פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
72
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/12/2024
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 515
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024), שעה 8:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 18/12/2024
חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2025
פרוטוקול
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024, של ח"כ ארז מלול
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ארז מלול – מ"מ היו"ר
אברהם בצלאל
חנוך דב מלביצקי
יואב סגלוביץ'
יצחק קרויזר
גלעד קריב
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024, פ/4540/25 כ/1036
הצבעות על הסתייגויות
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. היום י"ז בכסלו התשפ"ה. על סדר היום הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ארז מלול.
השם של החוק קצת מבלבל, אבל בסדר.
אנחנו בישיבת הצבעה על הסתייגויות.
אני רוצה להציע שתי הצעות. לדעתי יהיה יותר אפקטיבי גם עבורכם. הנמקה של כל הסתייגות היא במשך 30 שניות - - -
אני חושב לעשות יותר כדי שבן אדם יוכל לדבר ולהביע את דעתו.
דבר שני. אני מוכן לפנים משורת הדין למשוך את ההסתייגות שלי אם תעשו יותר מקבצים של ההיוועצות. נשאיר את ההיוועצות כי יהיה לי רוב בהסתייגות אבל אני מוכן להשאיר את ההיוועצות של שר האוצר. כמו שאומרים, אני בא לקראת אבל תחליטו מה שאתם רוצים.
מתן כהנא אמר לי שהוא שוקל את זה שגם הוא יוריד את ההסתייגויות שלו. תשקלו את זה. חבל על הזמן.
האמת היא שאנחנו מעדיפים את ינון אזולאי. אם היושב-ראש ירצה, אפשר מדי פעם לעשות הסתייגות אחת ושתיים ולנמק במשך דקה ולא 30 שניות להסתייגות אחת.
יוכבד ליפשיץ בת 8 שוחררה אחרי 17 ימים בשבי. בעלה עודד עדיין בעזה. ציטוט מדברים שהיא אמרה בשבי:
"אחרי שסינוואר הציג את עצמו בעברית, הוא אמר שהוא דובר עברית מצוין, היה הרבה שנים בכלא, אמר אל תדאגו, אחרי כמה ימים יהיו הסכמים בינינו לבין ישראל".
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 3. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
"הוא אמר שיהיו הסכמים בינינו לבין ישראל ואתם תשוחררו. אז אני שאלתי אותו איך אתה עושה את זה לאנשים שכל החיים נלחמים על שלום, מסיעים אתכם לבתי חולים, אותם אתם רוצחים? אותם אתם שובים? הוא לא ענה לי".
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 4. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אנדרי קוזולוב, בן 27, שוחרר אחרי 246 ימים בשבי חמאס על ידי צה"ל. "ביום חמישי בחור אחד הגיע אלי והסיר את כיסוי העיניים שלי, סימן לי בסימנים: "אני מחר אצלם אותך ואני אהרוג אותך" עם סימן של ירי. אני חשבתי שזה הסוף של הסיפור שלי בדרך הזו. באמת. כמובן לא ישנתי בכלל בלילה שאחרי".
(היו"ר שמחה רוטמן)
עדותה של עדי שהם, שוחררה אחרי 51 ימים בשבי חמאס יחד עם ילדיה נווה ויהל: "אנחנו מנסים להחזיר את הילדים קצת לשגרה, לבתי הספר ולגנים אבל זה לא עובד. נווה שראה את כל הזוועות ... יהל מתחילה להסתדר אבל לא זזה מאימא שלה. זה קשה. אנחנו נאבקים כולנו כדי להחזיק אותם בשפיות".
אריה זלמנוביץ' ז"ל, אב לשני בנים וסב לחמישה נכדים. נולד בחיפה וגדל כבן יחיד להוריו. הוא היה ממקימי קיבוץ ניר עוז, איש של חקלאות, עבודת כפיים ובגדי עבודה כחולים שהתמחה בגידול חיטה בתנאי הנגב. חקלאי בדם שידע להעריך ולהוקיר את האדמה ואת מזג האוויר והבין את השפעתם על חיינו. זלמן היה איש שיחה.
אני אמשיך לגבי אריה זלמנוביץ' ז"ל. הוא היה איש שיחה מרתק עם ידע נרחב בהיסטוריה ובידיעת הארץ. הוא היה איש קשוח וצנוע שלא דרש לעצמו כלום. הוא ראה בקיבוץ את ביתו ובקהילה את משפחתו המורחבת. זלמן היה איש אמיץ שעזב את בית הוריו בגיל צעיר והקים ביחד עם חבריו בקיבוץ יש מאין. בכל סבבי הלחימה לא הסכים לעזוב את ביתו, גם כשנכנסו אליו בשבת ההיא, היכו אותו באלה בראשו וכיוונו אקדח לרקתו.
אני ממשיך להקריא את הדברים לגבי אריה זלמנוביץ' ז"ל. הוא לא הסכים לעזוב, ובחר בחיים, עלה על אופנוע בדרכו לעזה בתקווה שיחזור משם בשלום. זלמן לא חזר מאחר וממשלת ישראל התמהמהה ועדיין מתמהמהת בחתימה על עסקה להחזרת החטופים. משפחות ממתינות להשבתו לקבורה באדמה שכל כך אהב. יהי זכרו ברוך.
זיו ברמן, זיוי, בחור עם לב זהב, רגוע, אוהב את החיים הטובים. זיו, כמו שמכנים אותו כולם זיוי, הוא ראשון בין תאומים, לפחות כך הוא תמיד דואג להזכיר לגלי אחיו. הוא תמיד דואג להבהיר שהוא הבוגר ביניהם. הוא גם מעט יותר נמוך מגלי, אז תמיד בתמונות משותפות הוא מחפש איזו מדרגה, שם עליו יד. זיו אוהב את החיים הטובים. הוא נחטף מביתו בשכונת דור צעיר בכפר עזה. אימו טליה העירה אותו משינה.
דניאלה גלבוע נולדה בשנת 2004, בת לאורלי ורן, אחות בכורה לנועם, מכונה על ידי חבריה בשם דנה. דניאלה מנגנת פסנתר, שרה, כותבת, חולמת להיות זמרת. בתיכון למדה במגמת מוזיקה וסיימה את לימודיה בהצטיינות. בבית הספר הכירה את בן זוגה רועי דדון והם בזוגיות כבר כשמונה שנים. כחיילת בצה"ל שובצה כתצפיתנית במוצב נחל עוז על גבול רצועת עזה. דניאלה נחטפה.
(היו"ר ארז מלול)
לפחות תנו להשלים משפט. מדובר על חטופים. בחיים לא הייתה בתקופה שלנו הנמקת הסתייגות במשך 30 שניות, גם כשהיו 5,000 הסתייגויות.
הוא מקריא על המשפחות. אין דבר כזה על חשבון. זאת הערה לסדר. אתם לא תעשו כאן מהוועדה הזאת ברדק. מספיק אתם עושים ברדק בממשלה במחטפים שלכם. הערה לסדר היא לא על חשבון הסתייגויות והוא מנמק הסתייגויות.
תוציא אותי ואני אכנס. אתה תוציא אותי ואני אכנס. על כל הצבעה אתה צריך להכניס אותי. אני אצא, אכנס, אצא, אכנס. אתה לא נותן לו לסיים משפט כשמדברים על החטופים.
תתבייש לך. אין לי בעיה, תוציא אותי ואני אעמוד על זכותי. אני אחזור ואכנס, אחזור ואכנס. תשב כאן עד כניסת שבת. עם השחיתויות שלכם על חשבון צורכי ציבור.
אם אתה רוצה, תעיף אותי. אתה לא תיקח ממנו את הזמן להנמקות. גם כך סגרתם כאן שערורייה מבחינת זמן הנמקות.
דניאלה גלבוע. תצפיתנית בנחל עוז, חיילת בצה"ל, שובצה כתצפיתנית על גבול עזה. דניאלה נחטפה לעזה מבסיס נחל עוז בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. בתיעוד החטיפה ניתן לראות אותה מדדה וקופצת על רגל אחת בעודה מוכנסת לג'יפ המחבלים. ככל הנראה נפצעה ברגלה מירי ומרסיסים במהלך המתקפה על המיגונית. הקשר עם אמה הולי נותק בסביבות השעה 7:30 בבוקר באותה שבת. ההודעה האחרונה ששלחה לאמה הייתה: מתקיפים אותנו, תתפללו עלי.
נמשיך להקריא על דניאלה גלבוע, אותה תצפיתנית בעזה. "מתקיפים אותנו, תתפללו עלי" אמרה לאימה. בינואר פרסם חמאס סרטון בו ניתן אות חיים מדניאלה ומשתי חטופות נוספות, דורון שטיינברכר וקרינה ארייב, תצפיתנית נוספת.
במעבר חד, מהסיפור של דניאלה גלבוע אני רוצה לעבור לסיפור המופרע של איתמר בן גביר.
שמעו הקלטה של איתמר בן גביר שהוא מדבר עם מישהי לגבי החטופות ובטח נאנסות שם. התגובה לחטופה של שר במדינת ישראל, מסוכן, עבריין, שאתם יושבים איתם באותה ממשלה, מאפשרים לו להמשיך לסחוט את ראש הממשלה, כאשר אתם סמרטוטים שלו, אסקופות נדרסות מתחת לרגליו, זאת תמונת המצב של ש"ס במציאות זו עם החוק הזה שהבאתם אותו היום.
ביום ראשון איתמר בן גביר, אותו שר, אומר לראש הממשלה: אם לא תפטרו או לא נעשה שימוע ליועצת המשפטית לממשלה, אז א', ב', ג'. אותו שר שאתם יושבים, עזבו שהוא גורם נזק אדיר למדינת ישראל, הוא לא סופר אתכם, הוא לא סופר אף אחד ממטר.
ממשיך אותו שר לעשות ככל יכולתו לפגוע במדינת ישראל. אתמול בצוהריים הייתי בכנס בבאקה אל-גרבייה לגבי הפשיעה בחברה הערבית. זה היה כנס חירום. הגיע לשם השר ארבל. ישבה שורה של ראשי רשויות, הרבה מאוד ראשי רשויות בחברה הערבית והוא אמנם ניסה לייצג את הממשלה ככל שהוא יכול אבל מה שהוא יכול היה למכור בסוף זה לומר שהוא עושה את המקסימום בלי להגיד מילה אחת על כל האחרים. אני הייתי שם באולם.
באו ואמרו לו שיעשה משהו – זה פחות או יותר במילים שלי - התגובה שלו הייתה שזה מה שאני יכול לעשות, בסוף אני שר הפנים, אני לא שר של דברים אחרים. זאת הממשלה שאתם נמצאים בה, ממשלת חורבן.
כן, אבל את זה הם לא רוצים כי הם צריכים להעביר את החוקים שאנחנו עכשיו מגישים עליהם הסתייגויות. הרי זה מה שחשוב ולא חטופים חשובים ולא שום דבר חשוב. אני רואה את הרב יוסף אומר מצד אחד שצריך - - -
במעבר ממש חד, בין מה שקורה בחוק הזה לבין מה שיקרה בממשלה ביום ראשון לבין המציאות, נעבור לספר לך ולחבריך על עמרי מירן. עמרי מירן, בבוקר מטפל בצמחים, ביופי של הקיבוץ, בערב מטפל באנשים, דואג לגוף ולנפש של כל מה שסביבו. בן, אח, אוהב ומעריך ותומך לדני, בועז, נדב ונעמה. אבא גאה.
ב-7 באוקטובר משפחת מירן, לביא הייתה בת ערובה כשלוש שעות בקיבוץ נחל עוז על ידי מחבלי חמאס. חלק מזמן זה תועד בלייף פייסבוק. בתום שלוש שעות אלה עמרי נחטף לנגד עיני אשתו ובנותיו. משפטים אחרונים שהספיקו לומר לו: אני אוהבת אותך, אני שומרת על הבנות שלנו, אני מחכה לך, אל תהיה גיבור. המשפט האחרון שעמרי אמר לפני שנלקח: אני אוהב אתכן. הסרטון בו הוא מופיע פורסם מטעם חמאס ב-27 באפריל.
