פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
הוועדה לביטחון לאומי
17/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 311
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024), שעה 11:30

הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות(הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 (מ/1823) - הכנה לקריאה שניה ושלישית

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
גלעד קריב
נאור שירי

ואליד אלהואשלה
ירון לוי

ליאור מזרחי - ראש מינהלת שיטור עירוני מועצתי, המשרד לביטחון לאומי

רועי הראל - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק משה אלפנדרי - ראש חוליית שיטור ואבטחה, יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ מארק כהן - רמ"ד שידור עירוני, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק איתי ליכטנטל - קצין שיטור עירוני, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

פקד הילה אודי - אגף התקציבים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

שלומית גרינפילד גילת - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ישי שרון - עו"ד, מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסנגוריה הציבורית

יהונתן בובליל - רפרנט ביטחון לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

וחיד חשאן - מינהל החירום, משרד הפנים

נתן שחק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

פראס בדח - ראש עיריית כפר קרע

קרן גרין - ראש מועצה מקומית קדימה-צורן

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

איציק צ'יפרוט - מנהל השיטור המשולב, אגף סל"ע, עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

מירית לביא - עו"ד, חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דבי גילד חיו - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

נגה ספרא - ראש תחום ביטחון, מכון שיטה למדיניות מקומית

אחמד מלחם - ועד ציבורי, ואדי ערה

שי גליק - מנכ"ל "בצלמו"

איילת לוי נחום

לאה גופר

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 (מ/1823) - הכנה לקריאה שניה ושלישית

בוקר טוב. תודה רבה לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לדיון החשוב הזה ועכשיו אנחנו באמת בדיון היותר חשוב והיותר משמעותי כי הוא בעצם תהליך הבנייה לשנים הבאות. חשוב לציין, לפחות כבר בהתחלה כדי שיהיה לנו כאן איזשהו מכנה משותף, שהחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות שקיים כבר מאז 2011, מוכיח, לפחות מעיד, ב-14-13 השנים שהוא קיים שאנחנו גם יעילים וגם תכליתיים. גם מעשיים. כלומר, השיטור העירוני כמעט ב-100 אחוזים מהמקרים שבו הוא פועל – אני לא מדבר על רשויות שוויתרו או שנכשלו בהפעלת העניין הזה – אנחנו באמת מגיעים למדדים יוצאים מן הכלל. המדד הכי חשוב מבחינתי, בסקרים שאנחנו עושים, זאת הערכת התושבים את הביטחון האישי ותחושת הביטחון האישי שזה משהו שבוודאות הצלחנו לעלות בו מדרגה. אני שותף לדבר הזה רק בשנתיים האחרונות כך שיש לי חלק מאוד קטן בעניין הזה אבל זה מ-2011, כך שכל אלה שעוסקים במלאכה – אם לא אמרתי לכם תודה קודם, אני אומר לכם כבר היום תודה, ליאור והמשרד לביטחון לאומי - זה בהחלט משהו ראוי.

אנחנו בשנות ההפעלה. ב-14-13 שנים אלה הגענו למצב שיש 98 רשויות שקיבלו, לפחות על פי המספרים שאישרנו היום, ולדעתי זה הישג יוצא מן הכלל למרות שלכאורה נראה שעברו 14 שנים ורק 100 או מספר קרוב לזה. התשובה היא כן, רק מי שמצוי בתוך העניין יודע כמה זה לא פשוט להקים מערכת כזאת, לדאוג שהיא תתפקד, שיתוף פעולה בין שוטרים לפקחים, סדר העבודה בין ראש רשות לבין מפקד תחנה. הדברים האלה מאוד מורכבים ועד שמצליחים לייצר באמת תהליך ראוי, זה לא פשוט. אני חושב שיש לנו סיבה להתגאות בהישגים האלה.

עוד חשוב לציין שבחודשים האחרונים בוצעה עבודת מטה באמת מאוד יסודית במשרדי הממשלה, בעיקר במשרד לביטחון לאומי ובמשרד הפנים. הופץ תזכיר חוק, התקבלו הערות לתזכיר החוק, התקיימו דיונים רבים וגובשה הצעה מעודכנת לחוק השיטור העירוני או מה שנקרא החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים (תיקון מס' 14) שלצורך דיון בו התכנסנו כאן ולאשר אותו כהוראת קבע.

אני מקדים ואומר – תכף אני אשאיר את הבמה ליועצת המשפטית – שאנחנו לא בהליך נכון. היינו צריכים לאשר את זה מזמן. הממשלה לא בדיוק עשתה את העבודה כמו שאני חושב שהיא צריכה לעשות וקיבלנו את האישור של ועדת השרים וכל מי ששותף לעניין הזה מאוד מאוחר. הצעת החוק פוקעת ב-18 בחודש, אם אני זוכר נכון, וזה לא משהו שאנחנו יכולים להשאיר באוויר כי זה אומר ששיטור עירוני יפעל ללא חוק וזה לא משהו שאנחנו רוצים לאפשר.

נאלצנו להתכנס כאן בדחיפות, לעשות פיצול בהצעת החוק החדשה כדי שנוכל באמת לדחות את זה בעוד חודש כדי שנוכל לעבוד כמו שצריך ולאשר את הצעת החוק אבל בינתיים לעבוד בשיטור עירוני תחת חוק נתון.

רגע לפני שאני נותן ליועצת המשפטית לשאת את דברי הפתיחה שלה ולומר איך ייערך סדר היום, אני מזכיר שנמצאים איתנו כאן חברי הכנסת ואליד אלהואשלה, גלעד קריב ונאור שירי.

גברתי היועצת המשפטית, איילת, בבקשה. אחר כך דברי פתיחה של חברי הכנסת.

כמו שאמר היושב-ראש, על שולחן הוועדה מונחת הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024.

אני רוצה לדבר על סדר הדברים ועל הפיצול אותו הזכיר יושב-ראש הוועדה ולמה סברנו שצריך פיצול בנוגע להצעת החוק הזו.

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת רק במהלך שבוע שעבר ועברה קריאה ראשונה רק אתמול במליאה. הצעת החוק הזו כוללת שימועים לא פשוטים, אפילו אפשר לומר שימועים יסודיים במבנה של השיטור העירוני, בתפקיד שלו, במטרה שלו ובסמכויות הפקחים המסייעים. לאור העובדה, וכמו שציין יושב-ראש הוועדה, שהוראת השעה הזו שקיימת כבר למעלה מ-12 שנים עומדת לפוג ב-18 בדצמבר, אנחנו סברנו שלא נכון להותיר לוועדה בכנסת לדון בהסדרים הכול כך משמעותיים האלה ובשינויים הרציניים האלה רק במשך מספר ימים ולכן הצענו את הפיצול שאפשרי לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת וכאן אנחנו מפצלים את ההצעה לשניים.

חלק אחד יעסוק בסעיף 17 להצעת החוק שעניינו בהפיכת הוראה שעה להוראת קבע. אנחנו נאשר היום את הפיצול הזה בוועדה כאן, הוא יועבר למליאה ומחר אנחנו נדון בהארכת הוראת השעה במתכונת הנוכחית של השיטור העירוני, כמו שהוא קיים היום וללא הסמכויות הנוספות והתפקידים והשינויים שאותם מבקשת הצעת החוק לערוך.

היום אנחנו נדון רק בפיצול עצמו?

אנחנו דנים בפיצול עצמו ולאחר הפיצול, הצבעה קצרה, אפשר יהיה לדון.

להתחיל לדבר על הצעה החדשה.

הצעת החוק המרכזית אבל כמובן ללא אישור שלה וללא הצבעה. את זה אנחנו נשמור להזדמנות אחרת. לפי התכנון מחר אנחנו נדון בהארכת הוראת השעה לתקופה של כחודש, עד אמצע ינואר, וזה כדי לאפשר לוועדה לקיים דיון ביתר סעיפי הצעת החוק שיישארו על שולחנה ובהסדרים ובהצעות שמבקשת הממשלה לערוך בחוק.

זאת מתכונת הדיון ואני חושבת שזו המתכונת הנכונה לדון בהצעת החוק הזו עם שינויים כאלה.

תודה. חבריי חברי הכנסת, התייחסות.

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אנחנו רואים את עבודת הוועדה ומה מנסה היושב-ראש לעשות בעניין של הפשיעה בחברה הערבית. אני מתייחס לחקיקה הזאת ולא לפיצול עצמו ואני אני לא רוצה שאנחנו נאציל עוד סמכויות לשר מכיוון שאנחנו רואים שאי כל התקדמות מבחינת מיגור הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו כן רוצים כלים אבל אנחנו רוצים שהוועדה תעקוב אחרי מה שקורה.

אני רוצה לומר לכם שהאנשים בחברה הערבית מאוד מיואשים מכיוון שאנחנו ציפינו שתהיה כאן ממשלה שהיא תשרת את האזרחים, שתמשיך את העשייה של הממשלה הקודמת בהורדת מספר הנרצחים בחברה הערבית אבל לצערנו הרב במקום שהשר ישקיע מאמץ בכל מה שקורה במדינה, אנחנו רואים שיש עלייה גם בחברה הערבית וגם בכלל במדינה. אנחנו רואים אותו מתעסק בדברים אחרים, בניגוח עם ראש הממשלה, בהצעות חוק אחרות, במאבקים עם היועצת המשפטית לממשלה ולכן חשוב שאנחנו כאן בוועדה לפחות נעשה מה שטוב לאזרחי המדינה ונצליח במשימה הזאת. תודה.

אדוני, צוהריים טובים. שלום לכל המתכנסים. בדקות האחרונות אנחנו מתבשרים על נפילה של שני חיילים ברפיח. אני משתתף בצער המשפחות. שם של אחד מהנופלים שהוא רב סרן התפרסם וליבנו עם המשפחות.

מסתבר שהיום שהוא היום ה-438 לא עוזר לנו.

כן.

תודה על התזכורת הזאת. אני לא ידעתי.

זה התפרסם ממש בדקות האחרונות.

אדוני, אני אעבור בקצרה גם על דברים שאתמול שמעת מפי בשעת לילה מאוחרת. ראשית, העובדה שאנחנו מגיעים למצב שבו צריך לחדש הוראת שעה יום לפני פקיעתה בהליך חקיקה מזורז, מבחינתי זאת עדות – אמר ואליד – לעיסוק בדברים תפלים אבל בעיניי זה ביטוי לבלגן - אין מילה אחרת להגדיר את העניין – שמתחולל היום בלא מעט ממשרדי הממשלה, בסדרי העדיפויות הממשלתיים. זאת לא קטסטרופה, קרה כבר בעבר בבניין הזה, אבל זה מצב שלא הייתה שום סיבה.

אמרתי בדברי הפתיחה שלי שזה לא ראוי.

לגוף ההצעה המרכזית. אין ספק שאחרי הארכות של הוראות השעה טוב להסדיר בצורה מסודרת את נושא השיטור העירוני. ההצעה הממשלתית מרובה בבעיות, בהסדרים שהם חסרי איזון, חסרי מידתיות, שיכולים לצד התועלת הגדולה שיש גם בשיטור עירוני לשבש לחלוטין את האיזון העדין בין הכוחות השונים שפועלים לאכיפת החוק במדינת ישראל. אני מניח שכאשר נצלול לדיון נתייחס לדברים, אבל אני אומר שהמתכונת הנוכחית, אנחנו מתנגדים להצעת החוק הממשלתית שהיא הצעה מרחיקת לכת שמטשטשת לחלוטין גם את קווי ההבחנה בין כוחות שיטור לבין כוחות פיקוח עירוני ובנוסף היא מעניקה כוח דרמטי ובלתי סביר לממשלה בתחום שבעיקרו שייך לשלטון המקומי תוך פעם נוספת רידוד דרמטי של יכולות הפיקוח של הכנסת. יש כאן ממש אירוע של התפרעות לכל הכיוונים ובזה ניכנס לדיון.

היה חשוב לי לומר את הדבר הזה מכיוון שאנחנו מתנגדים נחרצות להוראת שעה של חודש. הניסיון לקבוע באמצעות הארכת הוראת השעה לחודש בלבד סד זמנים של שבועות בודדים לדיון בהצעת חוק כל כך תשתיתית וכל כך מורכבת, הוא לא מקובל. מה המשמעות לבוא ולומר שאנחנו מאריכים את הוראת השעה בחודש? שאנחנו קובעים סד זמנים לוועדה הזאת להשלים את הדיון בחקיקה המורכבת הזאת לקריאה שנייה ושלישית תוך חודש ימים. יכול להיות שנעמוד בסד הזמנים הזה, הוועדה הזו היא ועדה מאוד מאוד עמוסה, אבל הנושא הזה הוא נושא שמחייב שמיעה קפדנית של העמדה של הרבה מאוד ראשי רשויות ולא נציג אחד של השלטון המקומי כי יכולים להיות גם אינטרסים סותרים בין רשויות במרכז ורשויות בפריפריה. אנחנו צריכים לשמוע כאן מומחים רבים לנושא השיטור ולנושא השלטון המקומי. אני מתכוון לבקש – אני אומר את זה כבר עכשיו – ממרכז המידע והמחקר שתי סקירות, אחת על השיטור העירוני, על מסקנות הוראת השעה.

קיבלנו חוברת שלמה.

מצוין. לגבי יש לי השלמות מחקר. קראתי את המחקר הזה ויש עוד דברים שאני אבקש ממרכז המחקר והמידע. לא הגיוני ליצור מצב כאשר לא מדובר רק בדיונים בוועדה אלא גם בתהליכים בכנסת בתקופה של הכנת תקציב, של עומס דרמטי של חקיקה, לומר לנו שיש לכם חודש. זה בסדר גמור שאדוני היושב-ראש קובע את לוחות הזמנים של הוועדה אבל אין מקום להגביל את זה על ידי הוראת שעה. תעשו הוראת שעה לחצי שנה, אדוני יסיים תוך חודש את המהלך לשביעות רצונו או לשביעות רצונם של חברי הוועדה – בסדר, יגיע אחר כך למליאה. אבל אנחנו לא יכולים אחרי שעכשיו חרב מתנופפת מעל ראשינו כי ההוראה פוקעת מחר, גם לקבוע שתוך חודש בחודש מאוד עמוס פרלמנטרית, מאוד עמוס בכלל בסוגיות שעומדות על סדר יומה של הוועדה.

