פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



76
ועדת הכלכלה
19/12/2024


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 546
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, י"ח בכסלו התשפ"ה (19 בדצמבר 2024), שעה 12:00

דיון כללי על יוזמות לשינוי החקיקה בנושא תאגיד השידור הציבורי הישראלי

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו-מ"מ יו"ר
אליהו ברוכי
שלי טל מירון

קארין אלהרר
אורית פרקש הכהן
נעמה לזימי
משה סולומון

עדי ליברוס - עו"ד, ממונה, משרד המשפטים

גולן יוכפז - מנכ"ל תאגיד השידור, תאגיד השידור הישראלי, כאן

אלירן גבאי - יושב-ראש ועד העובדים והעובדות, תאגיד השידור הישראלי, כאן

אלון גלרט - עו"ד, שדלן, משרד עו"ד מיתר, תאגיד השידור הישראלי, כאן

ד"ר גילי תמיר - עו"ד, כאן, רשת ב', תאגיד השידור הישראלי

גלי וינטראוב - עובדת תאגיד כאן 11

יאיר נהוראי - חבר צוות תקשורת, לשכת עורכי הדין

יואב גינאי

יו"ר דירקטוריון ויוצר אקו"ם

ערן אוחנה - סמנכ"ל יו"ר דירקטוריון ויוצר אקו"ם

ניר בוסקילה - מנכ"ל, פדרציה למוסיקה ישראלית, הפי"ל

מיכל גרא מרגליות - מנכ"לית, ארגון העיתונאים והעיתונאיות

ליאור תמאם - עו"ד, מנכ"ל איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

אבי בן הלל - מנכ"ל שח"ם, איגוד שחקני המסך

הניה ברודבקר - חברת איגוד הבמאיות והבמאים

צביקה גוטליב - מנכ"ל איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

נגה בריינס - מנכ"לית, איגוד העורכים

זהר אלטמן רפאל - עו"ד, מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

שי גליק - מנכ"ל, בצלמו

ד"ר יצחק קליין - עמית בכיר, פורום קהלת

רונן ריינגולד - עו"ד, עמותת זולת

גיל ורד - נציג אחים ואחיות לנשק

פרופ' חנן מלצר - שופט בדימוס, נשיא המועצה, מועצת העיתונות והתקשורת בישראל

צבי לנדסמן - במאי ומפיק דוקומנטרי

אסף נאווי - מפיק קולנוע וטלוויזיה, חברת הפקות נאווי פרו בע"מ

רן סבוביץ - במאי ומפיק דוקומנטרי

נעמה דניאל

עידית חנוכה

מעיין שבתאי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.






































דיון כללי על יוזמות לשינוי החקיקה בנושא תאגיד השידור הציבורי הישראלי

צהריים טובים. דיון כללי, זה המשך דיון כללי על יוזמות לשינוי החקיקה בנושא תאגיד השידור הציבורי הישראלי. בישיבה קודמת דיברו חלק מהנוכחים, כולל חלק מהח"כים שהיו, או רוב הח"כים. עכשיו זו ישיבת המשך, אנחנו מקדישים לזה שעתיים. נאפשר לכל מי שלא דיבר, להשתדל שידבר. אני מבקש מהאנשים שיקצרו. כבוד השופט פה אתנו ישיבה שנייה, כל הכבוד. אנחנו נתחיל הפעם במנכ"ל התאגיד.

איפה מציעי החוק, לא הגיעו?

עדיין לא הגיעו.

הם מנמנמים.

אם אנחנו יכולנו.

הם היו בישיבה הקודמת.

אז מה אם הם היו בישיבה הקודמת?

גם אני הייתי בישיבה הקודמת ואני גם יצאתי מפה ב-04:30.

מה עכשיו הביקורת על זה שיבוא חבר כנסת, או לא?

ברור, בוודאי. הם מציעי החוק.

אתם רציניים? אתם תקבעו את סדר היום?

הם מציעי החוק, אין שאלה בכלל.

אתה לא עולה חדש. אתה יודע שמציעים באים.

זו ישיבת המשך כך שאם הם היו בישיבה הקודמת, זה נחשב שהם כמו נמצאים בישיבה הזו.

זה נחשב?

כן. כי זו ישיבת המשך. זו אותה ישיבה, רק בגלל שביום רביעי - - -

לכן הם צריכים להיות.

אני לא יכול יותר משעתיים, עשינו את זה גם ביום חמישי. חוץ מזה זה דיון כללי. בדיון כללי הם לא חייבים להתייצב כל הדיון. נעביר למנכ"ל התאגיד.

לא זה מה שלימדו אותנו באוריינטציה. פה תמיד ממציאים כללים.

אומר לכם את דעתי, לא יותר מזה.

דעתך חשובה, ועדיין.

בבקשה, מנכ"ל התאגיד.

שלום לכולם, בוקר טוב. אחרי שעות של דיונים בחודשים האחרונים בוועדת הכלכלה בחוקים שונים שנוגעים לעתיד התאגיד, כולל הדיון אתמול, כדאי לנקות את כל הרעשים ולהתמקד בסיפור עצמו. התכלית המדויקת של הצעות החוק החדשות היא לא החיסכון בכספי ציבור, גם לא הגיוון, לא הרייטינג.

כל אחת מהטענות האלה התרסקה פה על קרקע המציאות בוועדה. התאגיד נחשב לאמין ולמגוון ביותר בישראל על פי כל סקר פנימי וחיצוני. הצפיות שלו נמדדות במיליארדים, רק לא בשיטת המדידה המיושנת. ההצלחה המטאורית שלו היא שם דבר, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. סיפור החקיקה הוא אחר לגמרי והוא מאוד פשוט.

מטרה ראשונה, ניסיון לשלוט בחדשות התאגיד או לסגור אותן – הן ביקורתיות מדי, מקצועיות, זקופות מדי. מטרה שנייה, לאפשר למקורבים להשתלט על נכסים ששייכים לכולנו, לציבור – תדרי רדיו שיעברו מהציבור, לידם של בעלי הון שמחזיקים בתחנות רדיו אזוריות שעושות תנאים לשלטון, נדחית פרסום בעשרות מיליוני שקלים שכרגע התאגיד מוכר בתחנות הרדיו שלו ומקצה אותן מיד ליצירה ישראלית ולתעשיית התוכן בישראל.

אלא שלפי החקיקה החדשה, עשרות המיליונים האלה יועברו לידיים פרטיות של אילי הון, גם משדרי רדיו שעלותן יקרה מאוד. משדרים שבהם השתמש קול ישראל ההיסטורי, יועברו בקרוב מאוד לידיים של מי שמקורב לצלחת.

אתה מדבר על הצעת חוק שלא הגיעה עדיין.

אבל היא בדרך.

לא. עדיין לא הגיעה וזה עדיין במשרד המשפטים תקוע, אז אני לא יודע על מה אנחנו מדברים. על משהו עתידי?

אז זה יבוא בפרטי, נו מה?

כשיגיע אלינו, נתייחס לזה.

אתמול חילק כאן שר התקשורת לחברי הכנסת, ברושור שמציג את תכניתו החדשה.

על ההצעה של קרעי הוא מדבר, הצעה של שר התקשורת. היא עדיין לא בפנינו.

עשר נקודות היו בברושור הזה.

תקוע אני מתכוון, אל תעלבו, לא התכוונתי להעליב אף אחד. תקוע, זה לא נמצא בפנינו.

אתמול חילק כאן שר התקשורת לחברי הכנסת ברושור שמציג את תכניתו החדשה. עשר נקודות, עשר מכות לדמוקרטיה ולחופש העיתונות. מה שמדהים הוא, שהנייר המנוילן הזה הבהיר שחור על לבן, שכל הסיפורים על חיסכון בכסף ציבורי ועל רייטינג נמוך והיעדר גיוון, זה לא מה שמניע את מהלך החקיקה. זה כתוב בנייר. השר מציע להשקיע 0.5 מיליארד שקלים בהפקות מקור, כלומר, להגדיל כמעט פי שניים את ההשקעה ביצירה ישראלית.

הוא רק כותב באותיות קטנות, שייתכן שהכספים יועברו לקרן שתנהל אותן. מי יישב בקרן, מי ימנה את חברי הקרן? לא ברור, אפשר לנחש. כלומר, לא חיסכון אלא שליטה.

גם את ההכנסות העצמאיות של התאגיד מפרסום, הכנסות שיכולות להגיע עד 100 מיליון שקלים בשנה מפרסומות, ומושקעות ישירות בתעשיית התוכן בישראל, השר רוצה לקחת, גם זה לא ממש מסתדר עם חיסכון בכספי ציבור.

0.5 מיליארד שקלים, הוא מדבר על איגום המשאבים של גופים אחרים, אולי HOT, YES. אני בעמדה שהתחרות טובה פה. כל ערוץ, YES, HOT, ויתר הערוצים – צריכים להתחרות אחד בשני בכל מה שקשור ליצירה על מנת - - -

מדובר על 0.5 מיליארד שקלים ליצירת תוכן חדשה לתוך התאגיד.

האיגום פה הוא לא דבר שהוא טוב בעניין הזה, זו דעתי האישית. עוד לא ראיתי את ההצעה.

אתה מערבב בין דברים שונים.

עוד לא ראיתי את ההצעה של השר בעניין הזה. הדבר שמפריע לי לגבי ערוץ 12 ו-13, שהכירו להם בכל התכניות האלה של הריאליטי כהצעות מקור. אני לא יודע איך הכירו להם בדבר כזה, זו לא יצירה מקורית ישראלית. זה לא במקום וזה פוגע דווקא ביצירה המקומית. לא ראיתי את כל היוצרים שבאים, קופצים פה כל היום כל פעם שמדברים על התאגיד, שמדברים על העניין הזה.

יש לנו עתירה בבג"ץ על זה.

ישנה עתירה בבג"ץ על זה, כבוד היושב-ראש.

מתי עשיתם דיון על זה?

לא יכול להיות שיכירו בעניין הזה. לא קיבלתי רבע מכתב על העניין הזה. אתם מפחדים מערוץ 12, אז לא קיבלתי שום דבר.

אנחנו מסכימים אתך, יש על זה בג"ץ.

תביאו לי מכתב, אעשה דיון על זה. אני רוצה לראות אתכם חותמים על המכתב.

חותמים גם חותמים, יש בג"ץ על זה.

מה כל כך מקורי בלעשות את - - - או משהו כזה?

אני מסכים אתך כבוד היושב-ראש, כך זה כשהרגולטור זה גוף רקוב שלא מייצר את תפקידו. זה הסיפור.

תאגיד השידור הישראלי, הוא המתעד אולי החשוב והמקיף ביותר של הישראליות, בטח בימים היסטוריים אלה. כאן, משאיר אחריו לדורות הבאים זיכרון – לאומי, ארכיוני, היסטורי, תרבותי, של האירועים, מעשי הגבורה, המחדלים, הנופלים והעמידה האיתנה של החברה הישראלית באתגר הגדול ביותר שניצב בפניה מאז מלחמת השחרור.

התיעוד ההיסטורי הזה בחדשות, בדרמה, תעודה, רדיו, בדיגיטל, הוא הנשמה התרבותית וההיסטורית של הישראלים ושל העם היהודי. אם התאגיד ייסגר, הערוצים המסחריים לא יעסקו בזה, אין בזה רייטינג.

התאגיד מתעד עכשיו גם את הישיבה הזו של ועדת הכלכלה. גם הישיבה הזו עשויה להיכנס לדברי הימים של ההיסטוריה התקשורתית, התרבותית, הדמוקרטית בישראל. אני מקווה שבעוד שנים כשהילדים שלנו, הנכדים שלנו, ישלפו מארכיון התאגיד את התיעוד של הישיבה הזו, הם ישפטו אותה ואותנו בצד הנכון של ההיסטוריה.

גם הכנסת מתעדת את הישיבה הזו באופן קבוע.

זה לא משנה את השורה התחתונה.

הוא מתכוון לארכיון, לא על התיעוד העכשווי.

הוא מתכוון על המשפט ההיסטורי. הוא יעשה לכל מה שאתם מעוללים לתאגיד.

מעוללים.

מעוללים. מהיום שהוא נפתח, מעוללים.

מה היום? אם את מעירה כבר, למה חברי הכנסת של הישיבה הקודמת לא הופיעו לישיבה הזו?

הם לא המציעים, חביבי.

מה זה שייך?

בטח שזה שייך. אם היה לי חוק שלי, לא הייתי באה לדיון על החוק שלי? לא הבנתי, אנחנו בלה לה לנד?

הייתי באה ברינה ובדיצה.

אני אומר לגבי וועדת הביקורת הזו, גם הח"כים צריכים להיות פה.

קודם כל מציעי החוק, שיבואו לדיונים שלהם.

הם באו, הסברתי לך, זו אותה ישיבה.

ולכן הם צריכים להיות.

שעתיים אלה, זו אותה ישיבה.

ביטן, למה אני מצפה מהם להיות? כי אם יהיו כאן הערות ודברים שאולי ישפיעו על איך שהם כותבים את החוק? אולי הם יתעניינו ויקבלו תשובות, אולי ישנו משהו? בשביל זה הדיון.

קודם מה יש להם לפה? עוד לא החלטתי.

אנחנו לא חותמות גומי נכון?

לא החלטתי עוד אם אני מקדם הצעת חוק כזו או אחרת.

אני מברכת אותך על זה.

אנחנו בעד שלא תקדם.

כשאני אחליט שאני מקדם, הם יבואו.

ביטן, באנו לשכנע אותך שלא תקדם.

אז אני פה.

לנו זה חשוב ולכן אנחנו פה.

חבל שהמציעים לא באו להשתכנע גם.

לא שייך. ברגע שאני אחליט, הם יצטרכו לבוא או לא לבוא. לפי ההחלטה.

אז טוב שבאת.

עכשיו היועץ המשפטי, בבקשה.

שלום אדוני. עו"ד אלון גלרט, מלווה את התאגיד בנושא הזה. אני במקור תכננתי לדבר על כמה נושאים ובינם – ההצלחה האדירה של התאגיד מאז הקמתו, התכנים המגוונים, השפות, הנגישות לציבור בעלי מוגבלויות, הפרסים המקומיים והבין-לאומיים שבהם זכה באופן לא פרופורציונאלי, הסדרות שהצליחו ברחבי העולם.

רציתי לדבר על חשיבותו של ערוץ ציבורי לדמוקרטיה ולהציג בפניכם מחקרים של האוניברסיטאות המובילות בעולם, על הקורלציה בין קיומו של שידור - - -

השופט מלצר עשה לך את העבודה. בוא נתקדם.

בדיוק. גם לצטט מקביעות של בית המשפט העליון לגבי חשיבות השידור הציבורי לדמוקרטיה ועל כך שאין שידור ציבורי בלי חדשות. הנושאים האלה הוזכרו - - -

אני רוצה לשמוע על זה, הטענה של השר שהוא רוצה לבטל את החדשות. אני רוצה לשמוע ממך מה קורה בעולם עם שידור ציבורי?

מיד אתייחס. בדיוק הנושא שאני רוצה לדבר עליו ומיד אסביר גם מדוע. הנושאים האלה כמו שאמרת אדוני, הוזכרו על ידי רבים וטובים. אני רוצה להתייחס במשפט אחד שהתייחס לשופט מלצר.

מתי שאתה רוצה אתה יכול להיכנס.

לא תכננתי להתייחס אליו בשלב הזה, אך אם אדוני שאל. בפסק הדין שכתב השופט מלצר ב-2017, הוא התייחס לאיגוד השידור האירופי, וכאן זה לא עניין של עמדה משפטית אלא קביעה של של מצב עובדתי.

הוא קבע שבקריטריונים המחייבים של איגוד השידור האירופי, כלולה החובה לשדר שידורי חדשות במסגרת תאגיד שידור, כאחת מדרישות הסף לצורך חברות של גוף שידורים באיגוד. אני רוצה להזכיר, כולנו מכירים - - -

גם שידורי ספורט, ישנן שתי דרישות של איגוד שידור אירופי להיות חבר בו. תנאי סף שיהיו לחברת חדשות ושהוא ייתן שידורי ספורט.

שידורי הספורט זה רק אולימפיאדה. הכול קונים.

לא. כאן אני רוצה להוסיף, כי נאמר אתמול שאין דוגמא כזו לתאגידי שידור. באירופה, למעלה מ-40 תאגידי שידור אירופיים עומדים בקריטריונים האלה. קרי, ישנם למעלה מ-40 תאגידי שידור אירופי.

אמשיך בדיוק בנקודה הזו. כולנו מכירים את איגוד השידור האירופי EBU. מדובר בגוף חשוב ביותר. חברים בו תאגידים חשובים בעולם שאפילו חלקם ממדינות שעוינות את ישראל. ישראל התקבלה לשם ב-1957, יחד עם תוניסיה ומרוקו בהתנגדות של מצרים שהייתה חברה בה. מדובר בנוכחות שיש בה חשיבות מכרעת. שלשום הגיע לאדוני מכתב מיו"ר הוועדה.

נכון, קיבלתי מכתב.

מיו"ר ה-EBU, מר נואל קיורן, שהחליף את פרנק נף המיתולוגי, כולנו זוכרים אותו מהאירוויזיון ואני ברשותכם אקריא לכם חלקים נבחרים.

מה המשמעות של העניין? אנחנו לא חלק מהעניין הזה. מה המשמעות של העניין לגבי ישראל?

נתחיל בפשוט. אתמול השר התייחס לזה בזלזול, אך האירוויזיון זה משהו שרואים אותו מאות מיליוני אנשים והדמות של ישראל מהאירוויזיון יש לה משמעות. האירוויזיון מציג אותנו בצורה מסוימת, ישראל מופיע שם, זוכה ובהחלט זה נותן לה הרבה נקודות.

לגבי שידורי ספורט, ישנה שותפות של איגוד שידורי ספורט, כאשר מי שחבר באיגוד מקבל שידורי ספורט, בחינם או במחירים הרבה זולים. האולימפיאדה, שחלק גדול ממנה משודר ללא תמורה, ניתן לשדר אותה בתמורה. אותו דבר גם לגבי המונדיאל ב-2026-2020. אם ישראל לא תהיה חברה ב-EBU, כל אחד מאתנו יצטרך לשלם על שידורי ספורט הרבה יותר.

יש עוד משהו חשוב בכל מה שקשור להסברה הישראלית. ה-EBU, זה גם ארגון של חילופי חומר בין המדינות שחברות בו. ב-7 באוקטובר, כשאנחנו היינו בשיא ההתמודדות עם הטבח, ומדינות אירופה לא יכלו לשלוח כתבים או צוותים לסקר את המלחמה, ישראל שחברה ב-EBU, העבירה בעצמה.

חדשות כאן העביר בעצמו חומרים לכל החברות ב-EBU. הנרטיב שנשתל או שנכנס לתוך שידורי החדשות, היה הרבה יותר מושפע מהעמדה הישראלית ומדרך הסיקור של ישראל, דרך החברות ב-EBU. אם לא היינו חברים ב-EBU, ב-7 באוקטובר ובימים שאחר כך, חברות ב-EBU היו מקבלות חומרים ממדינות אחרות.

הדברים גם נכתבו במכתב של מי שעומד בראש ה-EBU והוא אומר "כפי שהדגשנו, החברות ב-EBU, משמעותה בסוכנות הידיעות החדשותית שלנו. הסיקור של כאן, על אירועים כמו מתקפת 7-באוקטובר הנוראי, היה הקטע החדשותי הנפוץ ביותר ברחבי אירופה באותה עת, דרך רשת החדשות. החלשת הפירוק מוסד זה עלולים להוביל לוואקום בהפצת חדשות אמינות, הן ברמת המקומית והן ברמת הבין-לאומית". אדוני ירשה לי עוד שלושה ציטוטים מהמכתב ולהסביר.

אתה רואה שאני לא עוצר אותך. דבר.

ולהשיב לאדוני על השאלה שהוא שאל, מה המשמעות מעבר למה שאמרתי קודם לכן. המשמעות יכולה להיות קשה, אקריא ברשותך. הוא אומר כך "אני כותב אליכם בשם איגוד השידור האירופי, הארגון הגדול בעולם לשירותי מדיה ציבוריים שמייצג שידור גופי שידור ב-56 מדינות ברחבי אירופה וצפון אפריקה. הוא כולל את גופי השידור הציבוריים הגדולים של המדינות האלה בטלוויזיה וברדיו עם פוטנציאל הגעה לקהל של יותר ממיליארד אנשים. ברצוננו להביע את דאגתנו העמוקה בנוגע להצעות החקיקה, להפריט את השידור הציבורי של ישראל או לקצץ בתקציבו.

