פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
23/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 551
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ב בכסלו התשפ"ה (23 בדצמבר 2024), שעה 11:41

ייבוא זעיר של רכב שנרשם במדינת חוץ

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
אליהו ברוכי

אלמוג כהן

דורון קוגמן - מהנדס תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

קטי מורלי - מנהלת תחום תיאום נהלים ורישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירן יעקב - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

הדר הלל - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נטליה מירנצ'וב - מנהלת תחום בכירה מחקר וסטטיסטיקה, רשות המסים, משרד האוצר

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

ניסים זיתוני - בעל מוסך, איגוד המוסכים

אלעד ברשאן - מנהל, מורן קרגו עמילות מכס

אייל קלדרון - בן דודו של עופר קלדרון החטוף בעזה, נציג משפחות החטופים

רועי ארפי - שדלן, עו"ד, יועץ, פורום יבואני הרכב הזעירים

ד"ר עידית חנוכה

ליאור ידידיה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


ייבוא זעיר של רכב שנרשם במדינת חוץ

צוהריים טובים. אנחנו פותחים דיון בנושא ייבוא זעיר של רכבים שרשומים במדינות חוץ. לפני שאנחנו ניגשים לדיון, אני מבקש מהמשפחות, בבקשה.

שלום. השם שלי זה אייל קלדרון. אני בן דוד של עופר קלדרון. למי שיודע או לא יודע, אנחנו ביום ה-444, כש-100 חטופים נמצאים בגיהנום. תהליך סימטרי מאוד, אבל עוד יותר מזה – כל כך עצוב. חבר הכנסת שלום, יש לי פה נר בשבילך. זהו נר שמסמל את החטופים.

זה נר שאמור להדליק ולהראות את האור לכל חברי הכנסת ולכל מקבלי ההחלטות – את האור שיוביל אותנו לדרך שבה כל החברה הישראלית תוכל להדליק שוב את האור שלה; את האור של המדינה כולה; את האור של החברה שלנו; את הדרך שממנה אנחנו יכולים לצאת אל דרך חדשה, מוארת וטובה בהרבה.

אני מבקש ממך, באופן אישי, שהנר הזה יהיה נוכח בכל ישיבת סיעה, בכל דיון, בכל מקום שבו אתה נמצא; שתדליקו את הנר הזה ושתזכרו, לאורך כל הדרך, מה הדבר החשוב ביותר, הנכון ביותר והדחוף ביותר. זה דבר ראשון.

כמו שהנר הזה צריך להדליק ולהראות לנו את האור אל הדבר הנכון ביותר, אני רוצה להדליק כאן, באופן אישי, זרקור גדול מאוד לציבור, ולהגיד שמורחים אותנו. שאני מודאג ומוטרד מאוד, ביום הזה, כי מרדימים אותנו. אנחנו בכיוון הלא נכון. בכיוון הלא נכון – לא תהיה עסקה. לא תהיה עסקה חלקית ולא תהיה עסקה כוללת, כי מרדימים אותנו.

ראש הממשלה דרש איפול סביב כל מה שקשור למשא ומתן; שאף אחד לא יצייץ ושאף אחד לא ידבר. מאז שזה קרה, אנחנו רק שומעים את הגורמים הקיצוניים בממשלה מדברים על עסקאות כניעה ועל קווים אדומים שהם לא היו מוכנים לחצות.

אנחנו שומעים את שר הביטחון מצייץ, קבל עדה וטוויטר, שהוא לא יהיה מוכן לשליטת חמאס ברצועה; שאנחנו לא נסיים את המלחמה עד שחמאס יוכרז כלא שולט ברצועה. וגולת הכותרת – ראש הממשלה בעצמו מתייחס לעסקה, בריאיון בתקשורת הזרה. כל זה קורה כשאמור להיות מידור מוחלט ואיפול סביב כל הדבר הזה.

זה שידור חוזר של מה שהיה פה במרץ; של מה שהיה פה במאי; של מה שהיה פה ביולי. אבל הדבר הברור הוא שבניגוד לפעמים הקודמות, אם הדבר הזה לא יקרה גם הפעם – לא יהיה את מי להחזיר בחיים, וגם לא בחיים, כי אנחנו לא נמצא אותם.

הציבור חייב לדעת שזה הלך הרוחות ושזה מה שקורה. מרדימים אותנו, המשפחות, ומרדימים אתכם, הציבור. אנחנו לא ניתן לזה להימשך. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. חבר הכנסת שלום, אני מבקש ממך שאתה תעשה את מה שצריך כדי שזה לא יקרה.

אני אומר את זה בצורה הכי חד-משמעית: אם הפעם זה לא קורה – זה עליך, וגם עליך, אלמוג. זה על כל חברי הכנסת; על כל השרים; ובוודאי שעל ראש הממשלה. אם זה לא קורה – זה עליכם, ורק עליכם, ואנחנו נבוא בחשבון עם כל מי שאחראי לזה. עם כל אחד ואחד. אני רוצה שתיקחו את זה לתשומת ליבכם, וכשאתם יוצאים עכשיו מהחדר – אתם עושים את כל מה שצריך כדי שמי שסטה מהמסלול יבין שהוא חייב לחזור אליו ואין לו אפשרות אחרת.

אני אומר לכם כאן, ציבור יקר, מי שנמצא כאן: אל תירדמו. אל תירדמו לכל המסרים ולכל הדברים שקורים פה בתקשורת. יש פה דפוס חוזר, ואסור לנו, כציבור, להסכים לזה. אסור לפספס את ההזדמנות הזו. למשא ומתן יש מומנטום, וכשהוא מתפוגג – זה גזר דין מוות ל-100 אנשים. זו המשמעות; אין פה משהו אחר, וזו האחריות של כולנו לא לתת לממשלה הזו להרדים אותנו.

מישהו נוסף רוצה לדבר?

חשוב לי להגיב על הדברים.

אלמוג, בדרך כלל אנחנו לא מגיבים לדברי המשפחות. אנחנו מכבדים את כל מה שהם אומרים.

זה בסדר. זה בשיח.

