פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
51
ועדת החוקה, חוק ומשפט
07/01/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 530
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ה (07 בינואר 2025), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 07/01/2025
הצעת תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ה-2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ה-2024
מוזמנים
¶
ורד הראל - מזכירת מועצת רואי חשבון, משרד המשפטים
גילית מנטינבנד - ממונה באשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים
אמיר ארן - משרד המשפטים
עמית שרפי - יו"ר וועדת האתיקה כללי התנהגות, לשכת רואי החשבון בישראל
חברות של רומי גונן - מטה משפחות החטופים
הדסה מנצור - אחות של שלמה מנצור, מטה משפחות החטופים
רישום פרלמנטרי
¶
שרון רפאלי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ה-2024
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה. על סדר היום הצעת תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ה-2024. מדובר בהצעה של תקנות מטעם הממשלה. מי יציג לנו אותן?
אמיר ארן
¶
בוקר טוב. אני ראש האגף להסדרת מקצועות במשרד המשפטים. נמצאת איתי רואת חשבון ורד הראל שהיא מזכירת המועצה ועורכת הדין גילית מנטיבנד מהלשכה המשפטית של משרד המשפטים, ואנחנו נציג.
אנחנו מביאים היום תיקון לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) בשני עניינים: א', עדכון או החלפה של ההסדר לגבי החלפת רואה חשבון בין לקוחות. היה הסדר ותיק שאנחנו מציעים להחליף אותו בהסדר עדכני יותר שתואם גם את התקינה המקצועית של רואי החשבון; והנושא השני – עדכון כללי הפרסומת של רואי החשבון שגם הם לא עודכנו הרבה שנים. זה צוות מקצועי שישב על כללי הפרסומת, לדעתי, כבר ב-2018, והגיש איזושהי הצעה, ובצוק העיתים ובחילופי הכהונות לא הזדמן לאשר את זה למרות שזה הוגש כבר פעם לוועדת חוקה. עשינו עיון מחדש, פרסמנו את זה מחדש להערות הציבור, קיימנו התייעצות עם לשכת רואי החשבון ועם מועצת רואי החשבון, ואנחנו מביאים את זה פה כדי שזה יאושר היום, ונוכל להביא בשורה גם לרואי החשבון שיוכלו לפרסם. זה בעצם ליברליזציה של כללי הפרסום: מצד אחד שומרים על כבוד המקצוע ועל הייחודיות של המקצוע. האיזון בין רואי החשבון לעורכי הדין הוא שונה. אם נשאל עורך דין מה הרזון דטרה שלו הוא מייצג את לקוחו; אצל רואה חשבון יש איזון אחר – הוא חייב חובה בלתי תלויה לאתיקה המקצועית, לבקרה של הדוחות. לכן האתיקה המקצועית שלו בנויה בצורה אחרת. למשל, אסור לו לקבל שכר טרחה מותנה, הוא חייב לשמור על היותו בלתי תלוי בלקוח. לכן יש הבדלים בדגשים. אבל בכל זאת בתוך איזון בין השוק שאנחנו מכירים אנחנו רוצים לאפשר תחרות. לכן עדכנו גם את הסדר מעבר הלקוח וגם לאפשר פרסום ולאפשר לרואי החשבון לבטא את עצמם ואת העשייה המקצועית שלהם בפלטפורמות החברתיות ולא להיות כבולים לפלטפורמות מסוימות. מכאן ההצעה שאנחנו מביאים. כמו שאמרתי, בהידברות ובהסכמה של לשכת רואי החשבון ומועצת רואי החשבון.
אמיר ארן
¶
באחוזים שונים. אנחנו תמיד מסבירים את זה. לא כתוב בשום מקום שהאחוזים שונים אבל בהסדרים הספציפיים שחלים רואים איזונים אחרים. לכן יש ניו-אנסים. לשניהם יש גם אינטרס ציבורי וגם אינטרס כלפי הלקוח וחובות כלפי הלקוח. אבל הייתי אומר, וכך גם מלמדים ובוחנים את רואי החשבון שחובות הביקורת ואי התלות של רואי החשבון וגם של שמאים הם באופן מובהק שונים ומוגברים מאשר של עורכי הדין שבסופו של דבר מכיוון שהם מייצגים את הלקוח מותר להם הרבה יותר דברים בהקשר המקצועי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עורכי דין וגם רואי חשבון יש להם אלמנט, וכשעוסקים בביטוי "שומרי סף" פעם ראשונה שמתייחסים לשומרי סף גם בפסיקה וגם בחקיקה. בסרבנס אוקסלי מתייחסים פעם ראשונה גם לעורך הדין וגם לרואה החשבון של החברה הציבורית בכפל התפקידים הזה – גם עובדים עבור חברה אבל גם אמורים לעבוד עבור המקצוע ולמעשה עבור החברה, ולשמור מפני התנהלות בעייתית בתחום ניירות הערך. אחר כך כבר הייתה אינפלציה במושג הזה.
נתחיל בחלק הראשון, בבקשה.
גילית מנטינבנד
¶
אני עורכת הדין גילית מנטיבנד ממשרד המשפטים, אני מלווה את תקנות רואי החשבון. אני אציג את התיקון המוצע בעניין מעבר לקוח. אני רק אגיד באופן כללי שאנחנו מדברים על תקנות האתיקה שתפקידן להסדיר את ההתנהגות האתית של רואי החשבון, והמטרה של התקנות האלה הן מצד אחד לשמור על ערך המקצוע ועל התדמית שלו; ומאידך להגן על הציבור ולראות שהלקוחות של רואי החשבון והציבור בכללותו לא נפגע ממעשים כאלה ואחרים. האכיפה של כללי האתיקה מתבצעת באמצעות הגשת קובלנה שמתבררת בפני בית דין משמעתי, וזאת הסנקציה שיכולה לחול על רואה חשבון שמפר את כללי האתיקה.
התיקון הראשון שאנחנו מציעים הוא בעניין מעבר לקוח. הנושא הזה מוסדר היום והוא קובע שכדי שלקוח יוכל לעבור מרואה חשבון אחד לרואה חשבון חדש רואה החשבון החדש מחויב לקבל את הסכמתו של רואה החשבון הקודם. ההסדר הזה היה קיים בעבר גם במקצועות אחרים. הוא נתקף בבג"ץ לפני המון שנים בהקשר של לשכת עורכי הדין, ובעקבות אותו בג"ץ שמספרו 4330/93 פריד גאנם תוקן הכלל הדומה בעניין עורכי הדין.
בהמשך לכך לפני כשנתיים או שלוש גם אנחנו במשרד המשפטים תיקנו כללים דומים בהקשר של חוקרים פרטיים ושמאי מקרקעין, ובעצם החלפנו את חובת ההסכמה לחובת יידוע – הכול כדי להקל על המעבר ולאפשר תחרות ולאפשר ללקוחות לבחור את רואי החשבון שהם רוצים; וגם להקל את הרגולציה וגם להגביר את התחרות.
בעניין רואי החשבון הנושא התעכב קצת בשל חילופי הממשלות, אבל ההסדר הוא דומה להסדרים שעשינו ביתר המקצועות בהבדל אחד: פה אנחנו מטילים חובה לא רק ליידע את רואה החשבון הקודם, אלא קובעים חובה נוספת על רואה החשבון החדש שמחויב לבחון שאין מניעה לקחת את השירות לטיפולו. כדי לבחון את המניעה הזאת הוא חייב לקבל את כל המידע שנדרש לו מרואה החשבון הקודם. זה משהו ייחודי שאנחנו מבקשים במקצוע הזה בגלל החשיבות שיש לתוצרים של עבודת רואי החשבון ולעובדה שהמשק וגופים ממשלתיים ובכלל מסתמכים על הדוחות הללו. זאת הייחודיות של ההסדר הזה והסיבה להבדל בין ההסדר בעניין רואי החשבון לבין הסדרים דומים ביתר המקצועות. זה באופן כללי, אפשר לעבור על הנוסח.
אריאל
¶
כמו שאמרתי אני אריאל. אני כאן כדי לדבר בתור חברה של חטופה, בשם צבא רומי ובשם כל החברים והחברות של החטופים.
דמיינו את אחד החברים הכי קרובים שלכם נעלם פתאום – נעלם למקום הכי אפל בעולם; האדם הזה שאתם יודעים בדיוק איך הוא אוכל, איך הוא ישן, איך הוא מדבר, מה הוא הכי אוהב, מה הוא הכי שונא, ממה הוא הכי מפחד – בן אדם שאתם רגילים לדבר איתו כל יום; בן אדם שהוא חבר נפש. אני בטוחה שכולכם יודעים על מה אני מדברת. האדם הזה נמצא בשבי. רומי גונן, חברה שלי ושל כולנו פה, בחורה בת 24, נמצאת בשבי.
דמיינו אותם שם מנותקים מהעולם, עוברים עינויים וזוועות שמוח האנושי לא יכול לדמיין. וזה מה שעובר על רומי במשך 459 יום. רומי גונן, בחורה בת 24, נחטפה ממסיבת הנובה. מאז לא שמענו ממנה. מאז הדאגות היומיומיות שלנו הן האם היא אוכלת, האם היא ישנה, האם היא בסדר, האם היא מתקלחת, האם היא נאנסת. ברגע זה יכול להיות שזה מה שקורה עכשיו בפעם אולי לא יודעת כמה. האם אני אזכה לראות אותה אי פעם? האם היא תזכה לראות את המשפחה שלה אי פעם? אני כבר לא יודעת להגיד כי עבר כל כך הרבה זמן.
אני שואלת אתכם, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מה אני יכולה לעשות? באמת אני שואלת. אני בת 24 יושבת פה בכנסת. לא חשבתי שאני אי פעם אגיע לסיטואציה הזאת, למעמד הזה. אני מדברת אליך, חבר הכנסת שמחה רוטמן, ושואלת אותך מה אני יכולה לעשות. עבר מלא זמן, עבר המון זמן. מה עוד אפשר לעשות?
רומי, אביתר, אוהד, אמלי, שלמה, יאיר הם לא סתם שמות ולא סתם פוסטרים – הם אנשים, הם משפחה, הם בני אדם והם אזרחים פה במדינת ישראל. המקום שלהם בדיוק כמו שהמקום של כל אחד ואחד מאתנו פה הוא פה במדינת ישראל בבית שלנו ולא שם. רומי היא אחותנו. לא צריך קשר דם כדי להיות משפחה. ואנחנו צבא רומי – משפחה אחת גדולה שהגורם המחבר שלה זה האהבה שלנו לרומי. אין אחד שלא מכיר את הפנים היפות שלה, אין אחד שלא מתמכר לחיוך היפה שלה, אין אחד שלא יודע מי זאת רומי גונן – אין אחד שלא יודע.
אבל אי אפשר באמת להכיר אותה רק דרך תמונות וסרטונים. בתור חברות שלה אנחנו יכולות לספר לכם מי זאת רומי באמת; מי זאת הבחורה הזאת שיש לה צבא שלם שעומד מאחוריה, שעושה הכול כדי לנסות להחזיר אותה הביתה שלמה ובריאה, בחיים.