מהלך כזה לא רק יסכן את נוף המדיה בישראל, אלא גם עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה של המדינה והמוניטין הבין-לאומי שלהם. השידור הציבורי הישראלי חבר מ-1957, וזו מעניקה לישראל יתרונות רבים", לא אעבור על הכול. "השתתפות באירוויזיון, גישה לזכויות ספורט משמעותיות, כולל גביע עולם של פיפ"א ב-2026, המאפשר - - - חופשי לכל אזרחי ישראל וכן הלאה".

כאן הוא אומר את המשפט החשוב ביותר. "הפרטת תאגיד השידור הישראלי תהפוך את מערכת היחסים הזו לבלתי יציבה וכמעט בוודאות תוביל להוצאתו של כאן מהאיחוד שלנו. מה שיפחית את תפקידה של המדינה באירועים מרכזיים ויגביל את גישת ישראל לתכנים כאלה.

אנו קוראים לשקול בזהירות את ההשלכות הרחבות יותר של הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי או הפחת מימונו ויכולתו לפעול בצורה מתמשכת ועצמאית. גופי שידור ציבורי הם יותר מסתם גופי תקשורת. הם עמודי התווך של הדמוקרטיה, התרבות והאיחוד החברתי".

אדוני, המשמעות של הדברים ברורה, הפרטת התאגיד או אפילו הוצאת שידורי החדשות ממנו, תוביל להוצאת ישראל מ-EBU. כולנו כאן מכירים את המאמצים שעושים גופים אנטישמים ופלסטינים להרחיק את ישראל מהמוסדות הבין-לאומיים כאשר הם טוענים לגזירה שווה בין ישראל ורוסיה ומשווים את מדיניות ישראל לאפרטהייד ועוד מיני דיבות ולשונות רעות, אדוני.

מדינת ישראל עושה את כל המאמצים כדי להתמודד עם הטענות האלה, משקיעה מאמצים אדירים למנוע את הרחקתה ממוסדות בין-לאומיים. גדולי המשמיצים של ישראל בעולם עומדים לקבל את מבוקשם ולא כי הם הצליחו לשכנע את ה-EBU להרחיק את ישראל, אלא אנחנו במו ידינו עומדים לגרום להרחקתנו מגוף בין-לאומי חשוב ובעל השפעה מן המעלה ראשונה, אדוני.

מי שחושב שבכך זה ייגמר, הוא טועה. הדרישה להרחיק את ישראל חוזרת ועולה לגופים בין-לאומיים רבים ונוספים שאני מעדיף לא להזכיר אותם בשמם, גופי ספורט בין-לאומיים, מוסדות אקדמיה ותרבות ועוד.

הרחקת ישראל מה-EBU ולא משנה מה הסיבה, תאותת לכולם שהדבר אפשרי. הרחקת ישראל מה-EBU עלולה להיות אבן הדומינו הראשונה שעלולה ליצור אפקט דומינו ולפגוע בחברותה של ישראל בגופים רבים נוספים.

אני רוצה משפט אחרון, יש מי שיגיד שמנסים להלך אימים, אך אני רוצה להזכיר את מה שאמרתי קודם. זה לא שהמציאו עכשיו את הסיפור, אלא השופט מלצר ב-2017 דיבר על קריטריונים להיות חבר ב-EBU, והקריטריונים האלה מחייבים אותנו לשידור חדשותי וכמובן לשידור ציבורי.

שידור חדשותי, איך הוא מוגדר, כמה זמן ביום? מה המשמעות שלו?

אתן לשופט מלצר להתייחס לזה, כמי שמכיר את הנושא.

שעה ביום, שעתיים? עשר שעות?

אני לא אוהב לדבר על פסק דין שאני נתתי או לפרשן אותו.

מה לעשות, אתה כבר בדימוס.

בכל אופן אני אתייחס. אין הגדרה של מספר שעות, ישנה הגדרה של חברת חדשות שהיא עצמאית, בלתי תלויה, לא קשורה בשאר הרשויות ומשדרת באופן שוטף חדשות. אין הגדרה כמה שעות צריך. הדבר השני רלוונטי לפסק הדין כי זה סיפור שחוזר על עצמו. בשעתו, נטע ברזילי זכתה באירוויזיון במסגרת איגוד השידור האירופי. היה כלל וקיים עד היום, שמי שזוכה, המדינה שממנה הוא בא – היא המדינה המארחת. בא החוק ואמר, או אמרה מי שאמרה, אם אנחנו לא שולטים בכל החוק.

מה שווה התאגיד אם לא נשלט?

נכון, אמר את זה. לאחר שהיא זכתה ורצו להוציא מהתאגיד את חברת החדשות, היה מי שאמר שאז נפסיד את האירוח של האירוויזיון, זה נתן הד אדיר לכל העולם. אמר מי שאמר שאנחנו נבטל את החוק ונבטל את הוצאת חברת החדשות מתאגיד השידור הציבורי, כאן, ונשדר, נארח את האירוויזיון ואחרי זה נחדש את החוק.

אני הייתי ראש ההרכב, הרכב מורחב, ראיתי שזה כך. אמרו ועשו, ביטלו את החוק ואמרו, רק אחרי זה נחדש אותו מחדש. אמרתי, אם זה כך, בוא נקדים תרופה למכה או מכה לתרופה, ישנה דוקטרינה בארצות הברית – אני חייב לומר לכם שאלה גם נושאים שרלוונטיים לנושאים אחרים – ששם כל הנושאים הקונסטיטוציוניים הולכים מלמטה למעלה.

היו מדינות שאסרו הפלה, והיו נשים שבאותן מדינות בארצות הברית, נאסרה עליהן הפלה אז הן טענו שהחוק לא חוקתי. מאחר וזה הולך מלמטה למעלה, עד שזה הגיע לבית המשפט העליון, הן ילדו. אף פעם זה לא היה אקטואלי כי תמיד זה לא הגיע לבית המשפט העליון.

אמרתי להם שזה מזכיר לי את הדוקטרינה האמריקאית ולכן כדי שלא ייצא מצב שמבטלים את החוק, אך מתוך כוונה לחדש אותו – זה במסגרת הדוקטרינה האמריקאית – אנחנו נכתוב פסק דין לעתיד, מה חשיבותו של השידור הציבורי. למרות שביטלו את החוק, מה יקרה אם בעתיד ירצו עוד הפעם לבטל את החוק.

קבענו שבסיטואציה כזו, אם ירצו לבטל את החוק או להוציא ממנו את חברת החדשות ולהוציא אותנו מתאגיד השידור האירופי, זה בלתי אפשרי.

זאת אומרת, ישנו פסק דין שמבטל את החוק, זה מה שאתה אומר?

כבוד היושב-ראש, מאחר ואדוני קולט מהר ומאחר ואנחנו בין שאר הצעדים המשפטיים, הצעדים החוקיים שאנחנו מתכוונים לנקוט בהם, הם בין השאר להגיש עתירה. שמעתי כאן גם אתמול שהרבה גופים יגישו עתירות, אז אני אומר מה אמרנו.

גם הנציג של היועצת המשפטית לממשלה אמר אתמול שהשאלה אם בכלל מותר להעלות את הנושא של הוצאת התאגיד, ביטול החוק, או הפרטה של התאגיד, אם הוא נושא חוקתי שיכול לבוא לדיון. לכן על זה אני לא רוצה לחוות דעה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. בהנחה שהחדשות נשארות ואף אחד לא משפיע ואף אחד לא מתערב. האם גם לאור פסק הדין שלך, אין סמכות לקצץ את התקציב באופן הזה שלא תהיינה כל כך הרבה שעות, שיעשו דברים אחרים בתאגיד?

אתמול כבוד היושב-ראש שאל אותי את זה מכיוון אחר, ואני בהגינות - - -

לא קיצוץ. נגיד לקחנו 100 מיליון מהתקציב של החדשות, העברנו לתקציב של היצירה. צמצמנו את מספר שעות של החדשות. זה אסור? זה מותר, אני לא רואה בזה דבר שהוא אסור.

פוגע בעצמאות.

זה לא פוגע בעצמאות.

בוודאי שכן.

העצמאות קיימת.

אני לא רוצה להתייחס. עוד אף אחד לא הציע את ההצעה הזו, וזו שאלה היפותטית.

אנחנו מדברים על דברים היפותטיים.

לא כל כך היפותטית, כי אני רוצה לבקש מאדוני שלא יקדם. כל הצעות החוק הפרטיות האלה כפי שאמרתי אתמול, שהן במכלול, הן פגיעה בדמוקרטיה. מי שפוגעות בדמוקרטיה הן כל ההצעות, רובן גם באופן פרטני וגם באופן כולל, פוגעות בדמוקרטיה ואפשר להחליף את זה לתיבה, אנחנו רוצים לשלול את אופייה הדמוקרטי של המדינה.

לשאלה של אדוני, קונקרטית אני לא מתחמק. השאלה הזו אם היא תעלה, היא טעונה דיון, זה לא שזה בלתי אפשרי. להפריט את תאגיד השידור או לבטל אותו, או להוציא ממנו את חברת החדשות, זה בלתי חוקתי בעליל.

חברי כנסת שתומכים בכך - - ישנה דוקטרינה של הדמוקרטיה המתגוננת, היא באה עוד לפני חוקי היסוד והיא קבעה שמי שרוצה לבטל גופים דמוקרטיים, ונתתי דוגמה שנזכרת בפסק דין, זה לא פסק דין שלי, זה פסק דין ירדור שלמדו אותו, זה היה לפני חוקי היסוד.

מי שאומר שכדי לפגוע בחברי הכנסת או בכנסת, הוא רוצה לרוץ לכנסת, אחרי הפגיעה שהייתה פעם כשזרקו רימון בכנסת, הוא רוצה לרוץ לכנסת כדי שהוא לא יצטרך לעמוד בפני המכשול של הקהל, של הזכוכית המשוריינת, הוא רוצה לרוץ לכנסת כדי שיוכל לזרוק רימון מתוך הכנסת. בית המשפט אמר, זו פגיעה - - - וזה לא חוקתי.

בעקבות זה באו חוקי היסוד וקבעו שרשימה שרוצה לפגוע בדמוקרטיה או ביהדות של המדינה, היא לא חוקתית. בממשלות קודמות כשהעלו הצעת חוק וזה גם רלוונטי, לא אמרתי את זה בפעם הקודמת, כשהעלו הצעת חוק לבטל, היו סיעות בכנסת שרצו לבטל את יהדות המדינה, ויושב-ראש הכנסת סרב להעלות את זה בכלל לדיון.

אותו הדבר, הצעות חוק שרוצות לבטל את הדמוקרטיה שבמדינה, לא צריך בכלל להמשיך לדון בהן. ייתכן שאחרי שעשו את חוקי היסוד, קבעו שרשימה שרוצה לבטל את הדמוקרטיה, או את היהדות של המדינה, היא תיפסל.

גם חברי כנסת שתומכים בכך, אפשר יהיה להעלות נגדם את הטענה שצריכים לפסול אותם. לא שאני קורא שזה יעשה, אני קורא לחברי הכנסת שנרתמים לעשות את הדבר הזה בשליחות של מישהו מהממשלה, שיהיו ערים שמשתמשים בהם ואז לא יהיה מי שיושיע אותם. עלולים להימצא במצב שינסו לפסול אותם מהתמודדות בכנסת הבאה, את זה צריכים להבין.

אני לא סתם אומר את זה, ישנם כאן שני מחסומים. קודם מחסום של הוועדה. הוועדה, אחרי שהעבירו את זה לדיון בוועדה, צריכה להחזיר את זה ולהפסיק את הדיון בזה, כמו שהפסיקו את הדיון בשעתו מאותן סיעות שרצו להעלות לדיון את ביטול היהדות של המדינה. לחילופין, אם זה ממשיך - - -

זה קצת שונה. בין הנושא של התאגיד, הפכנו להיות קיצוניים כמו נושא היהדות של המדינה? זה קצת מוגזם.

זה חלק מהדמוקרטיה של המדינה.

בתיבה שבחוקי היסוד – לא אני הכנסתי את זה לחוקי היסוד – כתוב שהמדינה מתאפיינת בכך שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. כמו שמי שרצה לבטל את היהדות של המדינה והייתה כאן סיעה שקידמה את זה, אסרו עליה להשתתף. כך גם מי שרוצה לבטל את הדמוקרטיה במדינה במישרין או בעקיפין, חוץ מהעובדה שיושב-ראש הכנסת או הוועדה הזו צריכה לעצור את כל ההליך הזה. מי שמקדם אותו, משתמשים בו, הוא לא מבין שמשתמשים בו. הוא צריך לחשוב על זה טוב-טוב. בסיטואציה כזו בעתיד, יוכלו לבקש את פסילתו.

אנחנו מדברים על דברים היפותטיים, כמו שאתה אמרת לי.

לפני רגע, כשאני אמרתי שמדברים על דברים היפותטיים, אדוני אמר בכל אופן תתייחס. גם אני מתייחס לזה ויש כאן אנשים שלא מודעים שמשתמשים בהם. אני זהיר, לא אומר שזה וודאי. זה מחייב דיון, מחייב דיון בוועדת הבחירות המרכזית, אחר כך בבית המשפט העליון, אך ישנה אפשרות כזאת. אני מזהיר את אותם אנשים שמקדמים את זה, שידעו שמשתמשים בהם.

דבר אחרון שאני רוצה לומר, אל תזלזלו בארגון השידור האירופי. ישנם ארגונים שרוצים לסלק אותנו בגלל אנטישמיות. הארגון הזה משרת אותנו, במגבלות שלו ואם אנחנו במו ידינו נוציא את עצמנו מהארגון הזה, תהיינה לכך השלכות. אני לא רואה הרבה ארגונים בין-לאומיים שמבקשים שאנחנו נהיה בהם או שמשמרים אותנו.

ההיפך, הם רוצים אמתלה להוציא אותנו. איגוד שמוכן להגן עלינו ומגן עלינו, לא צריך לזלזל בו כמו שאמר אתמול השר, זה ארגון אנטישמי.

זה נכס למדינת ישראל.

זה נכס, בדיוק. כל הנכסים, אנחנו מבזבזים אותם בקלות יתרה. זה דבר שתנועת ה-BDS תהיה מאושרת שאנחנו במו ידינו נתנו יד להוצאתנו מהארגון הזה.

תודה. גלרט, רצית להשלים משהו?

אשלים את המשפט בדיוק ברוח הדברים שנאמרו. כמו שנאמר, יש מי שאומר שלא יהלכו עלינו אימים. האם אתם מוכנים לקחת את הסיכון שנורחק מאיגוד השידור האירופי? האם אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון, שמאות מיליוני צופים ברחבי העולם יראו את האירוויזיון בחודש מאי, ישאלו את עצמם מדוע ישראל אינה מיוצגת? האם אתם לא חושבים שהדבר עלול לחזק את הטענות שמפיחים נגד ישראל, צה"ל וממשלת ישראל, והאם אתם מוכנים להמר על כך שלא יהיה אפקט דומינו, אדוני? תודה רבה.

אתה דיברת אתמול. אתן לך עוד שתי דקות.

אלירן גבאי, יושב-ראש ועד העובדים והעובדות בתאגיד. אתמול לא סיימתי את דבריי וכן היה חשוב לי הגיד, כי אמרו עלינו גם בוועדה הקודמת, שהתאגיד לא מעניין. התאגיד מאוד מעניין, גם ישב פה אתמול רוני קובן ואין אחד מאתנו שלא היה רוצה לשבת אצל רוני קובן ואפילו ולהזיל כמה דמעות.

מיכל אסולין שישבה פה משדרת את אגן הים התיכון ביום שישי ואני לא יודע אם אין מישהו פה שלא מכיר את התכנית הזו עוד מימי אבנר נעים ולפני. יש את דורי בן זאב שמשדר ב-88 בבוקר, מוסיקה לועזית, עברית.

התאגיד מאוד מעניין, הוא מעניין ב-כאן תרבות, שרק עולה בסקרים. סגירה של תרבות שהשתרשה פה למשך שנים – תהיה בכיה לדורות. אנחנו גם כילדים גדלנו על רשות השידור. נכון שרשות השידור בשנותיה האחרונות כבר לא הייתה רלוונטית כמו שהתאגיד היום, הערוצים המתחרים, אך אנחנו נמצאים בעידן אחר והתאגיד היום הוא רלוונטי. ב

נוגע לתאגיד מעניין, נמצאת פה ד"ר גילי תמיר שמגישה תכנית שאני חושב שעוזרת לאלפי או עשרות אלפי, במרוצת השנים, אנשים.

יש לה תכנית מצוינת.

נכון. אני יושב ליד גאונה. התאגיד מעניין. לסגור אותו, מעבר לזה שזה יפגע ב-4,000 משפחות, ואני אומר 4,000 כי בתאגיד יש כ-1,000, אך כל התעשייה מקבלת מאתנו את הכסף. אלה לא 700 מיליון או 800 מיליון שקלים שנשארים בתאגיד. זה משרת.

זה ברור, אתם מכסים את כל התקציב. לא ראיתי שהחזיר תקציב למדינה.

אנחנו משתמשים בכסף הזה כדי לפרנס את היצירה ואת המשפחות שעובדות ביצירה. בסוף כל הציבור נהנה מזה, חשוב שנשמו עליו.

הרבה יותר מ-4,000.

הרבה יותר מ-4,000.

שלום, אני צבי לנדסמן, במאי ומפיק דוקומנטרי. אני ב-7 באוקטובר - - -

תחזור אחורה לגילי.

מה כולם רוצים לעזור לגילי?

אנחנו אוהבים את גילי, מעריצים את גילי.

יש לה תכנית נהדרת.

אתם כל הזמן מופיעים אצלה?

דוד, אנחנו מעריצים אותה.

לא. זו תכנית על ציבור. לזה לציבור, אין פוליטיקאים אצלה.

רק מילה, אני לא מדבר על נושא התאגיד.

רגע, הוא באמצע.

תן לו, הוא רוצה לפרגן, מה קרה?

אתה רוצה לפרגן לה? בבקשה. גם אם נסגור את התאגיד - - -

על גילי לא מוותרים.

זו הצעת חקיקה תהיה?

זו עסקת חבילה אדוני.

לתכנית שלה קוראים "זה מגיע לכם".

דוד, היא לא רק משדרת זכויות ומתמודדת אתן באמפטיה מלאה.

ואם תמשיכו לדבר נצטרך להעלות לה את המשכורת.

הגברת הזו לוחמת חברתית במה שהיא עושה ברמה ההתנדבותית, זה מרשים מאוד.

הדברים האלה הם אפשריים ברגע שיש שידור ציבורי שהאינטרס שלו הוא טובת הציבור והערכים שיונחלו לציבור ולא מה שיעשה גוף פרטי עם הערוצים האלה, שזה כסף. חשוב לזכור את זה כשמפרגנים לתאגיד, זו הליבה של העניין פה. אני צבי לנדסמן, במאי ומפיק דוקומנטרי. ב-7 באוקטובר עצרתי את ההפקה של הפרויקט השני שלי לתאגיד והתגייסתי יחד עם חבריי בתור סמ"פ פלוגה לוחמת, לא ידענו לכמה זה. אלה היו חמישה וחצי חודשים הסיבוב הראשון. שמנו הכול בצד, נכנסנו למלחמה הזו.

החברים שלי עוד נלחמים שם, האחים שלנו עוד חטופים והממשלה רואה לנכון לחזור ל-6 באוקטובר ולפורר את המדינה שלנו מבפנים. אני נלחמתי במלחמה הזו וכלום לא יכול לנצח את העם שלנו, זה מה שאנחנו רואים שם בשטח.

כשאנחנו מאוחדים, ביחד, אי אפשר לפגוע בנו. הדבר היחידי שיכול לפגוע בנו, אלה הקרעים ביננו. אנחנו יכולים להמית על עצמנו את כל האסונות. ה-7 באוקטובר שינה אותי, אני לא אותו בן-אדם והמדינה שלי לא אותה מדינה. המאבק שלנו לקיום שלנו פה, הוא כבר לא אותו מאבק.

