פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
23/12/2024
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 519
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ב בכסלו התשפ"ה (23 בדצמבר 2024), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 23/12/2024
חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2025
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024, של ח"כ ארז מלול
נכחו
¶
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר
מתן כהנא
חנוך דב מלביצקי
ארז מלול
יואב סגלוביץ'
יצחק קרויזר
גלעד קריב
רישום פרלמנטרי
¶
איה לינצ'בסקי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024, של ח"כ ארז מלול. אנחנו במסגרת של הנמקת הסתייגויות, הנמקת רביזיות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מודיע כבר עכשיו, מבחינת ההודעה המוקדמת, כי צריך להודיע חצי שעה לפני רביזיה, אני מודיע שעל כלל הרביזיות נצביע אחרי השעה 13:35.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, אתם מפריעים לחברת הכנסת אלהרר לנמק. חברת הכנסת גוטליב תחליף אותי.
(היו"ר טלי גוטליב, 13:05)
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
גברתי היושבת בראש, אני ויתר חבריי לאופוזיציה מלינים כבר לא מעט זמן שהוועדה עוסקת בחקיקה שהיא מיותרת ולא נדרשת בעת הזאת. לעומת זאת, מה כן נדרש? גברתי בוודאי תסכים, לטפל בזכויותיהם של השבים מהשבי, לטפל בזכויותיהם של בני המשפחות של החטופים - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
זו בדיוק הבעיה, גברתי היושבת-ראש, אם הדברים היו נעשים במקביל במידה שווה, הייתי אומרת שאני מבינה את האירוע. אבל לצערי זה אפילו לא פרומיל מהזמן שאנחנו עוסקים בכל מיני חוקים לא נדרשים. למשל חוק הג'ובים לרבנים, למשל חוק הנקמה בלשכת עורכי הדין, למשל החוק שעוסק בהשתלטות על נציבות התלונות על שופטים. כל החוקים האלה, גברתי חייבת להסכים אתי, שהם לא נדרשים בעת הזאת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
הלוואי והייתם דואגים.
(היו"ר ארז מלול, 13:07)
מה קורה? לא אהבת את זה שאני מדברת?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מקווה שתהיה לך אותה מידת סבלנות כמו חברת הכנסת גוטליב. אתם לא מתעסקים אפילו לא פרומיל מהזמן שאתם עוסקים בחוקי מהפכה, חוקי נקמה, חוקים שאינם קשורים לאירוע. הקואליציה טבעה את המושג שנקרא "יחד ננצח", אני באמת לא מצליחה להבין את מי אתם רוצים לנצח? האם כפי שאמרה חברת הכנסת, השרה לשעבר, גלית דיסטל, רוצים לנצח את הצבא? רוצים לנצח את התקשורת? רוצים לנצח את בתי המשפט? את מי אתם רוצים לנצח בדיוק? אני חשבתי שרוצים לנצח את האויבים שלנו מבחוץ ומסתבר שאתם מצאתם לכם אויבים מבפנים. פתחתם זירה שמינית? זה בלתי מתקבל על הדעת.
מכיוון שהוועדה הזאת לא עוסקת מספיק לטעמנו בענייני החטופים, אני מבקשת להביא כאן עדויות של משפחות שורדי הטבח כדי שתבינו במה באמת צריכים לעסוק. לא בדברים הלא רצויים, בלי קשר לכלום הם לא רצויים, בטח ובטח בשעת מלחמה.
