פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



86
ועדת הכלכלה
22/12/2024


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 547
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"א בכסלו התשפ"ה (22 בדצמבר 2024), שעה 9:00

הצעת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ה- 2024

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו

עודד פורר

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת

תמר ברמן - ד"ר, ראש תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות

הדר לוינברג - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות

ישי יונתן לנדסמן - עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ינון אלרועי - מנהל מערך האסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה

שני ברוך עזרי - עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

גלית יעקובוב - עו"ד, משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

איגור דוסקלוביץ - מהנדס, הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

עמית גולדמן - רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

דוד טמיר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דורון קוגמן - מהנדס תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

בת שבע אבוחצרה - מנהלת מינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה והתשתיות

טלי אלבז - יועצת, משרד האנרגיה והתשתיות

אילן בנימין - מהנדס, מנהל ענייני בטיחות הגז, משרד האנרגיה והתשתיות

אסתי כהן ליס - אדריכלית, מנהלת אגף תורת הבניה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון

צפריר גדרון - מנהל תחום תיווי ותקינה, המשרד להגנת הסביבה

רות שמן - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

רן כהן - סגן מנהל מינהל בטיחות בעבודה, משרד העבודה

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

עדי פרטוש - מנהלת א' קשרי חוץ וממשל, "בטרם" מרכז לאומי לבריאות ובטיחות ילדים

מלי טופצ'יאשוילי - לוביסטית ציבורית, לובי 99

ליאור בר ניר - עו"ד, אחראית תחום בריאות וחינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד

אסתר אופק - מנהלת אגף תקנות, מינהל התכנון

מאיה שדה - ראש היוזמה לסביבה ובריאות, מרכז "טאוב"

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

מיכל, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ה- 2024

בוקר טוב לכולם, הנושא בדיון הוא הצעת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ה- 2024. ראיתי שיש המון תוספות ודירקטיבות חדשות, ואם אתם רוצים שנסיים היום, אני מציע שיהיו כמה שפחות דיבורים ושהכול ייאמר בקצרה, אחרת זה לא יסתיים היום ונצטרך לקבוע מועד נוסף.

תסבירו בבקשה את המסגרת הכללית ומכוח מה מוסיפים עכשיו עוד אסדרות לתוספת לחוק התקנים, ומה הם למעשה השינויים העיקריים שאתם מציעים.

אני מבקשת מכל הדוברים, לאורך כל הישיבה, להציג שם ותפקיד בבקשה.

בוקר טוב, שמי שני ואני מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. היום אנחנו מביאים את ההשלמות של האסדרות האירופיות המאומצות, כפי שהתחייבנו בעת חיקוק החוק. השר התחייב שהוא יביא את ההשלמות הנדרשות, ולכן מה שמונח כאן בפני הוועדה אלו 20 אסדרות נוספות על 22 האסדרות שכבר נקבעו בעת חקיקת החוק, שהמטרה שלהן היא שכל מוצרי הצריכה ייכנסו לרפורמה, כשהן בעיקר נותנות איזשהם כללים משלימים לאותם מוצרים.

כל הכבוד שעשיתם את זה מהר.

היושב-ראש בוקר טוב, שמי ינון אלרועי ואני ראש מערך האסדרה. אנחנו למעשה ממלאים את דבר המחוקק, והבאנו את כלל האסדרות הרלוונטיות לכלל התקנים הרלוונטיים, ובכך השלמנו את החובה שהייתה עלינו להשלים את הרשימה. כל האסדרות האלו ייכנסו בהתאם למדרג מסוים כמו שהיה בחקיקה המקורית.

הטכניקה החקיקתית שבה בחרתם, היא למעשה להחליף את כל חלק ב' לתוספת, כלומר הפירוט של האסדרות האירופיות המאומצות, מועדי התחילה שלהן והתנאים להחלה, כאשר בתוספת הזו יש אסדרות שכבר נכללות היום בתוספת לחוק שעבר באוגוסט.

הם הכניסו את מה שכתוב בחוק לכאן?

כן, הם למעשה החליפו והוסיפו, ולכן לנוחות חברי הוועדה והמוזמנים, אנחנו ציינו לצד כל אסדרה את מקום השינוי לעומת החוק היום.

במקומות שאין שינוי אז אין שינוי, כי זו רק העתקה.

העתקה עם שינויים.

הסיבה שהחלפנו היא בעיקר בגלל שדייקנו את שם האסדרה באנגלית, בעקבות איזושהי פעילות מקצועית יחד עם מרכז הידע שאנחנו מפעילים. אנחנו מביאים עכשיו את הדברים מדויקים יותר, כי לא הייתה ברירה, אלא להחליף את כל חלק ב' לתוספת, במקום להביא המון עדכונים.

כפי שאיתי ציין, מצוין בצד באילו אסדרות לא נעשה שינוי מהותי ובאילו אסדרות כן. יש ממש מספר שינויים מהותיים בודדים באסדרות שהיו קיימות.

אני מבקש לציין שברמת הפרוצדורה, ברגע שאתם מציעים להחליף את כל חלק ב', הנושאים האלה נפתחים לדיון לפי שיקול דעתו של יושב ראש הוועדה, מכיוון שאנחנו מחוקקים מחדש את חלק ב' בתוספת.

לא, אני לא רוצה, אלא אם יהיה משהו מיוחד באיזושהי דירקטיבה. אבל אם לא, אני לא מתכוון להתחיל את כל העסק מחדש.

כי הוועדה קיימה דיון ארוך ומעמיק מאוד גם באסדרות בעת שנחקק התיקון, תיקון מספר 19 לחוק, ולכן אני באמת רוצה למקד את ההערות דווקא באסדרות החדשות בתוספות.

האם מישהו רוצה להגיד משהו בלי לחזור על מה שהיה בחוק? אני מזכיר שאנחנו לא מתחילים את הדיון מחדש.

שמי ד"ר תמר ברמן ואני ממשרד הבריאות. אני רוצה להתייחס לאחת מהדירקטיבות שכבר כן אושרו.

שכבר היום הן נכללות בחוק? כשנגיע לזה אז תתייחסי ספציפית, כי כרגע אנחנו מדברים באופן כללי על התקנות. אפשר להתחיל לקרוא.

"טיוטת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ה-2024







בתוקף סמכותי לפי סעיף 9א2(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – החוק) ולפי סעיף 22 לחוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד-2024 (להלן – תיקון מס' 19) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:


החלפת חלק ב' בתוספת החמישית לחוק
1.
בתוספת החמישית לחוק, במקום חלק ב', יבוא:

האסדרה האירופית המאומצת, מועד תחילתה ותנאים להחלתה





[ללא שינוי מהחוק היום]
1.
ההוראה המחייבת – Directive 2009/48/EC of the European Parliament and of the Council of 18 June 2009 on the safety of toys (TSD) – דירקטיבה לבטיחות צעצועים –







(א) תחילתה – ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025).

(ב) תנאים להחלה:




(1)  ההוראה לא תחול לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם בסעיף 10ה או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי סעיף 12."



מדובר באסדרה לבטיחות צעצועים כמו שכתוב.

זו אסדרה שכבר הייתה בתוספת החמישית, וזו באמת אסדרה רוחבית שמדברת על בטיחות הצעצועים לילדים.

גם השמות של ההוראות המחייבות באנגלית מונחים בפני חברי הוועדה, ואין צורך להקריא אותם, אבל אני רק מבהיר שהם כמובן נכללים בנוסח הסופי של התוספת.

קיבלתי הערה מאיזשהו גוף לגבי הנושא הזה של הצעצועים לילדים – האם נציגי הגוף הזה נמצאים פה?

כן.

קודם כול אנחנו נשמע את משרד הבריאות, ורק אחרי כן נשמע אתכם.

שר הבריאות העביר מכתב לשר הכלכלה, שבו הוא מבקש לדחות את היישום של הרפורמה לגבי מספר קטן מאוד של מוצרים לילדים מתחת לגיל שלוש. אנחנו יודעים שישנם מוצרים מסוכנים במיוחד כי כשהם נכנסים לפה של התינוק הם יכולים לגרום לסכנת חנק או לחשיפה לכימיקליים רעילים.

צריך לוודא שמערך האכיפה והפיקוח יפעלו בהתאם לרמת הסיכון מהמוצרים האלה. על משרד הכלכלה לצבור ניסיון באכיפה לפי הדירקטיבות. זו רפורמה, משהו חדש לחלוטין, ולכן אנחנו מבקשים לדחות את היישום לגבי מספר מוצרים.

איזה יישום? של הדירקטיבה הזו, או באופן כללי?

לא באופן כללי, אנחנו מדברים על מוצרים לילדים מתחת לגיל שלוש, לא כל הצעצועים הם לילדים מתחת לגיל שלוש.

האם את הטענה הזו טענתם גם בדיון הראשון?

כן.

לא קיבלנו אותה?

נקבע שההוראה לא תחול לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל שלוש, אלא אם כן העוסק יחזיק במסמכים מסוימים כפי שכתוב כאן.

את זה את רוצה לשנות עכשיו?

זה מכתב שהועבר על ידי שר הבריאות, ואנחנו בסך הכול מבקשים לדחות את הכניסה לתוקף, ולא להחריג.

בכמה זמן?

ב-18 חודשים. בנוסף, אנחנו מודאגים מזה שלמשרד הכלכלה עדיין אין גישה למערכת שנקראת Union Rapid Information System, שזו מערכת פנימית בין המדינות באיחוד האירופי והאיחוד, ואנחנו מבינים ממשרד הכלכלה שהם עובדים קשה כדי שיהיה להם חיבור למערכת. אנחנו לא רגועים, כי ללא המערכת הזו, הם לא חשופים למידע על מוצרים מסוכנים.

אז למה צריכים 18 חודשים? כדי להיות חשופים למידע, לא צריך 18 חודשים.

לא ולא. יש פה מערכת מידע שקיימת, ומדינת ישראל לא חלק ממנה.

איגור, מה אתה אומר על זה?

קודם כל, לעניין מוצרים לילדים רכים עד גיל שלוש, לא לחינם אנחנו ביקשנו גם בדיון הקודם של הוועדה להחמיר את התנאים. אנחנו למעשה דורשים מהיבואן להחזיק בתיק מסמכים טכניים וגם בהצהרת היצרן Doc, כמו שנהוג בשוק המשותף האירופי.

מה לגבי מה שהיא אמרה?

לגבי נושא של החשיפה לאתר RAPEX, משרד הבריאות צודק שאנחנו לא חלק מהאיחוד האירופי. למרות הבקשות שהיו עד היום, האירופיים לא חיברו אותנו לאתר הפנימי של ההתכתבות והדיונים המקצועיים בין הרגולטורים במסגרת ה-RAPEX, אבל מצד שני אנחנו חשופים לכל ההודעות של המוצרים המסוכנים ואנחנו רואים אותם.

אבל האם יש סיכוי שנהיה חשופים לדבר הזה?

אנחנו ממשיכים בתהליך ואני מקווה מאוד, למרות שהאירופיים כרגע לא - - -

אז מה את אומרת? שאם לא נהיה חשופים לזה, לא ניישם את זה אף פעם?

יש שתי נקודות פה – אחת, הנקודה של Union Rapid Information System, ואני מבינה מאיגור שהם עובדים קשה כדי חלק מזה ויש סיכוי שבהמשך בתוך מספר חודשים כן נהיה חלק מזה, ואז יהיה למשרד הכלכלה כל המידע על המוצרים המסוכנים בשוק; והנקודה השנייה, זה שיש פה מערכת אכיפה חדשה לחלוטין, והם צריכים להתחיל עכשיו לעשות אכיפה לפי דירקטיבות אירופיות.

אבל זה טיעון שכבר העליתם בזמן שהחוק נחקק, וכרגע השאלה הנקודתית היא האם משרד הכלכלה חשוף למידע על מוצרים מסוכנים, בין אם ממערכת RAPEX ובין ממקור אחר?

אנחנו בהחלט חשופים למידע לגבי כל המוצרים המסוכנים כמו שמתפרסם באתר RAPEX במידה מלאה, אבל אנחנו לא חשופים להתכתבויות פנימיות של הרגולטורים בתוך השוק.

האם אנחנו יכולים להגיד שבמקרה כזה אנחנו בטוחים בעצמנו בנושא הבטיחות?

כן.

וההיערכות ליישום הדירקטיבה היא 1 בפברואר 2025?

כן.

עם דגש על התחום הספציפי הרגיש הזה, אנחנו שמים דגש על התחום הזה.

אבל שוב – אנחנו לא נהיה כמו המדינות באירופה, לא נהיה חשופים לאותה רמת מידע. אנחנו מדברים על קבוצה קטנה מאוד של מוצרים – מוצצים, בקבוקי תינוקות וכדומה. מדובר על מספר מצומצם מאוד של מוצרים שנכנסים לפה של התינוקות ולכן הם מהווים סיכון.

רק אלה.

אנחנו לא מבקשים איזושהי החרגה.

אבל ההתייחסות פה היא לגבי כל הצעצועים.

אנחנו מדברים בעיקר על החקיקה הבאה, שזה General Product Safety Directive, ושם יש החרגה. אנחנו בעיקר מדברים על הסעיף הבא, שזה מוצצים ובקבוקי תינוקות, אבל בגלל שזה גם קשור למשחקים, העליתי את זה כעת.

את מדברת על סעיף מספר 2?

כן.

אז אין בעיה עם סעיף 1?

לא, גם יש.

כך אי אפשר לדבר כללית. אנחנו מדברים עכשיו על סעיף 1. האם סעיף 1 בסדר?

אנחנו מדברים על סעיפים 1 ו-2, אבל אם אתה רוצה לזקק מה הם המוצרים הכי מסוכנים, אלה הם המוצצים ובקבוקי התינוקות.

תיכף נגיע לסעיף 2, אבל לגבי סעיף 1 אין שום בעיה? האם ניתן להשאיר את זה כמו שזה?

היינו מעדיפים גם את זה לדחות ב-18 חודשים.

אבל על מה 18 חודשים?

אני רק רוצה להבין – האם הילדים באירופה חשופים אחרת למוצצים מאשר בישראל?

לא, אני לא אמרתי את זה. יש פה מערך אכיפה שהוא חדש לחלוטין, ואני חושבת שראוי שאתם תצברו ניסיון במערך האכיפה לפי הדירקטיבה האירופית, ורק אז תכניסו את המוצרים המסוכנים ביותר. באירופה יש להם כבר ניסיון של מערך האכיפה.

לא אכפת לי לתת אורכה, אבל לא 18 חודש. אם יש סיכון, אני לא מוכן שהסיכון הזה - - - למרות שאני שומע שאתם מוכנים לקחת אחריות על זה.

היושב-ראש, אם אפשר שתי הערות בעניין הזה – דבר ראשון, אני ממליץ למשרד הבריאות לבדוק מה קורה עם החיבורים שלהם במזון ובתמרוקים, כי לגבי אותו הדבר שהם דורשים מהממונה לתקינה, למיטב הבנתי, האירופיים וגם הטורקים שנסמכו עליהם, לא קיבלו גישה למערכות הפנימיות שלהם.

אנחנו החרגנו מוצרי תינוקות תמ"ל בדיוק בגלל הסיבה הזו.

זה טוב מאוד, אבל גם הממונה על התקינה החריג במיוחד את המוצרים האלה, ובאופן חריג בניגוד לכל המוצרים האחרים ובניגוד לדירקטיבה של השר לגבי שאר הרפורמה, הוא דורש שהיבואן יחזיק Doc בפורמט אירופאי ו-Technical File.

בנוסף אדוני היושב-ראש, אני מבקש לומר שני דברים – אחד, היבואנים הסתמכו על החקיקה שאתם העברתם בחודש אוגוסט, ובסקר שאנחנו ביצענו, דיווחו רבים מהם שבכוונתם לייבא במסלול הזה כבר ברבעון הראשון; דבר שני, כדאי לזכור, לצערנו, שחלק לא מבוטל מהמוצרים מגיע היום מאנשים שקונים ישירות מאתרים דיגיטליים בחו"ל. כל המוצרים שמגיעים ביבוא אישי, הם מאנשים שקונים ביבוא אישי בגלל שזה יקר, ואף אחד לא יודע מה היא רמת הבטיחות שלהם, לא הגברת ממשרד הבריאות, לא המועצה לשלום הילד ולא אף אחד אחר.

ככל שהמוצרים יהיו זולים יותר, אנשים לא יצטרכו ללכת לקנות במקום אחר. אתה עושה להם בדיקות דגם והם יצטרכו לבוא עם התיעוד הנכון. הרגולטור אמר לך פה שהוא שקל את שיקוליו ויצר איזון מחייב לגבי העניין הזה, ואני מזכיר שאישרתם את זה. משרד הבריאות וגופים אחרים התבטאו בקיץ, דיברו דיברו עם הוועדה, ולכן דחיתם את זה ל-1 בפברואר.

אני חושב שזה לא נכון לפתוח את זה שוב, מכיוון שהיה על זה דיון.
איגור לא אוהב סיכון, הוא אפילו שונא סיכון ואי אפשר לשכנע אותו להוביל מהלך כזה.

אנחנו לא נפתח את זה, אבל אם הכניסה לתוקף היא 1 בפברואר 2025, אני מבקש שבסוף ינואר נקיים ישיבה קצרה, כדי לראות מה קורה עם זה, כי אני לא יכול להתעלם לגמרי ממשרד הבריאות.

ישיבת פיקוח היא חשובה.

נעשה דיון, ואם נראה שיש בעיה, שר הכלכלה יתייחס לעניין.

אני אגיד לכם למה אני מקבל את החשש של משרד הבריאות – אנחנו צריכים לשים דגש על אכיפה בתחום הזה, והאכיפה תהיה בהתאם לרגישות.

אין לכם כוח אדם במשרד.

משרד האוצר גם בעמדת משרד הכלכלה.

פה מדברים על סיכונים בטיחותיים, ולכן משרד האוצר, עם כל הכבוד, אין לו מה להגיד בעניין הזה, באמת שאין, למרות שאתם שולטים על ועדת חריגים.

לגבי סעיף 1, הבעיה שלכם היא כפי שאמרתם לגבי האיחוד האירופי. הם אומרים שיש להם את הידע גם בלי הדבר הזה, ולא בטוח שבחודשים הקרובים זה יטופל, אז אנחנו נדחה את זה לגבי כל הזמן?

לא, אבל צריך לראות שהשווקים מתאקלמים ושהיבואנים יודעים לתפקד.

לכן גם דחינו את זה לפברואר כי בינתיים אנשים עובדים.

כן, אבל פברואר זה בסמוך לכניסת הרפורמה כולה לתוקף, ואנחנו עוד לא יודעים איך כל התהליך יתבצע. כשזה נוגע לבטיחות מוצרי ילדים, זה בעייתי.

סעיף 1 נשאר אותו הדבר, ולקראת סוף ינואר נעשה ישיבה בעניין הזה עם הרגולטור ועם משרד הבריאות, כדי לראות מה קורה עם זה. אני מאמין שהשר לא תלוש מהמציאות, ולפי הדיון הוא יחליט מה הוא עושה.

אדוני, יש לי הערה. שמי ליאור בר נר מהמועצה לשלום הילד. יש פה הימור מסוכן על חשבון ילדים, וצריך לבדוק את הצעד הזה היטב, צריך להקים מנגנון אכיפה ופיקוח יעיל הדוק ושהמפקחים יעברו הכשרות ייעודיות. אי אפשר שהחלת הרפורמה תהיה על החשבון של הילדים.

זה לא על חשבון אף אחד, זה לא נכון.

תדחו את זה קצת, תבדקו שהמנגנון של הפיקוח עובד.

עם כל הכבוד, אפשר להפחיד אותנו כל הזמן. שמעת את הרגולטור שהוא אמר פה שהוא לוקח אחריות בעניין הזה, שמעת את השר שאמר שהוא יגביר את האכיפה בעניין הזה, ואנחנו נבדוק את עצמנו בסוף החודש הבא.

