ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 18/12/2024

הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים)( הוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון), התשפ"ה -2024

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 516
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024), שעה 9:00
סדר היום
הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה -2024
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
אברהם בצלאל
ארז מלול
יואב סגלוביץ'
יצחק פינדרוס
גלעד קריב
מוזמנים
יוסרי זיו - סא"ל (במיל), יועץ קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

נרמין ברהום - עו"ד, משרד המשפטים

יאיר הראל - המועצה להשכלה גבוהה

עמרי גולן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה
ייעוץ משפטי
נעמה מנחמי

רכז תחום פרלמנטרי
אבירן יחזקאל
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה -2024
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו פותחים את הדיון בנושא צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה-2024.

מי שמציג את הצו מטעם הממשלה, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
עוד פעם מחליפים אותך? למה להחליף אותך כל הזמן?
היו"ר שמחה רוטמן
יש ועדה אחרת שאני צריך להשתתף בה.
גלעד קריב (העבודה)
אולי לא היית צריך לעסוק במקביל לוועדות.
היו"ר שמחה רוטמן
צודק אבל יש עומס בכנסת. אולי נוריד פיליבסטר ואז יהיה פחות עומס.
גלעד קריב (העבודה)
לא. אולי תפסיקו להביא חוקים גרועים.
היו"ר שמחה רוטמן
אם תרצה להחליף אותי, אני אתן לך.
גלעד קריב (העבודה)
לא. אני ממש לא רוצה להחליף אותך.
נרמין ברהום
משרד המשפטים. אנחנו מבקשים להאריך את תוקפו של צו הגנת הפרטיות בעוד שנה, צו המאפשר העברת מידע אודות משרתי מילואים, עקב המלחמה שעדיין קיימת והנסיבות שעומדות על כנן.
היו"ר שמחה רוטמן
את ההקראה נעשה לפני ההצבעה. זאת הארכה של צו שהסדרנו כאן בכנסת. לפני כשנה נפגשנו בנוגע להעברת מידע מאוניברסיטאות, מוסדות לימוד להשכלה גבוהה, אל קצין מילואים ראשי לטובת הקלות והטבות של משרתי מילואים. הדבר הזה די פשוט ולכאורה אפשר להעלות ישר להצבעה. אין כאן איזשהו דבר מיוחד.

