פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
09/12/2024


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 91
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, ח' בכסלו התשפ"ה (09 בדצמבר 2024), שעה 12:07

חיזוק החינוך הבלתי פורמלי בקרב ילדים ובני נוער במגזר הבדואי בצפון

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר
עאידה תומא סלימאן

ואליד אלהואשלה
אימאן ח'טיב יאסין
יאסר חוג'יראת
יוסף עטאונה

שירין חאפי נטור - מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

מוסא ח'ילף - מפקח בתי ספר יסודיים מגזר בדואי, משרד החינוך

פואד גריפאת - רכז לגיוס בדואים בצפון, מפא"ת, משרד הביטחון

מחמד כעבייה - מזכיר יד לבנים לחיילים בדואים, יד לבנים

מוניר זובידאת - יו"ר פורום הרשויות הבדואיות וראש בסמת טבעון

אחמד סוואעד - סגן ראש מועצה אזורית משגב

עיסאם כעבייה - יועץ אסטרטגי לבני מיעוט

חאתם שיבלי - ראש מועצה מקומית שיבלי אום אל-ג'נם

תום הייתם חריב - מנהל חינוכי לנוער, עתידנא, מועצת ארגוני הנוער

רועי כהן - מנהל שותפויות וקשרי שלטון, עמותת בנתיבי אודי

ניסים שלם - יו"ר תנועת הנוער נוער לאומי ביתר, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

יאיר שלם - מנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

לאה האריס - אמא לחמישה לוחמים, אימהות הלוחמים

רינת דקל קינן - דודה של החטוף שגיא דקל חן, משפחות החטופים

נח טאוב - פעיל חברתי, משפחות החטופים

לינא סולטאן בשארה - עו"ד, ממונה חברה ערבית יחידת התיאום, יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער

יונתן פז - ראש אגף בכיר חברה וחינוך, המשרד לשוויון חברתי

תמי ברנע

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

חיזוק החינוך הבלתי פורמלי בקרב ילדים ובני נוער במגזר הבדואי בצפון

שלום לכולם, הישיבה היום היא בנושא של חיזוק החינוך הבלתי פורמלי בקשר ילדים, בני נוער, במגזר הבדואי בצפון. אני הייתי שם בסיור לפני כארבעה חודשים בערך, משהו כזה. הייתי גם בשיבלי, כעבייה, והאמת היא שבסיור הזה התרשמתי מאוד קודם כול מהפעילות של הרשויות שעושות ככל יכולתן, מצד שני, לא תמיד יש את הגב של השלטון המרכזי, נקרא לזה, ולכן חשוב באמת לעשות את הדיון הזה, לשמוע ולראות מה ניתן לעשות שגם משרדי הממשלה יוכלו לקבל את התוצאות וגם את היכולת לטפל באותן בעיות, כי אני חושב שהחינוך הוא אחד הדברים החשובים בנושאים האלה.

לפני שאני אמשיך הלאה אנחנו תמיד נותנים למשפחות החטופים ואני רוצה דווקא להתחיל ממך, נח. בבקשה.

שלום לכם, אני נח, אני פעיל חברתי למען החטופים, משחק בסדרה שקשוקה של החינוכית, חלקכם מכירים. אני רוצה לפתוח ולהגיד שהדיון מאוד חשוב, כל מי שהגיעו תודה רבה לכם, זו עשייה חשובה. אני אמשיך ואדבר על המצב במדינה והיעדר זכויות הילד. אני ילד, אני נוער פה. צריך לטפל במדינה. מה שעושים פה זה חשוב, יש פה נושאים כרגע שהם קריטיים. עניין החטופים הוא עניין שעתי. עכשיו בזמן שאנחנו מדברים פה הם שוכבים במנהרות. איך אנחנו פותרים את זה? איך אנחנו מביאים את הילדים, זכויות הילד, הילדים שנמצאים שם? איך אנחנו משפרים את המצב של הילדים שחזרו מהשבי? איך אנחנו דואגים לחיזוק המדינה הזאת אחרי השנה-שנתיים הקשות כל-כך שהיא עברה פה? צריך לדאוג לזה.

אני אמשיך ואבקש ממך, דלל, יצא לנו לדבר בעבר, אני מכיר אותך, יודע את העשייה שאתה עושה. אני מבקש ממך באופן אישי ומשאר חברי הכנסת שנמצאים פה: בואו נפעל למען חיזוק המדינה, בואו נפעל למען סיום המלחמה, בואו נפעל למען החזרת החטופים. די, בני הנוער במדינה נפגעים מהמצב הזה, בני הנוער במערכת החינוך פה פגועים. המצב הוא לא אידיאלי. תודה רבה ובואו נפעל למען עתיד טוב יותר.

תודה לך. אני תמיד שמח לשמוע אותך. אני חושב שבנושא של החטופים הגיעה השעה להתמקד בנושא הזה. אני הוצאתי גם קריאה לראש הממשלה באמצעי התקשורת וגם ללשכה שלו, שהעת להתמקד בנושא החטופים. אז תודה רבה.

תודה רבה, הגיע הזמן כבר לפני שנה ומשהו חשוב מאוד מה שאתה עושה, ובוא נפעל בצעדים אקטיביים, לא רק דרך תקשורת.

תודה. לאה האריס, שלום לך.

שלום, אני אמא לחמישה לוחמים וחמות לעוד שניים. אני גם אמא לבנות שצריכות להתמודד עכשיו לבד בבית אחרי מאות ימי מילואים שעדיין ממשיכים, ואם אנחנו פה בזכויות הילד, אני סבתא להרבה מאוד נכדים שמאות ימים נשארים בלי אבא בבית, והשאלה איך המדינה עוזרת לאותם חיילי מילואים ולמשפחותיהם, לנשותיהם ולילדיהם?

אחד הדברים שדיברנו עליו היום בוועדת הכלכלה – ואני מביאה את זה לפה כי יש גם פה חברי כנסת שצריכים לשמוע – זה העניין של המענקים. החיילים שלנו הם נפגעים גם בבריאות הפיזית והרגשית שלהם וככה גם ילדיהם, וגם בפן הכלכלי, במיוחד העצמאים. יש ברוך השם מענקים שהמדינה נותנת אבל היא כל-כך מסורבלת עם כל עניין הבירוקרטיה, שלחלק מהאנשים אין כוח להתמודד עם זה והם מוותרים מראש, ואלו שמקבלים את המענקים משום מה צריכים לשלם 25% מס על כל מענק שהם מקבלים.

כשאני הגעתי לכנסת הבוקר אני הגעתי עם הידיעה שרק 4% מהאוכלוסייה עושים מילואים בצורה פעילה, ונאמר לי שאני לא צודקת, שזה רק 1%. 1% מהאוכלוסייה משרת במילואים באופן פעיל. עכשיו, אם מדובר ב-1%, אין למדינה שלנו מספיק כסף כדי לתת מענק על אמת? צריכים לתת על מנת להחזיר? למה הם צריכים לשלם על זה 25% מיסים? זה לא לעניין ואנשים ממש בוכים מזה.

דבר שני, אם אנחנו מדברים על כך שאחוז כל-כך מינורי של האוכלוסייה באמת משרת במילואים, אנחנו צריכים לדבר באופן יזום ופעיל על השוויון בנטל, ושיווין בנטל זה לא רק בעניין החרדים. יש הרבה מאוד אוכלוסיות שלא משרתות, אבל יש גם הרבה מאוד על פי מי שהיה אז תת אלוף אחראי על כל משרתי המילואים אמר שיש יותר מ-80,000 אנשים, חיילים לשעבר, ששירתו והמדינה השקיעה בהם, הם שירתו בצבא ולא קוראים להם למילואים. אני מכירה באופן אישי כאלו שהיו צריכים להתחנן שיגייסו אותם. אנחנו מדברים על זה בכל מיני מעגלים במשך 14 חודשים כבר. הגיע הזמן לפעול כדי שיהיה יותר שוויון בנטל ולהוריד את הנטל המאוד כבד ממשרתי המילואים ומשפחותיהם, תודה.

תודה רבה. רינת, דודה של שגיא דקל. בבקשה.

שלום, אני דודה של שגיא דקל חן שחי וחטוף בעזה. אחרי ארבעה חודשים של דממת אלחוט כשכל הדוברים הרשמיים חזרו על המנטרה שאין עם מי לדבר ואין עם מי לנהל משא ומתן, נמצאו לפתע הגורמים שאיתם אפשר לנהל משא ומתן, בשלו התנאים, או אולי החלו חגיגות ההכתרה של הנשיא הנכנס טראמפ, ואלו מפיחות רוח חיים בתהליך שגווע.

בשבועיים האחרונים כלי התקשורת ודוברים רשמיים אינם חדלים לדבר על עסקה נרקמת. רכבת המשא ומתן שוב צופרת ליציאה לדרך וכולם נקראים לעלות, ואצלנו המשפחות, האינסטינקטים, תחושת הבטן, החשיבה הלוגית, זועקים לא לעלות על רכבת ההרים. אנחנו כבר צרובי נסיונות, הרי כבר עלינו וירדנו מאלו הקרונות בחודש מרץ, בחודש מאי, ושוב באוגוסט ומאז השתרר שקט מקפיא. גמרנו אומר: לא עולים יותר על הרכבת. מחכים עד שנראה את שגיא שלנו בג'יפ הלבן חוזר הביתה.

ובכל זאת ולמרות כל אלה, מצוות הלב, זעקת המצפון, האהבה, מורים לנו לעלות שוב, לדחוף את הרכבת במו ידינו, לתת לה את ברכת הדרך, את כל הכוח הנדרש, כדי שתעשה את דרכה עד התחנה הסופית ותשיב את כולם הביתה. זה הציווי שלנו המשפחות, לדחוף בכל הכוח, לא לתת לרכבת לרדת מהפסים כמו שקרה בעבר. חובתנו לזעוק שוב ושוב ומעל כל במה את זעקת החטופים המעטים שתחינתם נשמעת בסרטונים ששוחררו לצפייה, והרבים שגורלם לא ידוע, שיושבים באפילה הגדולה שאופפת גם אותנו ב-14 החודשים שחלפו.

כבר ב-7 באוקטובר 2023 ידענו שאנחנו יוצאים למסע ארוך, לדרך מפרכת. שגיא שלנו בן 36 ומיד הבנו שהוא לא יהיה בין ראשוני המשוחררים, ועם זאת, דבר לא הכין אותנו למסע ארוך ומייסר כל-כך. שחר מזל, ביתו של שגיא נולדה חודשיים לאחר שנחטף מביתו. התינוקת המקסימה הזאת מציינת השבוע שנה ראשונה לחייה. שנה שלמה בלי אבא מלווה, מצחיק, מחבק ומגונן.

כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו, אלה אינן קלישאות, אלו ערכי יסוד בהן דבקו עמנו ומדינתנו מאז מעולם. אנחנו יודעים שהחטופים כולם, ובהם שגיא ושאר הצעירים והצעירות, כבר אינם יכולים לחכות. הסכנה לחייהם מיידית ומוחשית. כולם הומניטריים. חייבים להשיבם הביתה עכשיו ולא אף רגע מאוחר יותר. אני פונה מכאן לראש הממשלה, לאדם, בנימין נתניהו, השב לנו את כולם בפעימה אחת, רק כך נוכל להתחיל בתהליך ריפוי לפדויי השבי, לבני המשפחות, לקהילות השבורות ולעם ישראל כולו. תודה.

תודה רבה. אני מתחיל בישיבה שקבענו לעצמנו. בתחילת דבריי אני רוצה לשאת תפילה להצלחתם של כל כוחות הביטחון במשימותיהם בכל מקום בו הם נמצאים כעת. נתפלל לרפואת הפצועים ולשובם המהיר של כל החטופים והחטופות.

אנו מתכנסים היום לדון בסוגייה חיונית של זכויות הילד, תוך התמקדות בחשיבות של חינוך בלתי פורמלי בכלל ובמגזר הבדואי בפרט שיישובים המושפעים ממצבי משבר ומעימותים.

דווקא בעתות כאלה החינוך הבלתי פורמלי מהווה משאב חיוני עבור ילדים. פעילות כגון קבוצות תמיכה, מרכזי נוער ותוכניות העשרה יכולות להעניק ביטחון ויציבות לילדים ובני נוער בחברה הבדואית שמתמודדים עם אתגרים ייחודיים בתקופה של המלחמה הן בשל מיקומם הגיאוגרפי, והן בשל הרקע התרבותי והחברתי המיוחד.

לאחר שסיירתי באופן אישי ביישובים הבדואים בצפון ונפגשתי עם חלק מראשי היישובים ועם אנשי חינוך ואנשים שהם פעילים בקהילה, אני יכול להעיד על החשיבות הקריטית של הדיון הזה עבור בני הנוער באוכלוסייה הבדואית. במהלך הביקורים שלי, חוויתי באופן בלתי אמצעי את האתגרים היומיומיים של בני הנוער הבדואים שמתמודדים עימם, ואולם, מה שבלט בעיניי במיוחד הוא החשיבות העצומה שיש לחינוך הבלתי פורמלי והפעילות עבורם.

אני רוצה לומר לכם שאחד הדברים שהם באמת חשובים – ואני אומר את זה תמיד – זה חינוך, חינוך, חינוך. אם אנחנו רוצים להצמיח בני נוער שהם יהיו העתיד שלנו ותהיה להם את היכולת לצאת ממקומות שבהם היו לא בדיוק רצויים, אז ההשכלה היא בעצם יציאה מחושך לאור, היא בעצם יציאה מעוני לעושר ולאושר, והיא באמת נותנת לילדים האלה אופק וחזון, ואת החינוך הזה אנחנו צריכים לתת משני היבטים, אחד, החינוך בבית הספר והחינוך בבלתי פורמלי שהוא בעצם בסביבה, בשכונה, בסביבות הבית. כל הדברים האלה, אני חושב, שהם הדברים העיקריים והחשובים.

אנחנו הזמנו פה לא מעט גורמים, נשמע אותם. אנחנו נתחיל מחברי הכנסת, נמצאים איתנו חברי הכנסת פה.

כולם בדואים דרך אגב.

אני שמח. אין בעיה, אז קודם כול חבר הכנסת יאסר חוג'יראת שנמצא פה, תודה שבאתם, בבקשה.

