פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
10/12/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 92
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), שעה 12:13

ילדים עניים בישראל – צעדים למיגור התופעה

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר
דבי ביטון

ואליד אלהואשלה
אימאן ח'טיב יאסין
ירון לוי

אביעד אושרי - רמ"ט שר, משרד העבודה

נורית ויסברג נקאש - מנהלת שירות לרווחת המשפחה והילד, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יוכי אילוז - מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שני תורג'מן - ממונה תוכניות היישובים באגף א' ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

ישי גרין - מרכז תקציב לא פורמלי, משרד החינוך

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה וביטוח לאומי, אגף תקציבים, משרד האוצר

אבידור גינסברג - מנהל תחום פניות ציבור ומידע באגף התזונה

תידאל מרבון - מרכז עוצמה

ג'נא עדס - תלמידה, ארגון פתחון לב

נסאר מסארווה - תלמיד, פעיל, הפורום למאבק בעוני

מאיה מלכה ביתאן - פורום המאבק בעוני

קובי וייס - הפורום למאבק בעוני

ד"ר דורית אדלר - נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, ואיגוד רופאי בריאות הציבור

טל אפרתי - מנהל פיתוח משאבים ושותפויות, נבט - סנדוויץ' לכל תלמיד

מעיין פרי - רכזת פיתוח משאבים ומקדמת מדיניות, נבט - סנדוויץ' לכל תלמיד

ניסים שלם - יו"ר, תנועת הנוער נוער לאומי בית"ר

מיטל לוי - פעילה, קבוצת מובילות בית שאן

נור אלצינע - עמותת סידרה

עריפה אבו סקיק - פעילה, מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב

לילה אלפריגת - פעילה, מנועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב

הדס יום טוב - עיתונאית, דבר

תמי ברנע

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


ילדים עניים בישראל – צעדים למיגור התופעה

שלום לכולם, אנחנו היום דנים בנושא של ילדים עניים בישראל – צעדים לצמצום, הייתי רוצה להגיד מיגור, אבל זו מילה שלא בטוח שהיא נכונה, אבל כמה שיותר לצמצם את התופעה הזאת.

ראשית, אני רוצה לשאת תפילה להצלחתם של כל כוחות הביטחון, לצה"ל, למשטרה, למשמר הגבול, במשימותיהם בכל מקום אשר הם נמצאים. נתפלל לרפואת הפצועים ולשובם המהיר של כל החטופות והחטופים, אמן.

שלום לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה שמגיע כמעט לכל דיון שלנו, תודה רבה לך שהגעת, וגם חברת הכנסת דבי ביטון, תודה לכם. אנו מתכנסים היום לציון יום המאבק הבינלאומי בעוני. זה נושא שהוא כאוב וקשה, עוני בקרב ילדי ישראל, במדינה שזקוקה לכל נער ולכל נערה. מבחינתי זו סוגיה לא רק כלכלית חברתית, אלא גם פצע בחברה הישראלית.

אנחנו מדברים על מאות אלפי ילדים, מדובר על קרוב ל-800,000 או למעלה מ-800,000 ילדים ובני נוער שנמצאים מתחת לקו העוני. המספרים הם קרוב ל-30% מסך כל הילדים, אבל כשמנתחים פנימה, מגלים שקרוב ל-40% הם ילדים מהמגזר החרדי ו-40% מהמגזר הערבי, והשאר מהמגזר החילוני הרגיל. אבל אנחנו מסתכלים על התופעה הזאת ואומרים, אסור שדבר כזה יקרה במדדים או בממדים כאלה בישראל.

אני רוצה לומר לכם שאין ספק שהביטוח הלאומי, המדינה, משתדלים לעשות כמיטב יכולתם. וגם בחברה, אם זו החרדית או הערבית, תמיד יש את העזרה ההדדית ויש לא מעט דברים, אבל אסור להסתמך על הדברים האלה. משפחות רבות נאבקות לשרוד ולהעניק לילדים שלהן את המיטב.

ממש לפני כמה דקות, לפני שהגעתי לפה, הייתה שדולה בקשר לילדי פנימיות וילדי אומנה ומסגרות חוץ, ואנחנו רואים ילדים שהם לא רק ממשפחות עניות, אלא גם משפחות עשירות שנמצאים בפנימיות או מסגרות אחרות בגלל סיבות נוספות. זאת אומרת שהנושא של להיות עני הוא לא רק נושא של אוכל, אלה גם צרכים שהם מינימליים לאותם ילדים. והיום עוני לא מתבטא רק בנושא הזה של האוכל, הוא מתבטא גם בדברים אחרים. לילד יש צרכים נוספים, אם הם חברתיים, מגורים, השכלה, הרבה מאוד דברים נוספים שאנחנו צריכים לתת לילדים שלנו כדי שאנחנו נחיה בחברה הרבה יותר טובה.

מה שמאפיין את המגזרים, החרדי והערבי, זה שאנחנו רואים שהם לא נמצאים מספיק בשוק התעסוקה. והיום במשפחה, אם לא שני בני הזוג עובדים, קשה מאוד להתפרנס, קשה מאוד לגדל את הילדים. ולכן, כשאנחנו מסתכלים על החברה החרדית, יש מפרנס אחד, בחברה הערבית גם מפרנס אחד. השכר באותם מגזרים הוא לצערי נמוך, ולכן אנחנו רואים שהעוני עובר מדור לדור, וצריך לקטוע אותו, וזה התפקיד של המדינה, שלנו, של כל הארגונים מסביב.

אנחנו צריכים לתת הזדמנות לאותם ילדים. מבני עניים תצא תורה, ואנחנו לא רוצים שיהיו עניים כדי שתצא תורה. אומרים את זה כי צריך להבין שבאמת יש מאותם בני עניים שיוצאים לגדולה, אבל אנחנו צריכים לדאוג שתהיה להם הזדמנות שווה.

אני רוצה פה עוד דבר אחד. אני חושב שיש לא מעט משרדים שמטפלים ותמיד אני מסתכל על הנושא של תיאום ותכלול. כי יש את משרד החינוך, ויש משרד הרווחה, ומשרד החקלאות בחלק מהפנימיות, אבל בכל מקרה אין ספק שצריכים לתכלל כדי למקד וגם כדי להתמקצע בהשקעות. אנחנו רואים גם את המגזר השלישי, המגזר הפרטי, שהוא עוזר לא מעט והארגונים האלה הם ארגונים חשובים שדואגים גם למזון ולדברים נוספים לאותם ילדים, אבל עדיין המדינה אחראית לאותם ילדים.

אין ספק שהנושא הזה של העוני, כשאני אומר שהוא לא רק מזון, אנחנו רואים גם ילדים שהולכים לבית ספר כשאין כבישים, אין מדרכות, אין תשתיות, זה דבר לא נורמלי. זאת אומרת, זה באמת לא יכול להיות. כשאנחנו רואים גם ילדים שמגיעים לבתי ספר עם בגדים שהם לא בגדים, למרות שיש אופנה של ג'ינסים קרועים, אבל בואו, אני אומר את זה בלשון סגי נהור, אבל לא ככה צריך להיות.

אנחנו נקיים את הדיון הזה, נשמע פרטים ונראה מה נוכל לעשות כדי שבאמת נוכל לצמצם את התופעה. לצערי, אנחנו במגמות לא כל כך חיוביות משנים קודמות. תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה.

תודה, כבוד היושב ראש, על הדיון החשוב הזה. סוגית העוני בקרב ילדים היא באמת אחת הסוגיות הקשות והמורכבות. בישראל יש עשרות אלפי ילדים שמתחת לקו העוני, שזה בא לידי ביטוי בחוסר ביטחון תזונתי, בתנאים ירודים של מגורים, קושי בהשתלבות בפעילויות חברתיות, בלימודים, וזה גם פוגע בהם בעתיד ולא פעם גם מנציח את זה לדורות הבאים.

2025, סוגיה שלהערכתי ולדאבוני עדיין קיימת, כבוד היושב ראש, ציינת באמת מה המגזרים, שזה בולט בהם, ולכן יש צורך לחשוב על פתרונות מעשיים על מנת לעצור את המעגל הזה ואת ההמשכיות ולתת ביטחון, גם כלכלי, גם תעסוקתי, וגם חינוכי לאותם ילדים. תודה רבה על הדיון החשוב.

תודה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צוהריים טובים לכולם. תודה, כבוד היושב ראש, גם על קיום הדיון החשוב הזה וגם על האפשרות לדבר ולצאת. אני רצה בין הוועדות, לצערי הרב. אבל אני רוצה לציין בהתחלה שישנם במדינת ישראל כשני מיליון אנשים שחיים מתחת לקו העוני, מתוכם כ-900,000 ילדים. 900,000 ילדים, לא עשרות אלפים, 900,000 ילדים.

ואני חושבת, עם כל הכבוד לארגוני חברה אזרחית, הם עושים מעשה שהוא גדול, אבל זו לא החובה שלהם וגם אין להם את היכולת לעשות את המעשה הגדול הזה. המעשה הזה הוא האחריות הבלעדית של הממשלה, של המדינה. לצערי הרב, מדינת ישראל הייתה מדינת סעד ונשארה מדינת סעד. אם אנחנו נסתכל על העניים של היום, אנחנו יודעים גם איפה הם נמצאים, הם בפריפריה החברתית ובפריפריה הגיאוגרפית. וטוב שאמרת את זה, הערבים והחרדים הם לצערי הרב מככבים, אבל מה? בתחתית. בתחתית, לצערי הרב, לא רק בעוני, שהוא המפתח לכל התופעות השליליות בתוך החברה הישראלית.

חבל מאוד שזה קורה והמדינה אחר כך צריכה לשלם על הדבר הזה פי לא יודעת כמה כפול אם הייתה לוקחת תכנית מההתחלה ונותנת את המענה מההתחלה. לא יכול להיות, יש לנו 5,000 ילדים בגיל חינוך חובה בכפרים הבלתי מוכרים שאינם משולבים בלימודים. מבחני המיצ"ב מצביעים בוודאות על פערים ציונים גבוהים, שזה משתקף אחר כך ביכולות ובמיומנויות שלהם לחיים. ואז, תגיד לי אתה וכל מי שיושב כאן, איך אפשר לצאת ממעגל העוני? אנחנו נמצאים במקום שמשפחות עוני מייצרות עוד משפחות עוני וזה מתמשך.

בתחילת השנה הזאת הייתה חקיקה להקמת רשות למלחמה בעוני, היא עברה, לא זוכרת אם בטרומית או ראשונה, אבל מה נעשה עד עכשיו בנושא הזה? הייתה עוד חקיקה שאני חלק ממנה לאי זריקת מזון וניצול מזון לאנשים שצריכים את זה, גם זה עדיין תקוע.

אני פונה אליך, כבודו, ולא רוצה להרחיב, כי יש לי הרבה מה להגיד בעניין הזה. אתה כיושב ראש ועדת זכויות הילד קודם כול, ודבר שני כחלק מהקואליציה, מהמפלגה הכי גדולה, אנחנו לקראת דיוני תקציב, ואני יודעת מה יש בתקציב של 2025, איזה עוול עוד יכביד, במיוחד על אותן אוכלוסיות. אני מצפה ממך, מכל מי ששומע את הדברים שלי עכשיו ויש לו השפעה על התקציב, שיעשה מעשה לפני שיאושר תקציב 2025 ובאמת שיהיה מענה לסוגיה של העוני. תודה רבה, וסליחה שאני חייבת לצאת ולחזור.