יש לנו גם בחוק, גם בהוראת שעה לחרבות ברזל, הטבות למילואימניקים בקבלה למוסדות ולא רק כשהם כבר סטודנטים. השאלה היא האם הצו הזה בנוסח הנוכחי נותן מענה לאנשים שנרשמו. אלה יכולים להיות אנשים שנרשמו כשהם לא ידעו שהם מילואימניקים או שהם לא היו מילואימניקים ונקראו למילואים רק אחרי שהם נרשמו. כלומר, לא תמיד יש חפיפה בין מועד הרישום למוסד לבין מועד שבן אדם נכנס לסטטוס מילואימניק או לסטטוס לוחם או כל מיני סטטוסים. אני אפילו לא יכול להגיד שאני מסתמך רק על ההצהרה שלו. יכול להיות שיש הקלה או הטבה שנבחנת חצי שנה אחרי שהבן אדם נרשם. זה אפילו לא בזמן הרישום ובואו נעשה בדיקה נקודתית, תביא את התעודות בזמן הרישום ונגמר הסיפור. יכול להיות שבן אדם נרשם ואז התפנו 10 מקומות בתואר כי קרה משהו והחליטו בהנהלת המוסד שאת 10 המקומות האלה הם מייעדים למשרתי מילואים כחלק מהחובה שלהם ואז עכשיו תפנה בחזרה אליהם? אני צריך לבחור מתוך ה-פול של האנשים. השאלה היא האם ההסדר הזה על מל"סים, מועמדים להיות סטודנטים.
נרמין ברהום
יש כאן אנשים שמבינים יותר ממנו בסטטוס של אדם שהוא עדיין מועמד להיות סטודנט ולא סטודנט בפועל. למעשה אדם שעדיין מועמד להיות סטודנט ולא סטודנט בפועל. למעשה אדם שהוא עדיין לא נרשם ללימודים, הוא מועמד, הוא נרשם לכמה וכמה מוסדות לימוד והוא עדיין בסטטוס של מועמד ולא רשום ולכן הוא לא סטודנט.
היו"ר שמחה רוטמן
היום ההסדר הנוכחי לא חל עליו.
נרמין ברהום
ההסדר הנוכחי לא חל עליו כי אז נעביר המון מסה של מידע לגבי אנשים שהם עוד לא נחשבים סטודנטים מצה"ל למוסדות הלימוד.
היו"ר שמחה רוטמן
הרציונל הוא אותו רציונל.
נרמין ברהום
אדם שנרשם ללימודים, הוא גם נמצא באיזשהו שיח עם המוסד הלימודי. הוא גם יכול להסכים לעצם העברת מידע בעניינו ואז הוא יכול בעת הרישום לומר שהוא מועמד.
היו"ר שמחה רוטמן
ואם לצורך העניין מסמן וי שהוא מוכן שיימסר לגביו מידע, אז המוסד מעביר אקסל. לא בקשה פרסונלית.
נרמין ברהום
זה יכול להיות אקסל לכל אלה שסימנו.
היו"ר שמחה רוטמן
וזה בסדר? מבחינתכם הם יכולים להעביר את המידע בלי בעיה.
נרמין ברהום
בהסכמה.
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה האם הם צריכים לבדוק את ההסכמה או שבשנייה שהמוסד אומר שיש לו הסכמה, זה מספיק בשבילם לתת את המידע. זה שזה בהסכמה, זה טוב ויפה אבל השאלה מי בודק את ההסכמה.
גלעד קריב (העבודה)
בעידן הצו?
היו"ר שמחה רוטמן
בזמן הצו הזה. היום בזמן הצו הזה על הסטודנטים לא נדרשת הסכמה. ההנחה שלא נדרשת הסכמה לגבי סטודנטים נובעת בין היתר מכך שבן אדם נרשם להיות סטודנט ועכשיו להביא אותו לידי כך שיפנה לאוניברסיטה.
נרמין ברהום
צריך להסכים על מנגנון הסכמה.
היו"ר שמחה רוטמן
הם אומרים עכשיו המועמד. אני אומר אותו רציונל יכול להיות קיים גם על מועמד במקרים מסוימים. הם אומרים בסדר, עכשיו שאתה יודע שנת לימודים, אתה עכשיו בתאריך מסוים, אנחנו לא מדברים עכשיו בתיאוריה, כשהאוניברסיטאות יכניסו לטופסי הקבלה ללימודים שלהן טופס האם הוא מסכים, יסמנו וי וכאשר יש סימן וי האוניברסיטאות יכולות להעביר בלוק לקצין מילואים ראשי וקצין מילואים ראשי יענה. אם זאת המציאות – בסדר, אז אין לי בעיה כי אז בן אדם שרוצה יסמן וי ובן אדם שלא רוצה, לא יסמן וי. זה לא מטריד אותי. השאלה האם קמל"ר, לא הייעוץ המשפטי שלהם או מישהו יבוא ויגיד שזה שהוא סימן וי למוסד, זה לא אומר שהוא נתן את ההסכמה אלי, אולי המוסד משקר ואולי לא, אני צריך לבדוק וזה אני לא מוכן שיקרה. בלגן כזה נראה לי כטיפשות. אין לי בעיה שיהיה כתוב על בסיס הסכמה שהמוסד גבה ושהמוסד אחראי לזה בדרכו שלו. אני לא מטיל את האחריות על קמל"ר. קמל"ר מבחינתו מקבל רשימה מהמוסד.
יוסרי זיו
אני אתייחס לשני דברים. הדבר האחד הוא הזמינות אחר כך אל מול חיילי המילואים כי גם בשנת 2025 הם הולכים בין 70 ל-90 ימים לתעסוקות וזה בהנחה שהמצב יהיה כפי הוא עכשיו.

