ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 17/12/2024

חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת החוקה, חוק ומשפט
17/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 510
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024), שעה 11:38
סדר היום
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2024
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
ארז מלול
יואב סגלוביץ'
גלעד קריב
חברי הכנסת
אליהו רביבו
מוזמנים
לילך וגנר - משפטנית המחלקה למשפט פלילית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרה רובק - עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

רשא אגבאריה - מתמחה, משרד המשפטים

אביגיל סון פלדמן - משפטנית, משרד המשפטים

יהודית רודינסקי - קמ"ד תורה והנחייה, המשרד לביטחון לאומי

קרן אבירם - עוזרת משפטית ליעומ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

מאיה גולדשלג - רמ"ד מחקר הפשיעה, המשרד לביטחון לאומי

גלעד בהט - רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

טל פז מזרחי - קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

ישי שרון - מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית

איתמר גלבפיש - סגן מנהלת המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה

נורית יכימוביץ כהן - ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד, עיריות ומועצות מקומיות

בדחי פראס - ראש המועצה המקומית כפר קרע, מרכז השלטון המקומי

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

לרה צינמן - יו"ר, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

דוד אבינר - יועץ משפטי, ערי ישראל
ייעוץ משפטי
עו"ד אפרת חקאק
מנהל הוועדה
איל קופמן
רישום פרלמנטרי
אליחי כנפו

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2024, מ/1818
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו בעניין הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2024. יש פה הארכת הוראת שעה על עבירות הנשק. הממ"מ הכין סקירה של מידע בנושא. יש לנו מידע שהגיע גם מחטיבת החקירות. חבר הכנסת סגלוביץ', אתה רוצה לומר משהו בפתיחה?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
אז בואו נשמע את הנתונים, נתחיל עם הממשלה.
לילך וגנר
ב-8 בדצמבר 2021, נכנסה לתוקף הוראת שעה לחוק העונשין שקובעת עונש מזערי של רבע מהעונש לעבירות נשק מסוימות על רקע התופעה הקשה של החזקה, נשיאה ועסקאות בנשק בלתי חוקי. תופעה שהפכה להיות נפוצה וגובה מחיר של חיי אדם, מסכנת ציבורים שלמים במדינת ישראל. כל הרעות החולות שלה יוצגו פה בהרחבה בהמשך.

במהלך הוראת השעה, נעשו דיווחים לוועדת חוקה ונעשה מעקב אחרי הנתונים. מיד יוצגו הנתונים לפניכם. בקצרה אסכם ואגיד, שחלק מהתיקים שנדונו במהלך הוראת השעה, הם תיקים בהם ההוראה בוצעה לפני הוראת השעה, ולכן הוראת השעה לא חלה מהותית לגביהם, אבל גם בתיקים מעין אלה יש רטוריקה ולא רק רטוריקה של החמרה בענישה כבאיתות של המחוקק שנוגע לעונש המינימום

יש גם תיקים שחלה עליהם הוראת השעה, שבוצעו בתקופת הוראת השעה והספיקו להסתיים במהלך השלוש השנים האלה. גם לגביהם ניכרת מגמה של החמרה בענישה. נתונים מיד יוצגו, הן על ידי הממ"מ והן על ידי משטרת ישראל.

אנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות. ראינו את תחילתה של המגמה, אבל אזכיר לכולנו שמטרת הוראת השעה כצעד שנעשה במקביל בצעדים נוספים ולא עומד בפני עצנו לטיפול בבעיה הקשה של עבירות הנשק. יש לנו נשק שעוסק בזה ויביע בשאיפה לשר המשפטים בימים הקרובים הצעה לסדרת תיקוני חקיקה מהותיים בסעיף הנשק.

יש גם הצעות חוק פרטיות בנושא הזה. בין היתר ההצעה של חבר הכנסת סוכות, שכבר נדונה פה בוועדה. יש סדרה של פעולות שלא קשורות להצעת החוק לטיפול בכלי הנשק הבלתי חוקיים.

במקביל לזה יש גם את הרכיב של העונש המזערי, שתורם תרומה למאבק בעניין הזה. המטרה שלנו היא לצמצם את התופעה. החמרת הענישה וענישת המינימום, היא אמצעי כדי לאפשר – אנחנו מבקשים את השנתיים הנוספות האלה, כי כמו שאמרתי: יש תיקים שטרם הסתיימו, שאמנם הם בתקופת הוראת השעה, אבל הם טרם הסתיימו. ראינו את האפקט של הוראת השעה על תיקים בפרקטיקה, שחלה עליהם רק בחלק השני של התקופה. לכן אנחנו חושבים שצריך עוד שנתיים. במהלך השנתיים האלה, נמשיך את המעקב אחר ההשפעות של הוראת השעה שכבר ניכרות, לראות אם יש המשך של התופעה הזאת, שוב, לראות אם יש המשך שיצמצם את התופעה הזאת. אלה מילות ההקדמה שלי, ואשמח שישמעו את כל המשתתפים.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי, בסדר, ממ"מ?
נורית יכימוביץ כהן
אני ראש תחום ביטחון בממ"מ. אראה לכם חלק מהממצאים במסמך, שנמצא באתר וגם בפורטל הוועדה. במסמך ניתחתי את הנתונים שהוועדה קיבלה מהמשטרה באשר לענישה.

לצורך הניתוח חילקנו את העבירות לשני סוגים: עבירות חמורות יותר ופחות. זה בגלל שיש לנו החמרת ענישה, אבל החומרים משתנים מסעיף לסעיף. העבירות החמורות יותר הן ייצור לא חוקי של נשק, יבוא ויצוא שלו וגם מסירה ללא רשות של נשק. העונש על העבירות האלה הוא עד 15 שנות מאסר. רבע מזה הוא 3.75 שנים. הקבוצה של העבירות החמורות פחות היא רכישת נשק, החזקה נשיאה והובלה באופן לא חוקי.

מה שאראה לכם עכשיו הוא איזו ענישה נגזרה על הקבוצות האלה. נתחיל מהעבירות החמורות יותר. אפשר לראות כאן התקדמות עם השנים. אפשר לראות במהלך השנים מגמה של החמרת ענישה.

לגבי העבירות החמורות פחות, אפשר לראות תופעה דומה, או אולי כבר פחות, אבל מלכתחילה הענישה היא יותר קלה – שבע או עשר שנות מאסר – תלוי בסעיף העבירה. גם פה אנחנו רואים תזוזה ימינה והחמרה בענישה. מלכתחילה זה היה יותר נמוך, כי העבירות פחות חמורות.

בשקופית הבאה אראה לכם את הנתונים בחלוקה אחרת. כאן ניסינו להתייחס לרף של הרבע, כאשר החוק קובע עונש מזערי של רבע מהעונש המקסימלי.
אליהו רביבו (הליכוד)
אם תוכלי רק להבהיר שרבע מהעונש המקסימלי זה הפתיח, אלא אם כן בית המשפט התרשם שיש נסיבות אחרות, וכנגזרת מזה מה בפועל פסקו באופן מצרפי לאורך התקופה הזאת.
נורית יכימוביץ כהן
תכף אזכיר שתי החרגות לעניין של הרבע. אנחנו כן יכולים לראות כאן בבירור החמרה בענישה. אלה העונשים שעולים על שלוש שנים. הנתונים שהמשטרה מסרה הם לא בחלוקה של רבע – יותר מרבע או פחות מרבע, אלא פשוט בקבוצות זמן שח עד ומעל שלוש שנים, אז החיתוך שעשיתי כאן הוא של פחות משלוש שנים בצבע כחול, יותר משלוש שנים בצבע ירוק. אפשר לראות מגמה של החמרת ענישה במהלך השנים גם באחוזים. הנתונים האלה נמצאים במסמך – אפשר לראות החמרה.