לכן אני מבקש מאדוני יושב-ראש הוועדה לקבוע שהוראת השעה תהיה לחצי שנה. אנחנו כמובן נציע את זה גם מחר במסגרת הדיונים. אני מצפה מהייעוץ המשפטי, אחרי שנתתם אמירה כל כך מדויקת של הקפדה בתהליכי חקיקה ראויים, עם כל הכבוד, חודש ימים, אני מוכן להראות תקדימים של טיפול גם בוועדה הזאת וגם בוועדות אחרות של הכנסת בחקיקה מן הסוג הזה. זאת חקיקה חשובה. היא לא חקיקה דחופה. חשוב לעשות אותה ולא להתמהמה אבל זה לא שהיא צריכה להסתיים תוך שלושה שבועות ואין שום סיבה להאריך הוראת שעה בחודש. דרך אגב אדוני היושב-ראש, אם תעשה את זה לחודש, להערכתי עוד חודש אתה חוזר אלינו עם הארכה נוספת של הוראת השעה בשלוש קריאות.

אם כן, אנא, בוא מראש נאריך את הוראת השעה. דרך אגב, אפשר גם לבנות מתווה של חקיקה שאומר שאנחנו מאריכים את הוראת השעה בשלושה חודשים בצו של הוועדה ולא בחקיקה מלאה בעוד שלושה חודשים אם נצטרך את זה לטובת הליך החקיקה.

תודה. רק להזכיר שבסופו של דבר כולנו היינו שותפים לצורך לשנות.

אני בעד אבל לא במכונת הזאת.

לכן אני מקיים את הדיונים.

זה אפילו לא חודש אלא אלה שלושה שבועות כי אחרי כן יש שבוע של אישורים במליאה.

הבהרת את עמדתך. הגלגלים עכשיו טוחנים.

אני מתחבר למה שאמר גלעד. אני לא הייתי שם על זה זמנים.

מחר נצטרך להחליט בכמה זמן מאריכים את הוראת השעה.

כן, אבל למה הלכו על חודש?

הבנתי את ההערה לגבי התקופות.

בואו נעשה את זה בשבוע.

אני ישבתי עם הייעוץ המשפטי ובדקנו כמה דיונים צריך לקיים ומה נצטרך. זאת הייתה ההערכה.

יש לי הצעה לחצי שנה.

שמעתי את ההצעה.

לקחתם בחשבון את חנוכה.

בוודאי. הערתם עכשיו הערה, נמצא פתרון יותר טוב.

צריך לשמוע גם ראשי מועצות, מרכז שלטון מקומי.

ברור.

הם מגיעים החל ממחר?

החל מהדיון הבא. מחר זאת רק ההצבעה על הארכת התוקף של ההוראה הישנה. היום אנחנו נקיים איזשהו דיון לשמוע את ההסתייגויות, את ההערות שיש כאן כדי שנגבש לעצמנו איזושהי עמדה לאן הדבר הזה הולך. אתם מכירים את הדיונים אצלי והדיונים יהיו עמוקים ורציניים. זאת לא הצעת חוק שלי שאני מתעקש עליה עכשיו. זאת הצעת חוק ממשלתית שיש בה את ההיגיון של מי שעשה אותה ויש את ההיגיון שלנו. אנחנו נבחן את זה, כל סעיף לגופו.

מחר יהיו לנו הנתונים שביקשנו?

עוד היום יהיו לך הנתונים שביקשת. גם אני ביקשתי אותם עכשיו מסמנכ"ל המשרד לביטחון לאומי ואני מקווה שאני אקבל אותם.

בטוח אני אקבל אותם.

אני מקווה שאני אקבל אותם.

מכובדיי, היום אנחנו מצביעים רק על הפיצול. אני גם לא רוצה לגייס חברים מחר. אני מקבל את העקרון של הבקשה של גלעד. אמרתי שאני שוקל את זה. אם לא הייתי שוקל את זה, הייתי אומר לכם שמחר אני אביא רוב ולהתראות. זה לא הרעיון. אנחנו רוצים לקיים את זה בשום שכל וכך יהיה.

נצביע על הפיצול?

כן. אנחנו מצביעים כרגע רק על הפיצול. פיצול הצעת חוק לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת של הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14).

מי בעד הפיצול? פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצבעה
אושר

הפיצול אושר פה אחד. תודה רבה.

מכובדיי, כמו שאמרנו כאן מלכתחילה, אנחנו נקיים עכשיו סבב התייחסויות כדי לשמוע את האנשים. בבקשה בלי הרצאות אלא התייחסות אמיתות לדברים כפי שהם מופיעים בהצעת החוק למי שקיבל אותה כדי שנוכל באמת להתגבש לקראת הדיונים שיהיו החל משבוע הבא על הצעת החוק הזאת.

ראש עיריית כפר קרע. צוהריים טובים. אדוני היושב-ראש, ועד ראשי הרשויות הציג בפניך עמדה מאוד מפורטת לגבי הצעת החוק ובה הוא הציג את עמדתו לגבי כספים ספציפיים יש לנו השגה לגביהם. אנחנו ברמת העקרון מברכים על החוק לייעול האכיפה ואני כראש רשות יכול להעיד גם ממקור ראשון על איך שהדברים מתנהלים בשטח, מה רמת שיתוף הפעולה ואיך הייעול בהפעלת מנגנון אכיפה. זאת גם הזדמנות לומר היום תודה לשר הפנים שאתמול השיק את פרויקט האכיפה ואתה יודע שיש 14 רשויות ערביות שנכללו בתוך פרויקט האכיפה ואפילו כל המערך הזה תוקצב במשרד הפנים ואתמול יחד עם משרד המשפטים יצאנו לדרך בטקס אותו חנכנו אתמול בלשכת שר הפנים בירושלים.

אם כן, ברמה העקרונית אנחנו מברכים על העקרון. אני לא אלאה אותך עכשיו בנאומים חוצבי להבות בעניין המצב הבלתי נסבל שהחברה הערבית שרויה בו. מי שיושב במגדלי השן ובין המזגנים לא יודע ולא חש מה בדיוק קורה בשטח. מי שלא פגש אם שבנה נרצח בגלל תשלומי דמי חסות ובגלל נשק בלתי חוקי ללא הגבלה שמסתובב בחברה הערבית. אגב, אני רוצה לומר שאני מגיע לישיבת ועדת הכנסת אחרי ישיבה עם מפקד תחנת עירון שעכשיו נכנס לתפקידו והייתה לנו פגישה של תיאום עמדות.

אני רוצה לומר שמדינה לא יכולה להתהדר בדמוקרטיה כאשר אזרחי נרצחים ברחובות לאור יום. לא יכולה. זה תפקיד מדינה להגן על אזרחיה. זה תפקידה של המדינה לתת ביטחון לכל אדם ולכל אימא ששולחת את ילדה לבית הספר בבוקר ולהגן עליו. זה לא תפקידו של ראש העיר. זה לא תפקיד של ראש עיר לעמוד מול ארגוני הפשיעה ולהילחם נגדם. יש לי אחריות כראש עיר, ולנו כולנו כראשי ערים, לגבי הלימוד, לגבי הטמעת ערכים מאוד חשובים במערכת החינוך, לגבי הפעילות הבלתי פורמלית של הילדים שלנו כך במקום שיהיו ברחובות יהיו בפעילויות תרבותיות, במסגרות, בחוקים. זה נכון. יש לנו תפקיד מאוד חשוב לדבר עם המנהיגים הציבוריים שלנו ועם האימאמים ולעמוד ביום ששי בדרשות ולהנחיל תרבות של סובלנות ושל הידברות בשיח מאוד חשוב, לעשות ועדות סולחה, אבל זה לא תפקידנו לעמוד מול ארגוני הפשיעה. לנו אין פלוגות, אין לנו כלים, אין לנו אמצעים, אין לנו סמכויות ואין לנו נשק לעמוד מולם. אתם לא יודעים מה קורה. יושבת כאן ידידתי קרן שרק לפני שלושה שבועות נפגשנו בבקעה, היא באה להזדהות עם ההרגשה שלנו ושמעה ממקור ראשון איך מנהל בית ספר נרצח בכניסה לבית ספר על לא עוול בכפו.

לפני שאני אתייחס בקצרה לצווים הספציפיים אני רוצה להיות הגון ולומר שאני כראש עיר מרגיש בשלושת השבועות האחרונים תנועה חדשה, ערנות של המשטרה, מה שלא הרגשתי במשך חמש שנים כשהייתי ראש עיר. פתאום יש מפקד מחוז, בוהדנה, שמגיע ומקיים שיח עם ראשי רשויות, מקשיב להם, לוקח את המשימות, מקיים דיונים אצלו במחוז, מקשיב, מביא את מפקדי התחנות, קובע תוכנית עבודה, נותן נתונים מה יש בכל ישוב וישוב. משהו חדש קורה במשטרה. אני לא פוליטיקאי, לא נולדתי במסדרונות הכנסת, מעולם לא הייתי משויך פוליטית ואני אשים את העובדות על השולחן. רק בחודש האחרון התחלתי להרגיש שמשהו משתנה. פתאום יש גם משטרה ברחובות שלנו, מה שלא היה קודם לכן. אדוני, אני חמש שנים ראש עיר, ניידת אחת הסתובבה בעיר ואם במדינת ישראל, כפר קרע. ניידת אחת ולעתים רחוקות הייתי פוגש אותה. היום אני פוגש ארבע-חמש ניידות, שוטרים, אנשי משמר הגבול. הם מתבייתים על משימות מאוד פרטניות. פתאום אני שומע תוכנית של משטרת ישראל.

אחרי הפתיח הזה אני רוצה לעבור להתייחסות שלנו לחוק.

אני חייב לעצור אותך כאן ולהודות לך על ההגינות והיושר.

אמרתי לך שאני לא פוליטיקאי. אני שם את העובדות על השולחן. מקום שצריך להגיד מילה טובה לשינויים ברמת המפקדים, נאמר זאת. אין לנו שיח עם השר לביטחון פנים. אם אתה רוצה הגינות, אני אדבר על הכול. אנחנו מדברים עם השוטרים, עם אנשי המדים.

כך צריך להיות.

אנחנו מדברים עם הממ"ז, עם מפקד המרחב, עם מפקד התחנה ועם השוטר שמסתובב ברחוב. אלה הכתובות שלנו ואיתם אנחנו מדברים. לצערי הרב בגלל השיח הפוליטי המתלהם אנחנו לא מדברים עם השר לביטחון לאומי ולא עם המנכ"ל שלו. לצערי. גם מכתבים שאנחנו שולחים, אנחנו לא זוכים לקבל תגובות. לצערי. אני אומר את זה לצערי. תפיסת העולם שלי לעולם לא תיפגש עם בן גביר אבל שיח מקצועי שיכול להציל ילד אחד בחברה שלי, אני מוכן לשכב על הרצפה ולקיים שיח כדי להציל נפש , להציל ילד אחד ולהציל צעיר בן 20, 25, שיורים בו באמצע היום, בשעה 8:00 בבוקר ברחוב. נגמרו המבצעים של הלילה שבשעה 03:00-02:00 לפנות בוקר באים. אני מדבר על שעה 08:00 בבוקר. לפני שלושה חודשים אבא מכפר קרע מסיע שני ילדים שלו לבית ספר. בפתח הכניסה לבית הספר יוצאים שני אנשים עם נשק ויורים בו לעיני כל התלמידים והאימהות שמסיעות את הילדים שלהם לבית הספר. תאר לעצמך איזו סיטואציה זאת ואיך ראש רשות צריך להתמודד עם הסיטואציה הזאת באותו יום. זה דבר בלתי נסבל.

אנחנו חלק מהמדינה. נכון, אנחנו מיעוט אבל מדינה לא יכולה להתהדר בדמוקרטיה אם היא לא תשמור על זכויות המיעוט שבתוכה. אנחנו לא אויבי המדינה. אנחנו חלק מהמדינה. אנחנו בתוך מוסדותיה, הרופאים שלנו משרתים בבתי החולים, המורים שלנו, פקידי הממשלה. כל מה שאנחנו מבקשים זה שהמדינה תתגייס בכנות ובאמת להגן ולתת ביטחון שהיא זכות בסיסית אלמנטרית של כל אדם.

על זה אין לנו ויכוח.

אם אין לנו ויכוח, אז כל מה שנשאר זה לתרגם את האין ויכוח הזה לתוכנית פעולה שתיתן מענה והגנה על חיי בני אדם. אדם הוא אדם ולא משנה דתו, ערכו, חשיבתו, תפיסת העולם שלו. אדם הוא אדם ואדם במדינת ישראל ואזרח במדינת ישראל זכאי להגנה ולביטחון מלא. על זה אני חושב, אני מקווה, שאין מחלוקת בינינו. כדי תרגם את האמירה הזאת למעשה, צריך תוכנית פעולה ממשית, צריך התגייסות של המדינה. המדינה צריכה לתעדף את המלחמה בפשיעה ולשים את זה על סדר יומה. ממשלה שמכבדת את עצמה ואת אזרחיה לא יכולה להתעלם מהסיטואציה שהחברה הערבית חיה בה.

