פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת החוץ והביטחון
23/12/2024


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 314
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ"ב בכסלו התשפ"ה (23 בדצמבר 2024), שעה 11:35

הצעה לדיון מהיר בנושא: "הארכת הטבות לחיילים משוחררים" , , של חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ אוהד טל, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ ניסים ואטורי וחה"כ יבגני סובה

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
שרון ניר – מ"מ היו"ר
רם בן ברק

מיכאל מרדכי ביטון

שלומית עמוס - מנהלת אגף תעריפים וכרטוס, משרד התחבורה

אייל הנס - ראש האגף והקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

לוטם הכהן - ע' ליועמ"ש לענייני חקיקה, משרד הביטחון

רס"ן נוי רובינשטיין - רמ"ד תכנון ומדיניות מנהלת שער לעתיד, צה"ל, משרד הביטחון

אע"צ בכיר ענת קוצ'ינסקי - ר' מנהלת שער לעתיד, צה"ל, משרד הביטחון

יונתן שלו - מייסד, ארגון כתף אל כתף

עידו קרן - מייסד, ארגון כתף אל כתף

ישי מושקוביץ - חייל משוחרר

גילת פיש - דודה של שגיא דקל חן שחטוף בעזה

רינת דקל קינן - דודה של שגיא דקל חן שחטוף בעזה

מיכל קינן - בת דודה של שגיא דקל חן שחטוף בעזה

מכבית מאייר - דודה של גלי וזיו ברמן שחטופים בעזה

אילת פלר מימון - מובילת תחום פרלמנטרי, אימהות בחזית

איילת השחר סיידוף - אימהות בחזית

איריס שפירו - אימהות בחזית

לאה האריס - אימהות הלוחמים

גבי ויטלה - ארגון אימא ערה

רביד צנעני - פורום הגבורה

אריאל דיקשטיין - פורום הגבורה

שאול שמוקלר - פורום תקווה

דניאל בן ברוך - מייסד, ארגון עד שכולם חוזרים בלי מחירים

שגיא יוספיץ - מייסד, ארגון עד שכולם חוזרים בלי מחירים

גלעד נווה

אסף פרידמן

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעה לדיון מהיר בנושא: "הארכת הטבות לחיילים משוחררים", של ח"כ מיכאל מרדכי ביטון, נעמה לזימי, אוהד טל, מירב בן ארי, ניסים ואטורי, יבגני סובה (מס' 347).

צוהריים טובים לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת חוץ וביטחון. אנחנו קיבלנו מהנשיאות בקשה לדיון מהיר בנושא הארכת ההטבות לחיילים משוחררים של חברי הכנסת מיכאל ביטון, נעמה לזימי, אוהד טל, מירב בן ארי, ניסים ואטורי ויבגני סובה, ואני מבין שגם רם בן ברק היה בין היוזמים של ההצעה הזאת. נושא חשוב, אבל לפני זה, מכבדות אותנו כמה משפחות חטופים. אם מי מכם רוצה לדבר, בבקשה.

בוקר טוב. שלום, חברי הכנסת, אני רינת ואני דודה של שגיא דקל חן שחי וחטוף בעזה, והבוקר בחרתי להביא את דבריה של אביטל, אשתו, כפי שנאמרים. שלום לכולם, ביום ה-444 אני באה לדבר בקולן של הילדות שלי, של בר, גלי ושחר מזל ודרך קולן של הבנות שלי אשמיע את קולן של אלו שעולמם התהפך עליהם באותה שבת ועד היום מחכים שאבא שלהם ישוב.

בר, גלי ושחר הן ילדות אמיצות וחזקות כל כך, ילדות שהיו עם מחבלים בביתן בניר עוז ונאחזו בכוח החיים תוך שתיקה וחיבוק האחת את השנייה. אלו ילדות שהתעוררו יום למחרת וגילו שאבא לא נמצא והיו צריכות לברוח מהקיבוץ, מהמקום הבטוח שלהן ולעלות לאוטובוס בלעדיו. ילדות שלמעלה משנה צריכות בכל בוקר לגייס כוחות עצומים להתארגן לעוד יום, לעבור בשבילים, לראות פוסטרים של אבא מפוזרים בכל השכונה, לתת לו נשיקה ולהמשיך למסגרות. ובזמן שאני חוזרת הביתה בדמעות, הן צריכות לאסוף את עצמן, לגייס כוחות על כדי לא להישבר מול הילדים האחרים.

אלו ילדות שהיו צריכות לעבור לבית חדש, להתחיל הכול מחדש, לחגוג ימי הולדת לבד, חגים לבד וכל כך הרבה ימים ורגעים בלי אבא. ילדות שבחרו לעמוד איתי מול התהום הזאת ובכל פעם שאני טיפה מרגישה קרובה מדי לנפילה, הן מושכות אותי אחורה ואומרות לי, אימא, אנחנו לא שם, שמות מוזיקה בבית, רוקדות, שרות וגורמות לי לצחוק.

אלו הילדות שלי והילדות של שגיא דקל חן. אז תגידו לי, איך, איך יכול להיות שהבנות שלי שעומדות בהתחייבות שלהן להחזיק הכי חזק בכל הטירוף הזה נמצאות מול מדינה שמפירה את כל התחייבויות שלה מולן? מדינה שמפירה את הזכות הבסיסית, מדינה שאמורה להיות מחויבת לשמור על זכותו של הילד לחיות ולהיות בקשר עם הוריו. וכשאני אומרת הוריו, זה גם אימא וגם אבא. ההפרדה הארוכה כל כך שהמדינה יוצרת בין הילדים האלה לאבא שלהם פוגעת בזכות שלהם לקשר, לאהבה ולמשפחה.

ובכל זמן שהמדינה בוחרת שלא להחזיר את האבות האלו, היא מפירה את החוזה וגורמת לנזק בלתי הפיך בחייהם ובנפשם הצעירה של הילדים הקטנים הללו. הם, הילדים, לא יעמדו בעצרות ובהפגנות ובטח שלא ילכו פעם בשבוע לכנסת וידרשו את מה שמגיע להם. וכך הם הפכו להיות שקופים בעיני מקבלי ההחלטות.

שגיא ועוד גברים אחרים הם קודם כול אבות לילדים קטנים שזקוקים להם בכל יום כדי להרגיש יציבות וביטחון. המדינה בוחרת שלא להחזיר אותם הביתה. למה המדינה מתעלמת מטובתם של הילדים האלה ולא דורשת את שחרורם של האבות מהשבי? למה האבות האלה בקטגוריית צעירים?

הילדות שלי, בר, גלי ושחר בוחרות בכל יום להיאחז אחת בשנייה. בזמן שהילדים מסיימים את היום, זוכים להקראת סיפור של אבא, לקבל חיבוק ונשיקה, הילדות שלי שולחות לילה טוב לפוסטר ומנסות להתנחם בשינה משותפת כל לילה, כי רק ככה כנראה יוכלו לקבל כוח ליום שלמחרת. ועוד מוסיפה אביטל: יש לי ילדות אמיצות, הגיע הזמן שגם המנהיגים שלנו יהיו כאלה. ולשגיא אני אגיד, שאם אתה עוד שם, תבקש משאלה ואני אבקש חזרה. ואם אתה שומע את קולי בחלום, אני לא אוותר עליך. הימים עוברים, הלילות קשים, הלב מדמם והנפש שלי כבר שבורה. תחזור אלינו.

המסר של אביטל פה הוא לתקן את העסקה. העסקה כרגע, כפי שאנחנו שומעים, היא מקולקלת. היא מקולקלת כי היא לא מחזירה את כולם. צריך לסגור עסקה אחת שמראש נדע מתי כולם חוזרים הביתה. תתקנו אותה בבקשה לפני שמביאים אותה להצבעה, היא צריכה להיות טובה יותר, היא צריכה להיות עם כולם. תודה.

תודה. בבקשה.

שלום לכולם, שמי מכבית, אני דודה של גלי וזיווי ברמן שהיום בחרתי להביא תמונה שאני חושבת שהכי מראה את התאומות שלהם. תדמיינו רק מה עובר במוח של אחות שלי. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אני חושבת שבמשרד שלך זו הייתה הפעם האחרונה שהיא פגשה אנשי ציבור בכלל. עוד שבוע במקום שהפך לשגרה, לשגרה השבועית המסויטת שלי. אני אוספת את כל הכוחות להגיע לכאן, להחזיק באמונה שהדברים שלי חודרים ללב, שאתם באמת מקשיבים ולא רק שומעים.

כמה פחד נפש של אדם יכולה לשאת? וזה הרגש שמלווה אותנו בכל שנייה של נשימה. הפחד הכי חזק כרגע הוא שתהיה עסקה והם לא יהיו בתוכה, שהם ישארו מאחור. יש ימים שאני קמה ואני מתפללת שהם פצועים, שאולי זה יתן להם עוד כמה נקודות זכות בסלקציה. כל יום אני סופרת, מנסה להבין מה המיקום שלהם ברשימה הנוראית הזאת. אני נאחזת בכל שביב של תקווה שמתוזמר בלי הרף בתקשורת, בפרשנים, בגורמים בכירים, מדיניים, מנסה בכל הכוח להחזיק באמונה ובתקווה את אחות שלי המיוסרת.

בתוך אין סוף הפעולות שאני שותפה להן, אני נפגשת עם אלפי אנשים, חלק גדול מהם חובשי כיפה, דתיים לאומיים, והניתוק ביניהם לבין ההנהגה שלהם הוא תהומי. השבוע נציין את חנוכה, חנוכה שני שהם כבר בגיהנום. מסתבר שאין ניסים ואין נפלאות, יש רק מעשים ופעולות, עסקה כוללת שיש לה התחלה ויש לה סוף, סוף שהוא סיום של המלחמה, הסכם מדיני שיקרה ממילא, אבל עד אז לא ישארו חטופים בחיים והדם שלהם יהיה על הידיים של כל נבחרי העם, ובעיקר על ידיהם של מקבלי ההחלטות.

בשבועות האחרונים, אתה הכרת אותה, אתה ראית אותה, אני מביאה אותה ואת אבא שלהם איתי, לא פיזית, אבל לפחות בתמונות, אני רוצה שתכירו אותם. זאת אחות שלי, טליה הגיבורה, ביום ההולדת בשנה שעברה לפני שהם נחטפו, זה כל מה שהיא רוצה. זה אבא שלהם, דורון, שגם אם הוא היה רוצה לבוא, ואני בטוחה שהוא רוצה, הוא לא יכול, הוא גם לא יכול לדבר, אני מדברת בשם שניהם ומבקשת את חייהם, מתחננת על חייהם. תודה על ההקשבה.