בבקשה תעשה את זה קצר ובזהירות.

אני לא מתכנן לתפוס לאף אחד את הזמן. אני דווקא חושב שככל שזה יהיה יותר בשקט – הסיכויים להצליח גבוהים יותר.

חד-משמעית, אלמוג, אבל זה לא קורה. זה בדיוק העניין.

אם לא שומעים כלום – זה סימן חיובי.

אבל שומעים. ביום שבת, ראש הממשלה מתראיין ומתייחס באופן חד-משמעי; שר הביטחון לא סותם את הפה שלו כל השבוע שעבר; סמוטריץ', עם עסקאות הכניעה והקווים האדומים שלו – זה בדיוק על מה שאני מדבר. זה כל מה שקרה פה בכל הסבבים הקודמים. זה שידור חוזר, ועל זה אני מדבר.

כשלא היה שום דבר על הפרק – כשלא דיברו – אמרתי: "קורה פה משהו". זה בדיוק מה שלא קורה פה בשבוע וחצי האחרונים. יש פה ניסיון מסמוס והרדמה של הציבור על ידי מסרים אופטימיים כל הזמן. בסופו של דבר, במשך חודש וחצי מספרים לנו בכל יום על התקדמויות, ולא קורה פה כלום. מה זה אומר? או שלא קורה שום דבר בכלל, או שמתעסקים בהכול חוץ מליבת העניין.

אנחנו חוזרים עכשיו, כל הזמן, לדיווחים ולציוצים האלה, ואין פה שקט. זה בדיוק העניין. אם הייתה פה דיסקרטיות – הייתי אומר לך: "אוקיי, הכלבים נובחים והשיירה עוברת". זה לא המצב.

ראש המפלגה שלך מאיים על ראש הממשלה ואתה אומר שלא מדברים? אתם מנעתם גם את שחרור בני הערובה בעסקה הראשונה. אתם איימתם לפרק את הממשלה. הדם של אלה שנרצחו – עליכם.

אני דווקא הייתי בעד. ד"ר גוגל.

אתה היית בעד, אבל ראש המפלגה שלך איים על ראש הממשלה. תתביישו. יום אחד, אתם עוד תתנו את הדין על זה שהאנשים לא חזרו; כל אלה שנהרגו שם.

אני מקבל את דבריך, אדוני.

אנחנו נעשה הפסקה של חמש דקות. תודה רבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:50 ונתחדשה בשעה 11:53.)

(היו"ר דוד ביטן)

טוב, רבותיי, בבקשה. מי ביקש?

צוהריים טובים, כבוד היושב-ראש. עו"ד רועי ארפי. אני מייצג את הפורום לייבוא רכב זעיר. הסיבה שבגללה ביקשנו את הכינוס הזה בדחיפות היא בקשר להגדרה של רכב שנרשם במדינת חוץ, שחוקקה בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, ובמסגרתה יש את תקנות התעבורה.

רכב שנרשם במדינת חוץ זה רכב שעלה על הכביש בחו"ל, וטרם חלפו 90 ימים ממועד הרישום הראשוני שלו ועד מועד ההשטה שלו. עד לפני כמה שבועות, חשבנו שברגע שאתה מביא למשרד התחבורה את מועד הרישום הראשוני של האוטו בחו"ל ואת שטר המטען של האוטו, מראה להם שחלפו פחות משלושה חודשים ממועד הרישום הראשוני בחו"ל ועד מועד הייצוא, וגם שבעת מכירת האוטו יש בטסט פחות מ-150 קילומטר – הרכב נחשב כרכב חדש מבחינת היבואן.

ברגע שזה נרשם כרכב חדש – כך זה היה במשך שבע שנים – מועד הרישום הראשוני שלו הוא לפי הרישום בישראל. זה קצת מסובך. מה קרה? אחרי שבע שנים, לפתע פתאום, משרד התחבורה עולה על איזה שהוא "באג" בחקיקה – אני לא בא בטענה לגבי החקיקה; זה מה שכתוב – והופך רכב חדש ביבוא מקביל לרכב משומש.

למה? בדיוק כמו בסעיפים 8-10 במכתב ששלחתי: אם הרכב עלה על הכביש בארצות הברית באוקטובר 2024, והגיע לישראל בינואר 2025 – עכשיו, אם יבוא אליי לקוח וירצה לקנות את האוטו, אני אגיד לו: "אין בעיה, האוטו חדש, אבל שתדע שהעלייה לכביש נרשמה באוקטובר 2024".

מה הוא יגיד לי? הוא יגיד לי "תודה רבה, יבואן מקביל נחמד. אני הולך לדלת של היבואן הישיר, פותח את הדלת וקונה אוטו – אני לא יודע מה הייצור שלו – שהעלייה לכביש שלו תירשם בפברואר 2025". מה מעניין אותי?

זה לא משנה מתי היבואן הראשי מביא את זה? רק מתי זה עולה?

נכון. למה? כי היבואן הישיר קשור בהסכם ישיר עם היצרן, ואצלו – הרכבים לא נרשמים על הכביש בחו"ל. אתה מבין? זה מתחיל החל ממועד הרישום הראשוני בישראל. היבואן הישיר יכול לעשות הכול.

מה זה "אצלו לא נרשמים"? גם אם האוטו נסע על הכביש?

אצל היבואן הישיר אין דבר כזה; הוא קונה ישירות מהמפעל.

אז מה זה הדבר הזה שהרכב עולה באוקטובר ומגיע לישראל? בחו"ל – הוא עולה באוקטובר?

לצורך הדוגמה.

אז תגיד לי את הדוגמה. למה הוא עולה באוקטובר? הוא לא חדש?

הוא חדש. בעצם, רכבים בייבוא מקביל – ייבוא עקיף, ייבוא זעיר, כולם – חייבים להירשם בחלק מהמדינות לפני שהם יוצאים. הרי, בסוף, כשאתה מוציא אוטו ממדינה מסוימת, יבואו ויגידו לך: "רגע, איפה המסמכים של האוטו?", נכון? אתה מוציא אותו כך סתם?