העניין השני הוא שנסתכל על זה קצת אחרת מבלי לפגוע חלילה בכבודו של אף אחד ושל אף מוסד. לנו כקמל"ר יש את האינטרס של מה שנקרא לדחוף את ההטבות האלה ולתת את ההתאמות האלה. אם נתחיל עכשיו בכך שכל מוסד כן שם את הרובריקה או לא שם את הרובריקה, זה כן נקלט, זה לא נקלט - אני רוצה לדחוף את זה קדימה ושכל מוסד יקבל ולומר לו שאלה האנשים שזכאים להטבות ושלא עכשיו להיכנס ברצון שאני רוצה להניח שהוא אולי קיים אצל כל המוסדות כן לתת או פחות לתת.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אתה כל מקרה לא תהיה בעולמות של דחיפה. לפי ההסדר שעשינו אתה מקבל רשימה מהמוסד ואתה עונה להם Go no go. כלומר, הטבה ללוחם.
יוסרי זיו
כן אדוני אבל אנחנו כאילו מבקשים עכשיו מהמוסד שהוא יבקש את ההסכמה מחייל המילואים.
היו"ר שמחה רוטמן
ואז לוודא שההסכמה מתאימה לצרכיו. בהנחה שהמוסד עשה את הכול – מה שהוא מדבר עליו זה מה שנקרא רמה ב' – המוסד רשם הכול, רשם בטופס ההסכמה שהוא מאשר לכם לקבל מידע מקמל"ר וכתב את זה בשפה שאתם בייעוץ המשפטי של קמל"ר אמרתם למוסד לכתוב. אני אומר שזה קייס מושלם. אתם מקבלים סיטואציה שהמוסד מעביר רשימה לקמל"ר וקמל"ר עונה בלי שום בדיקה נוספת מצידו של קמל"ר או שאתם אומרים שהוא צריך לוודא שההסכמה ניתנה ולראות את טופס ההסכמה. זו שאלה מאוד מדויקת כי אם התשובה לזה, כל שאר הדיון מיותר.
נרמין ברהום
חשוב לי להגיד את מה שרציתי לומר לפני. בסופו של יום צו הגנת הפרטיות הוא חריג לכלל.
היו"ר שמחה רוטמן
הכול טוב. השאלה שלי מאוד פשוטה. זה מספיק או לא מספיק?
נרמין ברהום
קודם כל צריך לוודא שבאמת ההסכמה הזאת קיימת.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת, הם יצטרכו לוודא?
נרמין ברהום
לא. הם צריכים לוודא את אופן קבלת ההסכמה. אם זה מניח את דעתם וזאת מערכת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הם צריכים לעשות בדיקה פרטנית.
נרמין ברהום
לא בדיקה פרטנית. זאת מערכת שמסמנים בה.
יוסרי זיו
מה אני אעשה עם שמשתנים? הם הרי משתנים.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה לא מטריד אותך. אם הבן אדם אישר וי לקבל את המידע לטובת ההטבות, זה לא משנה אם הנתונים משתנים כן או לא.
נרמין ברהום
זה עניין טכני.
היו"ר שמחה רוטמן
זה עניין טכני. אני שואל האם הם צריכים לוודא את קבלת ההסכמה.
נרמין ברהום
לא. הם יוודאו את אופן קבלת ההסכמה, אם זה אמצעי שהוא שמבטיח גם את דעתם.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת, הם עכשיו צריכים לנהל מול 200 מוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל ואולי יותר. יש מכללות. כל דבר שחוק זכויות הסטודנט חל עליו.
נעמה מנחמי
הייעוץ המשפטי צריך להוציא הבהרה.
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה אם הם צריכים לוודא שבמוסד הזה קיימת מערכת שמניחה את דעתם, שהמוסד הזה מעביר להם אקסל, אפילו ברמת פר-מוסד. התשובה היא כנראה שכן כי אחרת לא תוכלו להגיד להם שיש הסכמה. לא על כל סטודנט.
נעמה מנחמי
אם הם מצהירים שיש להם הסכמה. המוסד מצהיר שיש לו הסכמה.
נרמין ברהום
בסוף כדי לקבל הסכמה, צריך לוודא את אופן קבלת ההסכמה אבל זה יכול להיות בהנחיות.
נעמה מנחמי
פרטני או כללי.
היו"ר שמחה רוטמן
לא לכל אדם. לכל מוסד.
נרמין ברהום
כן, כל המוסדות. יכול להיות שצה"ל אומר כך ואתם מקבלים את ההסכמה. זה מה שמניח את דעתי.
היו"ר שמחה רוטמן
לפרסם למוסדות והמוסדות יסמנו וי על כך שהם קיבלו הסכמה?
נרמין ברהום
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
הם לא צריכים לבדוק שבמוסד פלוני, איך זה מופיע אצלם ברובריקה, אם כתבו את זה נכון ואם סימנו?
נרמין ברהום
יכול להיות שאחר כך נחשוב על זה ונצטרך להעביר הנחיות.
היו"ר שמחה רוטמן
שמעתי את זה. היא אמרה את זה והיא צודקת.
נרמין ברהום
זה משהו שנצטרך לבחון אותו. אני לא יכולה לתת עכשיו את התשובה. זאת העברה של מסות שלא נדרשות במוסדות.
היו"ר שמחה רוטמן
אם כן, שלא יסמן וי.
נעמה מנחמי
זה מעקף ל-וי.
היו"ר שמחה רוטמן
אין לי בעיה שנכתוב בצו שזה בכפוף להצהרת המוסד כי הוא מבקש הסכמה. שכל מוסד יבוא ויאמר שהוא ביקש הסכמה. הסמכות לעשות דבר היא גם הסמכות לעשותו בתנאים.
נרמין ברהום