תודה. בבקשה, דוברים נוספים מהמשפחות?

כן. שלום, יולי. אתמול נפטר אדוארד קוזנצוב, אסיר ציון שאני בטוחה שאתה גדלת על המאבק שלו בתור אסיר ציון בעצמך. הוא זכה לעלות לארץ, הוא זכה לחיות בישראל למרות שהוא היה נידון למוות, הוא זכה. אנחנו עדיין מחכים שהם יזכו גם, הם צריכים להגיע.

לפני שבוע אמרת לנו, יש אופטימיות, תעלו, תעלו על רכבת ההרים הזאת, הנה, זה בא. אנחנו כבר חודש בהתלבטות, האם זה נכון, האם לעלות עליה. הנה, זה בא. אנחנו עכשיו בלופ ההפוך, התהפכנו, אנחנו עכשיו עם הראש למטה. אנחנו לא בירידה, אנחנו באיזשהו לופ בתוך רכבת ההרים הזאת, לא מבינים מה קורה פה. לא מבינים יומם והשכם, השמועות שרצות שם.

ואתם יודעים, אנחנו, משפחות החטופים, לא יודעות יותר מכם, גם ניזונות מתוך התקשורת. מקבלים עשרות ואטסאפים ביום, שואלים אותנו, מה קורה? הנה זה בא, הנה זה בא. הוא ברשימה? מה זו הרשימה הזאת? למה יש רשימה, באמת? מה זו הרשימה הזאת? אנחנו מדברים על 100 שכולם צריכים להגיע.

למה יש רשימה של 30, של 33? כולם צריכים להיות ברשימה, צריכה להיות רשימה אחת, בה כתובים כולם, בה תציינו מי חוזר באיזה שבוע, כן, כי יש שלבים, אין מה לעשות, צה"ל צריך לצאת בשלבים, החמאס לא מוכן את כולם ביחד, לא יכול, אז כן. אבל רשימה של 100, זה מה שצריך להיות פה, ולא 30 ולא 33 ולא חולים, כולם, רשימה אחת. כולם צריכים להגיע חזרה הביתה. תודה.

תודה. בבקשה.

אנחנו רק רוצים להביא לך נרות חנוכה שאלה שמונה נרות של חטופים להדליק ליד החנוכיה ולהדליק את האור ולהזכיר שלחטופים אין שמונה ימים ולא יום אחד. ונקווה שהאור הזה יביא את האור שלהם חזרה הביתה.

אמן. בבקשה, גברתי.

שלום, קוראים לי לאה האריס, אני מאימהות הלוחמים. יש לי חמישה לוחמים, אחד בסדיר, עוד ארבעה במילואים, יש לי עוד שני חתנים במילואים שביחד עשו ועושים מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה. הבנתי שהדיון פה הוא דיון מאוד חשוב על הטבות לחיילים משוחררים. בשבוע שעבר ציינו את יום ההצדעה לפצועי צה"ל, ולצערנו, אלפים רבים הצטרפו לקבוצה הזאת בשנה האחרונה. יותר מ-1,500 חיילים נפצעו פעמיים ויותר, אך מתעקשים לחזור ללחימה.

אני ישבתי פה לפני שבוע ודיברתי על אחיין מקסים שלי שאחרי שלוש שנים בסדיר, הוא היה כמעט כל השנה בעזה. ודיברתי, אמרתי שבוע שעבר שהוא נמצא ברפיח וכחמש שעות אחרי שדיברתי פה קיבלנו את ההודעה שהוא נפצע ברפיח והוא היה באותו מבנה שקרס. הוא עמד מטרים ספורים ממושיקו ואלכסנדר, החברים שלו שנהרגו. הדבר האחרון שהוא אמר למושיקו, שהוא הראה לו את הסרטון שאני דיברתי עליו בכנסת. וברוך השם הוא משתקם, הוא כבר השתחרר מבית חולים והוא ממש עומד שהוא חוזר ללחימה, כי אלו הבנים שלנו ואלו החיילים שלנו המסורים.

בנינו, חיילינו המסורים והגיבורים ממשיכים להילחם למען עתיד העם הזה ולמען החזרת החטופים למרות הסכנות הרבות והממשיות שעומדות בפניהם. מה הם מבקשים מאיתנו? לתמוך בהם וכמובן לא לסכן אותם עוד יותר חלילה. אך לצערי, המערכת, שהיא גם אתם, נבחרי הציבור, לא תמיד עומדת לטובתם. במלחמה הזאת הזרקור נמצא על החיילים שנלחמים בזירה בצפון ובדרום, אך בנוסף אליהם ישנם גם אלפי חיילים שמשרתים ביהודה ושומרון ועומדים בפני סכנות רבות.

גורמי אכיפת החוק יכלו להוריד דרמטית את רמת הסיכון בחלק גדול מהמקרים אם רק היו רוצים. במה הדברים אמורים? ראשית, חיילינו מסכנים את עצמם באופן קבוע במעצרי מבוקשים בכפרים של יהודה ושומרון. זה תפקידם והם מוכנים לעשות את זה במסירות, אבל כל כך מתסכל כשהם רואים שלרוב משחררים את המבוקשים תוך שעות ספורות, וזה משהו ששמעתי השבוע מהחתן שלי שעכשיו סיים שירות מילואים ארוך ביהודה ושומרון. השב"כ ומערכת המשפט משום מה משחררים שוב ושוב את אותם מחבלים שמבקשים לפגוע בחיילים ובאזרחים. למה? ולמה אתם, נבחרי הציבור, לא קוראים אותם לסדר ודורשים מהם לאפשר לחיילינו לפעול כמו שצריך למען ביטחונם וביטחוננו?

בנוסף, חיילינו נאלצים לפעול בתוך אווירה אזרחית מסוכנת מאוד של הסתה מטורפת ורציפה לרצח חיילים ברשתות החברתיות ובמיוחד בקבוצות טלגרם רבות של האוכלוסייה הערבית. מדובר בקבוצות עם מאות אלפי משתתפים שמעודדים את האוכלוסייה הערבית המקומית לרצוח חיילים ואף לפעול לעוד מבול אל-אקצא כמו 7 באוקטובר.

אין לי שום מידע מודיעיני מסווג, הכל גלוי, פתוח, נגיש לכל מי שרק פותח את עיניו, אך משום מה השב"כ שוב בוחר להתעלם. בשב"כ בוחרים לא לפעול למניעת ההסתה החמורה הזאת ברשתות החברתיות, במיוחד בטלגרם, איפה שאין פיקוח על תכנים, ולכן היא זירה פרוצה ומסוכנת במיוחד. ההסתה והמילים של היום הם הפיגועים והנרצחים של מחר חלילה.

ומה שאמרת זו הסתה.

יש גם אנשים טובים, אזרחים שדואגים להביא את ההסתה הזו לידיעת הגורמים הרלוונטיים, אבל כנראה יותר חשוב למערכת לעצור את הנגד א' עד תום ההליכים או להרחיק את אריאל דנינו שמתעסק בדיוק בזה ועוקב אחרי ההסתה ברשתות הערביות, להרחיק אותו מיהודה ושומרון מאשר לעצור את המסיתים. די, איבדנו יותר מדי חיילים ואזרחים ב-7 באוקטובר, תפקידכם הוא לוודא שזה לא קורה שוב, לא ביישובי יהודה ושומרון וגם לא בבת חפר, כפר סבא או רעננה. ואם ראש השב"כ הנוכחי מבולבל לגבי מהות תפקידו, תפקידכם הוא להסביר לו את זה או להחליף אותו.

זו הסתה נגד ראש - - -

אני אשמח לדבר איתך בחוץ. אין פה שום הסתה, יש פה עובדות.

גברתי, אני נתתי רשות דיבור ואם מישהו הסתייג מהמשפט הזה לגבי ראש השב"כ, זו לא את, זה אני. ואני מסתייג מהמשפט הזה, ראש השב"כ הוא לא מבולבל, הוא עושה את תפקידו, וכשאני לא מסכים איתו על משהו, יש לי פורום שבו אני אומר לו את הדברים האלה לפרוטוקול והוא שומע ואני מקווה מאוד שגם מיישם. תודה רבה. אנחנו דווקא במעבר פחות חד מאחלים לאחיין שלך ודאי רפואה שלמה ונעבור לנושא של הארכת הטבות לחיילים משוחררים.

יולי, יש פה גם פורום גבורה, נרשמנו גם.

בסדר, בבקשה.

גם יש פה אימהות בחזית, אז כולם ידברו.

שלום לך, יולי, אתה בטח זוכר אותי מוועדות קודמות, אני אח של סמ"ר תובל יעקב צנעני למי שלא מכיר, חייל שריון, חטיבה 188 בגדוד 53, פלוגת גולן, שנהרג ב-4 בדצמבר 2023 בשכונת שג'אעיה שבעזה. קודם כול, אני רוצה לגעת בכמה דברים. אחת, ראש השב"כ הוא איש ציבור, עובד למען מדינת ישראל. כמובן, יש לך ביקורת, יש את הפורומים הנכונים להביע אותה. מסכים עם זה שיש אפשרות להעביר ביקורת, מי שרוצה, מדינה חופשית, אפשר להגיד מה שרוצים.

בדבר השני אני רוצה דווקא לגעת בעסקה המתגבשת עכשיו מולנו. אחי, כמו שאתה יודע, אני סיפרתי לך בפעם שעברה שבעקבות הפסקת האש הם כבר ראו, החבר'ה בעזה, את החמאסניקים מתארגנים מחדש ומכינים להם הפתעות לציר טנצ'ר ושג'אעיה. כמובן שאין יותר שמחים מאיתנו שחזרו החטופים בעסקה הזאת.

ואחי, שבכלל היה לו את המוסר הכי גבוה להחזיר אותם הביתה, המפקד שלו איתן, שהיה לו חבר חטוף שנמצא שם, הציור שלו מוביל ילד אל הטנק בתקווה באמת שיוכלו לחיות שוב במדינה שלנו, להילחם בגבורה וכבוד תוך כדי קשיים אישיים בלתי מתוארים, מבעיות רפואיות שגם לאחריהן הם מסרבים לעזוב את עזה או את החבר'ה, יודעים שכולם הולכים ביחד גם אם זה למוות. הם יודעים שהם עושים הכול כדי לשמור על מדינת ישראל, מתנדבים להיות ראשונים בשיירה של הטנק וגם חוטפים ונהרגים במקום.