תסלח לי על הנימה ועל הרגש שאני מדבר אבל אני ראש רשות שצריך לעמוד מול אימא שכולה אחרי שיורים בבן שלה וצריך לתת לה הסברים. היא לא מכירה את השר לביטחון פנים ולא את הממ"ז. ראש עיר בחברה הערבית מתמודד יום יום עם הכאב הזה. אני מאוד מבקש ממך להפעיל את כל הסמכויות שלך, את כל הכוח שלך, את כל הלובי שלך על הממשלה להציב את נושא הפשיעה על סדר יומה של הממשלה. אנחנו אזרחי המדינה, אנחנו רוצים לחיות. אנחנו לא אויבי המדינה.

עכשיו ספציפית לגבי החוק. אדוני היושב-ראש, סעיף 1 להצעת החוק מרחיב את סמכויות המפקחים וכבר אמרתי שאני מברך על הנושא של ייעול מנגנון האכיפה. אנחנו רוצים מנגנון אכיפה, אנחנו רוצים לצעוד קדימה, אנחנו רוצים להפעיל חוקי עזר, אנחנו רוצים להטמיע בתודעה התרבותית אצלנו בקרב האזרחים שלנו את חשיבות הפעלת חוקי עזר כי בסופו של דבר זה אינטרס ציבורי שלנו שאנחנו ננהל את העיר שלנו בסדר מופתי.

הבעיה בסעיף הזה היא בהגדרת עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי. זאת הגדרה עמומה. אם אתה רוצה להגדיר תפקיד או סמכות לבעל תפקיד, תבוא ותגיד מה זה עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי.

אני רוצה להגיד לך בצורה הישרה והכנה ביותר אני ראש העיר כפר קרע ארבע פעמים פרסמתי מכרז כדי לקלוט מפקחים אבל מפקחים לא רוצים להתמודד על התפקיד ואתה יודע למה. התשובה ברורה לכולם, גם ללובשי המדים. זה כך כי אף אחד לא מוכן לסכן את עצמו במצב שיש פשיעה והאלימות גואה בחברה הערבית. ארבע פעמים פרסמתי מכרז. כשאתה בא ורוצה להעניק סמכויות למפקחים בצורה מאוד רחבה, הרי הסמכויות האלה למשטרה. השיטור העירוני, המשטרה, היא צריכה לבוא לסכל עבירות מסכנות חיים. זה לא תפקידו של מפקח. המפקח צריך לאכוף חניה ולרשום דוח, צריך לרשום דוח בעבירות של זריקת פסולת על מדרכה ציבורית, צריך לאכוף חוקי עזר ולהשתמש בסמכויות שלו. אבל מה זה מסכנות חיים? איזה סמכויות נרחבות אלה מבלי הגדרה מפורטת? מה הסמכות שמסכנת חיים שיכול להשתמש בה?

על כן אני מבקש אדוני היושב-ראש שבעניין הזה תטו אוזן או לפחות תגדירו מה זה מסכנות חיים. ההרחבה הזאת היא הרחבה עמומה, לא מוגדרת, לא ברורה ויכולה אפילו במקרים מסוימים, אם השימוש בה לא יהיה נכון, לפגוע בזכויות יסוד של אדם ואפילו לפגוע בתכלית של חוק כבוד האדם וחירותו, אם לא נשכיל להגדיר אותה נכון ולהגדיר מה זה העבירה מסכנת חיים.

נקודה שנייה. אני רוצה להתייחס לביטול סעיף 18 להוראת השעה והחלפתו בסעיף 7. אני מבין שיש רצון להרחיב את הסמכויות של השר לביטחון פנים ואולי להגביל את המנגנון של הביקורת של הכנסת על הסמכויות של השר לביטחון פנים משיקולים שאני לא רוצה להיכנס אליהם אבל ברור לי היכן אני חי, באיזו אווירה אני חי, ומה הלחצים הפוליטיים הקיימים.

אנחנו מבקשים אדוני שהרחבת הסמכות תהיה מבוקרת, שהכנסת תדע לבקר את הרחבת הסמכויות הניתנות לשר לביטחון פנים. שר נמצא היום, מחר מתחלף. זה לא משהו אישי. אני רוצה להדגיש את הנושא הזה ולומר שזה לא משהו אישי אלא זה משהו עקרוני. ברגע שנותנים סמכות לאדם, לבעל תפקיד, לנושא משרה, הסמכויות האלה צריכות להיות מבוקרות בהרחבה על ידי אדוני היושב-ראש כאן בכנסת או בוועדה לתת דין וחשבון כמו שצריך ולא לתת סמכויות רחבות עם צמצום מנגנון הביקורת על הסמכויות האלה שזה דבר לא נכון גם בהיבטים של שמירה על יסודות דמוקרטיים של הוראות חוק.

הדבר השלישי, ביטול סעיף 19. לעניין ביטול סעיף 19 המחייב את השר למסור מדי שנה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת נתונים על עבירות אלימות. גם בנושא הזה, מטעמי שקיפות, מטעמי ביסוס הוראה, גם השקיפות וגם הביקורת והבקרה על התהליכים, אני חושב שאדוני או הוועדה צריכה להעמיק חשיבה בסעיף הזה ולחשוב מה נכון לעשות.

אני רוצה לסכם את הדבר הבא. קודם כל, בגיבוש תורת ההפעלה מותאמת לרשויות הערביות, תקשיבו לראשי הרשויות הערביות. תקשיבו למצוקות שלהם. מנגנון לא תמיד יכול לתת מענה ב-100 אחוזים לכל רשות ורשות. לכל עיר יש את המאפיינים שלה, לכל עיר יש את הדברים הייחודיים לה. תעמיקו את השיח עם החברה הערבית, תקשיבו להם, תשמעו מה הצרכים האמיתיים שלהם.

אני רוצה להגיד לך ולהגיד את זה בקול רם אדוני היושב-ראש, אנחנו לא משני צידי המתרס. אנחנו באותו צד. אותה מטרה, אותו אינטרס ציבורי, רק אנחנו רוצים לעשות את הדברים נכון ולעשות את הדברים נכון אומר להעמיק את השיח בינינו, להקשיב לנו, לצרכים שלנו, לייחודיות שלנו. יכול להיות שבסופו של דבר מתחת לידי הוועדה הנכבדה הזאת יצא חוק יותר טוב, יותר ממוקד, יותר מועיל, יותר מייעל את תהליך האכיפה לשמו אדוני מקיים את הדיון היום.

בשם ראשי הרשויות אנחנו מבקשים להחזיר את סעיף 18. סעיף 7 בא במקום סעיף 18 ואנחנו מבקשים להחזיר את סעיף 18 ולשמור על אמות מידה מקצועיות, ברורות ושקופות. מבחינתנו הנושא הזה מאוד חשוב ומאוד קריטי. אני מבקש מאדוני לשקול את בקשתנו בכובד ראש, לעניין סעיף 18.

הגבלת סמכויות הפקחים לעבירות, הרחבתי בהתחלה ואמרתי שלומר עבירות מסכנות חיים, זאת אמירה עמומה. אנחנו מבקשים שגם הוועדה תתייחס לנקודה הזאת.

ביקשתי את הנושא של השארת המעקב הפרלמנטרי בהקמת ועדת משנה שתעקוב.

אני אסיים ואומר שמה שרשום בתוך החוק לעניין הפקחים המסייעים, הנושא הזה לא יועיל הרבה אם לא נגדיר את סמכויות המפקח שיקבל את הסמכויות מידי ראש הרשות בכל עיר ועיר.

אני רוצה להודות לאדוני על ההקשבה. זה לא מובן מאליו. אני מגיע לכנסת ואני יושב מול יושבי-ראש של ועדות ואני רוצה להודות לך באופן אישי על ההקשבה.

אני שוב רוצה להתנצל אם דיברתי ברגש על מה שקורה אצלנו. אנחנו חיים בימים לא קלים מאוד אדוני היושב-ראש. לא קלים בכלל ואתם צריכים להבין את זה. אני מבקש שהזעקה והבקשה שהשמעתי כאן תיפול על אוזניים קשובות. תודה.

היא לא תיפול. היא נמצאת באוזניים קשובות. תודה רבה על הדברים האלה שחשוב לשמוע אותם. אני חייב להגיד לך שאתה פוליטיקאי לא רע.

אני לא פוליטיקאי. אני מצהיר בפני כולם שאני עובד מדינה לפני שאני ראש עיר.

אני מנסה להעלות חיוך על שפתיהם של האנשים.

שלושה דברים אני כן רוצה לומר. ראשית, כנראה שהייתי צריך להתחיל דווקא עם החלק שייתן כאן קצת יותר הסבר לאן אנחנו באמת הולכים ואז אפשר יהיה להתייחס לזה יותר. זה דיון ראשוני, זה דיון רק לשמוע את האנשים ולהבין לאיזה כיוון אנחנו הולכים.

אדוני ראש העיר, חשוב לי שתדע שהדיונים בוועדה שלי, אני יכול להעיד מה קורה אצלי, הם דיונים. הם לא בשביל לסמן וי. זאת הצעת חוק ממשלתית ואני אשמע כל אחד, אנחנו נתקן ונדייק את מה שצריך.

אני רוצה לומר לך שני דברים. הדבר הראשון הוא שהתוכנית תהיה מודולרית. היא לא תהיה לכל רשות אותו דבר. אנחנו נאפשר שינויים בהתאם למאפיינים של הרשות. זה העקרון של התוכנית החדשה. הדבר השני – אל תספר לאף אחד – אני לא יודע כמה מודיעין אספת לפני שהגעת לכאן – אני הייתי ראש מועצה ביישוב ערבי. בטובא זנגריה.

לא מקנא בך.

אני יודע. אף אחד לא מקנא בי. ירו עלי - לא ירו על אחרים - והשר לביטחון פנים לא הגיע לבקר אותי. אם כן, אנחנו שותפים בעניין הזה. תהיה רגוע.

לגבי הבקשה של חבר הכנסת גלעד קרוב לצורך להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים.

לא. הוא רוצה בשישה חודשים.

בשישה חודשים או לתקופה נוספת מהחודש. כמובן שאנחנו כייעוץ משפטי תומכים לתת זמן לוועדה לדון בהצעת החוק, כמו שאמרתי בפתיח של הדברים שלי על כל המשמעויות ועל כל ההסדרים שתכף המשרד לביטחון לאומי יציג בצורך לשינוי. אנחנו גם נגיד את עמדתנו העקרונית. אני מניחה שיושב-ראש הוועדה ייתן לו לומר כמה מילים על עמדתנו העקרונית ביחס להצעת החוק.

אין בכלל שאלה.

ביחס לבקשה. הסיבה שעלה כאן הרעיון של חודש הוא כי מי שנכח בדיונים האחרונים, היה כאן לוח זמנים סדור שהקציב יושב-ראש הוועדה לממשלה וממש הייתה כאן התחייבות ותאריכים מתי הצעת החוק אמורה לעלות לוועדת שרים לחקיקה. מרגע שחל עיכוב באישור בוועדת שרים, אנחנו לקחנו את פרק הזמן של העיכוב ותרגמנו אותו לזמן בו הוועדה צריכה לדון. כמובן שכל זמן נוסף שהוועדה תצטרך והיא תקבל לדון בהצעת החוק, זה מבורך אבל החודש הזה נעשה מתוך נקודת מוצא בה לוועדה ייוותרו כרגע יומיים לדון בהצעת החוק. לכן חשבנו שכדי לשמור על הליך חקיקה ראוי ותקין, נכון להאריך את זה לפחות בפרק הזמן שבו היה עיכוב בוועדת השרים. לכן נקבע חודש במאמצים רבים כי תמונת המצב לא הייתה ברורה.

אני חייבת להעמיד את הדברים על דיוקם מכיוון שהיה כאן סדר זמנים ודיונים לא מעטים על כמה זמן צריכה הוועדה לדון בהצעת חוק כזו עם שינויים כאלה.

תודה. דברים חשובים. אמרתי לכם שאני הבנתי, שמעתי את הבקשה של גלעד ואני לא פוסל שום דבר. יש לנו זמן עד מחר בבוקר, נשב, נחשוב, נתייעץ ונקבל את ההחלטות שלנו.

ליאור או רועי, מישהו מכם, אני מבקש לשמוע מישהו מכם קצת על העקרונות אבל עוד משפט אחד לראש העיר כפר קרע. כל מה שמופיע בהצעת החוק החדשה - אני הייתי שותף לקריאה שלה, פחות לגיבוש שלה, כי זאת הצעת חוק ממשלתית - מיישמים בה לקחים של ראשי רשויות והם יהיו כאן גם בדיונים הבאים. זאת אומרת, כשהרחבנו את הסמכויות, אין לך מושג איזה דיונים היו בין משרד הפנים, השלטון המקומי וראשי רשויות למשטרה על הסמכויות של פקחים. זאת אומרת, לקחנו את הדברים בחשבון כי הרבה ראשי רשויות הביאו את זה בחשבון אבל אני אשמח שתהיה שותף בדיונים הבאים ותשמע גם את ראשי הרשויות האחרים. זה שיח. זה דיון. אני לא פוסל אף אחד.

אני מברך על זה. אני אחר כך אאפשר לכל אלה שהגישו לי בקשה לדבר. יש לנו זמן ואני אשמע את כולם.

צוהריים טובים. אני אתייחס בתמצית לכמה נקודות ואולי זה גם יענה לדברים שאתה העלית.

לתהיות שלי.

כן. כמו שאמר היושב-ראש, הדבר הראשון שעושה הצעת החוק, היא הופכת את הוראת השעה להוראת קבע. למשל אותו סעיף דיווח שדיברת עליו נבע מכך שזו הייתה הוראת שעה שכדי להאריך אותה נדרשו כל פעם להביא נתונים וברוב החוקים שיש בהם הוראות שהן הוראות קבע, אין חובות דיווח שקבועות בחוק אבל זה לא סותר את זה שבכל פעם שהוועדה תרצה לקבל נתונים ולערוך דיוני מעקב, ממילא יש לה את הזכות ואת הרשות לבקש נתונים.