קודם כול, חבר הכנסת דלל, תודה על היוזמה, על הדיון בנושא הזה שהוא מאוד חשוב בחברה הבדואית, שנוגע בחלק קטן מהצרכים של החברה הבדואית. השרה מאי גולן מובילה עכשיו החלטת ממשלה למועצות המקומיות הבדואית, זה הגיע לממשלה אתמול היה אמור להגיע, אני מקווה שזה יאושר וייתן קצת מענה גם לדברים אחרים ולתקציבים אחרים שיכולים לתת מענה לפתירת בעיות אחרות בתוך היישובים הבדואים.

אני אדבר כאן בשני כובעים, גם בכובע חבר כנסת ערבי בדואי מהצפון, גם בכובע של ראש מועצה לשעבר שמכיר את הנושא, במועצות המקומיות, וגם כאזרח, תושב.

באיזו מועצה היית?

ביר אל מכסור. וגם כאזרח בדואי, אבא לילידים שחיים בתקופה הזאת. אני רוצה להתחיל בזה שהייתי רוצה להפוך את הביטוי הזה 'חינוך בלתי פורמלי', לבטל את המושג הזה ולהפוך אותו ל'חינוך משלים'. כי אנחנו לא מדברים על חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, זה חינוך משלים לחינוך הפורמלי. חינוך משלים שהוא חינוך חשוב שיכול לתת כלים לילדים ולילדים שלנו ולנוער אחרי החינוך הפורמלי שעושים אותו בבתי הספר.

אני גם חייב לציין שביישובים הבדואים עדיין יש לנו כמה מוקדים וישובים שבלתי מוכרים. ולצערי לפני יומיים-שלושה בשכונת - - - שכונת ח'ואלד שנמצאת ליד בסמת טבעון, אזרח נאלץ להרוס את הבית שלו בידיים שלו, כי השכונה עדיין לא מוכרת. אני מקווה שיכירו בה. שם יש ילדים שבכלל אני לא יודע אם הם מגיעים לחינוך הפורמלי, לא הבלתי פורמלי. ויש עוד שכונות אחרות ולפני שבוע היה בשכונת אלקובסי ממשפחת סוואעד שגרים ליד נחף שגם שם הרסו בית ושם יש ילדים שגם רואים את זה ואני לא יודע איך זה ישפיע עליהם בהמשך החיים.

אני חושב שמיד שנכנסתי, נסגרו הרבה מרכזי נוער בחברה הבדואית, וממש בתחילת הממשלה ביקשנו את כל מרכזי הנוער לשמור בשביל לתת מענה לאותו נוער שנמצא ביישובים הבדואים.

למה הם נסגרו בעצם?

מחוסר תקציב. רצו להעביר את זה אז ממשרד השיכון כי בזמנו מי שטיפל בזה היה משרד השיכון, והעבירו את זה למשרד נגב גליל, אני חושב.

היום יש מרכזים דרך משרד השיכון?

כן.

לא ידענו, חבל שלא הזמנו אותם.

כי הייתה תוכנית של שיקום שכונות שחלק ממנה הם מימנו את המרכזים.

עד היום?

לא, אנחנו חושבים שזה עבר, אפילו למשרד החינוך לדעתי.

לא, אני רוצה לדעת אם זה עד היום.

לא, היה אמור לעבור לנגב גליל, אני לא יודע איפה היום נמצאים מרכזי הנוער. אני יודע שחלקם בטוח נסגר, אני לא יודע אם חלק מהם חזר לפעול ביישובים.

אולי מישהו יודע?

אנחנו נשמע את זה אולי ממשרד החינוך.

בהחלטת ממשלה 550 עדיין מופיע. אני אחמד סוואעד סגן ממלא מקום ראש המועצה משגב, אני מייצג את הבדואים במועצות אזוריות.

אוקיי, אז אנחנו נמשיך ונשמע אותם. אז ברוב המועצות אין מתנ"סים פעילים שיכולים לתת את השירות הזה. אני חושב וגם מפנה את זה, עד היום היו תקציבים לא מספיקים ורוב השימוש בכסף היה לאירועים נקודתיים של יום כזה או מסיבה כזו או יום שיא כזה. לא נעשה בכסף של החינוך המשלים חוגים קבועים.

סליחה שאני מפריע לך. האם מישהו יודע – אני פשוט רוצה לדעת – כמה מרכזים סגורים ואיפה? זה מאוד חשוב לי לישיבה הזאת. כי אם יש מרכזים שנסגרו מחוסר תקציב אז אני רוצה לדעת באילו יישובים ואיפה בדיוק?

יש לי, אני תכף אבקש את הנתונים שיש לי, אבל נשמע אותם. שוב אני אומר, חשוב מאוד.

הגיעה גם חברת כנסת ישראלית, יהודית.

היא יצאה כבר. בטעות כנראה. אז אני אומר, לגבי תקצוב, לגבי החינוך המשלים – ואני כאן אומר את המשפט הזה – חשוב שהחינוך המשלים לא יהיה אירוע נקודתי זמני, אלא יהיו חוגים שיעבדו לאורך כל השנה כדי שהתלמידים בסופו של דבר ייהנו מזה. צריך לזכור נקודה, כל היישובים הבדואים הם במקום סוציואקונומי בין 1-2 אולי יש אחד 3, שזה אומר שהמצב מאוד קשה. הרבה תיקים ברווחה, אני חושב ש-50% מהמשפחות, אולי קצת יותר, 40% מהמשפחות מטופלות בלשכות הרווחה. זאת אומרת, יש הרבה מה לעשות, יש הרבה מה להשקיע בחברה הבדואית בצפון. תודה.

תודה רבה לך, אני חושב שהעלית נקודה נכונה. האמת היא שמבחינתי זה לא משנה אם זה ייקרא בלתי פורמלי או חינוך משלים, העיקר המהות. העיקר שבאמת תהיה פעילות משלימה שהיא בלתי פורמלית לילדים אחר הצהריים, כי אם ילד מסיים את הלימוד שלו בשעה מסוימת והולך הביתה ואין לו לאן ללכת ואין לו מי שיעזור לו עם השיעורים ,ואין לו את כל הפעילות הנוספת, המשלימה, כמו שקראת, אז לא עשינו שום דבר.

יוסף עטאונה, אתה רוצה? בבקשה.

כן, תודה רבה כבוד יושב-הראש על היוזמה, על דיון מאוד חשוב. אני חושב שנושא החינוך הוא מאוד משמעותי, מאוד קריטי בכל חברה, וכשמדברים על חינוך פורמלי או בלתי פורמלי, אני חושב שבתפיסה שלי, גם כאיש חינוך שבא מתחום החינוך, אני אומר בצורה חד משמעית שאין הפרדה כזו בין חינוך פורמלי לבלתי פורמלי.

האחריות של כולנו, במיוחד הרשויות המקומיות, של משרד החינוך, שלנו, כחברה בכלל, הוא לראות את הילד בציר זמן של 24/7 מסביב לשעון בכל מה שקורה, ואם זה כל-כך חשוב בכל חברה כלשהי, אני חושב בחברה הערבית בכלל לאור כל מה שקורה בשנים האחרונות בכל תופעת האלימות וארגוני הפשיעה שקיימים בחברה ואי אפשר להתעלם מזה, וגל הרציחות והדימום בחברה הערבית, אי אפשר להתעלם מהדבר הזה ועל רקע הדבר הזה במיוחד באה החשיבות של החינוך הבלתי פורמלי, איך לראות את הילדים שלנו, בני הנוער, בגיל הזה? במיוחד בגילאי חטיבות ביניים ותיכון, איך הם מסתובבים? מה התוכניות שקיימות? איזה מרכזי נוער קיימים? אילו מתנ"סים קיימים בחברה? אילו תוכניות?

לפי דעתי הנושא הזה מאוד משמעותי כי אם אנחנו, כחברה, כרשויות מקומיות, כמשרד חינוך, לא נמציא ולא נספק את המסגרות הנורמטיביות לילדים האלה, הילדים האלה ובני הנוער ימצאו את עצמם במסגרת אחרת שאף אחד מאיתנו לא רוצה אותה ולכן חשיבות הדיון.

אני לא בקיא בפרטים בצפון מה קורה בדיוק לגבי המחסור. יש בעיה ברמה העקרונית בכל מה שקשור לחינוך הבלתי פורמלי. אדוני יושב-הראש, מבחינת התקצוב. כי תקצוב מחלקות הנוער ברשויות המקומיות, הערביות והיהודיות, על ידי משרד החינוך זה כמעט אפסי מה שקורה דרך משרד החינוך ואז ניסו להשלים את זה שנים על גבי שנים לגבי תוכניות החומש.

אני חושב שהחינוך הבלתי פורמלי וכל מה שמגיע לבית הספר צריך להיות בבסיס התקציב ולא תלוי תוכנית חומש זו או אחרת שיכולה להשתנות מממשלה לממשלה או ברצון הטוב של שר זה או אחר. לכן, ההצעה שלי לגבי חינוך בלתי פורמלי בכלל שהוא צריך להיות ביסוד התקציב, כחלק ממנו, ולא משהו שנתקלים בו על הדרך.

לגבי התוכניות שקיימות, אני חושב שיש מחסור בתקציבים בכל החברה הערבית כי השקעה בחינוך, השקעה בבני נוער, זה בנוסף לתקצוב הממשלתי צריך להיות על הרשויות המקומיות, ולצערי, והמציאות הקשה של הרשויות המקומיות הערביות, שאין להן את התקציב להשקיע בחינוך. אנחנו מוצאים יישובים יהודיים וערים יהודיות שבהשקעה בחינוך על תלמיד – מעבר לתקצוב הממשלתי של משרד החינוך – הם משקיעים כ-8,000 שקלים ואנחנו מוצאים רשויות ערביות בדואיות שכמעט לא משקיעים כסף בחינוך, סכומים מאוד קטנים. לכן העניין הזה צריך לקבל תשומת לב.

הנושא מאוד חשוב בכל מה שקשור לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית וגם הבדואית בכלל זה נושא כוח האדם המיומן והכשרת הצוותים שצריכים לעבוד עם בני הנוער, ופה משרד החינוך, לפי דעתי, צריך לקבל ולפתח תוכניות של מנהיגות והכשרה לכוח אדם שיעבוד עם בני הנוער ויוביל את התוכניות בתוך בתי הספר, דבר שלא בדיוק קורה כי, עוד פעם, לגבי החומש תמיד יש לי הסתייגויות מהתוכנית הזו כי אי אפשר להסתכל על החברה הערבית בכלל כפורמט אחד ולשבת במטה ולחלק תוכניות ולבנות תוכניות שמותאמות, צריך להגיע ליישובים עצמם וכל יישוב יבנה את התוכנית שלו לפי הצרכים, לפי השאיפות, לפי המטרות, וכל מה שקורה היום זה שרוב התוכניות שמפתחים אותן במטה הן לא בדיוק.

אני רוצה לרשום את הדברים בפרוטוקול, מאוד חשוב מה שאמרת. כל נושא התוכניות יהיה בתיאום ביחד עם הרשויות המקומיות.

לא צריך להיות פורמט ארצי לכל החברה הערבית, לפי דעתי צריך להיות מותאם לכל יישוב ויישוב לפי המטרות שלו, לפי הצרכים שלו, לפי התוכניות שיש שם. אין יישוב דומה לשני, גם מבחינת החינוך הבלתי פורמלי. ולגבי הצרכים והתוכניות, צריך לעשות את ההתאמה מול השטח ולא דרך המטה. תודה רבה.

תודה רבה. ואליד, אתה רוצה לומר עכשיו או אחר כך?

נשמע את משרד החינוך.

בבקשה.

להקריא את המכתב?

תקרא.

אני פניתי לשר החינוך ביולי 2023 בנושא תקצוב מרכזי הנוער בכפרים הבדואים בצפון, ולהלן התשובה שהייתה: משרד החינוך התבקש להפעיל את מרכזי הנוער הבדואים בצפון ונתן את הסכמתו לבחון ולפעול להמשך פעילות מרכזי הנוער בשיתוף תוכנית 360, בכפוף לקיומם של מקורות תקציביים מתאימים. לצורך כך, אגף התקציבים במשרד האוצר יתקצב את משרד החינוך כנדרש בבסיס התקציב. התקציב טרם נכנס למשרד החינוך אך אנו פועלים לקבלתו בהקדם. במקביל, החל תהליך מיפוי והערכות של ממונה שח"ר במחוז צפון לפתיחה מחודשת של המרכזים.

השאלה אם זה נכנס לתקציב הנוכחי או לא?

חתום על המכתב הזה חיים מויאל, מנהל אגף.

טוב. אני רוצה לשמוע את משרד החינוך, בבקשה.

שלום לכולם, שירין, מנהלת את אגף החברה הערבית במטה משרד החינוך. בעבר הייתה החלטת ממשלה ייעודית לחברה הבדואית בצפון.

קודם כול השאלה שלי בהתחלה עוד, האם כל מרכזי הילדים, מרכזי הנוער, נמצאים במשרד החינוך?

לא, קוראים להם מרכזי צעירים והם לא שייכים אלינו.

למי הם שייכים?

משרד נגב גליל.

אוקיי, זה חשוב. והם מתוקצבים ממשרד נגב גליל?

נכון.

אנחנו מדברים על מרכזי נוער, לא על מרכזי צעירים, זה משהו אחר. התשובה של השר מדבר על מרכזי נוער שאמורים לעבור ממשרד החינוך, הוא כותב את זה.

מה ששירין אומרת אני חושב שהוא נכון, כי בחברה הערבית יש את מרכזי הצעירים. במרכזי נוער אין הגדרה.

מה זה מרכז צעירים? הוא לא שווה למרכז נוער?

אין דבר כזה מרכז נוער. יש מנהלי יחידות נוער שאנחנו מתקצבים אותם ב-550. אנחנו מתקצבים מנהלי יחידות נוער אבל יש גם מרכזי צעירים שהם משהו אחר לגמרי, לכן צריך להפריד בין מנהלי יחידות נוער שזה בתקצוב של 550 וזה מתוקצב ואין צורך אפילו בתוספת, כי מנהלי יחידות נוער מתוקצבים מ-550. החברה הבדואית בצפון היא חלק מהחברה הערבית והיא מקבלת מתוך 550 את מה שמגיע לה באופן יחסי.

מה הקריטריונים? באיזו צורה?

