פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
45
ועדת הכספים
26/12/2024
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 535
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, כ"ה בכסלו התשפ"ה (26 בדצמבר 2024), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 26/12/2024
שינויים בתקציב לשנת 2024
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2024
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
חנוך דב מלביצקי
יצחק פינדרוס
משה סולומון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
חוה אתי עטייה
אחמד טיבי
מוזמנים
¶
כפיר בטט - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר
דניאל שוורץ - אגף תקציבים, משרד האוצר
עדי פרנקפורטר - אגף תקציבים, משרד האוצר
דוריה גנות - רפרנטית שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר
אוראל פיין - אגף תקציבים, משרד האוצר
דניאל סרגיי - אגף תקציבים, משרד האוצר
צח בסול - אגף תקציבים, משרד האוצר
תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה וקליטה, אגף תקציבים, משרד האוצר
שירה גרשון - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר
אוריאל שם טוב - אגף תקציבים, משרד האוצר
עמית גולדמן - רפרנט כלכלה, אגף תקציבים, משרד האוצר
שנהב אור - רפרנטית ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר
תומר וידמן - אגף תקציבים, משרד האוצר
רום בר-אב - אגף תקציבים, משרד האוצר
שלומי רוט - אגף תקציבים, משרד האוצר
עידו חי - אגף תקציבים, משרד האוצר
גד רחמני - אגף תקציבים, משרד האוצר
ליהי צלאל - רפרנטית מים, אגף תקציבים, משרד האוצר
דן פיקמן - אגף תקציבים, משרד האוצר
עומר בר-און - אגף תקציבים, משרד האוצר
תמר צ'ין - אגף תקציבים משרד האוצר
יוסי שבת - סמנכ"ל, תקציבים, משרד הבינוי והשיכון
סיוון ינקוביץ' - מנהלת, אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות וביטחון המזון
אליאן רבינוביץ - מנהלת תחום, רכש ותקציב, משרד התקשורת
אופיר כהני - ראש מטה מנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
יום טוב רענן - סמנכ"ל, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
אברהם שלם - סמנכ"ל, אגף בכיר תקציבים, כלכלה, פיקוח ובקרה, משרד המשפטים
עודד לביאן - חטיבת תקציבים, משרד החוץ
אנאיס אלמסי - מרכזת בכירה, כלכלה, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות
חיים הופרט - סמנכ"ל, תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות
אלי לבנון - סמנכ"ל תכנון ותקצוב, אגף פרויקטים, רכש והתקשרויות, משרד המורשת
רונית מורן - מנהלת, אגף כספים, רשות הטבע והגנים
שי אהרונוביץ' - מנהל, רשות המיסים בישראל
ישי פרלמן - עו"ד, מנהל, מחלקת חקיקה, רשות המיסים בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
איה פרידמן, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
שינויים בתקציב לשנת 2024
היו"ר משה גפני
¶
סיימנו את ההתייעצות. 257-258, משרד התחבורה. ירים את ידו מי שבעד אישור הפניות. מי נגד?
דניאל שוורץ
¶
דניאל שוורץ, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפניה נועדה לתקצוב סך של 2,250 אלפי שקלים בהוצאה נטו כפי שמפורט. 40-50-02 השירות המטאורולוגי, 2,250 אלפי שקלים בהוצאה נטו.
זה השתתפות של משרד הגנת הסביבה ורשות המים עבור המחשב האקלימי. הפרדנו את זה בפניה בגלל שזה מגיע ממשרדי ממשלה אחרים אבל זה עבור אותו נושא שדיברנו עליו כבר בפניה הקודמת.
דניאל שוורץ
¶
שינויי האקלים משפיעים מאוד גם על רשות המים. היא צריכה לדעת כמה גשם ירד, לאיפה צריך להביא קווי מים חדשים ודברים כאלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני יודע שזה באופן היסטורי, אתם מסבירים את זה כל פעם אבל השאלה היא אם אי-אפשר לשנות את ההיסטוריה הזאת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה כמו שיש במשרד השיכון תקצוב על ביטחון במזרח ירושלים של 90 מיליון או 100 מיליון בכל שנה. מה זה קשור? אבטחה.
היו"ר משה גפני
¶
266-264, משרד התחבורה, ירים את ידו מי שבעד אישור הפניות. מי נגד? מי נמנע? הפניות אושרו.
הצבעה
אושר
דניאל שוורץ
¶
נכון. אני אקריא ואז אני אסביר. הפניה נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2023 לשנת תקציב 2024 בסך של 812 מיליון שקלים במזומן. עיקרי הפניה בחלוקה לתוכניות מובאים להלן.
79-50-01 רכבות כבדות, 202 מיליון שקלים, 79-50-02 תחבורה ציבורית והסעת המונים, 20 מיליון שקלים, 79-51-01 כבישים בין עירוניים, 410 מיליון שקלים, 79-51-02 כבישים עירוניים, 119 מיליון שקלים, 79-51-03 כבישים לתחבורה ציבורית, 58 מיליון שקלים.
בתקופת הקורונה תקצבו כ-5 מיליארד שקלים עבור האצה בפרויקטים של תשתית. מכיוון שתקצבנו את זה בתקופת הקורנה, אנחנו מגלגלים בכל שנה את העודפים ואת תקציב המזומן עבור הדברים האלה.
דניאל שוורץ
¶
זה באזור נתב"ג. המסילה המזרחית מתחילה מהצפון, מקביל לקו 2 וכביש 4 ובאזור צומת אל-על ליד שוהם היא פונה ימינה במחלף לוד ומתחברת בכיוון נתב"ג למסילת איילון.
דניאל שוורץ
¶
הוא כבר נפתח ורואים שהתקציב פה הוא מאוד קטן. זה עבור השלמות אחרונות ושיפורים שצריך לעשות אחרי שהדברים כבר נגמרים, טיפה תיקונים, טיפה שדרוגים ודברים שצריך לעשות עוד בתחנות אבל הקו כבר נפתח.
דניאל שוורץ
¶
לא, אנחנו לא מכירים שיש עיכובים, זה פשוט קצב העבודה. לוקח הרבה מאוד זמן לפתוח כביש. יש פה פרטים שתוקצבו ב-2021 ואנחנו כנראה לקראת הסוף של רובם. גם המלחמה מאוד עיכבה את כל קצב הביצוע בגלל שלא היו פועלים פלסטינים, זה חלק מהאירוע.
דניאל שוורץ
¶
הפניה התקציבית נועדה להעברת 13% מכלל העודפים משנת תקציב 2023 לשנת תקציב 2024 בסך של 27.333 מיליון שקלים בהוצאה נטו כפי שיפורט להלן.
40-50-01 משרד התחבורה הראשי, 14 מיליון שקלים, 40-50-02 השירות המטאורולוגי, 704 אלפי שקלים, 40-51-01 רשות הנמלים, 4.4 מיליון שקלים, 40-52-01 רשות תעופה אזרחית, 2.6 מיליון שקלים, 40-53-01 הרשות לבטיחות בדרכים, 4.5 מיליון שקלים, 40-54-01 רשות התחבורה הציבורית, 279 אלפי שקלים, 40-55-01 רשות המטרו, 5,000 שקלים. כל הסכומים הם בהוצאה נטו.
דניאל שוורץ
¶
אלו לא התשלומים, זה התחייבויות. המשרד יצא לאיזשהו מכרז במשך שנה שלמה שהתחילו אותו ביוני, נגיד אז מתחייבים על כל הכסף אבל חלק מהכסף עובר לשנה הבאה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אם אנחנו מאשרים את זה רק עכשיו בתום השנה, זה משפיע איכשהו על התפעול של המשרד?
היו"ר משה גפני
¶
אני עובר ל-300-303, משרד הביטחון. זאת פניה שאם אנחנו מאשרים אותה אז היא עוברת לוועדה המשותפת. הדיון לא יתקיים כאן אלא יתקיים בוועדה המשותפת. מי מסביר? בבקשה.
עדי פרנקפורטר
¶
מטעמי סיווג, אנחנו מסבירים את הפניה בוועדה המשותפת. הפניה מבקשת להעביר סכום של 2,159,347 אלפי שקלים לסעיף 15 משרד הביטחון, מטעמי סיווג, הסברים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
היו"ר משה גפני
¶
מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה פה אחד.
הצבעה
אושר
תודה רבה. עכשיו אני מגיע לדובדבן שבקצפת, שלושה פניות של מענקי בינוי ושיכון.
דוריה גנות
¶
דוריה גנות, רפרנטית שיכון, אגף התקציבים. הפניה התקציבית נועדה לתקצב סך של 412,545,000 שקלים חדשים בהוצאה עבור סיוע בשכר דירה לקשישים. זה הדבר היחיד שמתוקצב בפניה.
יוסי שבת
¶
יוסי שבת, סמנכ"ל תקציבים, משרד הבינוי והשיכון. בשבוע שעבר אנחנו אישרנו השלמה של פניית עודפים משנה שעברה ובשתיים מתוך שלשת הפניות פה, הפניה הראשונה הזו, הן של מענקי שיכון בסעיף 42 של הסיוע בדיור.
דוריה גנות
¶
נכון, זה בסעיף והפניה הזאת ספציפית היא פניה שנועדה להסדיר מזומן בתוכנית שמדברת על סיוע לקשישים. אומר בפתיחות שהיא הוכנה כבר לפני מספר חודשים והבנו שהיא לא נשלחה לוועדה עקב תקלה טכנית ולכן היא מגיעה לוועדה רק עכשיו. אנחנו מדברים פה על משהו שניסינו לעשות באמצע השנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם לא נצביע על הפניה עקב תקלה טכנית? למה התקלות הטכניות יכולות להיות רק בצד הזה?
דוריה גנות
¶
רק אגיד שסיוע בשכר דירה אינו רכישות דירות, רכישת דירות זה במסגרת הדיור הציבורי אז יש אוכלוסיות - - -
יוסי שבת
¶
המשרד קנה דיור ציבורי. שלחתי אליכם תשובה בכתב כי התבקשתי להגיד פה כמה המשרד קנה. נדמה לי שכששלחתי זה היה 250 דירות וזה על בסיס הכנסות שכבר קיבלנו ממכירות.
החוק נגמר, אנחנו קיבלנו את ההכנסות ועדיין יש דירות שהן בתהליך רכישה אבל פה מדובר בעיקר על הסיוע בשכר הדירה. ההתאמות שאנחנו עושים פה הן לפי ביצוע בפועל של סיוע בשכר דירה ונדרשת תוספת תקציב.
אלי דלל (הליכוד)
¶
יש לי הצעה בעניין הזה. לפני למעלה משנה, ואטורי ואני הגשנו הצעת חוק לגבי קרקעות לחיילים בנגב ובגליל. רמ"י לא מוכן להגיע לוועדת הפנים כדי לומר את דעתו בנושא.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
במדינת ישראל, יש לנו אוכלוסייה דרוזית. הם אחים שלנו והם משלמים מחיר בדם, בטח במלחמה האחרונה.
בגלל איזשהו טריק פוליטי שהתעוזה והטירוף שלו עדיין לא ברורים לי, שר האוצר ושר השיכון החליטו לשלב ידיים ולעצור את שיווק הקרקעות למגזר הדרוזי למרות שבכל שנת 2024 שאנחנו מסיים השבוע, לא שווק ולו מגרש אחד בכפרים ובישובים הדרוזים. הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
הדבר הזה לא יכול להיוותר על כינו ושהכול ימשיך לתקתק. אני שמעתי שמתכננים איזושהי הטבה למילואימניקים אבל אני לא מאמין בשטויות האלה. אני לא מוכן – ואני מקווה שזה לא יהיה רק אני – להעביר לכם שום דבר.
אלי דלל (הליכוד)
¶
חנוך, זה לא רק אתה, זה גם אני. מקודם העליתי את הנושא של החיילים המשוחררים ועכשיו, יחד עם חיילים משוחררים יש גם דרוזים שהם חיילים משוחררים אז אני מבקש לא לפגוע באוכלוסייה שעושה את השירות הטוב ביותר והנאמן ביותר לעם ישראל. זה לא הגיוני.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
עד שהוועדה הזו וכולם ישמעו איך הם מתכוונים לפתור את הבעיה של שיווק קרקעות לדרוזים.
יוסי שבת
¶
רגע, אני רוצה להתייחס. אתם שאלתם אותי בעבר ואני בדקתי את זה ובדקתי גם עם לשכת השר. הם נתנו לי תשובה ואני העברתי לכם תשובה בכתב. זה קשור למועצת מקרקעי ישראל.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
מי זה מועצת מקרקעי ישראל? תחת מי הם יושבים, תחת השר? אז שהשר יבוא לפה ויסביר.
אלי דלל (הליכוד)
¶
לא, לא. רגע, חנוך. אני שאלתי מקודם למי רמ"י כפופה. מה אמרת לי? לשר. יפה, אז אל תגידו שזה לא נמצא אצלכם כי זה לא נכון. אני שאלתי את השאלה המקדמית הזאת כי אני ידעתי שנגיע לזה. הולכים סחור סחור.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
כל המשחקים האלה הם כמו שפעם היו בתוכנית "זהו זה", "זה לא אצלי, זה פופטיץ, קומה 5". זה לא יעבוד ככה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אני לא אצביע על זה. זאת בקשה שלכם אז אני אבקש שתהיה תשובה עוד היום אם אתם רוצים שנצביע.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש שתהיה תשובה. יש עכשיו עוד שתי פניות של משרד השיכון. הבקשה שלכם היא לגבי כל השלושה או אחת באופן ספציפי?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אתם יכולים להרחיב טיפה על תוכנית הסיוע לקשישים? כלומר, בכמה קשישים מדובר, מה סדר הגודל של הסכומים ומה המתודולוגיה?
דוריה גנות
¶
אני יכולה להגיד שסך הסיוע בשכר דירה השנתי, לא בהכרח לאוכלוסיית הקשישים, הוא בסדר גודל של 2.5 מיליארד שקלים חדשים. אני לא בטוחה כמה בדיוק מתוך זה הולך לאזרחים קשישים.
יוסי שבת
¶
שנייה, תכף אני אראה כמה. אני יכול להגיד לכם מתוך המערכות. אנחנו מדברים בסך הכול על כ-200 אלף אנשים שמקבלים סיוע.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לעזור למשרד בגללו. אני רוצה לעזור למשרד השיכון ויש פה חברים נכבדים שמבקשים תשובות על השאלות האלה. אני מבקש שעוד היום תבואו עם תשובות ואז יהיה אפשר לענות גם על השאלות שנשאלות עכשיו. אנחנו נצביע אחרי זה אבל קודם, שתהיינה תשובות כמו שצריך. אני עובר לפיתוח הנגב והגליל.
היו"ר משה גפני
¶
385, 371, 372. זה סיוע לצפון, תקצוב לרשויות המקומיות, תכנון להעצמה ולפיתוח חברתי כלכלי בישובים הדרוזים.
היו"ר משה גפני
¶
זה לא הופץ? לא חשוב אז היום אבל אם זה הופץ, אני אבקש אישור מהחברים. בסדר, זה פורסם הבוקר.
אוראל פיין
¶
נכון. עיקרי הפניה, הפניה התקציבית נועדה לתקצב סך של 2,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב לתקציב משרד החקלאות ולביצוע העברות פנימיות בתוך הסעיף.
אוראל פיין
¶
עיקרי הפניה בחלוקה לתוכניות מובאים להלן, 33-01-02 הוצאות שוטפות לפעילות משרד החקלאות וביטחון המזון, תקצוב סך של 382 אלפי שקלים בהוצאה ותקצוב סך של 19,550 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.
תיאור התוכנית, תוכנית זו כוללת את כל הוצאות השכר והתקשרויות הרכש של משרד החקלאות על יחידותיו השונות. בין היתר כלולים בתוכנית – הוצאות שמירה ואבטחה, ניקיון, תקשורת, מחשבים ומערכות מידע, ארנונה, אחזקת מבנים ומערכות, רכש תרכיבים לשירותים הווטרינרים, רכש ציוד שוטף למעבדות של המכון הווטרינרי ומעבדות הגנת הצומח.
אוראל פיין
¶
יש יחידה שנקראת יחידת הפיצוח והיא היחידה שאמונה על נושא הפיקוח והאכיפה של הברחות בשר וביצים מהרשות הפלסטינית ובמסגרת השנים האחרונות הוצעו להם הסכמי פרישה. התקצוב הזה הוא חלק מאותם הסכמי פרישה.
סיוון ינקוביץ'
¶
סיוון ינקוביץ', מנהלת אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות. למשרד החקלאות היה אתר של חווה חקלאית שכלל גם לול, גם מכוורת וגם מטעים באזור של צריפין והאזור הזה פונה בהסכם עם רמ"י.
סיוון ינקוביץ'
¶
נכון, כדי להרחיב את בית החולים. פינינו שם אז פשוט מעתיקים את הלול ובונים אותו במתחם הקריה החקלאית בבית דגן.
אוראל פיין
¶
33-02-02 פעולות ותפעול מינהל המחקר החקלאי, תקצוב סך של 20,000 אלפי שקלים בהוצאה. תיאור התוכנית, תוכנית זו כוללת את כל ההוצאות והתקשרויות הרכש של מינהל המחקר החקלאי על מכוני המחקר השונים שלו.
מטרת השינוי התקציבי, תקצוב של 20,000 אלפי שקלים בהוצאה עבור מימון הוצאות תפעול שוטפת במינהל המחקר החקלאי. יש שאלות?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה זה טוב? היה את הפער שהיו צריכים להעביר לו וזה נגרר כי לא ידעו אם מחלקים את זה ל-40 מיליון או 80 מיליון, תלוי לשיטת מי. מה נסגר עם זה?
סיוון ינקוביץ'
¶
אני לא יודעת לצפות האם יהיו קיצוצים נוספים שהממשלה תחליט עליהם אבל נכון לעכשיו - - -
אוראל פיין
¶
חשוב להזכיר שמכון וולקני הוא מכון מחקר יישומי וחלק מהוצאות התפעול שלו גם ממומנות מהכנסות שהוא אמון להביא. בסופו של דבר, יש לנו ציפייה גדולה שמכון וולקני יצליח לייצר הכנסות. זאת אומרת, הוא יצליח לזכות במענקי מחקר יוקרתיים. בשנים האחרונות ראינו את זה קורה ברמה פחות טובה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אסביר לכם למה אני שואל. אני כבר עברתי פה בשנים האחרונות לא מעט אירועי תקציב ובכל שנה כשמגיע התקציב, יש שם קיצוץ בלתי סביר בתקציב של מכון וולקני.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה זאת אומרת, לא מדויק? זה כן מדויק. בכל שנה מגיע קיצוץ ובכל פעם אנחנו נלחמים כדי לבטל אותו.
אוראל פיין
¶
אחת מהבעיות המרכזיות של מכון וולקני קשורות למה שאמרתי כרגע. סך ההכנסות של המכון ירדו וההכנסות האלה היו מיועדות גם בשביל לשלם הוצאות שוטפות.
זה לא שהוחל קיצוץ אקטיבי על תקציב מכון וולקני אלא המכון פשוט מכניס פחות כי הוא זוכה בפחות מענקים ותמלוגים שהגיעו מפטנטים בעבר ולפי כך היינו צריכים לתת מענה לבור התקציבי שנוצר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אז אני מאוד מקווה שאנחנו לא נראה פחות כסף. אני לא אשתמש במונח קיצוץ, בסדר? מה קורה היום בוועדה? קואליציה, אפשר להתקדם?
היו"ר משה גפני
¶
168, משרד החקלאות. מי בעד? – 6. מי נגד? – 2. מי נמנע? – אין. הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
סמנכ"ל הכספים דיבר איתי ומסתבר שהשר גולדקנופף רצה לשווק אבל שר האוצר שם וטו על הסיפור הזה. זאת אומרת, מי שעוצר כרגע את שיווק המגרשים לדרוזים זה שר האוצר.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
אנשי האוצר, הכדור עובר אליכם. יש פה איזשהו חוק רווחים כלואים שעבדתם עליו תקופה, הבנתי נכון? אתם רוצים לאשר פה כל מיני עניינים. הדבר הזה לא יתקדם ולא יאושר אלא אם כן אתם תיתנו לנו פתרון אמיתי, קצוב בזמן ותאריכים, של איך מתחילים לשווק מגרשים לבני העדה הדרוזית. הוא עושה כל מיני פוליטיקות ורב עם בן גביר על מי יותר ימני, שזה לא יהיה על חשבון הדרוזים ולא על חשבוננו פה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
אנחנו מבקשים לדעת מה הפתרון לאירוע הזה אם אתם רוצים שהדברים שלכם יתקדמו הלאה, תודה.
דניאל סרגיי
¶
דניאל סרגיי, אגף תקציבים. פניה בסעיף 54, רשויות פיקוח. הפניה כוללת מספר חלקים. קודם כול, יש לנו תקצוב של 117.5 מיליון שקלים בהוצאה לרשות הטבע והגנים. יש לנו עוד 8.2 מיליון בהרשאה - - - כוח אדם לרשות לפיתוח והתיישבות החברה הבדואית בנגב ועוד 2,396 אלפי שקלים בהרשאה עבור היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב שפועלות מתוקף החלטת ממשלה 1279.
דניאל סרגיי
¶
זה רשום גם בפניה. זה מורכב ממשפר חלקים, יש פה גם תקציב שמועבר לקרנות פיתוח של הרשות וגם תקציב שמועבר בעקבות ירידה בהכנסות. כולנו יודעים שבשנה האחרונה התיירות בארץ צנחה לאפס ולכן האתרים של הרשות הכניסו פחות כספים מאשר בעבר.
רונית מורן
¶
רונית מורן, רשות הטבע והגנים. כמו שאתם יודעים, בעקבות המלחמה נגרמו נזקים מאוד גדולים, בעיקר בצפון. לגבי כל מה שקשור בשריפות, בערך 10% מהשטח בצפון נשרף. מדובר בעיקר בגולן, בגליל העליון ובגליל המערבי.
יש לנו דרכים שנפרצו על ידי הצבא ויש לנו מקומות שצריך לשקם ולדאוג לכל מה שקשור לשימור כמו שער אברהם בתל דן שהוא השער הקדום ביותר. אם מישהו רוצה להגיע לתל דן עכשיו, הצמחייה כיסתה את כל השבילים שהיו בעבר במשך שנה וחצי והכל נראה כמו ג'ונגל. יש לנו מבנים שנפגעו ויש הרבה מאוד נפלים בשטח שפשוט צריך - - -
רונית מורן
¶
בשיקום כרגע אין שטחים של קק"ל אבל כמובן שכשאר יש שריפה אז כולם ביחד, זה לא משנה אם היער הוא שטח של רשות הטבע או של קק"ל. כולם נכנסים ביחד ומתגייסים.