רוויזיה להסתייגות מספר 17. אגב, אדוני היושב-ראש, יצא לך לבקר את לי-שי מירן? אני מוכן לנסוע איתך לקיבוץ שלהם בכרמים. אני מציע שניסע ביחד לבקר אותה ואת בנותיה הקטנות.
עמרי מירן שסרטון בו הוא מופיע פורסם מטעם חמאס ב-27 באפריל 2024. נזכור כל רגע את החובה שלנו להחזיר אותם הביתה. למרות כל הספינים יכלו לחזור כבר מזמן, אם את הייתם עושים את חובתכם ולוחצים לפחות חצי ממה שבן גביר עושה כל יום בממשלה הזאת. יכולתם לעשות ולא עשיתם. אתם שותפים להפקרה. דמם על ראשכם.
לא, אתה טועה. הברכה שהוספה, הברכה ה-19 שהוספה, זה לא המינים. זה מגן דוד. תקרא הת המחקרים לגבי התפתחות התפילה בנוסחי בבל.
אין על חשבון. את הטריק הזה אתה לא יכול לעשות. אתה רוצה להוציא אותי, תוציא ואני אחזור.
סשה טרופנוב, עלה לארץ עם הוריו כשהיה בן שלוש, הוא גדל, למד והתחנך בקיבוץ ניר עוז. סשה בחור מצחיק וחכם. כל החברים מגדירים אותו כגאון של החבורה. הוא למד הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. בסיום הלימודים עבר למרכז הארץ והחל לעבוד בחברת אמזון.
סשה טרופנוב בחור גבוה, 1.93 מטר, חסון, עם הלב הכי רגיש והאור שקיים. בכל מקום אליו הוא מגיע, הוא נכנס ללב של אנשים שסביבו וסוחף אליו את כולם עם הכריזמה והאור שלו. סשה אוהב כושר, ספורט, חי חיים בריאים. בסוף השבוע של ה-7 באוקטובר סשה הגיע ביחד עם ספיר בת זוגו לסוף שבוע משפחתי אצל הוריו בקיבוץ ניר עוז.
סשה טרופנוב הגיע יחד עם ספיר בת זוגו לסוף שבוע משפחתי אצל הוריו בקיבוץ ניר עוז, בשבת השחורה. כל בני המשפחה נחטפו בנפרד משלושה בתים נפרדים בהם שהו בקיבוץ. אב המשפחה, ויטלי, נרצח באותו הבוקר. לאחר 55 ימים בשבי החמאס בנות המשפחה, אימא של סשה לנה, סבתו אירנה ובת זוגו ספיר שבו מהשבי אך סשה נותר שם.
במהלך החטיפה סשה נפצע קשה ברגליו. לא יודעים עד כמה חמורה הפציעה. אות החיים היחיד והמרכזי מאז ה-7 באוקטובר הוא סרטון שהופץ על ידי הג'יהד בסוף חודש מאי. בסרטון סשה נראה חיוור, מותש, מודאג ובעיקר עצוב. מאז אין לנו מידע לגביו. סשה הוא בן יחיד ללנה וויטלי טרופנוב ונכד יחיד לאירנה טאטי.
זה סיפור מצמרר על משפחה שלמה שנחטפה ב-7 באוקטובר. המשך השושלת היחיד של המשפחה עדיין בשבי. הוא עדיין בשבי שם ואנחנו כאן עוסקים בדברים חשובים אבל לא מתקרבים לחשיבות של הוצאת החטופים. אין שיח אמיתי על העניין הזה. לכו תראו את לוח הזמנים של ועדת החוקה.
יכול להיות אבל רק השבוע היה דיון בוועדת החוקה חוק ומשפט, דיון שהוביל אותו גם קרויזר, גם גלעד וגם נוספים.
בדיון שהיה אחד הדיונים הכי חשובים שהיו בכנסת שלפחות אני נמצא בהם, הרבה יותר מחוק לשכת עורכי הדין או החוק הזה שאנחנו מדברים עליו, ולמרות העובדה הזאת הוא לא מתקיים ברצף. אני פניתי בקול רם ליושב-ראש הוועדה שיפנה את כל לוח הזמנים של הוועדה. זה לא חוק אלא נושאים שקרויזר ו-ולדימיר. ביקשתי שיפנו את כל לוח הזמנים של הוועדה.
אני חושב שבלי כל קשר את כל הוויכוחים האחרים בינינו זה משהו שחייבים לפנות את לוח הזמנים של הוועדה. זה לא הגיוני מה שקורה.
דיון מרוכז גם בנושא ה-נובה, טיפול במשפחות של ה-נובה, של הנפגעים, על כל המעטפת כולה. אין מעטפת מסודרת ומאורגנת ממשלתית. יש כל פעם ניסיונות.
למה אתה אומר? אחרי חודשים מינו את נבו כץ. זאת התקדמות דרמטית. צ'יני יצא ונבו כץ נכנס.
כפי שאתה רואה, לא יושבים כאן בשעה 08:00 או ב-08:30 בבוקר על העניין הזה. חסרה הצעת חוק ממשלתית מסודרת, מאורגנת וגדולה שאמרנו שכאן חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה.
עדיין לא מאוחר מדי. אם באמת אומרים שזה הכי חשוב, זה צריך להשתקף בדיוני ועדה, לא משנה איזו ועדה. זאת לא ועדת העבודה והרווחה אבל צריך לטפל בעניין הזה ולהגיד שזה הנושא הכי חשוב. אי אפשר להגיד שהנושא הזה הוא הכי חשוב בנאומים והוא לא הכי חשוב.
אנחנו לא עוסקים בחטופים. זה שנותנים למשפחות לדבר או שאני מקריא בהסתייגויות את הסיפורים שלהם, זה לא אומר שזה הכי חשוב. לא משתמשים בכוח שיש לבית הזה. הקואליציה בוודאי לא משתמשת בו ולא הממשלה. זאת המציאות.
בסוף כאשר יבדקו את הזמן שכנסת ישראל עוסקת בעניינים האלה הספציפיים שקשורים לחטופים, לשבים, לנפגעים, בכל הוועדות כולן, יחברו את כל לוחות הזמנים ויראו כמה זמן הוקדש לנושא – יראו שכלל אין פרופורציות בין הזמן שהושקע בכנסת לבין הזמן האמיתי שהיה צריך להיות מושקע בו.
נוח לי להגיד את זה כי קרויזר נמצא כאן. לא אני יזמתי את הדיונים אלא יזם אותם חבר הכנסת קרויזר ואנחנו שותפים לכל דבר שצריך בעניין. בדבר אחד אנחנו לא שותפים, ללוח הזמנים של הכנסת. לא אנחנו קובעים אותו ואם היה תלוי בי כל הוועדות היו מתרכזות בשבוע אחד בו לא עושים שום דבר אחר חוץ מזה. לא משנה באיזו ועדות מדובר. מסיימים מה שצריך לסיים, שמים הצעות חוק מטעם הוועדה ואז שהממשלה לוקחת את זה ועושה את שלה למרות שמביאים את זה כהצעות חוק מטעם הוועדה או פרטיות.
ההצעה הקונקרטית שלי לחברי הקואליציה שנמצאים כאן היא לגרום לכך שלקראת שבוע הבא בלוח זמני הישיבות ותכנונן כל ראשי הוועדות יראו מה אצלן קשור לעניין הזה. יחליטו שהשבוע הבא זה שבוע שעוסק באנשים שהתהפך עליהם העולם. כל הוועדות יעסקו אך ורק בעניין הזה. זה יהיה מסר. לו אני הייתי יושב-ראש הכנסת, זה מה שאני הייתי עושה, נותן את האמירה.
רוויזיה על הסתייגות 30 ואני מצטרף לדבריו לגבי סדרי העדיפויות של יושב-ראש הכנסת.
אני חושב שמה שנכון לעשות ואני פונה אליכם, מעבר להסתייגות שתדברו אצלכם עם האנשים.
יש כאן בעיה. אין שקעי חשמל וחברי הכנסת לא יכולים לעבוד. מה שאנחנו עושים כאן זאת לא עבודה באמת אלא החוק הזה הוא עבודה בעיניים.
בהסתייגות הבאה אני אדבר איתך על זה. אני צריך לעשות תשובה על כל הטעויות שעשיתי בדרך.
אני פונה לחבריי מהקואליציה. תפנו אתם דרך הנהלת הקואליציה כדי שבשבוע הבא כנסת ישראל תייחד את כל דיוניה רק לענייני החטופים, השבים, הנפגעים, המסיבות, האחים, האחיות, ההורים, השכולים, כל מה שנמצא כרגע בוועדות על מנת להגיע לסיטואציה שלקראת סוף שבוע הבא נדע בכנסת ישראל את רשימת הנושאים שבהם כנסת ישראל הרימה את הכפפה ואז שתי אפשרויות יהיו לממשלת ישראל, האחת היא לקחת את הנושאים האלה ולהעמיד אותם כהצעות חוק ממשלתיות ואם לא, להגיש אותן כהצעות חוק.
אם לא ההסתייגויות, אני מוכן להצטרף. אני סגן יושב-ראש הכנסת. היום, מחר, ואולי גם ביום ראשון. אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו.
מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? 1.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אני נמנע. יואב, רגע, אתה מהיר מדי בשבילי. רוויזיה על הסתייגות מספר 32. אני כנראה אבקש גם על הסתייגות מספר 33.
בהמשך לעניין הזה, אני אתייחס למה שאמר גלעד. הוא צודק. אני פשוט יוצא מהר מדי מהפרוצדורה של הכנסת למהות שצריכה להיות בכנסת. כאן הבלבול שלי. התחלתי לנסות ולשכנע אתכם, לפני שייגמרו ה-30 שניות, שיש לכם תפקיד וכל מי שלא ירים את הכפפה של התפקיד שלו בכנסת כחבר כנסת, זה לא רק ממשלה, לעולם לא יסלחו לו. לפחות אני לא אסלח לו על זה שהוא נתן אתמול לעשות דיון על לשכת עורכי הדין ולא דיון אצל קרויזר שכולנו שותפים לו.
על מנת שזה לא יהיה מנותק מהמציאות של החיים שדיברתי עליה קודם, אנחנו נדבר עכשיו על סמ"ר איתי חן. איתי חן, לוחם מגדוד 77, עוצבת סער בגולן, חלל צה"ל שנתון בידי החמאס מאז ה-7 באוקטובר. בטרם ידעו מה עלה בגורלו ועד עכשיו הוריו נלחמים, חגית ורובי, אחיו רועי ועלון, להשיב אותו הביתה. אחרי כל כך הרבה זמן . אחרי חמישה חודשים התקבל מידע מודיעיני שבישר שאיתי לא יחזור בחיים.
הי"ד. מי בעד קבלת ההסתייגות? 2? מי נגד? 3. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
סמ"ר איתי חן ז"ל נולד בבית חולים לניאדו, גדל בנתניה בשכונת רמת פולג, התחיל לשחק כדורסל בחטיבת הביניים, שחקן באליצור נתניה עד סוף כיתה י"ב, בוגר בית ספר בגין, למד בכיתת מצוינות, למד ביו-טכנולוגיה באורט גוטמן. אהב להופיע, רקדן, במקהלה העירונית.
איתי חן ז"ל היה לוחם בטנק, נלחם עם חבריו בנחל עוז יחד עם המפקד שלו סרן דניאל פלד ז"ל שגם הוא הוכרז כחלל וחטוף בעזה וסמל תומר ליבוביץ ז"ל שנפל ונקבר בקריית שאול. המשפחה כל הזמן נאבקת ואנחנו רואים אותה בכל מקום, בעצרות, גם מתראיינת, נלחמת על מנת שבנה ישוב לקבר ישראל.
תכף נגיע לדבר על החוק שלך ונבין איך אתה עובד על הציבור. רשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות. סיפורי סבתא. חוק הג'ובים הענק של ש"ס. מה קיבלתם? מה נתתם בתמורה?
מה נתתם בתמורה לבן גביר על ההסכמה שלו לחוק הבזוי שלכם של הג'ובים? חוק הרבנים הטרנסידנטאלי.
