פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת המשנה לענייני איו"ש
09/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 48
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון
ועדת המשנה לענייני איו"ש
יום חמישי, ט' בטבת התשפ"ה (09 בינואר 2025), שעה 9:00

מעבר צופים - הסדרי נסיעה והורדת עומסי תנועה

חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר
לימור סון הר מלך

שמחה רוטמן

סנ"צ ירון וינרב - קצין את"ן, מחוז ש"י, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ יצחק חובב - סממ"ר שומרון, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ יעקב סיידוף - מפקד נקודת קדום, המשרד לביטחון לאומי

פקד תומר פוייר - מהנדס תנועה, מחוז ש"י, המשרד לביטחון לאומי

רונן קריב - מנהל מעברים, משרד הביטחון

ישראל אפריאט - קמ"ט, משרד הביטחון

רב"ט זוהר שניידר - רב"ט, משק"ית דוברות, משרד הביטחון

סא"ל אליצור טרבלסי - סא"ל, קצין הגמ"ר בפקמ"ז, צה"ל

יהונתן קוזניץ - ראש מועצת קרני שומרון

רפאל כהן
מירי פרנקל-שור

אסף דורון

מיכל – איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מעבר צופים - הסדרי נסיעה והורדת עומסי תנועה

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הדיון בנושא מעבר אליהו והמעבר שליד צופים, בעקבות אירועים שחוזרים ונשנים שם. מה שקורה שם כל שבוע – נכנסים ערבים ישראליים לשטח A בניגוד לחוק, בעיקר בקלקיליה, אבל גם בשכם ובג'נין, וכשהם חוזרים זה יוצר פקקים ועומסים ענקיים על הבידוק הביטחוני במעבר.

אנחנו נמצאים בתקופה שהיא כמובן רגישה, כולנו ראינו את הפיגוע שהיה לפני יומיים באותו ציר 55, ואנחנו לא רוצים אפילו לדמיין מה יכול לקרות אם חלילה אפילו אותם מחבלים שעדיין לא נתפסו יגיעו בזמן שבו יש פקק כזה גדול ואנשים שפשוט עומדים שם ואין להם לאן לברוח. זה אירוע שאנחנו צריכים להידרש אליו, בטח כשזה לא סתם איזשהו אירוע המוני שיש באיזשהו מקום, אלא שמה שגורם לו לקרות, זו עבירה על החוק בצורה גלויה.

כמדינה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מונעים את הסכנה הזו, ולכל הפחות גם אם זה בדרך כלל לא בראש סדרי עדיפויות, עלינו למנוע את העבירה על החוק הזו של כניסה לשטחי A במקרה שזה יוצר סכנה ביטחונית משמעותית. אני חושב שזה משהו שאנחנו צריכים לעשות אותו, ובכל אופן לשם כך התכנסנו. נמצא אתנו כאן ראש מועצת קרני שומרון החדש, יהונתן קוזניץ, שאגב הדיון הוא לבקשתו. יהונתן, בבקשה.

שלום, שמי יהונתן קוזניץ ואני ראש מועצת קרני שומרון. קודם כל, אי אפשר בלי לפתוח בתנחומים לשלוש משפחות הנרצחים השבוע בפיגוע בכביש 55, כאשר אחד מהם הוא גם שוטר במשטרת ישראל במרחב וגם חבר של הנוכחים פה.

אני בא לדבר פה בפה של אלפי תושבים שנוסעים יום-יום בכביש 55 וצריכים לצאת באופן רגיל מהבית לכיוון המרכז, ובטח בסופי השבוע, כמו שהיו"ר אמר פה, כשיש עומסים אדירים שגם משבשים את איכות החיים שלנו וגם יוצרים מאות בעיות ביטחוניות גדולות מאוד. בסופי השבוע יש פרקים של מעל קילומטר או קילומטר וחצי באותו כביש שמוביל בסוף למעבר אליהו. אני מניח שזה גם משהו שהוא רוחבי ולא רק אצלנו, אבל פעם אחת זו בעיה של הפקקים, ופעם שנייה זו סכנה ביטחונית מהדרגה הראשונה.

חוץ מהפיגוע שהיה השבוע באל-פונדוק, היו לנו בשנה האחרונה עוד שני פיגועי ירי שהיו בעוקף נבי אליאס בדיוק במקומות שבהם עומדים תושבים בכל סוף שבוע. כמו שהיו"ר הזכיר, הדבר הזה הוא פשוט עבירה על החוק והוא גם עלה בעוד מספר פורומים. אזרח ישראלי שנכנס לשטחי A, זו לא המלצה אלא שזה נגד החוק להיכנס, ואנחנו דורשים פתרון לנושא הזה של כניסה בלתי חוקית.

ראשית, יש למנוע את הכניסה כי פשוט זה לא-חוקי; ודבר שני, גם כשיוצאים לכיוון מרכז הארץ, חייב להיות פתרון שבו אנחנו לא עומדים בפקקים ולא מסכנים את עצמנו בכבישים האלה כשאנחנו חשופים לסכנות ביטחוניות. גם בתקופה האחרונה, אחרי שביררתי קצת יותר לעומק, יש כל מיני מעברים שהם בכלל סגורים, ואז זה מנקז לכיווננו גם אזרחים ישראליים שמגיעים לג'נין, לשכם ולטול כרם, ובסוף יוצאים דרך נקז אחד, שזה מעבר אליהו.

אני אשמח לשמוע למה אזרחים ישראלים נכנסים נגד החוק לשטחי A, שהרי אם אני או כל תושב אחר באזור שלנו היה נכנס, כנראה שהוא לא היה יוצא משם בחיים, וזה כבר סיפור שונה, אבל אם תושב לא יכול להיכנס כי זה נגד החוק, אז למה האזרחים האלה נכנסים? ודבר שני, איך צה"ל והמשטרה נותנים לנו פתרון כאזרחים, כדי לצאת בצורה רציפה ובלי סכנות.

תודה רבה. אגב, בנושא דומה, אני חושב שבכלל בכל העניין הזה כשנכנסים גם לשטח A וגם למקומות אחרים בשטחי הרשות הפלסטינית לצורך תיקון רכב, זו גם עבירה על החוק בסופו של דבר וזה גם משהו שלמיטב ידיעתי לא נאכף. בשבוע האחרון היה לנו פיגוע שברוך השם הסתיים בלי נפגעים, אבל היה גם אירוע בחווארה שהסתיים עם נפגעים. ואם כבר אנחנו מדברים על עבירות על החוק שבסוף אנחנו פוגשים אותן במישור הביטחוני, אז זה גם משהו שכדאי לדבר עליו.

ברשותך היו"ר, אני רק אוסיף משפט – זכור לי שלפני שנה וחצי היה סרטון של המתפ"ש שמדבר על זה שבג'נין העיר פורחת ושכדאי להיכנס אליה, וזה עודד תושבים ישראליים לעשות סחר בסופי שבוע בג'נין. אני לא זוכר ולא רואה איך הסחר הזה עשה את העיר פורחת, ויותר מזה אפילו להפך – אני רואה כמה הכסף הזה מושקע בטרור, בנשקים, באר.פי.ג'י ובמטענים. בכל מקום שאנחנו הולכים אליו, אנחנו רואים שהטרור רק מתגבר.

אני לא מבין את הגישה הזו, בטח כשהיא נגד החוק, ואני חושב שאנחנו צריכים לתת את הדעת איך אנחנו מצד אחד יודעים לנקז מעברים ולהשקיע משאבים וכוח אדם; ומצד שני, אם לא עושים את זה, אז איך דווקא אצלנו בכביש 55 או במעבר אליהו נוצר צוואר הבקבוק הזה?

תודה רבה. ישראל, אתה רוצה להתחיל?

אנחנו כתחבורה עושים את המקסימום. שלום, שמי ישראל ואני קמ"ט תחבורה. כביש 55 כולו בעבודה, והמקומות שאנחנו תקועים בהם לא קשורים אלינו, זה בעתירה שנמצאת בבג"ץ ואנחנו העברנו את כל מה שהם ביקשו מבחינת המידע. היו"ר יודע שבכל פרויקט יש לנו עותרים, אנחנו יודעים על כך מראש, זה הפך כבר להיות כחלק מהפרויקט, ולכן זה קשה לעבוד באיו"ש כשכל העולם מעורב כולל השר הנוסף.

בקטע הקצר הזה שבין צופים והמעבר לבין קלקיליה, יש לך מרחב שטח קטן מאוד.

אני אגיע לזה. קודם כל, אני רוצה להתייחס לחלק הזה של 55, שלגביו אנחנו מתוקצבים ועובדים בכל מקום שאפשר עם קבלן שטח ומתקדמים. 55 הוא גם הכפלה וגם נתיב שהוא רחב יותר ממה שאתם רגילים אליו. כשנוסעים תוך כדי העבודות, לא רואים את זה טוב, אבל בעזרת השם כשזה יסתיים אתם תראו את היופי של הכביש שיהיה לא פחות מחוצ"ש.

דבר שני, אתה צודק. ככל שאני פותח יותר מעברים, אז אני מחלק את התנועות, וזה ברור. היו"ר מדבר על מעבר צופים שהוא מוגבל, אבל אלה מעברים שלא שייכים לתחבורה.

זה לא רק זה. הטענה היא כמובן לא אליך פה, אבל יש מעבר שנקרא מעבר "גלבוע" או מעבר "ג'למה" שבהחלטה צבאית הוא סגור, ולכן אני אומר שכל מי שמגיע מג'נין או מאזורים שהם צפוניים יותר בערים הפלסטיניות, מתנקז למעבר אליהו מכיוון שהמעברים האלה סגורים ביטחונית. בהקשר הזה אין טענה בנושא התחבורתי.

האמן לי שאני אתן לך תשובות לכל מה שאתה רוצה. את ג'למה עיבדו ואנחנו אישרנו. חלק מהמעבר הוא בכלל בשטח C ואני אישרתי שם עבודות. אגב, הרשות עשתה את זה ובחלק שלנו נכנסו עם נת"י, כך שאני כתחבורה טיפלתי גם במעברים האחרים. עכשיו אני מטפל בריחן – נכנסים לעשות כיכר ליד המעבר וגם ברטעה נכנס השבוע, מה שאומר שאנחנו מטפלים גם ליד המעברים.

