פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ישיבת ועדה משותפת לוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
ולוועדה המיוחדת לעובדים זרים
25/12/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 112
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
ופרוטוקול מס' 107
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום רביעי, כ"ד בכסלו התשפ"ה (25 בדצמבר 2024), שעה 10:00

עובדים זרים במפעלי תעשייה וחקלאות בעוטף עזה ובגבול הצפון והקושי בגיוס עובדים

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
אליהו רביבו – יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

מטי צרפתי הרכבי
אלון שוסטר

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

אליהו יפרח - סמנכ"ל האגף הקונסולרי, משרד החוץ

רחל אוברמן - עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ

משה יפרח - סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

שלמה קנדיאטי - מנהל תחום, אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

מיטל כהן - מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה

שרון אמיר - מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה

קרן גלבוע - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

מתן כהן - מס רכוש, רשות המסים

אורן זלקינד - קרן הפיצויים, רשות המסים

מיכל וקסמן חילי - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

ליאת מזון - מנהלת הון אנושי, התאחדות המלאכה והתעשייה

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

צבי קן תור - יו"ר משותף, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

רונן סולומון - מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה

יוני דמרי - מנהל אגף המשק החקלאי, תנועת המושבים

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

אריאל בן יאיש - מנהל מפעל, שטראוס

קובי פודה - מנכ"ל, מפעל פולירון

ורד קירו זילברמן

אמל ביבאר – מנהל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
דיקלה טקו – מנהלת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





עובדים זרים במפעלי תעשייה וחקלאות בעוטף עזה ובגבול הצפון והקושי בגיוס עובדים

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח ועדה משותפת יחד עם הוועדה לעובדים זרים בראשות חבר הכנסת ידידי אליהו רביבו, יחד עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. הנושא של עובדים זרים במלחמה, בצפון, בדרום, הופך לנושא אקוטי, דורש ראייה מערכתית של כמה גופים, של כמה משרדי ממשלה ואנחנו רואים עין בעין את היכולת לבנות שותפויות ולעבוד ביחד גם בכנסת על הנושא המורכב הזה.

לפני שנצלול לנושא, אני מבקש, כמנהגנו כל יום בכנסת, לזכור שהחטופים לא שבו הביתה, לזכור ששיבתם הביתה היא משימה לאומית ותיקון ויכולת של החברה הישראלית לצאת לדרך חדשה. ללא חזרתם הביתה מרחפת מעלינו מועקה ומרחפת מעלינו אחריות ואשמה וחובה מוסרית לתקן את זה.

היום אני לובש את החולצה של יאיר יעקב זכרונו לברכה, בן 59 מקיבוץ ניר עוז, איש צנוע, אוהב משפחה, אדמה ומוזיקה. יאיר היה ידוע בכינויו יאיא, היה עובד אדמה מסור שהקדיש את חייו לחקלאות שמושפעת מהנושא שלנו פה, מחויב למשפחתו ולחבריו. בקיבוץ סיפרו עליו שהיה אדם אנרגטי, מוקף תמיד בחברים, בעל לב ענק ותמיד נכון לעזור, עוד מילדותו אהב את החיים.

ב-7 באוקטובר נחטף יאיר מביתו בקיבוץ יחד עם בת זוגו מירב טל ונותר פצוע. מרב שוחררה לאחר 52 ימים בשבי, אך יאיר נרצח וגופתו מוחזקת עד היום ברצועת עזה. בניו של יאיר, אור בן ה-17 ויגיל בן ה-13 נחטפו גם הם מבית אחר בקיבוץ ושוחררו ב-27 בנובמבר.

באותו בוקר נורא הסתערו מחבלים על הממ"ד שבו שהו יאיר ומירב. מירב סיפרה בכאב על רגעי החטיפה: "יאיא אחז בדלת הממ"ד, הכדורים חדרו ופצעו אותו. אחזנו ידיים ולחשתי לו, תשחק אותה מת, אני אוהבת אותך". לאחר מכן, תועדו השניים בסרטון שצולם על ידי חמאס בו נראים מירב ויאיר נלקחים מהממ"ד כשהיא מבקשת, "תעזבו אותו, הוא פצוע". אור בנו ספד לו במילים מרגשות: "אין מילים לתאר את זה, תשמור עליי בגן עדן. אוהב אותך ולא אשכח אותך לעולם, תמיד תהיה בלב שלי".

שיר, בת 21, אור, בן 17 ויגיל, בן 13. בקיבוץ ומשפחתו נפרדים ממנו בלב שבור, זוכרים אותו כאיש אדמה, משפחה וחיים שלא ישכח לעולם. יהי זכרו ברוך.

זה כבר 446 ימים שיאיא ו-99 גברים, נשים, ילד ותינוק מוחזקים בשבי בעזה. בכל יום שעובר ואנחנו מתמהמהים, הם מאבדים את חייהם ואנחנו מאבדים אותם. יש לנו כולנו חובה מוסרית שהיא לא פוליטית ולא מפולגת, כל עם ישראל, כל המפלגות, כולנו חייבים מוסרית, ערכית, אנושית ועל בסיס החזון שלנו, של פדיון שבויים, של לא מפקירים פצוע בשטח, להחזיר את כולם הביתה.

כשאנחנו מדברים על עובדים זרים אנחנו גם זוכרים שיש 22 עובדים זרים שנרצחו בעלומים ואולי הצילו קיבוץ שלם בזה שהם היו בגופם הכתובת הראשונה בקיבוץ ברפת של עלומים, שביקרתי שם יומיים אחרי וראיתי מחזות קשים ביותר במגורים של העובדים הזרים בעלומים, 12 תאילנדים ועשרה נפאלים, אחרים נחטפו ועדיין בשבי.

ב-7 באוקטובר נרצחו לפחות 39 מהגרים, כולל עובדי בניין בשדרות, כולל עובדי סיעוד בעוטף. עשרה עדיין חטופים, אתמול הקראנו גם את שמותיהם מעל דוכן הכנסת ואנחנו רואים מחויבות שווה להשיבם למשפחתם. מתוך אותם עשרה עובדים זרים שעדיין חטופים בעזה, שלושה הוכרזו כמי שנרצחו בשבי.

במעבר לנושא שלנו היום, אני רוצה להגיד כמה דברים עקרוניים כי אליהו מומחה יותר ממני בעולם העובדים הזרים ואנחנו רק מגבים את מה שצריך כדי לקדם והוא יסקור לעומק את המציאות כפי שהיא כיום לפרטיה.

אני רק אגיד באופן עקרוני, כולנו בעד עבודה ישראלית, שישראלים יעבדו ויתפרנסו, ובכל מקום שנוכל לעודד עבודה ישראלית, זה מה שנעשה. והמדינה צריכה להגדיל את העבודה המועדפת ולייצר עוד מסלולים ולאפשר לאנשים צעירים לעבוד שלוש, ארבע, חמש שנים בזמן שהם סטודנטים גם בעבודות כפיים, בחקלאות, בבנייה. יש היום צעירים שמקימים קהילות למען מבוגרים ומוכנים לפעול למענם ולגור איתם, אבל צריך לייצר אווירה ופתרונות ועידוד ותמריצים גם לישראלים להיכנס לעולמות האלה.

אבל אנחנו לא תמימים ואנחנו יודעים שישראלים פחות עובדים כיום בחקלאות, פחות עובדים בסיעוד, פחות עובדים בבניין במשימות המקצועיות הספציפיות, והמשק שלנו נפגע אם הוא לא משוכלל ולא מנהל את מאגר העובדים הזרים בתבונה. המלחמה השפיעה על הנושא הזה, היא יצרה צרכים, היא יצרה קשיים, וכל שכן מי שפוחד לבוא לעבוד בחקלאות לאור מה שקרה בגבולות.

אני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תודה רבה לך, חברי ורעי חבר הכנסת מיכאל ביטון. לפני שנעבור במעבר חד, כמובן שגם אנחנו כדרכנו נזכור ונזכיר שגם בחלוף 446 ימים, בליבנו ובתפילותינו נמצאים כל בני הערובה הנמצאים במרתפי החמאס דאעש. אנחנו נושאים תפילה שהם יושבו כמה שיותר מהר כמקשה אחת, החיים לשיקום ולמשפחותיהם, החללים לרגבי האדמה, ללא שום הבדל של דת, גזע, מין או ייחוס.

מזה למעלה משנה גרסתי והבהרתי שלגישתי, רק עסקה כוללת אחת שמשיבה את כולם יכולה לתת מענה אמיתי, ולא שחרור בשלבים ולא בפעימות, כדי שפעימות הלב של כל העם הזה ישובו לפעום כנדרש.

ובאותו עניין וכתוצאה ישירה של אירוע הטבח הנורא שפתח את מלחמת העצמאות והקיומיות של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אנחנו עוסקים גם כן בנושא שעליו אנחנו נפתח את הדיון. אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת לוועדה המיוחדת לעובדים זרים ולוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. אנחנו מקיימים את הישיבה היום בהמשך ישיר לפניית שקיבלו הוועדות מצד מפעלים וחקלאים בעוטף עזה ובצפון.

האתגרים שאיתם מתמודדים התעשיינים והחקלאים והניסיונות להתאושש מ-14 חודשי הלחימה שגרמו לנזקים כבדים גם בעוטף וגם ביישובי גבול הצפון, הניסיון שלהם לחזור לשגרת פעילות והקושי שהם נתקלים בגיוס כוח האדם, הפעילות הצבאית המתנהלת במרחק קילומטרים ספורים ולפעמים מתוך שטחי העיבוד שלהם כמו שצפינו גם בצפון וגם בדרום, מרתיע עובדים פוטנציאלים בנוסף לעובדים שפונו וטרם חזרו לבתיהם ולעבודתם.

ישנם ישראלים שגם עבור שכר גבוה עדיין חוששים לעבוד באזורים האלו. אומנם אתמול אושר בכנסת מענק של 3,000 שקלים לעובדים שיחזרו לעבודה באזורים שפונו במלחמה למשך שלושה חודשים וזאת כדי לעודד חזרה לשגרה וקידום כלכלי ואני מקווה שזה יעודד עובדים לחזור. אנחנו יותר מאוחר נבקש לקבל סקירה איפה העובדים הזרים נכללים בתוך התמריץ החשוב הזה.

בנוסף, עלינו לזכור ולהזכיר שביום הטבח ובימי הלחימה שאחריו נפגעו ונרצחו עובדים זרים רבים ביישובי העוטף ויישובי הצפון, בעיקר בענף החקלאות. אפרופו זה, אני מביא כרגע לשיח גם כן את המקרה מלפני כשבעיים שבו שני עובדים זרים נספו בשטח חקלאי בצפון ובשל לקונה לא סבירה, בגלל שהם נספו כתוצאה מדריכה על מוקש צבאי, הם לא מוגדרים כנפגעי פעולות איבה. זוהי לקונה שמרכזת אטימות ושרירות לב ואני מצפה שהגורמים הרלוונטיים שאיתם אני בקשר, ורק מתוך רצון לתת צ'אנס למהלך אלגנטי ולא תקשורתי מדי, אני לא מזכיר לא אותם ולא את תפקידם, אני בציפייה דרוכה לקבל מהם עדכון שהם התעשתו ומיישרים קו עם הצדק האלמנטרי הנדרש.

ראשי הרשויות המקומיות בחבל תקומה חתמו על אמנה שמחייבת העדפת תוצרת כחול לבן וקבלנים מקומיים על פני רכש ממדינות אחרות. עלינו לעודד ולעזור להם להשיג מטרה זו ולפנות אל כלל יושבי הרשויות והגופים הממשלתיים לפעול ברוח הציונית הזאת.

כיושב ראש השדולה למען תושבי ויישובי הצפון אני פועל מאז פרוץ המלחמה למען זכויותיהם של תושבי הצפון, ובפרט בענפי החקלאות והעסקים. אומנם הדיון הזה כהגדרתו מנוהל באמצעות שתי הוועדות המוזכרות כאן, אבל בצד זאת, גם לחברי ורעי מיכאל ביטון וגם לי יש רגישות עודפת וגבוהה יותר בהיותו של מיכאל מתנדב צנוע ושקט אשר העביר שבתות רבות ארוכות וממושכות, יותר נכון סופי שבוע ארוכים וממושכים בצפון הרחוק, בחניתה, שם הוא סייע לכיתת הכוננות ולמעשה הוא חלק אורגני ממנה. אפשר לספר שהוא גם בתפקיד נוסף שם כמבשל להם ונותן להם מה שרק ניתן את תחושת הבית.

ובהיותי יושב ראש השדולה למען יישובי ותושבי הצפון, יושב ראש משותף עם חברתי, חברת הכנסת אפרת רייטן, יוצא שאני מגיע לעתים תכופות ואף משתדל מעת לעת לשבות שבת בצפון, גם כדי לעודד ולרומם את רוח הנשארים וגם כדי לסמן לאויבנו שאנחנו כאן כדי להישאר, לצמוח ולהצמיח תרתי משמע, וגם כדי לחוש מקרוב את התחושות והמצוקות שאיתם נאלצים להתמודד המקומיים.

כאמור, חשיבות ההון האנושי ביישובים האלו עומדת לנגד עינינו תמיד. בעקבות עמידה עיקשת ועבודה קשה ונמרצת של הוועדה בראשותי ויחד עם גורמי ממשל, הוסר החסם לעניין עובדים זרים לחקלאות ביישובי העוטף והמכסה לענף החקלאות עלתה ל-70,000 עובדים זרים. בדיון היום אנחנו נבקש לשמוע על מאמצי ההתאוששות של מפעלי התעשייה והחקלאים, המחסור הנוכחי בעובדים זרים בחקלאות ובתעשייה, הקשיים שבהם נתקלים בגיוס כוח אדם ישן והשבת הוותיקים וגיוס חדש, ובפרט חסמים ביורוקרטיים בכל נושא הגיוס וההשמה, מתן המענה הביטחוני תוך כדי התקופה הזאת, והתמיכה הנפשית והחברתית. סטטוס העובדים הזרים, אלו שנשארו ואלו שנטשו והאתגרים העומדים בפני המעסיקים בהעסקתם.