רונית מורן
¶
המחזור הכספי של התקציב של הרשות שאנחנו מקבלים מהמדינה הוא בערך 250 מיליון ואמורים להיות לנו תקבולים מהאתרים של עוד כ-250 מיליון. זה פחות או יותר המסגרת התקציבית השוטפת של הרשות בשנה.
רונית מורן
¶
היו הכנסות של בקושי 60 מיליון שקלים. מה שקורה זה שאין תיירות וחלק גדול מהאתרים מחוללי ההכנסות שלנו, נניח, מצדה, ביום רגיל היו 5,000 מבקרים - - -
רונית מורן
¶
יש לנו הכנסות מחופי ים והם כמעט לא נפגעו אבל חופי הים הם לא רוב ההכנסות. חלק משמעותי מהתקבולים היו מתיירים. בערך 40% מההכנסות זה מתיירים וזה היה אפס וגם היה אפס מבקרים ישראלים בכל אתרי הגליל העליון – דן, בניאס, ניר ועיון.
רונית מורן
¶
מאז לא גובים והכניסה היא בחינם. אנחנו קיבלנו תקציב מסוים מהמדינה בשביל לתחזק את החוף. אני יכולה להגיד לך שמקבלים 1.8 מיליון והחוף עולה לנו 3 מיליון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עכשיו במלחמה גם הרשות ניזוקה, כמו שאת מספרת אבל אני רק רוצה להזכיר לך שלפני שנתיים אתם לקחת על עצמכם לקחת את מורי הדרך מהקורונה וקיבלתם על זה תקציב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
נכון. מה קורה עכשיו? מורי הדרך נפגעו אז ועכשיו מורי הדרך עוד פעם נפגעים כי בטח גם אצלכם לא הייתה להם עבודה בתקופה הזאת אז מה הפתרון בשביל מורי הדרך?
רונית מורן
¶
קודם כול, ברגע שהתיירות תיכנס אז תהיה להם עבודה ואני יכולה להגיד לך בתור מורת דרך שאני שומעת שקצת מטפטפת עבודה. אנחנו מאוד נשמח לקבל תקציב נוסף.
צח בסול
¶
צח בסול, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפניה התקציבית נועדה לתקצב סך של 16,616 אלפי שקלים בהוצאה עבור התאמות בתקציב ההוצאות של משרד התקשורת, בתחומי התפעול, הייעוץ והפרויקטים הטכנולוגיים לפי החלוקה לתוכניות להלן, תוכנית 39-11-01 פעילות משרד התקשורת - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני אשמח שתגיד גם איזו פניה זו ואת מספר ההודעה כי ככה זה נמצא לנו בטאבלט.
צח בסול
¶
מספר הפניה הוא 297-298. במסגרת תוכנית 39-11-01 מתוקצבים בעיקר תשלומי השכר והפעילות השוטפת של משרד התקשורת, תחזוקה, שכירות, מחשוב ומערכות מידע, היועצים החיצוניים שהמשרד מחזיק לצורך הפעילות שלו והפרויקטים הטכנולוגיים שאותם הוא מבצע לצורך הגברת הפיקוח על הספקטרום ועל נושאים נוספים שבהם הוא מתעסק.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מה זה בעצם אומר "התאמת התקציב בתחומי התפעוליות והפרויקטים הטכנולוגיים"?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בנוסף, הייתי רוצה לקבל פירוט של באיזה פרויקטים טכנולוגיים מדובר. בנוסף, שר התקשורת מאוד עסוק בחוק התאגיד ובחוק הרייטינג. חוק התאגיד מדבר על סגירת התקציב של התאגיד.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כן, זה קשור לפניה. בחוק הרייטינג, אני רוצה לדעת מה תהיינה המשמעותיות התקציביות שלו כשאתם באים להעביר את הכסף הזה עכשיו. הוא רוצה שיתחילו לדווח אליו נתונים של צפייה, נכון?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה לדעת כיצד הוא מעריך את העלויות התקציביות של חוק הרייטינג. יש לי שאלה נוספת שהיא עוד יותר חשובה ולא פחות חשובה. השר קרעי כל הזמן מספר לנו שסגירת השידור הציבורי, כאן 11, באה לטובת התקשורת החופשית והפקות המקור לא תיפגענה אלא הן יתוקצבו בנפרד מטעם משרדו אז אני רוצה לדעת אם אתם עובדים על תקצוב בנושא הזה.
עם סגירת התאגיד כל הפקות המקור תיפגענה אז איפה הדבר הזה בא לידי ביטוי כאשר הוא כל הזמן מספר לנו שיש חוק תקשורת ענק עם הרבה מאוד תקציבים? איפה הדברים האלה עומדים? אני רוצה להבין מה קורה.
היו"ר משה גפני
¶
אורית, שנייה. אני אבקש שתשיב על השאלות האלה על אף שאין שאלה אחת מבין השאלות ששאלת שנוגעת לפניה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
יש כמה, אפילו. גם לי יש שאלות. אתה רוצה לרשום או שכשהוא יסיים איתה אז הוא יעבור אלי? מה יותר נוח לך?
ירון לוי (יש עתיד)
¶
כן, התקציב עובר אבל מאיפה הוא עובר? מאיפה אתה לוקח אותו? אם אתה עושה ניוד תקציב אז הוא צבוע באיזושהי צורה בסעיף תקציבי אחר, נכון?
צח בסול
¶
מקורות התקציב הם בסעיף 83 בתוכנית שעניינה פעולות בשוק התקשורת ומשם מגיעים הכספים לצורך הדבר הזה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אז זה מה שאמרתי. איך לא לקחתם את זה מראש בתוכנית הקודמת? למה כל הנושא של הכסף שאתם צריכים עכשיו לפרויקטים טכנולוגיים לא תוקצב במקור וגם מה הפרויקטים האלה אמורים לעשות?
צח בסול
¶
בסדר גמור. השאלות האלה מתלכדות אז אני אענה. בין שני הפרויקטים הגדולים שמשרד התקשורת מתקצב יש פרויקט של עיבוי אנרגטי שמסגרתו משרד התקשורת פרסם קול קורא ומכרז לעיבוי אנרגטי של אתרים סלולריים ברחבי הארץ.
המטרה היא לשמור על רציפות תפעולית בזמן המלחמה. אותם מחזיקי אתרים סלולאריים שבהם יש צורך ברציפות אנרגטית, מגישים את הבקשה, מקבלים תקציב ממשרד התקשורת שתואם לתקציב שהם הביאו מהבית ובאמצעותו משמרים איזושהי רציפות אנרגטית גם בשעת חירום. זה פרויקט של עיבוי אנרגטי שגם במסגרתו יש כאן תקציב לנושא הזה.
פרויקט נוסף נוגע לניטור אגרות התדרים שמשרד התקשורת גובה על שימוש בספקטרום. הדבר הזה נמצא - - -
צח בסול
¶
במדינת ישראל, השימוש בתדרים כרוך בתשלום אגרה למשרד התקשורת, כמו כל מוצר ציבורי במחסור.
היות וכך והיות ולא נבחנו אגרות התדרים לאורך פרק זמן ממושך, משרד התקשורת מבצע בחינה של גובה אגרות התדרים שהמטרה שלה היא לאזן בין ההיצע של התדרים שקיים היום לביקוש שלהם על ידי מי שרוצה לשדר על הספקטרום.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל למה זה פרויקט טכנולוגי? לא הבנתי, אלא אם כן זה לא פרויקט טכנולוגי.
צח בסול
¶
את רוצה לדבר גם על ניטור ספקטרום? אני אסביר לשנייה את מהות הפרויקט הטכנולוגי. כמובן שכדי לסקור ולהבין מה גובה האגרה שמייצר את האיזון בין ביקוש להיצע, צריך לבצע עבודה טכנולוגית מאוד רחבה כדי להבין מי משדר היום על הספקטרום ומה השימושים העתידיים שצפויים לדבר הזה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז קודם כול יש את השאלות שלי על התקצוב של חוק הרייטינג והשאלה איפה עומד תקציב המשרד מבחינת העובדה שבהנחה שתאגיד השידור נסגר, הפקות המקור ימומנו בצורה משמעותית כי כך מצהיר השר על כל במה.
דבר שני, דווקא כתוב כאן "מערכות מידע שתשפרנה את עבודות המשרד ואת ממשקיו עם הציבור לשם פיקוח אפקטיבי" אז אני עוד פעם רוצה להבין אם חלק מזה יהיה לחוק הרייטינג.
אליאן רבינוביץ
¶
אליאן רבינוביץ, משרד התקשורת. אנחנו מדברים על מחשוב מערכות דיווח של מפוקחי תקשורת למשרד ושיקוף הנתונים לציבור. זה שיקוף של נתוני קליטה, קליטה סלולארית, תשתיות תקשורת, איפה פרוסים סיבים ואיפה לא פרוסים סיבים. כל זה ממוחשב ומעולה לאתר כמידע לציבור.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
יכול להיות שהשאלה שלך דווקא ממש טובה כי זה כן מתקשר לחוק הרייטינג בסופו של דבר.
צח בסול
¶
אני אענה מכיוון שאנחנו נודעים גם בתחומים האלה. זה נכון להפריד בין הפניה התקציבית הזאת שעוסקת בתקציב המשרד לבין הצעות חוק שייתכן שיש להן השלכות שונות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כן אבל אתה מטעם סעיף התקצוב של המשרד והיושב-ראש אישר שתשיב על השאלה אז איפה הדברים האלה עומדים מבחינת התקצוב? אם אתה לא יודע אז תגיד שאתה לא יודע.
תהיה לחוק הרייטניג עלות, נכון? לצערנו, שר התקשורת יתחיל לקבל נתוני צפייה וכתוב בהצעת החוק שזה יהיה לפי פילוח של בן אדם, גיל ואלוהים יודע מה עוד – האח הגדול – ויש גם את הדבר השני, הפקות מקור שזה דבר קריטי.
אם החוק של סגירת תאגיד השידור שמתקדם כבר בכנסת – הוא מתקדם בוועדה אצל ביטן – והשר עולה על כל במה ואומר "אל תיבהלו, אני אתחיל לממן הפקות מקור" אז איפה זה בהיערכות שלכם? אתם אגף תקציבים ואנחנו לא רואים פה בתקציב 2025 זכר לזה.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו נמצאים בסוף שנה תקציבית ואנחנו נישאר בלי ההעברות אז אני רק מבקש - - - בסדר, תענה.
צח בסול
¶
אנחנו לא מכירים תיעוד או פניה רשמית בנוגע להעברה של חלק מתקציב התאגיד לתקציב משרד התקשורת ולהצעת החוק של ועדות המדרוג אנחנו מתייחסים בוועדות הרלוונטיות בכנסת.
היו"ר משה גפני
¶
טוב, גברתי ואדונים, ירים את ידו מי שבעד אישור הפניה. מי נגד? מי נמנע? הפניות אושרו.
הצבעה
אושר
היו"ר משה גפני
¶
הוא לא נמצא? תגיד לי כשהוא יגיע. משרד העלייה והקליטה, 359-360. הרפרנט נמצא? למה אני צריך להיות פה ואתם לא? בבקשה, תגידי שם ותפקיד לפרוטוקול.
תאיר ראבוחין
¶
נכון. הפניה נועדה לתקצב 7 מיליון שקלים. זאת פניית סוף שנה של משרד הקליטה ומרביתה הסתות והתאמת התקציב בהתאם לביצוע.
(היו"ר ינון אזולי, 11:25)
תאיר ראבוחין
¶
סליחה. הפניה בסעיף 30 נועדה לתקצב 7 מיליון שקלים לפי התוכניות הבאות, בתוכנית דיור 91 אלפי שקלים בהוצאה ועוד 106 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. מדובר בכל שירותי הדיור שמשרד הקליטה נותן, בין אם זה שכירות של מקבצי דיור או שכירות של מרכזי קליטה.
תוכנית מינהל ואמרכלות, 30 מיליון שקלים בהוצאה ו-7 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. בין היתר, מתוקבצת פה מינהלת הרופאים בשיתוף פעולה עם נפש בנפש במשרד הבריאות. בתוכנית השכר 15,000,770. יש פה גם תקצוב של תקנים של עובדים בנתב"ג שגויסו. הדבר הזה עדיין לא מתוקצב בבסיס וזה יתוקן בהמשך אז כרגע זה מתוקצב בפניה בעל"ש.
חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, 13 מיליון שקלים. זה בעיקר לטובת מבחן תמיכה לרשויות המקומיות, רשויות קולטות עלייה וארגונים קולטי עלייה. חטיבת הפרט, 10,840,000 שקלים בהוצאה ו-3,000,400 בהרשאה להתחייב.
תאיר ראבוחין
¶
בתוכנית חטיבת הפרט זה בעיקר כל מיני שירותים שמשרד הקליטה נותן ישירות לאנשים כמו ואוצ'רים ללימודי עברית, מימון מלגות לסטודנטים וכל מיני דברים לחיילים בודדים שמגיעים לארץ כדי להתגייס.
בתוכנית עידוד עלייה, 350 אלפי שקלים ו-7 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. זה תקצוב גידול בעלויות עידוד עלייה וגם הפעלת תוכנית אופק ישראלי.
תאיר ראבוחין
¶
כן, ה-7 מיליון מגיעים מנגב גליל וזאת מעטפת שאמורה לסייע לרופאים עוד מההתחלה שלהם בארץ המוצא. מסייעים להם גם בלימודי עברית שהיא ייעודית למקצוע, גם בתהליך הרישוי וגם אחרי זה בקליטה, בין אם זה בהתמחויות ובין אם זה בעבודה בבתי חולים או בכל מסגרת אחרת בארץ.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
קודם כול, אני רואה שמעבירים כאן כסף ממשרד החקלאות אז אני רוצה לדעת כמה כסף מעבירים ממשרד החקלאות ומאיזה סעיף. אנחנו בפניה 37-33-38?
תאיר ראבוחין
¶
כן. בסעיף של הדיור מדובר על סדר גודל של כ-90 מיליון שקלים והכול זה התחייבויות ארוכות טווח של המשרד מול מקבצי דיור שחיים בהם קשישים עולים בכל רחבי הארץ ומרכזי קליטה. אלו בדרך כלל הסכמים של המשרד עם כל אחד מסוגי הדיור האלה לעשור בערך ותזרים המזומנים די זהה בכל שנה, למעט הצמדה למדד והתייקרויות סטנדרטיות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני כן אשאל בכל זאת. מדובר כאן על העברה של 7 מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה לרזרבה כללית. איפה הרזרבה הכללית, במשרד ראש הממשלה או רזרבה כללית באמת למשרד הקליטה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מקריאה את הפניה. כתוב "שר האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים להעברת סכום של 7 מיליון שקלים מסעיף 4 לסעיף רזרבה כללית" אז אני רוצה הסבר לדבר הזה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
סעיף רזרבה כללית הוא ידוע לשמצה בוועדה הזאת. זה סעיף שהוא לפעמים מקלט להרבה מאוד כספים קואליציוניים ולרוב, גם לכל מיני משרדים שנמצאים במשרד ראש הממשלה. יש לי הרגשה שזה לא המקרה אבל פשוט תסבירו לי את המיקום.
תאיר ראבוחין
¶
סעיף 04 משרד ראש הממשלה זה הסעיף שתחתיו יש את מה שהתייחסתי אליו מקודם, התוכנית של המשרד נגב גליל ו-7 מיליון השקלים שמדוברים פה שעוברים מנגב גליל למנהלת הרופאים עוברים דרך הרזרבה הכללית בצורה טכנית.
כלומר, הם שמים את הכסף שם ומשרד הקליטה לוקח את הכסף ומשתמש בו לטובת הפעלת מנהלת הרופאים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כן אבל בשיטה הזאת כמעט חמישה משרדים נמצאים תחת סעיף משרד ראש הממשלה, זו האמת. נגב גליל, מעמד האישה, מסורת, מורשת, ירושלים, כל המשרדים המומצאים האלה הם בלי סעיף תקציבי משל עצמם ולא במקרה.
היו"ר משה גפני
¶
דיברתי גם מקודם על הפניה הזאת שאני מדבר עליה עכשיו. 371, 372, 385, זה המשרד לפיתוח הנגב והגליל. זה תקציב לרשויות מקומיות.
היו"ר משה גפני
¶
למה זה דחוף לי? מכיוון שמדובר על פניה שמדברת על הסיוע לצפון. זה תקצוב לרשויות המקומיות.
היו"ר משה גפני
¶
בגלל שזה כנראה אלקין וסרלאוף, אני מתאר לעצמי בגלל שהם דיברו איתי. זה על פיתוח הנגב והגליל.
אופיר כהני
¶
אופיר כהני, ראש מטה מנכ"ל נגב גליל. לקחו תקציבים שנשארו בהחלטה קודמת ומעבירים 200 מיליון באופן כללי ו-89 בפניה הזאת לשיקום.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל כתוב 121 מיליון לא 200 מיליון. למטה, או-קיי. זה גם בהוצאה וגם בהרשאה להתחייב 200 מיליון, לזה אתה מתכוון?
שירה גרשון
¶
הפניה נועדה לתקצוב סך של 121,850 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 201,614 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.
שירה גרשון
¶
תוכנית שכר, תקצוב סך של 883 אלפי שקלים, תוכנית 04-63-02 תפעול, תקצוב סך של 4,500 אלפי שקלים בהוצאה והתוכנית שכוללת בין היתר את המענקים לצפון היא תוכנית 04-63-03 פיתוח הנגב והגליל, תקצוב סך של 126,467 אלפי שקלים בהוצאה ו-201,614 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.
היו"ר משה גפני
¶
את לא צריכה להקריא מהנייר. הבנו את ההקראה אבל תסבירי במה מדובר בגלל שפנו אלי ואמרו שזה יציל את הצפון וזה מאוד חיוני ולכן עשיתי את כל מה שאני יכול, דיברתי עם ולדימיר ועכשיו אני מדבר איתם כדי שיסכימו שזה יהיה עכשיו אז תסבירי מה זה. אל תקריאי מבפנים, למה זה מיועד?
שירה גרשון
¶
הפניה כוללת 89 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב, בהתאם להחלטת ממשלה 2568. המטרה של הכסף הזה זה להיערך לחזרת תושבי הצפון הביתה. כלומר, הכסף הזה מסייע לרשויות המקומיות לבצע פעולות של תכנון, היערכות, שיפוצים, הצטיידות בכל דבר שקשור וכמובן גם תשתיות וכל דבר שיעזור לנו לקדם את החזרה של התושבים הביתה.
שירה גרשון
¶
זה אומר שאנחנו נותנים להם את האישור להתחייב על הכסף ובהמשך אנחנו נצטרך לתת להם או מהכסף שלהם, כמובן - - -
שירה גרשון
¶
הכסף להרשאה מיועד להחלטה על הצפון, כמו שציינתי מקודם ולהחלטות ממשלה נוספות שמשרד נגב וגליל צריך לממש, בהתאם להחלטות הממשלה.
שירה גרשון
¶
יש לנו שני חלקים של כסף קואליציוני. יש 52 מיליון שקלים גם בהרשאה להתחייב והם מיועדים - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מבין. אני לא איש ממוסד, זה לא מעניין אותי שזה בהרשאה להתחייב. תגידי לי למה מיועד הכסף ומי העביר אותו.
שירה גרשון
¶
זה בשביל לסייע לרשויות בצפון להקים כל מיני פרויקטים שיכולים לסייע להם בעתיד לקבל הכנסות יותר גדולות וזה נקרא מנועי צמיחה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אפשר להוסיף שאלות? אני גם עוזרת לו עכשיו כי ככה ישכחו את השאלה שלו.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה לשאול כמה שאלות. קודם כל, לא ענו לי גם בפעם הקודמת. הרבה מההעברות כאן הם ממשרד החקלאות ואני מתעכבת על זה בכוונה. אני רוצה להבין מה מעבירים ממשרד החקלאות לרזרבה כללית ומה זה אומר.
יש לנו הרבה מאוד אתגרים של ענף החקלאות בתקופה הזאת, מאז 7 באוקטובר ואני רואה לא מעט העברות. אני מסתכלת עכשיו על הפסקה הראשונה של מסמך ההעברה. מי עונה לי? אני אפילו לא יודעת על מי להסתכל. מנכ"ל המשרד? איך קוראים לך שוב?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש לי שלוש שאלות. יש כאן סכום מאוד משמעותי של 120 מיליון שקלים בהוצאה ו-201 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. אנחנו מטילים הרבה מאוד גזרות על הציבור בוועדה הזאת בזמן של מלחמה ועל פניו, הוא עובר למטרות מאוד חשובות במשרד לפיתוח נגב וגליל.
השאלה השנייה שלי היא מה היחס בין ההוצאות האלה למשרד המנהלות החדש שקם בשעה טובה? יש לנו משרד, סידרו ג'וב לאלקין ועכשיו הוא הפרויקטור אחרי שבמשך שנה ורבע היה קשה מידי לממשלה הזאת למצוא פרויקטורים.
הוא אחראי על חבל תקומה והוא אחראי על הצפון אז אני רוצה לדעת מה זאת הכפילות הזאת. יש כאן הרבה מאוד כסף, מאות מיליונים שהולכים למשרד הזה למטרות טובות, על פניו אבל כשמתקצבים שלושה גופים או שני גופים לאותו דבר אז מבזבזים כסף. אנחנו בימים של מלחמה ואנחנו מצביעים כאן על גזרות קשות על הציבור, מעלים את המע"מ, מעלים את מס הבריאות ומעלים את הביטוח הלאומי.
השאלה השלישית מתחברת אליך, היושב-ראש. בסעיף (יא) יש יישום הסכמים קואליציוניים בשנת הכספים 2024 בגין תקציבי פיתוח בנגב והגליל וההתיישבות הצעירה – באמת ממזמן לא שמענו על השרה סטרוק – אז יש לך 52 מיליון שקלים בסעיף קטן (י) בגין יישום הסכמים קואליציוניים.
אני רוצה לדעת למה כי אני אספר לך סוד. השרה סטרוק היא השרה הכי פריווילגית בממשלה הזאת. אנחנו מעבירים לה עודפים בפעם השלישית. היושב-ראש, תתקן אותי אבל לדעתי יש לה הכי הרבה עודפים, זה כבר יוצא מהאוזניים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לא, לא. עכשיו היא במצב כל כך קשה שאנחנו מעבירים לה עוד 50 מיליון שקלים בגין הסכמים - - - לא לה אבל לתחומים הללו.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בסעיף קטן (יא) יש עוד 16 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. זה עוד פעם יישום הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים בעלי משמעויות תקציביות אז אני רוצה פירוט מלא על הדבר הזה. אלו שלוש שאלות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
שירה, אני רוצה פירוט מפורט של מה בדיוק כתוב באותן החלטות ממשלה ב-(י) ו-(יא). כמה זה? כמעט 70 מיליון שקלים.