למען הסדר הטוב, אתמול אישרנו כאן הצעת חוק כהוראת קבע וקבעתי שהדיווח ימשיך כל זמן שמצב החירום במשק ממשיך. גם כאן אפשר לקבוע שתקופת המעקב תהיה לכמה שנים נוספות. בקשת ראש הרשות לא נופלת על אוזניים ערלות.

לפני שנה וחצי אישרנו בוועדה את החוק של... וגם שם יש. כאן הדיווח נבע מהיות הוראת החוק הוראת שעה. ככל שהוועדה תרצה לקבל דיווחים מתי שהיא תרצה, היא תוכל.

העקרון השני שהצעת החוק מבקשת לקבוע או לשנות הוא כפי שציינת, נושא הסמכויות בהן יעסוק מערך השיטור העירוני. ההגדרה שנמצאת בסעיף 2, עבירות מסכנות חיים, מתפרטת בסעיף 13 להצעת החוק.

עדיין היא עמומה.

עצרו את הוויכוח עכשיו. ההערה היא הערה ולדעתי היא נכונה.

יש שם רשימה של שלושה תתי סעיפים בהם המערך יעסוק בתחום האלימות. אפשר לדייק את זה, אפשר להרחיב את זה אבל המונח עבירות מסכנות חיים מתבטא בסעיף 10 להצעת החוק. בהמשך אנחנו מדברים על סוג של תיקון טכני של הסמכות הפקחים העירוניים שיוסדר בפקודת העיריות ובפקודות המועצות שהן בסמכויות הרשויות המקומיות כי בסוף הרשות המקומית היא זאת שמסמיכה את הפקח ומגייסת אותו והוא עובד שלה. זה בפן הטכני עובר לשם.

הנושא הבא הוא הנושא של החלפת סעיף 7 שהזכרת. כל הנושא של הקמת מערכי שיטור. היום זה עובד בשיטה שאנחנו מגיעים לוועדה עם צו ומבקשים את אישור הוועדה ומה שקורה זה שהצו הוא מה שנקרא סוג של דקלרציה. הוועדה מאשרת את הצו ואנחנו מוסיפים את הרשימה לתוספת הראשונה לחוק אבל זה לא אומר שבאותן רשויות פועל מערך שיטור. זאת אומרת אלה רשויות שבהן קיבלנו אישור להקים מערך. יש מקרים בהם המערכים מוקמים באיחור, לא מוקמים מכל מיני סיבות ביצועיות ולכן אנחנו הצענו מנגנון שאומר שאחרי ההסכמה עם הרשות המקומית – אגב, זה נותן יותר גמישות לרשות ולמשרד להקים את המערך – תפורסם רשימה של הרשויות בהן מופעלים מערכי שיטור ואפשר לומר שזה בעצם מייתר את הפרסום הדקלרטיבי שנעשה היום באישור הוועדה.

אישור ועדה זה לא דקלרציה.

לא, אמרתי שהתהליך שקורה היום הוא שהרשות נכנסת לתוספת. זה לא אומר שיש בה מערך שיטור עירוני. אנחנו במנגנון המוצא בעצם רוצים שהפרסום יהיה גם על הכוונה להקים את המערך וכבר הרשות תוכל לפרסם כך שמהתחלת הדרך הדבר הזה יפורסם וגם ההפעלה של המערך. זה בעצם נותן כלי לרשות וכלי לאזרח.

היתרון של הדיונים המקדימים האלה, עוד לפני שהתחלנו להקריא, הוא שאתם מזהים עכשיו את כל אבני הנגף. אחר כך נדון בהן.

גם אמות המידה שמוצעות כאן הן סוג של סיכום, אמות המידה שקבועות בהחלטת ממשלה שונות שנכנסו כאן לתוך סעיף 7א וגם ניתן מענה שעל אף אמות המידה והמשקלות שייקבעו לשרים תהיה סמכות לתת מענה פרטני לסוגי רשויות מסוימים, אם זה במאפיינים מגזריים, מאפיינים עירוניים, מאפייני פשיעה, השרים כן יוכלו לתת מענה פרטני לסוגי רשויות שיש להן צרכים פרטניים מיוחדים, זאת אומרת, אובר גמישות בהתאם לצרכים שעולים מהשטח, כפי שאתה העלית.

אתה מתכוון לשר לביטחון לאומי.

ושר הפנים.

אין כאן שר אחד לבד.

בהסכמת שר הפנים.

אנחנו רוצים לחרוג מעקרונות שקבועים בחוק ובתקנות בגלל צורך פרטני, אז יהיה שיתוף אם פעולה בין השרים.

בנוסף יש כאן גם קביעה של כללים למבנה הכוח, גם לגבי הכמויות שוטרים-פקחים, גם לגבי מה שנקבע בהחלטת ממשלה כמה אחוזים פקחים אל מול שוטרים, אפשרות להוסיף או להוריד. גם את זה אנחנו מעבירים מהחלטת הממשלה לחקיקה.

גם הנושא של הפסקת פעילות מערך, זה קשור גם לדיון הקודם בו דיברנו על אחרי שהוקם מערך והושקעו בו משאבים של הרשות, של המשרד ושל המשטרה, עכשיו רוצים להפסיק את הפעלת המערך – גם כאן אנחנו עושים את זה בהליך מסודר כי יכול להיות שיש אפשרות שהמשרד יסייע לרשות או שמשרד הפנים יסייע כדי לראות מה הסיבות בגינן מבקשים להפסיק את פעילות המערך. חשוב לזכור שזה מערך שבעצם נותן שירות שהרשות ביקשה אותו לטובת האזרחים שלה. הפסקה של שירות כזה, אנחנו רוצים למצות עד הסוף את האפשרות להשאיר אותו על כנו.

אני אשמח אם תוך כדי הדברים תתייחס ותאמר איך הצעת החוק מגינה על הפקחים. אתה מבין באיזו סיטואציה אנחנו נמצאים. אנחנו מול ארגוני פשיעה שיכשילו את המהלך הזה. תגיד לי איך הצעת החוק שאתם מציעים מגינה על חיי הפקחים. איזה כלים אתה נותן להם במסגרת החוק.

תנסה לחשוב איך פקחים, עובדים, מתנהלים בחברה הערבית.

זאת לא תל אביב או רעננה או הרצליה שזה מובן מאליו.

הערה ראויה. נצטרך לתת את דעתנו על כך. אנחנו לא עוברים עכשיו סעיף-סעיף.

החוק לא עושה הבחנות בסמכויות בין סוגי פקחים וסוגי רשויות. בסוף גם יש סל סמכויות רחב שרשות מקומית יכולה גם להחליט - - -

שהיא לא לוקחת.

זאת לקונה שאתם צריכים לקיים בה דיון ולחשוב. אתה מבין שהחברה הערבית היא היום במצב מאוד מיוחד.

השאלה אם ההגנה שיש לפקח תהיה כמו הגנה שיש לשוטר. לי עד היום לא היה שיטור עירוני והיום אישרו לנו את זה אבל ההבנה שלי היא שברגע שאנחנו בשיטור העירוני, לפקחים יש סמכות יותר גדולה ממה שהייתה להם אתמול והמטרה של התיקון בהצעת החוק הזאת היא לתת להם עוד יותר סמכויות כדי שהם יהיו פחות משוטר אבל יותר מפקח. לדעתי זה יכול לפתור את מה שאתה אומר אם ידייקו את זה. כלומר, זה לא פקח רגיל אלא פקח שיהיה לו כמו סמכויות של שוטר. כך אני מבינה את זה. אתה צודק שצריך שיהיה גם שיהיו הגנות.

זאת המטרה, לדייק את זה.

רועי, יש לך עוד משהו?

לא. סיימתי.

ליאור, תתייחס רק לעקרונות של ההצעה. אל תתחילו להיכנס עכשיו לסעיפים כי לא זאת המטרה. תתייחס לעקרונות על פיהם נבנתה התוכנית החדשה.

אני ראש מינהלת שיטור עירוני מועצתי במשרד לביטחון לאומי. אני מלווה את התכונית מזה כעשור. ציין היושב-ראש בפתח דבריו שאנחנו כבר למודי ניסיון. התוכנית הזו פועלת כבר 13.5 שנים וניתן לראות על ציר הזמן איך קצב הצטרפותן של הרשויות – בין היתר גם במגזר הערבי – הלך וגדל. נכון להיום יש 21 יחידות ועוד שתיים שעתידות להצטרף בקרוב. כאמור, אנחנו כבר למודי ניסיון.

מאתמול בהחלטת שר הפנים והתקצוב שניתן 14 אמורות להצטרף.

לא. זה לא שיטור עירוני.

לשיטור העירוני יש 23 רשויות שאושרו.

כחלק מהפקת הלקחים מהפקת הלקחים, ציינת היושב-ראש את עניין העקרונות, אנחנו באמת הטמענו - ומנסים להטמיע כאן במסגרת הפיכת הוראת השעה לחוק קבע - לצורך שעולה מהשטח. ברור לנו לחלוטין שיש שוני במאפיינים אבל גם זה עלה כאן.

גם ברשויות הערביות ענו שבשיטור העירוני רוצים סמכויות יותר גדולות.

בהחלט.

אין עכשיו פיקוח.

אני רוצה לעמוד על נקודה עקרונית. את הכוח הזה ניתן להפעיל בשלוש ורסיות. יש את הוורסיה של מה שנקרא שוטר לצד שוטר, יש את הוורסיה המועדפת עלינו שהיא שוטר לצד פקח, ויש ורסיה של פקח לצד פקח. כאשר אנחנו מדברים על הרחבת סמכויות לפקחים, החשיבה או הרצון או הצורך הוא להרחבה של סמכויות של פקחים גם שלא בנוכחות שוטר. האקסיומה הזאת לא נכונה לכולם וההעדפה שלנו, אני מזכיר אותה, ככל שניתן, אנחנו גם כאן מכירים את המגבלות, שהעבודה תיעשה במשותף שוטר לצד פקח. שאלתם כאן קודם, העליתם הגנה על פקח א' ואני מזכיר שגם בהוראת השעה הנוכחית, גם במסגרת חוק הקבע, נקבע שמי שאמון על ההפעלה המבצעית היא משטרת ישראל, גם כאשר הפקח יעבוד לבד. משכך, הפקח אמור לקבל את המעטפת ואת ההגנה ממשטרת ישראל, מה שלא קיימת כיום. זה כבר אמור לענות על חלק מאותו חשש, נקרא לו כך, של איזו הגנה יש לפקח.

לעצם העניין. אני לא ארחיב בדברים אבל אנחנו במסגרת הדיונים שעתידים להתבצע בזמן הקרוב, אנחנו נשמע וננסה להטמיע את הצורך. בסוף הצורך הוא צורך שעולה מן השטח. אנחנו לא במגדל השן ומתכוונים להנחית הנחיות במסגרת חוק. חשוב לנו ליישם את מה שעולה ואת הצורך שעולה מהשטח.

רגע לפני שנעבור למשרדי הממשלה, ראשת המועצה, רצית לומר משהו?

תודה רבה. קודם כל, אני מעריכה את העובדה שיושב-ראש הוועדה אומר משהו והוא עומד בו. כלומר, אמרת שצריך לשנות את הוראת, אמרת שצריך שזה יהיה בקבע, דיברנו על זה כבר לפני כמה חודשים או לפני שנה, וזה בהחלט מוערך.

אני מברכת על העובדה שבמקום הוראת שעה זה יהיה משהו קבוע לתמיד. ידידי פראס, אנחנו בתהליך הזה כבר כמה שנים וכשיושב-ראש הוועדה לקח את הנושא לידיים, הגיע אלינו לביקור ומוביל את זה ביחד, אנחנו ועוד כמה רשויות זכינו שניכנס לתוך נושא שיטור עירוני. השינויים או הדברים שאני רואה כאן, אני לא אכנס לפרטי פרטים אלא אני אומר ברמה העקרונית. בדיונים הקודמים כשהייתי כאן, נלקחו בחשבון מרשויות שיש אצלן שיטור עירוני – אצלי עדיין אין – וכמה הפקח של השיטור העירוני צריך עוד סמכויות כי אם הוא מגיע לאיזשהו אירוע ולא יכול לבקש תעודת זהות או הזדהות, במה זה מועיל? צריך לראות איך מאזנים בין הדברים השונים. אני בטוחה שהוועדה בהקשבה שלה תעשה את זה אבל אני מברכת על המהלך הזה של לתת יותר סמכויות לפקחים. בעיניי הדבר המשמעותי ביותר זה מה שנאמר כאן, המודולריות שבעצם מאפשרת שיתוף פעולה עם ראש הרשות וכל רשות בפני עצמה.

ברגעים אלה יש כנס בנושא הפשיעה בחברה הערבית אצל חברינו ראיד בבאקה אל-גרביה. כמו שידידי אומר כאן, יש יותר הקשבה, יש יותר עשייה ואני מברכת על כך.

האגודה לזכויות האזרח. אני לא נכנסת לפרטי פרטים אלא לתת תמונה כללית, כי נתייחס בהמשך, עת נדון בסעיפים.

מצוין. זאת בדיוק הכוונה.

האגודה לזכויות האזרח וגם אני באופן אישי, אנחנו מלווים את הנושא הזה שלה שיטור הראשוני עוד מאז הוא התחיל לפני למעלה מעשור. בגדול, אם אני אשים כותרות למקום בו נמצאות הדאגות שלנו בהקשר של השיטור העירוני, הן משני סוגים. האחד, כל מה שקשור לתהליכים של הפרטה של השיטור, של המשטרה בישראל. דרך אגב, השיטור העירוני הוא רק אחד מהכלים האלה. אנחנו רואים עוד כלים של הפרטה כמו סמכויות בדברים של הרחבת כיתות כוננות, חימוש אזרחי ועוד דברים שמהווים כלים נוספים שיש בהם הפרטה של סמכויות שיטור מסוגים שונים לידי גורמים אחרים.