המטרה של כולנו היא חיזוק התעשייה והחקלאות המקומית, בפרט בצפון ובדרום, המפונים והנלחמים. והיום אנחנו נלמד בעזרת השם כיצד נוכל לעזור בעידוד גיוס ישראלים, צמצום ביורוקרטיה בהבאת עובדים זרים, והחזרת העובדים שעבדו לפני פרוץ המלחמה לעבודה. בתוך זה אני מבקש לתת ביטוי לנושא נוסף שמעט חורג מהגדרת הדיון, אבל הוא כמובן משתלב באופן טבעי בתוכו.

שלשום קיימנו אני והוועדה עם חלק גדול ממשרדי הממשלה וגורמי ממשל סיור בכלא סהרונים ובחולות הנמצאים בדרום הארץ, נפגשנו דרך זה גם כן עם חקלאים ונציגי ענף החקלאות. תופעת הברחנות של עובדים זרים שמגיעים לעבוד בחקלאות, בפרט בעת הזאת ובוודאי באזורים המפונים היא לא משהו שבצל המלחמה אנחנו יכולים להשלים איתו.

ציפיתי ואני ממשיך לצפות שישקפו לעובדים לפני שהם מגיעים לארץ לאן הם מגיעים, לאיזה אזור, מה המשמעות, שיראו להם סרטונים, שיאפשרו להם לשוחח עם מקביליהם שכבר נמצאים כאן ומתמודדים עם כלל האתגרים, ואחרי שהם נחשפים לכל האתגרים והמשמעויות ומסכימים להגיע לעבוד כאן, אנחנו לא נמחל ולא נגלה ותרנות כלשהי לברחנות לענפים אחרים באזורים אחרים באמתלה שהאזור שבו הם עובדים הוא הסיבה שבגללה הם בורחים.

אנחנו נתחיל ברשותכם עם התאחדות התעשיינים והתאחדות חקלאי ישראל, אני מבקש שתפרטו לנו את האתגרים העומדים בפני המעסיקים בנושא גיוס עובדים ישראלים והמאמצים שנעשו על ידכם כדי לעודד העסקת עובדים ישראלים. שתיים, תפרטו בבקשה את האתגרים בהעסקת עובדים זרים באזורי העוטף וגבול הצפון. ושלוש, איך אתם מצפים ומכוונים שהטכנולוגיות המפותחות יסייעו בהחלפת כמות העובדים בענף החקלאות.

אני מספר לכם שחלק מהסיור שקיימתי השבוע בדרום התמקד גם כן בסקירה שקיבלתי על תכנון בהפעלת רובוטים שיסייעו במטלה הזאת בהיעדר ידיים עובדות. בואו תתייחסו בבקשה לשלושת הנושאים האלה, אחר כך אנחנו נעבור לשאר. אני מבקש שאולי אנחנו נקשיב קודם כול להתאחדות התעשיינים והתאחדות חקלאי ישראל.

תודה רבה, אדוני. מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. הפעם אני אבקש מכבודכם, אם אפשר, אנחנו דאגנו ששני תעשיינים שלנו שלא יכלו להגיע לכאן, הם כאן על הזום ויוכלו לספר גם על הקשיים וגם על ההתמודדות שלהם עם המחסור בעובדים, עם התוכנית או היעדר התוכנית שקיימת בממשלה, המכשולים והחסמים בהבאת עובדים זרים. נמצא איתנו גם קובי פודה שהוא מנכ"ל פולירון, מפעל שיושב בקיבוץ זיקים, וגם אריאל בן יאיש, מנהל מפעל משטראוס מלוחים, שניהם בזום.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שניהם בזום, אישרנו להם לאור האתגר בהגעה לכאן. את רוצה להעביר להם את רשות הדיבור?

אני אשמח, כן. גם קובי וגם אריאל, מי שיבחר, אדוני, ואני אשמח אם שניהם יוכלו לדבר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אנחנו נתחיל באופן רנדומלי עם אריאל.

שלום לכולם, באמת תודה על ההזדמנות. אני אריאל בן יאיש, מנהל מפעל המלוחים של שטראוס בשער הנגב, אנחנו מעסיקים כ-500 עובדים. חשוב לי לציין שעברנו ואנחנו עדיין עוברים תקופה לא פשוטה עם כל מה שקרה. אנחנו פתחנו את המפעל ממש ארבעה ימים אחרי 7 באוקטובר, העובדים פה גילו חוסן מאוד מאוד גבוה, באמת גיבורים אמיתיים. המלחמה העצימה את הקושי בגיוס עובדים, התחלנו עם 250 מפונים, רובם חזרו. גם דיברת על אנשים שחזרו באמת למעגל העבודה, אבל אני רוצה לציין גם את האנשים שחזרו אבל לא חזרו לעצמם, ואנחנו מלווים אותם ועוטפים אותם וזה עוד מעגל בתוך הקושי הזה.

מעבר לאנשים שבאמת לא חזרו לעצמם ולא חזרו לתפקוד מלא, יש עובדים שגם בני המשפחה שלהם לא חזרו לתפקוד מלא, וגם אותם אנחנו מלווים וזה עוד רובד שבאמת מקשה על העבודה השוטפת. המלחמה, כמו שאמרתי, העצימה את ההיעדרות. ההיעדרות מביאה איתה שחיקה של העובדים שנשארים לעבוד ביותר שעות ובתפקיד שהוא אחד ורבע, אחד וחצי ממה שהם עושים באופן רגיל, וזה באמת מביא לשחיקה מאוד מאוד גבוהה, ופה נכנס באמת הקושי בגיוס עובדים.

אנחנו נמצאים בתקופה שאומנם התחילה בקורונה, אבל היא התעצמה בצורה יוצאת דופן בתקופה הזאת אחרי המלחמה. אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים. ממש ככה, אין עובדים שמגיעים לראיון עבודה אפילו, זה לא שמגיעים לראיון ואנחנו לא מצליחים לגייס. בסוף אנחנו אומנם מפעל עתיר טכנולוגיה שמשלב גם חקלאות ישראלית פה מהעוטף. אנחנו רוכשים אלפי טונות של תפוח אדמה וגרעיני תירס פה מאזור העוטף ותומכים בחקלאים תמיכה מאוד מאוד רחבה.

ובסוף, אנחנו כרגע עסק שלא עומד ביעדים העסקיים שלו, שלא עומד בביקושים. אנחנו חושבים שבאמת חייבים תוכנית מאוד מאוד רחבה שתעודד אנשים, שתביא אנשים, שתחזיר אנשים למעגל העבודה, שתטפל באנשים שלא חזרו לעצמם וחווים קושי, שתעודד ותתמוך באנשים שכן נשארים וכן נושאים בנטל וכן ממשיכים להניע את גלגלי המשק, זה לא משהו שהוא מובן מאליו, אנשים נושאים פה באמת נטל מאוד מאוד כבד.

אנחנו בכלים שלנו באמת מנסים לעודד, אנחנו עושים מענקים, אנחנו משלמים יותר לחברות כוח אדם, אנחנו באמת משפרים תנאים, מענקי התמדה, באמת מנסים בכל הכלים שלנו לעודד ולהביא עובדים ולשמר אותם ולדאוג להם ולעטוף אותם, אבל זה לא פשוט, אני חייב להגיד שזה לא פשוט.

אני רוצה לציין שאנחנו תעשייה ישראלית, אנחנו גאים בזה, אנחנו ממשיכים בזה, ככה היינו וככה נהיה. יכול להיות שבאמת הפתרון הזה של עובדים זרים, שהוא יהיה חלק קטן אומנם, בסדר? אבל משהו שיתן אוויר. אני חושב שצריך תוכנית, גם ארוכת טווח וגם קצרת טווח שתיתן גם מענה מיידי, משהו באמת שיתן לנו אוויר עכשיו, כמה שיותר מהר, כדי פשוט לעמוד על הרגליים, לעמוד על הרגליים ולעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב, שזה לייצר. ואנחנו גם מייצרים חטיפים שבאמת מגיעים לכל הארץ וזה מאוד מאוד חשוב לנו להמשיך, להמשיך ולייצר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מודה לך. ברשותך, אני אשמח לשאול אותך כמה שאלות. מה הייתה מצבת כוח האדם ערב פרוץ המלחמה?

ערב פרוץ המלחמה התחלנו עם חוסר של מעל 50% מהעובדים, היינו בחוסר של 250 עובדים. בכל זאת פתחנו את המפעל, התעקשנו לפתוח את המפעל, התעקשנו להחזיר את הגלגלים, להניע את הגלגלים. זה לא היה בבת אחת, זה היה בהדרגה, זה היה לאט.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כמה החוסר היום באחוזים?

היום אנחנו בחוסר, אנשים שלא חזרו, בערך 15-10 אנשים.

250 זה 8 באוקטובר, לא 6 באוקטובר. סליחה, אני חושבת שאולי הייתה טעות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

סליחה, תאמיני לי שאני אגיע לחקר האמת גם אם יקח לי קצת יותר זמן. ברשותך, אני מבקש לדעת, 5 באוקטובר, מה הייתה מצבת כוח האדם אל מול הדרישה והצורך שלכם במפעל?

ב-5 באוקטובר היינו פחות או יותר בתקינה יחסית מלאה, עם חוסרים בודדים, עם היעדרויות רגילות, היינו באזור ה-500 עובדים. זאת הייתה המצבה, עם תקנים בודדים שחסרים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מאיפה הגיעו העובדים שעבדו עד 5 באוקטובר? תפלח לי את האוכלוסיות שאליהן הם משתייכים.

העובדים שאנחנו מעסיקים מגיעים מבאר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, כמובן הרוב, אשקלון, ויישובי עוטף פה באזור של שדרות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה דרישות העבודה שאליה אתם קולטים?

הדרישות, יש קשת שנעה בין עבודה יחסית פשוטה שזו עבודת כפיים, שזה לצורך העניין, סתם אריזה או עבודת ייצור כללית. יש תפקידי הפעלה שדורשים יכולות טכניות, שדורשים ידע, שדורשים לפעמים טיפה שפה, שדורשים ידע טכני, ויש תפקידי ניהול. יש תפקידי ניהול, יש תפקידי אחזקה, שזה חשמלאים, מכונאים, שגם באזור הזה מאוד מאוד קשה. זו פחות או יותר הקשת.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה אחוז המועסקים מהמגזר הבדואי שהיו ערב פרוץ המלחמה? ערב זאת אומרת שנייה לפני.

שנייה לפני. יש לנו באמת העסקה מהמגזר הבדואי, אני מעריך באזור ה-10%, משהו כזה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

והיום כמה?

היום אותו דבר, אנחנו לא הצלחנו לעשות שם שינוי. ניסינו באמת לעשות מהלך של קליטה, גם שם יש אזורים שצריך לטפל בהם והם קצת יותר קשים, אבל בעיקרון - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה השכר הממוצע של עובד כפיים מתחיל ומהם התנאים שהוא זוכה להם?

עובד הפעלה מתחיל יכול להתחיל באזור ה-40 שקלים לשעה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שאלתי עובד כפיים, לא הפעלה.

עובד כפיים יכול להתחיל באזור ה-35-34 שקלים לשעה. שטראוס משלמים מעבר לשכר המינימום, אין אף עובד שנכנס בשכר מינימום.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ולצד זה יש פרמיות?

יש פרמיות. יש אחוזים על משמרות מעבר למה שהחוק דורש, יש אחוזים על מוצ"ש, יש מענקי התמדה אחרי חודש ואחרי שלושה חודשים. יש סביבת עבודה מאוד עוטפת, מאוד תומכת, יש תנאים מאוד מאוד טובים. לראיה, יש לנו עובדים שנשארים פה עשר, 20 ואפילו 30 שנה. יש תנאים טובים, דואגים לעובדים.

ההגעה שלכם ליישובים כמו אופקים, למה אתם לא מנסים למשל להרחיב את המעגל, להביא עובדים גם מירוחם, מערד, מדימונה, אם אתם כבר יודעים להסיע למרחקים?

אנחנו נתרחב לכל מקום שעובדים ירצו להגיע. זאת אומרת, מעל 45 דקות נסיעה, שעה נסיעה, זה כבר הופך להיות נטל על העובד, זה כבר הופך להיות משהו. אנחנו כבר מרגישים את זה בבאר שבע, שיש קושי לא קטן לעובדים.

רק שתדע נגיד שמפעלי ים המלח מעסיקים מבאר שבע ומירוחם וממקומות אחרים. זו שעה נסיעה ואנשים 40 שנה עולים על האוטובוס. והקטע של מפעלים להרחיב את מעגל הפוטנציאל של המועסקים, לא ללכת צפונה ולמשוך אותם מאשדוד, אלא למשוך אותם מהדרום, שמה יש תת תעסוקה וכן פוטנציאל לעובדים שרוצים פרנסה. באשדוד ותל אביב מפעלים גונבים אחד לשני עובדים, בדימונה וירוחם המציאות היא תת תעסוקה ביחס לממוצע ארצי. כל מפעל שיידע להגיד, הנה, זה הרכב הראשון שאני מתחיל להביא, הוא ימצה פוטנציאל תעסוקה גבוה יותר באזורים האלה.

אתה לחלוטין צודק. אנחנו לא מגבילים, באמת אנחנו מתרחבים, אנחנו מתרחבים עכשיו גם לאזור קריית גת וקרית מלאכי.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, זה בדיוק מפספס את המטרה, סליחה, אני מתנצל.

ירוחם ודימונה, עוד פעם - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

סליחה, תקשיב, רק רגע. מדבר איתך מיכאל כמי שמגיע מירוחם. לפני שבועיים סיירתי בירוחם, שבועיים או שלושה, במפעל פניציה. כנראה שלעבוד במקום כמו פניציה זה אתגר יותר מורכב מאשר לארוז ממתקים של שטראוס, כנראה. ועדיין הם מצליחים לשמר עובדים. אני מבקש לדעת, אגב, לצד זאת, לא רחוק ממך ישנו מפעל של סודה סטרים, סיירתי בו בעיניים משתאות, בהערכה גדולה.

