פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 322
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), שעה 12:30

הצעת חוק יום לציון אירועי כ"ב בתשרי ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד-2023, של חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ עודד פורר, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ אביגדור ליברמן, חה"כ יבגני סובה, חה"כ שרון ניר, חה"כ יוליה מלינובסקי, חה"כ חמד עמאר, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ נאור שירי, חה"כ אוהד טל, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ ששון ששי גואטה, חה"כ משה פסל, חה"כ דן אילוז, חה"כ יוסף טייב, חה"כ אלי דלל, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ קארין אלהרר, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ יצחק פינדרוס, חה"כ שמחה רוטמן, חה"כ אופיר כץ, חה"כ פנינה תמנו, חה"כ אלמוג כהן, חה"כ צביקה פוגל, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ גלעד קריב, חה"כ דוד ביטן, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ אליהו רביבו, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ שלום דנינו, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ גלית דיסטל אטבריאן, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ משה סעדה, חה"כ צגה מלקו, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ אושר שקלים, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ ארז מלול, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ מתן כהנא, חה"כ אורית פרקש הכהן, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ משה גפני, חה"כ יעקב אשר, חה"כ ישראל אייכלר, חה"כ אליהו ברוכי, חה"כ משה רוט, חה"כ מיכל מרים וולדיגר, חה"כ משה סולומון, חה"כ צבי ידידיה סוכות

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר

יצחק קרויזר
אלון שוסטר

דוד ימין - לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה

יואל אלבז - מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה

ג'וסלין באש - הנצחה ומורשת, מִנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה

מיכל גרשוני - יועצת משפטית, משרד החינוך

מאי שמואל - רפרנטית מקרו, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

מיכל שקרג'י - ייעוץ וחקיקה (ציבורי-מנהלי), משרד המשפטים

יאיר מתוק - יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

זהר זפרני - מנהל תחום מוזיאונים, משרד התרבות והספורט

שירה שפירא - ראש תחום בכיר מורשת מוחשית, משרד המורשת

מזי אילון - אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית שער הנגב

רם שפע - חכ"ל, נציג התנועה הקיבוצית

אילת סלע יונגרמן - קשרי ממשל, התנועה הקיבוצית

יוני אייזן - מחלקה משפטית, התנועה הקיבוצית

אייבי מוזס - יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה

ענבר חן-מאירי - מנהלת מח' מדיניות ציבורית, ארגון נפגעי פעולות איבה

נעמה גולדשטיין - נציגת פורום נשות הפצועים

גלעד רובינשטיין - ראש תחום יהדות, חברה ומדינה, מרכז מנור

מעין חג'אג-כחלון - ראש תחום חינוך, מרכז מנור

גליה חושן - אמא שכולה מהנובה, פורום הזיכרון הלאומי

יעקב הרשקוביץ - פורום הזיכרון הלאומי

אלקנה פדרמן - פורום הזיכרון הלאומי

אסף זולדן - פורום הזיכרון הלאומי

דורון אספיר - פעיל ציבור פרטי

דקל ליפשיץ - משפחות החטופים

מיכל עוזיהו - ראש מועצה אזורית אשכול

דקלה קצוני אזרד - מנהלת אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית אשכול

דרור כהן - יו"ר מועצת תלמידים והנוער מחוז ת"א, יו"ר ועדת נוער וקהילה במועצה הארצית

שמרית גיטלין שקד

אתי דנן
מירב כהן
ענת רגב

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק יום לציון אירועי כ"ב בתשרי ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד-2023, פ/4043/25

צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, ט' בכסלו התשפ"ה, 10 בדצמבר 2024, בנושא הצעת חוק יום לציון אירועי כ"ב בתשרי ומלחמת חרבות ברזל. הכותרת לא מדויקת כי אנחנו עדיין לא קבענו מה תהיה כותרת החוק. אני מבהיר את זה, שיהיה לפרוטוקול וגם שלא יקפצו.

לאור הדיון הסוער שהיה פה מקודם, אני השתדלתי, אולי בשונה מראשי ועדות אחרים, לתת לכולם לדבר, אני חושב, או כמעט כולם, לפחות משני צדדי המתרס, למרות שאני לא חושב שיש פה שני צדדים, אני חושב שאנחנו כולנו בצד אחד וכולנו בסוף רוצים את הדבר הנכון. יש חילוקי דעות ויש חילוקי דעות גם בדרכים, כמו בכל חקיקה. אני מקווה שהדיון עכשיו יהיה קצת יותר רגוע.

כפי שאמרתי בדיון הקודם, בשני הדיונים הקודמים, אני חושב שנתנו לכולם לפחות לתת את ההסתכלות שלהם על הצעת החוק. בדיון הזה אני מבקש שנעבור סעיף סעיף, נתחיל עם הקראה, אם תהיה התייחסות מסוימת של גורם כזה או אחר כמובן אפשר להרים את היד וניתן לכל אחד להתייחס. בבקשה, שמרית.

בדיון הקודם קראנו את סעיף 7, הרכב המועצה לא הושלם.

מה אנחנו עושים עם 1 עד 6? אתה מחכה איתם?

אנחנו בסוף נחזור אליהם.

בסוף הדיון הזה?

לא, היום לא. נגיע אליהם.

יש לנו שנה לעבוד על זה, אני מקווה שזה ייקח פחות זמן. אנחנו לא רצים לשום מקום. אמרתי שאני רוצה להגיע ליום הציון הבא עם חקיקה. אם יהיה אפשר להגיע עם חקיקה שבסוף תהיה מוסכמת, לשם אני חותר.

בסעיף 8, עלתה פה שאלה האם תמיד צריך בחקיקה את אישור השר ליושב ראש שבחרה המועצה. אשל עשתה בדיקה ומצאה שברוב המוחלט של החוקים שעוסקים בהנצחה המועצה ממנה את היו"ר באישור השר וגם בחוקים שהם לא חוקי הנצחה, מצאנו דוגמה אחת שבה היו"ר נבחר על ידי המועצה ללא אישור השר, ביתר המקרים או שהשר ממנה יושב ראש או שנדרש אישור השר ליו"ר שבחרה המועצה, או שהחוק עצמו כבר מראש קבע מי יהיה יושב הראש מבין החברים במועצה.

סעיף 9, הדיון בו הושלם בפסקה (5). נקבע שבין תפקידי המועצה יהיה לפקח על ביצוע תפקידי מנהל הרשות ופעולותיו ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות הרשות. נציגת משרד המשפטים ביקשה להוסיף את המילים 'וכן כל מידע לפי דרישתה', כדי שיהיה ברור שהמועצה יכולה לבקש לא רק את הדוחות שהרשות מכינה אלא גם כל מידע שהיא רוצה לפי דרישתה ואנחנו הוספנו את המילים לנוסח.

אפשר? דוד ימין, לשכה משפטית, רוה"מ.

ברוך הבא. אתה מחליף את נעמה.

אני מחליף, אבל אותי בעזרת ה' לא יחליפו. אני מקווה להיות פה עד שיהיה סיום מוצלח, לשביעות רצון כל השותפים אני מאוד מקווה.

אנחנו כן נמצאים בשלב שבו הממשלה לא מביעה עמדה מוסכמת, היא לא אמורה לדבר פה בקול אחד, אנחנו כן מעירים הערות שנראות לנו הערות נכונות וההערות האלה התקבלו, זה לא אומר שהנוסח הזה הוא המקובל כי כמו שאמרנו אנחנו חוזרים אחרי זה לכול ואז מחדדים את הנוסחים.