רומי היא פשוט בן אדם טוב. הכול אצלה תמיד מגיע מכוונות טובות. היא הכי אוהבת בעולם; אכפת לה מכולם יותר מעצמה לפעמים. היא מצחיקה וזה אפילו לא כי היא באמת מצחיקה, פשוט ההוויה שלה מצחיקה – יש אנשים כאלה והיא כזאת. היא מפוזרת ושכחנית אבל היא אף פעם לא תשכח לשאול איך היה ריאיון העבודה למרות שדיברנו על זה חודש לפני כן.
היא משוגעת אבל מאוזנת, היא מתוקה ונחמדה אבל כשצריך היא גם יודעת לא; היא לוחמת צדק. אם משהו נראה לה לא תקין היא תילחם עד שהצדק ייעשה. היא הכי חזקה שיש, הכי אמיצה והכי לוחמת. אין לנו ספק שהיא חזקה. אין לנו ספק, ולו אפילו קטן, שהיא לא שורדת את זה. אין לנו ספק. מי שמכיר אותה יודע. יש לה העוצמות הכי מטורפות שאי פעם הכרתי בבן אדם; ויש סיבה למה יש כל כך הרבה אנשים, יש סיבה למה אנחנו צבא של עשרות שעושה הכול בשבילה.
כמה היא עוד יכולה להחזיק – עם כמה שהיא חזקה? כולנו יודעים שבחורה בשבי – כולנו יכולים לשער וגם יודעים בוודאות שזה מה שקורה שם בשבי – אונס; אונס על בסיס יומי. אולי יש לה ילד – אנחנו לא יודעות. אולי היא תחזור עם עוד בן אדם. אחרי כמות כזאת של זמן אולי היא הספיקה להיכנס שוב להיריון. עוד כמה סבל הם צריכים לעבור כדי לקבל את מה שמגיע להם – לחזור הביתה? זה המינימום שמגיע להם – לחזור הביתה. הם אזרחים במדינת ישראל שנחטפו ממדינת ישראל. 459 יום זה לא נתפס.
אני פונה אליכם, אני פונה אליך, חבר הכנסת שמחה רוטמן: כולנו יודעים שזה חלון ההזדמנויות הכי גדול שהיה לנו. טראמפ נכנס לתפקיד ב-20 בינואר, וזה הזמן שלנו להגיע להסכם כולל של כולם: של החיים לשיקום ושל הנרצחים לקבורה ראויה במדינת ישראל. אנחנו יהודים – זה אחד מהערכים שלנו, אחת האמונות שלנו. לא מפקירים אף אחד מאחור. לכל אדם מגיעה קבורה ראויה במדינה; לכל אדם מגיע הביטחון המינימלי שזה לא להיחטף. ואם זה קרה אז תחזירו אותם. אני לא מאשימה אתכם אבל הכוח אצלכם. אני יכולה להמשיך לבוא לפה כל יום בשמחה, ברצון – אבל נמאס לי. באמת, אני אישית יכולה להגיד על עצמי שאני מיואשת. אבל אני כל כך אוהבת את רומי, ואני כל כך רוצה שהיא תחזור. אני אעשה הכול בשבילה ולא רק אני – כל הבנות שנמצאות פה מאחוריי – אנחנו נעשה הכול בשבילה, וזה הכול.
בבקשה, אל תוותרו עליהם, אל תוותרו על רומי. מגיע לה לחזור הביתה, מגיע לכולם לחזור הביתה. לא צריך לחכות לעוד סרטון של חטוף, לא צריך לחכות, חס וחלילה, לעוד גופות של חטופים; לא צריך לחכות יותר. צריך פשוט להחזיר אותם.
אני לא יודעת מה לעשות – אולי אתה תוכל להגיד לי מה לעשות. אבל, בבקשה, תעשו את זה. הכוח אצלכם – אתם נבחרי הציבור שלנו. אני מקווה שהחיוך הזה הוא לטובה, אני מקווה שאתה מבין, אני מקווה שאתה יודע על מה אני מדברת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
א', אני מזדהה מאוד עם האמירה שאסור להשאיר אף אחד. את מכירה את זה, מן הסתם. אמרת שלרומי יש צבא של כמה עשרות – אני חולק עלייך; לרומי יש צבא שלם של מדינת ישראל שעושה הכול כדי להחזיר אותה, ויחד איתה את כל שאר החטופים, והוא עושה כל מה שניתן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לפעמים בעיה היא לא פשוטה. היה חיוך מר כשאמרת "פשוט". הלוואי שזה היה פשוט. כולנו היינו מאוד רוצים שזה יהיה פשוט; כולנו מאוד היינו רוצים פשוט להחזיר אותם. אנחנו מתמודדים מול אויב שאין אכזר ממנו, שאחד הדברים שהוא שם לעצמו למטרה זה לגרום לנו לריב זה עם זה כביכול על השאלה האם רוצים להחזיר אותם או לא שזה באמת, בעיניי, אחד הדברים הכי קשים באירוע. ישבו פה אתמול דודה ואבא של חטופה שלצערנו, לפחות נראה שהם יודעים, שהיא אינה בין החיים, והיא פחות או יותר דרשה ממני להמשיך להתאמץ שבשום באופן לא תהיה עסקה חלקית. במקרה הזה היא דרשה ממני משהו שאני מרגיש שאני עושה בכל מקרה. אבל זה לא משנה – גם זה לא פשוט. כלומר גם ההתעקשות להגיד, לא תהיה עסקה חלקית או ההתעקשות לפעול בדרך שבה אני חושב שישובו כמה שיותר חטופים בחיים וכמה שיותר חטופים בכלל מול אנשים שבאים ואומרים, זה פשוט, בוא תעשה חלקי, בוא תשחרר אותו – המציאות שאנחנו נמצאים בה היא לא פשוטה. זה הדבר היחיד שעליו חייכתי – זה חיוך מר מאוד, ואני מתנצל עליו – זה על המילה "פשוט".
דובר
¶
ברור שזה לא פשוט אבל מה שהם עוברים זה ייסורים ברמה הכי גבוהה שאפשר לחוות. בגלל זה זה מצב חירום, ולא משנה כמה זה קשה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את יודעת, הלוואי שהתשובה שלך הייתה פשוטה. בעיניי, הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים להבין – אני מאוד מעריך את ההתגייסות. בדרך כלל אני לא מצטט אותו כמקור – אני חושב שהוא פעל בצורה מאוד בעייתית בפרק הזמן מאז תחילת המלחמה, אבל שר החוץ האמריקני בלינקן, הדבר שהכי הדהים אותו – הוא אומר שכולם מפעילים בכל ההקשרים של המלחמה הזאת לחץ על ישראל כשהלחץ צריך להיות מושקע במקום אחר. אם את שואלת אותי מה אפשר לעשות? להשקיע את הלחץ במקומות האחרים. את באמת לא צריכה לשכנע אף אחד בכנסת, אפילו לא את האנשים שמבחינתי הם אויבי מדינת ישראל שנמצאים פה בכנסת, לצערי. אפילו אותם את לא צריכה לנסות לשכנע שצריכים להחזיר את החטופים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את לא צריכה לשכנע את חמאס, אבל את יכולה להשמיע – ואני יודע שחלק גדול מהתומכים עושים את זה – אין מזרזים אלא למזורזים – יש מספיק מקומות בעולם שמסתכלים על האירוע הזה ומחפשים איך לגנות את ישראל ולתקוף את החמאס. ואני חושב שאם הצבא של רומי ושל כל אחד ואחד מהחטופים – ולכל אחד יש איזה צבא קטן מאחוריו לבד מהצבא הגדול של מדינת ישראל, שכאמור מאחורי כולנו – היה מנסה לעשות את הלחץ האמיתי שנדרש על כל אחד מהפרלמנטים בעולם הייתה לזה השפעה הרבה יותר גדולה מאשר לשכנע את המשוכנעים בהקשר הזה. שוב, אני לא מבקר אתכם על מה שאתם עושים. להפך – אני מודה על זה שאתן באות לפה, אני מודה על זה שאתן לא מאפשרות לנו לעבור לסדר היום במובן הזה של תזכורת יומית, שבועית לזה שאנחנו במלחמה, כמו שאמר יושב-ראש הכנסת. זאת תזכורת חשובה. אבל בסופו של דבר יש מקומות שזאת תזכורת, ויש מקומות שזה ללמד את התורה מ-א'.
אריאל
¶
אני לא מנסה לשכנע. גם זה שבאתי לפה זה לא כדי לשכנע. רומי לא יכולה להשמיע את הקול שלה. אנחנו פה כדי להשמיע את הקול שלה - -
אריאל
¶
- - ואני רוצה לבקש ממך לזכור את הפנים שלנו ואת החולצות שלנו ואת הפנים של רומי ואת חברות של רומי – לזכור את כל מה שאמרנו לך פה היום כי אנחנו סומכות עליך בתור חבר כנסת – ושוב, זה לא עניין של שכנוע, זה יותר עניין של יותר מעשים, ואני סומכת עליך שתעשה הכול בשביל רומי ובשביל כל החטופים. כי זה מה שמגיע להם. אחרי 459 יום מגיע להם הכול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שוב – זה לא עניין שזה מגיע להם – זה מגיע לנו. מגיע לנו כמדינה. הם בוודאי חשובים, אבל מגיע לנו.
הדסה לזר
¶
בוקר טוב. שמי הדסה לזר, ואני אחותו הקטנה של שלמה מנצור שנחטף ממיטתו מביתו שהוא מבצרו מקיבוץ כיסופים. שלמה בן 86. שלמה ניצול שואת הפרהוד בעירק בילדותו והיום הוא בשואה נוספת בזקנתו. הוא המבוגר ביותר והחטוף היחידי, שלמה אחי הבכור והיקר מכול. קולו של אחי זועק אליי ממעמקי האדמה: אל תשליכוני לעת זקנה. אני זועקת שוב ושוב את זעקתו אליכם, נציגי הציבור שלנו ומקבלי ההחלטות. יש פה נציג אחד, אני רואה. אני מקווה שאתה הקול. תתעוררו, תזעזעו, תתעסקו בנושא הכי בוער ב-500 הימים האלה שקפאו אצלנו מ-7 באוקטובר 2023 ואצלכם השגרה, עולם כמנהגו נוהג.
ידעתם להוציא את ראש הממשלה ממיטת חוליו למען הצבעה - הכי חשוב. חוק ההשתמטות או התקציב – בלי זה המדינה תתמוטט. לא ולא – ללא שחרור כל מאת היקירים שלנו שנמקים במעבה האדמה המדינה שלנו בהתמוטטות עם כל ערכיה.