לגבי ההחרגות, כפי שחבר הכנסת אמר, אנחנו רואים שגם כאן יש לנו לא מעט עונשים יותר קצרים משלוש שנים. הסיבה לזה היא ראשית כי שופטים רשאים לקבוע עונש של פחות מרבע.
אליהו רביבו (הליכוד)
יכול להיות שזו הלקונה בתיקון החוק.
נורית יכימוביץ כהן
זה כבר החלק המשפטי, שבטח אפרת תתייחס אליו. בנוסף על כך, כמו שהוזכר קודם, הנתונים האלה כוללים גם גזרי דין בתיקים שנפתחו עוד לפני הוראת השעה, ולכן הם לא היו מחויבים ברבע.
אליהו רביבו (הליכוד)
לא היו מחויבים, אבל היו רשאים.
נורית יכימוביץ כהן
נכון.
אליהו רביבו (הליכוד)
אני מתנצל שאני טיפה מתקטנן, אבל הדקויות האלה עושות את ההבדל.
נורית יכימוביץ כהן
אתה צודק, דיברתי על מחויבים.

לכן דיברנו על התפלגות בין הכחול לירוק. החמרה אפשר לראות גם בעבירות החמורות פחות, כאשר כאן החיתוך הוא בטווח של שנתיים, בגלל שרבע מאסר של עשר שנים הוא שנתיים, ורבע מאסר של שבע שנים הוא 1.75 שנים. אבל, עדיין, גם כאן אנחנו רואים את ההחמרה של הענישה, בעיקר בשנה האחרונה.

עד כאן, בהחלט יכולנו להתרשם שהענישה החמירה. בהחלט אין לנו כאן 100%, אבל בהחלט הענישה החמירה. אני רוצה לדבר דקה על האפקטיביות של הדבר הזה בגרימת הרתעה. אנחנו רוצים לדעת אם החוק היה אפקטיבי. הרבה פעמים כדי לדעת אם החוג אפקטיבי, נהוג להציג נתוני תיקים. נתוני התיקים, בדרך כלל, לא רק בעבירה הזאת, באופן כללי, תלויים ברמת הדיווח למשטרה. זה יכול להיות תלונות של אזרחים למשרה או קריאות למוקד. אבל, דווקא בעניין עבירות הנשק, המשטרה רואה בעבירות האלה עבירת חשיפה. המשמעות היא שבדרך כלל לא מאתרים את העבירות האלה, אלא אם כן יש פעילות יזומה של המשטרה. זאת אומרת שבמקרה שלנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
השליטה בגובה הלהבות נמצאת בידיים של המשטרה.
נורית יכימוביץ כהן
בדיוק לזה התכוונתי. הנתונים שאראה לכם בשקופית הבאה מעידים יותר על רמת האכיפה מאשר מספר העבירות הפועל, אלא יותר אלא יותר בנוכחות משטרתית, שיכולים בעצמם לגרום לאכיפה. כשיש נוכחות משטרתית.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל יש תלונות כמו: "שמעתי קול ירי", זה בשוליים, אני מניח, אבל זה קיים.
נורית יכימוביץ כהן
יש נתונים על תלונות, אבל נתוני התיקים במה שלמשל קשור לייצור נשק וכן הלאה – העבירות היותר חמורות, בהחלט תלוי בפעילות שהמשטרה מחליטה עליה. אנחנו יכולים גם כאן לראות הבדלים. כשאנחנו מפלגים את סוגי העבירות, בחמורות יותר אנחנו רואים ירידות ועליות.
היו"ר שמחה רוטמן
ירידה משמעותית מאוד.
נורית יכימוביץ כהן
יש ב-2022 פילוח כאן, אחר כך הייתה עלייה, באופן כללי אנחנו רואים ירידה.
היו"ר שמחה רוטמן
הגרף מראה ירידה במספר פתיחות חקירה בתיקי נשק.
אליהו רביבו (הליכוד)
אל מול עלייה בשימוש.
נורית יכימוביץ כהן
לעומת זאת בעבירות חמורות – נשיאה, החזקה וכן הלאה, אנחנו רואים עלייה.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת שבעבירות החמורות יותר, שזה תלוי פעילות משטרתית, אנחנו רואים ירידה, ובעבירות חמורת פחות, שזה דברים שיכולים להיות בתיקי חשיפה, אנחנו רואים עלייה. הכול תיקי חשיפה?
נורית יכימוביץ כהן
לא, גם העבירות החמורות.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי, ניסיתי להבין מה ההבדל.
נורית יכימוביץ כהן
זה לא בהכרח תיקי חשיפה לעומת לא תיקי חשיפה. ככלל עבירות נשק, הן בדרך כלל עבירות שהמשטרה יוזמת, פועלת וצריכה לממש. זה לא אומר שזה לא קשור להרתעה. גם פעילות יזומה בהחלט יכולה להביא להרתעה, אבל כאשר אנחנו שואלים האם או עד כמה יש קשר בין החקיקה הזאת לבין הרתעה, אנחנו לא יודעים לגמרי בוודאות שבאמת איזשהו עבריין הורתע מזה. אנחנו כן יודעים, ואת זה אומרים ויגידו כל אנשי המקצוע, שצריך פאנל שלם של פעולות – גם ברמת החקיקה, וגם ברמת עבודת המשטרה בשטח, כדי להגביר את הנוכחות המשטרתית ולגרום להרתעה.
היו"ר שמחה רוטמן
בוודאי.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
יש נתונים על כתבי אישום?
נורית יכימוביץ כהן
יש לנו גם נתונים על כתבי אישום בהחלט. זה פשוט עוד שלב אחד הלאה. במקרה הזה אתם יכולים לראות שבעבירות החמורות ביותר, גם כאן אנחנו רואים מגמת ירידה. למרות שהנתון הזה של 2024, הוא נתון שבטוח עוד יגדל, מפני שהשנה לא רק שלא הסתיימה, גם הנתונים הקודמים הם לגבי שנה שלא הסתיימה, כי זה נכון לסוף נובמבר. אבל גם פה, כתבי האישום בוודאי שהתרבו, כי התהליך הפלילי מתמשך.
היו"ר שמחה רוטמן
מה זאת אומרת מתמשך? אם תיק נפתח בשנת 2023, וכתב האישום מגיע ב-2024, את רושמת אותו בתור 2023 או 2024?
נורית יכימוביץ כהן
לפי מועד ההגשה.
היו"ר שמחה רוטמן
אחרי מועד כתב האישום, אז הוא לא יכול להתרבות אחר כך.
נורית יכימוביץ כהן
נכון, אבל אם יפיקו עבורנו את הנתונים בעוד שנה, אז המספר יגדל.
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא יעלה מ-110 ל-200 בחודש וארבעה ימים.
נורית יכימוביץ כהן
אנחנו מניחים שלא.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
מאחר והתעסקתי בזמנו בחקיקה של החוק הזה ב-2021, הייתה פה דילמה שאני שם פה, כי לי אין תשובה. בסוף אנחנו רוצים לראות אם מה שאנחנו עושים הוא אפקטיבי – כלומר אם יורדת הפשיעה. זה בסוף המפתח לכל הפעילות כולה.
היו"ר שמחה רוטמן
אם לא נפתח תיקי חקירה, כנראה שנגיד שירדה הפשיעה, לא?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
אנחנו יודעים מה המציאות, ואני תמיד מחפש בסוף, הרי אין נקודה אחת בזמן. יש ויכוח גדול מאוד בכלל לגבי החמרה בענישה וכמה זה משפיע. יש כל מיני תפיסות בעולם. אני בדעה שכן צריך להחמיר את הענישה. אבל רק לאורך זמן, נוכל לדעת מה קרה. מצד אחד יש פה עלייה בהחמרה, שרואים את זה בנתונים של הממ"מ, והמשטרה והפרקליטות, כבר אמרו את זה, אבל מה שמעניין לא פחות, זה לראות האם בסוף - - -
היו"ר שמחה רוטמן
יש ירידה בפשיעה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
לראות אם אנחנו אפקטיביים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל נכון לעכשיו אין.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
גם פה, כנראה שלא, אבל זה לא צריך לייתר את העובדה שצריך להמשיך להתאמץ. זה לא שולל את החוק הזה, אבל זה הדבר הכי מעניין מבחינתי. כנראה שנוכל לראות את זה רק בעוד שנתיים-שלוש.
היו"ר שמחה רוטמן
אני רוצה לשמוע את מי שמרכז וחווה אצלו את המציאות, שזה ראש העיר לוד יאיר רביבו שנמצא בזום.
יאיר רביבו
שלום אדוני היושב-ראש, אחי היקר, חברי הכנסת, הוועדה המכובדת. אתה, שמחה, תושב לוד לשעבר. בטח תוכל להגיד מקרוב מה חווית בשנה בה גרת בלוד בשומר חומות.