העסקה שמוצעת עכשיו היא עסקה מאוד מאוד רעה, כי היא לא כוללת את כולם, וגם אם היא כוללת את כולם, סביר להניח שהמחיר שאנחנו נשלם הוא שנצא מכל המקומות שאנחנו נמצאים בהם. ואני חייב להגיד לך שהשטח הזה שאנחנו לקחנו אותו והשתמשנו בו במבצעיות ועדיין משתמשים בו נקנה בדם חיילינו, דם יקר מאוד, אסור לנו לוותר עליו, לא משנה מה. מה שמחכה לנו אם אנחנו נוותר על השטח הזה עוד פעם זה עוד אדם כמו אחי והחברים שלו, בין אם זה חי"רניק שיניחו לו מטען, בין אם זה טיל RPG עם איזושהי כוונת, כוחות של חמאס שמגייסים בקצב, לא מזמן ראינו שהם הצליחו לגייס 4,000 פעילים חדשים.

אנחנו חייבים למצוא דרך לכתוש אותם ולהחזיר את כולם הביתה, לא להשאיר להם ברירה, לעצור להם את הסיוע שגם ככה לא מגיע לחטופים שלנו. וכל מי שחושב אחרת ואומר לעצמו, יש עוד דרכים, לא, אין עוד דרכים ואנחנו לא אמורים לצאת מעזה, זה למען ביטחון עם ישראל, החיילים שלנו לא נפלו לשווא. יש להם צוואות שלמות שמדברות על הרצון שלהם.

אנחנו בעזה ונופלים עדיין.

נכון, אבל - - -

גברתי, רגע, רגע.

אתה לא רואה שבן אדם מדבר?

קודם כול, אני אענה לך.

סליחה, שתיכן, תעזבו את החדר מיד בבקשה. גם את, לא מכיר את השם שלך, בבקשה, נא לצאת, וגם הבחורה שצעקה, נא לצאת, שתיכן. בלי לחזור לוועדה הזאת אפילו פעם אחת, להתראות.

יולי, אני רק יכול להגיד לה דבר אחד? תראי, אני לא מכיר אותך, גברת.

לא דיאלוג עם הגברת, הגברת כבר צריכה להיות בחוץ. תסיים בבקשה את המשפט.

אני מעריך אותך מאוד, יולי. ואני רק רוצה להגיד לך שאני מאחל שיהיה לנו באמת אור גדול בחנוכה ותקבלו החלטות שהן אמיצות, נועזות. ולצערי, כמו שאמרתי בדיונים קודמים, תמיד תהיינה הקרבה, אין דבר כזה, אנחנו לא יכולים לחיות בדלוזיה שאנחנו נלחם ונעשה פעולות אמיצות מבלי שיהיו ויתורים. יש משקל עם מאזניים, לטוב ולרע. תודה רבה לך, יולי.

תודה. שיהיה באמת חג אורים שמח לכולם. אני קודם כול מתנצל, אני ורם בן ברק יוזמים של אותו יום הפצועים שנקבע ויש ב-12:00 אירוע באודיטוריום ולכן חברת הכנסת שרון ניר תנהל את הישיבה ומיכאל ביטון יפתח ויציג את הנושא של דיון מהיר.

אבל לפני שאתה הולך, תדע שזכינו להעביר את החוק בקריאה טרומית להוקרת פצועי צה"ל, יום בשנה, כ"ט בנובמבר, שהוא י"ז בכסלו, יום שנולד אצל נוער בירוחם ואחות להלום קרב מירוחם, אומץ במועצות, בעיריות, אומץ בממשלה. בעזרת השם נגמור את החקיקה, אני לא יודע אם זה בא לוועדה שלך, אם כן, צריך לגמור את זה מהר ולהביא את החוק לסיום. אבל בהחלט היום שיזמתם משמעותי ומזמן היינו צריכים לקבוע יום בשנה לפצועי צה"ל.

תודה רבה, חבר הכנסת ביטון. בבקשה, גברתי, שרון ניר.

(היו"ר שרון ניר, 12:00)

צוהריים טובים, אנחנו פותחים דיון של שני המציעים בנושא זכויות חיילים משוחררים על רקע העובדה שבשנה וחצי האחרונות פחות ראינו שחרור של חיילים, אפילו הלוחמים באופן טבעי, האריכו להם את השחרור ישר מסדיר למילואים, וזה כמובן מקרין ומשליך על הזכויות שאנחנו מאוד מאוד רוצים לשמר עבור חיילינו, כמובן חיילינו כולם, המשוחררים, אבל בעיקר אותם אלו שנוסעים בנטל, הלוחמים המשוחררים שקיבלו סוג של פאוזה ביציאה שכרגע היא מסתכמת ב-14 חודשים, אבל עוד צופנת לעתיד.

בבקשה, חבר הכנסת רם בן ברק.

תודה רבה, גברתי. ותודה רבה לכל מי שהעלה את הסוגיה החשובה הזאת, בעיקר לאימהות בחזית שהסבו את תשומת ליבנו ובאמת נתנו לנו את האפשרות לטפל בלקונה הזאת שבה חיילים משתחררים אבל ממשיכים לשרת בצו שמונה והזכויות שלהם ממשיכות להיספר מהרגע שהם משתחררים ואני בטוח שהדיון הזה שאת הפרטים שלו יציג ידידי יהיה קל ואני מקווה שבצד שאמור לשנות את הכללים מבינים את זה ושיעשו את זה במהרה. ותסלחו לי שאני חייב ללכת ליום ההוקרה, תודה רבה.

תודה לרם שיזם את הדיון ובבירוקרטיה איכשהו לא נרשם כיוזם הדיון הזה. אנחנו הצטרפנו אליו מספר חברי כנסת, הנושא הזה דחוף וחייב פתרון מהיר. אנחנו מצפים שמשרד הביטחון והצבא יציג לנו חקיקה מהירה שמאריכה את כל המועדים של ההטבות שניתנו לחיילים משוחררים ואנשי המילואים.

מעבר ליוזמה המפורטת של ארגון אימהות בחזית שפירטה סעיפים שפוגעים בחייל משוחרר שגויס למילואים ומתחילים לספור לו את השנים של ממדים ללימודים למרות שאין על הפרק לימודים השנה מבחינתו ושנתיים קדימה למעשה. חיילים שהשתחררו באזור נובמבר ומעלה בשנה הקודמת לא יכולים ללמוד בשנתיים האלה ועדיין תוקף ההטבה הוא חמש שנים. אבל אין לו חמש שנים, אולי יהיו לו שנתיים, שלוש.

זה תקף לחוק מדים ללימודים שהבאתי במאה אחוז, אבל השנים לא מסתדרות במלחמה. זה תקף לנסיעה חינם בתחבורה הציבורית, זה תקף לפטור מתשלום ארנונה ארבעה חודשים אחרי השחרור. כשהוא במילואים אין לו בית והוא לא שוכר ולא יהנה מההטבה הזאת. פטור ממס הכנסה לבעלי משכורות של 8,500 שקל ועוד חוקים שמוגדרים ותחומים בזמן, כולל חוק המילואים באקדמיה שהבאנו שגם שם יש הגדרות זמן לקבלה מלגות סיוע והגדרות זמן להטבות באקדמיה. כל מי שעושה מילואים עכשיו, באוקטובר, נובמבר, דצמבר, ינואר, איבד עוד שנת לימודים. השנה הזאת צריכה להיחשב כשנה אבודה עבור סטודנטים, עבור חיילים משוחררים, עבור אנשי מילואים.

אנחנו דורשים מצה"ל ומשרד הביטחון, ואני מבקש ממך, היושבת בראש הדיון הזה, בסיכום, לקיים דיון פה תוך שבועיים-שלושה שבו צה"ל ומשרד הביטחון מגישים תיקוני חקיקה לכל הסעיפים שהצגנו וסעיפים אחרים שלא הצגנו, הם יעשו סקירה של כל ההטבות שמקבל חייל מילואים וחייל משוחרר ובכל ההטבות הללו למשוך אותן לפחות שנתיים קדימה בחקיקה ובתיקון חקיקה ולעשות את זה תוך שבועיים-שלושה כדי לתת ודאות לאנשים.

אם אנחנו נראה שהעסק לא מתקדם, אני מציע שגם נביא חוק שלנו מהכנסת שמתקן את לוחות הזמנים הללו, אני ארכז את זה. אבל אנחנו ניתן קודם כול לצבא ולמשרד הביטחון להשיב תוך שלושה שבועות שהוא אכן מתקן את החקיקה בהטבות האלה ומושך אותן שנתיים קדימה. במידה ולא יעשה את זה לאחר דיון מעקב, אני אביא יחד איתך עם כולם חוק שמשנה את התאריכים ונרוץ מלמטה.

הממשלה יכולה לאמץ אותו בכל רגע נתון, עדיף שהממשלה תעשה את זה בחקיקה ממשלתית מהירה, הממשלה יודעת כשהיא רוצה לעשות משהו להביא חוק גם תוך שבוע-שבועיים. וחיילי המילואים, החיילים המשוחררים רשאים וזכאים וחובתנו להביא להם את השנים האבודות הללו ולעשות את החוק הזה מהיר כדי לייצר להם תחושת ביטחון כלפי העתיד ושקט נפשי שגם אם איבדו שנה או שנתיים אקדמאיות ואיבדו זכויות, הדברים האלה שמורים להם לעתיד.

תודה רבה, אדוני. אנחנו נעבור למשרד הביטחון, בבקשה.

צוהריים טובים, אייל הנס, ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים. הפעם יהיה לי קל איתך, ידידי היקר. שר הביטחון אתמול הוציא פנייה לשרי הממשלה שמדברת על הארכת הטבות לחיילים משוחררים אשר שירתו במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל. במסגרת הפנייה הזאת אנחנו מבקשים משרי הממשלה לבצע בחינה של כל הזכאויות וההטבות שיש בינן לבין הסיטואציה שאכן כמו שתואר פה חלק גדול מהחיילים המשוחררים נכנסים בצורה אוטומטית לצו שמונה. ואנחנו מדברים מפטור בארנונה שניתן למשך תקופת זמן, דרך פטור ממס הכנסה, דרך מענק עבודה מועדפת שמוגדר בתקופת זמן מסוימת, נסיעה חינם בתחבורה ציבורית ועד ממדים ללימודים.

זאת אומרת שממדים ללימודים אתם תאריכו?

