פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
10/12/2024


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 103
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), שעה 13:50

1. בחינת הוצאות המעסיקים על העובדים הירדנים לרבות אגרות הכניסה לישראל
2. בחינת נוהל העסקת עובדים ירדנים לעניין אזור ההעסקה

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

עופר אליישר - מנהל אגף כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רקפת לוי - סמנכ"לית מנהל חווית התיירף, משרד התיירות

נטע אשל כץ - מחלקת אומנות, אגף משפט, משרד החוץ

דליה גראד אפרת - מנהלת מחלקת קשרי חוץ וזרים, משרד החוץ

שי מעוז פרידמן - ראש צוות מחלקת אומנות, אגף יועמ"ש, משרד החוץ

שאול ששון - מנהל תחום תעשיות עתירות ידע, משרד הכלכלה והתעשייה

לאה בן עזרא - מרכזת בכירה עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

רבקה מנוח - מרכזת תאום ובקרה אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

אביתר רובין - מתמחה, משרד המשפטים

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותעשיות, משרד ראש הממשלה

ליטל דוד - משרד ראש הממשלה

מאיר מלכה גרניט - ראש אגף תפעול מסופים ושתפ"א, רשות שדות התעופה

פלג מצוינים - אחראי תפעול מסופי גבול, רשות שדות התעופה

אפרת לב ארי - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

מיטל כהן שבתאי - מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

איל הננברג - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות

מוריה ברבי - ראש תחום ראש עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצית הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

איתמר אליצור - מנכ"ל התאחדות המלונות באילת

דור בר - מנהל תחום יזמות ופיתוח עסקי, גני בר חברה לבניין

דיקלה טקו

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בחינת הוצאות המעסיקים על העובדים הירדנים לרבות אגרות הכניסה לישראל

אני מתנצל על העיכוב, מחויבויות נוספות בוועדת כספים. זו המציאות שתלווה אותנו בתקופה הקרובה. כולי תקווה שהצוות המסור שלי יצליח למצוא לי קיזוז או החלפה להמשך הדיון. אם לא כן, יתכן מאוד שאני אצטרך לצאת מעת לעת להפסקה, לעלות שתי קומות, להצביע ולחזור.

לפני שנתפתח בדיון, כדרכנו, נזכור, נזכיר, נישא תפילה ביחד כולנו גם בחלוף 432 ימים מאז הטבח הנורא, שיימצא פתרון כזה או אחר שבקצה שלו וכמה שיותר מהר כל 100 בני הערובה ישוחררו. והדגש אצלי הוא תמיד על הכול. אני נושא תפילה שמקבלי ההחלטות יישאו עוז ותהיה להם ברכה, כדי שהאיחול הזה ייצא לפועל ולא שחלילה עוד פעם נראה שחרור חלקי, שבוודאי ישאיר את השאר עמוק יותר במרתפי חמאס דאעש. זוהי גישתי מאז שנרקמה העסקה הראשונה, בוודאי היום.

בשל קוצר הזמן אנחנו נתפנה לעבור ישר לנושא הדיון שלעניינו התכנסנו. הנושא הוא בחינת מעסיקים של העובדים הירדנים, לרבות אגרות הכניסה לישראל. בתוך זה בחינת נוהל העסקת עובדים ירדנים לאזור העסקה.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא אותו הזכרתי. הדיון יתקיים ויתמקד בשני נושאים: הנושא הראשון יהיה בחינת הוצאות המעסיקים של העובדים הירדנים, לרבות אגרות הכניסה לישראל. הנושא השני בחינת נוהל העסקת העובדים הירדנים לעניין אזור העסקה.

ב-22 באוגוסט 2024, בעקבות סיורים שקיימתי במעבר הגבול רבין ועם התאחדות בתי המלון, פניתי לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים בבקשה להורדת סכומי אגרות הכניסה של העובדים הירדנים הנכנסים לישראל בשעות הלילה. אגרות הכניסה נגבות מהמעסיקים על כניסת עובדים ירדנים לעבודה בלילה גבוהה באופן בלתי סביר, ללא שום נימוק. למפרע אני אומר לכם, לצערי אני מקיים על כך דיון, שכן החיוב הוא חיוב אבסורדי, לא מוצדק, לא מובן, לא מנומק.