הסתכלתי עכשיו באותו פורום בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוקה ב-15 בנובמבר 2021 – חצי שניה לפני שומר חומות; ולפני שלוש שנים בדיוק, כשאושר החוק הזה – הוראת השעה, לפני שלוש שנים. צר לי לומר, שאיש ציבור שונא להגיד לכם אמרתי לכם או צדקתי, כי אני חושב שזה לא אמירה נכונה, כי אם אתה יודע משהו, אתה צריך להיאבק עד שדעתך תתקבל. אתה לא יכול להגיד אני אמרתי. יחד עם זאת, במקרה הזה, הנתונים מראים, שלא רק הוא שהחוק הזה לא הצליח, אלא נכשל כישלון גדול. ואני אמרתי את זה בזמן אמת.

שני הדברים המרכזיים, שלדעתי הם לקונה בחוק: זה רק רבע ולא חצי. אני חושב שממילא הענישה בישראל נמוכה מאוד – נעה בין שנתיים לעשר שנים, ולא עשר עד עשרים. רבע מזה בין חצי שנה לשנתיים וחצי. זאת אומרת שרבע לא מרתיע, והיה צריך לפחות חצי. זו הצעת חוק שאני מנסה לקדם כבר שנים, שעבירות ירי יהיו עשר שנים, ולא יפחתו מחמש.

אבל יותר חשוב ויותר חמור, זה המשפט שתמיד חוזר על עצמו: "אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.". תמיד בית המשפט קובע מטעמים אחרים שיירשמו.

העובדות מראות, אני מעריך מאוד את הממ"מ, אבל אם תראה את התמונה הכוללת, זה מזכיר לי קצת את הכתבה על פתח תקווה ביום שבת, שקצין משטרה אומר שיש ירידה בגרפים. בדרך כלל תמיד המשטרה מראה שיש ירידה בפשיעה, אבל יש תחושות ויש נתונים.

נזכיר שבשלוש השנים האחרונות, למעט שנה טובה אחת שמספר הנרצחים ירד מ-111, בשנתיים שלאחר מכן אנחנו מדברים על 250, והשנה הזאת תסתיים גם בערך ב-250. יש 600 נרצחים בחברה הערבית בזמן החוק, אז זה אומר שעובדה – המתים יכולים, לצערנו, להעיד יותר מכל.

אני רק אומר נתון, כי הגרפים קצת מטעים. זה טיפה טריקי. בואו ניתן את הנתונים: יש בישראל בהערכה גסה שלי, 50 אירועי ירי בלילה. אני אחרי לילה, אתם רואים את העיניים האדומות שלי. אחרי עוד לילה של שלושה אירועי ירי בלוד. אני אומר 50 אירועי ירי בלילה, לדעתי יש 100, כי יש 100 מעורבים או ערביים. לדעתי בכל ישוב יש אירוע ירי אחד. זה אומר שאנחנו מדברים על 15,000 אירועי ירי בשנה. הגרף שמראים לנו פה מראה שמה שכבר הגיע לדיון אם מחמירים או לא הוא 150 תיקים שזה אומר 1%, או 500-450 תיקים בפשיעה היותר קלה שזה 3%.

זה אומר, שבכלל התיקים המטופלים הם 4% – 96% ברחו לנו באמצע, ואני מקווה שנגיע לזה עם הקלה בדיני הראיות ותוכנות שיקלו. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל בשנתיים האחרונות קרה עוד דבר: רוב היורים הם נערים בני 17-16 שבעים עם קורקינט וקפוצ'ון שחור. הם יורים, זורקים רימון ובורחים בחשכת הליל. כמעט ואין סיכוי לתפוס אותם, אלא אם כן יתירו פה את התוכנות של זיהוי פנים ושל צלליות – כל האמצעים שיש לשב"כ, אבל אנחנו יודעים שזה דיון אחר. ולמה הוא חשוב? כי קשה מאוד לתפוס. דיני הראיות הם מאוד קשים. אז אם כבר תופסות מישהו, ויש מקרים שמצלמות העירייה תופסות מישהו – רואים ומזהים אותו, ואחר כך אני רואה שהוא קיבל שלושה או שישה חודשים.

בסוף בפועל, אני אומר לכם שבסך הכול – נסכם רק את החלק הזה – בסך הכול 1%-4% מכלל התיקים שבכלל מגיעים לשולחן השופט. בסוף, אחרי שתפסו, אם הגישו כתב אישום. בסוף תראו את הענישה. בפשיעות החמורות, מן הסתם, יותר מחמירים. בעבירות הקלות – מה זה קלות? בן אדם ירה להנאתו או איים על מישהו, זה נקרא עבירת נשק קלה. איך אמרה לי באותי דיון נציגת משרד המשפטים – הפרקליטות? הם יורים להנאתם לפוצץ בקבוקים ברחוב.

אני רוצה שתבינו, מדבר אתכם מישהו מהשטח שמדבר בדם ליבו: הפשיעה בישראל הולכת ונעשית חמורה יותר, בטח בחברה הערבית. אבל כפי שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, גם בשרון. רואים את הרצליה, את פתח תקווה. רואים שהפשיעה מרימה ראש. אני חושב שיש שלוש סיבות מרכזיות: התעוזה של העבריינים – זה כבר לא בחשכת הליל, זה באמצע הרחוב, זה כבר עם מטעני חבלה. אין בסוף גבול לתעוזה שלהם.

הדבר השני, וחשוב שגם אתם תשימו את הדעת על כך. מאז המלחמה יש חדירה מטורפת של נשק צה"לי. אצל העבריינים שאני מכיר פה אצלנו, יש פצצות, טילי לאו, פצצות מרגמה. כבר לא M16 שגנבו או איזה חייל מכר. כמויות הנשק – ועד שלצערי, איזה תת אלוף או אלוף לא הולך הביתה על זה שבגזרה שלו הפקירו נשק – טילים של חיזבאללה, תבדקו מה אני אומר, מצאו את עצמם אצל ארגוני הפשע. הדבר הזה הוא מטורף, והנשק הוא תקני יותר. היום כשאני שומע פיצוץ בלוד, זה פיצוץ מקצה אל קצה, זה כבר לא משהו מאולתר. לכן גם הקטלניות היא יותר קריטית – היום יורים במישהו והוא מת. פעם היו יורים במישהו, והיה מעצור, והוא לא פגע או שזה רק פצע אותו. היום כמעט כל מקרי הירי מסתיימים ברצח. למה? כי הנשק הוא צה"לי, הנשק חמור וקטלני יותר.