שנייה, אני תכף אסקור ואציג גם את ההבדלים ביניהם. חלק מהדברים, מה שנקרא יחייבו חקיקה. למשל ממדים ללימודים שעבר פה רק לפני שנה במסגרת חקיקה. אני לא אדבר על הטכניקה, לצורך העניין, הטכניקה כנראה תהיה הוראת שעה לעניין הזה. חלק מהדברים הם עניין של החלטות, כמו למשל נסיעה בתחבורה ציבורית. למירב הבנתי - - -

הוא גם מצריך תיקון.

אוקיי, הוא גם.

על איזה גאפ אתם מדברים?

אנחנו מדברים בגדול לעשות מה שנקרא הקבלה לתקופה שהוא שירת בצו שמונה.

אני רוצה שתעשו הקבלה לתקופה שהמדינה מוגדרת במצב מיוחד בעורף, לא לתקופה שהוא ספציפית שירת. כי אם הוא שירת ואחרי זה היה לו עוד פער של שישה חודשים ועוד פעם הוא שירת, אין לי שום עניין שאתם תסכמו לו, כי כל התקופה היא עלומה מבחינתו. זאת אומרת, צריך לחשב את זה אל מול הפעילות שלו, כי בסוף הזמן שלו הוא יותר זמן של משרד הביטחון ושל המערכת כי המערכת קוראת לו כשהיא צריכה אותו ובסוף נוצר פה - - -

נכון. אפשר להציע הצעה?

תכף אני אתן לכן להתייחס כי אתן גם היוזמות וחשוב לי שאתן תתייחסו. אני רוצה שזה יהיה בראייה מרחיבה, בראייה שתעודד אותו לשוב ולחזור לשירות מילואים ולא להתחיל להתקטנן ולהתחשבן אל מול איזשהו מפתח שבסוף לא יתן את המענה.

אנחנו רוצים שנתיים הארכה של כל ההטבות הללו. המלחמה הזאת שנתיים והם צריכים לקבל שנתיים.

אם ממדים ללימודים זה חמש שנים, ואני רוצה עוד לומר לכם, כדי שנכניס את זה רגע לאיזושהי מסגרת, לדוגמה ממדים ללימודים נותנת את היכולת לחמש שנים, קחו בחשבון שאיש מילואים עושה שנה וחצי-שנתיים, באמצע או אחרי יוצא לטיול הגדול, כבר שלוש שנים. כי הוא צריך גם להתאוורר וצריך איכשהו לחדש כוחות, כבר שלוש שנים נמחקו לו מתוך מניין השנים שהוא יכול היה להתארגן על עצמו. אני לא מדברת על מה שקורה עכשיו באודיטוריום, שיש אנשים שנפגעו ונפצעו ועוד צריכים תקופת שיקום ועוד כאלה שאנחנו לא יודעים עליהם שהם צריכים את תקופת השיקום, שהם יצטרכו גם לחזור ולהשתקם ולבנות את עצמם לפני שהם מסלילים את עצמם לטובת שגרת חיים תקינה.

לכן צריך להסתכל על זה לא במנגנון חשבונאי קטנוני, אלא במנגנון חשבונאי כיאה לאותם אלה ששירתו.

אני אתייחס לזה. זה לא יהיה במנגנון חשבונאי כי מנגנון חשבונאי, טכנית, לצערי הרב, גם אם אנחנו רוצים, אנחנו לא נצא מזה.

בדיוק.

כי חלק מהדברים, לצורך העניין, במדים ללימודים אני יודע לעשות מנגנון חשבונאי, אבל בהטבות אחרות אנחנו לא נוכל לעשות מנגנון חשבונאי.

בדיוק, צריך תקופה בלתי נמנית, להחליט שהתקופה הזו של מצב מיוחד בעורף היא תקופה, לצורך העניין, בלתי נמנית.

כן, אבל לא מספיקה לנו התשובה הזאת. החקיקה הזאת היא משני סוגים.

דחופה.

לא, היא משני סוגים קודם כול. יש חקיקה שהיא בהובלת משרד הביטחון וצה"ל. פה אין תצירוצים וצריך לגמור את זה תוך שבועיים שלושה ולהאריך את זה בשנתיים. חקיקה של משרדים אחרים, אתם לא שולטים בהם, אבל אתם צריכים להשיב לנו תוך שבועיים-שלושה שהמשרדים האלה התחייבו בפניכם לעשות את הוראת השעה הזאת. אנחנו רוצים תוך שבועיים-שלושה תשובות שהממשלה מביאה חוק מיידי, גם אצל משרד הביטחון וגם אצל המשרדים האחרים. והוועדה גם מבקשת מכם את רשימת ההטבות שמותנות בלוחות זמנים לחיילים משוחררים ולחיילי מילואים, כלל ההטבות, כי ייתכן ויש הטבות שלא מופיעות במה שדרשנו וזה צריך להיות ממצה וכוללני.

אני מבקש שהוועדה תקבל את הרשימה הזאת נגיד תוך שבועיים, מהן ההטבות שראוי שתהיה בהן הארכה, תשובה כתובה לוועדה שמשרד הביטחון הולך לתהליך תיקון חקיקה מהיר ונותן שנתיים הארכה לכל משרתי המילואים במלחמה ותשובה מה נעשה לגבי משרדים אחרים. ועל פי הדבר הזה הוועדה תחליט שזה מניח את דעתנו או שנאיץ פה תהליכי חקיקה פרטיים או חוק שיבוא מתוך הוועדה הזאת.

בהחלט, אדוני. אני חושבת שהוראות שעה, כפי שגם אנחנו הצענו פה וגם אתם אמרתם שזה מקובל מבחינתכם, אם זה יובא לכדי הוועדה בקצב הראוי, אנחנו לא נצטרך באמת לעשות הצעת חוק פרטית, ולדעתי זו דרך המלך גם, הנכונה. מה שחשוב זה המנגנון של תקופה בלתי נמנית ואז לדעתי בסעיף אחד נותנים איזה שהוא פתרון לכל - - - אני לא יודעת אם יש פה משפטנים, אבל אפשר לתת פה איזשהו מענה באופן יחסית גורף לכל ההטבות שנמצאות.

עוד דברים, משרד הביטחון?

לא, אני חושב שהבנתם. אני חושב שגם - - -

הצעת ייעול קטנה?

- - - שר הביטחון אני חושב שמעיד על הכוונה.

בהחלט, אני אתייחס לזה, וטוב שהרמתם את הכפפה בצורה מועילה, רק צריך לראות שזה קורה.

אימהות בחזית, בבקשה.

עוה"ד איילת השחר סיידוף, מייסדת וראש תנועת אימהות בחזית. אני אהיה עניינית. באמת יזמנו את הדיון הזה כי זיהינו שעוד דקה הולכת להיגמר השנה והילדים שלנו לא נהנים מההטבות, באמת הטבות שיש להם כחיילים משוחררים.

יש לי הצעה, שאלה, לא יודעת אם היא תתקבל מאחר ואנחנו לא יודעים מתי המלחמה תיגמר. האם אפשר בהוראת שעה פשוט להגיד שזה שנתיים או שלוש מרגע שמדינת ישראל תכריז על סיום המלחמה בפועל, מאשר שנלך ונחפש כל פעם? זה אחת. שתיים, יש לי עוד דבר שאולי הוא מזעזע ברמה הרעיונית, אבל יש הרבה חיילים שלא קיבלו את ההטבות שלהם כי הם מתו או קרה להם משהו, ואם אפשר שההטבות האלו ילכו או להורה או - - -

יש במסגרת החלטת הממשלה שהתקבלה על נושא המילואים סעיף שמטיל על שר הביטחון לעשות בחינה יחד עם משרד האוצר על הפצועים ועל ההרוגים בדיוק בהקשר הזה, על אנשים שלצורך העניין - - -

אבל אלה החבר'ה מסדיר.

- - - טרם התקופה המזכה שלהם קרה להם מה שקרה להם ומה זה ישליך הלאה. במקרה גם את הנושא הזה אני מוביל.

אוקיי, פה זה חבר'ה מסדיר.

חשוב מאוד, כי יכול להיות באמת שהפצועים אפילו יצטרכו לקבל לג נוסף, גאפ נוסף.

כרגע הם אפילו לא מודעים שהם צריכים לבקש את זה.

אבל מה הרעיונות ומה הכיוון בסעיף הזה? רק לסעיף.

הרעיון בסעיף הזה הוא שתהיה התחשבות בפציעה או בפטירה של האדם במסגרת ההטבות המזכות. לצורך העניין, אם יש הטבה שאפשר לקבל אותה מהיום ה-30 ואדם נפצע ביום ה-28, נטיית הלב בחלק מהדברים שלא מקבלים במסגרת הטבות שניתנות - - -

שאלת תם. נגיד, לא עלינו, חייל נפל בקרב ולא לקח את מענקי השחרור שלו, את כל הפיקדונות שלו.

מכיוון ואני מתעסק עם זה, זה מגיע בצורה אוטומטית למשפחה. אפרופו, זה מגיע גם בצורה של טלפון. מכיוון ואני מנהל את זה, אני יכול להגיד לכם, מרימים טלפון לכל משפחה ומשפחה שכולה.

זה נכון לגבי המענק והפיקדון.

כן, אבל כסף זה לא זכויות.

פה נאמר גם על זכאויות. פה מה שמציעה איילת השחר, מאירה אותנו משינתנו, היא מציעה שיש עוד הטבות שאילו האיש הזה היה בחיים, היה מקבל - - -

כמו הנחה בארנונה.

30,000 שקל של ממדים ללימודים ועוד דברים. ואז אולי עושה המשרד איזה תמחור לא שלם, אבל חלקי ועושה את זה כמענק מיוחד משלים.

אני מזכיר לכם שישנו, שלא נדע, אבל יש סל שלם של הטבות שמקבלות גם משפחות שכולות, ויש סל הטבות שהוגדל עכשיו במסגרת תוכנית נפש אחת שמקבלים הפצועים. חלק מהעניין יהיה להסתכל בדיוק על הדברים האלה. אבל אני מזכיר לכם שיש פה - - -

אני יודעת שאין להם הנחה במיסים.

אני מבקשת שתתנו - - -

אני אתן לך דוגמה. נניח אחת מהבעיות שלנו, שלאב לשמונה או לשישה או לארבעה שנפל בקרב, ולצערנו, יש לנו גיבורים מדהימים כאלה, ותמיד עולה שאלת היתומים והיחס ליתומים וכולי. יבוא המשרד ויגיד, האבא הזה שלא זכה לממש את כל ההיבטים האקדמאיים, לפחות ילדיו יזכו ותתקיים עבור המשפחה הזאת קרן חינוך לילדים בגובה של 50,000 או 60,000 שקל ותוכל להיות מנוצלת לחוגים, לאבחון פסיכו-דידקטי, לאקדמיה.