תצטרפו אלינו, הלוחמים והלוחמים ששמו כל מחלוקת בצד והתגייסו לשמור על המדינה שלנו ולבנות אותה. תתעסקו בלבנות את המדינה ולא לפרק אותה, לא לפרק את הדברים שעובדים בה, שבונים את העם שלנו, את הלכידות שלו, הערכים שלו.

בשעה כזו לפרק את השידור הציבורי? אתם צריכים לבנות אותו. אין כמו השידור הציבורי בתרומה לעם שלנו היום. תתעסקו בלבנות אותו ולהכפיל תקציב שלו, לחזק אותו ולא לפרק אותו.

מה זה להכפיל, שיהיו 2 מיליארד שקלים?

כן. זה תורם לעם שלנו יותר מעוד ערוץ מסחרי ויותר מהרבה דברים. תשימו לב, תקשיבו לרדיו, תראו את התכניות. אלה תכניות שמחזקות ובונות אותנו. בואו נלך לכיוון הזה.

תודה רבה.

שלום לכולם. שמי אסף נאווי ואני מפיק קולנוע וטלוויזיה. גדלתי באילת, בבת ים ובחולון. היום אני גר בתל אביב. אבי עלה מעיראק, הוא נמצא גם פה, סבי וסבתי עלו מלוב. אני נשוי לרוני, שההורים שלה עלו מרומניה ויש לנו בת אמילי, בת 6 וחצי. מאז שנולדה אני מגדיר אותה כארץ ישראל השלמה. כל מה שטוב במרקם המורכב שלנו. מזרח ומערב, מסורת וחילוניות, זהות יהודית, אהבת ארץ ישראל, כיבוד וקבלת האחר והשונה.

אני מספר את כל זה בדיון על השידור הציבורי כי התאגיד הזה, תאגיד השידור הציבורי, משקף בדיוק את המורכבות הזו, את המהות הזו. כשמדברים על סגירת התאגיד, מדברים על הרבה יותר מאובדן מקום עבודה. הפגיעה רחבה הרבה יותר. ישנם עובדי התאגיד עצמם וכל אנשי ההפקה, המפיקים, התסריטאים, בימאים, צלמים, אנשי סאונד ותאורה. יש את המעגל הנוסף – עסקים קטנים, ספקים חיצוניים, חברות הסעות, קייטרינג ובעלי מלאכה.

עשרות אלפי משפחות התמודדו עם פגיעה ישירה בפרנסה ומעבר לזה ישנה כאן פגיעה בתרבות שלנו, בתוכן שאנחנו צורכים ובעיקר פגיעה בציבור. למה הציבור צריך גוף שידור ציבורי? כי זה המקום היחיד שמאפשר יצירה אמיתית, חופשית ובלתי תלויה, תוכן שלא מוכתב על ידי רייטינג, אינטרסים מסחריים או התערבות פוליטית.

התאגיד מביא למסך תוכן מגוון, עמוק, כזה שמשרת את הציבור כולו ומאפשר לנו לראות את עצמנו – כל החלקים של החברה הישראלית, ולהרגיש חלק מסיפור משותף. קחו לדוגמה היהודי החדש, גילוי נאות, סדרה דוקו שהפקתי לתאגיד, שמביאה את הסיפור של הקהילות היהודיות בארצות הברית ומערכת היחסים שלהן עם ישראל לפני ה-7 באוקטובר בעונה הראשונה, ובעונה השנייה, אחרי ה-7 באוקטובר.

מעבר לאחוזי צפייה גבוהים בארץ ובקהילות היהודיות בארצות הברית, הסדרה הפכה למסמך חובה במשרדים ממשלתיים, כמו משרד התפוצות ומשרד החוץ, וכן במוסדות כמו ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.

ומה עם הסיפור של אבא שלי ושל עוד עשרות אלפי עולים מעיראק, שאף אחד לא טרח ללמד אותי את הסיפור הזה בבית הספר? המסע הארוך הביתה, סדרה דוקומנטרית של דוד קחטן המשודרת בימים אלה בתאגיד, מתחקה אחרי סיפור יהדות בבל. תכנים מהסוג הזה לא היו נוצרים בגוף מסחרי בטענה של תכנים חשובים, אך זה לא מביא רייטינג.

לעבוד עם התאגיד זה לא תמיד קל, זה דורש מאתנו כיוצרים וכמפיקים, לחשוב אחרת, לא ללכת את המוכר והקל, אלא לחדש, להעז, ולתת מקום לכל חלקי החברה הישראלית. זה אתגר, אך זה גם מה שהופך את התאגיד לכל כך חשוב. התאגיד מאפשר לנו ליצור טלוויזיה שמייצגת את כולם.

תראו "את מה שתגידו", גילוי נאות 2. תכנית שאני מפיק לתאגיד, תכנית סטירית אקטואלית עם הקאסט הכי מגוון שיש על המסך הישראלי. משתתפים בו קותי מבית שמש, אלי ביתאן ומנדי גרוזמן מבית שמש וכפר חב"ד. מאיה בצלאל, עסיס מקריית גת. חן מזרחי משכונת התקווה, מתן פרץ שגדל בקריית ארבע וירושלים. יונה קפח מפתח תקווה, טל פרידמן מטבעון ועוד רבים וטובים כמו יוסי מרשק, גלית חוגי, שוש ויעל פוליאקוב.

זה לא מקרה ולא פופוליזם, זה התאגיד שמאפשר להרים תכנית כזו שמצליחה להראות ולהשמיע את הקולות והפנים של החברה הישראלית. שלא תבינו לא נכון, אנחנו לא מלהקים אנשים לפי מוצא או עמדה פוליטית, אנחנו מלהקים את האנשים הכי מצחיקים, חכמים, מעניינים ומאתגרים. כאלה שיביאו מגוון דעות אך בעיקר יצחיקו.

קותי סבג לא יושב במה שתגידו, שבוע אחר שבוע, בגלל שהוא תומך בממשלה, אלא בגלל שהוא אחד האנשים הכי מצחיקים בארץ כיום, נקודה. זה שהעמדות שלו שונות משל חלק מהפיינליסטים – רק יתרון עבורנו. זה לא עלה תאנה, זו גאווה עבורנו וגם עבור התאגיד שדחף וממשיך לדחוף לגיוון. אלה חוקי הפורמט?

תודה רבה.

אלה חוקי הפורמט?

אמרתי שתי דקות לבן-אדם, אתה עברת את זה.

אני מבין שהקשבת בקשב רב.

הקשבתי לך טוב מאוד. גם אצלי, אני מרוקאי, אשתי תימניה, ההורים של החתן שלי חצי לטביים וליטאים. זה קיים בכל המשפחות היום. שמעתי אותך טוב מאוד. בבקשה, פרקש.

אני יכולה להעיד שאשתך מקסימה.

נכון, אני פגשתי אותה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש.

היא רואה הרוב ערוץ 11, כאן, כרגע.

נו, אתה לא מפחד ממנה?

תקלה, זה די חריג.

מה עם מאזן האימה בבית? היא לא עושה עבודה טובה, דוד.

אני בא הביתה, תמיד זה בערוץ כאן.

אני אדבר אתה.

הרבה נשים רואות את ערוץ כאן.

לא רק נשים.

שמתי לב לזה.

הסגירה שלו זה עניין של הגברים רוצים חזרה את השליטה.

מה זה שייך? עוד הפעם אתה מסתכל על זה כפסיכולוגיה?

תמיד.

אתה פסיכולוג או - - -?

אני מציעה כל דבר להסתכל עליו מגדרית. אני בעד החשיבה המגדרית.

אני בין לבין, בעומס בוועדת כספים. אדוני היושב-ראש, היה לי חשוב לבוא, לנסות לתת את נקודת המבט שלי שיכולה להוסיף ממד מהניסיון המקצועי שלי כרגולטורית לשעבר, עצמאית בתחום האנרגיה. בטח גם בלעדיי הרחיבו פה היטב על החשיבות של – שירות ציבורי, החשיבות של חברת חדשות מאוזנת, על העובדה שהחוק הזה, אם הוא יעבור, הוא ייפגע ברגל של תקשורת חופשית בדמוקרטיה, וכל הדברים נאמרו.

חשבתי מה אני יכולה להוסיף לדיון מהניסיון שלי. חשוב לי כמה דקות לדבר על המשמעות המבנית.

כמה דקות? את לא צריכה לחזור לוועדת כספים?

כמה דקות, הכנתי. חשוב לי כי זה גם לפרוטוקול וזו הצעת חוק לא פשוטה.

לא להגזים.

לא להגזים. אני רוצה לדבר על המשמעות שכשאומרים על גוף במדינת ישראל שהוא חייב להיות עצמאי, שאמורים להיות לזה סממנים מבניים. איך שומרים על עצמאות בגוף ממשלתי? בדרך כלל ישנם כמה סממנים.

הסממן הראשי ביותר – תקציב עצמאי. אתן קודם את כל הרשימה. כשבאה המדינה ואומרת, ישנו גוף שאני רוצה באינטרס כזה או אחר, באיזה משק, שוק, לייצר גוף שיש לו שיקול דעת עצמאי, בונים את זה על ידי סממנים בחוק, מבניים.

למשל קובעים שהוא תאגיד סטטוטורי, זה גוף שהוא כמו ישות משפטית נפרדת שאי אפשר לבוא ולהתעסק אתו, זה לא כמו יחידת סמך במשרד ששר ברצותו מפרק, ברצותו משאיר. בונים לו תקציב עצמאי והצעת החוק הזו באה לרסק את זה ותיכף נדבר על זה.

עושים מנגנון של הקשחת מינויים. אומרים יהיה גוף מקצועי שיהיה אחראי על המינויים שלו כדי שזה לא יהיה מינוי כמו של מנכ"ל, כמו של משרת אמון. פוגעים בדבר הזה כי אומרים אנחנו רוצים כאן איזה באפר בין הדרג הפוליטי, לדרג המקצועי. קובעים מגבלה של קדנציות ומקשיחים את היכולת לפטר אנשים מתפקידם. קובעים את תפקיד התאגיד בחוק. כל הדברים האלה שאגיד לך, תיכף אסקור אותם פה בחוק הזה בקצרה, אני רק אפנה לסעיפים.

לא תקבלי כל כך הרבה דקות. עם כל הכבוד לך, פרקש.

בסדר. אם אתה רוצה, מה שאתה רוצה לשמוע.

את לא תקבלי. את רוצה עכשיו לסקור לי את החוק?

קובעים מגבלות להסרה מתפקיד. קובעים גם בחוק עצמו, שיקול דעת עצמאי. כשאני מונה את כל הדברים האלה, תאגיד סטטוטורי, אנחנו רואים את זה היום למשל בגוף כמו בנק ישראל, ברשות ניירות ערך. אנחנו רואים מודלים מאוד מוחלשים יותר ברשויות הסטטוטוריות שאלה המודלים הבאים, רשות חשמל, רשות גז וגם פגעו בעצמאות שלהם בהמשך.

אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מדברים על התקציב, זה הדבר העיקרי ביותר. לבנק ישראל יש תקציב משל עצמו, רשות ניירות ערך חיה מתקציב שהיא לוקחת מהשוק עצמו שעליו היא מפקחת. גם פה בנו מודל של אגרת רישוי. אפשר לאהוב, אפשר לא לאהוב.

הרעיון הוא שממשלה לא תוכל לבוא ולשבת על השיבר של התאגיד הזה. היום בהצעת החוק, ממה שאני ראיתי, לא רק שאפשר להשתלט על התקציב, כתוב שם שגם הממשלה יכולה להסיר סעיף כזה, להסיר יחידה אחרת.

היא יכולה להגיד שאנחנו לא נממן יותר חדשות, לא נממן יותר את הצינור של רביב דרוקר בתאגיד הציבורי. כששמענו כאן את שר האוצר קורא לשידור ציבורי במדינת ישראל, ערוץ תעמולה, הוא מבולבל והוא עם תכנית לא נקייה. אני מניחה שאחרים דיברו על זה יותר. כשיש לנו סעיף בחוק הזה אדוני היושב-ראש, אני מפנה אותך לסעיף 24, לא אפרט אותו.

איזה חוק, איזה מהם?

החוק השידור הציבורי הישראלי.

החוק הקיים.

מקורי, כן. עשו עליו עבודה עם וועדה ציבורית, קבוע בו בסעיף 24 אדוני היושב-ראש, שיקול דעת עצמאי, סעיף שכותרתו שיקול דעת עצמאי. למה הוא כתוב? הוא אומר "לא ישב חבר תאגיד ויפעיל שיקולים זרים בשידור". לדבר הזה נצטרף סעיף 15, הסרה מתפקיד, סעיפים שאנחנו מכירים מרשות ניירות ערך ורשות חשמל, רשות גז, שבו אתה אומר, מתי אני אפטר?

אלה נושאים כלכליים, זה שונה מהנושא הזה.

אני לא הייתי אומרת מקל וחומר.

זה גם. זה מודל כלכלי דומה.

שונה. היא מערבבת בין כלכלה לדמוקרטיה, ישנו הבדל.

לא שונה.

אני לא מערבבת. אני מנסה לומר, אם כבר הייתי אומרת מקל וחומר, אני לא רוצה לזלזל בחשיבות שצריך לעשות גם ברגולטורים ובפעילות הכלכלית. בא השר קרעי ותסלח לי, בלבל לנו את המוח, שאנחנו מדברים על מודל כזה או אחר. קשה לי כי זה לא מקצועי, אני לא ראיתי שר שבא, יושב עם חבר כנסת בהצעת חוק פרטית בלי עבודה מקצועית.

זה לא נכון, הוא עשה עבודה מקצועית מבחינתו, וזה נמצא בדיונים.

מה, ישבה ועדה על המדוכה? חשבה?

מה זה שייך? ועדה היא יותר מקצועית מכל דבר אחר.

כן, אנשי מקצוע בתחום.

ישבנו בוועדה, זה הכי מקצועי.

פרקש, את רוצה לסיים, אני לא מתכוון לתת לך יותר. עוד דקה ותסיימי בבקשה, אנחנו לא בהרצאה באוניברסיטה.

לא כפי שטוענים או מנסים להציג פה, אין כאן חיה מוזרה שקיבלה משהו חריג. בכל חוקי מדינת ישראל, כאשר ראו אינטרס מוגן שרוצים להגן על העצמאות שלו – בנו את זה באמצעות מבנה מוגן ועצמאות תקציבית וסעיפים שמגדירים מה תפקידו בחוק.

כמו שאני הייתי יו"ר רשות חשמל, היה בא אלי שר, היה אומר לי " פרקש, אני לא רוצה תחרות במשק חשמל". אמרתי לו "אדוני השר, אני פועלת לפי מטרת חוק משק החשמל שאומר לי שכל מה שאני עושה, צריך להיות בשביל לקבוע בתחרות, לקדם תחרות". גם פה, קבעו בתאגיד השידור – מטרות ברורות, קבעו מנגנונים שלא יוכלו לאיים על התאגידים.

שלא מייצגים אותם, זו הבעיה העיקרית.

תקשיב לי עד הסוף, אולי אני אשכנע אותך. קובעים תקציב משוריין כדי שלא יוכלו להלך עליהם אימים, כי יש כאן אינטרס מוגן וזה נמצא בסעיפים,24,15,10. תקציב סעיף 3 שזה תאגיד סטטוטורי. אי אפשר לבוא ולהגיד, אנחנו מרסקים את כל המבנה, ועדיין יהיה תאגיד ציבור.

תודה רבה.

אני רואה שאתה היית מאוד קשוב.

מאוד מרוכז, כן. אני אמשיך לשמוע את האנשים אך תחשבו על התשובה. לפי מה ששמעתי, את היועץ המשפטי וגם את השופט מלצר, עשיתם מחוק התאגיד, חוק יסוד שאי אפשר לגעת בו ואי אפשר לזוז ממנו מילימטר וזו לא הייתה כוונת המחוקק מהתחלה.

למה, מה אתה יודע מה הייתה הכוונה? זו בדיוק הייתה הכוונה.

עם כל הכבוד, אני שאלתי אתכם? לא ידעתי שאתם משרד המשפטים.

אני משרד המשפטים?

ההרגשה שלי ממה ששמעתי, שעשיתם את זה חוק יסוד אפילו יותר גבוה מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

אני רק אסיים לפני - - -

אני לא רוצה לשמוע, שמעתי.

אני הולכת, רק רוצה לפנות אליך ולהגיד, אתם רוצים לקצץ? תקצצו בתקציב. אל תהרסו את המנגנון, זה הכול.

אני חייב להגיד. גם חוק השבות הוא לא חוק יסוד. מי שרוצה לבטל את חוק השבות, אם הייתה הצעה כזו באה לכאן – היו צריכים לדחות אותה על הסף ולא להביא אותה.

זה לא אותו הדבר.

למה זה לא אותו הדבר?

כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מדבר שחוקים שנחקקו לפני זה, לא תחול עליהם ההגנה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אם אנחנו נתקן את חוק השבות, יכולים לבוא ולהגיד לנו, למה הפלסטינים יכולים להגיע לישראל מכוח חוק שוויון הזכויות? וכל הדברים האלה.

זה לא אותו הדבר, לא נכנס לזה. אני שאלתי בכוונה שאלה, כדי לשמוע את התשובה. לא בגלל שזו העמדה שלי או לא העמדה שלי. זו ההרגשה שלי.

אני שמח לשמוע שזו לא העמדה שלך.

או שלא. הוא לא קבע צד.

לא אמרתי מה העמדה שלי. זה דיון, אז רוצים לשמוע. תחשבי אל זה, אני תמיד נותן לך זמן לחשוב על התשובות.

שלום לוועדה וליו"ר שלה. קוראים לי רן סבוביץ, אני במאי ומפיק דוקומנטרי, השתחררתי עכשיו ממילואים באגוז בלבנון.

אתה גם גיבור. הצלת עכשיו אנשים בפיגוע.

לא.

זה לא אתה? סליחה.

אבל אתה גיבור.

אני גם גיבור יו"ר הוועדה, הצלתי עכשיו אנשים - - - אל תסגור את התאגיד.

אתה צודק, סליחה. אני טעיתי ואתה עדיין גיבור.

בכל מקרה השתחררתי עכשיו משירות בלבנון כלוחם באגוז. שני הפרויקטים שיש לי כרגע שמחזיקים את העסק שלי, שניהם לכאן 11. בשנה האחרונה, אשתי סעדה לבד את אבא שלה שגסס מסרטן בזמן שהייתי במלחמה.

היא גם נכנסה אחרי זה להריון והעסק שלי כמו שאתה מבין, הלך וקרס. במקום שעכשיו אני אתעסק בלשקם את הזוגיות שלי ולשקם את העסק שלי בלהיות עם הבת שלי, אני צריך לבוא לפה ולהתגונן. לא רק שהממשלה לא עוזרת לי, אני צריך להתגונן כדי להחזיק את העסק שלי בחיים.

לחמתי גם בעופרת יצוקה ולחמתי גם בלבנון, אין מלחמה יותר כואבת ממלחמה של פטריוט שצריך להילחם נגד הממשלה שלו שפוגעת בו.

כאשר ב-7 באוקטובר, קראתם לי לעלות לצפון, ללכת למלחמה – שמנו את כל הפוליטיקה בצד. אמרתם לנו שימו הכול בצד, תתרכזו במלחמה. עשינו את זה ובזמן הזה תוך כדי שהלוחמים בחזית, אתם ממשיכים לקדם חוקים שהבטחתם שלא תקדמו, שאנחנו אפילו לא יכולים להתנגד אליהם כי חברים שלנו עוד שם.

אני מבקש מכם, נאה דורש, נאה מקיים. שלחת לנו צו 8, לשים פוליטיקה בצד, אז שימו את הפוליטיקה בצד. הצפון עדיין שרוף, ישנם חטופים בעזה. העם זה קרוע, מה שהוא צריך עכשיו זה ריפוי, תעזרו לו להתאחות. התאגיד עושה תכנים – מאחדים, מפייסים, מגוונים. בבקשה, תסירו את ידיכם מהתאגיד, תנו לו להתקיים ולהתחזק. יש לי שאלה ספציפית לשר קרעי שלא כיבד אותנו בנוכחותו.

היה בישיבה. היום לא יכול היה להיות.

אולי דרכך אעביר את השאלה אליו. הגבתי תגובה עניינית ומכובדת בטוויטר והוא חסם אותי ועוד רבים כמוני. השאלה שלי לשר קרעי, האם - - -

מה התפקיד שלך, מה התאגיד?