הסיבה השלישית, שהיא במגרש הזה, היא זה שמערכת החוקים היום מפגרת בכמה צעדים אחרי העבריינים. הם כבר נעו קדימה. אנחנו עוד מתווכחים אם ניתן להם שנה או שנתיים. חברים, אני אומר לכם עכשיו מדם לבי – אם לא נעשה פה שינוי דרמטי ניפגש בשנה הבאה, ותזכרו מה שאני אומר, כי כשהיו 110ף אמרתי שיהיו 250. אני אומר לכם ששנה הבאה, נגיע לקידומת 3 – ל-350-300. אני מכיר את סכסוכי הדמים הפתוחים, אני מכיר את הכוונות של כולם, מי פוגע במי, זה רק בגזרה שלי. אזכיר שלצערי, העיר שלי מובילה באירועי הרצח גם פר תושב וגם במספרים מוחלטים. 60 נרצחים בשש שנים. זה מטורף. בשלוש השנים האחרונות המספרים הם יותר גדולים, אם זה היה שמונה או עשרה בהתחלה, אנחנו כבר ב-16 בשנה הזאת – זה מטורף.

אני בסוף מייצג את כל התושבים, אני גם פה לתושבים הערביים, שאני מרגיש – אני לא יודע מי הגיע לדיון הזה, אבל הם מפחדים לדבר. אבל איך אומר לי ערבי? כשיורד הליל, כשיורדת החשכה, אני מתפלל שאני אגמור את הלילה – אף פעם אני לא יודע מאיפה זה יבוא.

אפרופו תעוזה של עבריינים, כבר לא מחפשים את העבריינים הגדולים עברו למרוקו, לטורקיה, למדינות אחרות, פה יחסלו את הרופא, את התלמיד, את המסגר, את הנגר – מישהו מהמשפחה. הוא צריך להוריד מישהו מהמשפחה, שאין לא כסף למגן את עצמו. הוא הולך לעבודה, שם יארבו לו ושם ירצחו אותו.

אם לא תהיה פה הרתעה, אנשים ישבו פה שנים, ולכן אני אומר, באמת-באמת לא, חלילה להקניט את השופטים – חייב לעשות עבירות שיהיו חצי מהעבירה, נגיד חמש שנים, ולהגיד לשופטים, אם אתה רחמן, תתחיל מחמש, תפעיל את הטעמים המיוחדים בחמש, לא בארבע, שלוש, שתיים, אחת אפס.
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה, אדוני ראש העיר, אתה מקבל רושם שתיקים שלכאורה אמור היה לחול עליהם הכלל – משתמשים הרבה בסעיף הזה של נסיבות מיוחדות?
יאיר רביבו
אני אתן לאדוני כמה דוגמאות בהן אתה רואה שהשופט אומר: חירותו של הנאשם והזכות שלו. ואני אומר: איפה הזכות שלנו? איפה הזכות של תושבי לוד, כשיורים – כדורים נכנסים פה לתוך בתים.
לכן אסכם את דבריי
אם רוצים שנמשיך, וניפגש פה עוד שנה ועוד שנתיים, ונגיד שניסינו בהוראת שעה – אם רוצים למגר – והיום זו אבן יסוד, צריך למגר, צריך להגדיל את הרבע לחצי. וצריך באמת, בלי לפגוע בשופטים, להגיד להם: אתם מתחילים את הטעמים המיוחדים מנקודת המינימום ולא אחורה. תנו חמש-שש שנים עד עשר, אבל לא אחור.

היום, אני אומר לכם בוודאות, תבדקו את כלל התיקים ותראו שיש הרבה עונשים של שלושה חודשים, שישה חודשים, חודש, חודשיים. זה לא רציני, זה לא מרתיע, עבריינים יודעים את זה. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו נשמע את הנתונים. תודה רבה על הדברים. פרקליטות ומשטרה, ואז נשמע גם סנגוריה. משטרה בבקשה.
יהודית רודינסקי
בוקר טוב, אני קה"ד מדור חקירות. כשהגשנו את הנתונים, הגשנו אותם כמו שהם, ולא פילחנו אותם לפי עבירות חמורות ופחות חמורות, כמו שהוצג במצגת. אני חושבת שהנתונים שהוצגו מציגים מגמה, לא אגיד מעוותת, אבל חשוב להגיד שבעבירות הפחות חמורות יש הרבה יותר תיקים, לכן ברגע שמפלחים את זה, זה את מציג את המגמה בצורה פחות נכונה. אז אשמח להציג את הנתונים.
היו"ר שמחה רוטמן
למה?
יהודית רודינסקי
כי רוב התיקים מוגשים בעבירות הפחות חמורות.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, אבל אני אשמח להתייחסות ספציפית. אני מנסה להבין, משטרת ישראל היקרה, איך יכול להיות שאנחנו רואים עלייה דרסטית במספר מקרי המוות, זה הנתון הכי – בפשיעה, ולמיטב ידיעתי בעולם – כשרוצים למדוד פשיעה, יש דברים שהם תלויי חשיפה, אכיפה וכו', ויש את הנתונים הקשיחים. תמיד כשאתה רוצה לבדוק רמות פשיעה, מוות זה הדבר – בדרך כלל קשה להעלים מקרי מוות. אפשר להעלים גופה, מקרה מוות זה דבר שקשה להעלים. לכן זה רפרנס טוב, סליחה על הביטוי, לדעת מה מצבנו. אנחנו רואים זינוק. אני מניח בפירמידה, שאם הגענו לרצח כך וכך, זה אומר שיש יותר נשק, זה פרוקסי טוב להגיד לנו מה המצב. מצד שני, אני רואה בעבירות החמורות של הנשק 50%?
קריאה
אדוני, היה בהתחלה של הסקירה, חמורות זה הייצור.
יהודית רודינסקי
בחמורת הכוונה לעד 15 שנה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני יודע, אבל אני לא מדבר עכשיו על מידת הענישה, אלא על מספר פתיחות התיקים וכתבי האישום.
לילך וגנר
לא ספרנו תיקי רצח, תיקי ירי.
היו"ר שמחה רוטמן
מאחר ואני מניח שכשהפירמידה מתעבה בטופ שלה, זה משליך על כל שאר העבירות.
יהודית רודינסקי
הנתונים שהוצגו לכנסת, הם נתונים שרק עבירת הנשק, האמל"ח היא העבירה החמורה בתיק, אין כאן נתונים לגבי עבירות רצח, לא נכנסו לנתונים האלה.
קריאה
אי אפשר להתרשם מזה.
היו"ר שמחה רוטמן
מה לא מובן במה שאמרתי?
לילך וגנר
שפירמידה לעמדתנו אומרת שיש המון תיקי החזקת נשק, פחות תיקי נשיאת נשק, פחות תיקי סחר בנשק, ופחות מקרי רצח. זה לא הולך ככה במציאות.
מאיה גולדשלג
אדוני היושב-ראש, אם אפשר, אני רמ"ד פשיעה במשטרה. ישנה עלייה מתמדת לאורך השנים האחרונות בתיקי אמל"ח. כשאנחנו מדברים על העלייה הזאת, כיוון שאנחנו מתייחסים לתיקי נשק, אנחנו מתייחסים אליהם כאל תיקי חשיפה, לכן זה משקף בעיקר את המאמץ שהמשטרה משקיעה בתיקים האלה.
היו"ר שמחה רוטמן
וב-2024 יש ירידה.
מאיה גולדשלג
אלה סעיפים ספציפיים שנבחרו באמל"ח בסעיפים לגביהם הוראת השעה תקפה, ובהצגה לגבי סעיפים ספציפיים באותה הוראת שעה. אם אני בוחנת את היקף תפיסות האמל"ח, למשל, ואת אירועי תפיסות האמל"ח, אנחנו כל שנה נמצאים בעלייה, גם השנה אנחנו בעלייה של18%. זה נכון שלגבי תפיסת כלי הירייה, אנחנו נעצרנו, כיוון שיש פחות תפיסות של הברחות בגבולות. אבל, זה אומר שהיקף האמל"ח שנמצא בידי האזרחים ושהמשטרה מצליחה לשים עליהם את היד, עדיין נמצא בעלייה משמעותית.