אז לגבי הסעיף הזה, ההערה היא אחת, 'ובכלל זה לקבל ממנו דוחות', זה הערת נוסח בעיקר, שתיכתב ככה, שאחר כך נדע לתקן את הנוסח כמו שצריך, אז פעם אחת, לקבל ממנו את החומרים זה לא תפקיד שלה, זה אחד הדברים שמאפשרים לה לבצע את התפקיד שלה ואנחנו נדאג שזה יהיה מנוסח בצורה המתאימה. זה רלוונטי לא רק לסעיף קטן (5), זה רלוונטי, אני חושב, גם לכל שאר הסעיפים שהיא יכולה לקבל מהרשות את הדוחות והחומרים בשביל לבצע את כל התפקידים.

אז זה שתי הערות, פעם אחת זה רלוונטי לא רק לסעיף (5), זה רלוונטי לכל הסעיפים וזה יותר בהערות של נוסח, ופעם שנייה, זה לא תפקיד, זה משהו שנותנים לה כדי שהיא תוכל לבצע את התפקיד שלה.

ואם אני יכול שאלה לשמרית, הערות כאלה את מעדיפה לשמוע ממני עכשיו או שאת מעדיפה שנדחה את זה למועד מאוחר יותר? כי זה גם בסדר.

לא ירדתי לגמרי לסוף דעתך. לגבי ההערה השנייה הבנתי שאתה אומר שזה סמכות שלה ולא תפקיד. זה גם משהו שאני העליתי בשיחה עם נציגת משרד המשפטים. את ההערה הראשונה אני לא כל כך הבנתי.

אני אומר שגם כשהיא רוצה לאשר את התקציב היא יכולה לבקש מסמכים בשביל שיגידו לה אוקיי, התקציב הזה בסדר. גם התפקיד שלה לעקוב אחרי הגשמת המדיניות, זאת אומרת לבקש את המסמכים זה לא רק בשביל לפקח - - -

לא, לעקוב אחרי הגשמת המדיניות זה תפקיד.

מאה אחוז, אני רק אומר שהיא יכולה לבקש מסמכים גם לטובת הגשמת התפקיד שלה ב-(1), (2), (3) ו-(4) וכאילו בגלל שזה ממוקם ב-(5) אז כאילו היא יכולה לבקש מסמכים רק לטובת (5).

אז אני מנסחת את ההערה שלך שהסמכות לבקש מסמכים היא סמכות כללית לצורך הגשמת כל התפקידים.

ואנחנו נעשה ישיבות עומק בשביל אחר כך לנעול את כל הנוסחים שיהיה לנו מוצר טוב בעזרת ה'.

אבל תעיר תוך כדי. אנחנו נחשוב איך לנסח את זה.

אני אעיר תוך כדי, תודה.

בפסקה (10) בדיון הקודם ביקשתם מאיתנו להוסיף לייעוץ לעניין מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור גם ייעוץ לעניין תמיכה בגופים שאינם מוסדות ציבור וגם מלגות. אנחנו נקריא את הנוסח. יש גם תיקון מקביל לא רק בסעיף הזה, אלא גם בסעיף 32 שמדבר על התקציב, ששם גם כתבנו שיעוגן תקציב לתמיכה גם במוסדות ציבור וגם לגופים שאינם מוסדות ציבור וגם למלגות. נגיע לזה כשנגיע לסעיף התקציב, בינתיים אני מציעה שאני אקרא את פסקה (10) שאותה תיקנו.



(10) לייעץ לראש הממשלה או לשר - - -



זה כמובן יתוקן לפי הזהות של השר הממונה על ביצוע החוק כשנחליט עליה.



- - - לעניין קביעת מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985 (להלן – מוסדות ציבור) לפי הוראות הסעיף האמור, וכן לייעץ לעניין תמיכה בגופים שאינם מוסדות ציבור ובכלל זה מתן מלגות, והכול לשם קידום מטרותיו של חוק זה.

שאלה. הייתה פה הערה בפעם הקודמת של נציגה של משרד המשפטים לגבי זה שלא ברור האם הסעיף הזה מתייחס לכך שכל מבחן תמיכה יגיע לייעוץ במועצה, כמו שבעינינו נכון שיהיה, או שפשוט המועצה יכולה לייעץ לממשלה על כל מיני מבחני תמיכה, וזה הבדל גדול.

נציגת משרד המשפטים רוצה להתייחס לזה?

אנחנו כמובן מעדיפים שכל מבחן יגיע למועצה.

זה פשוט נוסח לא ברור.

הייתה הערה של שרה גולד, שהיא גם נציגת משרד המשפטים, שאנחנו נדבר פה רק על מבחני תמיכה שהשר הממונה על ביצוע החוק קובע אותם ולא נדבר על כלל השרים ולכן אנחנו תיקנו בהתאמה, לייעץ או לראש הממשלה או לשר, לעניין קביעת מבחנים לתמיכה. המשמעות היא, כשהשר הממונה מוציא מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור או שיש מבחנים שלא השר מוציא אותם, נניח המנכ"ל יכול להוציא, אולי מבחנים לתמיכה בגופים שאינם מוסדות ציבור, ובכלל זה מתן מלגות, אז כשיש מבחנים כאלה תהיה חובה להתייעץ במועצה.

רק לשר האחד או לכולם?

רק השר הממונה על ביצוע החוק.

אני לשנייה אחבוש את כובע הממשלה, ואני חלילה, כל משרד יעשה מבחני תמיכה וספציפית השר שיוגדר פה בחוק שהוא השר שתחתיו יש את הפעולות האלה, הוא לא יעשה את זה ואז יהיו עשרות מבחני תמיכה בלי שלמועצה יהיה יד ורגל בזה. זה מה שיקרה.

אני רציתי להתייחס, הסעיף הזה אומר שאם יהיו מבחני תמיכה אז צריך לעשות – לדעתי חסר סעיף שאתם, המחוקקים, יכולים להחליט מראש שאתם רוצים שיהיו מבחני תמיכה, רוצים שלא יהיו מבחני תמיכה ואתם רוצים להחליט שמבחני התמיכה יהיו אפשרות. אפשר שלא ואפשר ש – כי עבודת המטה - - -

השאלה אם אנחנו מתייחסים לכלל התמיכות של כלל המשרדים?

אני בכוונה לקחתי את זה צעד אחד אחורה, אני חושב שהשאלה ששאל חבר הכנסת היא צעד אחד קדימה.

אני כרגע לא חבר כנסת, לשעבר. הכול בסדר, קוראים לי רם שפע.

מה שתגיד לי. כמו שאמר כבוד חברי רם שפע, אני הולך צעד אחד אחורה. מהסעיף הזה לא ברור אם אתם רוצים כמחוקקים שהתאגיד הזה יוציא מבחני תמיכה. אנחנו רוצים לקבוע לו שחלק מהפעילות שלו זה לפעול במבחני תמיכה, התאגיד לא יוכל להכריע יותר מאוחר אם כן או לא, הוא רק יוכל להכריע איך, באיזה, אחרי התייעצות לפי שנקבע עם מי הוא מתייעץ, או שאנחנו רק רוצים להגיד שהוא יוכל, או שאנחנו רוצים להגיד שהוא לא יוכל.

אני אישית חושב, אבל זו רק הדעה שלי, זה לא דעה משפטית, שצריך טיפ-טיפה לעשות עבודת מטה ולהחליט אם אנחנו רוצים כבר לקבוע לתאגיד אם להוציא מבחן, או אנחנו יכולים להגיד ואללה התאגיד יגלה שהרבה יותר טוב אם הוא לא מוציא מבחני תמיכה.