אין ספק שהפחד הגדול ביותר הוא הנושא של הרחבת מעגל העוני, מה שנקרא הדור השני או השלישי לעוני. כי כשיש משפחה עניה והיא בת נניח חמש או שש נפשות, תבינו אילו מכפלות ומה קורה אחר כך, כי קשה יהיה מאוד לעצור את ההתפתחות של העוני. אנחנו רואים שהמספרים בשנים האחרונות ממש הולכים וגדלים וצריכים לעצור את זה. וזו בדיוק הבעיה, שאסור לנו בשום פנים ואופן לגדל עוד דורות של עוני. צריך כמובן לצאת מהמעגל הזה גם על ידי השכלה, גם על ידי תמיכה.

כשאמרתי שקודם הייתי בנושא של מסגרות חוץ, במסגרות האלה אתה רואה שישנם לא מעט ילדים שיוצאים משם, אבל הם באמת מעטים מתוך 800,000 או 900,000 ילדים שהם מתחת לקו העוני.

משרד העבודה, אביעד אושרי, בבקשה.

שלום, אני נמצא פה גם כנציג של הביטוח הלאומי, כי משרד העבודה אמון על הביטוח הלאומי. אני מקווה שכבר בשבוע הקרוב, בשבוע הבא יתפרסם דו"ח העוני ושם יהיו נתונים מדויקים גם לגבי מספר הילדים העניים, לגבי מספר המבוגרים.

אבל אנחנו יודעים שהמגמה הולכת לרעה.

לא, דווקא יש שיפור, שיפור מאוד קל, מאוד מינורי. איך אומרים? הייתי אומר שזה בטעות הסטטיסטית, למרות שהנתונים שלנו - - -

לא, כי דיברו על 28% לעומת 28.2%, משהו בסגנון הזה של מספר האחוז.

אני לא רואה מגמה לרעה, אני רואה איזה שיפור, אני לא אומר כרגע את הנתונים עצמם לפני שהם פורסמו לציבור, אבל בגדול אני רואה איזושהי נקודה מאוד קטנה של שיפור שאיך אומרים, זה לא היה מרגיע אותי, זה לא משהו שאמור להרגיע אותי.

כן אנחנו רואים שני דברים מרכזיים. קודם כול, יש את פערי ההשכלה שכמובן משפיעים על תכולת העוני. אני חושב שבעניין הזה משרד העבודה יחסית מכוונן לכיוון הזה, אם זה באמצעות הכשרות מקצועיות, אם זה באמצעות מה"ט, והניסיון להכניס בהכשרות המקצועיות, בתי ספר מקצועיים, יש שם לא מעט תלמידים שבאים משכבות קצת חלשות יותר.

אבל הנה, עכשיו נושא המכללות הטכנולוגיות, שזה באמת דבר שהוא, קודם כול, המדינה צריכה היום לא מעט הנדסאים, וחלק גדול מההנדסאים באים מהפריפריה ומהשכבות החלשות שלצערי לא הצליחו להיכנס לאוניברסיטה.

נכון.

וזה נמצא תחת משרד העבודה, ואני רואה שמשרד העבודה לא מצליח לתת איזשהו תקציב, להיפך, מקצצים שם.

אני אומר. הקיצוץ היה אמור להיות הרבה יותר רחב, הרי הקיצוץ הוא לא במשרד העבודה, הקיצוץ בסופו של דבר הוא בכל משרדי הממשלה. אנחנו נמצאים באיזושהי סיטואציה שמחייבת קיצוץ בכל משרדי הממשלה בעקבות המלחמה, היו קיצוצים בכל משרדי הממשלה. במה"ט הקיצוץ היה אמור להיות הרבה יותר גדול, אני אישית מחזיק מכתבי תודה וברכה ממנהלי מכללות שאומרים שהשגנו להם תקציב, שהם הופתעו לטובה מהתקציב.

אני יודע שהם לא קיבלו את כל תאוותם בידם ומנסים להשיג יותר. אני יכול לומר בעדינות שהחבר'ה הרועשים מקרב המכללות, חלקם עומדים לפני סגירה בלי כל קשר לשום דבר והם חשבו שאולי יהיה תקציב מיטיב שיוכל איכשהו לאושש אותם. אבל בגדול, הם קיבלו תקציב טוב, קיבלו תקציב יפה. לא 100%, לא מושלם, אבל בנסיבות האלה זה יותר ממה שהם ציפו. זה מה שהם אומרים לי, לא מה שאני אומר. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, שאנחנו רואים שהתמיכות על פני השנים מאוד סייעו לאנשים לצאת ממעגל העוני או מה שנקרא להרים את הראש מהמים ולא להיות בחוסר ביטחון תזונתי. כמובן אסור להישען רק על תמיכות, אני לא הייתי רוצה שום אזרח במדינה שישען על תמיכות. כל אחד היה רוצה לפרנס את עצמו, בסוף זה הכבוד של בן אדם לקבל לא לחם חסד אלא לקבל בזכות. אבל התמיכות כן משפיעות וסובסידיות כאלה ואחרות כן משפיעות. אנחנו רואים למשל שהבטחת הכנסה משפיעה מאוד לטובה.

אתה יודע מה משפיע לטובה? ששני בני הזוג יצאו לעבודה.

חד משמעית.

וזה תפקיד של משרד העבודה.

נכון, אבל אני גם דיברתי בפן של - - -

אני לא מדבר עכשיו על הילדים, אני מדבר על המשפחות עצמן. זאת אומרת, אם שני בני הזוג, זה לא משנה אם זה במגזר הערבי או החרדי, נעודד אותם לצאת לעבודה, זה ישפיע הרבה יותר מכל תמיכה.

חד משמעית. אני יכול לומר, כשעברתי לנושא של התמיכות דיברתי בכובע של הביטוח הלאומי, אבל אני אחזור למשרד העבודה, אני רואה שזה דבר יותר מעניין ולדעתי גם דבר יותר נכון. מבחינת התמיכות, מבחינת היציאה לעבודה, משרד העבודה עשה המון השנה, המון. אני יכול לומר, למשל בציבור החרדי ששם אחוזי העוני גבוהים יותר, הוקדשו למעלה מ-50 מיליון שקל כדי להפחית את שכר הלימוד כדי להכניס יותר בנות ללימודי הנדסאים, שזה דבר דרמטי מבחינת הציבור החרדי. גם אותו דבר, יש לנו כל מיני תוכניות מיגו, תכנית של קמא-טק ועשרות תוכניות שמרוכזים שם מאות ואלפי גברים חרדים שישתלבו בשוק התעסוקה.

אבל בוא אני אגיד לך, קח את נושא המעונות. אם לא מסבסדים את המעונות, איך אימא יכולה לצאת לעבודה? איפה היא תשאיר את הילדים?

נכון. אבל לא צריך לבוא אלינו בעניין הזה, אנחנו בעד סבסוד המעונות לכולם.

נו, אז איפה? זה נמצא במשרד העבודה למיטב ידיעתי.

קודם כול, מעונות מסובסדים, אני לא הצלחתי להבין, המעונות מסובסדים. מי שעצר את הסבסוד בזמנו הייתה היועצת המשפטית הממשלה. כרגע מסובסדים, אני אומר יותר מזה, אחרי שיש החלטה של בית המשפט, אנחנו דאגנו שיעברו מקדמות ולדעתי כבר היום אמורות לעבור מקדמות למעונות על סמך הסבסוד העתידי, עוד לפני שהוגשו בקשות. יש לנו כ-60,000 בקשות לסבסוד.

אני לא מכיר את זה, אני לא יודע שיש.

אנחנו יודעים שלא מקבלים סבסוד.

אני אגלה לכם שכן. הייתה החלטה של בית משפט, אם אני לא טועה ב-18 לחודש.

נכון, לעצור את זה כי זה לא שוויוני ולא יודע מה.

נכון, הייתה החלטה של בית משפט, בהחלטת בית המשפט הוסכם שתהיה הארכה לכלל הציבור למשך שלושה חודשים, כולל המגזר החרדי, בדיוק כפי שהיה עד עכשיו. אחרי שלושה חודשים, מי שחייב שירות לא יוכל לקבל סבסוד. זו הייתה ההחלטה בגדול של בית המשפט, בהסכמה, כמובן בלי הכרעה, מבלי שניתנה הכרעה. ואז - - -

נעצר.

לא.

בוא נשמע, אוקיי.

קודם כול, התקנות פורסמו, מבחני התמיכה פורסמו. כל הציבור יכול כרגע להגיש בקשות בהתאם למבחני התמיכה. אפשר לבדוק את זה כרגע באתר, זה לא דבר מורכב. וחוץ מבקשות התמיכה שהכול נפתח ועד נכון לאתמול, לדעתי, הוגשו כ-30,000 בקשות שזה מספר אגדי, מספר שיא בתוך תקופה קצרה של כשבוע בלבד מאז שפורסמו המבחנים, אנחנו גם נתנו הנחיה בשיתוף פעולה עם יהלי, החשב הכללי, שיהיה אפשר לשחרר מקדמות של התמיכה כבר עכשיו. כך שהיום אין שום הורה שיכול להגיד שהוא לא מקבל תמיכה או שאין מבחני תמיכה. אני אומר יותר מזה, אנחנו גם תגברנו בכ-120 איש את הצוות שמטפל בעניין הזה של המעונות כדי שינתן מענה.

עד כמה שידוע לי, היום המענה הוא קצר, עניין של דקות, מה שבנים שעברו בן אדם היה צריך לעמוד בטלפון שעה-שעתיים. עכשיו זה עניין של דקות ספורות ואנחנו משתדלים לשפר ולייעל. יש מבחני תמיכה, יש הכול, אפשר לקבל הכול. הסתיים האירוע, בוא נאמר ככה.

טוב, אני שמח לשמוע, אבל - - -

כן הייתי רוצה לדבר על נקודה מאוד מאוד מעניינת של הבדל בין תחושת העוני הסובייקטיבי לבין העוני האמיתי, שזה דבר מדהים שרואים אותו בציבור החרדי דווקא, שאני בא מהמגזר הזה. יש פער של כ-20% בהיקפי העוני בקרב הציבור החרדי אל מול הציבור הכללי. זה הפער שקיים, של כ-20% יותר שהציבור החרדי עני יותר מהציבור הכללי. אבל בתחושת העוני הסובייקטיבית - - -

לא, אבל מפתיע אותי שכל מה שאתה אומר אני לא יודע והכול מהשבוע האחרון או מהימים האחרונים.

אדוני מוזמן ברגע זה להיכנס למחשב, להיכנס למבחני תמיכה ואפשר להגיש בקשות.

טוב.

אדוני יבדוק אותי. אם לא, איך אומרים, אני מתפטר מתפקידי.

לא, בסדר, אני שמח.

אני אומר, נקודה מעניינת שכן - - -

עוד שאלה לעניין המעונות. יש סיכוי רטרואקטיבי, על החודשים?

יתקבל רטרואקטיבית. לא רק יש סיכוי, כבר מתקבלות מקדמות למעונות שהגישו בקשה לקבל.

אני הגשתי בקשה שבוע שעבר, אני הגשתי את הבקשה.