שירה גרשון
¶
השר אלקין הוא שר במשרד האוצר ולנו אין את היכולת להקצות באופן ישיר לרשויות מקומיות. לכן, אנחנו נעזרים במשרדים אחרים שיכולים לבצע את זה.
שירה גרשון
¶
הכסף של מטה היישום של הצפון עובר דרך משרדים אחרים ליעד שלו. זה לא קשור באופן ישיר לתקציב - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
שירה, סליחה. תסתכלי בבקשה בסעיף קטן (ג). את מעבירה 2.3 מיליון שקלים ותסתכלי מה כתוב, "תוכנית למענים בטווח הקרוב וקידום מתווה רב-שנתי לשיקום ופיתוח הצפון".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז השאלה שלי עומדת בעינה. יש עוד רפרנט שיושב שלושה חדרים ממך ומתקצב את אלקין, למה ממנים כפול או שלוש פעמים את אותו הדבר?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש עכשיו את אלקין בשביל זה, לא? אין לי בעיה שזה יהיה וסרלאוף אבל תחליטו מי זה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אשמח לשאול עוד שאלה בהמשך לשאלה של חברת הכנסת, כמה הולך לצפון וכמה לדרום? איך אתם עושים את החלוקה הזאת מסך התקציב?
שירה גרשון
¶
קודם כול בנוגע לפנייה, בניגוד לתקומה בדרום, פה אנחנו מנהלים את תקציב 1786 במשרד האוצר ומקצים למשרדים בהתאם להוצאות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל (ב) מתעסק גם בדרום. תראי, זה עוד סעיף. בסעיף קטן (ב) יש תקצוב של 6 מיליון שקלים וזאת תוכנית רב-שנתית לפיתוח הדרום אז לא הבנתי. יש את אלקין, יש את שתי המנהלות ויש עכשיו פה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
השאלה שלי היא על היעילות התקציבית. בסדר, שירה? זה לא אישי כלפייך, כמובן.
שירה גרשון
¶
יש לנו את מטה היישום של תנופה לצפון והם אחראיים לבצע ולתכלל תוכנית עבודה עבור תושבי הצפון.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
או-קיי, אז יש לנו את היישום. אם כך, למה זה פה במשרד אחר? זה 12 מיליון שקלים ביחד.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
שירה, סליחה אבל את יודעת מה? אני פשוט טעיתי. תסתכלי על סעיף קטן (א).
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אני פספסתי. 90 מיליון שקלים, היערכות לשיבה הביתה לישובים המפונים בצפון.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז מה? יש פה כפילות, אדוני היושב-ראש. אתה מעביר פה כמעט 100 מיליון שקלים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש את השר אלקין אז למה גם השר וסלאוף? אתה יודע היטב איזה גזרות אנחנו מאשרים כאן אז אנחנו רוצים לפחות לראות סדר בממשלה ושלא יתקצבו את אותו הדבר 15 פעמים.
אופיר כהני
¶
אופיר, ראש מטה מנכ"ל נגב וגליל. אני אעשה לכם סדר. ברשותכם, נתייחס לסעיפים ואחרי זה נעבור לפי השאלות. הסעיפים עושים הפרדה והם לפי החלטות הממשלה. סעיף (א) הוא לפי החלטת ממשלה שעברה ביום ראשון שעבר ומטרת ההחלטה היא לשקם פיזית את מבני הציבור ומבני החינוך כדי להחזיר את תושבי הצפון כמה שיותר מהר.
בשלושה שבועות האחרונים, מנכ"ל משרד נגב גליל נמצא שלושה ימים בשבוע פיזית בקריית שמונה, שלומי ומטולה כדי להצליח לסנכרן את כל מחלקות ההנדסה, חברות הבנייה, התכנון וכל מי שצריך כדי שקבלנים כבר יהיו בשטח.
אני יכול להגיד לכם שאחרי שיחה עם מהנדסת העירייה היום בבוקר, אנחנו מתחילים בשבוע הבא כבר עם הגנים הראשונים שלא נפגעו. יש את מי שנפגע ולכן הוא מקבל מס רכוש ויש את מי שלא נפגע ונפגע מעיזבון. צריך לנקות ולסדר גני ילדים שלא היו בהם במשך שנה כדי שב-1 במרס, ב-1 באפריל או ב-1 במאי, כאשר הממשלה תחליט, תושבים יוכלו לחזור.
ה-90 מיליון האלה מיועדים לרשויות העירוניות וזה הדבר הראשון. הדבר השני שיש זה סעיף (ג) וזו החלטת ממשלה שעברה במאי לקידום מענים מיידיים. בסעיף (ג) הכסף שעובר, עובר לקריית שמונה לטובת הפעלת מוקד הרפואה הדחופה. זה גם לטובת הבינוי שלו וגם לטובת ההפעלה כדי שכאשר תושבי הצפון יחזרו - - -
אופיר כהני
¶
יש הבדל בין המנהלות של מטה היישום צפון, מנהלת תקומה והשר במשרד האוצר שאחראי עליהן לבין המשרדים. שתי המנהלות אינן גופים מבצעים, הן גופים מתכללים שיכולים להגיד "זו מטרת הכסף".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בתקציב הזה שאנחנו מדברים עליו, ההחלטה כולה היא כבר 200 מיליון שקלים אבל ממש הרבה מאוד ממנה נוגע לצפון, לדרום ולשיקום חבלי הארץ האלה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זה כמעט כל הסעיפים פה, חוץ מהסעיפים הקואליציוניים שעוד לא הסברתם לי.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
רגע, אני רוצה להבין. איפה גל? גל רווחים כלואים ברנס, תענה לי. מה התקציב של אלקין בתקציב הזה? מה היה התקציב של המשרד החדש של אלקין? אלקין, לא וסרלאוף.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הוא לא באמת אבל תחתיו כל התקציב של המנהלות עצמן וזה כמה מיליארדים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז גם אם הוא מתכלל, הוא אחראי מלמעלה על המנהלות כאשר בכל מנהלת יש כמה מיליארדים. הוא אמר לפרויקטור צ'ייני "שלום, אני לא זקוק לך כי אני הגעתי. אני פרויקטור במעמד של שר", נכון?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז הוא כן קצת מבצע כי המנהלת מתחתיו תעשה הרבה מאוד דברים. אתה אומר שהוא רק מתכלל, יהיו שתי מנהלות וגם אותנו.
אופיר כהני
¶
בחלקה. בחלק מהתקציבים מנהלת הדרום מבצעת בעצמה – אני אומר את מידע ולא מביצוע – אבל לדוגמה, מקרים של מבני ציבור בחבל התקומה, יחידות להתפתחות הילד ומתחמי עבודה משותפים, עוברים דרך נגב גליל.
יש דברים שמנהלת התקומה מבצעת בעצמה, ללא כפל עם דברים שבהם היא נותנת כסף למשרדי ממשלה אחרים והם מבצעים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אתם לא חושבים שיש כאן משהו שהוא טיפה מבולבל? אלקין הוא כאילו משרד של מטה אבל הוא לא באמת משרד של מטה כי מתחתיו יש שתי מנהלות עם תקציבים של מיליארדים, המנהלת של הדרום היא כן ביצועית למרות שהוא שר שמטה מתחתיו – מספרים לי ואני מתרגמת – והמנהלת של הצפון לא ביצועית ומי שמבצע בסעיפים שאנחנו רואים עכשיו זה וסרלאוף. שירה, הבנתי את ההסבר? בערך?
אוריאל שם טוב
¶
חברת הכנסת, אני מזכיר שמנהלת תקומה כבר בסוף שנת 2023 והוחלט שהיא תהיה גוף מבצע. היא מקבלת תקציב והיא זו שגם מבצעת אותו. לקח זמן להקים אותה וזה עיכב הרבה מהביצוע של הפרויקטים שאותם היא התבקשה לבצע.
אוריאל שם טוב
¶
אבל יש לנו את התשובות, אנחנו יכולים לענות על זה. אדוני היושב-ראש יחליט אבל אנחנו יכולים לענות על השאלה.
שירה גרשון
¶
52 מיליוני השקלים מיועדים בעבור קול קורא לפרויקטי צמיחה בצפון. המטרה היא שרשויות יקבלו תמיכה להקמת פרויקטים שאחר כך הם יוכלו לגבות ולקבל עבורם כסף.
שירה גרשון
¶
זה קול קורא. הרעיון הוא להציג למשרד נגב וגליל פרויקטים שיש להם היתכנות גבוהה ולפי זה המשרד מקבל את ההחלטה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
כן אבל באיזה תחום ובאיזה נושא? אם ניקח קול קורא בנושא מצוינות לספורט אז אני יכול להבין באיזה פרויקטים מדובר אבל לגבי הפרויקטים האלה שמתוקצבים להם לא מעט מיליוני שקלים, אני רוצה לדעת מה סוג הפרויקטים.
אופיר כהני
¶
חבר הכנסת, המטרה היא לתת לרשויות את האופציה להגיש פרויקטים בכל תחום שנוגע אליהן, גם בתחום הספורט, גם בתחום האנרגיה וגם בתחום החיסכון במבנים. זה כל מה שהם רוצים ובסוף, אנחנו מודדים אותם על בסיס זה שיש להם החזר הכנסה או חסכון בהוצאה.
אופיר כהני
¶
לדוגמה, רשות שיש לה שני מבני עירייה והיא משפצת אותם ומשכירה אותם לגופים אחרים. לדוגמה, בנייה של מתקן ספורט והשכרה של השימוש בו. לדוגמה, משאיות אוכל.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אז יש קול קורא למתקני ספורט והפעלות בריכה, יש דברים מאוד ספציפיים וכאן זה "תעשו מה שאתם רוצים. תביאו לנו רעיונות". בדרך כלל המשרד מביא את הרעיונות.
אני אסביר לך מאיפה אני שואל את השאלה. בעברי הייתי סגן ראש עיריית בת ים ומנהל מרחבי.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
כשאנחנו היינו ניגשים לקול קורא של כל משרד ממשלתי, היה מאוד ברור למה הקול קורא נניח, הקמת אוהל התעמלות או הקמת מגרש ספורט וכאן יש 52 מיליון שקלים כאשר אתה בא ואומר "תביאו לנו רעיונות". אני לא חושב שזה נכון.
אופיר כהני
¶
אני רוצה לקדם פיתוח כלכלי ברשויות ואת האיתנות הפיננסית של הרשות ולכן אני אבקש מהם פרויקטים שיכניסו תקציבים לרשות.
אופיר כהני
¶
זה יכול להיות משאית אוכל לרשות ולהשכיר מקומות, זה יכול להיות מתקני אנרגיה על הגג וזה יכול להיות שכירות של מבנים.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
גפני, אני אסביר לך למה. אדוני היושב-ראש, זה משהו שאני לא רוצה להתנגד אליו, אני רוצה להבין אותו וככול שאנחנו מדברים יותר אז אני עוד יותר לא מבין כי לכל דבר צריך להיות בית.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
רגע. אדוני היושב-ראש, בטבלה הקודמת התפקיד של הרזרבות הוא בפילוס או במינוס? איך משתמשים בזה?
עמית גולדמן
¶
הפניה היא על סך 192,682 אלפי שקלים בהוצאה, 83 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב לפי החלוקה הבאה, בקידום השקעות ותעסוקה יש הוצאה של 66,116 אלפי שקלים בהוצאה, בקידום ייצוב ועידוד עסקים קטנים ובינוניים יש תקצוב של 57,286 מיליון שקלים בהוצאה ו-100,000,785 בהרשאה להתחייב, בתוכנית של פעולות כלליות לקידום התעשייה יש תקצוב סך של 19,000,896 בהוצאה, בתוכנית השכר יש 20,000,967 בהוצאה, בתוכנית התפעול סך של 28,025,000 שקלים בהוצאה ובתוכנית התפעול של רשות הרגולציה 392 אלפי שקלים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אדוני היושב-ראש, אני שואלת בפעם השלישית כי לא קיבלתי תשובה. זאת העברה שלישית או רביעית ברציפות שמעבירים כסף ממשרד החקלאות, בין היתר וגם ממשרד התיירות, מה זה סעיף 47 רזרבה כללית?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש כאן שניים, יש אחד ואז מתחיל כל הסיפור של כלכלה וזה חוזר על עצמו. אנחנו כל הזמן מעבירים כסף לסעיף רזרבה כללית. מה זה הסעיף הזה?
עמית גולדמן
¶
עמית גולדמן, אני רפרנט כלכלה באגף תקציבים. גם במשרד החקלאות יש תוכניות שמתוקצבות בהרשאה ולאורך השנים, על בסיס אותה הרשאה, מתוקצב מזומן. לפעמים יש סיטואציות בהן לא צריך את כל המזומן כי התחזית משתנה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז 190 מיליון שקלים מועברים מחקלאות ותיירות לרזרבה כללית 47 של משרד הכלכלה ואז אותו סכום מפוצל בהתאם לסעיפים שאתם מבקשים, כן? אלו בעצם שני השלבים בתהליך של הבקשה. עמית, אתה לא איתי.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת שהבנתי עכשיו. זה פשוט אותו הסכום והוא מתחיל את הסיבוב עם הפסקה הראשונה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז רק אשאל מה זה אותו סעיף? כמה כסף מעבירים ממשרד החקלאות סך הכול? אנחנו כבר בהעברה השלישית. הכול הוא גם ממשרד התיירות אבל הגיוני לי שבמשרד התיירות יש עודפים בתקופה כזאת.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
תשמח לענות. למה? גפני, אתה מוציא אותו מההרגלים הטובים שיש לו. אסור להרוס אנשים טובים.
אוריאל שם טוב
¶
חלק מהכסף באמת מועבר ממשרד החקלאות. תכף אולי יסבירו באופן ספציפי על הפניה הזאת אבל בדרך כלל מדובר - - -
אוריאל שם טוב
¶
אני גם אתקן משהו לגבי הפניה הקודמת שבסוף עוד לא השלמנו אותה. למשרד החקלאות יש הרבה מזומן בגין הרשאה. זאת אומרת, אלו פרויקטים שאנחנו מתקצבים אותם בהתאם לביצוע.
בחלק מהמקרים אנחנו מתקצבים ובסוף הפרויקט מתעכבים – חלק מהסיבות שפרויקטים מתעכבים גם נובעות מהמלחמה – ולכן בסוף, נשאר שם כסף שאפשר להסית אותו למקומות אחרים שבהם דווקא תקצבנו פחות ממה שהיה צריך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כמה אתה מעביר כבר מהחקלאות בסך הכול? אנחנו עושים את זה כבר בערך בשלוש העברות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מאז שהגעתי. האמת היא שלא הייתי בבוקר אז אולי הכול זה מהחקלאות, אני לא יודעת.
אוריאל שם טוב
¶
את אומרת שלוש פניות אז רק אתקן שבפניה הקודמת, אמנם זה כסף שעבר מסעיף 33 אבל זה בעצם כסף של מנהלת תנופה. זה פשוט יושב בסעיף 33 אבל זה לא כסף שיצא ממשרד החקלאות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
נגיד שבסוף היום הזה מישהו רואה את הכול מלמעלה, כמה כסף אנחנו מעבירים ממשרד החקלאות היום בגין פרויקטי חקלאות שנתקעו או התעכבו?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אתה רגוע עם זה? זה לא פוגע בתפקוד משרד החקלאות? יש כל כך הרבה אתגרים עכשיו עם השיקום של החקלאות.
אוראל פיין
¶
הכספים שיועברו הם כספי תת-ביצוע שלא חויבו וכך פשוט עובד תקציב המדינה. אנחנו מייצרים לעצמנו איזושהי גמישות מסוימת. בסופו של דבר, את כספי תת-הביצוע אנחנו מעברים לשימושים שיש בהם צורך אמיתי בהווה וזה משהו שקורה.
אוריאל שם טוב
¶
רק אחדד את זה. אנחנו מתקצבים בהתאם להוצאה הצפויה והמתוכננת. מה אפשר לעשות עם זה שאנחנו לא תמיד קולעים ולפעמים יש - - -
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
אני רואה את הסכום 19,896 על ביצוע אחסון ריענון של מלאי החירום עליו אמון משרד הכלכלה. איזה מלאי חירום יש למשרד הכלכלה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש לי עוד שאלה על הסעיף האחרון. יש בערך 400 אלף שקלים, 392, על התפעול והשכר של רשות הרגולציה. מה זה? רשות הרגולציה יושבת ברוה"מ, לא?
אוריאל שם טוב
¶
חברת הכנסת פרקש, דווקא נראה לי שמקומה הטבעי של רשות הרגולציה הוא במשרד הכלכלה. המטרה שלה היא לייעל רגולציה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לא, זאת שאלה. זה לאו דווקא בכלכלה. אולי מקומה של רשות הרגולציה במשרד המשפטים כי היא רואה רגולציות בהרבה מאוד דברים, היא רואה גם רגולציה של משק חשמל. היא רואה רגולציה כוללת אבל זה דיון אחר.
עמית גולדמן
¶
תעשייה 76, כן. הפניה התקציבית פה נועדה לתקצב סך של 23,443 בהוצאה וסך של 54,826 בהרשאה להתחייב.
עמית גולדמן
¶
אני מסביר. בתוך משרד הכלכלה יש את מינהל אזורי תעשייה שמקצה כספים, גם בדמות מענקים וגם מבצע פיתוח למשל, בניית כבישים והקמה של ביוב של אזורי תעשייה באזור פיתוח א'. אזור פיתוח א' זה אזור מוגדר באזורי הפריפריה שבהם מבצעים את אותן השקעות ומענקים.
היו"ר משה גפני
¶
הפניות אושרו.
הצבעה
אושר
פניה 386-387, חוק חיילים משוחררים. חבר'ה, תהיו דרוכים. אנחנו מסיימים את השנה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו נתנהג כאילו לא אמרת את זה. מה זה? זה שנה של הגויים, הרב גפני.
שנהב אור
¶
שנהב אור, רפרנטית ביטחון. הפניה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 226,397 אלפי שקלים בהוצאה עבור התאמת תקציב מענקי שחרור וקרן פיקדון לביצוע בפועל. זה סעיף שמתוקצב על פי חוק והוא מתוקצב על פי הביצועים שקורים בפועל. אנחנו עושים את ההתאמה בהתאם לביצועים שהיו השנה.
שנהב אור
¶
גם כאן אנחנו עושים התאמה בהתאם לביצוע ובהוצאות חירום אזרחיות היה להם תת-ביצוע בחלק מהתוכניות בעקבות המלחמה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לחילופין, השאלה שלי היא אם קרה משהו. יש מימוש יותר גדול של הכספים מאשר בעבר?
שנהב אור
¶
אני אסביר. יש תחזית ויש קצב ביצוע שקורה בדרך כלל ושקורה בדרך כלל ברבעון האחרון של השנה בגלל שרוב המימושים בסוף השנה קורים לטובת שכר לימוד. כלומר, אחד מהמימושים של פקדון זה לטובת שכר לימוד באוניברסיטאות ובשנה שעברה, בשנת 2023, היה ביצוע נמוך יותר מהביצוע הצפוי בסוף השנה בעקבות המלחמה.
שנהב אור
¶
כן, האריכו שירות בצורה של מילואים אבל הם לא יכלו להתחיל ללמוד או שדחו את תחילת הלימודים שלהם בעקבות המלחמה ואנחנו רואים את הביצוע העודף השנה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אתם לוקחים כאן עוד 226 מיליון שקלים לקרן חיילים משוחררים אז שאלתי אם אתם נערכים למשהו עתידי שצפוי להיות יותר גבוה מהרגיל?
ירון לוי (יש עתיד)
¶
זה סכום מאוד גדול שמוספים ואני מברך על זה, הלוואי והיה יותר אבל בואו נבין את ההבדלים.
שנהב אור
¶
אני אסביר. בסוף, בשנה שעברה היה תת-ביצוע של 200 מיליון שקלים ואותם אנחנו רואים בקצב מאוד גבוה השנה, בחודש דצמבר האחרון.
שנהב אור
¶
כרגע, מתעסקים בעיקר במיגון בצפון. זה כולל מיגון של מוסקות חינוך, זה כולל מיגון של בתים פרטיים בטווח של 0-1 קילומטרים מגבול הצפון, זה כולל מיגוניות בטווח של 0-40 קילומטרים.
שנהב אור
¶
זה סכום שהיה בפיקוד העורף וביצוע של פיקוד העורף ובחלק מהאזורים היה תת-ביצוע בגלל שלא יכלו לבצע עבודות בצפון בעקבות המלחמה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
שאלה אחרונה לגבי מיגון המרפאות בקהילה. אנחנו יודעים שבתי החולים זה באחריות של משרד הבריאות ויש לזה תקציב. מרפאות בקהילה זה גם כאן?
שנהב אור
¶
אני אחדד. אין לפיקוד העורף אחריות משפטית למיגון, לא מיגון של בתי חולים ולא מיגון של מוסדות חינוך. זה לא באחריותם המשפטית. הם קיבלו תקציב מסוים שעובדים בו בהתאם לתוכניות עבודה ובחלק מהמקרים המיגון של בתי חולים וקופות חולים קורה על ידי תקציב משרד הבריאות שמועבר לפיקוד העורף וחלקו קורה על ידי התקציב המסוים הזה.
צח בסול
¶
הפניה מבקשת להעביר סכום של 179,216 אלפי שקלים מסעיף 47, רזרבה כללית לסעיף 21, ההשכלה הגבוהה בהתאם לתוכניות הבאות. תוכנית 21-11-01, התוכנית הזאת משמשת להקצאת תקציב המדינה לתמיכה במערכת ההשכלה הגבוהה כאשר מטרת השינוי היא עמידה ביעדי התקציב של התוכנית הרב-שנתית להשכלה הגבוהה.
אני יכול להקריא לכם את כל הפירוט. החל משנת 2022 נחתמה התוכנית הרב-שנתית השלישית להשכלה הגבוהה ותוקפה בשנים תשפ"ג עד תשפ"ח. הוועדה לתכנון ותקצוב שתחת המועצה להשכלה גבוהה היא זו שאחראית לתקצוב כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובהתאם לתוכנית הרב-שנתית, היא מתקצבת את אותם צרכים והפניה הזאת נועדה להתאמת התקציב לנושא הזה.