איך אתם ישנים בלילה? איך אתם מתפקדים לאחר קריאת הדוח של משרד הבריאות על ההתעללות ביקירים שלנו? היכן שר הבריאות שחתום על הדוח? היית צריך לקום ולזעזע את כל מקבלי ההחלטות לקבל החלטות אמיצות ועוד אתמול לשחרר את כולם בעסקה אחת: את הנרצחים לקבורה ראויה בארצנו ואת החיים לשיקום דחוף. הם כבר שבר כלי. בקצב העבודה שלכם איני בטוחה כמה מהם עוד נותרו בחיים.
מה יהיה? אל מי נזעק? בחרנו בכם שתייצגו אותנו, שתהיו לנו לפה, שתהיו השופר שלנו. היכן אתם? מדוע נדם קולכם? כל כך הרבה ימים חלפו ואנו מתקדמים צעד קדימה ושניים אחורה. לפעמים מרימים לנו את הרוח, ופתאום אנו צונחים לתהום ומנסים לטפס שוב ושוב ומחכים לניסים.
ראש הממשלה שלי, הבטחת לי שמעשים מביאים ניסים בקרוב. בבקשה, תעשה. הקרוב מתרחק מאתנו. תן למשלחת מנדט מקסימלי. איך לא סמרו שערותיכם למשמע הדברים הקשים האלו? איך אפשר לעבור לסדר היום? אלי שבשמיים, היקירים שלנו הם בני ערובה בידי הממשלה. הם נחטפו על-ידי החמאס ועל-ידי ההנהגה. זאת התעללות בנו, בנשמותינו וביקירים שלנו.
אני רוצה להקביל משהו מהמקורות שלנו, כפי שאמר אלוהים בשירת הים: "מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה?". היקירים שלנו נמקים בגיהינום ואתם מתעסקים בחוק סגירת התאגיד, בחוק ההשתמטות, בתקציב. החטופים צריכים להיות בראש מעייניכם. בשלה העת להסכם כולל שישיב את כל החטופים. אני חוזרת שוב – החיים לשיקום והנרצחים והחללים לקבורה ראויה. לא משאירים אף אחד מאחור. אלה הערכים שעליהם גדלנו וגדל האח שלי שהוא ממייסדי קיבוץ כיסופים. 70 שנה הוא במשק, 70 שנה הוא הפריח את השממה, והיום הוא נשאר מאחור. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב שכן. גם כאשר אנחנו מצביעים על תקציב הם בראש מעיינינו כדי שתהיה יכולת לצה"ל להילחם ולשחרר אותם; גם כאשר אנחנו עושים כל פעולה וגם כאשר אנחנו מחזיקים את המדינה כדי שיהיה לאן לחזור. הכנסת חייבת לעבוד, לכן אנחנו נעשה את זה. אבל זה, ודאי, לא קל גם כשאתם לא פה וכשאתם פה – זה לא משנה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא קל לעסוק בשגרה. אבל, א', אנחנו יודעים שלהם קשה יותר; ו-ב', אנחנו יודעים שהמחויבות שלנו היא לדאוג בדיוק לזה. בעזרת ה', נשמע בשורות טובות בקרוב.
נעמה מנחמי
¶
יש לנו כמה תקנות.
תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ד-2024
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11(א) ו-17 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 (להלן – החוק), לאחר התייעצות במועצת רואי חשבון ובלשכת רואי חשבון בישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון הפתיח
1.
בתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשכ"ה-1965 (להלן – התקנות העיקריות), בפתיח אחרי "התשט"ו-1955" יבוא "(להלן - החוק)".
יש לפניכם גם נוסח משולב של התקנות.
נעמה מנחמי
¶
כן.
תיקון תקנה 1
2.
בתקנה 1 לתקנות העיקריות, ההגדרות "אמצעי תקשורת אלקטרוניים", "דיוור ישיר" ו-"פרסום ברשות הרבים" – יימחקו.
תיקון תקנה 1א
3.
בתקנה 1א לתקנות העיקריות –
(1) במקום פסקה (12) יבוא:
"(12) מתן שירותי ראיית חשבון למי שהיה לפני כן לקוחו של רואה חשבון אחר, ללא יידוע האחר תוך זמן סביר ממועד ההתקשרות וללא בחינה האם קיימת מניעה ליתן את השירותים; על רואה החשבון לוודא כי הודעתו התקבלה אצל רואה החשבון הנעבר; לא הגיב רואה החשבון הנעבר תוך 21 ימים, יחליט רואה החשבון אם בידיו המידע הנדרש לבחינת קיומה של מניעה ליתן את השירותים, ואם המידע מספיק, יחליט על בסיסו אם לקבל את המינוי;
בפסקה זו-
"מניעה ליתן את השירותים" – התקיימותן של נסיבות שבעטיין מתן השירותים עשוי לנגוד את חובותיו לפי דין של רואה החשבון; לעניין זה, יראו מניעה ליתן השירותים, בין השאר, אם הלקוח דרש מרואה החשבון הנעבר לנהוג בניגוד לחובתו כרואה חשבון או בניגוד לדין, לכללים, או לתקנים והנוהלים המקובלים במקצוע;
"מתן שירותי ראיית חשבון" – מתן שירותי ראיית חשבון כהגדרתו בחוק וכן כל תפקיד אחר שרואה חשבון הוסמך לבצע בדין בין אם באופן ייחודי ובין במקביל לבעלי מקצוע אחרים";
(12א) אי תגובה לפנייתו של רואה חשבון לפי פסקה (12), שבאה לידיעתו וזאת תוך 21 ימים."
לפני שנמשיך הלאה לעניין הפרסומת אנחנו כן היינו בשיח בימים האחרונים עם משרד המשפטים ואנחנו מבקשים להציע לוועדה גם נוסח חלופי שאולי הוא קצת יותר קריא הגם שמבחינה מהותית הוא די דומה. אז אם זה בסדר אנחנו נקרא, והוועדה תחליט מה מתאים.
נעמה מנחמי
¶
"מתן שירותי ראיית חשבון למי שהיה לפני כן לקוחו של רואה חשבון אחר באותו עניין בלי שהתקיימו שני אלה: א. הודיע על רואה החשבון האחר תוך זמן סביר ממועד ההתקשרות על כוונתו ליתן שירותי ראיית חשבון בתחום שבו יינתנו שירותי ראיית החשבון, ווידא כי הודעתו התקבלה; ב. בחן האם קיימת מניעה ליתן שירותים בשים לב למידע שבידיו, לרבות המידע מרואה החשבון הנעבר, ואם רואה החשבון הנעבר לא הגיב תוך 21 ימים להודעתו בחן האם יש בידיו המידע הנדרש לבחינת קיומה של מניעה ליתן את השירותים, ואם המידע מספיק יחליט על בסיסו האם לקבל את המינוי".
"בפסקה זו המניעה ליתן את השירותים – התקיימות נסיבות שבשלהן מתן השירותים נוגד או עשוי לנגוד את חובותיו של רואה החשבון לפי דין, לרבות אם הלקוח דרש מרואה החשבון הנעבר לנהוג בניגוד לחובתו כרואה חשבון או בניגוד לדין, לכללים או לתקנים על-פי הנהלים המקובלים במקצוע".
"מתן שירותי ראיית חשבון – מתן שירותי ראיית חשבון כהגדרתו בחוק וכן כל תפקיד אחר שרואה חשבון מוסמך לבצע בדין בין אם באופן ייחודי ובין במקביל לבעלי מקצוע אחרים".
(12א) נשאר כפי שהוא.
גילית מנטינבנד
¶
אני עורכת דין מהלשכה המשפטית במשרד המשפטים. לגבי ההתחלה – "מתן שירותי ראיית חשבון למי שהיה לפני כן לקוחו" – זאת גם שאלה שהופיעה – "לפני כן" זה מונח לא מספיק ברור. לכן אנחנו מציעים: "לקבוע מתן שירותי ראיית חשבון ללקוחו של רואה חשבון אחר". ואז מדובר, כמובן, בזמן נוכחי, ברואה חשבון נוכחי אבל גם לפני כן, אם הוא טיפל בכך לפני כן. זה מבחינת ניסוח.
נעמה מנחמי
¶
"לפני כן" יכול להיות גם לפני 10 שנים כשבדרך הוא עבר עוד ארבעה רואי חשבון בעוד שלמי שהוא לקוח - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה בסדר גמור. אני רק סתם אומר – יש פה משהו שהוא טמון מאוד במה שהלקוח מוסר לרואה החשבון. הלקוח יכול להגיד לרואה החשבון – פוטרת, אני לא עובד איתך יותר. ומאותו רגע אני לא הלקוח של רואה החשבון. ואז שנייה וחצי אחר כך אני הולך לרואה חשבון אחר ואני אומר לו, בוא, אני מעסיק אותך. אז אם אומרים "לפני כן" אז אתה פותח את הדוח הכספי ואתה רואה שבדוח הכספי של שנה קודמת חתום רואה חשבון אחר, ואתה צריך לשאול איך יסתיים הקשר עם רואה החשבון האחר, למה אתה לא ממשיך עם אותו רואה חשבון. ואתה צריך לשאול את רואה החשבון למה הוא לא ממשיך איתך. זה יכול להיות מכיוון שיחסיכם הסתיימו בהסכמה, וזה יכול להיות שיש לכם חיכוך על שכר טרחה, ויכול להיות שאתה ביקשת ממנו להלבין הון – יש כל הרמות. אם אתה אומר "לקוחו" אז אתה אומר, אדוני, אין היום רואה חשבון, אני לא לקוח. אז השאלה היא איך את נותנת לזה מענה.
גילית מנטינבנד
¶
אז אנחנו צריכים לחשוב על ניסוח שאומר את שני הדברים האלה: גם, כמובן, בעבר אבל גם כמובן הנוכחי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש אלמנט. מאחר שזאת עבירה אתית אפשר לבוא ולהגיד שזאת עצימת עיניים. אבל לפעמים חלק מרואי החשבון עובדים בחוזה מתחדש. אז יש לו למשל חוזה שהוא יגיש את הדוח ל-2024. אין לו חוזה שאומר משהו על 2025. אבל במשך 20 שנה יש לו איתך חוזה שנתי. כל שנה הוא עושה איתו חוזה חדש. אין לו חוזה שאומר, הפסקתי. לא שלחתי לך הודעת הפסקה – אני לא הלקוח שלך ל-25'. אתם רוצים שבמצב כזה בן אדם יבקש כי חלה עליו חובה? יכול להיות שתבואי ותגידי שלא חלה עליו, אלא רק אם באמת הוא היה רואה חשבון ופוטר.
אמיר ארן
¶
לפי התקנה הקיימת, מתן שירות ללקוחו של רואה חשבון אחר בעניין שהאחר כבר החל לטפל בו. פה נמצאת רואת חשבון ורד הראל שאומרת שהמועצה פירשה גם בדין המשמעתי שהיה בסמכותה שהכוונה היא החלפת רואה חשבון לאותו לקוח. את רוצה להגיד איך זה נתפס על-ידי המועצה? תגידי לפרוטוקול.