פער בלתי נתפס בזה שאני מקריא סיפורים של משפחות לבין מה שאנחנו עושים כאן בבית הזה לבין הבקשה והדרישה שלי מכם באופן אישי ששבוע הבא ייוחד לטיפול בכל מה שקשור למשפחות החטופים, השבים, הנופלים, האלמנות, היתומים, וזה בידיכם לעשות את זה.
אתם לא תעשו את זה לא בגלל שאתם לא חושבים שאני לא צודק ושכל אחד מחויב למשהו שהוא חוץ מהמהות בשבילה נבחרתם כאן לכנסת אבל אתם לא תעשו את זה כי אתם כפרטים אנשים רגישים וכקבוצה אתם ערלי לב והאינטרסים שלכם הפוכים מהאינטרסים של מדינת ישראל. זמנכם מתקרב לקיצו אבל ההיסטוריה תשפוט כל אחד מכם, גם אותך, גם אותך וגם אותך, על זה שלא אמרתם עד כאן, על זה שלא באמת עשיתם את מה שאתם יכולים לעשות.
על זה שלא השתמשתם בכוח שלכם להיטיב אלא להרע, על זה שלרבנים שלכם אין אלוהים, על זה שחלק מהאנשים האלה שאתם קוראים להם חכמים, אולי הם חכמים בראש אבל אין להם את חוכמת הלב, על זה שאתם מדברים ולוקחים את שם ה' לשווא כי את הדבר החשוב ביותר, להציל חיים, אתם לא עושים ואתם לא עושים את זה באופן עקבי, כל הזמן ובמכוון.
כבודו שם, הקדוש ברוך הוא שם, אבל מי שלא שם אלה שליחיו בארץ או אלה שמתיימרים להיות שליחיו. ממשלה שמדברת בשל אלוהי ישראל מפקירה חטופים למותם.
מכיוון שהיינו בהר סיני שמענו את הציווי לא תרצח ולא תעמוד על דם רעך. נכון. לכן אתם צריכים ללכת ולדרוש עסקה בפעימה אחת. לא אנחנו רוקדים סביב עגל הזהב. אתם רוקדים סביב עגל הזהב של בנימין נתניהו המושחת.
כל אחד יכול לעשות מה שבכוחו לעשות. מה שבכוחכם לעשות כאן חברי הכנסת זה לקבוע לו"ז אחר לשבוע הבא בכנסת כך שבוועדת הכספים, בוועדת החוקה, בוועדת העבודה והרווחה ובכל ועדה אחרת שעוסקת בנושא של זכויות חטופים, יתומים - - -
הפעם אנחנו נצטרף.
לכן זה בכוחכם. כל אחד מכם באופן אישי, כל אחד באופן פרטי יכול לשנות את לו"ז הכנסת בשבוע הבא. הוא רק צריך לעשות דבר אחד והוא לדבר עם יושב-ראש הסיעה שלו, להגיד לו שזה הדבר הנכון לעשות, להגיד לו שבעניין הזה של זכויות של אנשים שנפגעו מה-7 באוקטובר אין באמת קואליציה ואופוזיציה ובאמת אין. עובדה שהאירוע הזה אתמול היה גם של קרויזר וגם של ולדימיר בליאק. להחליט שבשבוע הבא לו"ז הכנסת יוכפף למה שיגידו האנשים שמובילים את העניין. אם קרויזר יגיד שמספיקות לו שעתיים, שיהיו שעתיים. אני לא אומר שהם צריכים כל השבוע, אבל אם צריך ארבע שעות, שיהיו ארבע שעות.
זה בכוחכם לעשות. זה רק עניין של החלטה שלכם. אנחנו נדע לפי לו"ז שבוע הבא, נראה מה הוא לו"ז הוועדות, האם נראה עוד פעם דיון על חוק לשכת עורכי הדין עם כל חשיבותו הגדולה לקהל הקדוש הזה או נראה דברים נוספים או שבאמת נתייחס לדברים האמיתיים. יש לכם את היכולת לעשות את זה. נמצאים כאן עכשיו נציגים של שלוש סיעות מהקואליציה.
אני נמנע. רוויזיה.
אדוני היושב-ראש, אתה יודע שיש סדרת ספרים "איתמר פוגש ארנב" וזה ממש הזכיר לי את מה שקרה כאן במליאה שאיתמר פגש את ההתנהגות הארנבית של ראש הממשלה. אצל אריק שרון זה לא היה קורה.
מה יש לכם לומר על דרך הארץ שהייתה שלשום בבני ברק? שהיה ויכוח עם רב גדול בישראל? איזה דרך ארץ? תורה יצאה מבני ברק. גם תורה וגם דרך ארץ ביום אחד.
זה לא עניין של ש"ס. שכחתי. אצלכם יש חלוקה של אשכנזים-ספרדים. סליחה, אני מתנצל בפני חברי הכנסת של ש"ס שעירבתי אותם בסוגייה.
אין בעיה. אמרתי לך שיש לנו את יום חמישי וששי. יואב, אם אתה לא מדבר, אני עובר להצבעה.
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 3. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
טל חיימי, כמעט בן 42. דור שלישי למקימי ניר יצחק ודור רביעי לתושביו. בן לזוהר ואסתי זיכרונם לברכה ואח לאור, נשוי לאלה ואב לארבעה ילדים, אחד מהם לא יכיר. מהנדס מכונות במפעל וחבר כיתת כוננות בניר יצחק. איש טיולים, לנהוג בשטח, תמיד היה דואג לכל העניינים, חובב של כלי עבודה. ב-7 באוקטובר יצא להילחם מול עשרות מחבלים בשער ניר יצחק.
טל ושאר חברי כיתת הכוננות נלחמו בגבורה במשך מספר שעות. במהלך הקרב טל נפגע ונחטף לעזה. בתחילה חשבה המשפחה שטל בחיים אך לאחר חודשיים התבשרה שטל נהרג במהלך הקרב וגופתו מוחזקת בידי ארגון הטרור. טל חיימי עדיין בעזה ואנחנו עדיין כאן עוסקים בחוק הרבנים.
מכל הדברים החשובים, דבר אחד בטוח והוא שממשלת ישראל, לפחות כרגע, תמצא זמן בשבוע הבא לעשות מה שהם קוראים שימוע ליועצת המשפטית לממשלה, הליך שבכלל לא קיים. מי ששכח, שימוע זה הליך מאוד מוזר וכנראה צריך לרצות מישהו, שיהיה מרוצה ויספר לאנשים.
אחד מהם שהם אותו אחד. בכל מקרה, בזה תעסוק הממשלה במהלך שבוע הבא. אין דיון בוועדת חוקה ואין דיון בכנסת שלא שומעים - - -
אני אעבור במעבר שהוא לא חד, זו מהות התקופה הזאת בין המציאות לבין המציאות בקואליציה הזאת. דניאל אלוני בת 45, שוחררה עם בתה אמיליה בת השש אחרי 49 ימים בשבי. אני אקריא קטע מהעדות שלה: "מורידים אותך למנהרות. קודם כל, זה חושך מוחלט, לח בטירוף, הבגדים לחים כל הזמן, אין אוויר. נכנסנו למנהרה הבאה, ראיתי את הפציעות. אנשים כל כך חבולים עם פצעים פתוחים, פנים חבולות, מדדים, אנשים שראו את היקרים שלהם נרצחים והגיעו לשם.
בזבזת. התייעצות סיעתית.
חוזרים בשעה 08:52.
(הישיבה נפסקה בשעה 08:47 ונתחדשה בשעה 08:52.)
גלעד, זה לא אתי מה שאתה עושה.
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 3. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
בפתח דבריי אני רוצה להודות לחבר הכנסת סגלוביץ' שהזכיר לנו מה באמת חשוב. מכיוון שמשפחות החטופים לא הגיעו בשעה 08:00 ולא פתחו את הדיון כמקובל בוועדת חוקה, טוב עשה חברי ועמיתי חבר הכנסת סגלוביץ' שהזכיר לנו לא רק את שמות החטופים אלא גם את סיפור חייהם כי לצערי 15 חודשים מאז - - -
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 3. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
רוויזיה על הסתייגות מספר 48.
שוב, אני מודה לחברי על כך שהוא הזכיר לנו שמאחורי השמות, מאחורי הפנים ומאחורי זעקת האבות, האימהות, האחים, האחיות, הילדים והילדות, הסבים והסבתות, הדודים והדודות, עומדים סיפורי חיים של אנשים צעירים וסיפורי חיים של אנשים שבנו במו ידיהם את קיבוצי הנגב המערבי ואת שדותיו.
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 4. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אם כן, תודה לך יואב. הדבר הזה הוא חשוב לא רק מכיוון שמשפחות החטופים לא הגיעו לפתוח את הדיון הבוקר ב-8:00 אלא מכיוון שהדברים המטלטלים שלך מזכירים לנו את עיוות סדרי העדיפויות של הממשלה ושל הקואליציה.
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 4. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אוי לנו שבגלל הממשלה והקואליציה הזאת אנחנו עוסקים בחוקים של ג'ובים, בחוקים שבבסיסם הם שקר ותכף אני אדבר עליו, בתרגילי הונאה של הציבור ושל הקופה הציבורית, במקום להקדיש את כל עתותינו לעניינם של החטופים.
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 4. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
שמעתי אותך. געגועינו לארז מלול. ארז, רוטמן מעלה את הרייטינג שלך. האיש לא התיישב על כסאו והוא כבר מתנהג בבריונות. זה עוזר לך. בשמים מרוצים ממך ופחות ממנו.
אנחנו נתחיל עכשיו לדבר על החוק. החוק הזה הוא אחד ממעשי ההונאה הגדולים שקורים בכנסת הנו כחית. לצערי, בגלל קרב ההתשה של הציבור שחוטף אין ספור מכות מהממשלה הגרועה הזאת, תשומת הלב הציבורית לא הוקדשה לחוק הזה שכל כולו מעקף של חוק הרבנים הגדול - - -
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 4. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
חוק שהוא כל כולו מעקף לחוק הרבנים הגדול ובעצם מבלי שהציבור והתקשורת יורדים לסוף דעתם של מציעי החוק, מדובר על חוק הרבנים הענק ולא על חוק הרבנים הגדול. יש כאן מעשה הונאה שמציג את החוק הזה כגרסה נקודתית של חוק הרבנים, פתרון לבעיה של מועצות או רשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות.
כאמור, החוק הזה ואפילו בשמו גלומה ההונאה. החוק הזה כביכול בא לפתור איזו לקונה בחוק תוך התמקדות ברשויות שאין בהן מועצות דתיות אבל שקר וכזב. כל האזרחים שצופים בנו, ואני מקווה שהתקשורת תדע לשקף את העניין, צריכים לדעת שיש כאן מעשה הונאה דרמטי מצד מפלגת ש"ס.
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 4. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
יש כאן מעשה הונאה דרמטי של מפלגת ש"ס בתמיכת יהדות התורה, בעצימת עין של הליכוד שבוודאי גם הוא ישלח את ידיו אל קופת המינויים. אנחנו עוד לא יודעים במה ש"ס שיחדה את עוצמה יהודית שהתנגדה לחוק הזה אבל אנחנו עוד נגלה את דבר השוחד לעוצמה יהודית. אולי הם הבטיחו להם כמה מינויים של רבנים קיצוניים שקוראים לסירוב פקודה. אולי נחבר תורת המלך.
צריך להבין מה קורה כאן. במדינת ישראל יש הסדר בנוי לתלפיות של האופן שבו ממומנות המועצות הדתיות. ההסדר הזה הוא חסר תקדים. אין לו אח ורע בשום זירה אחרת של יחסי שלטון מקומי ושלטון מרכזי. ההסדר הזה נרמס במסגרת הצעת החוק הזאת.
מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 3. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אנחנו יוצאים להפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 08:59 ונתחדשה בשעה 09:31)
(היו"ר ארז מלול)
שלום לכל הצופים והצופות הנאמנים. אנחנו ממשיכים כרגע את הנמקת ההסתייגויות על חוק הרבנים הענק שהובילו חבר הכנסת מלול בכישרונו יחד עם סיעת ש"ס כולה. נעשה כאן ניסיון דרמטי להסתיר מפני הציבור את ההשלכות המסיביות של החוק הזה.
