתנו פה פרסים והכרה וכבוד והכשר לאייל גולן, פעם אחר פעם. והתביישתי אז, אני עדיין מתביישת. רק היום יש גם דמות ברורה שנגיד הנה, הנה ההשלכות של ההתנהלות הזאת.

אני רוצה לפני שאני אומר לך משהו, להגיד רגע משהו על תקשורת חופשית, עצמאית וציבורית. אורלי וגיא, רויטל חובל, עמרי אסנהיים, רוני קובן. זאת המשמעות של הרשות הרביעית. תקשורת אמיתית שחושפת את האמת ולא חוששת ממשרדי פרסום, יח"צ. תקשורת שיודעת שתופעל עליה מכונת רעל כמו שהופעלה עליכן מכונת רעל. כי מה לא עשו מכן? אני זוכרת, כי אני 10 שנים פעילה אל מול הסיפור הזה. גם כשהסתכסכתי עם ראש עיריית חיפה כשהביא אותו וגם כשהיו דברים לא פשוטים. בגלל שידעתי שלא הייתה לכן שום סיבה לשקר והאמת אתכן, כי תמיד האמנו לכן. אנחנו עדיין מאמינות לכן. אתן האמת, אתן התיקון.

אני רוצה להגיד לך, טאיסיה, במעשה שלך לא רק עשית מעשה גבורה פרטי. הצלת ילדות, הצלת נערות, הצלת נשים. האומץ שלך להיחשף למרות מכונת הרעל שתהיה עלייך, למרות מה שאת עוברת, הוא הצלת נפשות. את גיבורה, אין לי מילים לתאר כמה אני מעריצה אותך ומעריכה אותך. ואני יודעת שכולם כאן.

אני רוצה להגיד לך תודה גדולה בשם כל אותן ילדות שקופות ונערות שקופות במצבי סיכון, שאת בקול שלך נתת להן כוח וזיקקת להן את האמת. באמת תודה.

תודה נעמה.

תודה נעמה. חה"כ לימור סון הר מלך.

תודה רבה.

אני ממש מתנצלת בפני האורחים והאורחות. מה שקורה זה שבמקביל יש יושבי ראש ועדות שצריכים לנהל והם כבר באיחור. אני רוצה לתת לאורלי וגיא, שתאמינו לי, כדאי מאוד שתשמעו מה יש להם לומר. בבקשה.

בראשית דבריי אני רוצה להודות לך על הדיון החשוב הזה. וטאיסיה, אני רוצה להגיד לך תודה רבה. אני צפיתי בכל הסרט, מתחילתו ועד סופו. זה היה מאוד קשה. צפיתי בו לבד והיה לי מאוד קשה. אני רוצה להגיד לך, את לא עושה רק תיקון, את עושה תיקון עולם. כי בחשיפה הזאת שלך, של הדברים, אני חושבת שלא רק הבאת את הסיפור לעם ישראל ולעולם כולו, אלא גם הבאת את התקווה. לראות אותך אחרי כל הגיהינום הזה שעברת, גיהינום. אין לי הגדרה אחרת. עברת את הגיהינום הזה ויצאת ממנו ובנית חיים. ועברת דרך ובנית פה משהו מבפנים, שאף אחד לא יכול לך. אז תודה רבה על הדבר הזה.

תודה רבה.

אני רוצה להגיד עוד משהו. הנושא הזה, כמו שאמר פה חה"כ סגלוביץ', הנושא הזה מלווה אותנו. טאיסיה, מהסיבה הזאת הקמנו פה את השדולה למניעת פגיעות מיניות. כי התורה אומרת כאשר יקום איש עם רעהו ורצחו על נפש כן הדבר הזה. אני רוצה להגיד לך, זה רצח. זה רצח. זה כל פעם זה לעבור רצח מחדש ואחר כך לחיות עם זה זה לחיות עם נפש שרצחו אותה.

לכן הקמנו פה את השדולה למניעת פגיעות מיניות. יש בה 40 חברי כנסת, אופוזיציה וקואליציה. כל מפגש כזה של השדולה, כל התכנסות של השדולה, ויש לא מעט התכנסויות כאלה, אנחנו מביאים ארבעה נפגעים. ומכנסים את הרשויות ורואים איך באמת אפשר לטפל עם הרשויות באופן הרבה יותר מיטיב ונכון. ואותם אלה שלא קיבלו את הצדק, את יומם, אז אנחנו דואגים שהם יקבלו את יומם.

אני רוצה להגיד עוד משהו. החוק הזה של חוק ההתיישנות. אנחנו נפגשנו עם משרד המשפטים ובעזרת השם כן החוק. סיימתי, זהו. תודה רבה.

תודה על הדברים החשובים שלך לימור. באמת, יש פה הרבה מאוד שותפים ושותפות למאבק הזה. ואני רוצה לאפשר לחה"כ מרב מיכאלי, שבהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לך. אני חושבת שאת מהדמויות הציבוריות, עוד לפני שנכנסת לכנסת וגם בכנסת, שמרימה את הדגל של המאבק בלי היסוס, בלי פחד. זו הזדמנות לומר לך תודה.

תודה לך פנינה. אנחנו כולנו פה שותפות. יש פה רבות שהולכות ביחד את השנים האלה.

אבל לא כולן היינו מודל לנערות, מרב.

- - - שבהן החדר הזה לא היה מתמלא בסלבריטאיות וסלבריטאים ובכלל לא בהכרח בהרבה אנשים. אז קודם כל תדעי לך, טאיסיה, שיציאה כזאת שלך לעולם, אני לא יכולה להסביר לך איזה אפקט יש לזה בהעלאת המודעות לנושא הזה. בלגיטימציה לנושא, בכוח שאת נותנת לכל כך הרבה נשים ונערות שעברו ולא עברו פגיעה מינית.

משום שיש לזה כל כך הרבה שכבות. זה מתחיל בזה שכל נערה, כל ילדה, מחונכת שבעצם המיניות שלה היא הכוח שלה. מה זאת אומרת? מוכרים לנו מגיל אפס שאם אנחנו פתוחות ומיניות וחופשיות אז אנחנו חזקות. זה בכלל כוח. מגיל אפס.

זה במקרה הטוב. בדרך כלל גם מלמדים אותנו שאם אתן ככה אתן זונות. סליחה על הבוטות. איך אמר בני אלבז? ילדה שפותחת רגליים היא לא ילדה.

אחר כך יש השכבה של הנערות והנערים שהם בסיכון. חלקם מגיעים ומגיעות כמוך מפנימיות וזה נראה, וחלקם זה לא נראה, כי זה בבית. אבל חודש הריח של אלו שפוגעים יודע לזהות את הילדות האלה ולמצוא אותן ולסובב אותן ככה, על האצבע הכי קטנה שיש. הכי עמוק, הכי קשה. וגם זה דבר שלא מטופל במדינת ישראל. היה לנו ממש לא מזמן דיון בוועדת החינוך, זה מופקר לחלוטין הנושא הזה. ויש הרבה שכבות ואני לא אכנס לכולן כמובן.

אבל אני רוצה לשים בצד שחיתות. שחיתות יכולה לקרות במשטרה, בכל מקום. אני רוצה לדבר על ההבניה. תראו, החוקים בקשר לפגיעה מינית, אני רוצה לספר לך את זה, תוקנו במשך השנים בסך הכול בצורה טובה. אבל היישום שלהם הוא אפס. אנחנו נאבקות שנים על גבי שנים על זה שתהיה הכשרה לשופטות ושופטים שיבינו את הרציונל של פגיעה מינית, את השיטה שאת כל כך טוב הסברת ופירטת, בשביל שאנשים יבינו איך זה קורה. איך יכול להיות שהיא מסכימה, איך יכול להיות שאת לא הולכת? שאת חוזרת? איך יכול להיות? ואת הסברת להם את זה כל כך טוב.

ואחרי שנים של מאבקים יש כבר המלצה של ועדה מטעם משרד המשפטים להקים מחלקות מיוחדות לטיפול בעבירות מין גם במשטרה, גם בפרקליטות, גם בבתי המשפט. והדבר הזה צריך לקרות עכשיו. ואני קוראת לשר המשפטים, יריב לוין, מכאן, ואני אומרת, אתה רוצה רפורמה במערכת המשפט? זאת הרפורמה שצריך במערכת המשפט.

הוא תוקע.

מחלקות מיוחדות לטיפול בעבירות מין, גם במשטרה, גם בפרקליטות וגם בבתי המשפט. כדי שלא ישאלו את השאלות המטומטמות האלה, כדי שלא יוכלו לקבור את הסיפורים האלה. וכדי שאת ו-נ' וכל האחרות תקבלנה את הצדק שמגיע לכן.

תודה רבה מרב.

תודה מרב. מירב כהן, את רוצה קודם להקשיב לאורחים? יש לך זמן? אז אני אאפשר לאורלי וילנאי וגיא. גם חברים ותיקים שלי וגם אנשים שאני מאוד מעריכה. אבל בעיקר עיתונאים אמיצים.

תודה. כל הכבוד לך על הדיון הזה. אני רוצה להגיד שלושה דברים קצרים: אחד, החוכמה היא לא רק לחשוף את התחקיר ולשדר אותו. החוכמה היא גם ללוות אחרי. וזה מה שאורלי עושה, לא אני. אני סטטיסט בכל הדבר הזה. זה מה שאורלי עושה כבר כמה זמן? כבר שלוש שנים, ארבע, עם טאיסיה. מלווה אותה ביום יום, לא רק בתחקיר.

הדבר השני, מאוד חשוב, בימים אלה אנחנו מנסים לקבל את חומרי הגלם של התחקיר שלנו. חומרי הגלם. אתם יודעים שבה היא הצטלמה בלי טשטוש פנים, אייל גולן עוזב ראיון באמצע. דברים שלא יכולנו לשדר בזמנו. דברים מהמשטרה.

חקירות מצולמות.

כל החומר הזה נקנה על ידי, אתם יודעים על ידי מי? על ידי אייל גולן. זאת אומרת, תקשיבו טוב למה שאני אומר לכם.

מה זאת אומרת נקנה על ידי אייל גולן?

רגע, אני רוצה להסביר. אייל גולן רכש את חברת ההפקה שהפיקה את התחקיר של אורלי ושלי, לפני כמה שנים. עכשיו כאשר ביקשנו את החומר אמרו לנו בהתחלה החומר עבר לאולפני הרצליה. בדקנו, לא נעליים ולא חומר. החומר נמצא במשרד הזה, אני לא רוצה לנקוב בשמות האנשים, כי עזבו. חברת הפקה שנקנתה, כמו שהוא קנה עכשיו את האקספו באילת.

אחרי שהתחלתם את התחקיר הוא קנה?

אחרי שהוא שודר. יש משמעות לחומרי גלם. מה ששודר מטושטש אפשר היום לשדר וגם לאמת עם העובדות שטלי הביאה.

הוא קנה את זה ואת האקספו באילת שמשם הוא נזרק לפני שבוע. אתם מבינים מה שאני אומר? זה כמו שיריב לוין יקנה את בג"ץ. זה כמו שמשה קצב יהיה שומר בפנימיית בנות. זה מה שקורה פה. אוקיי? אלה העובדות. ואם רוצים לקחת צעד קדימה מהוועדה הזאת לעשות משהו צריך לעצור את זה. צריך לגרום לזה שהחומרים לא יהיו אצל הנבל, אלא יהיו פתוחים לכולם.

זה לא שיבוש הליכים?

לא, זה אחרי. זה אחרי שהחקירה נסגרה כבר. לא, בעצם זה היה לפני שהחקירה נסגרה. נכון, אבל זה חומרים תחקיריים של טלוויזיה ולא של תחקיר משטרה.

אני רוצה להגיד עוד שני דברים קצרים. תראו, אנחנו יושבים פה וכולנו עוטפים את טלי, שהיא אלופת עולם, באמת, בכל קנה מידה, בכל חייה. לצידה גם מומי, שצריך להגיד לו גם מילה ענקית טובה. שהוא מאפשר לרעייתו לצאת עם הדבר זה. וצריך הרבה כוח והרבה רוח גבית, כדי שהיא תוכל לקבל את היכולת והכוחות לצאת החוצה. וזה לא פחות חשוב.

אני מאוד מודאגת. החיבוק הזה מקסים. אני מודאגת מהיום שאחרי, כמו תמיד. כי גם לפני ארבע שנים כאשר שידרנו את התחקיר החרימו ולא הופיע. וגם לפני 10 שנים כאשר נפתחה החקירה אז החרימו ולא הופיע והכול חזר לקדמותו. ואנחנו חיים במדינה שרשע וטוב לו. ואנשים יורקים על משפחות של חטופים ברחובות. והדבר הזה עובר בשקט. ואיש מהנבחרים, יש פה חברי כנסת, אבל לא הרבה מהקואליציה, סליחה, לא יוצא ומוקיע את זה בצורה ציבורית ברורה. ולכן זה ממשיך הלאה.

אז נשים התאגדו ואמרו די וכמה גברים הלכו אחריהם. אבל הדבר הזה, לצערי, יחזור. גם בגלל כוח הכסף, ואנחנו ראינו את זה גם בתחקיר. שלחו אותנו לחפש את השקרניות, את הילדות ששיקרו. וראינו איך חלק מהם ממש קנו, לא, אני לא מדברת על טלי ועל נ', אלא אחרות שלא יכולות לדבר בכלל. וזה מוטיב שחוזר לאורך כל הדרך.

כי סגרו איתם הסכם שתיקה.

כן, כן, שילמו להן כסף.

כן. הסכם כספי. אסור להן לדבר אם הן לא מקבלות אישור מפרץ של גולן.

והן היו בנות כמה?

הן היו בנות 14.

השם ישמור.

זה תופס ההסכם בגיל הזה?

כן.

14.

זה גם משפחות מפוחדות נורא. אתם לא יודעים עם מי יש לכם עסק פה.

אלה משפחות חלשות, הם יודעים על מי להיתפס.

אני לא רוצה זה, אבל צריך להכיר את המנגנון כדי להבין מול מה עומדים שם.

תודה. אני מסכימה איתך אורלי שזה מאבק שהוא סיסטמתי. לפעמים הוא נראה בלתי נגמר. אבל מתי נקודת האור ולמה אסור לנו להתייאש? זו לא אופציה בכלל. כשאנחנו מסתכלות מאה שנים אחורה, אפילו לא מאה שנים. 40, 50 שנים. זה מאבק שכנראה לא ייגמר בימי החיים שלנו. אנחנו עושות את זה בשביל הבנות שלנו וזה ימשיך הלאה ואנחנו לא נרפה.