אני חושב שהנוסח שאנחנו נציע בהמשך, אם הממשלה תסכים, כי כל מה שאני אומר עכשיו זה טרם הספקנו לתאם פנים ממשלתית, זה לנסות לחשוב על נוסח, כמובן שאפשר אחר כך לשנות הכול, נוסח שאומר שאם התאגיד יחליט שהוא רוצה להנציח גם באמצעות תמיכה ולא רק בעצמו, כי זה בעצם הפער, אם הוא עושה הכול בעצמו או שהוא תומך בגופים אחרים, להחליט. אם אנחנו רוצים לאפשר לו לקבל את ההחלטה הזאת יותר מאוחר אז ננסח את זה בצורה שהוא יקבל את ההחלטה יותר מאוחר. ואז אני מתקדם, אחרי שהכרענו בזה אנחנו יכולים לעבור לשאלה מה קורה כשהתאגיד רוצה לעבוד עם מבחני תמיכה.

האם הוא יכול להשפיע על מבחני תמיכה אחרים.

בדיוק. ואז השאלה בדרגה השלישית זה האם אנחנו רוצים להתייחס למצב שבו משרד אחר, לא התאגיד, התאגיד הזה נניח יושב מתחת משרד ראש הממשלה או הוא יישב תחת משרד כלשהו, ואז יש את משרד החינוך או משרד הספורט שהוא מחליט שהוא גם נותן תמיכות למי שעושה עבודת תיעוד בנושא זה, השאלה אם אנחנו רוצים להגיד שגם תמיכה כזאת תעבור ייעוץ על ידי המועצה הזאת, כן או לא. אם אני מבין זו הייתה השאלה.

נכון.

וזה אני חושב שנוכל לענות אחרי שנגבש דעה על שתי השאלות הראשונות ונעשה בדיקה משווה מול המשרדים האחרים ומול ההוראות שכבר קיימות לגבי תמיכות ולראות איך זה מסתנכרן, אבל אנחנו נכתוב את זה כעוד משהו שאנחנו צריכים להכין בו שיעורי בית ולבוא מוכנים.

רק משפט לאסוף את זה. אני חושב שאם כולנו יושבים פה ומשקיעים בחוק הזה ומנסים לייצר כמה שיותר נציגות משותפת וכלל הקהילות, כמו שיושב ראש הוועדה אומר, אם בסופו של דבר למועצה הזאת לא תהיה שום יכולת להשפיע על מבחני תמיכה שקורים במשרדים אחרים, למעט המשרד של מי שיוביל את החוק, המשמעות תהיה שהרבה מאוד כספים ייצאו מבלי שלמועצה תהיה השפעה. זה מה שכולם צריכים להבין פה. בעיניי חבל, עושים כבר חוק, בואו נאפשר למועצה להשפיע.

רם, הנוסח הקודם קבע שכל מבחני התמיכה, גם לא שהשר הממונה מציע אותם, מבחני תמיכה אחרים, יהיו. קיבלנו הערה ממשרד המשפטים, אני אחזור לנציגת משרד המשפטים, אני אלבן איתה את הסוגיה ואחזור לוועדה עם התשובה וכמובן גם נלבן את מה שהציע דוד.

אני מבין שיש מישהו שרוצה להתייחס בזום.

שלום.

ברכות.

כן, היום הראשון בתפקיד ודיון בוועדה הזו, אני חושבת שזה מאוד מספר את הסיפור שלנו. אני רוצה להגיד גם תודה רבה לקולגות היקרים שלנו, רם שפע ועמית יפרח שנמצאים בדיון, חשוב מאוד.

אני חושבת שכולם מבינים, מועצה אזורית אשכול היא מרכז הרעש של רעידת האדמה הנוראית הזו של ה-7 באוקטובר, איבדנו 254 אהובים ואהובות שלנו. אפשר להוסיף על זה נשמות יקרות צעירות שבאו לרקוד במרחב החיים שלנו וחיילים ועוברי אורח ועובדים זרים ועוד הרבה הרבה קהלים שאיבדו את חייהם והרבה עולמות שנחרבו ביום ההוא על האדמה שלנו בעיקר.

חשוב לזכור, אנחנו נחושים שה-7 באוקטובר הוא לא מה שיגדיר, לא אותנו ולא את הסיפור שלנו. הסיפור של אשכול לא התחיל ב-7 באוקטובר, לא הסיפור של מדינת ישראל, לא הסיפור של הציונות ולא הסיפור של העם היהודי. הסיפור שלנו הוא סיפור של בחירה בחיים ובחירה בצמיחה מתוך אסון ושבר ובכל הכוח. זה הסיפור של העם היהודי שלנו.

אני הולכת להגיד כמה דברים, אבל המסר העיקרי שאני מתחילה איתו ורוצה לסיים איתו זה בואו נחכה. אנחנו רצים בריצת אטרף להנצחה, להנצחה פיזית, כי אנחנו התאהבנו ב - - -

מיכל, את חוזרת על דברים שנאמרו בדיון הקודם, אני מבקש ממך אם תוכלי להתייחס לסעיפים שקראנו עכשיו. אני מכבד מאוד ואני מבין, אבל בסוף צריך להתקדם.

ברשותך, דקה, כי זה כן חשוב, כי זה בדמנו ומדובר פה על דברים שבאמת מתלבשים על המרחב הציבורי שלנו.

אבל הדברים האלו נאמרו.

בסופו של דבר השטחים הפתוחים הם שטחים שבאחריות המועצה, הרשויות בכלל, ולכן השותפים היקרים שיש לנו פה מרט"ג, מקק"ל, מגורמי ביטחון שונים, הרשויות חייבות להיות בפרונט של הדבר הזה. לכן, א', חשוב לי להגיד שאני מבקשת שבהקשר של הייצוג יוודאו שיש ייצוג של האנשים שמחזיקים בשטחים והדבר הזה משפיע על מרחב החיים שלנו.

והדבר השני, עוד פעם, להגיד, תשהו. את גראונד זירו הקימו עשר שנים אחרי אסון התאומים. אני מבקשת, אנחנו עדיין לא לגמרי מעבדים מה עברנו לפני שנה וקצת, יש לנו עדיין חטופים שאיתם אנחנו מתמודדים היום ועם החזרת היישובים, בנושא ההנצחה, תנו לנו זמן לעכל. הריצה הזו לעבר הכרעות שלא יאפשרו לנו – אנחנו לא פנויים היום להילחם על הדבר הזה, על הסיפור, על הנרטיב, תנו לנו זמן, אנחנו עדיין פה בשיח מהו הנרטיב בכלל, לא רק בין סוגי ההתיישבויות אלא גם בתוך היישוב עצמו.

בואו נחכה קצת. הנושא של הנצחה הוא לדורות רבים לעתיד ואנחנו צריכים את האחריות הציבורית. זה בסדר לדבר על המנגנונים של העברת הכסף, הייצוג פה הוא חשוב והנושא של התזמון, תנו לנו זמן לעכל.

תודה רבה.

אני כן רוצה להתייחס לזה.

לא, אין צורך. דיברנו על זה כבר בשני דיונים.

זה מה שאני אומר, דיברנו על זה בדיון והעלינו נקודות מאוד חשובות.

אגב, אני לא פוסל, מה שהיא אמרה נאמר על ידי יוכבד גם.

גם אני לא פוסל, אני רק חידדתי בדיון הקודם שהאירוע הוא אירוע לאומי, חיילים, אנשים שלא גרים בדרום, אין פה בעלות של מישהו. צריך להקפיד על זה.

כבוד היושב ראש, יש פה כמה חברים של פורום זיכרון לאומי שהוא מאוד מאוד מגוון, משפחות שכולות, משפחות נרצחים, מהנובה, חטופים, ונרשמנו פה בהתחלה לדבר. יש פה מישהו שהיה בנובה, הוא רוצה כמה מילים.