היכולת שלהם גם לקלוט עובדים וגם לשמר אותם לאורך שנים רבות היא יכולת מופלאה. העבודה שם היא בתנאים קצת פחות נעימים מאשר אצלכם, והם ידעו לקלוט עובדים, חלק גדול מהפזורה הבדואית, עובדים מסורים מאוד, חרוצים מאוד, זולים הרבה יותר מאשר העסקת עובד זר, חשוב שנשים את זה על השולחן. עידוד קיום תוצרת כחול לבן על ידי כחול לבן ויצירת אינטגרציה חברתית בין אוכלוסיות שונות.

אני מבקש ללמוד מאדוני מה יודעים לעשות בפניציה ומה יודעים לעשות בסודה סטרים שאתם עוד לא ידעתם לפצח. האם מנהל כוח האדם ומשאבי אנוש שלכם הגיע למפעלים האלה בשביל לבדוק איתם מה האמצעים שהם הפעילו כדי לקלוט ולשמר? האם אתם מייצרים איזשהו תמריץ של חבר מביא חבר מאזורים? אני רוצה לדעת מה אתם עושים, ותוך כדי זה כמובן שאנחנו בשלב הבא נפנה לבחון האם אתם כבר מעסיקים עובדים זרים, האם הגשתם בקשה למשרד הכלכלה לקלוט עובדים זרים, האם ביצעתם הדמיית שכר ועלויות נלוות בהעסקת עובדים זרים.

אנחנו לא שוללים את זה, וכמובן שאיפה שאין עובדים זרים, וכמובן שמי שהעסיק פלסטינים וצריך להעסיק עכשיו עובדים חלף פלסטינים, אנחנו כאן בשביל להקשיב, לעודד ולפרוץ מחסומים כמו שאנחנו עושים לכל הענפים ובכללם גם כן לתעשייה. אנחנו קודם כול רוצים ללמוד את השלב המקדים, מה אתם עושים כדי לקלוט ישראלים.

אני רוצה להוסיף ולהגיד, באמת אנחנו צריכים לצלול לתוך סוגיית העובדים הזרים, אבל מפעלים שיהיו יצירתיים ויעמידו רכב ראשון, רכב פרטי ראשון לאותו עובד, תעמיס איתך עוד ארבעה ותבואו לעבוד אצלנו, אתה תראה. הקו הזה של דימונה-שדרות, הוא גם יאסוף את הפזורה הבדואית שתת התעסוקה שם היא 30% ו-40%. זאת אומרת, אתה יכול להגיע לקהלים שבכלל לא על המפה שלך.

ומי שידע להיות שובב ויצירתי, אגב, אתה לא צריך חברות וקבלני כוח אדם, כל עירייה כזאת יש לה מרכז תעסוקתי ומרכז צעירים ורכז תעסוקה קהילתי, הוא יספק לך שמות. עשה סיור בדימונה, סיור בירוחם, ואתה תראה שאתה תקבל את האוטו הראשון ויהיה לך יתרון על אחרים, ואנשים רוצים פרנסה. ככה אנחנו הכנסו למקומות שלא חשבו. אנשים נוסעים היום מירוחם על בסיס יומי לאינטל, זו שעה נסיעה, זה די דומה לשעה נסיעה לשדרות. תחשוב פתוח על הדבר הזה ובוא נצלול לצד של העובדים הזרים.

קודם כול, באמת תודה על ההבהרה, ואני מתחייב, יש לנו מחלקת גיוס מאוד חזקה ואני מתחייב לבדוק את זה. כמו שאמרתי, אנחנו לא נגביל ולא מגבילים שום אזור. אם יגיעו עובדים מירוחם, אנחנו הכי נשמח בעולם ואנחנו נביא אותם משם ונעשה כל מה שצריך מבחינת הסעות, עלויות, כדי להביא את העובדים, חד משמעית. גם עובדים זרים אם יגיעו, זה פתרון נקודתי וקטן, אנחנו רוצים עובדים ישראלים, בטח ובטח מירוחם, מדימונה, לחזק שם את האזור, אנחנו מאוד מאוד נשמח. אני באמת מקווה שזה אפשרי ויעבוד.

לגבי סודה סטרים, מה ששאלתם, כן, היינו בסודה סטרים, ראינו, למדנו, גם שם הם העלו קושי מסוים בגיוס, אבל כן, היינו, בפניציה לא היינו, אני מתחייב להיות וללמוד. אבל באמת, אני חוזר ואומר, אנחנו נביא עובדים מכל מקום שירצו להגיע אלינו, מכל מקום, לא חשוב כמה זמן זה יקח, אנחנו לגמרי נעשה את זה. ואנחנו פתוחים להכול, לכל המגזרים, לכל הגילים, פשוט להכול, אנחנו לא חוסמים אף אחד.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

טוב, אם כך, אנחנו יוזמים, כי אנחנו יוזמתיים ביום-יום שלנו, גם חבר הכנסת ביטון ואנוכי, אנחנו יוזמים בקשה לסייר אצלכם, לקיים פגישת עבודה שבה אתם תכינו לנו מצגת לא רעיונית, יכולה להיות רעיונית בצד, אבל קודם כול מצגת שתשקף את הדרכים, התוכניות והמאמצים שלכם גם לקלוט וגם לשמר ולטפח עובדים מהאוכלוסיות שעליהן דיברנו.

אומנם ההתחייבויות, לפחות של הוועדה שלי, לסיורים גואות, אבל אני לוקח על עצמי שנמצא את ההזדמנות ולא עוד הרבה זמן נסייר אצלכם. תעשו עבודה מקדימה, אני אומר לך שהסיור הקודם שאני קיימתי במפעל שטראוס, בסניף אחר שלכם, בלשון המעטה - - -

אולי באסם?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, סליחה, זה היה באסם. שניכם מכינים חטיפים טעימים, אפשר להתבלבל.

לא, שטראוס ואסם זה אותו דבר.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, שטראוס זה שטראוס-עלית, ואסם – אסם-נסטלה. שנייה לפני שאנחנו עוברים לדובר הבא, בוא תספר לי טיפה על ההתממשקות שלכם עם עובדים זרים.

קודם כול, נשמח לארח אתכם בשמחה ולהציג את זה. עדיין אין לנו התממשקות עם עובדים זרים, אנחנו עוד לא נכנסנו לעולם הזה. אם ניכנס לעולם הזה, זה יהיה מאוד נקודתי, נתח מאוד קטן ומסוים, רק לתת אוויר עד שהתוכנית היותר גדולה תצא לפועל. אנחנו רוצים עובדים ישראלים, אנחנו רוצים עובדים מקומיים, העובדים הזרים יכולים לתת לנו רק טיפה אוויר באמת לעבודות - - -

כמה הם מעסיקים היום אבל?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שאלתי, אין להם. יש לכם עובדים זרים?

כרגע לא.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הבנתי. הגשתם בקשה?

אנחנו לקראת הגשת בקשה, עדיין לא הגשנו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, בסדר גמור. אנחנו נעמוד מקרוב גם אחרי ההתפתחות בהתמודדות שלכם עם קבלת העובדים הזרים. עוד שאלה ששאלתי קודם, האם ביצעתם הדמיית שכר ועלויות נלוות? כי אני אומר לך שלא מעט מעסיקים ושווקים חדשים שפתחתי להם את האפשרות ופעלתי למענם רבות, כשכבר קיבלו הקצאה, הם קיימו הדמיית שכר והם הבינו שלא כלכלי להם למשוך עובדים. האם אתם ביצעתם את ההדמיה הזאת?

ביצענו הדמיית שכר, ראינו שהעלויות הן גבוהות, ראינו גם מצד שני שעלויות התחלופה הן לא פחות גבוהות ולא פחות מעכבות. שוב אני אומר, בעולם שלנו, אולי אצל אחרים זה יותר, בעולם שלנו זה פתרון קטן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הבנתי. עוד שלושת רבעי שעה נוחת מטוס עם עובדים זרים, כמה מהם אתה רוצה? אני מדבר עליך.

אנחנו רוצים באזור ה-10 עד 20 עובדים, באזור ה-20 עובדים שיתנו לנו באמת אוויר ויפתחו צווארי בקבוק שאנחנו מתמודדים איתם עכשיו וקשה לנו מאוד לפתוח אותם.

מה הייחודיות של העובדים הזרים שאתה מזהה שאתה צריך ביחס לפוטנציאל של הרחבת התעסוקה המקומית? במה אתה ממקד את אותם 20-10 עובדים?

אני עוד פעם אחדד, הלוואי ותהיה עכשיו תוכנית שתביא לנו עובדים ישראלים מקומיים ולא נצטרך להכניס עובדים זרים, חשוב לי לחדד את זה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

טוב, התרשמתי שאכן לשם אתם חותרים. אנחנו כאמור נמשיך פגישת עבודה אצלכם. אני מאוד מודה לך.

אני מבקש לעבור לקובי פודה, מנכ"ל מפעל פולירון. בוקר אור, ברוך הבא. אני ראיתי שהקשבת קשב רב לדובר הקודם לך, גם כן בזום. אני מבקש ממך בקוצר הזמן להתייחס לנושאים ולהציף אתגרים שקודמך לא הציף.

בוקר טוב. קודם כול אתן רקע קצר מאוד. שמי קובי פודה, אני מנכ"ל פולירון, עוטף עזה. חזרנו לעבוד בפולירון כשמונה-עשרה ימים אחרי תחילת האירוע באוקטובר 2023. עבדנו מתחת לרדאר לטובת מפונים וחיילים, ייצרנו מזרנים עבורם. ומאז אוקטובר, אולי עוד לפני כן, אנחנו חווים קושי בחזרה לתעסוקה מלאה. מרבית העובדים שלנו מגיעים מאשקלון, וכ-15% מכוח האדם, בעיקר ברצפת הייצור, לא חזרו לעבודה, בעיקר מסיבות אישיות כשהקושי הגדול הוא הקרבה הביטחונית לגבול.

איפה המפעל ממוקם?

בזיקים, קילומטר מהגבול ו-800 מטר מהים, שאלה שני גבולות.

אוקיי. וביום התקיפה עצמה, ב-7 באוקטובר, היו שם הרבה הרוגים, קרה משהו במפעל?

אני חלק מכיתת הכוננות, הצלחנו לעצור את המחבלים על הגדר.

אתה בכיתת הכוננות של זיקים?

אני אחד מהם.

אנחנו מצדיעים לך בלי קשר לנושא עכשיו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לחלוטין, על מלא.

תשמע את הסוף, תבין, הכול בסדר, זה חלק מהבית שלי. ואני אומר, זה גם בגלל האטרקטיביות הכלכלית. זאת אומרת, העזיבה של האנשים וחוסר היכולת לגייס היא גם האטרקטיביות הכלכלית לעבוד ביישוב, מעבר לביטחוני. האתגר שלי לגבי חוסן ביישוב ואטרקטיביות לחיים בזיקים ובעוטף היא עוד יותר גדולה ממה שהיה לפני אירועי אוקטובר. זאת אומרת, התעשייה, החקלאות, הם עוגן של החיים שלנו. בטח פה ביישוב, אני מניח שגם בשדרות, כפי שנאמר קודם, ואנחנו נפגענו במקום הזה.

היכולת שלנו להחזיר את התושבים, לייצר להם חוסן ביטחוני וחוסן כלכלי הם אתגרים שאנחנו מתמודדים איתם היום. אלה תהליכי שיקום ארוכים ואיך נאמר? המלחמה עוד לא הסתיימה, הביטחון לא שלם, הלב שלנו והמעשים שלנו עם החטופים ומשפחותיהם.

והדרך לחיזוק התעשייה בעוטף והחוסן שלנו היא בעזרת כלי תיעדוף ארוכים ולא כאלה קצרים, רק שאנחנו יישוב אדום, אני מניח שזה בכל יישובי הגבול. זה לא המצב כרגע. זאת אומרת, אין איזה תיעדוף לעובדים, לא לעובדים ישראלים ולא לעובדים בכלל לעבוד פה בעוטף אם אתה לא גר בזיקים. מרבית העובדים שלנו הם אשקלונים.

יש לי אישור לעובדים זרים ויש כאן חסמים רגולטיביים. עשינו תמחור שלם, בדקנו את כל מערכי התפעול שקשורים לזה, ועדיין יש קושי רגולטיבי להבין מאילו מדינות להביא, איך למיין אותם, ואיך למצוא את העובד המקצועי המתאים, כי אנחנו לא מחפשים את העובדים השעתיים, כאלה שיעטפו מזרנים, זה החלק הפחות מורכב. אנחנו מחפשים את העובדים היציבים לאורך זמן שיעבדו ליד מכונות ייצור, מה שנקרא, או כפי שאמר קודמי, מפעילי מכונה. שזה לוקח אילו שהם תהליכי זמן של הכשרה ומיומנות ויש פה קושי של שפה אם אתה מביא.

אנחנו בזיקים מכירים את העובדים הזרים בחקלאות, תאילנדים או כאלה שמגיעים ממדינות נוספות. זו לא אותה אוכלוסייה, עובד תאילנדי שמגיע לעבוד בחקלאות לא יכול לעבוד בתעשייה עם לא איזושהי מיומנות תעשייתית שאותה צריך למיין בארץ המוצא ולצורך כך צריך להשקיע משאבים ואז מפעילים חברות כוח אדם ואז זה מתחיל להיות מסובך ובעייתי. ולטעמי, זה לא פתרון.

אנחנו, יישובי קו העימות, יישובי העוטף, פולירון זיקים בתוכם, נמצאים בפריפריה שבמרחק לא רב מאיתנו מקימים ומוקמים מרכזי תעסוקה ומסחר גדולים, באר שבע ואשקלון שתי דוגמאות של צמיחה מאוד גדולה, ששואבים מאיתנו את מרבית הכוח הפנוי לתעשייה הרגילה ולהייטק. ולכן, חשיבות השיקום והחוסן של יישובי עוטף דרך תעשיות וגם חקלאות היא במתן הטבות ועדיפות לעובדים ולצעירים. וגם העובדים הנאמנים שלנו שאינם תושבי זיקים, שירצו להמשיך לעבוד בתעשייה שלנו.