המטוטלת זזה וטלי נתנה לה עוד בעיטה ענקית.

בגלל זה הסיפור בשבוע האחרון שאת כותבת, טלי, הוא בשביל כולנו. לא בכדי הוא מקבל הד כזה כל כך גדול.

חה"כ מירב כהן ואז חה"כ שרון ניר.

טאיסיה יקרה, קודם כל אני לא יודעת מה עומד ברף הפלילי, אני לא בית משפט. אני לא יודעת איזה עדויות הוגשו. אבל אני יודעת שזו התנהגות מזעזעת. אני יודעת שאני מאמינה לך ואני יודעת שלי יש את כל הראיות שנדרשות לי כדי לקבל את ההחלטה הבאה: בפעם הבאה שאני אשמע ברדיו שיר של אייל גולן אני מעבירה תחנה. אני לא אלך לאף הופעה של אייל גולן. אני אחנך את הילדים שלי, אני אספר להם את הסיפור הזה ואני אגיד להם האם זה הבן אדם שאתם רוצים להעריץ? יש לי את כל הראיות שאני צריכה כדי לקבל את ההחלטה הערכית הזאת, עליי, על בני משפחתי.

ואני רוצה להגיד לך המון תודה, ולארגוני הסיוע שאני מכירה שנים, שזה הקצה של העבודה שלכם. אבל יש עוד הרבה תהליכים כאלה. עבודת קודש. באמת, אתן מצילות נפשות. עם הרבה מאוד מתנדבות ומתנדבים במרכזים האלה. וכל הכבוד לעיתונאים האמיצים שבלעדיכם זה פשוט לא היה נולד לאוויר העולם.

תודה. חה"כ שרון ניר.

תודה רבה גברתי. תודה על הדיון הכול כך חשוב הזה, תודה לכל השותפות והשותפים כאן, מארגוני הסיוע וארגוני הנשים השונים. ותודה באמת למי שחשפה את הסיפור הכול כך עוצמתי הזה ועשתה את זה בכל כך עוצמה ובכזה אומץ, תודה לך טאיסיה. שכבר יצא לי לראות אותך פה בדיון. את עברת בעצמך תהליך. ראיתי אותך פה בדיון הקודם לפני משהו כמו חצי שנה זה היה. וראיתי את התחקיר. ואני רואה איזה כברת דרך את באופן אישי עברת. את משדרת עוצמות וחוזקות. וזה כל כך חשוב וכל כך משמעותי, כי אני חושבת שעצם העובדה שאת מביאה לנו את הסיפור באמצעות גופי התקשורת.

אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. וככל שייחשפו יותר אירועים מן הסוג הזה זה יהיה נקודת הרף שאנחנו נציף לחברה שלנו. גם בהיבטים של חינוך, גם בהיבטים שאנחנו נצר את צעדיהם של הפוגעים. ואנחנו צריכים להגיד היום ביחד, מדינת ישראל, קואליציה ואופוזיציה, כי זה לא נושא של קואליציה ואופוזיציה, זה נושא ערכי. אומרת לא. אפס סובלנות לאירועים של פגיעה על רקע מיני. בין אם זה הטרדה מינית והקלה שבקלות, ואני לא רואה פה שום קלות, אלא חומרה אדירה. ובין אם זה אונס ובין אם זה ניצול מיני. אפס סובלנות, לא נקבל אירועים של הטרדה מינית. וזה מאוד חשוב. צריך לעשות את זה באמצעות אכיפה, באמצעות חקיקה. אבל הכי חשוב, באמצעות יצירת תועדה. שהתחילה אולי בקמפיין me too ואת הוספת פה בהחלט נדבך חשוב בעצם העובדה שאת יצאת בפנים גלויות והפכת להיות מודל לכאלה שיושבות ועוברות ברגעים אלה הטרדה ופגיעה ושוקלות מה לעשות. את נתת להן כוח. אז תודה לך.

תודה רבה.

תודה. קארין ארד, סופרת ופובליציסטית. שלום קארין, תודה שאת כאן.

תודה לך פנינה שהזמנת. טאיסיה, בטח כבר נמאס לך לשמוע, אבל את גיבורה. ואני רוצה לראות אותך מחייכת.

תודה רבה. זה מאוד מחזק, לא נמאס לי לשמוע. זה נותן כוח עצום.

אז את גיבורה ומדהימה. ומה שאת עשית אמיץ בטירוף. במיוחד כאשר מדובר במישהו כמו אייל גולן, שהוא חצי אל במדינה הזאת. מאוד קשה לצאת נגד התוקף שלך. נגד אייל גולן פי עשר יותר קשה.

עוד דבר שקורה במדינה הזאת ולצערי הרב זה שהכול מתערבב פה עם פוליטיקה. הכול הוא ימין, שמאל, ביבי, לא ביבי. ואיכשהו אייל גולן נוכס על ידי הימין. וגם זה התערבב אחד עם השני. ואני חושבת שזה הזמן להגיד בקצרה שפגיעה מינית זה לא דבר שיכול להיות ימין או שמאל או ביבי או לא ביבי. פגיעה מינית יש פוגעים מיניים מימין ומשמאל, יש נפגעות מיניות מימין ומשמאל, מכל השכבות, מכל הגילאים. הדבר היחיד שמשותף להן זה שכולן קורבנות שהבושה והפחד מכריעים אותן.

מה שאת עשית, לקחת את הפחד הזה ותיעלת אותו למקום כל כך עוצמתי. חבל שהיית צריכה לעשות את זה לבד. כי זה עשר שנים שעברת בהן התפתחות של 30 שנים. ואנחנו לא עזרנו לך מספיק. ואני חושבת שבמדינה שבה לא מדברים על מיניות, גם כאשר מדברים על דברים טובים שקשורים למיניות, הבושה והאשמה הם יהיו מחלה שידבקו במיניות גם כאשר קורים דברים רעים.

הדבר הראשון שצריך לעשות לדעתי זה להסיר את הבושה והאשמה מכל נושא המיניות. וזה דבר שצריך לקרות בחינוך. וזה דבר שצריך כתבות על מיניות, להפסיק לדחוף ל-23:00 כי ילדים אולי רואים. כי ילדים ראו דברים הרבה יותר גרועים מזה. והם יודעים כבר הכול.

הדבר העיקרי שצריך לעשות זה לטפל בבושה. ובכל מה שנוגע לגברים ולתוקפים מינית לטפל בצורך שלהם בכוח ושליטה. כי אם יש משהו שפגיעה מינית לא קשורה אליו זה משיכה מינית או מה שהקורבן לבשה. שום דבר שקשור למיניות לא קשור לפגיעה מינית. כוח ושליטה, בושה ואשמה, אלה המחלות שצריך לטפל בהן בחברה באופן עמוק ורחב מאוד. תודה.

תודה. את יודעת מה, קארין? תוך כדי שאת מדברת אני אגיד לך, חוץ מהימין והשמאל, זה גם יתרון אבל זה גם חיסרון אדיר שלנו, שאנחנו מדינה קטנה. כולם בקשרים עם כולם, כולם חברים של כולם, כולם לא נעים לי, כן נעים לי. לא, זה הדבר הזה מאוד ברור.

אבל הדבר היחיד שאפשר להמשיך ולעשות זה לדבר. רק לדבר. מה שאת עשית. ואת גיבורה.

תודה רבה.

תודה רבה. חה"כ נאור שירי ולאחר מכן חה"כ יוראי להב הרצנו.

אני אנסה לא לחזור, למרות שאני אחזור. אני רוצה לדבר שנייה על החושך האישי שאני חווה בשנתיים האלו. יש פה חושך בכל חדר בכנסת הזאת, באמת, זה לא מעניין אותי לדבר על פוליטיקה. אין לי, זה מקום פוליטי. בכל חדר שאני הייתי בשנתיים האלו יש טונות של חושך. והמון ביקשו ממך סליחה. אני רוצה לומר לך תודה, כי את אור בשבילי. ואני גם שמעתי על ההליך.

אני חושב שמדינת ישראל היא בצומת הכי משמעותי שהיה אי פעם. ואני תמיד אומר או שנהיה מדינת ישראל או מדינת חנמאל, כי זה חרוז. אבל או שאנחנו נהיה מדינה שאת גיבורת תרבות או שאייל גולן יהיה גיבור תרבות. ואני את הבחירה שלי מזמן עשיתי. ואני חושב שאם יש מישהו במדינה הזאת שעדיין אשכרה חושב שהדברים האלו זה עובר וצריך להיות גבר או אישה, אז לא. יש לי אמא, יש לי בת, אני לא אבין אף פעם מי אתן, מה אתן עוברות. אני לא מתיימר בכלל, אני ויתרתי על זה במילה השנייה בערך של הבת שלי. היא הרבה יותר ממני.

אז אני רוצה לומר לך תודה על האור שאת. כי את אור, את לא שום דבר אחר. אז תודה.

ולמשטרה ולפרקליטות, וואי, אני באמת, אני מאוכזב כאזרח. איך היא עוברת מה שהיא עוברת? מה אכפת לי חוקים? מה עשיתם לה? מה עשיתם לשכמותה? איזה כישלון זה. איזה כישלון זה כאזרחים שהיא נכנסת לתחנת משטרה ואתם עושים סלפי? לא אתם, לא את, אני מסתכל עלייך כי את היחידה פה. איך זה הגיוני, איזה משטרה יש פה? מה, כלום פה לא שווה כלום? אין מדינה. אין מדינה. איך זה קורה? איזה רע זה.

עוד עם אזיקים גררו נערה.

הוא הגיבור. היא נחקרת באזהרה? איזה בושה. איזה בושה. איך כולכם לא בבית? איזה בושה. אני מתבייש בכם. אין לי כלום כבר. אנחנו נלחמים, תקנים, ועדות. וואי, מה זה? איזה כישלון טוטאלי זה שלכם, של כל המדינה הזו. אין מוסר, אין כלום פה. אין כלום. מעניין אותי חקיקה, תקנים, שר משפטים? מה עם להיות בן אדם? איפה זה? איזו ועדה בכנסת מטפלת בלהיות בן אדם? תהיו בני אדם.

עזבו, באמת, אני אומר לכם, אם אין פה הסקת מסקנות, באמת אני אומר לכם ברמה האישית, אני הייתי מתבייש. אני מתבייש. אני מתבייש שהבת שלי, שהילדים שלי יצטרכו אי פעם עזרה במדינה וזה מה שהם יקבלו. זה נוראי. זה לא חנמאל, זה לא מעניין. זה פשוט מגעיל אותי. אני באמת, אני אומר לכם, אני נגעלתי היו, אני התבאסתי היום. אני בוועדה לביטחון לאומי מדברים עלאק על משטרה. וואי, אין כלום פה. אין מדינה פה. אין מדינה.

אני לא יודע כבר מה לעשות. אני בתסכול.

נכון. אני רוצה להגיד לך נאור, באמת הרבה דברים אני שומעת. וממש ריגשת אותי. זו התחושה הזאת של לראות באמת את מערכת אכיפה החוק והמשפט. ואתה מצפה שהם יהיו ההגנה הראשונה.

אבל תהיו בני אדם.

לצערי יש הרבה חולי ועיוותים בתוך המשטרה ובמערכות אכיפת החוק והמשפט שצריך לתקן. כמישהי שנלחמת שנים ארוכות.

פנינה, זה לא חוק. זה חינוך.

ובשוטרים סורחים.

מוציאים לו פופקורן? תגידי, מה את רצינית?

שוטר שאני רואה את הזה, אומר לו שים לב שאתה מוקלט. זה שוטר שצריך לעוף הביתה. אתם צריכים לקחת את כל חומרי החקירה, גם לתת את זה למבקר המדינה וגם אתם לעשות חשבון נפש, בתוך הבית. ובדק בית. אוי לנו שאותו שוטר, אותם חוקרים שגררו אותה עם אזיקים בסוף יהיו פה ניצבים.

צריך לשדר. ברגע שישדרו את זה תיגמר הפרשה. לשדר מה שהיה בחדר המעצר, תיגמר הפרשה באותו רגע.

נאור, תודה. יוראי, חה"כ יוראי.

תודה פנינה. טאיסיה, לפעמים נראה שהעולם השתגע ולי חשוב לומר את המובן מאליו – אני מאמין לך. אני מאמין לך ואני עומד לצידך ואני יודע שהילדה הקטנה שלי תחיה בעולם טוב יותר בזכות מה שאת עשית. אני מסתכל על נעמי הקטנה שלי, בת 11 חודשים, את המודל לדוגמה שלה.

תסתכלי, זאת נעמי. אני הגעתי לפה בשבילה. ובזכותך היא תחיה בעולם יותר טוב, בזכות האומץ שלך והכנות שלך והתבונה שלך והנחישות שלך. והעובדה שאת לא מפחדת לעמוד בפני כוחות אדירים וכולנו יודעים מיהם. ולומר אני אומר את האמת שלי בפנים גלויות, כי אין לי מה להסתיר. כי אין שום בושה במה שעברת. הבושה היחידה היא שלו, של התוקף, של הנבל. שלו, לא שלך.

ואני רוצה לומר לך תודה ענקית בשם כל האבות, בשם כל הילדים, על מה שעשית. על השינוי שחוללת ושתמשיכי לחולל. את יכולה ללכת ברחובות המדינה בראש מורם גבוה גבוה, ותמשיכי ללכת. כי את האמת שלך כולם צריכים לשמוע ואת הפנים שלך כולם צריכים להכיר. נעמי תכיר, נעמי וחברותיה. ותודה רבה לך.

תודה רבה.

זה הדור. דור של גברים אמיצים, מנהיגים. וזה הקול שצריך להישמע, בלי היסוס. תודה רבה לכם אהובים. באמת, לא כל יום אני מפגינה לכם אהבה.

אני אגיד לך משהו, טאיסיה, שבוע שעבר עסקנו בתקציב. בסדר? עוסקים פה בהמון דברים. באמת, דבר חשוב. תקציב, נלחמנו נגד התקציב הזה. והיינו פה ולא הספקנו, פספסנו את התחקיר ולקח לנו יום יומיים להתאפס על התחקיר. ואני רוצה לומר לכם, יש פה עוד נפגעות שידברו בהמשך. ברור שכל הנפגעות באות מכל המגזרים, מכל הזה. אבל אני אגיד לך משהו. אני כאילו מרגישה שבמדינת ישראל אנשים עוצמים עיניים כאילו אין פה נערות בסיכון, כאילו לא מנצלים אותן יום יום. והעיקר פרקליט המדינה מה אמר? שם לו כדגל את המאבק באלימות מינית. זה הדגל של הפרקליטות. אתם יודעים?