חברים, אמרתי את זה גם בדיון הקודם ולא נעים לי, כי באתם, אבל נתתי לכולם לדבר, מנפגעי הנובה, פורום הגבורה, משפחות החטופים, כל אחד הוציא ואמר מה שיש על ליבו, ואין לדבר סוף. אני מסכים שבסוף ההתייחסות שלכם היא חשובה, אבל אמרתי ששני דיונים היו רק על זה, לא ירדתי לנוסחים ודיברנו על הרעיון, על אם נכון או לא נכון לקדם את החקיקה, איך לקדם אותה, באיזה צורה לקדם אותה. הנקודות האלה עלו, חשוב לי להתקדם.

אני אומר עוד פעם, אני לא רץ אחרי הזמן, יש לנו כמעט שנה עד הציון הבא, קצת פחות משנה, ואנחנו נעשה את זה באיטיות, בנחישות, עם התחשבות של כלל הגורמים ולכן אם יש התייחסות מסוימת על סעיף מסוים, בשמחה רבה.

אנחנו עוברים לסעיף 10 שזה סעיף שעדיין לא הקראנו ולא דנו.

סמכות שיורית
10.
סמכות של הרשות שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של הרשות, רשאית המועצה להפעילה.

גם לגבי זה יש לנו הערה. אני בטוח שלא נוכל לפתור עכשיו, אבל אני רק רוצה שתדעו מה הבעיות הלכאוריות שיש לנו עם הסעיף הזה. זה אומר שאם בחוק הזה לא שמתי שדווקא שמוליק יכול לעשות או דווקא דוד יכול לעשות, המועצה יכולה לעשות ואז זה יוצר איזה שהוא מצב שכל הדברים שלא אמרתי מפורשות שדווקא האורגן הזה או דווקא האורגון הזה המועצה יכולה לעשות.

גם לא כתוב מתי המועצה תעשה ומתי הרשות תעשה. זה יוצר מצב שהתפקיד מוטל על שני אנשים במקביל, כי המועצה יכולה והם יכולים, ולא כתוב ולא ביצעה אחרי זמן סביר או משהו כזה, זאת אומרת זה אומר, אם לא אמרתי שדווקא פלוני אלמוני מהרשות הוא שיעשה, המועצה יכולה לעשות.

יהיה לנו סעיף נפרד מה הם תפקידי הרשות, התפקידים של הרשות מוגדרים בנפרד מתפקידי המועצה. כתוב רק סמכות שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של הרשות, כלומר שלא נקבע במפורש שהרשות תעשה.

אבל זה לא לרשות, זה לאורגן אחר ברשות, זה דורש מאיתנו בעת ניסוח החוק לא רק להגיד מה התפקידים של הרשות, אלא זה אומר שהחוק צריך להגיד שהתפקיד הזה והזה הוא על פלוני אלמוני, הוא על האורגן הספציפי, דווקא מנהל הכספים או דווקא אב המשק. זה פעם אחת. ושוב פעם, אלה דברים שאנחנו נדע לפתור אותם בנוסח, זה לא מחלוקות מהותיות, אנחנו פשוט רוצים שיהיה חוק שאפשר יהיה לעבוד איתו ופשוט לייצר איזה שהוא מנגנון ברירת מחדל שלא יהיה תחרות.

נניח שלא הטלנו את זה באמת על אף אורגן אבל הרשות רוצה לבצע והמועצה רוצה לבצע, מה, עכשיו הם יריבו מי יבצע? צריך להיות ברירת מחדל כלשהי מי מבצע ומתי, אם הוא לא עמד בביצוע של תפקידו, אז המועצה יכולה לבצע. נמצא איזה שהוא מנגנון מתאים ונביא אותו כמובן לדיון שכולכם תוכלו לראות, להכיר ולאשר או לשלול או מה שתחליטו.

אבל המועצה לא מבצעת.

כתוב סמכות.

סמכותה לייעץ.

לא, זה כל העניין, בסעיף 10 רשאית המועצה להפעילה, היא רשאית להפעיל, לעשות בעצמה. זו הבעיה עם הסעיף, הסעיף הזה אומר שהמועצה רשאית לעשות בעצמה. זה מה שכתוב פה.

בסדר, הערה חשובה.

נעבוד על זה.

אנחנו נעבוד, אני ואת, יש לנו הרבה עבודה.

סדרי עבודת המועצה
11.
(1) המועצה תתכנס לפי צורכי הרשות ולפחות ארבע פעמים בשנה.



(2) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבות המועצה ויקבע את מועדיהן, מקומן וסדר יומן. יושב ראש המועצה, ובהיעדרו ממלא מקומו הקבוע, ינהל את ישיבותיה.



(3) שליש מחברי המועצה המכהנים רשאים בכל עת לדרוש כינוס ישיבה מיוחדת של המועצה על ידי הגשת דרישה בכתב החתומה על ידי אותם חברים ליושב ראש המועצה; הישיבה תתקיים בתוך 14 ימים מיום הגשת הדרישה, לכל המאוחר.

המועצה תתכנס לפי צורכי המרכז, בהתאם לצורך לפחות, כתוב ארבע פעמים. מניסיון של תאגידים והתנהלות תאגידים והתכנסויות מועצה, ארבע פעמים בשנה זה הרבה מאוד פעמים, אני לא מדבר על השנים הקרובות שהנושא הוא חשוב וכולם רתומים אליו, החוק כמובן ייקח אותנו עוד 50 שנה קדימה. התכנסות של ארבע פעמים בשנה, זה מאוד מאוד קשה לכנס את המועצה, אנחנו כן ממליצים - - -

גם מועצה מצומצמת?

במועצה מצומצמת עדיין לא התנסינו. בגדול אני אומר, שנתיים ראשונות ארבע פעמים זה לגיטימי, זה דבר שהוא חשוב, אבל להגביל את זה בשנתיים ואז אחר כך להפוך את זה לפעמיים בשנה. שנתיים-שלוש ואז להפוך את זה לפעמיים בשנה.

הכוונה היא למינימום?

מינימום.

וגם אני רק מזכיר, אנחנו לא מקבלים החלטות עכשיו, אנחנו רק מעלים.

כן, אני מעלה פה את הנושא.

רם, אני חושב שזו הייתה ההצעה שלך.

לא, דווקא על זה לא היה לנו מה להגיד, אבל אני חייב להגיד, ישבתי בכמה מועצות וגם יש עוד אין סוף דוגמאות, ארבע פעמים בשנה, פגישה רבעונית, זה ממש בנורמה, מקובל, לא נשמע לי הרבה. לא יודע, אולי יש פה מישהו שחושב אחרת, אבל נשמע לי די הגיוני שאם בשנים הקרובות הם אמונים על כזה אירוע מורכב, נרטיבי, עם אין סוף התייחסויות מכלל הקשת הישראלית, נראה לי שפעם ברבעון להתכנס זה סביר. ואם בעוד עשור יחשבו שזה יותר מדי אז יעשו תיקון קל וכנראה בעשר דקות יסכימו עליו.

אני אוסיף שבואו נתפלל כולנו שבמהרה בימי חייכם של כולם, הצעירים יותר, נגיע לרגע שלא נצטרך להתכנס ארבע פעמים בשנה.

הוא אמר את זה טוב ממני.

שאלה, שליש מחברי המועצה המכהנים רשאים בכל עת לדרוש כינוס ישיבה, מי השליש? איזה שליש זה יכלול?

כל שליש, אני לא יכול להגביל.

מי יקבע את השליש הזה? מה הכוונה? מי שני השליש שאסור להם?