נתחיל בעדותה של ריקי גרינטק מכפר עזה שאומרת: בשבת ב-06:30 בבוקר שמעה ריקי צרחות אימים של ילדים ולא הבינה למה צורחים כל כך מוקדם. לפתח ראתה חמישה חבר'ה עם בנדנות ונשק נכנסים לבית מולה. היא שמעה אחד מהם מורה לה בערבית להיכנס לביתה ואז היא הבינה שאלה מחבלים. היא מיהרה עם בעלה, חולה אלצהיימר, לממ"ד. אחרי שעתיים וחצי יצאו מביתם. היא התבקשה לבדוק מה קורה עם השכן עומר צדיקביץ' ולא מצאה אותו. היא יצאה ונכנסה לממ"ד במשך היום. ב-14:30 למוחרת יום ראשון חיילים הוציאו אותם ובדרך היא ראתה לצערה הרב את הגופות של שכניה. רק אז היא הבינה את גודל האסון. אנשים שם עברו דברים שאי אפשר לתאר, השיער סומר.
אתן את סיפור החטיפה של אבינתן אור, שצריך לומר שעדיין חטוף בעזה ושאני מאוד מקווה שהממשלה הזאת תתעשת ותביא עסקה כוללת, את כולם, כי אין יותר הומניטארי, כולם הומניטאריים. כולם במצב קשה אחרי 444 ימים. גם הנשים, שאלוהים יודע מה עובר עליהם כל יום, גם הגברים, שיש עדויות של שבים, שמכים אותם ומתעללים בהם. די, אי אפשר. אי אפשר ביד אחת שראש הממשלה אומר שצריך לדבר מעט ולעשות יותר וביד השנייה להתראיין ל"וול סטריט ג'ורנל" ואומר שהוא לא יסיים את המלחמה. תחליט אדוני ראש הממשלה, מה זה יהיה? אתה רוצה להחזיר אותם או לא?
אבינתן אור, בן זוגה של נועה ארגמני שחזרה מהשבי, בחור בן 31 ביום חטיפתו, גר בתל אביב, היה עם נועה במסיבת הנובה ותועד מובל ברגל על ידי מחבלי חמאס. בני הזוג התחבאו במשך שעות, דיווחו על מיקומים, סמסו לעזרה אבל היא לא הגיעה, עד שהתגלו על ידי המחבלים.
בשיחת הווטסאפ שניהלה נועה נחשף המחדל האדיר. המחבלים חדרו לישראל סביב השעה 06:30 ולאחר מכן החלו לתקוף את באי המסיבה. כבר בשעה 08:10 כתבה נועה, אנחנו פה בחניה ולא יוצאים, ככל הנראה אחרי שדיווחה לכל מוקדי החירום. הצד השני בשיחת הווטסאפ ביקש שתתחבא ובהמשך נועה שלחה את מיקומה בווטסאפ בלייב כדי שיהיה ניתן לראות אותה גם אם היא תזוז, בתקווה שמישהו יבוא להציל אותם, כך הוסיפה. זה היה ב-09:08. היא נשאלה עוד שאלות על המצב ולא השיבה. כשהתבקשה להתקשר למשטרה ולהוריד את הראש ב-10:27 כתבה: אין לנו רכב.
מישקה לרמן, חברו של אבינתן שוחח איתו בווטסאפ דקה לפני החטיפה. איפה אתה? נסעת למסיבה? שאל אותו ב-09:41 וקיבל תשובה מדהימה: אני ונועה מתחבאים פה. חבורה לידינו עוברת ועושה לינץ' באנשים. אני מקווה שלא ימצאו אותנו. אבינתן צירף לדבריו תמונה שלו מסתתר ולאחר מכן שלח את המיקום המדויק לבקשת חברו. תגיד להם שיש פה חבורה של 20 אנשים שמוצאים את מי שמתחבא ועושים בו לינץ', אמר אבינתן ואז הוסיף, אולי אפילו כבר יותר מ-20.
החבר הבטיח שהוא עובד על זה. בשעה 10:03 ביקש עדכון. בשעה 10:08 הוא נענה, עדיין פה מתחבא עם נועה, שישלחו לפה חיילים דחוף. ב-10:20, 40 דקות אחרי השיחה ביקש אבינתן עדכון מחברו. הוא ענה לו: "עובד על זה חזק. דיברתי עם המשטרה, עם הצבא, כל מי שאפשר". כך הוא השיב אבל כבר לא זכה למענה. "דבר אלי, מתחנן, מיקום, משהו", חתם את השיחה. לקרוא את התיאור הזה, לשמוע את הדברים בלי להיות שם, זה מזעזע. אני מנסה לחשוב מה עבר עליהם.