אתם יודעים, פרקליט המדינה, פגשתי אותו פעם קודמת כשבאתי לפה ודיברתי איתו איזה שיחה במסדרונות. והוא זה שהורה לסגור את התיק פעם שנייה.

הפרקליט הנוכחי?

כן. עורך הדין של אייל פנה אליו ישירות. והוא אמר לי שהוא לא בקיא בפרטים. אז למה סגרת אם אתה לא בקיא בפרטים?

אני אומר כזה דבר ויש פה את נציגי הפרקליטות. ואני אומרת גם למשטרת ישראל, ואני אמנם מתחילת הפרשה הגשתי ישר את החוק ב-2014, אבל באמת כולנו אשמים בהרבה מאוד מובנים שהיינו צריכים לחכות שההד יהיה כזה גדול כשאת יוצאת לאור. זו פרשה שאנחנו נעשה את הכול כדי שיפתחו ויבדקו ויעשו הכול כדי לראות מי טייח פה. מי טייח. כי זה פשוט מרגיש טיוח.

פשע, לא פחות.

ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי. ואחר כך חה"כ מירב בן ארי שחיכתה פה בסבלנות רבה כמרכזת האופוזיציה. יש פה חברות מועצה, אני יודעת. ויש פה את ארגוני הנשים.

איפה השרה למעמד האישה?

היא עסוקה בתחקיר.

היא עסוקה בהסכם בילטרלי עם טורקיה.

בבוטים, ב-AI שמקליט אנשים.

בבקשה, ראש העיר.

תודה גברתי היושבת בראש. אני באמת רוצה להצטרף לאמירת התודה, טלי, על האומץ והגבורה. יש הרבה גיבורות וגיבורים, אבל כמו שנאמר פה מקודם, לצאת מול כזה אייקון תרבותי, חברתי, קהילתי, לא להירתע בפעם הראשונה, לא בשנייה ולצאת בפנים גלויות ולמרות הפחד ולמרות החששות שאני בטוח שיש, את מודל נהדר לילדות ולילדים של כולנו. באמת תודה על זה. אני חושב, לא יודע עד כמה זה מנחם או עד כמה זה מחזק, אבל יש פה דור של ילדות וילדים שיגדלו אחרת.

ואני אלחם על כך.

ואת לא לבד. יש פה לא מעט לוחמות ולוחמים, שותפות ושותפים. יש גם 67 רשויות שהחליטו שהן שמות את הערכים או את הכסף, לא שמות את הכסף הציבורי איפה שהערכים נפגעים. ויצאו באמירה ברורה וחד משמעית, מהלך שהתחיל מפורום ראשות הרשויות, אבל המשיך גם לשותפות גברית נקרא לזה, בתוך האירוע הזה. שותפות שבעיניי היא חשובה מאוד. עם אמירה חשובה מאוד שכסף ציבורי, גם ברשויות המקומיות, בעיניי גם בשלטון המרכזי, לא צריך ללכת למקומות שבהם הערכים נפגעים ונרמסים בכזאת צורה.

אנחנו נמצאים במקום שלדעתי אירח את אייל גולן, נתן לו תעודות הוקרה. הקלאש הזה בין הערכים שעליו דיבר קודם נאור חייב לבוא לידי ביטוי גם בהחלטות מדיניות. אז רק להגיד שיש 67 רשויות, אנחנו נדאג שאף אחת מהן לא תלך אחורה ונדאג להוסיף עוד. תודה לך על הכול.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את משטרת ישראל. אני אומר כזה דבר: אם לא הייתי צופה בעצמי ובכל זאת, בהגינות, לא שידרתי את זה פה, כי אז האדמה הייתה רועדת.

חבל שלא עשית את זה.

אני הייתי רוצה באמת תשובה. ואם אין לך תשובות תגידי אין לי תשובות. עדיף, כי הרי אנחנו יש לנו, כבר את מגיעה אותי, את מגיעה לוועדה לא מעט. קודם כל, שנה חקירה סמויה, כשבתוך הפרשה יש נערות. נערה אחת אמיצה שבסוף גררתם אותה כמו חשודה לתחנת המשטרה ועכשיו אני שומעת מאורלי על נערות בנות 14 ששילמו להם. באיזה מדינה משלמים לנערות בנות 14 שיסתמו את הפה?

ואני שואלת, כמה חקירות יש לכם כאלה, שאתם מלווים באופן סמוי, של נשים נפגעות וילדות נפגעות ואתם לא עושים כלום? רפ"ק אורית דנין, ראש חוליית עבירות מין, משטרת ישראל.

אורית דנין, מאגף החקירות. אז אני רוצה להתחיל באופן אישי, אני מאוד מתרגשת להיות במעמד הזה. אני אומרת לך תודה. כי זה דיון חברתי ראשון במעלה. אני רוצה גם להגיד לך שאני גאה בך, על החשיפה הציבורית. ללא שום קשר כרגע לתיק. באמת, את עושה פה עבודת קודש לקורבנות רבים.

היא עושה עבודת קודש למנוע את הקורבן הבא.

תסלחו לי, אני באמת מאוד מאוד מתרגשת מהמעד.

אני מאמינה לך גם שאת מתרגשת, רואים. אני מכירה אותך. היא רואה את הילדה שמסתכלת בטלוויזיה אז היא תמנע את הקורבן הבא במה שהיא עשתה.

אני רוצה להגיד ששמעתי פה ושמעתי גם בעבר, זאת אומרת, מהתחקירים, טענות מאוד מאוד קשות לגבי ההתנהלות שלנו כמשטרה בחקירות האלו. לעניין אופן הטיפול בחקירות. גם בנפגעות העבירה וגם כלפי החשודים בתיקים. הטענות האלו ייבדקו ונבדקות.

אורית, את צפית בחדר החקירות?

לא, לא צפיתי.

חלק מההנחיות שלי זה שתצפו בכל החקירות של מה שהיה, כל מה שנאמר, כל הטענות.

סליחה, לא צפיתי. אני לא יודעת, לכן אני גם לא יכולה להתייחס.

זו תהיה אחת מההנחיות. אתם תצפו ומשטרת ישראל תקים על זה ועדה. ועדה פנימית שתבדוק את כל הטענות שנאמרו פה, על טיוח ועל פופקורן ועל זה 'תשים לב שאתה מוקלט' ועל זה שהוא יוצא איתו לשירותים כדי שיוכל לתאם את גרסותיו.

אני שמחה שאת עומדת בראש מחלקת עבירות מין. כמה שנים את בתפקיד?

המשטרה תבדוק את עצמה?

היא תבדוק את עצמה. אם לא, אנחנו נדאג.

ממש לא, סליחה.

גם, גם. אני אגיד לך למה אני אומרת את זה. כי נוח להם לומר תמיד מח"ש. לא, שיבדקו את עצמם. שיעשו גם הם את הבדיקה הפנימית. כן?

אני שנתיים וחצי בתפקיד.

אוקיי, אז את לא היית.

אני 23 שנים שוטרת, אני קצינת חקירות ואני חוקרת עבירות מין. לא הייתי, אני לא ממחוז תל אביב, לא הייתי במחוז תל אביב.

כשניסית למצוא את דוח הפעולה, אם גררו אותה עם אזיקים, אמרת לי שלא מצאת את הדוח הזה.

לא. אבל לא נמצא בפניי כל התיק.

לא, לא. אני שוב שואלת, אני רוצה להבין איך קורה, וזה לא רק לגבי טאיסיה, הצדק לטאיסיה. איך גוררים נערה שמנוצלת מינית ונפגעת מינית, עם אזיקים מביתה? והאם זה קורה בתוך משטרת ישראל גם ברגעים אלה?

כבוד יושבת-הראש, אני לא יכולה להתייחס לזה. כי אני לא יודעת באמת. אבל אני באמת באמת - - -

תני לי תשובה אם את לא ראית נערות - - -

הגעת לדיון הזה. מה למדת לפני שבאת הנה? מה, ראית דיסני? מה ראית לפני שבאתם?

אז בואי תגידי לי מה הנהלים שלכם לגבי נפגעות. גם בחקירות סמויות וגם בחקירות גלויות. מה הנהלים שלכם לגבי נערות, נשים, נפגעות עבירות מין וגם בנים.

אם יורשה לי לומר, נפגע עבירה, אנחנו עשינו כברת דרך. והיום אנחנו מכניסים גם בכל הכשרות משטרת ישראל לאכוף ולכבד את חוק זכויות נפגעי עבירה. זכות למלווה, אנחנו בקשר מאוד טוב, אם יורשה לי להגיד, עם ארגוני הסיוע. אנחנו מבקרים ומטייבים את עבודת החוקר, גם החוקר שמטפל בנפגע העבירה. אנחנו שותפים בכל פלטפורמה אפשרית, גם בשדולה שהזכירה אותה פה חה"כ סון הר מלך, למיגור פגיעות מיניות.

אנחנו שותפים לצוות בין משרדי שהזכירה חברת הכנסת לגבי טיפול אחיד, הוליסטי, בנפגע עבירת מין בגיר. אנחנו שותפים עם משרד הרווחה. במשטרה יש מחלקי משפחה, שהם חלק - - -

כן, אבל את אומרת שעשיתם כברת דרך. אבל אי אפשר, אני באמת אומרת לך את זה בהוגנות, ואת יודעת שבדרך כלל אני יותר קשה אפילו. אי אפשר לעשות כברת דרך מבלי ללמוד מהטעויות שלכם. ולמה אני אומרת את זה? מבחינתי כל עוד לא נברתם בתיק של טאיסיה ושכמותה, שאומרת עצרו אותי. ואגב, מרכזי הסיוע מלווים פה ויודעים שהכול נכון, אמת לאמיתה, כולל אימה שהייתה עדה לזה, שבאו לביתה ושמו לה אזיקים וחקרו אותה באזהרה.

מי? מה? אין דוח פעולה?

אני אבדוק את זה.

למה לא בדקת את זה עד היום?

שנייה, שנייה, היא תבדוק. זה גם טוב. אנחנו נביא אותה עוד זמן קצר לפה. תבדקו את זה, תביאו לנו בבקשה. אתם תעשו על זה בדיקה, אני לא אוותר לכם. אף אחד מפה לא יוותר לכם, הוועדה לא תוותר על זה. אתם תיכנסו ותגידו לי איך אתם דואגים אחרי זה, אחרי שאתם תראו. ואני מאוד מקווה שהיא תבעה אתכם אזרחית. תבעת אותם אזרחית.

משטרת ישראל נתבעת אזרחית במחוזי.

אז מעניין איך יכול להיות שהועלמו, אני לא רוצה לחשוב שגם דוח הפעולה ודוחה מעצר הועלם.

התיק, לא, לא, סליחה, אני רוצה לדייק.

הושמד.

לא. התיק פיזית נמצא בפרקליטות המדינה, כפי שציינה.

אוקיי, מי נציג הפרקליטות? אז בהזדמנות הזאת אני גם רוצה לשלוח מפה את התנחומים שלנו לפרקליטה אושרת שוהם, מחוז ירושלים. אישה שבדרך כלל מייצגת את הפרקליטות כאן בעניינים האלו. ובנה יובל נפל בעזה. אנחנו הלכנו לנחם אותה, אבל גם מכאן חשוב לנו לשלוח את תנחומנו. בבקשה. בת עמי ברוט, את איתי? בבקשה.

קודם כל אני רוצה לפנות אלייך טאיסיה ולהגיד לך שעוד לפני שאני פרקליטה, כאדם, כאישה וכאמא, אני מקשיבה לדברים ותודה לך.

לגבי הערר, אני רוצה לציין שבדקתי את הדברים. הערר הגיע לפרקליטות המדינה והוא ייבחן לעומק ובמקצועיות, כפי שנבחנים עררים בפרקליטות המדינה.

כן, אבל בת עמי, את צפית בחדרי החקירה?

לא הצגתי את עצמי, עו"ד ד"ר בת עמי ברוט, אני ראש התחום של נפגעי עבירה בפרקליטות המדינה.

אוקיי. אני אשאל אותך, את צפית בהתנהלות של אותו שוטר?

התיק נמצא במחלקת עררים.

אני רוצה שתיכנסו לזה. האנשים הכי בכירים ייכנסו לזה.

אני אסביר לך, כשאני ראיתי את זה, ואני אומרת לך, אני עוד יכולה לשנות את דעתי ולהקרין את זה פה, להשתמש בחסינות.

תעשי את זה.

לא, אני בוחרת שלא. אני חברה בוועדת אתיקה. אבל זה הזוי. לי זה יותר קל לתפוס את זה, דווקא סביב ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה. ראיתי מלא דברים עם ילדים בני 12 שדופקים להם מכות בחדרי חקירה. אז אני כבר כמעט הכול יכולה לקבל.

אבל שם אני ראיתי את הסרטון, אני פשוט נדהמתי. זה לא צריך הרבה. לוקח בדיוק חמש שניות להבין שמישהו פה פשוט מעל בתפקידו.

הפרקליטות הגישה בקשה לבית משפט לא לשדר את זה, שיהיה ברור שהם לא צד נקי בעניין הזה.

כל פעם כאשר מבקשים את עמדת המעורבים והמעורבים מתנגדים.

תקשיבי, תביאי, תתלוננו עליי באתיקה. אני אשדר את זה.

למה? למה?

למה, מה הבעיה?

למה הגשתם?

אם עד שבוע-שבועיים לא זה, אנחנו נחליט. בבקשה, תמשיכי.

למה הם הגישו בקשה שלא לשדר?

בואו ניתן לה. שאלה לגיטימית מאוד וטובה מאוד.

אפשר תשובה? תשובה למה הגשתם בקשה שלא ישודר?

אני צריכה לבדוק את הדבר הזה.

על זה אנחנו מדברים עכשיו. זה הנושא של הדיון.

נשאלה עכשיו. אני יכולה לבדוק את זה ולחזור עם תשובה.

בת עמי.

אני רק רוצה לציין שכאשר ערר נבחן, נבחנים כל החומרים ובוודאי גם החומרים האלה נבחנים במסגרת הערר.

מתי הערר?

עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו. כן, עכשיו את לקחת בחשבון, אני אומרת לך כזה דבר. אני חושבת שאת העדות שלה כשהיא נעצרה עם אזיקים צריך לגנוז, היא לא רלוונטית. היא לא רלוונטית. תביאו לי נערה, ויש לי ילדה בת 15, יש לנו ילדים וילדות, שגוררים אותה עם ניידת, עם אזיקים ואז אומרים לה אוי, העדות שלך לא קוהרנטית. ואז אומרים יש סתירה בין הגרסאות. שהיא באומץ לב אחרי 10 שנים מעידה, בת 28 היית?