הנתונים שהוצגו כאן, מתייחסים ספציפית להחמרת הענישה בסעיפים ספציפיים שמתייחסים להוראת השעה.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי את זה, ואני עדיין אומר, שלפחות לפי הנתונים שאני רואה, יש אכן עלייה בכמות התיקים הנפתחים. לעומת זאת, בכתבי האישום יש ירידה. זה מה שאני רואה, אולי אני מפספס בנתונים.
יהודית רודינסקי
קודם כול כתבי אישום מוגשים לפי שנת ההגשה, אז יכול להיות שיש תיקים שעדיין מתנהלים משנת 2024, שלא הוגש בהם כתב אישום.
היו"ר שמחה רוטמן
מה אני מפספס?
יהודית רודינסקי
כתבי האישום שאתה רואה, הם לא לגבי התיקים שנפתחו אותה שנה.
היו"ר שמחה רוטמן
חברים, אני חושב שאני מדבר ברור.
קריאה
אין ירידה.
קריאה
כתוב שאין ירידה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מנסה להבין: אני מסתכל על הדיווח שלכם – יש עלייה בפתיחת תיקים.
קריאה
40 תיקים פחות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני רואה את הפילוח, אגב עיקר הגידול הוא בעבירות קלות שעליהן אנחנו מדברים. שום עבירה כאן אינה קלה – אחזקת חלק או אבזר - - -
לילך וגנר
לא, זה בחוץ, על החלקים האלה אין עונש מינימום.
היו"ר שמחה רוטמן
חברים, אני מדבר עכשיו על השאלה ששאל אותי ראש העיר, לא על עונשי מינימום. על השאלה שדיבר עליה סגלוביץ', זה מה שמעניין אותי. אומר ראש העיר: אני מזהה עלייה אצלי בשטח. אומר: אני רואה הרוגים, אני מזהה עלייה. עכשיו נשאלת השאלה, אתם אומרים שעונשים מינימום מייצר יותר ענישה? כן, יופי, הבנתי, נפלא. אומר סגלוביץ', וראש העיר איתו, ואני איתו ואולי גם הסנגוריה איתי, אני לא יודע.
ישי שרון
בכיוונים אחרים מאשר אדוני.
היו"ר שמחה רוטמן
בכיוונים אחרים, אבל לא משנה כרגע, מבחינת השאלה זו אותה השאלה. האם הכלי שאנחנו כמדינה בחרנו לטובת האירוע של עבירות נשק, דהיינו החמרת ענישה, מייצר לי גם מציאות שונה בשטח.
לילך וגנר
על זה הקדמנו ואמרנו, אני חושבת – שמנו על השולחן בדברי הפתיחה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שאין לכם מספיק נתונים.
לילך וגנר
זה לא מה שאמרנו. אמרנו שיש עלייה בנושא הנשק. שלהחמרת הענישה לבדה, ראשית צריך לתת יותר זמן, לכן אנחנו מבקשים עוד שנתיים.
היו"ר שמחה רוטמן
אלה הנתונים.
לילך וגנר
וכאמצעי יחיד לטיפול בכלי נשק.
היו"ר שמחה רוטמן
וזה לא אמצעי יחיד, ולכן סיימתי את הדיון עם משרד המשפטים, ועברתי לאמצעי היחיד שיש למדינת ישראל, שהוא המשטרה. העברתי את הדיון אליהם. לכן, לא מעניין אותי אם זו עבירה יחידה או לא יחידה, אם זה יחד עם ענישת מינימום או ללא ענישת מינימום, אלא אני שואל את עצמי: האם מקטע אחד של האירוע טופל. בעזרת השם, אני נותן נבואה: כנראה שנאריך את הוראת השעה, למרות שאני מקדים את המאוחר, כנראה שנאשר את ההארכה לעוד שנתיים, ולא בגלל שבאתם אלינו מאוחר אחרי שההוראה כבר פקעה, ואין לי מספיק זמן לשיקול דעת רציני – באשמתכם כמובן, ולא באשמתי. הכול בסדר, אבל זה אירוע שהיה ונגמר.
לילך וגנר
אני אשמח שהאירוע יתרחש, כי כמו שאמרת, הוראת השעה פקעה.
היו"ר שמחה רוטמן
העברתי את זה בקריאה ראשונה שבוע שעבר, אחרי שההוראה פקעה? לא. קבעתי לכם דיון תוך שבוע, למרות שבאתם אליי באיחור אופנתי של כמה חודשים. אז אני חושב שחלקי באירוע מצומצם, ואם כן, אז אני לא חושב שמגיע לי עונש מינימום.

עכשיו, אני מנסה בכל זאת לדבר על המקטע הרלוונטי, שהוא משטרת ישראל. אני מסתכל הנתונים, ואני רואה, שבסך כל העבירות נפתחו יותר תיקים, כאשר עיקר הגידול הוא בעבירות הלא מסכנות חיים – הפחות משמעותיות. החזקת חלק, אבזר או תחמושת, אינם חלק מהותי בנשק. גידול של 100%, שזה מצוין, אני לא מתלונן, אבל זה עיקר הגידול. אחזקת נשק בלא רשות על פי דין, שזה יכול להיות חמור מאוד, וזה יכול להיות בקטנה. שוב, שום עבירה פלילית היא לא בקטנה, אני מדבר מבחינת ההשלכה שלה על מספר הגוויות הנערמות ברחוב, סליחה שאני מדבר בשפה בוטה וציורית.

אז יש יותר פתיחת תיקים, שכוייח, רובם לא באירוע שמטריד אותנו כל-כך – החזקת חלק שאיננו מהותי, לא מטפל לי בבעיה שלשמה התכנסנו. לעומת זאת, כשאני מסתכל על כמות כתבי האישום שהוגשו ב-2023 ו-2024, אני רואה, שלמרות שהייתה עלייה במספר התיקים שנפתחו, ההסקה שלי היא שאו שהתיקים פחות טובים, ואז הרבה מהם נסגרים ללא כתב אישום, כלומר נפתח ואז נסגר, או שיש פקק לא ברור, ובשביל זה אנחנו פה, כדי לנסות להבין מה הפקק.

ואני אומר, בנוגע לתיקים עם כתב אישום, אני רואה לא רק ירידה, אלא אני רואה מגמת ירידה ומגמת ירידה דרסטית – אלה הנתונים. אנא, הסבירו לי את הנתונים האלה, ולפני שאתם מסבירים, ישי יגיד עוד כמה דברים שיבקש מכם להסביר.
ישי שרון
אקדים את המאוחר: אנחנו מבינים לאן הדיון ולך, ולא מתנגדים להארכת הוראת השעה, כדי ללמוד יותר טוב על ההשפעה שלה. למרות שזה לא סוד, אם זה היה תלוי בנו, לאור גישתנו העקרונית לגבי עונשי מינימום, אפשר היה לתת לזה לפקוע, לא בטוח שזה היה משנה את המציאות לכאן או לכאן.

רק אזכיר באופן כללי מה הגישה שלנו. בגדול, בגישה הכי רדודה, הגישה של הסנגוריה הציבורית לגבי עונשי מינימום, היא: א. ככלל הם אינם יעילים; ב. במקרים מסוימים – במקרי גבול, הם לא צודקים; ג. בטווח הבינוני והרחוק, יכול להיות אפילו שהם עלולים להזיק, במיוחד כלפי אוכלוסיית הצעירים שדוברה פה והעמקת דפוסי עבריינות וכו'.