צריך לקרוא את הסעיף המסמיך של הצו.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מכיר את הסעיף המסמך של הצו.
נרמין ברהום
אני יודעת שאתה מכיר אבל לאפשר מסירת מידע והסכמה ללא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אני לא רוצה שהוא יבדוק הסכמה של שני מיליון מועמדים. הוא לא יכול לעשות את זה וזה יהרוג את התהליך.
גלעד קריב (העבודה)
שאלה יותר בסיסית. אנחנו נמצאים בתקופה חריגה.
היו"ר שמחה רוטמן
גם ההטבות למילואימניקים הן תופעה חריגה. זה חוק זכויות סטודנט וגם הוראת שעה לחרבות ברזל.
גלעד קריב (העבודה)
האם תחת דיני הגנת הפרטיות, לאור התקופה בה אנחנו נמצאים, למה אנחנו לא נמצאים במציאות שבה הבקשות לא עוברות פרטנית ולא תלויות בעניין הזה של הסימון?
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי. מה זה עוברות פרטנית?
גלעד קריב (העבודה)
אם אני מבין נכון, יכול להיות שאני לא מבין.
היו"ר שמחה רוטמן
זה מאוד פשוט. למוסד יש 50,000 אנשים שמבקשים להתקבל ללמוד אצלו.
גלעד קריב (העבודה)
למה לא יצרנו מתווה שבו אוניברסיטת תל אביב מעבירה רשימה של 50,000 סטודנטים?
היו"ר שמחה רוטמן
אבל היום זה על סטודנטים. לסטודנטים יצרנו את הרובריקה הזאת. את זה אנחנו מבקשים עכשיו להאריך בשנה, על סטודנטים קיימים לצורך הקלה בבחינות ולצורך כל מיני דברים.
גלעד קריב (העבודה)
שם זה ללא הסכמה פרטנית.
היו"ר שמחה רוטמן
שם זה ללא הסכמה פרטנית. זה חריג לצורך בבקשה פרטנית. זה מוסכם. אין בעיה ואין ויכוח.
גלעד קריב (העבודה)
עכשיו אתה פותח סוגייה.
היו"ר שמחה רוטמן
פתחתי סוגייה של המועמדים להיות סטודנטים. המועמדים, מצד אחד אלה יותר גופים שמקבלים את המידע. זה לא כל סטודנט נרשם למוסד אחד אלא יש כאלה שנרשמים לשני מוסדות. בעקרון בן אדם יכול להירשם לחמש מוסדות ואז חמש מוסדות ידעו את סטטוס השירות שלו והפגיעה בפרטיות יותר גדולה. לא מפריע לי אבל אני אומר שקודם כל מבחינת היקף המידע, בן אדם נרשם להרבה מאוד דברים, יותר מוסדות מקבלים עלי מידע ולא רק המוסד בו בחרתי ללמוד. שנית, הטענה שעלתה כאן עכשיו היא שבניגוד לבן אדם שהתחיל לימודים לפני שלוש שנים, לא ידע שתפרוץ מלחמה לא ידע הוא צריך את ההקלה ולא סימן. אל תכריח את המוסד לפנות לכל הסטודנטים שלו ולבקש הסכמה כדי שהם יוכלו להעביר לפה ולשם אלא תן את זה כבלוק. לגבי מועמד, מומחי הגנת הפרטיות אומרים שכאשר בן אדם ממלא טופס מועמדות, שיסמן וי על כך שהוא מאשר למוסד לקמל"ר לקבל את סטטוס השירות שלו. אני בעד. אין לי בעיה שזה יהיה הצו. אני לא מוכן שקמל"ר – כי זה מה שיהרוג את התהליך – יצטרך לבדוק כל מוסד איך הוא מסמן את ה-וי, האם ה-וי מספיק ברור, האם זה לא מטושטש. כל טופס הסכמה של כל מוסד יעבור עכשיו לבדיקה אצל קמל"ר וקמל"ר יהפוך להיות בודק הטפסים של המוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל כדי לתת את אותה הקלה. לא מקובל עלי.
גלעד קריב (העבודה)
בעניין הזה אני רוצה לומר שאני כן מציע לחשוב עוד פעם, ואני פונה לאנשי הרשות להגנת הפרטיות, האם לא נכון להחיל את הכלל שקיים בצו גם על המל"סים. אני מבין שזה פותח חזית טיפה יותר רחבה. אני לא בטוח - אחרי שאישרנו את המהלך עם הסטודנטים - שעוצמת הפגיעה כאן היא דרמטית אם היא נעשית בהוראת שעה.
היו"ר שמחה רוטמן
כרגע אנחנו מדברים על שנה.
גלעד קריב (העבודה)
אני אומר לאנשי הגנת הפרטיות שאני מציע לבדוק. נאשר היום את הצו.
היו"ר שמחה רוטמן
בפעם הקודמת הם באו ואמרו לגבי מילואימניקים כן ולגבי נשות מילואימניקים – נחשוב. אני אומר לא, זה לא היה בצו שאתם באתם לאשר. אני אמרתי להם בוועדה שעם כל הכבוד אני מאשר למילואימניקים ולנשות מילואימניקים. אני רוצה אותו דבר גם כאן. לא לשלוח אותם עכשיו לגלגלי הבירוקרטיה.
גלעד קריב (העבודה)
צריך לחשוב האם באמת יש כאן איזושהי קפיצת מדרגה דרמטית בפגיעה בפרטיות מכיוון שהמל"סים רשומים לשניים-שלושה מוסדות ולא למוסד אחד. אני אומר שאני חרד לנושאים האלה, הם מטרידים אותי מהגנת הפרטיות.
היו"ר שמחה רוטמן
אירוע נקודתי בו אנחנו נמצאים.
גלעד קריב (העבודה)
נכון. אני רוצה גם להזכיר שזרימת המידע הרחבה היא מהמוסדות אל הצבא. הצבא מחזיר תשובה יותר מצומצמת בהיקפה מבחינת כמות האנשים. כאשר המידע זורם מהגוף הציבורי אבל לא הממשלתי אל צה"ל, אני פחות מוטרד מאשר אם הזרימה הרחבה הייתה לכיוון השני.