לכל יש תכניות סדורות וזה לא שמי צועק מקבל, אלא שיש כאן נתונים מבוססים ואי אפשר לשחק. יושב פה אחד מהאנשים הכי חשובים ברמי"ם, ואני לא בטוח שיש ב-55 בעיה של עיכוב במעבר, אבל את זה כבר קריב יאמר. אין ספק שמבחינת מיתון התנועות באזור הזה, יש את מעבר הצופים שהוא מוגבל, אז יכול להיות שאנשים שרוצים צפונה, אם ייתנו להם לצאת גם ממעבר צופים, אז מן הסתם זה מקצר להם.

האירוע הוא פשוט מאוד – יש כאן מעבר על החוק של ערבים ישראלים שנכנסים לשטחי A. עזוב רגע את זה שזה אירוע ביטחוני וכלכלי, אירוע שלא אמור להיות כי יש צו אלוף, ואם האלוף היה רוצה לעשות הפרדה בין יהודים לערבים, הוא היה כותב את זה בצו, ובינתיים הוא לא עשה הפרדה כזו, אבל בהיבט התחבורתי זה יוצר פקק אדיר כי הבידוק ביציאה לאותם אנשים כנראה לוקח יותר זמן, ולא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין את זה.

בדרך כלל הם מגיעים מכיוון קלקיליה, ויש שם קטע של כביש קטן מאוד שצריך לתת עליו את הדעת בהיבט התחבורתי, כי לא יכול להיות שאותם אנשים שעוברים על החוק, הם אלה שיתקעו עכשיו את כל אלה שמגיעים מקרני שומרון, מקדומים וכו'.

היו"ר, אני סופר תנועה, אני תחבורה שעושה ספירות תנועה ואני לא מכיר שם פקק שנובע מתחבורה. לדעתי, אתה מדבר על סוגיה אחרת.

נשמה יקרה, אולי אתה לא מכיר, אבל אני מכירה.

אני לא הייתי שם ביום שישי. אני רק אומר שלגבי הסוגיה כשנכנסים לאזור A, אין לי קשר לתחבורה בחלק הזה.

אני מבינה שאתה לא הסוגיה הביטחונית.

אתה רק עושה את העבודה שלך.

בדיוק.

לגבי ההיבט התחבורתי אני חושב שיש פתרון, אבל אני מציע שנמתין ונחכים בהמשך הדיון.

אנחנו מטפלים בתחבורה.

ישראל, אני חושב שכן יש פה פתרון שהוא תחבורתי, אבל אנחנו נחכים בהמשך הדיון אחרי שנשמע את כולם והדברים יתבררו יותר.

אני גם כך עובד במסגרת 55, ואם יגידו שזה מאושר ביטחונית, אנחנו נעשה את המקסימום. אף פעם אנחנו לא עושים לכם נגד.

מצוין. משטרת ישראל, בבקשה.

שלום, שמי ירון וינרב ואני קצין את"ן במחוז ש"י. אני גם אדבר רק מהפן התחבורתי כי בסוף אנחנו אחראים על התנועה. הגודש שנוצר שם מושפע מכמות כלי הרכב שמגיעה בפרק זמן נתון וברמות הבידוק, אבל בעיקר מרמות הבידוק כי ככל שרמת הבידוק עולה במחסום, הגודש הולך ומחמיר והזנב הולך ונהיה רחוק יותר – ופה ה"בעייתיות", כי מצד אחד אנחנו רוצים בדיקה קפדנית מאוד ומצד שני זה יוצר פקק אדיר. אני חושב שככל שיגבירו את כמות הבודקים וככל שירחיבו את כמות הבדיקות, הגודש ירד.

מבחינת נפח תנועה ביחס לציר, אנחנו במקסימים עבודה, כפי שגם ישראל אמר, ואין שם איזשהו פתרון קסם או מעבר אחר ונשמח לשמוע. היינו שם ובדקנו את הנושא.

בוקר טוב לכול, שמי חובב ואני סממ"ר שומרון. ראשית, אנחנו אוכפים את הקטע של הכניסה לשטח A כשזה מגיע לפתחנו, אבל להגיד לכם שאנחנו מסוגלים ב-100% - - -

גם כלפי הערבים?

הבעיה היא גם וגם. אין לי כרגע את הנתונים, אבל זה גם וגם.

אתה אומר גם וגם בידיעה או בהערכה.

בידיעה, אבל אני לא יכול להתחייב לגבי האחוזים של כמה שנכנסים או כמה שאנחנו מצליחים לאכוף כשזה מגיע לפתחנו. לגבי הפתרון, צריך לראות איך אנחנו מונעים את הקטע של הכניסה, וזה קורה בכל הכניסות, אז זה אומר לסגור את כל קלקיליה, רמאללה, ברטאה, ג'נין, שכם כדי לראות שאף אחד לא נכנס, בין אם בין אלה ערבים ישראלים ובין אם אלה יהודים, אבל אני לא יודע עד כמה זה ריאלי או אפשרי. מה שאולי כן צריך לעשות, זה החמרת הענישה של כל אלה שנכנסים, וזה מצריך איזושהי חקיקה.

יש עכשיו חקיקה של חבר הכנסת עמית הלוי ביחס להחמרת הענישה.

אני הגשתי חוק בהקשר הזה, וחבר הכנסת עמית הגיש לגבי השב"חים. כאן אנחנו מדברים על ההיפך.

אה, היו"ר מדבר על אלה שבאים מבחוץ. הבנתי.

האם אתה מדבר על שינוי חקיקה לערביי ישראל שנכנסים פנימה?

על כולם.

בכלל על ישראליים.

למה צריך שינוי חקיקה?

יצחק חובב: כמה בית המשפט נותן בסוף? רגע, אתה רוצה ליצור הרתעה?

זה לא עניין של הרתעה, אלא אכיפה כי אין אכיפה.

גם אם יש אכיפה - - -

אבל אין אכיפה.

אסף סליחה, האם יש את המסוגלות לסגור את כל היישובים האלה, כדי למנוע כניסה של ערבים ישראלים ויהודים? ואני מזכיר שאנחנו מדברים על הקטע של ג'נין, שכם, רמאללה, קלקיליה, טול כרם ועוד. אתה רוצה למנוע את הכניסה שלהם, נכון?

אני לא אמרתי שאני רוצה או לא רוצה.

אנחנו רוצים.

האלוף חתם על צו.

אני רק אומר שזה לא עניין של חקיקה, אלא עניין של החלטה. אם תגיד לי שאתה מוגבל למשאבים או שאין לך סד"כ, זה משהו אחר.

אני לא מוגבל, אני פשוט לא יכול לעשות את זה.

אם אין לך הרתעה, אז מה ימנע מהם?

זו החלטה של לתת להם להיכנס לתוך אזורי A.

עוד מעט נשמע את הצבא ונבין מה היא ההחלטה, אבל כרגע משטרת ישראל אומרת לך שהיא מכירה את צו האלוף שאומר שאסור לישראלים להיכנס לשטח A. השוטר אומר לך שגם כך יש לו בקושי ניידות, והוא לא יכול לשים לך ניידת בכל מקום מסביב לשעון.

בסדר, אבל זה לא עניין של חקיקה.

אני אסביר לך למה זה כן עניין של חקיקה – אם היום אדם ייעצר על שטח A והוא יגיע לבית המשפט - - -

אבל לא עוצרים אותו.

ודאי שהוא נעצר, אני בעצמי עצרתי לפני כ-15 שנה.

אדוני היו"ר, יש גם זמנים מועדים כשהרבה מאוד ערביי ישראל מגיעים מבחוץ ליהודה ושומרון, ואלה גם הזמנים המורכבים יותר.

עיד אל-פיטר, עיד אל-אד'חא.

ויש להם גם את סוף השבוע שלהם.

את מה שלא אכפת בכניסה, אתה תקבל כתגובת שרשרת ביציאה – אותו כוח אדם שאתה צריך יותר, אותם מעברים ואותם נתיבים.

בדיוק.

יש פה גם אירוע כלכלי גדול מאוד, שהרי ברור לכולנו שלא יוצאים הרבה חשבוניות מס באותם מקומות ברגע שהישראלים מגיעים לשם, ולדעתי אף אחד לא יודע לאמוד את האירוע הכלכלי הזה. כשעוברים פעם אחת על החוק, אז הפרצה קוראת לגנב, בלי לדבר על כך שבהרבה מקרים מדובר בטרור ובשיתופי פעולה כאלה ואחרים, אבל ברגע שהפרצה קוראת לגנב, אז עושים עוד כמה דברים וגם עוברים על החוק בדרך.

לצערי, גם יהודים נכנסים באמת לשטחי A, כדי לחסוך מספר שקלים בודדים, ובכך הם מסכנים את החיים שלהם, ואנחנו משתמשים בהתרעה. אתה צריך לראות מה במסוגלות שלך לבצע, ותיכף הצבא יגיד אם הוא באמת מסוגל לסגור את כל הכניסות, ואם הוא לא מסוגל – אולי יש דרכים אחרות שנצטרך לחשוב עליהם.

בין אפס למאה יש מנעד רחב.

יש זמנים שהם מועדים. השאלה אם הצבא רוצה?

בואו נבודד רגע את נושא הדיון – אנחנו מדברים עכשיו על הכניסה לקלקיליה בסופי השבוע, שזה לא אירוע של כל הכניסות לכל הערים בכל המקומות 24 שעות, כי יש מקומות שבהם אתה יודע שספציפית שם נוצרות בעיות גדולות יותר מאשר הבעיות הרגילות של התופעה הזו, והשאלה היא האם שם אתם כמרחב שומרון יודעים לתת מענה?

בכניסה לא תהיה לנו אפשרות כי צריך כוח אדם וכו'.

פעם בשבוע אתם לא יודעים לשלוח ניידת למספר שעות?

אתה יכול, אבל אני לא יכול להגיד לך שזה יהיה סגור הרמטית.

אם אנשים יגיעו עד לשם ויראו משטרה שאומרת להם להסתובב, אז בפעם הבאה הם לא יבואו. זה אירוע שאפשר לפתור.

נמצא כאן מפקד הנקודה.

אז בואו נשמע את מפקד הנקודה.

בוקר טוב לכולם, שמי סיידוף יעקב ואני מפקד נקודת קדום, הציר הזה זו גזרתי. מבחינת ההגבלה של הכניסה, נכון שרוב המאסה היא בשבתות כשהם באים לקניות והכל פתוח להם שם, אבל מבחינת כמות סד"כ המשטרה, כשהגזרה שלי היא 55 ו-57, מתאנים, אייל וצופים, אין מספיק סד"כ לעשות את הדבר הזה, וגם אם אנחנו נרצה בעתיד לעשות מבצעים בסופ"שים, לא נצליח מכיוון שצריך שם יותר מניידת אחת כי נכנסים שם אלפים בשבת.