אגיד לגבי הנתונים, שזה מזכיר לי את הביטוי המפורסם – כנראה שעל כל נתון יש שלוש דעות של יהודים, לא נוכל, כנראה להימנע מזה. אבל באופן כללי, אנחנו רואים – ניסיתי קצת לפענח, אנחנו רואים, כנראה, עלייה ברמת הענישה. כן אציין, שלי לפחות, לא ברור, אם זה נובע מהתיקון הנוכחי, או שזה פשוט המשך מגמה שראינו כבר לפני התיקון הנוכחי. ראינו החמרה בענישה בפסיקה, עוד לפני התיקון הנוכחי, יכול להיות שזה פשוט המשך מגמה. בהקשר הזה אגיד, שגם בעבירות אחרות היום, שאין בהן עונשי מינימום, במיוחד עבירות שנעשות על רקע הפשיעה בחברה הערבית, אנחנו גם רואים מגמה דומה של החמרה בעונש המאסר – רואים את זה גם מנתוני שב"ס היום.

לגבי הנגזרת שהיושב-ראש מכוון אליה, קשה לדעת באמת האם עונשי המינימום משפיעים על היקף התופעה – על פני כן, אנחנו רואים את המציאות בשטח. אנחנו לא רואים ירידה, אולי אפילו רואים עלייה במקרי ירי ורצח. כן אגיד משהו, שאולי לא הבנתי עד הסוף, אולי יש לזה הסבר בנתונים. יש פה משהו מוזר, שלצד עלייה בתיקי חקירה, אנחנו רואים ירידה בכתבי האישום, אבל אנחנו גם רואים ירידה בסגירת התיקים. לכאורה, אם יש ירידה בכתבי האישום, היה צריך לראות עלייה בסגירת התיקים.
נורית יכימוביץ כהן
או שהרבה עדיין בטיפול, לאור עומס או גורמים אחרים.
ישי שרון
אפשר להגיד אותו דבר לגבי כתבי אישום.
נורית יכימוביץ כהן
תיק יכול להסתיים או בכתב אישום או שהוא עדיין בטיפול, או להיסגר.
ישי שרון
חסר מאוד הנתון של כמה.
נורית יכימוביץ כהן
אנחנו לא יודעים כמה.
ישי שרון
לגבי הנדבך השני. בניגוד למה שראש העיר אמר פה, להבנתי לפחות, ממה שאני רואה מהנתונים, על פתח שלא עושים שימוש במקרים רבים מאוד.
היו"ר שמחה רוטמן
אתם יכולים לתת נתונים, על פתח המילוט שנותנים פחות מהמינימום?
קריאה
לא נראה לי.
ישי שרון
זו דווקא הבעיה שלנו עם עונשי מינימום, שדווקא באותם מקרי גבול, מקרי השוליים, בהם לכאורה עונש המינימום משפיע, בשבילם אנחנו צריכים את עונש המינימום. מקומות שיש בהם, למשל, אפיק שיקומי או צעיר ללא עבר פלילי, שם הקושי.
היו"ר שמחה רוטמן
למרות ששם יעבירו הסדר טיעון, וימירו את סעיף העבירה, לסעיף שאין בו – ויקדמו, אנחנו יודעים איך זה עובד.
קריאה
אין לנו לאן להמיר.
היו"ר שמחה רוטמן
עשו קבלת דבר בתחבולה.
ישי שרון
לפי הנתונים הללו, אנחנו ממילא מגיעים לעולם של הסדר טיעון, כי אין כמעט תיקים שמגיעים להוכחות. בכלל, זו שאלה.
היו"ר שמחה רוטמן
ידעת שזה מה שאני אענה לך, אתה כאילו חדש במקצוע.
ישי שרון
אנחנו ממילא נמצאים בעולם של הסדר טיעון, כי מהנתונים שראיתי, רק רואים עלייה בהסדרי טיעון, ואנחנו כמעט לא נמצאים בעולמות שאנחנו מנהלים הוכחות בתיקים האלה.

לגבי הטווח הבינוני והרחוק. פגיעה מסיבית של אוכלוסייה, בעיקר של צעירים. האם, בסופו של דבר, היא תגרום לנזק ולא לתועלת, ולהעמקה של דפוסי עבריינות? את זה נגלה בהמשך. אנחנו מוטרדים מאוד מהדבר הזה, בשילוב גם עם מה שקורה היום במתקני הכליאה, עם תנאי הצפיפות הקשים מנשוא. אנחנו מקווים שלא נמצא את עצמנו עם בעיה חברתית גדולה יותר בעוד שלוש-ארבע שנים.
היו"ר שמחה רוטמן
אגיד לכם את העניין. דבר ראשון, אני חייב לומר, שלפחות נתוני האכיפה וכתבי האישום, מטרידים אותי. זאת אומרת, שמצד אחד אנחנו אומרים: איזה יופי, החמרנו ענישה, מצד שני אנחנו מורידים את מספר כתבי האישון בצורה דרסטית. מה עשינו בזה? בסופו של דבר, כמו שאמרו במשרד המשפטים, זו חולייה אחת בשרשרת. אם החוליה נמצאת במשטרה המתנהלת.
גלעד קריב (העבודה)
תברך על זה שיש פה נציגות משטרה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מברך.
גלעד קריב (העבודה)
זה לא דבר טריוויאלי, כמו שראינו בבוקר. ברוכים הבאים משטרת ישראל.
היו"ר שמחה רוטמן
ברוכים הבאים, אני מברך מאוד שבאתם.

זה קשור גם לדבר שהתנהל בוועדה אחרת, אתם מכירים אותה ודאי – הוועדה לביטחון לאומי. גם שם חוקקנו חוק על נושא החיפוש, שקשור בטבורו לסוגית הנשק. נתנו כלי משמעותי מאוד למשטרה. עם הרבה מאוד כאבי בטן, והתנגדות של חלק מחברי האופוזיציה והקואליציה. לא אהבנו את זה. אני אומר את זה עליי, אמנם לא הייתי בהצבעה, אבל לא אהבנו את הכלי הזה. אבל אמרנו: ההכרח לא יגונה בואו ניתן, ונעשה בו שימוש, אם אשתמש במילה האהובה על השר, די דרדלה – כלומר מעט, מעט מאוד. זאת אומרת שניתן כלי, מקיף מאוד ומשמעותי מאוד ולא נעשה בו שימוש.

אין לי יכולת, בטח לא בוועדה הזאת, לעשות ישיבות פיקוח על המשטרה לעניין זה. אני יודע שהדבר הזה נעשה בוועדה אחרת. אבל אני כן אומר, שאם באים אליי עם אמירה של: בוא, תן לנו עונשי מינימום, ובסופו של דבר בשרשרת החיול של העבירות האלה צד ההיצע חסר, כי משטרת ישראל אוכפת פחות או עושה דברים אחרים, חשובים מאוד, אני יודע שידיכם עסוקות ויש מלחמה. כל הנסיבות מוכרות, אבל בסופו של דבר, אם לא עושים שימוש בכלים שאנחנו כאן ככנסת נותנים לכם בשלב האכיפה המשטרה, אז ממילא מגיעים פחות דברים לשלב כתבי האישום, לשלב פסק הדין ופחות דברים לשלב עונשי המינימום – זו מתמטיקה פשוטה. זו פירמידה.