אלי דלל (הליכוד)
¶
יש לי שאלה נוספת לגבי הנושא של משרתי המילואים. בשנה הזאת היו לא מעט משרתי מילואים שהם גם סטודנטים. איזה הקלות היו לסטודנטים או עזרה הייתה לסטודנטים כמשרתי מילואים?
צח בסול
¶
התפרסמה החלטת ות"ת מסודרת שאותה אפשר להעביר לחברי הוועדה. אנחנו מדברים על תוכנית בהיקף של מעל 250 מיליון שקלים המתחלקת בין רכיבים שונים.
אחד הרכיבים המרכזיים זה רשת למניעת נשירה, יש רכיב לשכפול קורסים במערך ההוראה ובנוסף על הדברים האלה יש תוכנית ליצירת מעטפת לימודית ופסיכולוגית יחד עם המוסדות, עבור משרתי המילואים אבל רק עבורם אלא גם עבור בני ובנות הזוג.
צח בסול
¶
אני יכול להוציא את המספר המדויק אבל אנחנו מדברים על סדר גודל של 350 אלף סטודנטים. אתה רוצה שאני אוציא את המספר המדויק מדו"ח מעבדה?
ירון לוי (יש עתיד)
¶
טיפוח ההשכלה הגבוהה זה מאוד חשוב וההעברה הזאת היא משמעותית אבל למה אתם לוקחים את זה מתקציב פיתוח של משרד הכלכלה והמדען הראשי?
צח בסול
¶
אני אסביר. כחלק מהפעילות של ההשכלה הגבוהה, ות"ת היא חברה גם בפורום שנקרא פורום תל"ם שהוא פורום לתשתיות לאומיות למחקר. במסגרת הפעילות של ההשכלה הגבוהה יש כל מיני תוכניות כמו התוכנית הלאומית לבינה מלכותית והתוכנית הלאומית לקוואנטים.
התוכניות האלה כוללות תקציבים מכל מיני משרדים שנועדו לבצע כל מיני משימות. אם אנחנו מדברים על מלגות לדוקטורנטים בבינה מלאכותית, השימוש הזה מאגם תקציבים גם מרשות החדשנות שנמצאת בסעיף 38 וגם ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. ההתאמות שאתם רואים כאן נועדו לבצע את איגום התקציב לצורך הביצוע בפועל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל זה לא מה שהוא שאל. אני מכירה את כל הגופים האלה כי כמו שאתה יודע, אני הייתי שרת החדשנות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני לא יודעת, לכן שאלתי את ירון איפה כתוב על הקיצוץ אצל המדען הראשי.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני לא בטוחה שראיתי את זה אבל אני כן יודעת שיש פגיעה קשה בתקציבי מדענים ראשיים, גם במשרד האנרגיה וגם ברחבי משרדי הממשלה. זה לא קשור לתוכניות שדיברת עליהן. יש להן תפקיד מאוד חשוב ובמיוחד בימים כאלה, אסור לקצץ בתקציבים שלהן. אני לא יודעת, פה זה כרוך בקיצוץ בתקציב מדען ראשי?
צח בסול
¶
את שואלת שאלה שהיא באמת נהדרת וחשובה. אני מפריד בין שני הנושאים האלה, בין מה שקורה בתקציבי המדענים הראשיים לבין המקורות לפניה התקציבית הזאת.
אלי דלל (הליכוד)
¶
שוב, כמה סטודנטים אמרת שיש בערך? כמובן שאחרי זה תגיד לי כמה במדויק אבל כמה יש היום בערך?
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
שאלה נוספת, יש לכם סעיף הוצאה עבור שילוב אוכלוסיות עם ייצוג נמוך באקדמיה. אפשר לדעת באילו אוכלוסיות שיש להן ייצוג נמוך מדובר? לאן הולכת ההשקעה?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
יש תקציב לקידום אוכלוסיות שיש להן ייצוג נמוך באקדמיה. היא שאלה למי יש ייצוג נמוך.
קריאה
¶
יש לנו תקציבים ייעודיים לאוכלוסייה הערבית, לאוכלוסייה החרדית , ליוצאי אתיופיה וכרגע גם - - -
ירון לוי (יש עתיד)
¶
רגע, עצרו אותו באמצע המשפט. אתה אמרת שהכסף משמש לסטודנטים ולעוד משהו ואז עצרו אותך.
היו"ר משה גפני
¶
רק שנייה, אני הולך לפי הסדר האפשרי. יש פה רפרנט שנמצא פה ויש פה את משרד החקלאות. זה הונח היום. אם אתם לא מסכימים לפניה השנייה של משרד החקלאות אז אני לא מביא ואם אתם מסכימים אז אני מביא את זה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו זה 63 מיליון שקלים. כפיר בטט? חשבתי שהוא עסוק רק ברווחים כלואים.
אוראל פיין
¶
עיקרי הפניה. הפניה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 63 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה ובהכנסה מיועדת בהתאמה, בסעיף 33 משרד החקלאות וביטחון המזון על פי הפירוט הבא.
תוכנית מספר 33-06-02 תמיכות ומחקרים בחקלאות, תקצוב סך של 63 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה ובהכנסה מיועדת בהתאמה. תיאור התוכנית, תוכנית זו כוללת תמיכות בחקלאות, מענקי מחקר, פיתוח ומחקרים בחקלאות ותמיכות לרשויות הניקוז.
מטרת השינוי התקציבי הוא הגדלת הכנסות המועברות מקק"ל עבור קיום הפעילויות הבאות באמצעות משרד החקלאות וביטחון המזון. תכנון ופיתוח המרחב הכפרי, פיתוח ותחזוקת שטחי מרעה, הכשרת קרקע לחקלאים חדשים, הפחתת פסולת חקלאית, ביצוע פרויקטי תשתיות מים, תמיכה וגידול משמר קרקע וביצוע ותכנון פרויקטי ניקוז.
אוראל פיין
¶
קק"ל מבצעים פעילויות דרך משרדי הממשלה, הוא פשוט מעביר להם את זה כהכנסות. מה שאת רואה זה הגדלה, פעם אחת בצד ההכנסה ופעם שנייה בצד ההוצאה המותנית.
דניאל סרגיי
¶
אני אסביר לחברי הכנסת מלמעלה כדי שתבינו על מה מדובר כי יכול להיות שיהיו עוד פניות. יש הסכם שקק"ל מתקצבת את מדינת ישראל, מעבירה תקציבים. בהתאם להסכם זה 2 מיליארד שקלים בשנת 2024.
השימושים של התקציב כמו שהם נקבעו, נקבעו עוד לפני המלחמה, באמצע שנת 2023. בעקבות שיח עם קק"ל – כמובן שהדבר הזה גם עלה והוצבע בממשלה – נקבעו שימושים חדשים. למשל, קק"ל מגדילים את ההשתתפות שלהם במנהלת תקומה והם גם עשו שינויים ובחרו לתקצב חלק מהדברים במשרד החקלאות.
זה באמת תוקצב במקור אבל השינויים נעשו כי זה תוקצב עוד בבניית תקציב 2023 ומאז המציאות השתנתה, כמו שאנחנו יודעים. היה שיח עם קק"ל אבל בסופו של דבר, הסכום מלמעלה לא השתנה אלא רק השימושים כמו למשל, מה שאוראל הציג במשרד החקלאות.
אוראל פיין
¶
הפירוט זה 20 מיליון שקלים שהלכו לתקנת הניקוז. אני לא יודע להגיד כמה הלכו לתקציבי הרשויות עצמן.
אלי דלל (הליכוד)
¶
אני לא מדבר על רשויות עירוניות או מקומיות. יש רשות ניקוז והיא מאגדת את כל הרשויות, אני שואל בכמה מתוקצבות רשויות הניקוז והנחלים שמטפלות בניקוזים ובנחלים. בכמה הן מתוקצבות?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לי יש שאלה. דניאל, למה בכל המסמך הזה, הקרן הקיימת לישראל לא מופיעה פה אפילו במילה אחת? זה רק עמוד אז למה לא אומרים שזה כסף מקק"ל? דבר שני, אם כך אז הוא בעצם לא משפיע על התקציב.
דניאל סרגיי
¶
אני לא בפרטי הפניה, אני הסברתי מלמעלה ואוראל יענה באופן ספציפי על הפניה אבל עוד פעם, קק"ל מעבירים השנה למדינה חלף תקציב. הם מתקצבים פעולות בתקציב המדינה, חלק הולך למשרד החקלאות וחלק גם הולך לתקומה.
אוראל פיין
¶
לא, זה תקציב שהוא חיצוני לתקציב משרד החקלאות, שמועבר מקרן קיימת לישראל, הוא מוכר כהכנסות של משרד החקלאות והוא מבוצע בפועל על ידי משרד החקלאות.
אוראל פיין
¶
לא, זה שינוי חיצוני לגמרי. אם תשים לב, אנחנו משנים את גג הסעיף בצד ההכנסה פעם אחת ובפעם השנייה, בצד ההוצאה המותנית ושניהם בסכום זהה של 63 מיליון שקלים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אוראל, עכשיו הבנתי. לא הייתי צריכה לשאול על חנוכה. אוראל זה אולי שבועות, לא?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אתם קורים לכסף מותנה בהכנסה כי הוא מותנה בכסף שיגיע מקק"ל אבל אני דווקא רוצה לשאול את זה אחרת כי אלו פרויקטים מאוד חשובים של מחקר ופיתוח, רשויות ניקוז ואני גם יודעת שקיצצתם בתוכניות של הכסף של טכנולוגיה בחקלאות שהיו בממשלת השינוי.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
השאלה היא מה קורה אם הכסף מקק"ל לא מגיע לפי ההעברה הזו? אין עוד סעיף.
דניאל סרגיי
¶
הכסף כבר הגיע והוא יושב בחשבון הבנק של המדינה. הוא הגיע והיה הסכם, זה לא קשור לאבני דרך.
היו"ר משה גפני
¶
מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
יש פניה של הרשות לניצולי שואה שהונחה הבוקר. אם אתם לא מסכימים, אני לא אביא את זה. זאת פניה 380-382. אני מגלה מורת רוח מהעובדה שחלק מהפניות מגיעות רק עכשיו, הן היו צריכות להגיע קודם. אני לא יכול להצביע נגד הרשות לניצולי שואה בשום מקרה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
100 מיליון שקלים. למה אתה לא מגיע למשרד ראש הממשלה ולכל מה שמתחבא שם במשרדים המיותרים?
תאיר ראבוחין
¶
אני. תאיר, רפרנטית רווחה, אגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 25, הרשות לניצולי שואה והיא נועדה לתקצב כ-100 מיליון שקלים עבור קצבאות שירותים רפואיים, הכול מתוקף חוק.
חלו דברים שכבר שולמו בפועל והם פשוט מתוקצבים כרגע בהתאם להוצאות בפועל. אנחנו עושים הערכות אבל הוועדה כמובן יכולה להבין שקצת התמותה והקצב שבו האנשים האלה נהפכים לסיעודיים הוא מאוד תנודתי ולכן אנחנו מוסיפים כרגע, בסוף השנה, 10 מיליון שקלים למימון.
תאיר ראבוחין
¶
כן בגלל שיש שתי מגמות הפוכות. לצערי, מצד אחד ניצולי השואה מתמעטים ומצד שני, אלה שחיים נהיים יותר ויותר סיעודיים ולכן באמת קשה לצפות את ההוצאה. כמו בכל שנה, יש איזושהי תוספת בסוף השנה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
כן. יש לכם סעיף של מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית. איך זה משתלב עם ניצולי שואה?
ירון לוי (יש עתיד)
¶
כן אבל אנחנו רואים גם 41 מיליון שקלים להוצאות השכר של הרשות לניצולי שואה. משהו גדל שם?
קריאה
¶
לא, פשוט יש שם רכיבים בשכר שהם על בסיס תוצאתי לדוגמה, שכר עידוד או כוננויות זה לפי כמה העובדים בפועל מימשו את שכר העידוד או את המרכיבים האלה בשכר ולכן זה היה מעבר לתחזית.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
משרד התפוצות מקבל עוד 150 מיליון שקלים ויש עוד פעם חיזוק זהות יהודית.
תומר וידמן
¶
כן, זאת פניה. הפניה התקציבית נועדה לתקצב סך של 7,975 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בסעיף 26 המשרד להגנת הסביבה לתוכנית 26-12-01. התקציב הוא חלק מהחלטת הממשלה 550 והחלטה 18-04 לתוכנית לחיזוק ופיתוח כלכלי-חברתי בישוב ג'סר א-זרקא והתוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. שאלות? ירים את ידו מי שבעד אישור הפניה. מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
406 זה משרד התיירות.
רום בר-אב
¶
רום בר-אב, אגף תקציבים. הבקשה התקציבית נועדה לתקצוב משרד התיירות בסך של 8,500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור - - -
רום בר-אב
¶
עבור הארכת התקשרויות לנציגויות המשרד בחו"ל, התאמת התקצוב לביצוע בפועל והתאמות נדרשות כתוצאה מסגירת הזמנות שלא בוצעו ותשלומי שכר.
רום בר-אב
¶
הבקשה התקציבית נועדה לתקצוב משרד התיירות בסך של 8,500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור הארכת התקשרויות לנציגויות המשרד בחו"ל, התאמת התקצוב לביצוע בפועל והתאמות נדרשות כתוצאה מסגירת הזמנות שלא בוצעו ותשלומי שכר.
רום בר-אב
¶
משרד התיירות. תוכנית מספר 37-01-01 שכר, 1,260 אלפי שקלים, תוכנית 37-01-02 מנהלה, אסטרטגיה ותכנון, 2,030 אלפי שקלים, תוכנית 37-03-16 פעולות שיווק תיירות, 8,500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.
רום בר-אב
¶
אין תוספת של מזומן לתוך הסעיף, כל השינויים פה במזומן הם שינויים בתוך הסעיף והתוספת היחידה מעל הגג של הסעיף זה התקצוב הזה בהרשאה.
רום בר-אב
¶
סידורי האבטחה של השרים מתוקצבים בהתאם לדרישות שירות ביטחון כללי ושירות הביטחון הציב דרישות מסוימות. למשרד אין שום שיקול דעת, הוא נדרש לעמוד בזה.
היו"ר משה גפני
¶
ירים את ידו מי שבעד אישור הפניה. מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
261-262, בית הנשיא, אבטחה. מי מסביר?
עדי פרנקפורטר
¶
עדי, אגף תקציבים. עיקרי הפניה, הפניה נועדה לתגבור תקציב בית הנשיא בסך של 18,646 אלפי שקלים, תגבור של סך שני תקני כוח אדם ולביצוע ויסות פנימי של 1,647 אלפי שקלים.
התקצוב נכנס לתוכנית 01-51-01 בה מתוקצבים הוצאות השכר, תפעול שוטף, הוצאות אבטחת בית הנשיא, טיסות לחו"ל ותמיכה בשאירי נשיאים לשעבר.
היו"ר משה גפני
¶
טוב, הבנו. יש שאלות? מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
בתאום פעולות הממשלה בשטחים יש עודף ואני סוחב את זה כבר הרבה זמן. תיאום פעולות הממשלה בשטחים, 17-005. זה עודף. אפשר להסביר בקצרה? באריכות.
שלומי רוט
¶
שלומי רוט, אגף תקציבים. הפניה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2023 לשנת 2024 בסך של 8,430,000 שקלים. העודפים יועברו בהוצאה על תוכניות כפי שמפורט. 17-31-01 מטה צבאי, 998 אלפי שקלים, 17-31-01 מטה אזרחי, 3,028,000 שקלים - - -
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני רק אגיד מילה בינתיים, עד שהוא מוצא. כהרגלי, אני שולח מיילים לכל מיני מקומות בשביל לשאול שאלות ואני חייב להגיד שקיבלנו ממתפ"ש תשובות מאוד מסודרות על כל השאלות שהעלנו כאן לפני כמה חודשים.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
לא, אני אומר את זה לגורם המקצועי. אני לא מחפש לפרגן לשר, זה לא העניין. קיבלנו תשובות על הכול, גם על הסוגייה של הכבישים, גם העניין של התקשורת וגם על עניינים אחרים. יישר כוח.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. ירים את ידו מי שבעד אישור הבקשה. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר
יש שלוש פניות של בתי הסוהר.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
הרב גפני, אומר משהו לפני שהוא מסביר על הפניות. יחד עם חבר הכנסת אלמוג כהן, ערכנו לא מזמן ביקור בשירות בתי הסוהר, במקומות שבהם מחזיקים את הנוח'בות.
אני רוצה להגיד לך על ההערכה העצומה שיש לנו לאנשים של השב"ס. הם חיים ועושים דברים שתנאים מאוד לא פשוטים. הכול כבר מפוצץ במעל 200% כי לא נערכו כמו שצריך. הם עובדים ועושים עבודת קודש.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז אני רק אגיד לך שאני ביקרתי השבוע במעשיהו, לא אצל הנוח'בות. את הנוח'בות השארתי להם כי אני יודע שהם יודעים לטפל בהם אפילו יותר טוב ממני. אני הייתי השבוע במעשיהו ואתה יודע, זה עוד מאבא שלי, זאת לא פעם ראשונה שאני מבקר בבתי הכלא. הבעיה שלנו עם השב"ס - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
נכון אבל הבעיה שלנו קשורה לשאלה מתי שומעים על השב"ס? כשיש איזו בריחה או משהו. אני אומר לך שהאנשים שם לפעמים נמצאים תחת איום והם עושים עבודת קודש. אני ישבתי שם ונפגשתי עם אסירים והאסירים אומרים שהם מקבלים יחס טוב.
זה נכון שאדם שפשע, מקומו בכלא אבל בסופו של דבר, הוא חוזר לחברה וכשהוא חוזר לחברה צריך לתת לו את כל הטיפול והמענה מתוך בתי הכלא והם עושים את זה. כשאני פונה לשב"ס באופן אישי, אני מקבל תשובות מהשב"ס.
עידו חי
¶
עידו חי, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפניה נועדה לתקצוב סך של 120 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור בינוי של שישה אגפים בכלא קציעות וזה על רקע משבר הכליאה לאור מלחמת חרבות ברזל.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. עוד חמש דקות, ב-12:45 נצביע על בינוי בתי הכלא.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:40 ונתחדשה בשעה 12:45.)
היו"ר משה גפני
¶
פניה 246, בינוי שש אגפים בכלא קציעות. ירים את ידו מי שבעד אישור הפניה. מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
אני עובר לפניה נוספת שהיא גם כן נוגעת לבינוי והרחבת אגפים בבתי הסוהר, אחרי המילים היפות שאנחנו שמענו על הסוהרים. פניה 271-273.
עידו חי
¶
עידו חי, אגף תקציבים. הפניה נועדה לתקצוב סך של 20 אלף אלפי שקלים בהוצאה. התקציב נועד לפרויקט הרחבת מקומות הכליאה בכלא אלה מכוח החלטת ממשלה 291 משנת 2020.
גד רחמני
¶
גד רחמני, אגף תקציבים. הפניה נועדה לתקצוב סך של 151,060,000 בהוצאה וסך של 30,764,000 שקלים בהרשאה להתחייב וסך של 16.5 תקני כוח אדם עבור פעילות משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות.
גד רחמני
¶
פניה 160. סך של 19 מיליון בהרשאה להתחייב ו-151 אלפי שקלים בהוצאה עבור פרויקטים לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל בתפוצות, ביניהם פרויקט מוזאיק הפועל בקמפוסים ברחבי העולם, תוכנית יונייטד הפועלת בבתי הספר ופרויקט מומנטום המביא משלחות לסיורים בישראל.
גד רחמני
¶
זאת תוכנית 04-52-03, תוכנית משרד התפוצות. בין היתר, מתוקצבים בה שלושה פרויקטים גדולים, אחד זה מוזאיק שפועל בקמפוסים ברחבי העולם, השנייה זה ינייטד בבתי ספר יהודיים ומומנטום שמביאה משלחות לישראל.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
יש לי שאלה. יש תוכנית חפציבה לבתי ספר יהודיים בתפוצות. בעקרון, היא שייכת - - -
יום טוב רענן
¶
אנחנו מתקצבים פעילות בתחום החינוך הבלתי פורמלי בצהרונים שאחרי בית הספר לילדים שלא לומדים בבתי ספר יהודיים.
זאת פעילות מאוד משמעותית עם הצלחה בכל מרחב ברית המועצות לשעבר ואנחנו עכשיו פועלים להגדיל אותה. חלק מהתקציב מיועד להגדלה של התוכנית הזאת לעוד פעילויות בתחום החינוך הבלתי פורמלי.
היו"ר משה גפני
¶
רוויזיה. פניה 269, המשרד לשוויון חברתי, השבת נכסים של נספי שואה למטרת הנצחת השואה. מה זה? מי מסביר?
אוריאל שם טוב
¶
אוריאל שם טוב, אגף תקציבים. הפניה דנה בסעיף תקציבי 04 ונועדה לתקצב 1,244 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה.
אוריאל שם טוב
¶
תיאמנו היום. 1,244 אלפי שקלים. זאת אומרת 1,200,000 בהוצאה מותנית בהכנסה עבור פעילות המשרד לשוויון חברתי ומעמד האישה. זה בהתאם לחוק נכסים של נספי שואה וזה מורה לאפוטרופוס הכללי להעביר למשרד לשוויון חברתי 4% מכספי - - -
אוריאל שם טוב
¶
1,200,000, כן. זה הסכום. זה בהתאם לחוק שמורה לאפוטרופוס הכללי להעביר 4% מכספי המימוש של נכסי החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה וזה הולך למטרות הנצחת השואה.
היו"ר משה גפני
¶
ירים את ידו מי שבעד אישור הפניה. מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
משרד ראש הממשלה, משרד ההתיישבות.
היו"ר משה גפני
¶
313. אני רוצה להגיד שבמקרה הזה של משרד ההתיישבות, כדאי להסתכל על הפניה עצמה בגלל שמדובר בביצוע ומימוש החלטות הממשלה על היערכות הישובים בצפון.
דוריה גנות
¶
זה משרד ההתיישבות שמתוקצב תחת סעיף משרד ראש הממשלה. אני אקריא את הפניה ואז אני אסביר מה זה.
היו"ר משה גפני
¶
רק רגע, לא להסביר. אני מבקש מכולם, אנחנו נמצאים פה בישיבה שהיא קשה גם מבחינת הנשואים שאנחנו צריכים לעבור עליהם.
לצערי הרב, הממשלה הביאה את זה מאוחר אבל לא להפריע. תתנו לדוברים להגיד את הדברים שלהם כך שכולם ישמעו. בבקשה.
