פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת הבריאות
29/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 284
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, כ"ח בכסלו התשפ"ה (29 בדצמבר 2024), שעה 12:55

הצעת צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשפ"ה–2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

מירי כהן - מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל, משרד הבריאות

אביטל אגמון ברקוביץ - עו"ד, משרד הבריאות

אפרת אפללו - ראש מינהלת רופאים, משרד העלייה והקליטה

יעל שדלובסקי - מרפאה בעיסוק ראשית במערך שירותי הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אסיה ציירסקי - ממונה תעסוקה, הסוכנות היהודית

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה

מורן רוטנמר - מועמדת עלייה, ארגון קעליטה

עמיחי תמיר - יו״ר, ארגון הנכים זכויות נכים

רגדה חכים - סגנית מנהלת האגף לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

טל ניצן - מנהלת מערך מקצועות הבריאות, מכבי שירותי בריאות

רוני חיות - ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות

עו"ד אילת וולברג

מיכל דיבנר כרמל

נוגה כוכבי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשפ"ה–2024

שלום לכולם, אני מתנצל על האיחור. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בנושא הצעת צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשפ"ה–2024. צריך לפתוח את הישיבה הזאת כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזו וכמובן בתפילה לשובם הביתה במהרה של כלל החטופים והחטופות ובעזרת השם, גם בבריאות. אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת. בסוף השבוע האחרון פרסם משרד הבריאות דוח מיוחד לאו"ם שמתאר את מצבם הנפשי והפיזי של השבים מהתופת שנחטפו על ידי ארגון הטרור האכזרי והרצחני, החמאס. הדוח הזה מהווה עדות מטלטלת לחוויות הקשות מאוד והבלתי נתפסות שעוברים החטופים ושעברו החטופים ששבו. התעללות פיזית ונפשית, יחס אכזרי.

הדוח חושף מול כל העולם את אותה אמיתות שאנחנו יודעים ומכירים, ומה שהמדינה מתמודדת מולו מדי יום. זוהי קריאה ברורה לכל הארגונים ולכל הקהילה הבין-לאומית להתעורר על עצמם, כי את מה שאנחנו פגשנו פה במדינת ישראל, העולם יכול לפגוש בכל יום אם לא יתעורר על עצמו. אסור לו להישאר אדיש מול הזוועות האלו וזה מבחן מוסרי עליון שאסור להיכשל בו. נעבור לבקשת המשרד להארכת הצו, ובהקשר הזה אני גם אבקש להודות לחבר הכנסת יוסי טייב שביקש מאיתנו וביקשנו מהמשרד לקדם את הארכת החוק. בבקשה, משרד הבריאות, אנא הציגו.

אני ממשרד הבריאות. מה שאנחנו מבקשים זה להאריך את הצעת החוק המקורית שמטרתה הייתה לאפשר לעולים חדשים לבוא ולעסוק במקצועות שהם רכשו בחו"ל. אנחנו מדברים על ארבעת המקצועות הראשונים שנחקקו – ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ותזונה. למעשה, הוראת השעה הזאת נקבעה במקור לחמש שנים והייתה אפשרות להאריך את זה פעמיים בצו. הארכנו כבר בשלוש שנים, וזאת הפעם האחרונה שאנחנו מבקשים להאריך. המשרד רוצה לעודד עלייה של עולים חדשים, שיוכלו לעסוק במקצועות האלה. לכן אנחנו מבקשים להאריך את הצו.

החוק למעשה אומר שמי שלמד לימודי תעודה בחו"ל במקום שבו אין לימודים אקדמיים של אותו מקצוע, יהיה זכאי לבוא לפה ולקבל תעודה מקבילה.

כן, להגיש בקשה.

מה בוחנים לפני שהוא מקבל את הבקשה?

את מוסד הלימודים, את הלימודים שהוא למד.

עוברים על הסילבוס? הסילבוס צריך להיות מותאם למה שלומדים פה בארץ?

כן.

הוא גם ניגש לבחינה.

כן.

ניגשים לבחינה.

יש גם בחינה.

בחינה של הידע המקצועי. מה השתנה במהלך השנים? האם אנחנו יודעים לומר אם באותן מדינות כבר התקדמו לשלבים של לימודי תואר במקצועות הללו?