אנחנו תעשייה כחול לבן ואני לא מתבייש להגיד, זו הציונות במיטבה. אני ממשיך לדגול ואנחנו דוגלים בתעשייה ובחיזוק אוכלוסיות מוגבלות, אוכלוסיות שונות, אנחנו עושים את זה במפעל. היינו בקשר עם עובדים מהמגזר הבדואי, ניסינו לגייס אותם, יש קושי בהבאה שלהם. כבר עשינו שלושה-ארבעה ניסיונות כאלה, מביאים בדרך כלל קבוצה, מיכאל, כמו שציינת, נותנים אוטו ויאללה, תבואו. זה לא עובד טוב, אני רוצה להגיד שלהבדיל - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

למה, מה הכשל?

רגע. להבדיל מסודה סטרים ותעשיות אחרות, אנחנו יושבים על גבול העוטף. והפחד בנסיעה על הכבישים הוא עדיין פחד שקיים ברקע, באחורנית של האנשים כשהם אומרים באים או לא באים. זה לא קשור כרגע אם אני מסדר הסעה או לא מסדר הסעה, יש קושי. אנחנו גייסנו, עשינו שניים-שלושה ניסיונות כאלה, זה לא צלח. לא שהתייאשנו, אבל בהחלט אנחנו שם בניסיון לגייס עובדים שבטווח של נסיעה של שעה, רהט זה שעה פלוס מאיתנו. הפתרון הזה כן נמדד, אבל עדיין אני חושב שהדגש צריך להיות במתן העדפה לעובדים ישראלים והטבות לעובדים ישראלים שבאים לעבוד בתעשיות בעוטף ובגבול הצפון.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שאלה בצד הדיון. חלק ממאמצי הגיוס שלכם עברו דרך בחינת אפשרות להעסיק אסירים לפני שחרור שנמצאים בתהליכי שיקום מתקדמים?

היה איזה דיון בנושא הזה, אני חושב שלא מיצו אותו.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

למה?

הוא בהחלט רלוונטי כי עוד פעם, אלה אסירים כאלה שיכולים להגיע מהטריטוריות שלנו, זה בהחלט נבחן.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כלא אשקלון לא רחוק מכם.

אנחנו עובדים עם לשכות התעסוקה, גם בשדרות וגם - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יש את שירות השיקום לאסיר, ואני מבקש לדעת מה הפעולות אם בכלל כאלה שביצעתם, הואיל ויש כלא לא רחוק מכם, אסירים לפני שחרור נמצאים בתהליך שיקום מזורז וחזרה לקהילה. אני חושב שזה צעד מבורך, מקל על העומס היום-יומי בבתי הכלא כשהם יוצאים, חלק גדול משעות היום הם יהיו מחוץ לכלא. זה יחסה בצל ההגדרה זה נהנה וזה לא חסר. מה אתם עושים בעניין?

אני יכול לציין שלשמחתי אני מעסיק נוער בסיכון אצלנו ועם הצלחה גדולה מאוד.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ישר כוח. אני אומר בוא נעלה את זה מדרגה. נוער בסיכון בסוף הוא נוער.

ליוויתי נערים בעל"ם, זה מגיע לשם.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מעולה, יפה מאוד. עדיין אני אומר, אדוני, שנוער בסיכון בסוף הוא נוער, אבל אסיר בוגר, שהרבה פעמים יש לו חיי משפחה והוא רוצה לחזור לקהילה כשהוא כבר נערך כלכלית וחברתית, להסדיר את זה עם שירות השיקום לאסיר ושירות בתי הסוהר עצמם, אני חושב שזה מהלך שמאוד חשוב לבחון אותו.

אם יורשה לי, ברשותכם, אני חושב שהנגיעה והמסר צריכים להיות יותר לאומיים בעניין הזה. זה נכון שאם היישובים אדומים, וזה עד דצמבר קורה, קיבלנו מענק לכל אחד מהעובדים שהיה בתוך המפעל. אני חושב שהמסר צריך להיות יותר לאומי, יותר תעשייתי שלנו, א', כמנהיגים, תעשיינים, וגם שלנו כמדיניות ממשלתית לעודד תעשייה באזורים האלה. איך אני אעודד אותה? אני אעודד אותה על ידי זה שאני אתן להם מענקים. אני אומר את זה, אלה לא חברי קיבוץ שגם זו לא ציונות במיטבה, אבל אלה אנשים שבאים מאשקלון שבואו נגיד, לחלקם אפילו אין ממ"דים. והתיעדוף הזה שצריך לתת לו את זה בהטבות ארוכות טווח על ידי נקודות מיסוי, על ידי לא יודע, יש דרכים שהנזק או העלות שלהם לא גבוהה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, ברשותך, אדוני, אומנם אני מרכז הקואליציה בוועדת כספים, אבל הדיון הזה הוא לא דיון שעוסק כרגע בנקודה שבה אתה נוגע. חרף זאת, אני ציינתי בדברי הפתיחה שלי שאתמול עבר בוועדת העבודה והרווחה מתן סכום לא מבוטל כעידוד לשילוב בעבודה שמדבר על 3,000 שקלים לשלושה חודשים, זה הרבה מאוד כסף.

אני עדיין מבקש ללמוד את החסמים הרגולטוריים בקליטה, מיון והעסקת עובדים זרים, לדעת ממך האם ביצעתם הדמיית שכר כדי שנדע אם בכלל יש טעם לפנות. כי אתה אומר שיש לך הקצאה ואתה לא מושך אותה. אני קודם כול רוצה לדעת איפה זה נופל בדרך. התמונה הוקפאה. אם הוא יחזור לשידור, ניתן לו לסיים את רשות הדיבור שלו.

אדוני, אני יכולה להגיד משהו על מענקי העידוד שחזרו פה?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן.

מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. למעשה, אין היום שום עידוד בכלל במשק, בטח לא בקווי העימות, להעסקת עובדים. יש הרבה מאוד הוראות שאוסרות על פיטורי עובדים ומביאות לכך שיש איזושהי פגיעה זוחלת בפריון, יש מענקים שונים דווקא על אי עבודה, אבל דווקא המענק היחידי שקיים, מענק עידוד, קודם כול הוא לא רלוונטי לזיקים. זיקים לצורך העניין לא נחשב כרגע יישוב מפונה ועוד יישובים רבים סביב העוטף, אף אחד לא זכאי לזה. והמענק הזה ניתן היום, עכשיו שלושה חודשים אחורה. זאת אומרת, הוא כבר לא מעודד, הוא כבר צילם מצב קיים והוא משלם למי שעבד בשלושת החודשים.

אין התחייבות קדימה.

ואין התחייבות קדימה, והם גם הודיעו - - - שזה לא יקרה.

מה החודשים שעכשיו אושרו?

עכשיו אושר אוקטובר עד דצמבר, 3,000 שקלים. וחשוב לומר, זה גם לא לעובדים חדשים, זה רק לעובדים שהועסקו בספטמבר, שלושת החודשים לפני המלחמה.

שהתמידו.

שהמשיכו ועבדו.

זה שמירה, זה שימור, זה לא איסוף עובדים.

זה שימור עובדים, למרות שהמטרה והתכלית של המענק הזה אחרת או צריכה הייתה להיות אחרת, ככה שאי אפשר לעודד חדשים. אנחנו שנה וחודשיים אחרי.

והם הודיעו שלא תהיה הארכה של הדבר הזה?

אתמול הם גם אמרו את זה, אמרו שיחשבו על דברים חדשים, אבל מה זה לחשוב? בינתיים נקבעת מציאות בשטח. זאת אומרת, אם חושבים, אנשים עוזבים, אנשים עושים כל מיני שיקולים ברמה היום-יומית. המענק הזה הוא לא הסיבה היחידה שהם ישארו, אבל הוא מתווסף למערכת השיקולים שלהם בסופו של יום כן להישאר בקווי העימות בצפון ובדרום. הוא גם לא ניתן לחדשים, הוא גם לא ניתן למפעל כזה כמו פולירון שנמצא בזיקים.

מיכל, אני רוצה להגיד לך משהו, סליחה שאני קוטע אותך. אנחנו רוצים לדבר על עובדים זרים. הדובר הראשון שהבאת עוד לא נכנס לעולם הזה והדובר השני חלקית, בקושי, וגם עכשיו את מדברת על בעיות התעסוקה בגליל, אבל אנחנו לא ממוקדים בדיון הזה, הדיון הזה נועד לעסוק בעובדים זרים, חבל. אם את רוצה דיון על תעסוקה בנגב ובגליל, נעשה גם, ניזום, אבל היום זה עובדים זרים. אם אנחנו רק נלך לשם, לא נטפל במה שבאנו לדון בו, ולכם יש גם מה להגיד על עובדים זרים, לא רק על בעיית המענקים. זה לא רלוונטי לעובדים זרים, המענקים האלה.

נכון. אני הזכרתי את זה בגלל שזה הוזכר כאן פעמיים, זו הסיבה היחידה, אני לא התכוונתי להעלות את זה.

אנחנו כבר שעה מאבדים פוקוס בדיון, בוא נצלול לעובדים זרים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ברשותך, גברתי.

שוסטר רוצה להגיד משהו, שר החקלאות לשעבר.

כן. אני תושב העוטף בהקשר הזה. אני קודם כול רוצה להגיד לכם ישר כוח על המעשה המדהים, חבר הכנסת רביבו, על הפתיחה, על הסיוע, על ההבנה ועל העמידה הנחרצת מול האוצר ואולי גורמים אחרים במשך השנה הזאת. המעסיקים, בין בחקלאות ובתעשייה הם לא הפילנתרופים של העולם ולא מחפשים כרגע להעסיק את עובדי כל העולם, אלא הם רוצים להשתמש ביכולות שיש להם, במשאבים שהמדינה מעמידה לרשותם ושהם מגייסים לייצר ככל האפשר. ויש לזה עלויות, אבל המדינה צריכה לאפשר. יחד עם זה, לעשות את כל מה שאמרתם, זה בדיון אחר, לעודד את מקורות התעסוקה האחרים בחברה הישראלית, חרדים, בדואים, הסעות, כל מה שאמרתם. אבל כמובן להשקיע ככל האפשר במו"פ, בהשקעות שיגדילו את הפריון.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

דיברתי על זה בדברי הפתיחה שלי.

חד משמעית, זאת הערה נכונה והיא רלוונטית לוועדה הזאת, שכאילו מטרת הוועדה היא לאיין את עצמה, להיפך, שלא נצטרך, זאת הנקודה. ואני רוצה להודות בהזדמנות הזאת, יש פה אנשים שאחראים על ייצור המזון והתפוקה הכלכלית והמשימה שלנו היא לסייע לכם בסיטואציה הקשה הזאת. ישר כוח.

בוא נשמע גם את החקלאות אני חושב.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תודה רבה. חברת הכנסת.

משפט קצר. קודם כול, תודה רבה ליושבי הראש. אין ספק, אדוני יושב הראש, שאתה הצבת את זה בראש סדר העדיפויות גם טרם המלחמה, וכל אופן הניהול שלך את הסוגיה הוא מאוד יצירתי, הוא מאוד יוצא מתוך הקיבעון ולפעמים הטלת הספק שכל הזמן עולה ממך מוכיחה את עצמה. ועשית את זה כמובן גם בעובדים בחקלאות, אבל בכלל. בסוף אנחנו צריכים להיות יצירתיים, ובטח בעקבות השנה וחודשיים האחרונים אנחנו צריכים לעשות כל שאנחנו יכולים בכדי לאפשר התאוששות של הכלכלה ועובדים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

חזרה למה שהיה וצמיחה משם.

בדיוק. קודם כול חזרה, אבל באמת אנחנו לא צריכים להקשות, אנחנו צריכים להקל, ועלו פה הרבה מאוד רעיונות. זה קל וחומר בעוטף, אבל זה נכון לכל רחבי הארץ, יש הרבה מאוד חסמים ומורכבויות, ודיברו על זה אני מניחה בפתיח, על כל העלויות הנגזרות. אני חושבת שבזכות הרבה שיתופי פעולה ויצירתיות, גם של הוועדה, והנחישות של הכנסת והוועדה הזו, אני בטוחה שאנחנו נוביל את זה למחוזות חדשים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תודה רבה. ולכי תדעי, אולי בקצב הזה יום אחד יוחלט שהוועדה הזאת היא לא ועדה מיוחדת, היא תהיה מיוחדת, אבל היא תהיה קודם כול ועדה מחוקקת, ועדה קבועה, סטטוטורית.

מחוקקת – היא יכולה להיות. זמנית – אתה לא רוצה שהיא תהיה.

אבל בסוף, מדינה חפצת חיים, חפצת כלכלה חזקה, בצמיחה, להחזיר את הצמיחה ואפילו עוד יותר, אנחנו חייבים לפתור. מדינה מפותחת, מערבית, חייבים לפתור את סוגיית העבודה, ויפה שעת אחת קודם.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

צודקת לחלוטין. זה מתחבר כמובן, זה לא מנוגד, זה אפילו מתחבר למה שאמר קודם חבר הכנסת שוסטר, לכן שילבתי את זה בדברי הפתיחה שלי. אנחנו צריכים גם לדאוג לקדם, לממן ולפתח ולתמוך בפיתוח טכנולוגיות שיסייעו לנו לצמוח ולצד זאת, לסייע בקליטת עובדים. העסקת עובדים זרים בכלל הענפים, אדרבה, מצביעה שאנחנו משק חזק, שאנחנו כלכלה מתפתחת.

דרך אגב, בחקלאות, בסוף, כמה שיש טכנולוגיה ופיתוחים, בסוף צריך - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אין תחליף לידיים, אין ספק.

בחקלאות היינו אומרים אצבע ירוקה. בסוף אתה נוגע בצמח והידיים מתלכלכות וכשאתה חוזר מהעבודה, הידיים ירוקות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

חד משמעית.

ובמוסך זה אולי שחורות ובתעשייה זה אולי מיובלות, אבל בסוף אי אפשר להחליף. זה לא דיכוטומי, זה לא בינארי, זה גם.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

נכון, לחלוטין. את מכירה את זה מהשטח, את מכירה את זה מוניציפאלי ואת מכירה את זה מהצד האקדמי שלך.