הנה, היא הגישה בקשה, יושבות פה אימהות שהגישו בקשות, מעולה.

אבל מתחילת שנה היינו צריכים לשלם מחיר מלא על המעון.

אבל יקבלו רטרואקטיבית, כולם יקבלו רטרואקטיבית.

תוך כמה זמן נענים לבקשה? כמה זמן לוקח?

עניין של דקות עד שהבקשה מטופלת. שוב, הקטע של לבדוק את המסמכים זה דבר שלוקח זמן.

לא, ברור לי, אבל אני שואל - - -

היום זה הרבה יותר קל כי עשינו ממשק מול הביטוח הלאומי. כל בן אדם חייב להצהיר שאפשר לקחת את הנתונים שלו מהביטוח הלאומי. הם לא צריכים תלושי משכורת, לא את כל הבלאגן הזה משנים שעברו שגם גרם לזיופים. הכול מסודר, הכול הרבה יותר קל, ואני אומר גם יותר מזה, קיבלנו גם תקציב תוספתי כדי לרווח את מספר הזכאים לסבסוד במעונות. אני כן הייתי רוצה אבל לשים נקודה.

אם אתה מייצג את הביטוח הלאומי, אני רק רוצה לומר מילה טובה על הביטוח הלאומי על כל מה שהוא עושה.

אין שום בעיה, אני יכול להגיד לך מילה הכי טובה. אני עד לפני כשנה הייתי עצמאי, בעלים של משרד עורכי דין. אני אמרתי תמיד שלושה שותפים באדם, ביטוח לאומי, מס הכנסה ומע"מ. כלומר, ולי לא היה נשאר כלום, תמיד הייתי אומר, תשאירו לי לפחות פיצוחים בסוף. ואתה יודע, אלה שלושה גופים שכעצמאי אתה לא אוהב אותם בלשון המעטה. מרגע שעברתי להיות רמ"ט של השר ואני מעורה מאוד מאוד בביטוח הלאומי, אני חייב לומר שכשאני אחזור לשוק העצמאי, אני אשלם לביטוח הלאומי בשמחה. מס הכנסה וזה, עדיין אני צריך ליישר איתם קו, אבל ביטוח לאומי, בשמחה, באמת. אני רואה את ההיענות, אני יכול לומר, אני אספר מקרים שהביטוח הלאומי לא חייב לעשות את זה.

מתקשר אליי בן אדם, אומר לי, תשמע, אני נקלעתי למצוקה קשה, אין לי כרגע מה לאכול, אבל מגיעה לי קצבת נכות. אני רוצה איזושהי הלוואה. אמרתי לו, על בסיס מה? מקדמות של הביטוח הלאומי. אמרתי לו, תביא לי לבדוק. התקשרתי למנהלת הסניף, אמרתי לה, תשמעי, האדון הזה נמצא במצוקה. הוא קיבל פעם מקדמות? לא. טוב, תתני לו 5,000 שקל, זה הסכום שהוא ביקש. כשאנחנו מדברים על הלוואות בדרך כלל מדברים על 400,000, 500,000 שקל, הוא רוצה 5,000 שקל בשביל שיהיה לו מה לאכול. נתנו לו מקדמה של 5,000 שקל, עשו לו את זה בפריסה של 100 שקל לחודש, הוא ישלם את זה חמש שנים.

אני אומר, הביטוח הלאומי באמת ער, רגיש, עושה הכול. אני חושב שזה גם הגוף, אני לא אדבר כלפי אחרים, אבל הראשון שהיה החלוץ בעניין של חרבות ברזל, במלחמה.

תודה.

מילים טובות אני יכול פה לדבר עוד שעה.

תודה רבה. יש במקרה מישהו מאיכות הסביבה? אוקיי. אבל אני כן רוצה לפנות לאיכות הסביבה ואני אגיד לך גם למה. קודם חברת הכנסת אימאן ציינה שנזרק לאשפה לא מעט אוכל, והמספרים - - -

משרד החקלאות.

למשרד החקלאות. ומסתבר שהעלויות או הסכום שעליו מדובר הוא למעלה מ-20 מיליארד שקל של מזון שנזרק לאשפה, אם זה עודפים או שאנשים קונים יותר ומתקלקל או שאוכלים פחות, כל מיני דברים. והצריכה הזאת שהולכת לאיבוד, זה פשוט אובדן, נקרא לזה חלק מהעושר של המדינה שהולך לאיבוד או מההכנסות של המדינה, כי מייצרים דברים שהם לריק, מבזבזים כסף שהוא לריק.

ועם הכסף הזה, אם כל אחד מאיתנו היה צורך פחות, זורק פחות או שנותן יותר בזה שהוא נותן או עוזר למשפחות אחרות עם הדברים האלה. אני תמיד נהנה כשאני רואה בסופר את הקרטונים שאומרים לתת. אם אתה קונה באיזשהו סכום ואתה נותן את הקילו אורז וכך הלאה, אתה מרגיש שעשית איזה משהו ככה, יש לך סיפוק מזה.

יש לנו שאלות?

אני הולך לישיבות הבאות, אם יש שאלות, בשמחה.

בוא תישאר עוד כמה דקות, נראה, יכול להיות שיש משהו. יש אילו שהן תוכניות ל-2025 שאתה יכול להגיד לנו?

אני יכול לומר שרצו לעשות קיצוץ בקצבאות של הביטוח הלאומי. השר בן צור עמד על הרגליים האחוריות נגד הקיצוץ, שום קצבה לא קוצצה. אם אני לא טועה, אולי בקצבת הילדים ירד איזה שקל-שניים, לא יותר מזה. כל הקצבאות לא קוצצו, לא הוקפאו גם וכל הקצבאות יעלו בהתאם למה שצריך. כמובן, הביטוח הלאומי בסופו של דבר הוא שלמן, ככל שהמדינה, ככל שמשרד האוצר יאשר לה להעלות, אנחנו יותר מנשמח. תודה רבה.

טוב, תודה. משרד האוצר, נמצאת איתנו תאיר ממשרד האוצר, רפרנטית רווחה במשרד האוצר בזום. היא נמצאת? משרד הרווחה והביטחון החברתי, נורית נמצאת פה? בבקשה, נורית, שלום לך.

שלום לך. אני רוצה להתחיל ולהגיד שאנחנו במשרד הרווחה מתמודדים בצורה קבועה עם ההשלכות של חיים בעוני. אני חוזרת ואומרת לכבוד יושב ראש הוועדה פעם אחר פעם בתקווה שכולם כאן ישמעו את זה, מי שלא שמע אותי אומרת את זה, שהעוני הוא תופעה רב ממדית ומורכבת, שההתמודדות שלה נמצאת לפתחם של כלל משרדי הממשלה, ואני אומרת משרדי הממשלה כי הייתה פה חברת הכנסת שדיברה שזו אחריות של המדינה ולא של החברה האזרחית, ואין לי אלא להגיד שאני מודה לה על הדברים הנבונים שלה.

חברה אזרחית תפקידה להיות זרז, תפקידה להיות חלוץ בפני המחנה, תפקידה לא להחליף מדינה ובמשרד הרווחה אנחנו משתדלים לעשות הכול כדי להיות מסוגלים להתמודד. וכאן המקום להגיד גם לשר מרגי וגם למשרד האוצר תודה על האפשרות שהוא נותן לנו קצת להרחיב את המשאבים שעומדים לרשותנו.

אני אגיד שכדי להתמודד עם עוני וילדים בעוני, ויש לי נתונים מאוד קשים על מה קורה עם חיים בעוני, קודם דיברו אימהות לילדים עם חיים בעוני על מחסור בוועדת הכלכלה, במזון וב-B12, שמעתי את זה רק כרגע. אני לא רוצה אפילו להתחיל לסקור את הנזקים של ילדים שחיים בעוני, אני כן אגיד שאני חושבת שזה קשור למשרד האוצר שמתקצב, למשרד התחבורה שמסדר תחבורה, למשרד הכלכלה.

דיברת פה בשום שכל על הנושא של הכשרות מקצועיות שנמצאות במשרד הכלכלה. אני מסתכלת על הנושא, יושב כאן משרד החינוך, אנחנו היינו שותפים בתוכנית להשכלה גבוהה לאימהות ואבות בראש משפחות עצמאיות. משום מה זו סוגיה שהגיע למשרד הרווחה ולא למשרדים הרלוונטיים להשכלה גבוהה, כי אנחנו מכירים ויודעים בערכה של השכלה. אנחנו מדברים על משרד הבריאות, אני מדברת על משרד החינוך בנושא של הכשרות ועבודה עם ילדים, ועוד ועוד משרדי ממשלה שתקצר היריעה מלמנות אותם.

אנחנו נשארים לטפל בתוצאות, והתוצאות הן מורכבות מאוד וגם עצובות. שכחתי גם את משרד ביטחון פנים ובתי הכלא ושיקום האסיר ועוד מגוון רחב, והכול בסוף מתגלגל לעובדה שאנשים שחיים בעוני מתגלגלים לשוליים החברתיים של מדינת ישראל, וזה עצוב וזה קשה. אני פשוט עובדת סוציאלית 32 שנה ואני רואה את התוצאות כל הזמן.

אנחנו היום מפעילים בצד עובדים סוציאליים שפועלים במחסור מאוד גדול אל מול תנאים, חסרים לנו היום מעל 1,000 עובדים סוציאליים בשירותי הרווחה. זה לא שאין לנו תקנים, אין מי שיבוא וימלא אותם במשכורות שמוצעות לעובדים הסוציאליים ובחברה שהיא דור המילניום של תחלופה. מה שמשפיע גם על משפחות, כי התחלופה היא מטורפת של עובדים סוציאליים שלפעמים גם נואשים. אבל לנו כעובדים סוציאלים עוד יש אפשרות להיות נואשים, אנשים שחיים בעוני נואשים.

וכשדיבר פה חברי המלומד, ראש המטה של השר בן צור בשם הביטוח הלאומי ומשרד העבודה, אני אגיד שכשאנחנו מדברים על עוני, אנחנו מתייחסים לעוני בשלושה מעגלים. אנחנו מדברים על המחסור החומרי, שזה נורא פשוט להבין. אין כסף לטיפול שיניים ואני לא רוצה לקנא באף אימא שכואבת לה השן כשהיא צריכה לטפל בשלושה ילדים ומכונת הכביסה התקלקלה. כי אלה נשים שהיו מגיעות אליי ומבקשות עזרה ולא היה לי איך להושיע אותן.

אני מדברת על מחסור בהזדמנויות ואני מדברת על מחסור בהון סימבולי. אנשים שחיים בעוני, החברה תופסת אותם הרבה פעמים כעצלנים, כבטלנים. כשאני מאחרת לפגישה, תמיד אומרים שאני אישה מאוד חשובה ואין לי זמן, כשאישה שחיה בעוני מאחרת לפגישה בבית הספר כי המעסיק לא שחרר אותה ואם הוא היה משחרר אותה היא לא הייתה, מסתכלים עליה כבטלנית ועצלנית וגם אחת שלא אכפת לה מהילדים.

ואני חושבת שאין אימא שלא אכפת לה מהילדים שלה. כל האימהות הן אימהות שדואגות ועושות הכי טוב שאפשר, ואנחנו מנסים מאוד מאוד לחבק את זה. אנחנו מנסים להפעיל פרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת עוני, מודעת - - -

יש את הוועדה או הרשות למאבק בעוני. היא הוקמה או שלא?