29 עכשיו.

29. רוצים להשוות את זה לעדות שהיא נגררת ככה? ואז, את יודעת מה? מה ששאלו אותי אתמול בכנסת, מירב, אבל איך יש סתירות בעדויות שלה? כאילו, אף אחיד לא מבין שבכלל גררו אותה עם אזיקים והיא הייתה - - -

לא רק זה. גם כאשר כבר הגעתי החוקרת צורחת עליי 'איך את מגיעה למצב שאת נמצאת עם בן אדם במגע מיני שאת לא מכירה?'. אני נבוכה ומבוהלת, עונה לה, 'אני לא יודעת'. ואז מונחות בפניי שלוש אופציות: או שרצית, או שהיית מסוממת או שהיית חרמנית.

ככה היא אמרה לך?

וואו.

עוד רגע היה נכנס שם סעיף ד' של כל התשובות נכונות. ובשלושתן, אני רוצה להסב את תשומת ליבכם, הם בנו את זה כי בשלושתם יש את אלמנט ההסכמה. תשימו לב.

איזה הסכמה, של מי?

ניסו לבנות פה, כן.

בת עמי, את מבינה?

התפקיד שלך זה להגן עליה. עליה.

אני רק מבקשת לקחת בחשבון את כל ההיבטים.

זו השבועה שנשבעת למלא. לשמור עליה, על אזרחי ישראל. על הצדק.

בת עמי, לסיכום, אנחנו נעשה עוד דיון על הדבר הזה. אבל זה, זה נקודות - - -

אני מעבירה את כל הדברים שנשמעים פה.

- - - עם אינטרס ציבורי מובהק.

מה זה מעבירה? רגע, מה זה מעבירה את כל הדברים שנשמעים פה? הדברים האלה חדשים לכם? אני חייב להבין. אני אומר לכם, אני לא.

לא אמרתי שהדברים חדשים.

אז מה זה את מעבירה?

עלו פה דברים מאוד חשובים.

שאת לא מכירה?

לא.

טוב.

אני אומרת, לגבי התיק הזה, יש כל מיני שאלות.

ברור שלגבי התיק הזה. יש עוד תיק?

אני לא יכולה להתייחס לתיק הזה. התיק תלוי ועומד.

הוא תלוי ועומד ואנחנו הבאנו את ההיבטים. את היית קשובה. אתם יודעים בדיוק מה עומד על הפרק ואנחנו לא נקבל טענה - - -

הם לא יודעים, הם באו לדיון, בקושי אני מרגיש שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים. באמת, אני אומר לך, אני מרגיש כאילו, מה, מה?

חה"כ שירי, אני אגיד לך משהו. אחת הטענות, הרי התיק לא נסגר מחוסר אשמה, אלא ממחסור בראיות. ואני אומרת, איך יהיו ראיות אם מטשטשים כל היום את הראיות ומשמידים אותם ומשתיקים ומפחידים ואומרים ומזהירים וכיוצא בכך.

על כן, אם זה היה מחוסר אשמה היה יותר בעייתי. אבל זה מה שעומד על הפרק. גברתי, תעשו את העבודה שלכם. כל אחד מקבל פה את ההנחיה.

חה"כ מירב בן ארי, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, תודה פנינה, על הדיון החשוב הזה. עוד נושא חברתי שהוא קשור לכל המדינה, אז תודה לך. תודה טאיסיה, אני מתנצלת שאני כל הזמן יצאתי וחזרתי, היו לי בערך שלושה אירועים במקביל. אבל היה לי חשוב להיות פה ואמרתי עכשיו לפנינה אני איתך עד הסוף של הדיון.

קודם כל את גיבורה, מדהימה, מיוחדת. את שבית את ליבי. ראיתי אותך, הסתכלתי עלייך, לא בכיתי, להיפך ראיתי בך גאווה. חשבתי על כל אותן ילדות שעכשיו רואות אותך ואומרות אני רואה אותה ואני מבינה שאפשר אחרת. שאפשר להתנהל אחרת. וקודם כל, עשית מעשה חסד. לא משנה מה יקרה בהמשך, עשית חסד. חסד לילדות צעירות שנושאות אלייך עיניים. זה הדבר שרציתי להגיד לך.

בגלל שיש זמן קצר אני צמצמתי את עצמי לשלושה דברים: אחד שתדעי את זה. דבר שני, אני הייתי פה בכנסת ה-20 כאשר חה"כ נאווה בוקר, מיד אחרי הפרשייה שלך, לדעתי זה היה באזור נראה לי זה היה אורלי וגיא, 2016.

לא, לא, 2014, אני הייתי בכנסת שהיא ניתנה, לא?

לא, לא, אני לא הייתי בכנסת ב-2014. זה היה אחרי התחקיר של אורלי וגיא. היא הגיעה לכאן, אני הייתי חברת כנסת. היה אירוע באודיטוריום. אתם זוכרים את זה. והוא קיבל תעודת הוקרה ויצאו ארגוני הנשים, את זוכרת דנה. והיה כאן מחאה. ואני זוכרת כחברת כנסת, נגעלתי.

בושה.

נגעלתי. עזבי, בושה זה עוד, את יודעת, זה עוד בסדר. קיבלתי גועל מהאירוע הזה.

גם אני.

וצריך להגיד, ביושר, הייתה כאן שתיקה נוראית. ואת יודעת מה, אני מתנצלת. אני לא לקחתי חלק באירוע, כמובן שלא נכנסתי. להיפך. אבל אני מתנצלת בפנייך שהכנסת הגיעה לאירוע המבזה הזה.

דבר שלישי ואחרון שאני רוצה להגיד לך בנימה אופטימית זו, כי מגיע לך את האופטימיות. להסתכל עלייך ולראות בך אישה מדהימה. צעדים פרקטיים: אחד, תביעה אזרחית של המשטרה, קל. ואני בכלל לא מאשימה אותך, את השליח. להבדיל, זה כמו הסיפור שהיה לנו עם כלא גלבוע. השתקה, טיוח, השתקה, טיוח. ואז אחרי תביעה אזרחית של הסוהרות ושתיים פרקליט המדינה קיבל את הערר ופתח את התיק.

איפה שהוא רוצה הוא מקבל ערר ופותח, איפה שהוא רוצה הוא לא מקבל וסוגר.

אנחנו חברי הכנסת נפנה כולם לפרקליט המדינה לפתוח את התיק שלך. זה הכי פשוט. אני יודעת שפנינה תעשה. כולם מאחורייך.

תודה.

ורק מילה אחרונה, אלה צעדים פרקטיים.

עכשיו מילה אחת רק אני חייבת ובזה אני מסיימת. תמשיכי לבוא לפה, תמשיכי לבוא לכנסת. תהיי כאן. אנחנו איתך. כשאומרים לך אנחנו איתך, זה לא מס שפתיים. תבואי, כי את דוגמה. אתחלתי עם זה ועם זה אני מסיימת. את דוגמה ומופת לאיך חברה צריכה להתנהל. חברה שמחבקת נפגעות תקיפה מינית, תומכת בהן. המחאה האזרחית הציבורית הביאה אותך לכנסת, לא הרשויות.

תהיי חברת כנסת.

לא הכנסת, שאני התנצלתי בשמה. כל מי שמסביבך פה, הביא אותך אלינו. תודה.

תודה.

תודה רבה. ותודה גם למי שלצידי.

מאחורייך עומדות חברות של רומי גונן, שנמצאת בשבי. אני רוצה להודות לכן על זה שאתן כאן ולא מפסיקות להיאבק לשחרורה ולשחרור כל החטופים והחטופות. אנחנו נשמח גם לאפשר אחר כך לאריאל גם לדבר.

חה"כ גלעד קריב ואז אני אעבור לארגונים. מי מחברי המועצה נמצאים כאן? דנה. אתם רוצים לשמוע את דנה או אתה רוצה?

אני רוצה לשמוע את דנה.

דנה יקרה, מי שהייתה פעילה באמת גם בין הראשונות. סגנית ראש עיריית הרצליה, בין הראשונות שפעלו על מנת שהקול הציבורי יהיה ברור בשלטון המקומי. בבקשה.

תודה פנינה באמת על הדיון המהיר והחשוב. תודה לעיתונאים, לכאן 11, על הקול המאוד ברור. טאיסיה, אנחנו לא הכרנו. וכאשר צפיתי בתחקיר אני חייבת לציין שאני לא הצלחתי לראות את זה רציף. הייתי חייבת לעצור ולנשום. אבל מיד אחרי השידור עשיתי שני דברים: פעם ראשונה הלכתי לבנים שלי, בני 13 ו-11, ואמרתי להם זוכרים שמגיל 3 אצלנו בבית אין אייל גולן. וסיפרתי להם באופן מותאם עלייך, על כמה את גיבורה. על כמה שאת פורצת דרך.

הדבר השני שעשיתי זה הרמתי טלפון לראש העיר ואמרתי לו אייל גולן לא מגיע לעיר הרצליה. ואני חושבת שתוך מאית השנייה סיכמנו שאנחנו יוצאים עם הצהרה מאוד ברורה.

אבל למה לפני כן כן? מה, היא הייתה צריכה לחשוף את הפנים שלה כדי שתבינו שהוא כזה מפלצת?

אחד, אני רק תשעה חודשים סגנית ראש עיר.

שבי וגם יריב, אגב, נבחרו עכשיו רק.

את צודקת, זה באיחור רב.

לא, היא לא הייתה. היא לא הייתה לא חברת מועצה ויריב לא היה ראש עיר.

ואם לומר את האמת, הם עשו בית ספר לכנסת. ל-120 חברי כנסת.

כל החברה הישראלית כשלה. כולם, גם אני. אין פה, אף אחד לא זה. זה הכול. זה כישלון שלנו, אנחנו כישלון מוסרי.

אני אענה לך. אצלנו בבית מהיום שהפרשה התפוצצה לפני עשור פלוס אין אייל גולן אצלנו בבית. לא שומעים, מעבירים תחנה. גם בתפקידים הקודמים שלי בלשכת עורכי הדין לא הזמנו את אייל גולן. לא הושמע אייל גולן. כאשר נכנסתי לתפקיד הודעה גם לא משמיעים אייל גולן כאשר מגיע די ג'יי למתנ"ס ולא משנה איפה. איפה שאני הולכת ברמה האישית, עוד לפני התחקיר, אין אייל גולן, נקודה.

יש בתי ספר שזה הרינגטון.

ומשרד החינוך צריך להפסיק עם זה.

ואני רוצה להגיד תודה לאנשי התקשורת. אני חושבת שזו שעתה הגדולה של הציבוריות, של ועדי העובדים, של החברות הגדולות. אנחנו לא צריכים את הפרקליטות, אנחנו לא צריכים משטרה. אנחנו מגזר ציבורי, אנחנו קובעים את הנורמות ואת הערכים עליהם תיבנה מדינת ישראל. זו האחריות שלנו.

הם רוצים לראות כוח? נראה להם מה זה כוח.

ועוד מילה אחרונה. נחשפתי בימים האחרונים למקרה שכמעט וקרה אייל גולן. זה לא רק הנפגעות. נחשפתי לעשרות סיפורים שהשיטה הייתה אותה שיטה וגם אותם צריך לזכור את המקרים של כמעט וקרה. שראינו שם מתווה מאוד ברור בדרך ובשיטה, וגם על זה המשטרה והפרקליטות צריכים להתעכב.

אני מעריצה אותך. תודה רבה, אנחנו מאמינות לך וכל מה שתצטרכי אנחנו איתך.

תודה. חה"כ גלעד קריב ואחרי זה נחמה.

אז טאיסיה, דומני שכל מה שצריך היה להיאמר לך על אומץ הלב נאמר. אבל כל הדברים הם לא מגיעים עד כדי הרמה הנדרשת של התודה לך. אין לי ספק שההתייצבות שלך מצילה נפשות בעתיד. ושבזכות אומץ הלב שלך נשים וגברים חייהם יינצלו.

אבל אני מבקש לצד התודות לך להדגיש בדברים שלי את התפקיד המכריע של אנשים ונשים וגופים שהתייצבו לצידך ושהיו אור בחשכה הגדולה הזאת. גם את מרכזי הסיוע שהם גוף שצמח מתוך החברה האזרחית וצריך להעלות על נס את הפעולה שלו. אורלי וגיא, שהזכירו לתקשורת את תפקידה, בשנים של שכחה. וזאת תזכורת לתפקיד שהחברה האזרחית ושתקשורת חופשית ועצמאית ואתית יכולות ויכולים לשחק במאמץ הזה להצלת נפשות.

נאמרו כאן על ידי עמיתיי כל הדברים שצריכים להיאמר לגבי בדק הבית בפרקליטות. האירוע הזה גם צריך לייסד איזה שהוא נוהל שמונע הנחות סלב, בחקירות ובטיפול בפרקליטות. וכל עוד תהיה התעלמות מהפקטור הזה שאנשים זוכים לו כשהם נכנסים לתוך תחנת משטרה ואיתם איזה שהיא הילה ציבורית. ואני מזכיר שלצד הפרשה הזאת היו עוד פרשות גם בעולם הספורט, גם בעולם הבידור, גם במקומות אחרים. הסיפור הזה הוא לא רק עניין של אמירות לפרוטוקול. עד שלא יהיה נוהל ברור מאוד, גם במשטרה וגם בפרקליטות, איך ברגע שאדם שיש לו מעמד ציבורי, איך מוודאים שהפקטור הזה לא עומד לזכותו בחדרי החקירות אז הסיפור הזה יחזור על עצמו.

אנחנו אמרנו קודם, יש פה הצעת חוק שתתייחס באופן מפורש ואנחנו נגיש את זה כולנו עוד פעם, כי הגשתי את זה בעבר ולא העבירו את זה. שמדברת על מעמד ציבורי מיוחד. זה יכול להיות או סלב, או תכף, כפי שאנחנו נשמע את נחמה תאנה, על הפגיעה שהיא חוותה מהרב טאו. ועד היום היא כאילו היא מוקצה.

אז אני מציע בצד הצעת החוק בסיכום שלך, וצריך לעשות את זה, מירב הייתה כאן, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ואני יו"ר ועדת חוקה. קודם כל זה צריך להתחיל בנהלים פנימיים. שמשטרת ישראל תציג נוהל פנימי איך חקירות בעלות פרופיל ציבורי בהקשר של עבירות מין, איך יש פרוטוקול מסודר שמבטיח שהחקירה לא מזוהמת כתוצאה מההד הציבורי. וזה צריך להיות בנוהל ולא צריך רק להמתין שאנחנו נעשה חקיקה. תביאו התחלת עבודת מטה לנוהל והנוהל הזה צריך להיות מגובש ביחד עם הפרקליטות.