אם אנחנו נעצור רכב אחד – זה יגרום לפקק הרבה יותר גדול, ולכן זה משהו שצריך לעשות אותו מסודר וצריך כמות גדולה של ניידות.

אם עצרת אחד ויצרת פקק, אז הם יבואו ויבינו שהם צריכים לחכות שם שבע, שמונה עד עשר שעות, אז אולי כך אתה עצרת את האירוע הזה.

זה ייתן מענה, אבל אני חושב שצריך משהו שהוא הרבה יותר גדול מזה, בשילוב של צבא ואבטחה, כי אני בסוף לא יכול להיכנס לתוך קלקיליה וצריך לעשות את זה קצת לפני קלקיליה כדי למנוע את זה על ציר 55, וזה ייצור פקק בכל הציר לכל המשתמשים יהודים וערבים.

יכול להיות ששווה לעשות את זה מספר פעמים בשביל לגמור עם זה.

אנחנו יכולים לעשות איזשהו ניסיון.

אגב, בשבת יש הרבה פחות תנועה של יהודים על הציר, אז זה לא נורא.

אם אנחנו מדברים על משהו עקבי, הוא צריך להיות משהו מובנה בשילוב של הצבא כמחסום.

האויב הכי גדול של ההצלחות פה בוועדה, אלה החלומות הגדולים. לא תמיד אנחנו אומרים שאו שנעשה כל מה שאנחנו חולמים עליו או שלא נעשה כלום, כי בסוף יש לנו פה מנעד. אם אני לא טועה יש לך שם פלוגת מג"ב, אז אתה יכול להביא אותם אליך לאבטחה מספר שעות – זה לא דבר שמשטרת ישראל לא יודעת לעשות. ברוך השם, משטרת ישראל יודעת לעשות מבצעים גם בשיתוף פעולה עם הצבא.

אם אתם רוצים לעשות פתרון זמני וחד-פעמי, זה נחמד ונעשה את זה.

לא חד פעמי.

לא, אנחנו לא רוצים חד-פעמי.

גם אני לא מאמין בחד-פעמי, אבל אם אנחנו רוצים לעשות משהו לטווח הארוך – צריך לבנות משהו מובנה עם פלוגת מג"ב שנמצאת שם, עם הצבא ועם מחסום ולא עם בטונדה, כי מה שיש בקלקיליה, לצורך הדוגמה, זה בטונדה קטנה.

לפני 15 שנה הייתי ברנתיס ובתרקומיא ששם הייתה בטונדה בהלוך ובחזור והיום זה נהיה מעבר עוצמתי, כך זה צריך להתחיל גם כאן. אנחנו יכולים לעשות מבצעים וניתן לזה דגש, אבל זה לא יכול להיות נקודתי. אם באמת אתם רוצים פתרון לטווח הרחוק, צריך לחשוב יותר קדימה ממבצע ניידת אחת ופלוגת מג"ב.

מעולה.

בשביל זה התכנסנו.

כאחראי שם על הגזרה, זה חשוב לי מאוד, ואני אשמח להתחיל בקטן, אבל צריך לרתום את כל הכוחות מסביב, שזה צבא ומג"ב. אני עם ניידת אחת ויש לי 12 ישובים עם ממוצע של 15 אירועים, כשהיא צריכה לרוץ מעינב לשבאש, לקדומים ולעמנואל, וכך היא לא תוכל לתת מענה.

החלום העתידי שלי, הוא שתהיה תחנה גדולה לתושבים ושתהיה לי כמות ניידות מספיק גדולה, כדי שאוכל לתת פתרון. אני מדבר על זה עם ראש המועצה וגם עם דגן כמעט בכל ישיבה, והתחנה אמורה להיות בקרנ"ש.

צריך לארגן איזשהו מבצע של שעה או שעתיים עד שהם ילמדו אותנו, אבל אם הם ידעו שאנחנו עושים את המבצע בין השעות 14:00 עד 16:00, אז הם יבואו מ-17:00 עד 18:00, ולכן צריך להיות שם משהו קבוע.

שבוע אחד תעשה מ-14:00 עד 16:00, שבוע אחרי כן תעשה מ-17:00 עד 18:00 וכן הלאה.

צריך לעשות את זה לסירוגין, ולא לאפשר להם ללמוד אותך.

אני מסכים איתך, אבל ברגע שיהיה לי אירוע חריג באבני חפץ או בעינב – אני אצטרך לנתק את זה.

אני מבינה.

לכן אני אומר שכמות הסד"כ צריכה לגדול והחשיבה צריכה להיות עתידית ולא של בטונדה. קחו לדוגמה את מה שאמרתי לפני כן לגבי תרקומיא שכשאני הייתי שם הייתה רק בטונדה בהלוך ובחזור והיום זה מעבר סחורה ענק.

אני אומר לך שמעולם לא קרה ביהודה ושומרון מצב שניידת עמדה בכניסה לשטח A, סובבה אזרחים ישראלים ואמרה להם שאסור להם להיכנס, ואני מרשה לעצמי להגיד את זה בלי שבדקתי. ואם זה יתחיל לקרות, אני אומר לך שאפילו שאתה עושה את זה שעתיים בשבוע ואפילו באמצע הלילה, האפקט הזה יהיה כל כך גדול, כי האנשים שם בסוף הם לא אנשים שיש להם איזושהי אידיאולוגיה גדולה לעבור דווקא משם. בסוף הם יבינו את האירוע וייסעו ממקום אחר.

קוזניץ גם דיבר על העניין הכלכלי, אז רוב העסקים הגדולים של ערביי ישראל נמצאים בתוך הרשות הפלסטינאית, כי זה זול להם יותר בשכירות ובפועלים, וזה משהו שצריך לקחת אותו ברמה הרבה יותר גדולה.

ברור.

לחלום בקטן זה בסדר, אבל צריכים להסתכל יותר קדימה. אני אתכם בעניין הזה, ואני גם בעד שלא ייכנסו. התכנית כדי למנוע כניסה, זה גם ענישה, גם החמרה וגם בידוק סלקטיבי יותר.

לפעמים יש דברים שהם באמת לא צורכים הרבה כוח אדם, ואסטרטגית הם אפקטיביים מאוד. תחשבו על עצמכם ביום העצמאות, כשאתם חושבים לאן ללכת.

ביום העצמאות אנחנו אף פעם לא הולכים לשום מקום.

ולמה? כי אתה מיד חושב לעצמך כמה שעות אתה תצטרך לעמוד בפקק הזה.

לא, אבל הוא שוטר שעובד ושומר עלינו.

במשך 15 שנה אני לא הייתי בבמות עם הילדים.

תבוא לחטמ"ר שומרון עם הילדים.

אני מבטיח שאנחנו ניתן שם מענה בסופ"שים, אבל אני אומר שוב שעם ניידת אחת אני לא יכול להבטיח לכם שזה יהיה סדר העדיפויות שלי.

זה אירוע טקטוני כי זה משנה מציאות.

היו"ר, היום סדר העדיפויות שלי הוא לא הפקק שם, אלא אירועים חמורים שיש לי בתוך הגזרה כשאני צריך להתנייד במרחב ובזמן גדול מאוד לניידת אחת, ומי שגר שם מכיר ויודע. אנחנו נתכלל את זה ונשתדל לעשות מבצעים כאלה בזמני העומס.

אני מסכימה איתך שצריך להיות שת"פ עם הצבא.

עם הצבא ועם מג"ב.

הוא יושב בחטמ"ר אפרים.

בדיוק.

הם יודעים לעבוד עם הצבא, הם כל היום עובדים איתם. זה אירוע שהוא באמת אירוע משנה מציאות. כמו שחברת הכנסת לימור סון הר מלך אמרה, מדובר באנשים שאין להם עניין גדול להיכנס לשם, הם רק מחפשים את הכיף שלהם, ואם אתם תתחילו לעשות את זה אפילו כל פעם במקום אחר, אתם יכולים לשנות את המגמה הזו במעט עבודה.

אם צריך להקצות עוד ניידת או עוד שתי ניידות לדבר הזה, אני בטוח שתסתדרו כי אתם יודעים לעשות מבצעים גדולים, ואם תעשו את זה במשך מספר שבתות אפילו רק שם, זה כבר אירוע שישנה את החיים לאלפי אנשים שכל שבוע עומדים ונתקעים שם.

חשוב לי להגיד שהמשטרה עושה המון פעילויות שם, בטח של אכיפה לגבי נושא של סחר לא-חוקי בתוך הכפרים, ואני חושב שאתם מורגלים ושאתם יודעים לעשות את זה טוב, אז נכון לעשות את זה גם למניעת כניסה וגם באזורים שבתוך קלקיליה בשיתוף פעולה הצבא.

כמו שאמרו פה, בסוף זה עניין של נוחות, הם מגיעים לשם מנוחות או שמבחינה כספית זול להם לקנות שם מצרכים או דברים אחרים, אבל ברגע שמנטרלים את הנוחות הזו, אז אנחנו מרוויחים פעמיים – פעם אחת שהם לא עוברים על החוק; ופעם שנייה שהם לא מגיעים לשם.

וזה גם באמת הרבה יותר פשוט, כי כל מה שאתה צריך שם זה רק שוטר שעומד בקצה, רואה רכב עם לוחית צהובה ופשוט מסובב אותו. אתה לא צריך לעצור אותו, אתה לא צריך לתת לו קנס ואתה לא צריך להביא אותו לתחנה – פשוט להגיד לו להסתובב ושהוא לא יכול לעבור.

גם בנושא התחבורתי יש פתרון, מעבר לזה שיש לנו פה את המסמך בנושא תכנון על כביש 55 שיתחבר עם כביש 6 דרך מעבר נוסף של רמי"ם במקום מעבר צופים שנמצא היום, שזו תכנית מבורכת שאנחנו רוצים לקדם כמה שיותר מהר. יש לנו את הנושא של כל הפניה מקלקיליה לכיוון מעבר אליהו, ששם אפשר לעשות הפרדה רציפית.

כלומר, ישראלי שמגיע מקלקיליה ורוצה לפנות למעבר אליהו, יעמוד בנתיב מופרד עד המעבר, ואז נתיב בידוק אחד גם חוסך למנהלת רמ"ים הרבה עבודה בהקשר של ניתוב הבידוק כי כך אתה יודע להגיד מי מגיע מאותו אזור; ופעם שנייה זה נתיב שהוא מופרד מכל שאר המקומות.