מה שמטריד בזה, מעבר לעניינים העקרוניים שהמדינה וגופי הביטחון, בעצם מובנה שהם אלה שיש להם את הסמכויות האלה וזה מעוגן בהרבה מאוד דברים שקשורים להכשרה, למחויבות, לפיקוח על הגורמים האלה, ליכולות ענישה של הגורמים האלה וזה לא משנה איזה כוחות ביטחון, כאן אנחנו מוצאים שמטעמים שונים – אלה יכולות להיות מצוקות אמיתיות בשטח – הפתרונות אליהם הולכים, במקום הפתרונות המערכתיים הגדולים של חיזוק גופי הביטחון הקיימים, טיוב היכולות שלהם, השקעה בהם ושהם יעשו את העבודה הנדרשת במציאות הקשה שאנחנו חיים בה, בעצם מעבירים את זה לגופים או אפילו אנשים שהם פחות מוכשרים, פחות מנוסים, שהעלות שלהם כאילו זולה יותר למערכת. ראינו שהממשלה במהלך השנים קידמה כמה וכמה תוכניות במסגרת הצעות ממשלה ותוכניות ענקיות לטיפול גם בפשיעה בחברה הערבית במיליארדי שקלים כאשר מפורטים שם מסלולים שלמים ותוכניות שלמות גם בתחום של חיזוק המשטרה והכלים שיש לה וגם בתחומים החברתיים-אזרחיים כי צריך את השילוב הזה והתוכניות האלה לא מקודמות לפחות כמעט לגמרי. במקום זה הולכים למסלולים אחרים.

דרך אגב, זה נכון גם לגבי כלי החקיקה השונים שאדוני מקדם כאן בוועדה. זה כאילו למצוא דרכי קיצור למה שבעצם המשטרה צריכה. אם תשאל אותי מה צריך ואני חושבת שהמשטרה מכירה אותנו ויודעת שיש לנו גם הרבה מה להגיד על פעילות המשטרה, אבל בגדול היא הגוף האמון על הביטחון ועל הסדר הציבורי וצריך לחזק אותה כפי שצריך. בתוך התוכניות האלה מפורטים כלים – כוח אדם, מז"פים, ניידות, דברים רבים - שהם יודעים טוב ממני לומר מה יש בתוך התוכניות האלה כדי שיהיו להם את הכלים הנחוצים.

אם כן, זה עניין אחד שמאוד מטריד אותנו. הסוגייה השנייה שמטרידה אותנו בהקשר לחקיקה הזאת מאז ומעולם היא הסוגייה של פגיעה בשוויון. בעצם מה קורה זה שתפקיד המדינה הוא לתת ביטחון באופן שוויוני לכל תושבי המדינה וגם לפי הצורך. אם במקום אחד יש יותר פשיעה, היא יכולה להחליט שהיא תשקיע שם יותר כוחות וכולי. מה בעצם עושים כאן? אומרים שמי שיש לו כסף ברשויות מקומיות מסוימות – ראינו, כמעט 100 רשויות מתוך 250 – למרות שזה לא בהכרח שיש לרשויות האלה כסף אלא הן מחליטות שאולי במקום רווחה הן ייתנו שיטור עירוני. הן נותנות מהתקציבים שלהן ומהיכולות המעטות שלהן או שהן עשירות ויש להן את היכולת והן אומרות מה אכפת לי. תאמין לי, ישבתי כאן בעשרות דיונים על השיטור העירוני וראיתי את ראשי הרשויות. הם לא חושבים שזה פותר את בעיות הפשיעה. אני שמעתי שהם אומרים שהאזרחים שלהם רוצים לראות ניידות ברחובות, זה נותן להם תחושת ביטחון שמסתובבת ניידת. אם יש לך פקח שיכול להסתובב, אבל לא בהכרח זה באמת פותר את בעיות העומק של השיטור.

אנחנו רואים גם בכלים שאתם נותנים כאן בחקיקה הזאת שיש עוד כלים.

המילה "אתם" לא מתאימה. זאת הצעת חוק ממשלתית.

סליחה, בהצעת החוק הממשלתית אין פתרונות לדברים האלה.

אני יודעת שקצת הארכתי, אבל בכל זאת אם אני יכולה לקחת עוד כמה דקות.

יש לך.

אני רוצה להתייחס רק ברמת כותרות לבעיות עליהן אנחנו מדברים בהצעת החוק ובהמשך כמובן אני אגיע לדיונים ואדבר לגבי כל סעיף באופן ספציפי. אני רוצה להראות איך מתבטאים החששות האלה שלנו בתוך הצעת החוק שעומדת עכשיו על הפרק. קודם כל, ההגדרה מאוד מאוד דרמטית של הסמכויות של הפקחים. המושג שנבחר להחליף את טיפול בעבירות אלימות הוא מושג עמום ורחב. למעשה כשאני קוראת אותו, הוא כולל כל דבר וכאילו אין לו גבול. גם ההרחבה של המקומות שאפשר להיות לא שוטר ופקח ביחד, איך שאני מסתכלת על זה, זה כל מקום. זאת אומרת, ההגדרות הן כל כך נרחבות שהן מאפשרות לפקחים ללא ליווי שוטר לטפל בכל מקום ברשות העירונית בכל עבירה או בכל חשש או חשד כפי שהם מבינים עבירות.

יש עוד כל מיני דברים כמו שהם יכולים להפעיל סמכויות נגד קטינים ועוד פרטים שנגיע אליהם בהמשך. אני כל הזמן אזכיר שוב ושוב שמדובר בפקחים עירוניים. זה לא שוטר שעובר הכשרה ארוכה וכל הזמן המערכת, לפחות בתיאוריה למרות שאני מקווה שזה נכון, מתזכרת, עובדת על זה ומקפידה על הפיקוח, לפחות לכאורה.

אני יודעת שיש כאן רשויות מקומיות שתכף יאמרו שהם רואים מה עושים הפקחים שלהן וכולי. נכון. יכול להיות שיש רשויות כאלה שכן, אבל גם יכול להיות שיש רשויות שלא ואנחנו לא יודעים ואפילו אין לנו דרך לדעת איך זה מתנהל בכל הרשויות שיש את זה.

לגבי שיקול הדעת המאוד מאוד נרחב בהיעדר הפיקוח החיצוני שיש בתוך החוק. זה מלווה את כל הסעיפים. אני לא אכנס לפרטים אבל רואים את זה באופן כללי. כל הסמכות וכל שיקול הדעת הועבר לשרים, פה ושם בהתייעצות עם המשטרה, אני לא אומרת שלא מבחינה מקצועית אבל אין שום פיקוח ציבורי. אין כל מנגנונים חיצוניים לראות איך זה קורה, האם יש תלונות על זה, איך זה מתרחש, איפה יש הפרות זכויות אדם וכולי.

המילה האחרונה שרציתי לומר בהקשר הזה כי עקרונית זה חשוב היא שאנחנו רואים שבאמות מידה הערכים של שוויון, צורך והדברים מהסוג הזה בכלל לא כלולים כחלק מהותי, מרכזי וחשוב. זה גם מתחבר למה שאמר ראש העיר לגבי ההתאמה הספציפית וההגנה על האנשים שעובדים שם וכל הדברים האלה. תודה.

ככלל אנחנו תומכים במודל השיטור העירוני המועצתי. אנחנו חושבות שזה מודל חשוב. בעבודה שלנו עם חברי מועצה וראשי רשויות אנחנו שומעות כמה המודל הזה היה משמעותי בשנים האחרונות לחיזוק מערך הביטחון המקומי. אבל כפי שציינו כאן גם בדיונים הקודמים, כאן נעשה ממש שינוי מובהק ומרחיק לכת של המודל שנבחן ב-13 השנים האחרונות. אני לא אוסיף על דבריה של דבי כי באמת היא ציינה כאן את כל ההערות החשובות אבל אני אומר שמתן סמכות לאכיפת עבירות מסכנות חיים לפקחים מקומיים, זה בעצם להפוך את הפקחים לסמי שוטרים בלי הכשרה ובלי תהליך ששוטרים נהדרים עוברים במשך שנים. אחרי כן אף אחד לא ירצה להיות שוטר. אני לא חושבת שמישהו ירצה להיות שוטר כי למה להיות שוטר ולעבור את כל התהליך הזה כשאני יכול להיות פקח, לעשות אותר הדבר ולאכוף את אותן עבירות? במידה מסוימת זה מגלגל את האחריות לרשויות המקומיות כאשר יש להן אחריות ואין להן סמכות. בעצם הרשויות המקומיות מקבלות כאן אחריות כשהן שותפות למודל השיטור הזה אבל הן לא באמת יכולות לאכוף את זה ולהיות אחראיות על זה. אין להן את הסמכות המשטרתית המלאה. אם רוצם לעשות מודל של משטרה אחרת שמשלבת יותר את הרשויות, בואו נעשה את זה בחוק אחר ולא בחוק שנוגע להתמודדות עם עבירות ספציפיות, עבירות של איכות חיים ואלימות שם כן יש לרשויות אחריות.

אני רוצה לשאול לגבי ההערה שבכל רשות יהיה מודל אחר ויהיה דיוק. אנחנו תוהות האם במצב בו כל רשות תהיה משהו אחר, תהיה אכיפה שונה? איך הפקחים ידעו לאכוף כאן משהו אחד ושם משהו אחר? תינתן איזושהי הכשרה מותאמת רשות? גם זאת נקודה שהיא לא ברורה. אני אומר שבחוק כרגע לא מצוין שהפקח צריך לאכוף לצד שוטר. כלומר, בעבר הפקח היה מחויב להפעיל את הסמכויות הייחודיות שלו לצד שוטר אבל היום זה לא מצוין בחוק. אנחנו גם אומרות שאם הוא לא קיבל הכשרה, מי נותן את ההכשרה? הרשויות יצטרכו להיות אחראיות על זה? זה מתחבר למה שדבי אמרה שרשויות רבות קורסות תחת הנטל הכלכלי כשהן צריכות לממן המון נושאים רבים מעבר לביטחון. זה כרגע אומר שרק הרשויות החזקות יוכלו להיכנס לתוכנית הזאת וחבל כי דווקא ברשויות היותר חלשות הפשיעה גואה ואנחנו צריכים להתרכז בזה ולחזק את המשטרה ולחזק את כוחות הסיור ולא למצוא כל מיני פלסטרים וכוחות אחרים שיעשו את העבודה הזאת. תודה רבה.

תודה. דברים חשובים. יש לי הרבה הערות אבל טוב לשמוע את הדברים עכשיו בדיון הפתיחה הזה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה. כמה הערות כלליות. ככלל, הפיכת הוראת השעה להוראת קבע היא חשובה. המטרה כאן היא ליצור שיטור עירוני ראוי לאזרחי המדינה ולענות על הצורך האמיתי של שיטור מוניציפאלי שלא נשאב למשימות לאומיות, שלא נשאב למלא את החוסרים של המשטרה, כמו שאמרו לפני כן. הצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת היום, לא מאפשרת את זה. צריך לוודא שזה מנוסח גם בכל הנוגע לייעוד המערך וליכולת להפעיל סמכויות, שזה לא עמום כפי שמנוסח היום. לדוגמה, מתי הפקחים יכולים לפעול באופן עצמאי ובאילו מגבלות. היום הפקחים יכולים לפעול באופן עצמאי. אנחנו רואים את זה בנוהל המשטרה לפי אילו עבירות אבל בחוק זה נשאר עמום. זה לא משרת את המערך וזה יכול לקחת אותנו למקומות של חוסר יעילות ופוטנציאל פגיעה באנשים פגיעים במיוחדת.

גם אם הצרכים המוניציפאליים משתנים מעיר אחת לאחרת ובין עיר למועצה, ובאמת אנחנו רואים את זה ונדרש מודל מודולרי – חשוב ליצור מודל כזה באופן ברור.

הערה מאוד חשובה כי יש הבדל מהותי בין שיטור מועצתי לשיטור עירוני.

כן, וגם בין עיר לעיר.

נכון. גם בין הערים עצמן.

בכל מקרה חשוב שייווצר מודל כזה באופן ברור בחקיקה, לא בניסוח כללי וכתלות בהחלטות בדרג השר, למשל אפשרות לקבוע את הרכב המערך, כמה שוטרים וכמה פקחי עירייה יהיו במערך מסוים, וזאת כדי שהשיטור העירוני באמת צריך להתנהל על בסיס שיקולים מקצועיים בהתחשב בהקצאת משאבים ציבוריים שוויוניים כמו שאמרו לפני, כדי לתת את הביטחון לתושבים ולהצליח להתמודד עם הבעיות עמן מתמודדות הרשויות השונות.

בחוות הדעת שהגשנו לוועדה ביחס להצעת החוק התייחסנו גם לנושאים של צמצום הפיקוח הפרלמנטרי שזה באמת איזושהי בעייתיות שרלוונטית להצעת החוק וגם צמצום המעורבות המשטרתית בפעילות השיטור העירוני, למשל בקביעת האזורים בהם השיטור העירוני יכול לפעול או איזה פקחים יתחמשו בנשק כאשר כיום זה בהחלטה משטרתית.

בנוסף, נושא הכשרה של הפקחים חייב לקבל התייחסות והתאמה גם בכל מקרה ביחס למצב הקיים היום אבל גם בהתחשב בשינוי המהותי בייעוד המהלך ובאפשרות להפעיל את סמכויותיו וזאת כדי שהוא יפעל באופן יעיל והוגן. יש לכך גם השלכות תקציביות, אם רוצים לוודא שזה לא ייפול על הרשות וייצור חוסר שוויון נוסף ונשמח להרחיב על כך בהמשך.

אני מאוד מקצרת. בשורה התחתונה המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא איך המודל הזה של שיטור ממוקד לצרכים מוניציפאליים יפעל - בין היתר בהתחשב בפעילות המקבילה של המשטרה וכוחות נוספים שפועלים בתא שטח מסוים - באופן מסודר, מקצועי ויעיל ככל הניתן. תודה.