הדבר האחרון שאני רק אומר, שהפרשה הזאת היא כמובן קו פרשת מים בהקשר של הטיפול המשטרתי והפרקליטות. אבל התפקיד שלנו זה באמת להפוך אותו גם לקו פרשת מים מבחינה חינוכית. ואני ממליץ, פנינה, שלדיון הבא שתקיימי, תזמינו את הגורמים האחראיים בנושא במשרד החינוך כדי לשאול - - -

יש פה רווחה. יש פה חינוך? לא. אנחנו נזמין לפעם הבאה גם חינוך.

אני ממש ממליץ, כי הטיפול החינוכי הוא כפול. הוא איך נותנים כלים לילדים.

תכף אנחנו נגיד את זה, דווקא רווחה. כי הרבה פעמים זה נערות כנגד כל סיכוי.

בסדר גמור, אבל גם את מערכת החינוך לשאול מה קורה בעקבות האירוע הזה.

תודה רבה.

טאיסיה, תודה.

נחמה תאנה, בבקשה. יש לנו 20 דקות לדיון. לכן כולם יעשו את זה קצר. קודם כל, נחמה, אני מודה לך שאת כאן. להודות גם לשרון בריק שמלווה אותך. על אומץ הלב שלך.

קודם כל, תודה לטאיסיה. אנחנו חברות פייסבוק כבר איזה שנתיים.

בסוף הוועדה אנחנו נתחבק, הגיע הזמן.

אני אציג את עצמי. אני נחמה תאנה, נפגעתי מהרב טאו עוד בהיותי ילדה וגם לאחר מכן, בשנים מאוחרות יותר. לפני כשנתיים הגשתי תלונה במשטרה, קצת לפני שהייתי בת 38, כדי שלא יהיה התיישנות ואף יצאתי בפנים גלויות. אחריי יצאו עוד שני נפגעים בפנים גלויות והוגשו לפחות ארבע תלונות במשטרה.

אליי ואל משפחתי שתומכת בי זרם וזורם אין ספור מידע על פגיעות מיניות בתוך הקהילות של הרב טאו ובתוך הציבור הדתי הסגור. בסך הכול יש מידע על קטינים שנפגעו גם בשנים האחרונות. כל המידע נמצא במשטרה. והרב טאו, לצערי, כנשיא מוסדות חינוך רבים עוד בימים אלה, ממשיך לפגוש קטינים באופן ישיר.

כמו שהציבור הכללי, ברוך השם, אני באמת נפעמת מהתהליך שקורה פה. פשוט החברה אמרה את דברה והתנערה מאייל גולן ואמרו לא משנה בסוף מה הוחלט בבית המשפט, אנחנו כחברה לא רוצים לתת מקום לדבר הזה. אנחנו לא נותנים במה. אנחנו לא מוכנים שכספי ציבור יפרסנו בן אדם כזה. אני קוראת ומצפה שתהליך כזה יקרה גם בציבור הדתי. לצערי הרב נציגי הציבור הזה מפנים לי כתף קרה כבר שנתיים. לא מוכנים לפגוש אותי, אף אחד מהם. אף אחד מהציבור שלי לא התייצב לצידי ויצא כנגד הפוגע.

את אומרת הציבור שלי, הציונות הדתית?

אף אחד.

אפילו לדעתי חרדים, לא?

לא, לא.

לא, לא, זה ציונות דתית, גוש עציון לדעתי.

אבי מעוז כזה.

כן.

הם שכחו מה זה להיות יהודים, זה בסדר.

לא, חה"כ לימור סון הר מלך, כל חברי הכנסת של עוצמה יהודית.

בגלל המעמד הציבורי המיוחד שלו שהוא רב.

אף אחד לא מוכן לפגוש אותי, כבר שנתיים אני עומדת פה כל יום שני. באה מחריש, אני גם אמא לחמישה ילדים.

אנחנו יודעים, אנחנו ערים למאבק שלך. אבל לא ידעתי שעד כדי כך מפריעים לך שם.

להיפך, נעשה עלינו חרם. הרב טאו קרא להפסיק לקנות במאפייה של אבא שלי ולהרוס לנו את - - -

אותו רב פוגע, עושה חרם על העסקים של המשפחה שלך.

כן. נלקחו חברת חקירה בשביל להרוס לאח שלי.

טליבאן, איראן.

נלקחה חברת חקירה כדי להרוס לאח שלי, למצוא משהו פלילי. אח שלי יזם. נלקחה חברת חקירה בשביל להרוס לו את העסק הזה. אסור לדבר איתי. יש חברה אחת מכל הקהילה שמדברת איתי ואמרו לה שאם יראו אותה איתי ברחוב, היא מדברת איתי בטלפון - - -

כת אלימה.

אם יראו אותה איתי ברחוב היא תקבל מכות רצח.

וכשאת פונה לרשויות מה קורה?

תחי מדינת ישראל, איזה רשויות, תגידי? למי היא תפנה?

נאור, האמת, אני מסרבת להיות במקום המיואש. מה היה קורה לך אם היית מלווה את המאבקים שלנו מעל 10 שנים. אני אומרת לך, באמת, אבל אני מבינה את הייאוש שלך. למה נגעת לי ללב?

אני לא מיואש. את לא מבינה מה בא לי לעשות.

זו התחושה. זו התחושה. אז אנחנו, עכשיו יש פה פנתרים ופנתרות שיילחמו על הדבר הזה. בבקשה, נכון, אתה צודק, אין לי מה להגיד לך. כי בסוף זה הרשויות שאמורות לתת את המענה, אם לא הציבור.

עוד יחקרו אותה באזהרה.

אני יכולה עוד משהו אחד?

כן. ואני רוצה לעבור לילנה היקרה שגם נמצאת.

משפט אחרון. אני אומרת, באמת החקירה נפתחה לפני שנתיים. החומר הועבר לפרקליטות כבר מעל שנה וחצי. החומר נמצא אצלם.

עוד לא הוכרע התיק שלך. ועוד מטילים עליה חרם כלכלי, שימו לב. תראו, יש זמן, למשטרת ישראל. סגלוביץ', אני נדהמת. הרב טאו מטיל עליהם, על העסקים. לא, אל תסתכל עליי ככה. אתה יודע שאני מעריכה אותך מאוד. אבל כמי שהיה ניצב במשטרה, להם יש זמן. החיים שלה נהרסים. לאן אנחנו רוצים להגיע?

יתרה מזאת, אבי מעוז ניסה למנוע ממני שאני אגיע גם לפה.

מי ניסה למנוע ממך להיכנס לכאן היום? פנינה, תקשיבי.

גם אלמנט הזמן.

שנייה. מי ניסה היום למנוע ממך?

אבי מעוז ניסה ממני להיכנס. היום הייתי צריכה להיפגש עם קצין הכנסת, אני בכלל לא הגעתי.

אבי מעוז ביקש מקצין הכנסת למנוע את כניסתך לכאן היום?

כן.

אז למה לא, לפנות אליי. אבי מעוז?

כן.

אנחנו נעצור את הכניסה שלו אם הוא לא יודע לתת לאישה שנפגעת להיכנס.

כן. וקצין הכנסת אמר לי שכל זה בגלל שבפעם קודמת שהוא היה פגשתי אותו במסדרון ואמרתי לו שהוא מכיר אותי ואני הייתי בבית שלו והוא יודע שאני דוברת אמת. אז בגלל זה פתאום הודיעו לי אתמול שאני לא יכולה להיכנס לכנסת.

תודה נחמה.

איך זה הסתדר? את במקום טוב, גם לעינב צנגאוקר, אפרופו חברות של רומי.

אבל שמאלנים בוגדים זה מותר להגיד.

אם אפשר בבקשה עזרה, אני מבקשת מהפרקליטות, מהמשטרה, תעזרו. אני יודעת על הרבה נפגעים שהיו רוצים לדבר אבל מפחדים על החיים שלהם.

איזה אישה.

תוציאו הודעה שאתם קוראים לנפגעים נוספים לתת עדות ושמישהו כבר ייתן תמיכה. ויש כבר, העיתונאית חשפה שיש קבוצה שלמה בפייסבוק.

אני רוצה שתדברי לאט. תדברי לאט. אנחנו נביא אותך ונעשה עוד דיון. אני לא הולכת לשום מקום, לא הולכת, אנחנו לא הולכות לשום מקום. אנחנו איתך. את לא צריכה למהר, לדבר להשמיע את הקול שלך. אני רואה את זה. וכאילו, נכמר ליבי. סליחה אם באיחור, אבל אנחנו איתך. בסדר? לא אבי מעוז ולא אף אחד ימנע את הכניסה שלך ואת הקול שלך. אנחנו ניאבק יחד איתך את המאבק. א

אבל אני מבקשת מהרשויות, שימו לב, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה. זה לא הגיוני. איזה אישה. איזה אישה אמיצה. אנחנו יודעים שיש מגזרים שזה עוד יותר קשה, עוד יותר סוגר. מהלך אימים על כל המשפחה. פוגעים להם בפרנסה. זה אמור לגרום לכם לעבוד יותר מהר. לתת את כל ההגנות. ואם יש קריאה כזאת זה גם תיק פלילי. אם אותו רב הוציא חרם על המשפחה שלה זה גם תיק פלילי. זה ניסיון לשבש מהלכי חקירה ולהלך אימים. אני מבקשת שתבדקו את זה. זה רב? מי שפוגע, אני לא יודעת, חזקת החפות עומדת לו. אני בוחרת להאמין לנחמה. אבל מי שמתנהג ככה אז כנראה שיש שם בעיה אמיתית. אחרת מה יש לפחד?

פנינה, אני רק אוסיף פה משהו לגבי האירוע, בלי להיכנס לפרטים. מסתובב הרבה זמן כבר האירוע הזה. ואני גם, זה הרבה זמן, הרבה יותר מידי זמן. ואתם מכירים את הקליינט גם, וגם אני מכיר. אז תעשו את מה שצריך.

ילנה, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לבקש סליחה ממשפחות החטופים על זה שאנחנו מתעסקים בכל דבר אחר חוץ מאשר זה, אבל המציאות מחייבת.

ילנה, את שורדת זנות.

בדיוק, אני רוצה להציג את עצמי.

את נלחמת היום, את אקטיביסטית, כדי להציל נשים מהמעגל הזה. אבל את היית ילדה כשהכול התחיל ואני רוצה שתגעי בזה.

נכון, אני שורדת זנות. נכון, כן, חד משמעית.

את עלית לארץ.

כן, גם עליתי לארץ. אני שורדת זנות. הייתי בזנות מגיל 10 עד גיל 30. אני וטאיסיה חברות בפייסבוק. תמכתי בה, שלחתי לה כבר את ברכתי והיא מכירה אותי.

אבל אני לא כאן בשביל לדבר על טאיסיה האמיצה, החריפה, החכמה, המדהימה, גיבורה בעיניי כולנו. אני גם לא כאן כדי לדבר עליי, על מה שאני עברתי מגיל 10. אני בעצם חוויתי את מה שטאיסיה חוותה. ממש, לא מאייל גולן, אבל אנשים לא פחות חזקים הייתי נוסעת בטרמפים, הם היו עוצרים. אנשים עם מכוניות מהממות.

כשבאת, בת כמה היית?

כשעליתי לארץ הייתי בת שש.

לא, מתי זה קורה עם הרכבים והכול?

מגיל 10.

איזה אנשים.

בדיוק. אז על זה בדיוק אני רוצה לדבר.

אחר כך 'לא ידעתי'.

אני רוצה לדבר על הילדות ועל הילדים של כולנו. אחד המושגים שנזרקים פה ממש כל היום לאוויר זה תקיפה מינית. אבל שכחתי איך זה נקרא, בזה של דני ביטון, כתב אישום, בכתב האישום של דני ביטון, צירוף המילים שחוזר הוא שידול לזנות. כי זה באמת מה שקורה שם. הדבר הזה הוא נקרא גרומינג, טיפוח שבעצם בעקבותיו מגיע השידול. וזה בדיוק מה שטאיסיה עברה וזה מה שאני עברתי.

אבל אני לא רוצה לדבר לא על טאיסיה ולא עליי. אני רוצה לדבר על הילדות והילדים שלכם ועל החברים שלהם ועל החברות שלהם.

כמה זה קורה עכשיו לדעתך?

אני אגיד לך. אני מעבירה הרצאות לבני נוער בנושא של המאבק בזנות. המאבק בשידול ובסרסור לזנות. אני שואלת בני נוער באופן קבוע האם קורה לכם שאתם עוברים ברחוב ופתאום עוצר לידכם אוטו עם בן אדם שהוא באופן מובהק יותר מבוגר מכם, שזורק לכם יציאות או מציע לכם הצעות? פשוט מקהלה של בני נוער עונים לי 'כן'.

אז אני מדברת על הילדים והילדות שלכם. מה שקרה לטאיסיה, מה שקרה לי, קורה עכשיו ברגע זה לכל כך הרבה ילדים, שפנינה, את דיברת עליהם, מהחצר האחורית. זה קורה עכשיו.

גם בשבי זה קורה.

אני לא יודעת, אני נחשפת פה לזוועות, באמת, אני לא ציפיתי לשמוע פה את מה שנחמה אמרה, את מה שטאיסיה אמרה. כל האיומים האלה. כמה כוחות. באמת, אני שואלת את משטרת ישראל, כמה כוחות יש כאן לעבריינים? כי זה מה שקורה פה. השידול לזנות חוגג. ובבקשה, תעצרו את זה. לא בשבילי, אני כבר זהו, אני כבר מבוגרת. טאיסיה כבר יצאה מזה, היא סופר גיבורה וסופר חזקה. אבל מה קורה עם כל הילדות שעכשיו עוברות את זה? וזה לא ילדה אחת ולא שתיים ולא עשר.

תודה ילנה. אני רוצה לדבר עם הרווחה, מי שאמונים על חסות הנוער ועל נערות בסיכון ומכירים את התחום הזה לפנים ולפני. בבקשה, איך אנחנו באמת, אתם יודעים שאני מכירה את העולם הזה של חסות הנוער ופוגשת לא מעט נערים, נערות. כמי שגדלה בפנימייה דווקא חשוב לי הסיפור של חסות הנוער, של הרווחה.