לא, הכוונה היא שנניח, סתם, אם אנחנו קובעים שיש 30 חברים במועצה, אז אם עשרה חברים מבקשים לחתום על מסמך אז חייבים לכנס את המועצה.

לגבי סעיף 11(א) אנחנו נדון בזה. אני כן מתחבר למה שיואל אמר, אולי יכול להיות שלתת בחמש השנים הראשונות שיהיה לפחות ארבע פעמים ולמצוא נוסח שבמידה ולפי צורך הרשות אז יוסיפו פעמים נוספות.

בכל מקרה זה רק לפחות, תמיד הם יכולים להתכנס יותר.

השאלה אם להגביל את זה. אם עוד 20 שנה, נתחיל להתכנס עוד פעם לחקיקה? צריכים למצוא פה נוסח.

יש באיזה שהוא מקום הערה לגבי פגישות בזום?

כן, זה מופיע בהמשך. שלוש ישיבות מקובל, יואל?

בסדר.

תאמין לי, לנו זה עולה יותר.

אנחנו היינו ענייניים, הייתי אומר שיהיה שש היינו סוגרים על ארבע, אבל לא אמרתם שמתמקחים.

נלך על שלוש ונמשיך את השיח הזה.

אולי יש הבדל בין שנים ראשונות לשנים אחר כך.

זה מה שאמר יואל. אייבי מוזס, הבנתי שאתה צריך לצאת.

כן. חברים, שימו לב, זה עניין כאוב שצריכים להתייחס בכובד ראש ואני מציע שאחד מחברי המועצה חייב להיות מהארגון שלנו, שהוא יודע בדיוק את הבעיות, הוא שומע את הבעיות, גם מהדרום וגם מהצפון, והגיע הזמן שהמועצה הזו תקום כמה שיותר מהר כי זה עניין באמת כאוב. אני שומע את המשפחות, זה רוצה א', השני רוצה ב', כשתקום המועצה ושנסיים את הנושא הזה כמה שיותר מהר. תודה וסליחה שאני חייב לזוז כי יש לי עוד כמה עניינים. תודה רבה לכם.

אייבי, אני גם כן הזכרתי את זה בפעם הקודמת.

כן, זה הוזכר בדיון הקודם.

לא, בסדר, הוא אמר דברים חשובים. נאמרו והוא חזר עליהם, בסדר גמור, דברי תורה צריכים חיזוק.

אני רוצה להתחבר למה שהוא אמר ואני רוצה להגיד שסעיף 11(ג), אנחנו נדע אותו טוב יותר איך הוא צריך להיראות אחרי שנדע את הרכב המועצה וכשנדע את הרכב המועצה נדע איך אנחנו רוצים לבנות את המינימום שיכולים להעיר אותה במקרה שהיא נרדמה. זאת אומרת יכול להיות שנגיע למסקנה שהרכב המועצה נראה כמו X ולכן מישהו שמייצג את המגזר הזה עם המגזר הזה ועם המגזר הזה, אם הם ביחד חשבו שצריך להעיר, אני אומר לחזור אליו. הבסיס שלו טוב אבל נחזור אליו שוב פעם עם חשיבה טיפ-טיפה יותר אחרי שנראה איך בכלל המועצה עובדת.

אתה מדבר על סעיף (ג)?

כן, על סעיף (ג).

אני כותבת הערה בצד בסעיף קטן (ג), שזה ייקבע בהמשך להרכב המועצה.

מה שאמר האדון הנכבד שהיה חייב ללכת, הוא אומר שלפעמים יש מה שנקרא מישהו שמייצג סקטור ויש משהו שבוער אצלו, אז אני לא רוצה להגיד לו: אדוני, אין לך שום דרך להעלות את הנושא, ולכן אנחנו צריכים לשפר גם את זה.

מצד שני אנחנו לא רוצים שכל אחד ישגע את המועצה.

אנחנו מסכימים, אנחנו לא רוצים שכל אחד יוכל, ולכן אנחנו ננסה למצוא פה משהו שמאזן את זה מספיק טוב ויוצר משהו מאוזן.

אני חושב שהנושא של שליש מקובל בכלל החקיקות שמופיעה שם מועצה.

אני רוצה להגיד משהו. דבר ראשון, אני מתנצלת כי אני צריכה לצאת. דבר שני, איך אפשר יהיה לקבוע, או שאין דבר כזה, לבדוק שאין כפילות בין המועצה הזאת לבין נפגעי פעולות האיבה? לא יכול להיות מצבים של כפילויות?

יכולים להיות, במובן של מה? נניח יש הנצחה גם של הביטוח הלאומי וגם תהיה הנצחה של הרשות, יכול להיות.

יש, יש רשויות מקומיות ויישובים ומשרדי ממשלה ובתי ספר, בטח. הרשות יכולה בהקשר הזה לתכלל או לנסות לתכלל, לפרסם את כל הפעולות.

אז המועצה הזאת היא רק ארצית?

לא, היא לא ארצית, היא לאירועים של ה-7 באוקטובר.

כן, אבל ארצית.

מה הכוונה ארצית?

היא של המדינה, היא לאומית.

היא של המדינה, היא יכולה לתת תקציבים לכל מקום?

את אומרת אם מישהו עושה בקרית שמונה –

האם הוא יכול לקחת תקציבים גם מזה וגם מנפגעי פעולות האיבה וגם מהעירייה?

כן.

יש כללים ספציפיים בתמיכות שאם מישהו קיבל תמיכה מגורם כזה או אחר, נגיד מבחני תמיכה, אבל כרגע יכולים להיות נושאים שיונצחו גם על ידי המוסד לביטוח לאומי מתקציב הנצחה וגם - - -

אני מאמין שתפקיד המועצה בסוף הוא גם לתכלל את הנושא הזה, לראות אם באמת יש איזה שהוא אירוע שמתקיים דרך משרד כזה או אחר בקרית שמונה והמועצה החליטה שהשנה היא מאשרת תמיכה כזו או אחרת בקרית שמונה, או ביצוע של טקס כזה או אחר בקרית שמונה או בבארי.

אתה צודק, לכן התייחסתי מקודם לסעיף 10 שמדבר על התמיכה, מה יהיה המנגנון? המשרדים ישתמשו ב-3(א) כדי לתת כסף לאירועי זיכרון, לאירועי הנצחה, לבתי ספר, פורמלי, לא פורמלי, זה מה שהם יעשו, שזה בסדר, אבל ברגע שזה לא יהיה מתוכלל על ידי המועצה זה יהיה – זה גם לא קטסטרופה, אבל זה פשוט מה שיקרה.

בכל הסעיפים של התמיכות זה צריך להיות מצוין או מוגדר.

בדרך כלל איך זה עובד? בדרך כלל יש הרבה גופים שפועלים במקביל באותם תחומים, פה הממשלה לא רוצה להגיד רק אני ורק התאגיד, אם יש רשות מקומית שרוצה לעשות משהו נפרד מותר לה. מבחינת כללי התמיכות בדרך כלל גוף שמבקש תמיכה לא יכול לקבל עבור אותה פעילות תמיכה משני מקומות.

ממשלתיים.

כמובן.

לא, זה ברור, אבל מה שעלה, אם הממשלה מחליטה לעשות טקס מסוים והרשות רוצה לעשות טקס באותה עיר, המועצה תצטרך לתכלל פה את הדברים ולהגיד, רגע, חבר'ה, יש פה משהו שהוא לא הגיוני, לעשות שני טקסים בקרית שמונה כשבבארי במקביל אין טקס, או הפוך.