יוסף חיים אוחנה, בן 23 מקרית מלאכי, אימו מספרת: דברנו בפעם האחרונה לפני שנכנס החג. ידעתי שהוא הולך למסיבה אבל לא חשבתי על זה יותר מידי. ידעתי שיש אזעקות ושמעתי פרטים כלליים, אבל לא היה לי מושג על כלום כי הייתה שבת. רק כשיצאה השבת גיליתי על האסון במסיבה. התקשרתי לחבר שלו והוא סיפר לי שכשהתחילו היריות הם התחילו לעזור לפצועים והעבירו אותם לחובשים ולאמבולנסים. הם ניסו לרוץ לכיוון הכביש המרכזי אבל אז הם ראו שיורים עליו ועל חבר שלו RPG. החבר רץ ימינה, יוסף חיים רץ שמאלה והסתתר מתחת למכונית. החבר נפגע מהטיל והספיק לראות את יוסף חיים מציץ מאחורי המכונית שמאחוריה הוא התחבא. אחר כך הוא לא ראה אותו יותר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תודה לחברת הכנסת קארין אלהרר, קשה להיוותר אדישים לתיאורים שנשמעים כאן. אני חש בושה עמוקה, בושה עמוקה שאנחנו עוברים מהתיאורים הללו להתייחסות עניינית להצעת חוק שבינה לבין ענייניות אין דבר וחצי דבר. בניגוד למה שאמר יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת רוטמן בדיון הקודם, שהוועדה הזאת מקדישה את איתותיה לחקיקה הנדרשת לטובת משפחות החטופים, לטובת המשפחות השכולות, לטובת נפגעי פעולות האיבה ונפגעי המלחמה, די להסתכל בסדר היום של הוועדה.
אני קורא לציבור להיכנס לאתר ועדת החוקה, להסתכל על סדרי היום של השבועות האחרונים והשבוע הזה ולהבין את סדרי העדיפויות. למשל הישיבה שקיימנו שבוע שעבר, שבה כרכנו יחד את עניין משפחות החטופים והחטופים ששבו עם שורדי הנובה, כאילו עושים סלט, הכול בישיבה אחת, תוך כדי יצירת חיכוך ומתיחות בין שני הקהלים האלה.
היו"ר ארז מלול
¶
חבר הכנסת קריב, ביום רביעי עולה הסעיף השלישי, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים)( תיקון - חובת פרסום שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים), של חברת הכנסת מרב מיכאלי מהמפלגה שלך. זה מאוד קשור לנושא.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא רק שלא אטול קורה, אני אעמוד על הזכות שלי לנמק הסתייגויות בלי הפרעות חוזרות ונשנות של חברי הקואליציה. זהו. היכולת שלכם למנוע מאתנו לומר לציבור דברים כהווייתם, נגמרה. אני עכשיו בהנמקת הסתייגויות, אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש שתקפיד על הזכות שלי, בהתאם לסיכום, לדבר ברצף. לא תעשו את גניבת הדעת הזאת ואת אחיזת העיניים הזאת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
עכשיו אני מדבר ולא מפריעים לי כי אני בהנמקת הסתייגויות, לא נעים לכם, צאו, יקראו לכם להצבעה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אין קריאות ביניים בזמן הנמקת הסתייגויות ואני אעמוד על זה מכיוון שהציבור צריך לשמוע, הוועדה הזאת משקיעה בשבועות האחרונים עשרות שעות במצטבר בחוק הנקמה בלשכת עורכי הדין. הוועדה הזאת משקיעה בחוק הזה, בחוק הרבנים הענק, בחוק הרבנים המופרע, עשרות שעות של דיונים. אני מזמין את הציבור הישראלי לספור את השעות שכאן בוועדה הזאת מחוקקים חוקים שהמטרה שלהם זה לסייע למשפחות השכולות, לסייע למשפחות החטופים, לחטופים ששבו. יש עניין של סדרי עדיפויות. ישנה רשימה שלהערכתי, למעלה מ-15 הצעות חוק קונקרטיות, שהמטרה שלהם זה לטפל בזכויות של אלמנות צה"ל, לטפל בטיוב תנאי החטופים ששבו, לטפל במעגל השני והשלישי של משפחות החטופים שלא קבלו מענה. חבר הכנסת מתן כהנא עסוק מאוד בקדנציה הזאת, גם בקדנציות קודמות, בכל הנושא של יתומי צה"ל. הכנסת הזאת במשך שנתיים עשתה מעט מאוד בוועדות הרלוונטיות, אבל הוועדה הזאת לקחה על עצמה לטפל בנושא החטופים.