אני אסביר באיזו צורה. אני יושבת עם מוסא ח'ילף, מוסא הוא המפקח של בדואים צפון אצל אורנה שמחון במחוז צפון. אנחנו אחראים על 550, אני במנהל הפדגוגי. המנהל הפדגוגי מתכלל את 550, אם יש סעיף שכתוב שעות תגבור לבגרות, יושבים עם מוסא ושואלים אותו: לכמה אתה זקוק? אם יש סעיף של פיתוח מקצועי שואלים אותו: לכמה אתה זקוק לפיתוח מקצועי? מנהל חברה ונוער באחריות של ג'לאל ספאדי, כל שורה במנהל חברה ונוער שהולכת לחברה הערבית הכללית אמורה להיות לחברה הבדואית בהתאם לגודלה באוכלוסייה, זו ההנחיה ב-550. זאת אומרת לא אמור להיות פער, אני אומרת לכם את זה, ודרך אגב כשיש פער יודע אבו שאעדי שאנחנו נכנסים לתמונה.

אבל מה עם מרכזי הנוער? אפשר לקבל תשובה. אנחנו מדברים על התקציבים שעוברים למועצות.

יחידות נוער אתה מתכוון?

מה זו יחידת נוער? האם מרכז נוער זה יחידת נוער? אני חושב שאלו שני דברים שונים לגמרי.

נכון, לכן אני אומרת שיש יחידות נוער שיושבות ברשות המקומית ויש מרכזי צעירים ששייכים לנגב גליל, והם משהו אחר לגמרי. אני רוצה להגיד משהו מאוד חשוב על הרשויות, ואני אתן לאבו שאעדי.

גברת נטור, קודם כול אני רוצה להגיד לך תודה רבה, אני מכיר את הפעילות שלך במשרד החינוך, אני גם זוכר אותך שהיית בסיור בנגב והתרשמתי מאוד. מאוד חשוב לי באמת, כי את בסופו של דבר נמצאת במשרד החינוך ואחראית על הנושא הזה של התקציבים ואני שומע פה כמה דברים וחשובה לי תשומת הלב שלך כי באמת אני מעריך את הפעילות שלך מאוד.

שני דברים, אחד זה הנושא של אותה פעילות שצריכה להיות משותפת ביחד עם המועצות המקומיות, עם היישובים עצמם, כדי לראות מהם הבקשות והדרישות שלהם. דבר נוסף, זה חוסר בתקציבים. זאת אומרת, אם יש מרכזים – אני לא יודע איך לקרוא להם צעירים או נוער, זה לא משנה לי כרגע – שנסגרו, צריך להבין למה הם נסגרו וצריך לפתוח אותם.

אדוני, אני אתן דוגמה את ביר אל מכסור. נתנו תקציב גמיש בסך 3 מיליון שקלים בביר אל מכסור, הם השקיעו אותו במרכז מורשת, יכלו להשקיע אותו במרכז צעירים. אני רוצה להגיד רגע שאנחנו עובדים אל מול הרשויות, יש לנו את בועיינה נוג'ידאת וביר אל מכסור בליווי רשותי צמוד מאוד.

סליחה, את אומרת משהו שאת נתת כסף ל-X ונעשה בו שימוש ב-Y, איפה הפיקוח ואיפה האכיפה?

חברים, זה בתיאום, זה לא פיקוח. אמרתם להתאים לרשויות. ישבנו עם המועצה, המועצה בחרה.

דווקא אני בעד דבר כזה.

אבל המבנה עצמו יכול גם לשמש.

אין בעיה, אני רק אומרת שאנחנו כמשרד פועלים.

אני עדיין מתעקש על מרכזי נוער, מרכזי נוער לא קיימים ולא מתוקצבים. אל תתחילו עכשיו להגיד שיש כסף כזה או יש כסף כזה.

אני לא מתחילה.

יש מרכזי נוער שנסגרו לפי המכתב של השר כאן, שר החינוך, הוא אומר שיש מרכזי נוער שעברו אלינו וצריכים תקצוב. זה לא מרכז צעירים וזה לא יחידות נוער. צעירים זה טוב ויפה אבל יש עוד פונקציה שנקראת מרכזי נוער.

דקה אחת.

עם כל הכבוד לאנשי המקצוע אבל אני לא אוהב שיסובבו אותנו וימרחו אותנו.

בוא ניתן לה להשלים.

אני לא בן אדם שמסובב.

בוא נעשה ככה, אני אתן לכולם לדבר. לחברי הכנסת יש רשות גם להתפרץ, זה בסדר, אבל אני לא רוצה שנשתלט על כל הישיבה כי באנו גם לשמוע אותם. אז אני מבקש, תשלימי את הדברים, ואחר כך אם יהיו שאלות – ברצון.

א' מי שמכיר אותי, אני לא מנסה לסובב אף אחד.

זה נכון.

אני מנסה לדייק, ואם יש טעויות אני אשמח לדייק גם אחרי הדיון, אפשר לפגוש אותי גם לא בוועדה. אמרת בצדק שאחת התובנות ב-550 שהיא תוכנית שנבנתה עם החברה הערבית ולא מעל הראש שלה, זה לתת תקציבים לרשויות. ויש 21 יישובים ברשויות הכלל ערביות, מתוכן יש שני יישובים בדואים בצפון, ביר אל מכסור ובועיינה נוג'ידאת.

קודם כול הנה, עובדה שאנחנו נותנים באופן יחסי מתוך היישובים, יש 11 יישובים במחוז צפון, שניים מהם בדואים צפון מתוך כוונה לא להפלות. אנחנו באים לרשות ושואלים אותה: מה התוכנית שאת רוצה לבנות? מה סדרי העדיפויות שלך? מה התיעדוף שלך?

נתתי דוגמה, אתה ציינת שבביר אל מכסור היה צורך, ישבנו עם הרשות בתיאום עם המחוז, הם בנו תוכנית אב בתחום החינוך כדי לפרוס תקציב תוספתי של 3 מיליון שקלים. עכשיו מה שאני אומרת זה שאנחנו פועלים אל מול הרשויות – אני מקבלת את ההערה וההארה הזאת – אנחנו מוכנים לפעול יותר אל מול הרשויות, זה התפקיד של האגף שלנו לפעול אל מול הרשויות להתאים את המענה, זה בהתאמה.

אתה צודק אדוני, התקציב המנוצל היום בביר אל מכסור – אני אומרת לחבר הכנסת, יאסר, אני מזמינה אותך, יש תוכנית שפועלת בביר אל מכסור, יש תוכנית שפועלת בבועיינה נוג'ידאת, תראה מה התיעדוף שאתה חושב לנכון בתור תושב המקום, נשב ביחד, נראה מה צריך לשנות בתיעדוף, אין שום בעיה.

עכשיו לגבי מה שציינת, החומש מתקצב מנהלי יחידות נוער, זה נקרא חוק הנוער, זה בחוק זה לא הפסיק. מרכזי צעירים זה משרד נגב גליל. מרכזי נוער מופעלים על ידי 360, תוכנית 360 היא תוכנית בין-משרדית, לא רק משרד החינוך. מה ששר החינוך התייחס במכתב שלו שאין לו בעיה למרות שזו תוכנית בין-משרדית ואתם מעלים צורך, אם ימצאו לנכון להעביר לנו תקציב, אנחנו מוכנים להפעיל אותו. אז יש שלוש פלטפורמות של צעירים, יחידות נוער, מרכזי צעירים ומה שאתה ציינת. אז אנחנו כאן גם כדי לשמוע ולהקשיב, אני לא מנסה לסובב אף אחד, ואם יש משהו שאפשר לעשות.

אז רגע, ההמלצה של הוועדה אם אני רוצה עכשיו לרדת לסוף דעתך היא שבעצם אם יש תקציב גם במשרד אחר, חשוב שיישבו ביחד.

זה מה שהמשרד לשוויון חברתי עושה בימים האלה. הוא בעצם מאתר משרדי ממשלה.

אז אנחנו צריכים לחדד את הנקודה הזאת.

חסאן טואפרה שעושה עבודה.

יש פה נציג מהשוויון החברתי? בזום.

אז בטח הם יגידו.

שירין, ברשותך, רק שאלה אחת להבהרה לגבי התקציב, את דיברת על שלוש דברים לגבי נוער וצעירים, ויש את התוכנית של הבלתי פורמלי של אתגרים. אני כשדיברתי, דיברתי על זה שיש תוכניות במטה שעושים אותם ורוצים להפעיל אותם בכל הארץ, את יכולה להבהיר את זה? לפחות זה מה שקיבלתי משטח.

דרך אגב, מד"צים אפשר לרכוש דרך הגפן. למשל, אם אין מד"צים ביישוב מסוים.

אבל מישהו צריך להדריך אותם, לא תמיד יודעים.

אז יש מפקחים.

באמת איך זה עובד? אני לא יודע את הפרטים.

אז אני אומרת, במשרד יש מנהלים. מנהל חברה ונוער הוא אחראי גם על המטה, אבל יש לו נציגים במחוזות. בכל מחוז יש מפקחי מנהל חברה ונוער, שהתפקיד שלהם הוא להנגיש את מה שהמטה בונה – לשטח. אם יש בעיה של תוכניות שלא מגיעות לשטח, דרך אגב, לא לכל המנהלים יש מפקח מחוזי, לאבו שאעדי יש את המפקח סוואעד שהוא מפקח מנהל חברה ונוער של ג'לאל רשותי, שזה התפקיד שלו לקחת את התוכניות הגדולות ולהתאים אותן לרשויות. לכן בואו תגידו לנו איפה זה לא עובד. זה התפקיד שלנו.

אני אעביר לך את מה שהעבירו לי.

אין בעיה.

יוסף אתה מוטה.

מוטה או מוטעה, לא הבנתי?

מוטה.

למה?

כי הוא בא מהצד שלכם, היה פעם מנהל אגף חינוך.

מה הקשר?

זה קשה מה שאתה אומר, יאסר.

סליחה רגע, אני צריך בשביל הפרוטוקול. לגבי שיתוף פעולה בין המשרדים, איך הוא יתבצע?

אז אני אגיד על שלוש פלטפורמות. קודם כול החומש 550 יש לו שולחן מחוזי. השולחן המחוזי הזה יושבים שם כל המפקחים הממונים, המנהלים המחוזיים של משרדי הממשלה. וכל פעם סביב מחוז מסוים, משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרדי הממשלה, משרד התרבות. היה כבר מפגש כזה, מנהלת המחוז ייצגה ברמה המחוזית, זו פלטפורמה אחת.

פלטפורמה שניה היא תוכנית 360. תוכנית 360 היא תוכנית מדהימה כי היא בין-משרדית, היא מגיע לרשויות, היא בעצם מחברת את כל משרדי הממשלה שנוגעים לנוער בסיכון ושם בעצם מעלים את הצרכים וכל משרד ממשלתי אומר מה הוא נותן לטובת הנוער.

אני מציעה שבשני הפורומים האלה, גם השולחן העגול של 550, גם 360 שאנחנו כמשרד חינוך נמצאים בשני השולחנות – אני בכלל אומרת שדיונים בכנסת הם טריגר להמשך עבודה – מבקשת לראות בנו כתובת ברמת מטה, מחוז, לדייק את הדברים. זה התפקיד שלנו. אם יש דברים שלא עובדים, אם יש דברים שצריך לדייק אותם, גם אני וגם אבו שאעדי. ודרך אגב, אם לא היה צורך תקציבי לא היו מעלים נוסח מחליטים בדואים צפון, יש צורך תקציבי בתוספת, כי מה שהם מקבלים ה-550 כנראה לא מספיק למה שהם צריכים באמת לקבל. אז זה במקביל, לדאוג שמה שהם מקבלים ב-550 מגיע מותאם לייעודו, זה התפקיד שלנו. לדאוג שבפורום של 360 כל יישוב בדואי בצפון מקבל את מה שמגיע לו, זו האחריות שלי במשרד החינוך. ולדאוג שבשולחן של 550 גם יעלו הדברים. מי שיום-יום דואג לחברה הבדואית בצפון לתחום החינוך, הוא מוסא ח'ילף, הוא קם בבוקר וזה התפקיד שלו, ועכשיו אני אתן לו לדבר.

תודה. יש לי רק שאלה: האם יש לכם נתונים לגבי כל תוכניות החינוך הבלתי פורמלי, החינוך המשלים, שנעשו לפי יישוב? כמה תוכניות בוצעו ובאילו יישובים?

שורה-שורה תקציב-תקציב. זה פה, דרך אגב, אצל אבו שאעדי.

את אבו שאעדי אני מאוד מכבד.

ברשותך, יושב-הראש, אני חייב תגובה לידידי יאסר.

דקה. קודם כול תודה רבה שתומא הגיעה לפה. בבקשה.

רק הערה לגבי ידידי יאסר חוג'יראת שאמר שאני מוטה מהשיח שלי עם שירין. אני רוצה להגיד רק דבר אחד, אני הכי ביקורתי כלפי משרד החינוך לאורך כל הזמן, אבל כשיש דברים ויש אנשים שכן עושים את העבודה וקשובים ויש כתובת, ואני חושב שגם בצפון אתה יכול לראות שאיך שאני בדרום רואה בשירין כתובת כמעט לכל סוגייה, גם אתם בצפון, גם החברה הערבית בכלל, אתה יכול לפנות אליה, אני בטוח שאתה תקבל מענה בכל מקרה, גם כשאין לה את התשובה לפעמים, אתה תקבל את התשובה הנכונה.

תודה, עטאונה. תומא, את רוצה לומר משהו?

כן, רק להגיד משהו. אני חייבת להגיד שאני לא כל-כך בקיאה בנושא הזה.

למה, כי זה בדואים בצפון?

יאסר היום השתלט על הישיבה.

יאסר, תחליט, עם מי באת להתנגח? עם משרד החינוך? עם חד"ש? מה אתה רוצה? אני רוצה להגיד שיש לי את הענווה להגיד שיש דברים שאני לא כל-כך בקיאה בהם, אז אני אומרת את זה. אבל ההרגשה שלי שיש כל-כך הרבה תוכניות. דובר על משרד נגב גליל שאחראי על משהו, תוכנית 550 דרך משרד החינוך אחראית על דברים אחרים, 360 על משהו אחר. ובטח נמצא עוד, נגיד הרווחה עושה עוד משהו. אני חושבת שאולי כדאי לשרטט איזושהי מפה שתדבר על כל מה שאפשר להשיג.

לתכלל.

כדי לתכלל. קודם כול מפה מי עושה מה ומה מגיע לשטח ומה לא מגיע לשטח? ואז אפשר אולי גם לא רק לתכלל, אלא גם לייעל את ניצול המשאבים, כי הרבה פעמים ניצול המשאבים הולך לאיבוד.