כאמור, נעשה כאן ניסיון להסוות מפני הציבור את המהות האמיתית של החוק הזה ולכן בתקשורת או בחלקים מכלי התקשורת החוק הזה מכונה חוק הרבנים הקטן אבל מדובר ממש בשקר ובהונאה ואני אנסה בזמן הקרוב להסביר בתקווה שהציבור יתעורר.
חבר הכנסת ארז מלול בנאומים שלו במליאה וגם בדברים שלו בוועדה, וכך גם מנכ"ל המשרד יהודה אבידן שבא לפקח מקרוב על כל מהלך החקיקה, הרבו לטעון שיש לקונה בחוק הקיים ולכן צריך להסדיר איזשהו צ'ופצ'יק קטן שבעיקר נוגע לרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות. עד כדי כך שזה נכנס אפילו לשם החוק. תראה כמה הם מתוחכמים בתרגיל ההונאה. כאילו החוק מדבר על הרשויות הבודדות שלא הוקמו בהן מועצות דתיות.
כאמור, החוק הזה באמת נוגע גם בקצה שלו, בצ'ופצ'יק שלו, לרשויות שאין בהן מועצות דתיות כי עד היום ההסדר המגונה שבו המדינה מממנת 100 אחוזים משירותי הדת באותן רשויות, למשל העיר מודיעין. זה אמת דבר שלא עוגן בחקיקה.
נותנים שכר של רב אזורי. אני עבדתי במשרד הדתות. את השכר במודיעין ספציפית העירייה משלימה לרב עיר וגם בביתר.
יש כמה ערים בהן אין מועצות דתיות. התופעה הזאת בעיקר רווחת במועצות אזוריות ושם באמת המדינה מממנת את רוב שירותי הדת במסגרת המסלול שנקרא משרתים בקודש והנושא הזה גם נדון הרבה פעמים בפסקי דין של בתי דין לעבודה וזה אפילו הגיע לבג"ץ. חבר הכנסת מלול צודק שטוב תמיד להסדיר את העניין הזה בחוק. על גב העניין הזה בנוי כאן מגדל שקוף של מפעל מינויים.
בנו כאן מגדל מפואר ושקוף של מפעל ג'ובים ושל מינויים וכאן צריך להסביר לציבור מה קורה. מימון שירותי הדת במדינת ישראל מוסדר בחוק שירותי הדת היהודים, שירותי הדת של היהודים. החוק הזה קובע הסדר מאוד מאוד ייחודי שלא קיים בתחום החינוך, לא קיים בתחום הרווחה ולא קיים בתחומים אחרים שבהם יש שיתוף פעולה בין השלטון המקומי לשלטון הארצי. "ההסדר הזה" פועל לרעת השלטון המקומי.
הוא צודק. החוק הוא רע. לא החוק הזה. הוא חוק נוראי, הוא פוגע בשלטון המקומי ואין לזה שום הצדקה בעולם. זה הסדר פוליטי שהיה במפד"ל.
אני אסביר מדוע יש לי כאן מחלוקת עם חבר הכנסת פינדרוס. קודם כל נסביר לציבור בצורה מסודרת. החוק הזה לא בא לתקן את מנגנון - - -
אני אנסה להסביר במהירות. המחוקק קבע הסדר חריג לעניין שירותי הדת. בעוד שבתחום הרווחה ובתחום החינוך המדינה מממנת 75 אחוזים מהשירותים ולפעמים גם יותר, למשל שירותי הרווחה או שירותי החינוך שניתנים- - -
אני אומר. או 75 או אפילו יותר אבל המינימום הוא 75 אחוזים למרות שהשירותים ניתנים על ידי הרשויות המקומיות. הרשות המקומית היא רשות החינוך שמפעילה את בתי הספר הציבוריים.
היא המעביד, היא זאת שמנהלת את האירוע. גם ברווחה. אדם הולך לעובד סוציאלי - הוא ילך למחלקת הרווחה של העירייה ולא של משרד העבודה והרווחה. רק בתחום שירותי הדת הסיפור הפוך לגמרי. במקרה הטוב המדינה מממנת 40 אחוזים והרשות המקומית מכספי הארנונה מממנת 60 אחוזים, אבל באחד התיקונים שהועברו, אם אני לא טועה לפי כעשור, גם נקבע שהשר לשירותי דת, למעשה בסמכות שלא דורשת הסכמה של השלטון המקומי, מותר לו לקבוע שיעור השתתפות יותר גבוה לרשות המקומית.
זה לא היה לרעת השלטון המקומי. השלטון המקומי תמך בתיקון הזה. זה התחיל תיאורטית לעשות תיקון.
יש מקומות בהם באישור ועדת הכספים המדינה באה ואומרת שהיא נותנת שיעור השתתפות יותר גבוה וכך בעצם בתוך החוק הוסדר מנגנון שלא קיים בשום מקום אחר. יש מענקי איזון.
יש דיפרנציאלי. ברווחה יש דיפרנציאלי. לא בחינוך. ברווחה יש דיפרנציאלי, בתחבורה יש.
זה נכון. אתה צודק. אני רק אומר שצריך להבין שיש רשויות שהיום המדינה מתקצבת 40 אחוזים ויש רשויות שהמדינה מתקצבת יותר. הרבה יותר. כבר כאן יצרנו איזושהי מורכבות בתוך ההסדר.
אני אסביר. אני אומר מה קורה בחוק. החוק הזה בא ומייצר קומה נוספת להסדר. הוא לא מתקן את ההסדר. זה לא שבאים כאן ואומרים שאנחנו בחנו את ההסדר, יש כאן ענייני מימון שמונעים מהמדינה להשקיע יותר כסף בשירותי דת. זה לגיטימי שממשלה, בעיניי זה לא הגיוני למול הצרכים האחרים של המדינה אבל ממשלה סוברנית לבוא ולומר שבסדר העדיפויות שלנו אנחנו רוצים להשקיע יותר בשירותי דת.
לגיטימי שממשלה באה ואומרת שהיא רוצה להגדיל את תקציב שירותי הדת וממשלה אחרת תגדיל תקציבים אחרים. אבל אז נתקלו בקושי כי כל הגדלה של השקעת המדינה בשירותי הדת שניתנים על ידי המועצות הדתיות גורר הגדלה בהשקעה של הרשות המקומית. המדינה נתקעה כאן באיזשהו קושי כי הייתה התנגדות גדולה של הרשויות המקומיות שלא מספיק שהן נושאות ב-60 אחוזים מהנטל בניגוד ל-25 אחוזים מהנטל ברווחה או בחינוך או פחות מכך ועכשיו אתם גם רוצים שאנחנו נפעל על פי סדרי העדיפויות של הממשלה. אולי העיר חושבת שצריך להקטין את שירותי הדת? אני גר בגבעתיים וברור שיש נהירה של הציבור האורתודוכסי מגבעתיים אל רעננה ואל גברת שמואל ואל פתח תקווה. אנחנו רואים את זה במספר התלמידים בממלכתי-דתי.
אנחנו רואים את זה גם בהתרוקנות המסוימת של בתי הכנסת. כל בן אדם שגר בגבעתיים מכיר את התופעה הזאת. לעומת זאת יש הגירה של ציבור שומר תורה ומצוות לגווניו לגבעת שמואל. לגבעתיים יש אינטרס לומר שהיא צריכה פחות רבני שכונות. גבעת שמואל צריכה יותר. המנגנון הקיים הוא מנגנון מאוד מאוד מסנדל ומאוד מאוד בעייתי. דרך אגב, אני חייב לומר שבערים וברשויות שבהן אין מועצות דתיות על פי ההסדר הזה ויש מחלקות של שירותי דת, אין נפילה ברמת שירותי הדת.
למה הם מבקשים להקים מועצות דתיות? עמק יזרעאל זה לא בדיוק ש"ס. לוחצים עלי וכל יום מתקשרים ושואלים למה זה לא מתקדם.
המומחיות של עורכי דין היא לקחת נתונים ולשים אותם הפוך. הנתונים שהוא מביא הם נכונים אבל מה שהוא מסביר בסוף זה לא נכון.
במקום לבוא ולבחון את ההסדר ההיסטורי של המועצות הדתיות, לטפל בנושא שיעורי המימון, להפחית את המתח עם השלטון המקומי על ידי שינוי הפרופורציות של המימון, כך שלמועצות הדתיות המקומיות פחות יטריד אותן אם הממשלה מחליטה להשקיע יותר כסף. זאת הייתה צריכה להיות דרך המלך, להשוות את ההסדר בשירותי הדת להסדר בתחומים אחרים עם הסדרים דיפרנציאליים וכולי ואז הממשלה פועלת על פי סדרי עדיפויות שלה. אבל מה באתם ועשיתם כאן? אתם באתם ובעצם בניתם כאן קומה נוספת של מימון. אתם באים ואומרים שכתוספת להסדר הזה, אנחנו עכשיו בהחלטה של השלטון המרכזי, נוכל לקחת עוד כספים ואיתם בעצם לתקצב בלי הגבלה.
הציבור צריך להבין. מה שבעצם יצרו כאן, באו בחוק של ארבע שורות, בנו כאן עכשיו מנגנון שמאפשר במסגרת המשא ומתן הקואליציוני - - -
לא. זה לא במשא ומתן הקואליציוני. מימנו את זה 50 שנים בדרך הזאת. זה נוצר לפני חצי שנה. גלעד, תדייק.
ולכן כדאי שהציבור יבין. המטרה של הצעת החוק הזאת היא לפתוח צינור. מה זה צינור? מוביל ארצי של ג'ובים במערך שירותי הדת. בחוק הרבנים הגדול שכל הציבור רעש וגעש, זה באמת היא חוק מאוד מאוד עבה אבל הצינור היה צינור מוגבל בהיקפו כי הוא קבע שצריך פרמטרים וקריטריונים. זאת אומרת, בתוך החוק הרחב, מה שקראו לו חוק הרבנים הגדול, היה מנגנון מאוד מאוד מובנה של איך מאשרים תקנים ומי מגדיר את הצורך. למשל ברבני שכונות, אחד הנושאים שנתקענו בו.
יש רק דבר אחד בו הוא צודק. זה שהיועץ המשפטי לממשלה אסר על ההסדר שהיה קיים מאז קום המדינה גורם לכך שבסוף יהיה... הוא צודק. זאת לא המטרה אבל בסוף הוא צודק. הבירוקרטיה היא האויב.
זה טוב כי אני חושב שכל הדיון שהיה בוועדה בהצעת החוק הזו, לצערי היה דיון של הסוואה. כל הניסיונות שלי ושל עוד כמה חברי כנסת להסביר את ההשלכות התנפצו על הסלע של כל הזמן להחזיר אותנו למקרה הפרטני של המשרתים בקודש וכמה ערים ומועצות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות. בעצם החוק הזה משנה מן היסוד.
אני אסביר למה. צריך להבין שהחוק הזה, לא מספיק שהשלטון המקומי נושא ב-60 אחוזים - - -
נכון. זה באמת לא נוגע לחוק הזה. אני אומר שמעבר לקומה היסודית והבסיסית של המימון שהוא מימון משמעותי והוא גם על ידי השלטון המקומי, עכשיו באים ובונים עוד קומה שלא רק שאין בה שום פרמטרים בחוק הראשי או חיוב של תקנות, הדבר היחיד שנאמר בחוק זה אמות מידה שוויוניות, אבל צריך להבין שאפילו אין כאן חובת התקנת תקנות שעוברת דרך ועדות הכנסת. רק אמות מידה. זה הביטוי. זה המדרג הכי נמוך של התוויית שיקול דעת שלטוני. במדרג הנורמטיבי של חקיקה ראשית, של תקנות באישור ועדה, של תקנות בלי אישור ועדה אלא רק של השר, צווים, הכי למטה זאת האמירה הכללית של אמות מידה.
אני מזכיר לכם מה קרה בחוק הרבנים הגדול והציבור חייב להבין. בחוק הרבנים הגדול ישבנו עשרות שעות בדיוני הוועדה וצללנו ברמת החקיקה הראשית לפרמטרים שמגדירים מתי צריך תקן של רב ומתי לא ולא רק שעסקנו בשאלה למשל כמה תושבים בעיר מצדיקים עוד תקן של רב עיר.