רצוי שהרפורמה תהיה מבוססת נתונים עם מנגנון אכיפה הדוק ויעיל, ורק אז לבדוק. מה הלחץ?

אנחנו כבר חוקקנו והיה דיון בעניין.

סליחה רגע, שמי מאיה שדה ואני ממרכז "טאוב". על פי חוק חופש המידע, אנחנו ביקשנו ממנהל התקינה במשרד הכלכלה נתונים על האכיפה, ובמערך האכיפה משנת 2021, לדוגמה – נבדקו שבעה לולים לתינוקות ומתוכם 85% לא עומדים בתקן; נבדקו שתי שידות החתלה ומתוכן 100% לא עומדות בתקן; נבדקו 592 צעצועים ומתוכם 41% לא עומדים בתקן – היכן מערך האכיפה?

לא יעזור להפחיד אותנו בעניין הזה. סיימנו את הסעיף הזה ואני מצטער מאוד. איגור, אני מבקש ממך לבדוק את הטענות האלו ולקראת סוף ינואר אנחנו ננהל דיון.

הטענות נבדקו.

בארבע שנים עשו שתי בדיקות, איזה מין מערך אכיפה זה?

זה לא ילך בכוח. נעבור לסעיף הבא.

כבוד היושב-ראש, שמי עדי פרטוש מארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. אני רק רוצה להדגיש שזה לא עניין של הפחדה, כי אנחנו מתעסקים פה בדיני נפשות. בסוף לוקחים את הילדים הצעירים שזו האוכלוסייה הכי פגיעה, לוקחים מוצרים שמוגדרים בסיכון גבוה ומכניסים את הדירקטיבה לתוקף סמוך להתחלת הרפורמה.

אבל היה לנו דיון על העניין הזה.

האם אתה לוקח אחריות?

אני לא מי שאמור לקחת אחריות, אלא הרגולטור. אני ביקשתי לא להפחיד אותנו.

כבוד היושב-ראש, זה לא עניין של הפחדה, אלא לקחת את הדגל הזה ולהניף אותו כי מדובר בילדים שהם פגיעים ביותר ובמוצרים שהיכולת שלהם לגרום לסיכון הוכחה ונבדקה.

אבל באירופה זה אותו הדבר. האם באירופה לא משתמשים בזה? אני רוצה להבין, האם יש שם ילדים אחרים?

בשונה מאירופה, פה אין משאבים, וגורמים מקצועיים אומרים שזה מסוכן.

אנחנו לא מפקפקים ברפורמה הזו, בחשיבות שלה ובתועלת שהיא יכולה להביא לצרכן הישראלי, להיפך, יש מקרים שהאסדרות באירופה הן נוקשות יותר מבחינת בטיחות. עם זאת צריך לוודא שכל המנגנונים בישראל גם תואמים למנגנונים באירופה מבחינת היכולת לפקח ולאכוף.

עם כל הכבוד, לגבי סעיף 1, אפילו משרד הבריאות אומר שאין שום בעיה מיוחדת, וגם הרגולטור אומר את זה, ולכן סיימנו עם סעיף 1. גם לגבי סעיף 1 וגם לגבי סעיף 2, אנחנו נקיים ישיבה בסוף ינואר.

אבל סוף ינואר עלול להיות מאוחר מדי, מכיוון שדברים כבר יגיעו לארץ וזה עלול להיות מאוחר. לדעתי, זה סיכון בלתי סביר.

נמשיך עם סעיף 2.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
2.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2023/988 of the European Parliament and of the Council of 10 May 2023 on general product safety (GPSR) – רגולציה לבטיחות מוצרי צריכה –



(א) תחילתה – ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025).

(ב) תנאים להחלה:




(1) ההוראה לא תחול לעניין מיתקנים למשחקי ילדים, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם בסעיף 10ה או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי סעיף 12;

(2) ההוראה לא תחול לעניין מוצרי תינוקות אלה: מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם בסעיף 10ה או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי סעיף 12."

זה הנושא של המוצצים?

בין היתר מוצצים.

אני מזכיר לכולם שאם הם לא היו עושים איחוד ומביאים את זה חדש, לא היינו מדברים על זה בכלל.

נכון.

אני רוצה להזכיר שכשהחוק הונח וגם הועבר למשרדי הממשלה בהתחלה, אתם החרגתם את המוצרים לתינוקות מתחת לגיל שלוש. בהתחלה, הכוונה של משרד הכלכלה הייתה להחריג את כל המוצרים האלה.

גברתי, זו לא החרגה, אלא לדחות את זה.

לחלוטין. בוורסיה הראשונה של תיקון 19, הוחרגו כל מוצרי התינוקות, ויש לזה סיבה. אחרי זה, החלטתם להוסיף ואנחנו מכבדים את זה, אבל אנחנו אומרים קודם כל לצבור ניסיון. אפילו תדחו את זה בחצי שנה, כדי לתת זמן.

את חוזרת על אותם דברים וזה לא משנה גם אם תגידי אותם עשר פעמים. הבנו וניקח לתשומת ליבנו את ההערה שלכם על נושא האכיפה. אנחנו נצלול אל נושא האכיפה ונוודא שיהיה בהלימה לסיכון שאתם מעלים.

למה בהתחלה החרגתם את זה מתיקון 19, ואז החלטתם להחזיר את המוצצים?

גברתי, מבחינתי להחריג אפס. אנחנו רוצים לאמץ את שיטת ניהול הסיכונים האירופית. גם באירופה יש ילדים וגם באירופה יש מוצצים.

כבוד השר, לגבי העניין הזה, זה צפוף לי מדי, ויכול להיות שפה אנחנו ניתן עוד שלושה חודשים.

אני חושב שזה מיותר, אבל זה לשיקול דעתך.

במקום 1 בפברואר, זה יהיה 1 במאי, ועד אז תסדרו את העניין.

אני חי עם זה, זו לא דרמה.

זה נכון מה שאתה אומר, אבל אני אתן את האופציה בגלל משרד הבריאות.

אנחנו לא מפקפקים בכך שבאירופה זה בטוח.

רק בגלל משרד הבריאות, אנחנו נאפשר קצת לגבי עניין המוצצים.

צריך שגם השוק המקומי יהיה מוכן.

זה לא יגרום נזק כלכלי אם אנחנו ניתן עוד שלושה חודשים.

אני מבינה שזה לא לגבי כל האסדרה, אלא רק לגבי מוצצים, נכון?

לא, זה לגבי כל הרגולציה.

אין טעם כי האסדרה רחבה מאוד. יש המון מוצרים בתוכה כולל אופניים והמון מוצרים, ולכן אין טעם להחריג.

זה נכון שאין טעם אם זה רחב, אלא רק לגבי הדברים שמשרד הבריאות טוען שיש בעיה איתם. רבותיי, נעשה הפסקה של מספר דקות, ועוד מעט תנסחו את זה ביחד עם משרד הבריאות.

רק לגבי מוצרי התינוקות שמנויים בפסקה 2?

נכון.

כבוד השר, אני עובר אליך ואני מודה לך שבאת, זה מראה על החשיבות של העניין מבחינתך.

תודה רבה. המטרה של המפגש היום, היא גם לתת סטטוס מקרו מבחינת מה שקורה לנו בכל הרפורמה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, וגם באותה הזדמנות להודות לוועדה ולהודות לך אדוני יושב-הראש, כי אין ספק שלא היינו מגיעים למקום הזה בלי שיתוף פעולה מלא של הוועדה, ההתחשבות בכלל הגורמים והשילוב של כל הדברים ביחד.

[מצגת]

אני רוצה להזכיר שהרפורמה מכילה מספר רכיבים –

איסור מניעת יבוא מקביל – איסור מניעת יבוא מקביל שהתחלנו, זה היה החלק הראשון שעשינו והוא הושלם ביוני בשנה שעברה, כאשר הקנס הראשון יצא בשבוע שעבר לחברה בתחום האופנועים כמדומני, קנס של 15 מיליון שקל על מי שניסה למנוע יבוא מקביל – ראו הוזהרתם. עכשיו, כשאנחנו נכנסים לחקיקה ליישום של הרפורמה, הרכיב הזה הוא משמעותי מאוד – לאפשר יבוא מקביל בלי למנוע אותו בשום דרך.

לא עוצרים בנמל – היום בבוקר שאלתי את איגור כמה מוצרים בעלי תקן רשמי שנכנסים לארץ כבר לא עוצרים בנמל, אז התשובה היא שרובם ככולם, משמע, 80% בתקופה של פחות מחצי שנה, שזה הישג משמעותי ביישום, ולשמחתי לא שמענו עד עכשיו על איזשהם ריג'קטים.

היושב-ראש, האם אתה זוכר שהיה דיון אצלך, וחלק מהאנשים אמרו שאנחנו נתנו אחוז קטן מאוד של האסדרות ושל הרגולציות? אז אנחנו שמחים להודיע שמ-1 בדצמבר השנה, נתנו לוועדה, עברנו על כלל 526 התקנים שמתוכם 82 לא רלוונטיים. עברנו על 444 התקנים ומיפינו אותם, וכעת אנחנו מגישים לכם ומבקשים לעבור על כלל 42 האסדרות האירופיות. בפעם הראשונה עברנו על 22, ועכשיו אנחנו משלימים עוד 20, שזה מכיל את כל 100% מהאסדרות האירופיות, כלומר אנחנו עומדים בלוח הזמנים של החקיקה, והרפורמה מתקדמת בקצב שהתווינו ביחד.

אני רוצה להזכיר שב-1 בינואר נכנס לתוקף החוק המרכזי והגדול של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, ואני מבקש שאנחנו ניתן לכם במהלך התקופה הקרובה את המשמעות במושגי גודל שוק. כמדומני, הרוב המוחלט, אם לא כמעט המלא, של מוצרי הצריכה, למעט ההחרגות הללו, תקף ב-1 בינואר ויש גם מה שנכנס ב-1 בפברואר, ב-1 במרץ וב-1 ביולי, ובהינתן הדברים הללו, הרפורמה מתקדמת בקצב שסוכם עליו פה בוועדה.

חיקוקים חדשים – היום האחרון של שרים לבקש החרגה מהתיקונים הנדרשים, זה 26 בפברואר. כלומר, השרים יצטרכו לראות מה לדעתם אומר "מה שטוב לאירופה, לא טוב לישראל". הם יצטרכו לבקש מוועדת החריגים, שההרכב שלה זה משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הכלכלה, החרגות למה שלא מוחרג. יש תשעה חודשים כדי לתקן תיקונים, עד 10 באוקטובר, ואני מעריך שכ-95% מכל התיקונים הנדרשים, יושלמו בזמן ב-10 באוקטובר. ניתנו עוד כשלושה חודשים, כדי להכריע בבקשות להחרגה ולסיים את כל התהליך הזה. זאת אומרת שעד 10 בינואר 2026, אנחנו למעשה כבר העברנו את כל המוצרים, את כל החקיקות ואת כל האסדרות בדרך שסוכם עליה ואנחנו עומדים בזמנים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשתף אותך שאנחנו מדברים עם יבואנים ועם קמעונאים גדולים שרוצים להביא סחורה, ואנחנו שומעים מהם שחלקם הולך לעשות פיילוטים בתקופה הקרובה ברבעון הראשון, מה שנקרא לפני שמביאים 100 קונטיינרים הם רוצים לעשות פיילוט על 10, בשביל לראות שאכן הם יודעים להתמודד עם כל התהליך ועם כל הרפורמות והשינויים, ושזה מתורגם למודל עסקי ראוי וטוב. אנחנו נראה בתקופה של החצי השנה הראשונה סדרה של ניסויים, חלקם תלוי-מרלוג, כלומר למי שיש מרלוגים גדולים קל יותר להתחיל להביא סחורה מאירופה, ואלה שאין להם צריכים לראות איך הם מתמודדים עם הצורך במרלוגים.

אתגרי אשראי – ליבואנים הגדולים היום יש אשראי לקוחות מהספקים הגדולים באירופה, שנותן להם יתרון יחסי על פני יבואנים חדשים, אבל בעניין הזה יש לנו אולי מספר רעיונות כדי לעזור להם. על פניו, אני מבין שיש הפנמה ברפורמה, ויותר ויותר יבואנים יצליחו ויתחילו להביא סחורה.

מה לגבי האכיפה?

אני הבנתי את ההערה פה ואני אצלול לנושא.

בנושא הזה, האם יש לכם את כוח האדם?

איגור, האם אתה רוצה להתייחס?

למעשה, אנחנו קיבלנו משרות למפקחים בעיקר לתחום בקרה ומשלוחים מיובאים, ואנחנו נמצאים בתהליכי הגיוס והכשרת כוח האדם.

איגור, אני מבקש שאנחנו נדון בנושא כי אני רוצה קצת להיכנס יותר לעומק העניין גם לאור הביקורת שהושמעה כאן והתקבלה, כדי לראות שאכן האכיפה נותנת מענה לתופעה ולאתגר שהציבו לנו פה. גברתי, אני מקבל את ההערה הזו שלך ואני אצלול לתוך הנושא.

תודה רבה.

האם אפשר להתייחס בקצרה לדברים שהשר אמר?

השר אמר את מה שהוא אמר, ואני לא פותח עכשיו דיון על מה שהיה כבר מספר ישיבות לפני החוק.

לאור מה שהיושב-ראש אמר, יש לי שאלה שקשורה לדחייה ל-1 במאי – אחרי התוספת החמישית, פורסם צו היבוא והיצוא שהוא למעשה מתקן את השיוך של המוצרים עד גיל שלוש ממסלול 1 למסלול 2, וגם הוא צריך להיכנס ב-1 בפברואר. אז האם הדחייה של 1 במאי, דוחה גם את הצו הזה?

ככל שתתקבל פה דחייה ל-1 במאי, אנחנו נדחה בהתאם את יישום המעבר גם לקבוצה 2.

שאלה שקשורה לדיון, שמי מלי טופצ'יאשוילי ואני לוביסטית ציבורית בלובי 99. בתגובה שלנו אנחנו התייחסנו למספר דברים. הראשון שבהם זה סתירת הדינים. אנחנו גם שומעים שאחד מהחסמים שיכולים באמת לחסום את הרפורמה הזו מלהביא משהו אמיתי לציבור הצרכנים, שבאמת יוזיל את המחירים, זה עצם סתירת הדינים. לפי החוק, הייתם אמורים לקבל את כל רשימת הדינים שכל משרדי הממשלה צריכים להעביר לכם עד 11 בדצמבר, ובמהלך חודש ינואר משרד הכלכלה אמור לפרסם את זה, ולכן רציתי לקבל סטטוס ולדעת איפה זה עומד.

דבר נוסף, יש פה איזשהו עניין מסוים של השאלה האם יש שיח עם היבואנים או עם מכון התקנים לגבי העניין הזה של מועדי תחולה שונים במוצרים שאמורים להיות קשורים אחד בשני? אני אתן דוגמה קטנה לגבי חלק מהתקנים שקשורים למוצרי חשמל – אני חושבת שזה אחד מהדברים המשמעותיים ביותר של הרפורמה הזו, כי בסוף מוצרי החשמל הם מהמוצרים הכי יקרים לנו. חלק מהמוצרים יושק כבר עכשיו, וחלק יושק רק בעוד שנה וחצי, ואנחנו רואים שב-43 התקנים, חלק מהמוצרים אפילו יושקו בעוד שלוש שנים, ולכן אנחנו רוצים להבין האם יש איזשהו כימות היום של מה שבעצם יביא לבשורה לצרכן היום? לא בעוד שלוש שנים ולא בעוד שנה וחצי.

אני חושבת שאנחנו צריכים התייחסות גם לגבי שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה, וגם לגבי מועדי התחולה – האם מועדי התחולה ימנעו את הוזלת המחירים, כי בסוף זו כל המטרה של הרפורמה הזו.

דבר ראשון, רוב משרדי הממשלה כן העבירו לנו מידע, ובכל מקרה ללא קשר אם הם העבירו או שלא, בינואר אנחנו מפרסמים את כל המקומות שבהם נדרשים תיקוני חקיקה. כמדומני, התאריך הוא בינואר.

ב-9 בינואר השר יפרסם את הרשימה, ואז המשרדים יצטרכו להחליט בתוך 45 יום אם הם יכולים לייצר תיקונים ככל שיידרשו, ואם לא הם צריכים לפנות לוועדת החריגים.

26 בפברואר, זה כבר אחרי שאנחנו ב-10 בינואר מפרסמים את כל הרשימה, ויש להם זמן לבקש החרגות, כך שאנחנו עומדים בלוח הזמנים שנקבע בחקיקה.

האם הדיונים בוועדת החריגים יהיו שקופים לציבור? היינו רוצים לדעת מה יקרה עם החקיקה הזו. אנחנו רוצים להבין, כדי שתהיה ביקורת ציבורית על הניסיון של חלק ממשרדי הממשלה להחריג תקנים מסוימים, מכיוון שבסוף האינטרס חייב להיות שמשרדי הממשלה ישתפו פעולה עם הרפורמה הזו.

ברור.

היא פתחה דיון שלא קשור לדבר הזה, ואני מצטער מאוד. האם יש למישהו שאלה לגבי מה שקורה פה?

אדוני, לא קיבלנו התייחסות לגבי מועדי תחולה משתנים שיכולים להשפיע על יבואן אחד. חשוב שתבינו שיבואן יכול לייבא מכונת קפה, אבל הוא יצטרך את הקפסולות והוא יכול לייבא אותן במועד מאוחר יותר, ולכן יש פה יבואנים שנפגעים, ויכול מאוד להיות שהם לא ישתמשו ברפורמה הזו.

יש רגולטור, תכתבו לו מכתב והוא יענה לכם. אנחנו לא מתייחסים למוצר ספציפי כזה או אחר, וכעת נמשיך בהקראה.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
3.
ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 1907/2006 of the European Parliament and of the Council of 18 December 2006 concerning the Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH) – רגולציה לרישום, הערכה והגבלה של כימיקלים –




(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."




גם כאן לא היה שינוי ממה שחוקקנו בחוק באוגוסט.

אשמח להתייחס לסעיף 3 שהוא לגבי רגולציה רחבה מאוד שנקראת REACH.

כבר דנו בעניין הזה.

נכון, רק שאני מבקש לוודא פה את העניין עם משרד הכלכלה, מכיוון שעלו המון דאגות מהשטח, שהרגולציה הזו כוללת דרישות מחמירות מאוד של רישום ושל דיווח, אז הם ימצאו את עצמם באיזשהו אופן נדרשים לעשות את זה, ולכן רציתי לשמוע כאן התייחסות לחשש הזה ממשרד הכלכלה, לפחות לפרוטוקול.

שמי גלית יעקובוב ואני מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. כבר התייחסנו לזה בשלב החקיקה. אמרנו שאנחנו מדברים על רגולציה אירופית הנוגעת למצרך עצמו, ולכן הליכי רישום ודברים שנדרשים באירופה הם לא דברים - - -

תודה רבה.

האם אין לכם יועצים משפטיים אצלכם?

יש, אבל רצינו בכל זאת לשמוע את זה. חשוב שתבינו, שכשיש רפורמה גדולה כל כך יש הרבה חשש, והאמירות האלו לפרוטוקול חשובות מאוד, כי הן עוזרות לעוסקים לקבל את הוודאות ולהשתמש ברפורמה.

אז תפטר את היועצים משפטיים של איגוד המסחר, וניתן לך פה תשובות.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
4.
ההוראה המחייבת –Commission Regulation (EU) No 10/2011 of 14 – January 2011 on plastic materials and articles intended to come into contact with food – רגולציה לחומרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון –




(א) תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025).

(ב) תנאים להחלה:

(1) על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה בסעיף 10ה, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו."



גם כאן לא נעשה שינוי מאז החקיקה.