אני אגיד. הנושא של הרשות שהשר מרגי מקדם במרץ נמצאת היום בוועדת הרווחה.

מה זה במרץ? מה צריך כדי להקים אותה? זה רק עניין של החלטה.

זה נמצא על שולחנה של ועדת הרווחה והוגש לוועדת הרווחה בגרסה שמקובלת על כולם. זאת ועדה שאמורה לתכלל את כל הראייה הבין-משרדית שקשורה לעוני.

דיברנו על זה גם בשנה שעברה פה בדיון וכך הלאה.

נכון.

ומה קרה מאז? מישהו יודע?

זה יושב כרגע. היו לנו כל מיני חילוקי דעות ועניינים וסידורים והמון המון פרוצדורות של מאחורי הקלעים של איך זה צריך ונכון שיוקם. כרגע יש הסכמה במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי ובעוד שותפים לנושא הזה וזה יושב על השולחן של ועדת הרווחה. אני בדקתי את זה רגע לפני שהגעתי לפה כדי שיהיה - - -

אבל איפה המחסומים? אני רוצה להבין. זאת אומרת, זה לא עניין של כסף. זה קודם כול הקמה של רשות שהיא מתכללת בין כל המשרדים, לנצל גם את כל המשבים של כל המשרדים ביחד, שלא יהיה כפל.

נכון. אנחנו עובדים, אנחנו שם, חשוב שזה יהיה בשום שכל, חשוב שהרשות הזאת תהיה עם מה המשמעות של תכלול.

כן, אבל למה לוקח שנה לדבר כזה?

מכיוון שיש לנו הרבה מאוד שותפויות שיש מקום וחשיבות לתכלל ולסדר ביניהן. אני אשמח מאוד להסביר את זה, אבל אלה באמת פרטי פרטים של דברים שאנחנו בהחלט עמדנו וטיפלנו בהם וזה יושב ומחכה כרגע, זה נמצא שם. אני אגיד שא אנחנו מפעילים היום מגוון של - - -

זה נמצא בוועדה של הרב אייכלר?

כן.

נראה לי שזה ממש לא הגיוני. זאת אומרת, מה הוא צריך לקבל החלטה? שמה? מה זה, חוק שצריך להעביר? לא הבנתי.

אני פקידת ציבור.

לא, אני שואל, אני לא אמרתי עכשיו שתכנסי לפוליטיקה, זה גם לא פוליטיקה. אנחנו רוצים לקדם משהו למען הילדים, שהכול יהיה מתוכלל ביחד. אני אומר לך, כמעט בכל ועדה אני מרגיש שצריך להיות מתאם לכל דבר, זה מה שאני מרגיש.

צריך מתאם למתאמים.

באמת, לכל דבר צריך מתאם. אולי ניקח שר לתיאום?

אני משתדלת במשרד הרווחה לתת ביחד עם חברתי - - -

אל תעלה רעיונות, אתה יודע.

לא, אני אעלה רעיונות. יכול להיות ששר לתיאום, הוא יפתור את כל הבעיות.

אולי. אנחנו מתואמים בינינו ואנחנו משתדלים להעביר את זה. מדובר באמת באיזשהו גורם וגוף שצריך להחליט את הגבולות שלו והיחסים.

כן, אבל הרשות היא איגום משאבים, זאת המילה.

צריך גם להחליט על המשאבים ואיך עוברים ומי עובר ושל מי הסמכות. זה בהחלט נושא מאוד מסובך ואני חושבת שהוועדה הזאת - - -

אני חושב שאנחנו עושים עוול שזה לוקח שנה ועוד לא.

אנחנו את העבודה שלנו במשרד הרווחה משתדלים לעשות הכי טוב שאפשר.

ברור לי, אני יודע שכל אחד עושה הכי טוב, אבל זה לא הולך ככה. צריכים באמת לטפל ולהיכנס לבעיות ולראות איך מקטינים ואיך ממגרים ואיך מצמצמים את העוני בישראל.

אני בהחלט מסכימה ואני אומרת שבראש ובראשונה הפתרון יושב על המשרדים הכלכליים. אנחנו ניזונים, אנחנו השנה קיבלנו תוספת של 20 מיליון שקלים לתוכניות העוני של מדינת ישראל.

למה?

לתוכניות של נושמים.

בשביל מה צריך תוכניות? בואו נשקיע את ה-20. באמת, בשביל מה צריך תוכניות?

אני מסבירה איך אנחנו השקענו אותם. ה-20 מיליון שקלים האלה, יחד עם התקציבים של נושמים לרווחה, אנחנו מלווים משפחות בצורה אינטנסיבית בתחום של מיצוי זכויות, בתחום של כלכלה ותעסוקה ושדרוג תעסוקתי כדי שנשים וגברים בעלי השכלה יוכלו לשמש מודל.

דרך אגב, יש בתוכניות האלה גם ליווי משפחות איך לכלכל את מעשיהן?

כן.

כי יש לא מעט משפחות שלא יודעות איך לנהל את משק הבית ונכנסות למעגל העוני עם הרבה מאוד אשראי ובסוף עיקולים בבנקים ומה לא.

נכון. אבל אני רוצה להציע ולאתגר את הוועדה. אנחנו בהחלט מתמודדים, יש לנו מלווי מיצוי זכויות וכלכלת משפחה. אנחנו בהחלט עוזרים למשפחות עם השום כלום בדרך כלל שיש להן להתנהל. אנחנו בהחלט מנסים לעבוד איתן על קידום תעסוקתי, שדרוג תעסוקתי. אנשים מגדילים, יש לנו אנשים שהגדילו את ההכנסות שלהן, בממוצע ב-1,000 שקלים.

אבל איך מגיעים אליכם? יש אנשים שהם עניים ומתביישים, מתביישים להגיע, מתביישים להגיד שהם עניים, יש כאלה שהם לא היו עניים בחיים ונוצר מצב שבאמת הם נפלו מכל מיני בעיות והם לא יכולים ולא רוצים ולא שמעו עליכם. מה הם צריכים לעשות?

שום דבר, אפשר להיכנס לאינטרנט. אנחנו מטפלים במדינת ישראל ב-450,000 משפחות, 20% מהמשפחות במדינת ישראל 2024 מוכרות במחלקות לשירותים חברתיים. אנחנו משתדלים ופותחים. יש לנו את תוכנית נושמים לרווחה שמפעילה תוכניות למשפחות בעוני ולמשפחות שבהן רמת הסיכון של הילדים כל כך גבוהה על רקע של עוני, היא נקראת תוכנית יהב שבאה ונותנת מעטפת משמעותית, כולל מעטפת כלכלית שיכולה להגיע ל-20,000 שקלים לטובת סיוע אינטנסיבי למשפחות.

כמה משתתפים יש בתוכניות?

בתוכניות הפרטניות של המשפחות יש כ-5,000, ואנחנו הולכים לגדול. יחד עם זאת, מרכזי העוצמה במדינת ישראל נותנים מענה בערך ל-28,000 משפחות, משקי בית. יש לנו משפחות שמגיעות ממשפחה מכירה משפחה ומצליחה וזאת אחת השיטות הכי טובות שלנו לגייס משפחות. ואני רוצה להגיד שאני מאוד מאוד גאה בהישגים, אני בטוחה שכשנקבל עוד משאבים אנחנו נצליח לפרוס את כל התוכניות בפריסה ארצית.

תודה, נורית.

אני רוצה להגיד תודה רבה לוועדה. ולך, יושב ראש הוועדה, ששם על סדר היום נושא כל כך משמעותי. תודה ואני מקווה שלא נגיע לפה בשנה הבאה.

תודה רבה. אנחנו כמובן נפנה לשר העבודה והרווחה לגבי הנושא של הרשות למלחמה או מאבק בעוני. עוד מישהו ממשרד הרווחה והביטחון החברתי רוצה לומר משהו? בבקשה.

יוכי אילוז, מנהלת מחלקת התמיכות של ביטחון תזונתי. המחלקה שלנו והמחלקה של נורית עובדות ביחד, יש את הדגים ואת החכות. האגף של נורית מטפל בחכות, ביציאה ממעגל העוני, ואנחנו נותנים מענה לעניים שצריכים לאכול וצריך לתת להם דגים. יש לנו גם את העניים הקיימים ואת העניים העתידיים. בעניים הקיימים המשרד תומך בשישה מבחני תמיכה, בחגים לאורך השנה, בסלים, כרטיסי מזון, מנות חמות, כריכים לילדים בבתי הספר.

כמה משפחות עניות יש לכם, או שאתם מטפלים בהן?

בחגים בדרך כלל סדר גודל של 500,000 ראשי בתי אב מקבלים סיוע מעמותות המזון בשני חגים בשנה.

500,000 בתי אב. אבל כמה יש לכם? כן, זה המספר שאני מכיר.

בסיוע השוטף מהעמותות, הנתונים שלי הם מהעמותות שמסייעות, לאורך השנה 185,000 ראשי בתי אב מקבלים סיוע חודשי בסל, כרטיס מזון, מנות חמות.

איך אתם מאתרים את האוכלוסיות?

185,000 במיזם לביטחון תזונתי?

לא, לא המיזם, אני מדברת על תמיכות.

לא, היא אומרת שהן בתמיכות חודשיות, שהן מוכרות ברווחה, נכון?

מעמותות, זה לא מהמשרד.

עמותות, הבנתי.

תמיכות באמצעות - - - 3א'. התמיכות של המזון הן עם מבחני תמיכה, עמותות שמנהלות עם כל מה שצריך, עם כל התנאים שלנו. ויש לנו סיוע גם של מנות חמות, כ-12,000 משפחות מקבלות בכל יום ארוחה חמה, או במרכז הזנה או לביתן. כ-16,000 תלמידים מקבלים כל יום כריך עם כל ארוחת הבוקר, מה שצריך לבית הספר. והנושא של עמותות הגג מאוד התפתח, עמותות שמצילות מזון יבש ופירות וירקות. השנה נכנס לקט לנושא הזה ולקט גם מטפל בנושא של עודפי מנות חמות, הבנתי שזה עומד כבר להסתיים, צריך לעלות לקריאה שנייה.

זה בנושא של הסיוע החומרי, המחלקה שלנו מטפלת גם במיזם הארצי לביטחון תזונתי שהוא תכלול של כמה פעולות של כמה מחלקות מקצועיות מעבר למחלקה שלנו שמטפלות ב-26,000 ראשי בתי אב שמוכרים לרווחה, סובלים מאי ביטחון תזונתי חמור או מתמשך ובסטטוס עוני. לא כל מי שמוכר ברווחה הוא בסטטוס עוני. כאשר המשפחה מקבלת מעטפת של כרטיס מזון של 350 שקל בכל חודש, חבילת מזון, חבילת פירות וירקות לביתם. לתינוקות, 3,200 תינוקות - - -

האם יש משפחות שהן משפחות מוחלשות שלא מגיעות אליכם?

ברור.

לא, אני יודע שברור, אבל אם כן, מה עושים? אני מכיר.