ורד הראל
¶
אני מזכירת מועצת רואי החשבון. הדין המשמעתי עד 2019 היה במועצה עצמה. היו לנו הרבה תלונות שקשורות להעברת תיקים, בעיקר סכסוכים של שכר טרחה. המועצה פירשה שכל העברת תיק מרואה החשבון, גם אם הלקוח פיטר אותו, זה נחשב שרואה החשבון החדש חייב לפנות לרואה החשבון הקודם. גם אם, נניח, הוא סיים את העבודה על 2021 והוא רוצה לעבור ל-2022 המועצה תמיד פירשה בזמנו שרואה החשבון החדש חייב לקבל הסכמה מרואה החשבון הקודם. זה גם אם הלקוח פיטר אותו.
אמיר ארן
¶
מחזיק את תיק הביקורת. כל עוד לא התקיימה הפרוצדורה של החלפת רואה החשבון המבקר בתיק הביקורת.
אמיר ארן
¶
יש עניין של יתרות הפתיחה. זאת אומרת רואה החשבון שעכשיו מקבל את התיק צריך להתקשר עם רואה החשבון הקודם לגבי יתרות הפתיחה. הרי התיק נסגר באיזשהן יתרות מסוימות.
נעמה מנחמי
¶
רואה חשבון שביקר הוציא דוח. האם רואה החשבון הבא לא יכול לקחת את הדוח שרואה החשבון הקודם חתם עליו? עם יתרות סיום, אני מניחה.
ורד הראל
¶
אלה פעולות מקצועיות שהוא חייב לנקוט אותן כדי לוודא את נכונות יתרות הפתיחה שהועברו אליו. שירותי ראיית חשבון - - - מוגדרת בחוק שירותי ביקורת, ואנחנו כמובן מפרשים את זה "שירותי מיסים".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז זאת לא רק ביקורת. אני שואל, אני עכשיו העסקתי אנשים בעסק שלי, ולכן לקחתי רואה חשבון לטובת ייצוג מול ביטוח לאומי; ועכשיו גייסו אותי למילואים ל-300 יום השנה ואני החלטתי שאני לא צריך את כל העובדים שלי ואני עובר להיות self employed לשנה. ואז חזרתי מהמילואים, המלחמה נגמרה, ברוך השם, ואני מתחיל להעסיק אנשים והחלטתי לקחת רואה חשבון אחר. אין באמת נקודת חפיפה. מה הכלל אומר? אני באמת לא יודע. עזוב, אני לא צריך לדעת את הכלל, זאת לא בעיה שלי, זאת בעיה של רואה החשבון. אני אעשה מה שאני רוצה – אני לא רואה חשבון, לי יש עסק. אבל כשאני אבוא לרואה החשבון החדש האם הוא חייב לדבר עם רואה החשבון הקודם שלי?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא ביקורת. אני מסכים איתך – הוא צריך להסתכל על מאזן פתיחה ולבדוק את מאזן הבוחן ולראות את המסמכים ואת כל הדברים. בסדר.
אמיר ארן
¶
זה לא אותו עניין. אם זה עניין ייצוג מול ביטוח לאומי והסתיים עניין מסוים וזה עניין חדש עם עובדים חדשים ועניינים אחרים יכול להיות שזה לא יחול. כי זה עניין אחר. הרי אמרנו שזה יהיה בעניין מסוים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא יודע. בצורה שאתם ביקשתם לנסח את הכלל הוא יותר מדי רחב אבל מצד שני הוא תופס הכול. הצורה שבה אתם מבקשים לשנות עכשיו – הכלל הוא מאוד צר בלשונו. בכל זאת אנחנו מדברים פה בסנקציה משמעתית. נכון שזה לא בדיוק דין פלילי, אבל לעיקרון החוקיות יש איזשהו חשיבות בדין המשמעתי, וזאת לא התנהגות שאינה הולמת כללית. יש פה כלל ספציפי. התנהגות שאינה הולמת זאת עבירת סל.
אמיר ארן
¶
אז אני אתן משהו משלים. מעבר לתקנה הזאת שעל בסיסה הסתמכנו היו כל מיני נוסחים וגם היה רצון להגיע להבנה הסתמכנו על תקינת הביקורת. תקינת הביקורת שזה בעצם הכללים שקיימים לרואי החשבון שמבוססת על התקינה הבינלאומית, זה אומר לרואה החשבון כשהוא מקבל לקוח חדש מאפס או לקוח חדש מרואה חשבון אחר, מה הוא צריך לבדוק. ואז הוא צריך לבדוק את היושרה של הבעלים - -
אמיר ארן
¶
אני מקריא לך מתקני הביקורת של לשכת רואי החשבון בישראל שמבוססים על תקינת הביקורת הבינלאומית.
אמיר ארן
¶
זה מתחבר לזה שרואה חשבון בפרקטיקה המקצועית שלו יודע מה הוא צריך לבדוק. הוא צריך לבדוק האם נושאים משמעותיים שעלו במהלך הביקורת הנוכחית או הקודמת, את היושרה של בעלי התפקידים, וזה אומר לו להשיג מידע שנחשב לו נחוץ בנסיבות העניין. זאת אומרת יש לך בסוף שיקול דעת מקצועי לראות אם זה נחוץ בנסיבות העניין. אם תחשוב שזה לא נחוץ ואתה יכול לבצע את הארכת ההתקשרות ללא זה אז אתה לא חייב. בסוף זה עניין של שיקול דעת מקצועי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אני קיבלתי עכשיו ארגז שלם של כל החומרים כי רואה החשבון סיים ולא רוצה להרחיב את האירוע והחזיר לי את כל התיק. אני לא שומר אצלו שום דבר, סגרתי אצלו את החשבון ונפרדנו כידידים – הכול בסדר. הביא את התיק, את הארגז – מצוין. אני נכנסתי לייצג את הבן אדם והוא מביא לי את הארגז שכתוב עליו: הכנה להגשת דוח 2024. הוא מביא לי את הארגז וגם אותם ארגזים ל-21', 22' ו-23' ואומר לי, אני רוצה אותך ל-25'. האם נעשה פה מעבר מרואה חשבון בלי שאני יודע שום דבר נוסף?
עמית שרפי
¶
אני רואה חשבון עמית שרפי, אני יושב-ראש ועדת האתיקה של לשכת רואי החשבון. אני מחזק את דבריך, חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני לא רואה סיכון בנוסח, שלמעשה גם סוכם איתנו, של מי שהיה לפני כן לקוחו של רואה החשבון יותר מאשר הסיכון לרשום בדוגמה שגם נתן שמחה ש"לקוחו" זה יכול להיות רק נכון להיום, ואם הוא פיטר אותו אכן יש פה בעייתיות. אני לא רואה את הסיכון שקיים למי שהיה גם לפני עשר שנים, כי אם היה לפני עשר שנים לקוח שנים אז כנראה הוא עבר בעשר שנים לרואה חשבון אחר. אז מן הסתם לא יבואו אליי ויבקשו את השחרור של התיק כי הוא כבר שוחרר לפני עשר שנים למישהו אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - או להקציב זמן. כלומר לבוא ולהגיד – שהיה לפני כן, שהיה בשנה האחרונה או שנתיים.
גילית מנטינבנד
¶
לגבי שאלת השכר יצאה הבהרה של המועצה שאי אפשר בגלל חובות לא להסכים להעביר את התיק. יש על זה הבהרה של המועצה, הגיעו המון מקרים.
אמיר ארן
¶
האתיקה גם לא יכולה לבטל את הזכות החוזית. ככל שיש זכות עיכבון גם לפי התקינה הבריטית שבה העיכבון משמעותי יותר, אם יש עיכבון אז מה שחל ברמת העיכבון. אבל זה לא נכנס למישור האתי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אני מעכב את המסמכים ולא משחרר אותם כרואה חשבון ולא חייבים לי כסף – הכול בסדר איתי – ברור שזה אתי. נכון? זאת אומרת אם בן אדם יגיש עליי תלונה ויגיד שלא העברתי את המסמכים, ואני לא טוען לעיכבון או טוען לעיכבון בשקר, ברור שאתיקה צריכה להתערב. יש לכם מה לומר על זה.
גילית מנטינבנד
¶
באותו עניין אין לנו בעיה עם התוספת; זאת תוספת חשובה ומבהירה. "בלי שהתקיימו" אנחנו יכולים להגיד - -
נעמה מנחמי
¶
בנוסח שהוצע באותו עניין; שיהיה ברור שהוא לא כבול לביטוח לאומי בגלל שעשו לו את הביקורת של העסק.
גילית מנטינבנד
¶
"מבלי שהתקיימו שני אלה" – אנחנו מציעים "בלי שנעשו שני אלו" כי בעצם מפורטים החובות שרואה החשבון צריך לעשות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז עוד שנייה הנהלת הוועדה תיתן לך. אם אפשר להדפיס עוד שני עותקים של מסמך ההכנה ולתת להם.
גילית מנטינבנד
¶
דבר אחרון: בפסקה (א) בסיפא כתוב "על כוונתו ליתן שירותי ראיית חשבון והתחום בו יינתנו שירותי ראיית החשבון". המונח "התחום בו יינתנו" לא מתאים, ואנחנו מציעים להגיד "את העניין": "על כוונתו ליתן שירותי ראיית חשבון באותו עניין, ווידא כי הודעתו התקבלה".
גילית מנטינבנד
¶
הכוונה בחובת ההודעה היא שאסור לרואה החשבון החדש להתחיל לתת שירותים לפני שהוא עמד בחובות לתת הודעה לרואה החשבון הקודם ובדק שאין מניעה. הדגש הוא על מתן של שירותי ראיית החשבון. אז לא רצינו מצד אחד להגיד, אתה חייב תוך איקס זמן, אבל זה גם האינטרס שלו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בגלל שזה אינטרס שלו אני לא מבין את העניין. אם פנה אליי בן אדם ולא הודעתי לו ולא לרואה החשבון השני, אז ממילא לא התחיל מועד ה-21 יום, וממילא אני לא יכול לקחת. אין פה תחילת התקשרות, למעשה, כי אני לא יכול להתחיל להתקשר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז יש פה ביצה ותרנגולת לא הגיונית. לכן צריך תוך זמן סביר. אני לא יכול להתחיל התקשרות אם לא פניתי ואחרי 21 יום בדקתי. מניסיון החיים מידיעה שיפוטית לפעמים יש דברים שצריך להגיש דוח מהר, ורואה החשבון או לא זמין או לא רוצה לענות או גם וידא קבלה. אני לא יודע איך עושים וידוא קבלה. אני לא יודע אם יש לכם כללים לזה; אני יודע איך אנחנו עושים את זה בהוצאה לפועל ואיך עושים את זה בכל מיני מקומות. שלחתי למקום העסק שלו – יש לכם כללים של המצאה באתיקה שלכם – אני לא יודע. אני יודע שבאתיקה של עורכי דין רשום: לשלוח מכתב לכתובת הרשומה, ויראו אותה כאילו היא התקבלה. אני לא יודע אם לכם יש כללים דומים – אני שואל. אבל כל האירוע הזה הוא שאלה אחת, ופה אתם אומרים, תראה לי מה אתם מבקשים כאתיקה, מתי אני יודע שאני בסדר. שלחתי בדואר רשום לכתובתו הרשומה של רואה החשבון. שלושה ימים אחר כך זה נחשב כאילו זה התקבל או לא; כי אנחנו יודעים שהיום הדואר הרשום במדינת ישראל, סליחה שאני אומר – אולי עכשיו עם המהלך שעושים – לא שווה הרבה. אז מתי מתחילים להיספר 21 יום? ממועד המשלוח, ממועד הקבלה? יש פה פרטים שצריך לתת עליהם את הדעת, בייחוד שמדובר פה בחובה אתית. בן אדם יכול, לצורך העניין, לאבד את הרישיון שלו על זה – חופש עיסוק. אז צריך לקבוע פה כלל מאוד ברור: לעניין זה מועד 21 יום יתחיל להימנות ממועד שליחה או ממועד המצאה – תוציא שליח, תעשה הדבקה. אני לא יודע, תחליטו אתם, אני לא אגיד לכם. אבל צריך לייצר פה נקודה בזמן, במיוחד אם אתה סופר ממנה 21 יום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אתה מעמיד אותי בסיטואציה מאוד בעייתית – נניח שהוא נפטר, נניח שהוא בבית חולים – אני לא יודע.