הערת ביניים. בעקרון אני מסכים איתך כי אני בקואליציה. אתה יודע שאני משתדל לשקר אבל רק כשזה נחמד אבל כשזה לא נחמד, אין סיבה לשקר. תדע שזה קיים בכל משרד. זאת אומרת, משרד הרווחה יכול להחליט על עוד עובד סוציאלי ואז הוא מממן אותו ב-100 אחוזים ולא בהתאם לשום קריטריון. משרד התחבורה, התפרסם בתקשורת שאם אתה יהלום, גם יכול להחליט שהוא רוצה להשקיע אצלך יותר מאשר ביישוב אחר בלי לעמוד בשום קריטריונים ובשום כללים.
יואב, אתה טועה. החקירה אם הוא יהלום או לא. כל השרים עשו כך. אמרו את זה. השאלה אם ראו צורך לא לפי יהלומים אלא לפי צורך מקצועי.
חבר הכנסת פינדרוס צודק. תכף נגיע גם לנקודה הזאת אבל הציבור קודם כל צריך להבין מה החוק הזה עושה. אם בחוק הרבנים הגדול היו בעצם שני שסתומי ויסות, האחד קביעת קריטריונים ברמת החקיקה הראשית, צריך תקן או לא צריך תקן, ואם לא ברמת החקיקה הראשית, היה צריך להתקין תקנות באישור הוועדה למשל איך מגדירים שכונה ומה זאת שכונה.
לפחות בחוק הרבנים הגדול הייתה הבנה שאתה קובע גם את השסתום הזה של הקריטריונים לצורך אבל יותר מזה, היה עוד שסתום. היה שסתום שבו היה צריך הסכמה בין השלטון המרכזי, משרד הדתות, לבין העירייה. היה צריך הסכמה. התושבים היו מיוצגים בתהליך הבחירה, הרשות המקומית הייתה מיוצגת. זאת אומרת, המחוקק בא ואמר שבנושאים הללו אני יוצר את השילוב הזה בין עמדת הממשלה של השר לשירותי דת שממנה הרבה דברים בתוך ועדות בחירה, אבל יש ייצוג מובנה ברמת החקיקה או ברמת התקנות לעירייה, לרשות המקומית, לתושבים, למועצה ולרשות המקומית. היו שני שסתומים וחלקם היו כתובים בחוק וחלקם המתינו לתקנות אבל היה חייב להתקין אותם, או של שסתום הצורך או של שסתום עירוב הציבור בקביעת מנהיגיו הדתיים.
זה באמת סיבך את החקיקה ולא רק שזה סיבך את החקיקה אלא התקשורת שמה לב לעניין כי בתוך החוק הרחב היה כתוב רב ישוב, רב שכונה ורב עיר ולכן לתקשורת היה קל לבוא ולשאול מה קורה כאן. עכשיו מצא חבר הכנסת מלול פטנט מצוין. ניקח את כל החוק הזה, נצמצם אותו מ-10 עמודים - - -
חברים יקרים, לא יעזור. להפך. במקרה של רב עיר יש היום תקנות ויש היום חקיקה ראשית שנוגעת למקומו של רב עיר והפרוצדורה למינויו. לגבי רבני שכונות, לצערי כל מה שקיים היום אלה הם נהלים.
רק כשאתם הודעתם, יהודה אבידן עמד כאן בוועדה ואני בכוונה שאלתי אותו 10 פעמים, המשרד לשירותי דת כבר 15 שנים מודיע שמבחינתו צריך לסיים את הפרופסיה שנקראת רבני שכונות ולכן הפסיקו למנות. זה לא בגלל הבג"ץ אלא זה עוד לפני.
זה לפני. אלה היו בג"צים שלי. זה שהמדינה השתמשה בהסבר שהיא מפסיקה למנות רבני שכונות על מנת להדוף את הטענה של הזרמים הלא אורתודוכסים בואו תנו גם לנו, זה נכון. זה התירוץ שהם הביאו. דרך אגב, התירוץ הזה התקבל רק חלקית כי בסופו של דבר בג"ץ אמר שאין בעיה אבל אם אתם עוברים למסלול של מימון רבני קהילות על ידי תקנות תמיכה, זה צריך לחול גם על רבנים לא אורתודוכסים.
בא השר הנוכחי לשירותי דת ושינה את המגמה. הוא הודיע. המנכ"ל שלו הודיע כאן בוועדה, גם בדיון בחוק הרבנים הגדול וגם בדיון בחוק הרבנים הקצר אבל הענק, שזה החוק שלנו, הוא קצר אבל הוא ענק, חוק המוביל הארצי לג'ובים ולמינוי רבנים. קיבלנו הודעה רשמית שבכוונת המשרד לשירותי דת לחזור ולממן מינוי של רבני שכונות אבל בחוק הרבנים הגדול, המלא, נתקעו בעיקר בעניין רבני השכונות עד כדי כך - - -
אני אסביר מדוע. בוודאי שכן. יכול כרגע שר הדתות לבוא אחרי משא ומתן קואליציוני בתחילתה הקדנציה או בכל שנה בתקציב ולומר שאני עכשיו מבקש 200 מיליון שקלים, ב-200 מיליון השקלים הללו אני מוציא עכשיו קול קורא למינוי רבני שכונות, זה לא ייפול כשקל על המימון של הרשויות המקומיות כי זה לא דרך הצינור - - -
אני מבין שמה שאתם עשיתם, אתם חילקתם את ארבעת הרובעים בין המפלגות. החרדיות עובדות על הרובע היהודי, סמוטריץ' ובן גביר בדרך למנות רב גם לרובע המוסלמי והנוצרי. זאת בהחלט חלוקת עבודה יפה. הציבור צריך להבין. החוק הזה מאפשר היום לעקוף את כל מנגנוני המינוי, אלה שנקבעו בתקנות ובחוק אבל בעיקר את אלה שהיה צריך להסדיר אותם בחוק ובעצם לדלג, ממש לדלג, מעל כל המשוכה שהרשות המקומית והציבור ופרנסי הציבור מעורבים בתהליכי המינוי של הרבנים. אנחנו יודעים איך זה יתחיל. זה יתחיל בתיקון עיוותים קטנים. במשרד לשירותי דת יש לנו אנשים מוכשרים. יהודה אבידן הוא מנכ"ל מוכשר ועתיר ניסיון ומה-7 באוקטובר אני הראשון שאומר שהוא גם עתיר זכויות בכל מה שקרה סביב הטבח הנוראי.
כל המשרד. נכון, שורה, אני הייתי שם. עבודת קודש עם זק"א. השילוב הזה עם זק"א, מלאכים בלבן.
מה שיהודה אבידן שכח, הרבה מאוד אנשים בשלטון המקומי ובשלטון המרכזי עוד לא התחילו ללמוד. הם יהיו חכמים. הם יתחילו בהתחלה בתיקוני עיוותים קטנים אבל תוך כמה שנים מאות מיליוני שקלים יועברו בעזרת החוק הזה כדי לבנות מרחב דרמטי של מינויי רבנים במועצות דתיות ברחבי הארץ כאשר הפיתוי לשלטון המקומי יהיה מה אתם רוצים? שקל לא יוצא מקופת הארנונה. זה לא שבאו ואמרו שכל שקל שנוסיף לרשות מקומית באמצעות החוק הזה נוריד מה-60 אחוזים. זה לא קיים כאן. זה לא חוק שבא לתקן את האיזון בין השלטון המקומי כדי שייקחו שקל ויעבירו אותו משירותי הדת לשירותי החינוך או לשירותי הרווחה או לתרבות או לתיירות או לתשתיות של הביוב. זה לא. יש כאן קומה תוספתית שאין בה שום קריטריון.
זאת אומרת, מחר רוצים למנות מכוח החוק הזה עוד 100 בלניות. דרך אגב, במקום שיש ביקוש, אני, בניגוד לדוקטרינות של פורום קהלת ולדוקטרינות שהמפלגות החרדיות מאמינות בה רק כשזה קשור בצרכים של הציבור הליברלי – אני חושב שמדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית צריכה לתת שירותי דת. אני רק חושב שהם צריכים להיות מסופקים על ידי קהילות. הדגם שאני מאמין בו הוא תמיכה. כמו שאין תיאטרון מטעם המדינה אבל יש הרבה כסף שהמדינה מעמידה לעולם האומנות אבל הדברים בפועל מבוצעים על ידי גופים עצמאיים שעומדים בתקנות תמיכה. אני מאמין בתמיכה בשירותי דת. אין בינינו ויכוח שאי אפשר שמדינה תתמוך באגודות ספורט ותתמוך בתיאטרון אבל רק בשירותי דת היא לא תומכת.
מה שקורה כאן זה ניסיון לייצר ג'ונגל. זה פשוט ניסיון למסד. עד היום המפלגות החרדיות היו מקבלות כספים קואליציוניים והן היו יכולות לנתב אותם ולמשל להגדיל את תקנת התמיכה למוסדות הישיבתיים. לא 800 מיליון במסגרת הסכם קואליציוני אלא מוסיפים 30 מיליון בתקנה הזאת.
כן. בתקנה של הישיבות. היו יכולים להגדיל את סך התקציב של המועצות הדתיות וזה היה משית גם עול על השלטון המקומי. היו יכולים לבוא ולומר שרוצים להוסיף כסף לחינוך החרדי בתקנות מסוימות, הוויכוח שכולנו מכירים, אבל הם לא היו יכולות בלי פרוצדורה שקבועה בחוק ובתקנות ועם קריטריונים ברורים ברמה של תקנות או של חוק להתחיל ולהוסיף ברחבי הארץ מאות תקנים של שירותי דת. החוק הזה מאפשר מחר, כתוצאה ממשא ומתן קואליציוני, להתחיל לפזר בכל הארץ תקנים של בלניות ושל משגיחי כשרות.
אומרים אמות מידה שוויוניות. נכון, אבל אמות המידה השוויוניות האלה לא קשורות בדבר אחד, לא בצורך ולא בצורך לשמוע את עמדת הרשויות המקומיות ואת הציבור עצמו. מה זה אמות מידה שוויוניות? זאת אומרת שאם אני מחליט מחר שאני מוסיף 1,000 בלניות ברחבי הארץ, אני צריך לקבוע החלטה איך אני מפזר אותן ברחבי הארץ. זה שאני רוצה להוסיף 1,000 בלניות, יש בחוק הזה מנגנון של צורך?
בחצי מהממשלתי אין מנגנון של צורך. הממשלה מחליטה שהיא רוצה עכשיו שיהיו רק בלניות במקום אומנות.
בעניינים הללו יש שילוב של השלטון המקומי והשלטון הארצי. למה? כי אתם אמרתם את זה.
על הכבישים, מי מחליט? מי מחליט אם עכשיו יש צורך בכבישים בצפון, בדרום, במרכז?
יש רק בעיה אחת. בכל יתר התחומים נבנית כאן מערכת מאוד מאוד מסועפת, גם של כללים ברמה של חקיקה או של תקינה. יש כאן מנגנונים שמחייבים התדיינות. הזכרת את תחום החינוך.
בלי בקשה של המועצה האזורית אתה לא יכול למנות רב אחד, בלנית אחת ורב ישוב אחד. הנה קול קורא להגשת בקשות לרב ישוב.
עכשיו הרגעת אותי. אפשר למשוך את כל ההסתייגויות, דודי אמסלם היה מעורב בתהליך. הציבור חייב להבין. צריך להבין מה יקרה כאן. הציבור חייב להבין שהחוק הזה יוביל למאות מינויים פוליטיים במערך שירותי הדת.
לא עלה שום דבר. ניסו פעם אחר פעם להסתיר מהציבור שיש כאן פתיחת אוטוסטרדה של מינויים. שואל חבר הכנסת פינדרוס מה בין תחומי החינוך, הרווחה והתיירות לתחום הזה ואני אומר דבר שאתה מובן לא תסכים איתי אבל אני חושב שהציבור הישראלי ברובו מסכים איתי. אין עוד תחום שלטוני שבו יש פוליטיזציה דרמטית של מינויים בשירות הציבורי כמו מערך שירותי הדת. עד כדי כך שעם כל הדברים שאתם משמיעים לעבר בית המשפט העליון - - -
כן. בטח. בגלל זה יש ייצוג יתר לציבור המתנחלים בבית המשפט העליון. מה לעשות, זה המצב.