זאת אומרת, הוא נרשם למרות שהוא לא עלה על הכביש בפועל.

כן. זה One Day Registration. יש לזה מינוחים באירופה ובארצות הברית.

זה המקביל או הזעיר?

גם וגם.

כי במקביל – אני מביא, לפעמים, 100 או 200 מכוניות.

זה מה שחשוב לי להבהיר: זה גם וגם – גם עקיף וגם זעיר. אנחנו לא מוכנים שתהיה אפליה. אם אצל היבואן הישיר זה אוטו חדש, ונרשם לו תאריך עלייה מסוים על הכביש – אנחנו רוצים את אותו הדבר. כך זה גם היה שבע שנים. אני מבין שתקינה - - -

מה קורה עם העניין הזה? זאת אומרת, עכשיו באו אליכם אחורנית ואמרו לכם "א', ב', ג'"?

לא אחורה; יבואו מכאן והלאה - - -

זאת אומרת, אחורה – אין דבר כזה?

את זה – צריך לשאול אותם. אני לא יודע. אני חושב שאין דבר כזה. בסוף, צריך להבין: זה מפצל את הייבוא העקיף; אני אפילו לא מדבר על הזעיר. זה יהיה שני חלקים – או רמאים או כאלה שלא ייבאו, כי זה מוציא את כל המיץ. אין טעם לייבא את הרכבים אם זה כך.

אז מה הדרישה?

קודם כול, אנחנו מבקשים לתקן את תקנה 282(א)(4)(ב) בתקנות התעבורה. אנחנו רוצים שרכב עם עד 150 קילומטר שנרשם במדינת חוץ – יירשם במדינת ישראל לפי מועד הרישום הראשוני שלו בישראל, בתוך 12 חודשים מתאריך הייצור.

בנוסף, אנחנו מבקשים גם למחוק את תקנה 282(א)(4)(א), שנותנת סוג של אות קין לרכבים בייבוא מקביל, ולרשום, לכל אורך חיי הרכב, כאילו זה רכב חדש או רכב משומש. לא אכפתם את זה עד היום, וגם אין סיבה לאכוף את זה, כי זה שטויות, לפי דעתי.

למה זה נכנס לתקנות התעבורה?

זה נכנס.

אני שואל שאלה פשוטה: לגבי העבר – יש לכם איזו שהיא בעיה? אתם מדברים רק על העתיד?

כן.

זאת אומרת, לא נקטו נגדכם הליכים או חייבו אתכם בחיובים על העבר?

לא. כרגע לא.

זה עקיף, כי יש פה הפחתה משמעותית על המלאי שיש אצל היבואנים. אלעד ברשאן. אני עמיל מכס – אני משחרר רכבים. אם היבואן יודע שהוא מביא למלאי, או אפילו מוכר, כשהוא בא ללקוח שלו ואומר לו: "זה חדש, אבל אני ארשום לך את זה בינואר 2025" – הוא לא יכול לעשות את זה.

אם אני יכול לחדד ולהוסיף על מה שאמר חברי, עו"ד ארפי, בסוף, המחוקק התייחס לנושא של רישום של רכב עד 150 קילומטר בחוק רישוי מקצועות ושירותים בענף הרכב. רכב חדש הוא רכב שהוא עד 150 קילומטר ועד 90 יום, כמו שעו"ד ארפי אמר.

למה זה הגיע, למעשה? יש מדיניות של היצרניות שנקראת "No Export". בתיקון מספר 12 לחוק – משרד התחבורה מודה בזה, ואומר: המנהל מכיר בכך שיש מאמצים של היצרניות לאסור על ייצוא לשוק מקביל.

אז, מה קורה? יוצא מן אבסורד, שרכב של עד 150 קילומטר שלא נסע על הכביש – נחשב כמשומש. הדבר הזה הוא לקונה בחוק שאנחנו חייבים לתקן, בהמשך לבקשה של עו"ד ארפי.

גם יש לנו הצעות לפתרון.

סליחה, אני רוצה להבין: מה זה אומר? שאנשים לא יביאו מכוניות בייבוא מקביל ובייבוא אישי?

זיתוני ניסים. אי-אפשר להביא רכב חדש. האוטו ירשם כרכב משומש, לצורך העניין. הוא לא יהיה רכב חדש. זאת אומרת, היבואן הישיר יכול למכור רכב חדש, והיבואן המקביל, או הזעיר – לא יכול למכור רכב חדש. אין לו את המושג הזה "רכב חדש". זה דבר לא הגיוני; זה לא מה שהמחוקק התכוון.

אז, זה גם משפיע על המחיר שלו?

ודאי.

זה משפיע על הכול. אפילו לא על המחיר – זה No Go. זה None Starter, אפילו.

ומה לגבי המכס?

גם על תשלום המיסים.

המכס לא קשור לזה בכלל.

תסביר לי איך זה משפיע על המיסים.

המכס לא קשור למיסים.

למה לא?

זה אותו מס?

אותו מס.

למה? אתה מכניס אותו כרכב משומש?

למה? על רכב משומש – אתה משלם כמו על רכב חדש?

אני מכניס אותו כרכב חדש. רכב שנרשם במדינת חוץ – מכניסים אותו כרכב חדש.

אני צריך שתהיו שקופים בעניין הזה. אתם משלמים את המכס כמו רכב חדש?

את אותם המיסים, ברור, איזו שאלה?

אדוני היושב-ראש, המכס מחושב, קודם כול, מהערך של החשבונית. משם מתחילים, בעצם. לכן, הערך של החשבונית אמור לגלם את תנאי השוק. ברגע שזה משומש, לצורך העניין, וזה נרשם – מן הסתם, ערך הרכב יורד.

יש פה נציגת מכס.

מה היא קשורה? מה קשור המספר? המחיר לא מעניין.

תכף נשמע אותה. עם כל הכבוד, אתה לא קובע מה קשור ומה לא, אז לאט-לאט. אומנם כבר תיקנת את החוקים וסידרת אותם – הכול בסדר.

זה לא קשור לחוק.

אני רוצה לשמוע דווקא אותך, רונן.