במיזם הארצי, האגף לרשויות מקומיות שהוא שותף שלנו מאפשר למשפחה שאין לה תיק ברווחה אבל היא בסטטוס עוני לפתוח תיק ולהיכנס לנתוני היסוד, כי זה התנאי שלנו, לעשות לה מבחן - - -

אבל יש כאלה שלא רוצות לפתוח תיק מכל מיני סיבות והן עדיין מאוד מאוד מוחלשות. מה עושים איתן?

מוחלשות, הן בדרך כלל מקבלות את הסיוע מעמותות, או אם הן לא מגיעות אלינו, אין לנו את רוח הקודש להגיע אליהן. הנושא של עוני, כמו שדיברת, זה מערך של כמה משרדי ממשלה. זו משכורת המינימום שהיום משתכרים, זה יוקר מחיה, זה עוד הרבה. אנחנו היום מטפלים בתוצאות של כל הפעילויות למיניהן שגרמו לעוני. אנחנו רואים הצלחה מאוד יפה במשפחות האלה. תוכניות ההעצמה של נושמים לרווחה מוציאות משפחות ומאפשרות למשפחות אחרות להיכנס במקומן. נכנסים למעגל העבודה, הם מקבלים גם מיצוי זכויות שזה מעלה להם את ההכנסה.

ובטח שמעתם אתמול שבג"ץ אישר להעביר אלינו 90 מיליון ש"ח למיזם, להכפיל אותו ל-50,000 משפחות, ואני חושבת שזו בשורה. זו בשורה לא טובה שצריך להגיע לזה, אבל לפחות יהיה לנו מענה לעוד משפחות שיוכלו לקבל את המעטפת. אבל פה זה באמת לא רק טיפול לתת לבן אדם סל מזון ולהגיד לו שלום, אלא אתה גם מקבל, אתה משתתף בשלוש סדנאות בשנה לכלכלה נבונה, נכונה. ובסיורים שלנו ברשויות אנחנו ראינו הרבה הצלחה.

תודה רבה. אני רוצה לתת לחבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.

תודה, כבוד היושב ראש. אחת הבעיות שאני רואה בנושא הזה, בתפקידי הקודם הייתי סגן ראש עיריית בת ים, התעסקתי הרבה עם בני נוער ומשפחות מוחלשות, וזה חוסר הסנכרון בין העמותות והרווחה. היה קורה מצב שלצורך העניין לפני חגים היינו יכולים להביא ארגז אחד, עמותה הייתה מביאה למשפחה ארגז, ואז היינו רואים לפעמים, אם היינו מגיעים באיחור, שלושה ארגזים. זאת אומרת, אין ניתוב של גוף אחד שמתכלל את כל הנושא. יכול לקרות מצב, אני מניח שגם אתה מכיר את זה.

שמשפחה לא מקבלת ומשפחה אחרת מקבלת.

יש משפחה שלא מקבלת ויש משפחה שמקבלת כמה ארגזים כי אין כאן באמת את השולחן העגול הזה שמטפל בנושא.

זה השר לתיאום, מה שאמרת, צריך לבדוק.

לא הייתי מוסיף עוד שרים כרגע לממשלה. עוד נקודה, אני חושב שאנחנו דיברנו עליה, זה בהקשר של החינוך הפיננסי. אנחנו יודעים שאתם מדברים על הדגים ועל החכות ועל כל המושגים האלה והעניים העתידיים שאתם רואים אותם. אני חושב שמה שההורים לא יכולים ללמד את הילדים בעידן של היום, הילדים יכולים ללמד את ההורים. וזה חשוב שכבר במערכות החינוך נלמד את הילדים שלנו, וקיימנו על זה דיון בוועדת החינוך ושווה להעלות את הנושא הזה גם כאן. איך אנחנו מנהלים את משק הבית, איך אנחנו עושים דברים ממש בסיסיים.

אני עוד מעט אפנה למשרד החינוך כי זה רשום אצלי, החינוך הפיננסי.

ואחד הדברים שאני חושב, אתה יודע, לפעמים אנחנו זורקים רעיונות בוועדות, בסופו של דבר, עוני זה לא בחירה. פעם שמעתי מישהו אומר, עוני זה לא בחירה. אבל יש דרכים לצאת מהעוני, לא רק בדרכים המקובלות שאנחנו מכירים ומדברים כאן. אם אנחנו מתייחסים להיבט של הספורט, כשאנחנו מכניסים ילד למסגרת ספורטיבית והוא יוצא מהמעגל שלו, מאותו מעגל והוא קופץ והוא מגיע לנבחרת והוא פוגש עוד ילדים ממקומות אחרים, אנחנו מראים לו את המקום שהוא נמצא ולאן הוא יכול להגיע. יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות. כמובן שזה דיון חשוב, אני מודה לך, כבוד היושב ראש, על הדיון הזה, ואני אשמח לשמוע עוד ובהמשך להוסיף.

אוקיי, תודה. שלום לך, תאיר. חיפשנו אותך קודם.

שלום. מתנצלת, יש כרגע ארבע ועדות בכנסת שמתקיימות בנושאים האלה.

כן, תאמיני לי שגם לי קראו לכספים ולא הלכתי, אבל לי מותר.

תאיר, רפרנטית רווחה וביטוח לאומי באגף תקציבים במשרד האוצר. לצערי, בגלל שלא הייתי פה בתחילת הדיון אין לי משהו ספציפי שאני יודעת ששאלתם, אבל אני כן יכולה לומר, זה גם נאמר פה קצת, על מה כן נעשה היום ובערך את ההיקפים התקציביים.

קודם כול חשוב לי שבאמת כל המשרדים יהיו, ובעיקר משרד האוצר, אני יודע שאנחנו נמצאים במלחמה ויש לנו חוסרים בתקציבים וכך הלאה, אבל כל אחד, גם במשפחה, יודע שאם היום הוא לא משקיע שקל, הוא יצטרך בעוד עשר או 20 שנה להשקיע 100 שקל כדי להציל את אותו ילד. יכול להיות שחס וחלילה הוא ילך לפשע, ילך למשהו אחר או לא יודע מה, והמדינה תצטרך להשקיע לא מעט באותם ילדים עניים שהיום היא לא השכילה להשקיע בהם.

כשאני אומר להשקיע בילדים האלה, זה אומר צריך לתת להם מעטפת גם מבחינת חינוך, גם מבחינת מזון, גם מבחינה רגשית. אפילו הדוגמה הטובה ביותר, כשילד הולך לבית הספר, מה לעשות? היום כל ילד ללא שיעורי בית ועזרה בתמיכה במתמטיקה, אנגלית או לא יודע מה, הוא לא כל כך מתקדם בלימודים, ואין לו את האבא שילמד אותו או את האימא שתעזור לו, ואז הוא נשאר עני והוא מגדל עוד דור עני כי הוא לא הצליח בתחום החינוך.

ולכן אני חושב שמשרד האוצר וכמובן המשרדים הרלוונטיים, משרד העבודה והחינוך וכך הלאה צריכים פשוט לתמוך באותן משפחות, ואני אגיד יותר מזה, בילדים עצמם. כי אנחנו מדברים פה על ילדים ואנחנו רוצים להוציא את הילדים האלה ממעגל העוני, וזו בדיוק הנקודה, הפחד שלנו והבעיה שלנו היא שזה דור שני ושלישי לעוני, כמו שיש דור שני ושלישי לפשע לצערי. גם פה אנחנו צריכים לעצור את זה, להקטין את זה. ולכן משרד האוצר צריך לראות, כשהוא נותן את הכסף הזה, זו מין השקעה. ברגע שהוא יבין שזאת השקעה, זה יראה אחרת לגמרי, בסדר? אני מאוד הייתי שמח לקבל תשובה בנושא.

קודם כול, אני אגיד שכמובן שמשרד האוצר רואה חשיבות גבוהה מאוד בסיוע ובתמיכה לאנשים לצאת מעוני, כשכמובן שהלב של הדבר הזה הוא השתתפות בשוק העבודה, הוא סיוע לאנשים להיכנס לשוק העבודה ולשפר את השכר שלהם.

נכון, על זה דיברנו גם קודם, אותן משפחות שלא נמצאות בשוק העבודה ורק בן זוג אחד עובד, אי אפשר להסתדר עם זה וזה כמעט בלתי אפשרי.

אני מבינה, ולכן אני אגיד שראשית, יש הרבה מאוד דברים שהממשלה עושה וגם התייחסו פה לפניי שבאמת אתמול היה בבג"ץ ויש פסיקה שאומרת שאפשר להקצות את ה-300 מיליון שקלים תקציב קואליציוני שחלקו גם ילך להגדלת המיזם לביטחון תזונתי, חלק גדול ממנו.

זה באמת יכפיל את המיזם ויאפשר למשרד הרווחה לתת מענה ל-50,000 משפחות באי ביטחון תזונתי חמור ולא רק 25,000, כשאנחנו יודעים לפי נתוני הלמ"ס, סקרים שהם עושים, שההיקפים של האנשים שנמצאים באי ביטחון תזונתי הם יותר גבוהים ממה שמשרד הרווחה נותן להם מענה היום. זה כן יהיה דבר מאוד משמעותי כשהמיזם לביטחון תזונתי גם נותן אילו שהן חכות, הוא מלווה את האנשים, מחבר אותם למערכת הרווחה ונותן להם כלים לצאת מעוני או לפחות לשפר את מצבם.

זו לא תוספת, אלה אותם כספים שהיו שנה שעברה.

שהם חד פעמיים.

מה את אומרת על הדברים שנאמרו פה, שזו לא תוספת?

זו תוספת ל-90 מיליון שקלים שנמצאים בשוטף במיזם לביטחון תזונתי. מדובר בתוספת, אני לא יודעת למה הכוונה.

זה נכנס לתקציב 2025?

זה יוקצה השנה וכמובן שלא בן יום משרד הרווחה מכפיל מיזם כזה, כמובן שבפועל זה יקרה בשנת 2025 כי אנחנו בסוף דצמבר.

יש לי שאלה נוספת אלייך. הייתה אמורה לקום רשות למיגור העוני, איפה זה נמצא למיטב ידיעתך?

אני מציעה שמשרד הרווחה יתייחס לזה, אני בעצמי הייתי בדיונים.

הוא התייחס, הוא אמר שזה נמצא בוועדת העבודה?

נכון, זה נמצא בדיונים בוועדת עבודה ורווחה.

ומה העמדה שלכם במשרד האוצר?

אנחנו תומכים בזה שמשרד הרווחה, כמו גם היום, יהיה הגוף שמתעסק בטיפול בעוני. אני לא יודעת להתייחס לרשות הספציפית ולדברים האחרים שהיא תעשה ביחס למה שנעשה כבר היום, כי היום משרד הרווחה מטפל בעוני והביטוח הלאומי הוא גוף שגם מטפל בעוני באמצעות קצבאות וגם באמצעות גוף המחקר שלו. אבל אנחנו התבטאנו גם בוועדת עבודה ורווחה שאין ערך מוסף להקמת גוף נוסף כי זה כבר קורה היום בגופים הקיימים.

אוקיי, תודה רבה. יש למישהו שאלות לאוצר? אוקיי, אם לא, אנחנו נעבור לפורום הישראלי לתזונה ברת קיימא, ד"ר דורית אדלר.

אני יכולה לשאול משהו להבהרה?

את מי לשאול?

משרד הרווחה, האוצר. החוק עבר קריאה שנייה ושלישית?