לדעתי בגרמניה כן. רגדה תדבר, אבל אני יודעת שבצרפת עדיין נשאר הצורך. בגרמניה, להבנתי, יש כבר לימודים אקדמיים, אבל ניתן לרגדה להרחיב על זה.

אוקיי. קודם כול משרד הבריאות, רגדה חכים נמצאת איתנו בזום, בבקשה. שלום וברכה.

שלום. נכון מה שאמרה מירי. כשחוקק החוק לפני תשע שנים הייתה גם מדינת גרמניה וגם צרפת, שכן לימדו לימודי תעודה וכמו שאמרת, לא היו לימודים אקדמיים. לא הייתה אוניברסיטה שלימדה את הלימודים האלה, אבל לפני שלוש שנים גרמניה עברה אקדמיזציה, עברה רפורמה, ואנחנו כבר מקבלים משם לימודי תואר גם בפיזיותרפיה וגם בריפוי בעיסוק. בצרפת הלימודים הם עדיין לימודי תעודה במקצועות שאמרה אביטל – בתזונה, בריפוי בעיסוק, בפיזיותרפיה ובקלינאות תקשורת. עד כמה שידוע לי, ברוקחות למשל אלה לא לימודי תעודה, דווקא רוקחות בצרפת זה דוקטורט, אבל זה לא קשור לחוק אוחיון.

לפי מה שאני יודעת, אין לצרפת בכלל כוונה ללכת לאקדמיזציה, ועל זה צריך לדבר. לגבי מה ששאלת מבחינת איך אנחנו בודקים, אנחנו בודקים כל מקרה לגופו. יש לי ועדות מייעצות בכל תחום, ועדות מייעצות שמינה אותן מנכ"ל משרד הבריאות עם אנשים מהאקדמיה, ואנשים מהשטח שבודקים כל תיק ותיק לגופו. בודקים את הסילבוס, בודקים את התכנים. לרוב הם נותנים השלמות, בחוק כתוב שלוועדה או למשרד הבריאות יש את הזכות לתת השלמות. נכון שאנחנו רוצים לעודד עלייה, אבל לוודא שאנחנו שומרים על הרמה המקצועית. באופן גורף, כל מי שלמד תזונה בצרפת, וארגון העולים יודע את זה – העולות יודעות שהן מחויבות להשלמה של שנתיים כולל הכשרה מעשית של 750 שעות. גם אם עסקו בחו"ל, כי רמת לימודי התעודה בצרפת באמת לא שוות ערך למה שנלמד בארץ. שתי ועדות מייעצות שהתחלפו כבר אמרו שזה לא שווה ערך, ועל כן יש חובה להשלים שנתיים.

אני יכולה להגיד שגם בקלינאות תקשורת יש לנו את העולים הצרפתים שלומדים אודיו פרוטזה, גם אלה לימודי תעודה שבסופו של דבר שווי ערך לתעודה בשמיעה בקלינאות תקשורת. גם הם מחויבים בארץ בשנתיים השלמה. הם עושים את זה באוניברסיטה בישראל ורק אחר כך הם עוברים את הבחינה. חשוב לציין שגם אחרי ההשלמות כולם מחויבים בבחינה ממשלתית, כל אחד בתחום שלו. בפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק אין לי הרבה מקרים. בפיזיותרפיה היה לאחרונה מקרה אחד של לימודי תעודה מצרפת שאושר, ועכשיו בדיוק בימים אלו, יש לנו מקרה של ריפוי בעיסוק שעדיין נמצא בבדיקת הוועדה המייעצת ועדיין אין לי תשובה אם תהיה התחייבות להשלמה או שזה שווה ערך ויאושר ככה לבחינה.

אוקיי. שאלה נוספת: בגרמניה, למשל, עברו ללימודים אקדמיים, אנחנו מאריכים כרגע את החוק בצו – מה קורה אם מישהו לומד לימודי תעודה בגרמניה כשכבר יש שם פלטפורמה אקדמית?

זה לא יאושר. אם הוא למד בתקופה שבה הרפורמה כבר עברה, זה לא יאושר.

איפה זה בא לידי ביטוי בצו או שזה לא בא לידי ביטוי? בן אדם שמגיע משם ולמד לימודי תעודה, אנחנו לא יכולים להגביל אותו ולהגיד לו לא, כי אנחנו מאריכים למעשה את החקיקה הקיימת, נכון?