יהונתן, תקשיב במחילה – תחבורה לא אחראית על המעברים. אני רוצה שזה יהיה ברור כי אני רוצה לעזור. זה אלמנט ביטחוני שמוצב על תשתית תחבורתית, ומטפלים בו בהנחיות ביטחוניות, כך שבדרך כלל זה לא מסתדר עם תחבורה. מה שאני מנסה להגיד, הוא שצריך גורם מתכלל.

אם אני סוגר עכשיו מעבר, מה זה עושה למעבר אחר? מישהו בדק? שהרי זה מה שאתם אומרים ואתם צודקים. אני עשיתי בדיקות בתכנית האב כשהקצינו שני מיליון שקל לבדיקת כלל המעברים, וכשהם היו פתוחים, רמות השירות היו בסדר והכל היה סביר, אבל הרעיון הוא שאם אני עכשיו ביטחוני ויש הנחיה לסגור מחסום – אתה לא מקבל החלטה עד שאני לא מעדכן את גורם מה זה יעשה במחסום אחר, ופה זה נפל.

אם אני פותח חזרה את כל המעברים, זה לא אמור לקרות, אבל היו אירועים ביטחוניים, אז שמישהו יואיל בטובו. אני מציע, וזו הבעיה שאני רואה. עושים עבודות פיתוח ברנתיס, ופתאום אתה רואה בחשמונאים את המסכן שנוחת עליו והוא לא מבין מאיפה כולם הגיעו כי אין גורם מתכלל.

בעתיד כל המעברים אמורים לעבור לרמי"ם, ולכן אני אמרתי לא לחכות עד שיעבירו את כולם אחד אחד, אלא שאפשר לעשות זאת עם גורם מתכלל. לפני שטרבלסי, שהוא אלוף בדברים האלה, יקבל הנחייה, הוא יקבל התייחסות לגבי המשמעות של ההשפעה במעברים האחרים מאותו מעבר שנמצא ליד, או אפילו במקומות אחרים לפני שהאלוף מקבל החלטה, מכיוון שכשאני לא נותן לאלוף נתון כזה, אני מכשיל אותו. יכול להיות שאולי הוא יוצר פתרון ביטחוני במקום אחד ובעיית ביטחונית במקום אחר.

דיון על כלל המעברים, זה אירוע שאנחנו צריכים לעשות כמו שעשינו לפני שנה, ואני צריך לבדוק איפה זה עומד מול השר הממונה, אבל זה אירוע אחר.

גם אנחנו פנינו לשר הנוסף והתחלנו לקיים דיון.

כבוד היו"ר, אני מבקש להתייחס לנושא התנועתי. שמי תומר ואני מהנדס במחוז ש"י. אני מסיט קצת את הנושא, אבל כרגע הצבא מקדם פיתוח ותכנון לעתיד של מעבר א-זעיים, על מנת להרחיב אותו לעוד נתיב נוסף.

אנחנו מדברים פה על מעבר אליהו ועל עוד מעברים נוספים, וכרגע כל הדבר הזה של אכיפה לכפרים פלסטינאים וכו', זה פלסתר מסוים. אין ספק שצריך לעשות משהו, אבל זה פלסתר, כי בסוף אנחנו צריכים לתת מענה לנושא המעברים, ואף אחד עדיין לא הרים את הכפפה הזו.

אם משרד התחבורה עובד לפי הנחיות, לכל דבר שנעשה בדרך יש הנחיות איך לבצע אותו, אבל לצבא אין כרגע הנחיות כיצד לבצע מעבר יבשתי. אין הנחיות אילו אלמנטים שמים, איך אני מתייחס לספירות התנועה, כמה ספירות יש היום, כמה ספירות עתידיות, כמה מעברים אני צריך לבדוק ואיך אני בכלל מבצע את הבידוק, האם אני עושה את הבידוק במקום ועוצר את התנועה, או שאני מסיט אותו הצידה ושם בודק נוסף, מה אני עושה בנתיב הנגדי שלי כשיש לי פיגוע. אני מזכיר את הפיגוע שהיה במעבר א-זעיים בפברואר 2024 כשלא הייתה אפשרות לתת שם מענה.

האם אין הגדרות? אני בטוח שיש. אין הנחיות של צה"ל?

אין, אין הנחיות סדורות.

מישהו אמור להנחות אותם.

אני מדבר על הנחיות תנועתיות.

תדבר על השייכות, כי אלו לא הנחיות צה"ל, אלא הנחיות של הגורמים שאחראים על המעבר.

יש גוף שמתכלל את כל המעברים, ואני רוצה התייחסות תנועתית. אם מחר יש לי פיגוע בא-זעיים, אין לי איך להגיע כי הוא סגור, אנחנו באותו מקום כמו בפברואר. אין לי איך להביא כוחות ביטחון לשם, אין לי איך להתייחס למנהרה שיוצאת מירושלים, ששם אני צריך רמזור על מנת לעצור את התנועה, כדי שאנשים לא יגיעו לשם וירו עליהם.

יש לנו היום שילוט מתחלף שאפשר לשים שם, אפשר לשים שם רמזור ואפשר לשים שם עמדות, אבל היום אין התייחסות לכך. אין היום מתכלל תנועתי שמורה מה קורה בזמן פיגוע. אם יש פיגוע בתל אביב או בכל מקום אחר, זה פיגוע נקודתי וזה משהו שיכול להתקיל אותנו, אבל זה לא מעבר יבשתי סדור.

מעבר יבשתי סדור צריך לדעת לתת מענה עם הנחיות מסודרות לגבי מה שעושים במקרה של פיגוע, כי אנחנו עושים שם בידוק באופן קבוע ואנחנו מבינים שיש שם עומסים – זו הנקודה העיקרית, ומפה התובנות.

אני אעלה את זה בפני השר לגבי ההקשר הזה, כי הייתה תכנית בעבר שדוברה של 600 מיליון שקל ולא התקדמה.

התקדמה קצת.

נשמע אותך עוד רגע. תומר, אני מסכים איתך שבאופן כללי צריך אבא ואימא לסיפור הזה של מעברים בכלל.

אני אתייחס לנושאים שקשורים לרשות המעברים. שמי רונן קריב ואני סגן ראש מנהלת המעברים במשרד הביטחון. היו"ר דיבר על ה-600 מיליון שקלים ככספים קואליציוניים שהתקבלו לפני שנתיים, אז נכון שהייתה תכנית גרנדיוזית לעניין הזה וכן יש תוצאות, זה לא משהו שנעצר – כביש 5, בחוצה שומרון יש נתיב נוסף, ברנתיס, בחיזמא ועוד כל מיני תכניות על הפרק, כמו שגם ישראל ציין. כרגע יש האטה מסוימת, מן הסתם, אבל התכניות קיימות וחלקן מבוצעות גם תוך כדי שאנחנו מדברים.

לגבי מעבר צופים, זה מעבר שהוא לא של רשות המעברים, אלא מעבר של צה"לי, שאגב לא מוגדר בפקודות כמעבר. כמו שאני מבין את זה, מדובר במעבר שנפתח כציר בתחילת הדרך לילדים מצופים שיעברו עם האוטובוס הממוגן ולא יעשו עיקוף גדול, ולאט-לאט נהיה שם ציר שמעבירים בו אנשים עם הגבלות מסוימות.

בסופי שבוע, אני מכיר את התופעה של כניסת ערביי ישראל לתוך קלקיליה, וזה באמת יוצר עומסים על הציר.

אבל מעבר אליהו זה כן שלכם.

כן, מעבר אליהו שלנו, אבל הפקק הוא לא אצלנו.

אבל השיח פה הוא לא על מעבר צופים, אלא על מעבר אליהו. קובי מכיר את השטח ואמר פה בצדק שנכנסים אלפים כל סוף שבוע, ולכן זה גם לא פלסתר אלא המהות של הדיון, וכאן אני עונה לתומר, כי אם אתה בסוף מונע מאותם אזרחים ישראלים להיכנס, אז בחלק גדול מהמקרים אתה מונע גם את הבעיה של היציאה.

אם עכשיו אתה תדע שאתה לא מכניס את אותם אלפים מאותו סופשבוע, אתה לא תתמודד עם רוב הצורך הזה בנושא של אותו פקק, וזה בלי קשר לדיון שצריך לעשות על הפתרונות התחבורתיים שאולי אפשר לתת.

הפקקים במעבר אליהו, זה עם אותם אזרחים ישראליים שעוברים משם, אבל אנחנו ברשות המעברים לא בודקים מי שנכנס מכחול לאדום, אלא שאנחנו בודקים רק מי שמגיע מאדום לכחול שלא ייכנס עם אמל"ח, לא מפגעים וככאלה. זו לא המשימה וזה לא מוגדר.

ההצעה שהוא דיבר עליה קודם וישראל אמר שזה לא חונה אצלם, זה שאם יהיה מעבר אחד - - - האם אתה מכיר את השטח במעבר אליהו?

מכיר.

מי שמגיע מכיוון קלקיליה, הוא פונה ישר ימינה ומגיע למחסום, נכון? מה שהוא הציע, זה שאם תוכלו לייחד נתיב אחד רק למי שמגיע משם, זאת אומרת שכל מי שמגיע מכיוון קלקיליה יוכל להגיע רק לנתיב אחד ולא פוקק לך את הכול.

זו הפרדה רציפית. אתה פשוט לוקח הפרדה אחת של נתיב שנוסע עד המעבר, ואגב זה יעזור גם לך, כי יש לך בידוק של נתיב אחד שאתה יודע שאלה האנשים שמגיעים מאותו אזור, כמו מקלקיליה, ואתה גם גורם לפקק למי שיוצא מקלקיליה, כך שיכול להיות שקובי לא יצטרך לאכוף יותר מדי כי הם לא יגיעו לשם מכיוון שלא נוח להם.

אפשרי בהחלט.

במה זה תלוי?

זה תלוי קודם כל בבדיקת האירוע הזה מבחינת שטחי תפיסה וכל הסיפור הזה. כמובן שאנחנו מושפעים מכוח אדם, שזה נתיב נוסף שאנחנו צריכים להוסיף שם.

זה נתיב קיים.

לא, זה לפרוץ נתיב עוד הפעם.

יהונתן דיבר על נתיב חדש ולא הבננה, כך שאי אפשר להתמזג לשלושת הנתיבים משמאל וזה נתיב נפרד לגמרי – לזה התכוונת, נכון?

כן. זה בדיוק מה שאמרנו, שיש נתיב אחד מצד ימין.

אבל הוא קיים כבר, לא?