אני במאי עצמאי ומפיק, יש לי שני פרויקטים שהם קנו.

מצוין.

השאלה שלי לשר, מדוע הוא חוסם כל כך הרבה אנשים בטוויטר והאם זה החזון שלו לתקשורת חופשית ומגוונת ביום שהוא ישלוט - - -

הוא לא נמצא פה אז אני לא יכול לענות במקומו על השאלה הזו.

אנחנו פה כדי לוודא שהיא תישאר חופשית ומגוונת, תודה.

אני חוזר על מה שאמרתי לח"כיות. בלי מחיאות כפיים, אנחנו לא נמצאים בהצגה. זו ישיבת המשך, מי שהיה בישיבה הקודמת, כאילו קיים בישיבה הזו. נמשיך הלאה.

נגה בריינס מאיגוד העורכים.

מאיזה איגוד?

איגוד העורכים. עורכי קולנוע וטלוויזיה.

שמעתי רוקחים, אמרתי רק רגע, מה הולך פה?

אולי בעתיד. פולניה מרוב הצדדים, סליחה. אני רוצה לדבר על החדשות כי - - -

אין חובה להציג מאיזה.

תראו מה עשיתם.

אנחנו עם אחד, לא צריך להציג.

ספר את זה להם.

דודי אמסלם.

אני בחלק מהדרגים פולני, לא בכל.

הוא למשל חצי צד פולני חצי צד רוסי.

אז נשב להיות ביחד בחושך. שאלת מקודם על אקטואליה. אני רוצה להזכיר שהחדשות המקומיות לאורך השנים, פסקו לחלוטין, ומי שחתם על צו הפטירה היה שר התקשורת לשעבר. התאגיד הוא הגוף היחידי שאם מגיעים מנהיגים שרוצים לקבל זמן מסך וטייקונים שמחזיקים בגופי השידור הציבוריים, לא רוצים לשמוע את מה שיש להם להגיד לציבור – התאגיד זה המקום היחידי שיכול לקבל במה.

זה המקום היחידי שמתעסק לדוגמה בסביבה, שמתעסק בכל מה שמאתגר את האנשים ששולטים בכלכלת ישראל. אם אין שידור ציבורי – אין קול לעם וזה חיוני. אם יש דבר אחד שהייתי משנה, שגם היוצרים אצלנו שהם מעצבי פסקול ומוזיקאים שנים, זה שצריך להחזיר את הקדם אירוויזיון כמו שצריך, כזה שמביא את היוצרים מהעם.

תודה רבה.

לא סיימתי.

אמרתי שתי דקות לאדם, תכבדו את זה.

עברו לי שתי דקות?

נראה לי שכן אבל תשלימי.

סיימתי.

חברת הכנסת לזימי. קצר, לא יותר מדי.

אני בקצרה. הדבר המרכזי שעומד עכשיו על הפרק, דיברתי פעם קודמת על היצירה הישראלית ועל החשיבות של כל הפקות המקור, על הישראליות עצמה. זו לא פגיעה רק ביצירה הישראלית, זו פגיעה בישראליות שמתהווה, מתפתחת.

אני רוצה לדבר רגע על ערוץ החדשות, זה אחד הנושאים החשובים, הליבה שיצרה את המתקפה חסרת התקדים על התאגיד היא הרצון לסגור את החדשות מרשת ב' ועד חדשות בערוץ. הסיבה היא כדי שלא יהיה יותר אף ערוץ חדשות שאינו תלוי במעמדו תחת בעל הון, בעלי אינטרס וכיוצא בזה. יושב-ראש הוועדה, אין דמוקרטיה ליברלית בלי שידור ציבורי.

שידור ציבורי הוא סך חלקיו, אך צריך להבין שהאינטרס של ערוץ חדשות, אינו מוטה ככל שניתן, גם לא תמיד אני אוהבת כל מה שיש, אני אומרת חד משמעית, אך הידיעה שזה ציבורי ועצמאי, זה הדבר הכי משמעותי שיש.

זה ישליך על כל הדיווח החדשותי בכל שאר הערוצים שישנם. כשיש ערוץ אחד שכשקורה משהו, הוא פורץ לשידור מיוחד ולא ממשיך את שידורי הריאליטי – זה שומר על כולנו במובן מסוים על חובת הדיווח, העדכון והאינטרס הציבורי.

כשאנחנו מבטלים את זה, אנחנו הופכים את כל הסיפור החדשותי למרוץ ריאליטי אחד גדול של צהוב ולא ענייני, כן זה ישליך גם על הערוצים המסחריים. זאת אומרת, שההפרטה פה היא הסכנה הגדולה לכל הסיפור של דיווח חדשותי מהימן בישראל.

אני אומרת את זה לא כדי לרדת על ערוצים אחרים. אני אומרת את זה כי זה התהליך שייוצר בטווח הארוך. מה שאנחנו לא עושים פה יו"ר הוועדה, זה לא מסתכלים על השלכות של רפורמות כל כך קשות בטווח ארוך.

אני רוצה להגיד משהו הכי חשוב פה. דמוקרטיה היא דבר יקר, אך השיטה הכי טובה שיש לנו. היא עולה כסף, כסף ציבורי אך כוח של ציבור. דמוקרטיה היא סך חלקים לכן תקשורת היא זרוע מרכזי בדמוקרטיה בדיוק כמו מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט ומערכות אחרות.

כל הזמן אנחנו מבודדים זירה שנמצאת במתקפה חסרת תקדים לריסוק, ואז ישנם פה צקצוקים, עוד הפעם דמוקרטיה? בושה לנו שכל פעם צריך להעביר חברי כנסת מהקואליציה שיעור אזרחות. רצוי היה שכולם יגיעו לכאן עם ידע.

אנחנו העברנו לכם שיעור אזרחות כשאתם הייתם בממשלה אז הכול בסדר, זה הדדי.

בסדר, אפשר לרדת אחד על השני.

לא צריך, בואו לא נתקדם לעניין הזה.

כל אחד פה שמתגונן, כנראה הוא מרגיש על עצמו את הבורות של עצמו.

למה אי אפשר להתייחס ענייני בלי הדברים האלה? עד עכשיו דיברת ענייני גם אם לא הסכמתי.

אני לא פניתי פה בשמות. למה אני אומרת את הדברים הללו? כי ישנה מחשבה של ביצור שררה וכוח והכול בסוף יהיה בסדר. אנחנו מחריבים תשתיות, תשתית אחר תשתית. אני חוזרת ואומרת משהו שאמרתי גם פעם קודמת, וגם אם יחלקו עלי. החטא הקדמון הוא שבהקמת התאגיד לא שמרנו עליו כרשות סטטוטורית. היה נכון להקים את התאגיד, היה נכון להקים את הדבר המופלא הזה.

הוא אמר, רשות סטטוטורית.

לא. סטטוטורית בלתי תלויה, שאי אפשר לפרק.

היא בלתי תלויה.

לא נכון. השר, יש לו סמכות על התקציב.

בית המשפט כבר דאג בפסק דין של מלצר שאי אפשר יהיה לגעת בזה. שילוב כוחות, אני קורא לזה.

אני יודעת מה אני מתכוונת. ברשות כזו, הכסף לא נתון למרותו של שר והדבר הזה הוא ללא משחק - - -

הוא עדיין לא נתון למרותו של שר.

הוא נתון למרותו בהחלט, אנחנו רואים את זה.

ממש לא, נעמה. זה מה שהשר רוצה.

קארין, כל פעם אנחנו מתווכות על הנקודה הזו. אני רוצה להגיד את זה כי ביום שאחרי, נצטרך לחזק תאגיד השידור הציבורי. כשאני אומרת כאן מה רע, זה בגלל שהמתקפות הללו ניתנות בגלל החולשות של המערכות. צריך להבין איך שומרים על המערכות הציבוריות והדמוקרטיות.

חברת הכנסת לזימי, תודה רבה.

שלום לכולם, אני ליאור תמאם, מנכ"ל איגוד התסריטאים. אני רוצה לפתוח במשהו מפתיע. אני רוצה להחמיא ליושב-ראש וועדת הכלכלה דוד ביטן.

לי דווקא?

כן, לך. בגלל זה אמרתי מפתיע. הוועדה עושה בשכל רב שהיא קצת מאטה את הרצף הזה של חקיקות שהן קצת מבולבלות, כאוטיות, סותרות אחת את השנייה, מעמידות הרבה סכנות. אפשר לזלזל בדברים שאמר כבוד השופט בדימוס, מלצר, ככל הנראה הוא יודע משהו בנושא.

כל זה רוכב על זה שתעשיית התקשורת, שוק השידורים, באמת זקוק לרפורמה. אנחנו במשך שנים צעקנו שצריך רפורמה. היצירה המקומית והתעשייה המקומית, גם התקשורת, הולכות וגוועות, יורדות בממדים שלהן וזה בא לידי ביטוי בתרבות שלנו.

התאגיד פותר הרבה מהבעיות האלה, לא פותר את כולן אך זה נושא אחר. אתמול הציג לנו השר מתווה מסוים, פלייר, לא ידעתי שמותר להעלות בוועדה, אך בסדר, הוא שר. הוא הציג לנו את זה אך כל זה לא נמצא בכלל בחקיקה. כל זה לא נמצא בניירות שאנחנו דנים עליהם.

הוא התייחס לחוק הממשלתי שהוא רוצה להגיש.

אנחנו מדברים על החוק הממשלתי שהוא רוצה להגיש? אנחנו לא.

הנושא הוא דיון כללי על יוזמות לשינוי חקיקה.

הוא בעצמו אמר, אני מביא לכם, אז אנחנו מקשיבים לו.

הקשבנו לו ברוב קשב ושמענו, זה לא מספיק טוב מה שהוא מציע. הדברים נאמרו ויותר מכך, הוא מספר באותו פלייר שהוא ישמור על היצירה המקומית. במקביל הוא מדבר על זה שזהו זה – זו אצבע בעין והיהודים באים – זו אצבע בעין. היצירה המקומית היא הבאה בתור. חופש הביטוי הוא לא עניין למשחקים. ברגע הזה אנחנו מוצאים את עצמנו סותמים את הפה - - -

עדיין צריך גיוון. אנחנו חוזרים למילה גיוון.

אין גיוון דוד?

לא מספיק. אני מדבר על הטענות.

התאגיד הכי מגוון משאר הערוצים.

אני ואת לא קובעים את הגיוון. ישנן טענות וישנן טענות לפה.

ישנן טענות לפה וטענות לשם. אני מכיר רק נייר אחד שעוסק בשאלת הגיוון בתאגיד וזה הנייר שמגיש התאגיד מדי שנה לשר התקשורת. יכול שר התקשורת לבוא ולהציג בפנינו את הנייר ולהגיד הנה, תביטו, אין שום גיוון. הוא לא יכול לעשות את זה, אתם יודעים למה? כי יש גיוון.

יו"ר הוועדה, בגלל זה הוא סוגר מכאן?

יש על מה לעבוד עדיין, צריך להכניס עוד אנשים.

אתם רוצים לדבר בשם היוצרים? דברו, אין בעיה, זו זכותכם כי אתם צד לעניין.

אני מדבר בשם היוצרים. יש גיוון ביצירה - - -

אנחנו לא צריכים לקבל את העמדה שלכם כדבר הכי - - -

לא ביקשתי.

אי אפשר לצטט דבר הבל וסתם להביא אותו. יש גיוון וזהו.

ישנן טענות שאין גיוון.

אני חורג רק בדקה וחצי ואני רוצה לחרוג עוד קצת.

למה דקה וחצי? כבר עברת את שתי הדקות.

חורג בדקה וחצי.

אז אל תחרוג.

אני רוצה לחרוג בעוד טיפה ולהגיד, שר התקשורת צריך - - -

אתה פשוט תגרום לאחרים לא לדבר. אתם לא מבינים את המשמעות של העניין.

אז לא יהיה גיוון דעות.

אני נותן לכולם לדבר, מי שנמצא פה. מי שמדבר יותר – יגרום לזה שהאחר לא ידבר, קחו את זה בחשבון.

שר התקשורת צריך לחזור למטה המקצועי שלו ולעשות עבודה יסודית על רפורמה בתחום ואז נדבר עליה ונשב פה בצורה מסודרת. תודה רבה.

תודה רבה.

עו"ד זוהר אלטמן רפאל, מלובי 99.

כולם דואגים לה. מה זו התכנית הזו? אני אף פעם לא הופעתי.

תכנית שדואגת לכולם אדוני, זה בדיוק העניין.

תכנית שדואגת לכולם? אני רואה שאת דואגת לכולם, כולם נלחמים בשבילך.

בגלל זה אמרתי שתיכף נדבר על גיוון.

אני צוחק. לא כל מילה פה היא זה.

עו"ד זוהר אלטמן רפאל, מלובי 99.

דיברתם, מה אתם מביאים לי מישהו אחר? דיברה נציגה שלך בישיבה הקודמת.

אני רק רוצה להשלים ממש בדקה. לדבר גם על חבילת הצעדים שהציג אתמול שר התקשורת שמדברת לכאורה בשם חיסכון בכספי הציבור והגברת התחרות אך היא לא זה ולא זה. למעשה היא מחזקת את כוחם של בעלי ההון והטייקונים ששולטים בערוצים המסחריים.

דיברנו אתמול על סגירת חטיבת החדשות בתאגיד, שמשאירה את הערוצים המסחריים בלבד, ונותנת רק לערוצים מסחריים שמושפעים מבעלי השליטה, מהמפרסמים ומשיקולי רייטינג. עוד הוצגה העברת 500 מיליון שקלים להפקות מקור ויצירה ישראלית, מהתאגיד לערוצים המסחריים.

שוב, העברה של כספי ציבור אל הגופים המסחריים, עוד הפעם מחזקת את כוחם. אתה דיברת מקודם על זה שהערוצים מסווגים הפקות כהפקות מקור, דברים שהם לא ראויים. עוד הפעם, לתת להם עוד כספי ציבור כדי - - -

לא, אלה לא הפקות מקור. זו לא הכוונה.

זה בדיוק העניין.

הכוונה להפקות מסוג אחר. נתנו להם הקלה בהתחלה, הגיע הזמן לשנות את ההקלה הזו. שיביאו את מה שהם רוצים, ויביאו אחוז מסוים כמו שכתוב, להפקות אמיתיות.

אני אתך. במקום לקחת מהתאגיד את מה שהוא עושה, את היצירה והפקות המקור שלו ולתת לערוצים המסחריים כסף כדי - - -

בהפקות מקור אין כוונה. גם השר אמר את זה בישיבה, שאין לו כוונה לגעת בזה.

דבר נוסף, חומרי ארכיון של התאגיד שנוסדו ונוצרו באמצעות כספי ציבור, לקחת אותם ולתת לערוצים המסחריים לעשות בהם שימוש בעלות תפעולית בלבד.

לא. זו לא הכוונה.

כן, זה מופיע בחבילת הצעדים. ישנה כאן שורת צעדים שמחזקת את כוחם של בעלי ההון והטייקונים.

מכיוון שזה היה צריך להיות מתוקן בהצעת חוק.

קיימנו על זה פה מספר דיונים בוועדת הכלכלה על הארכיון.

קיימנו דיונים על זה ואין שום כוונה כזו, אך זה צריך להיות במחיר סביר, זה הכול.

על זה דיברנו וראינו בזה נכס של התאגיד, זה לא רלוונטי.

זה לא עולה מהפלייר של שר התקשורת.

זה נכס של המדינה, כי המדינה מממנת את התאגיד, לא אף אחד אחר. צריך שזה יהיה נגיש לשימוש במחיר סביר.

ורק על זה, בזה התעסקנו.

זה לא הדיון כרגע.

כל זה מופיע בפלייר שהוצג אתמול.

זה היה בהצעת חוק פרטית. ביטלתי את זה מהצעות חוק פרטית כי הלכנו לכיוונים אחרים ואנחנו עוד נחזור לנושא הזה.

היינו בעד להגן על הערכים האלה והארכיון הזה.

תדעו שיש הצעת חוק פרטית שנקראת חוק הרדיו ושמתי אותה בצד. אני לא מחויב לקדם שום הצעת חוק פרטית שמגיעה אלי.

כרגע כל אלה הצעות חוק פרטיות, לא ראינו הצעה ממשלתית וכרגע כל שורת הצעדים חסרת היגיון ורק מחזקת את כוחם של בעלי הון.

זו דעתך.

בוודאי שזו דעתי.

זו דעתך, חסרת היגיון. אתם לא קובעים את ההיגיון עדיין של שום דבר. כולם קובעים ביחד. זה שיש לכם 14,000 שתורמים לכם זה לא אומר שאתם מייצגים את כל הציבור.

15,200.

בואו לא ניכנס לפינות האלה. אני מבקש לדבר בצורה יותר רצינית ומכבדת.

זה לא מגשים את התכלית שהוא מבקש להביא ולקיים.

בבקשה חבר הכנסת.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, משה סולומון. אני עוקב אחרי הדיונים, לא נמצא בוועדה הזאת אלא ועדת כספים, שם אנחנו עמוסים.

כולם בוועדת כספים, מעניין.

מה אתה חושב, הם היו באים?

כולנו באים משם היום.

אנחנו רוצים להשלים גם אתכם.

הוועדה היותר חשובה זו ועדת כלכלה, שתדעו, כי כלכלה מדברת על תהליכים. שם מדברים על תקציב כזה או אחר. יש הבדל, למדו כבר ח"כים שוועדת כלכלה - - -

שם בוזזים, פה מרסקים.

לפעמים על מנת לעשות תהליך, צריך גם לרסק משהו.

מאחר ועקבתי אחר הדיון שהיה אתמול, מעט, אני מבקש רק להעיר הערה אחת ששוחחתי עליה גם עם שר התקשורת. סוגיה של רדיו רק"ע, מופיעות שם שפות שנמצאות גם כיום. ערבית, רוסית ואמהרית. אחרי שיחות, אני רוצה פה בהמשך להשתתף, נעניתי בחיוב בסוגיה, שגם השפה טיגרית מופיעה שם. בתוך יוצאי אתיופיה, יש להם שתי שפות שתי שפות, וזה היה בעבר.

לפי החוק שאנחנו דנים בו, סוגרים את רדיו רק"ע.

אני יודע שיש פה דיון עמוק ורחב ורציני.

אם לא תהיה התחנה, לא יהיה לך שום מגוון שפות.

הוא סוגר את רדיו רק"ע, לפי החוק.

אני לא נכנס לכל הדיונים שישנם כאן אני רק רוצה שייכנס לפרוטוקול וגם שוחחתי על כך עם שר התקשורת.

אתה צודק, תעזור להילחם שיישאר ערוץ הרדיו הזה, כדי שיהיה מגוון, על זה אנחנו מדברים, שיהיה מגוון.

אני בטוח שהוועדה תעשה הכול כדי שהדבר הזה ייצא הכי טוב ממה שהוא נכנס. כרגע אני רק מבקש לפרוטוקול, לראות שבתוך רדיו רקע, תתווסף גם השפה הטיגרית, שנעניתי על זה בחיוב.

תגיד לי, על מה אתה מדבר, יש רדיו רק"ע. הוא הולך לסגור הכול.

משה, בערוץ מסחרי, אתה יכול לבקש עדכון שפה? לא. זה בדיוק הסיפור של ערוץ ציבורי.

לא יהיה שידור ציבורי, לא תהיה שפה.

בערוץ מסחרי אין בכלל שפה.

נכון. לכן צריך שידור ציבורי, מגוון.

שידור ציבורי לא מסתכל האם יוצאי טיגראי ספציפית הם אחוז מאוד קטן ולא משתלם רווחית. אני מעורבת בהעלאת יהודי טיגראי, אני יודעת שזה נכון. זה חשוב יותר גם להעלות את - - -. זו נישה כזו שרק ציבורי יכול לגעת בזה. איזה מסחרי ייגע בזה?

אני רק עונה, לא נכנס לעובי הקורה. אני לא רוצה להיכנס כאן - - - קצר וללכת. אני מעיר הערה אחת קטנה, לכשיהיה לכאן או לכאן, הדבר הזה יופיע שם. תודה רבה אדוני היושב ראש.

חבר הכנסת, תתנגד לסגירה.

בדיוק, אמרתי לו תתמוך בשידור הציבורי ויהיה לך את כל מה שתרצה.

בלי לבטל את השידור הציבורי, פעם היה במרוקאית גם ובסוף ביטלתם את זה.