נכון.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

זה שילוב שמכנס בתוכו את הכול. אנחנו נבקש להעביר את רשות הדיבור למנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים, מר יוני דמרי, שהוא גם דרומי, הוא גם חקלאי, הוא גם מייצג, הוא דור שלישי לחקלאות. שלישי, ובעזרת השם מכאן לרביעי, תאריך ימים ושנים.

בוקר טוב. תודה רבה, חבריי יושבי הראש על ההזדמנות. הייתי רוצה באמת לברך על ההסכם של צריכת מוצרים ישראליים, אין ספק שזה יחזק את החקלאות הישראלית ומצד שני יתרום רבות לביטחון המזון. באותה נשימה, להודות גם לרשות האוכלוסין על המאמצים שהם מבצעים בתקופה האחרונה, הם באמת מסייעים לנו המון. יחד עם זאת, כמו שציינתם, והסיבה שהוועדה הזאת דנה בנושא הזה, לא הכול הסתיים.

לטעמי, לדעתי, מהניסיון שיש לי בשטח, על מנת לחזק את העובדים הזרים בפריפריה, על מנת להביא עוד עובדים זרים לפריפריה לאזורי המלחמה ולהשאיר אותם שם, אני חושב שניתן וצריך להגדיל את המנעד של אותם העובדים הזרים שחוזרים. יש היום עוד הרבה עובדים זרים שרוצים לחזור לישראל והם מכירים מלחמה והם פחות פוחדים, אבל לא ניתן להחזיר אותם כיוון שהם שהו בישראל מעבר לשש שנים או מעבר לשבע שנים. כן הייתי רואה לנכון להרחיב את המנעד הזה ולאפשר להם. בחלקם הגדול הם גם נשארו כאן לבקשת המעסיקים שלהם, כי למעסיקים לא הייתה ברירה אלא לבקש מהם להישאר.

לא הבנתי, אתה אומר שהם חרגו מהמותר ואתה בכל זאת רוצה.

נכון להיום גם מי שחרג מהמותר ניתנה לו הזדמנות להישאר כאן. מיטל נכנסה בדיוק בזמן.

אתה אומר שגם עובד שהיה פה שש, שבע שנים, אתה רוצה לתת לו עוד שנתיים שלוש לחזור לעבוד כאן.

היום יש עובדים בתאילנד ששהו בישראל מעל לחמש או שש שנים.

ואתה רוצה לתת להם עוד כמה שנים.

אני רוצה לתת לו את האפשרות לחזור לעוד שנתיים.

תגיד, כמה מתוך סך ההיסטוריה של העובדים האלה בסוף נשארו בארץ לתמיד?

נשארו לנצח לצורך העניין? הקימו כאן בית בישראל? להערכתי, אחוז קטן, מזערי ובודד, במיוחד כשמדובר בעובדים - - -

אבל זה לא צריך להיות תורה שבעל פה, זה תורה שבכתב. כל אדם שנכנס ויצא מישראל, רשות ההגירה יודעת.

אולי הנתון אצלם.

ואם הוא בא בסטטוס של עובד זר ועברו 12 שנה ולא יצא, הוא כנראה עוד פה. יש לכם מספרים, לא?

אולי לרשות האוכלוסין.

רשות האוכלוסין, יש לכם נתונים על זה? תיאורטית, אם אני עושה, אולי אני מבקש גם, אני לא יודע, נציגות הממ"מ לא פה, אבל היושב ראש, הייתי מבקש מהממ"מ לחקור לנו את התופעה של מעבר מזיכיון של תעסוקה להגירה לישראל לפי תחומים בהיסטוריה של העובדים הזרים.

נגיד אני מניח שאולי בסיעוד נשארו פה יותר, ככה ההערכה שלי, ובעבודה חקלאית רוב האנשים שבאו לעבוד פה חזרו הביתה. זאת אומרת שכשדמרי מציע להחזיר מישהו לעבוד כאן, זה לא מהווה סיכון כי רובם באמת לא נתקעים כאן, וגם אם ניתן להם עוד שנתיים בארץ, הם יחזרו לתאילנד או למקומות שהם באו מהם.

זה חלק מהחשיבה מחוץ לקופסה.

אבל אני מבקש מהממ"מ, אנחנו נכתוב את זה בסיכום.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני אתייחס לזה תכף.

אם אין בעיה, למה להגביל?

אנחנו מבקשים מהממ"מ מחקר רב-שנתי לפי תחומי ההגעה של עובדים זרים בישראל ברישיון לאורך שנים על פי נתוני רשות האוכלוסין, מהי תופעת ההישארות בישראל מעבר לזמן שאושר להם לתעסוקה בארץ באחוזים לפי תחומי העיסוק שרשות האוכלוסין אישרה, ונקבל תמונה במספרים, כי הדבר הזה מדיד, הוא לא כזה מסובך, נכון?

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

טוב, אני מבטיח להתייחס לזה יותר מאוחר, אולי בדברי הסיכום. אתה רוצה לסיים?

בעוד שני משפטים, ברשותך. אדוני היושב ראש, דיברת על תופעת הברחנות. כרגע יש כניסה, כניסה יפה של עובדים מתאילנד, הצטמצמה תופעת הברחנות, אבל אם אנחנו רוצים להמשיך ולצמצם אותה, אנחנו צריכים לשמור על עובדים זרים מתאילנד בחקלאות. ברגע שאנחנו פותחים אותם לענפים נוספים, אנחנו מקשים שוב על החקלאים, כי ברגע שתהיה התמודדות עם ענף הבניין, יהיה לנו מאוד קשה לשמור אותם אצלנו בחקלאות.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אגב, אין ענף שלא מלין על זה, שיהיה לך ברור.

אוקיי, אני מייצג את החקלאים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כל ענף מלין על מתן אפשרות להזרמת עובדים לענף אחר מאותה ארץ מוצא.

תהיה פה תחרות שתקשה מאוד על החקלאים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מבין.

דיברת על טכנולוגיה. לטעמי, הפתרון הוא מאוד פשוט. המשך השקעה במו"פים ומענקים לחקלאים. ברגע שחקלאי רואה שיש איזשהו מוצר שהוא מתקדם והוא באמת יכול להיות ישים, יש סיכון מאוד גדול. אם יסייעו לו לקבל את הסיכון, יסייעו לו במענק, אני מניח שהוא כן יקח אותו. ונושא אחרון, אחת הדרכים שלנו להפחית את הצורך בעובדים זרים היא הנושא של קבלני העיבוד. חברי אסף פה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מיד הוא מקבל את רשות הדיבור.

יש את נושא קבלני העיבוד שטרם קיבלנו תשובות ל-2025. הייתי רוצה, אם אפשר, להרחיב את הפעילות בנושא הזה, כי לטעמי, זה יכול לתת פתרון, להקטין את העובדים הזרים במדינת ישראל ולפזר אותם בצורה שתהיה הרבה יותר יעילה מאשר היא היום. תודה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לד"ר אסף לוי ואחרי כן לעו"ד סולומון, אנחנו נעשה פינג-פונג בין הענפים. כמו שאתה יודע, באופן תקדימי אני יזמתי פתיחת מתן מכסות לעובדים זרים לקבלני עיבוד שהם מספקים שירות עונתי לכלל הענפים בענף החקלאות, תתי הענפים, ואלה שכבר הוקצו להם, ההקצאה נמשכת, נשארת ותהיה היקפית לאורך חודשי השנה בהתאם לצורך הענפי.

מעולה.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ואני בעד להגדיל את זה. היה לי ברור מראש שההשקעה המרובה שגבתה מאיתנו שעות רבות ומרובות לתוך הלילה עם הרבה עצבים, זו הייתה מלחמה חד פעמית כי אז זה נקרא רגל בדלת, מאותו רגע אנחנו נקדם את זה ונפתח את זה. ההערכה שלי, מסתבר, תודה לאל, שלא הייתה שגויה בלשון המעטה, שזה גם הכרחי, זה גם נכון וזה גם עובד במעגל השנה בין עונה לעונה במעגל יפה, נכון, שחוזר על עצמו.

אנחנו נעביר את רשות הדיבור לד"ר אסף לוי ממשרד החקלאות וביטחון המזון, בבקשה.

תודה רבה אדוני, תודה רבה לכם על הדיון החשוב. ויותר חשוב אדוני, אם יורשה לי להודות לך על כל התקופה והליווי של נושא העובדים הזרים, בדגש על החקלאות. אין ספק שכל פעולותיך ופועלך עזרו לנו מאוד להגיע למצב שאני אתאר. ואני מבקש להודות לך באופן אישי וגם לחבר הכנסת ביטון על העלאת הנושא הזה לסדר היום.

המצב שלנו השתפר באופן ניכר הרבה תודות לגמישות ולעזרה לילות כימים של רשות האוכלוסין ושל הרבה גורמים, גם בהנהגה החקלאית וגם במשרדי הממשלה הנוספים, גם משרד החוץ, גם משרד ראש הממשלה. עם ערב השבת השחורה היינו פה עם 30,000 עובדים זרים בחקלאות, ואחרי השבת השחורה הידרדרנו לכ-20,000, היום אנחנו נמצאים בערך ב-42,300 עובדים. כלומר, נכנסו מאז השבת השחורה מעל 22,000 עובדים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא יהיה לך מנוס מליצור מאזן שכולל גם את הפלסטינים, בסדר?

מיד. אדוני קטע אותי וזה היה המשפט הבא שלי, שלכאורה מצבנו השתפר במספר העובדים הזרים, אבל מצב התעסוקה בחקלאות לא השתפר מאחר ואדוני התייחס לזה בעבודה העונתית. ערב השבת השחורה היו בישראל בין 12,000 ל-15,000 פלסטינים חוקיים שנכנסו לעבודה בישראל, מספר הלא חוקיים, כל מספר זוכה, אבל אנחנו יודעים להגיד שהוא מאוד גבוה גם בחקלאות, ולכן נטו השתפרנו בעובדים הזרים, ברוטו בתעסוקה בחקלאות יש לנו עדיין לאן להשתפר ולאן להגיע.

ואני שמח להגיד שכן המדינה נותנת את האמצעים ואת האפשרות וגם פתחנו ענפים נוספים, הגדלנו את המחסנים, פתחנו את בתי האריזה, מה שלא היה עד השבת השחורה, ועכשיו אנחנו בפינג-פונג האחרון מול רשות האוכלוסין של לפרסם את ההקצאה לבתי האריזה לתוצרת חקלאית טרייה כדי לתת מענה גם בנושא הזה. עובדים פלסטינים - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

סליחה שאני קוטע אותך, אני פונה אליך ולמר דניאל איטח ממשרד ראש הממשלה. נפלא לתת הקצאה לבתי האריזה, אבל אם לא מבינים שרוב מפעילי בתי האריזה הם החקלאים בעצמם ולכן העובד יצטרך להיות חלק מהמשמרת שלו או חלק מחודש העבודה בשדה עצמו וחלק בבית האריזה עצמו, אם אנחנו לא נבין שלא מדובר בשני עיסוקים, פשוט זה חלק מעיסוק שיש לו כמה מאפיינים, אנחנו נפספס פה את המטרה. זה מוביל אותי לנושא הבא, אפרופו עונתיים, אפרופו מוצלח, אשמח לקבל התייחסות משניכם או מאחד מכם שמייצג גם את השני לעניין הגדלת המכסה לעובדים עונתיים.

ברשותך, אדוני, אני אשיב לשאלה הראשונה. קודם כול, חקלאי שמקבל עובד, העובד שלו יכול לעבוד גם בבתי האריזה. הנוהל שפתחנו השנה זה איפשרנו גם לחקלאים שיש להם בית אריזה וממיינים עבור חקלאים אחרים, ובעיקר לבתי אריזה שאין להם שטחים חקלאיים והם ממיינים, בעיקר בתי אריזה גדולים באזורי הספר, לקבל באופן ייעודי הקצאה. ולכן רק שיפרנו את המצב והם יוכלו להעביר בין אחד לשני ולנייד בין אחד לשני, ולכן המענה הוא הרבה יותר רחב.

כלומר, שיפרנו את המצב של בתי האריזה שעד עכשיו לא יכלו לקבל בכלל כי לא היו להם שטחים חקלאיים ועכשיו הם יכולים לקבל בהתאם לכמות התוצרת שהם ממיינים ואורזים בפועל, וחקלאים שממיינים עבור עצמם וממיינים עבור אחרים, אלה שממיינים עבור עצמם יש להם במודל הקיים וביטלנו את מודל הקיצוץ כך שיש להם אפשרות להעסיק בבתי אריזה, וכאלה שממיינים עבור אחרים מקבלים תוספתי על הפעילות החקלאית שלהם. לכן כל שלושת הסוגים של בתי האריזה, חקלאי עבור עצמו, חקלאי עבור אחר, ובית אריזה שהוא לא מעבד פעיל אבל ממיין עבור אחרים, מקבלים מענה בנוהל שפרסמנו ובהקצאות שיהיו.

לגבי העבודה העונתית, היתרון בעובדים הפלסטינים מבחינת עבודה בחקלאות, זה היה מענה עונתי, שהם לא היו צריכים ללון והם היו עוברים בין עונה לעונה ובין חקלאי לחקלאי. ובאמת בעזרה ברוכה וביציאה מהקופסאות של רשות האוכלוסין, אחרי השבת השחורה, בסוף דצמבר ובתחילת 2024, הקצנו עובדים זרים גם לקבלני עיבוד שהיו מבוססים על עובדים פלסטינים, אבל הקבלנים האלה היו צריכים להראות איזה חקלאי עובד מאחוריהם כדי שלא יהיה מעבר לענף שהוא לא חקלאי. כי אם אנחנו מקצים מהמכסה של החקלאות, צריך לראות שמאחורי הקבלן עומד חקלאי שאומר, אני ביקשתי שפלוני או אלמוני יעבד עבורי. ולכן הקצנו לא מעט הקצאות למעבדים האלה ולכן לשנת - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא מעט, אבל לא מספיק. אני שואל אם יש הגדלה.

לא, אדוני, סליחה שאני קוטע אותך, כל מי שביקש, לא הייתה מגבלה. הייתה מכסה ייעודית של 10,000.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ודאי שהייתה מכסה.