צוהריים טובים. אני לא אחזור על הדברים כי ההערות שלנו שכתבנו בניירות העמדה די מתכתבות.

קראתי אותן.

אני רק אומר באופן כללי. קודם כל, אני חושב שיש כאן הזדמנות פז שנפלה בחלקנו ובחלקו של היושב-ראש לדון במערך הזה של השיטור העירוני, במקום שבו הופכים את ההסדר להסדר קבע. אנחנו מעצבים את השנים לא רק הקרובות אלא היותר רחוקות. אני מבין שדובר כבר בשלבים מוקדמים של הדיון ואני גם מבין את הרצון להתקדם להסדר קבע, והצעת החוק הזאת התעכבה שלא באשמת הוועדה וכולי, אבל אני באמת קורא ליושב-ראש לבצע את ההערכה שתאפשר את הדיון היסודי והמעמיק הזה שכרגע מגיע אלינו ובאמת לבחון לעומק את הדברים שעלו כאן.

גם אנחנו התמקדנו בשני היבטים מרכזיים. ההיבט הראשון הוא הרחבת הייעוד והרחבת הסמכויות השיטור שבידי הפקחים. הצעת החוק, כפי שנאמר כאן, מרחיבה באופן משמעותי מאוד את הייעוד של השיטור העירוני גם בכל מה שנוגע לאיזה נסיבות פקחים יוכלו להפעיל סמכויות אכיפה וגם פותחת, מבטלת, את המגבלה שהוטלה בזמנו על רשימת המקומות. למעשה הם יוכלו לפעול בכל המרחב הציבורי כאשר אגב כך הרחבת הסמכויות הזאת נעשית תוך כדי הצבת הגדרות מאוד מאוד אמורפיות ורחבות ואנחנו רואים בכך קושי.

אני מצרף לזה שני נתונים מאוד מאוד חשובים שאני חושב שיהיה חשוב מאוד שהוועדה תדבר עליהם, במיוחד ככל שבאמת נלך לכיוון הזה של הרחבת הסמכויות. ההיבט הראשון הוא זה שדובר כאן, ההכשרה. לפחות בשנים האחרונות, יש לא מעט ביקורות על כך שהפקחים אמנם עוברים הכשרה אבל בוודאי שהם נעדרים הכשרה מספקת לייעוד אליו הצעת החוק מכוונת. זה דבר שאני חושב שאנחנו נצטרך לדבר עליו ואולי אפילו לתת לו ביטוי יותר משמעותי בחוק.

היבט שני שחשוב מאוד לציין אותו. ככל שאנחנו הולכים לעולם של הרחבת סמכויות, נאמר כאן סמי שוטרים, אנחנו גם צריכים לחשוב יותר לעומק על מנגנוני הטיפול המשמעתי והפלילי. יש איזשהו אזכור בחוק אבל בראייתי, ואני מניח שגם היושב-ראש חותר לכך, ככל שהולכים לכיוון של הרחבת סמכויות, צריך לחשוב, כמו שיש לגבי שוטרים, האם לא נדרש כאן גוף ייעודי שירכז את הטיפול בתלונות של אזרחים, הן במישור המשמעתי והן במישור הפלילי.

כנ"ל לגבי חובות תיעוד. אנחנו יודעים שהיום על שוטרים מוטלות חובות תיעוד הרבה יותר רחבות, לא מעט שוטרים מסתובבים עם מצלמות גוף, וככל שאנחנו הולכים לעולם שהפיקוח העירוני הוא למעשה שיטור עירוני פלוס, אנחנו צריכים גם לחשוב בכיוונים האלה של חובות התיעוד.

בנושא הזה של ההיבט השני, גם אנחנו מצטרפים לצורך דווקא בהגברת מנגנוני הפיקוח והבקרה הפרלמנטריים, גם לאור הרחבת הסמכויות אבל גם מכיוון שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעצב מערך שלם היום אבל אנחנו לא יודעים איך הדברים ייושמו בעוד שלוש וארבע שנים, במיוחד לאור הפערים שיכולים להיווצר בין הרשויות השונות. אם כן, חשוב מאוד שמנגנוני הפיקוח והבקרה הפרלמנטריים יוחזרו להצעת החוק ואולי אפילו יוגברו.

תודה ישי. כרגיל, דברים חשובים.

מנהל השיטור המשולב באגף סל"ע בעיריית תל אביב.

מגיע לו מזל טוב. נולדה לו ילדה.

שמעתי הרבה בנושא הפיקוח, ההסדרה ולמעשה ההיפרדות ממשטרת ישראל. אני רוצה לומר שהשיטור העירוני לא עובד באיזשהו ואקום. קודם כל הוא כפוף לעירייה שהיא דמות שלטונית שיש לה ועדת ביקורת שיודעת לקבל תלונות ציבור ואנחנו כן מקבלים ובודקים ועושים ואנחנו לא עובדים באיזשהו ריק. בנוסף אנחנו עובדים בצמידות למשטרת ישראל. אנחנו עוברים הכשרות כפי שמשטרת ישראל קובעת. לא מדובר בפקח עירוני רגיל אלא בפקח מסייע שעובר הכשרה, עובר ריענון אחת לשנה, גם של הכשירות שלו וגם של ההנחיות. העבודה בשטח מתבצעת בכפיפות לקצין משמרת משטרתי או ראש משמרת משטרתי שלמעשה מפעיל את הכוח, מפקח על הכוח וזה לא עכשיו פקח לוקח ניידת והולך ועושה מה שהוא רוצה. זה אני אומר לכל מי שהעלה איזשהן ספקולציות בנושא. כך אנחנו עובדים ולא רק אצלנו אלא גם ברשויות אחרות. אנחנו מדברים אחד עם השני, אנחנו מבצעים ביקורים הדדיים, אתה ביקרת אצלנו אדוני היושב-ראש וראית איך אנחנו עובדים. זה לא שאנחנו מדברים על איזושהי מיליציה פרטית שקמה ועושה.

אני כן אומר שעולה מהשטח הצורך של הרחבת הסמכויות שאנחנו אחת מהרשויות שביקשנו. למעשה אנחנו עובדים בשטח ואנחנו צריכים את זה. היינו שמחים לעבוד במודל שליאור דיבר עליו, של שוטר ופקח שיעבדו אחד ליד השני כאשר מבחינתנו זה האידיאל. לא היינו מבקשים שום סמכות, לא היינו צריכים שום דבר, היינו עובדים יד ביד בצמידות ועושים את כל מה שאנחנו צריכים. לצערנו המצב מחייב אותנו לעתים רבות לעבוד שני פקחים מסייעים לבד וכשהם יוצאים לעבוד לבד הם צריכים סמכויות כי היום גם ילד בן שמונה יודע להסתכל עליהם ולהגיד להם שאתם העירייה ואתם לא יכולים לעשות לי כלום ואתם לא יכולים להגיד לי כלום. גם כשאנחנו מגיעים לטפל בעבירות שיכולות לגרום לפגיעה והעליתי את זה גם בוועדות הקודמות - אני לא רוצה להלאות אבל - והזכרתי את אותו נהג שיכור שעצרה סיירת שלנו ובסופו של דבר שוחרר כי היא עצרה אותו בחוסר סמכות. ביקשנו כאן דברים שהם אלמנטריים כמו שפיכת אלכוהול לפני שתתפתח קטטות, דקירות ותהיה פגיעה בחיי אדם. ביקשנו להפסיק עבירות אלימות עד להגעת שוטר. היכולת לעכב אנשים בסמכות עד להגעת שוטר שיכול לטפל. לא לחכות לפגיעה והמטרה היא לעזור כאן למשטרת ישראל ולא להחליף אותה, להפוך להיות הגוף שמפנה את הזמן משטרת ישראל להתעסק בשיטור. העליתם כאן צרכים שהם נכונים שהמשטרה צריכה לטפל בעבירות והמטרה שלנו היא לעזור למשטרה בעבירות הקלות, כך אני קורא להן, שחלקן הן עבירות איכות החיים ולהיות הראשונים לטפל, להקפיא מצב, לנקות את השולחן ושבאמת המשטרה תוכל להקצות את המשאבים שלה לטפל בפשיעה החמורה, לחקור, לבלוש. אלה דברים שאנחנו לא מבקשים לעשות. אנחנו מבקשים להגיע לשטח, להקפיא מצב, למנוע פגיעה בחיי אדם ולפנות את המשטרה לעסוק בעבודה שלה.

ככל שאנחנו נדרש לעזור כגוף שכבר שנים נמצא בתוך האירוע הזה, לשפוך אור ולחבר למה שקורה בשטח באמת, אנחנו נשמח ואנחנו מעמידים את עצמנו. הצעתי גם לראשת המועצה קרן לבוא ולבקר אצלנו. נזמין גם את שמונת המועצות שמצטרפות היום להגיע אלינו, לעזור ולתמוך, כמו שכבר היו אצלנו רשויות רבות וחלקן כבר התחילו להתקדם בנושא.

ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי. אני אגע בכמה נקודות שעלו כאשר הנקודה הראשונה היא תחומי העיסוק. זה לא סוד, אנחנו כשלטון מקומי רוצים שתחומי העיסוק של השיטור העירוני יורחבו לעבירות מוניציפאליות נוספות שמפריעות לראשי הרשויות. לכן אנחנו דרשנו בדיונים הקודמים - ואתה היית איתנו בסיור בטייבה וברמלה שהיא עיר מעורבת – לגבי כל נושא של פסולת בניין שנזרקת בפאתי הערים כאשר בטייבה זה אבסורד, שם אותו זכיין של המדינה שבונה את הכביש, הוא אחר כך זורק את הפסולת בפאתי הערים. בדברים האלה אנחנו רוצים להרחיב כדי שלאותו שיטור תהיה אפשרות לסייע לרשות המקומית בעבירות מוניציפאליות.

אתה תרחיב את זה. אני אומר שאין חשש להרחיב את הדבר הזה כי בסוף את התוכנית בונים ביחד, ראש הרשות עם מפקד המשטרה, והם מצמצמים ואומרים שמה מתאים לנו באותה עיר לאכוף, נאכוף. לכן אין חשש שזה ילך לאחד הכיוונים, או לצד המשטרתי יותר ולא לצד המוניציפאלי. בסוף זאת עבודה שנעשית ביחד. מה שמפריע לראש הרשות הוא יעלה על השולחן ומה שמפריע למשטרה היא תעלה לשולחן וביחד בונים תוכנית שהיא תוכנית שנותנת מענה לאותה רשות.

לגבי נושא של סמכויות לפקחים שעובדים לבד. אני אומר שצריך לשום את זה בשום שכל. זה לא שהיום מחליטים שהם עובדים לבד ויש להם סמכויות אלא צריך לבחון את זה בצורה מאוזנת ולראות שלאותו פקח יש ותק, שהוא כבר עבד בזה ויש פקחים שעובדים שנים בשיטור העירוני והם לא פחות משוטרים. כמובן שצריך לעשות הכשרה בכל הדברים האלה ולדייק בעבירות אותן נותנים להם.

נושא של התכלול הוא מאוד חשוב. שמענו אתמול על הפרויקט שנעשה ברשויות המקומיות עם התובעים העירוניים דבר שמאפשר לרשויות המקומיות, אלה שאין להן מערכי אכיפה, להקים מערכי אכיפה. צריך לראות שזה מתכנס גם מבחינת הממשלה והמדינה למקום אליו אנחנו רוצים ללכת עם השיטור העירוני, לגבי הרשויות בהן אין מערכי אכיפה. לראות גם הנושא של התכלול של המרכיבים הטכנולוגיים שמסייעים לאותה רשות ובחלקם מתוקצבים על ידי המשרד לביטחון לאומי ולראות שזה ביחד.

לגבי השוויוניות. אני מלווה את השיטור העירוני מאז 2011, מאז הקמתו, וזה היה החשש הראשוני. אני מסתכל ברשימת 13 הרשויות הראשונות, היו אלה ערים גדולות וחזקות והטענה של השלטון המקומי הייתה איך אנחנו מסייעים לא רק לעשירים אלא גם לאלה שקשה להם. אני חושב שבמשך השנים המשרד עשה שתי פעולות חשובות: האחת, הוא שינה את התמהיל של הפקחים והשוטרים. הוא לא עשה את זה כאחד תמורת אחד, 10 מול 10 כפי שהיה בהתחלה, אלא אפשר גם שבעה פקחים מול 13 שוטרים. אחר כך, בשלב יותר מאוחר, המינוי של הפקחים העירוניים ברשויות המקומית כך שזה אפשר לרשויות חלשות מבחינה כלכלית להיכנס לתוך המערך הזה ואנחנו שמחים על כך.

לגבי העבודה עם קטינים. אני מוביל את הנושא של האכיפה בנושא הקורקינטים. גם שם היה חשש שבנושא האכיפה של הקורקינטים, איך הפקחים יסתדרו עם הקטינים, עם ילדים מתחת לגיל 16, אבל בסוף זה הוסדר בנוהל שאוכפים אותו בצור המסודרת. אם כן, ניתן לעשות את זה בשום שכל. אם מאוד מדייקים את זה, בסוף גם את זה ניתן לעשות.

אני מברך על כך שנחנו הולכים לחוק קבע. אני חושב שזה יפסיק את כל הטרללת הזאת כאשר כל שנה-שנתיים צריך לבוא ולהסביר למה אנחנו רוצים להרחיב. נתקלת בזה בשנה האחרונה ארבע פעמים ואנחנו חיים את זה כל הזמן.

תודה. דברים חשובים מאוד. בסוף זה מנקז את כל סימני השאלה וההסתייגויות שעולות כאן וטוב שהן עולות כי זה יחייב אותנו, את מציעי החוק הממשלתיים, לנסות לראות איפה אפשר לתת מענה כבר בתחילת שבוע הבא עת נתחיל להקריא את החוק הזה סעיף אחר סעיף.