שלום, צהריים טובים. שמוליק חלק, אני מנהל תחום נוח"מ ותוכניות איתור לנוער במנהל שלם במשרד הרווחה. אני מגיע מאגף קהילה. מכיר את חסות הנוער מעברי כמפקח על המעונות בחסות, כך שאני מכיר גם את העולם הזה.

רציתי לפתוח באמת בתודה לטאיסיה על העושר והאושר, שהיא הנגישה לכולנו. ובדרכה הייחודית אפשרה לטפח אמון מחדש בטוב וביכולת לשקם ולטפל. ואסור לנו להיות במקום, אני פונה אליך, חבר הכנסת, במקום שהוא מתרכז בתסכול, מבלי לחשוב על - - -

כן, רק תהיה איתנו. בגלל שאנחנו קצרים בזמן, אני מבקשת שתגיד לי מה הרווחה עושה למען מיגור התופעה וניצול נערות. במיוחד נערות שאפשר להגיד להן בואי. בואי קחי ג'ינס, בואי לאכול, בואי לשתות. ואנחנו יודעים שזה קורה. אני צריכה פרקטית. בסדר? אנחנו פה לא באקדמיה.

בהחלט. אני אגיד שאצלנו באגף קהילה בשירות לטיפול, באגף קהילה בכלל במנהל שלם משרד הרווחה מפעיל מרחבי הלב, שהם בית מקצועי לנערות נפגעות תקיפה מינית, מנוצלות על רקע מיני. כאלה שנמצאות, ששודלו ונמצאות על רצף הזנות. ובעצם הבית מספר להן תמיכה ואוזן קשבת וטיפול ושיקום.

12 מרחבים כאלה מצויים ברחבי הארץ בפריסה ארצית. יש עוד שלושה מרחבים שהם גם מספקים הלנה.

מה קורה עם ילדה בת 12-13, שאתם יודעים שהיא בסיכון. חסר אוכל, חסר זה, אבל אתם גם יודעים שיש ניצול באותה שכונה. אותם אנשים שמגיעים עם הרכבים או בכל דרך אחרת ומנצלים. איך אתם נכנסים למעורבות?

כי אני יודעת, אני אומרת לך אמיתי, אני יודעת שיש שכונות שידוע שיש בעיה ואין התערבות מספקת.

אז אני אגיד שהמשרד עסוק בקידום תוכנית איתור, איזה שהוא מיזם שכרגע נבחן ומקודם לאיתור ברשת. מעבר לכך, אני יכול לומר שזיהוי מדדי סיכון נעשה כבר בשלבים מוקדמים ולאו דווקא סביב נערה שנמצאת בניצול מיני או בפגיעה מינית.

אלא טרם אתה אומר.

אני אומר עוד בטרם לכך עובדים סוציאליים לחוק הנוער אמונים ומזהים בני נוער וילדים שהם במצבי סיכון.

יש תוכנית לאומית משותפת למשטרה, לפרקליטות, לכם, למשרד החינוך, למניעת ניצול ופגיעה של ילדים ונוער?

אני יכול לומר שיש את התוכנית הלאומית, את 360, שהיא מנסה לקדם תוכניות לילדים ובני נוער במצבי סיכון, סכנה וניתוק.

מה קרה עם התוכנית הזאת שכל פעם זזה, הלכה, עברה, קיצצו, לא קיצצו?

איזה תוכנית?

אני מאיגוד מרכזי הסיוע, יעל טל פואה, מנהלת את מטה החינוך וההכשרות. לפני כשבע שנים היה ניסיון פיילוט לתוכנית בין משרדית של מרבית משרדי הממשלה בהובלת משרד החינוך, שפ"י. וגם אנחנו היינו חלק מהתוכנית הזאת. היא נקראה מיניות במרחב בטוח וחלק ממנה היה בדיוק לטפל ולעשות סינרגיה, לעשות רצף טיפולי חינוכי, סיועי.

איתור מוקדים מועדים לפורענות ופגיעה?

כולל. כולל גם כל מה שקשור לנוער, נערים בסיכון.

נו, ומה קרה עם התוכנית?

והתוכנית נגנזה מענייני תקציבים.

ומאז יש תוכנית לאומית?

לצערנו לא. המטרה הייתה שהיא תהפוך להיות תוכנית לאומית וכמובן זה ירד.

תודה. to make long story short, לכו תבדקו מה אתם עושים, איזה תוכנית לאומית אתם מובילים בעניין הזה. אפשר לקחת את הפיילוט שהיה, לבדוק אם הוא מספיק טוב. נראה לי מאז עברנו כמה צעדים קדימה. וזו תהיה המשימה של הרווחה, לבדוק מה קיים ברמה הלאומית, רמת המאקרו.

כי אני אומר שהתוכנית הלאומית אכן בהובלת משרד הרווחה שותפים לה משרדי ממשלה נוספים.

אבל מה זה שותפים?

אבל אין תוכנית.

התוכנית כרגע, או שאתה, באמת אני אומרת, או שאתם לא יודעים להציג לי. אבל אם אומרים לך מרכזי הסיוע שאין דבר כזה, תוכנית עם ממש שיודעת לגעת בדיוק, לבוא לפה להגיד שאנחנו יודעים שפה ופה ופה, ובנקודות כאלה ואחרות ובהופעות ובשכונות ולא יודעת מה, בתחנה מרכזית תל אביב או בתחנה מרכזית בחופש הגדול יש ניצול יותר מוגבר. מה אנחנו עושים כדי להתערב, מי נכנס לתמונה, משטרת ישראל או שוטרים קהילתיים ואתם ואחרים. אתה לא יודע להגיד לי את זה, נכון? אתה לא אומר לי תוכנית לאומית שהיא ברורה.

אני מבקשת לדיון הבא לבוא בצורה מסודרת, להגיד לי זה מה שיש. אם אין, תגבשו תוכנית לאומית. תואילו בטובכם. אמרתי, יש יתרון ויש חיסרון להיות מדינה קטנה. היתרון הוא שכאשר אתם נכנסים לתוכנית לאומית כזאת יש לכם יכולת להיכנס לתמונה ולהציל נפשות, הרבה מאוד נפשות.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לארגוני נשים, מאבק למען נשים, שעובדות מאוד קשה ביום יום. שדולת הנשים, בבקשה טל הוכמן. ואחר כך ניתן לבונות אלטרנטיבה והחברות של רומי יקרות, אתן רוצות בסוף או עכשיו?

אנחנו נשמח עכשיו, האמת.

בסדר. כי אני לא רוצה באמת שתתעכבו. אז אריאל, בבקשה.

אז אני אריאל. אני רוצה להתחיל בלפנות לטאיסיה. יש צבא שלם מאחורייך. אנחנו איתך. את מדהימה. גם תודה בשם רומי, תודה בשם כל החטופות. את עושה את הצעד הכי אמיץ שאפשר לעשות אחרי כל מה שעברת ואנחנו מודות לך על הקול שלך.

זה ממש לא מובן מאליו כל העשייה שאתן עושות.

זה לא מובן מאליו מה שאת עשית ואנחנו איתך בכול.

תודה רבה.

אז אני כאן כדי לדבר בתור חברה של חטופה. הדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב, אבל העניין הזה של פגיעות מיניות זה דבר שקורה עכשיו בשבי, לכל הבנות שם על הפוסטרים, כולן שם כנראה עברו פגיעה כלשהי. יכול להיות שיש להן כבר ילדים. אני מצטערת על המילים הקשות, אבל זו האמת. רומי כבר 459 ימים בשבי. חברה, בן אדם, בת, נכדה. אנחנו צבא רומי, אני פה כדי לדבר בשם צבא רומי ובשם כל החברים והחברות של החטופים. ואני פה בעיקר כדי להגיד את הקול, להשמיע את הקול של החטופות והחטופים שלא יכולים להשמיע.

דמיינו את אחד החברים הכי קרובים שלכם נעלם פתאום. נעלם למקום הכי אפל בעולם. האדם הזה, שהוא חבר שלכם, אתם יודעים בדיוק איך הוא מדבר, מה הוא אוהב לעשות, איך הוא נושם. מה הוא שונא, ממה הוא מפחד. אתם מכירים את הבן אדם הזה והוא לא נמצא פה אתכם. אתם לא יודעים מה קורה לו, אתם לא יודעים איפה הוא. אתם לא יודעים מה לעשות. איך מתמודדים עם התחושות האלה,

בלי קשר לתחושות האשם של למה אני פה? למה אני יכולה לשתות קפה קר ורומי לא יכולה לשתות מים. למה אני יכולה לשבת פה עם חברות שלי ושל רומי ואנחנו יכולות ללכת ולישון במיטה שלנו ולהתקלח ולאכול מה שבא לנו. למה זה, הדבר הבסיסי הזה לא קורה אצלן? למה?

אני לא יודעת מה קורה עם חברה שלי. אני לא יודעת אם היא חיה, אני לא יודעת אם היא אוכלת. אני לא יודעת אם עכשיו בזה הרגע לוקח חמאסניק ואונס אותה בחדר ליד, אני לא יודעת. אני לא יודעת. עבר מספיק זמן כדי שכאשר רומי תחזור, והיא תחזור, יכול להיות שהיא תחזור עם ילד ועוד ילד בתוכה. יכול להיות שזה מה שיקרה ואני לא אדע איך להתמודד עם זה. בטח שכולנו פה לא נדע איך להתמודד עם זה. איך מתמודדים? איך מסתכלים לבן אדם בעיניים שעובר את כל הדברים האלה יום יום במשך 459 יום.

רומי נחטפה מהנובה. זאת רומי, אני בטוחה שכולכם מכירים את הפנים היפות שלה ואת החיוך המבקר שלה. אני אספר לכם קצת עליה, ברשותכם. כי אי אפשר באמת להכיר אותה דרך תמונות, כי יש כל כך הרבה מעבר בבחורה המדהימה הזאת. רומי היא אחותנו. לא צריך קשר דם כדי להיות משפחה. ואנחנו צבא רומי, משפחה אחת גדולה שעושה הכול כדי להחזיר את רומי הביתה. אין אחד שלא מכיר את הפנים היפות שלה, אין אחד. היא פשוט בן אדם טוב. היא בן האדם הכי טוב שהכרתי בחיים שלי. הכול אצלה תמיד מגיע מכוונות טובות. היא אוהבת, היא בן האדם הכי אוהב בעולם. אכפת לה מכולם, יותר מעצמה לפעמים.

היא מצחיקה, היא מפוזרת ושכחנית. אבל היא אף פעם לא תשכח את כל הדברים הקטנים שאומרים לה, גם אם זה הדבר הכי שטותי בעולם. היא משוגעת, אבל מאוזנת. היא מתוקה ונחמדה וכשצריך היא יודעת גם לא. היא לוחמת צדק, ממש כמוך. אם משהו נראה לה לא תקין היא תילחם עד שהצדק ייעשה. והיום היא לא יכולה להילחם. היא לא יכולה להילחם, היא וכל החטופות והחטופים שנמצאים בשבי, הם לא יכולים להילחם על הצדק שמגיע להם. ואנחנו פה כדי להילחם, כדי להחזיר אותם הביתה, להחזיר את הצדק. להחזיר את התקווה לעם שלנו, למדינה שלנו.

רומי היא הכי חזקה שיש. הכי אמיצה והכי לוחמת. אין לנו ספק שהיא חזקה, אין לנו ספק אפילו לא הכי קטן, שהיא לא שורדת את זה. אבל כמה עוד היא יכולה להחזיק? באמת, כמה עוד בן אדם יכול להחזיק את הזוועות האלה שהם עוברים שם? ואני לא צריכה להגיד את הזוועות, כי כולנו יודעים מה הם עוברים שם. לא צריך עוד סרטונים ולא צריך עוד עדויות כדי להבין מה קורה. אנחנו יודעים מה קורה. אי אפשר להמשיך ככה. אומרת לכם אמיתי מהלב, אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות. לא חשבתי שאני אי פעם אגיע לכנסת לדבר על חברה שלי שנמצאת בשבי והיא עדיין לא פה.

אני פונה אליכם, נבחרי הציבור, אל תשכחו אותה. אל תוותרו עליה.

אנחנו לא נוותר.

אל תוותרו עלינו. אנחנו צריכים אותם בבית. אין, אי אפשר לחכות יותר. אי אפשר. באמת אי אפשר. עשינו הכול. כל מטרות המלחמה כמעט הושגו.

גם ירדן, כל הזמן עשתה הכול.

ירדן עושה הכול, המשפחה שלה עושה הכול.

אנחנו לא נוותר.

אבל זה לא מספיק כנראה, כי אתם, זה לא קורה. היא עדיין לא פה. הם עדיין לא פה. זה חלון ההזדמנויות שלנו. טראמפ נכנס לתפקיד ב-20 בינואר 2025, אנחנו יודעים מה צריך לקרות עד אז. תעשו את זה. די. די, נגמר. אין לי סבלנות יותר. לי אין סבלנות יותר, אני לא יכולה יותר.

מציאות סיוטית ומוטרפת. ותודה שאתן כאן. ואנחנו מחזיקים בתקווה, וזה באמת חלון הזדמנויות שאי אפשר לפספס אותו. והקול שלכן יישמע. וכדאי מאוד שראש הממשלה ידליק את הטלוויזיה של בית הנבחרים שלו, שישמע את הקול שלכם.

אני רק רוצה לבקש דבר אחד. תזכרו אותנו, תזכרו את מה שאמרתי עכשיו. תזכרו את התמונה הזאת של רומי. ותעשו הכול בשבילה ובשביל כל החטופים שמזמן כבר היו אמורים להיות פה. תודה רבה.

תודה רבה לך, תודה רבה לכן.

סליחה, אנחנו רק במעמד הזה אנחנו רוצות רגע להקריא תפילה לחזרתה של רומי, מאוד חשוב לנו. אם זה בסדר, זה עוד שתי דקות.

אתן עדיין נשארות? אני הייתי רוצה שנסכם בתפילה למען השבתם של החטופים והחטופות כולם. אנחנו תכף מסיימים ובסוף נעשה את התפילה.

אז אנחנו נחכה לסוף, אין בעיה.

בסדר גמור. אנחנו נסיים עם התפילה. הם בראש מעייננו וגם בסיכום דברינו. טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים, בבקשה. ומאיה, זו הזדמנות גם להודות לך על כל העבודה כאן בוועדה. אני רואה שקצת פנייך נפולות. טל, בבקשה, שדולת הנשים.

תודה רבה גברתי יושבת-הראש, על הדיון החשוב הזה. ואני מצטרפת לחברותיה של רומי ולדרישה שהיא תחזור עכשיו יחד עם 99 החטופים הנוספים.