אדוני, אני אסביר, ברשותך.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

סליחה שאני לרגע אישמע לא צנוע, אתה יכול להסביר לכולם, לי אי אפשר להסביר כי הפעולה הזאת היא יוזמה שלי שליוויתי אותה בין היתר איתך לאורך ימים ולילות. אין צל של ספק שהייתה הגבלת מכסה לעובדים עונתיים חלף פלסטינים, אני מבקש לדעת שאלה אחת פשוטה הואיל ויש לי עוד כמה דוברים שאני צריך לתת להם את רשות הדיבור, רק משפט אחד. האם יש הגדלת מכסה לעובדים עונתיים, לאו דווקא חלף פלסטינים.

ברשותך, שני משפטים. המכסה נקבעה, של 10,000 עובדים לחלף פלסטינים, ולראיה, שהיינו צריכים לפרסם את הנוהל חמש פעמים כדי לאפשר הגשה נוספת, נוספת, נוספת, נוספת, ומתוך ה-10,000 הקצנו רק 7,000, אומר שלא הייתה מגבלת מכסה ומי שרצה יכל לקבל בהתאם לכללים שהוא היה צריך להראות כמה חקלאים עובדים מאחוריו, שהוא מעסיק אותם, וככל שהתקדמנו במהלך השנה, גם רידדנו את התנאים. אם בינואר ביקשנו שהוא יראה לנו חקלאים שעומדים מאחוריו, שני חקלאים לפחות לשמונה חודשים, כשהגענו לנוהל השלישי והרביעי, רידדנו את זה לחקלאי אחד לארבעה חודשים. כלומר, איפשרנו.

אם אני אומר, אדוני, ברשותך, ואני מקבל את מה שאמרת, אבל אם הייתה לי מכסה של 10,000 ופרסמתי את נוהל 5,000 ושחררתי רק 7,000, זה אומר שלא הייתה מגבלה, בסדר? הייתה מגבלה שלא הגעתי אליה. ולשנת 2025, אנחנו עכשיו בדיוק באישור אחרון לנוהל לשנת 2025, ומה שאמר חברי יוני, נכון, כרגע לא שחררנו את ההקצאות של 2025 למעבדים כי אני רוצה לוודא, ואנחנו מול רשות האוכלוסין, אני ומיטל קצת הסתודדנו שהפרענו לכם גם על הנושא הזה כדי לראות איך אנחנו משאירים את הקיים אבל מוודאים שלא בורחים לנו.

ולכן גם תהיה הגדלה, מי שמחזיק עכשיו, וגם לכאלה חדשים שהעסיקו פלסטינים. קבלן חדש שלא העסיק פלסטינים כרגע לא יקבל. אנחנו עובדים מול רשות האוכלוסין כי יש פה אירוע מאוד מורכב של קבלני כוח אדם שלא באמת מסודרים ולכן מי שהעסיק פלסטינים, כן איפשרנו לו להעסיק עובדים זרים, אבל יש - - -

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

טוב, זה הרבה יותר משני משפטים. תודה רבה, הבנו.

אבל לא עשיתי נקודה, זה עדיין שני משפטים.

אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בוא תן נקודה כי אני גם אצטרך.

אני אומר במשפט אחד לפני שאני מעביר למר דניאל איטח היקר והנמרץ את רשות הדיבור, אני אצטרך להעביר את רשות הדיבור לחברי ושותפי, חבר הכנסת מיכאל ביטון, הואיל והוא נאלץ לצאת להשתתף בלוויה. ועדיין אני אומר לך משפט אחד, חשוב שאנחנו נזכור את הנתונים העובדתיים. זה שאחרי שיחה בלתי נגמרת בין הגורמים המקצועיים, ההקצאה ניתנה כשפלח מאוד מאוד גדול מהמעסיקים הפוטנציאליים שהם פרדסנים כמעט וגמרו את העונה שלהם בנזקים אדירים, הואיל והייתה גרירת רגליים והתנצחויות בלתי פוסקת בין גורמי המקצוע באיך להקצות ולמי להקצות וכמה להקצות ובאילו שלבים ובאילו תבחינים, כך שמעסיקים רבים פיספסו את אפשרות מימוש הפוטנציאל בהעסקת עובדים זרים חלף פלסטינים.

בבקשה, חבר הכנסת מיכאל ביטון.

יושב ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, חברי חבר הכנסת אליהו רביבו, אני מודה לך על עצם הדיון, אני מודה לך על שנה שהיית לצידם של חקלאים, תעשיינים, של משפחות. אני מדבר על המלחמה, על השנה הקשה הזאת, ואני מצדיע לך על הפתרונות, על הגדלת המכסות, על היצירתיות. הדבר הזה ניכר ונשמע גם בקרב הדוברים, שהתחולל שינוי דרמטי בזמן הזה, ואני יודע כמה זה קשה לחולל שינוי בתחום הזה.

אני נאלץ לצאת ללוויה של ליזט פינטו זיכרונה לברכה. ליזט היא אשתו של סם פינטו. סם וג'ימי פינטו הם שני אחים שעלו ממרוקו לאירופה לישראל וקשרו את גורלם עם מדינת ישראל, אבל גם קשרו את גורלם עם ירוחם. הם השקיעו בירוחם, הם השקיעו במדינה. סם הוא יושב ראש כי"ח אליאנס, ג'ימי הוא יושב ראש דרכא, רשת התיכונים שגדלה עם עשרות אלפי תלמידים. ולצערי, איבדנו את ליזט אחרי מחלה קשה, ואני מאחל אריכות ימים ובריאות גם לסם, לג'ימי ולמרים אשתו.

אבל היהדות מלמדת אותנו הכרת הטוב, והמשפחה הזאת, משפחת פינטו, אפרופו הדיון הזה, הביאה את החקלאות לירוחם. בזכותה שתלנו 100 דונם ענבים וזיתים, ובזכותם קם יקב פינטו שכבר מתחיל לבלוט, אם אתם שמעתם עליו. אבל בזכותם יש חינוך טוב בישראל וקהילה וצעירים ועלייה והשקעות. ואני חושב שגם כנסת ישראל היא המקום הזה להזכיר את ליזט פינטו עליה השלום ועל תרומתה לעם ישראל ולמדינת ישראל. תהא מנוחתה עדן.

תודה רבה, והיושב ראש, מה שתסכם, אנחנו הולכים ביחד, ואם הולכים לשדרות לסיור, נעשה את זה בעזרת השם יחדיו, ונעשה מעקב אחר הדברים. תודה רבה.

(היו"ר אליהו רביבו, 11:20)

תודה רבה. אני שמח וגאה ומודה להשם שנפל בחלקי לקדם את הדיון הזה איתך, לצידך, בשותפות מלאה איתך, תודה רבה.

אנחנו נעבור בבקשה לנציג לשכת ראש הממשלה, מר דניאל איטח.

תודה. אני רק אדייק, דניאל איטח, משרד ראש הממשלה, אני לא עובד בלשכה. קצת קשה לדבר עכשיו אחרי הדברים של חבר הכנסת ביטון, אבל בכל זאת אני רק רוצה להגיד משפט אחד בנוגע לשאלה שלך על החלוקה הפנימית בתוך המכסה. המדיניות של ועדת המנכ"לים היא לא להתערב בחלוקה הפנימית, עונתי, לא עונתי, בתי אריזה, לא בתי אריזה. אחרת לא נצא מהאירוע הזה ונתחיל לחלק מכסות לפומלות ולתפוזים וללימונים. אנחנו סומכים על המשרדים המקצועיים, במקרה הזה חקלאות, או משרדים אחרים, לדעת לנהל את המכסה בצורה יעילה ונכונה וזאת העמדה שלנו בהקשר הזה.

תודה רבה. אנחנו נעבור, בבקשה. קצר, כי יש מי שנרשם כבר קודם.

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני לא רוצה לחזור על דברים שכבר נאמרו כאן, אבל קודם כול אני רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת ביטון שיצא, ואנחנו יודעים כמה חבר הכנסת ביטון משקיע בנושאים שהוא אחראי עליהם. וכמובן לך שאני שמעתי שאנחנו נאלצים להיפרד ממך.

כיושב ראש. חבר כנסת כן, חבר ועדה כן. חגיגה דמוקרטית.

כיושב ראש של הוועדה.

מי שמחליפה אותי זאת חברת הכנסת אתי עטייה, אנחנו נאחל לה בהצלחה רבה. אני סמוך ובטוח שהיא מגיעה בכוחות מרובים, עם ניסיון פרלמנטרי רב, רגישות חברתית.

אני רוצה להגיד שבאמת נעשתה עבודה אדירה בתחום הזה בתקופה שאתה יושב ראש של הוועדה. וכל מי שיודע להסתכל אחורה, בלי לפגוע באף אחד, באמת הדברים התקדמו בצורה גדולה מאוד ומשמעותית ביותר, ואני על כך בשם כל החקלאים, על המרץ הרב ועל ההשקעה, אני מודה. האתגר הגדול של החקלאות לפני 14 חודש כשהתחיל האירוע היה לשמור על רציפות תפקודית של החקלאות. וביחד, ואני אומר ביחד עם דגש גדול מאוד, איתך, עם משרד החקלאות, עם רשות האוכלוסין, עם משרד ראש הממשלה, טיפלנו באירוע הזה בנחישות רבה וגם נעשו פעולות מאוד משמעותיות, אסף ציין אותן. אני לא רוצה לחזור על הכול. נכון שיש תמיד בדרך כל מיני בעיות, אבל בסופו של דבר, כבוד היושב ראש, התוצאה כרגע, כשאנחנו בשלב ביניים מראה שהכיוון הוא חיובי.

אני רק רוצה לציין, כי מדובר פה על העוטף ועל אזור הצפון, אנחנו חווים כרגע באזור הצפון, ביישובים המפונים בעיה של אישור ההיתרים של ממשלת תאילנד שהם יחזרו לשם ויחזרו לעבוד ביישובים האלה. תאילנדים שרוצים ומוכנים לחזור לעבוד ואנחנו רוצים. זאת משימה אדירה, ואתה היית שותף גם אני יודע אתמול בדיון שהיה כאן בוועדה של חבר הכנסת שוסטר, להחזיר ולשקם את האזור הזה. חלק מהשיקום והבסיס הגדול של השיקום הוא החקלאות וחייבים למצוא כמה שיותר מהר פתרון לבעיה הזאת. אני יודע שזה עניין דיפלומטי, אבל כמו שנפתרו בעיות אחרות שהן דיפלומטיות, אפשר גם את הנושא הזה לפתור ולתת את האפשרות שעובדים זרים יחזרו ליישובים המפונים שבצפון.

רוב הדברים האחרים כבר צוינו כאן, גם הפעולה הזאת שתתרחש, אני מקווה בימים הקרובים, של הקצאת עובדים לבתי אריזה, זה אירוע היסטורי, כבוד היושב ראש, וכל הכבוד על הפעולה הזאת. ואני מקווה שזה יכנס בימים הקרובים, השניים האלה שיושבים פה יסדירו את העניין הזה. ובאמת מבחינת בתי האריזה זה אירוע משמעותי ביותר.

אני רוצה להגיד עוד שלושה דברים קטנים. אחד, עניין האגרות כהקלה, לא קרה, כבוד היושב ראש, בעניין הזה, למרות כל הדיבורים שצריך להקטין את האגרות, וצריך להקטין את האגרות, וזה אחד מכלי העידוד. בדיוק עכשיו יצאו האגרות לחקלאים והייתה "מהומה" גדולה. אפילו חקלאים שיש בידיים שלהם היתרים ולא קיבלו את העובדים היו צריכים לשלם ואנחנו חושבים שזה לא היה נכון לעשות את הפעולה הזאת.

הנושא של הניכויים של המגורים, יושבת כאן גברת אביבית, גם צריך להתחיל לסיים את האירוע הזה, ואני יודע שהם עושים, אני רק מציין את זה. והנושא האחרון, גם כי ראיתי שנמצאים פה ממס רכוש, חלק מהעניין, מכל ההסתכלות הכוללת זה גם הנושא של הפיצויים לחקלאים בדרום ובצפון כדי להחזיר את המערכת לתפקוד, וגם את זה צריך לדחוף ולעודד כדי ששני האזורים, גם העוטף וגם הצפון, יחזרו לתפקוד מלא והכלכלה תמשיך לשרת את התושבים באזור הזה. תודה.

תודה רבה לך. אנחנו נעבור לעו"ד סולומון.

רונן סולומון, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה. תודה, אדוני. לפני שנגיע לנושא של העובדים הזרים, אני אסביר שאנחנו כרגע בכלל במחסור בעובדים ישראלים בכלל. יש לנו שיעורי אבטלה מאוד מאוד נמוכים בישראל. 2.6%, 2.7%. חבל שחבר הכנסת ביטון יצא, גם בירוחם, בדקתי עכשיו מול אתר ביטוח לאומי עיר-עיר. זה לא ש-30% אבטלה בירוחם ואף אחד לא רוצה לעבוד שמה, פחות מ-5%.

אנחנו מיד נקבל התייחסות לכך ממר משה יפרח שישמח לתת לנו סקירה.

נכון. מלכתחילה אנחנו במצב של אפילו תת אבטלה, כלומר, כמעט כולם מועסקים, כמעט כולם זה 2.6%, 2.7%, פחות מנתונים של אבטלה חיכוכית ומבנית במשק. איפה נוצר הבלאגן? הבלאגן נוצר בעיקר בתחילת המלחמה. היו עובדים פלסטינים שעבדו גם בחקלאות וגם במפעלי התעשייה אצלנו, והם כמובן, מן הסתם, לא נכנסו, ואז נוצר המחסור. באה הממשלה, ניסתה לפתור את הבעיה ולצערי הרב, הקשתה עוד יותר, הוציאה נוהל, נוהל העסקה עם קביעה מהו השכר המינימלי לשלם לעובד בתעשייה, על עובד מקצועי, לא מקצועי, מפעיל מכונה והנדסאי.

ישבנו ועשינו הערכות ועלויות ותכף אני אגיד לך איך הגענו לעלויות האלה, כי ישבנו באמת ובדקנו את זה לעומק. עובד לא מקצועי – 70 שקלים לשעה במינימום של המינימום, עובד מקצועי – 100 שקלים לשעה, פלוס מינוס, כן? עובד מפעיל מכונה כבר מגיע לבין 125 ל-130 שקל לשעה, עובד הנדסאי – 150.