ברשות אדוני, הערה לגבי השיטור העירוני. אין חולק עד כמה חשוב השיטור העירוני בכל ישוב. הוא מסייע גם לראש הרשות ולעירייה בנושא האכיפה. לצערי הרב, וזה מה שאני רוצה לומר לאדוני, בקשות חוזרות ונשנות, אפילו ברמה של תחינה למשטרה לקלוט את הנושא הזה של שיטור עירוני לתוך היישובים, לרוב נתקל בסירוב.

זה לא למשטרה אלא למשרד.

למשרד לביטחון פנים. אני רוצה את המשטרה אצלי. אני רוצה להסביר למה אני מעיר אתה הערה הזאת. העקרון הזה לבוא ולעשות תעדופים ברמת אלימות גבוהה מאוד, לתת שיטור עירוני וליישובים לא, הוא עקרון לא נכון.

אתה צודק. הוא לא יהיה. הוא לא בעקרונות הבאים. הוא לא שם.

יפה. בתפיסת העולם גם ישובים שאין בהם פשיעה גבוהה, מאוד חשוב שיהיה בהם שיטור עירוני. אם אתה רוצה לפעול גם בעקרון של מניעה, כך צריך, כי היכן נכנס עולם הפשיעה והעבריינות נכנס? תסתכל. ישוב משגשג, יש בו חיי מסחר, אז אתה רואה שעולם הפשיעה נכנס כי הנושא הכלכלי מאוד מהותי ומאוד חשוב להם. הם דורשים תשלום דמי חסות בסגנון של שמירה ובכל מיני תירוצים.

כאן בקשתי, אם אדוני יכול להתערב, והיא לנושא של היענות לבקשות של ראשי ערים להכנסת שיטור עירוני. את הפרמטרים צריך לבחון מחדש ולא על בסיס שיקול של היכן שיש יותר פשיעה או עבריינות, לשם נכניס שיטור עירוני, והיכן שפחות, לשם לא נכניס. אני אתן לך דוגמה אישית. אני שלוש שנים מתחנן למשרד לביטחון פנים במכתבים וחיפשתי כל דרך שהיא כדי לנסות להפעיל לחץ להביא שיטור עירוני לעיריית כפר קרע אבל כל פעם אני נתקל בסירוב. הרשימה האחרונה שפרסמו אותה, גם בה כפר קרע לא נכללה ודווקא נכללו ישובים שיש בהם פחות בעיות.

יכול להיות שבנושא הזה צריך לעשות חשיבה נוספת, אולי המשרד לביטחון פנים – ויושב כאן היועץ המשפטי – צריך לבחון את הפרמטרים מחדש ואיך הם מתעדפים. ראש רשות בא ואומר לכם שהוא בתקציב השנתי שלו מכניס ומוכן לממן ולהיות שותף במימון של השיטור העירוני. אני מתחנן שיכניסו לי שיטור עירוני כי אני רוצה לייצר מציאות חדשה, מציאות של אכיפה, מציאות של סדר, מציאות של שמירה על שלטון החוק אצלי ביישוב ואני רוצה להיעזר בשיטור העירוני כדי ליישם את העקרונות האלה אבל בא המשרד לביטחון פנים ואומר שלא ניתן או אתה לא נמצא ברשימת התעדופים שלהם או אתה לא נכנס לפרמטרים הקיימים שהצבנו לעצמנו. נהלים, בני אדם מנסחים אותם ובני אדם משנים אותם. ועל כן אשמח מאוד אם אדוני יתערב או יבחן או ישקול את כל הנושא הזה, איך ומתי נותנים או נענים לבקשות ראשי ערים בנושא של שיטור עירוני.

רק תעשה לי טובה, תוריד את המילה להתחנן. לא מתאימה.

ראש עיר שלוש שנים כותב, מנסה להפעיל לובי לנושא הזה, פונה אפילו למשטרה שזה לא תפקידה כי זה התפקיד של המשרד לביטחון פנים, הדרג הפוליטי, הדרג שמנהל את המשרד, מי שצריך להוביל את המדיניות הזאת ואני לא מצליח להשפיע על דעתם להכניס שיטור עירוני לעירייה. זאת עיר ואם במדינת ישראל. אני מבקש, אני רוצה שיטור עירוני ומוכן לשתף פעולה ומוכן להשתתף במימון.

תודה אדוני ראש העיר. חבריי למשטרה, בבקשה, הבמה שלכם.

ייעוץ משפטי, המשטרה. אני רוצה לחדד קצת לגבי הסמכויות. הסמכויות שקיימות היום נשארות בעינן. זאת אומרת, למעט שפיכת אלכוהול שיש כוונה להוסיף. בקשת הזדהות, חיפוש ועיכוב נשארות כפי שהן היום. הרעיון של ההצעה הוא להרחיב את גדר האירועים, הסיטואציות, בהם השיטור העירוני יוכל לפעול. אנחנו לא מרחיבים סמכויות אלא אנחנו פשוט מרחיבים את היריעה. ההצעה מבקשת לאזן בין הרצון של השלטון המקומי, שרצו להרחיב את הסמכויות עצמן, לבין המשטרה שביקשה להשאיר את הסמכויות על כנן.

באיזשהו מקום בסמכויות מופיעה יכולת להילחם בארגוני פשיעה?

לא.

היה לי חשוב להבהיר את זה. זה לא הולך להיות בסמכויות הבאות או במשימות הבאות.

מבחינת המשטרה, בוודאי שלא.

חשוב לי לומר שהסדרנו מנגנון בהצעה של בחינת פעילות והתנהלות של הפקחים עצמם לטובת טיוב השיטור העירוני ועמידה במשימות. המשטרה גם תוכל להביע עמדה לגבי פעילות של פקח כזה או אחר כדי שנוכל לטייב את התוצאות של השיטור העירוני. יש היום גם סעיף שביקשנו להוסיף ואני מקווה שבסופו של דבר הוא ייכנס, הוספה של תנאים נוספים שהשר יוכל לקבוע תנאי סף כניסה לתפקיד של הפקחים והמסייעים, כך שבאמת נרחיב את תנאי הסף כדי שמי שייכנס לפרויקט הזה מבחינת הרשויות, יהיו גם אנשים ראויים שיסייעו למשטרה לממש את המשימות.

חשוב לומר שבסופו של דבר, כמו שכבוד ראש העיר התייחס, אולי ההגדרה היא רחבה אבל יש פירוט רחב ומפורט של העבירות בתפיסת הפעלה שהיא בעצם מנגנון פנימי של המשטרה יחד עם המשרד לביטחון לאומי, בשיתוף עם הרשויות המקומיות. יש ממש רשימה של עבירות, מה נכנס ומה לא. השיטור העירוני יודע בדיוק באיזה עבירות הוא מטפל ובאיזה לא. הסיטואציות שהוא אמור להיכנס אליהן, הוא מוגדרות מראש. ניסינו כמה שאפשר לצמצם את זה כדי שזה יהיה ברור וחד משמעי עד כמה שאפשר. כמובן שיש דברים מורכבים שבסופו של דבר אתה חי את השטח ויש דברים שאתה תצטרך להפעיל שיקול דעת, הפקח או השוטר, אם הוא מטפל או לא מטפל ועד כמה הוא יכול לטפל.

חשוב לי להסביר לך אדוני ראש העיר שאני בשלב מסוים עלו אצלי כל סימני השאלה שאתה מדבר עליהם, דווקא בגלל שהייתי ראש רשות. אז הבאתי אלי גם את המשטרה וגם את נציגי הרשויות כי רציתי להבין על מה מדברים. זאת אומרת, מה בתוך מערכת הסמכויות כאן אתם כל כך רוצים. אני אומר לך, תירגע. אני לא מתכוון לתת לאף פקח שיטור את הסמכות של שוטר אבל אני מתכוון לתת לו את כל האפשרויות כדי שהוא יוכל לבצע את העבודה שאתה ואני מצפים שהוא יעשה. זה מה שבסופו של דבר יקרא. כבר רמזתי לכם שאני אוהב את השם פקח שיטור ולא פקח מסייע אבל זאת החלטה שלכם.

משרד הפנים. ההצעה אדוני היושב-ראש מתואמת איתנו. אנחנו נשתתף בדיונים ונסייע לקידום ההצעה.

אני אציין אדוני היושב-ראש שכל פעילות של אותם פקחים מסייעים שיעבדו במסגרת הרחבת הסמכויות היא תהיה בפיקוח משטרתי צמוד ובמשימות שהמשטרה מטילה על אותה ניידת, גם אם הם עובדים לבד. המעטפת שתינתן היא מעטפת צמודה לעניין. לכן המשטרה יודעת גם להביא את האנשים המתאימים כי אנחנו עושים להם פיקוח ובקרה.

אתה רוצה להגיד לי שלא יהיו פקחים שיכולים לעשות מה שהם רוצים?

הם לא יוכלו לעשות בהנחה שהמשימה שאותם פקחים יקבלו, הם - - -

חשוב להבהיר את הדברים האלה, שהפקחים בבוקר מקבלים תדריך.

תדריך משותף, משימה משותפת, לראש רשות. זה המצב גם היום.

קצין משטרה שאומר להם מה לעשות.

אמת. גם ראש רשות שרוצה לבצע משימה מסוימת זה בתיאום עם מפקד התחנה כשזה נכנס לסל המשימות, במיקום שלהן ויש סנכרון עם הכוחות הפועלים בשטח שהם כוחות שלא קשורים לשיטור עירוני וכולי. זה מערך שלם. חשוב להדגיש את זה ולכן אני אומר שהם עושים את זה בפיקוח של תחנת המשטרה.

בהקשר הזה אני רוצה לומר שהסמכות בסופו של דבר להפעלת הפקח המסייע היא של מפקד המשטרה. אם הוא יחליט שפקח מסייע לא מתאים, חורג מתפקידו, הוא הסמכות והוא יכול לפסול אותו ולהוציא אותו מהמערך. אין כאן איזשהו ואקום שבו הפקחים יכולים להגיע ולעשות מה שהם רוצים.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד שהוא שלי ולא בהתייחסות לעניין של פיצול והארכת הוראת השעה. מהבוקר אני מקבל קצת ווטסאפים מהחבר'ה, לא רק מהרשות שלי, שהם קצת מוטרדים. חנן דיבר על זה בדיון הקודם. בסופו של דבר מדובר במקום העסקה של עובדים והם ערים והם גם צופים בדיון שמתנהל היום כאן בוועדה והם גם עקבו אחרי ההתרחשויות בלילה. הם באמת מוטרדים כי בסופו של דבר הם אומרים שאם הארכת השעה הזאת לא תקרה, מה קורה איתם ומה עם מקום העבודה שלהם? אנחנו צריכים להבין שגם הם צד בסיפור הזה. מדובר בכמה מאות פקחים שעובדים ברשויות השונות, כ-1,000 פקחים שעובדים ברשויות, ובאמת זקוקים ליציבות הזאת. לכן אני אבקש שההארכה הזאת כן תהיה לחודש ולא תוארך יותר כי ראינו את היעילות כשזה הוארך לחודש ומה קרה כאשר כבר שנים זה מוארך מחצי שנה לשנה וליאור כאן ותיק ממני ויודע.

הצעת החוק תבוצע ביסודיות הנדרשת כדי שאתם תקבלו את המענה הטוב ביותר.

אנחנו עוד נדון בהמשך לעומק כשזה יגיע לסעיפים, אבל רציתי להתייחס בכל זאת כי הוא אמר שאנחנו יודעים. מן הסתם פקחים שמסתובבים לבד, השוטר לא רואה בדיוק מה הם עושים ואם הם נניח מעכבים מישהו אבל בעצם אלימים כלפיו או דברים כאלה, אלה יכולות להיות אין סוף דוגמאות, צריכים להיות בתוך החוק מנגנונים שמבטיחים פיקוח, דיווח, טיפול צמוד וכולי. זה לא יכול להיות שהוא יגיד שאני בבוקר הדרכתי אותו, אז אני אצא מנקודת הנחה שהוא לא היה אלים במשך היום. יש אין סוף דברים והתנגשויות עם אוכלוסייה. יש גם סוגיות שלמות שאני גם אשמח לדבר עליהן בהמשך. פרופיילינג כלפי אוכלוסיות שונות כאשר גם כך המשטרה מתמודדת עם זה והשוטרים הרבה יותר מנוסים מהפקחים, בטיפול באוכלוסייה וגם להם יש קשיים עם זה.

נגיע לזה ונדבר על זה.

יש עוד כל מיני בעיות שאנחנו כאן מרחיבים אותן.

ברור. אנחנו נדון בזה. אני לא אדלג על זה. זה חשוב ואנחנו נדון על זה.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני רק מציין שכתבנו מסמך לקראת הדיונים בהצעת החוק. המסמך נמצא באתר הוועדה ובאתר מרכז המחקר והמידע. אנחנו נציג מידע רלוונטי מתוך המסמך בהתאם לדיונים שיידונו.

אני ממליץ מאוד לקרוא את הדוח כי יש בו לא מעט נתונים שיעזרו לנו להבין עם מה אנחנו אמורים ורוצים להתמודד.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שלא בכדי נשמעים כאן כל מיני קולות, חלק מעוניינים מאוד בהרחבת הסמכויות של השיטור העירוני וחלק מעלים חששות לגבי הפעלת אותן סמכויות. זו בדיוק השאלה. השאלה שעומדת כאן לדיון ותמשיך איתנו במהלך הדיונים היא משהו בין ביזור הסמכויות, ביזור סמכויות האכיפה, לכורח המציאות והגדירה את זה גם השופטת דפנה ברק ארז בפסיקה שקיימת בנושא.

אני אחלק את ההערות שלי לשני חלקים וזה ממש בתמצית כי לקראת הדיונים אנחנו גם נפרסם מסמך עם עמדתנו העקרונית וגם נפיץ במהלך הדיונים נוסח עם הצעותינו המשפטיות כפי אנחנו נוהגים לעשות בכל הצעת חוק.