"[ללא שינוי מהחוק היום]
5.
ההוראה המחייבת –Directive 2014/35/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of electrical equipment designed for use within certain voltage limits (LVD) – דירקטיבה לבטיחות מכשירי חשמל המוזנים ממתח נמוך (עד 1000 וולט) –




(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19, ואולם לעניין כבלי חשמל במתח נמוך תחילתה בתום 18 חודשים מהמועד האמור."



גם כאן לא נעשה שינוי.


"[ללא שינוי מהחוק היום]
6.
ההוראה המחייבת – Directive 2014/30/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to electromagnetic compatibility (EMC) – דירקטיבה למניעת הפרעות אלקטרומגנטיות –




(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן לא נעשה שינוי.


"[ללא שינוי מהחוק היום]
7.
ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 648/2004 of the European Parliament and of the Council of 31 March 2004 on detergents – רגולציה לדטרגנטים –

(א) תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025)."



גם כאן למעשה לא נעשה שינוי, ומה שאתם רואים שמחוק בפניכם, זה איזשהו תנאי להחלה שהוספנו במהלך ההערות לציבור, ובעקבות הערה של משרד הבריאות הורדנו אותו. מה שביקשנו לעשות, זה לציין שהאסדרה זו חלה רק לעניין המוצרים האלה, אבל למעשה כל האסדרות שקבועות בתוספת החמישית, הן אסדרות שחלות רק על מוצרים שחל עליהם תקן רשמי, ולכן אין צורך לבצע החרגות למוצרים ספציפיים. אתם תראו את זה גם, אם אני לא טועה, באסדרה מספר 8, ששם גם בפרסום להערות הציבור הייתה תוספת והחרגה לעניין תכשיר, וגם את זה הסרנו מכיוון שאין צורך להחריג מוצרים ספציפיים. האסדרות האלו חלות רק על מוצרים שחל עליהם תקן רשמי ולא על מוצרים אחרים.

טוב.

לגבי מוצרי החשמל, אני חושבת שהמטרה המרכזית של הרפורמה הזו, היא להוזיל עלויות.

זה לא רק זה, אלא גם כדי להוריד בירוקרטיה ולא רק הפחתת עלויות. זה דבר שהיינו צריכים לעשות ללא קשר להפחתת עלויות.

נכון, כדי שבסוף זה יטפל ביוקר המחיה, אבל התקנה הספציפית הזו שקשורה למוצרי חשמל, מהבדיקה שאני עשיתי, מוצרים מתחת ל-1,000 וולט אלה מוצרים בסיסיים שאנחנו צורכים, כמו מיקרוגל, תנור קטן וכדומה – אני חושבת שזה מהליבה של הרפורמה הזו, ולכן רציתי להבין למה החרגתם את מוצרים מתחת ל-1,000 וולט לעוד שנה וחצי?

נדמה לי שזו הייתה בקשה של משרד האנרגיה.

אבל לא החרגנו את זה. זה מתחיל ביום תחילת החוק, ורק לעניין כבלי חשמל במתח נמוך התחילה היא בתום 18 חודשים.

אדוני, אני מזכיר לך שזה הנושא של סינרג'י שישבו פה ישיבה אחרי ישיבה והגעתם לפשרה, לא יפתחו עכשיו את כל הדיונים.

נכון, של החברה משדרות. לובי 99, אני רוצה להסביר לך דבר אחד – לא מתחילים את החוק מאפס. את לא היית בדיונים בחוק, אם אני זוכר טוב, נכון?

נכון.

הייתה מישהי אחרת מטעמכם.

זה לא משנה, כי אנחנו מדברים בקול אחד.

אנחנו לא מתחילים את הכול מאפס, אחרת אנחנו נשב פה מאה שעות ונדון עוד פעם על החוק מחדש.

כפי שאמרתי גם בראשית הדברים, הדיון הזה בכלל נפתח רק בגלל הטכניקה החקיקתית שמשרד הכלכלה נקט בה, של החלפת כל החלק הזה לתוספת. אם הם היו נוקטים בטכניקה אחרת, בכלל לא היינו דנים בזה.

מה הולך פה? האם כל העניין הזה לא ברור?

אנחנו רק מדייקים את שמות האסדרות שלא היו מדויקות.

בסדר, אבל עדיין לא פותחים את הדיון על זה. ישבנו ושמענו את המפעל בשדרות, ואז החלטנו מה שהחלטנו, אז עכשיו את שואלת למה עושים את זה? אני מציע שתבדקי את הפרוטוקול של הישיבות.

"[הוסף תנאי להחלה, מופיע בפסקה (ב)(2)]
8.
ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 1272/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP) – רגולציה לסיווג, תיוג ואריזה של חומרים ותערובות מסוכנים –




(א) תחילתה – ה' בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2025).

(ב) תנאים להחלה:




(1) על העוסק להחזיק ב- SDS;

(2) במקום שבו נדרש לסמן "poison center", יסמן העוסק "המכון הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות בקריה הרפואית רמב"ם"."




(2) לעיל זו התוספת. יש פה תנאי שבו אנחנו מבקשים לסטות מהקבוע באירופה, מכיוון שאין שום היגיון להפנות יבואנים ישראליים למרכז ההרעלות באירופה, ולכן אנחנו משנים את זה למרכז ההרעלות שקיים בישראל, שזה בית החולים רמב"ם.

זה למעשה שינוי מתחייב, כלומר חייבים לערוך את השינוי הזה.

האם משרד הבריאות ביקש את זה?

זה מהערות הציבור.

לא דאגתם לבית החולים רמב"ם?

אנחנו כמובן מסכימים שראוי להפנות צרכנים למרכז ההרעלות בישראל ולא למדינה באירופה. חשוב לנו לציין כי הדירקטיבה הזו של CLP קובעת שצריך לסמן את ההפניה למרכז ההרעלות בהקשר לתכשיר – אם התכשיר לא רעיל, לא מסמנים את זה; אם התכשיר ברעילות בנשימה, רושמים שאם אתה חש תסמינים נשימתיים אז תפנה. הניסוח של ההפניה למרכז ההרעלות, הוא לא רק לפנות למרכז ההרעלות, אלא שיש ניסוח שלם שמופיע ב-CLP, וכל הניסוח הזה צריך להופיע בעברית.

מה השינוי שאתם מציעים?

לא צריך שינוי.

לא צריך שינוי כי הכול חל באופן מלא, כולל כל האזהרות וכולל החובה לסמן את זה בעברית. הדבר היחיד שלא היה נכון, זו ההפניה לאותו מרכז, ולכן שינינו רק את השם של המרכז ולא צריך לשנות את כל היתר.

מכוח מה ההפניה בעברית?

ההפניה בעברית היא גם מתוך האסדרה עצמה, כי האסדרה מחייבת לסמן בשפת היעד של המוצר וגם החקיקה במדינת ישראל מחייבת באותה מידה.

ה-CLP נותן את הטקסט המדויק לכל השפות באירופה, אך כמובן לא בשפה העברית, ולכן זה חשוב לנו מאוד ואני אסביר מה החשש – מרכז הידע בהרעלות טוען בפנינו שהם מקבלים פניות מאנשים ששואלים איך להשתמש בתכשיר הזה או האם לשים אקונומיקה על עץ או לא, ואלו שאלות שהן לא רפואיות והן גוזלות זמן יקר מהצוות הרפואי. חשוב לנו שאנשים יפנו למרכז ההרעלות כשיש להם תסמינים או כשהם נחשפו לחומר, ולא סתם לציין את ההפניה למרכז על תכשירים, ולכן חשוב לנו מאוד שזה יהיה מדויק.

גם לנו, ולכן זה הנוסח שמוצע פה. ברגע שאנחנו מתחילים את כל האסדרה ורק משנים את poison center ל-poison center הישראלי, אז הכול נכנס. אם האסדרה משנה את הניסוח, אז אני צריכה לשנות אותו פה. אנחנו החלנו את כל האסדרה, את כולה על מה שכתוב בה.

שלום, שמי הדר לוינברג ואני עורכת דין בלשכה המשפטית של משרד הבריאות.

האם אתם לא מדברים ביניכם?

כן, אבל אני רק רוצה לחדד שאנחנו רוצים - - - אם אפשר לתאם אתנו את ההפניה, כי הבנתי שההפניה פה לא מדויקת מאוד, אז אני מבקשת רק שתהיה לנו אפשרות לוודא את הניסוח של ההפניה הספציפית.

איזו הפניה?

ההפניה של המכון הארצי למידע בהרעלות.

האם את רוצה לשנות את זה?

הבנתי שהניסוח של ההפניה עצמה לא מדויק.

אנחנו נתקדם ואתם תדברו ביניכם ותראו מה הוא הניסוח הנכון.

אדוני, שמי רז הילמן מלשכת המסחר. ברגולציה של ה-CLP יש גם דרישה לסמן בקוד שנקרא UFI, והקוד הזה הוא קוד שמחייב נוטיפיקציה באירופה. מאחורי הקוד הזה יש מידע לגבי החומרים שיש במוצר, ובישראל לא חשופים למידע הזה, ולכן אין ערך לסימון של הקוד הזה. לעומת זאת, זה מייצר חסם כי מי שלא משווק את המוצר שלו באירופה, גם אם המוצר עומד בדרישות האירופיות כולן, למעט ה-UFI, לא יוכל להביא אותו במסלול הזה.

ולכן, הבקשה שלנו היא שאת סעיפים 5.2 ו-5.3 מה-CLP יחריגו מהתוספת החמישית, כך שלא תהיה חובה לסמן את ה-UFI, וזה יפתח את הרפורמה גם למוצרים שלא משווקים באיחוד האירופי. אגב, זה כולל גם מוצרים שמיוצרים בישראל, ובלי נוטיפיקציה לא יוכלו להיות במסלול הזה.

כן, מה התשובה?

אנחנו מקבלים את ההערה הזו של איגוד לשכות המסחר לגבי ההחרגה של הדרישה. כמו שאמרנו, אין לנו גם רישום כרגע לפחות בתקופה הראשונה, תקופת המעבר.

אם אתם מקבלים, אז קבלו את זה.

לא הצלחנו להבין מה התיקון שאתם מבקשים.

מה שהוא ביקש, זה שיש איזשהו סימון שבסופו של דבר המשמעות שלו, זה מידע שיש אך ורק באיחוד האירופי ולנו אין אותו. מי שמשווק באירופה, צריך שיהיה ויש לו, אבל מי שעומד באסדרה האירופית אבל לא משווק באירופה - - -

אבל מה אתם רוצים שנכתוב?

אנחנו נוסיף לפה איזשהו נוסח של החרגה.

מתי תוסיפו? אנחנו צריכים שזה יהיה לפני האישור.

למה לא העברתם את ההערה הזו לפני כן?

ההערה שלנו בוודאי הועברה.

רז, באיזה סעיף זה מופיע ב-CLP?

5.2 ו-5.3 ב-CLP.

טוב, אנחנו נעשה הפסקה באמצע, ובינתיים תסיימו עם משרד הבריאות את השיח וגם את הנוסח הזה, כדי שאני אקבל את זה לפני ההצבעה.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
9.
ההוראה המחייבת –Council Directive 75/324/EEC of 20 May 1975 on the approximation of the laws of the Member States relating to aerosol dispensers (Aerosol) – דירקטיבה למכלי לחץ מסוג אירוסול –

(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19.


[ללא שינוי מהחוק היום]
10.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2016/425 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on personal protective equipment (PPE) – רגולציה לציוד הגנה אישי –

(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן אין שינוי.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
11.
ההוראה המחייבת - Directive 2010/35/EU of the European Parliament and of the Council of 16 June 2010 on transportable pressure equipment (TPED) – דירקטיבה לציוד לחץ נייד –

(א) תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19.


[ללא שינוי מהחוק היום]
12.
ההוראה המחייבת – Directive 2014/29/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of simple pressure vessels (SPVD) – דירקטיבה למכלי לחץ פשוטים –

(א) תחילתה – שנתיים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן אין שינוי.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
13.
ההוראה המחייבת –Directive 2014/68/EU of the European Parliament and of the Council of 15 May 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of pressure equipment (PED) – דירקטיבה לציוד לחץ –

(א) תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן ללא שינוי.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
14.
ההוראה המחייבת –Directive 2006/42/EC of the European Parliament and of the Council of 17 May 2006 on machinery (MD) – דירקטיבה למכונות –

(א) תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19.


[ללא שינוי מהחוק היום]
15.
ההוראה המחייבת – Directive 2014/33/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to lifts and safety components for lifts (LIFTS) – דירקטיבה למעליות, מעלונים ורכיביהם –

(א) תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן ללא שינוי.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
16.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) No 305/2011 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2011 laying down harmonised conditions for the marketing of construction products (CPR) – רגולציה לחומרי בנייה –

(א) תחילתה – שנתיים מיום תחילתו של תיקון מס' 19.


[ללא שינוי מהחוק היום]
17.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2023/1542 of the European Parliament and of the Council of 12 July 2023 concerning batteries and waste batteries – רגולציה לסוללות –

(א) תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19.


[ללא שינוי מהחוק היום]
18.
ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 1935/2004 of the European Parliament and of the Council of 27 October 2004 on materials and articles intended to come into contact with food FCM)) – רגולציה לחומרים ומצרכים הבאים במגע עם מוצרי מזון –

(א) תחילתה – א' באדר התשפ"א (1 במרס 2025).

(ב) תנאים להחלה:




(1) על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה בסעיף 10ה, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.


[ללא שינוי מהחוק היום]
19.
ההוראה המחייבת – Council Directive – 84/500/EEC of 15 October 1984 on the approximation of the laws of the Member States relating to ceramic articles intended to come into contact with foodstuffs – דירקטיבה לפריטי קרמיקה הבאים במגע עם מוצרי מזון –

(א) תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025).

(ב) תנאים להחלה:




(1) על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה בסעיף 10ה, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.


[ללא שינוי מהחוק היום]
20.
ההוראה המחייבת – Directive 2014/53/EU of the European Parliament and of the Council of 16 April 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of radio equipment (RED) – דירקטיבה לציוד רדיו –

(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן אין שינוי.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
21.
ההוראה המחייבת –Directive 2009/125/EC of the European Parliament and of the Council of 21 October 2009 establishing a framework for the setting of ecodesign requirements for energy- related products (ErP) – דירקטיבה לדרישות עיצוב אקולוגי למוצרים הקשורים לאנרגיה –

(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



כאן אין את זה בפני חברי הוועדה, אבל לאחר הסכמות ותיאום מול משרד האנרגיה, אנחנו מבקשים להוסיף תנאי להחלה. בעקבות החקיקה של הרפורמה של נצילות אנרגטית במשרד האנרגיה, אנחנו מבקשים לעשות התאמות כך שיחול מה שעבר אצלם לעניין האסדרה האירופית, ולא תיווצר פה כפילות רגולטורית, ולכן אנחנו מבקשים להוסיף את הנוסח הבא –



"(ב) תנאים להחלה –




(1) ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה כמשמעותו בחוק מקורות אנרגיה התש"ן-1989 לעניין סכום שהוסדר לפי חוק מקורות אנרגיה כאמור, ובכלל זה לעניין דרישות הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית."

אם יורשה לי, שמי צפריר גדרון ואני מהמשרד להגנת הסביבה. בתוך התווית וכו' מוסדרים גם הרבה מאוד דברים שלא קשורים לנצילות אנרגטית, ונוצרו פה איזשהם פערים לא ברורים. אנחנו בשיחות מול משרד האנרגיה סביב - - -

צפריר, זה באסדרה הבאה labelling.

אבל בדירקטיבה של ecodesign ישנן גם דרישות מהותיות, ולא רק דרישות הסימון. האם זה נשאר?

כן, בהחלט זה נשאר.

אנחנו מחריגים ספציפית את מה שכתוב כאן.

זאת אומרת רק את הנצילות האנרגטית?

רק מה שהוסדר בחוק מקורות האנרגיה.

זו רשימה מסוימת של מוצרים שמנויה בחוק מקורות אנרגיה, נכון?

גם לעניין המוצרים וגם לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג - - -

זאת אומרת רק לעניינים שמוסדרים בחוק מקורות האנרגיה.

נכון.

אדוני, אשמח להתייחס, אני ממשרד העבודה.

אתה יודע שכבר היו דיונים על הסעיפים האלה?

אני יודע, אבל יש לנו פה שאלה שאולי זו שאלה של חוסר הבנה, אנחנו מחפשים לפתוח דיונים קודמים – לגבי סעיפים 14 ו-15 בעניין במות הרמה, מעליות בפיגום ממוכן, ביחס למה שעבר ביולי, זה נראה שאין פה חובת עמידה לגבי במות הרמה, פיגום ממוכן ומעליות שיש עליהן תקן רשמי, בהחזקת תיק טכני, כמו שעשיתם בסעיף 2 שקשור למוצר הצריכה שדיברנו עליהם בהתחלה. השאלה היא האם כל אחד חותם ומכניס ברמת הרמה? אני מנסה להבין אם זו המשמעות.

לגבי מה שעבר עוד באוגוסט במסגרת החקיקה, אתה צודק, אבל בכוונה נתנו זמן התארגנות, וככל שאתם רוצים להעלות דרישות כמו נניח לגבי החזקת תיק מוצר או החזקת Doc של יצרן בהתאם לדרישות הרגולציה האירופית, אתם יכולים להעלות את זה, אבל לא כרגע כי זה במסגרת חריגים.

מבחינתנו, ועדת חריגים הייתה למקרה ואנחנו רוצים להמשיך עם התקן הרשמי כפי שהוא. אין לנו בעיה שיביאו מאירופה במות הרמה, אבל האם גם בשביל להוסיף תיק טכני למוצרים מסוימים, אני צריך לפנות לוועדת החריגים?

כן, זה מה שנאמר בשלב קודם.

טוב, נפנה.

אדוני, שמי אסתי כהן ליס ואני משרד הבינוי והשיכון. אנחנו העברנו את הטבלה שלנו לפי הזמנים ב-10 בדצמבר, אנחנו אמורים לקבל את כל ההשוואות תוך חודש, ובינתיים לא קיבלנו לא תקציב ולא אפשרות להשתמש במרכז ידע.

ברנס, מה לגבי התקציבים? הבטחתם שאתם תיתנו תקציב למשרד הכלכלה, והוא יחלק אותו למשרדים, נכון?

מנהל התכנון מצטרפים בדיוק לאותן הטענות של מרכז הידע ושל התקציב שלא קיבלנו.

שלום, שמי גל ברנס מאגף התקציבים. נציג משרד הכלכלה לידי פה אומר שהם לא קיבלו פנייה.

אנחנו העברנו את הפנייה למשרד האוצר ומשרד האוצר אישר לנו, רק שהכסף לא הגיע.

הכסף הועבר למשרד הכלכלה, וצריך לפנות למשרד הכלכלה כדי לנצל אותו.

הפנייה צריכה להיות למשרד הכלכלה כי הם נותנים את הכסף למשרד הכלכלה, במיוחד לעניין שלכם.

אני מעדכן את כל המשרדים, כי בתיאום עם אגף התקציבים, מרכז הידע שלנו לרשותכם, שבנוסף לרשימה של החיקוקים שהעברתם, עשינו גם בדיקה ואנחנו נעשה מולכם סנכרון. כמו שהשר אמר קודם, אנחנו אמורים להעביר עד 9 בינואר רשימה שלמה של החיקוקים שהיא הרלוונטית, ומאותו הרגע אתם יכולים לפנות לסיוע שלנו במרכז הידע ולבקש מהם לעשות את ההצלבות. אתם לא צריכים עכשיו ללכת וליצור התקשרויות עם כל משרד. הקלנו עליכם.

האם זה אומר שמרכז הידע ימפה את הפערים בין האירופי לישראלי?

נכון.

אבל אנחנו נצטרך לגבש עמדות לגבי זה, אז תוך כמה זמן מרכז הידע ייתן לנו את מיפוי הפערים?

אדוני היושב-ראש, מדובר פה על מאות חיקוקים.

בסדר, ידענו את זה ובשביל זה צריך תקציב, לא?

בסדר גמור. אני מניח שבחלון הזמנים אנחנו נסגור את הסיפור, ויהיו לכם עוד שבועיים ימים להחליט.