כן, קיים כבר נתיב כזה וגם קיימת תכנית להרחיב את המעבר בעוד נתיב בכל אופן, אבל רק צריך לדעת שהנתיב הימני הזה שבא מקלקיליה לכיוון מעבר אליהו, הוא נתיב שיהיה סגור.

לא.

אתה מדבר על הגעה דרך המרומזרת?

כן, מהצומת המרומזרת כשפונים ימינה - - -

אבל אז אתה תצטרך איזשהו סוג של לחץ, אבל צריך לבדוק את התשתיות.

ברשותך, אני אתן לך פתרון קליל – יש לך את מעבר תאנים, ומשם יש נתיב מתוך הכפר, ואנחנו חושבים אולי לעשות נתיב מתוך קלקיליה, לחסוך את ההגעה לכיכר בצופים ואז מי שכבר נכנס לתוך קלקיליה, יוצא ישירות לתוך המחסום.

אתה מנציח עבירה על החוק.

ואם הוא נכנס לך לנתיב השמאלי ביותר?

הוא לא יכול כי תהיה הפרדה רציפית.

אם אתה עושה יציאה מהצומת לכיוון קלקליה.

אתה לא יכול כי יבואו אליך אנשים מצופים.

אז האנשים מצופים ייסעו ממעבר אייל.

אבל הוא התבלבל ונכנס לנתיב השמאלי.

הוא לא יכול לעבור אם תהיה לך הפרדה רציפית.

זה נחמד, אבל אם מישהו יגיע מכיוון המרומזרת, יהודי או ערבי ישראלי, ובטעות הערבי ישראלי לקח את הנתיב השמאלי ביותר, מה תעשה? תחזיר אותו חזרה כדי לבדוק אותו בנתיב הימני?

לא אמרתי לך לעשות הפרדה בין ערבים ליהודים, אני בסך הכול אומר לך שכל מי שמגיע מהכיוון ההוא - - -

אבל יש גם אנשים שמגיעים מכיוון צופים.

כמעט ואין.

אז במקרה כזה, אם יש שם פקק, הם נוסעים למעבר אייל ואז כמעט ואין להם בכלל פער.

אם אתם רוצים להוסיף עוד נתיב, זה בסדר.

כמעט ואין אנשים שמגיעים מצופים לכיוון מעבר אליהו.

אחד פה לא מסכם שעושים דבר כזה, זה רעיון שצריך לבחון אותו.

נכון, צריך לבחון את ההשלכות.

צריך להבין מה הן המשמעויות. אף אחד לא יעשה את זה ואחרי כן יגיד ששכח לבדוק.

ברור. אני רק אזכיר לנוכחים שאנחנו לא מקבלים פה החלטות בוועדה אף פעם, זו לא ועדה לקבלת החלטות, אלא לפיקוח.

כבוד היו"ר, כדי להבין את תא השטח, חשוב לי להגיד משהו בהקשר הזה. ישראלים שמגיעים מצופים כמעט ואין, כי הם נוסעים דרך כביש 444 מסביב והם לא צריכים לעבור חזרה, בטח לא במעבר אליהו, אבל מי שאולי כן נוסע מצופים לכיוון השומרון, הוא נוסע שמאלה ולא ימינה – וכך יוצא מצב שמי שפונה ימינה או מי שפונה מערבה מקלקיליה למעבר אליהו, תהיה לו הפרדה רציפית שהיא תגיע עד לנתיב מסוים בבידוק של רמי"ם, שהם ידעו לבדוק שם בצורה טובה יותר, וכך אנחנו פותרים את הבעיה הנקודתית הזו, בלי לדבר על הבעיה הרוחבית.

דגן חסר לי פה.

אין בעיה.

קודם כל, אנחנו מתואמים בדברים האלה, ואני גם חושב שיש פה תכנית שהוצגה והתחילו להניע אותה לגבי הנושא של מעבר נוסף במקום של מעבר צופים, שזה דבר שבכלל ינקז ויפתור המון בעיות נוספות בכביש 55 שהוא כביש מרכזי מאוד.

אם יש אירוע בין ישראלים ופלסטינים ביחד, איך יגיעו רכבי חירום? איך הם יחלצו? יש לזה השלכות.

נכון, גם תומר אמר את זה קודם, אבל מדובר רק על 100 מטר שיחסוך לך פקק אדיר של קילומטר וחצי.

אם זו הייתה בעיה של 100 מטר, היא לא הייתה. אם אני לוקח את המעבר ומקדם עוד 100 מטר, זה לא - - - כי עוד לפני ה-100 מטר הם כבר יעברו לנתינים האחרים.

זה בדיוק העניין. ברגע שהם לא יכולים, אז אתה צריך שהם יוכלו לעבור רק לנתיב אחד. ההצעה של ראש המועצה כאן, היא שמהרמזור יהיה לך רק נתיב אחד.

אבל המחסום הוא לא 100 מטר אלא לפחות 300 מטר.

אז 300 מטר, זה עדיין לא קילומטר וחצי. תבחנו את זה, נקבע דיון מעקב ותגידו מה שאתם חושבים.

אם זה היה 100 מטר, זה יכול היה להיות אירוע בטחוני עם בעיה של יהודים וערבים ביחד.

אז קל וחומר קילומטר וחצי.

יהונתן, אני חייב להגיד לך משהו ושיהיה ברור – תחבורה לא מעורב. זה שיקול ביטחוני וזה צריך לעלות לצבא שלהם יש רשות תמרור מרכזית שקוראים לה רחל בורד, והיא זו שנותנת את הפתרון התנועתי.

רמי"ם, האם אתה רוצה להוסיף משהו?

צריך לבחון את הסיפור הזה על כל ההשלכות שלו.

אתם מוכנים לבחון את הדבר הזה? כמה זמן ייקח לכם להחזיר לנו תשובה?

יש פה גם כן את עמדת פיקוד מרכז, זה לא רק עמדת רמי"ם. האחראי על השטח זה פיקוד מרכז וצריך לשמוע את עמדתם בעניין הזה.

כמה זמן בכל אופן?

ראיתי ששלחו פה נייר, אבל אין לי מושג כי אני לא יכול לדבר בשם אחרים.

לא מדובר עכשיו על חלומות גדולים, אלא בהקשר של בחינת האירוע הזה של ההפרדה הרציפית של 300 מטר?

אין פה נציג של פיקוד מרכז.

יש, אליצור טרבלסי.

אז שיגיד.

במחילה, אנחנו לא נעשה פה את הדיונים האלה ביניכם. אתם יודעים לדבר אחד עם השני.

אז כמו שאמרתי, אנחנו נבחן את הנושא הזה.

אז אני שואל כמה זמן?

אני מקווה שבתקופה הקרובה נעסוק בזה.

חודש יספיק?

חודש. אני לא יודע אם זה יספיק, אבל אני כן יכול להגיד שאנחנו נפעל נמרצות על האירוע הזה.

בכל התהליך תומר הוא שותף מלא.

תומר זה המהנדס.

כן, והוא שותף מתחילת התהליך. בסוף הוא איש המקצוע.

ישראל, האם אתה יכול לתכלל דבר כזה?

אני בכוונה לא רוצה להיכנס לזה. אני קמ"ט תחבורה, אני אוהב לעזור ואין משהו שאני לא נכנס אליו כי אני גם לא מפחד, אבל אני רוצה לעבוד חכם ולא פיקח. הגורם הקובע בשיקולים הביטחוניים, זה גורם ביטחוני, אבל אני תחבורה שמונע משיקולים תחבורתיים. כאן זה מסוג הדברים שהוא לא מסתדר מבחינה תחבורתית, הוא לא בהתאם להנחיות של התחבורה, ולכן אני יכול להוביל דבר כזה.

אם פיקוד מרכז יחליט שזה הפתרון כי הצורך הביטחוני גובר על הסיכון התחבורתי, אז יש לצה"ל את רשות תמרור שאמורה לעשות ניתוחים תנועתיים, ולחלק הזה לא רוצה להיכנס כי עדיין לא שמעתי את טרבלסי שהוא הנציג.

בשורה התחתונה הטיעון הוא ביטחוני ואני תחבורה, אז זה לא קשור אליי. כל עזרה שטרבלסי יבקש, הוא יודע לפנות ואנחנו תמיד עוזרים ככל שאנחנו יכולים, אבל הוא הקובע הוא הקואורדינטור גם על רמ"ים. ברור שמי שקובע זה הפיקוד.

נשמע את טרבלסקי ונהיה חכמים יותר. חבר הכנסת רוטמן, האם תרצה לומר משהו?

כן. ראשית אדוני היו"ר, ברכות על הקיום של הדיון הזה. עוד מהקדנציה הקודמת, הנושא התחבורתי באמת משולב בנושא הביטחוני בצורה שלא ניתן להפריד ביניהם. למעשה, מי שמכיר את הכביש וגם אדוני היו"ר יודע שהשילוב הזה בין התחבורתי לביטחוני הוא גדול מאוד.

עשו שם את הכיכרות ליד הכניסות לכפרים, שיכול להיות שמבחינה תחבורתית כיכר זה פתרון נהדר שמביא להאטת הנסיעה, אבל מאז שעשו שם את הכיכרות אני ראיתי ושמעתי על הרבה יותר מקרים של אבנים ובקת"בים כי אנשים מאטים ליד הכיכר.

לא.

לא? אין שם יותר אבנים ובקת"בים?

היו מיליון דיונים על זה. תסכים איתי שברכבים זה רק יעלה. לרמה מסוימת, הסדרת צומת זה כיכר, ואחרי זה יש רמזור ואז עומדים.

אני מבין.

אני לוקח על עצמי בכל צומת מחלף - - -

השיקול שבגללו אומרים מחלף, כיכר ורמזור, זה גם מבחינת עומסי תנועה וגם מבחינת כסף, נכון? עקרונית, אם אתה היית יכול לעשות בכל צומת מחלף, היית אומר תודה רבה, אבל אני רק אומר שיש פה שילוב של כסף, תחבורה וביטחון, ויכול מאוד להיות שמבחינה תחבורתית חסכנו המון כסף בזה שעשינו כיכר ולא מחלף, אבל בשניים או שלושה חלילה וחס הרוגים שהיו שם או שיהיו שם, אתה תשלם את העלות של המחלף בפיצויים למשפחה.

במחילה, אתה צודק לחלוטין.

וסליחה שאני מדבר כאילו שחיי האדם לא שווים שום דבר מלבד כסף, אבל אני אומר אפילו במישור הכלכלי הכי נטו שיש.

תרשה לי להאיר לך ב-א' וחס וחלילה לא ב-ע' – פתרון ביטחוני פותרים עם פתרונות ביטחוניים.