לכן, אני נותן פה עוד זמן, אני מאמין וזורע אם תרצו. נקווה שבעוד, לא יודע אם שנתיים זה מתאים, גלעד גם הרים גבה, אבל בגלל שחבר הכנסת סגלוביץ אמר שהוא תומך, לא אפתח חזיתות נוספות, ואאמץ את זה ככתבו וכלשונו פחות או יותר. אתן לכם את השנתיים שאתם צריכים. כדי שיהיו גם הנתונים. אני לא רוצה ללכלך את הנתונים, למרות שיש הרבה מאוד טעם בדבריו של ראש העיר, שאומר שזה מעט מדי. אבל אני אומר, שבשנייה שנעשה עוד שינוי, לא נדע מה זה מה. אז אני אומר, ולו רק מטעמי מידע, אני לא רוצה לשנות באמצע הדרך את ההוראה. אבל אני אומר: חברים, בסופו של דבר, השליטה בגובה הלהבות נמצאת בידיים שלכם – משטרת ישראל, היא לא נמצאת בידיים של אף אחד אחר. אם לא תעשו את מבצעי החשיפה או החיפושים הרצויים או תפתחו את החקירות שמביאות אותנו לעבירות בעונשי המינימום, בכמות המספיקה, אז לא יהיה.
גלעד קריב (העבודה)
מצטער שהייתי בדיון בבט"ל, שם הייתי צריך להצביע. קיבלנו הסבר מניח את הדעת לעלייה היפה בפתיחת תיקים?
היו"ר שמחה רוטמן
רוב הפתיחה, אם תסתכל, היא בעבירות לא רלוונטיות, כי אלה עבירות של חלק לא מהותי בנשק. רוב הגידול הוא לא בעבירות שרלוונטיות להוראת השעה.
קריאה
זה לא מה שאמרנו.
קריאה
זה לא נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
מה לא? לא הבנתי, מה אני מפספס?
קריאה
יש לך את הדיווח אדוני?
היו"ר שמחה רוטמן
כן אני מולו. ראיתי את הנתונים, גם גלעד ראה אותם, ולכן גם שאל את מה שאמר.
קריאה
זה שעבירות חמורות זה גם החזקה.
נורית יכימוביץ כהן
החזקה, רכישה ונשיאה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא דיברתי על החמורות.
יהודית רודינסקי
גם על הפחות חמורות, גם על הקלות, זה מה שמופיע בהוראת השעה.
גלעד קריב (העבודה)
עזבו את הוראת השעה. אני חייב לומר שעם או בלי הנתונים, אני חושב שסימני השאלה על יעילות הכלי של ענישת מינימום נותרו בעיניהם. ישי עמד על זה, ואני לא חושב שאפשר לדבר על שיפור דרמטי כתוצאה מענישת המינימום. אני לא יודע לכמת פה את הנזק שישי מדבר עליו, חוץ מהעקרונות הכלליים. כשאנחנו יודעים שתמיד צריך לפתח חלופות מאסר.

אני מסתכל דווקא, על השורות התחתונות. אני רואה שבעמוד 2, אתם מעידים, והדבר משמח, שמ-2021 עד 2024, יש עלייה של 30%, פחות או יותר, אולי אפילו יותר. מ-1,866 תיקים שנפתחו, ל-2,604.
קריאה
איפה אתם קוראים?
היו"ר שמחה רוטמן
זה של הממ"מ, לא?
גלעד קריב (העבודה)
האגף לחקירות ומודיעין, חטיבת החקירות.
היו"ר שמחה רוטמן
זה הדיווח הקודם, הדיווח האיטי.
גלעד קריב (העבודה)
אני מסתכל על הדיווח האיטי מ-12 בנובמבר 2024, אני רואה בעמוד 2 עלייה בנתונים המסכמים. אני רואה את הדיפרנציאציה בתוך העבירות. כנראה סיווג העבירות השתנה אצלכם, וזה בסדר גמור, אבל בשורה התחתונה, היו 1,866 תיקים שנפתחו ב-2021, הגענו בעלייה הדרגתית ב-2024, ל-2,604 תיקים שנפתחו בעבירות נשק.
היו"ר שמחה רוטמן
שזה גידול משמעותי יפה מאוד.
גלעד קריב (העבודה)
גידול יפה שמעיד על אכיפה, אבל, כשמגיעים לכמות - -
היו"ר שמחה רוטמן
לכתבי אישום
גלעד קריב (העבודה)
- - יש צניחה מ-562 ל-165.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל ל-165 חסר עוד חודש, אז תגדיל קצת ל-200.
גלעד קריב (העבודה)
אני לא יכול לייחס את זה רק לעניין המלחמה, כי יש פה ירידה הדרגתית – מ-562 ל-475.
היו"ר שמחה רוטמן
הגרף הפוך, בקיצור.
גלעד קריב (העבודה)
זה הולך ככה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. גלעד, אתה צודק. העליתי את הנקודה הזאת, לא קיבלתי תשובה, אני מודה.
גלעד קריב (העבודה)
והמלחמה לא יכולה להיות ההצדקה, כי אז היינו רואים צניחה גם בתיקים.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה צודק. שאלתי את השאלה, לא קיבלתי הסבר מניח את הדעת לדבר הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אני אומר, גם בנסיבות בהן אני נמצא, אין לי כרגע – אמשיך לעשות את המעקב לפי הדיווח, נעשה ישיבה על הדיווח, בסדר. אין לי כרגע קשר בין האישור שמבקשים ממני עכשיו לנתונים האלה. אני רק אומר, שהנתונים האלה מטרידים מאוד.
מאיה גולדשלג
אני מניחה שמה שמופיע בדיווח הרבעוני, זה כמות כתבי האישום שהוגשו בצמוד לתאריך פתיחת התיק. אם זה בצמוד לתאריך פתיחת התיק, כמות כתבי האישום ככול שעובר הזמן תגדל. ולא בגלל שצריכים לעבור עוד חודש, אלא בגלל שזמן הגשת כתבי האישום בתיקים לוקחת – שאם נבדוק את זה עוד ארבעה חודשים, זה כנראה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לכן שאלתי את הממ"מ, זה כנראה נתונים דומים עם מסמכים דומים. שאלתי אותם לפי מה הם מסווגים. הם אמרו לי: אנחנו לא מצמידים את זה לתאריך פתיחת החקירה, אלא למועד הגשת כתב האישום.
גלעד קריב (העבודה)
גברתי, אני מבין את מה שאת אומרת, אבל לפחות מהנתונים שיש פה זה המספר הנומינלי של כתבי האישום שהוגשו בשנת 2024.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, זה לא קשור.
גלעד קריב (העבודה)
זה לא המספר שהוגש בשנת 2024 על תיקים.
גלעד בהט
אנחנו יכולים להמשיך בנתונים, אבל אני רוצה להגיד שלושה דברים ברשותך אדוני. יש פה, למעשה, שלושה גורמים שצריכים להסתכל עליהם בעניין הזה. האחד, זה סיכוי העבריין להיתפס, שזה בעיניי הנתון החשוב ביותר. השני, מה קורה כשהוא נתפס – הענישה. השלישי, אני קורא לו הנסיבות החיצוניות, אבל זה המלחמה וההצפה בכלי נשק. אלה דברים שנוספו בשנה האחרונה, שגורמים למצב שבו הרבה יותר קל להשיג נשק. המחיר שלו ירד בצורה משמעותית בשוק, והמחיר שלו רווי. אמרנו את זה כבר, שמה שהיה פעם רימון הלם בשביל להזהיר, הפך להיות רימון רסס. אז התופעות האלה חייבות להיכנס לתוך החישובים שלנו.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל עדיין הייתה חייבת להיות לכם עלייה בכתבי האישום. מה זה קשור.
גלעד בהט
בזמן שאנחנו חושבים שיש אפקטיביות לסיפור של עונשי המינימום, משני טעמים: 1. זה באמת מחמיר את הענישה; 2. זה גם מסר של המחוקק, שיושב פה, לבתי המשפט, שאומר: העבירה הזאת מאוד חמורה, וכך תתייחסו לזה. הפסיקה אומרת את זה. אנחנו חושבים שבנושא של סיכויי העבירה להיתפס, יש ירידה. יש ירידה בסיכוי של העבריין להיתפס. למה? כי הכלים של משטרת ישראל הולכים אחורה. אני לא מתכוון לפרט פה את הכלים שום דבר, אני רק אומר: הכלים שיש לרשות משטרת ישראל הולכים אחורה, לעומת הכלים הטכנולוגיים של הפשיעה, שהולכים קדימה.
גלעד קריב (העבודה)
ידידי, אני חייב לומר לך, שזו אמירה בעלמה.
היו"ר שמחה רוטמן
היא לא בעלמה.
גלעד קריב (העבודה)
היא בעלמה, כיוון שנתנו בתקופה כלים מאוד רלוונטיים לעבירות נשק.
היו"ר שמחה רוטמן
חיפוש ללא צו, נכון.
גלעד בהט
אני רוצה להמשיך, ברשותכם, לנושא החיפוש ללא צו.
היו"ר שמחה רוטמן
אם אתה קונה רוגלות אי-אפשר לתלות בזה - - -
גלעד בהט
לא רק. לא אמרתי רוגלות, לא אמרתי את המילים האלה, אמרתי שצריך כלים. אבל דיברת על החיפוש ללא צו, ואני אתייחס אליו. ראשית, קיבלנו את הסמכות הזאת, אחרי הרבה מאוד זמן שביקשנו אותה, ואנחנו משתמשים בה מאוד-מאוד בזהירות. לא רציתי, והיינו מאוד מאוכזבים, אם היו פה מספרים גדולים של חיפושים ללא צו. יש פיקוח, יש בקרה על הדברים האלה, הם נעשים בצורה מאוד מדויקת.