לא משנה, זה חלק מהעניין. יש לנו דיון נוסף בגלל הצעצועים, אז באותו היום נקבל גם דיווח לגבי זה. באותו דיון נברר גם את העניינים האלה, וכל משרדי הממשלה יצטרכו לדבר לנו מה נעשה בעניין הזה של התקציבים.

זה לא רק תקציבים, אלא גם פרק הזמן להשוואת הפערים בין האירופאי לישראלי.

בסדר, הם עובדים על זה.

החשש שלנו הוא שלא נעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק.

אדוני היושב-ראש, זה יהיה שבועיים מוקדם מדי. אנחנו לא נספיק.

למה לא? אתה אמרת עד 9 בינואר, לא? אז אנחנו מדברים על סוף ינואר.

כל 10 ימים פה הם קריטיים.

אוקיי, אז אנחנו נעשה את הדיון לגבי התקציבים בסוף פברואר.

החשש הוא כדי שנוכל לעמוד בלוחות הזמנים בין 9 בינואר עד 26 בפברואר.

אז אמרנו שנעשה את זה בסוף פברואר.

המחוקק קבע את לוחות הזמנים.

זה הפחד שלנו, שלא נצליח בגלל שאין את זה.

אנחנו לרשותכם, נפעיל את הגוף הזה לטובתכם, אבל מאחר והרשימה הסופית לא תהיה עד 9 בינואר, אז תיאורטית עוד אין מה להפעיל. אתם יכולים להעביר כבר עכשיו, אם אתם סגורים בסנכרון שיש בין אגפי האסטרטגיה - - -

איך הם יעבירו? הם צריכים תקציב כדי להעביר. הרי דיברנו על תקציב, ועכשיו אתה אומר להם לעשות את העבודה בלי תקציב?

אדוני היושב-ראש, לנו יש התקשרות שבמסגרת נותני השירות, יש גורם אירופי שהוא עושה את הבדיקות, ולכן מה שהצענו בשביל ההתייעלות שאנחנו נבצע את הבדיקה עבור כל מי שירצה.

אבל אני רק אומרת שלנו יש יותר מ-500 תקנים.

נכון, למשרד השיכון זו העבודה הכי קשה.

יש לנו המון עבודות, אין לנו כוח אדם כי עדיין לא קיבלנו אישור לתוספת כוח אדם ולא קיבלנו כסף, אז אנחנו לא יכולים להפעיל גם יועצים שלנו בשביל לבחון מה מרכז הידע נותן לנו.

היא צודקת. העבודה הכי גדולה שיש בתיקונים זה במשרד השיכון, ולכן אתם צריכים להתייחס אליהם בצורה אחרת. ישנן המון תקנות שצריך לתקן במסגרת תכנון ובנייה וכל הדברים האלה.

צריך להגיד עוד משהו אחד – זה לא רק 42 אסדרות, שהרי לכל אסדרה כזו יש שרשורים נוספים, והחקיקה אומרת שגם השרשורים של האסדרה חלים, ולכן צריך לבדוק את הפערים בצורה הרבה יותר רחבה מ-42 האסדרות שמונחות לנגד עינינו.

אני מציע שתיתנו להם מקדמות. תנו למשרדים מקדמה על חשבון, כדי שהם יתחילו לעבוד, ואחר כך אתם תעשו את האיזונים.

זו לא בעיה של תקציב.

הבנתי שאתם נתתם את התקציב, רק תנו להם מקדמות.

הם צריכים להעביר שאילתות ולקבל תשובות. ברגע שהם יעבירו שאילתות, הם יקבלו תשובות.

לא, אבל הבעיה היא שכדי להעביר את השאילתות ולעשות ביקורת הם צריכים מראש את התקציב, ולכן אני אומר שתיתן להם מקדמה כדי שהם יתחילו לעבוד, ואחר כך את המקדמה הזו תכניסו בתעריף הכללי שאתם קובעים להם.

אני לא חושב שזה יכול לעבוד כך.

אין ברירה, אחרת זה סתם יתעכב, במיוחד במשרד השיכון.

נדון איתם אחר כך בצורה מסודרת, כי אני לא מצליח להבין את הפער.

אני חושב שאני הבנתי.

אז נדון גם עם היושב-ראש.

לא, איתי אתה לא צריך לדון, אני רק מציע לך. אם אתם רוצים שהעבודה תרוץ מהר בעניין הזה, אז תנו להם מקדמות, ואחר כך כשתחליטו מה מגיע לכל אחד, תפחיתו את המקדמה, זה הכול. מה הסיפור? האם הם יגנבו את הכסף? הם לא יגנבו לכם את הכסף. ברנס, לפני שאתה עוזב, זו תהיה תקופת חפיפה ואתה תעשה את העבודה הזו.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודיע לכולם ובמיוחד לאסתי, שאנחנו ממליצים שכל מי שמרגיש מוכן שיעביר כבר היום את כל מה שרוצים.

אני חושב שלא הסברתי את עצמי טוב – הם לא מסוגלים לעשות את העבודה הזו, אם אתם לא תיתנו להם תקציב ראשוני, וזה פשוט כל כך שאני לא מבין את העניין הזה. זה לגבי כל המשרדים, אבל במיוחד לגבי משרד השיכון.

נמשיך בהקראה, וכשאנחנו נסיים נעשה הפסקה של מספר דקות, אתם תסיימו את התיקונים בדברים שכבר אישרנו בחוק הקודם, ואז נתחיל לדון בחדשים.

"[ללא שינוי מהחוק היום]
22.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2016/426 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on appliances burning gaseous fuels (GAR)– רגולציה לציוד בעירה מוזן בגזים –




(א) תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."




גם כאן ללא שינוי מהחוק.

אוקיי. כעת נעשה הפסקה של 10 דקות, תסיימו את הניסוחים ואנחנו נתחיל את סעיף 23.



(הישיבה נפסקה בשעה 10:05 ונתחדשה בשעה 10:15.)

אני מחדש את הישיבה. האם הגעתם להסכמות לעניין הניסוחים האחרונים?

כן. הוועדה ביקשה שננסח שני נושאים.

תזכירי בבקשה לגבי איזו אסדרה.

הראשון באסדרה השנייה, רגולציה לבטיחות מוצרי צריכה. דיברנו שם על הנושא של מוצצים ופטמות, וביקשתם לדחות את מועד הכניסה של המוצרים הספציפיים האלה ל-1 במאי, ולכן הניסוח יהיה כך –

האם זה מוסכם על משרד הבריאות?

זה ניסוח טכני להסכמות שהיו כאן.

"(א) תחילתה ג' בשבט התשפ"ה 1 בפברואר 2025, ואולם לעניין מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, התחולה תהיה בתום ארבעה חודשים מהמועד האמור."

אם הוא בטיחותי, למה צריך שינוי?

נתתי תוספת מסוימת.

אז מה התאריך?

1 במאי.

אז למה אתם לא כותבים 1 במאי?

אפשר לכתוב 1 במאי, אבל עד עכשיו כתבנו כמה זמן.

את למעשה מתייחסת לארבעה חודשים ממועד התחילה של החוק.

שזה 1 בינואר. נצמדנו לנוסח שהיה בסעיפים אחרים.

שייכתב 1 במאי. התיקונים הבאים הם לגבי אסדרה 8.

לעניין האסדרה 8, עשינו בדיקה כאן עם גורמי המקצוע, וההוראה שנדונה קודם לגבי ה- UFI, היא הוראה שחלה על מי שמוכר באירופה, ולא על המוצר עצמו. הסימון של הקוד הוא למעשה תוצאתי להליך המכירה באירופה, וברגע שאתה מוכר שם, אתה מקבל קוד שאותו אתה צריך לסמן על המוצר, ולכן כדי לא ליצור הסדר שלילי לגבי הוראות אחרות שחלות על עניינים שלא קשורים למצרך עצמו, בחרנו שלא להחיל את זה, וזה מוסכם ומתואם גם עם איגוד לשכות המסחר.

הם למעשה אומרים שהדרישה לא תחול במקרים שאני תיארתי, וזה מקובל מבחינתנו. תודה רבה.

אין מה לכתוב תנאים לתחולה אם בכל מקרה זה לא חל. לגבי ההפניה שמשרד הבריאות העיר לגביה, האם יש שינוי בנוסח בעניין הזה?

יש ניסוחים ב-CLP, כמו שאם אתה חש ברע או שאם אתה מרגיש תסמין נשימתי – אלה ניסוחים מקצועיים.

אבל זה כתוב באסדרה, לא?

נכון, אבל אנחנו מציעים שאתם תפרסמו באתר את הניסוחים המדויקים בעברית, כי הם לא מופיעים ב-CLP.

הם בכל מקרה צריכים לפרסם בעברית את התרגום של האסדרה הזו.

האסדרות מתורגמות באופן מלא על ידינו כחלק מחובת ההנגשה ואנחנו נדייק את זה, ואם תרצו שנוסיף עוד משהו באתר, אנחנו נוסיף.

הנושא הזה חשוב לנו מאוד.

בסדר.

אז הוועדה יכולה להמשיך עכשיו לדון בנושאים החדשים.

אז כל ההוראות מעכשיו, הן באמת הוראות חדשות –


"[חדש]
23.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2017/1369 of the European Parliament and of the Council of 4 July 2017 setting a framework for energy labelling – רגולציה לסימון אנרגטי –




(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."

האם ההיערכות כאן מספיקה? כי התחילה תהיה ממש גב אל גב לתחילה של החוק, שזה 1 בינואר, לא?

כן. קודם כל, הרגולציה הזו מתייחסת לסימון של חיסכון אנרגיה וסימונים נוספים שאליהם מחויבים בשוק המשותף באירופה. אנחנו לא ביקשנו היערכות כי למעשה רובן של דרישות כאלו בכלל לא מופיע בתוך דרישות התקנים, וכרגע אנחנו אוכפים רק דרישות שמקבילות לדרישות בתקינה הרשמית, ולכן אין בעיה לאמץ את הרגולציה כפי שקיימת בשוק המשותף.

מה היחס בינה לבין דרישות הסימון בחוק מקורות אנרגיה?

אז זהו שיש פה התייחסות לזה בהמשך.

אני רק אוסיף ואגיד שמרבית מהאסדרות שמגיעות לכאן, בייחוד אלו של 1 בינואר, הן אסדרות שמשלימות למוצרים שכבר נמצאים בתוך הרפורמה ולמוצרים שחל עליהם תקן רשמי. מרבית מההוראות, הן לא הוראות שרלוונטיות לסעיפים המקבילים בתקנים שחל עליהם תקן רשמי, אלא שהן פשוט נועדו לתת את ההשלמה ההוליסטית לגבי מוצר שהוא יעמוד בכל ההוראות של האסדרה האירופית.

פה אנחנו מבקשים להוסיף מה שלא מופיע בנוסח שבפניכם, אבל זה מובא פה לאחר הסכמות עם משרד האנרגיה, וזה תנאי להחלה לאסדרה 23, שהיא דומה למה שביקשנו ב-ecodesign –




"(ב) תנאים להחלה:

(2) ההוראה לא תחול לעניין על מכשיר צורך אנרגיה, כמשמעותו בחוק מקורות אנרגיה התש"ן-1989 לעניין תחום שהוסדר לפי חוק מקורות אנרגיה כאמור, ובכלל זה לעניין דרישות הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית."



גם פה, בדומה לאסדרה 21, אנחנו מבקשים שמה שחל כבר באסדרה של משרד האנרגיה, לא יחול פעמיים.

כלומר, בלי קשר אם זה יבוא במסלול האירופי או לא, ככל שמדובר על רגולציה לפי חוק מקורות אנרגיה, בין לפי התיקון האחרון ובין לפי תקנות של משרד האנרגיה, ככל שישנן, אז אתם מחריגים את תחולת האסדרה הזו.

זו לא תחולת האסדרה, אלא שמחריגים ספציפית מכשירים מסוימים.

כן, מתחולת האסדרה.

גם מחשבים וגם דרישות.

אוקיי. נמשיך.

"[חדש]
24.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2017/745 of the European Parliament and of the Council of 5 April 2017 on medical devices (MDR) – רגולציה למכשור רפואי –




(א) תחילתה – ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025).

(ב) תנאים להחלה:

(1) לעניין תרמומטר רפואי – נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית."

נא הסבירו בבקשה את הרגולציה ואת התנאים להחלה.

קודם כל, צריך לראות שתי הרגולציות ביחד, 24 ו-25.

אז תקראו בבקשה גם את 25.

"[חדש]
25.
ההוראה המחייבת –Directive 93/42/EEC of 14 June 1993 concerning medical devices (MDD) - דירקטיבה למכשור רפואי –




(א) תחילתה – ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025).

(ב) תנאים להחלה:

(1) לעניין תרמומטר רפואי – נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית."

ציינו גם את הדירקטיבה וגם את הרגולציה האירופאית בתחום הציוד הרפואי, כי כרגע שניהם בתוקף ועוד מעט הדירקטיבה תתבטל ותישאר רק הרגולציה, ולכן אישרנו את שני המסמכים האלה בתוספת.

האם אתם יודעים מתי זה יקרה?

כן, יש תאריך שידוע בשוק המשותף לגבי ביטול הדירקטיבה. התאריך הקיים, רק שאני לא זוכר אותו.

כי אנחנו למעשה קובעים את זה פה בתוספת עם תחילה ב-1 ביולי.

אבל ברגע שהיא מתבטלת, היא הופכת להיות לא רלוונטית גם אצלנו.

אני מבין, אבל אני שואל מכיוון שהוועדה עכשיו מתבקשת לאשר תיקון לתוספת עם דירקטיבה שאתה אומר שעומדת להתבטל.

נכון.

השאלה היא האם זה יהיה עדיין רלוונטי?

כן, זה עדיין יהיה רלוונטי, כי הדירקטיבה הזו עדיין רלוונטית באירופה. לעניין תנאי החלל, לעניין טרמומטרים לבני אדם, ישנן הוראות במשרד הבריאות שלמעשה אוסרות - - -

נשמח אם תוכל להסביר מה זה.

טרמומטר הוא מד-החום של האדם. אם אתם זוכרים אלה מדי-חום ישנים שהיו פעם עם כספית, קיימת הוראה שאוסרת אותם בישראל, ולכן הכנסנו את התנאי הזה להחרגה.

האם זה מתואם ומקובל עם משרד הבריאות.

כן.

הדירקטיבה והרגולציה של ציוד רפואי חלה על הרבה מאוד מוצרים – חבישה, מזרקים וציוד רפואי שהוא חשמלי, ואלה הם מוצרים שמבחינתנו חשוב מאוד שייכנסו לתוקף כמה שיותר מהר. לפי מה שאנחנו הבנו, בהליך החקיקה הקודם, זה עוד לא היה בשל, אבל הכוונה שלנו הייתה שזה ייכנס לתוקף גם ב-1 בינואר, והופתענו מאוד לראות שרשמו כאן 1 ביולי. הבקשה שלנו, היא שהתאריך הזה יוקדם. יש ציפייה ויש צורך שזה ייכנס לתוקף כמה שיותר מהר.

כרגע נשארים עם התאריך 1 ביולי, מכיוון שאנחנו חייבים להיערך גם מבחינת הנגשת המידע וגם מבחינת מוכנות המעבדות, ולכן אנחנו מבקשים להשאיר את זה ב-1 ביולי.

אפשר להקדים גם במספר חודשים, לא חייבים עד 1 בינואר. לחכות חצי שנה, זה נראה לנו פספוס גדול.

האם זה מוצר צריכה שחשוב כל כך להכניס לתוקף - - -

זה לא בדיוק מוצר צריכה. מה שנציג לשכות המסחר מדבר עליו, זה בעיקר ציוד רפואי חשמלי שזה לא מוצר צריכה אלא מכשיר רפואי.

כל אחד מדבר על משהו אחר.

להבנתי, גם מוצר כמו פלסטרים שם.

כן, אבל יש דרך כשאתם מייבאים את זה היום באופן רגיל, רק שביולי זה יהיה קל יותר.

אולי נקדים את זה מעט ל-1 במאי?

השאלה אם הם יהיו ערוכים.

אנחנו צריכים לבדוק אם אנחנו נוכל להיות ערוכים ב-1 במאי, כי כרגע פרסנו את היכולות שלנו על פני שנה, ואני לא יכול להגיד שנספיק לקראת 1 במאי, ממש לא.

הוא מדבר על תחבושות וכל מיני דברים כאלה.

כן, גם.

תחבושת זה תחת מכשור רפואי?

גם.

אז אולי תפצלו את זה לדברים כאלה שאין בעיה איתם.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר שבתחילת הדיון פה, הרבה מאוד גורמים הביעו חשש מהיכולת של הספיגה של מערך האכיפה של העניין. התאריכים שננקבו פה, נעשו לאחר חשיבה רבה ונלקחו שיקולים על ידי הממונה לגבי מה שהוא יכול לאכול ולעכל.

מה יש פה לעכל? אם אתה צריך להביא תחבושת, צריך להמתין חצי שנה?

אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו בוחנים את זה לפי דרישות האכיפה.

אני מבין לגבי מכשור רפואי, אבל לגבי תחבושות ופלסטרים, מה יש פה לעכב?

הוא צריך ללמוד את האסדרות ולהבין בדיוק את הניואנסים כי יש פה היקפים של חומרים.

אז אמרתי שנלך לקראתכם וזה יהיה מאי.

אבל יש לנו הרבה דברים ליישם. זה לא שאנחנו לא עושים שום דבר, כי יש לנו הרבה דברים בתכנון.

אדוני היושב-ראש, יש כמות נכבדת מאוד של אסדרות שנכנסת גם בינואר, גם בפברואר וגם במרס.

האם הכול כי אין לכם כוח אדם? זה הסיפור?

זה לא רק כוח אדם, אלא שצריך גם ללמוד את הנושא ולדעת מה היא יכולת המענה של המעבדה לבדיקות לפי תקינה אירופאית שמתחת לאסדרות. זה נושא מורכב, ולכן אנחנו פרסנו את כל ההיערכות שלנו.

מה מורכב בפלסטר? אני רוצה להבין. לא נראה לי שיש משהו מורכב לא בפלסטר, לא בתחבושת ולא בפד.

אדוני היושב-ראש צודק לגמרי, אבל בסוף יש פה המון מוצרים שהוא צריך להיערך אליהם, והוא ניהל את המאמצים שלו.

את זה הבנתי, אז למה לא להבחין בדירקטיבה הזו בין מכשור לבין הדברים הפשוטים יותר?

אם אתם רוצים לאמץ את זה באופן מיידי, וסליחה שאני אומר את זה, אז תורידו ממני אחריות בינתיים.

לא אמרתי באופן מיידי, אלא שנמתין טיפה לגבי מחשוב שיישאר 1 ביולי עד שתסיים את הבדיקה, ולגבי דברים פשוטים יותר, ניתן אופציה להביא אותם מהר יותר.

דווקא לעניין המכשור, זה קיים כי כבר היום יש את אותן הדרישות פחות או יותר, ולכן יש היערכות, אבל לגבי הדברים הקטנים שרז מדבר עליהם, שם דווקא יש שינוי בתקינה, וצריך להבין מה הן המשמעויות של השינויים האלה וצריכה להיות היערכות.

הנושא של המכשור החשמלי, כפי שאיגור ציין, כולל מוצרים שעד הרפורמה, היה הרבה יותר קל להביא אותם, זה היה תהליך פשוט מאוד עם פטור לפי הוראת מנכ"ל 2.6, וזה כבר לא בתוקף מ-15 בנובמבר, ולכן דווקא בעולמות התוכן האלה של המכשור החשמלי הרפואי, חשוב מאוד להקדים. איגור, אם אתם ערוכים, אז לפחות את זה בינתיים - - -

אנחנו עדיין לא ערוכים. אני אמרתי שיש בדיקות והמעבדות כן מבצעות את הבדיקות, אבל עדיין נדרשת גם היערכות שלנו.