חבר הכנסת, קיים במסגרת חוק משפחות שכולות - - -

אני משפחה שכולה, אני יודע, אני יודע מה זו משפחה שכולה. אני בן למשפחה שכולה ואנחנו מטפלים די טוב במשפחות שכולות, אני הייתי שר במשרד הביטחון. לא טיפלנו טוב בפצועי צה"ל, עכשיו אנחנו מתחילים לתקן את זה. אבל נאמר פה משהו שצריך, ואם אתה אומר שהסעיף הזה פתח את הפתח, מה ששלו, שלו. הפיקדון, המענק, זה שלו באופן מוחלט וישיר.

והוא יקבל.

פה איזו חבילה שלא תגיע אליו לעולם כי הוא לא מימש, לא לימודים ולא ארנונה ולא דברים אחרים, ואז לקרוא לזה מענק מיוחד בגין דברים שהוא לא יזכה להם, לא יודע איך מנסחים את זה, וזה יעבור להורים, לבת הזוג, למי שצריך, וישמש אולי גם לילדים אפילו, מי שיש לו ילדים. לא עלינו, לא לכולם יש.

אני מבינה שהפיקדון הופך להיות מתומחר ומגיע למשפחת החלל, אוקיי.

הנושא של הפיקדון זה מה שכתוב בחוק חיילים משוחררים.

שהוא יעבור לשארים.

בוודאי.

אני רוצה להוסיף כמה התייחסויות. אילת פלר מימון, אימהות בחזית. תודה לכל חברי הכנסת שהרימו את הכפפה ברגע וגם למזכירות הכנסת שהבינה את הדחיפות ואפשרה לנו לקיים את הדיון החשוב הזה. את כל האינדיקציות שעלו פה קיבלנו מאמהות, ממש ככה, שפתאום פנו אליי ואמרו, תגידו, בדחילו ורחימו, להבין מי אלה האימהות ללוחמים. אולי זה לא כל כך דחוף, אבל רק רציתי להסב את תשומת ליבכן שהחיילים מעולם לא השתחררו, והיות ורובם של הלוחמים גזרו חוגר בעזה ובלבנון, הם לא יוכלו להתחיל לממש את הזכויות שלהם.

הנה הדיון הזה מגיע, זה דחוף. אני לא חושבת שחקיקה, אני חושבת שבאמת בהוראת שעה, לקדם כמה שיותר כדי שנוכל לחזור.

הוראת שעה היא חקיקה.

בסדר, רק שזה יקרה במיידי כדי שנחזור עם בשורה ונגיד להן, הסירו דאגה אחת לפחות מליבכן, כל הזכויות נשמרות.

בהחלט.

הנוהל של הוראת שעה הוא אותו נוהל של חקיקה. זה אולי ממוקד יותר ותחום בזמן, אבל ההתנהלות היא אותו דבר.

ברור. אני רוצה לציין עוד משהו שהוא ממש בהול בהקשר של השנה האזרחית שעומדת להסתיים. אנחנו יודעים שימי החופש, חיילים לוחמים באופן עקרוני יכולים לצבור עד חמישה ימי חופש שהם לא מימשו במעבר בין שנה קלנדרית לשנה קלנדרית וכל מי שלא מוגדרים לוחמים לא יכולים לצבור ימי חופש בכלל. זה אומר שיש היום המון, המון חיילים שלא יכלו. מי קיבל רגילה הרי בשנה הזו? איזה לוחם קיבל רגילה? מי היה יכול לממש בכלל את ימי החופש? לכן אנחנו מבקשות, וזה דחוף, בגלל שבמעבר ל-2025 ימי החופש האלה עומדים להימחק.

זה לסדיר, חייל שמשרת.

לסדיר. אבל היות והוועדה הזאת כבר התכנסה ואנחנו מדברים פה על זכויותיהם של חיילים - - -

מה ההצעה הקונקרטית?

ההצעה הקונקרטית היא שהשנה, במעבר בין 2024 ל-2025 לא ימחקו ימי החופש.

לצבור אותם.

החיילים, לא משנה אם הם לוחמים או - - -

אילת, בואו רגע נעשה סדר. אנחנו מדברים עכשיו על חוק חיילים משוחררים וזכויות חיילים משוחררים. את מעלה נושא נוסף שהוא חשוב, הוא חשוב.

אבל הוועדה הזאת הרי לא תספיק להתכנס שוב.

מדובר על צבירת ימי חופשה לחיילים בסדיר. אני מבקשת שצה"ל ירשום את הנקודה הזו ואת תתייחסי לזה ואני ארצה עוד דבר שצה"ל, אם כבר אנחנו מדברים על זכויות לאנשי מילואים. שבוע שעבר התארחו פה הנכים והפצועים, יש כל מיני נושאים שבסוף נופלים בין הכיסאות, אין מה לעשות. הסיטואציה של 14 החודשים הולידה לנו הררים של מקרים מורכבים.

לדוגמה, חייל מילואים, אגב שנפצע ב-7 באוקטובר פציעה קשה מאוד, עד היום בבית לוינשטיין, והוא יום אחד שירת במילואים, רק ב-7 באוקטובר, והחיים שלו פשוט נעצרו מלכת, שלו ושל כל המשפחה. לא זכאי למענקים, לא של מילואים, לא של מיוחד. המשפחה נעצרה מלכת, שיחררו אותו יום-יומיים אחרי והוא רק מטופל.

יש דברים שצריך לתת עליהם את הדעת בראייה כוללת. אני מבקשת, גם לסדיר וגם למילואים, בדיוק למקרים האלה שנופלים בין הכיסאות, שבסוף מביאים לידי ביטוי את הזכויות של החיילים שלנו, בטח את הלוחמים שלנו, שאנחנו רוצים להכיר ולשמור להם את הזכויות ולא להיקלע למצב שחקיקה כזו או פקודת מטכ"ל אחרת פשוט לא מיטיבה איתם.

אנחנו רוצים להטיב איתם. זו הרוח, זו המדיניות, זו המדיניות של היושבים פה סביב השולחן. וזה מה שהציבור מצפה ואני חושבת שזו ציפייה כל כך ריאלית וסבירה, ממש לא מוגזמת, שהצבא צריך פשוט לדעת לנטר את כל המקרים האלה ולתת להם מענה או חקיקתי או באמצעות הוראות שעה או באמצעות פקודת מטכ"ל, אבל בטח לא שלא נפגוש מקרים מהסוג הזה. תכף את תתייחסי, אבל אני רוצה רגע לתת לעוד. את רוצה לסיים?

כן, אני רוצה לסיים ולהגיד, אני יודעת שזה לא נושא הדיון, אבל היות ולא יכולנו לכנס את הוועדה - - -

על דברים נוספים.

על דברים נוספים.

נבקש תשובה - - -

נבקש תשובה, פשוט השנה לא לאפס את ימי החופש, לא ללוחמים, לא לתומכי הלחימה ולכל מי שלא היה יכול לממש את הזכות שלו לקחת יום חופש במסגרת הלחימה העצימה.

בסדר גמור, תכף נקבל לזה תשובה.

ואני אגיד שבאמת, כל יום אנחנו מקבלות עוד עדכונים. שוברי קנייה שיש להם תאריך מסוים, הלוחמים לא מספיקים לממש אותם, לנעליים, לציודים. כל דבר, מקטנה ועד גדולה, כל זכות שמוקנית להם ויש לה תוקף של זמן, אנחנו מבקשות להאריך את תוקף הזמן הזה.

בסדר. תתייחסי גם לזה אם תוכלי, אני אתן לך עוד קצת זמן שתתארגני על התשובה, בבקשה. קודם ניתן לגבי ואחרי זה נעבור אליכם. גבי ויטלה, אימא ערה, בבקשה.

תודה רבה. אני מדברת בשם אימא ערה, זה ארגון שדואג, ואני מאוד דואגת, יש לי שני ילדים בקרבי, אחד קצין בקבע ואחד ביחידה מובחרת. ואני שומעת פה את כל הדברים הנהדרים שאנחנו מוסיפים ודואגים לחיילים משוחררים, אבל אני רוצה להגיד שאנחנו קצת שוכחים את הסיטואציה.

צה"ל נמצא בבעיית סדר כוח אדם מאוד מאוד קשה, החיילים שלנו נלחמים מאז 7 באוקטובר, כבר 15 חודשים, אוטוטו בשבע חזיתות, קשה להם. אני לא רוצה להגיד, איבדנו 818 חללים, יש מעל 10,000 פצועים בגוף ואף אחד אפילו לא יודע כמה פצועים בנפש. ואנחנו באים ומדברים פה על הטבות למשוחררים, אבל אנחנו שוכחים את הדבר האמיתי, שנורא נורא קשה להם. ומילואימניקים, עם כל הכבוד, מתמודדים גם בבעיות בבית וגם בבעיות של העסק וזה יותר מדי זמן והם לבד.

ואנחנו שומעים בכלי תקשורת שאפילו צה"ל מופתע מכמות הקצינים שעזבו, זה נורא נורא קשה. אז תארו לכם, אילו חיילים ירצו לצאת לקצונה כשהם שומעים שהמדינה מנסה לקדם פטור למגזר שלם וזה אומר שהם ישרתו יותר במילואים ויאריכו את השירות הסדיר ולא דואגים באמת לחיילים על הדברים החשובים באמת.

הוועדה הזאת, ועדת חוץ וביטחון, עם כל הכבוד, אחד הדברים הכי חשובים שהיא צריכה לעשות הוא לדאוג שצה"ל יתמודד עם הבעיה האמיתית, וזה הסד"כ שהולך ופוחת.

בהחלט. המסגרת של הדיון היא דיון מיוחד סביב הזכויות האלה. אני לא צריכה לומר לך שגם חבר הכנסת ביטון וגם אני, אנחנו בנושא חוק הגיוס, שלא לומר התנגדות מוחלטת לחוק ההשתמטות או עיגון אי-שירות של מגזר כזה או אחר, זה דבר שלא יעלה על הדעת ובטח לא בטיימינג הנוכחי, ודברייך נשמעו וגם נאמרו לפרוטוקול, ואנחנו גם מזמינים אותך להגיע לישיבות שיעסקו בחוק הגיוס ואנחנו גם שם נפתח את זה. תודה רבה, גבי, וקולך נשמע.