דוריה גנות
¶
הפניה נועדה לתקצוב סך של 111 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב עבור יישום החלטת ממשלה בנושא היערכות לשיבה הביתה לישובים המפונים בצפון וכן תקצוב של 11 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב בהתאם להחלטת ממשלה 2345 בנושא יישום הסכמים קואליציוניים בשנת הכספים. אשמח להתייחס ספציפית לשאלה - - -
ירון לוי (יש עתיד)
¶
כבוד היושב-ראש, אנחנו נמצאים במקום העבודה שלנו חלק גדול מהחיים וגם במקום העבודה צריכים להיות שמחים ואם לא אנחנו, חברי הכנסת, אז לפחות האנשים שעובדים.
דוריה גנות
¶
במקרה של המועצות האזוריות, הגורם המבצע הוא משרד ההתיישבות ובמקרה של שאר הרשויות זה משרד הנגב והגליל שנדון מקודם ולכן התקציב מועבר לסעיף הזה.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
תשימו לב לזה שזה מענה למכתב של ראשי המועצות שביקשו לערב את זה והנושא הזה הוא חשוב מאוד.
דוריה גנות
¶
הגורם המבצע מול המועצות האזוריות בהקשר לחזרה לצפון הוא משרד ההתיישבות ולכן זה מתוקצב תחת משרד ההתיישבות, בשאר הרשויות זה מתוקצב במשרד הנגב והגליל.
דוריה גנות
¶
זה עבר מתת-ביצוע בקואליציוני של המשרד לשירותי דת שלא הוקצה, למשרד ההתיישבות לטובת סיוע שלהם בבניית מוסדות דת בעוטף עזה.
אלי לבנון
¶
נכון, זה לא מוסדות דת. אלו עוגנים כמו מכינות קדם צבאיות. אמחיש את זה דרך סופה, לדוגמה. הקמנו מכינה בסופה, עוד לפני 7 באוקטובר בעקבות צוק איתן ועוגנים כאלה הופכים את הישוב למקום יציב יותר ומסייעים - - -
אלי לבנון
¶
החטיבה להתיישבות פונה בקול קורא לכל המועצות המקומיות הרלוונטיות והמועצה צריכה להציע איזשהו סוג של מוסד.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אבל בטח יש לכם איזושהי רשימה סגורה. אם אני רוצה לבנות עכשיו אולם ספורט, נניח, אני יכול?
אלי לבנון
¶
למיטב ידעתי, אולם ספורט לא יכול להיות אבל אני לא בקיא בדיוק בקריטריונים שנכתבו בתוך הקול הקורא. יש קול קורא שהחטיבה להתיישבות פרסמה או שהיא מוכנה לפרסם והוא מגדיר בדיוק מה נקרא עוגנים חינוכיים.
אלי לבנון
¶
זה עבר בהחלטת ממשלה 462 לפני כשנה ומה שקרה לפני כמה חודשים, בנובמבר, זה שהבינו שהדרך ליישם את אותם 11 מיליון שקלים, תהיה יעילה יותר במשרד ההתיישבות ולכן, התקציב הזה הוסת בהחלטת ממשלה מ-4 בנובמבר 2024, מהמשרד לשירותי דת למשרד ההתיישבות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני לא כל כך מבין. אם צריכים להיות מוסדות ציבור כמו מוסד חינוכי, למה זה צריך לבוא מכספים קואליציוניים?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני רוצה להסביר את העמדה שלי. אם יש צורך במוסד ציבורי בישוב כזה או אחר - - -
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אחרי שוולד אמר את הדברים שלו אני עדיין לא הבנתי. זה 11 מיליון שקלים ואמרת מכינות. אני שמעתי מכינות.
אלי לבנון
¶
אני אדייק, אלו מוסדות חינוך שיש בקיומם השפעה על המרקם הקהילתי ועל החוסן והחוזק של הישובים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אגיד לך שזה לא כי בסוף, בונים בהתאם לאג'נדה של אותה מפלגה ולא בהתאם לאינטרס הציבורי הרחב.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זה תלוי בסוג החינוך ואפשר להתווכח על זה אבל בעיני, זה לא צריך לבוא על חשבון הכספים הקואליציוניים.
אלי לבנון
¶
אני אשמח להסביר. מתנ"ס נותן מענה לקהילה עצמה באופן שוטף וכל קהילה ברחבי הארץ מקבלת איזשהו רכיב של מתנ"ס. פה מדובר על מוסד חינוכי שמושך צעירים לישוב.
אלי לבנון
¶
אני הזכרתי את סופה ואולי זה יעזור להמחשה. בעקבות צוק איתן, הוקמה מכינה בסופה וב-7 באוקטובר התברר שהעובדה שיש מכינה קדם צבאית עם צעירים בתוך הישוב היא מאוד משמעותית והישוב גם ביקש להעתיק את המכינה יחד איתו לאתר החלופי כי הוא הבין שהמכינה הפכה להיות משהו שמייצר חוסן לישוב.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
את זה אנחנו מבינים גם לפני 11 מיליון השקלים. הלוואי שזה ילך למכינות אבל כאן אתם לא מגדירים למה זה הולך ואתם נותנים דברים אמורפיים כאלה שאנחנו לא יכולים להצביע עליהם.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אז תגיד בדיוק למה זה. התחלת עם מכינות ואני מקבל, אני לא יכול להתנגד למכינות קדם צבאיות.
אלי לבנון
¶
זה מוסד שמושך אליו צעירים ושיש בעצם נוכחותם של הצעירים במוסד חינוכי בתוך מרחב הרשות כדי לחזק את החוסן של הרשות.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
מעל 18 בעיקר כי מתחת ל-18 זה נוער. יש כאן משהו שהוא לא נכון לוגית. אם אתם מדברים על צעירים אז יש ברשויות המקומיות מרכזי צעירים שהרשות המקומית מתקצבת ונגב והגליל – אני כבר לא יודע כי היו שם כל מיני שינויים – אז מה שאתה מדבר עליו קיים.
מכינות קיימות ומרכזי צעירים קיימים אז תבוא ותגיד איזה מוסד חינוכי אתם רוצים להקים בהתיישבות, אם זה מכינות אז מעולה ונהיה בעד הדבר הזה. אם זה משהו כללי של צעירים אז תגיד לי איזה מרכז חינוכי של צעירים אתה מכיר ברשויות המקומיות, תחדש לי.
אלי לבנון
¶
אני אעשה שוב ההבחנה. מרכז צעירים ומתנ"ס לא מביאים עוד צעירים, הם לוקחים את הצעירים שכבר יש ונותנים להם איזשהו שירות.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
לא, אני אתקן אותך. המהות של מרכז צעירים זה למשוך צעירים לקבל שירות אחרי הצבא ולפני צבא ברשות המקומית, במטרה לעודד אותם להישאר ברשות ולקבל את כל הכלים שהרשות יכולה להציע.
אלי לבנון
¶
אלי לבנון: נכון אבל הוא לוקח בצורה הוליסטית את הצעיר ונותן לו תוכנית מלאה אלא אומר לו שבשעות הערב יהיה לו איזשהו אירוע, כמו מתנ"ס שאומר לדייר או לתושב - - -
אלי לבנון
¶
העניין הוא שבעוגנים האלה מדובר על מוסדות חינוך שמושכים אליהם צעירים לתקופה ארוכה ולשהות ממושכת ברשות המקומית.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
מה ההגדרה של זה? כבוד היושב-ראש, אני לא מתעכב על זה כי אני רוצה למשוך זמן, זה התפקיד של ולד.
אלי לבנון
¶
יש מועצה של החטיבה להתיישבות והיא תאשר בסופו של דבר את נוסח הקול קורא, כפי שעובדת החטיבה להתיישבות בהקשרים אחרים.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אבל צעירים כבר לא נמצאים במוסד חינוכי, אתה חייב להבין את זה. מוסד חינוכי אמור להיות לבני נוער, צעירים לא נמצאים במוסד חינוכי אלא אם כן אתה אומר לי שזה מכינה קדם צבאית ואני מסכים איתך שזה דבר מאוד חשוב.
לצבוע את הכסף הזה לשנות השירות, ש"ש ומכינות קדם צבאיות זה מבורך אבל אתה אומר שזה דומה למתנ"ס וזה בין מכינה לבין מרכז צעירים.
אלי לבנון
¶
המועצות הן אלה שיגישו את ההצעה. בסופו של דבר, החטיבה תפרסם כל קורא וכל מועצה תצטרך לאפיין את הצרכים שלה ולכן אני לא יודע להגיד מה המועצות יבקשו. אני לא יודע לצפות את זה. הקול קורא יפורסם, מועצת אשכול תגיד שהיא רוצה מכינה או שהיא רוצה משהו אחר ואנחנו נבחן את זה. יש ועדה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
זה לא יכול להיות מוסד חינוכי כי מוסד חינוכי צריך להיות משהו שהוא רשמי וכרגע אתה מדבר על משהו שהוא לא ברור.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אז זה כבר לא מוסד חינוכי. עוגנים חינוכיים, 11 מיליון שקלים. הייתי לוקח את 11 מיליון השקלים הלא ברורים האלה ומעביר אותם לקיצוץ בנוער בסיכון של 9 מיליון שקלים, נשאר לך גם עודף. דווקא בזמן המלחמה תעבירו את הכסף הזה לאן שצריך, בלי פופוליסטיות ובלי כלום למשהו מאוד ברור. אי-אפשר להצביע על דבר כזה אם אנחנו לא יודעים על מה אנחנו מצביעים.
כבוד היושב-ראש, הלוואי ומישהו אחד כאן בשולחן ידע מה זה עוגנים, מרכז חינוכי שהוא לא רשמי, שונה ממתנ"ס, שונה ממרכז צעירים ושונה מתרבוטק. אני כבר לא יודע.
אלי לבנון
¶
יכולים להיות כל מיני רעיונות. יש מועצות שירצו מכינה, יש מועצה שתרצה גרעין ש"ש ויש מועצות שאולי ירצו עוד דברים.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להגיד משפט. אומרים לך שהרשות המקומית מגדירה מה הצורך שלה כדי שיהיה לה עוגן חינוכי משמעותי. אתה אומר לו להגביל אבל כל רשות צריכה משהו אחר. יש רשויות שצריכות מתנ"ס, יש רשויות שצריכות מכינה ויש רשויות שצריכות גרעין משימתי אז נותנים לך את האפשרות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך למה אני סקפטי כשאומרים לי מכינות בהקשר למשרד ההתיישבות. אגיד לך מניסיון שבמהלך השנה – אני לא זוכר מתי, זה היה באמצע השנה – הביאו עודפים של 302 מיליון שקלים למשרד ההתיישבות ואמרו לי שזה למכינות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
השרה הסתובבה ואמרה "מכינות, מכינות" ובסוף הסתבר שמתוך 302, המכינות זה 6 מיליון שקלים, 2%.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
6 מיליון באותם עודפים, אני שאלתי לפרוטוקול. מתוך 302, 6 מיליון שקלים היום למכינות, זה 2% אז אל תגידו לי מכינות, בסדר?
אלי לבנון
¶
מדובר על ישובים בעוטף והחטיבה להתיישבות מפיצה קול קורא, פונה למועצות ואז בא ראש מועצה ואומר מה הוא צריך.
אלי לבנון
¶
יכול להיות שברגעים אלה, יושב-ראש מועצת שער הנגב נושא את עיניו ומתחנן שלא נכבול ידיו מראש.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
מושג חינוכי זה לא, נכון? זה לא מוסד חינוכי. התחלנו את כל הדיון ממוסד חינוכי וזה לא מוסד חינוכי.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אני אדבר איתך, אז למה הוא נמצא כאן? אני לא רוצה להכשיל אותו, אני רוצה לדבר ולהבין באמת.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אני לא אמרתי לך שאתה לא יכול לדבר, אמרתי שאני פונה אליו כי אני רוצה לשמוע ממנו תשובה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
בואו נסכם את זה במשפט ובהגדרה מאוד ברורה. לתת גמישות ליושב-ראש מועצה כזה או אחר זה מקובל אבל בואו נגדיר את הקווים הכללים של הדבר הזה כדי שיהיה לנו משהו שהוא קצת ברור בתוך כל החוסר-בהירות הזאת.
אלי לבנון
¶
בסדר אז אני אומר שבהחלטת הממשלה 462 קיימת הגדרה ושם הוקצה התקציב מלכתחילה. זה הוגדר כעוגנים חינוכיים ואני מתחייב פה שזה יהיה בכללים שאמרתי. כלומר, מוסד חינוכי שמושך אליו צעירים באופן כזה שיש בו כדי לחזק את הרשות המקומית ובסופו של דבר, הרשויות - - -
היו"ר משה גפני
¶
התייעצות סיעתית? אז תהיה הצבעה ב-13:14.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:09 ונתחדשה בשעה 13:14.)
היו"ר משה גפני
¶
פניה 313, ירים את ידו מי שבעד. מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
אני חוזר לפניה שדנו עליה באריכות, 390-394. לא, אני טועה.
היו"ר משה גפני
¶
371,372, 385 שעניינה פעולות התכנון בצפון, החזרת התושבים. אני מאפשר לחבר הכנסת ולדימיר שלא היה בדיון הזה, לומר את דברו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הסתכלתי על הפניה ואני מבין שכדי להצביע צריך את האישור של האופוזיציה, נכון?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מדובר על פניה בגובה של פחות או יותר 320 מיליון שקלים, נכון? אגיד לכם משהו. בשעה האחרונה אני קיבלתי בשעה האחרונה שיחות טלפון מראשי הרשויות בצפון, ראשי השרויות של קו העימות, עם בקשה לאשר את הפניה ולא לחסום אותה אז אני נעתר לבקשה, כמובן. מכיוון שגם ככה הממשלה הפקירה את הצפון בשנה האחרונה, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לעזור לאנשים האלה.
כמובן שאני מאשר לכם להצביע אבל אני רוצה לומר משהו. בתוך הפניה הזאת של 320 מיליון שקלים, מסתתרים בסביבות 60 מיליון שקלים של כספים קואליציוניים. יש 52 מיליון שקלים של מפלגת עוצמה יהודית ולמרות שמדובר במשרד הנגב והגליל, יש פה את צמד המילים "התיישבות צעירה" ואני לא יודע למה ואם זה במקרה או לא במקרה. אני מניח שזה לא במקרה.
אני מבין שיש גם עוד סביבות 9 מיליון שקלים שהם כספים קואליציוניים של מפלגה אחרת. אנחנו מכירים את התרגילים האלה. עכשיו, כדי לאשר את הכספים לצפון אני צריך לאשר גם 52 מיליון שקלים להתיישבות צעירה.
זה לא בסדר וזה לא ראוי. במצב אחר לא הייתי מאשר את זה אבל מכיוון שקיבלתי פניה ממשה דוידוביץ' אז אני נאלץ להיעתר. תודה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. ירים את ידו מי שבעד אישור הפניות. מי נגד? מי נמנע? הפניות אושרו.
הצבעה
אושר
תודה רבה, ולדימיר.
ליהי צלאל
¶
ליהי צלאל, אגף תקציבים. הבקשה נועדה לתקצב את סעיף 41, הרשות הממשלתית למים וביוב. הפניה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 3,360 אלפי שקלים בהוצאה לתוכנית ההוצאות השוטפות של פעילות הרשות.
היו"ר משה גפני
¶
אני צריך את ההסכמה שלכם גם על זה, זה הונח היום. רשות ממשלתית למים וביוב, תפעול הרשות - - -
ליהי צלאל
¶
ליהי צלאל, אגף תקציבים. פניה 279 בסעיף 73, מפעלי מים. הפניה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 15,084 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 50,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בחלוקה לתוכניות הבאות, תוכנית 73-30-01 פעולות שונות במשק המים, 27,218 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב ו-15,584 אלפי שקלים בהוצאה ותוכנית 73-30-02 פיתוח מפעלי ביוב, 22,782 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.
דוריה גנות
¶
במקרה זאת אני. דוריה גנות, אגף התקציבים. הפניה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 27,051,000 שקלים בהוצאה וסך של 35 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה.
עמית גולדמן
¶
עמית גולדמן, אגף תקציבים. הפניה התקציבית נועדה לתקצב את המועצה הישראלית לצרכנות. 1,423,000 שקלים בהוצאה וכמו שכתוב למטה, זה עבור פעילות המועצה הישראלית לצרכנות.
עמית גולדמן
¶
בסופו של דבר, התקציב השוטף שלה הוא באזורים האלו. השכר פה יותר גבוה והמועצה עתידה להתפרק, בסבירות יחסית גבוהה, בקרוב ולהיכנס לתוך הרשות להגנת הצרכן.
היו"ר משה גפני
¶
אתה יודע מה? תברר ואני עוד לא אצביע. תיתן תשובה. ברשותכם, אני רוצה לעבור כי יש לי פה שלושה בקשות של פיתוח.
היו"ר משה גפני
¶
יש משרד החינוך, פיתוח ובניית כיתות לימוד, תיירות פיתוח, פיתוח כלכלי ותיירותי לרשויות התיירותיות בגליל ובגולן ובמשרד הבריאות, פיתוח פרויקטי פיתוח במערכות הבריאות. אני הולך לפי הסדר. קודם כול משרד הבריאות.
רום בר-אב
¶
פיתוח משרד הבריאות. הפניה נועדה לתקצוב סך של 253,431 אלפי שקלים בגין עודפים שנוצרו בפרויקטי פיתוח במערכת הבריאות אשר בוצעו במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה וכן בגין עודפים שנוצרו בגין פרויקטי פיתוח בבתי חולים שתוקצבו במסגרת מלחמת חרבות ברזל.
רום בר-אב
¶
בפיתוח ככלל, הסכומים של בינוי גבוהים יחסית. מצוין פה בדברי ההסבר שאלו פרויקטי מיגון לבתי חולים ציבוריים כחלק ממלחמת חרבות ברזל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זה לא המיגון עצמו. כלומר, מה ההבדל בין פרויקט מיגון למיגון עצמו? או שזה המיגון עצמו?
רום בר-אב
¶
לא זה מיגון בשביל שיהיה אפשר להתנהל כשיש התראה של פיקוד העורף, צריך למגן את החדרים וזאת הכוונה.
היו"ר משה גפני
¶
ירים את ידו מי שבעד אישור הבקשה. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושר.
הצבעה
אושר
בקשה 78-010, תיירות, פיתוח.
רום בר-אב
¶
78, תיירות. הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקצוב מתקציב הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה בסך של 84,303 אלפי שקלים משנת 2023 לשימוש בשנת 2024 והכול נמצא בסעיף הפיתוח של משרד התיירות, פיתוח תשתיות תיירותיות.
הכסף הזה זה תקצוב שהגיע מהחלטת ממשלה בתקופת הקורנה, 326 מ-2020. זאת החלטת ממשלה שהתכלית שלה הייתה פיתוח רשויות תיירותיות בגליל ובגולן וזה בעצם תקציב פיתוח שכבר יצא והוא ממשיך להיות מבוצע בהתאם להחלטת הממשלה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
האמת היא שיריב לוין היה שר תיירות הרבה יותר טוב מאשר שהוא שר המשפטים, סתם שתדע.
דן פיקמן
¶
דן פיקמן, אגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבים 60, משרד החינוך. הפניה התקציבית נועדה להעברת עודפים שנת התקציב 2023 לשנת בתקציב 2024 בסך 86,859 אלפי שקלים לתוכנית של בניית כיתות לימוד בתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה.
מה שקורה זה שההרשאות לבניית כיתות לימוד ניתנו בשנת 2020 או 2021 מכוח החלטת ממשלה להאצת הצמיחה במשק וכרגע, אנחנו מתקצבים רק את המזומן בגין הכיתות האלו כי לא כל הכיתות נבנו עד כה. בדומה לשנה שעברה, אנחנו ממשיכים להעביר את המזומן בהתאם לביצוע.
דן פיקמן
¶
כן, שזה בערך 3,400 כיתות בשנה ויש כל מיני תוספות. לדוגמה, בקורונה אושרו 630 כיתות נוספות.
דן פיקמן
¶
כן, יש פרוצדורה שלמה שנעשית במינהל הפיתוח של משרד החינוך מול הרשויות המקומיות ובמסגרת הזאת מוקצות הכיתות.
היו"ר משה גפני
¶
מי שבעד אישור פניית העודפים של משרד החינוך ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
אני עובר עכשיו - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני יכול להצביע על זה, נכון? פניה 288, פעילות המועצה הישראלית לצרכנות. ירים את ידו מי שבעד אישור הפניה. מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
עידו חי
¶
אני. עידו חי, אגף תקציבים. הפניה נועדה לתקצוב סך של 33 מיליוני שקלים, 337 אלפי שקלים בהוצאה ו-6 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. בחלוקה של הסכום יש לנו 8,900,000 שקלים בהוצאה ו-15 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב במטה משרד המשפטים לפרויקטי מחשוב רוחביים במשרד.
כ-17.5 מיליון שקלים בהוצאה עבור התאמת תקציב שכר הטרחה של עורכי הדין במיקור חוץ בסנגוריה הציבורית ובנוסף יש 22 מיליון שקלים ברשות האכיפה והגביה להתאמת תקציב השכר של הרשות ולהתאמת תפעול הביצוע בפועל.
עידו חי
¶
90% מעורכי הדין בסנגוריה הציבורית הם עורכי דין במיקור חוץ ובתוכנית הזאת מתוקצב שכר הטרחה שמשולם לעורכי הדין האלה בסך של כ-200 מיליון שקלים בשנה. בין השנים מתבצעת התאמה של תקציב השכר הזה כי יש יותר הליכים או פחות הליכים. זה משתנה בין השנים.
עידו חי
¶
זה לא יוצא מכאן, להבנתי. אני לא רוצה לתת תשובה סופית אבל להבנתי, הכסף הזה לא יצא עדיין בפועל באמת.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
רגע, אני רוצה שהוא יבדוק. אתה לא רוצה לשלם על עורכי דין לנוח'בות, אני בטוח.
אברהם שלם
¶
אני יכול לתת תשובה? אברהם שלם, סמנכ"ל תקציבים, משרד המשפטים. כרגע אנחנו לא מטפלים בנושא הזה, לא תוקצבנו ועדיין אין הוצאה בנושא.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
מה אומרות המילים "כרגע" ו-"עדיין"? זה אומר שמתישהו זה יצא? מה האירוע? תדבר.