אני מאוד אהבתי, ומהניסיון הצנוע שלי כיושבת-ראש ועדה קודם, אני יודעת שדיונים הרבה פעמים חייבים להיות טריגר ויש ישיבות עבודה אחר כך, בלי מיקרופונים ובלי מצלמות, כאשר אפשר לקדם נושאים ספציפיים ואני הייתי מציעה באמת שיתקיים.

תראו, יש ועדה לתיאום. עומדת בראשה, אם אני לא טועה, עורכת דין לינא. היא נמצאת פה? יכול להיות שהיא יכולה לקחת על עצמה כיחידה ממשלתית.

לינא בשארה.

שלום, לינא.

קודם כול אני מברכת על הדיון החשוב הזה. תיקון קטן, מי שעומד בראש היחידה היא המתאמת הממשלתית עורכת הדין מיכל גולד.

נכון, מיכל גולד. 100%.

אני ממונה על תיאום זכויות הילדים.

סליחה רגע, אני רוצה פה להפסיק אותך. הממונה היא באמת מיכל גולד, אני חושב שהיא יכולה לקחת את התיאום הזה. אנחנו נמליץ כחלק מהדיון, כי ברגע שיש פה גם את משרד החינוך וגם את משרד הרווחה וגם את משרד נגב גליל, אני חושב שמיכל גולד ומההיכרות שלי איתה, יכולה לקחת את הנושא הזה ולתכלל אותו. בבקשה, בוא נשמע אותה רגע.

אחרי התיקון, אני ממונה על תיאום זכויות ילדים בחברה הערבית ואני שמחה על הדיון הזה. עלו כאן נושאים מאוד חשובים ובהחלט נצטרך לבדוק את זה ביחד עם מיכל, ובמידה ועולה צורך שאנחנו נתערב וננסה לייצר תיאום או לקדם את הנושא הזה בהמשך, אז אנחנו נעדכן את כל המשרדים הרלוונטיים בנושא הזה.

איזה בעיות מגיעות אליכם?

בתחום הזה עדיין לא קיבלנו בעיות מסוימות, בנושא הספציפי הזה, אבל אנחנו נמשיך לשמוע.

הבנתי, אז תודה רבה לך.

סליחה, אתם גוף ממשלתי?

כן, אנחנו משרד המשפטים.

אם אתם לא קיבלתם אף פניה, זה מדליק נורה אדומה. זאת אומרת שאף אחד לא יודע עליכם בחברה הערבית או בחברה הבדואית.

לא, אבל הם יחידת תיאום בין כל המשרדים, זה התפקיד שלהם.

אבל הם צריכים לקבל פניות.

אנחנו לא נציבות תלונות, אנחנו מנסים לתאם בנושאים.

יאסר, הם יחידה שמתאמת בין כל הגופים.

אז מה התפקיד שלה?

זו יחידה שיכולה לקבל פניות למשל מאיתנו, חברי כנסת, לדוגמה. כי אם יש חוסר תיאום אז זה התפקיד של אותה יחידה. הרבה פעמים ישבו בוועדה פה וגילינו שיש בעיות בנושא של תיאומים, זה בהרבה מאוד דברים, ולכן מיכל גולד שהיא הממונה ואני מכיר אותה היטב, היא יושבת איתנו לא מעט על ישיבות, היא אחראית על תיאומים.

לכן כששמעתי את הבעיות, ולא רק בעיות אלא נושא של ריכוז דברים וליצור מצב של תיאומים בין משרדים, זה התפקיד של היחידה הזאת, היא יושבת במשרד המשפטים היחידה הזאת. הייתה גם הישיבה האחרונה שהייתה ביחד עם המנכ"ל.

אבל אני לא חושבת שיש להם את הסמכות לטפל בתיאומים בעניין תוכניות.

בוודאי.

אז אולי לינא תחדד?

בבקשה.

שוב אדוני, אני אעלה את הנושא.

אני יכול גם להמליץ, זה בסדר גמור. תודה עורכת דין סולטאן בשארה.

אני רוצה להתנצל, אני יוצאת לדיון על מזרח ירושלים, דיון אחר שאני חייבת לייצג את המשרד.

אז בוא נשמע את מוסא ח'ילף ואחר כך ואליד אלהואשלה חבר הכנסת.

שלום לכולכם, אני מוסא, מפקח המחוז על המגזר הבדואי, צפון. בחינוך הבלתי פורמלי שזה נושא מאוד חשוב, מה שקרה, ד"ר יאסר, חבר הכנסת, שזה חינוך משלים אותו שם לפעילות שאמורה להיטיב עם בני הנוער אחרי סיום שעות הלימודים.

בחינוך הבלתי פורמלי בצפון אנחנו עוסקים בשתי זירות, הזירה הבית ספרתי שבה יש חינוך חברתי, מעורבות חברתית, מועצות תלמידים, של"ח וידיעת הארץ ושעת המחנך. גם יש לנו צופים בית ספריים, לא בכל בתי הספר כי היא תוכנית בחירה.

רגע, יש תנועות נוער?

בוודאי.

איזה תנועות נוער קיימות וכמה יש בהן?

התלמידים העוסקים בחינוך הבלתי פורמלי הם רבים.

אני מארגון נוער.

אנחנו נשמע אותך, תודה שבאת.

אני לא מדבר על ארגונים אני מדבר על תנועות נוער. יש לנו הצופים הערבים, התנועה הלאומית הנור, עתידנא, יש השומר הצעיר, השומר החדש, חטיבות אור והנוער העובד והלומד. אלו התנועות. אני רק רוצה להדגיש דבר אחד שברמה הרשותית אנחנו גם פועלים בכמה זירות, בתחום החברתי ביוזמות הקהילה מנהיגות נוער קייטנות ותוכנית אתגרים שהחלה לפעול באוקטובר בגלל המצב שהצפון נמצא בו. משרד החינוך תקצב את כל הרשויות, והתוכניות כולן אושרו.

כשאתה אומר שהתוכניות כולן אושרו, יש לכם גם מעקב על הביצוע?

בוודאי, בתוכנית אתגרים אנחנו ממש יושבים פה מפקח עם הרשות, עם המנהלים, באמצעות המפקח הרשותי מוחמד סוואעד ואנחנו עושים מעקב אחרי כל הפעילות. באשר לרכזי הנוער, ד"ר יאסר, פעם פיטרו אותם מהרשויות כי לא היה תקציב. התקציב הועבר, דרך אגב, שח"ר, והיו קולות קוראים כששש רשויות ניצלו את זה מתוך שמונה. אני מקווה ששתי הרשויות שעדיין לא ניצלו את זה כי יש מצ'ינג שם, ישלמו, ואז ינצלו את זה, וזה טוב ויחזור לפעול ליד מנהלי יחידות הנוער וכל היחידות.

מה גובה המצ'ינג?

האמת שלא ידוע לי. זה לא הרבה כסף.

אז תראה, כשאתה אומר לא הרבה כסף אני לא יודע כמה זה. אבל אם זה מצ'ינג של 5% רק בשביל הכוונה, אז אני יכול להבין. אבל צריך להבין שבנושא של נוער ובנושא של בני נוער וילדים, אני חושב שהמדינה צריכה לשאת בכל התשלום, במיוחד ביישובים הבדואים. לבוא ולהגיד מצ'ינג, ואני יודע שיש רשויות שאין להן להוציא אגורה אחת, בלי זה לא תקבל את כל ה-90 ומשהו, אז מה עשינו?

אתה צודק, וכמו שנאמר קודם, אנחנו בסולם 1-2, אולי יישוב אחד בסולם שלוש סוציואקונומי, מדד טיפוח תלמידים הוא מאוד גבוה וכל רשות, נדמה לי, אצלנו מלווה בחשב מלווה, ככה הוצאת הכספים היא מאוד בעייתית. אבל אם ששה מתוך שמונה ראו לנכון לנהל את זה, אני חושב שבשתי הרשויות האחרות אפשר גם להתקדם.

אפשר לשאול שאלה?

כן, בבקשה תומא.

הכול טוב ויפה, אין מחסור?

לא אמרתי.

אני שואלת כדי לתת לך את האפשרות. בדרך כלל כשבאים מדברים על הצעד שעושים. אם אתה כאחראי, הייתה לך את ההזדמנות עכשיו לבקש דברים שאתה חושב שהם חשובים ביותר כדי לטפל באמת בנוער כמו שצריך ושהוא יקבל את הזכויות המגיעות לו, מה הדברים העיקריים שחסרים לכם כדי שאנחנו נדע ונבין ונעבוד על זה?

יש לנו הרבה תוכניות, אני רק מזדהה עם מה שאמר אדוני יושב-הראש, אם נבטל את המצ'ינג הכול ירוץ, כי המצ'ינג מהווה בעיה.

אז אני מבקש, אנחנו נרשום בפרוטוקול שההמלצה שלי היא לבטל את המצ'ינג או לקחת מצ'ינג סמלי ממש, כי אני לא הייתי רוצה שבגלל איזשהו מצ'ינג בסוף התוכנית לא תתקדם.

אולי לבטל את המצ'ינג בתוכניות ספציפיות של הנוער.

כן, של הנוער.

המרכזים נסגרו בגלל חוסר תקציב, זה הכול.

שמעת מה אמר? שמרכזי הנוער נסגרו בגלל תקציב, זה הכול.

מצוין מה שאתה אומר כרגע, בשביל זה שאלתי את זה מקודם ולא קיבלתי תשובה. אז הנה, יש לנו פה בעצם עדות שאומרת שמרכזי הנוער נסגרו בגלל חוסר תקציב. ברגע שיבטלו את המצ'ינג אז לא תהיה בעיה כזאת, ולכן זה מה שאני מבקש.

עוד דקה אני מבקש, יש פה חבר כנסת מאוד צנוע, אבל הוא באמת אחד הפעילים בכנסת, ואליד אלהואשלה, שאני מאוד מכבד אותו ואני גם אוהב אותו כי הוא תמיד מדבר לעניין אבל הוא צנוע, ואני רוצה לתת לו את רשות הדיבור כי הוא לא התפרץ. תומא, את מתפרצת יותר מידי.

אני לא מתפרצת, אני פשוט מתפלאת על האהבה הזו.

למה לא? אני אומר את האמת. הוא הצעיר בחבורה.

יש לך טעם טוב, מה אני אגיד לך.

זה הדדי, אלי.

בבקשה.

תודה לך על קיום הדיון החשוב, אין ספק שכולנו מגויסים לחברה הערבית בכלל וגם לחברה הבדואית. אני הייתי רוצה לראות מציאות אחרת שאנחנו לא מגיעים לוועדות לטפל בחברה הערבית או בחברה הבדואית אלא בכלל אזרחי המדינה.

דרך אגב, התודה מגיעה פה לחבר'ה.

מחמד, יעטיכו אלעפייה, יעטיכו אלעפייה.

ולכן אדוני יושב-הראש, חשוב שהראייה תהיה ראייה כללית לכלל אזרחי המדינה. לגבי תקציבים או חסמים, הם נמצאים בכלל החברה הערבית, אנחנו רואים את זה גם בצפון וגם בדרום ולכן יש צורך לחשב מסלול מחדש לגבי כלל החברה הערבית. ראינו מה נעשה עם החומש, כאשר שר האוצר הלך לקיצוץ רוחבי של 5%, ומהתקציבים של החומש אנחנו בקיצוץ של 15%. לכן אנחנו מופלים פעמיים, גם בתקציב המדינה וגם באופן כללי.

אני רוצה שהמדינה תסתכל אחרת לחברה הערבית. ראינו מה קרה בצפון כאשר ראינו איך היירוטים מתבצעים, ראינו איפה יש יותר הרוגים. ראינו בצפון שגם מבחינת מקלטים מה החברה הערבית חוותה ואיך המדינה מקצה מקלטים ליישובים היהודים ומשאירה את החברה הערבית והחברה הבדואית מאחור. אני לא רוצה שהבדואים יגיעו לוועדות תמיד כאשר הם מפגרים מאחור. לא, אני רוצה שאנחנו נגיע לוועדות להעלות את הסוגיות שלנו, אבל אני רוצה שאנחנו נהיה שווים במדינה. זה א'.

ב' אני רוצה אדוני יושב-הראש, להגיד לך שאני הגעתי לוועדה הזאת מוועדה אחרת, ועדת אלכוהול וסמים, ושם נחשפנו לנתונים מחרידים במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר.

דרך אגב קיימנו פה ישיבה לפני שבוע בדיוק בנקודה הזאת, ישיבה משותפת, בנושא של סמים ואלכוהול ועישון. אני אומר את זה כי ראינו איך שולחים פלאיירים עם מחירון של סמים.

נכון. אז אם אחד מתוך שלושה השתמש ב-2023 או בשנה הזאת אחד מתותך שלושה, ב-2023 אחד מתוך שבעה, זאת אומרת שזה כמעט פי שתיים, ולכן האווירה הכללית לא טובה במדינה, וזה מחבר אותי לדברים שאמרו משפחות החטופים כאן אדוני, ואני כאן מביע את העמדה שלי, והעמדה שלנו אמרנו אותה כרעם, אמרנו אותה מתחילת המלחמה שצריך להפסיק את המלחמה, ואני חושב שכל המפלגות הערביות אמרו את זה בצורה נחוצה וברורה: הגיע הזמן להפסיק את המלחמה, להפנות את התושבים שמושקעים במלחמה לאזרחים. כי רואים מה קורה במדינה מבחינת עליית מחירים וכו'. להפנות אותם לצעירים, להפנות אותם לחינוך, להפנות אותם לחינוך בלתי פורמלי, והגיע הזמן שהמשפחות ינוחו, הגיע הזמן שתיפסק המלחמה ותהיה עסקה. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב-הראש, שלום לכל הח"כים היקרים והשותפים בדרך. קוראים לי רועי כהן, אני מעמותת בנתיבי אודי, הוקמה לפני 30 שנים והיא עוסקת בעיקר בנושא של שוויון הזדמנויות עבור קהילות ועבור מגזרים שאינם שותפים עד הסוף בתהליכים חברתיים. אנחנו כבר 30 שנים בתוך זה. מרדכי אלגרבלי, אדוני יושב-הראש, ישב בכיסא הזה לפני שנים, הוא מייסד העמותה.