אין ספק. נעם סולברג זה אלעזר שטרן. אתם פשוט בוחרים שופטים ימניים וכשהם לא מיישרים קו עם הכהניזם ואתם אומרים שהם בעצם שמאלנים, גדלו במפ"ם. מה שאתם לא מבינים בכסילותכם לצערי זה שאתם כורים את בור לעצמכם. הרי זה בדיוק המנגנון הציבורי שגורם לזה שלא משנה מה אתם תעשו, תמיד יהיה מי שיאמר עליכם שאתם בכלל לא ימניים. אתם לא חלק מהמחנה הלאומי. אתם שמאלנים. אנשי ש"ס. כל פעם שאדם שנבחר על ידי חוגי הימין או יש לו השקפות יותר שמרניות פוסק באופן ענייני, לא בהתאם לצרכים של מכונת הרעל או של הגורמים הכי קיצוניים, ישר מתייגים אותו כשמאלני, כליברלי. השופט סולברג כבר לא ימני בשבילכם, השופט מינץ כבר לא שמרן בשבילכם, השופט אלכס שטיין לא מספיק שמרני.
אני לא אכנס לזה כי זה לגופו של אדם שיכול להיות מועמד. אני לא רוצה לפתוח את הדיון כאן בוועדה. אני רק רוצה לומר לך את הדבר הבא: מה שאתם לא מבינים, וזה אני אומר כהערת צד, אם תסתכלו רגע על מה שקורה באירופה ובדמוקרטיות ברחבי העולם תבינו את זה. אתם לא מבינים שהמחשבה שלכם שבעצם אתם דוחקים את השמאל או את המחנה הליברלי ומצליחים בכך, מה שאתם לא מבינים זה שאתם כורתים את הענף עליו אתם יושבים. מי שנעלם כתוצאה מפעולה של מכונת הרעל זה בראש וראשונה מה שקוראים לו ברחבי העולם ימין רפובליקני, שמרנות דמוקרטית. תראו מה קרה בצרפת שהייתה מעוז של ימין רפובליקני, של ימין שמרני, המפלגה של דה גול נעלמה ומי עלתה? לה פן. אתם חושבים שאתם תשחקו את הריקוד שלכם עם הכהניזם ועם הימין הלאומני.
ממש תפרו לה תיק. הימין הלאומני. אתם לא מבינים שבסופו של דבר המפלצת הזאת של ימין לאומני, קנאי וכהניסטי בסוף תקום גם עליכם. כבר היום היא קמה עליכם. אתם משתתפים בחגיגה של מכונת הרעל מול שופטים שהם במובהק שופטים שמרניים. לא אתייחס לדעות הפוליטיות. שופטים שמרניים מובהקים. אתם שותפים למסע ההשחרה של מכונת הרעל ואתם לא מבינים שבסוף מכונת הרעל הזאת תעקוץ אתכם כמו עקרב שעובר את הנהר על גב של איזושהי חיית מים.
נחזור לחוק. החוק הזה הולך להיות אוטוסטרדה דרמטית של מאות מינויים. אני אומר גם למה יש כאן הבדל דרמטי בין תחומי החינוך ותחומי הרווחה. נכון, יש קולות קוראים של משרדי ממשלה וקולות הקוראים הללו מאפשרים לשלטון המרכזי לקחת נושא מסוים שדורש תשומת לב או נמצא בסדר העדיפויות של השלטון הארצי ולפרסם בעניין שלו קול קורא כדי לתת איזושהי דחיפה לנושא מסוים. למשל, רוצים למנות עובדים סוציאליים בתחום מסוים, למשל בתחום של טיפול בהתמכרויות, או עובדים סוציאליים שילוו את הקהילה הגאה, או עובדים סוציאליים שיעבדו עכשיו לאור האסון הגדול עם משפחות שכולות. בא השלטון המרכזי ואומר שזה סדר העדיפויות שלו והצורך, הוא לא יכול להטיל עוד נטל גדול על השלטון המקומי וממילא הוא נושא ברוב המימון. הוא נושא ב-70 עד 90 אחוזים ממימון שירותי הרווחה. באים ומוציאים קול קורא ואז הקול הקורא הזה הוא לא דרך המלך של שירותי הרווחה אלא באמת מעין תוספת. דרך אגב, לרוב תוספת זמנית למאמץ.
זה לא המקרה כאן ולא תשכנעו אותי שזה המקרה כאן. מי שיקרא את הפרוטוקולים, את הרגעים הבודדים שבהם יהודה אבידן דיבר בגילוי לב מלא – אני לא אומר שהוא הסתיר מידע, אני בכוונה בורר את מילותיי, אני לא מאשים אף אחד באי אמירת אמת בוועדה אבל היו רגעים בהם מנכ"ל המשרד לשירותי דת חברנו יהודה אבידן דיבר בגילוי לב – אבל אתם לא מדברים על קולות קוראים שבאים ואומרים תראו, שנת - אני חושב שזאת שנת תשפ"ט שלדעתי היא שנת שמיטה, אני לא זוכר אם זה תשפ"ח או תשפ"ט – ובשנת שמיטה יש אקסטרה משימות למחלקות הכשרות במועצות הדתיות ואנחנו במקום להיכנס למנגנון המימון הסבוך של שירותי הדת, אנחנו נגדיל קצת תוספת שמיטה ב-40 אחוזים. השלטון המרכזי אומר שאנחנו שמים 50 מיליון שקלים היערכות לשנת השמיטה בתשפ"ח ובתשפ"ט, ואנחנו מוציאים קול קורא, מועצות דתיות שרוצות לשנתיים רכז שמיטה – הנה, אני מממן ב-100 אחוזים.
אם בזה היינו עסקינן, בסדר, אבל אנחנו לא מדברים על זה. אם היום היה אומר השר לשירותי דת שקרה כאן אסון גדול, יש כאן משפחות שכולות בכל רחבי הארץ בהיקף חסר תקדים, אני רוצה להציע למועצות דתיות תקן של מלווה משפחות שכולות. אני רוצה להציע להקים מוקד של משפחות שכולות שרוצות אדם שיבוא לנהל את התפילות בשבעה ואין להן. למשפחות דתיות יש את הרב של הקהילה אבל יש משפחות מסורתיות.
ארז קמיניץ אישר נגד המחלקה המשפטית את הקריטריון הזה שיישוב שהוא כמה שיותר חילוני יקבל יותר ניקוד. זה הפוך מבן דהן לפיו כמה שהיישוב הוא דתי, הוא יקבל יותר.
כשהקריטריון המגביל יהיה שביישובים אורתודוכסים יש יותר תקצוב לקידום מעמד האישה, אז אני אלך איתך גם על ההשוואה ההפוכה אבל כל זה סתם הערת צד.
וכשזה ניתן לבחירת המשפחה החילונית. היא יכולה לבחור איזה סוג של שירות דתי היא רוצה.
לא. כמו בשירות סוציאלי. אי אפשר לבחור שירות סוציאלי טבעוני. יש שירות, יש הסמכה. רופא אני לא יכול לבחור איזה רופא. אין כמה שירותים.
חינוך זה אחרת? אבל דת זה לא אחרת. ארז, באמת אל תעצבן אותי בזמן ההסתייגויות שלי. אתם כאלה פחדנים. זה מדהים. 75 שנים אתם משקיעים מיליארדי שקלים ביהדות האורתודוכסית אבל אתם עדיין פוחדים. בוא נפתח שוק חופשי ונראה מה המצב של הממסד הרבני. אתם פשוט פחדנים. אתם לא רוצים תחרות חופשית בשוק הדת כי אתם פחדנים.
כנראה יהודי אורתודוכסי אני לא אהיה. אדם תמיד צריך להשאיר לעצמו אופציות מילוט.
אני אחזור לענייני החוק. אני רק אומר אעיר עוד הערה אחת על המונופול. בין אם אתם תרצו ובין אם אתם לא תרצו, סופו של המונופול האורתודוכסי מתקרב. אין מה לעשות. זה לא עובד. אני סיפרתי לך אתמול שביותר ויותר קהילות רפורמיות ברחבי ישראל מכניסים ספרי תורה ספרדים מכיוון שהקהילות הרפורמיות בישראל באמת הוקמו על ידי עולים מארצות אירופה ומצפון אמריקה, באופן טבעי שם התבססה היהדות הליברלית אבל ככל שיש משפחות, יותר ויותר משפחות ישראליות שצד אחד מגיע מבית עם מסורת ספרדית וצד אחר מגיע ממסורת אשכנזית, הרבה פעמים אנחנו מהווים כתובת למעין פשרה בין הצד היותר מסורתי לצד היותר חילוני בעניינים של בר מצוה וחתונות ואפילו בענייני גיור מכיוון שאי אפשר להתגייר בישראל בגיור אורתודוכסי. אתם רפורמים גדולים. אתם חידשתם הלכה שגוי צריך להפוך להיות חרדי לפני שהוא נהיה יהודי. זה דבר חדש והוא בניגוד גמור למסכת יבמות.
לא ניכנס לזה. אני רק אומר לך שהמונופול האורתודוכסי בדרך לסופו. מספרי הזוגות שמתחתנים דרך הרבנות, מספרי האנשים שמבקשים שירותי דת. אתם בקרב בלימה אבל אתם בקרב שתפסידו בו. מי שינצח בקרב הזה, זאת היהדות הישראלית. אני לא בא ואומר שהמטרה שלי היא שיהיו יותר רפורמים מאורתודוכסים. כנראה גם במדינת ישראל זה לא הסיפור. אתם בדרך להפסד בקרב הזה. הקרב הזה היום כבר מתנהל לא בין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית ליהדות האורתודוכסית אלא הוא מתחולל בתוך האורתודוכסיה, בתוך הציונות הדתית. היום יש כבר יהודים יראי שמים עם כיפות סרוגות שכף רגלם לא דורכת במועצה הדתית מכיוון שהמועצה הדתית מבחינתם היא לא המקום שבו הם פוגשים קידוש שם שמים אלא להפך. זה לא בכל מקום, לא מטיל דופי כמובן בכל המועצות הדתיות ורבני ישראל, אבל אתם בדרך להפסיד בקרב הזה. לכן אתם מטפסים עוד ועוד על עצים ולכן הצגתם אפרופו חג החנוכה שנחגוג בשבוע הבא, העזתם לומר על אדם כמו מתן כהנא שהוא יהודי שומר תורה ומצוות במתכונת אורתודוכסית, כיניתם אותו אנטיוכוס ובכינויים אחרים, אתם והרבנים שלכם. רק מכיוון שהוא האמין שצריך לשמור את המונופול האורתודוכסי אבל בתוכו - הייתה לו איתו מחלוקת גדולה – לייצג קצת יותר גיוון ויכולת בחירה של אנשים. זה סימן של מונופול שמריח את סופו. מונופול שבטוח בעצמו לא מתנהג כך. אתם מונופול משקשק. אתם מונופול שמבין שמה שקורה היום בציונות הדתית בעוד 10 שנים יקרה בתוך מגזרים של החרדים המודרניים יבואו ויאמרו די, מה אתם מנסים לכפות עלינו מי ייתן לנו את שירותי הדת ואיזו כשרות אנחנו נצרוך.