אז 1 במאי.

רז, לא, אני מבקש לא לגעת במועד הזה.

טוב. אנחנו נתקדם, ואחר כך נחזור לתאריך.

איתי, לגבי השאלה שלך, בדקנו מתי הדירקטיבה פגה, וזה במאי 2026.

הדירקטיבה תפקע בשנת 2026?

אז לכתוב את זה?

לא, הוא רק רוצה לדעת שמועד ההחלה שלנו לא מוקדם למועד שזה מתבטל, אז זה לא.

אז אתם תביאו לנו תיקון אחר כך?

זה בדיוק העניין, שאנחנו לא רוצים לבוא לתקן, ולכן לא כותבים את המועדים האלה.

עקרונית, זה יפקע מעצמו, ולכן זה יהיה מה שנקרא "אות מתה" והשני יכנס לתוקף, ולכן בתיקונים הבאים אנחנו כבר נוריד את זה.

בסדר.

טוב, תמשיכו לקרוא.

"[חדש]
26.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) No 528/2012 of the European Parliament and of the Council of 22 May 2012 concerning the making available on the market and use of biocidal products – רגולציה למוצרים ביוצידיים –




(א) תחילתה – ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025)."

זו למעשה רגולציה שחלה לגבי מוצרים המיועדים לחיטוי, ועל פי מידע שקיבלנו מהשותפים שלנו באירופה, ישנם מספר תקנים ישראליים רשמיים שדנים במוצרים האלה, שבאירופה מחויבים לעמוד ברגולציה, כמו כל מיני חומרי ניקוי שחייבים לעמוד ברגולציה האירופית.

תגיד לי אתה לומד לבד את כל הרגולציות האלו?

אני לא לומד לבד, יש צוות שלם.

כמה מונה הצוות שלך? לא מדובר ביועצים משפטיים, אלא שזה הצוות שלך.

נכון. יש לנו שישה מנהלי תחום מקצועיים שנמצאים כל הזמן בתהליך הזה, ואנחנו מתייעצים כל הזמן מול מרכז הידע ומול האירופים – זו עבודה מורכבת ולא פשוטה, ועדיין ישנם הרבה דברים שלא סגורים לנו.

הבעיה היא שהדירקטיבה הזו חלה בעיקר על חומרי הדברה וחומרי חיטוי, ואין מוצר שיש תקן ישראלי רשמי שהדירקטיבה הזו חלה עליו. זאת אומרת שרוב הדירקטיבה הזו עוסקת בנושאים אחרים, כמו חומרי הדברה שבכלל לא קשורים לחוק הזה, וגם רוב חומרי החיטוי שברגולציה של משרד הבריאות לא קשורים לחוק הזה.

אז מה את אומרת? לא להכניס את הדירקטיבה הזו?

אנחנו מודאגים מכך שזה יכול לגרום לבלבול, כי כל התחום של חומרי הדברה וחומרי חיטוי נמצא ברגולציות אחרות ולא ברגולציה הזו.

אבל הרלוונטיות היא רק אם יש תקן רשמי, זה כתוב בחוק. ברור שאם אין תקן רשמי, זה לא רלוונטי.

גם כשיש עוד אסדרה, זה גם מופיע ליבואן בצו יבוא חופשי, שהוא צריך גם אישור של אסדרה נוספת.

האם אתם לא עושים התייעצות עם משרד הבריאות על זה?

עשינו. זו רגולציה שחלה באירופה.

ואנחנו לא מסכימים.

אז אתם צריכים להגיד לי שאתם לא מסכימים, ולא להמתין רק למשרד הבריאות שיגיד את זה.

אנחנו לא יודעים עד כמה חוסר ההסכמה מתגבש לזה שמשרד הבריאות עדיין טוען את הטענה. בסופו של דבר, מבחינה חוקית אין לנו ברירה אלא לשים את האסדרה הזו.

ומה עם הבלבול שהיא טוענת שזה ייצור?

אני אסביר – יש מוצר שחל עליו תקן רשמי, ומי שמייבא אותו מתחייב על פי חוק לעמוד בכל האסדרה האירופית, ואנחנו מחויבים על פי חוק להנגיש לו את כל האסדרה האירופית. להנגיש אותה, לשים אותה ולתרגם אותה. זה שזה חל גם על מוצרים אחרים שאין עליהם תקן רשמי, זה נכון אבל זה לא רק באסדרה הזו אלא בכל האסדרות.

ולמה אין תקן רשמי לדברים האחרים?

כי חומרי הדברה, לדוגמה, הם ברגולציה של משרד החקלאות ושל משרד הגנת הסביבה - - -

אז זה לא יבוא ממשרד החקלאות?

לא, זה לא קשור לחוק הזה, זה מה שאני אומרת. מעבר לזה, אני רוצה לציין עוד משהו – לפי החוק הזה, biocidal directive, המוצר עובר תהליך רישום באירופה, ובישראל אנחנו לא מאמצים את תהליך הרישום. אפילו לא ברור מה היא המשמעות של הדירקטיבה הזו, כי המוצר לא יעבור רישום והוא לא יהיה מחויב רישום באירופה.

אז מה אתם רוצים, שאני אחליט על זה? אני לא מבין את הדרישה הזו מאתנו.

אנחנו נוסיף הבהרה באתר וננסה למנוע כל בלבול, אבל ברמה החוקית אנחנו חייבים לשים את האסדרה הזו פה ולהנגיש אותה.

הבנתי. איך תעשו את ההבהרה?

בתוך האתר של הממונה שהוא מונגש מאוד.

האם זה מספק אתכם אם הם יעשו את ההבהרות האלו?

כן. זה חשוב מאוד.

אוקיי. אז תוציאו את ההבהרה הזו, ואז משרד הבריאות יסיר את הטענה.

"[חדש]
27.
ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council of 30 November 2009 on cosmetic products – רגולציה למוצרי קוסמטיקה –




(א) תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."

לעניין אסדרה 27, נראה מוזר מאוד שמשרד הכלכלה מאמץ אסדרה לתחום הקוסמטיקה, כאשר עליו אמון אגף התמרוקים והרוקחות במשרד הבריאות. יש לנו תקן אחד שדן בסבון תמרוקים מוצק, ואנחנו ניסינו לאורך השנים במשך תקופה ארוכה לבטל, אבל משרד הבריאות התנגד לזה, ולכן אין לנו ברירה אלא להכניס את האסדרה כי היא רלוונטית בדיוק למוצר הזה. מה שכן, אנחנו הכנסנו את האסדרה עם דחייה לשלוש שנים, בתקווה שעד אז יוסדר הנושא בין משרדנו לבין משרד הבריאות כשהמוצר הזה יעבור סופית.

שלוש שנים?

כרגע אני לא רוצה להגיע למצב שמשרד הבריאות יגיד שניתן לו את זה ונבטל רשמית מהתקן.

אבל מה היחס למעשה בין הרגולציה הזו לבין תיקון החקיקה המקביל שנעשה בפקודת הרוקחים?

זה בדיוק.

מה היחס בין מה שעכשיו קבוע פה ברגולציה הזו לבין מה שיאומץ מכוח התיקון?

כרגע, ברגולציה של משרד הבריאות, הם החריגו את אותו סבון שנמצא אצלנו.

הבנתי. מה היא הדלתא בין הרגולציה הזו לבין הרגולציה האירופית שהומצאה בתיקון המקביל שנעשה בוועדת הבריאות? זה מה שלא כל כך ברור לי.

לדעתנו אין דלתא.

יכול להיות שזו אותה הרגולציה.

אז למה צריך גם פה?

הם החריגו את המוצר הזה, ואצלנו הוא נמצא. אנחנו רוצים לתקן את זה בכך שאנחנו נסיר את הרשמיות, זה יחזור אליהם ואנחנו נמחק את האסדרה הזו אצלנו.

בדיוק. לא הייתה לנו ברירה, היינו חייבים לתת מיפוי לכל הדברים האלה.

כן, אבל לא שלוש שנים. יש תקן מסוים שצריכים להתייחס אליו.

אנחנו רוצים להסיר את הרשמיות.

אנחנו רוצים מאוד להסיר את הרשמיות.

אבל זה כללי מאוד. אתם החלתם את כל הרגולציה.

רק לעניין הדרישות שרלוונטיות למוצר הזה.

זאת אומרת שיש מוצרים אחרים שאין לגביהם תקינה רשמית?

כן בוודאי.

רוב המוצרים בתעשייה.

למעשה, האסדרה הזו כולה היא בשביל הסבון המוצק עד שתוסר ממנה הרשמיות.

אנחנו נשמח להגיע להסכמות עם משרד הבריאות לביטול הרשמיות ולמחיקה של האסדרה הזו מתוך התוספת.

טוב. נתקדם.

"[חדש]
28.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2019/1021 of the European Parliament and of the Council of 20 June 2019 on persistent organic pollutants (POP) – רגולציה למזהמים אורגניים –




(א) תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025)."

הרגולציה הזו מורכבת מאוד והיא דנה במזהמים אורגניים שהם מתמידים ואינם מתכלים. יש לנו מספר תקנים בתחום הרגולציה הזו שחשוב מאוד שיהיו. לדוגמה, יש לנו תקנים מיוחדים בתחולת קצף כיבוי של מטפים לכיבוי אש, מתברר שהם יכולים לפגוע קשות באיכות הסביבה שלנו, המשרד להגנת הסביבה מכיר את זה היטב, ולכן הכסף הזה חייב לעמוד בדרישות של אותה הרגולציה פה.

היום החוק קובע שכל עדכון יצטרך להגיע, ופה ברגולציה הזו העיקר נמצא בנספח, שיש כל הזמן הוספה של כימיקלים. האם יש אפשרות לקבוע שעדכונים שחלים ל-Pops, כן יחולו על עדכוניה באופן אוטומטי?

זה מה שקבוע בחוק – החוק קובע שלגבי הנספחים, ההחלה היא החלה אוטומטית, אלא אם כן קבענו אחרת. לגבי תיקון באסדרה עצמה, אנחנו צריכים לבוא ולאשרר.

אז בסדר.

"[חדש]
29.
ההוראה המחייבת – Regulation (EU) No 1007/2011 of the European Parliament and of the Council of 27 September 2011 on textile fibre names and related labelling and marking of the fibre composition of textile products – רגולציה לסימון מוצרי טקסטיל –




(א) תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרץ 2025).

(ב) תנאים להחלה:




(1) לעניין מזרנים ושטיחים – נדרש להוסיף סימון בדבר הימצאותם או היעדרם של חומרים מעכבי בעירה."

זו רגולציה שמחייבת סימונים בחוק המשותף של מוצרי צריכה. לגבי טקסטיל, נכון להיום, יש לנו רשימה של המוצרים שבתחום הרגולציה הזו, בין אם אלו כפפות עבודה, בין אם אלה שטיחים ובין אם אלה מזרנים, שהם למעשה כפופים לאותה רגולציה והם מחויבים בסימון לפי אותה רגולציה. אנחנו ביקשנו להוסיף הערה לעניין הימצאותם של חומרי מעכבי בעירה בשטיחים ובמזרנים, כי אלו לא דרישות לאומיות שקיימות בישראל, ואגב הן גם לא קיימות באירופה.

זאת אומרת רק סימון? לא חייבים איזשהו רף בטיחות?

אבל זה בעייתי.

מה שהעוסק נדרש להוסיף, זה האם קיימים או לא קיימים חומרי בעירה, וזה מגיע בעקבות איזושהי פסיקה של בג"ץ שהייתה בעבר. המזרונים, השטיחים וכל מוצרי הטקסטיל האלה יכולים להגיע בשני מצבים – או שיש בהם חומרים מעכבי בעירה, ואז יש פה עניין של פחות דליקות, אבל החומרים האלה מסרטנים; או שאין בהם את מעכבי חומרי הבעירה, ואז באמת המוצרים האלה דליקים יותר, ולכן מה שבג"ץ אמר בזמנו, זה שהצרכן בעצמו יבחר מה הוא רוצה לקנות.

וזו הסיבה שאין חובה.

הצרכן יבחר.

ואז אין חובה לשים חומרים.

בדיוק.

אפשר להתייחס? רז הילמן, לשכת המסחר. בדרישה הזו מדברים על איזשהו בג"ץ ישן מאוד, כשהסביבה הרגולטורית הייתה אחרת לגמרי. כל הרעיון ברפורמה הזו היה שאני אוכל להביא מוצר שעומד בדרישות אירופה, לפי המידע שיש באירופה. וכרגע עם הדרישה הזו, גם מזרונים וגם שטיחים, אם אני עכשיו ארצה לקנות מאיזשהו סטוק, אני לא יודע אם יש בהם מעכבי בעירה או לא ואני לא אדע איך לסמן את זה.

לכן, זה ממש בניגוד מוחלט לדרישות של הרפורמה, וזה חייב ללכת לוועדת חריגים אם באמת רוצים לשים דרישה כזו. זה לא יכול להיות שזה יתווסף כאן לתוספת.

אבל יכולה להיות גם אופציה שאם אתה לא יודע אם יש או אין, אל תביא.

אבל הרפורמה רצתה לאפשר להביא מוצרים שנמכרים באירופה שיהיו משווקים בישראל.

אני לא חושב שהמטרה של הרפורמה היא לפתוח פה שוק של סוג ב' או ג' או לא בטוח.

לא, ממש לא סוג ב'.

כי אם אתה לא יודע את המקור של אותו שטיח, מאיפה יהיה לך את רמת האמינות שמה שאתה תגלה אחר כך הוא נכון?

לא מדובר במוצר סוג ב', אלא במוצר שמתחייבים שהוא עומד בדרישות האירופיות, שם יש את הדרישות המהותיות החשובות, כולל מאילו חומרים מותר או אסור שהוא יהיה עשוי, זה מה שבאמת חשוב.

אז איך יכול להיות שאין?

הסימון הזה, כל מה שהוא מייצר זה חסם, ואני לא חושב שיש מישהו שבאמת מסתכל על המדבקות הקטנות האלו, ובסוף זה בעיקר חסם שפוגע בהיצע ובתחרות, שזה בדיוק מה שהרפורמה הזו רצתה לעשות – לייצר כאן תחרות ולפתוח את השוק, ואנחנו פה עם הדבר הזה סוגרים את זה בלי לעבור ועדת חריגים.

איך אתה חושף לצרכן את דבר ההימצאות של מעכבי בעירה או אי-הימצאותם? איך אתה מסביר לו את זה?

בדיוק כמו באירופה, נייצר את המוצר לפי הדרישות שנהוגות באירופה ונסמן לפי מה שנהוג באירופה כי מה שטוב לאירופה טוב לישראל.

אבל אם זה לא מסומן, זו השאלה.

אם גם באירופה זה לא צריך להיות מסומן, אז גם בישראל זה לא צריך להיות מסומן.

אבל באירופה יש מצב שזה לא מסומן, שהרי הם אומרים שזה או מסומן או לא מסומן.

באירופה אין דרישה לציין על גבי המוצרים האלה דבר הימצאותם של חומרים מעכבי בעירה, אין דרישה כזו באירופה.

אז זו דילמה.

הסימון הזה הוא באמת לא משהו עכשיו שמייצר פה איזושהי בשורה גדולה לצרכן, אלא שזה רק מייצר חסם ולדעתי זה מיותר לגמרי. בכל מקרה, אם מישהו חושב שזה חשוב, שיביא את זה לוועדת חריגים, ומה שהיא תחליט היא תחליט, אבל לא מראש לחסום את זה.

זה לא לחסום, זו רק דרישת סימון.

זה חסם בגלל שיש יבואנים שלא יודעים אם יש או אם אין, והם לא ידעו איך לסמן את זה – בגלל זה, זה חסם.

אבל האם באירופה מותר שיהיו מעכבי בעירה בתוך - - - ?

כן, ואפשר גם שלא.

יש רשימה מוסדרת ממש של חומרים מעכבי בעירה שהם אסורים, והיא גם קיימת אצלנו, אבל אין מניעה. אמנם אנחנו פשוט לא התרנו, אבל יכול להיות שבאירופה יש באמת רגולציה שאומרת שאם זה נמצא, אז תסמן שזה נמצא.

זה נשמע הגיוני.

לפחות באותה רגולציה אנחנו עדיין לא התרנו את זה.

כן, אבל אלה דברים שיכולים לבוא בפני ועדת חריגים, ולא צריך מראש לסגור את זה. אם אנחנו סוגרים את זה כאן, אז אחרי זה אנחנו נהיה בבעיה.

ומה ועדת החריגים תחליט? מה יעמוד לפניה שלא עומד לפני התקן?

כמו כל דבר אחר שמגיע לוועדת חריגים.

לא כמו כל דבר, תגיד. אתה מביא שטיח שלא יודעים אם כן או אם לא – זו הסיטואציה, נכון? אז מה ועדת החריגים תגיד?

ועדת חריגים תבחן מה קורה באירופה ותקבל מידע, כמו שאיגור אמר שחסר לו קצת מידע כי הוא לא יודע אם באירופה יש דרישה.

אני מקווה שעד 1 ביולי הוא ידע.

עד אז, ועדת החריגים תוכל לקבל את האינפורמציה הזו ותוכל להבין אם באירופה לא צריך את הסימון הזה. בהנחה שבאמת זה המצב, אז למה שזה יידרש בישראל? אני קיבלתי התייחסויות מרשתות בינלאומיות שאומרות שזה לא נדרש, אז אני רוצה להאמין שהם לא אומרים את זה סתם. ברגע שזה נדרש בישראל, זה מייצר חסם.

האם אתם מבקשים לעגן את הדרישה הזו רק בגלל פסק הדין שניתן בזמנו? זו הסיבה?

פסק הדין הביא לידי ביטוי את הסכנה שקיימת במוצר. בסופו של דבר, יש פה הכרעה בין שתי סכנות.

פסק הדין הוא רק למזרונים.

נכון הוא יותר הישן, אבל הסכנות נשארו אותו הדבר. זה או חשיפה לשריפה או חשיפה לחומרים מסרטנים, ובסופו של דבר אומרים שאנחנו לא מכריעים מה נכון יותר כי אנחנו לא יודעים, אלא שאנחנו מביאים את זה להכרעת הצרכן.

אבל איך אתם נותנים מענה לחשש שהועלה כאן, שאותו יבואן לא ידע והוא פשוט יעדיף להימנע מהיבוא כדי לא להיות חשוף להפרה?

או לבקש מהיצרן שיסמן את זה.

לפעמים אין לו קשר עם היצרן, תקנו אותי אם אני טועה.

אז שילך לתעודה המקור של המתווך וישאל.

יש יבואנים שרוכשים סטוקים והם לא ידעו.

בדיוק. הרפורמה רצתה לאפשר גם יבוא כשאין קשר עם היצרן.

אנחנו חשבנו שהאיזון הנכון הוא כן להביא את זה לידי ביטוי, כי בשלב הזה אנחנו חוששים שלא לעשות את זה.

זו זכותו של הצרכן לדעת, זה דבר בסיסי, לטעמי. אני לא יודע איך זה באירופה.

הבג"ץ הוא גם ישן וגם לא מתייחס לשטיחים. ככל שידוע לי, הוא מתייחס רק למזרונים.

אבל זה לא משנה.

לא, כי פה הם שמו את שניהם ביחד. אם הטיעון הוא הבג"ץ, אז בטח השטיחים לא צריכים להיות פה.

הטיעון הוא לא הבג"ץ אלא הסכנה.

אוקיי, אז אם הטיעון הוא הסכנה, אז הסכנה צריכה לבוא בפני ועדת חריגים.

אני לא מסכימה במקרה הזה.

מה מיוחד מכל שאר הדברים האחרים שצריכים להגיע לוועדת חריגים? דווקא זה הדבר הכי מסוכן לציבור, הסימון הזה, שאני לא יודע בכלל מי מסתכל עליו?