אנחנו מברכים. בואו נוסיף עוד, אנחנו בעד.

מה יהיה? אתה נגד המרוקאים?

לא, אבל החזרנו את הפרסית.

אני בעד הפרסית.

נגד המרוקאים אני רואה.

כורדית, פרסית, אני בעד הכול. כל השפות.

דילגתם על המרוקאית. לגבי גיוון, מרוקאית שמדברת יידיש. אני רוצה להציג את הגיוון.

שתי דקות, עם כל הכבוד לחברי הכנסת.

אני יודעת לספור מילים כמו קריינית. שני דברים – זה מאוד מחמיא לי שחברי הכנסת והרבה מאוד אנשים ששומעים כאן רדיו, מכירים את התכנית. הם לא מזהים אותי עד שאני לא אומרת מי אני.

באיזה שעות התכנית?

19:00 כל ערב, ברשת ב'. יש לי תכנית שעושה - - -

יש עתיד אין להם כנסים, אין שום דבר.

היא פותרת בעיות לאנשים, מדהים.

אדוני היושב-ראש. לתכנית שלי ישנם 25% מהמאזינים שהם מהחברה החרדית. כלומר, לפני שאנחנו בכלל מדברים על גיוון.

בגלל זה ישב לידך חבר כנסת.

חבר כנסת ברוכי הכיר היטב ואני יכולה להגיד את זה כי בעולם שלי, ואגיד רגע בחרדית, שייך שאני אסייע לכתוב את חוק החטופים, עם יושב-ראש וועדת העבודה והרווחה אייכלר. אכתוב את חוק המילואימניקים העצמאיים עם חבר הכנסת ינון אזולאי, ועם יושב-ראש וועדת הכספים גפני.

בעולם הזה הכול שייך. זה הגיוון. כשאני ראיתי את האמירה על גיוון, אמרתי איך אפשר לפספס את זה שהחדשות הן לא רק החדשות של הפוליטיקה? אדוני אמר לחברי הכנסת, אתם אוהבים אותה כי אתם מגיעים לתכנית. לא מגיע אלי אף חבר כנסת שלא קידם הצעת חוק. גם לא מגיע אלי אף חבר כנסת שלא בא ואמר, שמענו בתכנית שלך ב-19:00 את המילואימניקים שקראו וצעקו את הצעקה שלהם כי העסקים שלהם קרסו ומה לעשות שהחוק לא צפה את זה?

התכנית שלך זו לא תכנית היחידה.

התכנית שלי היא תכנית שיושבת בתוך החדשות.

כשמדברים על גיוון, מסתכלים על הכול ולא רק על התכנית שלך.

מאוד קל לא להסתכל עלי ולהגיד את לא מייצגת. אני שם כל ערב ב-19:00 ואני מייצגת עמדה שהיא עמדה מזרחית ועמדה שהיא נשית, ושמבקרת את הפוליטיקה. אני לא הייתי ברשימה, למה? הרי אני מבקרת את כולם. את מי שלא מחוקק.

איזו רשימה?

רשימה שחורה.

לא הכניסו אותי, אני גם רוצה להיות ברשימה, זה מאוד נחמד.

אתה ידעת על הרשימה הזו?

יש לי מאות אלפי מאזינים.

הליכוד הוציאו רשימה, איזה עיתונאים הם בעד.

על זה אתם רוצים שאראה לכם רשימות של השמאל? מה זה רלוונטי? אתם נכנסים לנקודות שלא שייכות. כל אחד יכול לפרסם מה שהוא רוצה. זה אומר שזה מחייב מישהו?

לא משנה בכלל מה התכנית. מה שמשנה זה האם באתי לעבוד עבור הציבור בתאגיד השידור הציבורי, בתכנית עם מאוד אלפי מאזינים שלא היה לה מקום בתכנית מסחרית, מכיוון שברדיו מסחרי לא מעניין 25% אזרחים ותיקים, ומילואימניקים. אני יושבת ברשת ב'.

אין וויכוח שערוץ ציבורי יכול לתת במה לדברים שערוץ מסחרי לא ייתן.

נכון, והדבר השני הוא חדשות. החדשות הן לא רק פוליטיקה. החדשות הן חקיקה ומה נמצא בחוק ההסדרים ומה קורה למתמודדי נפש שנתנו להם אגרה?

אני לא אומר שהחדשות זו פוליטיקה. לא אמרתי את זה אף פעם.

זה הגיוון אדוני, והגיוון צריך לקבל מקום.

הגיוון הוא רב צדדי.

הגיוון לא יכול להיות רק כשנוח לנו לטעון שאין גיוון. הגיוון הוא גם להסתכל על מה שלפעמים נוח לנו להתעלם ממנו בטענה שלא, את אחרת, את לא כמו אחרים. אלה מאות אלפי אנשים אדוני. שחבר הכנסת משה סלומון מאוד אוהב את התכנית. המאזינים שלו, הקהל והסקטור שלו, ייגרע יחד עם 25% מהמאזינים. אלה מאות אלפי אנשים אדוני, שמאזינים כל ערב, מהחברה החרדית.

אתה יכול להגיד למה שהם לא ימצאו את המענה הזה ברדיו המסחרי? כי אין אותו, הם פונים אלי. בעולם שלי הכול שייך וכולם טובים וכולם יכולים לקבל סיוע. בגלל זה אין פה אף אחד שיושב בשולחן ואתה שואל, למה אכפת להם? אכפת להם כי בתוך הרדיו, בתוך כאן ובתוך מה שרואים, מאוד קל להעלים תכניות כמו שלי שיושבות בלב החדשות בפריים טיים.

תודה רבה.

שלום לכולם, עו"ד רונן ריינגולד, מייצג של מכון זולת. כמה מילים על טרמינולוגיה. נשמעו אתמול בעיקר מילים כמו – הפרטה, גיוון, שוק חופשי, תחרות. נדמה שזה בא לכסות על מהות אמיתית אחרת. השתקה, חיסול ופגיעה קשה ביצירה ישראלית.

בואו נדבר על טרמינולוגיה. אין דבר כזה הפרטה של שידור ציבורי, זו סתירה פנימית. או שיש שידור ציבורי, או שיש שידור מסחרי. ישנה סגירה של שידור ציבורי. כשאתה מוכר שידור ציבורי לגופים פרטיים – הוא לא נשאר שידור ציבורי. זה מוצר אחר, זה שירות אחר.

אין על זה וויכוח, כי ברגע שמכרת, זה כבר לא שידור ציבורי.

יחד עם זה באה העברה של נכסים של השידור הציבורי לידיים פרטיות, בעלי הון. יחד אתם השיקולים הכלכליים וגם שיקולים פוליטיים, כי שידור מסחרי יותר נתון לשיקולים גם כלכליים וגם פוליטיים. יש לנו פה שלוש בקשות, הצעות חוק שצריך, ואני מציע לחברי הכנסת לעשות סדר ולהבין על מה אנחנו מדברים. ישנה הצעה אחת, אורנים גדול לחסל את השידור הציבורי לגמרי.

ישנה סתירה בין הצעות החוק, זה נכון. כל אחד יכול להגיש איזו הצעת חוק שהוא רוצה וזה עולה לדיון. אמרתי את זה בתחילת הדיון פעם קודמת. ישנה סתירה, אתה מחדש לי משהו? אתם באתם רק לומר וללכת?

צודק, אדוני היושב ראש.

אמרנו את זה, אנחנו מבינים את העניין הזה, לא צריך ללמד אותנו מה שאנחנו כבר יודעים.

אדגיש את הנקודה למה אני חושב שזה דבר חשוב. ישנן סתירות בין שלוש ההצעות. אתמול הופיע מתווה חדש שצריך ואני מציע לחברי הכנסת לברר על מה אנחנו מדברים פה? האם הממשלה או הוועדה פה, אמורה לתמוך בחיסול הגדול? האם רק בשליטה הכלכלית או שאנחנו מדברים עכשיו על מתווה שאותו הציע שר התקשורת?

אני רוצה לפנות בקשר לאותו מתווה ולפנות בעיקר ליוצרים שנמצאים פה. ההרגשה שלי, כשאנחנו ראינו את המתווה, שהוא קורץ. הוא בא ואומר חברים, זה בסדר, נסגור את החדשות הציבוריות, זה לא חשוב. על הדרך נסגור להם גם את הערוץ הערבי, בואו נשים את זה בצד.

בשם הגיוון.

בשם הגיוון. ובואו אגיד לכם, ביצירה המקומית אנחנו לא נפגע, אל תדאגו. אעשה לכם ספוילר חברים, תקראו טוב את מה שכתוב במתווה.

אתה הקשבת לנו?

אנחנו נעשה לך ספוילר ונגיד לך שאנחנו מתנגדים לזה בצורה נחרצת.

נולדנו אתמול?

דיברנו על זה כל הזמן.

בסדר, אני רוצה לחזק.

זו הצעת חוק, הפלייר. זה עבר פה אתמול בבוקר.

רק לסיים אדוני היושב-ראש. צריך לשים לב שבמקום שידור ציבורי, מה שמציעים זו וועדה, קרן או משהו כזה, שתסב את המימון הציבורי לשוק הפרטי וזה אומר שהשידור הציבורי, התכנים הציבוריים, כבר לא יהיו קיימים.

אני מתייחס למה שאמר אדוני היושב-ראש. לא מדובר רק על יצירה מקורית ישראלית, מדובר על יצירה מקורית ישראלית שהתאגיד כתאגיד ציבורי, הופקד על ההפקה שלה. זה משהו אחר, שרק התאגיד כישות ציבורית, יכול להפיק בישראל.

זה לפטר 1,000 אנשים כדי לסבסד את אבי ניר.

זה עוד לפני.

יצחק קליין, פורום קהלת. אדוני היושב-ראש, אני עומד להציג פה עמדה שהיא אינה בקונצנזוס.

ממש שוק.

איזו הפתעה, הלם.

עד לפני רגע קידשתם את הגיוון.

תן לו לדבר ונקשיב לו בקשב רב.

אני חושב שאני היחיד שמציג את העמדות פה. אני רוצה לסכם שלוש נקודות. נקודה ראשונה.

מה זו נקודה ראשונה? יש לך שתי דקות, לפי זה אצטרך לצאת ולשים אותך פה.

תאפשרו לו בבקשה.

אני מכה על הבורות שלי. לא ידעתי עד שהגעתי לפה היום, שהדמוקרטיה וחופש הדיבור לא יתקבלו בבריטניה עד 1922. כשנוסדו המקדמים של ה-BBC. לא ידעתי שלא הייתה לא דמוקרטיה ולא חופש ביטוי בארצות הברית, עד שייסדו את PBS ב-1971.

אדוני, כפי ששופטים משחררים את עצמם מהחוק הכתוב שהכנסת חוקקה, בין חוק רגיל, בין חוקי יסוד, זה חרב פיפיות – מצד אחד שופטים יכולים להגן על חירויות שהיה נוח לפוליטיקאים לא לעגן אותם, זה קרה במחצית הראשונה של ההיסטוריה של המדינה. מאז נחקק חוק יסוד, כבוד האדם וחירותו.

מצד שני אפשר להרחיב את המושג חוקתי, בלי הגבלה, להגן על הערכים הפרטיים של אנשים פרטיים, להגן על כל פרה קדושה ולסתום את הגולל על כל דיון. נקודה שניה, אני לא יכול לנסות לפרט פה את התיאוריה של מה זה מוצר ציבורי, אך השידור הציבורי נולד בנסיבות טכנולוגיות מסוימות כשהיו מעט מאוד ערוצים ואי אפשר היה לגבות תשלום מהצופה ולכן - - -

אבל הם מקום ראשון בדיגיטל.

ברשותך.

חברת הכנסת לזימי, חופש הדיבור. פה דיברו כולם אותה עמדה, מותר לו גם להגיד עמדה אחרת.

גם אם היא לא נכונה, מקבלת.

הערוצים היו תלויים בבעלים המסחריים שלהם ולכן נולד הרעיון של הקמת משדרים ציבוריים, מוצר ציבורי במובן הכלכלי של המילה. העידן הטכנולוגי הזה עבר מזמן, לא רק שכאן 11 ורשת ב' משדרים באינטרנט בכל מיני אפיקים, ישנם הרבה מתחרים לתכנים שלהם מכל האיכויות ומכל נקודות המבט.

שמעתי מה שאמרה הגברת הזו מימיני. אני לא מאמין שאין נושא אחד שהיא העלתה שאי אפשר למצוא מקורות פרטיים שעוסקים בדיוק באותם - - -

אז תאמין, פשוט אין. ישנן נושאים שלמים מושתקים. אין עובדות, ישנן אמונות.

זה נקרא בורות אמפירית.

על איזו טלוויזיה הוא גדל?

מה שבעידן הטכנולוגיה הנוכחי מביא את הגיוון – זה השוק. נקודה שלישית, לגבי השתקת קולות. אם ישנם פוליטיקאים שחושבים שבהפרטת המרכיבים של התאגיד הם ישתיקו קולות – מדובר בפוליטיקאים מאוד טיפשים שאינם רואים את הנולד. אני חייב לומר את זה גם לגבי חוות הדעת המשפטיות שראיתי מייעוץ משפטי ומלשכת עורכי דין שאינם צופים את פני הנולד.

רק קהלת צופים פני הנולד. רק אתם שמש העמים, הפיכה משטרית, ריסוק מערכת המשפט. רק אתם רואים הכול, כל העולם לא רואה. אין מה לומר.

לזימי מספיק. זה לא פייר מה שאת עושה.

הוא עכשיו דיבר על הפוליטיקאים בצורה כזו. אם הייתה שומע אותו, היית מקבל שאמרתי לו את זה. לקחתי את החירות להסביר לו מה לא מקובל כאן.

אם רוצים להפריד בין הפוליטיקאים לשידור לבין התקשורת – תוציאו את הממשלה מהתקשורת. גם ברגולציה של השידור הפרטי, גם בכך שהשידור הציבורי תלוי בחסדים, כפי שאנחנו רואים פה בוועדה הזו, תלויים בחסדי הפוליטיקאים. תפסיקו עם זה.

ואז כולם ידברו עם מבטא כזה כמו שלך, סליחה.

עיוות תיאוריות.

כרגע הוא חופשי, התפקיד שלו מנותק מהממשלה. זה מצב הנוכחי. כמו שאתה אומר, צריך לא לשנות את זה.

צא חמש דקות.

ברשותך. נקודה רביעית, שימו לב שלא באתי ולא הזכרתי שום ביקורת על התכנים, לא של כאן 11, לא של רשת ב' וזה לא העניין.

שי גליק, מנכ"ל בצלמו. אני קורא מתוך כתבה. " בסרט מואשמים בין היתר חיילי צה"ל בעשרות מקרי טבח, פשעי מלחמה, אונס נשים פלסטיניות וטבח שבויים בהוראה מהפיקוד שנעשו במסגרת הנכבה של העם הפלסטיני" מדובר בסרט של התאגיד ששילם עליו 1 מיליון שקלים. סרט שנקרא "לזכור ולשכוח."

אני רוצה להביא לכם דוגמה נוספת. באוגוסט 2022 היה פיגוע קשה מאוד בעיר אלעד. באתר וואלה. של כתב שמאל. היה פיגוע מאוד קשה בעיר אלעד, אנחנו הצגנו גם את המשפחה, גילוי נאות, כמובן פרו בונו. היה שם פיגוע שמחבל עם גרזן רצח אנשים.

לפני יומיים אני קורא, סרב מגיש ברדיו מכאן בערבית, לקרוא את הפתיח ביומן הבוקר שבו נכתב כי מבצע הפיגוע באלעד הם טרוריסטים. הוא לא פוטר, גם העורך שלו לא פוטר. התאגיד הישראלי, אם הוא רוצה להיות ישראלי, הוא חייב להיות ישראלי.

יש בתאגיד תכנים קיצוניים שלא משודרים באף גוף כולל בגופי שמאל ישראליים. סרטים על הנכבה, סרטים שמאשימים חיילי צה"ל באונס נשים פלסטיניות וטבח בלי שום ביסוס. מגישים שלא מוכנים לקרוא - - -

בלי שום ביסוס, כי אני ראיתי את הסרט. בלי שום ביסוס. זה שר - - -

אני לא הפרעתי לי, אל תפריע לי.

הוא לא הפריע לך.

הוא מפריע לי הרבה. לא פה, בכל מקום.

אתה לא בעל הבית פה של המדינה. מספיק כבר עם זה, די. אל תרגיז אותי.

אסיים. התאגיד הישראלי, אם הוא רוצה להיות ישראלי, הוא חייב להקיא מתוכו את הגורמים הקיצוניים שיש במכאן. הסרט הזה הוזמן לכבוד יום העצמאות שלנו. הוא לא יכול להזמין סרטים על הנכבה לכבוד יום העצמאות. עם כל הכבוד, הנכבה זה לא הנרטיב שמקובל במדינת ישראל. אל-ג'זירה יכול לשדר את זה, אבל לא - - -

רק אתקן, הסרט הוא לא על הנכבה, זה לא מדויק.

הסרט הוא על מלחמת השחרור.

הסרט הוא לא על הנכבה ואתה מעוות את הדברים.

אתה רודף אותנו, את היוצרים ואתה צריך להפסיק עם זה.

תצאי בבקשה חמש דקות.

אני אסיים. אני תומך בשידור ציבורי. שירות ציבורי זה חשוב אך הוא חייב להיות שידור ציבורי ישראלי. כל זמן שהוא יביא תכנים קיצוניים, אין לו מקום.

אתה נגד ההפרטה.

בתנאי שהוא יהיה ישראלי. אם הוא ישדר כאלה תכנים, אין לו שום מקום.

התנאי גם אומר הפרטה אם משהו לא מתאים לנו.

אני נגד תמיכה בטרור והסתה.

אין בעיה, אני רק שאלתי.

לזימי, אני נתתי למנכ"ל להגיב, לא לך.

ברור לגמרי שאנחנו נגד, באופן הכי מוחלט, לקרוא לחיילי צה"ל הגיבורים, ראינו פה לפחות שני מילואימניקים, טרוריסטים.

זו הזדמנות גם להתנער מהסרט היהודים באים. זו גם הזדמנות שלך. כמה שזלזלתם באנו ולא ספרתם אותנו - - -

האירוע הוא לא עם מה מנכ"ל התאגיד מזדהה או לא. חברים, אתם התבלבלתם. זה חופש הביטוי.

אנחנו מנהלים מערכת נקמנות מול תאגיד השידור הציבורי?

מממן את זה. זה חופש הביטוי. זה לא הביטוי.

זה לא מה גולן אוהב או לא אוהב.

זה ביריוני מה שקורה פה. אתה מנהל מערכת סחטנות נקמנית. כך זה נראה.

לזימי, חמש דקות. לזימי, את לא עונה לי, לא מסתכלת עלי גם. צאי בבקשה חמש דקות. לא צריך לקרוא, היא לבד בהסכמה.

אענה בלי להיכנס לגופו של סרט או של משדר או לגופו של היהודים באים. התאגיד הישראלי חי בתוך חברה נוקבת מאוד. ניואנסים של העמדות, גוונים ותרבויות. לא כל דבר שמשדרים, כולם אוהבים. אין מה לעשות. התפקיד שלנו זה לנסות למצוא את התמהיל הכי מגוון וישנם דברים שקשה להתחבר אליהם או קשה לקבל אותם, אך הם בחופש הביטוי. לבוא לפה בוועדת הכנסת ולנופף לנו בציטוטים ולהציג סרט שמראה את כל הסיפור המורכב של מלחמת השחרור, מלחמת 48' בצורה כזו.

אצלך אין מורכב.

בצורה כזו זה עוול גם ליוצרים וצריך להבין את המורכבות שבו נמצא תאגיד השידור בבחירת הנושאים שלו. יש את הסרט "לזכור ולשכוח", ויש גם מגיש בכיר מאוד שפתח את שידורי רשת ב' באחד הבקרים ואמר בניסוח כזה או אחר. "אני חושב, אני תומך בנכבה".

כשאנחנו נמצאים במלחמת קיום, ישנה משמעות גם לצעד כזה. אנחנו מקבלים את העמדה הזו ומקבלים את הסרט הזה ומנסים בצורה כזו או אחרת בתוך הכאוס הזה ורב הגוניות הזאת שנקראת החברה הישראלית, לנסות ולייצג כמה - - -

מה האחוז מזה ומה האחוז מזה? הגיוון, ההצגה של הדברים צריכה לא להיות לצד אחד. אתה יודע את זה. זה התפקיד שלך כמנכ"ל, לפקח.