ועוד דבר קטן, אבל משמעותי מאוד, ברגע שהאנשים הבינו, שהמשטרה מחפשת ומוצאת את המצלמות האלה, המצלמות המתעדות - -
היו"ר שמחה רוטמן
הם הפסיקו לצלם.
גלעד בהט
לא, הם עברו לטכנולוגיות אחרות. אני אוכל להסביר אם תרצו - -
היו"ר שמחה רוטמן
בדיון חסוי.
גלעד בהט
- - בדיון, איך. אבל אני אומר: שכמות המצלמות הרגילות, שהיינו עושים חיפוש ותופסים את ה-DVR, ירדה פלאים. אני אחרי בדיקה במחוזות השונים, שכשאנשים מתקינים מצלמות כאלה היום, הם נזהרים, כי הם יודעים שלמשטרה יש סמכות.
גלעד קריב (העבודה)
אז אולי לקח לגבי הריצה שלנו לחקיקה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה בדיוק מה שאמרתי שיהיה עם המצלמות.
גלעד בהט
אני רוצה לומר שהפשיעה לא מפגרת.
גלעד קריב (העבודה)
פעם ביום אתה צודק.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב חברים, נעבור להצבעה.
גלעד קריב (העבודה)
גלעד, אני רוצה, כי זה לא יהיה בדיון הזה, אני חושב שזה כן דיון בדיווח.
היו"ר שמחה רוטמן
אז נעשה את זה בדיון הדיווח, אני מבטיח שנקבע. בואו נעבור להצבעה, אנחנו כבר בזמן פציעות.
גלעד קריב (העבודה)
אתה מבין שאלה כבר נתונים דרמטיים.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה צודק, נעשה על זה דיון פיקוח.
היו"ר שמחה רוטמן
פה או בבט"ל.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אשמח אם תעשו את זה בבט"ל, ואם צריך נעשה את זה ביחד.

בסדר, חברים, אני מבקש לעבור להקראה, וגם להסתייגויות שיש לנו. יש עתיד ביקשו להצביע על זה במאוחד, אתה רוצה להצביע על הכול במאוחד?
גלעד קריב (העבודה)
רק אומר, הגיעה בקשה של חד"ש-תע"ל, להצטרף להסתייגויות שלנו.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר.
גלעד קריב (העבודה)
אנחנו מאשרים אותן מבחינתנו. זה לא ההסתייגויות האלה?
אפרת חקאק
יש לנו הסתייגויות של ישראל ביתנו, העבודה, המחנה הממלכתי ויש עתיד.
היו"ר שמחה רוטמן
קודם להקריא את הנוסח.
אפרת חקאק
אולי נכתוב תאריך במקום שנתיים
אפרת חקאק
חוק העונשין(תיקון מס' 140 – הוראת שעה)(תיקון), התשפ"ה–2024

הארכת הוראת השעה 1. בחוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב–2021, בסעיף 1, ברישה, אחרי "של חוק זה" יבוא "ובתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה)(תיקון), התשפ"ה–2024".

זה אומר שיהיה פער בזמנים, שאו משלמים והוא פורמלית לא יחול, כמובן שתי המשפט יכולים לגזור את עונשו של האדם איך שהם רוצים בתקופה הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
אולי כדאי פשוט לכתוב תאריך במקום "שנתיים מיום זה"? פשוט לכתוב תאריך פיקס, כולם ידעו את זה, ואז נוכל לצעוק עליהם ביתר יעילות בפעם הבאה שיבואו יום לפני התאריך, ונגיד שלא חיברו את השנתיים. אז אולי לא יגיעו בזמן, אבל נדע לאיזה תאריך הם לא הגיעו.
אפרת חקאק
אנחנו עכשיו בדצמבר, תעשי 1 בינואר.
לילך וגנר
התכוונתי שיהיה כתוב מה המועד האחרון של הוראת השעה.
היו"ר שמחה רוטמן
בתקופה של שלוש שנים, עד ליום – ומיום פרסומו של חוק זה, עד ליום 31 בדצמבר 2026.
אפרת חקאק
אין בעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור. זה יהיה הנוסח של החוק. לגבי הסתייגויות, נעלה את כל ההסתייגויות להצבעה אחת, ברשותך המסתייג.
גלעד קריב (העבודה)
אין בעיה. אני רק מבקש לומר, ולא אומר באריכות, אם דעתי הייתה נשמעת היינו מאשרים הוראת שעה קצרה יותר. אני מסתייג מהוראות שעה של שנתיים.
היו"ר שמחה רוטמן
אז לא היו מספיק נתונים.
גלעד קריב (העבודה)
בסדר גמור. בינתיים הנתונים מדאיגים. לא נתנגד לזה. אני רק רוצה לומר לעמיתינו מהמשטרה, שנצטרך להבין בצורה טובה, בין אם בדיון הרבעוני כאן, ובין אם בדיון משותף עם בט"ל, לנסות ביחד איתכם, יותר לפצח את הצניחה בהגשת כתבי האישום.
היו"ר שמחה רוטמן
בהחלט.
גלעד קריב (העבודה)
כי אני לא בטוח - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני מצטרף להנמקת ההסתייגויות, אבל לא להסתייגויות.
גלעד קריב (העבודה)
- - אני לא מצליח לפצח את העניין.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. אני מעלה את כלל ההסתייגויות להצבעה. מי בעד ההסתייגויות ירים את ידו? אחד; מי נגד? שניים.

הצבעה

ההסתייגויות נדחו ויועברו למליאה.
היו"ר שמחה רוטמן
נשאר לנו החוק ללא ההסתייגויות.
גלעד קריב (העבודה)
לא נבקש רביזיה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מעלה את החוק להצבעה בנוסח הוועדה, כפי שהוקרה. מי בעד ירים את ידו? שניים; מי נגד? אין מתנגדים; נמנע אחד.

הצבעה

חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה)(תיקון), התשפ"ה–2024 אושר בנוסח הוועדה, ויועלה לקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה לכולם. אנחנו נועלים את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:33.

קוד המקור של הנתונים