בסוף שאלת על הוועדה הזאת, מונחת על כתפיה האחריות לקבל מהממשלה איזה נוסח ולשנות אותו. אין חוקים שמגיעים לכנסת ונשארים בדיוק כמו שהממשלה הגישה אותם. הייתי יושב ראש ועדת כלכלה, כל חוק עשינו תיקונים.

אם הממשלה תביא חוק ראוי, הוא יהיה ראוי, ואם הוא לא ראוי, אני מניח שהוועדה הזאת, או חלקים גדולים ממנה יגידו את דברם, זה יהיה המקום שבו יוכרע הנושא הזה של חוק הגיוס. כך שיש לה אחריות והיא כבר עשתה דיונים בנושא הזה, על מצב כוח האדם, מספר דיונים, אבל בסוף, המכה בפטיש, הדבר המכריע הוא כיצד יראה חוק גיוס, ועל הדבר הזה יש ויכוח רציני והוא יתקיים עוד לפנינו פה בוועדה הזאת.

סליחה, אני רק רוצה להגיד שעם כל הכבוד, חוק הגיוס כבר יש.

לא, אין חוק גיוס.

יש חוק גיוס, קוראים לו חוק שירות ביטחון.

לא, סליחה, אנחנו לא עוברים עכשיו לנושא הזה.

רק נהיה מדויקים.

מ-2017 בג"צ מבקש חוק גיוס ולא קיבל.

מ-25 ביוני 2024 יש חוק שירות ביטחון במדינת ישראל והוא חל על כל הגברים היהודים.

איילת, תודה רבה.

לא, אבל תדעו את הדברים.

חבר הכנסת ביטון, תודה רבה. תודה לך גבי, דברייך נשמעו והם חשובים מאוד.

אבל אות כתובה שהיא ריקה מתוכן נשארת ריקה, זו המציאות העובדתית.

כן. אנחנו נעבור לעידו, כתף אל כתף, בבקשה.

אני אציג את עצמי, קוראים לי עידו קרן, אני מארגון כתף אל כתף, אני מילואימניק פעיל בשנה האחרונה. באנו לוועדה כי באמת ראינו שהיא דנה על הטבות לחיילים משוחררים, אבל תכל'ס אתם מבינים שאין דבר כזה חיילים משוחררים. אני השתחררתי לפני שנה, בשנה האחרונה הייתי שלושה שבועות אזרח מתוך שנה שלמה, 52 שבועות. מיכאל, אתה אמרת שהשנה הזאת מתה בשביל החיילים המשוחררים. אתה צודק, אבל תדאגו שלא תהיה לנו עוד שנה כזאת, תדאגו שימצאו לנו מחליפים.

חבר הכנסת טל ויולי אדלשטיין שלא נמצאים פה העלו את זה לדיון. במה אתם מתעסקים? תתעסקו בדבר הרלוונטי, תגייסו עוד אנשים. אנחנו לא מבינים. הבחור פה מקודם דיבר על זה שחמאס מצליח לגייס אנשים חדשים, ממשלת ישראל לא מצליחה לגייס עוד משרתים? אנחנו לא מבינים את זה.

גם מה זה הניסיון הזה שממשיכים לממן אנשים שמשתמטים ושמים לנו פלסטרים של עוד מימונים כאלה ואחרים? זה לא מה שאנחנו צריכים, אנחנו רוצים להתחיל את החיים. יש פה דור שרוצה להתחיל את החיים שלו. אני רציתי ללמוד, רציתי לטייל, לעשות את שביל ישראל, אנחנו לא מצליחים לעשות שום דבר. איך נתקדם? תדאגו שיהיו לנו לא עוד מאות ימי מילואים בשנים הקרובות, אלא הזדמנות להתחיל באמת לפתח את החיים שלנו. לא בתקציבים, בזמן. השנה הזאת נשרפה לנו. תעשו כבר את המעשה הציוני הזה ותגייסו לנו מחליפים, זה לא כזה מורכב.

עידו, הדברים שלך נשמעו חזק, חבל לי מאוד שחברי קואליציה לא נמצאים כאן. הדברים שאתה אומר הם מאוד מאוד ברורים, תגייסו את כולם, תרחיבו את ה - - - חסרים לצה"ל 12,000 איש, ראיתי, נכון להבוקר, ולכן צריך להרחיב את כמות האנשים שנכנסים מתחת לאלונקה. אנחנו מתחייבים בפניך לייצג את עמדתך בדיונים שיהיו בהקשר הזה.

אנחנו סבורים באופן מלא ובלתי מתפשר שכל אזרח ישראלי צריך לשרת, להתגייס, שירות צבאי, אזרחי או לאומי. ותודה על דברייך הכנים והחשובים, ואנחנו מחויבים בפני אנשי המילואים היקרים, בפניך ובפני החברים שלך, לעשות את כל המאמץ כדי להרחיב את השורות אחת ולתמיד. תודה רבה.

שלום, לי קוראים יונתן, אני ועידו ביחד ייסדנו את ארגון כתף אל כתף. ברשותכם אני אקריא את ההתייחסות של האוצר למתווה המסתמן: "המטרה המרכזית, להקל על המילואימניקים שמייצרים עול כלכלי אדיר על המשק, צריך להטיל חובת גיוס על כל החרדים בגילאי הגיוס ורק אז לקבוע מכסה פטורה. השירות חייב להיות בעל תועלת ביטחונית, שירות לאומי או זק"א לא מקל על נטל המילואים.

לגבי המתווה המסתמן, כרגע אני מנסה להבין מה נעשה כשיש יעדים כלליים, אוקיי? מה נעשה כשיש נניח 5,000 חרדים שלא יתנו להם סנקציות אישיות כי בסוף האיש הפרטי לא חטא ולמספר 5,000 לא צמודה רשימה של מי הם, מי אותם חרדים שעתידים להתגייס. לעומת כשיש מכסות לומדי תורה נניח, אלה 5,000 החרדים הפטורים, יוסי, אלי, וכן הלאה וכן הלאה, אז אנחנו נדע מי מחויב להתגייס ומי לא.

לי גם חשוב להגיד איך זה נראה מגובה העיניים. הצוות שלי השתחרר משירות קבע יחד איתי לפני חודשיים וחצי, שירתנו ביחד ביחידת מגלן, ומייד, תוך כדי הטיול שלנו, שבועיים אחרי שטסנו, קיבלנו צו שמונה ואנחנו עדיין מאז נמצאים בסבבי המילואים. אני פה בין הסבבים שלי, בזמן הזה יש חבר'ה מהצוות שלי שנמצאים בסבב מילואים. אחרי שנה של לחימה קוראים לאנשים ואומרים להם, בואו לעוד כמה חודשים, אנחנו צריכים אתכם.

לא הגיוני שמחזורי ענק יקבלו פטור משירות ועוד יקבלו על זה קצבאות. לא הגיוני שבמשכן הזה מגדילים את ימי המילואים למשרתי המילואים. בסוף אני תוהה לעצמי לאן ההנהגה הזאת מובילה אותנו. אני בן 22 ואני לא צריך לבוא לפה ולפנות, לצערי הרב, חברי הכנסת מהקואליציה לא נמצאים פה, ולהקריא להם את הנתונים שרק אתמול סומנו. כנראה שההנהגה לא מבינה מספיק טוב מהי אחוות לוחמים, כי בסוף אחוות לוחמים היא משהו שהוא חוצה מגזרים.

אחד מהשותפים שלנו, קוראים לו סאני, בוגר עלי, שלוש שנים, הוא אמר לי לבוא ולהגיד פה שהקול של הציונות הדתית הוא לא הקול שההנהגה שמייצגת את אותו מגזר משמיעה. חשוב מאוד להגיד את זה, אסור להפוך את צבא העם לצבא חצי עם, אסור, זאת אמירה ברורה. צבא העם לא יכול להיות צבא חצי עם.

יש לנו סטיקר של אימהות בחזית.

מעולה. וחשוב להמון חיילים אחרים, ההטבות שמונחות פה, אז את זה אל תבטלו, אבל צריך לטפל בבעיה הגדולה יותר. והבעיה הגדולה יותר היא איך אני אתחיל ללמוד, איך אני אתחיל לעבוד כשאני יודע כבר שסבב המילואים הבא שלי הוא במאי, אני לא אוכל לעשות את הדברים האלה. זה מעולה שיש הטבות לחיילים משוחררים, אני גם אחרי שירות קבע, יש לי הטבות של לוחם קבע, אבל אני לא אוכל להתחיל את החיים שלי למרות ההטבות האלה.

יונתן, קודם כול, תודה על דבריך החשובים ותגיד לסאני שהוא מעלי ושיודע להוכיח לנו, שנותן לנו דוגמה ומופת איך יש לוחמים שהם גם ספרא וגם סייפא. אין סתירה בין לימוד תורה לבין שירות בצבא.

זה אפילו מגוחך שאני צריך לבוא ולהעלות את הטענה הזאת.

ולכן תגיד להם שהם החלוצים של ימינו, ובהקשר הזה, אני חושבת שהם סמן ימני למגזר החרדי שלא יהיה מנוס, יצטרך להיות חלק מהמשימה הזו של שירות בצה"ל. תודה רבה.

מסכים איתך לגמרי.

אתה יודע שהיה בן אדם, קצין בצנחנים, מ"פ במילואים עד היום, שהוא גם דיין בבית הדין הרבני והוא גם היה מועמד להיות הרב הראשי לישראל? קוראים לו הרב מאיר כהנא. והאיש הזה נבחר על ידי מועצת רבני הציונות הדתית כמועמד מוסכם שלהם להיות הרב הראשי לישראל. פעם ראשונה שיכולנו שהרב הראשי לישראל יהיה מ"פ בצנחנים. והאיש הזה, אין מחלוקת עליו שהוא גדול בתורה כי הוא אב בית דין ומטפל בנושאים הכי מורכבים שיש ברבנות.

ומה עשו בהנהגת הציונות הדתית? חזרה בה מהגיבוי שלו, לא תמכה בו והוא לא נבחר. הציונות הדתית, בתוכה היום יש סערה גדולה. רואים את זה גם אצל אימהות הציונות הדתית שהקימו ארגונים, אימהות שכולות מהציונות הדתית, משפחת ברקוביץ', משפחות אחרות שבאות ואומרות, ילדינו הגיעו להיות רבנים ועשו מילואים ועשו ישיבת הסדר ומתייצבים בגיל 50 ו-60, נפלו בקרב. אבות, רבנים, אב לשמונה נפל בקרב, רב גדול.