נכון לגמרי. זה בדיור התפקיד שלי כעורך ראשי. זה מורכב. אפשר לקבל ביקורת, אנחנו מקבלים את הביקורת הזו, אך מכאן ועד השתקה, פגיעה בחופש אומנותי ובחופש עיתונאי, הדרך ארוכה. לא צריך להגיע לשם.

זו ביקורת, זו לא השתקה. הוא טוען ביקורת, אתה עונה לו.

זה יותר מביקורת.

מי שרוצה את החוק הזה – רוצה השתקה.

שי גליק מבקש לא לשדר את הסרט, זו השתקה.

ולשלול את המימון.

זה לגיטימי שהוא יכול לחשוב כך, תחת חופש הדעה והיצירה. זו לא מטריה לשדר כל דבר.

אפשר גם להגיב.

חברים אני מבקש מהאנשים לקצר יותר כי לא ידברו, אני מאוד מצטער.

כבוד היושב-ראש אני יואב גנאי, יוצר, עיתונאי וגם יושב-ראש אקו"ם, מייצג 15,000 חברות, חברים באקו"ם מוסיקאים בכל הסוגות והסוגים. פזמונאים, משוררים, סופרים ומו"לים.

מעריכים.

הצעת החוק כפי שהוצגה אתמול בברושור, פוגעת בנו היוצרים בצורה אנושה. החוק סוגר רשתות רדיו מרכזיות מבחינתנו, כמו קול המוסיקה, כאן תרבות, רק"ע.

יועצת משפטית וגם משרד המשפטים, זה לא מופיע, לא בהצעת - - -

זה מופיע בברושור שחולק אתמול.

הברושור זה דבר אחר.

אם אנחנו מדברים על הפרטת התאגיד, מדובר מן הסתם גם על הרשתות האלה וגם על רשת ג' שהיא הקול של הזמר העברי ויש לנו כאן פגיעה עצומה. כמי שעמד בראש הנושא של האירוויזיון הרבה מאוד שנים והיה בקשר עם ה-EBU, אני רואה בזה שרוצים לעקור את החדשות מהתאגיד, פגיעה עמוקה. אנחנו לא נהיה כמובן חברים ב-EBU, באיגוד השידור האירופי שנלחם לאורך שנים בחירוף נפש אל מול גורמים אנטי ישראליים על מנת להשאיר אותנו שם.

אנחנו משאירים את החזית הזו פתוחה ודעו לכם שגופי שידור מארצות ערביות כמו הטלוויזיה הלבנונית, הודיעו הרבה מאוד שנים, שברגע שישראל זזה משם, הם נכנסים במקום ישראל כמסרבים כל השנים לשדר את השיר הישראלי, אז יהיה לנו דגל נוסף לבנוני שם, במקום הדגל הישראלי.

אין ספק שהצעת חוק כזו היא מכה בחלון הראווה התרבותי הכי חשוב של ישראל. אין ספק שאנחנו לא נהיה גם בזירה הזו. זו פגיעה קשה ואנושה בנו כישראלים ובנו כיוצרים.

ערן, סמנכ"ל יוצרים באקו"ם. דובר כאן הרבה על חופש השמירה על הדמוקרטיה ושמירה על חופש הביטוי. אני רוצה לדבר על שמירה על יצירה מקורית בשפה העברית. שמירה על השפה העברית, זה לא עולה כאן מספיק.

למי שלא יודע, תאגיד השידור הציבורי מתוקף חוק התאגיד – אני מדבר על הרדיו עכשיו – מחויב להשמיע לפחות 50% מוסיקה בעברית. ברור לכולנו שגופים, ערוצים, פרטיים, מסחריים, זה לא קורה. יש לי פה נתונים שהוצאנו. השמעת מוסיקה עברית מול לועזית של תחנות אזוריות מול התאגיד.

באזוריות זה בכיוון 70%-30% ללועזי. כמובן שבתאגיד זה לא קורה, ואם ייגמר הסיפור הזה, זה ריסוק של הזמר העברי.

כולל תחנה שלמה שמשדרת רק בעברית.

לפני שלושה ימים נפרדנו מקורין אלאל. קורין זיכרונה לברכה, ביחד עם אהוד מנור, כתבו את אחד מנכסי צאן הברזל, שנקרא אין לי ארץ אחרת. ברוח זו אגיד, גם לשפה העברית אין ארץ אחרת. מדינת ישראל היא הפלטפורמה להשמעה של מוסיקה עברית היחידה בעולם, השידור הציבורי. בלי הדבר הזה, כל הנושא הזה הוא פגיעה, מכת מוות ביצירה וביוצרים הישראלים. תודה.

בהקשר הזה צריך להזכיר סדרה שלמה שעסקה בעברית, בחשיבות של העברית, בחידוש של השפה העברית.

אין על זה וויכוח.

זה חשוב מאוד, זה חלק מהמגוון גם.

גם צריך שיושמעו כדי שאנשים יוכלו להתקיים. הגענו למצב שאנשים בגיל מבוגר, יוצרים וזמרים וכולי, אין להם אפשרות לחיות באופן הגון.

מגיעים לפת לחם. הוועדה הזו עוסקת בזה גם.

לא רק ברדיו. המוסיקה הישראלית הולכת ונעלמת לצערנו, גם כשמתייחסים לגופים דיגיטליים כמו טיקטוק.

אני הולך לנצל את החוק הזה שבא לפניי בנושא של המבצעים, שתהיה קרן ממשלתית קבועה שתעזור בעניין הזה למצבים כאלה.

בהקשר הזה, אנחנו משדרים שישי-שבת ברשת ג', מוסיקה, "סוף שבוע געגוע", מוסיקה עברית ישנה שהיא בהרבה מאוד מובנים גם תומכת - - -

בסדר, צריך גם לועזית להשמיע, אך גם עברית.

רק לסבר את האוזן בחצי משפט על החשיבות של שמירה על הזמר העברי והישראלי. גם בפלטפורמות חברתיות ודיגיטליות דוגמת טיקטוק. מישהו יודע מתוך 100% שימוש במוסיקה בטיקטוק, כמה מתוך זה לועזי וכמה עברי? 7% מוסיקה עברית ו-93% מוסיקה. עוד עשר, 20, 30 שנים הילדים שלנו לא ידעו מה זו מוסיקה עברית וחבל.

צוהריים טובים. אני רוצה להתחיל במשהו שלא הוזכר כאן. אני רוצה להזכיר אישית שאנחנו נמצאים 440 ימים מאז האירוע הטרגי ועדיין 100 אנשים חטופים. שמי הוא גיל ורד ואני נציג אחים ואחיות לנשק.

אני אקצר מאוד בדבריי כדי לתת גם לאחרים להספיק לדבר. חוק השידור הציבורי קובע שעל התאגיד יספק תוכן לכלל אזרחי המדינה, כך שהמהות של היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית, יבוא לידי ביטוי בצורה מגוונת ושוויונית. הצגת החדשות צריכה להיות – מקצועית, ביקורתית ונאמנה לאמת.

את חוק השידור, מי שיזם היה חבר הכנסת מהליכוד, גלעד ארדן ואחר כך באמצעות ועדת לנדס, נקבע, אני מקריא. "צמצום הזיקה והתלות במערכת הפוליטית והממשלתית לבין רבדי הניהול השונים בשידור הציבורי, הוא עיקרון יסוד בהמלצות ועדה זו. אם יתקבלו המלצות הוועדה הנוגעות להגברת החופש המקצועי והעיתונאי של השידור הציבורי, יפחת מאוד גם החשש של השפעה זרה על תוכן השידורים". אנחנו רואים סכנה בכל התערבות של גורם ממשלתי בשינוי המצב הקיים. המצב הקיים, אף אחד לא אמר שהמצב אידיאלי, צריך לשנות.

אף אחד לא אומר שהולכים להתערב בשידורים. מאיפה אתם מביאים את זה?

אזכיר לך מה אמר אתמול השר. אתה מגן עליו בחירוף נפש.

הוא לא אמר שיתערבו בשידורים. הוא אמר לבטל את השידור, יש הבדל.

שר התקשורת אמר, בכוונתו להפריט או לסגור את התאגיד. זה מה שהוא אמר אתמול.

הוא אמר לגבי החדשות שלדעתו צריך לבטל, כן.

אני ציטטתי מילה במילה.

אנחנו לא מתערבים בשידורים גם היום, ולא נתערב גם בעתיד.

אנחנו רואים סכנה במהלך שיגרום למעורבות פוליטית כזו שתשפיע על ניהול התאגיד, שמא הוועד, המנהל, יפעל חלילה על ידי כך שגורם פרטי יממן וישפיע על חופש הביטוי. הכוונה של השר - - -

מצד שני, גם התאגיד צריך לקיים את החוק, לא רק הפוליטיקאים צריכים לקיים את החוק. גם התאגיד צריך לקיים.

במה הם לא מקיימים?

לא אמרתי. אני מדבר באופן כללי כרגע.

אסור לנו לתת לתקשורת הציבורית לשרת את השלטון והתפקיד שלה הוא לשרת - - -

אף אחד לא ביקש את זה.

ברגע שאתה הופך את התקשורת להיות סוג של ערוץ 14 ואתה מפריט - - -

עוד הפעם ערוץ 14? הבנתי. אתם הייתם מתים לסגור את ערוץ 14, אחים לנשק, נכון? בחייך. זה מראה בדיוק את העמדה. אנחנו לא בעד לסגור את זה ולא בעד לסגור את זה, יש הבדל. תודה רבה. תמיד מגיעים לערוץ 14, מעניין.

אז תענה אתה על השאלה.

מעניין, ומי שמלחיץ את כולם לטפל בערוץ 14 זה ערוץ 12.

כי אתה מממן אותו.

אנחנו מממנים אותו?

מה הקשר?

מאיפה אתה ממציא?

מאיפה אתה ממציא את הדברים האלה? אתם אנשים רציניים האחים לנשק או לא? אני כבר לא מבין.

אלה לא הודעות שמממונות לאורך הכבישים. זה ערוץ עצמאי עסקי שמקיים את עצמו, ואני חושב שהוא צריך לעורר אצלכם השראה איך ב-70 מיליון עושים כזה שידור.

די, שלום. תתעוררו על החיים שלכם.

למה את עוצרת אותי? למה את מפריעה?

ערוץ 14 הוא ענייני? תדבר אמת.

למה את מפריעה באמצע משפט. אני פעם הפרעתי לך?

האמת, כן.

לעולם לא הפרעתי לך, אני מאוד מכבד אותך. אם אני אומר שני משפטים, את יכולה להתאפק ולהקשיב להם.

מנסים להגן על ערוץ 11 אך מוכנים למחוק את ערוץ 14 בשם חופש הביטוי. לזה יש מקום ולזה יש מקום. אני מציע לכם אחים לנשק, שתדברו אחרת.

מר ורד, אני באופן אישי, בדעתי לא רציתי לבטא אותה פה, אני נגד סגירתו של התאגיד. תחת כל הדברים היפים שהתאגיד עושה, אני לא מוצא לנכון עכשיו לדבר על כל אותם דברים רעים שקורים בתאגיד ואני פוטר את עצמי רגע מלפרט.

אם המנכ"ל ירצה, אדבר אתו בארבע עיניים על הרעות הקשות שהערוץ הזה עושה. בטח תחת כל הדברים הטובים הוא לא צריך לקבל צ'ק באופן אוטומטי של 800 מיליון. תבזבזו ותעשו מה שאתם חושבים, עם כל הכבוד לכם.

הוא לא מבזבז. ערוץ שידור ציבורי שעושה עבודה מדהימה.

אני אספר לך אחר כך איפה מבזבזים.

ישנם דברים שצריך לדבר עליהם, אז מדברים עליהם. לא לבוא באיזו האשמה כוללת שהם כמו זורקים כספי ציבור לפח על לא יודעת מה.

מה, נותנים לו שיק פתוח, קח, בזבוזים?

השיק הוא פתוח.

ממש לא.

השיק הוא פתוח והוא לא תחת בקרה, לא של ועדה ולא של אף אחד אובייקטיבי אחר, ובטח בימים האלה.

זה ממש לא נכון.

כל הרעיון הוא שידור ציבורי שלא יהיה תלוי בשלטון.

אני בדעות אחרות.

זה תאגיד מספר אחד בלפקח עלינו ולוודא שאנחנו לא מבזבזים כסף סתם.

צא עוד הפעם, חמש דקות, צא. אתה אוהב לצאת אני רואה. אתה יודע מה? תישאר. לאור המילואים שאתה עושה, תישאר.

כל הכבוד, ביטן.

אבל אל תפריע בבקשה.

יאיר נהוראי, אני עורך דין. אני מייצג כאן את לשכת עורכי הדין. אקצר מאוד בדבריי בשל העובדה שאנחנו ב-14:00 מסיימים וישנם כאן אנשים חשובים.

אנחנו לא מסיימים ב-14:00, נהיה עוד קצת. תשתדלו לקצר על מנת שכולם ידברו.

באתי אתמול עם שלושה עמודים, הם הצטמצמו לשתי פסקאות. אני מייצג כאן את עמדתה של לשכת עורכי הדין כפי שנוסחה בוועדת התקשורת ברשותו של עו"ד, דוקטור יובל קרניאל. אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו ובעיקר אני אמשיך את העקרונות שהתווה אתמול וגם היום, כבוד השופט מלצר.

הנה הדברים. לשכת עורכי הדין סבורה שהצעת החוק במתכונתה הנוכחית מערערת את אבני היסוד של הדמוקרטיה המהותית בישראל. יישומה ייפגע פגיעה אנושה בחופש הביטוי והעיתונות שהם ליבת ההגנה על עצם קיומה של הדמוקרטיה הישראלית.

לשכת עורכי הדין מזהה בהצעת החוק נדבך נוסף במגמה שמטרתה לחולל הפיכה שלטונית בישראל וכל מטרתה הוא לאיין את שלטון החוק וערכיו, ערכי הצדק, השוויון וזכויות האדם לטובת הקמת שלטון רוב שיפעל ללא איזונים ובלמים ויאפשר למשטר לייסד כאן דיקטטורת רוב.

לשכת עורכי הדין קוראת לעצור את גל החקיקה הפרוע שמתנהל בימים אלה בכנסת והיא מציעה לקחת חלק ולסייע לממשלת ישראל ולכנסת לטפל בנושא באופן מקצועי ככל שהוא יהיה מותאם לעקרונות הדמוקרטיה המהותית.

תודה רבה. אפשר לעבור לבא?

אני רוצה להוסיף עוד מילה ברשותך.

בבקשה, תשלים.

עוד מילה, והפעם בעיניים פרטיות. שמעתי כאן את הדוברים, קארין כאן וקשה שלא לראות לפחות בעיניי, שהצעת החוק הזו מגלמת את תמצית המאבק המשיחי בתרבות המערבית בכלל והישראלית בפרט, על כלל רבדיה וצבעיה כפי שהיא באה לידי ביטוי בתאגיד, בגלל שכל הערכים האלה של הפלורליזם, עומדים בסתירה לחזון ישראל שהתורה חוקתה ובמובן הזה, הצעת החוק, מטרתה במהות להשתיק את קולה של התרבות הישראלית ולכן באופן פרדוקסלי, אני שומע פה את הדוברים - - -

אתה מאריך בניגוד למה שהבטחת שתקצר. בבקשה. אני לא מדבר על התוכן שהוא לא מנומק.

אני מסיים, משפט אחד. כל הניסיון של התאגיד ושל האנשים היקרים שישנם כאן להצביע על הפלורליזם, הוא הסיבה האמיתית בשלה הוגשה ההצעה והחיבור הזה לאירופה שמנסים לדבר עליו, הוא הסיבה בשלה הוגשה ההצעה אך זו כבר דעתי.

תודה רבה.

יישר כוח על הדברים.

אדוני היושב-ראש, אבי בן הלל, מנכ"ל שח"ם מאיגוד השחקנים והשחקניות בישראל. אני מבקש לגעת ברציונל שלנו, מטה היצירה הישראלית, להתנגדות לאותו טריז שמנסים לתקוע בין היצירה לבין החדשות.

מדובר בצורות שונות של חופש ביטוי. שי גליק נתן פה את השורה התחתונה שבגינה אנחנו מתנגדים בדיוק ולאותו כדור שלג שעשוי להיווצר עם אכן יפגעו בתאגיד. אם סוגרים את החדשות מהטעמים שפורטו כאן ושפירט שר התקשורת, השלב הבא אלה הסדרות והסרטים הדוקומנטריים שגם הם בתצורה כזו או אחרת נוגעים בנושאים אקטואליים באופן שלא פחות נכשני מהחדשות.

השלב אחריו הן הדרמות שעוסקות במישרין ובעקיפין בסוגיות חברתיות ואקטואליות לא פחות ואולי בדרך מתוחכמת. השלב הבא זה כמו שהחברים של אקו"ם דיברו, התוכן של השירים. עכשיו יתחילו להיכנס לתכנים של השירים, ואם ישנם שירים של מאבק – גם אותם יסגרו. פגיעה בחדשות של התאגיד שווה גם חיסול היצירה ואנחנו לא ניתן לזה יד.

שמי מיכל גרא מרגליות, אני המנכ"לית של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל. "שידור ציבורי מבוסס ובלתי תלוי, הוא כלי חשוב לקיומו של שוק תקשורת מגוון, תוסס וביקורתי שאיננו נושא פנים לבעלי שררה, ממון או אינטרס.

בהיותו כזה, הוא שומר על הדמוקרטיה ועל ההשתתפות של אזרחי המדינה בעיצוב דמותה". אלה המילים שכתב השופט מלצר בפסק הדין בעניין ארגון העיתונאים ב-2017, בעוד סיבוב שנועד לפגוע בתאגיד. אני רוצה להתחיל ולומר את מה שכל הנוכחים והנוכחות כאן בחדר יודעים היטב. תאגיד השידור הישראלי, הוא סיפור הצלחה.

מדובר במפעל תוכן עצום, עשיר ומגוון שיודע לשרת כל בית בישראל עם שלושה ערוצי טלוויזיה, שמונה ערוצי רדיו, דיגיטל בהיקפים משמעותיים. כל חלקי החברה הישראלית יכולים ונהנים בפועל מתכניו.

העובדה הזו כשלעצמה הייתה אמורה לעורר סימן שאלה גדול מאוד בנוגע להתכנסות של הוועדה, אתמול, היום, ובעיקר לשורת הצעות החוק שמקודמות בכנסת, לפגיעה בתאגיד ובשידור הציבורי בישראל. אך אנחנו לא בימים רגילים. אנחנו אחרי למעלה מ-14 חודשי מלחמה ובמצב כלכלי לא פשוט. אדוני היושב-ראש, אתה אמרת אתמול, שסוגית העובדים היא לא שיקול בהחלטה, ואני חושבת שזו טעות.

אמרתי שאני לא יושב-ראש ועד העובדים.

אתה אכן לא יושב-ראש ועד העובדים. ועד העובדים שלנו נמצא כאן.

אני לא יכול לקחת רק את זה בחשבון. ישנם עוד שיקולים.

לא אמרתי וגם לא פתחתי עם הדבר הזה. אנסה בכל זאת להגיד דבר מה. תאגיד השידור הישראלי מפרנס אלפי משפחות. עובדים ועובדות שעשו לילות כימים כדי לסקר את המלחמה ואת ההשפעות שלה. חלקם וגם רבים מקרב היוצרים, שמענו פה דוגמאות, שמתפרנסים מהפקת התכנים לתאגיד והם עשו עשרות ומאות ימי מילואים בחודשים האלה. בכל זאת אנחנו כאן והם והמשפחות שלהם נמצאים על הכוונת של הכנסת ושל הממשלה.

הנזק כבר כאן, ליבי עם עובדי ועובדות התאגיד שצריכים להמשיך לתפקד כרגיל ולעשות את העבודה שלהם ללא מורא, כשעננה כל כך כבדה נמצאת להם על הראש. אפקט הצינון הכללי בתקשורת כבר מורגש והפגיעה בחופש העיתונות כבר אתנו.

אני כאן כדי להתריע, אם משהו מההצעות הנוכחיות יעבור בכנסת ותהיה סגירה של התאגיד או הפרטה שאמר אדוני אתמול בצדק, שהפרטה שבסגירה או סגירה של חטיבת החדשות, או פוליטיזציה שלו – המחיר יהיה כבד מאוד.