הדבר השני שאני אומר זה שאם תשובתכם היא שלא ניתן להחיל את המנגנון של הצו גם על המועמדים ללימודים, לדעתי השיטה הייתה צריכה להיות אופט-אאוט ולא אופט-אין. אני חושב שלבוא לאדם ולשים לו בטופס קבלה שזה איזושהי רובריקה פוזיטיבית שתסמן ואחר כך בן אדם משום מה לא הבין ולא סימן ועכשיו הוא ירדוף כדי לבקש את ההקלות, זה לא הגיוני. אם אתם מתעקשים על אוטומטי, הבקשה צריכה להיות פוזיטיבית כשאני לא רוצה שהמידע על המועמדות תעבור.
יוסרי זיו
הבקשה היא גם לגבי... כי גם להם יש מתווה מכוח תיקון חקיקה שהיה. גם המועמדים אבל גם להעביר מידע על מי הוא לוחם.
גלעד קריב (העבודה)
בסיטואציה בה אנחנו נמצאים אין לי ספק שחלק מבקשות המועמדים ממולאות על ידי בני משפחה. בן אדם שנמצא בשירות מילואים פעיל לא ממלא. בואו נפשט. אם אתם לא מוכנים את הכלל הרחב בזרימת המידע אל הצבא, לכו אל אופט-אאוט.
היו"ר שמחה רוטמן
אופט-אאוט זה אפילו יותר רחב ממה שאני ביקשתי לתת להם. אני אמרתי שאין לי בעיה שיהיה כתוב ובלבד שהמוסד הצהיר שהוא מבקש את ההסכמה. בלי שצריך לבדוק. אני רוצה את זה בצו, לבוא ולומר שהמוסד הצהיר שהוא מבקש הסכמות. אם ייפלו טעויות במוסד, בן אדם יגיש נגדו תביעה על הגנת הפרטיות שהוא סימן או לא סימן - שיתמודד. אני לא דואג לזה. אבל שהמוסד יבוא ויאמר הוא מבקש את ההסכמות. מה שאתה אומר זה לא רעיון רע, אני לא מתנגד למה אתה אומר, שהמוסד הצהיר שהבן אדם לא ביקש שלא ימסרו את המידע, משהו כזה, אבל זה קצת מוגזם.
נרמין ברהום
הצו מאפשר להעביר מידע לפי פנייה.
היו"ר שמחה רוטמן
גם ללא הסכמה. אני יודע.
נרמין ברהום
זה החריג כאן. אנחנו נוכל לעשות בירור משפטי כדי לראות איך הדרך הנכונה לעשות את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר לך שוב שזה בדיוק מה שאני לא רוצה. אני רוצה שלא תצטרכו, לא אתם, יש לכם דברים יותר חשובים לעשות בזמן מלחמה, לא קמל"ר שיש לו דברים הרבה יותר חשובים לעשות בזמן מלחמה בלי לקבוע כרגע את הדירוג, לא רוצה שתתעסקו באופן קביעת ההסכמה על טפסים של מוסד להשכלה גבוהה, מכללה עם 30 סטודנטים באיזשהו מקום, האם הם סימנו את ה-וי או לא. לכן מבחינתי אני מוחל על ההסכמה בכלל.