ניחא שהייתה לקונה, ניתן היה לסיים את זה בפנייתי הראשונה. אך כיוון שלא נענינו, בלית ברירה אנחנו נאלצים להקדיש את המשאבים הנדרשים ואנחנו מקיימים על זה דיון. אז אגרות הכניסה הנגבות ממעסיקים על כניסת עובדים ירדנים לעבודה בלילה, כפי שאמרתי, נטל כבד מאוד. מכביד על התפתחות הכלכלה ועל מתן המענה בחוסר בעובדים, בדגש על עובדים זרים.

אני מעדכן אתכם שהן גבוהות לא פחות מפי חמישה מכפי החיוב ביום. אז אם ביום עובד ירדני שמגיע לעבוד לצורך העניין בבית מלון, אגרת המעבר היומית שלו, שאמורה לשפות את ההוצאה שיש בתפקוד המעבר, עומדת על 23 שקלים. מי שנכנס לעבוד עבודת לילה, שזה עדיין בשעות היום. זאת אומרת, הוא יוצא בשעות היום וחוזר בשעות היום – החיוב בגין הפעולה, אותה פעולה כאמור, היא 113 שקלים. למה? ככה. היום אנחנו נקבל על כך תשובות.

הפער נגרם בשל הסיבה שהעובדים הירדנים הנכנסים לעבודה בלילה נחשבים כתיירים, למרות שבין תיירות לבין השהות שלהם אין דבר ולא חצי דבר. שכן בדיוק כמו בבוקר, מי שמכיר את הפרוצדורה, הם עוברים את אותו תהליך מוקפד ומוגבל. כניסה לישראל, מרגע שהם עוברים את הגבול יש הסעה שמסיעה אותם ישירות לתוך מקום העבודה שלהם, הסעה מאורגנת. כשהם מסיימים את העבודה הם חוזרים באותו אמצעי תחבורה למסוף וכך הם נכנסים לתוך שטח הממלכה. זה לא שאומרים אם אתם בלילה אז אתם יכולים גם לטייל או שאם אתם נכנסים לעבוד עבודת לילה אתם יכולים להכניס יותר מקופסת סיגריות אחת או בגדים. לא, שום דבר. אותן הגבלות, מאוד מוקפדות כאמור חלות על מי שנכנס ב-6:00, 10:00 או 18:00.

אז מובן שהעובדים אינם תיירים, אלא עובדים במשמרת לילה. מי שעובד במשמרת לילה גם לא ישן בלילה, זה העיקרון. בדיון היום אני אבקש לשמוע מרשות שדות התעופה וממשרד התחבורה תשובה לשאלה מדוע סכומי האגרות על העובדים שעובדים בלילה גבוהות באופן לא מידתי בכלל, כאמור, בהרבה מהאגרות שנגבות מהעובדים שנכנסים ביום.

הנושא השני שלנו היום יהיה בחינת הנוהל של רשות האוכלוסין לעניין המקומות שבהם מותר להעסיק עובדים ירדנים מבחינה גיאוגרפית. בנוהל העסקת העובדים הזרים נקבע כי ניתן יהיה להעסיק עובדים מירדן באזור אילת בלבד. דהיינו בתחומה המוניציפלי של העיר ובאזור הסמוך של אילות. העסקת העובדים הירדנים מצפון לאזור התעשייה שחורת אסורה. בהחלטות הממשלה השונות נקבעו קריטריונים שונים לענפים השונים במלונות. ניתן להעסיק את העובדים בעיר אילת ובחלק מהיישובים המצויים בתחומה המוניציפלי של העיר ושל המועצה האזורית חבל אילות.

בחקלאות, בעקבות יוזמה של הוועדה, ניתן להעסיק בעיר אילת וביישובים המצויים בתחומה המוניציפלי של המועצה האזורית חבל אילות ושל המועצה הערבה התיכונה. בעבודות אחרות כמו קבלנים ובעלי מכבסות שפנו לוועדה, בין היתר, ניתן להעסיק בעיר אילת ובאזור הסמוך של אילות ואסורה העסקת העובדים הירדנים מצפון לאזור התעשייה שחורת.