זו ההתנהלות מה שנקרא הסבירה של גוף ציבורי. אם קרית שמונה החליטו שהשנה הם רוצים לעשות טקס לבד אז הרשות תהיה, סליחה, לא חכמה אם היא תגיד לא, את הטקס המרכזי שלי אני אעשה דווקא שם. בסוף זו העבודה שאנחנו מבקשים מפקיד ציבור סביר לנהל את המשאבים שלו בצורה חכמה. זה לא דבר שצריך לבוא לידי ביטוי מפורשות בחוק, צריך שיהיו אנשים סבירים שעושים עבודה סבירה.

וגם להוסיף שזה לפי מה שייקבע במבחן התמיכה, כלומר אם במבחן התמיכה תיקבע איזה שהיא עדיפות ליישובי פריפריה אז כן יוכלו לתת את התקציב שם או לפחות באופן מוגדל לתת תקציב לטקס שמתקיים שם ולא מתקיים במרכז.

זה מובן. זה שלא יהיה כפל או שיהיה כפל בהגדרות כאלה ואחרות זה מובן, השאלה אם פתאום יש שני טקסים במקביל או יום אחרי יום ובעיר אחרת כשרוצים לעשות טקס יגידו להם, סורי. זה תפקידה של המועצה ולכן אני חושב שזה נכון. ההערה של רם הייתה שבסוף המועצה צריכה לתכלל את כל הנושא של התמיכות, לפחות בנושא הייעוץ, לייעץ לתאגיד או לממשלה, אני חושב שהוא נכון.

אנחנו עוברים לסעיף קטן (ד).



(4) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא מחצית מחבריה המכהנים ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע.



גם כאן אנחנו נצטרך לחזור לסעיף כזה כאשר נקבע את הרכב המועצה ואז נחליט מה יהיה המניין החוקי בישיבות המועצה. נראה כמה חברים קבענו ומי הם החברים ואז נחליט באיזה קוורום המועצה יכולה להתכנס ולקבל החלטות.

לגבי הכמות?

היושב ראש בדיון הקודם הציע מספר.

תשעה חברים? למה לא ללכת למנגנון כמו שיש בגבעת התחמושת, של 13, מנגנון קיים כבר?

כי זה לא עובד.

מה, ריבוי המשתתפים?

ריבוי משתתפים ומינויים, זה החסם המרכזי.

אנחנו חושבים שבהינתן שההרכב מכוון לכלול גם נציגים מהרשויות ומהקהילות, גם המקומי וגם הקהילתי, לצד נציגי הממשלה, חשוב שהמניין החוקי שייקבע יכלול בהכרח אחד מנציגי הציבור, זאת אומרת שממשלה לא תתכנס עם עצמה אלא עם אחד מנציגי הציבור, מהקהילות או מהמקומי או גם וגם כדי שהביטוי קוורום מינימלי ישקף את רצון המועצה ואת רצון כל השותפים להרכב.

ההערה שלך חשובה והתקבלה.

ובוא נוסיף, אני חושב ששניים זה יותר נכון מכיוון שמה שקורה בדרך כלל במצבים כאלה זה שקובעים ישיבה, מגיע אחד, סוגרים דברים. בקיצור צריך שיהיו שני נציגי ציבור, אתה בסוף צריך שזה באמת ישקף את עמדתו של הציבור. זה בסדר שאתה ממשיך לחשוב שיהיו תשעה, אני ממשיך לחשוב שיהיו יותר, ומכיוון שכך אם המועצה הזאת - - -

אני מנסה להיצמד.

בסדר, אני אומר שאם במועצה יהיו 11 או 13 נציגים ואחד מנציגי הציבור יהיה לבד אז זה לא טוב.

אני מסכים איתך, רם, רק אני אומר שבסוף אנחנו צריכים להסתכל גם על המטרה של כולנו, שזה יעבוד. אם בסוף אני אצליח להוכיח שב-13 אנחנו מצליחים לכנס מועצה כזו וזה יעבוד, אין לי התנגדות, רק המטרה שלי שזה יעבוד. ולגבי השניים, יכול להיות, צריך לשקול את זה.

כתבתי לנו הערה שלפחות אחד או שניים מהחברים שאינם נציגי הממשלה.

רק עוד הערה קטנה, שצריך גם לסנכרן את זה, כי אני שמתי לב, פגשתי את החוק הזה, את הטיוטה הזאת, אני מודה, ממש ממש לא מזמן, זה שאחרי זה יש עוד סעיף שעוסק בקוורום ואנחנו נצטרך לסנכרן בין הסעיפים האלה.

זה לא על קוורום, זה תוקף פעולות. הכוונה, נגיד אין מינוי של חברים במועצה, זאת אומרת נניח רק חמישה מונו כדין וכל השאר לא מונו, בכלל האם המועצה רשאית לפעול.

ננהל על זה שיח אחר כך כי זה נושא שיש בו – אני אגיד מה חל.

כשנגיע אליו.

אוקיי, אין בעיה.

אני ממשיכה לסעיף קטן (ה) אם אין הערות נוספות.



(5) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה, ובהיעדרו – ממלא מקומו הקבוע.



זאת אומרת יש ליו"ר המועצה או לממלא מקומו קול כפול במקרה של תיקו.

יש לנו הערה. אני רוצה להגיד שממש מתבקש שבנושאים מסוימים, אם זה החלטות של מדיניות או אישור תוכניות עבודה, זו בדיוק ההכרעה והמשמעות של השתתפות של נציגי ציבור בתוך הדבר הזה, אז שיהיה גם רוב קולות של נציגי ציבור כי אחרת נציגי ממשלה יוכלו להכריע ואין משמעות לנציגי הציבור.

כן, זה גם עלה בפעם שעברה.

את מדברת על סעיף קטן (ד).

זה מה שנאמר על ידי רם, שיהיו לפחות שני נציגי ציבור.

לא. אני מזכיר לך, זה עלה גם בפעם הקודמת, אפילו היו אנשים שביקשו חמישה נציגים.

הוא אומר שלא רק בקוורום צריך שיהיו שניים, אלא בהצבעה עצמה צריך שיהיו - - -

על ההחלטות עצמן.

צריך להיות איזון מסוים.

אני מודה שלא כל כך הבנתי. יש לי פעם אחת סעיף שאומר מי המינימום שצריך להשתתף ואם המינימום הזה נמצא הוא צריך להכריע ברוב קולות. אנחנו חושבים שבתוך המינימום הזה צריכים להיות לפחות שני נציגי ציבור, אז זה כבר יתוקן בסעיף מי המינימום.

ככה אני הבנתי גם.

לא, היא אומרת לא, אם במינימום הזה נניח היו שני נציגי ציבור והם התנגדו להחלטה, אז אם אני מבינה אותך זה לא עובר אלא צריך שאחד מנציגי הציבור יתמוך בהחלטה.

אבל השאלה הזאת קיימת לכלל המועצה. אם יש לי רוב של נציגי ממשלה בתוך המועצה עצמה ובסוף המועצה מתכנסת במלואה, אז תמיד הם יוכלו לקחת החלטה.

נכון, לכן האיזון הוא חשוב וזה מה שהיה בדיון הקודם. נגיד קבעת תשע, אמרו שכנראה צריך להיות איזה שהוא איזון, נגיד שלושה נציגים מהציבור, אחד מהקהילה של הדרום, אחד מהקהילה הקרובה של ההרוגים ואחד שהוא לא קשור, שהוא אובייקטיבי והוא לא קשור באופן ישיר לדברים האלה, ואז מה שאתה עושה כשאתה עושה את הרוב, בגלל שאין רק שניים, הסיכוי שמשהו יעבור לא בצורה מאוזנת לא יקרה.