לא, אבל עדיין אם הוא למד לפני הרפורמה, אז צריך לקבל אותו. בתיקון כתוב במפורש שלימודי התעודה הם ממדינה שאין בה לימודים אקדמיים. אז אם יש לימודים אקדמיים, על פי החוק לא צריך לאשר אותם.

אולי כדאי לעבור בקצרה על ההסדר הקבוע, כדי שהוועדה תוכל לדעת מה היא מאריכה. סעיף קטן (ה1) המדובר, על פיו המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו מחוץ לישראל במקצוע בריאות ושהמנהל הכיר בה לפי ההוראות של הסעיף הקטן הזה, בלבד שמתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8. אלה התנאים לקבלת אותה תעודה באותו מקצוע בריאות, למעט התנאי לעניין תואר אקדמי. זאת אומרת, מה שמוותרים עליו זה נושא התואר האקדמי.

המנהל רשאי להכיר בתעודת סיום לימודים בהתקיים הוראות אלה: תעודת סיום הלימודים ניתנה על ידי מוסד בחו"ל, כשבמועד מתן התעודה היה מוכר כמוסד להשכלה גבוהה או היה מוכר על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה כמוסד ללימודי תעודה במקצוע הבריאות, והכול לפי הדין החל במדינה שבה ניתנה התעודה. אז צריך שאותו מוסד יהיה מוסד שמוכר על ידי הרשויות באותה מדינה.

גם כן צריך שהמנהל הכיר במוסד שבו ניתנה תעודת סיום הלימודים, בתעודת סיום הלימודים שניתנה על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים; בהחלטה זו המנהל שוקל את רמת המוסד, את רמת הלימודים, את תכנית הלימודים, את היקף הלימודים לתעודה ואת משך הלימודים לתעודה במוסד, בהשוואה לכל הקריטריונים האלה שיש בתואר אקדמי ראשון בישראל. עושים את ההשוואה הזאת לעומת תואר אקדמי ראשון בישראל. בהחלטה כזאת המנהל רשאי להתייעץ עם הוועדה המייעצת. תנאי נוסף הוא שתעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק במקצוע הבריאות.

השאלה היא האם בגרמניה, עכשיו שעברו לאקדמיזציה, עדיין מאשרים לימודי תעודה כתנאי לעיסוק באותם מקצועות. כי לכאורה אם מאשרים, אז אפשר לקבל את זה. אני לא רואה שכתוב פה בשום מקום שזה רק במדינות – זה היה הרציונל, זה מה שעלה בדיונים.

זה היה והורידו את זה.

אבל בנוסח שהקראתי עכשיו אין התניה שהדרך היחידה ללמוד את אותו מקצוע בריאות במדינה היא רק באמצעות לימודי תעודה. מה שכן, נשאר התנאי, וזה מה שהקראתי עכשיו, שתעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה על פי הדין החל באותה מדינה לשם קבלת הרישיון.

בואי נשאל ככה: רגדה, האם ידוע לך, למשל בגרמניה, שברגע שעברו לאקדמיה בוטלו המסלולים של לימודי התעודה?

אני יכולה להגיד לכם מה קיבלתי מגרמניה – היום הכול אקדמי, מזה שנתיים-שלוש.

לא ביקשו כנראה.

אז אין שאלה, אבל אם תהיה שאלה נצטרך לדון בזה. נצטרך לדעת מה אנחנו עושים. אם תהיה שאלה שמדינה פתחה מסלול אקדמי והשאירה מסלול תעודה, מה אנחנו עושים? אנחנו כן רוצים להפוך את הלימודים ללימודים אקדמיים, לפחות ככה הגישה גם פה בארץ, וצריך לדעת מה נעשה בכזה מצב. אני מבין שזו כרגע שאלה תיאורטית.

אני חושבת שעל פניו כל העיקרון של לימודי תעודה שאנחנו מאשרים מחו"ל הוא שלא הייתה להם אפשרות ללמוד בצורה אקדמית.

לא הייתה להם אפשרות.

אז אם היום אני גרה בגרמניה ויש לי אפשרות אקדמית או לימודי תעודה ואני בוחרת ללמוד לימודי תעודה, אני חושבת שזה בעייתי.

זה באחת הטיוטות, אני לא בטוחה שזה בנוסח הסופי.

אני חושבת שהגישה שלנו גם כמשרד וגם בארץ היא לאפשר את הלימודים האקדמיים. האפשרות ניתנה לעולים כי לא הייתה להם אפשרות.