במה אנחנו מתעסקים? אנחנו מתעסקים בחוק שכולו אחיזת עיניים. אמרתי את זה בדיונים הקודמים, אומר את זה עכשיו. לצערי הנושא הזה לא זכה להבנת עומק של הציבור, של התקשורת, אפילו של חלקים באופוזיציה. אנחנו נמצאים בדקה ה-90, החוק יאושר היום כאן בוועדה, יאושר מחר אם תהיה רביזיה ואז יגיע למליאה והציבור צריך לדעת שזו כמעט קריאה אחרונה לפני שמטוס הג'ובים והמינויים הפוליטיים הזה ממריא לדרכו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לכן, בעשר הדקות שיש לי, נאמר את הדברים כהווייתם, בתקווה שגם התקשורת וגם הציבור יבינו במה מדובר. אתחיל באמירה שכן, יש בעיה נקודתית בחלק מסוים ממערך שירותי הדת במדינת ישראל. מערך שירותי הדת היהודיים במדינת ישראל עובד באמצעות מועצות דתיות, הנושא הזה מוסדר חוק שירותי הדת היהודיים ויש רשויות במדינת ישראל, בעיקר מועצות אזוריות וכמה רשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות. העיוות הזה, שהחוק מדבר על הקמת מועצות דתיות אבל בחלקים קטנים מהשלטון המקומי, אין מועצות מקומיות, יוצר קושי. קושי שנמשך כבר הרבה מאוד שנים.
הקושי הזה בין השאר בא לידי ביטוי בכך שהמדינה, בניגוד למקומות שיש מועצות דתיות, המדינה מממנת 100% משירותי הדת. הרשויות לפעמים מוסיפות פה ושם, אבל בגדול, בניגוד למה שקורה במועצות דתיות, שם המדינה משתתפת בחלק קטן מסבסוד שירותי הדת, במקומות שאין מועצות דתיות לא מצאו פתרון אחר, אלא שהמדינה תממן, זה בעיקר במועצות האזוריות.
הנושא הזה באמת לא מוסדר בחוק והיה צריך להסדיר את הנושא הזה בחוק, את הלקונה הקטנה הזאת. אבל מי שקורא את החוק, רואה - - -
היו"ר ארז מלול
¶
טלי, תאמיני לי שגם לי יש מה להגיד ואני עוצר את עצמי, שאני מתעסק עם זה כבר עשר שנים, אז תכבדי.
גלעד קריב (העבודה)
¶
החוק הזה מוצג במעשה הונאה כחוק שבא לפתור את הבעיה הקטנה הזאת. אבל מי שקורא את החוק ולא צריך להיות משפטן רואה שזה שקר מוחלט כי החוק לא מתעסק רק במקומות שבהם אין מועצות דתיות, להפך, החוק אומר במפורש, בסעיף המרכזי שלו, שהוא עוסק במקומות שיש מועצות דתיות. רק בסעיף הבא, הקטן, אומר החוק, אפשר להחיל את ההסדר הזה גם במקומות שאין מועצות דתיות.