קודם כל, זה חשוב מאוד, אל תקל ראש. בכל המשרדים, בבתי המלון וכו', כשנופלת נורית על השטיח ואין לו מעכב בעירה, זה אסון גדול מאוד. להבדיל משטיח אחר שרק דורכים עליו, יש שטיחים של תינוקות בבית, שהצרכן יחליט אם הילד ישחק עליו או לא.

אנחנו נשאיר את זה לפי משרד הכלכלה, ובמידה שבעתיד הם יחליטו, תמיד הם יכולים לבוא ולתקן. מכיוון שמדובר פה בבטיחות, זה חשוב.

לגבי דבריו של חבר הכנסת, כשבתי מלון בוחרים את השטיחים, יש להם אנשי מקצוע והם בוחרים אותם בהתייחס לדברים האלה. אנחנו מדברים על הסימון שלא חייבים להסתכל עליו, וזו באמת לא בשורה גדולה.

סיימנו את העניין הזה. אני מצטער מאוד, לא כל טענה של יבואן צריך לקבל.

זה לא עניין של טענה של יבואן.

אם בעתיד, לדוגמה בעוד חצי שנה או בעוד כשנה, הם יבקשו לתקן, שיביאו את זה לפה ואנחנו נתקן את זה, אין בעיה. תשכנע אותם ולא אותי.

ההחלטה של בג"ץ רק משקפת איזושהי זכות של הצרכן.

אבל היא נעשתה בסביבה רגולטורית אחרת לגמרי.

הסכנה לא השתנתה.

התפיסה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל השתנתה.

אגב, אנחנו לא מצאנו רגולציה כלל-אירופית שמסדירה את זה. לצד זה, אנחנו יודעים שקיימות מדינות שבהן זה הוסדר, כמו לדוגמה באנגליה שיש את זה. אמנם לא יכולנו להביא את זה כי אנחנו מדברים על רגולציה כלל אירופית, אבל יש מדינות באירופה שכן מתייחסות לזה וכן נותנות לזה ביטוי.

נמשיך.

"[חדש]
30.
ההוראה המחייבת –Regulation No 129 of the Economic Commission for Europe of the United Nations (UN/ECE) — Uniform provisions concerning the approval of enhanced Child Restraint Systems used on board of motor vehicles (ECRS) – רגולציה להתקני ריסון ברכב לילדים –




(א) תחילתה – ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025)."

מה זה? האם זה אותו הדבר כפי שדיברנו אז ודחינו ל-1 במאי?

אלה בוסטרים וכיסאות בטיחות, וזה גם נושא שקשור, אבל לא דובר עליו.

מדובר ברגולציה שדנה בהתקן בטיחות ברכב מנועי לילדים ולתינוקות. אני אזכיר לכולם שגם היום בתקינה ישראלית הוזכרה בדיוק אותה רגולציה אירופית, ומה שקורה היום הוא שהנושא הזה נמצא באחריות של משרד התחבורה ומאושר ביבוא על ידי מעבדות מוסמכות לרכב. מה שמאושר היום לפי הרגולציה האירופית, זה עם אותם המסמכים שדורשים באירופה.

משרד הבריאות, האם יש לכם פה מה להגיד? מי עוסקים פה בבטיחות?

גם אנחנו עוסקים כמובן בבטיחות ילדים, ואני אגיד שאני חושבת שההחלטה לגבי התאריך של מוצרי התינוקות חל גם פה. אני לא חושבת שיש יתרון בלהכניס את זה באופן מידי ב-1 בפברואר וגם פה אפשר לדחות במספר חודשים.

טוב, נדחה את זה גם כן ל-1 במאי.

אדוני היושב-ראש, זה נראה קצת אוטומטי.

משרד התחבורה, מה אתם אומרים?

אנחנו רק יכולים לברך את משרד הכלכלה שמאמץ את הרגולציה שאנחנו מפעילים כבר היום בבדיקות שאנחנו עושים.

אני מדבר על המועד.

גם לפי תקנות התעבורה וגם לפי הוראות צו חופשי, הדירקטיבה הזו כבר היום נבדקת במוצרים שמיובאים לישראל, ולכן מבחינתנו לא נדרשת היערכות מיוחדת.

אין סיבה לדחות את זה.

אין שינוי ואין סיבה לדחות.

ומה מבחינת הבדיקות, האכיפה והפיקוח שנעשה?

היום, יבואנים מביאים לפי רגולציה 129 יבואן שרוצה להביא כיסא בטיחות, צריך להביא לפי רגולציה 129.

האם יש לכם איזשהם נתונים על בדיקות שנערכו? על חריגות שנמצאו? על סנקציות שננקטו? הכביש זה גם כך המקום המסוכן שיש פה, אז למה לקחת עוד סיכון?

זה מצטרף ל-1 במאי ביחד עם מוצרי הצריכה.

אני לא יודע מי מדברת שם.

מהמועצה לשלום הילד.

הם מתנגדים לכול.

אני לא הצלחתי להבין מה הסכנה שהיא אומרת.

אני רק רוצה לשאול, אני לא אומרת שבהכרח כרגע יש סכנה, אלא שאני רוצה לשאול האם כולם פה וידאו שבאמת אין סכנה למוצרים האלה?

זו לא טענה. את אותם מוצרים יש באירופה.

אבל באירופה יש גם בדיקות.

אם היו בעיות בטיחות, היינו יודעים עליהן, עם כל הכבוד. אי אפשר שבכל דבר כשמדובר בילדים, אנחנו נהיה נגד מראש. אמרתי 1 במאי, אז בשביל מה הוויכוחים האלה?

זה לא ישנה כלום כי מה שבודקים היום, יבדקו גם ב-1 במאי, כך שבמקרה הזה אין שום שינוי, אז למה לדחות?

אפשר לחשוב שהעולם ייפול מזה.

העולם לא ייפול, אבל זה המצב שקיים היום.

שמעת את משרד הבריאות. אני שאלתי אם זה אותו הדבר בעניין הזה, והם מתעקשים על זה. מה אתה רוצה שאני אעשה?

זה לא אותו הדבר כי מה שהחרגנו ל-1 במאי, אלה מוצצים ופטמות ובקבוקים שנכנסים לפה של תינוקות, ופה אנחנו מדברים על מתקן ריסון לרכב, שזו ההוראה שחלה - - -

אלה הכיסאות לילדים? זה חשוב יותר מהמוצצים.

רק לפני שלושה היינו בדיונים מיוחדים פה בוועדה על בטיחות בדרכים.

כבר היום קיימת אותה הרגולציה בדיוק במשרד התחבורה אחד לאחד.

ממה שאני מכיר, זו עבודה מצוינת.

למה, יש לך תינוק?

כן, נכד. התקנתי את זה וראיתי שזה באמת בטיחותי כל כך.

טוב, 1 באפריל. בואו נתקדם.

כבוד היושב-ראש, 1 במאי.

אתם סתם מתווכחים באופן אוטומטי כי אין פה שום מהות, והוא אומר לך שכך בודקים את זה גם היום. למה אתם סתם קופצים?

האם יש נתונים על הבדיקות האלו?

מה הקשר?

המוצרים האלה לא נכנסים לישראל, וזה עוד יותר ממה שכרגע מוצע ברגולציה. המוצרים האלה אסורים בכניסה לישראל כל זמן שהם לא עומדים בדרישת הרגולציה האירופאית הזו.

אם אתם רוצים שזה יהיה 1 בפברואר, תשכנעו את משרד הבריאות.

אין פה מה לשכנע כי משרד התחבורה אומר שהמוצרים האלה לא נכנסים שלא בהתאם לאותה אסדרה.

אין לנו בעיה, רק שכולם יבינו שלא ישתנה דבר.

מה היא ההחלטה?

אני רואה שמשרד הבריאות מסכים, אז 1 בפברואר.

בלי שינויים.

למה אתם צריכים להביא אליי את הבעיות האלה? אתם צריכים להסתדר ביניכם.

אנחנו כן קיימנו דיון עם משרד הבריאות.

בסדר, אבל לא הגעתם איתם להסכמה, ורק עכשיו הגעתם.

"[חדש]
31.
ההוראה המחייבת – Directive 2014/32/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of measuring instruments (MID) – דירקטיבה למכשירי מדידה –




(א) תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."

הדירקטיבה הזו באמת מתייחסת לאפקט המדידה של המכשירים, כמו מוני גז שיש לנו תקן למוני גז ושל מערכות גז. אנחנו גם הצמדנו כניסה של האסדרה הזו לתוקף לאותה הרגולציה בתחום של הגז, שזה יהיה באותו מועד ואז שתיהן יכנסו.

האם הכוונה למשאבות דלק? כל כלי מדידה?

בעיקרון כן, אבל נכון להיום בתקינה רשמית יש לנו רק מוני גז.

"[חדש]
32.
ההוראה המחייבת – Directive 2004/42/EC of the European Parliament and of the Council of 21 April 2004 on the limitation of emissions of volatile organic compounds due to the use of organic solvents in certain paints and varnishes and vehicle refinishing products – דירקטיבה לתרכובות אורגניות נדיפות בצבעים ובציפויים או לכות –




(א) תחילתה – ז' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025)."

מדובר ברגולציה שמגבילה חומרים נדיפים מהתרכובות, כדי למנוע סכנה לציבור ולבריאות האדם. מדובר בתרכובות שנמצאות בצבע גם אם עדיין לא צבענו וגם אחרי הצביעה. זו רגולציה חשובה ורלוונטית מאוד, וכאן יש תקינה בתחום הצבעים והלכות שעל אותם המוצרים חלה אותה רגולציה אירופאית.

האם זה מתייחס למוצרים או לתהליך העבודה?

זה מתייחס למוצרים, כדי שלא תהיה נדידה של החומרים המסוכנים במוצרים האלה.

איגור, האם אתה עובד קבוע של המשרד? או בחוזה אישי?

למה?

אי אחרי כל מה שאתה לומד, אתה הופך להיות האדם הכי חשוב בדבר הזה.

זה לא אני שלומד באופן אישי כי יש צוות שלם.

אי אפשר לגעת בכם. לא עניתם לי על השאלה, האם אתם עובדים קבועים?

לא, אני בחוזה.

עד מתי?

לדעתי עוד שנה.

אז צריכים להאריך לך את זה לפחות לעוד ארבע או חמש שנים, אחרת אם אתה עוזב צריכים להתחיל הכול מאפס. זה לא הגיוני.

היושב-ראש, אנחנו לא מוותרים עליו.

צריך לדבר על זה עם השר, אני לא צוחק, אני מדבר ברצינות.

"[חדש]
33.
ההוראה המחייבת – Commission Directive 93/11/EEC of 15 March 1993 concerning the release of the N-nitrosamines and N- nitrosatable substances from elastomer or rubber teats and soothers – דירקטיבה לשחרור תרכובות ניטרוזמינים ממוצצים ומפטמות שעשויים מגומי או מאלסטומר –




(א) תחילתה – ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025)."



גם כאן זו רגולציה משלימה שחלה על מוצצים ופטמות, וכפי שציינתם קודם לכן באסדרה מספר 3 ודחיתם את זה ל-1 במאי, אז גם כאן נעשה תיקון.

אסדרה מספר 2.

כן, אסדרה מספר 2.

האם גם פה צריך לדחות?

בגלל הדחיה הקודמת.

1 במאי 2025?

כן, והניסוח יהיה ניסוח דומה לתחילתה.

בסדר.

רגע, האם יש עוד מוצרים שזה חל עליהם, חוץ מהמוצרים האלה?

לא, יש את המוצצים ואת הפטמות.

אז לא צריך לכתוב כאן שזה רק לעניין מוצרים מסוימים?

לא.

הכול 1 במאי.

כמה עמותות שקשורות לילדים יש פה? שניים?

אנחנו ארגון בטרם לבטיחות ילדים.

אנחנו באופן כללי בנושאים האלה.

וזה טוב שכך.

איגוד, תודה רבה על שיתוף הפעולה.

ודאי שהנושא של הילדים חשוב מאוד, אבל צריכים להבין שאם באירופה אין בעיות בטיחות, אין סיבה שבישראל יהיו בעיות בטיחות כאלו.

השאלה מה עם היישום של הרפורמה.

יש רק את הבעיה של האכיפה ושל הבדיקות.

בדיוק, זו הנקודה. האסדרות באירופה לעתים מחמירות יותר.

זה דבר שאנחנו נבדוק.

רק שצריך שיהיה בסיס ידע כדי לאכוף.

ולכן דחינו לכם את זה קצת, למרות שכבר תקפו אותי בתקשורת ובאינטרנט למה לא הסכמתי לדחות את זה לגמרי. צריך להבין שגם שם יש ילדים שמשתמשים באותם מוצצים, וזה אותו הדבר פה. אין סיבה כששם אין בעיות, שדווקא פה יהיו בעיות.

החשש הוא לא ממה שעומד באסדרות האירופיות, אלא ממה שייכנס לארץ שהוא לא בהכרח תואם, אם זה יבוא מקביל או דברים כאלה ואחרים, מזה החשש שלנו.

איך את מתמודדת עם היבוא האישי?

איך אני מתמודדת מבחינת הרגולטור או מבחינת הצרכן?

מבחינת המודעות של הצרכן. אנשים לא יודעים, רואים מחיר זול וקונים מוצרים ביבוא אישי.

אנחנו במשרד הבריאות אומרים לאנשים לא לקנות מוצרים כאלה מהאינטרנט.

ברור שהיום נכנסים הרבה דברים לישראל שהם גם מאתרים מפוקפקים של סחר, אנחנו יודעים את זה.

ביבוא האישי כל אחד לוקח אחריות על עצמו, זה העניין.

ברגע שהמוצרים יקרים פה, אנשים מעדיפים לקנות ביבוא אישי מוצרים פחות יקרים.

ועל זה הם לוקחים את הסיכון שהמוצץ לא יהיה טוב.

אני גם סבורה שכשהצרכן הישראלי מזמין מאתרים כאלה ואחרים שלא נבדקים, הוא יודע במידה מסוימת שהוא צריך להיות יותר מודע לסכנות, בהשוואה לזה שכשהוא מגיע לשווקים בישראל, הוא קונה משהו ומניח שזה עבר את הבדיקה.

אם יש בעיות במוצרים שמייבאים אותם באופן אישי, כשמדובר בילדים קטנים ובתינוקות, יכול להיות שצריך לתת אזהרות במסגרת האתר שלכם.

אנחנו כל הזמן נותנים אזהרות. אני מזמין את כולם לעיין באתר שלנו, זה נקרא אתר מוצרים מסוכנים, שם יש אפשרות לבצע בדיקות און-ליין.

אז תוציא הודעה מתקנת להודעה שלכם לתקשורת.

זה אתר נהדר וחשוב.

נמשיך לקרוא בבקשה.

"[חדש]
34.
ההוראה המחייבת –Directive (EU) 2020/2184 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2020 on the quality of water intended for human consumption – דירקטיבה למי שתייה –




(א) תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."

למה פה זה שלוש שנים?

קודם כל, זו דירקטיבה אירופאית מקיפה מאוד שנועדה למנוע זיהום מי שתייה שמגיעים לבני אדם. הדירקטיבה הזו רלוונטית לקבוצה ארוכה מאוד של מוצרים שיש לנו, בין אם זו צנרת, ברזים וכל מיני מוצרים שבאים במגע עם מי שתייה. אנחנו ביקשנו לתת לדירקטיבה הזו דחייה של שלוש שנים מכיוון שנכון להיום קיימות תקנות בריאות העם במשרד הבריאות שמדברות על האירוע, והן מסדירות את הנושא. אני מזכיר שבחודש אוגוסט, במסגרת התקנת החוק, הוועדה גם קיבלה החרגה והתאמה של דרישות משרד הבריאות לגבי מי שתייה.

זה מה שרציתי לשאול – איך זה מתיישב עם מה שכתוב בחלק ג' לתוספת? שאם המצרך בא במגע עם מי שתייה, הוא מתאים לדרישות לפי פקודת בריאות העם?

נכון. עדיין חייבים לשקף את הנושא, ואנחנו מניחים שבמהלך שלוש שנים הנושא הזה ייבחן, ואז או שמשרד הבריאות יישארו בתקנות שלו, או שיאמצו את הרגולציה האירופית.

כלומר, יכול להיות שלקראת התחילה של הדירקטיבה הזו, יידרש שינוי גם בחלק ג'? זה מה שאתם אומרים?

יכול להיות. קיימנו דיון עם משרד הבריאות בנושא, ונניח אם יש לנו החרגה חמורה מאוד לעניין של העופרת, חומרים עשויים עופרת שבאים במגע עם מי שתייה, אז ברגולציה האירופית הזו ישנה גם החרגה לנושא של העופרת. משרד הבריאות, באיזו שנה היא נכנסת לתוקף באירופה?

אני אסביר – בתקנות של משרד הבריאות יש לנו דרישה שהמוצר יעמוד בתקן ישראלי, ואנחנו דרשנו ריכוז נמוך של עופרת שבאה במגע עם מי שתייה. אני מזכירה שעופרת פוגעת בהתפתחות הנוירולוגית של ילדים, ואני חייבת להגיד שעבדנו גם עם התאחדות התעשיינים ויש תעשיינים מקומיים - - -

וגם עם הגנת הסביבה.

כמובן גם עם הגנת הסביבה. עם התאחדות התעשיינים זה היה תהליך של לפחות 10 או 15 שנה, והיו שם היו השקעות גדולות מאוד של התעשייה המקומית, כדי לעמוד בדרישות של משרד הבריאות. כמובן שהדרישות בדירקטיבה האירופית הן טובות ומחמירות ואין לנו התנגדות באופן כללי לאמץ אותן, למעט, הדירקטיבה האירופית מפרטת סגסוגות שונות ותחולת העופרת המותרת. יש סגסוגת מסוימת שמותר שיהיה שם ריכוז גבוה מאוד של עופרת עד 2031. זאת אומרת, שההחרגה היא לזמן קצר, ואנחנו חוששים שבזמן הקצר הזה, כשהדירקטיבה הזו תיכנס לתוקף, אז יהיה מותר לייבא עד 2031 מוצרים במגע עם מי שתייה עם תחולה גדולה של עופרת.

אנחנו חושבים שבפרק הזמן הזה, כשיש לנו עוד שלוש שנים, זאת אומרת שלוש פלוס שלוש שנים נוספות, החברים ממשרד הבריאות יוכלו להגיש בקשה לוועדת חריגים ולהחריג דווקא את הנושא של העופרת ברגולציה זו לעוד שלוש שנים.

מתי הם יגישו? בעוד שש שנים?

למעשה, האירופים אומרים שאצלם נושא העופרת ייכנס בעוד שש שנים.

האירופים גם אומרים את זה, הבנתי.

אשמח להתייחס לכניסה לתוקף.

שמעת את הסיבה.

לא, אני מדבר על הנושא הזה, אבל בהקשר אחר. הרגולציה האירופאית של הדירקטיבה של המוצרים שבאים במגע עם אש, זו דירקטיבה טובה כמו שתמר אמרה, ולכן אני לא מבין למה דוחים את זה בשלוש שנים. בוא נביא את זה קצת קודם.

נכון להיום, תקנות בריאות העם חלות, אנחנו לא ביטלנו אותן.

נכון, אבל ברגע שבאירופה כבר מתיישרים לפי הדרישה שלנו על תחולת העופרת, למה שלא מאותו מועד - - -

כי הם לא מתיישרים, זה בדיוק העניין. יש סגסוגות שמאפשרות ריכוז הרבה יותר גבוה של עופרת.

אז את יכולה להגיד שיביאו את הכול חוץ מהסגסוגת. למה את כל השאר לא להקדים ולחכות שלוש שנים?

כי כך החוק. החוק קובע שלכל משרד ממשלתי יש זמן להיערך ולשקול את זה. החוק לא קבע שאנחנו באופן מיידי צריכים לבטל את תקנות בריאות העם.

אבל לא צריך לתת שלוש שנים. על זה אני מדבר, בואו נעשה את זה שנה וחצי או שנתיים. בניין עם כל המון האסדרות שהם צריכים לתקן קיבלו שנתיים, אז למה אתם שלוש?