גילית מנטינבנד
¶
זה הנוסח שיש גם בכללי האתיקה המקבילים; גם בשמאי מקרקעין קבענו "ויוודא מסירת הודעה כאמור", גם בחוקרים פרטיים קבענו – "ויוודא את מסירת ההודעה. לדעתי, גם בלשכת עורכי הדין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בלשכת עורכי הדין יש הוראות מאוד ברורות על כל התכתובת בין האתיקה לבין עורכי הדין. עורך דין חייב להחזיק כתובת מעודכנת, ואם שלחו לך לכתובת המעודכנת יש חזקת ידיעה. אני לא יודע את הכללים במקומות אחרים.
אמיר ארן
¶
פה קבענו משהו ספציפי שרואה החשבון צריך לוודא שההודעה התקבלה. - - - פונים למשרדים אחד של השני והוא יכול לבקש אישור קבלה. אבל גם אם אישרנו והוא בבית חולים, אחרי 21 יום אם רואה החשבון וידא שההודעה התקבלה - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תעזור לי כרגע: רואה החשבון שלי ברח מהארץ. פניתי לרואה החשבון עמית ואמרתי לו, הושיע – רואה החשבון שלי נעלם, לא עונה לטלפונים - -
גילית מנטינבנד
¶
זה נכון, אבל הרי בסוף איך אוכפים את הדבר הזה? באמצעות הגשת קובלנה. ויש פה שיקול דעת ופרשנות של נסיבות מיוחדות. ברור שבמצב כזה שלא נמצא הבן אדם ונעשו מאמצים ברור שהוא עמד בחובתו אם הוא לקח את החומרים שיש לו ובדק שאין מניעה וניסה להשלים כל מה שהוא יכול. בוודאי שנגד רואה חשבון כזה לא תוגש קובלנה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו לא בדין פלילי, אבל בכל זאת דין משמעתי הוא מאוד משמעותי. אני משתדל לא לקבוע עבירות שהשאלה האם בן אדם מועמד לדין או לא מועמד לדין בנושא שהוא מעשה שבכל יום; מעבר לקוחות זה לא אירוע. אצל עורכי דין יש מקרים של לקוח שנפטר – לא שמרת את המידע 20 שנה אחרי כן במקרקעין, בסדר. זה לא אירוע שבכל יום. בדרך כלל עורך דין מסיים, מעביר את הדברים ומסיים את התיק. יש מספר מסוים מתוך מסה של עורכי דין. מעבר לקוחות זה אירוע יומיומי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון אבל בעסקים הקטנים זה בוודאי אירוע יומיומי. אני מסכים איתך שמי שעובד עם הפירמות הגדולות בדרך כלל יישאר איתן, ומקסימום הוא יעבור לרואה חשבון אחר בתוך הפירמה. אבל כשאתה עובד עם רואה חשבון עצמאי יכול להיות שאפילו אין לו מזכירה. הוא רואה חשבון עצמאי שנותן שירות לשלושה-ארבעה עסקים קטנים. עכשיו אנחנו גם באירוע, בתוך מלחמה. עם כל הצער והכאב, ידידי, אתה עכשיו במילואים, רואה החשבון שלי במילואים כבר שנה ואין לי למי להגיש דוחות, אני חייב לעבור, הוא לא זמין. אני לא יכול לעשות וידוא קבלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ואז אפשר להגיד או שתייצרו את זה דרך הפסיקה, שחזקה שדואר רשום לכתובתו של כך וכך נחשב. אבל זה, לפחות, משהו שאפשר לעבוד איתו. כי לוודא קבלה זה משהו אחר, לוודא מסירה זה אפשרי. מסירה לכתובת הרשמית וזה נחשב.
עכשיו נשאל ממתי נמדדים 21 יום – ממועד השליחה או ממועד המסירה? אני מניח שממועד המסירה, זה הגיוני. אבל אני עדיין שואל מה עושה אותו רואה חשבון כאשר יש פעולות דחופות שצריך לבצע: הגשת דוח מע"מ - זאת עבירה פלילית אם אני לא מגיש בזמן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אני לא יכול להגיש ארכה אם אני לא נרשם כמייצג. אני לא יכול לבקש ארכה אם לא לקחתי את התיק. לכאורה עצם פעולת הייצוג – סליחה שאני טוען בשמכם, אגב, אתם הייתם צריכים להגיד את זה. אני לא יכול להגיש ארכה אם אני לא נרשם כמייצג. אם נרשמתי כמייצג כבר עשיתי את העבירה האתית.
גילית מנטינבנד
¶
אני יכולה להגיד ששאלתי את השאלה הזאת בדיון שעשינו במועצת רואי החשבון וגם בלשכת רואי החשבון, ומה שנמסר לי ש-21 זה לא מועד שיפגע לא בהתקשרות ולא בציבור. אין דברים שהם מעכשיו לעכשיו למעט בחברות ציבוריות; וגם בחברות ציבוריות כדי להחליף רואה חשבון ממילא צריך אישור דירקטוריון שגם ככה לוקח זמן. לכן נאמר לי שב-99% מהמקרים 21 יום לא יסכלו את ההתקשרות ולא יפגעו בציבור. אבל אם יש פה רואי חשבון שרוצים להתייחס לזה אז, בבקשה.
אמיר ארן
¶
אם תעלה השאלה האם הוא יגיש ייפוי כוח רק כדי לבקש ארכה ל-30 יום לא נראה לי שיעמידו אותו לדין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אגיד לכם מהו העולם שאני חי בו. העולם שאני חי בו הוא שהיו באים כעורך דין אליי לפעמים כל מיני גופים ב-31 בדצמבר, והם היו צריכים משהו לטובת קבלת אישור לניהול תקין לשנה, אחרת התקציב של כל השנה הולך להם. והיו פעולות שרואה חשבון היה צריך לעשות בטווח זמן של שעות לפעמים. אם רואה החשבון הקודם הזניח או לא טיפל או לא הגיש את הדברים נכון, צריך להגיש דוח מתקן.
אמיר ארן
¶
דווקא בגלל החובה של רואה החשבון כלפי רשם העמותות בדוגמה הזאת הדברים האלה של 31 בחודש הכי מסוכנים. צריך לשמור עליהם ועל האינטרסים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מסכים. אבל מצד שני אם אני כלקוח בתחילת דצמבר אומר לרואה החשבון שלי, הבטחת לי שעד תחילת דצמבר אני מקבל אישור לניהול תקין אז מה קורה? ואז אני מגלה שהקו לא זמין כי הוא במילואים השאלה מה אני עושה. ואללה, בעיה. אבל אם רואי החשבון יודעים לחיות עם זה אז יודעים לחיות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אם אתה אתה יודע שהמייל נמסר יש דרך לוודא מסירת מייל. אתה מרים טלפון שהמייל התקדם, רשמת.
אמיר ארן
¶
בדרכים המקובלות. אם תעלה שאלה נבהיר את זה. מייל הוא קביל. אפשר לפנות למועצה ולבקש את המייל, מי שאין לו מייל.
גילית מנטינבנד
¶
התיקון השני שאנחנו מציגים הוא בנושא הפרסומת. גם זה דבר שמוסדר כבר היום, ואנחנו מבקשים לקבוע הסדר חדש או שונה. ההסדר הנוכחי לא מאפשר כמעט פרסומות לרואי חשבון. הפרסום היחידי שמותר היום לרואה חשבון הוא בעיתון, בדיבור ישיר פיזי או באתר הפרטני שלהם. בעצם אין היום פרסומת בכל המדיות המוכרות היום לפרסום, היא לא מותרת. זה הדבר המרכזי שאנחנו מתקנים – אנחנו קובעים שאמצעי הפרסום יהיו מותרים בכל מקום, למעט במקומות שבעינינו הם לא מכבדים את המקצוע. ואז קבענו רשימת של חמישה, שישה עניינים שבהם אסור, תכף נעבור עליהם. אבל כל מה שלא אסור מותר. זה התיקון המרכזי הראשון שנוגע לפלטפורמת הפרסום.
הדבר השני הוא לגבי תוכן הפרסומת. כיום יש רשימה מוגדרת של דברים שמותר שהפרסומת תציין במסגרתה. אנחנו שומרים על אותם דברים ומוסיפים עוד כמה דברים. זה תיקון תוספתי.
דבר אחרון הוא שאנחנו מאפשרים בתוך פרסומת להוסיף תמונות, איורים גרפיים, סרטונים, ראיונות, סרטי תדמית. אלה בגדול שלושת השינויים המרכזיים לעומת ההסדר הנוכחי.
מבנה התקנה בנוי באופן שקובע כלל מרכזי שמרחף מעל הפרסומת כולה, שהפרסומת שמותר לרואה החשבון לעשות היא מותרת כל עוד אין בה כדי להטעות או להטריד את הציבור וכל עוד אין בה כדי לפגוע בכבוד המקצוע או - - -
גילית מנטינבנד
¶
זה הכלל השלישי שמגדיר איך הפרסומת אמורה להיות. אחר כך בתקנה הבאה אנחנו קובעים באלו אמצעים אסור לעשות את הפרסומת. כל מה שלא אסור מותר, מן הסתם; ובחלק השלישי אנחנו קובעים אלו פרטים ותכנים יכולים להופיע בתוך הפרסומת; הדבר הרביעי הוא שמותר להשתמש בתמונות, בגרפים ובאיורים. ככה התקנה בנויה.
אני מציעה שנקריא ונתייחס לכל אחד בנפרד.
נעמה מנחמי
¶
אנחנו נתחיל בהקראה של פסקה (13) של תקנה 1א שעוסק בהתנהגות שאינה הולמת.