אני רוצה לשתף אותכם בשיחה שנעשתה אליי מחבר יקר, קוראים לו אמיר רחאל, אמיר הוא תושב זרזיר והוא עובד בעמותה לקידום החיילים והקצינים הבדואים בצפון, איש יקר, והוא ביקש שנגיע עם התוכנית שלנו, תוכנית ניצנים שהיא בשיתוף צה"ל, להביא בדואים מהצפון ל-8200 וממר"מ, להביא אותם למקצועות הקצה, להביא אותם להשתתף בתוכניות איכותיות. אני יושב עם אמיר ואנחנו רוצים להתחיל להטמיע את התוכנית בזרזיר כדי לתת באמת תוכנית משמעותית לילדים, תכנות, סייבר, עולמות תוכן מדהימים.

כשאני מגיע לרשות אני שואל שתי דברים, אחד, מה התשתית? איפה אני יכול ללמד את הילדים? אני שואל: יש לך איזה מרכז נוער, משהו? והדבר השני שאני שואל זה מה הקשר עם המרחב הפורמלי והבלתי פורמלי? יש רכז נוער? יש מישהו שמתכלל את העבודה? שעובד עם בית ספר ויודע להביא את התלמידים? אני אספר לכם.

יש היום 23 רשויות וכפרים בדואים בצפון, זה המידע שקיבלתי. מתוכם כמה מרכזי נוער יש? שלושה. עכשיו, אתם אומרים מרכזי נוער, אתם יודעים, אני מגיע מיישוב בקהילה היהודית, מרכז נוער 2-3 קומות, יפה, מטופח. הלכתי למרכז נוער במגזר הבדואי, שלושה חדרים קטנים, לא מסודרים, איך תלמיד יגיע למקום כזה? איך הוא יבוא ללמוד טכנולוגיה, ללמוד סייבר במקום כזה? תשתית. קשר. שאלתי פה ברשות מי רכז הנוער? אמרו לי רכז הנוער, אתם יודעים מי רכז הנוער? ראש העיר. ראש העיר כל-כך רוצה את זה, הוא רכז הנוער, אין רכז נוער, אין מישהו שמתפעל את זה, ראש העיר עובד כרכז נוער.

אין לו תקציב בשביל להעסיק רכז נוער.

אני נתתי לו כמעט חצי חינם. אני אספר לכם, זה מדהים. הלכתי למנהל בית הספר ד"ר אבו סיר בזרזיר, אמרתי לו: תגיד לי, יש לך פה פעילות אחר הצהריים? אומר לי: כן, המגזר הבדואי בצפון אוהב חוג שקוראים לו דבקה. דבקה זה רוקדים. בשעה 7-8 אני משאיר את התלמידים בבית הספר, אני נותן להם מהגפן תקציב לפעילות משמעותית אחר הצהריים והם נשארים בבית הספר. עכשיו תראו איזה חכם מנהל בית הספר, הוא אומר: אין לי מערך בלתי פורמלי, אין לי מרכז נוער, מה אני אעשה? אהפוך את מרכז הנוער לבית הספר, וזו ההצעה שלי לוועדה. תראו, משאבים, לפתוח מרכזי נוער.

לנצל את המבנים הקיימים.

אני אגיד, להביא משאבים, לפתוח משאבי נוער, אני מקווה מאוד שיהיה למגזר הבדואי.

אבל זה המצב ברוב המקרים.

אני אגע כי זה חשוב. יגיע תקציב, יבנו מרכזי נוער יפים, אני מקווה מאוד 5-10 שנים, אני מקווה מחר. עד אז בואו נעשה עירוב שימושים, בואו נפתח את בתי הספר אחר הצהריים, שיגיעו לבתי הספר, יש בתי ספר יפים בחברה הבדואית. עד שנסדיר את ראשי רכזי הנוער, בוא ניתן לבית הספר את הזכות להפעיל את תנועות הנוער בתוך בית הספר, נגדיל לו את תקציב הגפן עד שנצליח באמת לפתוח.

יופי, תודה רבה.

רק עוד משהו קטן, ברשותך משפט אחרון אני אגיד.

הוא אמר דברים חשובים.

בניצנים אנחנו מפעילים 1,200 תלמידים. 1,200 תלמידים בכל הארץ לומדים, עשינו דברים גדולים עם החברה הדרוזית, אפשר גם לעשות את זה עם החברה הבדואית. מה הפתרון? מעורבות קהילה, מעורבות בית הספר, מעורבות הרשות. משרד החינוך אמר פה טוב שהוא מתקצב והוא מתקצב ברמה יפה, אבל צריך לעשות גם רגולציה לאן הולך הכסף ואיך הכסף באמת משתקלל לתוך הדברים? ואנחנו שותפים משמעותיים של החברה הבדואית בתהליכים האלו, אנחנו נשמח לראות את הדברים האלו גדלים רק יותר ויותר, תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה, אימאן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צוהריים טובים לכולם. א' באמת הדיון מאוד חשוב, באתי מוועדת כספים וגם אחזור לשם בגלל שיש הצבעות. אני חייבת להגיד שאני מייסדת ומנהלת מתנ"סים במשך 20 שנים בחברה הערבית, ועם כל הכבוד עם מה שנאמר כאן, אני חושבת שזאת המציאות הקשה והמרה כמעט ברוב היישובים הערבים ואני אישית עבדתי שמונה שנים מתחת למרכז ספורט כמנהלת מתנ"ס. הניצול של בתי הספר זה המתכונת היומיומית הקיימת בתוך היישובים הערבים. אין לנו מבנים מיוחדים למתנ"סים.

הדבר השני, אם אנחנו נדבר על הנוער, היום יש חוק נוער שהוא חוק סטטוטורי שהוא מהווה בסיס לתקציב מסוים, העניין הוא שזה צריך להיות מספר מסוים של בני נוער כדי שיזכו למימון דרך משרד החינוך, כמובן מנהל חברה ונוער. אז מה שאני רוצה להגיד הוא שחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, אני חושבת שצריך לקרוא לזה חינוך משלים ושצריך לבוא ברצף אחד.

נאמר פה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

סליחה שלא הייתי פה. ומה שבאמת צריך לעשות זה שיהיה בחוק קבוע שהבלתי פורמלי מנוהל על ידי גוף שהוא יודע ומקצועי לעשות את העבודה הזאת, וצריך לחזור לנוסחה שהכול מתוכלל תחת קורת גג אחת. לא יכול להיות שרכז הנוער לפעילות הנוער במועצה.

גם על זה דיברנו ואנחנו ביקשנו מהמתאם, יש יחידת תיאום במשרד המשפטים, אנחנו נמליץ שהיא תיקח על עצמה לתכלל את הנושא הזה בין כל המשרדים, כי אני חושב שזה מאוד חשוב מה שאת אומרת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

והייתה הצעת חוק שלא הגיעה לחוק בקדנציה הקודמת שמדברת על החינוך הבלתי פורמלי, אני אומרת שזה חינוך משלים, אם הוא היה חינוך כמו השאר אז משרד החינוך היה לוקח אחריות והיה עושה את זה בתוך החוק, ואין ספק, אף אחד לא יתווכח איתנו על היתרונות של לאפשר לילדים, באמת זה המקום שמייצרים בני אדם עם אישיות יודעת, ביקורתית, אחראית ויוזמת. ולכן אני חושבת שאנחנו כחברה הערבית, לא רק ביישובים הבדואים מגיע לנו גם במקום הזה. תודה רבה וסליחה שאני חייבת לחזור לכספים.

תודה רבה. בבקשה.

ניסים שלם, יושב-ראש נוער לאומי חטיבת האור שפעילה בחברה הבדואית בצפון, ואני גם מכהן כיושב-ראש מועצת תנועות הנוער בישראל. אנחנו מדברים על כל התוכניות ומה אנחנו עושים בשיתוף משרד החינוך, בשיתוף ראשי המועצה. רק אני רוצה להגיד לכם משהו, אנחנו כלולים ב-550, אבל הפתעה קטנה, מהתחלת השנה לא קיבלנו את התקציב של 550, לא עבר.

למה?

כל מיני טענות: אנחנו סגורים, התוכניות שלנו בתוך 550, לא קיבלנו. ולא רק זה, השבוע התבשרנו שיכול להיות שיהיה לנו קיצוץ של 30% בתקציב של 550 לגבי תנועות הנוער בחברה הבדואית.

עם מי אתם בקשר?

עם כל משרד החינוך, מהשר למטה שירין יודעת את כל הסיפור. אני בא ואומר, לנו, זה האנשים היקרים שיושבים פה הם אנשי המעשה.

רגע, זה תקציב שבעצם אושר לכם ולא קיבלנו אותו?

אושר ולא קיבלנו אותו.

למי?

לתנועות הנוער. 550 שמחולק.

יש לי בקשה, תוציאו מכתב או תזכורת עם העתק אליי, בסדר? אנחנו גם נרשום בפרוטוקול.

אני רוצה להגיד לכם משהו, אנחנו פעילים בכל היישובים של החברה הערבית בצפון, אם זה הבדואית, או מישהו קרא לזה הפלאחים, אנחנו פעילים בכולם ויש לנו שיתוף פעולה עם ראשי המועצות, אבל העניין הוא שלא קשור רק למבנה, שאנחנו פעילים בתוך ספריות ובתוך בתי ספר, בכל מקום אנחנו פעילים, הבעיה היא התקציב השנתי שצריך להיות מחולק שנתי. זה אומר התחלת שנה, אמצע. לא הגיוני שבסוף שנה אנחנו עוד לא ידועים מה התקציב ל-2024 ומראש אומרים לנו שיקצצו ועד עכשיו לא עבר. איך נעשה קורס מדריכים לילדים? חבר הכנסת מביר אל מכסור פה יודע שאנחנו לוקחים את בני הנוער לקורס מדריכים, ללמד אותם הדרכה השתלמויות.

אנחנו נמצאים בשבר גדול מאוד בתוך החברה, יש פה נציג של הנוער העובד והלומד שיושב פה שפעיל מאוד חזק בכל המגזר. אתם צריכים לעשות משהו. אדוני יושב-הראש, צריך לפנות לשר החינוך מהבמה הזאת ולהגיד: הנה ראשי הרשויות פה, אנחנו מנסים לעשות מה שאפשר למען הילדים והמדריכים בתוך הרשויות. הילדים האלו יקרים לנו, אבל ללא חסות של גוף ממשלתי שדואג שכל השנה נוכל לקבל, אנחנו לא יכולים להעמיד את הפעילות הזאת. את הוודאות.

ברור. בבקשה.

שיבלי חאתם, ראש המועצה שיבלי אום אל-ג'נם, אני שמח מאוד לשתף ולהשתתף בוועדה. קודם כול אני מאחל שחרור כמה שיותר מהר לחטופים שלנו ולסיים את המלחמה כמה שיותר מהר ולחזור לשגרה כי כבר די, התעייפנו מזה, הגיע הזמן לשלום, ובלי זה, כל ועדה שתתכנס היום וכל מה שתעשה, כל עוד שלא יהיה שלום ושקט במדינה, אני חושב שהכול סרק.

החינוך הבלתי פורמלי, כמו שאמר ד"ר חוג'יראת שהוא גם משלים, הוא הלב הפועם של הרשות המקומית ובלי זה אי אפשר לעשות כלום. אנחנו בונים מנהיגות ובלי הנוער שלנו אנחנו לא שווים כלום. אז מפה אני מנצל את הבמה ופונה אליך אדוני יושב-הראש ואני מכיר את המעשים והמאמצים שאתה עושה, בבקשה, צריך לפנות למשרד החינוך ולהקצות כמה שיותר – גם לכל הגופים הממשלתיים – תקציבים לנוער שלנו, כי בלי הנוער שלנו אין יסוד והיסוד שלנו הוא הנוער ואם היסוד שלנו הוא הנוער והנוער לא ילמד ולא יקבל את הטיפול כמו שצריך, אז כל מעשינו ילכו לאבדון.

יש לנו הרבה תוכניות שאנחנו מבטלים אותן ולא רוכשים אותן או לא מפעילים אותן בגלל המצ'ינג. המצ'ינג שלנו הוא גבוה.

כמה?

הוא נע בין 10-30 אחוז. אצלי ברשות אני קיבלתי רשות עם גירעון כל-כך גדול, שגם מוסא ח'ילף יודע את זה טוב מאוד, שאני מנסה לשרוד מיום ליום. יש לי גם כל-כך הרבה תוכניות שאני ביטלתי בגלל שאין לי תקצוב להסעות בתוך היישוב, לתזונה אחרי צוהריים, אז לצערי אני מקפל את התוכנית ומחזיר אותה, מחזיר את התקציב בחזרה למשרדים הממשלתיים. זה כואב אבל אין לי ברירה אחרת כי זמנו של השוד נגמר והיום מי ששודד נכנס בפנים ואנחנו לא רוצים להיות שודדים, אנחנו רוצים להיות אזרחים שווים. כל אזרח במדינה הזו שווה לו להיות אזרח שווה והנוער במגזר הבדואי במיוחד בצפון שאני מייצג אותו ואת הפורום הבדואי, מגיע לו להיות נוער שווה בשווה כמו כל נוער בכפר תבור או בקיבוץ בית קשת או בגליל התחתון.

אז דיברנו פה על מקום אכלוס הנוער בכפרים הבדואים. כמו שאמרתם, אין לנו את המבנים הנדרשים, אנחנו בקושי נמצאים באיזה חדר להשכרה או שתיים שגם הרשות לא משלמת אותו ובסופו של כל רבעון אני מקבל איום מהמזכיר, או שתפנה או שתשלם, ואני מתחיל לחפש כל מיני דרכים לשלם כדי שהנוער שלי לא יהיה ברחוב. כי אם הנוער שלי יהיה ברחוב מחר, מי שיהיה ניזוק יותר זו החברה הישראלית היהודית יותר ממני, כי אם הנוער שלי לא יהיה בתוך מסגרת נכונה הוא יצטרך ללכת לרחוב, ויכול להיות שייגרר לכיוון העבריינות, הסמים.

אז אני מפה פונה אליך, אדוני יושב-הראש דלל, תפנה למשרדים הממשלתיים הנכונים בכדי לתקצב אותנו כמו שצריך. כמו שאמר אדוני יושב-ראש הנוער, יש כסף ב-550 ויש גם קיצוץ של 30%, אבל הוא לא הדגיש ואמר שהכסף שרוצים לקצץ אותו הוא גם לא קיבל אותו בכלל. אז על מה אנחנו מדברים פה? אנחנו מדברים על קיצוץ של משהו שלא קיבלנו? זה לא נקרא חוצפה של הממשלה? אני לא יודע איך שר בממשלת ישראל, גם אם הוא שר אוצר או שר חינוך, איך הוא הולך לישון בלילה, לשים את הראש על הכרית, לא משנה נער בדואי, נער ערבי, נער יהודי.