מה שאנשים פה מנסים להגיד, שצריך לא לקבוע רק את הכמות של החברים, אלא לקבוע את הסיווג שלהם. ברור למשל שצה"ל ירצה לשלוח נציג, והוא צודק במאת האחוזים, יש לו 800 הרוגים במלחמת 'חרבות הברזל'. לכן לא מספיק לקבוע את הכמות צריך לקבוע את האיזון בין הטיפוסים. זה קריטי בצורה - - -

אנחנו מסכימים, זה בסעיף (ד).

לא, אתה דיברת רק על קוורום שמחליט.

הוא אומר שאם הקוורום הוא בסדר אז הקוורום אמור לקחת גם החלטות.

אם אני כבר מחליט שהקוורום כולל לפחות את אותם אנשים שאתה אמרת שהם - - -

אבל נציגי הממשלה בהכרח יהיו רוב.

אבל זו שאלה אחרת שהיא לא פה.

לא, היא כן פה. אם אני מבינה נכון, אילת אומרת שלכאורה צריך לכתוב - - -

אבל זו שאלה כללית, גם אם כלל המועצה מתכנסת השאלה בעינה.

כן.

כן, הקוורום הוא לא להחלטה, אין פה וטו, הקוורום הוא מתי יש כמות אנשים במועצה שהתכנסו שהם יכולים להחליט החלטה לפי רוב קובע, זו המשמעות של הקוורום ולא מישהו לא הסכים ויש לו וטו.

אם אני מבינה נכון את אילת, היא אומרת שלפחות אחד מנציגי הציבור שהוא לא נציג ממשלה תומך בהחלטה.

רוב מנציגי הציבור.

לא, אחד מהם.

לא, אני חושבת שיותר נכון רוב. הרצון הוא למנוע שנציגי הממשלה שהם רוב במועצה יוכלו לקבל את כל ההחלטות בלי שנציגי הציבור יתמכו בשום החלטה. אם אנחנו רוצים שלנציגי הציבור תהיה השפעה, חוץ מזה שהם יהיו שם צריך שההחלטות הקריטיות שאפשר לקבוע מה הן יתקבלו גם ברוב של נציגי הציבור.

הווה אומר שאתם דורשים שיהיה רוב נציגי ציבור בתוך המועצה. זו המשמעות.

לא, אנחנו דורשים רוב כפול. זאת אומרת בנוסף לרוב חברי המועצה גם רוב מנציגי הציבור.

זה אומר שבהגדרה אתם דורשים שיהיה רוב של נציגי ציבור בתוך המועצה.

אנחנו דורשים שלנציגי המועצה תהיה השפעה אמיתית.

כן, אבל אני מתרגם את זה בחיים המעשיים, זה אומר שאתם דורשים רוב במועצה, זה דבר שהוא בדרך כלל לא מקובל.

בהחלטות מסוימות, לא בכל ההחלטות, בהחלטות החשובות.

משרד המשפטים.

זה לא נראה לי מקובל. אני לא מכירה חוק כזה ואני מציעה שנבדוק את זה לפני, שלא ליצור חוסר אחידות.

כשאתם אומרים שאתם לא מכירים מה הכוונה? שיש רוב של נציגי ציבור בתוך המועצה?

כן, ושקובעים את ה –

זה הכול נובע מהצורך להשפיע ולהכריע בתוך הדבר הזה.

אני מבין את הצורך, אבל יש גם –

אז אנחנו נבדוק את זה, אחת, לגבי האם יש מועצות שבהן אין רוב לנציגי הממשלה והאם יש תקדים לכך שנדרש רוב של נציגי ציבור בהצבעה.

קחי את המועצה להשכלה גבוהה למשל, אין רוב לממשלה.

אנחנו נעשה בדיקה.



(6) המועצה רשאית, במקרים חריגים, לקיים ישיבות באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, ובלבד שכל חברי המועצה המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו בזמן.

הקורונה די העבירה אותנו למצב של יעילות ואנחנו כן גילינו שהרבה פעמים אתה יכול לעבוד מסודר גם באמצעים אלקטרוניים. זה לא עדיף, אני לא רוצה שעכשיו נקבל החלטה, אבל צריך לאפשר נוסח שהוא טיפה יותר גמיש ממצבים חריגים וכאלה. למצוא משהו שהוא טיפ-טיפה יותר גמיש כי הרבה פעמים אתה מגיע למצב שאתה פשוט לא מקיים ישיבות כי אנשים יכולים להגיע רק בזום.

בסך הכול יש שלוש ישיבות בשנה. בסוף יש יתרון לזה שאנחנו גם פה, אנחנו יושבים ומתכנסים סביב אותו שולחן ומקבלים החלטות ושומעים אחד את השני. אם יש מקרים חריגים, מלחמה.

אני מסכים. אנחנו לא מתווכחים עכשיו את הוויכוחים, יכול להיות שאת צודקת, רק להגיד שיש לנו מחשבה גם בעניין הזה. אנחנו לא באנו מגובשים עם זה שחשבנו על הכול עד הסוף.

למרות הקורונה אנחנו עוד לא התרגלנו לנהל דיונים בצורה שוטפת עם הזום. אני אומר את זה כיו"ר ועדה, זה קשה מאוד, לכן אני כן הייתי משאיר את זה ככה.

יש אפשרות, אבל היא מוגבלת למקרים חריגים.

אני חושב שזה נכון.

אז אנחנו בינתיים משאירים את זה ככה.



(7) המועצה תנהל פרוטוקולים של ישיבותיה והרשות תשמור אותם לתקופה של שבע שנים ממועד הישיבה; פרוטוקול שאושר ונחתם בידי יושב ראש המועצה, ובהיעדרו ממלא מקומו הקבוע, ישמש ראיה לכאורה לאמור בו.



(8) המועצה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ונהלים, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

אנחנו חושבים שככל שיש פרוטוקולים ומצוין שיש פרוטוקולים, חשוב מאוד שהם יהיו שקופים לציבור ויפורסמו, בטח יהיו מונגשים באינטרנט וגם שתהיה חובת דיווח לוועדת החינוך בהינתן שזאת תהיה הוועדה שאליה תדווח הרשות, שתציג את פעולותיה.

אין לי בעיה במידה שהמועצה תקבל על זה תקציב. מדיונים הקודמים שהיו פה, חלק מהנושאים שעלו זה שאנחנו מטילים על המועצה כל מיני חובות ולמועצה אין תקציב להתמודד עם החובות האלה. אם אנחנו מתקצבים את המועצה על הדברים האלה ואנחנו מחייבים אותה בחוק, אז שיהיה תקציב בצידה.

אז ב-(ז) מקובלת עליכם הבקשה שהפרוטוקולים יפורסמו באתר האינטרנט?

כן, אבל אני דורש שהמועצה תקבל לזה תקציב.

ומה לגבי חובת דיווח לוועדה בכנסת?

בסוף פרוטוקולים אתה צריך לקחת חברה שכותבת את הפרוטוקולים האלה.

בכל מקרה הם חייבים לנהל פרוטוקולים.

אדוני היושב ראש, בהמשך למה שמעין אמרה, יש הבדל בין היות הפרסום של הפרוטוקולים לבין זה שתהיה חובת דיווח ואתה תקיים פה דיון, נגיד אחת לשנה, ויעברו על כל פעולות המועצה במשך השנה האחרונה, זה מצוין. גם אם המועצה תעשה את המינימום, כמו שלרוב קורה, עדיין יש בזה ערך שהם יידעו שעוד חודשיים מגיע זמן הדיווח לוועדת החינוך.

זו כוונתנו, תודה.

אז אנחנו מוסיפים חובת דיווח לכנסת.