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים. למעשה, אנחנו מנסים לייצר ייבוא מקביל בישראל מאז 2004, והצלחנו, יחד עם השר כ"ץ, כשהוא היה במשרד התחבורה, לעשות ייבוא מקביל של רכב חדש. כל הרעיון הוא שיהיה רכב חדש על ידי יבואנים מקבילים ורכב חדש על ידי יבואנים ישירים. כך, תיווצר תחרות.

בגלל שיש פה – לא נגיד "קרטלים" – חמש קבוצות ריכוז מובילות, שמוכרות כ-80% מהמכוניות החדשות – המחירים עולים. אתם יודעים. ניסינו לפתור את זה יחד עם השר; אני חושב שישבנו פה אלפי שעות. אני ניסחתי, בהתחלה, עם משרד האוצר – נטלי יודעת; אנחנו עובדים על זה מ-2004 – את החקיקה הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית. הרעיון היה לייצר שוויון.

מה שאני שומע כרגע – אני לא ידעתי מזה, אגב; רק השבוע – זה שהשוויון הזה הולך להיות מופר עכשיו בגלל איזו שהיא לקונה, אבל זו לא כוונת המחוקק. כוונת המחוקק הייתה שיבואן ישיר ויבואן מקביל ייבאו את הרכב בתנאים שווים. הבעיה שצריך לפתור אותה היא האחריות.

יותר מזה, אמרנו שנעודד את הייבוא המקביל בגלל הנושא של המחירים.

ברור. אחרת, למעשה, אתה מוציא את הייבוא המקביל. כל מה שעשינו במשך הרבה שנים – ואני חושב שהשר כ"ץ ואנוכי ישבנו פה מעל ל-400 שעות - - -

הדבר שטוען העו"ד – צץ רק עכשיו?

כן.

כן.

עד עכשיו, הפרשנות של המשרד הייתה שונה?

עכשיו זה מן חסם, פתאום, שאני לא יודע מאיפה הוא מגיע לשנות את תנאי המשחק. זה לא צריך לקרות.

זה ממש לא - - -

אני רוצה להעיר עוד הערה.

זהו, עצור. מה התגובה שלכם, בבקשה? קודם כול, אני רוצה שתבינו דבר אחד: אנחנו מעודדים את הייבוא המקביל - -

גם אנחנו.

גם אנחנו.

- - אבל אם הפרשנות החדשה שלכם, או היישום החדש של החוק או התקנות, פוגעים בייבוא המקביל – זה לא דבר שאנחנו יכולים להסכים לו.

גם אנחנו בעד תחרות. החוק לא השתנה מאפריל 2008.

רק היישום שלו השתנה.

לא.

היישום שלו ממש לא השתנה. אנחנו נסביר את זה בשפה פשוטה. אני קטי מורלי ואני מנהלת תחום תיאום, נהלים ורישוי. אני עוסקת בכל הנושא של רישום הרכבים. כלומר, היבואנים עובדים איתי מהרגע שבו נולד הרכב, ואני מלווה את הרכב עד ליום מותו, על כל מה שהוא עובר. אני אאפשר לדורון ואשלים.

שלום. שמי דורון. אני מנהל אגף תקינה והנדסה באגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. קודם כול, גם שירן תבהיר את כל נושא החקיקה, אבל דבר אחד בסיסי: אני לא מבין למה אתה קושר בין רכב חדש או רכב משומש לבין מועד העלייה על הכביש. אין קשר בין מועד העלייה לכביש לבין רכב חדש ורכב משומש, ואני אסביר.

זה לזרות חול.

כדי לעודד את הייבוא הזעיר והייבוא העקיף, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מאפשר להם לייבא רכב שנרשם בחו"ל ועד 150 קילומטר – אגב, מה שלא מתאפשר ליבואן ישיר.

הוא לא צריך את זה.

אם הוא צריך או לא צריך – אני לא נכנס לזה.

אנחנו לא הפרענו לכם.

כדי לעודד את הדבר הזה, משרד התחבורה מתייחס לרכב חדש, גם אם הוא נרשם בחו"ל עד שלושה חודשים וגם אם הוא עשה עד 150 קילומטר – ככזה שאפשר לייבא אותו.

אם כך, למה צצה הבעיה מלכתחילה?

שנייה. אין קשר בין זה לבין מועד העלייה על הכביש.

בטח שיש.

אין קשר.

אין קשר.

אני אסביר.

אתה מתכוון לכך שהמשרד מאפשר לייבא אותו, אבל בתור רכב משומש?

תקרא את הפרוטוקולים. לא. הוא מאפשר לייבא אותו כרכב חדש, ולא להתייחס אליו כרכב משומש, ובלבד שהוא נרשם בחו"ל עד שלושה חודשים ו-150 קילומטר, אבל מועד העלייה לכביש חייב להשתקף ברישיון. למה? מסיבה אחת פשוטה, שנאמרה פה בין המשפטים על ידי רונן: האחריות של היצרן. היצרן מתחיל את האחריות על הרכב מהרגע שבו הוא נרשם לראשונה.

זו בדיוק הבעיה. אם הוא עלה - - -

אם הוא עלה בחו"ל - - -

גם יבואן ישיר שמביא רכבים מסמן את תאריך הייצור, או שהוא מסמן את תאריך ההגעה?

לא את תאריך הייצור; את תאריך הרישום הראשוני.

מועד העלייה נגזר מהרישום.

בסדר. היבואן הישיר שמביא לפה רכב – לא עושה את העלייה לכביש שם, אלא פה.

אתה צודק מאוד, כי אין תופעה כזו אצל יבואן ישיר. ברגע שיבואן ישיר - - -

הוא קונה ישר מהיצרן; לא מדילר.

רק רגע, דורון. הרי, אם הוא הגיע באוקטובר – אמרת 90 יום, נכון? – אם אתה רושם שהוא הגיע באוקטובר 2023, למרות שהוא עלה בינואר 2024 – יוצא שיש לו עוד שנה, וזה מוריד מערך האוטו.