טאיסיה, אני רוצה להגיד לך שלימדת אני חושבת את כולנו שיעור עצום במה המשמעות של המילים "הבושה עוברת צד". אחרי שכולנו ישבנו בבית וצפינו בתחקיר לא יכולנו לעשות שום דבר אחר. ניסחנו מכתב לשרית הפקות בעקבות הופעה הזויה לחלוטין שהייתה אמורה להתנהל באילת, פסטיבל הנשים, להעצמה נשית. ואמרנו להם שלא יתכן שמי שיפתח את המופע הזה יהיה אייל גולן. מה שהיה מדהים הוא לא שעשינו את זה, אלא שהצטרפו אלפי נשים וארגונים נוספים ואמרו שהן לא מוכנות, זהו, לא מוכנות. הציבור לא מוכן שדברים כאלה יקרו יותר. במקום שבו המשטרה והפרקליטות נכשלים הציבור אומר בדיוק מה צריך לעשות. ואנחנו לא נשתוק על מקרים נוספים.

בדיוק עכשיו היה פוש על מקרה נוסף מזעזע של זמר בחקירה.

שאמר גם שם בואי תפנקי את החבר שלי.

אנחנו לא ניתן לזה לקרות. ואני רוצה להגיד לכל אחת שצופה בנו בבית ועוד לא נחשפה ועוד לא אמרה, אנחנו מאחורייך, אנחנו מאמינות לך ואנחנו נעמוד לצידך אם את בוחרת להיחשף ואם לא. תודה רבה.

תודה. שרון בריק בבקשה ואחרי זה מורן. רגע, שרון, שנייה. זה בסדר? יש פה את נציגת מועצת התלמידים, הנכון? אנחנו ניתן לדור הצעיר. גאיה שיף, מועצת תלמידים. באיזה כיתה את?

אני בכיתה י"א, בת 17.

תודה שאת פה.

אני רוצה להתחיל ולהגיד מה שאני שמעתי פה עכשיו בשעתיים וחצי, אני מתחילת הדיון הייתי פה, זה משהו שכל בת נוער ובן נוער צריך לשמוע. זה לא משהו שצריך להישאר שקט. אני ישבתי ואני שמעתי הכול, גם כאשר לא יכולתי לראות, גם כשכולם עמדו. זה מאוד משמעותי ותודה שאתם מנהלים את הדיון הזה.

מעבר לזה, חשוב לי להציג שתי נקודות מרכזיות. מעבר לאחוזי הפגיעה, שהם מטורפים, אנחנו באמת צריכים לשים דגש גם על האכיפה. כי כל כך הרבה קורה ולא רואים כלום.

שאתם כילדים רואים את זה, כנוער.

אני יכולה, אני יודעת וכל בן נוער הוא יודע שיש פגיעה שהוא מכיר, מבן נוער שהוא מכיר. באמת אני אומרת את זה. זה לא משהו שאנחנו לא רואים, זה משהו שהחברה מקבלת. זה קשור לשני דברים: אחד זה אכיפה, שלא אוכפים ומתעלמים. גם אם זה עם מישהו מפורסם כמו אייל גולן וגם אם זה לא. זה דבר ראשון.

דבר שני זה החינוך. אנחנו בתוך מערכת חינוך, אנחנו צריכים להתחנך. איך יכול להיות שהכול שותק? גם אין אכיפה וגם לא מחנכים? זו הדרך הסלולה לנרמל את הדבר הזה. אין סיכוי בעולם שבמדינה הזאת אנחנו הולכים לנרמל את הפגיעה המינית של בני נוער ובכללי של נשים. אז דבר ראשון זה מתחיל בילדים שלנו.

אני מבקשת לפנות גם למשרד החינוך, גם לגורמים רלוונטיים אחרים בשביל ליצור באמת תוכנית מסודרת לבני נוער גם מהגיל הזה. כי בסופו של דבר אולי עכשיו זה קורה, המטרה שלנו זה לעצור את זה. לעצור את זה גם בעתיד ולדאוג לילדים שלנו.

תודה גאיה, שאת משמיעה את הקול של הילדים והבנות והבנים שלנו. תודה רבה.

שרון בריק, בבקשה. כולנו נעשה מעכשיו קצר, כי אנחנו פשוט 10 דקות אחרונות.

תודה. אז באמת קודם כל תודה לנחמה תאנה שהביאה בפנינו את הדברים כמו שהם על השולחן, בלי ליפות את הדברים. ואני רוצה רגע אחד באיזה מבט מאקרו על מנהיגות ומנהיגות תורנית.

יש לרבנים סמכות וכוח כחלק מהמנהיגות שלהם. וכאשר זו דרך של תורה אז יש הלכה ויש הקשבה ויש עולם של רוח ויש עולם של חיים, של יום יום. אבל יש גם קווים אדומים ומסוכנים. וברגע שמישהי מעזה ומחליטה שהיא לא יכולה יותר לסבול פגיעה ארוכה ומתמשכת על כל המחירים שלה, והיא מחליטה להתייצב ולהתלונן, היא נכנסת למעגל שלא נגמר עם איומים, הפחדות, החרמות, פגיעות אישיות במשפחה שלה, בחברה שלה, בכל מי שמעז לעמוד לצידה.

כלומר, המחיר הוא כזה שקודם כל אין פלא שנחמה שומעת שקוראים לה משוגעת מהבוקר ועד הלילה. היא מעזה לומר מה שאף אחד לא מסוגל לשמוע. והדבר השני, מי שמסתכלת עליה ונפגעה, אומרת מה? שאני אקח את הסיכונים האלה, כשאני רואה לאן אני הולכת.

ופה אני רוצה לחזור ולומר משהו על עולם של תורה. עולם התורה מאות ואלפי שנים, גם תורה בכתב, גם תורה שבעל פה, גם תורת היום יום שלנו, זו תורה שיש בה כבוד ויש בה אהבה ויש בה חמלה ויש בה הדדיות ויש בה הושטת יד לעזרה ויש בה אחריות חברתית. יש בה כל כך הרבה דברים שצריך לקחת את הדברים האלה ולהביא אותם לידי מעשה. אז גם כחברה ישראלית בוודאי שגם המערכת המוסדית של מדינת ישראל. כי כאשר מישהי עושה את הצעד הראשון הזה ומתייצבת בפני המשטרה צריך להרגיע לה את כל האיומים. צריך לתת לה גב ולהבטיח לה - - -

שרון, חוץ מכם, מי עומד לצד נחמה?

לצד נחמה עומדות נשים ואנשים, יש קבוצה לא גדולה, קטנה, שהולכת לידה יד ביד לאורך השנתיים.

וגם עליכם מאיימים?

חלק מהאנשים בהחלט אוימו. הדבר המשמח הוא שיש אנשים מתוך המעגל של ישיבות הקו והרב טאו והר המור שהעזו והקשיבו והבינו ועברו צד והם היום שגרירים מאוד מאוד חשובים. אבל בסוף מדובר פה על מאבק כוחות שללא מערכת תומכת מצד המדינה זה לא יקרה. יש נשות טיפול שמספרות שהן טיפלו בנשים שנפגעו על ידי הרב טאו. אלה נשות טיפול.

נשות טיפול שנפגעו?

לא. הן טיפלו בנשים שנפגעו.

על ידי הרב.

הן בחיים לא יסגירו את הנשים האלה. ברור, זה ברור לכולנו מבחינה אתית. כלומר, אנחנו יודעים שהידע מסתובב פה והוא לא עומד בקריטריונים. זה לא סתם שהפרקליטות - - -

הם מקשיבים.

ממתינה כל כך הרבה זמן.

בת עמי, אתם מקשיבים ללחצים המטורפים?

אני אומרת, המערכת מורכבת. כל עוד אין לפרקליטות מספיק חומר שהיא יכולה לעבוד איתו, אז אנחנו רואים, כנראה, אני לא פרקליטה, בסדר? אני מנסה להבין למה זה מתעכב כל כך הרבה זמן.

ויש חומר.

אני שומעת את הדיבורים על הנשים שבחרו להמשיך לחיות את החיים שלהן בהכחשה, בכאב הפרטי. הן בנו חיים חדשים, הן לא חשפו את הסיפור הזה. 10 ו-20 שנה. מה, הם יחריבו עכשיו את החיים שלהן.

אז אני אומרת, יש מה לעשות גם לחברה וגם למוסדות המדינה, גם אם חלילה התיק הזה ייסגר בפרקליטות כי הוא לא עומד בקריטריונים המשפטיים.

תודה. מורן זר קצנשטיין, בונות אלטרנטיבה. בבקשה.

תודה רבה פנינה על הדיון. יצא לי להיות כמה פעמים בדיונים דומים ואני רוצה לציין שזה הכי הרבה גברים שראיתי בחדר. וזה לא מובן מאליו, למרות זה אמור להיות. תודה רבה לכל מי שהגיע לכאן.

אני הולכת להגיד כמה דברים ואני הולכת להשתמש הרבה במילה "לכאורה". אני אגיד אותה למרות שאני מאמינה לטאיסיה, בלב שלם, לכל מילה שלך, לכל דמעה שלך. אבל אני חייבת להשתמש במילה הזאת, כי אנחנו חיות בעולם מעוות, שבו עמידה בצד של הצדק היא לא עמידה בצד של החוק.

אבל גם במקום שבו החוק שותק אנחנו לא נשתוק. אנחנו ראינו פה היום שהמערכת לא עומדת לצד הקורבנות. אף אחד מהמערכת שאמור לעזור לא עזר. ואנחנו נהיה המערכת האלטרנטיבית. כי נשים וגברים התעוררו. כי כחברה שתקנו יותר מידי זמן ונרמלנו יותר מידי זמן שגיבורי תרבות לכאורה אנשים, לכאורה מנצלי קטינות, לכאורה סרסורים, משתמשים בכוח שלהם.

הם דחו אותנו להיות קבוצת מיעוט של 51%, הם העלימו אותנו משולחן קבלת החלטות. הם הכניסו לנו לראש שתמיד יש משהו יותר חשוב מזכויות נשים ומייצוג של נשים. אבל תראו בסוף מי קמו. תראו מי קמו ראשונות ואמרו די. ראשות רשויות, שחקניות, זמרות, ארגוני הנשים. כולנו התעוררנו והשמענו את הקול. למה? כי לכולנו יש חוויות משותפות. כולנו יודעות מה זה להיות טאיסיה. הסיפור שלך הוא הסיפור של הרבה מאתנו. כולנו מכירות את זה, את הגבר שנמצא בעמדת כוח שאנחנו ראינו בו מודל לחיקוי והוא ראה בנו טרף קל. אנחנו לא צריכות להיות מוחלשות כדי להיות נפגעות. את לא לבד, נ' לא לבד, הסיפור שלכן הוא הסיפור של כולנו.

החדשות הטובות הן שנשים התעוררו. לכל אחת ואחת כאן יש את היכולת לעשות שינוי. אנחנו לא קונים כרטיסים, אנחנו לא מאזינים למוזיקה שלו, אנחנו לא משמיעים אותו בבתי הספר והגנים. אנחנו לא עוקבים אחריו ברשתות החברתיות ומבקשים מכל החברים שלנו להפסיק לעקוב אחריו ברשתות החברתיות.

לא, מה שקורה ברשתות החברתיות, עליהום של כל מיני הזויים וגם סימסו לי אנשים.

יש המון המון התקפות.

אל תפחדי.

אני ממש לא מפחדת.

אל תסתכלי ואל תפחדי.

זה עובר לידי, זה לא מזיז לי מה שכותבים.

זה קורה עכשיו הרבה מאוד מחשבונות חסויים. אני מבקשת שלא תתנו לשתיקה להפוך לשותפות. אנחנו לא מפחדות. תודה.

תודה רבה. חה"כ אלי רביבו, אני שמחה שהגעת. אנחנו נשמע את מוריה רודל סילפן. אז ניתן לחה"כ אלי רביבו, תודה שהגעת.

צהריים טובים גברתי יושבת-הראש. האזנתי וצפיתי תוך כדי תנועה בחלק מהדיון. אני מתנצל שלא הספקתי להגיע קודם ואני מתנצל שאני חייב לטוס. כי אני פותח דיון, מחכים שם למעלה מ-70 איש. אבל בכל זאת היה לי חשוב לשוב גם היום. לקחתי חלק בדיון הקודם, כשטאיסיה הגיבורה הייתה עדיין בפנים מוסוות. היום את הראית את פנייך ברוב אומץ, בגבורה, במנהיגות, בכנות ובפשטות. כבשת את לב העם.

אני לא הייתי זקוק לשידור הזה כדי להזדהות עם הכאב שלך ועם הקלקול. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, גברתי יושבת-הראש, לצד המחמאות הכבירות שאת ראויה להן, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמחוקקים איך זה שעד היום הבית החשוב הזה לא קידם ולא עיגן בחקיקה הגנה מפני ניצול. קודם כל. ושנית, אנחנו צריכים לומר ביושר, זה לא המקרה היחיד, זה לא סיפור חד פעמי. אני מצפה מכולם, אין פה שום הבדל בין ימין ושמאל, בין נשים וגברים, בין מבוגרים לצעירים. קומו ותדברו ותוציאו החוצה את כל המאותרגים ששומרים עליהם לאורך שנים. מבין אנשי התקשורת, מבין נבחרי ציבור, סלבריטאים וכל מי שיש כוח בידו לנצל את כוחו ומרותו ולמעוך ולרמוס בנות חלשות שמגיעות מוחלשות לסיטואציה הזאת.

דבר נוסף, אני מצפה מכל הצבועים שחוגגים עכשיו כי זה הפך להיות פופולרי, לטיפת צניעות ויושר. אתם מכירים את הסיפור. חלקכם הייתם צמודים למדוברים וידעתם להגן עליהם.

ולחלק להם גם תעודות היו.

אני לא עוסק בלחלק תעודות או לא. אני מדבר על בין היתר מי שמחשיב את עצמו כאיש תקשורת, אפילו מבני המין הנשי, שידעו להיות החברים הכי טובים. אבל בהסרת עוקב אחד, ודי לחכימא ברמיזא, אז בשידור אפשר לסלוד ולהיגעל. הלא את היית בסביבת אותו אומן במשך שנים רבות ואתרגת אותו. גם תוך כדי ההאשמות האלה של טאיסיה הגיבורה. למה לא דיברת קודם? רק בגלל שהיום זה פופולרי ורואים פרצוף? הסיפור הוא כאוב ומזעזע גם כאשר לא רואים פרצוף.