1. בפסקה (13), במקום פסקת משנה (א) יבוא:
"(א) עשיית פרסומת לעצמו בניגוד למפורט בתקנה 2, ואי נקיטת אמצעים סבירים למניעת פרסומת כאמור בידי אחרים, לרבות פרסומת בישראל לתאגיד זר לראיית חשבון שרואה החשבון או משרדו עושים לפעילותם שימוש בשמו או מהווים נציגות שלו;".
זה משפט ארוך קצת אז אולי תסבירו לנו את הסיטואציה שמטרידה.
גילית מנטינבנד
¶
כל תקנות האתיקה בנויות באופן שבו כתוב מה מהוות התנהגות שאינה הולמת. לכן להלן המעשים שמהווים התנהגות שאינה הולמת, ואז יש פרט 13, ואז כתוב: עשיית פרסומת בניגוד למפורט בתקנה 2, ובתקנה 2 אנחנו מגדירים מה כן מותר. אנחנו קובעים שאנחנו מרחיבים פה, ופרסומת כאמור יכולה להיות גם לתאגיד זר לראיית חשבון "שרואה החשבון או משרדו עושים לפעילותם שימוש בשמו". זה משהו מאוד נפוץ היום.
אמיר ארן
¶
לא רוצה להגיד. יש UI, KPMG, DELOITE – זה הכול שמות של משרדי רואי חשבון באנגליה או בארצות-הברית.
אמיר ארן
¶
אני יודע שאת יודעת. לפרוטוקול יש להם גם שם ישראלי כי יש להם שותפות ישראלית, מה שפעם היה ידוע בשמות של שותפים ישראלים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אגב, לא הייתי כל כך מתגאה – אני יודעת, KPMG – זה לא משהו להשוויץ בו. אלה דברים שמספרים בשקט.
אמיר ארן
¶
הם עושים שימוש דואלי. המועצה התירה להם לעשות שימוש בשמות האלה. הם חלק מרשת בינלאומית, ויש להם שם ישראלי. זאת אומרת שהמייסדים הם גם בשמות האלה, והיום הם משתמשים בעיקר בשמות בחו"ל. לכן עשו את הלינקג' הזה בין השמות הישראליים לבין השמות שהם משתמשים בהם ברשות המועצה.
נעמה מנחמי
¶
סימנתי את "לעצמו" בסוגריים כדי לשאול, מה זה משנה אם עשיתי את זה לעצמי או למישהו אחר? אם עשיתי פרסומת אסורה גם עבור מישהו אחר עדיין - -
נעמה מנחמי
¶
אם אני רואה חשבון שעושה פרסומת עכשיו למישהו אחר אז אותו מישהו אחר אולי לא נקט באמצעים סבירים בשביל למנוע את הפרסום. אבל אני לא עברתי עבירת משמעת כי לא עשיתי לעצמי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה עושה פרסומת למשרד רואה החשבון שלך, אתה לא עושה פרסומת לאחרים. השאלה המעניינת יותר היא מה קורה אם בן אדם - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. למשהו שהוא לא רואה חשבון. תנובה יחליטו שהפרזנטור הכי טוב שלהם הוא רואה החשבון שלהם, כי באמת אין מקצוע יותר מושך קהל מאשר רואה חשבון. אז הם יחליטו לשלוח את רואה החשבון לפרסם. השאלה היא האם מותר לרואה החשבון לפרסם את תנובה. זאת שאלה אחרת. לכאורה כן, הכללים לא חלים עליו.
אמיר ארן
¶
הפרסומת לעצמו זאת הכוונה שאם הוא מציג את עצמו כרואה חשבון – לא משנה באיזו מסגרת של תנובה או לא תנובה, אלא בכל מקום שבו רואה החשבון מציג את עצמו כרואה חשבון, בהגדרה הזאת הוא מפרסם את עצמו כרואה חשבון. זה אסור. גם היום זה מוגבל. ברגע שאתה אומר, פלוני-אלמוני רואה חשבון – על זה חלים הכללים איך אתה מתנהל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זאת פרשנות מאוד מעניינת. נניח שאני לא רואה חשבון עצמאי, אני באמת רואה החשבון השכיר של תנובה או של שטראוס או של חברה אחרת – אני לא מעמיד את עצמי לשירות, אני לא מפרסם את זה שאני רואה חשבון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא נכון. אני לא מפרסם את עצמי בשום צורה. הבנה פשוטה של פרסומת זה שאני מפרסם כדי שאנשים יקנו את שירותיי. זאת הגדרה פשוטה של פרסומת. אני לא מפרסם כדי שאנשים יקנו את שירותי רואה החשבון שלי, אלא רק מודיע לאנשים שאני רואה חשבון.
אמיר ארן
¶
בוא נגיד ככה, כשהיו תקדימים שנגעו לרואי חשבון שהשתמשו בטייטל הם אלה שיש להם גם עסק עצמאי.
נעמה מנחמי
¶
אפשר להשאיר.
ברשותכם, אני אקרא מהנוסח המשולב – עמ' 6 למסמך ההכנה:
(1) רואה חשבון רשאי לעשות פרסומת לעצמו". התוספת שהתבקשה אחרי הנחת הנוסח: "למשרדו או לשותפיו ובלבד שאין בה כדי להטות או להטריד את הציבור, לפגוע בכבוד המקצוע או באי תלותו כרואה חשבון או להוות דברי שבח עצמיים".
1. פרסומת לפי תקנת משנה (א) לא תיערך באמצעים אלה:
1. בשילוט הכוונה בגודל או בצורה שאינם סבירים;
1. בשלטי חוצות שאינם על המבנה שבו פועל משרדו של רואה החשבון, או בכרזות אוויר;
1. על גבי תחבורה ציבורית;
ב-(1) השאלה היא מה ייחשב סביר או לא; ב-(2) לדעתי, זה "לרבות".
גילית מנטינבנד
¶
ועדה מקצועית שכללה נציגים מלשכת רואי חשבון ונציגים מאצלנו מהמועצה וממשרד המשפטים, ואלה המקומות שמבחינתנו לא הולמים את כבוד המקצוע לפרסומים. לכן אנחנו מחליטים לקבוע במפורש שאלה מקומות שלא ניתן לפרסם בהם או על גביהם.
נעמה מנחמי
¶
אז אני באמת שאלתי. כלומר אם ההגבלה חלה על תחבורה ציבורית האם אני יכולה לפרסם על אוטובוס פרטי?
גילית מנטינבנד
¶
לדעתי, אוטובוס פרטי זה תחבורה ציבורית. אבל, לדעתי, על האוטו הפרטי שלך את יכולה אם צריך לעשות את ההבחנה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
להסתובב עם רכב עם שלט. אבל זה שלט חוצות. שלט חוצות שאינו על מבנה, זה על האוטו. אבל אם אני מפעיל את המשרד שלי מתוך קרוואן גדול אני אשים עליו שלט ענק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הבנתי. בסדר, עורכי דין זה באמת משהו להתבייש בו, אבל רואי חשבון זה כבוד.
אני חייב לומר: פרסומת קופצת – אני מבין; פנייה יזומה למי שאינו לקוחו של רואה חשבון ולא הביע התעניינות בשירותיו – אני מבין; במקום או בדרך שיש בהם לפגוע בכבוד המקצוע או שמיועד לקטינים – כי באמת, קטינים יתחילו לקחת רואי חשבון? לאן נגיע? או שכולל תכנים בלתי חוקיים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה סבבה. אני לא מצליח להבין מה כואב לכם כשיש שלט חוצות או על אוטובוס. שוב – דיברנו קודם על שמות – אני לא רוצה לעשות להם פרסומות. פה עוד יגידו אחר כך שהם לא נקטו אמצעים סבירים כדי שלא אגיד את השם שלהם. אבל מה כואב לכם שיהיה? אגב, בארצות הברית אני רואה גם עורכי דין וגם רואי חשבון. לא כואב לי. אני מודה שכשאני רואה פרסומת לעורך דין בכביש מהיר – אוקיי; ראיית חשבון פחות מטריד, ולכן גם פחות עושים את זה. אבל ראיית חשבון – מה יגידו? עשית תאונה – תתקשר לרואה חשבון? זה לא עובד.
אמיר ארן
¶
יש עניין של המיסוי והעניין של השידול שמרחף ברקע. מכיוון שהנושא הזה יכול לחפוף קצת לגבול השידול שהוא אסור ולהיבט שרואה החשבון כמייצגים מול רשות המס – כי זה מה שבסוף מפרסמים – או לפרסם בהיבטים האלה – הרעיון היה לשמור על המכובדות של המקצוע וגם הסתכלו מה מותר ומה אסור לעורכי הדין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אדוני, אני חייב לומר, לי זה קשה. קשה לי גם הנושא של שילוט הכוונה. אני לא מצליח להבין למה שלטי חוצות ותחבורה ציבורית מוחרגים.
עמית שרפי
¶
אנחנו לא רוצים לגרום למקצוע להפוך לג'ונגל, שכל אחד שיש לו ישים פרסומת על האוטובוס או על שלט. אנחנו רוצים לפתוח את האפשרות; ולהכניס היום הרבה רואי חשבון לגדר החוק – כי היום יש פורומים וקבוצות באינטרנט, ואנשים נכנסים אבל זה עדיין לא מותר. לכן התקנות האלה הן עדיין בשורה גדולה לרואי חשבון שמאפשרת להתקדם עם המציאות הנוכחית. אבל עדיין שלט חוצות או כרזות אוויר, שזה אותו דבר .
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כשאני מסתכל על הגבלות על חופש ביטוי יש לי משהו נגד זה באופן בסיסי. אני לא רואה סיבה שכשאני מגיע למשרדי רשות המסים לא כואב לי שיש שם שלט שיגיד: רואה חשבון עם ניסיון של 35 בייצוג מול רשויות המס. זה לא פוגע בי. אם יש כללי תוכן שדיבת עליהם, דברי שבח עצמיים, לפגוע בכבוד המקצוע, באי תלותו כרואה חשבון – תשלם לי כסף ואני פוטר את המס – זה דבר, שבוודאי תגישו עליו. במקום לשלם לרשות המסים 1,000, משלמים לנו 2,000. זה לא יעבוד. "שילוט הכוונה בגודל ובצורה שאינם סבירים" – בסדר, אני מבין, זה יכול להיראות מגוחך.