נכון, אבל תחשוב שהיצרן נותן, לצורך העניין, שלוש שנות אחריות על הרכב. האחריות שלו מתחילה מהרגע שבו הוא נרשם לראשונה. הוא נרשם לראשונה בחו"ל. כשאני בא ומשקף ללקוח הראשוני, אני אומר לו: "תשמע, אני מוכר לך את הרכב בינואר, אבל האחריות שלך היא לא מינואר, אלא מאוקטובר".

למה האוטו עולה על הכביש עם 150 קילומטר בחו"ל? אילו סיבות יש?

זה פיקטיבי, אדוני היושב-ראש.

מה זה "פיקטיבי"?

פשוט מאוד: אם אדוני היושב-ראש ייסע עכשיו לפרנקפורט או לארצות הברית, כשהוא יבקש להיכנס לדילר, הוא יגיד לו: "אדוני, אני לא יכול למכור לך". עכשיו, בתיקון 12, הם מודים בזה – זה כתוב: יש פעולה של היצרניות לאסור ייצוא. למה?

רגע. מה שחבר הכנסת דנינו אומר לי זה שהסיבה שזה עולה עם 150 קילומטר זה כאילו שהוא מוכר לו את זה משומש כדי שהוא יוכל למכור את זה במקביל. תראו, חבר'ה, אי-אפשר לאחוז בשני הקצוות.

זה סיכול תחרות.

כדי שהוא יביא את האוטו המקביל, ובניגוד להסכם בין היבואן הראשי לחברה – הוא רושם אותו כאילו שהוא נסע 150 קילומטר.

זה לא קשור לרישום. ה-150 קילומטר לא קשור.

זה מה שמסביר לי חבר הכנסת דנינו.

בשביל זה הוא נוסע את ה-150.

הוא לא נוסע. מה פתאום. זה עד 150 – הוא יכול להביא אותו גם עם אפס.

אבל אז – זה נחשב מקביל. הוא לא יכול להביא באפס.

אתה מרשה לו להביא, אבל הוא לא יכול.

הפואנטה היא לא הקילומטר; הפואנטה היא הרישום.

פיזית, איך הוא יכול?

רק רגע. הבעיה שלכם היא רק האחריות - - -

אני חושבת שהם קשרו פה כמה בעיות.

בואו נבין את הבעיה, קודם כול. נתעלם ממה שהם אמרו; אני מדבר על מה שאתם אומרים. דורון, אתה אמרת שהבעיה העיקרית היא האחריות של היצרן, נכון?

לשקף, כמובן, למול הלקוח.

לשקף למול הלקוח. הלקוח צריך להבין מתי האחריות שלו נכנסה לתוקף.

אבל יש לנו פתרון.

בסדר, אפשר להוריד שלושה חודשים מהאחריות שלו. זה הכול.

איך? ממי תוריד?

מהיצרן. אתה אומר שהוא חייב לתת שלוש שנים?

לא. זה מה שהיצרן קובע.

אדוני היושב-ראש, זה לא כך. זה מה שהיצרן קובע.

אז מה אתה רוצה? זו לא סיבה למנוע את הייבוא המקביל.

הייבוא פה לא נמנע.

אבל החוק מתייחס לזה.

אבל אתה מוריד לו שנה. כשהוא מוכר את האוטו – הוא מוכר אותו שנתון אחורה.

לא.

אין שנתון אחורה.

ודאי, כי הוא נרשם על 2024.

זו לא שנת מודל כמו שהייתה פעם; היום זה אחרת לגמרי. חבר'ה, הם הצליחו קצת לבלבל אתכם בתיאור. הם קושרים כמה בעיות כדי לזרות חול, וזה לא כך. יש את הנושא של מועד העלייה לכביש, ושבע השנים שהוא מדבר עליהן, ואני אסביר אותו עכשיו.

יש את תקנה 282, שתוקנה באפריל 2008, שאומרת כך: רכב שלא נרשם בחו"ל והגיע לארץ, אנחנו נחשב את מועד העלייה 12 חודש ממועד הייצור, או מועד הרישום – המוקדם מבין השניים. כל יבואן שהרכב שייבא לא נרשם בחו"ל – אני סופרת 12 חודש או את מועד הרישוי, המוקדם מביניהם, וזה מה שאני רושמת. זה יהיה מועד העלייה לכביש.

היבואנים הזעירים מייבאים רכב שנרשם לראשונה בחו"ל. אז מה אומרת התקנה?

הזעיר או המקביל?

גם וגם. אין אופציה אחרת.

הזעיר.

רכב שנרשם לראשונה בחו"ל, יש לחשב 12 חודש ממועד הייצור או מועד הרישום בחו"ל, המוקדם מבין השניים.

את חושבת שאני יכול לעקוב אחרי כל התקנות שאת אומרת? אני שואל אותך שאלה אחת - - -

ב-2016 שינינו את החוק בדיוק בגלל זה. לא ב-2008. אי-אפשר להחזיר אותנו ל-2008.

זה לא נכון.

מה אתה אומר לי "לא נכון"? אני ישבתי פה; לא אתה. שינינו את החוק.

זה לא נכון.

מה לא נכון?

זה החוק היום.

מ-2008?

זה החוק היום.

סליחה, החוק הראשי ב-2016 אומר שזה אוטו חדש עד 150 קילומטר ושלושה חודשים. את לא יכולה עכשיו לסכל תחרות על משהו שהיה ב-2008. למה לא שמתם את זה? כי זה החוק.

אבל זה לא השתנה.

זה חוק ראשי. אתה לא יכול להביא תקנה מלפני 200 שנה ולסכל עכשיו תחרות.

רונן, אל תפריע לי בבקשה. לא הפרעתי לך.

מה זה "להפריע"? זה סיכול תחרות.

כבוד חבר הכנסת ביטן, אני רוצה להוסיף כמה מילים, כי הם עושים - - -

הרשות לתחרות פעלה עכשיו נגד יבואן שסיכן תחרות.

כך אומר החוק. אני עושה את מה שהחוק אומר לי.

אבל עד עכשיו – לא עשית. הטענה שלהם היא שלא עשית את זה.