אברהם שלם
¶
המשרד כרגע לא נדרש לטפל בנושא ברמת הסניגוריה הציבורית. אתה מדבר על הסנגוריה הציבורית והיא לא מייצגת כרגע את המחבלים. מה שיהיה בעתיד זה איך שהממשלה תחליט לטפל בנושא הזה, יכול להיות שזה יהיה תחת משרד המשפטים אבל כרגע זה לא מבוצע.
היו"ר משה גפני
¶
אין דבר כזה. זה לא בטאבלט? המתנו, אני עובר למשרד החוץ. אחרי זה יש עוד פניה של משרד האוצר, נמתין. פניה 361-365, משרד החוץ.
גד רחמני
¶
גד רחמני, אגף תקציבים. הפניה נועדה לתקצוב 94,016,000 שקלים בהוצאה נטו ו-11 תקני כוח אדם עבור פעולות משרד החוץ. עיקרי הפניה, תגבור כוח אדם, בין היתר בהתאם להחלטת ממשלה 1293 להפחתת תקני כוח אדם.
הייתה הפחתה במנגנון של ועדת חריגים שמאשר לגייס עוד עובדים נוספים אז חלק מהתקנים זה על זה ויש פה שני תקנים על החלטת ממשלה של עובדים זרים, של פעילות משרד החוץ ביחד עם רשות האוכלוסין מול עובדים זרים.
תקציב קניות ושכר בתוכנית משרד החוץ בחו"ל זה בתוכנית 09-51-02 עבור ביצוע שכר שהיה גדול מהמתוכנן עקב התייקרויות ושינויים של שערי חליפין במהלך השנה ועבור רמת אבטחה שנדרשה להיות גבוהה יותר במהלך השנה בעקבות איומים.
גד רחמני
¶
זה גם זה. יש פה כמה רבדים, גם תקציב אבטחה, גם שכר של עובדים מקומיים זרים וגם הפעילות עצמה של משרד החוץ שמתוקצבת לפי ביצוע. יש פעילות ברשתות החברתיות, הפקת סרטונים, הסברה, כנסים ותערוכות בין לאומיות.
גד רחמני
¶
אני יכול להגיד לך, רק שנייה. מתוך זה, שינויי שער חליפין השפיעו על הוצאות של ביטחון, אבטחה ועל הוצאות של עובדים מקומיים זרים. בסביבות 50 מיליון מתוך זה הם על הנושא הזה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
50 מיליון, או-קיי. אתה יכול רק להסביר לי לגבי התקנים? למה צריך להוסיף עכשיו תקנים?
גד רחמני
¶
נכון, 11 תקנים ומתוכם שישה זה על החלטה של ועדת חריגים בעקבות החלטת ממשלה, שיש לה את האפשרות להתיר וזה על עובדי המטה של משרד החוץ, יש עוד שניים שהם מהחלטת ממשלה על עובדים זרים וזה מגיע תוספתי בעקבות החלטת הממשלה הזאת – זה כתוב בהחלטת ממשלה, עוד אחד מהמשטרה ועוד שניים ממשרד הכלכלה של שכר חוץ במשרד הכלכלה. בסך הכול 11.
גד רחמני
¶
אני לא יודע להגיד אם יש חלוקה מאוד מדויקת לדבר הזה בתוך תקציב המשרד. בפניה הזאת אני מוסיף את - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא הייתה סגנית ועכשיו יש סגנית. אני אסביר לכם למה אני שואל. נוסף שר נוסף במשרד האוצר, שר המנהלות אז אמרו לנו שהלשכה שלו זה 20 מיליון שקלים אז אני שואל כמה עולה הלשכה של סגנית השר.
גד רחמני
¶
שנייה, אני אסיים. סגנית השר פועלת במסגרת הפעילות הכוללת של המשרד עם תקציב המשרד וזה הכלים שבמסגרתם - - - זה לפחות מה שהוחלט בהחלטת הממשלה. זה מה שעומד לרשותה וככול שיש תקציב נוסף, אנחנו נביא את זה לוועדה ונאשר את זה מולכם.
עודד לביאן
¶
עודד לביאן מחטיבת תקציבים, משרד החוץ. ברגע שמגיעה סגנית שר – לא היה לנו הרבה זמן – הדבר היחיד שמתווסף למשרד זה תקנים. יש חבילה של תקנים שמגיעה לסגן שר.
עודד לביאן
¶
אין תוספת תקציבית לפעילות. היה ויוקצו לה תחומי פעילות, זה יהיה במסגרת התקציב של המשרד. מה שכן יש זה תנאים שקבועים לכל סגן שר.
עודד לביאן
¶
זאת סגנית שר חדשה, כל הפעילות שלה תתבצע במסגרת התקציב של המשרד. אין תוספת תקציבית לפעילות, יש לה דברים שמגיעים לפני תקינה כמו מספר תקנים ורכב.
גד רחמני
¶
מכיוון שמדובר בשנה חלקית והעובדים נכנסו רק לא מזמן אז סך כל התקציב לעובדים יהיה 1,160,000.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש לשלוש פניות שהיו בישיבה לגבי משרד הבינוי והשיכון ובשביל זה לא צריך הסכמה של האופוזיציה.
היו"ר משה גפני
¶
רבותי, שניים מחברי הוועדה העלו את העניין שיצאה הודעה על כך שלא מסייעים לדרוזים, גם משרד השיכון וגם האוצר.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אני הולך לתת לך לדבר. חבר הכנסת דלל, העליתם את הנושא הזה. היות והתברר העניין, אני רציתי - - - אתה יודע מה? לא חשוב מה רציתי ומה לא רציתי. זה לא רלוונטי. אני מכבד את ההחלטה הזאת וביקשתי לבדוק במהלך כל הזמן הזה לגבי משרד השיכון.
אני מבקש להביא את זה לדיון ולהצבעה. התחיל דיון לגבי מענקי בינוי ושיכון. חבר הכנסת חנוך, בבקשה. הוא מייצג אותך גם בעניין הזה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
מועצת מקרקעי ישראל תכונס מאוד בהקדם והיא תנסה להביא החלטה אחרת שמשנה את אותה החלטה קודמת שהיו איתה בעיות וזה יאפשר את השיווק של הקרקעות לדרוזים.
מבחינת משרד השיכון, זה המקסימום שהוא יכול לעשות. זה לא משליך על האחריות של משרד האוצר שכרגע, כן תוקע את ההחלטה ולא מאפשר את שיווק הקרקעות בגלל כל מיני מניעים שאני מבין אותם אבל אני לא מקבל אותם.
זאת אומרת, כמו שלא הייתי מקבל את זה שהיו עוצרים שיווק קרקעות לאוכלוסייה חרדית או שלא הייתי מקבל את זה שהיו עוצרים שיווק קרקעות לאוכלוסייה אתיופית או שלא הייתי מקבל את זה שעוצרים שיווק קרקעות לשום אוכלוסייה ספציפית, ככה אני לא יכול לקבל את העובדה שעוצרים שיווק קרקעות לאוכלוסייה דרוזית בגלל כל מיני דברים אחרים.
זה פשוט בלתי נתפס בעייני והבעיה היא שעד עכשיו, אף אחד מהמשרדים לא בא ולא אמר. זה כאילו שאומרים לדרוזים "אנחנו מוכנים אבל". אנחנו צריכים עכשיו להיכנס פה ולהיות ה-"אבל" כי האחים שלנו הדרוזים שנלחמים ומתים לא עוצרים.
הם לא אומרים "אנחנו לא נלחמים עכשיו, עד שאתם לא פותרים לנו את הבעיה הזאת" אבל לצערי הרב, זאת ערלות הלב שאנחנו לפעמים רואים אצל חלק מהאנשים שנמצאים במשרדים הממשלתיים כלפי האוכלוסייה הזאת והיא צריכה להיפסק.
אנחנו פה כדי לוודא שהדברים לא ממשיכים להתנהל ככה והם לא משהו שזורקים בשוליים כדי להסתדר. כדי שהדברים האלה יתקדמו בתקציב הזה, אנחנו נדרוש שיימצא פתרון שיאפשר את זה עכשיו, לא עוד שמונה חודשים ולא בכפוף לעוד ארבעה חוקים שיעברו ונמצאים עכשיו בוועדת החוץ והביטחון או בוועדה אחרת. עכשיו יוכלו להתחיל לשווק קרקעות לדרוזים שלא שווק להם אף לא מגרש אחד בכל השנה הזאת.
אלי דלל (הליכוד)
¶
כל מה שאמר חבר הכנסת חנוך זה ממש אחד לאחד ואני מסכים עם כל מילה. כרגע, התשובה של האוצר או משרד הבינוי והשיכון זאת מריחה. עם כל הכבוד, אי-אפשר למרוח אותנו. כמו שאמרתי מקודם, יש לנו גם הצעת חוק שנמשכות כבר למעלה משנה ולא מביאים אותם.
אנחנו מדברים פה על משהו שהוא מאוד חשוב למדינה ולמגדר הדרוזי שאנחנו מאוד מעריכים. לא יכול להיות שאנחנו כל הזמן נאמר "טוב, טוב" למגזר הזה, נלטף אותו, נלך להלוויות, נלך לשבעה ואת הדברים המינימליים שהם צריכים לקבל, אנחנו לא ניתן. אנחנו רוצים תשובות.
היו"ר משה גפני
¶
מאה אחוז. הסבירו את הפניות של משרד השיכון אבל אני מבקש להסביר אותן עוד הפעם. אני מבקש שתסבירו את פניה 129-130, מענקי בינוי ושיכון, סיוע בשכר דירה.
דוריה גנות
¶
דוריה גנות, משרד האוצר. כפי שהצגתי מקודם, הפניה התקציבית נועדה לתקצב סך של 412,545,000 שקלים בהוצאה עבור סיוע בשכר דירה לקשישים.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
רק אזכיר שבדיון הקודם, לפני כמה דקות, אמרתם שלא מדובר רק בקשישים, נכון? זה חשוב.
יוסי שבת
¶
אני רק אענה על השאלה של חבר הכנסת בליאק. שאלתם קשישים יש. אנחנו מדברים על 70 אלף קשישים מתוך כ-200 אלף מקבלי סיוע בשכר דירה ואנחנו מדברים על סיוע חודשי ממוצע של 1,500 שקלים.
יוסי שבת
¶
לא גידול בקשישים אלא גידול במימוש. אפילו אגיד שזה לא גידול בכמות האנשים אלא יותר בגלל שחלק עברו להיות ממתינים אז יש גידול בביצוע של התשלומים לאנשים ובגלל זה נדרשת הפניה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אבל לא ענית על מה שאני שאלתי. האם הכותרת צריכה להשתנות, כי זה לא סיוע לקשישים אלא סיוע בשכר דירה לכלל האזרחים?
היו"ר משה גפני
¶
מאה אחוז. ירים את ידו מי שבעד אישור הפניות. מי נגד? מי נמנע? הפניות אושרו.
הצבעה
אושר
דוריה גנות
¶
דוריה גנות, אגף התקציבים. הפניה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 66,426,000 שקלים בהוצאה לתקציב משרד הבינוי והשיכון. אני אזכיר שמדובר בסעיף המטה, לא בסעיף הפיתוח והפעילות השוטפת. יש שאלות?
דוריה גנות
¶
אני ארחיב על איך הגענו לסכומים האלה. רוב התקציב מגיע לכמה מטרות. יש פעילות יחסית נרחבת של המשרד בשנה האחרונה למיוני עובדים זרים. זה לא רק לפעילות שהייתה אמורה להיות בבסיס התקציב - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
משרד השיכון הוציא מיליוני שקלים על מיוני עובדים זרים. אתה יודע כמה עובדים זרים הגיעו?
דוריה גנות
¶
חוץ מזה, יש פה כמה תקציבים שקשורים להחלטות הממשלה. למשל, החלטת ממשלה 550 שזה תוכנית למיעוטים. יש להם כסף לוועדות שתומכות באוכלוסייה, יש כאן השלמת תקצוב של צרכים תפעוליים שצצו, בעיקר מכרזי בקרה.
דוריה גנות
¶
המכרז חודש והסכום קצת השתנה בתעריף החדש אז אנחנו צריכים לעדכן. יש כסף לסקרי מקרקעין שמשרד הביטחון העביר למשרד הבינוי והשיכון אז גם הוא כלול פה ויש את פעילות אבטחת מזרח ירושלים שהיא באחריות משרד השיכון מהחלטת ממשלה כבר די הרבה שנים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני רק מבקש שני נתונים, מה עלות המיונים וכמה עובדים זרים הגיעו לענף הבנייה השנה, בסדר?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הרב גפני, לפני שתעבור להצבעה, תקדם בברכה את הבת של חבר הכנסת משה סולומון. היא באה להגיד לו שלום ולראות למה הוא לא מגיע בזמן להדלקת נרות.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אפשר שיסבירו גם על התהליך של המיונים? חבר הכנסת ינון, אתה יודע מה זה המיונים האלה ומה התהליך? אפשר להסביר?
יוסי שבת
¶
יוסי שבת, משרד הבינוי והשיכון. אני בינתיים קיבלתי את התשובה כי ביקשתי לקבל את ההסבר. יש היום בישראל כ-55 אלף עובדים, סך הכול נכנסו מעל 25 אלף אבל יש כאלה שהם בתהליכים אחרי מיונים. מעל 10 אלפים שהיו בתהליך ועברו אותו, המכסה עלתה ל-85 אלף וזה היעד.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
רגע, זה הרבה מאוד מספרים אבל שאלתי משהו אחר. כמה עובדים הגיעו השנה לישראל לענף הבנייה?
אלי דלל (הליכוד)
¶
העובדים הזרים מגיעים גם לענפי החקלאות, גם לענפי המסעדנות ולעוד ענפים. לכן, אנחנו מבקשים לדעת בדיוק כמה רק לבנייה.
דוריה גנות
¶
הפניה התקציבית נועדה לבצע שינויים בתקציב בסך של 89 מיליוני שקלים חדשים בהתאם למפורט להלן. בתוכנית מענקים וסבסוד ריבית, תקצוב של 52 מיליוני שקלים וזאת תוכנית של מענקי דיור. בתוכנית סיוע בשכר דירה 18,800,000 אלפי שקלים ובתוכנית עמלות ניהול הסיוע 18,200,000 שקלים.
אשמח להוסיף שהסעיף כולו פועל לפי החלטות ממשלה וחקיקה והוא קשור רק לתקציבי סיוע ומענקים, כפי שניתן לראות. אנחנו מתקצבים לפי הערכה ולפי תחזיות אז אנחנו נדרשים להשלים תקצוב לפי הביצוע בפועל בהתאם לדיווחים של החברות שמנהלות את הסיוע והבנקים שמסיעים לנו במתן משכנתאות וכדומה.
עומר בר-און
¶
עומר בר-און, אגף תקציבים. הפניה דנה בסעיף 54, רשויות פיקוח. מטרת הפניה לתקצב סך של 4,538 אלפי שקלים בהוצאה עבור תוכנית תפעול ופעולות של רשות הגז הטבעי. מטרת השינוי היה ביצוע גבוה של פריסת רשת חלוקת הגז השנה והפניה היא לצורך זה.
היו"ר משה גפני
¶
אתם לא יכולים לבוא לוועדה בלי להיות מיומנים בעניין הזה, זה מעניין את כולנו. אנחנו רוצים לאשר את זה אבל תגידו מה המפעלים.
אנאיס אלמסי
¶
שלום, אני אניאס אלמסי, תקציבנית ברשות הגז. אין לי את הנתונים הספציפיים לגבי מספר מפעלים. יש פרויקט גדול של הסבה של מפעלים לגז טבעי.
אנאיס אלמסי
¶
זה המשך הפרויקט והפניה הספציפית עכשיו היא בעיקר הסטה של כספים בין סעיפים תקציביים בגלל ההתמקדויות של הפעילות של רשות הגז שהיו במהלך השנה. אם אתה רוצה את המספרים הספציפיים - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אסביר לך למה אני מתכוון. למרות שאני מהאופוזיציה אני חושב שאני מדבר בשם כל חברי הוועדה. אתם מבקשים להוסיף פה 4.5 מיליון שקלים לרשות הגז.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אתם מדברים על זה שמדובר בביצוע גבוה של פרויקט ההסבה אז רציתי לדעת קצת פרטים מעבר לביצוע גבוה. למה אנחנו צריכים להוסיף? אתם רוצים זמן להחזיר לנו תשובה?
עומר בר-און
¶
חבר הכנסת בליאק, אלו חוזים שנחתמו בעבר אבל היה ביצוע יחסית גבוה השנה. אם תרצה רשימה מפורטת, נעביר. אין בעיה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אז תעבירו רשימה, בסדר? אם אני הייתי יושב-ראש הוועדה אז אני לא הייתי מעביר את זה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא הייתי מעביר את זה. אני סתם אומר אבל תעביר. מה אני אעשה? העברנו 11 מיליון שקלים לעוגנים החברתיים, אתה יודע מה זה?
היו"ר משה גפני
¶
פניה 253, רשות הגז. אנחנו לא מרוצים מההסבר אבל ירים את ידו מי שבעד אישור הפניה. מי נגד? מי נמנע? הפניה אושרה.
הצבעה
אושר
עומר בר-און
¶
כן, זה דיור ממשלתי, סעיף 51. אציג את הסכומים לפי התוכניות. בתוכנית 51-07-01 בינוי קריות ומשרדי ממשלה, 39,300 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 39,300 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב, תוכנית 51-07-02 בינוי בתי משפט, 600 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב ותוכנית 51-08-01 גבייה ותשלומי שכר דירה מיליון - - - אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.
עומר בר-און
¶
זה שינוי פנימי, בהתאם לביצוע אבני הדרך של הפרויקט. זה בעצם תשלום מע"מ על מגדל משרד המשפטים שנמצא קרוב לכאן.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך למה אני שואל. לדעתי, קיבלנו את הנתונים של יולי והיו שם 14 אלף, נכון? אתה זוכר?
אלי דלל (הליכוד)
¶
מה שאני כן מבקש זה שתשלח לנו חלוקה של אותם עובדים זרים לפי ארצות, אין בעיה שזה יהיה לאחר הישיבה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. 390-394, משרד הבינוי והשיכון. ירים את ידו מי שבעד אישור הפניות. מי נגד? מי נמנע?
היו"ר משה גפני
¶
לא רציתי שנעכב את החוק ולא רציתי שנעכב דברים אחרים אז על פי בקשתו, יש דברים שאני אהיה שותף להם כדי לעזור לך בעניין הזה. עד שהאוצר לא יפתור את הבעיות האלה שעליהן אתה מדבר, אנחנו לא מביאים את לדיון ולאישור וזה יישאר כך באוויר.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
הרב גפני, חשוב להבין שהסיבה שבגללה אנחנו עושים את זה היא שאנחנו תכננו לעשות את זה עם כל מה שנוגע לחוק של הרווחים הכלואים.
היו"ר משה גפני
¶
נכון. אני מבקש לשים את הרוויזיות בעוד חצי שעה. נכון צריך חצי שעה? בינתיים, אני קורא לינון שינהל את הישיבה. לאן הוא הלך? אני מבקש שנסיים מוקדם אז אבקש שינון ינהל את הדיון על הצעת החוק ואני הבטחתי לעצמי שאני אודה לינון על העבודה שהוא עשה בחוק הזה.
היו"ר משה גפני
¶
יש לי גם טענות על איך שהכינו את החוק הזה וכל מה שנלווה אבל בסופו של דבר, אני מודה לחברי, ינון אזולאי, על כך שהוא איפשר לי להתעצבן פה בצד ולא להתעצבן באמצע. תודה רבה, ינון. תיקח את הדיון.
היו"ר משה גפני
¶
אם תובא עוד פניה ותהיה הסכמה של האופוזיציה אז אנחנו נאשר אותה, אם לא תובא עוד פניה אז נסיים בזה וזה הכול. בבקשה. ינון, תודה רבה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת חוק התייעלות הכלכלית, תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025, מיסוי רווחים לא מחולקים, התשפ"ה, 2024.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
רשות הגז, שומעים? מישהו כתב לי שהפניה הייתה לתשתית, לא להסבה אז התשובות שלכם בכלל לא היו נכונות. לא משנה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
טוב. חברים, אנחנו חוזרים לדיון על הצעת החוק. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הסעיף הראשון. ככה, נכון?
היו"ר ינון אזולאי
¶
כמובן, גם נצביע על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב לשנת 2025, מיסוי רווחים לא מחולקים, התשפ"ה, 2024. כולנו בתקווה שזה באמת יעזור להתנהלות הכלכלית, לרווחים ולהשגת היעד. בבקשה.
שלומית ארליך
¶
אין תיקונים מהותיים. דברים שעשינו זה תיקונים שהם תיקוני נוסח. אגיד בכמה מילים שיש דבר אחד שלא הקראנו את הנוסח שלו אלא אמרנו אותו ברמת העיקרון וניסחנו אותו בינתיים.
בסעיף (1) בהתייחס לפסקה א1(ג) בהוראה שמתייחסת ל-750, ניסחנו שם בנוסח כך שהוראות הפסקה לא יחולו לגבי חברת מעטים. הסעיף נשאר כמו שהוא והתבקשה פה חלופה נוספת, "שיש בה מחזיק מהותי אם הוכח לפקיד השומה שאף-אחד מהמחזיקים המהותיים בה אינו מחזיק בעל רווחים".
מהאופן בו ניסחנו את זה, יכול להשתמע שההחזקה של המחזיק שיש בה מחזיק מהותי, חל גם לגבי שני התנאים שהיו קיימים בסעיף וזאת לא הייתה הכוונה. הכוונה הייתה לשתי חלופות ואנחנו ננסח את זה, זה לא משנה ברמה המהותית.
הפיסקה שהתייחסנו אליה בדיון ברמה העקרונית מבלי לנסח אותה ובינתיים היא נוסחה היא הפיסקה שמתייחסת להוראות השעה בסעיף (6). קבענו בסעיף קטן (ב) שאם בחרה החברה בפירוק, יחולו הוראות אלה.
שם תתווסף פיסקה (5) שאומרת שאם הייתה החברה המתפרקת חברה שיש לה בעלי מניות שאינם יחידים, יחול האמור בפסקאות (1) עד (4), להלן הוראות הפירוק, רק אם הגישו בעלי הזכויות בחברה למנהל הצהרה לפיה העברת הנכסים מחברת המעטים לחברה המחזיקה בה במישרין, להלן, החברה המחזיקה, נעשית במסגרת תוכנית כוללת שבסופו יועברו כלל הנכסים ליחיד וישולם המס המתחייב עד תום שנת 2025 ושמסר ערבות להנחת דעתו של המנהל או פקיד השומה לפי העניין, לתשלום המס כאמור בפסקת משנה (ב) ולא יחול חיוב במס נוסף על מי מהחברות המחזיקות או בעלי מניותיה מעבר למס החל לפי הוראות הפירוק.