הבנתי. כמה אישורים מהסוג הזה הנפיק המשרד בסך הכול מאז כניסת החוק לתוקף? מ-2016.

אין לי את המספר, אבל זה קצת שונה. כמו שאמרתי, יש לי 30 בקלינאות תקשורת, יש לי עוד כ-30 בתזונה, בפיזיותרפיה מעט מאוד, שניים-שלושה; בריפוי בעיסוק אותו דבר, יש לי מקרה אחד לאחרונה. מה שכן, בכניסת החוק היו כאלה שהיו בארץ והגיעו מגרמניה ומצרפת, וגם אז הם היו עם לימודי תעודה וגם הם אושרו בזמנו. אני לא יכולה להגיד לך מה המספר, אבל על פניו מה שאמרתי, לאחרונה, לפחות בארבע-חמש שנים שאני נמצאת בתפקיד, אלה המספרים. לא כולם עוברים את המבחן, לא כולם עם תעודת מקצוע. חשוב לציין שהם מתקשים לעבור את הבחינה.

תלוי באיזה מקצוע.

בסדר גמור, תודה רבה. משרד העלייה והקליטה, ד"ר אפרת אפללו, שלום וברכה. בבקשה.

כמובן שאנחנו תומכים, במיוחד לאור הרבה מאוד שינויים שהמשרד מקדם – החלטת ממשלה 2104, להוריד חסמים, אז אנחנו כמובן תומכים בהארכה של החוק. אני חושבת שאולי צריך לחשוב על איזושהי תקופת מעבר כזו, נקרא להם דור המדבר, יש גם בארץ – פשוט אני מתחום רפואת השיניים, והייתה תקופה שהמדינה הכירה למשל בטכנאי שיניים ממדינות מסוימות ונתנה להם תעודה של רופא שיניים, וקראנו להם דור המדבר בתקנות, עד שידענו שהדור הזה מתישהו ייגמר. אבל יכול להיות שיש כאלה שהתחילו לימודי תעודה בגרמניה לפני השנתיים של האקדמיזציה, ואז הם יבואו לארץ – אני לא יודעת אם יש כאלה, יכול להיות שהם בודדים, אבל עדיין צריך יהיה לתת להם מענה, שלא יגידו להם: יש עכשיו אקדמיזציה, והם יוכלו להגיד: אנחנו התחלנו לפני.

הוראות החוק לא מגבילות. הן מדברות על מי שבזמן שהוא קיבל את התעודה המוסד היה מוכר כמוסד להשכלה גבוהה. זאת אומרת, מתייחסים למועד שבו ניתנה התעודה.

אם הוא בכל מקרה צריך להשלים לימודים, שישלים את זה במסלול אקדמי לכאורה.

אנחנו לא רוצים שזה יהווה חסם.

אדרבה. אני מעודד את המשרדים לשבת ביניהם ולהגיש בפנינו, אנחנו נקדם את זה בכל הכוח. נושא העלייה חשוב מאוד.

כנראה שלא הייתה פנייה מגרמניה. כמו שאמרת, צריך לחשוב קדימה.

אם תהיה בעיה נתמודד איתה.

יש לכם נתונים?

יש לנו נתונים של כמה עולים, שלחתי את הנתונים גם לשר הבריאות. בשנים 2024-2022 היו סך הכול 353 עולים.

בכל ארבעת המקצועות.

כן. 97 פיזיותרפיסטים, 149 קלינאי תקשורת, 65 מרפאים בעיסוק ו-42 תזונאים. בשלוש שנים. אני לא יודעת להגיד מי הגיש בקשות לרישוי ואיפה זה עומד.

בסדר גמור, תודה רבה. משרד הרווחה, אין לך מה להוסיף מלבד זה שאת תומכת ומברכת?

מברכת, וכמו שאילת אמרה, להתייחס לזה כאל משהו מאוד נקודתי, ומאוד מאוד חשוב להשאיר את המקצועות שלנו אקדמיים.

תודה רבה. אסתר היקרה מארגון קעליטה, שליוותה אותנו גם בחוקים קודמים לטובת העולים. בבקשה, הבמה שלך.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. תודה על התמיכה הרחבה בתחום הזה. חשוב לי לציין שיש כמה מקצועות שכבר עברו אקדמיזציה בצרפת. ראשית, פיזיותרפיה, מה שלומדת מועמדת העלייה פה, שמגישה ממש בימים אלה את התיק שלה.