ישראל, הוא אומר לך פה אמירה.

אני חייב לומר את זה כי באחד מהדיונים הקודמים, זה היה בדיוק אותו הדבר מול חברת הכנסת סון הר מלך, וזו הטעות שלנו – ברגע שאתה אומר שאתה נותן פתרונות תחבורתיים לבעיות ביטחוניות והפוך, אתה לא מקבל לא ביטחון ולא תחבורה.

לגבי ביטחון, השר הנוסף והחכם סגר את זה ויש הסכם בין תחבורה, ביטחון ואוצר שאומר שבכל צומת יש חליפה ביטחונית לכל הסדר, וכך פותרים את זה ומקבלים גם הסדר וגם את החליפה שהיא מותאמת להסדר.

הכול מצוין, מלבד העובדה שאני נמצא בקבוצת וואטסאפ של האזור, ונראה לי שגם ראש המועצה הנכבד נמצא, כך שאם אני טועה הוא יוכל להגיד שאני טועה. אני לא זוכר יום מאז שעשו את הכיכרות שלא היה שם אירוע אבנים, ולפני כן ודאי שהיה שם טרור אבל לא ברמה הזו.

האמירה של חבר הכנסת רוטמן היא פשוטה מאוד, ושמעת אותה לא מעט. גם אני אמרתי אותה בוועדה וגם חברת הכנסת לימור סון הר מלך – צריך שבתוך שיקולי התחבורה יהיו גם שיקולי ביטחון כי בסוף יש הבדל בין יהודה ושמרון לבין מקומות אחרים בארץ.

אני עושה. קח את קרני שומרון לדוגמה, ששם שמו גדר כמגן צפוני ליד הכיכר ואין אבנים.

אני אגיד לך יותר מזה – מבחינה אמתית, אתה צודק ולא אני.

חבר הכנסת רוטמן, אני קמ"ט תחבורה ואני מתעסק בזה.

זה נכנס לדיון שהוא עוד נושא – גדר לא מביאה ביטחון, ואני חושב שכולנו נוכחנו לדעת ב-7 באוקטובר שגדר לא מביאה הביטחון, ואני אמרתי את זה בכל הדרגים.

אני תחבורה ולא ביטחון.

נכון, אני אומר את זה מכיוון שדיברנו על מגן צפוני. במוצאי השבת האחרון נזרקו אבנים ובקבוק תעבירה על אוטובוס של "תנופה" בין קרני שומרון לעזון מהצד השני, אז גדר לא מביאה ביטחון כי אין לילד הזה כל בעיה ללכת לצד השני של הכביש ולזרוק בדיוק את אותו בקבוק או את אותה אבן.

אני אסביר מדוע מבחינה אמתית אתה צודק ולא אני. דהיינו, צריך לתכנן את הכבישים ביו"ש אך ורק על בסיס תחבורתי, וצריך שצה"ל יגרום לכך שכשבן אדם ירצה לזרוק אבן הוא לא יחזור בחיים, ואז לא תהיה בעיה. אני אומר מה הפתרון שלי והוא שצה"ל ידאג לכך שאדם שיוצא לזרוק אבן על הכביש, לא חוזר הביתה בחיים כי בשנייה שזה יקרה, לא יהיה צריך לא מחלף, לא גדר ולא שום דבר אחר – זה מבחינה אמתית.

ולא עוקף.

כן, לא עוקף, לא בתוך אל-פונדוק, לא מחוץ אל-פונדוק ולא ליד אל-פונדוק. מבחינה אמתית, זה מה שצריך לדאוג לו, אבל אנחנו חיים בעולם מזויף ולא אמתי, שבו היום בבוקר מחבלים במדים של הרשות הפלסטינית התקרבו ליישוב יהודי ושמענו מה שהיה שם בתדרוך.

אנחנו חיים בעולם מזויף מכל מיני סיבות מדיניות וכו', אז עד שנחיה בעולם האמתי שבו אדם שיוצא וזורק אבנים על הכביש לא חוזר בחיים, עד שנחיה באותו עולם כן צריך לעשות את החשבון הכי ציני, הכי קר והכי יבש ולשאול – כמה הרוגים יעלה לי מחלף. וסליחה שאני אומר את זה. מבחינה אמתית, צריך שיהיה אפס הרוגים ואפס סובלנות לזריקת אבנים, אבל זה לא אתה וזה אפילו לא אתה.

תודה רבה. תומר, אני רואה שאתה מנסה לענות, בבקשה.

חבר הכנסת רוטמן, נכנסת קצת אחרי הדברים שדיברתי קודם, וזה מתחבר לחלק ממה שאמרתי, שהיום אין הנחיות תנועתיות למעבר ביטחוני שמתייחסות לתנועה ושמתייחסות למה שצריך לעשות במקרה של פיגוע או ירי במעבר.

כרגע סוגרים את המעבר מצד האדום לצד הכחול, כך שמי שבא מהצד הכחול לצד האדום בצד הנגדי, לא יודעים מה עושים איתו, לא סוגרים אותו, אין איזשהו רמזור בצד השני ואין כל הנחיה סדורה למערכת הביטחון ולמשרד הביטחון שמורה איך אני עושה מעבר יבשתי מבחינה תנועתית, איך אני מתייחס לכל האלמנטים התנועתיים, איך אני ככוחות הביטחון מגיע לשם ברגע שהכול פקק.

אני אתן עוד דוגמה – יש לנו את מעבר החשמונאים בצד הכחול, ששם הייתה כיכר והיו עוצרים אחרי המעבר כל מיני הסעות ויוצרים עומסים, ולכן קמ"ט התחבורה הגדיל ועשה שם רמזור, לא בגלל שהייתה שם בעיה של נפחי התנועה, אלא בכדי שזה ייתן מענה טוב יותר.

רק רגע, תסביר את הרעיון – בכיכר יש זכות קדימה למי שבפנים, אבל ברמזור אסור לך להיכנס. אלו תופעות שהשתמשנו בהן, ועובדה שזה פתר את הבעיה.

ברור, אמרתי לך שבעולם האמתי אתה צודק.

אבל אני תחבורה, אני לא ביטחון.

בעולם התחבורה מחוץ לשטח של הצבא, יש מענה מצוין ואני ישראל עובדים בשיתוף פעולה מלא, אבל כשאני מגיע למעבר הביטחוני, שם אני לא יכול לתת מענה. לא אני, אלא רחל בורד היא זו שנותנת מענה כמהנדסת תנועה ומשרד הביטחון נותן מענה ביטחוני.

תומר, מה שחבר הכנסת רוטמן אמר לך וגם אני אמרתי לך את זה גם אחד על אחד וגם בוועדות – אנחנו רוצים שיהיה משהו שיתכלל את האירוע הזה, שכשאתה וישראל יושבים ומתכננים כבישים וצמתים מסוכנות, אתם צריכים שיהיה לכם כאן גם איזשהו היבט ביטחוני.

אבל יש. כל תכנית שלי עולה לקש"צ ומקבלת את אישור פיקוד המרכז. אנחנו עושים את המקסימום על מנת לשמור מבחינה ביטחונית ותחבורתית. התחושה היא אולי שלא מתייחסים ולפעמים כן מתייחסים.

אנחנו נעשה את זה דיון נפרד.

בלי האישור שלהם אני לא יכול להתקדם.

ברור. אתה יודע מה הן ההשלכות לטווח הארוך? האם הם מביאים לך חוות דעת על מה שהם עושים? לצורך העניין, באירוע שהיה בצומת הכבשים נרצחה בת שב נגרי, אחרי ששמו שם כיכר והתושבים אמרו שבגלל הכיכר היא נרצחה.

זה מה שהוא אומר – שכדאי לחשוב על זה לפני שמישהו יירצח, זה הכול, וגם אני אומר את זה.

גם הנושא שהוזכר פה עכשיו לגבי עצירה בשנייה שיש אירוע שאז חוסמים את המחסום, זה הגיוני שבשנייה שיש אירוע חוסמים את המחסום, והתוצאה המידית של זה, היא שכל האנשים מנותבים לאזור המסוכן.

אנשים עומדים בפקק ביחד עם המחבל. לצערי, לי זה קרה כבר פעמיים. אתה עומד בפקק, בידיעה שעכשיו יש שם מחבל שמסתובב.

ואתה כלוא כי אתה לא יכול לצאת.

זה לא שונה מתל אביב. הכול נעצר.

אליצור, תומר אומר לך שיש מה לעשות.

אתם מדברים כאילו שאתם לא חיים פה.

תומר אמר לך משהו נכון.

בתל אביב יש לי אלף רחובות לברוח אליהן, אבל כשאני עומד בפקק כזה אין לי אפשרות.

חבר הכנסת שמחה, תומר אמר קודם משהו נכון, שמעבר זה מקום שהוא מלכתחילה מועד לפורענות, בשונה מכל מקום באמצע תל אביב. זה מקום שאתה עושה בו בידוק ביטחוני, וכולנו מכירים את הנתונים שבמעברים קורים הרבה יותר אירועים מאשר במקומות אחרים. סטטיסטית זה נכון, ולכן אני אומר לך שבמעבר צריך גם פתרון תחבורתי מקדים, וזה גם מה שמהנדס המחוז אמר לך.

אליצור טרבלסי, הגענו אליך.

בוקר טוב לכולם. שמי אליצור טרבלסי ואני קצין הגמ"ר פיקוד מרכז, ואני אדבר גם בשם ראש קש"צ שלמעשה מתכנן את כל הסוגיה. אני אתחיל בגנאלוגיה ואנסה למקד את זה בהקשר הדיון, כי כמו שאמרתם עלו פה הרבה חלומות, ואני אנסה להתמקד בכותרת של הדיון – מעבר צופים, הסדרי נסיעה והורדת עומסים בין מעבר אליהו למעבר צופים.

כפי שסגן ראש רמי"ם התחיל, אתחיל עם מעבר צופים – הגנאלוגיה של מעבר צופים, כשמו כן הוא, לתושבי צופים. המטרה הייתה רק לתושבים בהקשרי מועצה אזורית שומרון, הומניטרי, תלמידים שיוצאים מקרני שומרון ונוסעים לצופים.

עם השנים, התפתחה תופעה של בקשות עם עוד אנשים ועוד אזרחים שביקשו לעבור במעבר הזה. זה לא מעבר שמנוהל על ידי מנהלת רמי"ם, אלא שזה מעבר שגם מוחזק על ידי חיילי צה"ל וזו מעמסה גדולה מאוד על צה"ל בחטיבת אפרים ועל אגודת איו"ש, אבל בפרספקטיבה של הזמן השתנו דברים.