אני אומר שאם אתם רוצים להרגיש טיפה יותר טוב, שהמוסד יבוא ויגיד שהוא ביקש הסכמה ובזה יהיה די לקמל"ר ומבחינתו מולאה הדרישה, אני מוכן להוסיף את האקסטרה לוול או הפרוטקשן הזה. אבל מבחינתי גם בלי הסכמה, מה שאמר גלעד, אני מסכים. לא מעניינת אותי כרגע ההסכמה. החזקה שלי, ההנחה שלי בוודאי לתקופה של הוראת השעה הקרובה, אולי פעם הייתי חושש שמוסדות לא ירצו סטודנטים במילואים כי סטודנט במילואים הוא אחר כך שיגוע שכל. במציאות הקיימת היום, בשנה הקרובה לשנת הארכת הצו – אני לא חושש מהסיטואציה הזאת. אולי בסיטואציה רגילה הייתי חושש שסטודנטים יופלו לרעה בשל היותם משרתי מילואים. היום אני לא חושש שבשנה הקרובה זה המצב. לכן מבחינתי אני הייתי בכלל מוותר על דרישת ההסכמה. זה כמו לבוא ולומר שבן אדם שהתלונן על כך שהעניקו לו פרס ישראל, יש לו אינטרס להגנת הפרטיות שלא ידעו שהעניקו לו פרס ישראל. אין לו אינטרס כזה. בן אדם שנתנו לו פרס ישראל, אין לו אינטרס להגנת הפרטיות, שאנשים לא ידעו שהוא קיבל פרס ישראל. כל מטרת פרס ישראל היא שכל העולם ידע שהבן אדם קיבל פרס ישראל. היום בן אדם שמשרת במילואים ועוד כלוחם או נפצע בשירות שלו, אני רוצה שנפרסם את השמות של כולם עם עיטורי זהב. הסיבה היחידה שאני לא עושה את זה, כדי שלא יעמידו אותו לדין בהאג.
נרמין ברהום
הצורך בכתיב הצו היה כי המילואימניקים היו בלחימה ולא יכלו לגשת או לתת את הסכמתם או ליצור קשר עם מוסד הלימודים. הסיטואציה הזאת שאדם נרשם ללימודים - הוא יכול להביע את הסכמתו, הוא יכול להעביר את המידע בעצמו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אם בן אדם יכול לרשום, אל תעבירו.
היו"ר שמחה רוטמן
בכל מקרה זה החוק.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
בפרט שזו הוראת שעה. בוא נראה. אם יהיו אנשים שהם נפגעו, לא נתנו להם.
היו"ר שמחה רוטמן
אגב, אני הייתי אומר שאת האופט-אאוט צריך לעשות מול קמל"ר ולא מול המוסד. בן אדם שהוא מודאג יודיע לקמל"ר שלא ימסרו מידע אודותיו.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לומר במאמר מוסגר. אני מבקש שלא נפתח על זה דיון כי יכול להיות שצריך לקיים על זה דיון חסוי. אני רוצה לומר בעקבות הערת צד של היועצת המשפטית. אנחנו נצטרך לקיים דיון, להערכתי חסוי, בנושא ההגנה על רשימות המידע של לוחמים קרביים לאור כל מיני התפתחויות בזירות מטרידות. אני מבקש אדוני היושב-ראש שנקיים על כך דיון ואני רוצה להסביר למה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני הבנתי.
גלעד קריב (העבודה)
אני מאוד מוטרד מכיוון זרימת המידע. כאשר מידע זורם לצה"ל, אני יוצא מנקודת הנחה שרמת אבטחת המידע היא בפיקוח של גורמי הצבא, של מערך הסייבר הלאומי וכולי. כאשר מידע זורם למכללה אקדמית מכובדת ככל שתהיה והיא מקבלת רשימה של חיילי צה"ל, שירת כלוחם בתקופה האחרונה, לא יודע כמה מאגרי המידע שלה מאובטחים.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה צודק. זה נכון לגבי הצו עצמו. זה לא לגבי ההרחבה.
גלעד קריב (העבודה)
נכון. חבל להיכנס עכשיו לדיון. זה גם לא נכון להיכנס עכשיו לדיון.
נעמה מנחמי
לא הייתה לך ברירה. לא הייתה לך דרך ליצור קשר.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבקש שיהיה דיון - בין אם בוועדה הזאת ובין אם בוועדת חוץ וביטחון – עם מערך הסייבר הלאומי ועם הרשות.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו נבדוק את הנושא. אם אני מאשר לכם את הצו הזה בלי שינויים, תוך כמה זמן אתם מביאים לי את הצו לגבי מועמדים?