כבר נמאס לי מלתאר את הנוער או האזרחים שלנו בתור נוער בדואי או ערבי או צ'רקסי או דרוזי, אנחנו כולנו בני נוער במדינת ישראל. כולנו נולדים אחרי תשעה חודשים ויוצאים מבית החולים עם תעודת זהות ישראלית, אז מגיע לכולם אותו דבר. למה לנוער שנמצא בעפולה או בכפר תבור לא מגיע מה שמגיע בשיבלי? בשיבלי לא מגיע מה שמגיע בכפר תבור, בשיבלי לא מגיע מה שמגיע בעפולה. גם הכפרים הבדואים בצפון לא מגיע להם. די, נמאס בדואים צפון, בדואים מרכז, ערבי דרוזי, יאללה כולנו בני אדם, כולנו אזרחי מדינת ישראל ומגיע לנו תקציב שווה בשווה. אני מודה לכם ששמעתם אותי אבל אני מקווה שמפה הדברים יישמעו יותר למעלה ויעשו משהו כי כבר די, נמאס.

תודה רבה, שמענו אותך באמת מהלב ואני מודה לך מאוד. נמצא בזום יונתן פז מהמשרד לשוויון חברתי?

אני יכול לדבר עכשיו?

כן.

אני אחמד סוואעד, אני סגן ממלא מקום ראש המועצה האזורית משגב, אני מייצג את המועצות האזוריות גם בפורום בדואי וגם במועצות האזוריות המעורבות בכל המדינה. אני רוצה להמשיך את ידידי, חאתם, שגם מייצג את הפורום כאן, ואני מבקש שמה שדיבר ד"ר יאסר לגבי תוכנית החומש שעכשיו נגזרת מ-550 ליישובים הבדואים בצפון, שאנחנו נעבוד עם הוועדה ביחד עם מי שצריך לעבוד ולעשות תוכנית חומש מיוחד בתוך הנושא הזה ממה שקיים לכל החוסרים שדיברו עליהם ראשי הרשויות או משרד החינוך או אנשים שנמצאים כאן ונכניס את זה לתוך תוכנית החומש, שלא נפספס אותם בדברים שדיברה הגברת מאי גולן או ד"ר יאסר שהוא מוביל מטעמנו את הנושא הזה.

הדבר השני, במועצות האזוריות כפי שאתה יודע, יש יישובים קהילתיים יהודיים ויש ישובים ערבים בדואים, אנחנו נמצאים באשכול 1-2 לפי הלמ"ס ובאשכול רשותי אנחנו נמצאים ב-7-10. לצערי הרב, אנחנו נופלים בין הרגליים בכל התוכניות התוספתיות של משרד החינוך. אם זו תוכנית אתגרים שאף אחד, לצערי, לא אמר שהיא מתחילה לפעמים בחודש דצמבר-ינואר ומסתיימת בחודש מאי, אז עד שהרשות מקבלת את הכסף בסוף חודש מאי או בסוף השנה, אומרים להם שצריך לקזז את ה-4-5 חודשים שאתם לא עבדתם עליה. אז צריך לעשות סדר בתוכניות, גם בלו"זים של התוכניות ובאישור התוכניות מראש.

הדבר השני, נושא ניצנים, שידידיי וכל המגזר הערבי נהנים מתוכנית ניצנים לילדים, מ-0-3 ועד שמונה. ביישובים הבדואים בצפון וגם ביישובים הערבים בארץ לא נהנים מזה. משרד החינוך חזר בו לפני שנתיים וחצי כשאמר: אני מוכן שהתוכנית הזאת תיכנס לרמת טיפוח, בית ספר שיש לו רמת טיפוח גדולה או גנים, אנחנו מוכנים להכניס את התוכנית הזאת עם מצ'ינג. למועצות האזוריות אין בעיה עם מצ'ינג קטן, לא ברמה מאוד גבוהה. אבל יש הבדל כשאני מבקש מאבא שמקבל משכורת 5,000 שקלים, 6,000 שקלים בשנה עלות התוכנית, במקום שהשכן שלי בן אחותי שגר בערד, בסכנין או בביר אל מכסור משלם 50 שקלים בחודש. אז הרבה ילדים במדינה, מעל 60,000 ילדים נמצאים במצב הזה. אני חושב שזה מצריך מאיתנו הרבה עבודה.

אני גם נמצא בבג"ץ על הנושא הזה ובג"ץ העביר את זה למשרד החינוך. משרד החינוך דן ושלח לי הודעה לפני שבועיים שלושה חודש ואמר לי: תעשו מלגות. יאללה מאיפה אני אביא מלגות? המועצה אמרה אין לי בעיה בשליש מהתוכנית, אני מוכנה מהתקציב של המועצה להכניס שליש לטובת הילדים אבל אני לא יכולה לתקצב שני שלישים לכל הילדים. היום הרבה אימהות לא עובדות, היא לא יכולה להשאיר את הילד. הרבה ילדים, תתפלא, מגיעים ב-06:00 לבתי הספר, למה? או שהולכים הביתה ונשארים בחצרות או בכבישים כי אין מי שיטפל בהם, האמא עד 16:00 חוזרת הביתה, התוכנית כבר לא מיושמת וגם לא תיושם בתקציב הזה.

אז אני מבקש שבאמת בנושא הזה תהיו איתנו, זה מאוד חשוב, זה כבר מאבק של חמש שנים ואף אחד לא רואה את הצעקה שלנו, ואני מדבר על 27 יישובים בתוך המועצות האזוריות שבוכים מהעניין הזה, מתחננים, אמהות מתחננות. אנחנו מפסידים ילדים, אדוני יושב-הראש, בתוך הגנים שלנו במועצות, שהולכים לשכנים שלנו – חמודים, כבוד לכולם – למה? כי אין לנו תוכניות. הם מחפשים איפה שיש לנו תוכניות. ובסוף אנחנו סוגרים בתי ספר, סוגרים גני ילדים. למה? כי אין לנו תוכנית.

הדבר השני, היום רכזי הנוער במגזר הבדואי – אני אשלים ברשותך, חאתם, את מה שחסר הייתי עשר שנים רכז נוער ואני מבין בזה טוב. – רכזי הנוער לא מתוקצבים על ידי משרד החינוך, אני מדבר על הרכז היישובי. אני חושב שצריך חצי משרה לפחות לרכז נוער יישובי שיכול להכליל את כל הנושא של הנוער, מא' עד י"ב. גם מבחינת המדינה טוב, היום הילדים שלנו לומדים דברים. אני רוצה שהילדים ילמדו ויחונכו על פי כללים מאוד מסודרים שהמדינה נותנת קו מנחה מאוד מסודר. היום אין קו מנחה מאוד מסודר, בוא נהיה ברורים ונשים את הכול על השולחן. אני רוצה שהילדים יחונכו למה שאנחנו חונכנו, מה שההורים שלנו חינכו אותנו, שזה לשמור על המדינה שאנחנו גרים בה, שאנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה. שאנחנו לא נשמע על ילד שסטה מהכביש. אני אשלים את חאתם, זה מאוד חשוב. אתם לא רואים את זה בשטח, יהיה חלל יהיה אם לא נעשה את זה עכשיו, אז תהיה לנו בעיה.

אני רוצה שתעזור לנו באמת בתוכנית החומש אם יהיה נגזר לחברה הבדואית זה יהיה לנו ואנחנו נדע בעוד חמש שנים מה אנחנו עושים. גם אם חסר אני יכול לבוא אליך ולהגיד: נתת לי, תודה רבה, אבל חסר לי אחד שתיים שלוש, וביחד נילחם למען ילדינו, הילדים נמצאים במצב סוציואקונומי מאוד נמוך. האמת שאני בפעם הראשונה נמצא בוועדה כאן, אני קראתי בוועדה אתמול על העוני, אין לנו נתונים על מחוז צפון כי אני ידעתי רק מיום חמישי.

מחר יש דיון בנושא.

אז מאוד חשוב שתבינו שזה עניין מאוד חשוב, אני יודע שיש לנו נציגים נהדרים שמייצגים אותנו בתוך הכנסת, אבל השטח גם רוצה אותכם, אנחנו רוצים ביחד עם משרד השיכון מצידי שהשר יגיע לוועדה, ייתן דין וחשבון הוא והמטה שלו. למה אמרה כן לבג"ץ ואחרי חודשיים אמרה לו לא. אז לא נעים לנו, אנחנו לא רוצים לריב אחד עם השני, אנחנו רוצים למען הילדים שלנו לשמור עליהם.

תודה לכולם, לכל התנועות, לכל האנשים, לכל חברי הכנסת, לכל היועצים היקרים שעוזרים לנו יום ולילה להגיע לזה. זה לא מובן מאליו. אני מאוד מבקש להביא את זה לסדר-היום, לא רק לכתוב בפרוטוקולים. אני שמחתי שיש ועדה או מי שמבקר את העניין הזה ואני אשמח להיות חלק עד הסוף בנושא של החינוך.

תודה רבה.

הגדרה של יחידת נוער, יחידת הנוער היא היחידה שאמורה לתכלל את כל תוכניות הנוער במועצה כולל מרכזי נוער, ומרכזי הצעירים בגילאים 18-35, אז צריך להבדיל.

אדוני, יש לי הערה קטנה. יש לנו רכז נוער חצי משרה אבל אין לי תקציב לפעילות אז מה אני צריך אותו?

רגע, יש לי פה קודם כול מהצבא, מי פה?

שלום לכולם ותודה רבה על המפגש הזה, לי קוראים פואד, אני נציג משרד הביטחון, אגף בטחוני חברתי. בנושא הבדואים מדברים פה ושוכחים ולא שמים לב שבדואים צפון מונים 130,000, ו-11 חיילים חללים בדואים מה-7 באוקטובר נהרגו עד עכשיו של ערבים מוסלמים סונים שמתנדבים לצה"ל ולכוחות הביטחון, אף אחד לא הזכיר את זה.

דרך אגב, אני הייתי בבית יד לבנים בצפון, בצומת משמר הגבול, צומת המוביל.

אז חשוב לציין את התרומה של הבדואים הערבים המוסלמים כי זה לא מדבר לחלק מהאנשים, גם שיצאו. ויש לנו גם את הבדואים של הדרום שנרצחו וארבעה חטופים עדיין בעזה. אז 130,000 בדואים, למה אני אומר את זה? אני כנציג משרד הביטחון.

דרך אגב, כמה מתוכם ילדים, אני מניח 70%? עד גיל 18, בנים ובנות ביחד.

אצלנו זה לא כמו בדרום, 40% ילדים.

הבנתי, תודה.

חבל שהלכה נציגת משרד החינוך, אנחנו לא משרד חינוך, אנחנו משרד הביטחון. בין היתר מסייעים בפעילות, יש לנו סל פעילות של משרד הביטחון בנושא של המגזר הבדואי, גם דרום גם צפון, אני אחראי על הצפון.

למה אני מגלה שיש פערים? יש בין היתר בפעילות שלנו זה גדנ"ע, ימי סיור ידיעת הארץ וחשיפה לצה"ל, מוזיאון הסובלנות, חיל האוויר אנחנו עושים פרויקטים איתם וסמינרים. יש לי 28 חיילות של גרעין נחל שמלמדות ביישובים הבדואים, לא בכולם כי אין מספיק. נניח בשיבלי הוצאנו אותן משם בתקופה – לא שלך – מסיבה אחת, בבוקר אני מוציא פעילות לחיילות שהן מסודרות, גרעין נח"ל, לחינוך הבלתי פורמלי אין בעיה אבל הבעיה היא בפעילות ערב. מה שדיבר חבר הכנסת יאסר על נושא מנהל מחלקת נוער, פתאום אני לא מוצא שם פעילות, אז הוצאנו את החיילות והעברנו אותן ליישוב בסמת טבעון.

אנחנו גם לא עובדים מספיק, לא בכולם, ואני מייצג את מה שאני רואה מהזווית שלי, צריך בקרה ומעקב בנושא הזה. היום החיילות שפועלות בשטח יש לי בגוש משגב, יש לי גם בעוד שמונה בתי ספר, אין פערים שם, בוקר וערב. חיילת שלא מוצאת מסגרת בערב, אני מוציא את כל החיילים משם. יש לציין את זה בנושא הזה.

אני אבא לארבעה חיילים, אני גם גמלאי צה"ל. משרד הביטחון – אני ניסיתי לא הצלחתי מבחינה חוקית להוציא תקציב – הוציא ילדים משיבלי, מזרזיר, למשלחת לפולין, זה מאוד חשוב. אני הייתי שם ואחד הבנים שלי היה שם בפולין, זה מאוד חשוב לראות את הסיור הזה, זה סיור משמעותי וזה יכול לחבר את הנוער גם לעם היהודי ומה קרה שם. וביקורים הדדיים בבתי ספר, חלק עושים את זה אני מניח, ואנחנו הולכים לעשות, יש לנו כבר התקשרות עם מוזיאון הסובלנות, אני מוציא בית ספר דרך משרד החינוך ששותף כמובן, ומביאים בית ספר יהודי ועושים יום פעילות במוזיאון הסובלנות, זה בסימן של ה-7 באוקטובר.

אני הייתי רוצה גם לציין שיש לנו מכינה קדם צבאית מעורבת יהודים וערבים, יש לנו מכינה לבדואים – אני יכול לדבר שלוש שעות אבל אני רוצה להיות ממוקד וחד. אנחנו גם צריכים לפעול, יש לנו תקציבים, אנחנו לא בוכים על תקציבים, יש לנו סיורים עם אוטובוסים.

אני גיליתי שברשות העתיקות בדואי אחד לא עובד שם. ניצלתי את הקשרים שלי עם הצבא, אני מכיר את המנכ"ל מהצבא, סיפרתי לו את זה. אני רוצה שתקלטו חיילים בדואים. הוא אומר שמי שנקלט שם צריך להיות עם תואר ארכיאולוג ועלה לנו רעיון מדהים, זה אמור להיות מיושם, עשינו פגישה עם מפעל הפיס, מפעל הפיס ורשות העתיקות משלמים חצי מלגה ל-20 בדואים – זה אוטוטו יוצא – והרשות מתחייבת לקלוט אותם אחרי זה – אבו עיסאם היה בדיונים – כעובדים שם, בנות ובנים. אז אני חושב שגם אנחנו צריכים ליזום וללכת להוציא ממוסדות המדינה רעיונות וליישם את זה בשטח. זהו.