אני מניחה שכולנו ראינו אתמול וגם אלון דיבר פה בהרחבה על הדברים שנאמרו על ההצהרה האירופית שאם יתממשו תכניות אלה, ישראל לא תוכל להיות חלק מהאירוויזיון. בפעם הבאה שתהיה תחרות ספורט עולמית, הציבור ירתח כשהוא יצטרך לשלם מאות שקלים כדי לצפות במשחקים ובעיקר לא תהיה יותר רשת ב', תחנת הרדיו המואזנת בישראל. לא יהיו תחקירי חדשות, לא תהיינה כראמל ולא טהרן. כי טהרן זה כאן, אין טהרן בלי תאגיד השידור הישראלי.

הגשנו נייר עמדה מפורט לוועדה עם צידוקים ציבוריים ומשפטיים והוא מונח לפניכם ונמצא באתר. אני רוצה להדגיש, השידור הציבורי בישראל הוא מצוין. ישנה חשיבות עליונה לקיומו של שידור ציבורי עצמאי ונטול פניות שלא תלוי בבעלי הון או באינטרסים זרים.

השידור הציבורי שייך לציבור, לא לפוליטיקאים ולא משנה מאיזו צד של המפה הם נמצאים. הניסיון להשתלט עליו הוא ניסיון מקומם. העובדה שאנחנו יושבים כאן ודנים בהרס הפוטנציאלי שלו היא שערורייה. מה שקרה אתמול ששר התקשורת מגיע לוועדה ומחלק פליירים עם מתווה, היא אבסורד. הגיע הזמן שההצעות ההרסניות האלה יוסרו לאלתר מעל שולחן הוועדה הנכבדה הזו ומעל שולחן הכנסת. תודה.

דיברו כאן על גיוון, אני רוצה להציג את הקול הזה. קוראים לי הניה ברודבקר, אני חרדית, גדלתי בחסידות גור באשדוד. אין לי השכלה קולנועית, אין לי תואר בקולנוע, אין לי אפילו תעודת בגרות. אבל כשהגעתי לתאגיד עם רצון לעשות סרט, הם פתחו לי את הדלת.

יש לי ילד בן עשר, הוא עדיין בקושי מדבר כי הוא אוטיסט והוא לא יכול לספר את הסיפור שלו בעצמו. התאגיד עזר לי לספר את הסיפור שלו בקול גדול, ולהפוך את הסיפור שלו למאבק על שילוב של ילדים עם מוגבלויות בחברה הישראלית ולהפוך את הסיפור שלו גם לגשר בין צופים חילונים לדמויות החרדיות שהם ראו על המסך ולקרב.

אני צפיתי בסרט וזה סרט מדהים. אני ממליצה לכולם לצפות בסרט הזה. אני בכיתי בלי הפסקה.

וזוכה פרסים.

תודה רבה. בדיוק. הספר הוקרן בעשרות פסטיבלים.

מה שם הסרט?

שלושתנו.

סרט מדהים, תצפו.

הסרט הוקרן בעשרות פסטיבלים מסביב לעולם.

דנינו, תראה את זה בהזדמנות.

זכה בלמעלה מעשרה פרסים, הגיע למאות אלפי צופים ושימו לב, לאלפי צופים חרדיים כי לאנשים חרדים אין בבית טלוויזיה, הם לא ישלמו על מנוי ל-ייס או להוט. הין להם דרך לראות תכנים ויותר מזה, גם מבחינה ערכית, ברגע שערוציי שידור מסחריים עסוקים בתרבות רייטינג שפונה למחנה משותף נמוך, הציבור החרדי בדרך כלל לא יצפה בתכניות ריאליטי או בתכניות נמוכות.

תאגיד השידור הציבורי מאפשר לחרדים שיש להם בבית מחשב, לצפות בתכנים. לדוגמה, בסדרות דוקומנטריות כמו "המנדט". נערות חרדיות צופות בסדרות כמו "שלי הכובשת", סדרה שמדברת על שוויון הזדמנויות לבנות והציבור החרדי צריך את התאגיד גם כדי לשמוע וגם כדי להישמע, כדי לראות וגם כדי להיראות. תודה רבה.

קול חשוב, תודה רבה.

שמי ניר בוסקילה, מנכ"ל הפי"ל, פדרציה למוסיקה ישראלית. לא ארחיב, כי חבריי כאן אמרו הרבה מאוד דברים. היוצרים, מפיקים, אמנים, זקוקים לשידור ציבורי. הם זקוקים לפלטפורמות של שידור שלא תהיינה תלויות בשיקולים כלכליים או רייטינג. שמעתי כאן הרבה מאוד אנשים שדיברו על גיוון. יכול להיות שצריך עדיין לגוון, שעדיין צריך לעבוד, אך חד משמעית לא לסגור את התחנות האלה.

אתה מדבר על הרדיו?

תחנות הרדיו בוודאי, כן.

איזה תחנות? יש רשת ב' ו-ג'.

88.

והפודקאסטים על מוסיקה ישראלית.

כמה שישנן תחנות, זה לא מספיק.

אלה דיבורים, זו לא מוסיקה. מזה לא חיים, מהדבר הזה.

בטח שהם חיים מזה, הם מקבלים תמלוגים.

יש לך רשת ב', רשת ג', 88, כאן תרבות. כל המוסיקה. כולן תחנות - - -

זה גם רק"ע, גם שם ישנה מוסיקה.

מורשת.

גם במורשת.

עם אפשרות לשילוב של טיגרית.

אתה יכול להגיד מספרים?

לא נכנס עכשיו למספרים.

מה, השפה?

הפרטיים לא חייבים תדרים. יכולים לשדר היום באפליקציה לכל העולם, לא רק בישראל.

מה הנושא הזה, הטענה הזו של השר לגבי הנושא שכביכול רוצה שהכול יהיה דרך האינטרנט ואז לא צריך, הרי לרדיו אתה צריך - -

התדרים.

אתה מדבר על הרדיו?

כן.

שנים ניסו לאפשר האזנה ברדיו, ברכב באמצעים טכנולוגיים שלא מחייבים משדרים. זה לא עבד בישראל. כבר שנים עובדים על זה וזה לא עבד.

זה לא עובד בשום מקום בעולם.

בארצות הברית זה עובד. בארצות הברית יש את זה.

גם איך 25% מהמאזינים שלי שהם חרדים, כשאנחנו מדברים על כמעט 100,000 אנשים, לא יוכלו להקשיב כי זה לא יעבור בחיים.

אם שר התקשורת היה עובד בלייצר תשתית אינטרנט ולא בלסגור את תאגיד השידור הציבורי, אולי זה היה מתאפשר.

כל הנושא של המערבב השני זה לעבור לאינטרנט, לא?

זה בטלוויזיה, לא ברדיו.

אם אנחנו מבטלים אותו, זה לגבי טלוויזיה?

כן.

נטען בפניי גם שאתם עושים סדרות בחו"ל ואתם נותנים עבודה לכל מיני אנשים בחו"ל במקום לתת בארץ. חובה כביכול שהצלמים וכל מיני אנשים יהיו מהארץ.

ישנם מעט מאוד סדרות שמופקות בחו"ל, גם הן ברובן מבוססות על כותבים ישראלים, על בימאי ישראלי וכמובן - - -

אבל ברמה יותר נמוכה מהבחינה הזו.

כמו טהרן

טהרן זה קופרודוקציה, זה בשיתוף עם האמריקאים.

כמה סרטים כאלה זה מחו"ל וכמה בארץ?

דיברנו קודם על הסדרה על אליעזר בן יהודה, צבי. היא צולמה במלואה בישראל.

100%?

אדוני היושב-ראש, יש על זה פסיקה של בג"ץ בנושא הזה, על טהרן ואני מדבר כאחד העותרים בעניין הזה. קיבלנו את עמדת התאגיד בכל מה שקשור לזה. את החלק היחסי שהתאגיד שם בתוך ההפקה, בוצע בישראל במרכיב מסודר.

אני אומר שזה עם שיתוף. אני מדבר באופן כללי. אם אתה לוקח את היצירה הישראלית ועושה אותה בחו"ל, אתה פוגע בכל העובדים.

יש להם תקנות. מועצת התאגיד תקננה תקנות שמגדירות מה הם יכולים לעשות בכל אחת מההפקות.

זה שישנן תקנות זה לא אומר שזה בסדר.

הם עומדים בזה.

זה לא אומר שום דבר, אני לא ידוע מה כתוב בתקנות.

זה לא נכון היושב-ראש, אנחנו כפופים - - -

כי באו, התלוננו בפניי בעניין הזה.

אנחנו כפופים לתקנות האלה. אלה החוקים שאנחנו עובדים עליהם.

הם כתבו את החוקים.

זה כפוף לחוק. ואנחנו בוועדה בדיאלוג עם עולם התוכן הישראלי, גם שחקנים, גם כותבים, תעשייה שהיא לא מופיעה על המסך.

אני מדבר יותר על הצלמים.

אדוני היושב-ראש, אין הלימה מוחלטת בין העמדה שלנו לעמדה של התאגיד. אלה בדיוק המקומות שאנחנו חושבים שכן אפשר לתקן, אך אי אפשר לשפוך את התינוק עם המים. אנחנו צריכים את המוצר הזה, זו השורה התחתונה. אנחנו לא בסימביוזה מלאה פה.

"הפקה מקומית, תכנית טלוויזיה שכל יוצריה רוב מבצע. רוב הצוות הטכני, הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה".

זה בחוק.

אז החוק קובע , לא? אתם מעבירים את זה לחו"ל ואין להם עבודה בעניין הזה.

כמה כאלה יש?

שאלתי. כמה אחוזים? אתם לוקחים צוותים מחו"ל שזה יותר זול כמובן. והם מבצעים.

כרגע יושב-ראש איגוד שלכם אמר שזה לא מפריע, שזה לא מעבר לחוק. אמרו עכשיו אנשים שאמונים על הדבר הזה, יושב-ראש איגוד שח"ם, שהטענה הזו לא מבוססת, עושים לפי החוק כמו שהקראת אותו – כך הם שומרים עליו. למה אנשים מתלוננים?

למה מתלוננים? כי הכול בסדר, נכון? בחייכם, תפסיקו כבר להגן יותר מדי.

אני חושב שמעט מאוד אנשים מתלוננים על הדבר הזה.

אני מקבל את מה שאתם אומרים כי אתם צד לעניין אבל בכל הכבוד לכם, אתם מרוויחים כסף. אתם עובדים, תפסיקו כל הזמן להגן על התאגיד. ישנן גם טענות שצריך לקבל אותן. לא כל טענה היא טענה לא נכונה.

להיפך, אני אומר שהטענות שאתה אמרת, אני חושב שהן נכונות.

יש גבול לכל דבר. יושבים פה, מגנים על התאגיד כי זה טוב לכם, אני לא אומר שלא. אם ישנם אנשים אחרים שנפגעים ממשהו, תנו להם גם גיבוי ואל תתנו להם קרט בלנאש על כל דבר ועניין. אתם סתם מעצבנים אותי.

אנחנו עתרנו נגד התאגיד בעניין הזה, אני אומר את זה בתור אחד העותרים. במצב הנתון היום, הם עמדו במחויבות שלהם. אם אתה שואל אותי אם אני רוצה להגדיל את המחויבות שלהם? אני רוצה להגדיל את המחויבות שלהם ואם נדבר על זה, אז נשמח לדבר על זה.

העליתי רק את הטענה, אני עוד אשב אתך על זה.

אני רוצה לענות פה כדי שזה לא יישאר באוויר. כשהוא מדבר, חבר הכנסת דנינו על טהרן. טהרן זו הפקה, זה קופרודוקציה. זה סיפור אחר.

הבנתי, זו לא הטענה. אם זה משותף אז משותף. אני לא מדבר על זה. מדבר באופן כללי.

כי למה? כי זה מכניס גם כסף וכבוד למדינה. את זה צריך לקחת בחשבון.

אני יכול להוסיף בתור מפיק, שטהרן, הסיפור קורה בטהרן, אז צילמו את זה במקום שאי אפשר לזייף.

אי אפשר לצלם את זה בתל אביב.

איפה אתה מצלם את טהרן, בטהרן? אפשר לחשוב.

שלחו הרבה צוות ישראלי לשם.

אני אתן לך מקומות בישראל שדומים לטהרן גם.

תן לי להסביר תהליך. התהליך של ההפקה לא נגמר רק בצילומים. ישנה כתיבה ויש תהליך של פוסט, שכל זה קרה בארץ.

אני אנצל את ההזדמנות כדי לדבר על זה, והוא יבדוק וייתן לי תשובה.

מועצת העיתונות והתקשורת בישראל היא גוף אובייקטיבי שלא נכנס לפוליטיקה. מאחר ועלה כאן נושא של ערוץ 14, תדעו לכם וזה חשוב להדגיש את זה. אנחנו הגענו גם אל ערוץ 14, גם אל העיתונאים של ערוץ 14 כשהתנכלו אליהם, גם לעיתונאים.

זה ברור, כך צריך להיות. כאן, וגם אתמול נרמז, שכביכול אנחנו רק תומכים בצד אחד. אני רוצה להסביר לכם, כשהיו התנכלויות לעיתונאים של ערוץ 14 – אנחנו לא רק שהגענו אליהם, הזמנו אותם אלינו וכך גם עם ישראל היום. אנחנו לא מצד זה או מצד אחר, אנחנו מצד אחד של חופש העיתונות.

כבוד השופט, בחיוך. זה שמדגישים שאנחנו מגנים על ערוץ 14, זה עושה את זה, זה נשמע רע. כלי תקשורת.

אתמול העלו טענה.

חבר הכנסת דנינו. אני מדגיש את זה, כי אתמול העלו טענה שכביכול אנחנו רק מגנים על צד אחד. אדוני לא היה כאן אתמול.

לא הייתי. הייתי בתובענות ייצוגיות במקום אחר.

שלחנו אותו לדיון אחר, מטעם ועדת הכלכלה.

לא היית בתובענות ייצוגיות, דוד?

הוא היה. תובענות ייצוגיות, רק בנושאים הכלכליים אמרתי תקראו לנו. אני לא צריך לדון בנושא משפטי, לבלבל את המוח.

אתה לא נהנה עם רוטמן?

בנושאים האלה – לא.

אני מעלה את זה כי נאמר לי שבסוף אני אוכל להתייחס לדברי הגורמים השונים. אדוני לא היה כאן ואמרו את זה. אני רוצה להסביר. זה לא בגלל שאני בא ואומר אנחנו מגנים על ערוץ 14. אנחנו מגנים על כולם מכל הזרמים והעיקרון היחידי שאנחנו כן מגנים עליו בתקיפות, הוא חופש העיתונות והתקשורת.

דבר שני, דובר על זה שיבטלו את תאגיד השידור, כאן. אתמול אמרתי, גם את זה תקפו אותי, זה רק חלק מהתכנית הכוללת. כשבאים ואומרים יפריטו את תאגיד השידור כאן, ויתנו לה להתנהל כמו גוף מסחרי, מדינת ישראל היא קטנה יחסית - -

אין באמצע.

אין הפרטה, זו תהיה סגירה.

אם היא קיימת אז היא לא גוף מסחרי, אין מה לעשות. זה ברור לגמרי. אם היא לא קיימת, זה סיפור אחר.

גם אם היא לא קיימת והיא תפעל אחרי שהיא תופרט, כרשת עצמאית מסחרית.

אין מודל עסקי כזה.

זה בדיוק מה שאני רוצה להסביר, אין מודל עסקי כזה. זה יביא לכך וגם יהיה דיון ביום שני. אין מודל עסקי כזה, זה יגרום לזה שכל הרשתות המסחריות יצטרכו גם לבקש את תמיכת הממשלה. אנחנו מדינה קטנה יחסית.

דבר שלישי, מה שכאן נאמר על ידי הנציג של קהלת. אדוני יתאר לעצמו כי שמעתי, המבטא הוא אמריקאי, מה היה קורה בארצות הברית שהזכות הכי מרכזית היא חופש הדיבור? היה מישהו מעלה בדעתו לבטל את ה-First amendment. מה היה קורה? היו אומרים שהוא פועל נגד הדמוקרטיה. צריכים את זה גם להבין.

החוק הזה, זה לא חוק יסוד. אתה עכשיו מציג את זה מול החוקה האמריקאית.

השופט מלצר, הקשבתי בקשב רב לדברים שלך על דמוקרטיה מתגוננת. צריך להפסיק עם מימון לשידור ציבורי ולהפריט את חלקי התאגיד. האם בית משפט יפסול אותי אם אני רוצה להתמודד לכנסת?

זה תיאורטי, עזוב אותנו מזה. זה מוביל אותנו לסיבוב אחר. האם לדעתך, אי אפשר לעשות שום תיקון בחוק?

לא אמרתי את זה.

זה לא חוק יסוד.

אתמול התייחסתי לדברים שאולי אפשר לעשות. תוך כדי הדיון, השר קרעי לא הופיע כאן. אני מקבל בהודעות, הודעות דחיפה מחברים וגם מאחרים, שהשר קרעי למרות שאיננו בדיון - -

הוא צופה בדיון כנראה.

הוא הוציא הודעה אישית נגדי. תבינו מה זה נקרא גם פייק ניוז וגם השתקה. אני מבטא כאן עמדה של גוף, הוסמכתי לבטא את העמדה של הגוף ואז הוא כותב שאני הייתי פעם בעבר, יועץ משפטי למפלגת העבודה. לא נכון, פייק ניוז, אף פעם לא הייתי יועץ משפטי של מפלגת העבודה.

זה לא נכון. הייתי נשיא בית הדין, יושב-ראש ועדת חוקה, שזה נשיא בית המשפט העליון או בית הדין העליון של מפלגת העבודה. לא הייתי אף פעם יועץ משפטי של מפלגת העבודה. דבר חמור יותר, הוא כותב, השופט מלצר מופיע כאן בתחפושת של שופט וכביכול הייתי בתחפושת של שופט.

אין דבר חמור מזה. אני נבחרתי כדין כשופט כאשר אני מופיע כאן, אני מופיע תמיד כשופט בדימוס ואני אף פעם לא העטיתי על עצמי תחפושת של שופט, אני מתייחס רק לגופם של דברים ולא לאף אחד באופן אישי.

ההשמצה הזו היא השמצה אישית חמורה מאין כמוה. אני לא אמרתי אף פעם ששר התקשורת הוא שר בתחפושת של שר תקשורת. אני גם מבקש כאן גם את הגנת הוועדה, זו פגיעה בחופש הדיבור. אני מתייחס כאן בשליחות הארגון שאני מייצג.

לכן אתה הופעת פה בשירות הארגון שלך ואני הזמנתי אותך גם כשופט לשעבר שכתב את פסקי הדין הזה, זה הכול.

אך לא כשופט.

לא כשופט בפועל.

ולא בתחפושת של שופט. הדבר האחרון, אני קורא לאור כל מה שהיה, שהוועדה הנכבדה הזו תפעיל את סמכותה מכוח סעיף 79א לתקנון הכנסת ותדחה על הסף את כל הצעות החוק הפרטיות האלה. השר שחילק אתמול ברושור, אם הוא רוצה שיפעיל את הממשלה כהצעת חוק ממשלתית, היא תעבור את הבקרה של הצעת חוק ממשלתית ואמרתי כבר, ישנם שני פסולים גדולים בכל ההצעות האלה – זו עקיפה של הברושור של השר או תכניות של השר שהוא גם הופיע אתמול בשמם של חברי הכנסת המציעים. זה דבר שלא יעלה על הדעת. גם מבחינה פרוצדורלית זה לא תקין.

זה לא נכון. הוא לא הופיע בשמם, הוא הציג את העמדה שלו.

הם הגיעו באיחור אחריו והוא אמר, אני מביא, במילים האלה.

עם כל הכבוד אני לא מדבר אתך, אני מדבר עם השופט. הוא הציג את העמדה שלו. הם איחרו, אחר כך הגיעו. אחד הגיע הציג. השנייה הגיעה מאוחר, אמרתי לה היא יכולה בישיבה הזו, היא לא הגיעה.

ביטן, הוא אמר אני מביא.

הוא אמר אני מביא, 300 פעמים והערנו לו על זה.