תציגי את עצמך.

אני הדס יום טוב, אני עיתונאית. אני רק רוצה הבהרה. החוק עדיין לא עבר קריאה שנייה ושלישית?

סליחה, אני נותן לכל אחד להתבטא, אבל לא יכול להיות - - -

אני לא רוצה להתבטא, אני רק רציתי הבהרה.

בסדר. לא נורא. בבקשה, דורית.

תודה על הדיון החשוב מאוד הזה. אני רוצה לדבר על Game Changers, אנחנו נמצאים בדיונים האלה כבר הרבה מאוד שנים. תראו, הנושא הזה של דור שני לעוני, חלק גדול מהדבר הזה הוא הנושא של אי ביטחון תזונתי. אתה דיברת על זה שמעניים תצא תורה, נכון? יש לי קולגה מתחום התזונה שאומרת, היום כבר מעניים לא יכולה לצאת תורה, כי הבעיה שהם אוכלים תזונה מאוד מזיקה עוד טרום זה שהם נולדו. אנחנו יודעים ש-1,000 הימים הראשונים ולמעשה 59 החודשים הראשונים לחיים קובעים במידה רבה אפילו את ההשתכרות של העובר הזה בבגרותו.

נכון להיום, התוכניות שיש פה הן טיפה בים. אנחנו מדברים על אחוזים ניכרים, אתה מדבר על 20% שנמצאים בעוני. אין שום סיבה שבמדינת ישראל יהיה בן אדם אחד שסובל מאי ביטחון תזונתי. מיגור עוני הוא משהו אחר כי זה עניין של הגדרה, אבל אי ביטחון תזונתי אפשר למגר.

נכון, שלא יישאר רעב.

זה לא רק רעב, זאת בדיוק הנקודה. אנחנו מדברים היום שאם האישה בהריון סובלת מהשמנה או מחסרים תזונתיים, הסיכון של העובר שלה לסבול ממחלות לב כשהוא יהיה בן 50, אנחנו מדברים על הסיכון של העובר שלה לסבול ממומים, אנחנו מדברים על סיכונים להריון עצמו, לאישה עצמה, למחלות. לכן, תוכנית של תזונה בריאה מתחילת החיים, מההיריון ועד תום 59 חודשים, בערך עד גיל חמש, יש תוכנית כזאת בארצות הברית, WIC – Women, Infants, Children, הפורום הישראלי לתזונה ברת קיימא מגבש תכנית כזאת בשיתוף עם ד"ר דינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות וגופים נוספים, אנחנו נוכל להגיש את זה תוך חודש ימים.

אני פונה למשרד הבריאות, אתם מכירים את התוכנית הזאת?

משרד הבריאות לא כאן, הוא צריך להיכנס.

הוא לא כאן. הם מכירים, הם בשיתוף איתנו בעניין הזה. ומה שחשוב להבין שזה חלון הזדמנויות. אם הילד עכשיו רק יהיה שבע, ניתן לו תמ"ל, כי הרבה מאוד עמותות רוצות לחלק תמ"ל, הן פנו למשרד הבריאות בבקשה לקבל תקציב לחלק עוד תמ"ל. משרד הבריאות מתנגד לחלוקת תמ"ל אלא אם כן זה חלק מתוכנית כוללת, שכמו שאתה אמרת, צריך לחנך את המשפחה מה לקנות, סביבת המזון בבית, איך להכין, איך לעבור מהנקה. וגם הנושא של עידוד הנקה הוא קריטי, קריטי לצמצום הפערים בחברה, אנחנו לא מבינים עד כמה.

ולכן יש כאן הרבה מהלכים שחייבים לעשות אותם, וזה דחוף, כי אנחנו נמצאים בעיצומם של מספר משברים. מגפת השמנה והסוכרת מתעצמות ואתה יודע בעצמך, נכון? אנחנו מספר אחת בקטיעות גפיים. הילדים האלה שכרגע נמצאים כעוברים, כתינוקות, הם בסיכון אדיר. בערך 90 ומשהו אחוז מהילדים - - -

לצערי, ביטול המס על המשקאות המסוכרים. זה אחד הדברים שאני מדבר היום עם האוצר ואני אומר, לא יכול להיות שאנחנו מעודדים לשתות משקאות מסוכרים, לא הגיוני, לא בסדר.

אני מודה לך.

היו פה מאבקים פוליטיים, בואו נעזוב אותם, אנחנו שנתיים אחרי, לא הגיוני.

כבוד היושב ראש, אני מודה לך.

מצד אחד המדינה זקוקה לכסף, מצד שני לא מטילים מס.

נכון.

שלא לדבר על ההסברה, לפחות שאותו מס ילך להסברה.

אתה צודק. המס הזה הוא מס מציל חיים, הוא לא מס שתורם ליוקר מחיה, חשוב להגיד.

בוודאי, אני מסכים.

האנשים קנו פחות, זאת אומרת שהתפנה להם יותר כסף לקנות מזון בריא. ודבר נוסף, אנחנו הגשנו מספר הצעות, גם לוועדת ביקורת המדינה, כמובן פיקוח על מחירי המזון הבריא. וכרגע אני קוראת לך, כי אני רואה שאתה מאוד בתוך הדבר הזה, אנחנו קוראים עכשיו, תוך החודש הזה, לעצור מע"מ, זאת אומרת מע"מ אפס על ארבע קבוצות של מזונות אסטרטגיים: קטניות, דגנים מלאים - - -

אני מכיר את זה, אני גם מטפל בזה. אני חייב לומר לך, אני מדבר על מע"מ, נגיד דיפרנציאלי.

נכון.

תראי, אני אומר את זה בצורה ברורה, היום זה לא הגיוני שאין מע"מ על ירקות ופירות, לא שזה טוב או לא טוב, זה לא משנה.

אני מסכימה איתך, כן.

מצד שני, יש מע"מ על ביצים, על חלב, על לחם וכך הלאה. היה צריך ליצור באמת את אבות המזון ואז לתת פה מע"מ בצורה דיפרנציאלית. אין לי בעיה עם המע"מ הנוסף של ה-18%, אבל צריך באמת ליצור מצב שאותם מזונות עיקריים, שיהיו באמת לכולם. גם את הנושא הזה העליתי בפני האוצר.

אילו מזונות?

קטניות, דגנים מלאים גולמיים, אני לא מדברת אפילו על הלחם כרגע, ממש על דברים גולמיים שמבחינת ההכנסות של האוצר הם כלום, וטחינה ושמן זית, כרגע. ארבע קבוצות של מזונות שהם גם ישפיעו על כל השרשרת, כי כשבן אדם קונה אותו, המע"מ וכולי. ומאחר ומע"מ הוא מס רגרסיבי, פה יש אפשרות להתחיל משהו שבאמת עוזר למשפחות במצב היותר קשה לפחות להתבסס על תזונה בריאה. ודרך אגב, גם דגים, אתה יודע, גם הם כבר נעלמים מהסל. אנחנו נשמח לעזור, אני אצור איתך קשר. המון תודה על מה שאתה עושה.

לפני שעוברים לנושא אחר, רק נקודה קטנה.

מי את?

תידאל מרבון מיפו תל אביב, דרך מרכז עוצמה.

אתם עמותה?

מרכז עוצמה זה של משרד הרווחה.

כן. אני אימא לשלושה ילדים, הקטן שלי לאחרונה הוכר בביטוח הלאומי עם אוטיזם בתפקוד גבוה, הוא נמצא במסגרת רגילה, בכיתה רגילה. מטעם משרד הבריאות, אם אני לא טועה, באו ועשו בדיקה שגרתית של גובה, משקל והיקף וכן הלאה לכל התלמידים – ופשוט נשלחה אליי הודעת SMS, הבן שלך שוקל כך וכך.

לפני שאת ממשיכה יש לי רק בקשה: בגלל שאנחנו בוועדה שמשדרים בשידור חי, בואו לא ניכנס לפרטים אישיים, כי אסור, אוקיי?

לא אכנס לפרטי פרטים, כן. לגבי SMS, האם יש גוף מחבר בין משפחות, הורים, אימהות שלא בקיאות בצורה כל כך טובה בקטע הבריאותי, האם יש מי שמחבר בינינו? לא בכל בתי הספר יש עובדת סוציאלית או שאני לא יודעת.

נקודה שנייה, היא דיברה על השמנת יתר או תת משקל וכל הדברים האלה, יש נתונים מאוד חשובים שכדאי גם לגופים מסוימים, לשכת הרווחה, משרד הבריאות, שהם גם ידעו על זה ולא בהודעת SMS שנשלחת להורים.

ועוד נקודה לגבי הפיקוח על משקאות עם קפאין ושתייה מתוקה שמוכרים בתוך מכונות עד היום בתוך בתי הספר. מה הם מעודדים בדיוק? מצד אחד, הם אומרים להורים לא לשלוח מתוק אלא רק מים, ויש מכונות שתקועות בלובי ובמסדרונות, זה לא הגיוני.

מאה אחוז. אנחנו עוד מעט נפנה למשרד החינוך.

משרד הבריאות, שלום לך, אבידור.

שלום. אבידור גינסברג, אגף תזונה, משרד הבריאות. אני הצטרפתי לדיון רק עכשיו כי הייתי בדיון מקביל בנושא של שורדי שואה, אבל בסך הכול אני חושב שהמסרים שהייתי רוצה להעביר הם די דומים. ילדים שחיים מתחת לקו העוני או שלהורים שלהם אין מספיק כסף לקנות מזון בריא – ואני חושב שדורית אדלר, בדיוק נכנסתי כשהיא דיברה על זה, היא פירטה – אני לא צריך לפרט שוב מפאת קוצר הזמן מה זה מזון בריא.

ילדים שלא נחשפים למזון בריא ונחשפים למזון מזיק הם ילדים חולים יותר. אנחנו יודעים היום שלמשל אצל ילדים ובני נוער יש נתונים פשוט מחרידים או מזעזעים ש-50% עד 60% מהתזונה שלהם מקורה במזון מזיק, כל הג'אנק פוד מה שנקרא. ואנחנו יודעים בדיוק מה קורה מבחינת ההשפעה של זה. ילדים כאלה לא מתפתחים כמו שצריך, הופכים להיות אחר כך מבוגרים בעייתיים שאחר כך הופכים גם לעול על המדינה. גם הטיפול במבוגרים האלה וגם בילדים האלה הוא מאוד מאוד בעייתי.

אחד הדברים שאנחנו מציעים, אני לא יודע אם זה עלה פה בדיון, זה משהו שאנחנו מנסים לקדם לא יודע כמה זמן כבר, די הרבה שנים, נושא של פיקוח על מחירי מזונות. אני מדבר על פיקוח על מחירי מזונות בריאים. האם הנושא הזה עלה קודם?

לא, הוא לא עלה.

זה נושא שיש לו די הרבה התנגדות מצד משרדים כמו משרד האוצר או הכלכלה. אנחנו די חלוקים בדעותינו על הנושא הזה כיוון שבישראל קיים כשל שוק. אנחנו מדברים על מדינה שהיא אחת היקרות ביותר בעולם מבחינת מחירי מזונות, וכשאין מספיק אפשרות לפקח על זה בצורה כזאת או אחרת, צריך למצוא את הפתרון גם בעניין הזה. זה לא חייב להיות על כל המזונות הבריאים, אבל הכנו בזמנו רשימה ושלחנו, אנחנו נשמח לשלוח לכם רשימה של מזונות שהיינו רוצים שיכניסו לפחות חלק מהם לפיקוח.