אני מבקש לשמוע כיצד נקבע המרחק מאילת שבו מותר להעסיק עובדים ירדנים, לאור הפניות והבקשות שהגיעו לוועדה ממעסיקים שונים, גם באילת וגם בסביה, אם ניתן להרחיב את העסקת העובדים לאזורים הסמוכים לאילת.

רק נציין לצד הסקירה שלי שהוועדות הרלוונטיות שקובעות את גבולות העיר יודעות לשנות את גבולות העיר לעניין אינטרס כזה או אחר. אז הביג בנוי עד קצה שטח שיפוטי ואם רוצים עכשיו להגדיל את הביג והוא כבר מעבר לקצה שטח השיפוט אז עושים החלפת שטחים מדומה. ואם רוצים לבנות שדה תעופה שלא נמצא בשטח המוניציפלי של אילת, אבל עדיין משיקולים כאלה ואחרים רוצים להטיב הטבות, אז עושים החלפת שטחים. שלצורך המיסוי וההתנהלות מולם הם ייחשבו אילת, אז מחליפים שטחים וזה הופך להיות אילת. זאת אומרת שההחלטות והמדיניות גמישות מאוד. לא נהירות מספיק, לא שקופות מספיק. אנחנו נרצה רגע להבין איך לפחות במקרה דנן לא דינא דמלכותא דינא.

אנחנו נתחיל כמובן עם משרד התחבורה ובתוך זה רשות שדות התעופה, שהם זרוע ביצועית, אבל לא אצלם שמורה ההחלטה. כיצד נקבעו האגרות בשעות היום ובשעות הלילה. מי קובע אותם? מהם הסכומים המעודכנים להיום? קחו בחשבון שבעקבות פתיחת הדיון יתכן ואני אבקש ללמוד מה מרכיב את ה-23 של הבוקר, אולי גם זה גבוה מידי. לא דיברנו עד היום, אבל אם אתם החלטת באופן שרירותי שאתם גובים 113 שקלים, אז בואו נבדוק אם ה-23 שקלים הם בכלל מידתיים. אני מבקש לדעת גם מדוע הסכום להעסקת עובדים ירדנים בלילה גדול בפער משמעותי מהסכום של העסקה בשעות היום. אחרי כן נעבור לשאר המשרדים. בבקשה.

שלום אדוני, עופר אליישר, מנהל אגף אסטרטגיה במשרד התחבורה. לפני שאני ארד לפרטים אני אתן את הפרטים מרשות שדות התעופה. קיימנו במשרד התחבורה בהנהלה ישיבה בנושא האגרות.

מתי?

לפני כמה ימים.

כמה ימים.

מתי זה היה?

זאת אומרת שארבעה חודשים לקח לכם לנהל דיון בעקבות פנייתי. עזבו שלא יזמתם את זה בעצמכם, אבל מאז פנייתי ארבעה חודשים עברו. כן?

אני אומר לך מה שאני יודע.

אני לא בא אליך בתלונות. אבל עדיין, אתה הנציג.

כן, כן.

אין מה לעשות.

אז קיימנו על זה ישיבה ואנחנו בוחנים, עוד מעט אנחנו נרד לפרטים. רשות שדות התעופה תסקור את מבנה האגרות. אנחנו בוחנים בחיוב לעשות שינוי במערכת האגרות ולהתאים אותה למצב כך שכולם יהיו מרוצים ושבעי רצון מכל הצדדים.

מאיר מרשות שדות התעופה.

שלום, נעים מאוד. מאיר, מנהל התפעול של מערך מסופי הגבול ברשות שדות התעופה. אני קצת אעשה סדר, אני אתחיל מהסוף. עם קבלת המכתב שלך, אנחנו מבינים את הלקונה. אני אסביר עוד מעט איך היא נולדה, והיא אכן לקונה, כי לא הייתה שום כוונה בהתחלה להעסיק עובדי יום שלא בשעות היום.

להעסיק עובדים שלא בשעות היום. הם לא עובדי יום, הם עובדים על פי צורך. עובדים שלא בשעות היום.