כי גם באירופה מדברים על שש שנים.

בסדר. ברגולציה של הבניין נתנו שנתיים למשרד השיכון כדי לסדר את הכול, וכאן מבקשים משהו הרבה יותר פשוט. למה לחכות שלוש שנים?

כי יש פה את משרד הבריאות וגם את הרגולטור של הכלכלה, ואני לא נוגע בזה. יש סיכונים לנושא של הכספית, ולכן עזוב אותי מזה. אגב, תמיד אפשר לתקן את התאריך – קחו את זה בחשבון. תפנו אליהם, תשכנעו אותם והם יבדקו את הטיעונים האלה, אם כן אז יביאו תיקון לצו. מה הבעיה? אני לא מבין. זה לא סוף פסוק.

"[חדש]
35.
ההוראה המחייבת – Directive 98/70/EC of the European Parliament and of the Council of 13 October 1998 relating to the quality of petrol and diesel fuels – דירקטיבה לאיכות דלקים –




(א) תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן זה לא מופיע בפני הוועדה, אבל בהסכמות שהיו במשרד האנרגיה, אנחנו מבקשים להוסיף תנאי להחלה –



"(ב) תנאי להחלה –

(1) ההוראה לא תחול לעניין דלק ביולוגי, דלק סינתטי ביומסה וביוגז כהגדרתם בהוראה מחייבת כאמור;

(2) לעניין לחץ אדים יחולו ההוראות הבאות:

א. בבנזין בהתאם לתקן הרשמי, תקן ישראלי 90 חלק 2.

ב. בסולר בהתאם לתקן הרשמי, תקן ישראלי 107 חלק 1.

(3) לעניין מוספים ודטרגנטים וחומרים מונעי קצף יחולו ההוראות הבאות:

א. בבנזין בהתאם לתקן הרשמי - - - "

מה זה? הכול חדש לפי מה שאת מקריאה?

נכון.

איפה היו משרד האנרגיה עד עכשיו?

הצו הרי פורסם להערות הציבור פעמיים.

מי פה ממשרד האנרגיה?

אנחנו. שלום, שמי בת שבע ואני מנהלת מנהל הדלק והגז ואני חדשה בתפקיד. אני באופן קיבלתי את זה לידיים שלי לפני כשבוע, ומאז אנחנו על זה. ביומיים האחרונים של סוף השבוע האחרון הגענו להסכמות עם משרד הכלכלה.

אתם הייתם אמורים להיות מודעים לכך שמתפרסם צו כזה, שהרי הייתם גם מעורבים בדיוני החקיקה. הטיוטה הזו פורסמה פעמיים להערות הציבור. אני באופן אישי קיבלתי אתמול בערב את התיקונים שאתם מבקשים, ואני מקווה שאין איתם בעיה משפטית כי כאמור לא יצא לי לבדוק אותם.

האם התיקונים האלה משפיעים במשהו?

הם תנאים להחלה, הם מחריגים.

למה צריך לאשר החרגה פה ולא בוועדות חריגים?

אלו חריגות שכבר אושרו בוועדת חריגים לתקינה הקודמת, ואנחנו חושבים שנכון להכניס את זה פה מלכתחילה, ולא לחזור עוד פעם לוועדת חריגים בשביל לאשר משהו שכבר אושר.

אני רוצה רק להוסיף שאנחנו מדברים כרגע על התאמות לאומיות - - -

אתם להבין שאנחנו לא יכולים לעבוד בצורה הזו. הממשלה מביאה לנו ברגע האחרון דברים שאנחנו חייבים לאשר מהר, ואנחנו לא מספיקים גם לעמוד בלוחות הזמנים, אז אתם גם כן צריכים לעשות את העבודה שלכם.

ולהבין שבוועדה הזו אנחנו מקפידים על הליך חקיקה תקין ופרסום של נוסחים מבעוד מועד, זה דבר חשוב מאוד שלצערי חלק ממשרדי הממשלה לא מספיק מבינים או מטמיעים. התיקונים האלה היו צריכים להגיע אלינו לא במוצאי שבת, אלא בשבוע שעבר.

יכול להיות.

בטוח, לא יכול להיות.

קודם כל, אנחנו מתנצלים. היה מכתב שלנו שיצא בשלב מוקדם יותר, ולא הייתה אליו התייחסות, ויכול להיות שהיינו צריכים להאיץ וללחוץ פה יותר. כרגע במצב הנתון, אנחנו רק יכולים להתנצל.

אדוני, יש לי התייחסות קצרה שלדעתי חשובה מאוד, לגבי הקדמת מועדי תחולה לפי התוספת החמישית. אני רואה שלפי סעיפי החוק, אי אפשר להקדים, והיו"ר אמר כרגע שאם זה שלוש שנים, אז אפשר לדון על זה אחר כך, אבל אני חושבת שלפי סעיף החוק אי אפשר להקדים.

בטח שאפשר.

למה אי אפשר להקדים? אפשר לשנות את התוספת.

אנחנו פשוט נצטרך לבקש מהוועדה לאשר. אנחנו נגיע לכאן, והוועדה תוכל לאשר.

ברור שאפשר להקדים, אין בעיה. זו תוספת, עושים תיקון. האם אי אפשר לתקן את המועדים בעתיד?

בטח שכן, זו תוספת. אנחנו נגיע לוועדה עם צו ונבקש לתקן.

שימו לב לסעיף 9(א)(2).

הסעיף המסמיך מגביל מאוד מכיוון שהוא מדבר על דחייה ולא על הקדמה.

אני מסתכל כרגע על סעיף 9(א)(2).

רגע, אולי אני טעיתי. זה נשמע לי הגיוני שאפשר לתקן, אבל נבדוק ונראה.

מה שאתם מבקשים להעיר זה שאין אין סמכות להקדים, אלא רק לדחות את המועד?

בדיוק. או לבטל או לדחות.

לדחות זה באישור ועדת חריגים, אבל להקדים בוודאי שאפשר.

רק רגע, אנחנו בודקים את זה.

בסדר, אם היא צודקת, אז תביאו תיקון לחוק. צריכה להיות אפשרות להקדים, זה נשמע לי הגיוני מאוד להקדים.

הבעיה היא שתיקון לחוק זה שלוש קריאות.

אבל זה תיקון פשוט בלי הרבה ויכוחים. מעבירים בקריאה ראשונה, ואז השנייה והשלישית מהר מאוד. הנושא ייבדק. האם משרד המשפטים נמצא פה? האוצר? לדעתי זה טריוויאלי כי זו כמו סמכות קבועה שאפשר להקדים.

את סעיף ההסמכה ניסחנו בזמנו באופן מפורט מאוד - - -

כי הבעיה הייתה בדחייה ולא בהקדמה, ולכן רשמנו דחייה.

אם היה סעיף כללי שמדבר על שינוי התוספת בכלל, אז אתה צודק, אבל אני חושב שהסעיף נוסח באופן דווקני יותר.

יש פה הקלה בדרישות וכל מיני מונחים.

תבדקו את העניין הזה, ואם באמת אי אפשר להקדים, כמובן משיקולים מקצועיים, אז תגישו תיקון לחוק מהיר, ובהסמכה ניתן יהיה גם להקדים. אפשר לתקן את החוק הזה בתוך מספר ימים, אין שום בעיה. נמצאים פה משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד הכלכלה – אז אין שום בעיה. אם צריך, נעשה תיקון לחוק.

תיקון חקיקה.

כן. תבדקו את העניין הזה. כולם מסכימים, ולכן זה לא ייקח הרבה זמן.

אדוני, לעניין הדלקים, אשמח להעיר. שמי רותי שמן ואני מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. מכיוון שאלה תנאים שאנחנו שומעים עליהם עכשיו לראשונה, אנחנו נשמח לשהות נוספת וכבר במהלך הדיון אנחנו נבדוק את זה מול הגורמים המקצועיים אצלנו, כדי לוודא שאין איזושהי התייחסות רלוונטית לנושא הזה.

אבל זה אושר בוועדת חריגים.

זה משהו חדש.

אתם יושבים בוועדת חריגים, לא?

זה אושר.

האם אתם יושבים בוועדת חריגים? האם אתם מקבלים חומר מוועדת החריגים?

בדיון בנושא הזה, מי שהיה בוועדת חריגים הם הנציגים של משרד האנרגיה ושל משרד התחבורה כי הדלק קשור לתחבורה.

והם לא היו?

לדעתי לא.

אנחנו נבדוק את זה עכשיו תוך כדי הדיון.

אלו ההוראות שנמצאות בתוספת השלישית?

אלה למעשה תקנים שנקבעו בתוספת השלישית, אלה שהוחרגו מהרפורמה.

זאת אומרת שאלה התקנים הישראליים שהוחרגו, וזה לא שקבעתם הוראה ספציפית כרגע?

התקנים עצמם הוחרגו, אבל זה לעניין אותו נושא שקבוע גם כאן בדירקטיבה.

זה הנוהג הקיים ורק לשמר אותו.

חשוב לציין שזה שימור הקיים, ואין פה שום תקנים חדשים.

התקנים הם תקנים ישראליים שמאמצים את הדירקטיבה האירופאית המתקדמת יותר. שמי אילן בנימין ואני מנהל בטיחות הגז ומנהל אגף הנדסה ורישוי במנהל הדלק והגז במשרד האנרגיה. הדירקטיבה שמשרד הכלכלה מאמץ, זו הדירקטיבה הראשית משנת 1998, ואנחנו מאמצים דירקטיבות משנת 2011 ומ-2009 שאלו דירקטיבות מעט יותר מתקדמות. השינוי המהותי שאנחנו מבקשים פה, הוא התאמה לאקלים שנמצא בארץ, זה הכול. אגב, הסוגיה גם נידונה בוועדת חריגים.

בוועדת חריגים, כשמדובר בדברים כאלה, תזמינו גם את המשרד להגנת הסביבה, זה באמת לא הגיוני שאתם לא מזמינים אותם.

כבוד היושב-ראש, לגבי התיקון בתוספת החמישית, הדברים באמת נידונו כבר בוועדת החריגים, ומבחינתנו אין בעיה להשאיר את זה כמות שזה, אלא אם כן זה באמת מייצר איזושהי בעיה שאז אפשר לעשות חלופה, שהיא לעשות עוד פעם הליך טכני לוועדת החריגים, אבל אני חושב שאפשר להשאיר את זה כמו שזה עכשיו.

הם אמרו שהם הולכים לבדוק את זה, אז הם יבדקו את זה ובינתיים אנחנו דנים. להבא, תזמינו אותם לדברים מהסוג הזה כי יש להם מה להגיד. האם משרד הבריאות הוזמן לוועדת החריגים הזו? לא.

כבוד היושב-ראש, שמי ישי לנדסמן ואני ממשרד המשפטים.

תמשיכו, הם בינתיים בודקים.

לגבי השטיחים ורגולציה 29.

לא נגעתי בזה.

אבל כבר סיימנו את הדיון על זה.

אני מבין, אבל צריך לדייק האם הסיבה שאנחנו משאירים את תוספת (ב)(1) היא נגזרת מבג"ץ?

היא נגזרת מהמהות.

המהות של המוצרים האלה מחייבת.

זה רק בטיחות.

מה שהם אמרו זה שהבג"ץ העלה את הסוגיה, ולא שפסיקת בג"ץ בעניין מחייבת.

בהליך הטכני, האם צריך להעביר את זה דרך ועדת חריגים, או שצריך לעשות את השינוי הזה דרך התוספת הזו?

הכנסנו את העניין הזה בגלל שגם חבר הכנסת דנינו העיר על העניין הזה של בתי מלון וכו'. זה נשאר כפי שהם ניסחו, וכמובן שאם תראו בעתיד שיש עם זה בעיה, תביאו את זה לפה.

אני מבין, אבל במהות אם אנחנו יוצרים החרגה מול הרגולציה האירופית, גם אם היא מוצדקת - - -

זו החרגה שלא מחייבת ועדת חריגים, זו החרגה בבסיס.

לכן אני שואל, כי אם זה נגזר מבג"ץ, אז אני מצליח להבין.

איתי הסביר שבג"ץ למעשה רק הציף את הדילמה של הסיכון ושל זכות הצרכן להחליט, ולפי זה הם קבעו את הסימון.

איגור, האם אתה רוצה לעשות איזשהו ביטול של התקן? האם אתה חושב שנכון לעשות את זה דרך ועדת חריגים או לעשות את זה כאן?

רק רגע, אנחנו יכולים לשקול ביטול רשמיות מהתקן לשטיחים מטלטלים בלבד, ולא מהשטיחים האלה שאתם רואים פה, כי זו סכנת נפשות. אפשר לחשוב על ביטול השטיחים המטלטלים לתוך הדירות, אבל השטיחים האלה חייבים להיות רשמיים.

ולעשות את זה דרך חקיקה ולא דרך ועדת חריגים, את זה אני לא מצליח להבין.

ברגע שנבטל רשמיות, זה כבר לא יחול וזה כבר לא יהיה רלוונטי.

בגלל שזו הוראה חדשה שאנחנו מביאים אותה עכשיו בפני הוועדה - - - נשאיר את התנאי להחלה. ככל שהיינו מביאים את זה אחרי שההוראה נחקקה - - -

אם זה לא בג"ץ, אז מה מיוחד שזה בתוך התוספת החמישית? אני לא מצליח להבין.

העובדה שאנחנו לא השתכנענו שזה מסוכן.

למשרדים אחרים שגם אמרו שזה מסוכן, אתם אמרתם להביא את זה לוועדת חריגים.

משרד האוצר, אם תגיעו להסכמה תגידו לי בבקשה, כעת נתקדם.

"[חדש]
36.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2023/2405 of the European Parliament and of the Council of 18 October 2023 on ensuring a level playing field for sustainable air transport (ReFuelEU Aviation) – רגולציה לדלק תעופתי –




(א) תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן ממשרד האנרגיה מבקש להוסיף איזשהו תנאי להחלה שלא מופיע בפני הוועדה –



"(1) ההוראה לא תחול לעניין דלק תעופתי בר קיימא SAF ודלק סילוני סינתטי כהגדרתם בהוראה מחייבת כאמור."



להבנתנו, מדובר בהיערכות של המערכות, ואנחנו נשמח שמשרד האנרגיה יסביר.

קודם צריך להסביר מה היא הרגולציה.

זו רגולציה שדנה בדלק סילוני למטוסים, בין אם זה במערכות הצבאיות ובין אם זה באזרחי, ומשרד האנרגיה ביקשו מאתנו להחריג מתוך הרגולציה דלק תעופתי בר קיימא וסילוני סינתטי.

נדייק פה, שהרגולציה מחייבת שימוש בדלק מתקדם, דלת סינתטי או ביולוגי, והמערכות בארץ עוד לא מוכנות לזה, אנחנו מתכוונים להחיל את זה בצורה מתונה יותר. מדברים פה על חובה שחלה ברגולציה שמבקשים לאמץ, ואנחנו מבקשים כרגע לא להחיל את החובה הזו.

אבל בסוף זה תלוי באותן החברות שמחזיקות את המטוסים, ואם זה לא מתאים להם, הם לא ישתמשו. הרגולציה צריכה להיות כי אם נניח שנוחת פה מטוס של חברה זרה, והם כן רוצים, אז למה שהעניין הזה לא יוסדר?

אנחנו לא אמרנו שאנחנו לא נסדיר את הנושא, אנחנו נסדיר את הנושא טיפה מאוחר יותר, כי נכון להיום המערכות שלנו לא מתואמות כדי להחיל דלק כזה שנקרא SAF – Sustainable Aviation Fuel, שזה דלק תעופתי בר-קיימא. למעשה זה להכניס חומרים שהם סינתטיים לדלק הסילוני הקיים, וכדי להתאים את המערכות שלנו, שהן מערכות תשתית גדולות וארוכות מאוד, לוקח זמן. אנחנו פשוט צריכים להגיד לחברות התשתית להתכונן לאירוע הזה.

אבל אם אין לו אפשרות, אז הוא לא יביא את זה. הרי לא אתה תביא את זה, אלא שהחברה הפרטית מביאה את זה, אז מה הבעיה?

לא, אבל לפי הרגולציה אני מחייבת אותה להביא, והיא לא תוכל להביא. מה שאנחנו רוצים פה, זה שלא תחול החובה הזו.

אם היא חייבת להביא, אז כן, אין בעיה.

אבל כל ההסדר הוא לא חובה, זו חלופה לתקנים ואתה יכול לבחור אם אתה נשאר בתקן הישראלי, לא?

אני לא יודעת מה האסדרה קובעת, זה הם יודעים.

זה באמת ברמה של היתר ולא ברמה של איסור.

אבל אם הוא חייב בעתיד להביא.

הם רק אומרים שמותר לו להביא לפי התקן האירופי.

היא אומרת שפה זו חובה.

חבר הכנסת דנינו, כדאי לזכור שלא מדובר פה על מוצר צרכני או על משהו שייצר פה עכשיו שינוי לטובת הצרכן, אלא שאלה עניינים שלB2B , ואם זה מה שהרגולטור אומר בשביל לשמור על הבטיחות של הנוסעים ושל המנועים, שלוקח לו עוד זמן להתארגן, אז בסדר.

צריך רק לקחת בחשבון שדווקא הרפורמה הגדולה הזו יכולה להיות הזדמנות לשינוי בתשתיות, כי אני מניח שהן מתקדמות וחסכוניות יותר ורעילות ומסוכנות פחות, ולכן זו ההזדמנות ולא כדאי להשאיר את זה פתוח – שיגידו לנו מתי הם רוצים להסדיר.

הינה, אומרים לך שלוש שנים.

גם אחרי שלוש שנים זה לא יחול. חבר הכנסת דנינו אמר נכון.

יש מדרג. גם בדירקטיבה עצמה מפורטים השיעורים מתחילת 2025, ואנחנו למעשה מבקשים לדחות את זה מכיוון שכרגע אנחנו בטיוטת חקיקה, יש תהליך ויש תכנית סדורה.

כל מה שקשור למשרד האנרגיה אתם רוצים לדחות.

אנחנו מבקשים להסדיר את זה. לדחות את זה כדי ליישם.

בשביל זה יש ועדת חריגים, למה אתם לא פונים לוועדת חריגים? למה צריך להכניס את זה לחוק? את כל הדברים אתם מכריחים אותנו להכניס לחוק כשיש ועדות חריגים, תפנו אליהם.

אנחנו חושבים שזה לא נכון כבר להכניס את המשק לסחרחורת כזו שאומרת שעוד מעט אנחנו מכניסים להם דלקים כשהמשק לא ערוך לזה. יש אצלנו עבודה שנעשית לצורך הכנה מדורגת של המוצרים האלה.

באילו מדרגות?

האמת היא שאני לא זוכרת בדיוק, אבל מדובר במדרגות שהן קצת יותר איטיות ממה שכתוב בדירקטיבה.

כמה במקום שלוש שנים? 13?

לא, אנחנו מדברים על דחייה של שנים ספורות.

לגבי כל התיקונים של משרד האנרגיה, זה אומר שאף פעם זה לא יחול?

לא. התיקונים שקשורים לנצילות אנרגטית ודברים כאלה היו משהו אחד, והתיקון שקראנו קודם לגבי הדלקים זה מה שאושר בוועדת חריגים, ועכשיו זה התכנון הנוסף לגבי דלק סילוני.

בסדר.

"[חדש]
37.
ההוראה המחייבת – Directive 2011/65/EU of the European Parliament and of the Council of 8 June 2011 on the restriction of the use of certain hazardous substances in electrical and electronic equipment (RoHS) – דירקטיבה לשימוש בחומרים מסוכנים בציוד חשמלי אלקטרוני –




(א) תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."

זו רגולציה מרחיבה שהיא מחייבת יצרנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני להשתמש בתהליכי ייצור בחומרים, שבתום השימוש במכשירים האלה לא תהיה פגיעה באיכות הסביבה.

ובמי שעוסק במחזור.

כן, שאחרי כן גם זה יקל במחזור.