לעניין זה, פקיד שומה כהגדרתו בפקודת מס הכנסה ומנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין. לא יתקיים התנאי שהוצהר עליו כאמור בפסקת משנה (א), לא יחולו הוראות הפירוק והחברה ובעלי מניותיה יחויבו בתשלום המיסים אשר היו חייבים בהם לולא החלת הוראות הפירוק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו הייתה חייבת לשלמו אילו לא חל לגביה הוראות הפירוק ועד מועד התשלום בפועל. ישי, תסביר.
ישי פרלמן
¶
זה מה שאמרנו בוועדה. הרעיון הוא שהנכסים יגיעו ליחיד אז אם היחידים מחזיקים במישרין בחברה והנכסים עוברים ישירות ליחיד אז אין בעיה ואם החברה מוחזקת על ידי חברות אחרות אז קבענו איזשהו מבנה שבו מראים שהנכס הולך לעבור ליחיד ואז הפטור ניתן בכל אחת מהעברות הנכסים בשלבים השונים, דרך שרשר החברות.
שלומית ארליך
¶
זה לא משנה ברמה המהותית, פשוט נתנו נוסח למה שדובר עליו בישיבה הקודמת. אתה יכול להצביע.
ישי פרלמן
¶
הוספנו הבהרה גם בהגדרה של חבר בני אדם מוחזק וגם בהוראת מעבר שקשורה לשטרי הון שניתנו לפני תחילת החוק. אני אקריא את ההגדרה של חבר בני אדם מוחזק.
"חבר בני אדם מוחזק" – חבר בני אדם שחברת המעטים מחזיקה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור של 10% לפחות מהזכות לרווחים בו, למעט חבר בני אדם שרוב שוויו, במישרין או בעקיפין, מקורו בנכסים מיוחדים מוחזקים;
לעניין זה, נכסים מיוחדים כהגדרתם בסעיף 81ג לפקודה כנוסחו, למעט נייר ערך שמוחזק במישרין בשיעור של יותר מ-10%.
כמו שאמרנו, המשמעות היא שאנחנו רוצים לאפשר החזקה בחבר בני אדם ריאלי ושזה יעזור ל - - - הנכסים לטובה. לפני הנוסח שהוקרא בוועדה, אם החברה שאתה מחזיק בה מחזיקה מניות בשיעור של שליטה ושולטת בחברות בנות שבהן יש נכסים ריאליים אז היא לא הייתה זכאית בגלל שבמישרין רוב הנכסים שלה הם לא נכסים ריאליים.
הוספנו פה איזושהי הבהרה לכך שהתכוונו שמשקיפים זה חברות שיש לך החזקה בהן של מעל 10% לנכסים של החברות למטה כאשר אין השקפה להחזקה במניות שבשיעור נמוך יותר.
עשינו את זה גם בהגדרה של חבר בני אדם מוחזק וגם בסעיף 5(ד) בנוגע להלוואה שהיא שטר הון ושם הוספנו בסוף "ובלבד שההלוואה לא ניתנה לחבר בני אדם שרוב שוויו במישרין או בעקיפין בנכסים מיוחדים מוחזקים. לעניין זה "נכסים מיוחדים מוחזקים", נכסים מיוחדים כהגדרתם בסעיף 81ג לפקודה כנוסחו בחוק זה, למעט נייר ערך שמוחזק במישרין בשיעור של יותר מ-10%."
זאת אומרת שאם זה נייר ערך שמוחזק במישרין בשיעור שהוא יותר מ-10% אז הולכים ישירות ובודקים את התנאי שבעקיפין ואם בעקיפין לא עומדים בתנאי אז זה לא נחשב השקעה טובה. בהקשר של ההלוואה של נכסי ההון גם הוספנו איזשהו סעיף שמבהיר שזה חל גם בהלוואות בין לאומיות.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה. לפני שאנחנו עוברים להצבעה אני רוצה לשאול את נציג שר האוצר אם החלטתם בסוף למשוך את החוק או לא כי זה עלה פה במהלך הדיונים.
היו"ר ינון אזולאי
¶
ראש רשות המיסים, אתה לא איימת אפילו שהיה כתוב בעיתון שאיימת שתמשוך את החוק. אתה לא איימת על משיכת החוק ואני חייב להגיד את זה פה לפרוטוקול אבל בסופו של דבר, החוק הזה מגיע ואנחנו נדבר אחרי זה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
כן, זה נכון. אני רוצה לעבור להצבעה על סעיף 1 של החוק. ירים את ידו מי שבעד הצעת החוק.
היו"ר ינון אזולאי
¶
מי נמנע? סעיף 1 לחוק, עם התיקונים שנוסחו פה בוועדה, עבר.
הצבעה
אושר
אני עובר לסעיף 2 עם התיקונים שנוסחו. מי בעד סעיף מספר 2? הרב גפני, בעד. אני יודע שקשה לך להצביע בעד החוק הזה אבל בכל מקרה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
מי נמנע? – אין. סעיף 2 לחוק עבר כנוסח הוועדה.
הצבעה
אושר
אני עובר לסעיף 3. ירים את ידו מי שבעד סעיף 3 עם התיקונים לנוסח, כנוסח הוועדה. מי בעד? הרב גפני, אתה בעד? מי נגד? מי נמנע? סעיף 3 כנוסח הוועדה אושר.
הצבעה
אושר
אנחנו עוברים לסעיף 4 עם התיקונים והנוסח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר כנוסח הוועדה.
הצבעה
אושר
אני עובר לסעיף 5 עם הנוסח המתוקן. סעיף 5 לחוק, מי בעד? הרב גפני, אתה בעד? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר עם התיקונים.
הצבעה
אושר
אני עובר לסעיף 6 לחוק עם תיקוני הוועדה. מי בעד? אלי, אתה בעד או נגד?
היו"ר ינון אזולאי
¶
או-קיי, מי בעד סעיף 7 בחוק כנוסח הוועדה, עם התיקונים? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר
היו"ר ינון אזולאי
¶
הסעיף אושר. החוק עדיין לא אושר עד שלא תהיה הרוויזיה אבל אני רק רוצה להגיד משהו אחד לפני שאנחנו נמשיך עם הרוויזיות שעוד יש לנו. הרב גפני, אתה אמנם הודת לי על החוק הזה אבל אמרתי לך ואני אומר לך גם עכשיו, אני קיבלתי את הייסורים של החוק הזה באהבה.
זה כמובן מביא לי זכויות למעלה לשבת ולקבל את החוק הזה. אני אומר את האמת, החוק הזה לא היה בשל לאורך כל הדרך אבל הוועדה עבדה פה קשה, הקואליציה והאופוזיציה. ולדימיר, אני מדבר איתך כאופוזיציה. כאופוזיציה, אתה ישבת פה יחד עם נאור וגם אורית. אתם ישבתם ונתתם הערות לחוק.
היו"ר ינון אזולאי
¶
וחמד עמאר. אני חושב שהייתם בכל הדיונים כאופוזיציה וזה לא היה לשם פיליבסטר, זה היה לשם תיקונים והתייעלות של החוק הזה כדי שלפחות יצא משהו מתוקן וגם יהיה מוצדק. גם אם רוצים, אין פה ספק מסביב לכל השולחן הזה - - -
שי אהרונוביץ', אני חייב להגיד לך משהו. אין פה מישהו מסביב לשולחן שלא חושב שצריך לשלם מס ושהמס יהיה כדין אבל צריך שהמס יהיה כדין ושהמס יהיה בצורה נכונה וצודקת. לכן, לכל מי שיושב פה, הכסף של המדינה חשוב, חשוב לו שאנשים ישלמו מס וחשוב לו שזה יהיה בדרך הטובה ושיהיה את מי שצריך לשלם יותר מס.
יש פה גם שינוי ואנחנו חושבים שזה לא רק שינוי בעצם הכסף אלא שינוי בכל שיטת המיסוי ברווחים המחולקים. אני מאחל שנצליח להביא את זה. הלוואי ונצליח להביא את היעד של ה-10 מיליארד. אתה מכיר בדיוק את הדעות שלנו לגבי אם נצליח או לא אבל על זה יש סעיף בחוק הזה שנוכל להביא אותו בסוף השנה. אתם תצטרכו לבוא ולתת פה דיווח כדי לראות כמה הצלחנו וכמה לא בגבייה הזאת.
אני מקווה שבהערות שיש ותוך כדי גם תהיינה הבנות בהחלה של החוק, שלכם מול אותם אנשים ועסקים שיבואו ויגידו "תשמע, יש לנו עניין שעלה פה בוועדה" ושיהיה ראש פתוח על מנת לקבל את ההערות הנכונות האלה. אני גם מזכיר לכם שאנחנו מחכים לתקנות.
היו"ר ינון אזולאי
¶
בדיוק. אנחנו מחכים גם לתקנות ותיתן את ההתייחסות שלך. אתה תתייחס ואז אני אודה לכולם.
שי אהרונוביץ'
¶
טוב, אני רוצה להתייחס באופן ספציפי לתקנות של הפירוק, כפי שסוכם היום עם נציג לשכת עורכי הדין. אני לא אכנס עכשיו לאיזה היבט אבל יש שם איזשהו היבט של הון עצמי בעת פירוק חלקי ואנחנו ניתן לזה התייחסות בתקנות שיובאו לוועדה בהקדם האפשרי כדי לאפשר שם את תהליך הפירוק הזה וכדי שיהיה שם ביטוי מסוים להון העצמי שמושקע.
זה מה שסוכם בינו לביני, אני חושב שזה בסדר ואנחנו נעשה את הדברים. באופן כללי, אני רוצה להגיד שבהחלט יש פה שינוי מסוים בנושא המיסוי הדו-שלבי, שיטת המיסוי התאגידי במדינת ישראל, כמו שנאמר.
שי אהרונוביץ'
¶
שינוי. שינוי משמעותי במיסוי התאגידי. אני לא אחזור עכשיו על הדברים כי זה תהליך של מעל עשור. אני סבור שזה תהליך נכון ואני גם מקווה שזה יביא את התוצאות המקווות, בעזרת השם.
אני רוצה להגיד פה תודה ליושב-ראש הוועדה, הרב גפני, לחבר הכנסת אזולאי, לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. אני גם רוצה להתנצל אם לעיתים היו פה קצת עליות של טמפרטורה וסערת רגשות.
שי אהרונוביץ'
¶
אני רוצה להתנצל בשמי ובשם הצוות שלי. כל מה שעשינו, עשינו למענה של מדינת ישראל ומערכת המס, כמובן. אני רוצה להגיד תודה למנכ"ל האוצר שהיה פה בבוקר, הוא גם רצה להגיד תודה אבל הוא היה צריך לרדת לישיבות בתל אביב אז תודה גם בשמו וכמובן לעמיתי באוצר, לכלכלן הראשי, לראש אגף תקציבים, לאנשי אגף תקציבים, ללשכה המשפטית שלנו ולכארים כנעאן, העוזר שלי.
אנחנו באמת מקווים שזה יביא את התוצאות המקוות ובוודאי שאנחנו נהיה קשובים לדברים שצריך לשנות ותקלות. תודה רבה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה, שי. לאחר דבריך, אני גם רוצה להודות. הרב גפני, תודה רבה. בכל זאת, זה זכות לשבת במקומך, אפילו לדקה זה כבר זכות אז תודה רבה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי.
כמובן, אני רוצה להודות לכל חברי, חברי הכנסת שליוו. אני רואה את חבר הכנסת דלל שישב פה עם הערות, משה סולומון, חנוך, אתי, נאור שירי, באמת כולם. טוב, אמרנו גם מקודם שנאור שירי היה פה מהדומיננטיים.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אלי, לנאור שירי אין מחליף. ירון, אל תיפגע. עם כל הכבוד לך, אני מעריך אותך אבל לנאור שירי אין מחליף.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אני גם לא יכול לקחת את כל הזכויות ואת כל העבודה הקשה של נאור בשעתיים שאני נמצא כאן. בהחלט אין לו מחליף והוא עושה עבודה טובה ביחד עם כולם.
היו"ר ינון אזולאי
¶
עבודה נהדרת. שי, גם לכם, לכל הצוות שלך. במקום להגיד כל אחד בשמו, תמסור. נמצאים פה גם מהאוצר גל, כפיר וכולם. למרות שיש ביננו חילוקי דעות גם על החוק הזה, גם על דברים אחרים ועוד יהיו ביננו חילוקי דעות ואפילו חילוקי דעות קשים, אנחנו נמצאים פה למטרה אחת, כמו שאמרת וזאת מדינת ישראל.
אני חייב להגיד לך שיש לך יועץ סקרים שגילה את הברקתו ואני חייב לפרגן לו על כמה שהוא מבריק, תשמור עליו.
היו"ר ינון אזולאי
¶
כן? רק כשהוא יהיה שם למעלה שלא ישכח. בעצם, הוא יהיה פה מסביב לשולחן כמו כולם אז אין בעיה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אנחנו באמת מודים לכולם. ישי, אנחנו בדיוק מה זה רק לעבור על כל הדקויות וכמה שיגענו אותך פה כיועץ משפטי אבל העבודה באמת הייתה בשביל להוציא את החוק כמה שיותר טוב ולכן, תמסור גם לכל הצוות שלך תודה רבה בשמנו על מה שיצא מפה. כמובן, ללשכה המשפטית וליועצת המשפטית, שלומית - - -
שי אהרונוביץ'
¶
זהו, אני לא הודיתי לשלומית שהיא חברה ותיקה וגם אם יש חילוקי דעות, בסוף היא אומרת את המילה האחרונה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אם זה היה ככה אז החוק היה נראה עוד יותר טוב. תודה רבה וכמובן, לטמיר מנהל הוועדה שנמצא עם כל הצוות בשעות שהן לא שעות. אם שכחנו מישהו - - - כמובן, התעשיינים, כל האיגוד ודובי אמיתי היושב-ראש שבאו ועשו.
יש להם את האינטרס שלהם אבל חייבים להגיד לרון תומר, ירון, רואי החשבון, אבי נוימן, וכולם, היה פה דבר אחד והיה פה רצון אחד של כולם. גם אם מוציאים מהם כסף, תוציאו אותו בצורה הטובה. גם הם מבינים שזמן חירום זה זמן של טובת מדינת ישראל ולכן, נעשה הדבר הזה.
אנחנו מקווים שבעזרת השם, יגיע היום שמדינת ישראל תהיה שופעת בנכסים וכסף ויוכלו באמת להחזיר גם לאזרח הקטן כי בסופו של דבר, המלחמה שלנו היא שכל הדברים האלה לא יתגלגלו על החלש. אם החלש סובל זה רע לנו ואם הוא סובל זה כשלון שלנו, של כולנו, כל חברי הכנסת שיושבים פה.
בראש ובראשונה, זה גם אחריות של הממשלה עצמה אבל אנחנו לוקחים על עצמנו את האחריות. הלוואי והיינו נלחמים באותו אופן אם היה פה את ההורדה של הביטוח הלאומי כמו המלחמות שהיו פה. חבל שזה לא ככה ואני לוקח את זה כביקורת אישי על עצמי בעניין הזה. תודה רבה, הרב גפני.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות לך על זה שהסכמת לקחת את הדיונים בחוק הזה. אני נמצא פה לא מעט זמן ואני לא זוכר דבר כל כך קשה או חוק כל כך קשה כמו החוק הזה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
ממה שאני מכיר בוועדת הכספים, אני לא זוכר דבר כזה. המציאות הייתה מציאות כמעט בלתי אפשרית והיו פעמים רבות בהן הגענו לנקודה שבה אמרנו "עד כאן, אנחנו לא יכולים להמשיך יותר".
כשבאו אלי עם החוק הזה, הרעיון היה שמוכרחים להביא כסף לאוצר המדינה בגלל המלחמה ולוקחים כאן מאנשים שהיכולות הכלכליות שלהם הם הרבה יותר טובות ואם לא נעשה את זה אז אנחנו נלך לאלה שנמצאים במעמד ביניים כלכלי או אפילו במעמד חלש ולכן, הייתה פה התגייסות של כולם.
אני מודה לינון על זה שהוא לקח את זה על עצמו. אני מודה לחברי הוועדה שהקדישו זמן רב. אני מודה לחברי הוועדה מהקואליציה אבל אני מודה על האחריות של חברי הוועדה מהאופוזיציה שישבו שעות רבות וימים על מנת להגיע לפתרונות הטובים ביותר.
ההצבעה של הקואליציה או האופוזיציה לא חשובה בסוף, אנחנו מורגלים בזה. יש אופוזיציה אחראית וזה באמת חשוב מאוד. אני כמובן - - -
היו"ר ינון אזולאי
¶
הוא אומר שזה לא קרה בקדנציה הקודמת ולכן אני אומר שבגלל שאתם כל כך אחראיים, תישארו שם.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
זה מעמד והלוואי והיו פה הרבה ימים כאלה של התעלות. במקום שכל אחד יסתכל על כל דבר מהצד שלו, מסתכלים באמת על טובת המדינה כמו דיברנו פה כי אחרת לא היינו לוקחים את זה ולא היינו אומרים את כל הדברים האלה.
אני מצטרף לתודות שנתת, גם לצוותים פה, גם ליועצת המשפטית, גם לטמיר, גם לכל חברי הוועדה, גם לאנשי רשות המיסים ושי, תוכל למסור את תודתנו לכל החברים שהיו פה ועשו את העבודה?
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה. תודה רבה גם לחבר הכנסת פינדרוס, תדע לך. באמת, היה לי איתך ויכוח וישבנו ואז אחד הבין את השני ואת המקום ממנו הוא מגיע. בסופו של דבר, אנחנו מגיעים כשהבעיות הן אותן בעיות ולכן אני אומר גם לברק - - - איפה ברק? הוא הלך?
היו"ר ינון אזולאי
¶
ברק, תודה רבה לך. אני מבטיח לך להמשיך לריב איתך. תשאל את עומר, רבתי איתו ועד היום אני עדיין רב איתו אבל אנחנו נמשיך לריב רק בטוב.
היו"ר ינון אזולאי
¶
ב-15:00 רוויזיה על החוק. יש עוד משהו? בסדר, שתי דקות הפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:43 ונתחדשה בשעה 14:45.)
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה אתה רוצה שאני אעשה? אני שואל שאלה ועונים לנו משהו אחר לגמרי שהוא לא קשור לפניה ואתם מצביעים בעד, הכול בסדר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הרב גפני, היושב-ראש, אם גמרת להצביע על הרוויזיות אז אני מזכיר שביקשנו ממשרד האוצר תשובות בהוצאות השונות שלהם על חוק הארנונה, מאיפה הכסף בא ולאן הוא הלך. התשובות עדיין לא הגיעו. אני חבר קואליציה, זאת אומרת, זה לא משהו נגד האופוזיציה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה להגיד לך כי שאלת. יש פה שלוש פניות של משרד האוצר. לחנוך יש כמה דברים שהוא ביקש ממשרד האוצר והוא לא מקבל מהם תשובות ובוודאי לא תשובות חיוביות אז לא הבאתי את זה בכלל לדיון. אני מצרף אותך גם לעניין. אתה ביקשת כדי לדעת על הנושא הזה של הארנונה. אני מבקש - - -
היו"ר משה גפני
¶
ולדימיר, ינון דיבר איתך? מה אני עושה? דיברת עם ולדימיר? יש פה שתי פניות שיש לגביהן הסכמה ואחרי זה יש פניה שלישית שאני רוצה להציג.
תמר צ'ין
¶
זאת פניה בסעיף 24. הפניה נועדה לתקצוב סך של 3,700,000 שקלים וכן הרבה שינויים פנימיים בתוך תקציב משרד הבריאות. אני אעבור תוכנית, תוכנית ואקריא את הפניות.
תוכנית מספר 24-02-01 שכר, התאמה לביצוע של השכר. תוכנית מספר 24-02-05 תפעול מטה, 33,926,000 שקלים, תקצוב תוכניות עבודה של משרד הבריאות והיערכות לחירום, לרבות סייבר, מחשוב, תמרוקים והקלה ברגולציה.
תוכנית 24-02-18 מכונים 470 אלפי שקלים וזה תוספת תקציב למימון מתמחים במכון לרפואה משפטית באבו כביר. תוכנית 24-07-01 הכשרת צוותים רפואיים, 13,143,000 שקלים. פה אנחנו מתקצבים חלק מיישום תוכנית הרחבת כוח האדם במערכת הבריאות. תוכנית 24-07-10 גריאטריה, 6,174,000 שקלים וזה התאמת התקציב בתחום האשפוז הסיעודי בהתאם לביצוע בפועל.
ברפואה מונעת יש תוכנית מספר 24-16-03, 91,135,000 אלפי שקלים וזה תקצוב רכש שירותי רפואה מונעת ובין היתר, יישום החלטת ממשלה של הרחבת סל הבריאות, יש תרופות ומכשירים שמשרד הבריאות רוכש בעצמו. 24-20-03, קופות חולים ובתי חולים, 46,945,000 שקלים.
תמר צ'ין
¶
פה יש תקצוב של יישום תוכניות עבודה של משרד הבריאות שממומשים באמצעות מבחני תמיכה או תמיכות בבתי החולים.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
יש לי שאלה. איפה כל השינויים האלה פוגשים אותנו, בהתאם לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש?
תמר צ'ין
¶
מרבית התוכנית הלאומית לבריאות הנפש מתוקצבת כבר בבסיס התקציב של משרד הבריאות. כלומר, היא קיימת כבר בתקציב שעובר בכנסת, גם בתקציב ב-2025. יש חלקים ממנה שמתוקצבים בתוכנית מסוימת, בתוכנית ביראות הנפש והם מועברים לתוך תוכנית אחרת של קופות החולים כי הם יוצאים באמצעות קופות החולים.
חלק ממה שאתה רואה פה זה התאמה. יש פה שלוש פניות אז אענה לרגע על שלושתן ביחד. יש התאמה שהיא העברה מתוכנית 24-07-14 של בריאות הנפש לתוך התוכנית של קופות החולים כי הן מבצעות את התמיכה שניתנת להם כדי לממש את התוכנית.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
לגבי הכסף של העלאת מס הבריאות, דיברנו על זה שזה כסף צבוע לבריאות הנפש. איפה אנחנו יכולים לראות את זה?
תמר צ'ין
¶
אגיד שוב, תוכנית בריאות הנפש שתוקצבה כבר בתקציב 2024 היא בבסיסי התקציב. אלו שאלות שגם עלו אלי השבוע, הדיונים שמתבצעים עכשיו לא קשורים.