מצוין, תודה רבה. אני חייב לומר שאת הדיון הזה יזם אבו עיסאם בעקבות הביקור שלי בצפון ואז הבטחתי לו שאני אעשה דיון בנושא הזה. אני חייב לומר לך שאתה באמת איש מקסים, יש לך ילדים לתפארת ואתה פועל המון למען התושבים באזור ואני מעריך את זה.

תודה רבה לך אדוני יושב-ראש הוועדה, אלי דלל, חברים. בהיותי בהרבה תפקידים במשרדי הממשלה, משרד האוצר, משרד השיכון, דוד לוי, אריק שרון, גם במשרד ראש הממשלה הייתי אחראי על הנושא של המגזר והבאתי שלוש החלטות ממשלה למגזר הבדואי אבל היה לנו מעקב משרד ראש הממשלה הייתה עם אגף תיאום ובקרה עם יושב-ראש הוועדה. הייתי בכל כמה חודשים מזמן את כל נציגי משרדי הממשלה לדיון וכל משרד חייב לדווח לי מה נעשה, לאן הכסף הלך. לצערי הרב לפני שנתיים - - - להביא החלטת ממשלה לחודש, לצערי עשו החלטה משותפת. עם כל הכבוד הבדואים נעלמו בתקציבים.

אומרים תקציבים ויש עכשיו טענות נגד משרד החינוך, איפה שר החינוך אדוני יושב-הראש? הוא לא מתייחס למגזר הבדואי. יש במשרד בדואים שתורמים למען ביטחון המדינה, ויש לנו חללים ויש לנו 230 חיילים שנפלו במערכות ישראל, למה לא מתייחסים לנושא הזה? למה לא מגדילים את התקציב? למה לא עלה הנושא הזה כשעלו התקציבים לנושא של הנוער הבדואי ולתת תוספת תקציבים לנוער הבדואי? איך אני רוצה לבנות נוער בדואי שרוצה להתגייס לצבא אם אין לו ידע? אין לו ניסיון, אדוני יושב-הראש? איך יכול להתקדם? איך יכול להשתלב ? איך יכול להיות קצין בצבא. אם אני לא בונה נוער כמו שצריך, איך אני יכול לקדם אותם?

נכון.

והיום יש לי גדוד בדואי, יש לנו צבא. אני עובד מול כל החברים, מול ראשי המועצות, באמת אני מסתובב אצל ראשי המועצות, הם בוכים לי, הם אומרים לי: אנחנו נעלמנו, לא יודעים איפה אנחנו. אדוני, יושב-ראש הוועדה, לא יודעים, לא מתייחסים אליהם. ולכן אני אומר לך אדוני יושב-ראש הוועדה להתייחס לנושא של הנוער הבדואי שאנחנו רוצים לבנות נוער טוב שילך לצד הטוב ביותר. אני מודה לך מאוד על שאתה יזמת את הדיון, אני מודה לחברי הכנסת, ראש המועצה יאסר חוג'יראת, אנחנו עבדנו בשיתוף פעולה הרבה שנים אני והוא ביחד.

בביר אל מכסור, עכשיו אני זוכר.

אני רוצה להגיד לך על יאסר חוג'יראת, הוא לא בן אדם דייקן, הוא לא שופוני יא נאס, הוא לא איש מחשב, אני בא אליו לישיבות איש מחשב איש עשייה. המועצה הייתה בבלגן, הוא הוציא את המועצה ואחר כך הפסיד, מסכן, אבל הוא היה איש עשייה.

האם הבחור מהמשרד לשוויון חברתי, יונתן פז, עלה בזום?

אין נציג של החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך?

מי עוד ביקש לדבר? שם לפרוטוקול.

קודם כול שלום רב, לי קוראים תום היית'ם חריב, אני מהכפר הבדואי ביר אל מכסור מהצפון, אני המנהל החינוכי של הארגון ותנועת הנוער עתידנא שפועלת בחברה הערבית. ראשית רציתי להגיד שאנחנו מאחלים להחזרתם הביתה של 100 החטופים והחטופות שלנו והחלמתם המהירה של הפצועים והפצועות שלנו.

אנחנו דנים היום בסוגיית החינוך הבלתי פורמלי לבני נוער וילדים ובשבי ישנם גם ילדים קטנים שרק אלוקים יודע מה עובר עליהם. אז יחד עם כל עתידנא אנחנו מתפללים לשלומם ולחזרתם אינשאללה במהרה הביתה ולחיים היומיומיים שלהם איתנו.

עלו פה המון דברים על ענייני התקציב, אני אגע במשהו אחר שקשור לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית בדואית בצפון אך לא רק בעניין התקציב, בהחלט אנחנו צריכים עוד תקציבים אבל זה גם זמן להודות לגברת נטור ומוסא ח'ילף על פועלם מאחורי הקלעים לקידום החינוך. אישית אני לא מכיר אותם אבל אני שומע את השם שלהם רבות. פואד הזכיר גם את עניין המשא לפולין, אז עתידנא, הארגון שאני עובד בו, תנועת הנוער הערבית היחידה שמקיימת מסעות לפולין כבר שלוש שנים לבני נוער.

אני מגיע מהשטח, אדוני יושב-הראש, ממש מהשטח. תפקידי הוא תפקיד מטה אך אני נמצא בשטח כל הזמן, אני מנהל חינוכי, אני יודע מה זה מרכזי נוער, איפה הם קיימים, איפה הם לא קיימים, מי מתקצב אותם ואיך כל הדברים האלה עובדים ואילו תנועות או ארגוני נוער אכן עובדים או לא עובדים בשטח. ושיתופי פעולה קיימים והם נפלאים והם חלק מהרשויות המקומיות ויש אפילו רשויות מקומיות שגם על חדר קטן הם מוותרים בשביל לקיים פעילות חינוך בלתי פורמלית לילדים שלהם. אמנם מה ששמעתי בשעה וחצי האחרונות, הכול קודר קודר אבל ישנו אור בקצה המנהרה.

מזל שנתתי לך לדבר לקראת הסוף.

אז אני אסביר קצת על עתידנא ואז אגע בשאלה שהביאה אותי מלכתחילה לפה, שהפריעה לי מאוד.

דרך אגב, מה המשמעות של השם?

לי יש שתי שמות, אני בדואי, אמנם קצת לא מזהים במראה, אבל נראה לי עבדו עליי קצת בגנים. השם תום נתנו לי אותו כשהייתי קטן, השם הייתם אני הבאתי אותו אחרי זה כדי שעדיין יישאר השם הערבי בתוך תעודת הזהות, כי גם שם המשפחה חריב מטעה. עתידנא זה הבן אדם שעומד איתן למען העתיד שלו.

חריב זה חוג'יראת, דרך אגב.

משבט חוג'יראת.

תת משפחה של חוג'יראת.

בקיצור אתה שולט על הכול.

אני אמשיך ברשותכם. עתידנא היא תנועת נוער ערבית ישראלית שפועלת ליצור דור מנהיג אחראי ואמיץ בחברה הערבית בישראל. אנחנו גאים בזהותנו האישית, בהיותנו ערבים, מוסלמים בדואים ונוצרים, גאים גם במנהגים, בשפה ובתרבות שלנו, ויותר מזה, אנחנו לוקחים אחריות על תיקון החברה הערבית והישראלית דרך החינוך. אנחנו גם גאים בזהותנו האזרחית ומשתלבים במדינת ישראל כמדינת יהודית ודמוקרטית.

עתידנא מפעילה מגוון פרויקטים להגשמת החזון שלנו, ופרויקט הליבה שלנו היא תנועת הנוער. תנועת הנוער עתידנא שמייצרת מסגרת חינוכית, ערכית, המכילה את אוכלוסיית הילדים בני ובנות הנוער וצעירים מתוכה מכל שכבות האוכלוסייה ומגוון תרבויות שונות ולא הפסקנו לפעול אפילו גם בעת המלחמה. אנחנו מודעים שישנם מאמצים של המדינה וגם של קרנות פילנתרופיות בתקצוב החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית, אנחנו גם יודעים שקיימים תקציבים והדרישה מהמדינה היא לפעול ולהוסיף תקציבים לכלל הגופים המקדמים את החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית, ואיך שאמרנו מקודם לא לקצץ אלא להוסיף כי אנחנו בהחלט צריכים את זה.

עוד נקודה, רוב הפעילות של החינוך הבלתי פורמלי מתקיימת על ידי ארגונים ותנועות של נוער, לא על ידי רשויות מקומיות בלבד. עם זאת, השאלה שלי, מה שהביאה אותי לפה ומהצד השני, איפה מנגנון הפיקוח על התקציבים האלה? על התוכן שמועבר בפעילות או על קיום הפעילות בכלל? אני מעלה את זה כי מאוד מפריע לנו שישנם כל מיני גופים שמקבלים תקציבים ממדינת ישראל והם לא מסוגלים אפילו ברמת הבסיס לכבד את המדינה ואת סמליה.

לדעתנו זו אחת הסיבות שמובילות לבדלנות, וזה נובע מכמה דברים שראינו בשטח ואני אתן דוגמה לאחד מהדברים שהתקיימו בשבוע שעבר. בשבוע שעבר התקיים כנס חוסן נפשי למדריכים ומדריכות צעירים בעת חירום בהובלת מועצת ארגוני הילדים והנוער, הכנס שמדבר על החוסן הנפשי ועל תפקוד בני נוער בעת חירום, בעת המלחמה. בסוף הטקס התקיימה שירת התקווה, ההמנון הלאומי, חלק מהמוזמנים שמתוקצבים על ידי המדינה בחרו לקום ולצאת החוצה בעת שירת התקווה. עכשיו, אנחנו מבינים שלא חייבים לשיר את ההמנון, אני בעצמי שירתי ארבע שנים, לא שרתי את ההמנון אך בהחלט עמדתי וכיבדתי את ההמנון, אבל לפחות ברמת הבסיס יש לכבד את ההמנון של המדינה, אותה מדינה שמתקצבת אותך ומתקצבת את הפעילות שלך. לא חייבים להזדהות עם ההמנון, אנחנו יודעים שקשה להזדהות עם ההמנון כשהוא אומר נפש יהודי הומיה, אבל יש לכבד וכבוד זה ערך שגדלנו עליו ועלינו להראות אותו גם כלפי המדינה.

לא הכול טוב במדינת ישראל, לזה אנחנו די מודעים, אבל אנחנו שואפים וחולמים לייצר את זה יותר טוב ויש לנו הרבה דברים לתקן, אבל מאוד חשוב לכבד את רמזי המדינה ואת המדינה. השאלה שלי האם בעת חירום ובעת שנלחמים ביחד זה תקין שגופים שמממומנים על ידי המדינה, מחנכים להעמקת הקרע בחברה ולהגדלת השיסוע, העצמת תחושת אי המסוגלות ואי השיוך בתוך החברה הערבית, ולכן הייתי רוצה לראות איפה המדינה נכנסת לפקח על התכנים בכלל הגופים במדינה ובפרט בחברה הערבית? זהו, כבודו.

תודה רבה לך, שמענו אותך בקשב. אני מודה לך על הדברים שהעלית ואני באמת חושב שנכון מאוד – זה לא משנה כרגע באיזו חברה – תמיד צריכה להיות בקרה גם על הפעילות, גם על התכנים, גם על המהות ואנחנו כמובן נעלה את זה.

נשמח.

בבקשה, בטח.

יש נציגות של אגף חברה ונוער במשרד החינוך? כי זה האגף שמתכלל את כל הפעילות של הבלתי פורמלי.

למה התקן הזה נעלם מאיתנו? היה תקן מישהו במקביל לשירין, למה נעלם התקן הזה? אני רוצה לדעת למה. היה שם ד"ר מוחמד, יצא לפנסיה והעלימו את התקן הזה. אני דאגתי בזמנו מלימור לבנת להביא תקן למגזר ממשרד החינוך, איפה הוא נעלם?

אני לא יודע אם יש, אבל כדאי לבדוק.

אז כדאי לרשום את זה.

שלום לכם, אני עיסאם כעבייה, יועץ אסטרטגי לבני מיעוט ואני פרויקטור של אחת המכללות שאחראית על החינוך הבלתי פורמלי והחינוך הפורמלי. כבוד יושב הראש, מר אלי דלל, שלום לך, אתה איש נחמד, עושה עשייה טובה, הכרתי אותך בתקופה האחרונה אבל אתה בעל עשייה. חבר כנסת יאסר חוג'יראת, אורחים נכבדים.

בראשית ברצוני לברך את הוועדה על הדיון הזה, הוא דיון חשוב, פעם ראשונה שאנחנו נפגשים למען המגזר הבדואי שאני רואה בו חשיבות רבה כי המגזר הבדואי מאוד נטוש וננטש ועדיין ננטש כלפי הממסד שאנחנו חלק מהממסד הזה. המגזר הבדואי תמיד מתחננים לשאריות של תקציבים, שאריות של בקשות למרות שאנחנו צריכים להיות הראשונים שמקבלים את הדברים האלה כי אנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה. משרד הביטחון דיברו על החללים שאנחנו נמצאים בהם ועל משפחות השכול שתמיד כולנו ביום אחד, ביום הזיכרון נזכרים בהם, מגיעים נציגי המלחמה ויום אחר שוכחים אותם.

קודם כול אני מאחל בהתחלה על החזרת החטופים, כי גם המגזר הבדואי והילד החטוף הוא גם ילד שנחשב מהמגזר הבדואי ואנחנו כעדה תמיד תמכנו במדינה, גם תומכים במצב הקשה הזה. אני מאחל שיחזרו בשלום, ותומכים בראש הממשלה על העבודה ועל העשייה שהוא עושה, כי הוא עושה את המאמצים הגדולים למען החזרתם.

אני עדיין חי על תופעת ההתחננות כמו שאמרתי שאנחנו המגזר מתחננים שאנחנו מתחננים לשר להגיע, לתת תקציב. ראשי המועצות מביאים אותם לעשות להם סיור ולהגיע לאנדרטה לראות את החיזוק בין המדינה למגזר הבדואי ועדיין אנחנו צריכים להתחנן על תקציב. זו תופעה מאוד חמורה, היא צריכה להאיר לנו אור אדום שאנחנו צריכים להתחנן.