נרמין ברהום
צריך להעביר את זה לאישור השר.
היו"ר שמחה רוטמן
מבחינתכם מתי זה יהיה מונח על שולחנו של השר כדי שזה יעבור אלי? מול השר אני אתמודד. השאלה כמה עוד זמן עבודת מטה אתם צריכים לדבר הזה? אם לא, אני רוצה לאפשר את זה היום.
נרמין ברהום
לא.
נעמה מנחמי
מתי מתחיל הרישום?
יאיר הראל
בערך בפברואר.
נעמה מנחמי
בפברואר מתחיל הרישום לשנת הלימודים הבאה?
יאיר הראל
כן. המוסדות צריכים להיערך לכך.
היו"ר שמחה רוטמן
לכן זה חייב לקרות עכשיו. נעשה את זה עכשיו.
נרמין ברהום
בכל מקרה זה צריך להגיע לשר.
היו"ר שמחה רוטמן
בכל מקרה צריך הסכמה של השר. זה עולה לאישור השר כשזה כבר אומר מה הוועדה רוצה. אחר כך תתמודדו מול השר ואם צריך תחזרו אלינו ברוויזיה כמו שקורה לפעמים. בואו נאשר את זה אנחנו ואחר כך אתם תעשו את הבדיקות מול השר.
נרמין ברהום
אפשר לאשר את הצו הזה ולתת שבועיים לבחינת התוספת הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שנאשר את הצו הזה ותבואו תוך שבועיים אם יש רוויזיות. אני אאשר את הצו הזה ותהיה רוויזיה פתוחה שלכם.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
למה לא הפוך? כמו שאתה הצעת.
גלעד קריב (העבודה)
אתה לא יכול.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
הנוסח שאתה רוצה ואם יש בעיה, שיחזרו אלינו.
היו"ר שמחה רוטמן
אם השר יבקש, אני אגיש רוויזיה ואפתח. כמו שיואב אומר, אני אאשר את זה עם התוספות. בכל מקרה זה צריך לעבור לאישור השר. אם במסגרת העבודה של אישור השר יבוא השר ויגיד שיש בעיות – יחזרו אלינו ונפתח. זה כבר קרה. עשינו את זה.
נעמה מנחמי
אבל אז זה לא יהיה ביום שבת.
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא יהיה בשבת. העברת המידע שהייתה אמורה להיות בשבת תקרה ביום שלישי.
גלעד קריב (העבודה)
זה לא פותח לנו איזושהי בעיה?
היו"ר שמחה רוטמן
לא.
נרמין ברהום
אני חושבת שחשוב לאשר את הצו הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
אלה העברות מידע. כל כמה ימים נערכת העברת מידע כזאת?
נרמין ברהום
ברמה שבועית.
יאיר הראל
ממש ברמה שבועית. אלפי סטודנטים במילואים והמוסדות כל הזמן מעבירים מידע. אם יש איזשהו עיכוב, המוסדות לא הגישו, הסטודנטים לא נמצאים אצלם בקמפוס והמוסדות לא התכוננו למסות שפתאום חוזרים והולכים. קחו את זה בחשבון.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל לא זאת הייתה מטרת הצו, ההתכוננות להולכים-חוזרים. המטרה הייתה להטבות.
יאיר הראל
הצו נועד על מנת לתת התאמות לאותם סטודנטים שהם חוזרים. אז לדוגמה המוסד ידע לפתוח להם קורס או לתת להם ישר תגבורים. המוסד ייערך לכמות הסטודנטים שמגיעה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מאשר לכם את זה בנוסח הזה. תביאו תוך שבועיים אבל באמת תביאו תוך שבועיים.
גלעד קריב (העבודה)
לכמה זמן הצו הזה מאושר.
היו"ר שמחה רוטמן
לשנה. אתם רוצים שאני אאשר לכם אותו לשבועיים?
גלעד קריב (העבודה)
לא. אני רוצה לומר משהו. אם הסיפור הוא קריטי, הרישום מתחיל בפברואר, אני הייתי מאשר את זה לחודש או לחודשיים כך שתצטרכו לחזור עם צו חדש ומתוקן כי אחרת שום דבר לא יקרה.
היו"ר שמחה רוטמן
כן. נכון. אתה צודק. מקבל.