במרחב כולו, מעבר אליהו הורחב טיפה, כדי לתת מענה לתושבים שיוצאים מיהודה ושומרון, לאור הגדילה של ההתיישבות. כביש 444 התפתח ונתן מענה גם לתושבי אלפי מנשה שנכנסו דרך מעבר צופים, כדי לעקוף את הפקק שהיה באזור מעבר אייל, בעקבות הכנסת הפועלים והפקקים שהיו נוצרים שם בשעתו. בשנה וארבעה החודשים האחרונים השתנו דברים – גם מעבר אייל עובד פחות וגם יש פחות עומסים במעבר אליהו.

במעבר אליהו אין פחות עומסים.

אני מדבר מבחינת הפלסטינים שמגיעים למעבר.

פועלים.

פועלים פלסטינים לא מגיעים כבר למעבר.

ברור, הם עוברים בגדר.

זה הוריד באופן משמעותי את הלחץ. כמובן שיש את האנשים שגרים בשטח - - -

למה הם צריכים את המעבר? יש פקק במעבר.

בפיקוד מרכז עשינו שלושה דברים וקיימנו מספר דיונים, כשהתוצר של אחד מהדיונים, זה המסמך שאתם רואים מולכם. חשבנו על מספר מהלכים – אחד, האם להשאיר את המעבר פתוח בכלל, כי אם יש את כביש 444, אפשר שכל תושבי יהודה ושומרון ייצאו למעבר אליהו ויגיעו לצופים מסביב.

דבר שני, האם לפתוח אותו לכולם באופן חופשי, ומהבחינה הזו התשתיות שם לא מתאימות. ברגע שאנחנו נפתח אותו לכולם, לכל ישראלי שיגיע מבחוץ וירצה לעבור לצד הכחול, אנחנו ניצור יותר פקקים, כי צומת 422 היא נקז וזה מייצר עוד יותר עומסים.

איפה זה ב-422?

בכניסה לקלקיליה.

אפשר גם להרחיב אותו כפי שנאמר פה בזמנו.

זו התכנית שעל השולחן. בסופו של דבר, התכנית צריכה להיות מתואמת גם עם רותם, עם מהנדסי מחוז ש"י, עם התנועה, עם קמ"ט התחבורה, עם נתיבי ישראל ועם כל הגורמים המתכללים כשבסופו של דבר צה"ל הוא הריבון והוא אחראי, וכדי לתת את הפתרונות, אנחנו צריכים את כל הגופים ביחד עם הוועדה הזו, כדי לקדם את הפתרונות לתושבי יהודה ושומרון.

זה לא סוד שהתשתיות ביהודה ושומרון לא טובות ולא נותנות מענה לכל האזרחים. אנחנו מתמודדים עם כל הדברים האלה, ובלי כל השותפים ביחד, כמובן שהפתרון לא יהיה. בהקשר של הכניסה של ישראלים לשטחי A ו-B, אמנם זה לא מהות הדיון, אבל - - -

ומה לגבי התכנית של החיבור הזה לכביש 6?

זה אחד מהפתרונות שהלכנו אליהם בדיונים והם גם הוצגו לראש קש"צ, במטרה לקדם את העניין הזה של מעבר צופים. זה למעשה להפוך אותו למעבר שהיום הוא לא, להעביר את האחריות על הבידוק שם לרמי"ם כגורם מתכלל על המעברים עצמם ולתת מענה תחבורתי לנקז הזה.

זה נראה כסלילה של כביש חדש וגדול, לא?

כן, עם כל המשמעויות של זה.

אז זה אירוע דרמטי מאוד כי זו לא רק הרחבה של המעבר. איפה זה עומד היום?

היה דיון ב-27 בנובמבר, כדי לקדם את הפתרונות הגדולים, התשתיתיים והרחבים. את הרעיון שראש המועצה הציג פה, אנחנו נבחן, אל נראה לי שזה גם לא לפה. צריך להביא את הפתרון מול כל השותפות ולבחון איזה נתיב כן ואיזה לא ומה היא המשמעות התחבורתית והביטחונית.

כמה זמן ייקח לכם לבחון דבר כזה?

אני לא יודע להתחייב על זמן, אני צריך לקחת את זה הביתה ולעשות שיעורי בית.

לגבי התכנית שהוצגה פה עכשיו, אני אומר שזה הפתרון לאורך טווח שאפשר לעשות ולקדם. אני יודע שאתם דנתם עליו, ואני חושב שצריך לקדם אותו במהירות כי זה בסוף מה שינקז את רוב התנועה של כביש 55 למרכז הארץ במזלג של שני המקומות. כמובן שצריך שמנהלת רמי"ם תהיה כי כמו שהיו"ר אמר, יש לזה תקציב וצריך לראות איך אנחנו עובדים עם זה.

אתמול גם דיברתי עם ראש קש"צ, וצריך לעשות פה שילוב ידיים עם הרבה גורמים, וביניהם גם חוצה ישראל שזה מי שסלל את 444.

ברגע שאתה אומר חוצה ישראל, זה פרויקט שהוא בשטח ישראל. חוצה ישראל לא עובדים כמעט באיו"ש, אז רק שתדע.

אתה צודק, ולכן צריך גורם מתכלל שידע לעשות את כל התיאומים האלה.

ומי לנו מתכלל יותר מעופר הינדי.

בבקשה.

איפה זה תקוע?

עכשיו הבנתי למה אני לא מכיר את זה, כי זה עם חוצה ישראל, וחוצה ישראל זה בצד של ישראל בכלל.

הכול כתוב במסמך הזה.

איפה זה תקוע? יהונתן, מה הוא אמר לך? שהוא מחכה לגורם אחד מתכלל?

לא, צריך לדחוף את זה גם עם חוצה ישראל וגם משרד התחבורה, לשבת ביחד ולהניע את הדבר הזה כמה שיותר מהר. זה אחד מצווארי הבקבוק הכי גדולים שיש לנו כיום בהתיישבות.

לגבי ההנחיות התנועתיות למעברים, אני חושב שתומר יכול להמליץ לרמי"ם איך לעבוד ולהעביר להם את כל ההנחיות. אני חושב שגם אם יש מעבר ומשהו שישפיע, אז נוריד את זה לכולם.

צריך תקציב ומשאבים.

אנחנו יכולים להגיד הכול ובסוף זה עניין של תקציב.

נקודה אחרונה היא הכניסות לשטחי A ו-B שזו נקודת תורפה. השבוע היה האירוע עם המחבלת שניסתה לדקור שם ישראלי שגר במודיעין עלית במקרה הזה, וכמובן בקלקיליה עצמה היה לנו פיגוע עם ישראלים שהם בכלל מכפר סבא כולל רצח והכל. עד כאן.

האם יש לכם התנגדות שהם יסובבו ישראלים בכניסה לקלקיליה, מבחינת ההנחיות של פיקוד מרכז?

יש לך פלוגה שלמה שיושבת בכניסה לקלקיליה, ואפשר לדבר עם החטיבה ולעשות איזשהו מיזם.

אני מתכוון ברמה המדינית.

ברמה המדינית לא כי זה חוק והם לא יכולים להיכנס.

ננסה לעשות שת"פ מסודר ונבחן את הסוגיה הזו ביחד עם המשטרה ועם חטיבת אפרים.

מחר שבת. האם יש לך התנגדות שמחר הוא ישלח לשם ניידת?

מה קורה מחר בבוקר?

אנחנו נבדוק את זה, ואם צריך אנחנו נעדכן מחר את ראש המועצה בשיח משותף.

הם עדיין יחזרו למחסום.

הרעיון הוא לא לפתור את זה למחר, אבל אם מחר זה קורה, זה אומר שהתחלת פה תהליך, ואני די משוכנע שמהר מאוד אנחנו נראה את התוצאות שלו.

זה יוריד את העומסים בטווח הארוך.

אתה מעמיד שם מישהו מספר שעות שמבקש מכל הרכבים עם לוחית צהובה להסתובב ונגמר האירוע. אתה מוריד כך את כמות האנשים בצורה די מהירה, כי בן אדם טרח להגיע עד לשם, ובסוף סובבו אותו ואחרי כן הוא עוד עומד בפקק במחסום, אז בשבוע שאחרי הוא כבר לא יבוא. אני חושב שהאירוע הזה דרמטי, אז למה אתה אומר שאתה תבחן את זה?

צריך לראות מה הן המשמעויות מבחינת סד"כים וכוחות, כמו שסיידוף אמר פה.

אבל ברמה העקרונית?

ברמה העקרונית, יש צו אלוף ואיסור כניסה לישראליים לשטחי A. מבחינת האכיפה, האם יש יכולות ומה הם סדרי עדיפויות, זה נבחן כל הזמן.

דרך אגב, גם כשישראלים נעצרים על כך שהם נכנסים לקבר יוסף בלילה בלי אישור, בסדרי העדיפויות של האכיפה בסוף הם משוחררים עם איזשהו כתב אישום קטן, כי לרוב זה מכל מיני סיבות, כמו שהם לא ידעו או שלא ראו את השלט. בסופו של דבר, זה עניין של האכיפה, ואם אנחנו רוצים לעבור למשהו אחר ולהתרכז בזה, זה משנה את סדרי העדיפויות של צה"ל במכה.

אני חושב שחובב צודק מאוד בהקשר הזה של החקיקה. בגילוי נאות, אני הכנתי הצעת חוק בהקשר הזה שאני הולך להגיש אותה כי אני חושב שצריך להיות פה קנס מנהלי במקום אכיפה, כשאתה נאלץ לסחוב את הבן אדם לתחנה ובסוף הוא משתחרר בלי כלום.

קנס מנהלי זה אירוע שיהיה הרבה יותר קל לאכוף אותו ולטפל בו, אבל נניח את זה בצד. בזמנו כן הייתה מדיניות, בהמשך לדבריו של ראש המועצה והסרטון הזה זה שקורא לערביי ישראל להיכנס לג'נין – האם זו עדיין המדיניות של צה"ל?

זה סרטון של המנהל האזרחי וצריך לשאול אותם.

זאת אומרת שמבחינתכם, כל עוד אין משמעויות סד"כ שלכם, המשטרה יכולה לסובב אנשים בכניסה?

אמרתי שנבחן את זה.

כמו שנאמר ולא בפעם הראשונה בוועדה. טוב.

כל עוד לא מוצהר אחרת שמונעים כניסת ישראלים לשטחי A, אז כמובן שהסרטונים שהיו לפני תקופה, מעידים בעד עצמם שיש עידוד כזה. שיגידו בפה במלא שרוצים לאכוף את זה, ואז זה יהיה ברור שזה אפס או מאה, זה או כן או לא.