אמיר ארן
¶
שלטי חוצות זה גם אסור היום לעורכי דין. כללי הפרסומות היום במה שמקובל ובמה שקורה זה שלא מאפשרים את שילוט החוצות. זה כל השילוט שקונים. בואו נהיה ריאליים – מדברים על המדיה שניתנת לקנייה בחוצות. יש חברות שנותנות את השירות הזה, וכנ"ל זה מתרחב גם על גבי האוטובוסים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ולקנות שער של עיתון זה לא נותן איזה יתרון לפירמות הגדולות? הרי אפשר לקנות שער של עיתון. ועושים את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רואה את הפרסומות. דווקא בגלל טיב המקצוע וההיקף של הנושאים – ראיתי פרסומות שפגעו לי בכבוד המקצוע כי אמרו: אשתך שוב עצבנה אותך – טלפון של עורך דין לדיני משפחה. אלה פרסומות אמיתיות שראיתי בארצות-הברית. "חלית, נפצעת" שהיה של לבנת פורן, רק אותו דבר של עורכי דין. כל הדברים האלה. הסכנה ברואה חשבון זה שתהיה מודעות לפירמה – אנחנו הפירמה הגדולה והמכובדת ביותר. מקסימום ישימו תמונה של רואה החשבון. מה החשש? בעניין של עורך דין זה באמת יכול להיות – שוב עצרו אותך על סמים, אנחנו נוציא אותך בזול – וואלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. אבל, שוב, מס זה משהו שיש לכולם; זה לא דבר שיש בו גנאי. כל מדינת ישראל היא נישומה. לעומת זאת עורך דין לדיני משפחה – יש אמירה כמו, אני אסכסך בינך לבין אשתך כדי שתשכור את שירותיי. יש פה אלמנט של פגיעה בכבוד; יש בנושא של אמבולנס צ'ייסר – תזייף פגיעות. רואה חשבון זה מקצוע הרבה יותר סולידי. לכן אני צוחק עליו כל הזמן שהוא כל כך פראי.
גילית מנטינבנד
¶
בסופו של דבר זאת שאלה של מדיניות וכבוד המקצוע. בסופו של דבר אנחנו לא רואים היום - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבקש שתשקלו לצמצם את הסעיף הזה. נניח, בשילוט הכוונה באמת אפשר לעשות דברים מגוחכים אם שמים מעל זה "כאן גר בכיף"; אבל שלטי חוצות – תורידו; כרזות אוויר – לא מטריד אותי וכנראה גם לא מטריד אתכם. אבל אם תרצו. כך גם לגבי תחבורה ציבורית. בפרסומת קופצת הפנייה יזומה ובמקומות בדרך שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע או מיועד לקטינים או כולל תכנים בלתי חוקיים – זה בסדר; אבל את שלטי החוצות אני מבקש להוריד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין את הרציונל השוקי של האירוע. זאת אומרת אנשים אומרים שהם לא רוצים שהפירמות הגדולות ישתלטו עליהם. אבל, עם כל הכבוד, זה שיקול שקשה לי איתו. אני מבין את השיקול הזה אבל קשה לי איתו כי זאת פגיעה בתחרות ובשוק החופשי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אם זה כבוד המקצוע אז, עם כל הכבוד, יהיה כתוב בצד האחורי של האוטובוס KPMG שהיא הפירמה המפורסמת בעולם – אני לא רואה איך זה פוגע בכבוד המקצוע.
אמיר ארן
¶
אבל לא בטוח שאז הייתי מאפשר מלל חופשי. כי זה שונה. זאת חשיפה ציבורית רחבה יותר. כי באתר האינטרנט אתה צריך בסופו של דבר להיכנס, והאוטובוסים מייצרים את התודעה הרכה הזאת של - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מספר המילים שלך הוא מוגבל. מה תכתוב שם? זה מודעות למותג – זה מה שיש. או שאתה שם נבחרת של אנשים שנראים רציניים עם עניבות - -
אמיר ארן
¶
בסוף הדברים שכתבנו שמותר לכלול כתבנו מלל חופשי שעניינו הצעת שירותי ראיית חשבון. לא חשבנו איך זה יתורגם מחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אני אומר: "בואו לצמוח איתנו ברשת רואי החשבון רוטמן ובניו בע"מ" – אני לא רואה חשבון אז כללי האתיקה שלכם לא חלים עליי. מה הבעיה? אם השיקול הוא כבוד מקצוע, לדעתי המלל כרגע מכסה את זה; אם השיקול הוא מניעת תחרות – אני פחות זורם עם זה.
נעמה מנחמי
¶
אני ממשיכה עם הנוסח המשולב: (ג) פרסומת לפי תקנת משנה (א) יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד, ביחס לרואה החשבון, משרדו או שותפיו:
זה לבקשת לשכת רואי החשבון.
עמית שרפי
¶
אני אוסיף שסמוך לישיבה הסכמנו להוסיף גם "את עובדיו שהם רואי חשבון". זה גם היה קיים בתקנות היום. לא רק "שותפיו", אלא גם "עובדיו שהם רואי חשבון". יש שכירים שהם רואי חשבון.
גילית מנטינבנד
¶
אני אומרת שזה המצב הקיים. אנחנו חושבים שזה חל גם על העובדים אבל ללשכת רואי החשבון מאוד חשוב שזה יירשם במפורש.
נעמה מנחמי
¶
בסדר. התוספת שלי לאור התוספת שהתבקשה כאן: "ובלבד שברור מהפרסומת שמיוחסת כל תכונה". כלומר אי אפשר לשים את התמונה של ראש המשרד וליצור מצג שהוא נותן את השירות גם ברוסית, ערבית ואמהרית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא שיהיה ברור. מותר לי לכתוב: "לעובדינו באופן מצרפי יש 1,000 שנות ניסיון"? למה שלא אוכל לכתוב את זה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
למה? האם מותר לי לכתוב: "מלבד רואי החשבון המצוינים שבפירמתנו יש לנו גם מנהלי חשבונות א', ב', ג' וחשבי שכר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אסור לי לכתוב את זה? למה? "אנחנו נותנים one stop shop. קבל אצלנו במשרד את כל השירותים. מלבד נבחרת רואי החשבון המצוינת שלנו יש לנו גם מנהלי החשבונות הטובים במדינה".
נעמה מנחמי
¶
לדעתי, זה קיים: "תחומי העיסוק של רואה החשבון ושל משרדו תוך הבחנה בין עיסוקו בראיית חשבון - -
גילית מנטינבנד
¶
זה גם מופיע בפסקה 15: "מייל חופשי שעניינו הצעת שירותי ראיית חשבון ושירותים נלווים של רואה החשבון".
עמית שרפי
¶
אני אגיד לכם איך זה עובד באתרים של רואי חשבון. בדרך כלל יש "אודות המשרד", יש תמונות של ראש המשרד עם שותפים ועובדים שגם הם רואי חשבון; ויש גם למטה לפעמים אפשרות לשים תמונות של חשבת שכר, של מנהלת חשבונות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לפי הכלל, פה לא. לפי הניסוח פה, זה עבירה אתית. הפרקטיקה של משרדי רואי החשבון היום באתר, שאתם לא אוכפים – לפי הרשום פה, זה עבירה אתית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא דן כרגע בפרשנות הזאת. אבל, נניח, שאני שולח עכשיו את הטקסט של האתר במיילינג ליסט - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עזוב, עזוב, אני לא רוצה להתווכח כי זה לא משנה. נניח שאת האתר שלי אני שולח במיילינג ליסט לאנשים שביקשו להיות רשומים. כי אסור לי לפנות לאנשים שלא ביקשו להתעניין בשירותיי. אני שולח להם לינק לאתר או PDF עם טקסט האתר. זאת פרסומת אסורה? למה? כי רשמתי שם שיש לי גם מנהלת חשבונות רמה 3 שהיא מהמצטיינות בארץ? למה?
גילית מנטינבנד
¶
אם אנחנו בעולם של פרסומת כדי לשמור על כבוד המקצוע זה נכון להציג את השירותים החשבונאיים ואת השירותים הנלווים להם. אז אם יש כלכלנים שכותבים חוות דעת זה יהיה מותר במסגרת הנוכחית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. ההפרדה תישמר, הכול בסדר. אני לא ארשום שרואה החשבון יודע גם לעשות אחלה ספונג'ה. אבל אני מדבר עכשיו על השאלה, האם אני יכול להציג שיש לי גם כלכלן שנותן גם חוות דעת כלכליות. הוא לא רואה חשבון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
למה אני לא יכול לרשום: משרדנו הנפלא התקשר עם כלכלן מהטופ בארץ, והוא נותן חוות דעת כלכליות בדברים שרואי החשבון שלנו מסתייעים בו. מה פוגע בכבוד המקצוע בזה?
גילית מנטינבנד
¶
כי אין לזה גבול. כלכלן זאת דוגמה שקשה לי איתה קצת, אני מודה; אבל אם יתחילו עורכי דין וכל מיני דברים שמושכים את תחום ראיית החשבון - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז שהעורך דין יתמודד עם האתיקה שלו, ורואה החשבון עם האתיקה שלו. הסברתי לכם את ההבדל, אל תלכו למקום של עורכי הדין כל הזמן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק רגע. אני עסק, יש לי 5,000 עובדים. אני רוצה לקחת משרד רואי חשבון שיש שם רואה חשבון אחד שמבין עניין ו-30 חשבות שכר, כי אני חייב כל אחת שם עם שעון נוכחות דיגיטלי ולחשב להם את ההטבות והוותק זה סיפור מההפטרה ועוד עם הסכמים קיבוציים. יותר מעניין אותי יכולות ונפח העבודה שהוא יודע לתת בחשבות שכר. חשוב לי רואה החשבון – אני חייב רואה חשבון שיחתום על זה בסוף, יגיש את זה ויעשה את הבדיקה. אבל התחום שאני רוצה בעיקר זה שאני אומר לו שעה ושכל התלושים יוצאים עד 31 בחודש – זה הכי חשוב לי. זה משהו שפוגע בכבוד המקצוע? זה משהו שהוא לא רלוונטי לי לדעת או לפרסם? למה אתם מונעים את זה?
גילית מנטינבנד
¶
בעיקרון זה לא שירותי ראיית חשבון. לכן אם אתה מפרסם את עצמך לשירותי ראיית חשבון ובסוף מה שיש לך במשרד זה 20 חשבי שכר ומנהלה יש פה משהו שקצת מטעה את הציבור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עזבי. שוב – יש לי חשבת השכר המצטיינת בארץ שזכתה בכל הפרסים האפשריים לחשבות שכר. אני מתגאה בה, היא מדהימה. אני רוצה להכניס אותה בפרסומת שלי. להגיד: יש לנו שלושה רואי חשבון תותחים ואת חשבת השכר הכי מוצלחת במזרח התיכון. מה הבעיה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אגב, נכון להיום כל מי שכתב את זה באתר שלו – זה גם אסור. אני לא יודע מה ההבחנה. אין הבדל בין אתר לבין פרסומת אחרת.