איגור, תן דוגמה.

כל הרכיבים האלקטרוניים שאתה משתמש בהם בייצור מכשירים חשמליים, צריכים להיות כאלה שניתנים למחזור, ואם לא, אז שהם פוגעים באיכות הסביבה לאחר תום השימוש ברכיבים האלה.

אני רק רוצה לוודא שזה שנתתם פה כניסה לתוקף דחויה ב-18 חודש, לא הולך לפגוע ברצון שכבר ב-1 בינואר יביאו מוצרי חשמל ואלקטרוניקה לפי הרפורמה הזו.

זה לא יפגע.

כי כמעט כל המוצרים האלה צריכים.

"[חדש]
38.
ההוראה המחייבת – Directive 2014/34/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to equipment and protective systems intended for use in potentially explosive atmospheres (ATEX) – דירקטיבה לציוד ולמערכות מיגון בסביבה פוטנציאלית לפיצוץ –




(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."

מדובר בתנאים מיוחדים למכשירי חשמל ואלקטרוניקה שנמצאים בסיוע הנפיצה. אני אתן לכם דוגמה – נניח שלטי יציאת חירום הם שלטים שהדרישות עבורם הם גם בהבערה נפיצה, ואנחנו מבקשים להכניס את זה עם הכניסה לתוקף. יש לנו מספר תקנים רשמיים.

אין בעיה. אני רואה גם שאין הערות, אז תתקדמו.

"[חדש]
39.
ההוראה המחייבת – Directive 2000/14/EC of the European Parliament and of the Council of 8 May 2000 on the approximation of the laws of the Member States relating to the noise emission in the environment by equipment for use outdoors (NOI) – דירקטיבה למפגעי רעש בשימוש בציוד חוץ –




(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."

הכוונה בציוד כמו נניח מזגנים או כלי עבודה שעובדים בחוץ ושפליטת הרעש מהם תהיה מוגבלת והם פחות יפגעו בבני אדם ובסביבה, זו הרגולציה.

אוקיי.

"[חדש]
40.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2024/573 of the European Parliament and of the Council of 7 February 2024 on fluorinated greenhouse gases (F-gas) – רגולציה לגזי חממה פלאורידיים –




(א) תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."

פה זו רגולציה שמגבילה שימוש בגזים פלואירידיים שמשתמשים בהם היום במערכות מיזוג אוויר ובמקררים, והם פוגעים בשכבת האוזון, ולכן הרגולציה הזו נועדה להפחית שימוש בגזים האלה.

גם פה מועד התחילה שקורה אוטוטו לא פוגע מבחינתכם בהיערכות ליישום?

לא.

אבל כבר היום יש איסור על הגז.

כבר היום יש מגבלות בישראל לגבי השימוש והיבוא של גזים האלה.

"[חדש]
41.
ההוראה המחייבת –Commission Regulation (EU) 2022/1616 of 15 September 2022 on recycled plastic materials and articles intended to come into contact with foods – רגולציה לפלסטיק ממוחזר שבא במגע עם מזון –




(א) תחילתה - א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025)."

צריך לראות הרגולציה הזו ביחד עם רגולציות אחרות שדנו עליהם בסעיף הקודם. הרגולציה הזו מסדירה תהליך של ייצור מוצרים מפלסטיק ממוחזר שבאים במגע עם מזון. זה תהליך מורכב מאוד והרגולציה נכנסה לאירופה לפני מספר שנים בצורה כבדה ממש, ואפילו יצרנים ישראלים שמייצאים חומרי גלם לאירופה נדרשו לעמוד ברגולציה הזו. מכניסים אותה ביחס עם הרגולציה למגע עם מזון.

איגור, לגבי המוצרים האחרים בקטגוריה הזו, נתתם תנאים נוספים, ופה הם לא מופיעים?

פה לא.

התנאי מופיע ברגולציה העיקרית, ובכל מקרה עוסק שמביא את המוצר הזה, צריך להחזיק את אותם המסמכים.

אוקיי.

"[חדש]
42.
ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2023/1230 of the European Parliament and of the Council of 14 June 2023 on machinery – רגולציה למכונות –




(א) תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."

הרגולציה הזו היא רגולציה שגם מעדכנת דירקטיבה למכונות, שכבר דיברנו עליה קודם.

מה היא מסדירה?

את אותו ציוד מכונות, כמו לדוגמה בלונה פארק, המעליות וכל זה, זה ציוד מכונות כבד. אלה לא מוצרים צרכניים בכלל.

זאת אומרת שאלו דרישות בטיחות שנוגעות למכונות מסוגים שונים.

כן, כלי עבודה וכו'.

ואני מבין שהיא כללית, אחת מהרגולציות הרוחביות?

נכון.

"[חדש]
43.
ההוראה המחייבת –Directive 2009/30/EC of the European Parliament and of the Council of 23 April 2009 amending Directive 98/70/EC as regards the specification of petrol, diesel and gas-oil and introducing a mechanism to monitor and reduce greenhouse gas emissions and amending Council Directive 1999/32/EC as regards the specification of fuel used by inland waterway vessels and repealing Directive 93/12/EEC – דירקטיבה למפרטים לבנזין, סולר ודלק והכנסת מנגנון לניטור והפחתת פליטת גזי חממה –




(א) תחילתה – 3 שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."

הרגולציה הזו כבר קיימת בישראל, היא נועדה להפחית פליטות של חומרים מסוכנים שפוגעים בגזי חממה כתוצאה משריפה ברכב.

למה צריך לחכות שלוש שנים?

נכון להיום, אין לנו בתקנים דרישות לעניין הזה, אז זה לא משפיע עלינו, כי בתקן הרשמי אין דרישה רלוונטית לרגולציה הזו, ולכן גם אם מכניסים היום וגם מכניסים בעוד שלוש שנים, זה לא משנה, ובכל זאת רצינו לתת לכולם זמן להתארגן. זה לא משפיע.

אבל אם למעשה אין תקינה רשמית, אז מה רלוונטית הדירקטיבה?

אנחנו רוצים שגם המשרד להגנת הסביבה וגם משרד התחבורה יהיו ערוכים לזה וידעו להתמודד עם הרגולציה הזו.

לא כל כך הבנתי, האם אתם מחכים שיגובשו מפרטים?

הם נותנים תאריך יעד כדי שמשרדים האלה יבואו עם תקנות שמסתדרות עם הרגולציה הזו.

אנחנו במשרד האנרגיה לא מכירים את ההוראה הזו.

זה לא המוצר עצמו, אלא שזה מה קורה עם תוצרי שריפה.

זו למעשה אסדרה שמשלימה לאסדרות שכבר אימצנו.

נכון, אבל אני שאלתי מכיוון שכל הזמן המוטו שלנו היה שכשיש דרישות תקינה רשמיות, לצידן יחולו אסדרות אירופיות באותם העניינים, ואם אין דרישות תקינה, לא הבנתי מה היא הרלוונטיות של הדירקטיבה.

יש תקן רשמי לדלק, לבנזין ולסולר.

אז למה התכוונת כשאמרת שאין דרישות?

בתוך אותם התקנים אין דרישה לדרישות של רגולציות.

אלו לא דרישות שאנחנו דורשים מכוח זה שקיים סעיף בתקן רשמי שמבקש את אותה אסדרה, אלא שזה פשוט משהו משלים לאותו מוצר. כלומר, כשמישהו ייבא את המוצר הזה לישראל, הוא יצטרך לעמוד גם באסדרה שבאמת רלוונטית לסעיפים שמקבילים בתקנים הרשמיים, אבל גם באסדרה שאומרת שהמוצר הזה תקין באירופה והוא עומד באסדרה האירופית.

אנחנו לא מכירים את התוספת הזו שעכשיו הוספתם.

לא הוספנו אותה עכשיו.

היא פורסמה להערות הציבור.

זה כבר קיים.

לא ראינו את 43.

היא פורסמה להערות הציבור בסבב השני, נכון?

כן.

משרד האוצר, האם סיימתם את העניין ששאלתם לגביו?

איתי, אני לא צחקתי בעניין המשרות שלהם במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה, כי אם מחר בבוקר הם יעזבו, מה יקרה? אנחנו נעשה רביזיה עד שהם יגידו לי שהנושא פתור. אני רוצה שהם יסגרו את הנושאים האלה. מה ההיגיון שנתנו להם ללמוד את הכול, ומחר בבוקר הם יעזבו? שיאריכו לכל הצוות את החוזה, ומי שקבוע אין איתו בעיה.

תקריאו בבקשה את סעיף 2, ואחרי כן נעשה הפסקה של מספר דקות.

סעיף 2 לצו.

"תחילה
2.
תחילתו של צו זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)."

עכשיו נעשה הפסקה של מספר דקות ואתם תסיימו את הבעיה הזו.

איזו בעיה?

עם המזרונים.

אני חושב שלגבי המזרנים, אנחנו חייבים לאשר מידע לציבור, ולגבי שטיחים מטלטלים אני מוכן להוריד את זה.

למה אתם מתעקשים על ועדת חריגים פה?

בסוף, יש שאלה אם יש פה משהו שהוא מתחייב. הדברים שעד היום החרגנו והם בתקנות לפני שהם עברו ועדת חריגים, זה בדרך כלל מאחת משתי הסיבות – או שזה משהו כמו שאיגור אומר שהוא לא ידע לבדוק, או שהייתה לנו כבר חקיקה קיימת שקובעת את הדבר הזה, אבל פה אין את הדבר הזה, וזה נכון כמו לכל דירקטיבה אחרת שצריכה להגיע לוועדת חריגים.

קודם כול, אני מבקש שתקבעו את זה עם איגור, ואחרי כן אנחנו נדון בזה.

משרד המשפטים ומשרד האוצר, אני מבקש תיקון לעניין הזה. תבדקו אם לא צריך תיקון, ואם צריך, אז תביאו לנו תיקון מהיר בעניין הזה.

לגבי הקדמת מועד התחילה?

כן, כי אם יחליטו להקדים את מועד התחילה, אז שיעשו את זה בצו.

לא, בצו אי אפשר לעשות את זה כי צריך תיקון חקיקה ראשית.

לא, אחרי התיקון.

הבנתי. הסמכה בצו.

לא צריך את כל התהליך של משרד המשפטים עם הציבור וכל זה. תביאו לנו תיקון, נסיים את זה בשבוע ולהתראות.

אני מציעה שנביא את הכול כבר בבת אחת, כדי לא לעשות סתם הליך מיותר. אם תהיה אסדרה שנרצה להקדים את המועד, נביא אותה ביחד עם הכול.

למה?

כדי שנבוא ביחד עם התיקון הגדול והקטן.

האם יש לכם תיקון גדול?

לא, אני אומרת אם נרצה.

לא, אני רוצה שתהיה אפשרות הסמכה כזו. אני לא אמתין לכם כי אני לא יודע מה יהיה ומה לא יהיה. תביאו את זה ונגמור את זה, כל עוד זה בזיכרון.

דבר שני, משרד האוצר, אני לא צחקתי כששאלתי את איגור מה קורה איתו. אני לא מוכן שכל הידע יהיה אצל הצוות הזה, ומחר בבוקר חלק מהם יעזוב. איגור מסיים בעוד שנה ואני לא יודע מה לגבי האחרים ואני בכלל לא צוחק. כל החוק נופל על איגור ועל הצוות שלו, ואני צריך בעניין הזה לדעת שהצוות הזה ממשיך לעבוד על העניין ונשאר עוד מספר שנים. אני מתכוון לזה ברצינות. כל דבר הוא אומר לי שהוא צריך ללמוד, ועכשיו כשהוא מסיים ללמוד, הוא יעזוב בעוד שנה? זה נשמע לך?

הממונה על התקינה זה אגף שלם.

ששה עובדים?

שמתמחים באירוע הזה.

במומחיות של אירופה.

אבל זה עניין של משרד הכלכלה.

אז אני אומר את זה גם לכם וגם למשרד הכלכלה. זה לא עניין של תקן, אלא עניין של היגיון.

כשעובדים מומחים עוזבים את הממשלה, באים עובדים מומחים אחרים.

איך? שעכשיו ילמדו את הכול מההתחלה?

גל, מבחינה פרקטית אם הנושא הזה עלה, למה שלא כבר עכשיו תשבו עם איגור, כדי להאריך לו את החוזה לשלוש שנים?

אנחנו בעד.

אני לא יודע אם שלוש שנים זה מספיק. טוב, רבותיי, אני לא צוחק ואני מדבר ברצינות. אנחנו נצביע בעד התקנות ואנחנו נגיד רביזיה עד שאני אראה את הנושא הזה כסגור. לא ייתכן שהם ילמדו את החומר, ומחר בבוקר הם לא יהיו, ואז נביא חדשים שיבואו לפה ויגידו שהם רוצים ללמוד ושהם צריכים עוד מספר שנים.

זה לא מצחיק. איגור הוא באמת מוקד ידע ייחודי.

זה נכון, שהרי כשהוא יעזור, יבוא מישהו חדש שיבקש הארכה כי הוא לא יודע והוא צריך זמן ללמוד.

רבותיי, האם סגרתם את הבעיה של המזרונים?

אנחנו צריכים דקה.

קחו שתי דקות ותסיימו. נעשה הפסקה.



(הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:15.)

אני שוב פותח את הישיבה. האם יש לכם הודעה לגבי סעיף מסוים?

לגבי הסעיף שמדבר על האסדרה לטקסטיל.

הוראה מספר 29, רגולציה לסימון מוצרי טקסטיל.

אנחנו בהחלט מוכנים לרדת מתנאי ההחלה שרשומים פה.

למחוק את 1?

כן, תוך כדי כך שאנחנו מציינים שאנחנו רואים שיש לזה סכנה וחשיבות להביא לידיעת הציבור את העניין של מעכבי הבעירה והימצאותם. אנחנו נעלה את זה בדיון.

אבל אני רוצה הצהרה. לוועדת חריגים יש סדר יום, ולאור ההצעה שלו שיש סיכון מסוים, אני צריך שההחלטה של ועדת החריגים תהיה מהירה.

אנחנו באמת נעשה מאמץ שוועדת החריגים תתכנס בהקדם בנושא הזה.

בנושא הספציפי הזה?

כן, בנושא הספציפי הזה.

יש סדר יום ואני אדבר איתך בעוד שנה.

אבל אם אנחנו נפנה לפני התחילה, זה בכל מקרה לא יכול להיכנס לתוקף עד שאנחנו נקבל החלטה בנושא הזה.

בסדר, לא משנה. כרגע אנחנו מוותרים על זה והם ידאגו שהנושא הזה יידון בוועדת חריגים ויסתיים מהר מאוד. קחו לתשומת ליבכם את העניין הזה.

לגבי מרכז הידע שנאגר כרגע, אני שוב אומר שאני מדבר ברצינות, ואני מבקש תשובות בעניין הזה ממשרד הכלכלה.

איך מאבטחים את זה?

אני מאבטח את זה בכך שאני אגיד רביזיה על התקנות האלו. מי שבעד הצו עם התיקונים שהקראנו שירים את ידו. אין נמנעים, אין נגד.

הצבעה

אושר

פה אחד, הצו אושר.

אני אומר רביזיה, ואני מבקש שמשרד הכלכלה ייתן לי תשובות לגבי מרכז הידע הזה, ואיך הוא מטפל בזה לפני שאני מבטל את הרביזיה. איגור, עם כל הכבוד לך, לא יקרה מצב שאתה בעוד שנה תגיד שאתה עוזב או שמשרד הכלכלה יגיד שהוא לא מחדש לך את החוזה – אני לא מקבל את זה.

יש צוות מקצועי מנוסה מאוד.

אני מדבר על כל הצוות המקצועי הזה.

חברים, זה קריטי. אתם מובילים על הרפורמה הזו ואתם עובדים עליה כבר שנה או שנתיים.

לכל הצוות יצטרכו להאריך את החוזים, אחרת מה עשינו פה? לא הבנתי את הסיפור הזה.

אבל לא מבטלים את החוזים לצוות.

אני רוצה שיתנו לי תשובות בעניין הזה.

כולם עובדי מדינה, כל הצוות של איגור הם עובדי מדינה.

אבל הם עם חוזים אישיים.

כעובדי מדינה.

נו אז מה? מה זה עובד מדינה? אם בן אדם עם חוזה אישי, הוא יכול מחר בבוקר ללכת הביתה.

אני לא יכולה להכריח אף אחד להישאר.

כל אחד יכול ללכת הביתה מחר בבוקר.

מה שטוב לאירופה טוב לישראל, ומכיוון שבאירופה מכריחים אותם, אז גם פה.

כל המידע מעוגם, נמצא במערכות וגם יפורסם לציבור. גם אנחנו לא רוצים שאיגור ילך, אבל המידע הוא מידע מוסדי ולא מידע אישי.

טוב שכיועצת משפטית הבהרת לי את התמונה, אבל אני עוד פעם חוזר ואומר שאני רוצה ביטחון בעניין הזה, שמרכז הידע יישאר. כל עוד הם לומדים את הידע, זה חלק מהעניין ואני רוצה שהוא יישאר, זה הכול.

לגבי מידע הידע, זה בוודאות.

מרכז הידע זה גם האנשים ולא רק מחשבים.

אני רק אמרתי שכל המידע מעוגם בסופו של דבר ושהאנשים הם עובדי מדינה שמתנהלים כמו שעובדי מדינה מתנהלים, לרבות ההתקשרויות עם מרכז הידע בינלאומי.

אני רוצה להבין – האם את רואה מצב שאיגוד בעוד שנה לא בתפקיד?

אם הוא הולך, אני הולכת.

עכשיו הוכחת את דבריו של היושב-ראש.

זה נכון גם למשרדים אחרים, אבל לא ניכנס לזה כרגע.

אני מרגיש לא בנוח.

איגור, אנחנו חושבים שזה חשוב. אתם צחקתם כששאלתי אותך, אבל אני לא סתם שאלתי. זה חשוב מאוד הדבר הזה, כי כל עוד יש תהליך של צבירת ידע וכל מיני שינויים, צריך שאותו הצוות יישאר, במקום שיבוא צוות אחר שיתחיל ללמוד הכול מאפס. בעוד 10 שנים, זה משהו אחר.

אני לא בטוחה שנוכל להתחייב על זה.

את לא צריכה להתחייב, כי זה מיועד לשר ולנציב שירות המדינה.

גם הם לא יוכלו להתחייב.

בואו נראה אם כן או לא. טוב, זה המצב ואני לא אאשר לכם את הצו בלי זה. אני מבקש שהשר ייכנס לתמונה הזו ותתנו לי תשובות.

טוב.

אדוני, יש הערה קטנה שאדוני יגיד לי אם זה שווה התייחסות, כי בעיניי זה חשוב מאוד – הייתה הערה של השר כששאלתי שאלה לגבי סתירת הדינים. לפי החוק, כל משרדי הממשלה היו אמורים להעביר את הרשימה לשר ב-11 בדצמבר, ואני הבנתי מהשר וגם פה, שהם העבירו רשימה חלקית, ואני חושבת שזה אחד מהדברים שלמעשה יעכב את הרפורמה.

זה לא יעכב כי לנו יש חובה לעשות את המיפוי שלנו, ואנחנו עושים אותו. בכל מקרה, ב-9 בינואר אנחנו אמורים לפרסם את הכול, כולל מה שאנחנו איתרנו. אנחנו לא נסמכנו רק על מה שהעבירו לנו המשרדים, אלא שעשינו גם עבודה שלנו.

זה נושא שחשוב מאוד לעקוב אחריו.

זה נושא חשוב מאוד, וגם אותו אנחנו לוקחים במלוא הרצינות, גם אם מזכירים לנו או לא מזכירים לנו. כמו שהמשנה ליועץ המשפטי אמרה – הרשימה תגיע כמו שצריך, נמלא את הדברים ונעזור למשרדים האחרים בנושא של מרכז הידע. אנחנו פה כי עמדנו בזמנים, השר העביר לוועדה ב-1 בדצמבר כמו שהחוק חייב אותו. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.