משהו שאנחנו מנסים קצת להצליח לעשות את זה בשנים האחרונות, זה הנושא של עידוד תחרות בין רשתות שיווק והפחתת פערי תיווך. מפרסמים כל כמה שנים סל מזון בריא שהוא יחסית אמור להיות זול יותר ברשת כזו או אחרת, אבל ישראל עדיין יקרה בקטע הזה. ומשהו שקצת יותר מצליח בשנים האחרונות זה נושא של עידוד רגולציה להצלת מזון. אנחנו עובדים עם גופים שונים.

נכון, על זה דיברנו, אבל אני אשמח לשמוע גם ממך. אני דיברתי פה על איזשהו מספר שמעריכים אותו ב-20 מיליארד שקל שזה מזון שהולך לפח.

היה על זה דיון לפני כמה חודשים פה באחת הוועדות. מה שצריך לדעתנו זה לתקצב את זה בצורה יותר מסודרת מצד הממשלה. כי מה שקורה זה שבסיכומו של דבר, הרבה מעמותות שעוסקות בנושא הזה הן בעצם עמותות שעוסקות בזה באופן וולונטרי. מקבלות תמיכות ממשלתיות, בוודאי, אבל אני חושב שזה לא מספיק, צריך להיות מוסדר בצורה הרבה יותר גבוהה. כי חלק גדול מהצלות המזון האלו הולכות אחר כך למשפחות עניות. זה משהו שגם יכול לעזור פחות או יותר.

אוקיי. אתה יודע משהו על הרשות למאבק בעוני או למיגור העוני? אתם שותפים לרשות כזאת באיזושהי צורה?

לא, אין לי מספיק ידע בנושא הזה. לצערי, אני הנציג היחיד פה של משרד הבריאות היום.

דיברה ד"ר אדלר על תוכנית לביטחון תזונתי בחמש השנים הראשונות של הילד, שמקבילה לתוכנית אמריקאית.

יש משהו כזה, אבל אין לי מספיק ידע. יש משהו שמקביל ל-WIC, כן, יש תוכנית שנקראת WIC, אמריקאית.

כן, על זה היא דיברה.

אני לא מספיק בקיא בפרטים, אני לא רוצה סתם.

זה מרגע ההיריון ועד - - -

כן, בהתחלה קראו לזה 1,000 הימים הראשונים, זאת אומרת, זו התקופה שהאם נמצאת בהיריון ואחר כך - - -, אבל אין לי מספיק ידע בנושא הזה.

אוקיי. אני רוצה לסכם בעשר הדקות הקרובות. לצערי, אני אצטרך לעזוב פה ב-13:25, אבל משרד החינוך, ניסים, בבקשה. היית גם אתמול, אתה כל יום פה, תודה רבה לך.

כן, יש נושאים חשובים. ניסים שלם, יושב ראש נוער לאומי ויושב ראש מועצת תנועות הנוער. אני דווקא רוצה להיתלות באילנות גבוהים מטעם נציגת משרד הרווחה שאמרה לכולם, החברה האזרחית, לא יכולים להפיל עליה את הכול. אנחנו לא נעמוד בזה, וכמובן אנחנו צריכים את המדינה מאחורינו ואת המשרדים, כל אחד ותפקידו. אנחנו בתנועות הנוער לקחנו, ואנחנו מדברים על זרז לפני נושא ממשלתי, לקחנו אנחנו והג'וינט והקמנו תוכנית מיוחדת לילדים שלא יכולים להגיע לתנועות נוער, לצרף אותם לתנועות הנוער.

אני רוצה רק להזכיר לכבודו שמדובר בפרויקט משותף עם משרד החינוך ומשרד הרווחה לאור העובדה שילדים שחיים בעוני לא משתתפים בתנועות נוער. זה מיזם של משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, ג'וינט, וזכה לאישור של משרד האוצר.

ואני רוצה לבוא ולהגיד שיש הצלחה מדהימה. אותם נערים ונערות שמצטרפים ויוצאים לטיולים ומגיעים לפעילות סדירה ושמים את חולצת התנועה ומגיעים לקורס מדריכים, אנחנו רואים איך הם פורצים את המעגל של עצמם ואנחנו רק מקווים, אנחנו כל פעם מדברים על המעגלים האלה ואיזו תקרה זכוכית שלא מצליחים לפרוץ אותה. ודור מביא דור ודור, ואנחנו מקווים שאותם ילדים שגדלים, שנוכל לצרף אותם, אנחנו נכניס אותם למעגל חיובי מאוד, להצלחה.

אני רוצה להגיד ככה, אנחנו רוצים את התמיכה הקבועה של אחד המשרדים או בשיתוף לגבי להמשיך כמה שנים. לקחת תוכנית חומש עכשיו ולהמשיך ממשרד הרווחה ומשרד החינוך יחד איתנו. לא נוכל להיתמך לאורך שנים על הג'וינט.

תודה. אני רוצה לפנות למשרד החינוך. אני רוצה לפנות אליכם ולשאול איך אתם מזהים את הילדים העניים או את הילדים שאין להם יכולות? האם יש לכם ממשק עם משרד הרווחה? ואם כן, מה עושים? אני מכיר ילדים שלא יכולים לצאת לטיול כי אין להם כסף לשלם והם מתביישים בזה. יש כל מיני תופעות שגם גורמות בסופו של דבר, חוץ מהנושא של מזון, זו פגיעה נפשית בילד. ואני מכיר לא מעט תופעות כאלה. אני שואל, מה תפקיד משרד החינוך בנושא הזה? מה הוא עושה? איך הוא מנחה את מנהלי בתי הספר? בבקשה.

שני תורג'מן ממשרד החינוך, אגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון. אני רוצה להתייחס לשני צירים מרכזיים. ציר מרכזי ראשון, משרד החינוך מפעיל מערך של ביטחון תזונתי ומזין כל יום כ-460,000 תלמידים בבערך 12,000 מוסדות, כשאחד העקרונות המרכזיים שלה הוא באמת תזונה בריאה, כמו שדיברו ממשרד הבריאות.

וציר נוסף, שאני חושבת שהוא לא פחות חשוב, וכבוד היושב ראש פתח בזה, היזהרו בבני עניים. אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון מטפל בערך ב-350,000 תלמידים. אחד הקריטריונים המרכזיים של האגף הזה הוא מדד טיפוח, בעיקר מדדי טיפוח של חמש עד עשר, כלומר, תלמידים שמגיעים ממצב סוציואקונומי לא טוב. בתוך האגף שלנו מופעלות מעל 40 תוכניות שקשורות למדד הטיפוח.

אתם נעזרים בעמותות?

יש לנו תמיכה קטנה מאוד בעמותות, עמותות שמתעסקות עם ילדים ונוער בסיכון, אבל זה לא הדבר. הדבר, אמרה כאן נורית על הסוגיה של ערכה של השכלה. אם בעבר התפיסה לילדים ונוער בסיכון הייתה נראה אותם, נכיל אותם, נעשה להם פוצי מוצי רק שלא ינשרו, לא עוד. התפיסה עם הילדים האלה היא שהם ילדים שמסוגלים, יכולים ומצליחים להגיע לבגרות מלאה. הסיפור של ללמד אותם חינוך פיננסי, לא שאני אומרת שזה לא חשוב, הוא חשוב, אבל בסופו של דבר, חינוך פיננסי לא יביא אותם להשתלבות במערכת הנורמטיבית, בחברה הגדולה.

ולכן השינוי הוא שינוי של שיח, הוא שינוי תודעתי. כשאנחנו מדברים על עוני, אי אפשר לדבר רק על סוגיה של תזונה, שהיא סופר חשובה והיא תנאי הכרחי, זה לא מספיק. כשאנחנו מדברים על עוני, וחזרה, דיברת על דור ראשון ודור שני, דור ראשון ודור שני נוכל להצליח להוציא אותם מהמעגל הזה כשיהיה שינוי תודעתי שהם יכולים ללמוד ומצליחים ומשיגים לא פחות מתלמידים רגילים. והלא פחות מתלמידים רגילים כמובן מצריך התגייסות אחרת, משאבים אחרים, שבתוך משרד החינוך יש תוכניות רבות שמאתרות, מזהות ילדים שנמצאים בסיכון לנשירה וככה אנחנו מצליחים להגיע לתלמידים שנמצאים במצב של עוני.

שתי נקודות שהעלית, סוגיית מענקים, זה נקרא אצלנו מלגות לטיולים. יש לנו מערך מלגות לילדים כאלה, בדרך כלל זה מגיע מבתי הספר למחוזות ולמטה, וסוגיית השיעורים הפרטיים. אני מאוד מסכימה עם האמירה הזאת.

תוכנית פלא יש לנו גם. תוכנית פלא, שהקפיצו את המחירים לכפול לפני כמה - - -

רק שנייה, אני אתייחס.

אנחנו מכירים את זה כשהיינו סטודנטים, יש תוכנית פר"ח ויש כל מיני תוכניות כאלה שעוזרות לילדים ואותם סטודנטים מקבלים מלגה בשכר לימוד וכך הלאה. צריך להעמיק את זה, זה מאוד חשוב. אני יודע שברגע שזה לימוד אישי או שיעור אישי ותמיכה אישית, זה עוזר מאוד לאותם ילדים שיש להם קושי בלימודים. לא בגלל שהם לא מסוגלים, הם מסוגלים מאוד, רק אין מי שילווה אותם.

נכון. ואני מציעה, אימהות, שכשאנחנו מדברים על עוני בילדים, סוגיית ההשכלה תהיה, כי זה המפתח בסופו של דבר.

זה קריטי.

קריטי.

אני אומר לכם, זה קריטי. ככל שהילדים האלה יקבלו וירכשו השכלה גבוהה, הם יצאו ממעגל העוני. ואני אומר לכם את זה בוודאות כי אני מכיר לא מעט אנשים שהיו באמת במקומות, לא חשוב איפה, אבל הצליחו רק בגלל השכלה גבוהה.

עוד דבר אחד שעלה פה, ואני מביא את זה לתשומת ליבכם, אלה אותם משקאות או מכונות למשקאות שנמצאות בתוך בתי הספר. אני לא יודע מי הביא אותם לשם, למה הביאו אותם לשם.

מכרזים.

בסדר, מכרזים, אבל לצערי, אני אומר בצורה ברורה, צריך לצאת חוזר מנכ"ל, אין שתייה ממותקת, קולות למיניהן וכך הלאה, לא רוצה לפגוע באף חברה. אבל אם רוצים, שיעשו את זה בחוץ, לא בתוך בית הספר עם כל מיני מכונות אוטומטיות וכך הלאה, גם לא בקיוסק, עם כל הכבוד, זו לא המטרה.

גם פיקוח על מזנון האוכל עצמו, לא רק מכונות, אגב.

יש פה שני ילדים שאני רוצה לשמוע אותם, נסאר מסארווה וג'נא עדס, בבקשה, בואו נשמע אתכם.