אמיר ארן
¶
אני לא בטוח שהם כתבו. היום כתוב: "מותר פירוט רואי החשבון שהם שותפיו ועובדיו לרבות הפרטים האמורים בפסקאות לגבי כל אחד מהם". זה מה שמותר היום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אומר שכולם עושים את זה. תיכנס לכל אתר. אבל, כאמור, ידיעה שיפוטית. אין לזה היגיון – תעזבו. לכן "ביחס לרואי החשבון, משרדו, שותפיו ועובדיו". איסור הטעיה הוא איסור הטעיה. בסדר גמור. אבל זה מידע רלוונטי גם עבור לקוח של משרד רואי חשבון לדעת כמה מנהלי חשבונות הוא מעסיק. בסופו של דבר רואה חשבון יש אחד, ומנהלי חשבונות יש הרבה, ואני צריך לדעת שהמשרד רץ, מה שנקרא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא נכון. אסור לי. "פרסומת תכלול פרטים בלבד לרואה חשבון, משרדו, שותפיו או עובדיו ובלבד שהם רואי חשבון".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
המידע הזה רלוונטי לקהל הנהנה משירותיו של רואה החשבון? זה פרט רלוונטי? יש סיבה לאסור עליו?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז תאסרי על הטעיה – אני מסכים איתך. אם תציגי אותם כרואי חשבון או שתציגי כאילו יש לך יותר רואי חשבון ממה שיש או לא תצייני בצורה ברורה - -
עמית שרפי
¶
אבל לא מוצג העובד שעושה ראיית חשבון שהוא לא רואה חשבון; מוצג שהוא כלכלן. אם יבוא לקוח, מן הסתם הוא יעשה לו חוות דעת כלכלית. זה לא שיש פה הטעיה שרואה החשבון מפרסם שיש לו רק ראיית חשבון, ואסור לו לפרסם אחד שיש לו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אגיד יותר מזה: יש סדרות של עורכי דין. מי הדמות הכי חשובה בסדרה Suits? מי הדמות שבשבילה רואים את הסדרה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון, המזכירה. אז אנשים באים למשרד כי המזכירה הביאה אותם. אני רואה במשרדי רואי חשבון שמפרסמים, ומישהי שהיא עם ותק כמזכירה, כמנהלת משרד היא חלק מהפנים של המשרד. הגיוני שאדם שמגיע למשרד יראה את הפנים שלה באתר. לא הגיוני שרואת החשבון תיכנס, ואי אפשר יהיה לציין רשימת "עובדינו" – עובד מצטיין, למשל - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני נגד זה.
בואו נמשיך.
(1) שם רואה החשבון, שם משרדו ושמות שותפיו ועובדיו;
(2) כשירותו לעסוק בראיית חשבון מחוץ לישראל;
(3) מספר שנות הוותק בעיסוקו בראיית חשבון;
(4) תחומי העיסוק של רואה החשבון ושל משרדו, תוך הבחנה בין עיסוקו בראיית חשבון ובין עיסוקים נלווים;
הנה מה שאתה צריך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון.
(6) דרכי התקשרות עם רואה החשבון ומשרדו, לרבות כתובת דואר אלקטרוני וכתובת אתר האינטרנט של רואה החשבון או משרדו;
מה עם רשתות חברתיות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז למה את עושה "לרבות"? "דרכי ההתקשרות עם רואה החשבון ומשרדו", נקודה. כשאת כותבת "לרבות" את ממעטת. מה עם פייסבוק, אינסטגרם, טיק-טוק?
אמיר ארן
¶
אני חושב שעדיף כי אחרת אתם יכולים להגיד שמישהו יכול לפרש את זה בצורה מאוד מצומצמת מאוד שדרכי ההתקשרות הם דרכי ההתקשרות המסורתיים.
נעמה מנחמי
¶
(7) שמות שותפים של רואה החשבון שיצאו לגמלאות ושמות שותפים שנפטרו, תוך ציון העובדה כי השותף יצא לגמלאות או נפטר;
(8) שעות קבלת קהל במשרד;
(9) השפות שדובר רואה החשבון;
ב-(9) "או עובדיו" – אם מחילים את הרישא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
(11) משרות הוראה שבהן שימש או משמש רואה החשבון;
(12) חברות של רואה החשבון בארגונים מקצועיים בארץ או מחוץ לישראל;
(13) כל תפקיד שממלא רואה החשבון או מילא בעבר, לרבות בשירות הציבורי, בשירות הצבאי או בשירות לאומי;
לדעתי, פשוט כדאי לכתוב
¶
בסעיף זה – רואה החשבון. ואז שיהיה ברור שזה עובדיו או שותפיו. ואז זה חל על הכול.
אמיר ארן
¶
פה הוספנו במפורש כי המשרדים ביקשו מאיתנו. היה להם ברור שזה לא יחול על עובדים אחרים, ופה אמרו שכיוון שפעילות התנדבותית של משרד אי אפשר להבדיל רצו שיהיה במפורש.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מאחר שהכול יחול רואה חשבון יהיה כל מי שנחשב - - - ורואה חשבון.
(15) מלל חופשי שעניינו הצעת שירותי ראיית חשבון ושירותים נלווים של רואה החשבון שאינו כולל ציון שכר טרחה.
נעמה מנחמי
¶
אז אני אעלה את השאלה: אם אני החלטתי שאני רוצה לתת בהתנדבות סיוע להגשת בקשות לעסקים של מילואימניקים ואני רוצה לפרסם את זה. אני לא יכולה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
למה? שכר מצווה. להפך, לדעתי, זה נכלל בתוך (14). זאת פעילות התנדבותית של רואה החשבון. זה לא שכר טרחה. אתה אומר, אני מתנדב לעשות דוחות בחינם לאנשי מילואים – זה נכנס ב-(14).
עמית שרפי
¶
רק שלא יפרשו פרו-בונו שלמעשה נותנים שירות מסוים והשירות השני יהיה בפרו-בונו. זה יכול להיות בעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל ודאי מותר לי לפרסם פעילות התנדבותית של רואה החשבון. בדרך כלל מה רואה החשבון יעשה בהתנדבות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון אבל אני חושב שלגיטימי, ואני יודע שבדרך כלל עושים את זה גם במשרדי עורכי דין שמפרסמים: אנשינו פעילים בייצוג כך וכך בתכניות שכר מצווה – שזה פרו-בונו. זה מופיע. ראיתי את זה בפרסומות. אנחנו עושים פרו-בונו. הרבה פעמים לפעילות פרו בונו יש תועלת שכתוצאה מהפרו-בונו מכירים אותך יותר, ואולי אנשים שלקחת אותם פרו-בונו בהתחלה השתקמו ולוקחים אותך כשירות. זה גבול דק. זה נכון – מי שעושה את זה באופן שיטתי הוא מרמה; כי הוא בעצם אומר, אני נותן לך פרו-בונו אבל התוספות בתשלום, ואז זאת רמאות, זה להטעות. אבל מי שבאמת עושה פרו-בונו ואומר, כל עסק בשנתו הראשונה של משרת מילואים, אני אתן לו חינם. האם דבר כזה מותר לי להגיד? זה ברור שבן אדם שעושה את זה יוכל להשתמש בזה אחר כך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא יודע להגיד לך. זה היופי של אתיקה – מאיפה עובר הגבול בין פרו-בונו לבין שידול בתי הדין של אתיקה להגיד. אבל לגיטימי שאדם יגיד שהוא עושה פרו-בונו לחיילי מילואים. זה לא שידול.
אמיר ארן
¶
אבל זה אפשר להשאיר בחוות דעת "שאיננו כולל שכר טרחה". אם עכשיו יגידו שיש עכשיו מלחמה וישאלו האם מותר לנו להציע שירותים, כמו שיכול להיות שחלק נותנים - -
נעמה מנחמי
¶
אני דווקא שמעתי על רואי חשבון שלקחו מאנשי עסקים שעושים להם ריטיינר שכר טרחה נוסף באחוזים מהפיצויים שהם קיבלו מהמדינה.
עמית שרפי
¶
זה מענקי פיצויים. אסור לרואה חשבון לקבל אחוזים בכל הקשור לחוות דעתו או לדוחות כספיים שהוא מחווה דעה. זה ראיית חשבון. יש לראיית חשבון עוד שירותים נלווים כמו למשל סיוע בענקי חרבות ברזל.
נעמה מנחמי
¶
אני אעביר לך כמה שמות של עסקים שדרשו מהם בין 5% ל-15% מהפיצויים בחרבות ברזל כדי למלא את הטופס.
עמית שרפי
¶
נכון. אבל עדיין ראיית חשבון יוחדה בכך שאי אפשר לקחת אחוזים על מתן חוות דעת של ביקורת כי זה יכול לפגוע באי התלות.
נעמה מנחמי
¶
(1) בפרסומת לפי תקנת משנה (א) רשאי רואה החשבון לפרסם תמונות, איורים גרפיים וסרטונים, לרבות ראיונות וסרטי תדמית.
(2) רואה החשבון רשאי לשלוח מידעון (ניוזלטר) לרשימת תפוצה של לקוחות משרדו שביקשו זאת ושל אחרים שביקשו זאת; המידעון יכול לכלול פרטים כמפורט בתקנת משנה (ג) ו- (ד).
(3) רואה החשבון רשאי –
(1) לפרסם מאמרים מקצועיים וראיונות וכן לנהל פורומים, והכל בלי שהוא שילם על כך;
(2) לשלם בעד פרסום מאמרים מקצועיים, ראיונות וניהול פורומים, ובלבד שיצוין במסגרתם במפורש כי מדובר בפרסומת."
ואם הוא לא ערך את התוכן אז, מן הסתם, הוא צריך לכתוב שלא הוא ערך את התוכן, שלא הוא כתב את התוכן. כי אז זאת הטעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אפשרת שיחתמו והעסקת מישהו שיכתוב עבורך ואתה חתמת על התוכן – זה לא עניין של הטעיה או אי הטעיה.
נעמה מנחמי
¶
בגלל זה לא הכנסתי את זה לנוסח אבל כן הבהרה לפרוטוקול שבאיזשהו שלב זה גם הופך להטעיה, אם השם שלך מופיע.
אמיר ארן
¶
הכוונה הייתה לאפשר לשלם במה שנקרא פרסום ממומן; כשאתה כותב משהו ולא קיבלו אותו לכתב העת היוקרתי, ואתה משלם כסף כדי שיפרסמו אותו.
נעמה מנחמי
¶
יש לנו כאן הוראות שעה.
תחילה ותחולה
4.
1. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
1. תקנה 3 תחול גם על פרסומת שפורסמה ערב יום התחילה אם רואה החשבון פעל לאחר יום התחילה להמשך פרסומה.
לאור השינויים כדאי להודיע לחברי הלשכה והמועצה שזה יהיה ברור.
נעמה מנחמי
¶
אולי כדאי להדגיש את הנושא הזה. כלומר גם מי שכבר פרסם משהו צריך לוודא שמה שממשיך להתפרסם - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז בעצם יש לנו שינויים. מבחינתי לאשר בשינויים. אם יהיו בעיות עם השר אז תחזרו אלינו.
נעמה מנחמי
¶
אני רק מזכירה שהיו שני הפרטים לגבי פרסומת אסורה שביקשת להסיר, שזה נושא של שלטי חוצות ותחבורה ציבורית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מאשר בשינויים, ואם השר ירצה נחזור לפה.
מי בעד תקנות רואי החשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשפ"ה-2024, עם השינויים? ירים את ידו.
1 – בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי התקנות אושרו בשינויים. ככל שהשר יסכים להם הם יפורסמו במקום ובשעה. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45.