אנחנו מאשרים את הצו כרגע לחודש כדי שהוא יחזור מתוקן.
ארז מלול (ש"ס)
תאריך?
היו"ר שמחה רוטמן
חודש מהיום. תבואו בעוד חודש עם הצו המתוקן. אם הרישום הוא בפברואר, כבר בינואר המוסדות צריכים לדעת מה הם עושים.

18 ינואר חל בשבת ולכן התאריך הוא יום שלישי, 21 בינואר.


צו הגנת הפרטיות (קביעת גופיים ציבוריים) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה-2024

בתוקף סמכותי לפי פסקה (2) להגדרת "גוף ציבורי" שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. תיקון סעיף 1

בצו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבורים) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, בסעיף 1, במקום "בתקופה של שנה מיום פרסומו של צו זה" יבוא "בתקופה שמיום פרסומו של צו זה עד יום 21 בינואר 2025".
נרמין ברהום
אולי חודשיים?
יאיר הראל
כן. חודשיים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אז בפברואר תהיה לכם בעיה. בפברואר מתחילים קבלה. אתם חייבים בינואר לבוא לכאן עם חוק מתוקן. תבואו מוקדם יותר ונאריך לכם.
יאיר הראל
אני מאוד חושש שיהיו איזשהם עיכובים והמוסדות לא יקבלו את צו העברת מידע הרגיל. זה החשש שלי.
היו"ר שמחה רוטמן
אם כן, אל תעכבו. 21 בינואר זה תאריך טוב. אתם רוצים שניתן לכם עוד שבוע? אפשר 28 בינואר.
יאיר הראל
הפחד שלי הוא שיהיו עיכובים בצו ההעברה הרגיל ולא יקבלו אותו.
היו"ר שמחה רוטמן
הם יקבלו אותו. לא יהיה עיכוב אבל תבואו בזמן ולא ברגע האחרון.

אני משנה את התאריך ל-28 בינואר. עד ליום 28 בינואר 2025, כ"ח בטבת התשפ"ה.

מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר
היו"ר שמחה רוטמן
אושר פה אחד. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:30.

קוד המקור של הנתונים