בוא נחזור לחוק כי עם כל הכבוד לוויכוח, בין הזרמים הליברליים לבין המונופול האורתודוכסי, זה לא מוקד הדיון הזה. הקרב שלי נגד החוק הזה לא קשור לשאלה אם רבנים רפורמים וקונסרבטיבים יקבלו מימון או לא. הוכחנו לכם ואתם אפילו כבר מתחילים להפנים את זה שבין אם אתם תרצו ובין אם לא תרצו שאם יהיה מימון לשירותי דת אורתודוכסים, בסוף יהיה מימון גם לשירותי דת רפורמים וקונסרבטיבים. אתם גוררים אותנו כאן בעפר, אתם לא מאפשרים לנו להיכנס לארץ המובטחת, זה קשה. בגדרה יש קהילה רפורמית של תושבי המקום שפועלת 15 שנים. להבדיל מגרעינים תורניים, אנחנו לא מנסים להביא אנשים מבחוץ לתוך ישוב. משפחות של משרתי קבע, של משרתי מילואים, קמו והקימו קהילה שוויונית. 15 שנים לא מצליחים לקבל מקום להתפלל. אתה יודע כמה בתי כנסת אורתודוכסים הוקצו ביישוב? אבל זה לא יעזור לכם. תרצו או לא תרצו, יש קהילה רפורמית בגדרה ותמשיך להיות גם אם יתפללו בתוך בתים פרטיים ובסוף גם יהיה בית כנסת שיגיע דרך בית משפט או לא. בסוף זה יהיה. זה יהיה ובכל מקום שבו ציבור רוצה יהיה בית כנסת רפורמי ויהיה בית כנסת קונסרבטיבי. בסוף אתם גם תממנו. לא אתם, המדינה. אני משלם מיסים וכל עוד המדינה תומכת ברבנים, אני לא רוצה את הרב האורתודוכסי של גבעתיים. לא מעוניין בשירותי דת אורתודוכסים.
כן. לא רב עיר. יש רבני שכונות.
אני אחזור לחוק. ההתנגדות שלי לחוק הזה לא קשורה להיותי רב רפורמי, מאנשי היהדות הרפורמית אלא היא קשורה לעובדה – ואני אחזור לנקודה, אני עוד מקווה שיהיה על זה רעש תקשורתי – שאם החוק הזה היה בא לטפל בכוכבית של שירותי הדת והיה אומר שאנחנו רוצים שבנסיבות מיוחדות רכזי שמיטה, רכזי טיפול בשכול שנתיים אחרי אסון שמחת תורה, ואנחנו לא יכולים בגלל העיוות במנגנון הזה של המועצות הדתיות, ה-60-40, הכול מסובך והכול רובד על רובד על רובד, אנחנו רוצים מעין הייתי אומר מעקף לעניינים מסוימים – לא הייתי מתנגד. הייתי שואל אותך ארז למה צריך לעבור דרך המועצות הדתיות. הייתי אומר לך בסדר, אני מקבל את הצורך שצריך רכזי שמיטה ואם כן, שהם יעבדו דרך המשרד לשירותי דת. זה מה שאמרתי לכם כל הדרך. אמרתי ליהודה.
זה מה שהרבנים רצו. המשרד התנגד. המחלקה המשפטית התנגדה. כל הרבנים יגידו לך תודה אם זה יהיה.
לא תמיד אני צריך להסכים עם הייעוץ המשפטי בכל דבר. אני אומר שאם היית מביא לכאן חוק תחום במידותיו והייתם מדברים איתנו בצורה גלויה – איתנו ועם הציבור הישראלי - החוק הזה נדרש לנו בשביל הצ'ופצ'יק של הקומקום של שירותי הדת. אנחנו רוצים שיהיה אפשר לבוא למועצה דתית ולתת לה מעין תקן זמני למשהו.
דרך אגב, החוזה שהרב כותב הוא זמני. הוא רק לשנה וכל שנה מאריכים לו, תלוי בתקציב, אם המדינה מתקצבת אותו. הוא לא עובד קבוע.
זאת בדיוק הנקודה. אם החוק הזה היה תפור למידות של מקרים מיוחדים ונסיבות מיוחדות והיינו אומרים שיש חוק שירותי הדת היהודיים, הוא דרך המלך וכל הפונקציות הבסיסיות של שירותי הדת היהודיים ממומנות דרך החוק הזה. אתם רוצים לשנות את החוק הזה ל-25-75, אתם רוצים להעצים את התפקיד של השלטון המרכזי בשירותי הדת, תגדילו את המימון מהשלטון הארצי, אבל תעשו את הדברים כמו שצריך. אבל זה לא מה שקורה כאן והציבור חייב להבין את זה. אתם הולכים לעשות מעשה שאין לו תקדים בחקיקה אחרת. משרד הרווחה, למרות מה שאמר חבר הכנסת פינדרוס, לא בא באמצעות קול קורה ועושה אובר רולינג.
אני רוצה לומר לך בניגוד למה שפינדרוס אומר שיש כאלה תופעות אבל אין תופעות של מקרים מיוחדים.
זאת הטענה שלי, שזה לא הסיפור כאן. זו בדיוק הטענה שלי. אותו סיפור, זאת הכסות כי אם הדיון בוועדה היה דיון ראוי והיה דיון ענייני, ולא כל הזמן המשרד לשירותי דת היה מספר לנו את הסיפורים על המשרת בקודש באיזשהו ישוב כפרי, אלא היינו מדברים באמת על מה החוק הזה, אז אנחנו היינו מבקשים ממרכז המחקר והמידע שיראה לנו את מספר התקנים שממומנים 100 אחוזים על ידי המדינה בתחומי הרווחה ולאיזה צרכים.
דרך אגב, גם קאדים מוסלמים ממומנים דרך משרד הפנים באותו מסלול ובלי חוק. שם האוצר לא רצה חוק. הקאדים ממומנים ב-100 אחוזים.
אם היו כאן חברינו מהמפלגות הערביות הם היו מסבירים לך מה עומד מאחורי ההסדר הזה שהמדינה שולטת ב-100 אחוזים בכל המשרתים בקודש. לציבור ברור והוא יודע. הציבור חכם.
אתה מבין? אין לי בעיה. אנחנו מזרחים. זה מזרחי וזה מזרחי. זה מזרח תיכוני וזה מזרח תיכוני.
לפרוטוקול ייאמר שלרוב אני לא מסכים עם פינדרוס אבל כאן אני לגמרי מנתק את עצמי ממנו.
אני שב ואומר שאם החוק הזה היה מיועד כדי להסדיר את אותן כוכביות, אני אפילו מוכן לומר יותר מזה, שאני מוכן לקבל את זה שכאשר מקימים עיר חרדית חדשה או שכונה חרדית חדשה, אין מועצה דתית או יש מועצה דתית אבל יש פרמטרים מיוחדים, יש מקרה מיוחד, יש איזשהו צורך מיוחד, מקרה מיוחד, ואז בא המשרד ואומר שיש לו אמות מידה למשהו חריג ובעזרת זה הוא עושה את המהלך. זה לא החוק. יהודה אבידן ברגעים הנדירים של גילוי הלב אמר שהוא מבקש שהציבור והתקשורת יבינו שהחוק הזה עתיד להיות החוק לחידוש מינויים של רבני שכונות מבלי כל הפרוצדורה בחוק, שניסו להסדיר בחוק של איך מסדירים.
אנחנו לא זוכרים את הימים שבירושלים העירייה אמרה שיש 30 שכונות אבל היו 60 רבני שכונות?
ארז, אתה אמנם עושה לי הרבה כאב ראש אבל אתה לא לוקח בחשבון שאני בעל יכולות בתחום הפיליבסטר לא כמו מיקי איתן מורנו ורבנו.
אני שב ואומר שהציבור חייב להבין. זה לא יקרה בשנה הראשונה. בשנה הראשונה הם יתנהגו יפה, גם בתקציב של 2025 יש דברים אחרים שמעניינים את המפלגות. להערכתי – אני באמת אומר לך – תוך שנתיים-שלוש - - -
אבל אתם יודעים לחזור. זורקים אתכם מהדלת הראשית ואתם חוזרים מהחלון. זורקים אתכם מהחלון ואתם חוזרים בארובה.
אנחנו תמיד שמחים לשבת עם המפלגות החרדיות בממשלה. זה מצוין. כל עוד אתם תהיו שותפים לנשיאה בנטל, לתיקון העוול ההיסטורי. אתה יודע, בניגוד למה שאתם מספרים לציבור שלכם על ההסכם בנושא הכותל השוויוני, את ההסכם אני סגרתי עם דרעי, גפני וליצמן. זה שאחרי כן התחלתם במהומה וזה שנבנה שם דגם של משא ומתן כמו עם החמאס, אתה מבין? מנדלבליט יושב באמצע, רץ לחדר אחד, חוזר לאמצע.
עם גיל לימון. זה בסדר גמור. לא רצית לדבר איתי. בימים ההם עוד לא פיללת ולא שיערת שיקרה האסון שאני אגיע לכנסת ושיהיה רב רפורמי ראשון בכנסת.
יש הבדל בין לדבר עם אדם שמייצג את התנועה הרפורמית לבין אדם שמכהן בכנסת.
אין בעיה. הכול בסדר. בקונצים הלכתיים אתם מיומנים כבר מאות שנים. אתה צריך את השעון שבת הזה שעובר דרך הדמוקרטים או מפלגת העבודה, העיקר שיש שיג ושיח. הנוכחות של פינדרוס כל הזמן לוקחת אותי לענייני צד.
זה נכון. הציבור צריך לדעת שלהערכתי תוך שנתיים אנחנו נתחיל לראות שהחוק הזה שאתם הצגתם אותו ואמרתם מה אתם רוצים, רזה, דק, כמו ברווחה, כמו לשר מיקי זוהר – זה הולך להיות האוטוסטרדה של המינויים המופקרים. אתה לא תמצא נאום אחד שלי מימיי בתנועה הרפורמית וגם כחבר כנסת שאני קורא לאימוץ המודל האמריקאי של הקמת חומה בין דת למדינה. זה מודל שלא מתאים למדינה יהודית ודמוקרטית. גם לא המודל הצרפתי.
על מודלים אירופאים אחרים. אני הצעתי שכל אזרח יאמר האם הוא משתייך לקהילה דתית, האם הוא מעוניין בשירותי דת. זה למשל מודל שקיים בגרמניה. אדם שמשלם מס למדינה אומר שהוא חבר בקהילה הלותרנית.
אם אני לא צורך את תיאטרון הבימה או קונצרטים או ספורט? אני לא צורך. אני רוצה אבל אין לי זמן.
בגרמניה למשל יש איזשהו אחוז קטן במס שאדם מחליט האם הוא הולך לקהילה הדתית שהוא משתייך אליה או שהוא הולך לפול כללי שמזין מוסדות תרבות לא דתיים. זה לא המימון היחיד. אני אומר לך שאני בעד הפרדה בין הממסד הדתי למדינה. בעיניי ממסדים דתיים לא צריכים להיות עם סמכויות שלטון.
המדינה היא גם מדינת רווחה והיא לא מקימה את ההסתדרות. היא מכירה במעמד של ההסתדרות. אני בעד מימון ציבורי לשירותי דת. אני רק לא בעד פוליטיזציה ומפלגתיזציה מוחלטת של מערך שירותי הדת.
על מי אתם עובדים? הרי בוועדה למינוי דיינים יש לכם מפתח מפלגתי. בוועדה למינוי הדיינים, בקודש הקודשים של המקום.
גם כשזה מפלגתי, אם אין הסכמה - לא ממנים. זה צריך להיות גם בוועדת השופטים. שתהיה הסכמה בין אופוזיציה לקואליציה עם השופטים. שלא יהיה צד אחד.
פתאום הם מחפשים הסכמה לשופטים. הרגתם את העם הזה, הרגתם את החברה הישראלית עם ה-D-9 שלכם.
נניח אני מחר השר לשירותי דת ואני לא אדם דתי. אני יכול להיות השר לשירותי דת? זה לא סיפור פוליטי.
בוא נסכם שזה לא סיפור פוליטי. מאיפה ההתנגדות להכניס כאן את הסעיף שדיברו עליו בזמנו ואתה לא רצית שהוא יהיה שדורש הסכמה של שר האוצר?
השאלה אם גלעד מרשה לי על חשבון נימוק ההסתייגויות. כמו שיש בהפרדת רשויות – כמשל, כמטפורה – יש הפרדת משרדים. יש מדיניות לתקצב, יש קול קורא, יש הכול. ברגע שתכניס כל תקנה בהסכמת שר אחר במשרד אחר - - -
לא. אין. תתחיל בזה שלא ימנה שר הביטחון או לא יתקצב פעילות בצה"ל אלא בהסכמת שר האוצר.
מה שעושים כאן - ואני מדבר בשפת בני אדם שאני מבין אותה, אני לא מבין את כל השפות האחרות ולא מומחה לכלום אבל אני יודע דבר אחד – מה שבסוף יש כאן, נותנים צ'ק פתוח לשר לשירותי דת, הרשאה להתחייב כלפי מדינת ישראל.