הנושא של הצעות חוק פרטיות זה דבר שמקובל בכנסת, מה אני יכול לעשות? אני לא ראיתי את זה כך.

אחרי שכבודו מילט אותו מהבעיה שהוא מייצג את הממשלה, כבודו אמר מקובל גם שהשר יכול להתייחס ויהיו חברי הכנסת. אין ספק שהדבר הזה מבחינת פרוצדורלית לקוי חוקתית וגם מהותית הסברתי למה הדבר הזה פסול, כי זו פגיעה בדמוקרטיה.

תקראו לזה איך שתקראו, זו פגיעה בדמוקרטיה. מנסים שמרוב עצים לא יראו את היער, אך היער והתמונה הכוללת היא פגיעה בדמוקרטיה וביטול של ה-First amendment הישראלי. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך.

שלום לכולם, לכל הנוכחים. שמי גלי וינטראוב, אני אשת יצירה. בנוסף לזה, אני עובדת תאגיד. אני אישה עם מוגבלות כלשהי. התאגיד הוא מציג נכים ואם יסגרו אותו אז לא רק שלנכים קשה להשתלב בקהילה, אלא בפרט התאגיד גם עבורי יהיה מאוד קשה. בשבילי זה חשוב שלא יסגרו. חוויתי כמה סגירות ואני לא אחווה עוד סגירה. תודה רבה.

תודה, ואל תדאגי יותר מדי.

רק משפט היושב-ראש. הקבלה שלנו, אנשים כמו גלי ואנשים עם מוגבלויות נוספות, זה חלק מהיתרון שלנו כשידור ציבורי. זה לא קורה - - -

נכון, כי החוק מחייב אותך, אתה יודע את זה.

זה לא מחייב את הגופים הפרטיים.

אחוז מסוים.

נכון, ואנחנו עומדים בו ואף יותר.

כל הכבוד.

גלי לא באה מטעמנו כדי להרשים את הוועדה. היא מיוזמתה רצתה לבוא ולדבר וזה הקול שלה.

כל הכבוד לה, קול חשוב מאוד.

והיא עושה עבודה מצוינת.

את רוצה לענות לשאלה ששאלתי או שהשופט ענה במקומך?

זה לא חוקתי שהוא יענה במקומה.

אדוני היושב-ראש, אני תמיד שמחה לענות לך.

אני שואל שאלה. ההתרשמות שלי ממה שלוין אמר, שזה כמו שמדובר בחוק יסוד.

לא.

האם זה חוק שלא ניתן לתיקון?

ממש לא. זו לא האמירה.

בואי נשמע. או רמאות שלא ניתנת לתיקון.

גם לא. אני אנסה, ואנסה לענות לך באופן ישיר כי אני יודעת שכך אתה מעדיף. חוק התאגיד הוא לא חוק יסוד. אפשר לתקן אותו, הכנסת סוברנית לתקן אותו כמו כל חוק. מה שכן אמרנו אתמול, שחוק התאגיד קובע עיקרון יסוד של עצמאות התאגיד. אין תאגיד בלי עצמאות תאגיד. לעצמאות הזו יש שתי רגליים עיקריות. א', זה התקציב. ב', זו המועצה, לכאורה לא עולה כאן בהצעות הספציפיות.

לגבי ההצעה של חבר הכנסת בוארון בעניין התקציב, אמרנו שההצעה הזו כפי שהיא מנוסחת כעת, משאירה את התאגיד לא עצמאי בעליל. לא ניכנס לפרטים אך אם התאגיד צריך כל שנה לבוא מחדש לממשלה ולבקש עצם התקציב שלו ובנוסף הממשלה תצטרך לאשר את פרטי התקציב. מה זה פרטי התקציב? נסבר את האוזן, זה אומר שהממשלה תוכל להגיד איזה התקשרויות כן, איזה התקשרויות לא. במה להפיק - - -

זה הדיון בפועל, יש הבדל.

זה התקציב, ביטן.

זה קיים, מועצת התאגיד קיימת. הממשלה לא יכולה להגיד לתאגיד, עכשיו אתה תרכוש את זה, תעשה את זה.

זו לא ההצעה אדוני.

אני לא חייב לקבל את ההצעה כפי שהיא, זה לא משנה.

אנחנו התייחסנו אתמול להצעה, זה מה ההצעה אומרת. ההצעה כפי שהיא, הופכת את התאגיד ללא עצמאי, לנשלט לגמרי. דיברנו על המשמעות המשפטית שלו, על הפגיעה בחופש הביטוי וכולי. לא אחזור על הדברים אלא אם תבקש ממני, אני מעריכה שלא.

לגבי העניין השני, ההצעה של חברת הכנסת גוטליב שהסכמנו פה כולנו שהמשמעות שלה דה-פקטו, היא סגירה של התאגיד. ההצעה של בוארון - - -

אין על זה ויכוח.

שהתאגיד נשאר. אמרנו כך הוא לא עצמאי ולכן המשמעות של החוק לא מתקיימת. לגבי ההצעה של חברת הכנסת גוטליב, גם בזה הכנסת יכולה לדון. יכולה הכנסת לשאול את השאלה - - -

אני שואל שאלה פשוטה. זה שאנחנו יכולים לדון, אתם לא יכולים למנוע מאתנו לדון.

אני לא מתחמקת ואני עונה. גם אתמול אמרנו, השאלה אם ישנה חובה לקיים שידור ציבורי, חובה חוקתית, משפטית. השאלה הנפרדת, האם אפשר לסגור שידור ציבורי מעת שנוסד? היא שאלה משפטית מסובכת מאוד, תקדימית בישראל.

אמרנו אתמול שאנחנו נצטרך לקיים עליה דיון משפטי נפרד וסדור. אין לי תשובה מהמותן, אנחנו כמובן מכירים את אמירתו של המשנה לנשיאה בדימוס, השופט מלצר. הוא הביע את עמדתו ששכבר ישנו שידור ציבורי, אי אפשר לסגור אותו.

זו שאלה כבדת משקל וצריך לדון בה. אם רוצים לסגור את השידור הציבורי צריך לעשות דיון רציני ועל זה דיברנו אתמול. אתה כעסת עלינו כשאמרנו לא כל דבר צריך ועדה. לא כל דבר צריך ועדה אך החלטה דרמתית, יסודית, מאפס למאה של ביטול השידור הציבור, אנחנו חושבים שישנו קושי תהליכי משמעותי, לעשות משהו בכזה סדר גודל בהצעה פרטית.

תודה רבה.

לפני שנוסד התאגיד על יד ארדן, אם אני זוכר נכון, כי אני לא זוכר בדיוק, סגרו את מה שהיה קודם ואז הוציאו מכרז.

לא, ממש לא מכרז. אז הייתה חקיקה מסודרת.

קודם כל סגרו ואחר כך.

לא נכון.

החקיקה סגרה ופתחה באותו חוק.

זו לא הייתה הפרטה.

דה-פקטו הייתה.

זה לא מדויק. בהתחלה רצו לסגור לגמרי בלי שום דבר ואחר כך לאור לחץ שהיה, עשו תאגיד. זה לא מדויק.

אלה מקומות עבודה.

קודם הייתה הקמה של התאגיד ואז.

אמרנו, אנחנו לא ועד העובדים.

מה זה קשור לוועד העובדים?

חברי כנסת, אתם רוצים להשלים כמה מילים? בבקשה. לא להאריך יותר מדי.

אין מה להאריך. גם אתמול וגם היום שמענו טענות כבדות משקל. גם בהיבט הדמוקרטי שאני יודעת שאת הממשלה זה פחות מעניין.

את חייבת להגיד את הדברים האלה?

אני רואה מה קורה פה. פה בחדר מדברים על פגיעת התאגיד. למטה רוצים להשתלט על נציב התלונות על השופטים. מאיימים להחזיר את החוק לעניין הוועדה לבחירת שופטים. תגיד לי, אנשים לא רואים מה קורה פה?

מה נראה לך הגיוני שהשופטים יבחרו? מי יבקר אותם? סתם, רק הערה אחת.

דנינו, טיפה הבנה.

את מעבירה את הדיון לנושא אחר.

כל דבר, תהיו ענייניים קצת. כולם פה באים עם סכין.

הלוואי שהממשלה הזו תהיה עניינית. הלוואי שתתעסקו במה שחשוב באמת.

מה לא ענייני?

כי עכשיו אנחנו דנים על זה ואתם מדברים על משהו אחר.

אני רוצה לדון בעניין של התאגיד.

אם את רוצה לדבר על התאגיד, בבקשה. אבל לא הרבה זמן כי כבר דיברת, ברוך השם.

ביטן, מה קרה לאווירה של אתמול? אל תפריעו לקארין, אני אגן עליה.

אני אגן עליך תמיד, מה הקשר?

יפה, אז תן לי רגע להשלים. גם ברמת היצירה שלא תהיה, עזוב, אל תקנה את השטויות האלה. מי יעשה יצירות כאלה של סרטים של אימא חרדית לילד עם צרכים מיוחדים? אתה רואה איזה ערוץ מסחרי עושה את זה?

למה לא? לפי מה שאתם אומרים, הסרט הזה יכולה אולי אפילו - - -

מכיוון שאת מדברת על היצירה, אסביר לך.

בלי כאן, לא היה הסרט הזה.

אמרתי מראש, לא רק שאני לא בעד לפגוע, אני בעד שיהיה להם יותר תקציב. ל-YES, ול-HOT וכולי, יש אחוז מסוים שהם חייבים לתת בעניין הזה. יש לי בעיה עם האינטרנט, שהם לא מחויבים ועל זה אנחנו נדבר.

ביטן יקר, אתה מערבב בין תפוזים לתפוחים.

אני בעניין הזה בעד רפורמה מקיפה לטובתם, לא לרעתם.

לטובת העניין הזה, יש כבר טיוטת חוק שלי שמוכנה. רציתי אתמול לתפוס את שלי שתצטרף לחתימה להרחבת היצירה המקורית.

דנינו, התאגיד הוא לא רק המסך שעליו רואים את הדברים. ישנה פרוגרמה שלמה שהוא מארג של דברים שבאים לידי ביטוי על המסך. יש את החדשות, יש את היצירה. אני מתחילה לקבל את הרעיון שמה שמטריד את השר קרעי, זה החדשות, שלא מדברים את מה שהוא רוצה. שיבוא ויגיד את האמת, שלא נראה לו, לא נראית לו ביקורת.

איך אמר מישהו פעם? אתם מורידים את המורל. מראים את הדברים שלא רוצים לשמוע עליהם, את הביקורת, את הרע. בואו נספר רק מה טוב פה. אז לא. רוצים לחיות בדמוקרטיה אמיתית, לא כזו עם פראבדה? יש חדשות, ביקורת. הייתי שרה, לא כיף ביקורת. אתה לא רוצה ביקורת, אל תהיה שר. אי אפשר לדמיין כמה מתעללים בגוף הזה מיום הקמתו. אתה זוכר ביטן? לא רצית שהם יעלו.

על מי את מדברת?

התאגיד, אתה לא זוכר שהקימו אותו? איזה ריב היה עם כחלון, ועדה מיוחדת. כן יקום, לא יקום? מה קרה?

לא. את עוד הפעם מבלבלת.

הוא לא היה בכנסת.

הוא היה ועוד איך.

הייתי, אני זוכר את הדבר הזה. אני לא אמרתי שלא יהיה שידור ציבורי, שימי לב. אמרתי במקום התאגיד, שיחזרו לרשות השידור בתיקונים. אל תבלבלי אנשים, יש להם זיכרון קצר.

אין להם זיכרון קצר.

לא אמרתי שלא יהיה שידור ציבורי.

התקדמנו, כי אתמול בבוקר התחלנו בלי שידור ציבורי.

אני מדבר על מה שהיה בעבר. זה מה שאני אמרתי. את מדברת על מה שאני אמרתי בעבר.

ביטן, אני מפצירה בך. אתה שומע את כל הטענות שעולות כאן. רואה את הצורך האמיתי. זה פשוט לא יאומן שהשר קרעי בסוף יצטרך לשלוח פרחים ללבנון, תשלח לקרעי פרחים שיוציאו אותנו מה-EBU. זו ההסברה הישראלית הכי טובה, את זה רוצים לקלקל? אלה דברים שאי אפשר לתפוס.

אני מפצירה בך, אתה מבין עניין. אתה רואה את הטענות שעולות כאן. אתה שומע את האנשים, את המגוון של העובדים. איפה יהיה אירוע כזה? איפה? למה להכניס הכול לבעלי הון? תצאו מהסרט הזה.

תודה אדוני היושב-ראש. אני כן מעריכה את הדיון ואת הסבלנות ושהיום הרבה מאוד אנשים דיברו. חשוב מאוד.

כולם דיברו. שאלתי מי לא דיבר ורוצה לדבר?

חד משמעית ואני מחמיאה לך ומודה לך.

אני צריכה להביא לפה את רוטמן, תיתן לו שיעורים.

חד משמעית, תביאו אותו לפה. קודם כל תודה רבה, אני כן מעריכה את הדיון, ההקשבה והפתיחות שלך לעניין. אתמול שטחתי את משנתי פה, אמרתי בדיוק מה אני חושבת ומה אני חושבת גם על החקיקות כחלקיקים מתוך מארג שלם שקארין דיברה עליו עכשיו.

אני יושבת פה ואמרתי את זה גם אתמול, אין דבר כזה שאני לא אגיד, אני תמיד אומרת כי אנחנו עדיין עם כל הכבוד, אתה אומר בואו נהיה ענייניים. מבחינתי ענייניים זה לפתוח את הדיון הזה ולהגיד שיש לנו 100 חטופים וחטופות ואני רוצה שמדינת ישראל, אנחנו כשליחי ציבור שמקבלים משכרות מהציבור ושמו אתנו בבית הזה וזו שליחות גדולה מאוד בעיניי. אני רוצה שנתעסק בדברים ענייניים.

דברים ענייניים מבחינתי במדינה החבוטה שלנו, אלה החטופים שלנו, המילואימניקים שלנו, הצפון, הדרום, שיקום שלהם. 900,000 ילדים מתחת לקו העוני, אלה הדברים הענייניים. לסגור את התאגיד לא צריך להיות בראש מעיניו של הציבור במדינת ישראל.

זה גוף שהוא פלא, אני מתגאה בו כל כך. כשראיתי את הסרט המופלא הזה, ואין לי שום קשר. הוזמנתי לצפות בסרט, אנחנו לא מכירות באופן אישי. הארגון הזה הוא פלא אחד גדול. למה שאנחנו נעשה לעצמנו השמדה, ונשמיד את הפלא הזה?

אתמול זרקתי פה פצצה שיצרה סערה תקשורתית כי הזכרתי את המילה אירוויזיון, לא עלינו, שזו כנראה טומאה גדולה האירוויזיון. אתה יודע שאני במלחמה הזו עסקתי הרבה מאוד בדיפלומטיה ציבורית, נסעתי בעולם וייצגתי את מדינת ישראל לא כחברת אופוזיציה, כמדינת ישראל.

ראיתי מה קורה בעולם ומה משדרים בעולם. עד שיש לנו גוף כמו ה-EBU שאנחנו חברים בו, שעושה דיפלומטיה ציבורית ועושה שירות למדינת ישראל בתקופה שהאנטישמיות גואה, כשאנחנו במצב נוראי מבחינת יחסי החוץ שלו, גם את זה נשמיד?

לא רק היה לנו משרד ההסברה, משרד התפוצות. גם דובר צה"ל, גם מערך ההסברה הבין-לאומית, בלגאן אחד גדול. נכשלים ברמה הבין-לאומית, גם את זה ניקח למדינת ישראל? למה אני אומרת לך את זה? כי אני מתגאה באירוויזיון. אני חושבת שזה כלי מדהים למדינת ישראל.

אנחנו מגיעים להישגים מאוד יפים שם מזה שנים ארוכות. נטע ברזילי הביאה לנו ניצחון. כשהאירוויזיון מתקיים במדינת ישראל, כמה תיירות נכנסת לפה. כמה מקומות עבודה נוצרים בעקבות זה, איזו פתיחה זו לעולם של מדינת ישראל.

סוף סוף רואים אותנו, ליברליים, מערביים, פתוחים, פלורליסטיים, מביאים תרבות ואומנות. מה רע בזה, למה לזלזל באירוויזיון? איזה יופי של דבר זה האירוויזיון. בשנה שעברה, איך עדן עמדה בתוך הסערה המטורפת הזאת בגאווה גדולה וייצגה אותנו בגאון. כל הכבוד לה על מה שעשתה והלוואי שהשנה שזה יקרה שוב.

אני רוצה להרים לאירוויזיון בניגוד למה שקרה אתמול ולעמוד בגאווה גדולה ולהגיד שאנחנו צריכים להמשיך את המסורת הזו ואני ממש מפצירה בך ביטן, שתחשוב על הדבר הזה לעומק. אין שום ערך בהשמדת הפלא הזה, חבל. זה הפסד של אזרחי ישראל, לא של צד פוליטי מסוים, של כל אזרחי ישראל. תודה רבה.

רציתי לשאול שאלה נוספת את משרד המשפטים. מבקר המדינה הוא עצמאי נכון? חייב להיות עצמאי ואסור להשפיע עליו בשום פנים ואופן ועדיין התקציב שלו שהוא מגיש אותו, מאושר בוועדת הכספים. יצירת תהליך מסוים שהכנסת משפיעה, בודקת את העניין הזה הוא פגום כשמדובר בתאגיד, ולא פגום כשמדובר במבקר המדינה.

אני אחשוב על השאלה שלך אדוני, אין לי תשובה.

התקציב מגיע לשר, אתה יודע.

לא נכון. התקציב של מבקר המדינה מגיע ישירות לכנסת.

כל הספרים שלהם מגיעים לשר.

מגיע ישירות, והסכום שמאושר נכנס לתקציב, באופן אוטומטי. אין השפעה על הדבר הזה. הם צריכים להציג את הדרישות, ועדת הכספים מאשרת וזה נכנס לתקציב. מבקר המדינה הוא לא פחות חשוב. גם הוא זרוע רביעית במדינה. התקשורת היא החמישית. שאלתי שאלה כללית.

הוא נותן לך תשובה

היא צריכה לתת לי תשובה, לא הוא. הוא מייצג את התאגיד. אני מסיים את הישיבה. אני לא מתחיל דיון חוזר.

אני הייתי מאחורה ולא הצלחתי לדבר.

אז דבר. אתה האחרון.

צביקה גוטליב, מנכ"ל איגוד המפיקים. שבוע שעבר התקיים כאן דיון בהמשך למה שאמרת. אני מבין שהדיון הזה, ההצעות שעלו פה התקדמו, לא התקדמו, אני לא יודע. בשבוע שעבר עלתה הצעה שבמהלך הדיון השתנתה והפכה לפיקוח תחת הוראת שעה או פיקוח תחת הרשות השידור - - -

זה לא הדיון הזה. יהיה דיון על העניין זה ואז תדבר.

זה גם בעייתי ומסכן את העצמאות של התאגיד. ויכול לפגוע מאוד גם ביצירה וגם בעצמאות.

זה לא נכון, תפסיקו כל דבר להפיל על היצירה, מספיק עם זה. אין לזה שום קשר לעניין. זה בדיון שיהיה. מדובר על מצב שלצערי הרב המועצה התמעטה בו ושלא יכלה להתכנס. מי שמפקח על התאגיד ועל התקציב וכל מה שקורה – זו המועצה.

לאור העובדה שלא נבחרה מועצה חדשה, ישנה תקופת ביניים מסוימת שצריך פיקוח. לא יכול להיות שיהיה תקציב של 900 מיליון שקלים כולל הכנסות עצמיות ואף אחד לא יפקח עליהן והמנכ"ל יעשה מה שהוא רוצה. לכן עולה העניין של הוראת שעה לחצי שנה, שיהיה פיקוח על התאגיד עד שימצאו את הדרך לבחור מועצה חדשה.

אבל אנחנו משנים את המהות של החוק, של עצמאות של התאגיד.

לא משנים שום מהות, לא נכון. התפקיד שלנו הוא גם לפתור בעיות זמניות, זה לא מדויק.

תמצאו את הדרך למנות מועצה.

לא פוגעים בתאגיד ולא שום דבר.

ביטן, אתה לוקח את הזמן לחשוב עכשיו? בוא נחשוב את זה.

את רוצה שאני אחשוב אתך על זה?

בוא נחשוב ביחד.

רבותיי, תודה רבה, הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.