המס שהצביעו עליו כבר לפני שנה אמור לעלות ב-1 בינואר 2025 וההשלכות שלו בתוך תוכנית בריאות הנפש כבר מתוקצבות בבסיס התקציב, בין אם ב-2024 ובין אם בהצעה שעכשיו על השולחן ב-2025.
תמר צ'ין
¶
כן, יש שלושה רכיבים בתוך תוכנית הסייבר, אחד זה חלק שמשרד הבריאות עושה בעצמו כי הוא רוכש ומספק בעצמו, אחד זה חלק של קופות החולים שהוא קטן יותר ויש גם תמיכה ייעודית לבתי החולים.
חיים הופרט
¶
יש את כל הרשימה של התוכניות הלאומיות ואתה מכיר את זה. יש את התקצוב הקבוע שהוא 3 מיליארד ומשהו שקלים ומעבר לזה יש עוד 500 מיליון שקלים לתוכניות לאומיות, מתוך 30 מיליון שקלים בכל שנה הם לתוכנית לאומית לסייבר לכלל בתי החולים.
חיים הופרט
¶
יש בתקציבם השוטף, זה סייבר, זה משהו אחר. יש לנם פרמטרים שהם צריכים לעמוד בהם בסייבר, הם צריכים לעמוד במבדקים וכל בתי החולים עומדים באותם מבדקים.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
משרד הבריאות, הרבה זמן לא התראנו. הובטח לנו וגם ראינו שהציגו את ההסכמים עם השכר של הפסיכולוגים בשירות הציבורי.
תמר צ'ין
¶
ההסכם אמור להיכנס לתוקף בינואר. כלומר, הוא עוד לא בתקציב 2024 שאנחנו דנים עליו עכשיו אבל נמצא בבסיס התקציב של 2025, כאמור.
תמר צ'ין
¶
אני לא אתייחס להסכם שלא נחתם. כמו שאתה מכיר, מדובר בהעלאה של עשרות אחוזים בשכר פסיכולוגים ויש גם רכיבים של מדריכים בתוך משרד הבריאות וכולי אבל אני לא יכולה להתייחס עד שזה ייחתם. בעזרת השם, זה אמור להיות בשבועות הקרובים.
תמר צ'ין
¶
כן, זה לא בדיוק בסעיף תקציבי כי זה מתוקצב בתוך סל הבריאות שמוצמד לשכר. כלומר, ברגע שהשכר עולה אז הסל עולה וכנ"ל יום אשפוז בבתי חולים.
תמר צ'ין
¶
בשמחה. הכסף של הסכמי שכר ובפרט של בריאות הנפש, נכנס לתוך סל הבריאות וסל הבריאות מוצמד בשכר. כלומר, כששכר עולה אז הסל עולה ואגב שיחתנו בבוקר, עולה גם מחיר יום אשפוז והכסף מגיע גם לבתי החולים. הכסף כבר נמצא ואני פשוט לא אתייחס לדקויות של ההסכם עד שהוא לא ייחתם ממש בשבועות הקרובים.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
לגבי התוכנית הלאומית של בריאות הנפש, אני ראיתי שהיא עודכנה באתר של משרד הבריאות. אין עליה תאריך וגם אין יעדים שהיו בתוכנית הקודמת שהציג מנכ"ל משרד הבריאות לגבי בתים מאזנים. האם השינויים בתוכנית הם גם שינויים תקציביים, כמו למשל 100 הבתים המאזנים שהובטח שיתוקצבו? אני לא רואה את זה בתוכנית החדשה.
תמר צ'ין
¶
אתייחס לתקציב. למרות ששנת 2025 היא שנת תקציב קשה למרבית משרדי הממשלה, כמו שאתם מכירים, תוכנית בריאות הנפש לא קוצצה בכלל.
היו"ר משה גפני
¶
אני אתן לך, רק שנייה. אני מבקש לעצור רגע בדיון הזה כי יש רוויזיה של חבר הכנסת בליאק על הנושא של החוק. איך קוראים לחוק? הרווחים הכלואים או הרווחים שלא מחולקים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
גל, תסתכל איזה חיוך יש לך על הפנים. אני רק חייב להגיד לך שכל אחד מהאוצר שהביא משהו גדול פה, אחרי זה פרש. אני לא יודע מה קורה איתך.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
מה שעלה לאתר זה תוכנית שונה. ירדו ממנה כמה הצהרות מאוד גדולות של המנכ"ל, עם דגש על בתים מאזנים.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. עלתה לאתר משרד הבריאות תוכנית חדשה לבריאות הנפש, התוכנית הלאומית לבריאות הנפש. בתוכנית הקודמת היו מספר הצהרות ותוכניות למשל, 25 בתי מאזנים בשנה ותחמו את זה ב-100 בתים מאזנים.
השאלה היא בכמה קצב זה תוקצב. השאלה השנייה שלי אחרי שהעלו תוכנית חדשה שאנחנו לא יודעים מתי היא עלתה כי אין עליה תאריך – רק ראין את השינויים שחלו בה – האם החלטתם לרדת מההצהרה של מנכ"ל המשרד להקים בתים מאזנים?
חיים הופרט
¶
חיים הופרט, סמנכ"ל תקציבים, בריאות. התוכנית הלאומית לבריאות הנפש מתוקצבת ביותר ממיליארד שקלים ואחד הצינורות המרכזיים שדרכם עובר הכסף זה מבחני תמיכה לקופות חולים בהם יש פרק ייעודי, בהיקפים של יותר מ-100 מיליון שקלים, שמיועד להרחבת שירותים בבתים מאזנים.
זה לא אומר שלא יוקמו 100 בתים מאזנים, זה אומר שקופות החולים ירכשו השנה – ומשנה הבאה הסכום גם יגדל – ימשיכו לרכוש ויתחילו לרכוש ביתר שאת בתים מאזנים ואגב כך יחתמו, או שהם יקימו בעצמם - - -
חיים הופרט
¶
ברגע שתעבור הפניה אנחנו נשב ונסתכל על הנתונים של קופות החולים. הם יעבירו לנו את זה ביום או יומיים הקרובים ואנחנו נסתכל.
תמר צ'ין
¶
אני אחזק את מה שחיים אמר. יש תקציב ייעודי להרחבת פעילות בבתים מאזנים, הוא קיים, הוא ישנו והוא יוצא.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
זאת לא השאלה. מנכ"ל משרד הבריאות הקריא לנו והציג לנו תוכנית לאומית לבריאות הנפש ועל המצגת היה רשום "הקמת 100 בתים מאזנים בארבע שנים", זה 25 בתים מאזנים בשנה שמשרד הבריאות תיקצב.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
את זה אני יודע ובגלל זה אני שואל את השאלה הזאת. בתוכנית החדשה, הפרק של בתים מאזנים נשמט. תבדקו את זה, זה באתר שלכם. השאלה היא מי ביצע את השינוי הזה ולמה לא מצוין תאריך ולא עודכנו בוועדת הבריאות?
תמר צ'ין
¶
אנחנו נבדוק מה פורסם בתוך אתר משרד הבריאות. חשוב לי להגיד ברמת מה שיש בתוכנית ומתוקצב בה, פרק בתים מאזנים ישנו. הוא לא השתנה ולהפך, לא רק שהוא לא קטן אלא הוא גדל. לדעתי, הוא אפילו הוכפל ואנחנו נבדוק מה קיים באתר ומה השתנה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אני לא אהפוך את זה לדיון של ועדת הבריאות אבל שום בית מאזן לא הוקם ב-2024 אז אין כסף.
תמר צ'ין
¶
זה קצת שומה למה ששאלת על הפסיכולוגים. המשרד לא מקים בעצמו בתים מאזנים אלא תומך בקופות החולים שרוכשות את השירות.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אז אני ממליץ לך לקרוא את הפרוטוקול ואחרי זה להגיד לי אם זה נכון או לא נכון. אני אצטט "הקמת 25 בתים מאזנים".
אני שואל איפה הכסף של אותם 25 בתים מאזנים שהמנכ"ל הבטיח שייבנו ב-2024. עברה שנה ובית מאזן אחד לא הוקם. איפה הכסף? זה מה שאני שואל.
תמר צ'ין
¶
היות וזאת ועדת כספים, אני אתייחס לכסף. אני לא יכולה להגיד דברים בשמו של מנכ"ל משרד הבריאות.
תמר צ'ין
¶
לדעתי, זה בסביבות 100 אבל אגיד שבסוף, אנחנו מודדים מספר ימים בהם אנשים מתאשפזים. אנחנו לא מסתכלים על מוסדות אלא על כמה אנשים קיבלו שירות ומספר הימים גדל.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אבל אם אין מספיק בתים מאזנים כדי להתאשפז בהם אז אתם יכולים לדאוג לכסף אבל הוא יעבור לפסיכיאטריה, לבית חולים פסיכיאטרי.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אבל אתה יודע שאין מספיק בתים מאזנים? אתה יודע כמה בתים מאזנים יש במדינת ישראל אחרי 7 באוקטובר?
חיים הופרט
¶
אני יודע שקופות החולים נמצאות בתהליכים של התקשרות עם יותר מעשרה בתים מאזנים כדי להקים אותם ולקדם אותם. חשוב לי לפתוח את המבחן תמיכה כדי להגיד בדיוק כמה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אין בעיה. עד שתגיע לזה, אסבר את אוזנו של כבוד יושב-ראש הוועדה. 33% מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, יכולים להיות בחלופת אשפוז בבית מאזן.
מעבר לעובדה שזאת חוויה לא נעימה להיות בבית חולים פסיכיאטרי אם יש לך אפשרות להיות מטופל בקהילה, מדובר בהפסד של עשרות מיליוני שקלים למדינת ישראל על כך שאין להם את השירות לתת לאותו מטופל להיות בבית מאזן. אם אני לא טועה - - -
תמר צ'ין
¶
זה קורה משתי סיבות, אחת מהן זה מערך התמריצים שקיים היום בין קופות החולים לבתי החולים. בתוך חוק התקציב שמונח עכשיו על שולחן הכנסת יש הצעת חוק להסדרת ההתחשבנות הזאת, בין היתר כדי לעודד את מה שציין חבר הכנסת, הוצאת מאושפזים שלא צריכים להיות שם אבל כאמור, היא תדון בוועדת בריאות. נראה לי שחבל על הזמן של ועדת כספים.
תמר צ'ין
¶
בינתיים כשהוא בודק את המספר, אני ממליצה שאולי נקרא את פניית העודפים. יש עוד פניה של משרד הבריאות אז אולי אני אקריא בינתיים את העודפים? לא?
ירון לוי (יש עתיד)
¶
כבוד היושב-ראש, המדינה משלמת 150 מיליון שקלים בשנה על כך שאין חלופת אשפוז לבתים מאזנים וזה אם ניקח בחשבון שזה אחרי שהגדילו את העלות של יום אשפוז לבית מאזן. האם אני צודק?
ירון לוי (יש עתיד)
¶
אם יש 3,500 מיטות אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי ו-33% מתוך המאושפזים היו יכולים להיות בחלופת אשפוז - - -
חיים הופרט
¶
אפשר להיכנס למערך האשפוז הפסיכיאטרי. כשני שליש מהמיטות הן מיטות של חולים אקוטיים ושליש זה לחולים ממושכים. הבית המאזן לא מיועד לחולים הממושכים. הקהילה המשקמת זה שירות נוסף שמתוקצב גם בפניה הזאת ביותר מ-50 מיליון שקלים והוא מיועד לחולים הממושכים.
דהיינו, לקחת חולים שחוסים היום תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, להעביר אותם לחסות תחת חוק שיקום נכי נפש בקהילה ולתת להם מענה טיפולי, איכותי, שיקומי. הבית המאזן אמור להוות חלופה לאשפוז ראשון אקוטי ולכן צריכים להסתכל על 2,000 המיטות האקוטיות.
יש אשפוזים ראשונים שלא יכולים לעבור להיות מחוץ לבית החולים ולכן הם מקבלים מענה במחלקות לאשפוז ראשון בתוך בתי החולים, בין אם זה מחלקת סוטריה או מחלקת מגן.
תמר צ'ין
¶
אני אתייחס ואגיד שגם אם זה לא חוסך שקל, זה הדבר הנכון שצריך לקרות במערכת הבריאות ולכן זה נכנס לתוך תוכנית בריאות הנפש ועובדים על זה. אני גם אגיד קונקרטית שזה לא משנה כמה כסף זה חוסך כי המטרה פה היא שלא יהיו אנשים מאושפזים שלא צריכים להיות ובשביל זה אנחנו צריכים לסדר את מערך התמריצים וננהל על זה דיון בוועדת בריאות.
היו"ר משה גפני
¶
ירים את ידו מי שבעד אישור הפניות. מי נגד? מי נמנע? הפניות אושרו.
הצבעה
אושר
אנחנו עוברים לבקשה לעודפים.
תמר צ'ין
¶
עדיין תמר צ'ין. זאת פנית העודפים של משרד הבריאות ואני אעבור על התוכניות. כמו שאמרת, 24-02-05 זה תפעול מטה, 1,153,060,000 שקלים וזאת תוכנית המטה של משרד הבריאות. 24-02-18 מכונים, 4,623,000 שקלים.
תוכנית מספר 24-07-01 הכשרת צוותים רפואיים זאת אותה תוכנית שבה אנחנו ממנים תוכניות כוח אדם, 50,252,000 שקלים. 24-07-09 זאת תוכנית פעולות מרכזיות שיש בה את כל התוכניות הלאומיות של משרד הבריאות וזה עודפים על סך 160,820,000 שקלים. אציין שבתוך התוכנית הזאת יש גם את תוכנית 550 של החברה הערבית. 24-07-10 עודפים בגריאטריה, רכש אשפוז המשכי בגריאטריה, 5,748,000 שקלים.
תמר צ'ין
¶
יש עוד שלושה, משרד הבריאות זה משרד גדול – אני אהיה מהירה – 24-07-14 בריאות הנפש, גם זה תוקן.
תמר צ'ין
¶
נכון, תודה רבה. 24-16-03 רפואה מונעת, 174,343 אלפי שקלים. 24-16-89 מעבדות בריאות הציבור, 6,404,000 שקלים. תוכנית 24-16-90 לשכות הבריאות, 12,490 אלפי שקלים ותוכנית 24-20-03 קופות החולים ובתי חולים, 1,455,942,000 שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
ירים את ידו מי שבעד אישור הבקשה. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר
פניה 440-442, רשות האוכלוסין וההגירה.
גל ברנס
¶
הסכום בפניה נועד להתאמת תחזית לביצוע. הונפקו יותר תעודות זהות מדרכונים, ביחס לתחזית המקורית ולכן נמצא פה בפניה בעיקרו הסכום המתאים, על מנת להתאים את התקציב ברשות לצורך העלויות שהיו לה בפועל.
גל ברנס
¶
הפעילות הייתה יותר גבוהה ממה שצפו. היה צפי שלאור המלחמה תהיה ירידה בביקוש להנפקות של תעודות זהות ודרכונים ובפועל, הביקוש היה יותר גבוהה ולכן הובא כאן הסכום להשלמה.
היו"ר משה גפני
¶
עוד רגע, יש פניה של רווחה שאני רוצה ויש את - - - בריאות זה בריאות, שיהיה בריאות לכולם. כן, רשות האוכלוסין.
היו"ר משה גפני
¶
פניה 169-170. היו דין ודברים במשך כל התקופה הזאת על הסיוע לרשויות הערביות. הממשלה קיבלה החלטה וביקשו לעשות שינוי. אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי הם פחות חשובים.
בסופו של דבר, אני שמח לבשר לכם שהגיעה הסכמה ויכניסו לתוך המערכת של מענקי האיזון 350 מיליון שקלים השנה ולאחר מכן, בכל שנה יהיה בסביבות 300 מיליון לכולם, כמובן.
אני רוצה לברך את חיים ביבס, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי שהיה בעניין הזה כל הזמן והגיע להסכמה גם עם שר האוצר וגם עם ראשי הרשויות הערביות. אני רוצה לשבח גם את חבר הכנסת אחמד טיבי שגם היה בעניין וגם הגיע לכאן לברך על העניין.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
תודה רבה, לא רק לברך. במשך תקופה ארוכה היה משבר שבגללו משרד האוצר לא העביר את מענקי האיזון דרך משרד הפנים, 200 מיליון שקלים בשנה, לרשויות הערביות וזה יצר משבר קשה ברשויות הערביות.
ועד ראשי הרשויות הערביות ברשות מאזן גאניים פנו לבג"ץ שאמור להכריע בימים האלה. התנהלו מגעים קדחתניים בין ראשי הוועד הארצי, חיים ביבס מול משרד האוצר, מול משרד הפנים, מול ועדת הכספים מולך וסיועך.
אני רוצה לציין לטובה את ההתחייבות שנטל עליו הרב משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, שלא הסכים לקיים דיון בקיצוץ מבלי שיהיה הסכם ורק אחרי שיש הסכם הוא נאות לקיים את הישיבה הזאת כדי לאשר.
אני רוצה לפרט את המספרים. יש 350 מיליון שקלים של מענקי איזון לכלל הרשויות הארץ ומתוכן, לרשויות הערביות בערך 140 מיליון שקלים השנה והסכם כתוב שהחל מ-2025 לתמיד, 300 מיליון שקלים בבסיס התקציב לכלל הארץ ומתוכם 125 או 130 – זה עדיין לא דויק – לרשויות הערביות. כלומר, בעשר שנים זה 1,000,300,000.
היו"ר משה גפני
¶
אתה תמשיך. אני רוצה להגיד לשבחו שהוא הבין שצריך להגיע לפה בגלל שזה באמת סיפור לא פשוט. מדובר על הרשויות המקומיות שחלקן נמצאות במצוקה מאוד גדולה. הוא הסכים לעניין הזה והמהלך הזה הוא מהלך מצוין.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
או-קיי. עכשיו יש כאן שחקן נוסף, משה ארבל והמנכ"ל שלו. משרד הפנים עמד לצד הרשויות והבין את המצוקה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
הוא עמד לצד ראשי הרשויות. מגיעה מילה טובה, כל הכבוד לראשי הרשויות, לוועד הארצי, שנאבקו והלכו לבג"ץ.
היה ביננו תיאום מלא לבינם ועד עכשיו, ראיד דקה וסמיר מחאמיד דיברו איתי בערך עשר פעמים וגם חיים ביבס ומאזן גנאיים שנמצא בחו"ל גם התעניין. אני חושב שזה הישג. בדקה ה-90 בג"ץ עדיין תלוי ואני מקווה - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
יש שתי גישות. יש כאלה שאומרים לבטל ויש כאלה שאומרים שיקבל תוקף. אני חייב לציין לפרוטוקול שיש עוד 60 מיליון שקלים של משרד החינוך שצריך להעביר למשרד השיכון למבני שיכון.
אני דיברתי עכשיו עם השר קיש והוא אמר שהוא ידבר עם סמוטריץ'. הכול מוכן להחלטת ממשלה ובעקבות ההסכם הזה, הם יביאו את זה להסכמת ממשלה.
שירה גרשון
¶
הפניה התקציבית נועדה לתקצוב של 280 מיליון, כפי שציינתם, עבור יישום החלטות ממשלה ומימון הרשאות עבר. עיקרי הפניה מחולקות לשתי תוכניות. תוכנית 18-11-03 מענקי שוטפים, 196 מיליון שקלים שמיועדים לתקציבים של מלחמת חרבות ברזל ותוכנית 18-11-04 מענקי פיתוח, 84 מיליון שקלים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
רגע, רשום פה בתוכנית שבתוכנית הזאת מתוקצבים מענקים ותקציבים המועברים לרשויות מקומיות ישירות. מענקים אלה כוללים את מענקי האיזון, מענקי הבראה, מענקי בירה לעיריית ירושלים ומענקים שוטפים אחרים אז זה לא קשור.
גל ברנס
¶
במסגרת השיח שהתקיים בין שר האוצר לוועדה על הבאת הפניה התקציבית לדיון בוועדה, סוכם על תוספת תקציב של 350 מיליון שקלים למשרד הפנים, כמו שצוין פה. לאור זאת, מדובר בהסכם פוליטי בעל משמעות תקציבית. לכן, לטובת הקצאות 350 מיליון שקלים, יידרשו החובות הנדרשות כתוצאה מכספים המוקצים במסגרת הסכמים קואליציוניים.
גל ברנס
¶
הפניה שתובא לגבי 350 מיליון השקלים תידרש בכל הבחינות שקשורות בהסכמים קואליציוניים מכיוון שבמסגרת - - -
גל ברנס
¶
לא, זה קשור לפניה עתידית שתגיע. אנחנו אומרים שבגלל שהיא קשורה בתוך הדיון הזה כמו שהיא קשורה - - -
גל ברנס
¶
כפי שהציג חבר הכנסת טיבי, לצורך הבאת הפניה הזאת לדיון, הייתה הסכמה וההסכמה הייתה הסכמה פוליטית להגדלת תקציב משרד הפנים ב-350 מיליון שקלים ולכן אותם 350 מיליון שקלים הם כספים קואליציוניים.
גל ברנס
¶
התקציב של ה-350 מיליון שקלים הוא הסכם פוליטי ולכן הוא יצטרך לעמוד במחויבויות של כספים קואליציוניים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לוקחים את זה מהכספים הקואליציוניים. מאיפה הוא לוקח? המקור שלו לשנה הבאה - - -
גל ברנס
¶
אני לא אומר מה המקור, אני אומר שיסתכלו על הכספים והם ייבחנו בהיבטים של מסגרת של כספים קואליציוניים, לפי הנחיית היועצת עם כל הכללים המקובלים.
תאיר ראבוחין
¶
אני אתמצת את עיקרי הדברים. מדובר בפניה שנועדה להעביר כ-610 מיליון שקלים כשהרכיבים המרכזיים בהם אינם חריגים ביחס לשנים קודמות. זה גידולים דמוגרפיים וגידולים שנגזרים מעליות שכר במחירים של החזקת אנשים עם מוגבלויות במסגרות.
תאיר ראבוחין
¶
כן, בפניה הזאת יש כספים קואליציוניים. אני ארוץ על זה בצורה יחסית מהירה. יש פה גם תוספת למיזם הלאומי לביטחון תזונתי וגם - - -
היו"ר משה גפני
¶
תודה, תודה רבה. ירים את ידו מי שבעד אישור הפניות. מי נגד? מי נמנע? הפניות אושרו.
הצבעה
אושר
אני מודה לכולם. חבר הכנסת טיבי, אני מודה לך.
היו"ר משה גפני
¶
אני מודה לכל המשתתפים בדיונים. הישיבה נעולה ושיהיה חג חנוכה שמח לכולם. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:30.