אנחנו, משרד התחבורה, משרד טכנולוגי ומתקדם מאוד. היום, אתה יכול לשבת בבית ב-00:00 או ב-01:00 ולעשות העברת בעלות באזור האישי. זה פרויקט שלי. אנחנו מעודדים ומקדמים הרבה מאוד ענפים טכנולוגיים.

מה קרה? אנחנו נתנו הנחייה לתקשוב, למחשב – זה גולם – שימשוך את מועד העלייה לכביש, כשהוא עושה חישוב של מועד העלייה לכביש של רכב שמייבאים יבואנים זעירים. האלגוריתם הזה לא עבד במשך שבע שנים, אז כל הרכבים שעלו בחו"ל – נרשמו כאילו הם עלו פה.

לא קם צדיק אחד בסדום, יבואן זעיר אחד מתוך 1,000 יבואנים זעירים, שאמר לנו: "משרד התחבורה, טעיתם". זה כמו שתלך לחנות מכולת והמוכר יתן לך עודף ביתר, ומה הם אומרים? הם התרגלו שיש טעות – "תנו לנו עוד חודשיים לתקן את הטעות".

סליחה, קודם כול, אנחנו מבסוטים מהאנרגיות שלך. אני חושב שזו בקשה קצת מוגזמת שהם יגידו לכם שמשהו לא עובד במשרד שלכם ואתם לא רואים.

לא נכון. יש להם חובה בחוק.

לא נכון. אדרבה - - -

סליחה, רק בשביל להבין את הבעיה, בואו ניקח את האוטו שהוא מביא מגרמניה, שעלה עד 150 קילומטר. הוא ייבא אותו והוא נרשם שם בחודש דצמבר 2024. מה קורה עם האוטו הזה? איך הוא נרשם כשהוא מייבא אותו ואיך הוא נרשם אילו היה מייבא אותו היבואן המורשה? תסבירו מה ההבדלים, ואז נבין את הבעיה.

הוא אומר לך שהראשי רושם את זה במועד שבו הוא עלה בארץ. זה הכול.

היא אומרת 12 חודשים - - -

אני לא מבין את כל ההתפלפלות הזו של שני הצדדים. אני שואל שאלה אחת פשוטה: כשאתה קונה רכב, אתה רושם את זה באוקטובר 2023. שנת העלייה שנרשמת היא 2023?

כן.

יופי. כשאני רוצה למכור אותו ב-2024, אני מוכר אותו עם שנת 2023. זאת אומרת, מי שמוכר – מפסיד שנה אחת, בגלל שזה הולך לפי שנים. הערך של האוטו, כשאתה מוכר – הולך לפי שנתונים. עם כל הכבוד, זה לא יעזור; זה מה שאני יודע מהידיעה האישית שלי. זאת אומרת, התיקון הזה שאתם מדברים עליו – אתם הולכים לפי התקנות, אין בעיה – חל רק עליהם; הוא לא חל על היבואן הראשי.

זה לא נכון.

זה לא נכון.

גם כך היבואן העקיף משלם יותר על האוטו, אז הוא גם יקבל פחות?

אני אומר: אותו רכב, אותו מספר שילדה, אילו היבואן הבלעדי היה מייבא אותו – זה שבמקרה לא קיבל אותו – איך הוא יירשם?

זה יירשם 2023, וזה – יירשם 2024.

זה בדיוק העניין.

זה המצב.

בבאג הזה – צריך לטפל.

זה נוח לחבר'ה פה לקשור את זה, אבל אתה משווה בין שני דברים שהם לא אותו הדבר.

אבל זה אותו אוטו, ואותו מספר שילדה.

זה לא נכון.

יש פה נוהל שחל על היבואן המקביל - - -

אם אפשר להעמיד את הדברים על דיוקם. צוהריים טובים, עו"ד שירן יעקב מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה. כמו שנאמר כאן, הייתה טעות – טעות באלגוריתם של המשרד, שמשך נתון שהוא נתון - - -

בסדר, אני מתעלם. אנחנו מדברים מעכשיו והלאה; לא מדברים על מה שהיה.

החוק, בהקשר הזה, הוא חוק ברור. משעה שגילינו את התקלה, כמובן, תיקנו אותה באופן שעולה בקנה אחד עם החקיקה הקיימת, שאני כבר אגיע אליה.

מה זה "חקיקה"? חקיקה או תקנות?

תקנות.

אז אפשר לתקן את התקנות.

ניסיתם לחשוב על ההשלכות?

שנייה. תקנות התעבורה בהקשר הזה קובעות מהו מועד העלייה לכביש. יש מועד עלייה לכביש, שזה משהו אחד; יש רכב חדש או משומש, שזה משהו אחר. אלה שני דברים שונים שקושרים אותם, משום מה, וזה יוצר בלבול.

לא מבלבלים.

אתם מבלבלים.

בבקשה, לא להגיד עלינו שאנחנו מבלבלים. אנחנו מכירים את זה יותר טוב מהם. אנחנו עשינו את זה בפועל, כולל את החקיקה. לא להגיד עלינו שאנחנו מבלבלים. אנחנו מכירים את זה מצוין.

רונן, אם אתה לא מכיר מאפריל 2008 – זו בעיה.

יש בלבול בין המונחים.

אבל מה רע בהחלטה של הגולם? זה שהוא טעה – אולי הוא טעה בטוב. מה הנזק?

כשרכב נרשם בחו"ל, יתכן והוא גמע מספר קילומטרים והוא לא באפס קילומטר, והאינטרס הצרכני הוא לשקף ללקוח - - -

רגע, אנחנו לא מקבלים את - - -

רגע, אני אגיד עוד דבר. הטעות של האלגוריתם אצלנו – אין בה להעלות או להוריד. למה? כי לפי סעיף 55 לחוק רישוי שירותים, חובתו של יבואן לשקף ללקוח את שנת הייצור ואת מועד העלייה, ולכן זה לא רלוונטי בכלל.

בסדר, אז אין צורך בייבוא מקביל. תמחקו את הייבוא המקביל.

מה זה קשור?