דיבר לפניי נציג מפעל שטראוס, הוא מעסיק 500 עובדים, אצלנו אלה מפעלים של עשרה, 20, 30 עובדים, רובם קטנים, בינוניים. אנחנו לא יכולים לקחת אוטובוס ולשלוח לירוחם שמלכתחילה אמרנו שאין שם מובטלים כל כך בכמויות, אבל לא יכולים לשלוח אוטובוס כי צריכים שניים, שלושה, ארבעה עובדים גג. מה גם שהגבילו אותנו, מקסימום 10% ממצבת העובדים במפעל, נגיד מפעל של 20 עובדים, יכול מקסימום שני עובדים. עכשיו הוא צריך להחזיק להם דירה, איפה הם יגורו אותם עובדים? צריך לממן להם דירה. אנחנו כולנו יודעים מה רמת מחירי הדיור בישראל, שכירות אפילו.

ולכן מגלמים את זה למחיר, המחיר עוד יותר מתייקר. נוסיף על הנושא הזה גם את נושא העלויות הסוציאליות. לשמחתנו, מאחר ויש פה גם נציגי הסתדרות העובדים הכללית, אנחנו חתמנו לאורך שנים על הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה למפעלים, ענפי העץ, המתכת, הדפוס, המזון וכדומה וכדומה. כלומר, גם עובד זר שמגיע לישראל לעבוד, חלים עליו כל התנאים שחלים על עובד ישראלי, מן הסתם.

אם תוכל בבקשה להתחיל להתמרכז לסיום.

אני קצר.

לא, לא אמרתי לך קצר או ארוך, אתה צריך לסיים תכף, אבל אם תוכל רק להתמרכז במסר שאתה מבקש להעביר.

חייבים פה להכניס ולהבין איך המדינה מנסה לסייע לנו או תוכל לעזור לנו. ברגע שהיא קבעה רמת שכר מאוד מאוד גבוהה מלכתחילה בנוהל שיצא לפני בערך שנה, זו בעיה מספר אחת. בעיה מספר שתיים, ההקצאות, אין לנו היתרים. נכון לכרגע, היום מפעל בכרמיאל אחרי שפרצה המלחמה, נכון שהוא היה מבולבל ולא ידע ולא הגיש, אין, נגמרו המכסות. היום שהוא כבר מתאושש ורוצה לחזור, אין הקצאות, אין היתרים, הוא צריך לעמוד עכשיו בתור, לחכות, להמתין, וזו בעיה מספר שתיים.

עצור רגע, כדי שלא נלך עם זה לאיבוד, בבקשה.

שרון אמיר, מנהלת אגף מגזר עסקי ברשות האוכלוסין. זה לא נכון שאין הקצאות, יש הקצאות.

נגמרו. הייתה ההקצאה של ה-3,000, עוד ה-3,000 שהיו.

ועוד 3,000.

ועוד 3,000 בהבאה ישירה. ה-3,000 שהגיעו דרך החברות המתווכות או איך שקוראים להן, הקבלנים.

לא, אין תיווך בענף הזה, הם מגיעים באופן ישיר, בהבאה פרטית.

התאגידים, אני מתכוון לתאגידים.

אין תאגידים בענף הזה, אין תאגידים בענף התעשייה.

תאגידים מענף הבנייה - - -

מה שהוא מתכוון לומר, לאור המצוקה שנוצרה אצל תאגידים להעסקת עובדים בענף הבניין, יזמתי אפשרות הצרכת עובדים לתעשייה. הוא אומר שעובדים שמגיעים לתעשייה עוברים דרך התקשרות תאגידית. בסדר? לזה הם מתכוונים.

נכון, בדיוק.

וצריך לטפל בזה. אתה מבין, א', שהמצב הוא מצב נתון והוא לא מתחדש באופן תמידי?

לא, עוד פעם, הבעיה היותר קשה - - -

שנייה. זה חלק מהצפת צורך שאתם הצפתם, באתי לתת לכם מענה, וגם הם נהנים מזה כמובן, ועל הדרך זה גם מכסה על מחדלים וערמומיות של מי שהיה חלק מהתהליך הזה במיון, השמה וקליטת עובדים במנגנונים השונים, בין B2B ל-G2G, ואני לא ארחיב פה את היריעה, אבל מי שמדובר עליו יודע שאני מתכוון אליו.

ובצד של כל זה, אנחנו עובדים על בסיס היצע וביקוש. כשיגיעו עובדים על פי המכסות שאתם מקבלים, באופן טבעי גם התאגידים שרוצים להעביר את העובדים, שהם יעברו דרך הצינור שלהם, יצטרכו להתחרות במחירים שאתם משלמים למי שלא מגיע דרכם, בסדר?

שוב פעם, אני רק אחדד, מפעל קטן, קשה לבצע היום הבאת עובד בערוץ ישיר.

למה?

קשה לו, כי זה מפעל קטן, שוב פעם, זה לא שטראוס-עלית. רגע, יש הבדל בין שטראוס עלית שדיבר מקודם והציע 35 שקלים לשעה לעובד - - -

תן לי דוגמה של מפעל שצריך עובדים זרים.

יש נגריות שצריכות עובדים זרים.

כמה צריך?

כל אחד צריך אחד-שניים.

אחד שניים, יתחברו שניים-שלושה עסקים של אחד-שניים.

זה לא כל כך פשוט כמו שאדוני מתאר.

מה אדוני מציע? בוא נעשה את זה פשוט. שנקנה בית לדיור עובדים זרים?

לא, לא ביקשנו את זה. קודם כול בוא נתחיל במדינה. ברגע שהיא קבעה בנוהל את רמות השכר, שהן גבוהות מאוד.

רמות השכר הן בהתאם למה שהשוק המקומי מציע, המטרה שלנו היא לוודא, ולצורך זאת נועדה הרגולציה הזאת, לוודא שאין העדפה של עובד זר על עובד ישראלי. אני אומר שזה בניגוד לגישתי. לגישתי, אנחנו צריכים להפסיק להרוס את העובדים הזרים וזה בסדר שמעסיק ישלם על פי גובה השכר הממוצע במשק לאותו תחום, אבל זה לא מה שיגיע לעובד הזר, אלא הוא יקבל עדיין שכר מינימום ואת ההפרש ישלם העובד לקופת המדינה.

ככה אנחנו נוודא פעם ראשונה שאין העדפה של עובד זר על עובד ישראלי, ושתיים, אנחנו לא הורסים את העובדים הזרים שהוא בהלם מזה שהוא מקבל 32 שקל לשעה, פתאום אנחנו אומרים לו, לא, תקבל 100. הוא בהלם מ-32 שקל, הוא לא יודע איך לבזבז אותם בארץ מוצאו, אנחנו אומרים לו, לא, בוא תקבל 100 או 120. אני רוצה שעדיין הוא יקבל את שכר המינימום בהתאם לצווי ההרחבה שכפו עלינו וכל השאר, כל הטולרנס בהפרש, יוחזר לקופת המדינה, זה המנגנון שצריך להיות מוקם.

אמרתי, אדוני, אנחנו שבאנו ובדקנו את הנושא ואמרנו שעובד זר עולה לנו בערך 70 שקלים לשעה, אני כמובן מכניס את הכול, את האגרות ואת כל העלויות מסביב, כולל מגורים וכולי, גם אם הולכים ועושים איזשהו קונסורציום, כמו שאמרת, של כמה מפעלים וכדומה, כמעט ולא ניתן לחסוך, אתה לא תגיע לפחות מ-65 שקלים לשעה, זה לא ניתן, ולכן ברור שהעובד הישראלי הוא בעדיפות. אנחנו לא משלמים היום 35 שקלים לשעה כי זו אגדה אורבנית. היום השכר בתעשייה מתחיל ב-45, 50 ואילך לעובד מתחיל, חסר ניסיון.

עוד בעיה נוספת, שהמדינה לא עוזרת לנו בהכשרת עובדים. מגיע עובד זר, רוצה לעשות איזשהו קורס, חרט CNC או משהו בסגנון הזה, אני לא צריך לחפש עובד מיומן על מכונה CNC, זה מאוד קשה כי החברות הישראליות עובדות על תוכנות ישראליות, צריך להכשיר אותו כאן בישראל, מי עוזר לנו במימון? מי עוזר לנו? אף אחד לא עוזר לנו, זה הכול על חשבון העסק.

יש פה מצב נתון מסוים שמצד אחד אין לנו עובדים ישראלים, לצערנו, כי מה לעשות? לא כולם רוצים לעבוד בעבודת כפיים, זה קצת קשה, מצד שני, יש לנו את הבעיה של הפלסטינים שיצאו מתוך המערכת, והעובדים הזרים שאמורים לעזור לנו, להיכנס ולעזור ולסייע לאותם המפעלים הם מאוד מאוד יקרים. בסופו של דבר, עובד יקר, גם אם עסק יאלץ לקחת אותו, בסוף זה יגולם במחיר המוצר, אנחנו יודעים את זה. אותו רהיט שהוא ייצר יהיה יותר יקר ואם זה בית דפוס, הוא ייצר הדפסה יותר יקרה, ואם זה מפעל מזון שמייצר פיצוחים או עוגיות, הוא ימכור את זה בתור יקר כי צריכים לגלם את זה. תודה.

טוב, תודה רבה לך. אנחנו עוברים להקשיב למר משה יפרח שיתייחס. אבל שנייה, אני מתנצל, דניאל איטח היה אמור לצאת והוא נשאר כדי להשלים עוד איזושהי נקודה מסוימת. בבקשה, תתייחס, אתה משוחרר אחרי כן, ואז נעבור למר משה יפרח.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה רגע להתייחס לסוגיית האגרות שעלתה כאן. אני לא מתייחס באופן ספציפי לענף מסוים, אלא באופן כללי. החלטת הממשלה שמתוקפה קמה ועדת המנכ"לים הנחיתה על הפחתה של האגרות בכלל ענפי המשק וציינה בדברי ההסבר שלה שגובה האגרות כיום לא מצדיק את גובה האגרות ביחס להוצאות הממשלה בשביל להביא את העובדים הזרים האלה.

ולכן הממשלה הטילה על ועדת המנכ"לים להמליץ לשרים, שאלה שר הפנים, שר האוצר ושר העבודה, על גובה ההפחתה, על היקף ההפחתה באגרות. ועדת המנכ"לים פועלת יחד עם גורמי המקצוע לגיבוש המלצה מוסכמת לשרים על ההפחתה של האגרות, בדגש על ההמלצות של משרד האוצר בנושא, וכשיגיעו המלצות מוסכמות, ועדת המנכ"לים תמליץ לשרים בנושא.

יש תאריך?

סליחה, תעצור, אנחנו לא נכנסים לזה כרגע, גם אתה לא צריך להמשיך להתבטא בנושא. ב-7 בינואר, אם ירצה השם, אנחנו נקיים דיון כפי שהוזמנתם כבר לעניין בחינת גובה האגרות ואופן התחשיב. אני מודה לוועדת המנכ"לים שלקחה את זה צעד קדימה ממה שביקשתי וביחד עם ועדת האגרות שלא מרבה להתכנס כל הנושא הזה עומד למבחן. אני מודה מכאן לרפרנט הרלוונטי באגף התקציבים, מר רום בר אב, שבאופן לא שגרתי התוודה בפניי בפגישה שקיימנו בעניין שנפלה לו לתודעה ההבנה שהגבייה היא לא מידתית.

אנחנו צריכים לבדוק קודם כול, לתת הגדרה מה המדינה גובה כהשתתפות בעלות שתשפה את הוצאות המדינה בגין גיוס, השמה, קליטת עובדים, העלויות למשק, ומה מתוך זה כתוספת יסף שהוא מעבר לעלויות הישירות והעקיפות. אנחנו נתייחס לכל זה בלי נדר ב-7 בינואר ואני מקווה שעד אז אנחנו נהיה אנשי בשורה. אני נכנסתי לנושא הזה בכל הכוח, אני מקדם אותו במרץ, לרוב שלא באופן תקשורתי, ואני מתחייב בפניכם, בלי נדר, שיעשה איזון.

אגב, צריכים לקחת בחשבון כלל המעסיקים שייתכן שבמערכת הבחינה מחדש ויצירת האיזון, ייתכן והתחשיבים יובילו לכך שחלק מהמשלמים, מהענפים משלמים נמוך מדי באופן לא מידתי וזה יצטרך להתאזן במעט אל מול ירידה משמעותית יותר למי שגובים ממנו באופן לא מידתי.

אנחנו נעבור ברשותכם למר משה יפרח ואחרי כן לעו"ד צבי קנטור. אנחנו נחתור לסיום. לא צריך כל רגע להצביע, סליחה. אני חושב שעם כל הצניעות הנדרשת, קיבלת רשות דיבור ממושכת מאוד, את תמיד מקבלת רשות דיבור.

נכון, אבל ספציפית כאן לקחנו את זה למקום קרוב.

והמיוצגים שביקשת לתת להם רשות דיבור קיבלו את רוב רשות הדיבור שהיתה בדיון. לא צריך כל רגע להצביע.

נכון, פשוט לא שמו את הדגש על עובדים זרים ורציתי להוסיף.

זו הייתה בחירה שלכם. נתתי לכם רשות דיבור כדי שתתייחסו, בחרתם לקחת את זה למקום אחר, זה שלכם.

הכול בסדר, אבל אם אדוני לא רוצה שנוסיף, הכול בסדר. אמרנו את זה גם בישיבות אחרות כבר, הכול בסדר, תודה.

אוקיי, בבקשה.

צוהריים טובים, משה יפרח, אני סמנכ"ל השמה ומעסיקים בשירות התעסוקה. אני חייב לציין שמבחינת שירות התעסוקה, אנחנו לא מזהים, כמובן לפי הנתונים שבידינו, אנחנו יודעים שלא כל המעסיקים פונים אלינו, אין איזה מחסור בעובדים גדול מעבר למה שהיה בשגרה.