אני מבקש לברך אותך, טאיסיה הגיבורה, עשית דרך ארוכה. את מטי מעט של מי שידע לקום כעוף החול. תהיי חזקה, תהיי איתנה. אף אחד לא יכול לקחת ממך את האמת שלך.

אני רוצה לומר משהו. לצד העובדה שמצופה לבדוק את כל מה שקרה בחדרי החקירות, כי אנחנו לא במשטר שטאזי, מצופה מאייל גולן, שהוא זמר לאומי כביר, שפועל רבות גם חברתית, שלא ינסה - - -

מי צריך פעילות חברתית מפוגעים מינית?

רק לסיים.

אתה זוכר את השיחה שלנו על חוסר אשמה וחוסר ראיות?

חד משמעית, על זה אני מדבר.

ואם עכשיו אפשר לקנות כרטיסים שלו, זה בדיוק הסיפור, שלא.

אבל על זה אני מדבר, בדיוק על זה אני מדבר. שאסור לנו לעטוף התנהגות פסולה ובזויה, גם אם אחרי כל מה שנפתח פה וייחקר מחדש לא יימצאו מעשים פליליים כי אנחנו עוד לא חוקקנו ועדיין לא הגדרנו בחוק מהו פלילי – יש מוסר. ומצופה שאחרי כל כך הרבה שנים שאייל ייקח אחריות. ואחריות שבן אדם לוקח, בן אדם מבוגר שאחראי למעשיו, היא לא באמצעות זה שאומר אני מתבייש ומצטער שסביבי היו כאלה אנשים שהתנהגו באופן שגוי ובוטה ופסול. קח על עצמך אחריות לכל הפחות לכל מה שאתה הודית. לא מה שהוא נאשם, למה שהוא הודה. אם אנחנו נסתפק אפילו רק במה שהוא הודה, דיינו.

אני לא יודע אם את היית חלק מאותה רביעייה מדוברת, למרות שהייתה לנו שיחה גם אחרי, על דיון מאוד רגשי וכואב ההוא שהתקיים כאן שנה שעברה. אבל הגיע הזמן שכל מי שאתרג, גם ערוצי התקשורת המיינסטרים שאמרו תפרו תיק והשמיעו בקול בטוח ובישלו כתבה. איך אמרת לחוקר, ואיך נפלת בלשונך ולמה התכוונת ותמלולים ועניינים.

ההתנהגות היא התנהגות בזויה, היא התנהגות עלובה, היא התנהגות שלא מתכתבת עם בן אדם שיש לו מוסר, שיש לו כוח, שיש לו כסף, שיש לו יכולת באופן לגיטימי להתנהג כמו שהוא מבין, אבל באופן הוגן כלפי מי שמגיעים איתם בקשר, בטח בעל אופי מיני.

אז תהיי חזקה, תמשיכי בדרכך. תמשיכי לגדל את ילדייך. בחשיפתך נתת ביטחון לעוד הרבה נשים שקולן מוחלש ואנחנו פה בשביל לבטא את זה. חזק ואמץ, ישר כוח. מצופה מאתנו, גברתי יושבת-הראש וחברי נאור, לגבש הצעת חוק.

יש, יש.

יופי. חזק וברוך. אני מתנצל שאני לא יכול להמשיך להיות בדיון המאוד חשוב הזה.

תודה. נילחם שהצעת החוק הזאת תיאבק אל מול מה שאנחנו דורשים מרשויות אכיפת החוק והפרקליטות. מוריה, בבקשה.

תודה. אני שמחה על הזכות לדבר אחרונה ואני אדבר מאוד מאוד קצר.

לא, יש את על"ם. אנחנו נסכם עם על"ם ויש את המועצה לשלום הילד. אני מסכמת אתכם, כי אתם אלה שעוסקים בזכויות של הילדים, חוץ מגאיה שנמצאת פה. בבקשה, רק קצר.

יש משהו אחד שכמעט ולא נאמר בחדר הזה חוץ מילנה שאמרה דברים חשובים. דובר המון על עבירות המין ועל התקיפות ואין לזלזל בחומרת העבירות האלה. אבל דבר אחד כמעט ולא נאמר, פרשת אייל גולן היא מעל הכול פרשה של סרסור בנערות קטינות מבתים הרוסים, של סחר ושידול לזנות. מעל הכול זו פרשה פה במדינת ישראל. זה כבר לא פרשיית סחר של נשים שמביאים אותן באישון לילה במעבר הגבול. זה סחר בנערות מבתים הרוסים ישראליות, כמונו, כמו כל אחת מאתנו, שמובלות לזנות בסוף בכפייה. ככה נראית הזנות במדינת ישראל היום.

שמענו את ילנה. ילדה בת 10, עולה חדשה.

זה לא איך שאנחנו מדמיינים סחר. זה קורה בבתי מלון מפוארים, במגדלי יו ששמענו עליהם. הזנות היום במדינת ישראל משגשגת. היא משגשגת באשמת משטרת ישראל שלא אוכפת אותה. היא באשמת המשטרה. אין את האכיפה של חוק איסור צריכת זנות. ואם שר המשפטים לא יעביר את חוק איסור צריכת זנות עוד במושב הזה, עכשיו, אנחנו לא נצליח למנוע את המקרה הבא.

ואם יש משהו אחד שאני אבקש מהנוכחים לזכור זו פרשיית שידול לזנות של נערות ישראליות קטינות מבתים הרוסים. סיסטמתי, שיטה שכך היא פעלה. ואנחנו חייבים להעביר את החוק הזה, חוק איסור צריכת זנות, כדי שזו תהיה הפעם האחרונה. תודה לך.

תודה מוריה. אני רק אומר, זה לא תמיד בתים הרוסים. דווקא כמי שיש לי מספיק ניסיון, זה יכול להיות בתים מוחלשים מאוד, בתים של עולות חדשות, בתים שהורים חולים ואז אין להם יכולת לעקוב אחרי הנערות. בתים של עניים. זה לא אומר שהם הרוסים. וגם בכל מקום זה יכול לקרות. אבל פשוט הטרף הקל, אנחנו יודעים שהם יודעים לאתר את זה.

ילנה דיברה על גרומינג, שרוב האנשים פחות מכירים את המילה הזאת. אבל אלה הנערות שקל לעשות להם. השידול.

נכון. מי שאין לה עורף משפחתי חזק, נקרא לזה, או שיודע להתערב או שיש לו את הכלים להתערב. זה מתוך כבוד באמת להרבה מאוד מההורים, שכל הורה הוא הורה וכל אמא הייתה לביאה והייתה רוצה להציל את הילד שלה.

על"ם, בבקשה. השם המלא.

אני שחר וילנר, מעמותת על"ם. בעצם אני עובדת פה במסגרת בירושלים שהיא הלנת חירום לצעירות חסרות בית. רובן מגיעות מרקע דומה. גיל 18 עד 25. יצאו מהבית בגילאים מאוד מוקדמים, עברו דברים מאוד דומים.

אני רוצה להגיד לך תודה. גם בשמי, אבל קודם כל בשם הצעירות שלנו. כשצפיתי בראיון חשבתי כל הזמן עליהן. ובהתחלה היה לי הרבה תקווה לראות אישה כזאת חזקה, מעוררת השראה. ולהאמין שהצעירות שלנו יכולות להגיע ולהיראות כמוך. עם כזה סנטר וכל כך הרבה עוצמה וחוסן.

ואז הגעת לשלב של המשטרה. ונשבר לי הלב. ואנחנו יושבים פה ומדברים והתשובות של המשטרה מגומגמות ומביכות. ואני חושבת על הצעירות שלנו שאנחנו מלוות אותן לפעמים להגיש תלונה או לפנות למשטרה. ואנחנו אומרות להן 'אם משהו קורה לכן, תלכו למשטרה'. ואני יודעת שהדבר הזה לפעמים או הרבה פעמים הוא פשוט לא מענה. הוא לא תשובה.

ואז לראות את מה שאת מספרת ומתארת ולהגיד אם זה קורה אחרי חקירה של חצי שנה, אז מה קורה לצעירות שלנו שאף אחד לא מכיר את השם של הפוגעים שלהם. שלאף אחד לא אכפת? והדבר הזה באמת היה שובר לב.

אני רוצה להגיד לך שבכל זאת יש הרבה תקווה. ואני שומעת את הצעירות בימים האחרונים עסוקות בזה. הן שומעות. מדברות על זה. וזה חשוב כל כך. תודה רבה.

תודה. חיבוק לכולן.

המועצה לשלום הילד. מעניין מה חשבת כשבני אלבז אמר "ילדה ש... רגליים היא לא ילדה". פדופיליה. אמירה של פדופילים.

וזה אבא לשבע בנות.

כן, רק צריך לרשום לו פדופיל. רק פדופילים מדברים ככה.

חד משמעית. אני רוצה לפנות לטאיסיה באופן אישי. את אמרת קודם שהיית בשנות האופל שלך. אני מתרגשת בשבילך שתראי איפה את היום. תראי איפה את היום, איזה עוצמות יש בך. כולם פה באו בשבילך לכבודך, לדבר. זה באמת מדהים ובאופן אישי אני מאוד מתרגשת בשבילך.

הסוגייה שהעלית כאן מציפה את הנושא של יחסי כוח ופגיעה בקטינים על ידי מי שמצוי בעמדות כוח מולם. אם זה מושא הערצה שלהם, אם זה אחרים שקטינים באים איתם בממשק. אם זה מורה, רב או כל דמות אחרת.

אנחנו במועצה לשלום הילד מלווים בכל שנה מאות ילדים נפגעי עבירה מכל חלקי הארץ, מכל שכבות האוכלוסייה, בכל הגילאים. הילדים האלה נאבקים יום יום, חיים בפחד. תחושת המוגנות שלהם אבדה. רוב נפגעי העבירה קטינים לא חושפים את הפגיעה בזמן אמת. הם מפחדים, הם מתביישים, הם מאוימים. הם אפילו לא יודעים שמבוצעת בהם עבירה.

הדיון הזה כאן זו הזדמנות פז להשמיע קול ברור. להעביר מסר שמדינת ישראל חייבת לפעול באופן מיידי כך שהיא תהיה גב לאותם קטינים. כדי שתגן עליהם. שאף קטין או קטינה נפגעי עבירה לא יובלו באזיקים. שאף נפגע עבירה לא ירגיש מאוים משוטרים. שאף נפגע עבירה לא יתחרט שהחליט לספר על פגיעה שעבר או שמישהו יחשוב פעמיים אם לספר או לא לספר. להיפך, צריך להעצים את כל נפגעי העבירה. לחזק אותם ולעטוף אותם, לפרוש בפניהם שטיח אדום. להצמיד להם סיוע רגשי, משפטי, כל מה שהם צריכים.

הדיון הזה גם ממחיש עד כמה חשובה התמיכה החברתית, הציבורית. אני מודה לך פנינה על הדיון הזה. על העשייה המדהימה שלך בנושא. תודה.

תודה רבה. לקראת סיכום, לפני שאנחנו עושים את התפילה יחד עם החברות של רומי, אני רוצה לומר לך טאיסיה, תרימי את הראש. אף אחד לא יפחיד אותך. שהם יפחדו.

וגם נ', פנינה, גם נ'.

בוודאי, גם נ'. כל הנפגעות.

אני רק יושבת כי אני רוצה לומר משהו ואז נעשה את התפילה. אני רק משפט אחד, חשוב לנו להיות כאן, טאיסיה, נחמה, ילנה, אתן הקול של כל החטופות שעוברות את הזוועות האלה עכשיו. וגם עמותת על"ם, שדולת הנשים, בונות אלטרנטיבה, המועצה לשלום הילד. אתן עושות עבודת קודש ואנחנו רוצות לבקש ולחזק אתכן, שאת העוצמות המטורפות שלכן ואת שלך פנינה, בראש של הדבר הזה, תשקיעו גם יום יום, שעה שעה בחטופות ובחטופים שעוברים התעללויות קשות ברגעים האלה ממש.

התפילה של רומי נכתבה לכבודה. המילים גם על המסך. אבל כמובן שרומי היא שם קוד לכל החטופים והחטופות, אז תחשבו על מי שאתם רוצים בלב שלכם ותכוונו כמה שיותר כוונה למילים האלה ולחזרה שלמה ובריאה של כולם, עכשיו.

כולי תפילה שאני וכל הנוכחים באמירת מילים אלה מקבלים על עצמנו בלב מלא שרומי חוזרת בחיים. רואים לנגד עינינו באופן צלול וברור את החיבוק האימהי, מלא האושר, ההודיה וההקלה שרומי תזכה לו עם חזרתה.

כולי תפילה שהצרה שפקדה את כולנו מובילה אותנו להיות טובים יותר. יותר סבלניים לסביבה, יותר רגישים לאחר, יותר תורמים את חלקנו. כולי תפילה שבזכות הצרה, הכאב והעצב שפוקדים אותנו זה עתה אני והמעגלים המשפחתיים והחברתיים שסביבי מתחזקים ברוח ובנפש. מעריכים את החיים וסוללים לעצמנו הליכה בדרכים בריאות יותר, בדרכים של שותפות, נתינה ואחווה.

כולי תפילה שהאור של רומי מלמד כל אחד ואחת מאתנו להיות קצת יותר כמוה. אדיבות כמו רומי, מפרגנות כמו רומי, שמחות כמו רומי, אוהבות כמו רומי, ואני אוסיף, חברות כמו רומי.

כולי תפילה שבזכות האמונה שלי ושלנו בשלום ובטוב והכוונה שלנו להרבות את האור של רומי בעולם, רומי חוזרת הביתה בחיים. כולי תפילה שהשמש של רומי זוהרת וזורחת גם במחשכים. שרומי זוכרת ויודעת כמה היא אהובה ומרגישה את האהבה האין סופית שאנחנו שולחות אליה.

כולי תפילה שברגעים אלו ממש בעודנו אומרות את המילים האלה, בכוונה ובאמונה מלאה, רומי מרגישה חזקה יותר, בטוחה יותר ואופטימית יותר. כולי תפילה שרומי חוזרת. רומי חוזרת לאהוב, רומי חוזרת לרקוד, רומי חוזרת לשמוח. רומי חוזרת הביתה בחיים.

אמן.

כולי תפילה שכל בוקר וערב נעצור, נתכנס וננשום. ונאמר בכוונה מלאה ואמונה שלמה רומי וכל החטופים חוזרים הביתה בחיים. כולי תפילה שלא נצטרך עוד תפילות על חטופים וחטופות. כולם חוזרים, כולן חוזרות. אמן.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.