בינתיים, כל היום עושים בעיות לייבוא המקביל. גם המכס עושה בעיות; גם אתם עושים בעיות. לא צריך ייבוא מקביל.

נכון. זה סיכול ממוקד.

תמשיכו לעשות רק ייבוא רגיל, עם חמש או שש החברות ששולטות במשק. זה המצב. מספיק כבר עם זה.

כבוד היושב-ראש, תאר לך סיטואציה של רכב שגמע X קילומטרים בחו"ל. הוא יבוא ארצה ואני ארשום את מועד העלייה שלו בישראל. איפה האינטרס הצרכני כאן?

אבל קבעתם שיותר מ-150 קילומטר זה לא רלוונטי, אז אין בעיה.

את מנסה לשנות את החוק באיזו תקנה לפני 200 שנה.

זה לא קשור. יש גם את ההקשר של מהו רכב ישן ומשומש. אנחנו חושבים – וזה משקף פה אינטרס צרכני מובהק – שכאשר יש רכב שנרשם בחו"ל וגם נסע בחו"ל - - -

על מה את מדברת? הוא לא נסע.

אפס עגול.

יתכן שהוא לא וייתכן שהוא כן.

יכול להיות שהוא נסע עד 150 קילומטר.

יתכן שהוא נסע אפילו 100,000 קילומטר. אם רכב נסע 100,000 קילומטר, נניח, למה - - -

אוקיי, תודה רבה, מספיק. אני לא רוצה לשמוע יותר אף אחד. את הנושא הצרכני או הלא צרכני – תשאירי בצד רגע. יש גם עניין לצרכנים שיהיה ייבוא מקביל כדי שהמחיר ירד. גם זה אינטרס צרכני.

ואפשר להביא לידיעתו.

ואפשר להביא לידיעתו, בדרכים אחרות, מתי הרכב נקנה ומתי הוא עלה, אבל אני לא נכנס לזה כרגע.

אבל סליחה, הם רושמים את זה. יש את סעיף 55 - - -

אבל היד השנייה והשלישית, שלא תהיה ערה להסכם שבין היבואן לקונה – לא תדע את זה.

זה משתקף ברישיון, מה הבעיה? כבוד היושב-ראש, אני אומר לך, מצטייר פה מצב שבו משרד התחבורה כאילו נגד הייבוא המקביל והזעיר, וזה ממש לא כך.

ממש לא.

לא אמרתי שאתם נגד.

אני מעולם לא אמרתי את זה.

אני אומר לכם דבר פשוט מאוד: אני לא אומר שאתם נגד. לא אמרתי את זה. אני אומר שהתוצאה של מה שאתם עושים יכולה לפגוע.

התוצאה היא שקיפות.

השקיפות היא יפה, אבל היא פוגעת בצורה דרסטית. אפשר לעשות את השקיפות באמצעי אחר, אבל לא משנה, לא ניכנס לזה. אתם קבעתם שאם הוא נסע עד 150 קילומטר 90 יום לפני – זה נחשב כאילו הוא חדש, נכון? אתם קבעתם את זה. אז אם הוא חדש – שיעלה לכביש כחדש. זה הכול.

אנחנו, כחברי כנסת, כוועדת הכלכלה, חושבים שכן צריך לתקן את התקנה, ושכן צריך להפעיל בה יישום באופן שונה. אני מציע שתחשבו על זה - - -

זה פוגע בתחרות.

זה לא פוגע באף אחד.

זה היה כך שבע שנים, ולא ראיתי כמות.

זה היה ב-90 יום האחרונים, וזה יעלה לו אלפי שקלים ואפילו יכול - - -

רגע, מי את?

נטליה מירנצ'וב מהמכס.

מה המכס קשור? אנחנו קיבלנו מכם הודעה שאתם לא קשורים לעניין.

אתה ביקשת שאני אבוא ואתם לא נותנים לי לדבר.

ביקשנו שתבואי, נכון.

בשביל מה התעקשתם שאני אבוא, סליחה?

כי חשבתי שיש בעיית עבר, אבל אם אין בעיית עבר – אין בעיה.

אפשר לדבר גם על זה.

מלכתחילה אמרנו שהבעיה פה היא לא מקצועית. לנו, כמכס, זה רק יכול לעזור אם נתייחס לרכב כחדש – זה נותן לנו יותר אפשרויות - - -

מצוין. עוד יותר טוב.

קודם כול, זה אינטרס של היבואן המקביל. אני מדברת עכשיו בכובע של כלכלנית: אנחנו רוצים יותר תחרות כדי לעזור לצרכן, ולחסוך לו כמה אחוזים מהמחיר, אבל אנחנו מבקשים לתקן פה את החוק - -

לתקן את התקנות; לא את החוק.

- - כדי לאפשר ליבואן להסתיר מהצרכן מידע חשוב.

לא להסתיר.

לא. עכשיו את לא מדברת כנציגת מכס. עם כל הכבוד לך, את לא מומחית בנושא צרכני; את מומחית בנושא של גבייה, במכס.

אם קורית תקלה באותם 90 יום האחרונים, והיצרן לא מקבל - - -

אנחנו לא מקבלים את העניין הזה. אנחנו מבקשים שתחשבו על העניין הזה שוב. גם אנחנו נבדוק את עצמנו מבחינת התקנות והכול, וההשלכות של העניין הזה מבחינת הצרכנים, אבל מן הדין שנתייחס לזה בצורה אחרת על מנת לקדם את נושא הייבוא המקביל.

יש מהמורות לייבוא המקביל לאורך כל הדרך. מכיוון שאני כבר עשיתי מספר ישיבות בעניין הזה, כולל בבעיות של המכס שקשורות לייבוא המקביל – אנחנו צריכים לפשט את התהליך כמה שיותר. לבוא אליי בטענה שזה פוגע בצרכן – גם פוגעת בצרכן העובדה שהוא מקבל מחיר הרבה יותר גבוה בגלל שאי-אפשר להביא ייבוא מקביל, בסופו של התהליך.