ברוכה הבאה.

תודה רבה.

יש לה תואר שני. לימודי פיזיותרפיה בצרפת היום הם ישר לתואר שני. כנ"ל לגבי אורטופוניסט, שזה בעצם קלינאי תקשורת לשפה ודיבור בלבד. לומדים חמש שנים רק על שפה ודיבור, ויש להם כיום תואר שני.

אז שמיעה הם לא יכולים לעשות, פיצלו את המקצוע.

כן, זה מפוצל מזמן, וכמו שרגדה הציגה, יש להם את האודיו פרוטזיסטים, שהם יותר טכנאים ועוברים השלמת לימודים של שנתיים כדי לגשת למבחן. יש הרבה מאוד יהודים שנמצאים בצרפת במקצועות האלה שעוד לא עברו אקדמיזציה, ורוצים לעלות.

יש מסלולי תעודה במקביל או שבוטלו מסלולי התעודה באותם מקצועות שהזכרת?

לא, אין מסלולי תעודה במקביל. מה שכן יכול להיות, ואני לא ראיתי את זה לגבי הפיזיותרפיסטים, אבל ראיתי את זה במקצוע לא קשור, בסיעוד. עד שזה הועבר לכל בתי הספר, כי הם ממשיכים ללמוד באותם בתי ספר – אלה בתי ספר מאוד יוקרתיים שמאוד קשה להתקבל אליהם. אלה בתי ספר ממלכתיים וממשלתיים כשבסופו של דבר אתה מקבל את התעודה הממשלתית, שהיא נחשקת מאוד. התואר פחות נחשב. בסופו של דבר, עשו אותו כדי להראות שזה שווה ערך בשוק האירופי ובשוק העולמי. כמו שאמרנו, לאודיו פרוטזיסטים יש את ההשלמה שהם צריכים לעשות. יש מאות אנשים, אנחנו בדקנו את הנתונים בסוכנות היהודית ובאמת מאות אנשים רוצים להגיע. אני מקווה שיגיעו בשנים האלה כשאנחנו נותנים להם את האפשרות. תודה רבה.

החוק נותן מענה לאלה שעכשיו במסלולי אקדמיה או שהם במסלול רגיל?

לאקדמיה אין בעיה, יש בחוק התייחסות למי שלומד בחו"ל. מה ששאל היושב-ראש, האם מי שמגיע עם תואר אקדמי מחו"ל יכול לקבל היום רישיון בארץ? אז הם נכנסים להוראות החוק.

בכל אופן בודקים את הסילבוס.

הם עושים מבחן.

כולם עושים מבחן.

בודקים את הסילבוס ובכל אופן צריך לעבור את המבחן. מאוד חשוב להגיד שבצרפת כל המקצועות האלה רשומים בחוק. לא כל בית ספר קובע מה ילמד הסטודנט.

יש להם כבר מסלול.

כמה שעות למידה תיאורטית בכל תחום, בכל מקצוע ומקצוע. אין בית ספר שמחליט על דעת עצמו מה הולך להיות בשנת הלימודים. ככה גם אם זה אקדמי וגם אם זה לא אקדמי. לכן הרמה של ה-diplômes d'État, התואר הממלכתי, מאוד גבוהה. אנחנו מקווים שהמקצועות האחרים יהיו בקרוב מאוד גם אקדמיים.

קודם כול, אסתר, אני רוצה להגיד לך תודה שהארת את הנושא הזה, את הארכת חוק אוחיון, לחבר הכנסת טייב, שהעיר אותי והערנו את המשרד בלוחות זמנים מאוד מאוד קצרים. התכנסנו פה היום, הגעתי מהמרכז ואני חוזר למרכז רק בשביל לאשר את זה בסוף השנה בשל החשיבות שאנחנו רואים ורוכשים כלפי העולים. זו שליחותנו.

גם תודתנו.

אנחנו עושים את זה בכבוד גדול ומודים לך על כך שאת נמצאת על המשמר ומזכירה לנו את מה שאנחנו צריכים לעשות. תודה רבה.

אני מודה לך ולחבר הכנסת טייב על ההתגייסות.