הציבור צריך לדעת שבכל תחום בו יש שיתוף פעולה בין המדינה לבין השלטון המקומי ונמצאת פה נציגת השלטון המקומי, היחס הוא שהמדינה מממנת את רוב ההוצאות בעד השירות הציבורי. בחינוך וברווחה, שתי הדוגמאות הבולטות, הממשלה מממנת לפחות 75% וברשויות חלשות היא מממנת אפילו יותר. הרשות המקומית, מכספי הארנונה, משלמת במקסימום 25% משירותי החינוך, משירותי הרווחה, פה ושם היא יכולה לתת כסף תוספתי, אבל בגדול הרשות היא השותף המינורי במימון השירות הציבורי. במקרה הכי מרחיב זה 25%.
היוצא הדופן היחיד בחוק זה מערך שירותי הדת. בשירותי הדת, הרשות המקומית מממנת לפחות 60% והמדינה משתתפת רק ב-40%. זאת אומרת, בניגוד לחינוך, בניגוד לרווחה, בניגוד לתרבות, בניגוד לתחומים אחרים, הרשות המקומית צריכה לקחת מכספי הארנונה ולשים את הרוב המכריע של מימון שירותי הדת.
עכשיו באה המדינה ואומרת, אני רוצה להוסיף כסף לשירותי הדת. היא לא אומרת אני אשתמש בכסף הנוסף שיש לי כדי להעמיד את אחוזי המימון למול הרשות המקומית על מה שקורה בחינוך ורווחה. יש למדינת ישראל עוד כסף חופשי לשים על שירותי דת, אין בעיה, אז בואו נשנה את הפרופורציה בין השלטון המקומי לבין הממשלה. בואו נעמיד את זה על שיעור שדומה למה שקורה בחינוך וברווחה.
אבל לא. הם רוצים את הכסף הזה כדי לבנות עוד קומה של מינויים. לא מספיק שהרשות המקומית שמה 60% לפחות ממימון שירותי הדת וזו הקומה הבסיסית שקבועה בחוק, עכשיו רוצים לבנות עוד קומה של שירותי דת, שימונו רק על ידי המדינה ולכן השלטון המקומי, לדעתי בתמימותו, לא הביע התנגדות נחרצת להצעה הזאת.
למה בתמימותו? כי השלטון המקומי יוצא פה פראייר. אם יש כסף נוסף, שיורידו את שיעורי המימון שלכם. אבל אתם ויתרתם על המאבק הזה ושתקתם אל מול הצעת החוק הזאת וגם, מה אתם חושבים, אחרי חמש, שש ושבע שנים שמישהי תעבוד כבלנית במועצה דתית ואז המדינה תאמר אין מימון, לאן אתם חושבים שזה יתגלגל? זה לא ייכנס לתוך תקציב המועצות המקומיות?
הרי אני מזכיר שמי ששולט בגובה התקציב של המועצות הדתיות זו המדינה. היא קובעת את התקציב בעבורכם. אז מה אתם חושבים, האנשים האלה, רבנים שהתמנו לכל מיני משרות, אחרי כמה שנים כשלא יהיו כספים קואליציוניים, הם יתפוגגו? אז לצערי השלטון המקומי לא עשה את המלחמה שהוא היה צריך לעשות פה, כמו שהוא עשה במה שקוראים לו חוק הרבנים הגדול, אבל הוא הרבה יותר קטן מהחוק הזה.