אנחנו צריכים פה פתרון, והפתרון הארוך הוא פתרון מדהים והלוואי והוא יקרה כמה שיותר מהר, כי אני חושב שהוא גם יפתור הרבה מאוד בעיות אחרות, אז יישר כוח גדול, אבל בינתיים זה אירוע שהוא קודם כל ביטחוני – כל מוצ"ש יש לך שם פקקי ענק עם אנשים שתקועים במשך שעות על כלום, על דבר שאפשר לפתור אותו וכרגע זו עבירה על החוק.

יכול להיות שיום אחד ירצו לשנות את המדיניות, אבל כרגע זו עבירה על החוק. ולכן, הפתרון הכי פשוט כדי למנוע את הסיכון הביטחוני, הוא קודם כל זה לשמור על החוק. זה אירוע שאני לא מצליח להבין למה צריך לבחון אותו, אבל יכול להיות שלא הגעת לכאן עם תשובה מוסמכת ממישהו. מפקד הנקודה בקדום אומר לך שהוא יודע לעשות את זה שעתיים פה ושעתיים שם – זה אירוע שאין בו משמעויות סד"כ עליכם.

זו בדיוק הנקודה שצריך לבחון – המשמעויות.

למה? אילו משמעויות סד"כ יש לך?

יש. והמשאב היקר הוא החיילים. אם החייל עכשיו בפעילות בקלקיליה בהתקפי, אז בסדרי העדיפויות - - -

מי ביקש ממך חיילים?

מי יעשה את הבידוק ביחד עם סיידוף?

הוא יצטרך חיילים.

אבל גם ככה הוא מסתובב ויש לו את השל"ז ואת האנשים שמסתובבים איתו עם הניידות.

השל"ז זה חייל.

לכן אני אומר שבסוף הוא נמצא איתו בפעילויות אחרות. מה, כל פעילות של המשטרה אתם בוחנים?

לגבי סד"כ וכוחותינו, נראה לי שניתן למח"טים להחליט, אבל אנחנו נעשה בדיקה ואת כל מה שצריך, אבל זה לא לדיון הזה.

מה זאת אומרת? זה ה-דיון הזה.

את זה צריך לבחון, כי אם מח"ט אפרים יגיד שהוא יכול, אז יש לזה משמעויות שהוא יכול לעשות את הפעולות האלו.

זה בדיוק הפער, כי אנחנו לא צריכים פה תכנית גדולה עכשיו.

אני מדבר נקודתית על מעבר אליהו.

גם נקודתית, אנחנו לא צריכים עכשיו תכנית גדולה של מבצע רחב כשמגיעים לשם, עומדים שם כל היום ואתה צריך להעמיד שם עכשיו כמויות גדולות של סד"כ.

כמו שיש מבצעי אכיפה של המשטרה באל-פונדוק - - -

בדיוק לא.

אני מדבר על כך כתפיסה על הרוכלות שם, על העבודה ועל הצווים. אני באמת לא יודע אם שם צריך לעשות את אותה שיטה.

אין פה סוד גדול, שהרי בסך הכול צריך מישהו שיעמוד ויסתובב את כל הרכבים עם הלוחית הצהובה, זהו.

אבל צריך להדגיש שהסד"כ הזה ייחסך ממנהלת רמי"ם שצריכה להביא במוצאי שבתות בידוק של כל הנתיבים. זה משחק של כיס ימין מול כיס שמאל. נציג המשטרה אומר לך שיש כאלה אלפים, והאלפים האלה מצריכים ממך לפתוח את כל הנתיבים, אחרת יהיה פקוק, אבל אם יהיה לך עכשיו רבע מהעוברים בנתיב – תצטרך פחות בן אדם שם.

אני מכיר גם את שגיב מנהל המעבר, וזה ברור שיש פה איזשהו משחק של כוח אדם, אז במשחק הזה כשאתה מביא פחות, זה יוצר אצלו יותר וצריך בסך הכול לעשות את האיזונים האלה.

חברים, יש פה מערכת שצריכה להגיד מה היא המשמעות של זה. אני לא יודע איך זה משפיע על רמי"ם כי אין לי מושג.

עדיף שלא ניכנס לכוח אדם כי אנחנו גם כך ב-40% פחות כשכל המאבטחים שלנו מגויסים בכל החזיתות.

הדבר הזה יעזור לכם.

כך זה היה בתחילת המלחמה, אבל עכשיו יחסית כל המילואימניקים השתחררו.

עדיין יש לנו מילואימניקים, ולא רק מאבטחים אלא גם בודקים שלמדו את האירוע במשימות שהן לא לוחמות, אבל אם יעזרו לנו בנושא של עבודה מועדפת, זה יכול מאוד לעזור.

אין היום עבודה מועדפת אצלכם?

לא, וזה אחד מהאירועים הקשים אצלנו.

כל משאב כוח האדם שנועד לאבטחה ביהודה ושומרון לא כלול, וזה דיון נוסף.

אצלנו זה באוצר.

כן, בגלל זה ציינתי את זה.

אדוני היו"ר, אני רוצה להגיד לך תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני חושב שזה חלק מאוד מרכזי בחיים היום-יומיים שלנו, ואני מקווה מאוד שנראה מפה תוצאות מדיונים נוספים.

הם יעדכנו אותך, ואתה תעדכן אותי מחר מה נסגר עם השבת הקרובה.

נעדכן.

אני לא רואה כאן משהו שיכול להיות דרמטי כי כולנו מכירים את השטח ואת המצב פחות או יותר, ואין כאן משהו דרמטי שאמור למנוע את הדבר הזה, אלא אם כן תהיה פה החלטה מדינית שלכם שאתם רוצים לתת לערבים להיכנס לשטחי A, ולא חלילה איכשהו לפגוע במסחרה בקלקיליה, שזו החלטה שהמשמעות שלה היא בסוף לתקוע את תושבי צופים, קרני שומרון וכו' ולהעמיד אותם בסיכון בטחוני.

המשטרה עושה מבצעים מהסוג הזה כל היום, כך שזה לא שאנחנו מדברים פה עכשיו על מבצע רחב מאוד שצריך בו הרבה מאוד ניידות וכו'. זה אירוע מינורי וקטן שצריך לקחת מספר שעות והוא אפשרי. האירוע הזה פשוט יכול לשנות מציאות, ולכן אני אשמח שהוא יקרה.

חוץ מהאירוע הנקודתי שאנחנו מדברים עליו עכשיו, אם נצא פה עם בשורה לגבי הנושא הזה של החיבור של כביש 55 עם כביש 6 בתכנית גדולה כמו שמוצגת פה, זה משהו שגם יהווה פתרון ארוך טווח שאני רוצה מאוד שנראה איך אנחנו מקדמים את זה. עכשיו הציגו לי את זה בפעם הראשונה, וזה אירוע שיכול מאוד לעזור להתיישבות. שוב תודה ליו"ר על קיום הדיון הזה.

תודה רבה לך ותודה רבה לכל המשתתפים על הדיון החשוב הזה. רגע לפני שאתם קמים, אני רוצה לנצל את שתי הדקות האחרונות ולדבר שוב על הנושא הזה של כניסת ישראלים לשטחי A ולשטחי הרשות הפלסטינית, שזה אירוע שחייב להשתנות.

מאז תחילת השבוע יזמתי איזשהו סרטון בדיר קדיס וקיבלתי תגובות מאנשים על יוקר המחיה ושאני צריך להבין את הפערים במחירים, אז קודם כל אני רוצה לפנות מכאן לאותם אנשים שנכנסים למקומות האלה, כדי לתקן את הרכב ולחסוך כסף – חבר'ה, זה מסוכן ואתם מסכנים את החיים שלכם ואת החיים של חיילי צה"ל. לאן הולך הכסף הזה שאתם חוסכים? למה יותר זול לתקן את הרכב בשכם או בחווארה מאשר לתקן אותו בכפר סבא? הסיבה היא פשוטה –

מדובר בחלקים גנובים שכולנו משלמים עליהם אחר כך בריבית בתופעה שרק צומחת ועולה של גניבות רכבים שזה אירוע מטורף. גונבים פה רכבים כמו שלא גנבו אף פעם, ובגלל זה יותר זול לכם לתקן את הרכב אצלם כי החלקים הגנובים מגיעים לשם והכל הרבה יותר זול, אבל בסוף גם אתם וגם אנחנו משלמים את המחיר על זה שאתם הולכים לשם ורוכשים את החלקים האלה, שזו גם עבירה על החוק.

הדבר השני שאולי הוא הכי חשוב והכי חמור – נכון שבמדינת ישראל יש מסים, יש רגולציה וזה יקר יותר, אבל בסופו של דבר הם הולכים לצה"ל, לביטחון של מדינת ישראל, לתחבורה, לחינוך ולרווחה.

לעומת זאת, המסים שאותו פלסטיני משלם, הולכים למחבלים ברשות הפלסטינית, האנשים שהולכים חלילה לרצוח אתכם או יהודים אחרים. הכסף הזה שאתם הולכים וחוסכים, למעשה הולך ישירות לכיס של המחבלים, ולכן יש מצוה שנקראת "וחי אחיך עמך", ולא סתם – אנחנו צריכים קודם כל לפרנס את העם שלנו.

אני חייב לומר שהיום ברוך השם אני לא מתלונן על המשכורת של חבר כנסת, אבל לפני שהייתי בכנסת לא הייתה לי משכורת גבוהה, כך שאני מכיר את העולמות האלה של אנשים שלא מצליחים לגמור את החודש ורוצים לחסוך כסף, ועדיין הדבר הזה הוא אירוע של סכנת חיים.




אנחנו לא חוסכים בבריאות או במקומות שבהם יש סכנת חיים, וכשאנשים נכנסים לתוך מקומות שהם מסוכנים ומשלמים את הכסף שלהם לרוצחי יהודים בשביל לחסוך כסף, זה פשוט לא בא בחשבון, ואני קורא מכאן גם כן לצה"ל ולמשטרה לאכוף את הדבר הזה ולהעניש את האנשים שעוברים על החוק בהקשר הזה, כי בסוף הם אנשים טובים שמנסים לחסוך כסף ולגמור את החודש, בטח בתקופה של קיצוצים. אנחנו לא יכולים לאפשר לאנשים לסכן את החיים של עצמם ואת החיים שלך חיילי צה"ל ובסוף כמובן גם לפרנס את הרוצחים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.