בשמחה רבה. מורן, אני רוצה להגיד לך ברוכה הבאה. תתרגמי לה אם היא צריכה תרגום. אנחנו מברכים אותך בהצלחה גדולה. העלייה הזו היא סמל, בפרט בתקופה הזו, תקופה קצת מורכבת פה בארץ, אבל ליהודי התפוצות זו תקופה מאוד מאוד מורכבת. אתם עושים את הצעד הנכון ובאים לחזק את היהודים שיושבים כאן בארץ ישראל. אני מאחל לך את כל הברכות, שתצליחי להתאקלם פה בצורה טובה, שיהיה לך יישוב קל ובאמת ברוכה הבאה.

תודה רבה.

בשמחה. אסיה מהסוכנות היהודית, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, שלום לכולם. אין לי כל-כך מה להוסיף חוץ מזה שאנחנו בהחלט מברכים בסוכנות על כל דבר שיכול לעודד עלייה, וכמובן הסרת החסמים היא בין הדברים החשובים בתחום התעסוקה והקליטה בשוק העבודה בארץ. אנחנו בהחלט משתפים פעולה עם משרד הבריאות ועם אסתר כל הזמן.

כל הכבוד.

אין מה לומר חוץ מלברך ולעודד עלייה וקליטה מוצלחת. שאפו.

תודה, תודה רבה. אם כך, אנחנו נעבור להקראה של הצו, ברשותך, גברתי היועצת המשפטית.

אני רק אשאל, כפי שהציגה קודם היועצת המשפטית של משרד הבריאות לגבי ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת ותזונה, דיאטנות – יש לנו מאז מקצועות נוספים שהוסדרו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, אז רציתי לשאול אם עלו פניות, אם זה רלוונטי לגבי מקצועות אחרים שמוסדרים כיום בחוק, או שאלה המקצועות שבהם זה מתעורר ולכן ההארכה נדרשת רק לגבי המקצועות האלה? כמובן שאם זה ייגע למקצועות אחרים, יהיה צריך לעשות תיקון חקיקה.

חקיקה אחרת.

אני שואלת רק לגבי הצורך.

לא שאנחנו מכירים.

אנחנו לא מכירות.

את מכירה, אסתר?

כן, אנחנו מכירים בעיקר דימותנים.

כן, דיברנו על זה.

מאחורי הקלעים.

טוב, זה חוק חדש.

לגבי הוותיקים, היום יש לנו דימותנית אחת שיש לה תואר ראשון, אבל הוותיקים יותר שירצו לעלות יהיו במצב בו הם לא יכולים לעלות בגלל שיש להם את ה-diplômes d'État.

אבל זה לא עלה במקצוע.

אוקיי, אז קודם כול, אני בטוח שאתם רתומים בכל מקרה, אבל אני קורא לכם לבחון את עניין הדימותנים בעלי התעודה מצרפת, ואולי יש עוד מדינות לטובת העלייה. גם אנחנו נעקוב אחרי זה ובאיזו צורה צריך לתקן את זה, אם זה בתקנות ואם זה בחקיקה.

זה נוסף עכשיו.

כן, זה חדש. אנחנו השארנו את זה חדש.

שוב פעם, כשקבעו מה זה מקצוע בריאות בתיקון אוחיון כתוב בסעיף 58(א) שמקצוע בריאות הוא מקצוע מהמקצועות המנויים בפרטים 4-1 לתוספת הראשונה, כלומר ארבעת המקצועות שהוזכרו פה קודם.

נכון, ב-2016.

פשוט בגלל שמאז נוספו מקצועות, אני מעלה שאלה.

זו בהחלט הערה מאוד מאוד נכונה ואני מבקש מכם לבחון את זה.

ככל שזה יעלה נבדוק את זה.

זה כבר עולה.

לא, אנחנו לא מכירים מקרים.

באמת תתחשבו בנושא הזה ובאלה שאין להם תארים.

כשנקבל את התקנות נראה.

בבקשה.

טיוטת צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תוקף סעיף 58(ה1) לחוק), התשפ"ה–2024



בתוקף סמכותי לפי סעיף 58(ה1)(5) לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, (להלן- החוק), ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הארכת תוקף סעיף 58(ה1) לחוק
1.
תוקפו של סעיף 58(ה1) לחוק מוארך לתקופה נוספת של שלוש שנים עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027).

אוקיי. אני מעלה להצבעה את הצו כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית. מי בעד?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד. ברכות לעולים, תודה לחבר הכנסת טייב ותודה לכם, ארגון קעליטה היקרים, שאתם עושים עבודה באמת יוצאת מן הכלל. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:18.