עכשיו, לא מספיק שבונים פה אוטוסטרדה של עוד מינויים במערך שירותי הדת, אין בחוק הזה שום קריטריון, שום הכוונה. צריך להבין שבחוק הזה אין שום התייחסות, לא למה הקריטריונים למינוי המשרות, מחר יחליטו שמתחילים למנות רבני שכונה במסלול הזה, אין שום הכוונה בחוק, לא לגבי מי מגדיר שכונה, מה הגודל של השכונה, כמה אנשים דתיים צריכים להיות בשכונה כדי לקבל, זה לא בחוק. אז אין קריטריונים לצורך, אין קריטריונים את מי אפשר לבחור, אין תנאי סף לשום דבר. אין גם שום אמירה לגבי מי בוחר.
תבינו את מעשה ההונאה, בחוק הרבנים הגדול, למה קראו לו גדול, כי הוא היה חוק עב כרס. בחוק הרבנים הגדול כל הדברים האלה היו בחוק לכן הוא נתקע, כי התחלנו להתווכח בצורה עניינית על מתי צריך רב שכונה ומי ממנה רב ישוב. ראו בקואליציה שיש בעיה, כי כשנכנסים לוויכוחים, אז השלטון המקומי בא ואומר אל תכפו עלינו רבנים ואפילו קהילות אורתודוכסיות מתנגדות לרעיון שמישהו מלמעלה יחליט מי הרב שלהם.
אז מצאו פטנט, עבדו על הציבור. לקחו את החוק הארוך, עשו חוק נורא קצר ומנסים לספר לציבור שזה חוק הרבנים הקטן. להפך, ככל שהחוק יותר ארוך ויותר מפורט, יש בו יותר קריטריונים, יש בו יותר מנגנונים, יש בו ירידה לפרטים שמונעת השתוללות של מינויים. כשמביאים חוק שיש בו ארבע שורות וכל מה שכתוב בו זה אמות מידה שוויוניות, מה זה אמות מידה שוויוניות? פשוט מעבירים פה חוק שיאפשר את כל מה שרצו להשיג בחוק הרבנים הגדול, אבל שם פתאום, כשנכנסנו לעובי הקורה עלו שאלות של מי מגדיר שכונה ומי ימנה את רב השכונה, מלמעלה? או אולי נציגי הציבור בתוך השכונה? האם באמת כל ישוב צריך רב במועצה אזורית שאין בה תושבים דתיים? כל מיני שאלות. אבל הם רצו לעקוף את זה כי הם נתקעו עם החוק, כי הציבור ראה והתחיל להתעצבן.
אז במסגרת ההרעשה הארטילרית של חקיקה כאן בכל הוועדות, מצאו פטנט, בואו נגניב מתחת לשולחן חוק קצר, או נספר שהחוק הזה בא לפתור את הבעיה של הקייסים האתיופים – שקר וכזב. אם המדינה הייתה רוצה להעסיק קייסים אתיופיים שישרתו את קהילות ביתא ישראל, היא יכולה להעסיק אותם דרך משרד הדתות. מישהו מונע ממשרד הדתות להעסיק בהעסקה ישירה את הקייסים? מישהו מונע ממשרד הדתות לקחת 50 מיליון שקל ולעשות תקנת תמיכה להעסקת קייסים ולאפשר לקהילות ולעמותות של קהילת ביתא ישראל לקבל תמיכה כספית מהמדינה ולהעסיק את הקייסים? שקר וכזב.