וייס, בן 49, סבא.

כן, יש כמה, אב לשישה, אב לשמונה. הם הוכיחו שאפשר להיות גדול בתורה ולוחם. והיום יש שסע ופער גדול בין הנהגת הציונות הדתית כפי שהיא פועלת היום בכנסת לבין אנשי הציונות הדתית. אני מקווה שקולם, קולו של העם ישמע גם בקרב הנהגת הציונות הדתית והיא לא תיתן יד לחוק גיוס לא ראוי. זה יהיה מבחן, הוא עוד לא הונח לבדיקה, אבל כפי שאמרה היושבת בראש, אנחנו נהיה שם כדי להיאבק על זה.

אני מעריך את זה מאוד ואני חושב, לי גם חשוב לחדד את זה, הפער פה לא קשור לציונות הדתית או הציבור החילוני הממלכתי, יש ציבור שמשרת וזה פסיפס ישראלי שלם.

נכון מאוד.

יש מהפריפריה ומהמרכז, דתיים וחילונים. החבר הכי טוב שלי בצוות מהושעיה, הוא עכשיו גם המפק"צ שלנו כי אין לנו קצין, והחבר הכי טוב האחר שלו הוא מקיבוץ גזר. זה לא משנה, יש פה ציבור שלוחם וציבור שלא ויש ציבור שמשרת וציבור שלא.

לא, מה שהבאנו את הדגש של הציונות הדתית, שמישהו מסביר לנו שאי אפשר להישאר דתי ותלמיד חכם אם הלכת לצבא. אני מראה לך שגדולי עולם עשו צבא והובילו והיו ראשי ישיבות. הרב שרלו, הרב ראם כהן, רבנים אחרים.

יש הרבה מאוד. אני רק אגיד לך שאנחנו כבר מבינים שהמודל הזה שלכם, כשאנחנו אומרים שנהיה ראויים לכם, אנחנו יודעים שבמודל שלכם באותו טנק יכול להיות חובש כיפה וחילוני, קיבוצניק ומתנחל, לנו זה ברור לחלוטין. אנחנו מתבוננים בכם וזו בדיוק ההבחנה שצריכה להיות, משרת ולא משרת. ואנחנו צריכים לשאוף כדי לאחד את העם שכולם ישרתו. בגלל זה חוק גיוס לכולם הוא חלק מהאחדות של השורות, מלצופף את השורות, בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי להיות חזקים מול אויבנו. תודה רבה על דבריך, ואני חוזרת לצה"ל. צה"ל, בבקשה.

לפני זה יש לי התייחסות מאוד חשובה, אני מייצג את הציונות הדתית אני חושב.

בבקשה.

שלום, קוראים לי ישי מושקוביץ, אני הייתי מ"מ בגולני ב-51. למדתי שלוש שנים בישיבה גבוהה, התגייסתי במסגרת מחלקת בני"ש בהסדר. אני רוצה להגיד, האמת שממש ממש לא רציתי להיכנס לעניין הזה של גיוס החרדים, אני באתי לפה נטו בעניין של - - -

זכויות לוחמים. תתמקד בזה, זה בסדר.

אבל קשה לי כבר לא להגיב. אני אגיד קודם כול את מה שאני אגיד על זכויות לוחמים ואחר כך אני אתייחס, ברשותכם, כי באמת הדיון סטה.

אוקיי, כן.

באמת, אני חושב שלוחמים צריכים היום הכרה לא כמו, הייתי גם בבט"ש לפני המלחמה, אני מניח שידידינו גם פה היו, עשו חמשו"שים בג'וליס וזה אחלה ונחמד, אבל המלחמה פה היא לא אותו דבר כמו - - -

אתה איש מילואים היום?

לא, השתחררתי ממש לפני כמה חודשים. כן, עשיתי ארבעה חודשי מילואים כמו שעושים לכולם, צו שמונה אחרי הקבע. ומה שקרה זה שהיום המציאות היא קצת שונה. צה"ל כן היה נכון קצת עם העניין הזה, הוא נתן מענק של 3,000 שקל למי שהיה במהלך השירות הסדיר שלו במהלך המלחמה, בין 1 בינואר ל-1 ביוני, אבל זה לא מספיק. אני חושב שדווקא צריך לחשוב על הלוחמים שמשרתים כיום והם עדיין במהלך השירות הקרבי שלהם, במהלך השירות הלוחם שלהם. דיברתי על זה גם עם יולי אדלשטיין, הוא היה נכון לעניין.

ובאמת כמו מה שמייצגות פה אימהות בחזית, תודה רבה שהן העלו את זה, אבל עוד פעם, לנסות לחשוב כמה שיותר לחיילים שהם בסדיר כרגע. לא רק למשתחררים, שזה גם חשוב וקריטי, אלא גם לחיילים שבשירות הסדיר, הטבות במהלך השירות הסדיר. אם אפשר יותר יציאות הביתה במתווה המסתמן, כי בתחילת המלחמה זה היה בכלל ברדק שלם, שלושה-ארבעה חודשים לא הוציאו חיילים, עכשיו התפרסם גם על מח"ט הצנחנים שבסדר, מה שהיה היה. אני אומר אבל מפה והלאה לנסות לחשוב עם הקצונה הבכירה איך אפשר לשחרר חיילים יותר הביתה. כי חייל שחוזר יותר הביתה, ראיתי את זה בתור מ"מ, כל פעם שהיה אפשר להוציא הביתה, הייתי מוציא את החיילים. כי באמת, ברגע שחייל יוצא הביתה הוא נלחם יותר טוב, הוא חייל יותר טוב, גם כלפי המשפחה.

גם בעניין, נקרא לזה היציאה לחיים, כל מה שקשור למענקים והטבות מס. אני חושב שאם הילד, אם החייל יצא וישתחרר ואת המענק שלו הוא יוכל להשקיע, כן, יש את הטיול ויש את מה שעושים, אבל עכשיו יש גם את חודשי המילואים שנותנים הרבה כסף, את הכסף הזה, תהיה להם אולי איזו תוכנית או משהו שיוכלו ללוות אותם, שיוכלו להשקיע אותו, שיוכלו לקחת אותו אחר כך, שיהיה להם למהלך החיים ולא יתבזבז, כי יש נטייה אחרי הצבא לבוא ולבזבז את הכסף על טיול גדול, שזה גם חשוב, אבל עם תוכניות שיכולות לקדם להם את העניין של השקעה ואפיקי - - -

עכשיו אני אתייחס ספציפית אליך, אחי, ואליכם. אני מרגיש שאנחנו, הציבור הדתי-לאומי כן חושב שהציבור החרדי צריך להתגייס, יש על זה הסכמה די מוחלטת, אבל, יש פה אבל גדול. אנחנו עובדים בקירוב לבבות ולא עובדים עם ראש בקיר ועובדים באחווה. כמו שהיינו באחוות לוחמים, שנלחמנו, החיילים שלי, אני הייתי מ"מ על חילונים, והייתי מ"מ גם על בני"שים, גם על חילונים, על כולם. אני חושב שלא רוצים שירכבו על הגב שלנו, כן. אנחנו, האמירה שלנו היא אמירה שחרדים צריכים להתגייס, אבל במסגרת נכונה, במסגרת שהציבור החרדי ירצה את זה.

אנחנו, חשוב לנו התורה, הספרא והסייפא, כן. למדתי שלוש שנים בישיבה. אני בעזרת השם עכשיו חוזר לישיבה, אבל אנחנו רוצים שגם החרדים יתגייסו. יש פה עניין של הליכה של יד ביד. כי אם נטיל עוד עיצומים ואם נטיל עוד סנקציות ואם נטיל עד גזרות וגזרות וגזרות.

סליחה, לא מטילים סנקציות וגזרות וגזרות, אני לא יכולה לשמוע את זה.

אוקיי, בוא תגיד את דבריך, הכול בסדר. לא שמעתי פה חוסר קירוב לבבות מצידו, אבל בסדר, הבנו את דעתך, לדעתך פשוט לא צריך להטיל סנקציות.

לא, אני אומר - - -

לא, פשוט לא שמעתי חוסר קירוב לבבות. לא שמעתי אמירות - - -

אין בעיה, לא חוסר קירוב לבבות.

מאף אחד אגב מהיושבים בשולחן לא שמעתי אמירות שהן נגד ציבור כזה או אחר.

אני חושב משהו מסוים, אתם חושבים משהו אחר, הכול בסדר.

יש פה אמירות שהן בעד הציבור המשרת, לא אמירות שהן נגד ציבור.

אנחנו בעד הציבור המשרת ואני משרת.

יופי, עלא כיפאק, לא היו פה אמירות נגד.

אין בעיה, לא אמרתי נגד, אמרתי - - -

לא, לא היו פה אמירות שהן לא קירוב לבבות, זה מה שאני רק אומרת. אם הייתי מזהה, הייתי מעירה.

בטח, לא אמרתי לא קירוב לבבות. אני רק בא להגיד משהו אחרון, בשורה התחתונה, לסכם את הדברים שלי.

כן, במשפט בבקשה.

אני אסכם את הדברים ואומר שאנחנו רוצים שכולם ישרתו - - -

חשוב.

אבל בהסכמה וביחד ולא בכסאח ולא בזה כי פשוט ראינו פיזית, זה לא עובד, זה מרחיק.

תודה רבה לך. חבר הכנסת ביטון, בבקשה, ואחרי זה צה"ל.

אני חייב לצאת, אבל אני מבקש בסיכום הדיון שיכתב שמשרד הביטחון ישלח לוועדה תוך שבועיים את רשימת ההטבות לחיילי מילואים וסדירים וחיילים משוחררים שמותנות בתאריכים, ומה הוא מתכוון לעשות בחלק של חקיקה שהוא מוביל ומה משרדים אחרים השיבו לו על החלקים שלהם.

אני מבקש שיהיה פה דיון מעקב בעוד שלושה שבועות לראות שאכן בוצעו הדברים והממשלה מאיצה חקיקה לפתור את הבעיה הזאת, ואם לא, אנחנו נטכס עצה איך מתקדמים משם. אני חושב שהנושא מוסכם, אבל עכשיו צריך יעילות ואפקטיביות ולעבוד מהר ולהביא את הרשימה ואת הפתרונות ושאנחנו נעשה בקרה על הדבר הזה. אני מודה לך, היושבת בראש על הובלת הדיון. אומנם היינו פה לבד, אבל המשקל הסגולי שלך עצום, אני סומך עלייך בדבר הזה.