ציין פה אריאל משטראוס, לפי מה שאני הבנתי מדבריו, שהמחסור שלו הוא כרגע קטן. הוא התחיל עם חוסר של 250 עובדים, אבל נכון היום, מה שחסר לו זה עשרה עובדים. זה מה שאנחנו גם מזהים אל מול המעסיקים שעובדים מול שירות התעסוקה. כך שהמחסור הוא לא גדול מעבר למה שהיה בשגרה. נכון שיש אתגר מאוד משמעותי בתעשייה ויש אתגר גם בחקלאות לאתר עובדים, אבל עדיין שירות התעסוקה יכול לסייע.

נאמר כאן שאחוזי האבטלה במדינת ישראל הם נמוכים, זה נכון, אבל עדיין יש לנו לא מעט דורשי עבודה שמחפשים עבודה ורוצים לעבוד.

הם לא רוצים לעבוד במפעלים.

אני אשלים. אם אני מדבר על נושא התעשייה, ולקראת הדיון הזה הבאתי נתונים של העוטף ושל קו העימות, אני יכול להגיד שבשנה האחרונה סייענו לתעשייה, בערך כ-250 עובדים שגייסנו עבור מעסיקים, כולל למפעל פולירון בזיקים עם כל המורכבות. כך שכן יש יכולת עדיין לגייס עובדים.

אני לא מדבר על עובדים זרים כי זה לא הנושא או לא המנדט שלנו. אנחנו לא נגד עובדים זרים, אבל אני חושב שעדיין אפשר לעשות לא מעט עם העובדים הישראלים ואני אשמח מאוד שגם בענף החקלאות שפחות עובד עם שירות התעסוקה מטבע הדברים, וכן לקדם איזו פגישה ולחזק.

בייחוד כשיש מנהלת עכשיו שאנחנו מכירים אותה.

כן. זה המקום באמת לברך את מנכ"לית שירות התעסוקה החדשה, עו"ד ענבל משש שרוצה לקדם באמת שיתופי פעולה ואנחנו נעשה את זה.

בכבוד, בכבוד.

לא שמענו עליה.

מישהי עלומת שם. קודם כול, כמובן עורכת הדין ענבל משש צמחה בתוך רשות האוכלוסין ומילאה תפקידים בהצלחה מרובה וביצירתיות. אין מי שמכיר יותר טוב ממנה גם את הצורך, גם את הכשלים, גם את האתגרים, ועכשיו היא מכירה את זה מהצד השני במתן האפשרויות לכלל הענפים בהספקת והשמת עובדים ישראלים קודם כול. אנחנו מקבלים את זה בברכה, אבל קודם כול אני מבקש שתתייחס רגע, אם יש לכם נתונים לדוגמה לעובדים מהמגזר הבדואי שנמצאים בעיקר בפזורה ושהיו מעוניינים להשתלב בעבודה, בעבודת כפיים לכל הפחות בתור התחלה.

אוקיי. אם ניקח כרגע את דורשי העבודה הפעילים אצלנו בשירות התעסוקה מהמגזר, בצפון יש לנו כמעט 1,000 עובדים, מתוכם 700 שעבדו בענף התעשייה ו-230 שעבדו בענף החקלאות. יש לנו גם מספר לא מבוטל בדרום עם כל הפזורה הבדואית. דיברו פה על ירוחם ועל דימונה, המספרים אולי הם נמוכים באחוזים, אבל עדיין כוח עבודה די מיומן, למעלה מ-700 דורשי עבודה בירוחם, 3,000 דורשי עבודה בדימונה שחלקם מגיע מהפזורה שרוצים לעבוד, יכולים לעבוד, כמובן בשכר שיהיה ראוי.

מדברים פה על עלויות ואני לא רוצה להיכנס לעובדים זרים, אבל חלק גדול, והיושב ראש מזכיר את זה מדי פעם, כשמבינים מה העלויות של העסקת עובד זר ואם יתנו את זה לעובד הישראלי וחלק גדול מהמעסיקים מעדיפים את העובד הישראלי, נוכל לספק הרבה יותר עובדים פוטנציאלים.

האם שקלתם לקיים ירידים בשיתוף פעולה עם ההתאחדויות של המעסיקים?

אני חייב לציין שהיה לנו יריד עם התאחדות התעשיינים, אנחנו עושים מעת לעת ירידים, היה לנו יריד וירטואלי.

גם אזוריים?

גם אזוריים. אנחנו מקדמים עכשיו גם בצפון ירידי תעסוקה וגם בדרום, יש לנו רגישות יתר לאזורים האלו. בשביל לסבר את האוזן, ביריד שעשינו עם התאחדות התעשיינים, עשינו יריד וירטואלי, למעלה מ-40,000 משתתפים, זה לא מספר קטן.

מה אחוז ההצלחה?

מטבעם של ירידים, זה דבר שהוא מתגלגל לאורך זמן, זה שלח לחמך על פני המים, לא רואים את ההשמות באופן מיידי. אבל כמו שציינתי, אם אני לוקח רק את האזור של הדרום, לצורך העניין בתעשייה, בקו העימות, לא כולל באר שבע, אשדוד, ירוחם ודימונה, למעלה מ-300 השמות בשנה האחרונה בתחום של התעשייה והחקלאות. חקלאות מספרים הרבה יותר נמוכים, אבל כשאני מסתכל עכשיו על הדרישות של המעסיקים, מה שמופיע אצלנו בשירות התעסוקה, אין דרישות יתר, אנחנו לא רואים איזה מחסור גדול.

יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות עבודה אל מול האיגודים השונים מבחינת איסוף הנתונים או הדרישות שחסרות, אבל שוב פעם, אנחנו בעד שיתופי פעולה, אנחנו מסוגלים לעשות, אנחנו עושים. זו לא רק חובה שלנו, זו גם זכות שלנו ונשמח לעשות את זה יותר.

אוקיי. טוב, דקלה תציין את זה, אני מצפה לראות שיתוף פעולה בין שירות התעסוקה לצרכנים השונים. חשוב רגע שתבינו שגם ועדת המנכ"לים והמשרדים השונים, כשהם עדים לניסיון כן ואמיתי ועמוק לקלוט, ליישם ולשמר עובדים ישראלים, לעצם הניסיונות האלה, כשהם לא צולחים או כשהם צולחים באחוז נמוך, יש יותר הכרת פנים ונכונות לתת מכסות ולגלות רגישות יתר כלפי אותם מעסיקים.

אם מגיע מעסיק שאומר אין עובדים, אין עובדים, אין עובדים, וקרה לי בעבר בכמה דיונים שאני אומר, אוקיי, בוא תראה לי כמה פעמים שיגרת פנייה לשירות התעסוקה. והוא אומר, לפני ארבע שנים, זה לא ניסיון כן ואמיתי. אני אומר את זה ככה שתיקחו את זה לתשומת לבכם ונותן לכם טיפ, הדרך שבה תבטאו את המלצתי תשליך באופן ישיר על תגובת המדינה ובוודאי בתוך ועדת המנכ"לים, גם על הקצאה וגם על - - -

אנחנו משתפים פעולה עם שירות התעסוקה, זה לא שלא משתפים.

אני רוצה לראות באיזה אופן. כי אם אומר סמנכ"ל השמה ומעסיקים שרק בירוחם יש יותר מ-700 דורשי עבודה ואומרים לי שלא מצאו בירוחם, אני רוצה לדעת מה הניסיון שנעשה כדי לקלוט מירוחם, וכהנה וכהנה וכהנה. אותו דבר בפזורה, אותו דבר בצפון. אני מכיר אחוזי אבטלה גבוהים בקרב אוכלוסיות שהאחוז האקדמי שבהן לא גבוה ושהם משוועים לעבודה, הם פשוט משוועים לעבודה. אני רוצה לראות עד כמה הניסיון כן, אמיתי ועמוק לאיתור, לקליטה, להשמה ולשימור, בפרט אני אומר לשימור.

לפני שאנחנו נעבור לדברי סיכום, אני אעביר את רשות הדיבור לעו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין, בבקשה.

תודה. שני דברים קצרים מאוד. דבר ראשון, אני רוצה להודיע לנציגי כל הארגונים שנמצאים פה שלשכת עורכי הדין, לבקשת חבר הכנסת רביבו, מפעילה התנדבות למתן ייעוץ ותיאור ראשוני ביחס לכל מה שקשור לנהלים ולפרוצדורות של הבאת עובדים זרים. אתם יכולים לפנות אליי מתי שתרצו ויש פתרונות מוכחים גם להבאת שניים-שלושה עובדים שמתמחים בתחום מסוים לנגריות, מוסכים, בתי דפוס, בתי מלאכה וכולי, אנחנו נעשה את זה ברצון רב.

ההתנדבות הזאת התחילה ביחס לכל המפעלים בעוטף, כל המעסיקים בעוטף עזה ועוטף לבנון ללא שום יוצא מהכלל, זה היה לבקשת יושב ראש הוועדה, והתרחבה גם למעסיקים אחרים שצריכים את ההדרכה הזאת כמו בעלי המלאכה. זה דבר ראשון.

הדבר השני, לשכת עורכי הדין תהיה מוכנה להציג נייר עמדה בנושא האגרות כאשר הקו המנחה הוא איך אנחנו מגינים על המשק הישראלי, על המעסיקים ועל העובדים, שני הגורמים האלה ביחד, ונותנים לעובד הזר את כל הזכויות שהוא זכאי לקבל לפי אמנות בין-לאומיות ודברים כאלה.

מוזמן, בחפץ לב.

אבל לא מגיעים לזה שאנחנו מחלקים כרטיסי מפעל הפיס לעובדים הזרים בדברים האלה. אנחנו נכין נייר עם הצעות, נעביר את זה לאנשים שלך ונציג את זה ב-7 בינואר.

אני מאוד מודה לך. אני רק אומר לך משהו, אומרים שאין אומרים שבחו של אדם בפניו, אני אומר לך משהו שאמרתי לעמית בכר לפני שלושה ימים. הלוואי והיה ניתן לשכפל עוד כמה בודדים, לא צריך הרבה, עוד כמה בודדים כמו עו"ד צבי קן תור בלשכת עורכי הדין, בגישה, בציונות, בהתנהגות שדוחה בצע כסף ותוך כדי זה מרסקת את המפעל הציוני ומסייעת ומעודדת השתקעות והתאזרחות של עובדים זרים.

הגישה שלך משתקפת היטב עם גישת הוועדה, לפחות בשנתיים האחרונות, שלעודד הבאת עובדים זרים בכל צורך שבו אין מענה בקרב ישראלים וזאת תוך כדי שמירה מחד על זכויותיהם והיחס שהם מקבלים, ומצד שני, לעמוד מקרוב שזה מתחיל ומסתיים בהתקשרות לעבודה זמנית ותו לא.

אנחנו נעבור לדברי סיכום. הוועדות המשותפות לצורך העניין יקיימו סיור ביחד במפעל שטראוס שנמצא בשער הנגב ופגישת עבודה במפעל כדי לעמוד מקרוב אחר האתגרים והמאמצים בגיוס כוח אדם ישראלי קודם כול והצורך כתוצאה מכך בגיוס עובדים זרים למפעל.

אפשר להוסיף לזה את פולירון בזיקים, לסיור הזה?

אנחנו נבחן זאת.

תודה.

הוועדות מבקשות מרשות האוכלוסין וההגירה לבחון החזרת עובדים זרים שעבדו בעבר בחקלאות בארץ, ותשמח ותעודד אם יוקם מנגנון כפי שאני מציע אותו בשנה האחרונה, שעובד שנשאר בארץ מעבר לתקופה המוסכמת הרשמית ו/או חוזר, יחזור בתבחינים מוחמרים, גם לבדוק את מצב בריאותו, לוודא שהוא לא מגיע לתיירות מרפא באחוזים גבוהים יותר, לצערי, קיבלתי סקירה שזה דבר שקורה, וגם למנוע השתקעות שלו על ידי כך שהוא יסכים, אם ימצא מנגנון חוקי, משפטי לזה, שהוא יסכים שההפרש שישולם לו בין שכר מינימום לשכר בפועל שהוא מרוויח יופקד בקופת המדינה ויקבל אותו בעלייה למטוס בהנחה שהוא יוצא בזמן.

כל מה שאנחנו מבקשים בסך הכול זה שעובדים שמגיעים לצורך הוא צורך שלנו, ולא שייווצר מצב חלילה שכצורך מתמשך בהעדפת עובדים ותיקים הם ישתקעו גם בארץ, אני עם המצב הזה לא אשלים, גם במחיר שהם לא יגיעו. כל מנגנון שצריך להיבנות כדי שהמאזן בין שני הנתונים האלה ישמר, אני אקדם בברכה, וזה לא אומר בהכרח שההצעות שאני מציע והתוכניות שאני בונה הן הנכונות ביותר. אם יש הצעות טובות יותר, אוכפות יותר, בעלות סיכוי יישום גבוה יותר, אני כמובן אשמח לסייע ולקדם, גם אם צריך בחקיקה.

אנחנו נעבור לסעיף השלישי בדברי הסיכום. הוועדות מבקשות ממשרד החוץ דיווח על המאמצים הדיפלומטיים שנעשים מול ממשלת תאילנד בהבאת עובדים זרים והשבת אלה שהיו ועדיין לא מיצו את תקופת העבודה שלהם בישראל ושרוצים לעבוד בישראל. אני מתחייב לפנות שוב פעם ולהיפגש פעם נוספת עם שגרירת תאילנד בישראל כדי לבחון איתם מקרוב. עכשיו כשרמת האיום יורדת והם יכולים לראות שאנחנו מאוד מאוד רגישים לעובדים הזרים ובכללם התאילנדים לפחות כמו שאנחנו רגישים כלפי העובדים הישראלים.

הוועדה מבקשת מהתאחדות התעשיינים ומהתאחדות חקלאי ישראל להיפגש עם מנכ"לית וצוות שירות התעסוקה כדי לגייס כוח אדם ישראלי לענפי החקלאות והתעשייה, במיוחד לאזורי הדרום והצפון והאזורים שפונו, בדגש קבוע יותר ובשיתוף פעולה באופן שוטף גם כן בהמשך.

הישיבה נעולה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:57.