נתלו על רבני ההתיישבות, נתלו על הקייסים של קהילת ביתא ישראל כדי להצדיק מפעל ג'ובים מוטרף. של ש"ס, יהדות התורה ושל הציונות הדתית. מה שאנחנו נראה אחרי שחוק הרבנים הקטן, שהוא בעצם חוק הרבנים האקסטרה גדול, אקסרה, אקסטרה, אקסטרה לארג' שמעבירים לנו פה, תזכרו, תכף תראו איך בתקציב 2025, זה שעוד לא אשרו, פתאום יופיעו כספים קואליציוניים לקולות קוראים על פי החוק הזה ואז יוציאו קול קורא. קול קורא עם אמות מידה שוויוניות, אבל איכשהו התוצאה תהיה עוד ועוד מינויים של אנשים מתוך מערך שירותי הדת, בערים שש"ס חפצה ביקרן, ברשויות שיהדות התורה חפצה ביקרן. זה מה שיקרה. שר הדתות מש"ס יגיע לסיכומים - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אוי, באמת, מתן, יש חלוקת עבודה בין שתי המפלגות. המפלגה החרדית הספרדית אחראית על חוק הג'ובים והמפלגה החרדית האשכנזית עסוקה בהזרמת הכספים לחינוך. עוד שניה באמת אשתכנע שהן לא מתואמות, שתי המפלגות הללו. תקשיבו, הציבור צריך להבין, זה חוק של גניבת דעת, זה חוק של גניבת כספי ציבור, זה חוק שמקומו לא יכירנו. זו אוטוסטרדה של ג'ובים פוליטיים של ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, הברית, השילוש הלא קדוש של שר אוצר, השר לשירותי דת ושל יושב-ראש ועדת כספים.
ועוד מספרים לנו פה שיש ויכוח נוקב, עם הסכמת שר האוצר, בלי הסכמת שר האוצר, עם היוועצות, בלי היוועצות, הכול ערפל, הכול ענן עשן בעיני הציבור. החוק הזה הולך להיות אוטוסטרדת ג'ובים. זה חוק הרבנים הגדול, לא החוק שנחקק כאן, פשוט עושים לנו גניבת דעת. את כל הבעיות הפרוצדוראליות שנוגעות למשרתים בקודש, לרבנים בהתיישבות העובדת, את כל המקומות, את כל האוכלוסיות המיוחדות שצריכות למסלול מיוחד במסגרת שירותי הדת, פתאום לממסד הרבני אכפת מעולי אתיופיה, נו, באמת, ספרו לנו דבר חדש. עוד מעט נדאג שבוועדת העלייה והקליטה יספרו על מסע הייסורים של קהילת ביתא ישראל אל מול המסד הרבני, אל תדאגו, זה יגיע עוד מעט.
אנחנו צריכים להבין מה קורה כאן והציבור צריך להבין מה קורה כאן והתקשורת צריכה להבין מה קורה כאן. לצערי אנחנו המיעוט ומה לעשות שהמפלגות הערביות מטבע הדברים פחות מתעניינות במערך שירותי הדת היהודיים. אז אנחנו נמצאים פה בדפיציט גדול של קולות, אבל הציבור צריך להשמיע את הזעקה שלו בזמן עד אישור החוק במליאה. החוק יעבור השבוע לצערי, כי אנחנו לא הרוב כאן בוועדה.
אבל אני מקווה שאותה סערה ציבורית שהתעוררה מול חוק הרבנים הגדול, שהוא בעצם קטן, תתעורר אל מול החוק הזה כי אני אומר לכם שאם החוק הזה יעבור, בעוד שנה או בעוד שנתיים, אם הממשלה העקומה הזאת תמשיך את שלטונה, אנחנו נראה עוד עשרות אם לא מאות מינויים פוליטיים, כאלה שאין להם דריסת רגל בהליכי המינוי לתושבים שצורכים את שירותי הדת. אנחנו נראה עוד עשרות ומאות מינוים פוליטיים במערך שירותי הדת שיהיה מאוד קשה להשיג לאחור, כי לא קל לפטר אנשים ולא קל לשלוח אותם הביתה, בטח במערך שירותי הדת יש רבנים שמתמנים בגיל 30, פורשים בגיל 70 כרבני שכונה או עיר, גם אם העיר שינתה לחלוטים את אופייה, הפכה לעיר שיש בה אוכלוסייה דתית לעיר שכמעט אין בה דתיים או הפכה מעיר של ציונות דתית לעיר חרדית, או להפך, נכנסת למערך שירותי הדת, אתה יוצא משם רק עם בוא גואל.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה בסדר, יהיה לנו את זמן ההסתייגויות. מכיוון שלצערי בקרב פה בוועדה אנחנו מפסידים כי אין לנו את הרוב, אז אין לי אלא לבקש מהציבור ומהתקשורת להבין את מעשה ההונאה הגדול והדרמטי שנעשה כאן ולהסעיר את השיח הציבורי סביב הצעת החוק הזאת. בבקשה בוא נצביע.