הוועדה הזאת תצטרך לדון בדמות הפקח המסייע, בשאלת התפקידים ובשאלת הסמכויות שלו ונצטרך לדון בשאלה האם אין בהרחבה הזאת כדי לשנות מהתפקידים הליבתיים המסורים למשטרת ישראל. אני חושבת שזו השאלה המרכזית שעלתה כאן בדיון היום ואנחנו נצטרך לדון בה. את הדיון הזה נעשה דרך סעיפי הצעת החוק.

יש כאן שאלה לגבי התפקידים הליבתיים של משטרת ישראל איך הוספת הסמכויות כפי שמציע המשרד או כפי שמוצע בהצעת החוק הממשלתית הולכת בקנה אחד או איך ריבוי השחקנים האלה שפועלים במרחב אמורים לעבוד ביחד לאור הוספת הסמכויות המוצעת. זה חלק אחד של שאלה שתלווה אותנו לאורך כל הדיונים.

החלק השני הוא במנגנונים התומכים של הצעת החוק ולא סתם עלתה כאן שאלת הפיקוח כי גם לעמדתי סוגיית הפיקוח של הכנסת צריכה להיות מחוזקת בהצעת החוק הזאת. כשעוברים מהצעת חוק שהיא הצעת חוק שהונחה בהוראת שעה מעת לעת בפרויקט שהתחיל כפיילוט, רוב המנגנונים התומכים של ההצעה היו בהחלטות ממשלה. לא יכול להיות שמתקדמים לדיון חקיקה ובהפיכת הוראת השעה להסדר של קבע, המנגנונים הלה צריכים לעלות ברמה הנורמטיבית ולהגיע להסדרה מפורשת בחקיקה עצמה.

אני אפילו אתן דוגמאות. למשל אמות המידה להיכללות ברשויות המקומיות, לעמדתי צריכות להיות אמות מידה שיאושרו כאן בוועדה בכנסת. גם תנאים נוספים שיקבע השר להיכללות במערכי האכיפה העירוניים, גם הם צריכים להיות מאושרים כאן בוועדה לביטחון לאומי.

אנחנו נצטרך לתת את הדעת לרשויות שיוצאות ממערכי פיקוח עירוניים. זאת אומרת, מה שמוצע בהצעת החוק הממשלתית זה שהמנגנון של הוספת הרשויות לא יצטרך לבוא לכאן לבחינה בכנסת כמו שהיה נכון עד לימים האלה. אני חוששת שגריעה של רשויות ממערך השיטור העירוני צריכה לבוא כאן לאיזושהי בחינה או לפחות ברמה של דיווח – אנחנו נדון בזה בסעיפים – מכיוון שאנחנו רוצים להבטיח שהתמהיל של רשויות חזקות ורשויות חלשות יישמר בתוך מערך השיטור העירוני. שלא נמצא את עצמנו עם שיטור עירוני שנותן אפשרות רק לרשויות חזקות להשתלב בו.

דובר כאן לא מעט על סוגיית ההכשרה וגם אליה נצטרך לתת את הדעת מכיוון שאם תתקבל הצעת הממשלה להרחיב את הסמכויות – ודיברתי על ההשפעה של השאלה הזאת ביחס לתפקידי הליבה המשטרתיים – אנחנו נצטרך להבין מהי דמותה של ההכשרה הזאת.

אני חושבת שמעבר לשאלה של הסמכויות ותפקיד הפקח המסייע, אנחנו נעמוד הרבה על המנגנונים העודפים של ההצעה ויהיו לנו לא מעט הצעות ביחס למנגנונים האלה. כמו שאמרתי בתחילה, אנחנו נציע סעיפים שמחזקים את מנגנונו הפיקוח לכנסת.

לא דיברנו כאן על הקשר של אגרת השמירה שנגבית בחלק מהרשויות המקומיות והיחס שלה לשיטור העירוני. אני חושבת שאנחנו נצטרך לגעת גם בנקודה הזאת למרות שהיא לא נוגעת להצעת החוק עצמה במובן הזה שהיטל השמירה מוסדר בחקיקה אחרת. נצטרך לתת את הדעת ליכולת של חלק מהרשויות להפעיל את מערכי הפיקוח העירוניים בתצורה החדשה לאור העובדה שחלק מהרשויות גובות היטל שמירה וחלק לא גובות.

כמו שאמרתי, אנחנו נעביר במהלך הדיונים גם את עמדתנו בצורה מפורטת בסקירה וגם את הצעותינו ביחס לכל סעיף.

חשוב מאוד. תודה.

מכובדיי, קודם כל תודה רבה על התייחסויות ראשוניות מאוד ממוקדות שמאפשרות לי באמת להבין איפה נצטרך לתת הנחיות ולהיערך אליהן. המשרד לביטחון לאומי יצטרך להיערך לדיונים האלה עם תפיסת הפעלה - שיכול להיות שנצטרך להציג אותה כאן - ועם מנגנון התעדוף, איך מתעדפים את הרשויות, מה הנושאים שכלולים במערכת התעדוף וכדאי שהדברים האלה יוצגו כאן כדי שיבינו שכאן אין איזושהי העדפה לה קרא ראש העיר פוליטית. אני רוצה לנקות את זה מהשולחן. אני רוצה להזכיר לכולנו, ואני מציע ידידותית לכולם כאן, אני מתכוון להוליך כאן את הדיונים בהסתכלות מבצעית לחלוטין. אין כאן שום הסתכלות פוליטית. אני לא מתכוון לתעדף אף אחד או למנוע ממישהו על בסיס פוליטי אם הוא כן מסכים איתי או לא מסכים איתי, אם הוא כן מצביע לי או לא מצביע לי. זה ממש לא חשוב. אני מחויב לכל אזרחי מדינת ישראל.

ראשית, אני מבקש מכולכם לנסות לשנות קצת את נקודת ההסתכלות שלכם ולהבין את המציאות בה אנחנו חיים. במדינת ישראל משטרת ישראל קטנה על משימותיה. אני אומר את זה פעם שנייה ואם אני צריך, אני אומר את זה גם בפעם השלישית. משטרת ישראל קטנה על משימותיה. השיטור העירוני או היחידות האלה לייעול האכיפה והפיקוח העירוני נועדו לתת מענה לצרכים המיידיים של תושב, לחסוך את זה מהמשטרה כדי שהיא תוכל להתעסק בארגוני הפשיעה, באלימות הקשה ובכל שאר הדברים. זאת המשימה ושלא נתבלבל. השיטור העירוני לא בא להחליף את המשטרה אלא הוא בא לסייע למשטרה כדי שהיא תוכל להתעסק באמת בדברים האחרים כי המשטרה שלנו לא מספיק גדולה. התקנים קטנים בכל רשות, הם כבר מזמן לא מותאמים לגודל של הרשות. כל רשות שבה פעם היו 30,000 תושבים ושמו תחנה של 60 שוטרים, עכשיו היא עם 80,000 תושבים ונשארו 60 שוטרים. זה לא עובד כך. אנחנו לא מצליחים להגדיל את זה, אנשים לא ממהרים היום להתגייס למשטרה, המדינה לא ממש מרשה לנו להעלות להם את השכר כמו שאנחנו חושבים שצריך להעלות אותו.

אני לא אלאה אתכם בכל הדברים אבל בואו נסתכל על מערך האכיפה העירוני, השיטור העירוני, כעל משהו שאנחנו בונים אותו כדי לתת מענה אזרחי מיידי בצורה מבצעית, שכן מלווה על ידי המשטרה. זה דבר מאוד חשוב. אני רוצה להיתלות כאן בדבריו של ראש העיר. יש כאן הזדמנות ואנחנו חייבים לנצל אותה. רכשנו ניסיון של 13 שנים. יש כאן אנשים שיודעים לבוא ולומר מה היה נכון ומה היה פחות נכון. אנחנו יודעים איזה סוג של פיקוח צריך, איזה סוג של בקרה צריך ואם זה לא מופיע, נתקן את זה. אני חושב שזה מסוג ההערות הנכונות שנאמרו כאן ואנחנו לא נוותר על זה.

חשוב להבין שבתוך סך כל המדדים, הרעיון המרכזי של התוכנית הזאת, מעבר למודולריות, זה שבסופו של דבר לכל רשות יהיה שיטור עירוני ובלבד שהיא רוצה את זה. זה הרעיון. לא מספר התושבים, לא כמות הפעמים שפנו ל-100 או ל-106. לא. יש כאן מוטיבים אחרים שהמשרד לביטחון לאומי בנה כמו למשל מה היכולת של אותה תחנה לתת מענה, מה המרחק של התחנה מהיישוב, כמה שטח יש לתחנה הזאת לתת, איזה מאפיינים יש ליישוב, האם קיימים מאפיינים חקלאיים או מאפיינים אחרים. צריך לבנות את זה מודולרית נכון ונדמה לי שזה הכיוון אליו אנחנו הולכים ונכון, לא נוותר על זה.

דיברנו כאן הרבה על סמכויות פקחים. בואו נוריד את הסעיף הזה כי הוא לא באמת סמכויות פקחים. הסמכויות נשארות אותן סמכויות. נדמה לי שהסמכות היחידה שנוספה היא באמת הנושא של שפיכת אלכוהול. מה שכן נוסף אלה תחומים נוספים בהם יוכלו להפעיל את הסמכויות.

עצרו רגע, פיתחו אוזניים. אני הייתי מפקד יחידת חילוץ גולן במשך 13 שנים, יחידה משטרתית. כולנו מתנדבים. המשטרה נתנה לי סמכות להגיע לכל אחד שדרש עזרה כי הוא במצוקה בנחל כזה או אחר, לתת לו טיפול רפואי כפי שאני חושב שבאותו רגע נכון לתת לו, לחלץ אותו בשיטה בה אני חושב שנכון לחלץ אותו, מסע אלונקות, חבלים, מים, כל שיטה שאני בוחר, להזמין איזה מסוק שאני רוצה, אני מפעיל איזה מסוק שאני רוצה כדי לחלץ אותו וגם מחליט לאיזה בין חולים הוא הולך. מתנדב. לא פקח, לא מישהו שעבר הסמכה, לא הכשרה. הסמכה, זה מה שהם מקבלים. בואו נחזיר את הדברים לפרופורציות.

חברים, יש כאן פיקוח מלא על פקחי השיטור. אנחנו לא מתכוונים לתת להם להיות מחר בבוקר שוטרים אבל יחד עם זה אנחנו חייבים לנצל את העובדה שהם שם כי זה בדיוק היתרון. אני מעריך שבעוד 10, 15, 20 שנים תהיה משטרה עירונית. למה? כי אני חושב שזה הדבר שנכון ללכת עליו. אני ברוב עוונותיי בצעירותי הייתי חבר מועצת העיר באר שבע יחד עם טרנר. אנחנו היינו הראשונים בשנת 2003 שנכנסנו לתחום הזה ובנינו משהו דמוי שיטור עירוני, דמוי משטרה עירונית. שנת 2003, לא שנת 2011 כאשר קם הנושא של השיטור העירוני. המחשבה הזאת קיימת, הכיוון הזה קיים, בואו ננסה להיות קצת יותר גדולים בעניין הזה כי בסופו של דבר באמת בסמכויות של הפקחים – ההערה שנשמעה כאן היא נכונה – צריך לראות שאנחנו באמת גם יודעים לאסוף מידע אודות פיקוח עליו וטיפול משמעתי או טיפול פלילי, קבלת מידע מהציבור אם כלפי איזשהו פקח – כמו שעושים את זה על שוטרים - היו תלונות או כל דבר אחר. זה דבר חשוב.

בהצעת החוק נצטרך לראות איך אנחנו מגבירים או שומרים על הוועדה הזאת כגורם מפקח ומבקר את הפעולות האלה. נצטרך לראות איך בתוך המערכת של השיטור העירוני גם הפעולות מתועדות כדי שאפשר יהיה לבצע על זה בקרה ומעקב בדרך הראויה ביותר.

הייתה כאן איזושהי הערה לגבי החקיקה שהוועדה הזאת מובילה. אין שום חוק שהוועדה הזאת בשנתיים האחרונות חוקקה שהוא בעל גחמות פוליטיות. כל חקיקה שנעשתה כאן נעשתה בגלל שאנשים עם המדים ביקשו אותה. אין כאן שום חקיקה שנעשתה כדי לשרת איזשהן מטרות פוליטיות. הוועדה הזאת לא עובדת פוליטית אלא היא עובדת כדי לאפשר לקוחות הביטחון השונים - גם כבאות והצלה, גם שירות בתי הסוהר, בוודאי משטרת ישראל ומשמר הגבול - מצליחים למצות את כוחם הדל. כל הכוחות האלה קטנים על המשימות שלהם. גם שירות בתי הסוהר, גם כיבוי והצלה, גם משטרת ישראל הם גופים נהדרים עם אנשים יוצאי דופן במסירותם ונחישותם, אבל לצערי הרב הם לא מספיקים כדי לתת מענה לכל מה שמדינת ישראל צריכה. אם נצליח לפתור את זה בחלק מהמקומות עם מתנדבים כמו שאני הייתי או עם פקחים כמו שהרשויות מתכוונות לעשות, נדמה לי שזאת הדרך הנכונה כדי לשרת את הצרכים של החברה הישראלית.

אנחנו מחר בבוקר ניפגש כאן לעת קצרה מאוד, רק כדי לאשר את הארכת הוראת השעה. אני קשוב למה שנאמר כאן. זה יהיה איפה שהוא בין חודש לשישה חודשים. אני אשב עם עצמי ועם הגורמים הרלוונטיים כדי לקבל את ההחלטה הנכונה. זה לא יהיה ארוך כמו שישה חודשים אבל נמצא את הדרך כן לעשות זאת. אני גם ערני לעובדה שאנחנו עסוקים בימים אלה בתקציב ובעוד כל מיני דברים אחרים. ניתן על זה את דעתנו. אני לא חירש לדרישות האלה.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.