בסוף הוא עושה את זה. במקביל יש הסכם קואליציוני שבטעות יגדילו גם ב-100 מיליון שקלים את תקציב המשרד לשירותי דת. הוא ישתמש בזה אך ורק לסיפור הזה. תגיד לי מה ימנע ממנו לעשות את זה?
אני אגיד לך. הוא יכול לקבל גם מיליארד שקלים. כל זמן שהיישובים לא רוצים, הוא לא יכול לממש את זה ולכן אין לו עניין שבתקנה הזאת יהיה כסף שהוא לא יכול לנצל. מדיוני תקציב שאני הייתי שותף להם, פעמים או שלוש פעמים עת הייתי עובד משרד הדתות, אתה בא לאנשי האוצר, אגף התקציבים, לפני ליל תקציב, כדי לאשר תקנים לשנה אחרת, אתה מוכיח לו את הצורך, אתה מראה לו כמה פרשו, כמה ישובים פחות.
למה לא לקבל את ההצעה של גלעד? גלעד אמר שיש בעיה, יש כאן צ'ופצ'יק גדול או קטן, לא משנה, ולמה אתם לא מתקנים בצ'ופצ'יק? למה אתם פותחים את הצינור?
יש הרבה קריטריונים. בלי המחלקה המשפטית אתה לא יכול לעשות. יש ועדה במשרד. עכשיו הגישו 100 בקשות, איך אתה קובע?
לא. מחלקה משפטית, זה יהלום? חשבות וגם מטעם משרד האוצר. מחלקת תקנים. נציג מנכ"ל מחלקת רבנים. אין אף אדם פוליטי.
זה קשור לחוק הזה. אני אגיד לך איך זה יחולק. 10 אחוזים לגודל ישוב. אי אפשר לקבוע את זה בחוק כי הכול משתנה. אז הסכים איתי משרד המשפטים. אלה דברים מאוד דינמיים ומאוד משתנים. יש הרחבות.
בגלל שיטת התקצוב שהייתה 60 שנים ופתאום מישהו התעורר ואמר שזה לא חוקי. זה לא היה בהסכם הקואליציוני, אף אחד לא בא עם זה. למה שי חג'אג' כל כך תומך בזה? אני לא רוצה לומר מה אמרו על ראש המפלגה שלך בגלל שהם לא תומכים בזה. תראה את כל המועצות האזוריות הכי רחוקות מאיתנו מבחינה אידיאולוגית ומה הן אומרות. לחוק הרבנים התנגדת ולא ניסיתי לשכנע.
יש לנו עוד 12 דקות ואם לא תפסיק, אני אבקש הצבעה אחד, אחד, אחד, אחד ולא אעשה לך ג'סטה של הצבעה אחת על כל כך 240 הסתייגויות.
אפשר להמשיך ולסיים את הפרק הזה? אני אחזור ואומר שהציבור מוטעה לגבי ההצעה הזאת. תשים לב מה אמר לנו ממלא מקום יושב-ראש הוועדה. הוא אמר לנו בצורה מאוד מתוחכמת: אני מבין למה התנגדתם לחוק הרבנים הקודם.
כאן זה כואב לי. אתה מבין? הם ממשיכים במסע ההונאה שהחוק הקודם כאילו היה יותר מרחיב מהחוק הזה. כל בר דעת מבין שככל שהחוק יותר מצומצם ופחות מפורט, הצינור הפוליטי יותר גדול. זה יחס הפוך. החוק הזה הוא אחד מחוקי הג'ובים הכי קיצוניים שהכנסת הזאת חוקקה. במערכת החינוך יש מערכת כל כך מסועפת של חקיקה, של תקנות, של נהלי משרד, של חוזרי מנכ"ל - - -
לא. אני מדבר רק על החינוך המסודר, זה שמוגבל על ידי החוק. במערכת הרווחה, ערמות, אפשר למלא את כל החדר הזה בהדפסות של החוקים בתחום הרווחה. אתמול ישבנו בדיון שרק מראה מה קורה בתחום התגמולים.
עזוב את הגוף הבוחר. מספיק עם ההמצאות. בחוק הזה אתם יכולים היום לבוא ולומר שבמקום שאתם קוראים לתקנים האלה רבני שכונה, אתם תקראו לחוק הזה בשם אחר.
אין מחלקה משפטית, אין חשבות, אתה לבד בעולם. אין מבקר המדינה. תפסיק. אני עבדתי במשרד.
הציבור יזכור שאנחנו אומרים את זה. יש תיאוריה של חברי ארז מלול ויש את התיאוריה העגומה שלי. תראה כמה זה טוב להם. זה פתרון כפול ומכופל. לא די בכך שהם בנו מעקף - כמו כביש עוקף בשטחים – לכל סדרי העבודה. הם יכולים היום בעזרת החוק הזה לקחת 200 מיליון שקלים קואליציוניים ובלי צורך. מדובר על אמות מידה שוויוניות לחלוקה ולא לעצם הצורך.
הציבור יתחיל להשתכנע מההתפרצויות שלך שיש לכם מה להסתיר כי אתה לא נותן לי להשלים משפט.
תן לי בזמן ההסתייגויות שלי לעוות את האמת והציבור יחליט. תבין את גדולת המזימה. לא די בזה שהם פשוט עוקפים את כל המנגנונים שמטרתם לעמוד על הצורך. הוא שולח לך בווטסאפ את הרכב הגוף הבוחר של רבני שכונות. לא יקראו לזה רבני שכונות. הם עכשיו יבואו ויאמרו שמעמידים 200 מיליון שקלים לרבני קהילות, לרבני טיפוח ערכי היהדות בקרב האוכלוסייה המסורתית. הם יוציאו קול קורא. אתה ראש עירייה מסוים, יש לך בקואליציה אנשים של ש"ס ושל יהדות התורה.
אני אומר לך למה אתה טועה. בסופו של דבר אי אפשר לאורך זמן לשבש בין דרך המלך לבין המעקפים. אם לא צריך את החוק הזה, אז למה הבאתם אותו? אתם הולכים להזרים בעזרת החוק הזה עוד מאות מיליוני שקלים של כספים קואליציוניים למערך שירותי הדת ולעבור את כל החסמים.
תבין את הדבר היותר גרוע. מכיוון שזה לא ייכנס לבסיס התקציב של ה-60-40, ארז כבר אמר שהכול יהיה במינוי לשנה.
לא במינוי. המועצה האזורית חותמת במינוי כי אם לא תתקצב אותה בשנה הבאה היא לא יכולה להיתקע עם עובד. אין לה את התקציב. כך המועצות עושות.
אתם סירבתם ורוטמן בעידודכם שם מכשולים על מיצוי הדיון בחוק הזה. הבקשות שלנו לקבל הבהרות – אני אומר את זה כאן גברתי היועצת המשפטית כי להערכתי יהיו עתירות נגד החוק הזה, אולי לא בשלב הראשון אבל כשהם יתחילו להזרים את המים במוביל הארצי של הג'ובים, תגענה העתירות - אני אומר לפרוטוקול שאנחנו לא קיבלנו את הנתונים שדרשנו. מכיוון שכל הזמן טענתם שזה בכל מקום, ביקשנו את הנתונים. ביקשנו לראות כמה עובדים סוציאליים פזורים היום ברחבי מדינת ישראל ועובדים דרך קולות קוראים והאם היום בעצם עובדים סוציאליים בתקינה הרגילה ממומנים על ידי קולות קוראים ולא בדרך המלך של מינויים. ביקשנו לראות כמה מורים במדינת ישראל מועסקים דרך קולות קוראים כאלה וכמה עובדים בתחומים אחרים מועסקים דרך זה.
אני רוצה לומר לרבני ישראל. בשוליים כבר רבני ישראל מבינים שהם עבדים לממסד פוליטי שרודה בהם. לך לכל רב שעובד בהתיישבות העובדת והוא יספר לך איזה מחירים הם משלמים שנים על מנגנוני השליטה.
תראה מה הולך להיווצר כאן. הם לא הולכים להביא כאן בעזרת הקולות הקוראים משהו נקודתי וענייני. היום מקימים שכונה חדשה חרדית, אז שנתיים רוצים לעשות שם מינוי זמני של רבנים, של בלניות ועוד שנתיים נכנסים לדרך המלך של המינויים. הם הולכים לייצר כאן קומה שלמה, סוג חדש של רבנים ובלניות סוג ד'.
כאלה שיהיו תלויים בעבודה שלהם, בחידוש של הכסף הפוליטי כל שנה. הם גם עובדים על הציבור שלהם. זאת אומרת, לי יש הרבה ביקורת על חוסר התחלופה במשרות רבניות בישראל, בזה שאדם נכנס בגיל 25 להיות רב שכונה והוא יוצא בגיל 70 ולא משנה אם השכונה הפכה בינתיים לחילונית.. אני תמיד מביא את הדוגמה של גבעתיים. גבעתיים הייתה עיר פועלית, אדומה, עדיין היא עיר אדומה במובן הזה, אבל תמיד הייתה בה נוכחות מאוד גדולה של ציבור דתי ממש. היא נבנתה מאיחוד של כמה שכונות. שכונה אחת היא שכונת בורוכוב המפא"יניקית והמפ"מניקית אבל היו שכונות שהיו בהן הרבה כיפות סרוגות. בגבעתיים היו בתי כנסת מפוארים. הציבור הדתי עזב את גבעתיים לא כי העירייה לא רוצה אותו, להפך, העירייה משקיעה הרבה מאוד.
מנהל בית הספר פוטר כשאין ציבור? מנהל בית הספר שמונה ומתוקצב ב-100 אחוזים על ידי המדינה? אני רואה שבשכונה רמות הוא עדיין עם שני ילדים בכיתה.
בגבעתיים אין ממלכתי-דתי. יש לי הרבה תלונות על מצב כזה שאדם ממונה להיות רב שכונה בגיל 30, עוברות 40 שנים והשכונה או הייתה ציונית דתית והיום היא חרדית או הייתה חרדית והיא הפכה לציונית דתית, או היו בה הרבה דתיים והיום אין בה דתי אחד - הרי אנחנו יודעים את נתוני הרישום בממלכתי-דתי ולמוסדות החרדים - אבל יש רב שכונה. לרוב אתה עושה סקר בשכונה החילונית ואף אחד לא יודע מי זה רב השכונה. אני לא משמיץ אותם אבל מה לעשות שזו שכונה חילונית ואנשים לא ניגשים לרב. לא היה עדיף לקחת את אותו תקן ולמנות רב בשכונה שכן צריכה אותו? הכול סטגנציה.
מעולם לא היה ליבי גס בזה שגם לרב שכונה מגיעה פנסיה. הם הולכים למנות מאות רבנים שיחיו מהפה אל היד של ש"ס ושל יהדות התורה. אתה רואה רב שלא יפעל כפעיל פוליטי? אני רוצה שהציבור ידע.
יואב, אני מבקש שתרחם על חברנו ארז מלול. אני רוצה להזכיר שמשה ארבל העלה ציוץ האומר חכמים היזהרו בדבריכם ותוך שלוש דקות קיבל הוראה מלמעלה למחוק את הציוץ. הוא כתב דבר תורה.
אני חשבתי שהמשפט אומר שבמקום של הרוגי מלכות, אל תעמוד. במקום שנוגע לחייהם של חיילי צה"ל, שם אל תעמוד.
אני רוצה לומר לך שעשיתי לך ג'סטה שלא עושים הצבעה על כל הסתייגות אבל עוד משפט אחרון. תן לי לומר את המשפט האחרון. תודה במציאות היום – וזה לא משנה אם זה רב גדול או לא, אני לא מתייחס לרבנותו – שאדם אומר לזרוק צווי גיוס לאסלה, הוא לא פוגע במדינה אלא הוא פוגע בזכרם של חללי צה"ל.
ראית כמה הוא הסתובב בבסיס חיילים? אתה ראית מה הוא עשה עם העגונות ועם החטופים ומי התיר אותם? ראית מה הוא עשה עם הקבורה?
אנחנו מצביעים על הסתייגויות מספר 65 עד 220. מי בעד? 2. מי נגד? 2. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו