פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
27
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/01/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 534
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, י"ב בטבת התשפ"ה (12 בינואר 2025), שעה 11:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 12/01/2025
הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה-2025
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הנוטריונים (תיקון - השהיית רישיון יזומה), התשפ"ד-2024, של חה"כ מיכל מרים וולדיגר, חה"כ שמחה רוטמן, חה"כ משה סעדה, חה"כ דבי ביטון וחה"כ רון כץ
מוזמנים
¶
עמיר הרן - עו"ד, ראש אגף, האגף לאסדרת מקצועות, משרד המשפטים
רן סלבצקי - עו"ד, לשכה משפטית, משרד המשפטים
מיטל כץ - עו"ד, מנהלת, מחלקת נוטריונים, משרד המשפטים
עדן שטה - עו"ד, עוזרת משפטית, משרד המשפטים
שירה מרגריטה עמנואל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אלי ביבי - עו"ד, סגן יו"ר ועדת הנוטריונים, לשכת עורכי הדין
רישום פרלמנטרי
¶
איה פרידמן, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק הנוטריונים (תיקון - השהיית רישיון יזומה), התשפ"ד-2024, פ/4753/25
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו בעניין הצעת חוק הנוטריונים, תיקון השעיית רישיון יזומה של חברי הכנסת מיכל וולדיגר, שמחה רוטמן, משה סעדה, דבי ביטון ורון כץ. מיכל יצאה לכמה דקות והיא תיכנס תכף ואז אני אתן לה לדבר ולפתוח, כמובן.
הצעת החוק היא די פשוטה, גם אני אחד המציעים וגם הצעתי אותה במליאה. הצעת החוק מדברת על השהיית רישיון יוזמה. היום יש איזשהו הסדר מאוד משונה ובשביל להשהות את הרישיון כנוטריון, בן אדם צריך להפסיק להיות עורך דין ואין לזה הצדקה – הנה מיכל נכנסת – ההצעה מבקשת לתקן את זה.
אני אגיד משהו שאולי גם הממשלה תגיד אחר כך. אני יודע שמתבצעת בממשלה עבודה על כמה תיקונים בתחום הנוטריונים אבל מאחר ואנחנו לא יודעים עדיין מתי בדיוק היא תהיה מוכנה, מתי היא תסיים את כל התהליכים הממשלתיים, מתי היא תגיע, מה הלו"ז מליאה, מתי ראשונה וכל הדברים האלה ומדובר בנקודה שהיא יחסית פשוטה לבידוד מהאירוע הכללי אז אנחנו בכל מקרה מתקדמים איתה. מיכל, בבקשה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תודה רבה ליושב-הראש ותודה לשרים הרלוונטיים. לכאורה, הצעת החוק הזאת היא קטנה אבל היא חשובה. אני חושבת שזה אחד מן המקצועות הבודדים שבהם מי שהוא בעל המקצוע, לא יכול להשהות את המקצוע ואת חברותו בגילדה הזו – איך שלא יקראו לזה – באופן וולונטרי.
אעשה רגע גילוי נאות. אני הייתי גם עורכת דין וגם נוטריונית. "הייתי" כי נאלצתי להשהות את היותי עורכת דין כי רציתי להשהות את היותי נוטריונית. כחברת כנסת, אין לי מה לעשות, אני לא יכולה להשתמש בזה. כעורכת דין אני יכולה להשתמש בזה כבחירות ללשכה או לעשות עם הדבר הזה משהו ועם הנוטריון לא יכולתי. פשוט לא יכולתי להשהות את זה אלא אם כן אני משעה את חברותי בלשכה.
בעיניי, זה פסול וזה לא נכון. אפשר לבקש להשהות את היותי נוטריון וכשלאני אבקש לחזור, אני אוכל לחזור. אני מבינה את העניין עם השאלה "אם תשעי את זה לעשר שנים או משהו כזה?" אז כן, אני אשעה לעשר שנים כמו במקצועות אחרים.
בתוך החוק וכל מה שחל עליו, יש למשרד המשפטים אפשרות לבקר לא מעט ביקורת וגם זכיתי לביקורת כשהייתי נוטריון בשביל לבדוק שאני עושה את הדברים כמו שצריך. אם חזרתי אחרי השהייה אז משרד המשפטים יכול לבוא ולבקר, לעשות ביקורת ולראות שאני אכן עומדת בכל הנהלים והתקנים שצריך. לכן, אני מבקשת לקבל את הצעת החוק, לדון בה, להצביע עליה ולקדם אותה כמה שיותר מהר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תכף אנחנו נשמע גם את הייעוץ המשפטי לוועדה וגם את הממשלה אבל אני אגיד שני דברים שאני כבר יודע שאולי יש להם רלוונטיות ואני אשמח להתייחסות אליהם גם מגורמי המקצוע. למיטב ידעתי, חלק מהיותו של אדם נוטריון כולל גם את התרגום המילולי של המילה נוטר, כלומר, לשמור על המסמכים.
השאלה היא מה ההסדרים שקיימים לשמירת מסמכים בתקופת ההשהיה כאשר בן אדם משהה – לא משעה אלא משהה – את הרישיון שלו בעניין חובות השמירה על המסמכים שהוא עשה לפני ואחרי. מה ההסדרים שחלים?
זה לא משהו שההצעה הזאת מייצרת כי אותו דבר הוא נכון גם אם הוא משהה את רישיונו כעורך דין וכנוטריון. השאלה היא אותה שאלה ולכן, זה לא אמור לשנות או לעכב את הצעת החוק אבל אני סתם רוצה לוודא מה ההסדר שיחול, ככול שאנחנו מייצרים יותר אנשים שישהו את הרישיון שלהם.
הנקודה השנייה זה החזר חלקי של אגרה. זאת אומרת, מה קורה אם האגרה פה היא שנתית? איך עושים את זה והאם זה יחול באמצע שנה, בסוף שנה, חלקי או יחסי? הייעוץ המשפטי, בבקשה.
יובל ליפשיץ
¶
אוסיף כמה נקודות על מה שנאמר לפי מה שאנחנו ראינו בהצעה. לפי ההצעה, נוטריון שרוצה להשהות את הרישיון שלו צריך להודיע על כך במכתב לוועדה. בהקשר הזה יש לנו שתי הערות. הראשונה היא שאנחנו רוצים להבהיר מבחינת נוסח שמדובר בוועדת הרישיונות.
נקודה נוספת היא השאלה אם צריך להודיע על זה מראש. זאת אומרת, אם בנסיבות חריגות יהיה אפשר להשהות את הרישיון בדיעבד למשל, במקרה של – מחלה, פציעה, שירות מילואים וכדומה.
לפי ההצעה, יחולו שתי הוראות על נוטריון שהשהה את הרישיון שלו. הראשונה אוסרת עליו לעשות כל פעולה שיוחדה לנוטריונים. אם הוא יעשה את זה אז זה השגת גבול מקצוע ולפי הצעת החוק, מוטל עליו דין משמעתי.
בחוק הנוטריונים יש סעיף שעוסק בהשגת גבול מקצוע והוא מטיל דין פלילי וגם בחוק לשכת עורכי הדין הסעיף שעוסק בהגבלת חברות גם מטיל דין פלילי. בהקשר הזה, אנחנו מציעים לבחון אם אולי שווה להחליף את הסעיף.
הוראה נוספת פוטרת את הנוטריון מתשלום האגרה השנתית ובהמשך למה שאמר היו"ר, מציעים לבחון מה בדיוק יהיו ההסדרים לגבי האם הוא ישופה בעבור - - -
יובל ליפשיץ
¶
כן, אם התשלום יהיה יחסי. שתי נקודות נוספות שלא מופיעות בהצעת החוק וזה גם בהמשך למה שנאמר, השאלה האם בחלוף זמן מסוים הרישיון יופקע?
לפי הבחינה שלנו, אנחנו לא ראיינו שבהכרח לפי המשפט הישראלי, בחלוף תקופה מסוימת אז רישיון פוקע ובמיוחד לאור זה שכיום אין תנאי לכשירות מעבר לתשלום האגרה השנתית. זאת אומרת, אין איזושהי דרישה להשתלמות מבחינת ידע. זהו מבחינתנו.
עמיר הרן
¶
ממש, לגמרי. כמו שנאמר, הנושא הזה ספציפית היה על שולחננו ואנחנו שאפנו לקדם אותו במסגרת מספר תיקונים שצריך לעדכן בחוק הנוטריונים. כשבאה ההצעה מכיוון חברי הכנסת אז אנחנו כדרג מקצועי, המלצנו לתמוך ולקדם את זה בתור אלה שבאים במגע עם הצבור ושואפים לתת מענה.
רק אגיד שגם כאשר אנחנו מסתכלים על מקצועות אחרים, אנחנו לא רואים את מקצוע הנוטריון כמקצוע שדומה למקצועות החופשיים האחרים כמו עורכי דין, רואי חשבון ושמאיים שבהם אנשים עומלים להשיג תואר אקדמי וזה מטה לחמם העיקרי.
אני אומר את זה ככותרת לדיון, נוטריון זה איזושהי כהונה ציבורית. בחוק הנוטריונים, נוטריונים בארץ החליפו את הנוטריון הציבורי שהיה פקיד של בית משפט. זאת אומרת, זה תפקיד עם אחריות של זרוע ארוכה של המדינה וזה איזשהו זיכיון או רישיון לפעול בשם המדינה.
זה גם רשות ציבורית לעניין תעודות ציבוריות, זה לא ממש בעל מקצוע חופשי אלא יושב על איזשהו תחום שהוא בין הציבורי לפרטי. אלו אנשים פרטיים שעושים עבודה ציבורית ולכן יש פה ייחודיות וזה גם פיקוח. שלא כמו שאמרה חברת הכנסת המציעה, אנחנו לא מפקחים על בעלי מקצועות אחרים באותה מידה ולכן כן חשוב לנו לדעת מי עוסק במקצוע ושזה יהיה ברור, מפוקח וההסדרים יהיו פשוטים.
עמיר הרן
¶
אמרתי את זה נכון. כפי שאמרת, אנחנו מפקחים על הנוטריונים ואנחנו לא מפקחים באותה מידה על רואי חשבון גם כשיש דין משמעתי ובקרה כזאת או אחרת. המקצוע הזה הוא זרוע ארוכה של הריבון וכפועל יוצא, יש גם פיקוח של הריבון ולכן חשוב לנו שהפיקוח והרמה הגבוהה של הנוטריונים יישמרו בהסדרים שאנחנו נגיד.
תכף חברי מהייעוץ המשפטי של משרד המשפטים יעירו את ההערות אבל אגיד שברמת ההסדר, אני חושבים שזה נכון שתהיה אפשרות לבעל הרישיון להתלות אותו באופן ייזום. אנחנו כן חושבים שבדומה להסדרים שיש לגבי הרישיונות האחרים, צריך גם לשמור את זה פשוט וגם יעיל.
חסרים פה הסדרים משפטיים מסוים וצריך להוסיף אותם כדי שיהיו לנו תשובות לכל השאלות שנוא ההתליה היזומה מעלה.
רן סלבצקי
¶
עורך דין רן סלבצקי מהלשכה המשפטית של משרד המשפטים. כמו שנאמר פה כבר, הממשלה ואנחנו, המשרד, תומכים ברעיון של התליה מרצון. זה משהו שחסר לנו היום בחוק הנוטריונים וזה מייצר לנו קשיים אבל אנחנו מבקשים להציע כמה דברים שלדעתנו יהוו השלמה של ההסדר.
חלק מהדברים זה תשובות להערות שעלו מהייעוץ המשפטי לוועדה אז אציין את עמדתנו לגביהם. הנושא הראשון הוא שאנחנו חושבים שההתליה צריכה להיות מוגבלת בזמן. כיום לפי חוק הנוטריונים, נוטריון שלא משלם אגרה במשך חמש שנים ברצף, הרישיון שלו פוקע.
בהתחלה אנחנו חשבנו שבהקבלה, נכון להגביל את ההתליה לחמש שנים שאחריהן תוקפו של הרישיון פוקע. בעקבות הסתייגות שעלתה מהייעוץ המשפטי לממשלה ודיונים שעשינו, הסכמנו שזה יהיה עשר שנים בהלימה למדיניות ועדת הרישיונות היום בנוגע לביטול מרצון.
היום, חוץ מהשהיית החברות בלשכה, האופציה היחידה היא לבקש לבטל את רישיון הנוטריון שלך. לאורך שנים, ועדת הרישיונות גיבשה מדיניות שבה אם מישהו ביטל את הרישיון מרצון ותוך עשר שנים הוא רוצה לחזור אז יש לו מסלול ירוק לחידוש הרישיון שהוא יותר קל. זאת אומרת, לא מחייבים אותו לעשות שוב השתלמות ולכן אנחנו חושבים שבהלימה, צריכה להיות הגבלה של זמן.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רן, אני שואלת באמת. אתה אומר לי בצדק שהיום יש חמש שנים – לא בצדק, בצדק שזה נכון – שבהם אם אתה לא משלם אז אתה יוצא החוצה אבל זה רק כדי שתקבלו כסף. אין שום דרישה שהנוטריון יעשה פעולות או השתלמויות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל מה שהם אומרים זה שאם בן אדם אומר שהוא מבטל אז במשך עשר שנים, אם הוא מבקש לחזור יש לו מסלול ירוק והוא לא עושה השתלמות. אם אחרי עשר שנים הבן אדם לא עסק במקצוע בכלל אז הם אומרים לו לעשות את ההשתלמות לפי חוק הנוטריונים והוא צריך לעשות את זה כאילו הוא חדש.
רן סלבצקי
¶
בהמשך למה שעמיר אמר, הליך הרישוי בנוטריון הוא בסך הכול די דל. מדובר על השתלמות קצרה – בסיסי, לא דל. בסדר? – בדיקת עבר פלילי ובדיקת עבר משמעתי. את הניסיון שלו של עשר שנים בעיסוק בעריכת דין הוא כבר הרוויח, הוא לא צריך להרוויח אותו שוב, גם בחלוף עשר שנים וגם בחלוף - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה אומר שזה רק לבדוק בתקופה הזאת הוא לא עשה עבירות פליליות או משמעתיות כעורך דין.
רן סלבצקי
¶
זה לבדוק שבתקופה הזאת הוא לא צבר עבירות משמעתיות או פליליות ואם חלפו למעלה מעשר שנים - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני אעשה את ההשוואה למקצועות אחרים כי שם אין את הדבר הזה. כלומר, אתה יכול להיות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין. אני מבין ששם אין את הדברים אבל הסבירו גם את ההבדל שבסופו של דבר, במקצועות אחרים הבן אדם הוא לא עובד של המדינה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אז שיבקשו ממנו להמציא. אין לי בעיה שימציא תעודת יושר בלי עבר פלילי אבל למה לחייב אותו לעשות את זה שוב?
עמיר הרן
¶
מה העניין של האגרה? האגרה היא אמנם חשובה אבל הנושא הוא שמירת הקשר עם המחלקה, אתה מקבל את העדכונים ואת המיילים אז אתה יודע מה קורה.
עמיר הרן
¶
כן יש סמכויות חשובות גם במקרקעין וגם בנושאים אחרים וחשוב לנו שהנוטריונים ישמרו איתנו על קשר ושהמייל יהיה מעודכן ושהם לא ייעלמו מאיתנו לעשר שנים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
השאלה היא אם הוא צריך לעבור את ההשתלמות של ה-40 שעות. כשאני מזקק את כל האירוע, האם כאשר הוא חוזר אחרי עשר שנים הוא צריך לעבור את ההשתלמות של 40 השעות כאשר נוטריון שלא עשה שום פעולה בעשר שנים האחרונות - - -
א היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין קשר הגיוני, לוגי בין העבודה שבן אדם שילם בעשר שנים האלו עשרת אלפים ומשהו שקלים לבין השאלה האם הוא צריך לעבור השתלמות של 40 שעות או לא. אם הייתם אומרים לי שיש חובת השתלמות קבועה או שהייתם אומרים לי שיש ביקורת שאנחנו עושים אצל כל אחד פעם בכמה זמן לשיחה כללי על מה המצב. לא יודע.
מיטל כץ
¶
עורכת הדין מיטל כץ, מנהלת מחלקת נוטריונים. יש לנו מערך שלם של ביקורת נוטריונים בשאיפה שכל נוטריון, כל אחד מ-7,600 הנוטריונים הקיימים, יראה מבקר אחת לחמש שנים. זאת אומרת, אנחנו בודקים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר אז הנה, כשבן אדם הפסיק וחזר אחרי עשר שנים אז זה אומר שבממוצע, כל חמש שנים פגשתם אותו, פעם אחת כשהוא הפסיק ופעם שנייה כשהוא חזר. אני באמת לא רואה לזה סיבה.
רן סלבצקי
¶
האם הסוגייה היחידה היא ההשתלמות? כי אנחנו כן חושבים שיש משהו בחזרה האוטומטית הזאת כשאף אחד לא פוגש את - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
גם אין אוטומטי, הוא בכל מקרה צריך לחזור אליכם. אין אוטומטי. אני חייבת להגיד לכם שאני רוצה לחזור.
רן סלבצקי
¶
אומר שוב, יש הבדל. ביחס לחמש או עשר שנים הראשונות – כמה שהוועדה תקבע – שבהם אני מודיע שאני רוצה לצאת לשלוש שנים מהמקצוע ובתום השלוש שנים, אני צריך להודיע, לשלם אגרה והמדינה צריכה באופן פסיבי לחלוטין לחדש לי את הרישיון וזה כמעט אוטומטי.
זה שונה מאשר בחלוף עשר שנים, כפי שאנחנו מציעים, שבהם אתה חוזר לוועדת הרישיונות ואז ועדת הרישיונות בוחנת את עבר המשמעתי שלך ואת העבר הפלילי שלך.
עמיר הרן
¶
אציע משהו אחר, אולי שתהיה סמכות לקבוע השתלמות קצרה בלי תשלום כמו איזושהי לומדה או משהו כזה שצריך להתעדכן. לא חייבים את ההשתלמות.
רן סלבצקי
¶
אתה יוצא מנקודת הנחה שאדם עם רישיון שמשלם אגרה בכל שנה והוא נוטריון פעיל שמכותב להתכתבויות שלנו ופוגש מבקר נוטריון אחת לחמש שנים אז הוא בתוך העיסוק המקצועי של המקצוע.
אם שונה הדין הנוטריוני ויש אישור נוטריוני אלקטרוני היום עם תעודה חכמה ובן אדם לא היה במקצוע עשר שנים בכלל ולא קיבל ניוזלטרים ולא קיבל ביקורת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר, אז במסגרת תוכנית העבודה של המחלקה של מיטל, תגידו שיעדי העבודה של אלה שחוזרים זה שהם פוגשים מיד בשנה הראשונה לחזרתם ולא פעם בחמש שנים אבל זה עניין שלכם, זה לא צריך להיות משהו שבחוק. זה עניין שלכם.
אני לא רואה סיבה. אני כן רואה סיבה לנושא של בדיקה משמעתית, בכפוף לבדיקה משמעתית ופלילית אבל תתקדמו עם שאר הדברים, אני לא רואה סיבה שלא.
רן סלבצקי
¶
אנחנו כן מדברים על איזושהי פקיעה אבל בלי חובת השתלמות חוזרת. אפשר להחריג במפורש את ההשתלמות. זאת אומרת, להגיד פק"ל לפי הוראות אלה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני פשוט הייתי אומר "רשאי להודיע, כל עוד לא ביטל יחולו עליו הוראות חוק זה, לא יעשה פעולות, לא יהיה חייב באגרות המוטלות על נוטריונים". בכל מקרה יהיה צריך לעשות הוראת חזרה מהשהייה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
"הודיע על חזרה מהשהייה, בכפוף לבדיקות המנויות בסעיף", איזה סעיף זה בחוק הנוטריונים?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן אבל למעט (ג). 2(א) ו-(ב), בכפוף לבדיקת ועדת הרישיונות לכך שהוא זכאי להחזיק בתעודות נוטריון – או איך שאתם לא קוראים לזה – ברישיון לנוטריון ומתקיימים בו הוראות סעיפים 2(א) ו-(ב).
רן סלבצקי
¶
אולי גם 1, שהוא עדיין אזרח ותושב כי גם זה יכול להשתנות במלך התקופה וזה תנאי לקבלת רישיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. אפשר פשוט לכתוב "מתקיימים בו תנאי הכשירות לנוטריון למעט, עבר השתלמות".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
האמת היא שזה גם לא "למעט עבר השתלמות" כי הוא עבר בעבר השתלמות אז מתקיימים בו תנאי הכשירות לנוטריון.
רן סלבצקי
¶
נכון אבל לדוגמה, היום ההשתלמות היא בתוקף לשלוש שנים לפי המדיניות. זאת אומרת, אם הלכתי, טרחתי, עשיתי השתלמות ולא הגשתי בקשה לרישיון - - -
רן סלבצקי
¶
כן, יש לנו עוד דברים שעל הפרק. אנחנו מבקשים שבדומה לחוק שמאי מקרקעין וחוק המתווכים במקרקעין שכבר יש בו הסדר, שם זה נקרא התליה מרצון ולא השהייה. זאת שאלה ניסוחית אבל אפשר לשמור על הקבלה - - -
רן סלבצקי
¶
אין בעיה. בהסדרים שם מדברים על זה שההתליה תהיה לאחר הודעה מראש בכתב – אגב, זאת תשובה לשאלה שהייתה – והפטור מאגרה יתחיל בחודש ינואר העוקב.
כדי לא לייצר מנגנון של החזר דיפרנציאלי ושונה ביחס לכל אדם והרגע בזמן שבו הוא רוצה להתלות, אנחנו מבקשים שבדומה לשמאים ומתווכחים, הפטור מאגרה יתחיל בינואר של השנה העוקבת וימשך לכל תקופת ההתליה כאשר בחוקים שציינתי נאמר במפורש שלא יהיה החזר עבור מי ששילם על אגרה.
אני מבין שפה המשרד שלנו בא בדברים גם עם חברת הכנסת המציעה וגם עם היושב-ראש לגבי שני פתרונות בהקשר של החזרים. אחד זה איזושהי הוראת מעבר שאולי יהיה נכון לגבש אותה בהכנה לשנייה ושלישית – כשנבין את המועד בו ההסדר ייכנס לתוקף – לגבי איזושהי תקופה שבה תינתן אפשרות לאנשים שכבר שילמו את האגרה להתלות מרצון את רישיונם ולקבל החזר.
המנגנון השני זה איזשהו מנגנון בשיקול דעת שיאפשר במקרים מסוימים או בנסיבות מיוחדות, לאפשר החזר עבור אותה שנה.
רן סלבצקי
¶
במידה והוא באמת לא עבד באותה שנה והוא יגיד למשל שהייתה לו מחלה קשה או סיטואציה כזו או אחרת ונוכל להגיד "בסדר, אנחנו רואים אותך בדיעבד כמי שהתלה את רישיונו מתחילת אותה שנה וגם להחזיר את התשלום אבל מנגנון גורף שבו בכל מועד שבו הבן אדם יודיע אז הוא יתחיל לקבל החזרים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אני גם אגיד יותר מזה. מאחר וחלק מהאנשים שיש להם רישיון נוטריון, מאשרים אישור נוטריוני פעם בכמה זמן – אני לא יודע כמה זמן – אז זה יהיה כל הזמן לנצנץ, on-off ואם השנה לא היה לי אישור נוטריוני אז אני אבטל רטרואקטיבית. אני כן חושב שצריך לייצר פה - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להגיב. קודם כול, אני חייבת לומר שאני לא יודעת מה היה בעבר – למרות שגם אני כבר חלק מהעבר הזה – אבל היום, לא עושים כסף מהנוטריונים. זה באמת שירות ללקוח. אם הלקוח שלי צריך למשכנתא או כל מיני דברים כאלה אז עושים. זה לא קורה פעם ב-100 שנה. מי שמתעסק במקרקעין עושה יותר.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע. לי קצת קשה עם הקביעה של ינואר בשנה העוקבת. אני חושבת שזה נכון לעשות את זה באופן יחסי למה שעוד נשאר עם תקורה. אני מבינה שכן צריך לתת להם תקורה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני דווקא גם לא חושבת שחופשת לידה זה האירוע. אצלי האירוע היה כנסת, לצורך העניין אבל זה לא חייב להיות כנסת, זה יכול להיות נסיעה לחו"ל לשליחות כי בחו"ל אי-אפשר לעשות את הדבר הזה ועוד דברים שלא מגיעים בכל יום, בכל יומיים או בכל כמה שנים אלא השהייה לתקופה מסוימת.
לכן, אני לא רואה בעיה בלתת החזר באופן יחסי למה שעוד נשאר מהשנה, עם תקורה מסוימת בשל העבודה שזה גורם לכם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יצטרכו שלושה תקנים רק בשביל כל המשחקים. אני חושב שאפשר להגיד שאם בן אדם משהה לפרק זמן של שנתיים אז כן אבל שלא יהיה מצב שבו בן אדם משהה לחופשת לידה. חופשת לידה זה לא, זה חלק מהחיים וגם מילואים. גם מילואים זה חלק מהחיים וגם מילואים ארוכים.
שלא יהיה מצב שבו כל בן אדם משהה וחוזר ומשהה וחוזר. אם ירצו לתת הנחות למשרתי מילואים כמו - - - יש את זה היום, נכון?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מצוין אז יש הנחה של 50% למשרתי מילואים. אם הוא היה בתקופת מילואים זה לא צריך לקבל את המענה בהקשר הזה אבל אם זה לתקופת זמן ממושכת של שנתיים אז בסדר. אני חושב שזה מאוד מסבך ואני חושב שהרבה יותר נכון - - -
אפילו יש הוראה שאומרת שלנוטריון אסור לעבוד כשכיר אז ממילא נוטריון עובד בשנת מס. אתה כבר הוצאת הוצאה, זה נחשב לך הוצאה, זאת הוצאה מוכרת ואתה משלם פחות מס על הדברים האלה אז גם ההשלכה הכלכלית היא לא מאוד כבדה.
שנת מס עובדת מינואר לינואר ובן אדם בכל מקרה לא יכול להיות שכיר אז הוא לא מפסיק באמצע. נראה לי שזה צריך להיות זה. אפשר להגיד שבן אדם יכול להודיע עד פברואר או עד מרס ואז אם הוא לא עשה שום פעילות בין 1 בינואר עד מרס והוא מודיע לך עד מרס אז יבטלו לו את החיוב של אותה שנה אבל אלו פרטים של שנייה, שלישית ושל הוראת מעבר, אלו לא פרטים לעכשיו.
שירה מרגריטה עמנואל
¶
שירה עמנואל מהייעוץ המשפטי לממשלה. לגבי הוראת המעבר, זה היה נראה לנו הגיוני שאם החוק הזה יעבור אחרי ינואר אז ראוי לעשות את זה כהסדר ביניים אבל במבט רוחב, גם מול חקיקה אחרת, אדם אמור לכלכל את צעדיו לפני ינואר ולהודיע אם הוא מגיע או לא.
שירה מרגריטה עמנואל
¶
בסדר, אם הוא חולה אפשר גם לקבוע החזר כללי אבל על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על כל המנגנון של שיקול דעת ונסיבות חריגות? לא שאני מזלזלת אפילו בשקל - - -
שירה מרגריטה עמנואל
¶
זה היה נראה לנו קצת לא פרופורציונאלי שבאופן יחסי, על 200 שקלים הוא צריך להוכיח נסיבות חריגות.
עמיר הרן
¶
אני חייב להגיד שפה אנחנו לא מסכימים, דווקא בתור מי שנותן את השירות. באופן כללי, המדיניות שלי היא שתהיה לנו סמכויות להחזיר בענייני האגרה במקרים חריגים– יש את זה גם בשמאים ובמקצועות אחרים – למשל, אם עושים מבצע גבייה ואז עולה שמישהו לא שילם אז שתהיה סמכות למישהו להחזיר במקרים חריגים כדי שהצדק יראה. זאת הערה הגיונית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא רואה סיבה. אני לא רואה סיבה לייצר פה כל מיני ועדות חריגים על הדבר הזה. שוב, יש לו את האפשרות לבטל את הרישיון שלו ואתם - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני אגיד למה אני חושבת שכן. אתן שוב אותי כדוגמה אבל זה לא באמת אני. אני לא השהיתי שום דבר, לא את זה ולא את זה. פתאום אחרי ארבע או שלוש שנים – לא, אני לא ארבע שנים בכנסת – קיבלתי הודעה שיש לי חוב של 3,000 ומשהו שקלים. אני כבר לא זוכרת את הסכומים.
שילמתי אותם, כמובן ואז עליתי על האירוע שצריך לדעת להשהות. אצלי זה מהיסח הדעת אבל יכול להיות בן אדם שהוא חולה, לא רואה את המיילים והוא לא שכיר שיש לו מישהו שיבדוק אחריו אז הוא לא נמצא באירוע בכלל ואחרי חמש שנים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל זה לא קשור להשהיית רישיון, זה קשור לסמכות שלהם לבטל. זה מה שאמרתי, במסגרת התיקון הכללי לחוק הנוטריונים, האם צריך לתת להם אפשרות למחול חובות, לצמצמם קנסות וכל הדברים האלה זה טוב ויפה אבל זה נכון גם למצב בו הוא רוצה להמשיך להיות נוטריון, זה לא קשור לאירוע של ההודעה. פה, זה נועד לפתור לקונה מאוד ספציפית.
רן סלבצקי
¶
נבקש שכתנאי לחידוש, בסיום ההתליה מרצון הוא ישלם אגרה שנתית יחסית לחודשים שנשארו. זאת אומרת, אם הוא מבקש לחזור בחודש יוני אז כתנאי לחזרה הוא ישלם את האגרה על שאר השנה שנותרה ואז גם יתאפסו לו המועדים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה באמת רוצה את הדיון הזה עכשיו, לפני הראשונה? יש לי תחושה שאתם תהיו פה, נכון? אז בשביל מה אנחנו מדברים על זה עכשיו?
רן סלבצקי
¶
טוב, זה באמת דיוקי נוסח. אנחנו מסכימים שההפניה לסעיף צריכה להיות לסעיף 49 ושיראו אותו כמי שעסק בלי רישיון כעבירה פלילית ושיהיה ברור שהדין המשמעתי חל עליו לגבי פעולות שהוא ביצע לפני ותוך כדי תקופת ההתליה מרצון.
רן סלבצקי
¶
על תחילה נדחית נדבר בהכנה לשנייה ושלישית, מבחינת היערכות מיחשובית. יש עוד תיקון שאנחנו חשבנו שהוא רלוונטי לעניין מה שדובר פה. אם אני מפסיק, מושעה או שהחברות שלי בלשכה מפסיקה באיזשהו שלב – גם הרישיון הנוטריוני מפסיק לי.
הבעיה היא שמדובר בשני גופים נפרדים ואנחנו לא תמיד יודעים שהבן אדם חזר להיות עורך דין ואז מבחינה חוקית, הרישיון שלו היה אמור לפעול באופן אוטומטי.
לפעמים הוא אלינו אחרי שנים או לא בא אלינו, צובר חובות לאורך השנים האלה כאשר הוא בכלל לא התכוון לחזור להיות בעל רישיון. לכן, הצענו להגיד בסעיף 44 שהרישיון יוחזר לו רק אחרי שהוא יודיע לנו שהוא חזר להיות עורך דין.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע, נכון להיום, אם לא הודעתי לכם כלום והתלתי את הרישום שלי כעורכת דין אז ברגע שאני מחזירה את העורך דין, זה חוזר אוטומטית?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק רגע. אני דווקא הייתי אומר שאם הוא התלה את החברות שלו כעורך דין והודיע גם לכם על - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מצוין, או שהלשכה הודיע אז כשהוא חוזר להיות עורך דין, אם הוא לא יודיע שהוא רוצה לחזור גם להיות נוטריון יראו אותו כמי שהפסיק.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע, יש עוד דבר. אם הוא חוזר אחרי חמש שנים שבהם הוא לא היה אז יחול עליו גם זה שצריכים לבדוק לו אם אין עבירות משמעת.
עמיר הרן
¶
רן, מכיוון שנשאלה השאלה לגבי תחולת החוק אז חוק הנוטריונים ימשיך לחול על מי שהוא אינו נוטריון ואז יחולו עליו גם חובות השמירה והחובות האחרות, למעט זה שאסור לו לעסוק והוא לא משלם אגרה.
אלי ביבי
¶
עורך דין אלי ביבי, נציג לשכת עורכי הדין. ראשית, ההצעה היא באמת מבורכת ואנחנו בהחלט מצטרפים אליה.
בנוגע לשמירת המסמכים, יש את סעיף 22 לתקנות הנוטריונים שקובע שנוטריון ישמור בידיו עותק אחד של כל אחד מהאישורים לתקופה של שבע שנים. לצורך העניין, זה לא משנה אם הנוטריון נותר נוטריון או השהה - - -
יובל ליפשיץ
¶
התשפ"ה 2025, סליחה.
הוספת סעיף 43א
1.
בחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, אחרי סעיף 43 יבוא:
"השהיית רישיון יזומה
43א.
נוטריון שאינו עוסק במקצוע רשאי להודיע על כך לוועדה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה בשינויים אלה:
(1) לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לנוטריונים, ואם עשה פעולה כזאת, יהיה כפוף לדין לפי סעיף 37;
(2) לא יהיה חייב באגרות המוטלות על נוטריונים".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אמרנו סעיף נוסף על חזרה מהשהיית רישיון יזומה. סעיף 43ב, הודיע אדם שהשהה את רישיונו באופן יזום או בהתאם להוראות סעיף 43א, ישיבו אותו - - - תמצאו נוסח. "תושיב אותו הוועדה לפנקס הנוטריונים" או שתנסחו נוסח שאתם רוצים. "ישוב להיות נוטריון מהיום שבו בדקה הוועדה שמתקיימות בו הוראות סעיף" - - -
רן סלבצקי
¶
הוועדה מתכנסת פעמיים בשנה. כשיש סבבים תקנים והכול בסדר אז אפשר לאשר דברים גם בסבב מיילים. אני לא חושב שזה נכון כי לפעמים נדרש ברור נוסף.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מועדים ודברים כאלה יהיו בקריאה שנייה ושלישית. בואו לא נסחף עכשיו. עכשיו אנחנו רק מסדירים את הנושא של החזרה. בקריאה שנייה ושלישית נגיד תוך כמה זמן וסטנדרט שירות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, בוודאי. נדון בכל הפרטים אבל במהות, גם היציאה וגם החזרה. החזרה זה נושא יותר מהותי ובעיקר מה שדיברנו עליו פה על כך שלא תחול חובות ההשתלמות על החזרה. זה הנושא שהוא באמת מהותי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה בשנייה ושלישית. בסדר גמור. מי בעד הצעת חוק הנוטריונים, תיקון השהיית רישיון יזומה התשפ"ה 2025? מיכל, את לא יכולה להצביע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קובע כי הצעת חוק הנוטריונים, תיקון השהיית רישיון יזומה, התשפ"ה, 2025 אושרה על ידי הוועדה.
הצבעה
אושר
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אפשר לנצח את ניגוד העניינים אבל אי-אפשר לנצח את הדיל הפוליטי שאומר שיש לנו רק קול אחד בוועדה.