לייבוא המקביל יש עוד הרבה מאוד בעיות, דרך אגב. אני הולך לכנס ישיבה על זה. גם עם המכס, דרך אגב, שקשורות לייבוא המקביל. מדובר פה על אנשים שהביאו 100 או 200 מכוניות, נגיד, ובאים אליהם עכשיו בדרישות אחורנית במיליונים, אז להגיד לי שהמכס לא קשור – זה לא נכון.

אנחנו יכולים לבוא בטענות גם לייבוא המקביל - - -

רגע. כשאמרתי לו אם זה פוגע בעבר, זה בגלל שבשבוע שעבר שוחח איתי מישהו שמייבא מאות מכוניות בייבוא מקביל, והוא קיבל דרישות תשלום מלפני שבע שנים על מה שאתם מדברים עליו. אנחנו נעשה עוד דיון בעניין הזה. אני מבקש - - -

אני רוצה להזכיר לך, כבודו - - -

רגע. אנחנו נביא את היבואן המקביל הזה, שאמר לי, ואני אעשה בירור יותר רציני איתו. אם זה המצב, שפתאום מקבלים דרישה לתשלומים אדירים למכס, אחורנית, שנים אחרי שהם מכרו את המכוניות – להגיד "המכס לא קשור" זו תשובה מעניינת.

אנחנו נעשה דיון יותר רציני בעניין הזה – לא רק איתם אלא עם עוד גורמים בשוק של הייבוא המקביל. זה דבר שחייבים לפתור אותו, ואני מבקש ממשרד התחבורה לשקול ברצינות את הנושא של הפתרון הזה.

לגבי העבר, אנחנו נבדוק את זה. אם זה באמת חל גם לגבי העבר, והם קיבלו שוברי תשלום על העניין הזה, על מכוניות שהם מכרו לפני שנים – זה דבר שלא יעלה על הדעת; אז אולי לא פוגעים בצרכן, אבל פוגעים בעסקים.

פוגעים בתחרות.

זה הצד השני של המראה. אם לא יהיה מי שיביא – לא יהיה. ואז, אנחנו שוב חוזרים לזה שיש את היבואנים הראשיים – שש או שבע משפחות ששולטות בכל הענף, והן מעלות את המחירים מתי שהן רוצות ואף פעם לא מורידות, או רק עושות מראית עין של הורדה כשמדובר בשינוי בשער היורו והדולר. מספיק כבר עם זה. נעשה עוד דיון על זה אחרי שהם ישקלו את הכול ואנחנו נבדוק את זה.

בינתיים, משרד התחבורה, אתם מוכנים, עד שנקיים דיון או תבוא הצעה פה, לוועדה, להתעלם ולהשאיר את הגולם כמו שהוא?

בעצם, כרגע, אתה מבקש מאיתנו לפעול בניגוד לדין ובניגוד לחוק. זה משהו שאנחנו לא יכולים לתת - - -

אנחנו לא רוצים. הכול בסדר.

אנחנו נעשה את הדיון הזה מהר מאוד. אין בקשה כזו.

חשבתי שאתם יכולים לעשות, בסמכות וברשות שלכם.

שלום, את מי מעמידים לדין על כל השנים שבהן לא עבדו לפי התקנות והחוק?

אף אחד לא משלם. ברור.

סליחה, רק להבהיר, יש לנו כמה הצעות לפתרון – משהו שכן יביא למצב של איזון.

אם יש לך – תציע להם את זה.

אנחנו הצענו.

לצערנו, לא קיבלנו איזו שהיא הצעה מסודרת. כמובן שאם היינו מקבלים – אנחנו יכולים לשמוע.

מעולה.

אני רוצה לבדוק את העבר. אני מקווה שזה לא על העניין הזה. בניחוש שלי, אם אני זוכר טוב – זה על אותו עניין.

זה לא באותו עניין. כבוד היושב-ראש, רק תזכורת אחת לגבי דיון שבו היינו אצלך ב-07 באוגוסט השנה, בקשר לתזכיר חוק שפורסם על ידי משרד התחבורה, ששם אמורים להאריך את הייבוא של המשומשות לארבע שנים, ולהגדיל את המכסה ליבואנים הזעירים ל-60 ימים.

במסגרת הדיון, דיברנו והיועצת המשפטית של - - -

אני לא ראיתי חוק כזה. הוא לא הגיע אליי.

הוא לא הגיע אליך, נכון, וזו הסיבה שאני מעלה את זה עכשיו. אני מצטט אותך - - -

מה אתם רוצים? שאני אכריח אותה להביא לי חוק ממשלתי?

לא. אתה ביקשת מהיועמ"שית של המשרד לקדם את תזכיר החוק, ושזה יגיע אליכם בשבועות הראשונים של המושב הנוכחי. לצערי, אנחנו כבר בסוף דצמבר; הוראת השעה שהם האריכו על ייבוא משומשות מסתיימת בפברואר, ויש תזכיר חוק שכבר נסגר להערות הציבור ועדיין לא הגיע לוועדה, ואנחנו מבקשים לקדם את זה. זה חשוב מאוד.

אני מקווה שזה יגיע לוועדה. צריך לעבור את משרד המשפטים.

אני יכולה להשלים שזה נמצא בפינג-פונג של ניסוח כרגע, ואני אעלה את זה בפני הגורם המקבל אצלנו.

זה יגיע? כי זה חשוב מאוד ליבואנים שתהיה בהירות ותכנון.

בסדר. את יודעת מזה? את מכירה את זה?

אני יודעת שמטפלים בזה אצלנו – לא אני ספציפית.

בסדר. כשזה יגיע – יגיע.

השאלה היא אם זה יגיע לפני פברואר. כלומר, שלא יהיה מצב כזה שבו שוב צריך להביא את זה.

אני מקווה מאוד שכן. אני מקווה מאוד שלקראת ינואר.

לוקח זמן. הממשלה עובדת באופן איטי, לצערי הרב, אבל הם שמעו את מה שביקשנו, כי עובדה שהחוק מקודם.

נכון.

תודה רבה. תחשבו, ואם יש לכם ניסוחים שאתם חושבים שיעזרו – תעבירו לה את זה. קחו את הטלפון שלה ותעבירו לה. טוב, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:29.