גלעד קריב (העבודה)
¶
חוק הרבנים הגדול, חוק הרבנים המופרע, אוטוסטרדת המינויים, אני מבקש להצביע. הודעתם, תעלה להצבעה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
קבענו הצבעה, הכול בסדר. אנחנו מצביעים על כלל ההסתייגויות. שניה, אני מוודא שכולם פה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא מבין את זה, לא אמרתם להם שאני יושב עם משפחות שכולות ומשפחות חטופים? מה ההתנהגות הזאת?
גלעד קריב (העבודה)
¶
שום משחקים, ביקשנו לעשות הצבעה בזמן שקבענו. לא היו שום צעקות, אני מבין שאתה רוצה למשוך זמן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתם לא מפסיקים לדבר. אתם לא נותנים לנהל את ההצבעה. יותר מזה, קבענו שיהיו הצבעה החל משעה 13:35, אתם פשוט מפריעים לקיום הדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הסיכום היה הצבעות החל משעה 13:35. אני פה כבר שלוש דקות והם לא נותנים לי להוציא מילה מהפה, להגיד על מה מצביעים. אני צריך להסביר לך על מה מצביעים.
יונתן מישרקי (ש"ס)
¶
אני רוצה לדעת אם חלק מהסיכומים בניכם היה שלא תהיה התייעצות סיעתית, כי ביקשתי התייעצות סיעתית?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא קשור לסיכומים בינינו, כי יש סעיף אחד והכלל הוא שעל כל סעיף הקואליציה יכולה לבקש התייעצות סיעתית פעם אחת והאופוזיציה פעם אחת. זה הכול. יש סעיף אחד בכל החוק הזה. בחיים שלי לא ראיתי התנהלות כה מגוחכת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא מבין את ההתנהגות הזאת. אתם רוצים שאעבור להצבעה? אתם רוצים שאגיד לחברי הכנסת על מה הם מצביעים אז תפסיקו לדבר עלי ב-voice over, מה זו ההתנהגות הזאת? אופוזיציה יקרה, האם אני יכול לעבור להצבעה ולהסביר לחברי הכנסת על מה הם מצביעים?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תוציאו אותם בבקשה מפה. תוציאו אנשים שמפריעים באמצע הצבעה. אני לא מבין מה קורה פה. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה שאני מנסה להגיד על מה מצביעים אתם רק מפריעים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכנסתי בשעה 13:35, המצלמות יראו שבשעה 13:35, מאחר ואנחנו בהצבעה על הסתייגויות, היה פה תיקו. אתם לא נותנים להוציא מילה מהפה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סגרנו שעה. זה הזמן שלכם. אנחנו עוברים להצבעה על כלל ההסתייגויות שהוגשו על ידי סיעת יש עתיד, העבודה והמחנה הממלכתי. על שאר ההסתייגויות כבר הוצבע בעבר. אנחנו עוברים להצבעה על כלל ההסתייגויות הללו, מי בעד ההסתייגויות ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 5
נגד – 6
נמנעים – אין
לא אושרו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא משנה. הגשת רביזיה? בסדר גמור. הנמקת כלל הרביזיות שהוגשו מתחילה עכשיו, לרשותך דקה לטובת הנמקת הרביזיות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הבנתי. תודה רבה. ישיבה זו נעולה, ישיבת המשך הנמקת הרביזיות תתקיים ביום חמישי בשעה 08:00 בבוקר. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:44.