לא, האמת היא שאנשים נמצאים במקומות חשובים נוספים.

רק אופוזיציה, כמו תמיד.

אין אופוזיציה, לגבי חיילים אין אופוזיציה, כולם ביחד.

בוא נשמע את צה"ל, בבקשה, ההערות החשובות שנשאלו פה גם על ידי אימהות בחזית וגם מה שעלה פה על ידי הלוחמים.

כן, כמובן. ענת, ראש מנהלת שער לעתיד. קודם כול, אני אגיד שאנחנו שותפים באופן מלא לעבודה שמבצע משרד הביטחון בראשות ראש האגף פה במגוון רחב של תחומים, גם בעולמות המשוחררים וגם בנוגע למילואים. ואני אתחיל דווקא מההערה האחרונה של זכויות משרתי מילואים שנפצעו בסדיר, חובה וקבע. אין לנו בעיה, יש חקיקה, זה מוגדר, הם בשירות ואנחנו מטפלים בהם.

בעולם המילואים, כפי שציין ראש האגף, יש עבודה שלמה בהנחיית שר הביטחון שאנחנו שותפים לה, בלוחות זמנים קצרים, לבחון את המענה הכולל שניתן לפצועים ומשרתי מילואים בדיוק בדוגמה שנתן פה אייל, שהוא נפצע ביום ה-29 ולא קיבל את ה-30 ויש לזה עוד המון המון השלכות ואנחנו בתוך האירוע ואנחנו מטפלים בו תחת משרד הביטחון. כך שהאירוע הזה הוא לחלוטין על השולחן ובדחיפות הנדרשת.

לעניין כל הטבות חיילי החובה, ואני מזמינה אתכם להמשיך ולהציף אלינו ואנחנו מחוברים גם לקבוצות ההורים - - -

- - - אחר כך ואז יהיה יותר קל.

קודם כול, מופצת מדיניות - - -

שנייה, את יודעת להתייחס לנושא הזה שחייל במילואים נפצע ועכשיו מושבת כשנה? זה שווה ערך כאילו הוא עושה מילואים?

לא.

לעניין ההטבות. לא לעניין קבלת ימי מילואים, אבל לפחות לעניין ההטבות, מענקים.

בוודאי. יש הטבות שנגזרות ממספר ימי המילואים שהוא ביצע ומה שנקרא, לולא הוא היה נפצע, כנראה שהוא היה משרת במילואים. הדבר הזה הוא מאוד מאוד מורכב ואנחנו בהחלט בוחנים אותו בימים אלה בלוח זמנים קצר. אין עדיין תשובה כי זה ממש נבחן עכשיו, היה לנו דיון ראשון.

גם על זה נבקש בבקשה, הוועדה מבקשת גם על זה תשובה.

זה תחת שר הביטחון ואנחנו כפופים להנחיות האלה ואנחנו שותפים מלאים לאירוע הזה ואנחנו גם מתכוונים לתת את המענה הזה ככל שיתקבלו החלטות לגביו.

לעניין חיילי החובה בכלל ומשרתי הקבע גם, סדיר מה שנקרא, מופצת כל הזמן מדיניות פרט בכל תחום שאתם יכולים להעלות על דעתכם, החל מפיצויי חופשות וטיסות וכן הלאה. הופצה מדיניות ממש לאחרונה, אתמול הוארכו זכאויות באופן אוטומטי, זכאויות כלכליות של חיילים בודדים, זכאות לתשלומי משפחה. אוטומטי, וזה מתבצע כבר לאורך כל הלחימה. אתמול הייתה הארכה נוספת עד סוף פברואר וככל שיידרש, תתבצע הארכה. הופצה מדיניות צבירת חופשות לחיילי החובה בשונה ממה שהיה שנים קודמות, עם התייחסות למי שמשרת ברמת פעילות א' ומעלה, אלה לא רק הלוחמים, אלה גם תומכי הלחימה שצמודים אליהם.

מה המדיניות של צבירה?

לא, השאלה אם ניתנה להם באופן אוטומטי יכולת.

כן, הם לא נבחנים, זה נכפה במערכת.

אפשר רגע לדעת איך זה מתווך גם לחיילים? זה לא נראה לי דבר שהוא סודי, דווקא אימהות יותר - - - אני לא רואה חיילים שעוסקים בזה, בטח לא לוחמים, אבל האימהות בעניין, שווה שהן יראו את זה אם זה דבר שיכול להיות פתוח לכולם, אם זה הופץ.

אני לא חושבת שזה סודי, אני אבדוק את זה, זה הופץ. אני אגיד את השורה התחתונה, אבל יש לזה ניואנסים. בגדול, יכולים לצבור תשעה ימים, זה מה שהוחלט באכ"א. ואני אומרת עוד פעם, אנחנו כל היום מסתכלים על הלוחמים ותומכי לחימה האלה, איך אפשר להטיב איתם, זה בנפשנו ובדמנו. אני רוצה להגיד שלא רק שזה על השולחן, אנחנו עוסקים בזה יום-יום, שעה-שעה, וככל שיידרש, נמשיך גם לעסוק בזה וניתן את המענה.

מעולה, חשוב מאוד.

כלומר, לוחמים מקבלים לצבור תשעה ימים, ותומכי לחימה?

כוונתנו שהלוחמים, ונאמר פה על ידי הלוחמים, הם קהל היעד שלנו, אין לנו כוונה שלוחמים לא יצאו לחופש, יש כוונה להוציא אותם לחופש וככל שהמצב - - - יאפשר, אנחנו נעשה את זה.

ברור, וגם לצבור להם את זה בסוף.

אני יכולה להגיד שזה באמת על השולחן, חד משמעית.

יפה מאוד. אני אשמח אם זה יופץ גם, שהם יכירו את זה, וזה יתווך, אם לא להם, לאימהות, ואפשר דרך זה - - -

זה ירד, ואני מניחה שממש בימים הקרובים זה ימשיך להגיע. זה הופץ עד אחרון החיילים, כמובן הלוחמים בלחימה.

הם כנראה לא ידעו תמיד את הזכויות שלהם.

הם כנראה ידעו את זה אחרונים, אבל החופשה תעמוד לזכותם. תראו, יש פה הטבות שעל פי חוק, אני לא נכנסת אליהן ואנחנו כמובן תומכים בצורה חד משמעית, ויש דברים שהם רכים, שאנחנו פותרים אותם בינינו גם. כך שכל פנייה נבחנת ברמה הכי פרטנית, בטח ובטח לגבי הפצועים, ובטח ובטח לגבי הלוחמים שאנחנו עוסקים בהם ללא הפסקה. וחשוב לי שתדעו שיש פה כתובת אמיתית שלא תמיד צריכה לחכות להחלטות ממשלה ולחקיקה, בסדר? ואני מזמינה - - -

קודם כול, תודה רבה, אנחנו יודעים שהם בידיים טובות, ויחד עם זאת, דווקא בגלל כל כך הרבה התרחשויות, יש הרבה מאוד דברים שעלולים ליפול בין הכיסאות. לכן היצירתיות והמענה, לקחת מקרה פרטני ולדעת להפוך אותו לרמה מערכתית, לדעתי זה הסיפור, זה הסיפור. כי יש הרבה פניות, החוכמה היא לא לתת תשובה נקודתית, אלא להקיש מזה להיבטים מערכתיים.

אתה רצית עוד לומר משהו, כתף אל כתף.

כן, אני רציתי להתייחס לדברים שנאמרו כלפיי. קודם כול, אני חושב שמה שאנחנו עושים זה לא רק קירוב לבבות, אנחנו פה מבססים ברית חדשה. יש כאן ציבור משרת וציבור שהוא לא משרת, ואנחנו צריכים לייצר פה ציבור, כמו שאתה, אתה רוצה?

פשוט צריך לייצר פה ציבור שהוא ציוני ויצרני ולא ליצור פה חברה מתבדלת. אנחנו כולנו ביחד בסיפור הזה, כולנו רוצים עתיד פה, כולנו רוצים ביטחון, כולנו רוצים לגדל את המשפחות שלנו. גם אני, גם הדתי-ציוני, כולם, גם החרדים, כולם. בשביל שזה יקרה צריך לשמור על המדינה הזאת.

אם לא נהיה ביחד, לא נהיה, זה הסיפור.

הלכידות, היא עוברת דרך הצבא בסוף, אנחנו צבא העם, אמרנו את זה.

תודה רבה לכם. אתם רציתם עוד משהו לומר, אימהות בחזית? או שלדעתי קיבלתם את - - -

קיבלנו את הפרטים כדי שנוכל לתווך אותם לשטח. אני רק רוצה להגיד שזה בדיוק מה שעשינו, התחלנו לקבל פניות מאימהות, כמובן שזה עבורן, אבל מה לעשות שאנחנו הרבה פעמים הכתובת? והקשנו שזה לא עניין פרטני, אלא של עשרות אלפי לוחמים, תומכי לחימה.

לא, אבל אני מבינה עכשיו שיש פה באמת רצון טוב וכוונות טובות, נראה לי שיהיה לנו קל.

יש פה לא רק רצון, יש פה גם - - -

כן, יש פה גם עשייה בפועל. כך שנראה לי שיהיה לנו קל, רק להאיר דברים שנופלים. כמו שאמרה שרון, לפעמים דברים נופלים בין הכיסאות לא כי מישהו לא רוצה, כי באמת אנחנו מתמודדים פה עם אין סוף מקרי קצה גם וכל מיני סיפורים. אם אנחנו רואות שיש קשב, רק בואו נשתף פעולה ומפה נוכל לעזור לכולם.

תודה רבה. אני מבקשת רק לסכם את זה. אני מבקשת שהוועדה תקבל דיווח לגבי הצעה להוראת שעה או דבר חקיקה שמבטא בדיוק את הנושאים המרכזיים שהם הארכת זכויות לחיילים משוחררים או לחילופין, תקופה בלתי נמנית לחיילים משוחררים לעניין הזכויות שלהם, זה מאוד חשוב. תוך שבועיים נסכם שההתייחסות תהיה לוועדה באופן מלא וכל דבר שהוא נגזר או גוזר על זכויות נוספות או אחרות או מתווספות או משתנות, גם כן, אם אתם יכולים לדווח לוועדה, זה יהיה מעולה. וכמובן אנחנו נדאג להעביר את זה בקצב הנדרש כדי שזה באמת יקבל כאן קדימות, גם בכנסת ובבית המחוקקים.




תודה לכל המשתתפים, תודה לכם, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.