יש לנו זכות במדינה הזאת כמו שאנחנו משרתים, כמו שאנחנו נותנים את נשמתנו, כמו שאנחנו עשינו ברית דם וחיים למען המדינה הזאת, גם המדינה הזאת צריכה לתת לנו. אני רואה וחווה, אני הייתי גם מנהל מרכז הכשרה מקצועית במגזר הערבי למבוגרים, אני חושב שצריך גם לעשות מרכז הכשרה גם לגיל הנוער והצעירים, לתת להם מקצוע שיתחילו את החיים שלהם.

אנחנו פוקדים את המצב המאוד קשה וגם חבר הכנסת יודע על זה – אלימות. אתה יודע, אלימות, פרוטקשן, אפילו אין לנו שר שמטפל בזה. אני כיועץ נמצא פה כל הזמן ופניתי לשר ואמרתי לו: עד מתי? אני רואה את המגזר שלנו מדמם. הוא עונה לי: כן, אנחנו מטפלים. אבל בפועל אנחנו לא רואים שום דבר. אנחנו רואים רק את הדם ואת הנרצחים ואת המשפחות שבוכות. ואני אגיד לך משהו: ואת הפחד שלנו כראשי המועצות וגם חברי כנסת וכל בן אדם מתוך העדה הוא מפחד מהאלימות הזאת שפוקדת אותנו.

דרך אגב, בשבוע הבא אני מקיים דיון בנושא הזה של האלימות. בעוד שבועיים, עוד לא סגרנו תאריך, אבל כל מה שקשור באלימות במגזר הערבי, הבדואי, כל הקטע הזה שבו יש אלימות שם. נושא של נשקים, הרציחות של נשים וילדים ועוד לא נקבע תאריך הבנתי, אבל אני מתכוון לעשות את זה ביחד עם הוועדה שהיא מתעסקת בנושא של ביטחון לאומי, בסדר? תודה.

תודה. אדוני הראש, אנחנו כמגזר הבדואי יש לנו תרבות משונה מהתרבות הישראלית, גדלנו עליה, לא הייתה לנו טכנולוגיה, לא התקדמנו, האנשים, הסבא וכו', לא קידמו אותנו אבל היום אנחנו מתקדמים. אז צריכים להיות איטיים איתנו, לתת לנו את הכלים לעזור לנו לצאת מהבוץ הזה.

קודם כול אני גאה בחברה שלכם, התרבות שלכם היא תרבות, תשמרו עליה. אני אומר את זה לכל מגזר: תשמרו על המורשת, זה מאוד חשוב וגם במגזר הבדואי יש רופאים ויש פרופסורים ויש אנשים טובים, זה בסדר גמור. רק צריך להרבות שיהיו יותר, זה ברור לי.

סליחה אדוני, כל עוד שאין תקציבים לא נוכל לעשות כלום.

כבוד יושב-הראש, אני גאה שאתה אומר את זה, ואנחנו כעדה שמחים שיש אנשים שרוצים לעזור לנו בתופעה הזאת וגם לעזור למגזר. ראשי המועצות ונציגי הממשלה דיברו על התקציב, אני אומר לך שבלי תקציב אנחנו - - -

הגיע יאיר שלם, הוא מנכ"ל ההסתדרות הלאומית והוא פועל לא מעט עבור המגזר הבדואי, תודה, יאיר, שהגעת. כן, בבקשה.

אני באתי גם מצעקת האמהות והילדים שאומרים שיש הרבה צעירים בדואים ומשרתים במילואים מעל 180 ימים, אבל הילד לא מקבל כמו השכן שלו מאחד הקיבוצים שאבא שלו נמצא במילואים, מבחינת חינוך, מבחינת תוכניות, מהרבה. הילד הזה ננטש ברחוב ונובע לנו גיל חדש הוא גיל הרחוב ואתה רואה את זה וכולנו עדים לזה. אם אנחנו נכניס לגיל הזה תוכניות כמו הכשרה מקצועית, נגיד כמו תוכנית של גרפיקה לילד מגיל נערים, גיל חינוך.

אוקיי, משפט אחרון אני מבקש.

אני מאחל שהמדינה תתעורר סוף-סוף אחרי הרבה שנים למציאות של המגזר הבדואי, שנגיע למצב שלא נבקש עוד שאריות. לתת לנו את הזכות שלנו כדי לחיות בכבוד, להיות חלק בלתי נפרד מהמדינה.

תודה רבה.

אני חייב לצאת, רק משפט אחרון.

לאן אתה רוצה לצאת?

יש לי משהו.

איזו ועדה?

ד"ר חוג'יראת, אם אתה יוצא לא יישאר אף חבר כנסת פה. בבקשה תישאר עד הסוף.

אני רוצה לשמוע את השוויון החברתי.

בבקשה.

שמי יונתן פז, אני ראש אגף בכיר חברה וחינוך ברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. מתנצל על התקלה הטכנית, זה לא היה בצד שלי. אני רוצה רגע לספק מספר הבהרות. האזנתי בקשב רב לכל הדיון. ראשית, החלטה 550 הוזכרה לא מעט, החלטה 550 היא החלטת החומש לחברה הערבית ובתוכה גם החברה הבדואית, אני רוצה לציין שחלקים גדולים מסעיף החינוך, כפי שהזכירה מנהלת אגף החינוך הערבי, הם כאלו שמושקעים בחינוך המשלים ומי שמוביל את הפעולה בחינוך המשלים הוא באמת מנהל חברה ונוער במשרד החינוך. יש תקציבים שמושקעים בפעולות חשובות מאוד החל מהאתגרים, דרך החינוך המוזיקלי, חוגים בקדם יסודי, שעות של"ח ועוד פעולות רבות שמייצרות פעולות בתוך הרשויות הערביות והבדואיות ובהתאם לקריטריונים והזכאות של כל רשות, חלק מהפעולות האלו מגיעות גם לרשויות הבדואיות, שוב, בהתאם לזכאות.

עלו פה שני נושאים שאני רגע רוצה לספק הבהרות לגביהם. לגבי תקציב תנועות הנוער, למיטב הבנתי הוא בעצם נכלל כחלק מהפניה התקציבית שמונחת על שולחן ועדת הכספים ביחד עם פעולות רבות של משרד החינוך וברגע שהפניה תאושר בוועדת הכספים יאושר גם התקציב הזה.

אני יושב גם בוועדת הכספים, תגיד לי מתי זה אמור להיות ואם צריך לזרז אז בבקשה.

אז שוב, להבנתי, זה על שולחן הוועדה. איפה בדיוק זה עומד בתוך ה-pipe line של הוועדה אני לא לגמרי בטוח בשלב הזה.

אז תבדוק ותעדכן אותי.

אין בעיה, אני יכול לבדוק ולעדכן.

שרק יעדכן אותנו אם יש קיצוץ.

אני רק רוצה להשלים את העדכון לגבי הנושא של מרכזי הנוער מכיוון שזה עלה פה וצדק חבר הכנסת חוג'יראת בפתיחה מכיוון שהוא כן תיאר את מצב הדברים נכונה. יש באמת להבדיל בין מרכזי הנוער שהם פועלים ביישובים לבין מרכזי הצעירים שהם מענה שמיועד לגילאי 18 ומעלה, ואכן התקציב שצוין הוא קיים בבסיס התקציב והוא כזה שאמור לתקצב את מרכזי הנוער באמצעות האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך ולמיטב הבנתי התקציב הזה נמצא וקיים בבסיס התקציב.

התקציב הזה, מה שראיתי, זה משהו כמו 260,000 למועצה שזה בעצם תקציב הפעילות, האם יש גם תקציב לתשתיות? כי חסרות גם תשתיות , מרכזי נוער בפועל שיכולים לקבל את הנוער בצורה מכובדת כמו בכל יישוב אחר.

רגע, בוא נפריד. אני אכן מדבר על תקציב הפעילות שהוא תקציב שקיים וקיים בבסיס וצריך לדעת להשתמש בו, אז בוא רגע נפריד בין תשתית לפעילות. אז הפעילות אכן מתוקצבת. לעניין התשתית זה שוב פעולה של בינוי נטו, היא כזו שמרוכזת ומופעלת על ידי מנהל הפיתוח במשרד החינוך. בשנה שעברה התחילו שתי קולות קוראים למבני נוער בחינוך הבלתי פורמלי. זו בעצם פעולה של משרד החינוך.

אני במקרה הזה דווקא חושב שצריך לנצל עירוב שימושים. זאת אומרת אם אתה שואל אותי, ביישוב קטן, ואם רוצים, עדיף לנצל את בית הספר שזה יהיה מרכז של פעילות ולא לבנות עוד מרכז שבו יש עלויות שוטפות שבסוף לא יישאר כסף לפעילות עצמה.

יש מרכזים רב תכליתיים.

אני לא אומר נגד, אני רק אומר שעדיף שאם ישנם מבנים שאפשר לעשות בהם גם עירוב שימושים, זה עדיף.

אני מבין את הגישה הזו ועל פניו יש בה שכל וצדק רב, אני רק אגיד שני דברים. הרבה פעמים בחינוך המשלים, תנועות נוער או מרכזי נוער מחפשות לעצמן מבנה שהוא דווקא נפרד מהחינוך הפורמלי כדי לאפשר הוויה בצורת פעילות אחרת. ככל שהדבר הזה מתאפשר. ציינתי מספר קולות קוראים שפורסמו על ידי מנהל הפיתוח במשרד החינוך, שאפשרו את זה. צריך להסתכל על תמונת ההגשות במשרד החינוך. אבל ככל שאין, כמו שאתה אומר, תשתית בנויה, או לא תשתית שמכבדת את הפעילות, בהחלט אני חושב שאפשר דרך משרד החינוך ודרך כל התפיסה שנקראת בתפיסה בתי ספר כעוגן חינוכי, לבדוק איך אפשר להפעיל את בתי הספר בשעות אחר הצהריים כך שיאפשרו פעילות בחינוך המשלים במבנה.

יש לי שאלה. האם אתה יכול להגיד לי מה סך כל התקציב שהוקצה ליישובים הבדואים בצפון, למועצות המקומיות, למרכזי הנוער? וכמה מתוך התקציב הזה נוצל בשנת 2023 אם יש לך נתונים, וכמה נוצל עד עכשיו ב-2024 וכמה הוקצה?

כמו שאמרתי, זה תקציב שהוקצה לאגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, נתוני הניצול התקציבי העדכני הם כאלו שצריך לבקש אותם מהמשרד.

יונתן, בוא נעשה ככה. אתה לא יכול לתת את זה עכשיו, אני מבקש שבתוך שבועיים תוכל להעביר לנו את הנתונים האלה?

אני אומר שוב, אני בשמחה אפנה למשרד החינוך, אלו נתונים תקציביים של משרד החינוך, אבל ודאי שאני יכול לתאם איתם משהו כזה.

תעביר, תבקש, אנחנו מבקשים את הנתונים האלה. בסדר?

בסדר גמור.

ברשותך יושב הראש, אלי. יש לי שאלה, יונתן, בנושא שהעליתי: מה שאני מבין, שהכסף, מהשוויון החברתי עבר למשרד החינוך. איך אתם כמשרד בודקים האם הכסף הגיע ליעדו? זה אומר לתנועות הנוער. האם אתם בודקים?

זה לא מה שאמרתי, אמרתי שהפניה שנוגעת לתנועות הנוער, מה שציינת, נמצאת על שולחנה של ועדת הכספים. המשמעות היא שהמקורות לא הגיעו, לא מהמשרד לשוויון חברתי כיוון שהם לא עוזבים את המשרד לשוויון חברתי, אלא טרם אושרו על ידי ועדת הכספים ולכן משרד האוצר עוד לא תקצב את משרד החינוך בנושא הזה. מרגע שהמקורות מגיעים, כלומר שאושרה הפעולה בוועדת הכספים כמו כל פעולה תקציבית אחרת, המקורות נכנסים למשרד החינוך ובנוגע לשימושים והבקרה עליהם, יש מנגנונים מאוד סדורים בהחלטה 550 לנושא הזה.

אני יכול לשאול אותו?

כן, בבקשה.

תגיד לי, בזמנו, אני עבדתי במשרד ראש הממשלה, הייתי עושה מעקב אחרי כל החלטות הממשלה על המגזר הבדואי. מה התפקיד שלכם, אתם משרד שוויון חברתי? אתם עושים את המעקב הזה? כבר שנתיים אתם לא עושים שום דבר, לא מעקב ואתם לא יודעים לאן התקציב נעלם. כל ראשי המועצות כאן בוכים. לא מקבלים את הכסף. אתם עושים מעקב אחרי החלטות הממשלה לגבי המגזר הבדואי או לא? אני רוצה לדעת.

בשמחה, אני אומר שוב, ציינתי בפתח דבריי, הרשויות הבדואיות הן חלק מהחלטה 550, היינו פעמים רבות בדיונים גם איתכם ובמובן הזה אנחנו מבצעים מעקב ובקרה ביחד עם כל משרדי הממשלה ששותפים ליישום החלטה 550 על הפעולות ובראש ובראשונה מכיוון שהדיון הזה עוסק בחינוך הבלתי פורמלי, ציינתי את הגופים והאגפים הרלוונטיים במשרד החינוך שמובילים את הפעולה ואנחנו עובדים יד ביד איתם על יישום ההחלטה.

אוקיי, תודה רבה. עוד מישהו רוצה לומר משהו?

אני רק מבקש שיהיה דיון המשך, ולדיון המשך יגיע האגף או אפילו שר החינוך או אגף מנהל חברה ונוער שיגיעו לכן לתת תשובות למה שנשאר כאן. כי בסך הכול הם האגף האחראי על הנושא הזה ואין לנו נציגות כאן, יש לנו רק את הנציגות של החינוך הפורמלי כאן ולא החינוך המשלים לצערנו.

תודה רבה, אני אקח את דבריך וארשום אותם בפרוטוקול.

קודם כול אני רוצה להודות לכל מי שהגיע. בעקבות ההערה שלך אני רוצה להודות למגזר הבדואי שהוא תורם גם בדם ובקשר של המגזר ביחד עם הצבא ועם הביטחון והפעילות שלכם לאורך הרבה מאוד שנים. הנאמנות למדינה היא מאוד חשוב ואני מאוד מעריך את זה.

תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:03.