אני ג'נא, אדבר על ילדים שמגיעים לבית הספר בלי אוכל, שמרגישים בושה שהם רעבים ואין להם כסף לקנות, ולפעמים גונבים אוכל מילדים אחרים. יש בעיה כשאין להורים כסף לספרי לימוד או לשלם לבית הספר – אז שהספרים צריכים להיות כולם דיגיטליים, בית הספר יקנה וייתן לכל התלמידים להיות בטלפון. כך לכל יהיה ולא יתביישו תלמידים שאין להם. גם צריך לתת לילדים אוכל בבית הספר, אני מתכוונת תיקון.

תודה רבה. אני רוצה לומר לכם שהנושא הזה של ילדים שמגיעים ללא סנדוויצ'ים, באחד מבתי הספר בנתניה היה מין נוהג כזה, כדי שלא יביאו או שמישהו יגיד, היה כתוב "מי ששכח להביא סנדוויצ'ים מהבית, יש פה סנדוויצ'ים בפינה" ולוקחים בלי לדעת של מי, מה ואיך.

אדוני היושב ראש, סליחה שאני קוטעת, זה ממש אנחנו, ארגון נבט שפועל ומאכיל מעל 16,000 ילדים ביום.

הנה, אני שמח. זה באמת פתרון שמצד אחד אין את הבושה הזאת שלא נעים למישהו, כן הביא, לא הביא, מצד שני, אנחנו מלמדים את הילדים שכן יכולים, שנותנים, יש להם את הנתינה ומלמדים אותם לנתינה ומלמדים אותם לכבוד הדדי, זה דבר מאוד מאוד חשוב.

אני מבקש עוד אחד או שניים שרוצים.

הרשות של הפעילים למאבק בעוני שכולנו פה.

סליחה רגע. מסארווה, אתה רוצה לדבר? נאסר, שלום לך.

שלום, אני נאסר מסארווה מטייבה, אני גר בטירה, אני עובד ולומד ביחד וחברים שלי עובדים ולומדים ביחד. זה קשה לנו שיש לנו בחינות, בגרויות, זה קשה מאוד.

בן כמה אתה?

16.

ואתה גם לומד וגם עובד?

כן.

אוקיי. איפה אתה עובד?

הייתי עובד בחופשה, עכשיו לא עובד, יש לי בגרות.

בסדר גמור. אני רוצה להגיד לך כל הכבוד לך, אני מאוד מעריך את הילדים שגם לומדים וגם עובדים. וזה מאוד קשה, זה נכון, אבל זה רק מראה שיש לך רצון ויכולת להצליח בלימודים וגם לעבוד. ואני אומר לך, נכון, אני חבר כנסת, אבל אני עבדתי גם מגיל שמונה, וזה בסדר לעבוד, וחשוב מאוד לדעת מה אתה רוצה בחיים.

ואני גאה בך שאתה עובד ולומד, נכון שזה קשה. וגם כשבן אדם נהיה סטודנט ולא תמיד הוא יכול לסמוך על ההורים שלו, וגם כסטודנטים אנחנו לומדים ועובדים. צריך פשוט לדעת לשאוף, לחלום ולעבוד, זאת לא בושה. נכון שזה קשה מאוד, לעבוד בחופשות כדי לחסוך לימים שבהם אתה לומד. אני גאה בך. תודה.

אני מפציר ביושב ראש לתת למאיה.

בבקשה, מאיה.

אנחנו באנו מבאר שבע, מלוד.

כן, אבל היא מדברת בשם כולנו, מאיה, את נייר העמדה שלנו.

שלום לך, היושב ראש. שמי מאיה מלכה ביתאן ואני רוצה לדבר, כמו כולנו, לגבי ילדים שנמצאים במעגל העוני מהמקום של אימהות חד הוריות. לי יש שישה ילדים, אני אדבר באופן כללי ואצעק את הצעקה של כל הילדים שנמצאים במעגל הזה, כשמדובר פה בילדים שהם בסיכון. הם מתחילים את זה כמובן מגיל קטן שאין מה לאכול ואין איך להגיע לטיולים ולקנות תרופות ובטח ובטח לא לחלום להשתתף באיזשהו חוג. והילדים יושבים בבית ומייצרים פשע ומייצרים דיכאון.

הדברים האלה עברו גם להנהלת בית הספר, כי אני יודע, כמו שנאמר פה, שמשרד החינוך וגם הרווחה, כשיש מקרים כאלה, הם מאוד מנסים לעזור וגם ישנן מלגות לכיוונים האלה.

לא לכולם, זו הנקודה.

אני שואל. אני אומר קודם כול זה מה שהציגו ממשרד החינוך. כשאומרים לא לכולם, אני לא יודע מה זה לכולם כי יש בטח קריטריונים.

גם כשאין מלגות, חל איסור לא לשתף ילד בגלל - - -

אוקיי, כלומר, גם אם אין מלגה, הילד יוצא למרות שהוא לא שילם. הנה, אומרים את זה פה ממשרד החינוך.

עדיין, אני רוצה לגעת בנושא הזה ממש בקצה שלו. --- כבר זה מגיע לסיטואציה שילד, די, נמאס. מה שנופל פה בין הכיסאות אנחנו מכירים, יודעים. לצורך העניין, לי יש שישה ילדים, שמתוך ששת הילדים שלי, היום אני כבר סבתא, כן? חלק כבר נשואים והם חיים את החרדות האלה ואת המלחמה הזו, כמו שאנחנו יודעים, כבר דור שני. וזה לא פשוט, צריך לשים את זה באותיות גדולות. הילדים האלה שחווים חרם חברתי ----. בואו ניגע בזה באמת באמת בחרב חדה. כי אם לא ניגע בזה בצורה כזו, עם כל הרצון הטוב של כולנו ועם כל העשייה המבורכת הזו, זה לא יסתיים.

ברור. דרך אגב, אנחנו קיימנו רק לפני כשבועיים דיון בנושא של אובדנות. אבל משפט אחרון, כי אני רוצה לתת גם לאחרים.

----

זה קשה. סקיק, בבקשה.

שלום, אני סקיק עריפה, באתי ממועצה מקומית לכפרים בלתי מוכרים בנגב. אני גרה בכפר בלתי מוכר, אני שומעת דברים שמדברים על חוסר, זה לא חוסר, במחשבה שלי זה לא חוסר. חסרים לנו גנים לילדים, מסגרות בלתי פורמליות, משפחתונים, הרבה דברים שהם בסיסיים. הדברים שהם סיפרו, זה בכלל לא מוזר לי. נסיעות, כשהילדים שלנו הולכים, אין רחובות, בבוץ, בגשם, אין כלום, אין נסיעות, אין דברים בסיסיים בשבילנו.

הילדים חוזרים מבית הספר, משחקים בזבל, בכלבים, בפסולת שזורקים, שאין אפילו מבנה שנזרוק את הזבל, אנחנו זורקים ליד הבתים. יש נחשים, יש עקרבים.

דרך אגב, רק אתמול היה לנו דיון בנושא הזה של ילדי הבדואים, רק לידיעתך.

כן. אני מנהלת משפחתון ובוגרת תואר חינוך וחברה, ואני רואה, זה משהו שממש כואב בלב, אנחנו רואים שאף אחד לא מסתכל עלינו, אף אחד לא עוזר לנו, אף אחד לא נותן לילדים שלנו יד. תמיד מדברים על הבדואים כאילו שיש לנו תרבות קשה מאוד, זה לא בא סתם. בוא תחיו אצלנו, תראו איך הילדים שלנו - - -

נכון. אני הייתי בכפרים, אני הייתי בנגב יחד עם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ביקרתי יחד איתו בכמה כפרים ואין ספק שאצלכם המושג עוני הוא שונה לחלוטין.

אין חשמל, אין מים, אין כלום.

וזה שילדים צריכים ללכת ברגל כי אין מדרכות ואין כבישים ואין הסעות, זה דבר שהוא לא הגיוני.

אני אישית, הילדים שלי כל יום הולכים כמעט קילומטר וחצי לבית הספר שלהם.

אנחנו נרשום בפרוטוקול את הנושאים האלה שזה ממש משהו שהוא מיוחד בפני עצמו.

זה לא פוגע נפשית? זה פוגע נפשית. איך הם יגדלו בחינוך בריא?

סליחה, חברים, אני ממש לקראת הסוף, אבל אני רוצה, ליתר דיוק חייב לפי הפרוטוקול להקריא: כידוע, הוועדה מוקלטת ומשודרת והפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת וישמרו במאגרי המידע של הכנסת. לאור העובדה שעלולים לעלות בישיבה נושאים הנוגעים לצנעת הפרט של קטינים, כי דיברנו פה על קטינים וכך הלאה, אנו מבקשים את כל הגורמים, כולל הורים, להקפיד על שמירת הפרטיות ולהימנע מלחשוף מעבר לנדרש.

כמו כן, אם יעלה דבר הנוגע לקטינים או קטינות ומקשר אותם לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי, לטיפול והשגחה של עובד סוציאלי לפי החוק, חלילה התאבדות או ניסיון התאבדות, או להליך פלילי המתנהל בבית המשפט, חל איסור פרסום על פרטים מזהים שלהם, ולכן הם לא יצולמו או יוקלטו ולא יכללו פרטים מזהים שלהם בפרוטוקול הדיון.

כמו כן, לאור האמור, אני קובע כי בהתאם לסעיף 120 לתקנון הכנסת, ככל שתהיה בקשה מטעם חבר כנסת, שר או נציגו, או אם יעלה צורך לשם הגנה על קטין או חסר ישע, ימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או דוברות או קטינים או קטינות לבקשתם או לבקשת משתתף אחר אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עלולה לגרום להם נזק.

אני רוצה בזה לסיים את הישיבה.

ממש בקצרה, כי אני ממש צריך לסכם. אי אפשר, אני נתתי לכולם, אבל כל אחד דקה. משפט אחד אחרון, כי אני הייתי אמור לסיים ב-13:30, בבקשה.

שלום לכולם, אני באתי מהנגב. אני אלפריגת לילה, רכזת נשים במועצה לכפרים הבלתי מוכרים. אני רק רוצה להגיד לכם שיש לנו 5,000 ילדים שנמצאים היום בבית בלי מסגרת, בלי ללכת לגן טרום חובה.

אתם מכירים את זה, משרד החינוך? אני מבקש שתרשמו את ההערה הזאת, תבדקו ואני רוצה תשובה תוך שבוע, בסדר?

תודה רבה לך.

בבקשה, משפט אחרון.

שמי קובי וייס, אני פה בהרבה כובעים, אבל בגדול, מה שחשוב זה שיש את הפורום של הפעילים למאבק בעוני, חלק גדול נמצאים פה. היום שנעשה בכנסת, ובמסגרת זו אנחנו רוצים להודות לך על שיתוף הפעולה, ולמנהלת כמובן, על שיתוף הפעולה שלה והקמת הדיון החשוב הזה.

אני חושב שגם אחד הדברים החשובים ומסר מאוד חשוב שלנו הוא לשמוע את האנשים עצמם שחיים בעוני ובסוגיות. להם יש את הידע הכי גדול והכי מדויק איך פותרים את הדברים וחשוב שמשרדי הממשלה ישמעו. שמנו נייר עמדה, אני מבקש מכל מי שעוד נשאר פה ובאתר, פירטנו שם את הדברים. ולהמשיך ולעודד את היושב ראש להמשיך לעשות דיונים כאלה. יש לי תעודה לתת לכבודו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.