עוד הערה קטנה או נקודה לדיון, לגבי 'והרשות תשמור אותם לתקופה של שבע שנים ממועד הישיבה', השאלה אם בעידן דיגיטלי של היום אנחנו צריכים רק לשבע שנים? אני מתמודד עם מקרים שאנחנו מחפשים פרוטוקולים של 2009 של תאגידים ואם הם היו לפנינו היום זה היה עוזר מאוד.

אז כמה אתה מציע?

באופן דיגיטלי לשמר.

שבע שנים ארכיונים ודיגיטלי ללא הגבלה.

שישמרו את הפרוטוקולים לתמיד.

בסדר.

אז הרשות תשמור אותם באופן דיגיטלי?

אפשר להגיד כל עוד הענן של גוגל עובד. זה היה הבדיחה, להצמיד את זה לענן של גוגל.

תיקנתי את (ז), הרשות תשמור אותם באופן דיגיטלי והפרוטוקולים יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. מחקתי את התקופה של שבע שנים ממועד הישיבה.

היועצת המשפטית, חובת הדיווח לכנסת תיכנס בסעיף נפרד בהקשר הזה?

כן, בדרך כלל אנחנו שמים את זה בסוף החוק.

שמרית, גם בעניין הזה, זה נהוג שיש דיווח לכנסת בחוקים כאלה?

בהרבה סעיפים יש דיווח לכנסת ואני יכולה ספציפית לראות מה עשו בחוקי הנצחה, אבל סעיפים כלליים של דיווח לכנסת על כל מיני יישום של חוקים אני מכירה המון.

אגב אם כל הנושא של תאגידים וזה היה מגיע עם חובת דיווח לכנסת הכול היה נראה אחרת.

בחוקי הנצחה ספציפית אני אבדוק, אבל בגדול על יישום של חוקים שונים זה קורה המון בשנים האחרונות.

מדובר ברשות המפקחת.

אבל, משרד המשפטים, תבדקו את זה.

צריך לומר, כל הדיונים הקודמים שהיו פה והיינו כאן, זה אירוע לאומי, זה לא רק תאגיד הנצחה לדמות ספציפית או משהו קטן, לכן נראה לנו הגיוני שחובת הדיווח לוועדה בכנסת זה מנגנון שיכול לתת לציבור את היכולת לבקר את מה שנעשה כאן, כדי שלא נגיע עוד פעם למצב שבו נתפס על ידי הציבור לפחות שהממשלה עושה פעולת הנצחה אחת שלא מקובלת על אחרים. המטרה שלנו כאן היא ללכד את כולנו סביב הנרטיבים האלה ולכן זה חשוב לדעתנו.

מועצת התלמידים רוצים להתייחס.

מועצת התלמידים והנוער הארצית, כמו שציינתי קודם, היא הגוף הרשמי והנבחר של כמיליון בני נוער במדינת ישראל, למעשה אנחנו בין הארגונים היחידים, תקנו אותי אם אני טועה, כי אני לא מכיר הרבה כאלה, שמייצגים בצורה רשמית שמעוגנת בחוק תשיעית מאוכלוסיית המדינה.

מתוך זה ובהמשך גם למה שמדובר עכשיו, אנחנו ממש ממש נשמח שיהיה ייצוג של נוער ושלנו בתוך אותה המועצה. בסוף אנחנו תשיעית מאוכלוסיית המדינה, המון מהדברים שהמועצה מחליטה עליהם נוגעים בצורה ישירה אל הנוער, בין אם זה פעילויות בבתי ספר, בתנועות, בארגוני נוער וגם באקלים ובשיח הציבורי. מעבר לזה אנחנו הילדים של חורף 2023, אנחנו חווינו את ה-7 באוקטובר בדיוק כמו כולם, הצעירים שהיו בנובה זה למעשה אנחנו וגם כל הילדים שבעוטף ולכן אנחנו ממש ממש נשמח שיהיה איזה שהוא ייצוג של נוער בתוך המועצה. זה ממש חשוב לנו להשמיע את הקול שלנו גם שם.

אני רק אגיד שההערה הזאת נרשמה גם בדיונים הקודמים ואנחנו לא קבענו, נשקול גם את זה.

אולי צריך לשקול בוועדות המשנה, ועדת משנה לענייני –

אנחנו צריכים לשקול את זה. נעשה שולחן עגול רק על הרכב המועצה, לדעתי צריך להיות פה דיון מעמיק.

עד כאן כרגע. המשפחות שהגיעו, בקצרה, אנא מכם. פשוט לפי תקנון הכנסת בשעה 16:00 אני חייב לנעול את הדיון.

בסדר גמור. אני אלקנה, הייתי קצין הביטחון הראשי של הנובה. יש לי הרבה דברים להגיד, אבל אני לא אגיד היום, רק לגבי המועצה, אני חושב ורוצה שיהיה נציג של הנובה במועצה הזאת, זה חשוב מאוד וזהו.

זה נאמר גם בדיונים הקודמים ואני חושב שגם על ידך בדיון הראשון.

זה נאמר, אבל יש פה דקוּת, יש הבדל בין נציגים ממלכתיים, אפילו הקודם שדיבר מהנוער, הוא בא בעצם דרך מנגנון ממלכתי, הנובה זה הגוף היחידי שהיו בו נרצחים והוא אינו ממלכתי והוא גוף גדול, שליש מהנרצחים היו מהנובה, עשרות חטופים. צריך לטפל בנושא הזה בצורה מאוד מיוחדת.

חד משמעית.

אני רק אוסיף הערה טכנית, לגופים הממשלתיים יש את מנגנוני הבחירה והגופים האחרים שדיברנו עליהם, כמו גופי ההתיישבות וכו', אנחנו נוכל למצוא את המנגנונים, פה תצטרך להיות התייחסות לאיך אפשר שהנובה ימצאו בעצמם את הנציגות כדי להקל עליהם לא להיכנס לאירוע מאוד מורכב פנימי.

יש לי תשובה בשבילך, לנובה יש עמותה, יש נציגות, אנחנו עובדים בעולם בהסברה. יש נציגות, לא אני, אני לא מעוניין, אבל יש מי שיבוא ואני מאמין שגם הנובה ישמחו, אני אדבר איתם על זה.

מעולה, אני בעד.

בסדר גמור.

אני שמעתי את כל הדיונים פה בקשב רב, יש לי חילוקי דעות אבל זה לא למקום. כשאני מסתכל על כל הדבר הזה שנקרא חוק אז כאב שכול שאיבד את הבן שלו למען ביטחון ישראל, אז אני חווה באופן אישי את הכאב, אבל אני רואה גם את העוצמה ואת החוסן שהכאב הזה יוצר. אני מאמין כי יום זיכרון משותף ללוחמים ולאזרחים יוכל לשמש גשר לחיבור בין כלל החברה, להנציח את זכרם של הנופלים ולהמשיך את מורשתם של אלה שנתנו את חייהם למען המדינה.

תבחנו את זה בטוב, פחות מי אמר למי למה מתי, שהדבר הזה יהיה לא יום אבל, זה יהיה יום איחוד וחיבור והנצחה של כלל האזרחים, כל אלה שהיו שם, בין בעוטף, בין בצפון, כל מקום שהוא, ואולי סוף סוף באמת נזכה ליום של אחדות לאומית. תודה.

תודה רבה. אנחנו התקדמנו, נתכנס שוב בשבועות הקרובים. אני חושב שאנחנו נקבע מראש דיון אחת לחודש ולפי קצב ההתקדמות אנחנו נעשה דיונים נוספים.

ברשותכם אני נועל את הדיון.



הישיבה ננעלה בשעה 16:00.