נכון, עובדים ירדנים שלא בשעות היום.

אני כבר אלך לסוף שאנחנו כן התייחסנו למכתב שלך ונפגשנו מיד בתחילת ספטמבר עם איתמר אליצור, יושב-ראש בתי המלון באילת ומים המלח, זה למדתי היום. אנחנו מגבשים ביחד מענה, כי יש עוד כמה בקשות לבתי המלון חוץ מהבקשה הזאת. יש עוד כמה בקשות להרחבת שעות הפעילות והגמשת התפעול כדי לשפר את המענה לבתי המלון ולעסקים השונים שנהנים מאותם פועלים.

רקע לסיפור הזה.

לא, לא, עוד אי אפשר, עוד לא הגענו לרקע. לדבריך אתה מחייב אותי לקטוע אותך. מי הוציא לכם את הפנייה באוגוסט, מר אליצור או הוועדה?

אתה הוצאת פנייה, בעקבות הפנייה. אני אמרתי שהתייחסנו לפנייה שלך.

לא. התייחסות היא קודם כל מתן מענה, להשיב לפונה. נכון? כך זה מקובל, אני לא יודע, כך לפחות אותי לימדו בצעירותי. כשפונים, בוודאי אם זה גוף רשמי, בוודאי אם הוא נבחר ציבור שבסמכויותיו לדון ולקבל התייחסות, אז התשובה צריכה להינתן אליו. זה דבר ראשון. בסדר? ולא למישהו שיש לו אולי זיקת הנאה על ההשפעה. אבל לא הוא פנה. זו נקודה ראשונה שאני מחייב את התייחסותכם לזלזול כלפי ועדה בכנסת ישראל. זה דבר אחד.

דבר שני, אני מבקש לדעת מתי קיימתם איתם פגישה, עם מר אליצור?

17 בספטמבר.

אוקיי. כמה מכתבים יצאו ממני? כמה פניות יצאו ממני, מהוועדה?

אני מכיר רק פנייה אחת לשרת התחבורה, אותה קיבלנו ועליה דנו.

אוקיי. אולי נחזור לזה. אז בוא, תשיב לי בבקשה מה הסיבה שבחרתם להתייחס למי שיש לו אולי זיקת הנאה, אבל לא לפונה.

אדוני, לא בחרנו להתייחס למי שיש זיקת הנאה.

עובדה. מר איתמר מייצג את התאחדות בתי המלון בחלק הרלוונטי באילת. הם הנפגעים הישירים מההחלטה השרירותית הזאת, אך לא הם פנו. פנתה הוועדה. מה הסיבה שלא השבתם לוועדה?

ברשותך, זה לא התפקיד שלי לענות. כתבת לשרת התחבורה, שרת התחבורה העבירה את המסמך אלינו ואנחנו פעלנו.

בספטמבר נפגשתם עם התאחדות בתי המלון באילת? בואו נתקדם מפה.

ציינתי את זה כי אתה אמרת שלא התייחסנו.

ודאי שלא התייחסתם.

ואני אמרתי שהמכתב שלך כן הניע לפעולה ואני אפרט כבר מה זה, לאיזה פעולה אנחנו מכוונים.

אז ב-2016 תוקנו תקנות אגרות רשות שדות התעופה, מעברי הגבול, כדי לאפשר כניסה של פועלים ירדנים לעבודה בתשתיות ובבתי המלון. נקבע שם סכום שמשקף, נקבע סכום בתיאום, בוועדת הכלכלה, שמשקף את עלות ההשקעה של רשות שדות התעופה בתהליך הזה. הוא נמוך מהאגרה הנגבית מהנוסעים. ברור לגמרי שלא צריך פועל יום שנכנס כל יום לשלם כמו נוסע רגיל. ונקבעה אגרה. האגרה הזאת נקבעה ב-2016 והיא מעודכנת מדד בלבד, לא עודכנה מאז.

באותה החלטה נקבע בפירוש מי זכאי לתשלום אחר שאינו תשלום אגרה. אגרת נוסע יוצא זה 113 שקלים, גם כן זה מוצמד ועודכן פעם אחרונה ב-2008 והוא רק מוצמד מדד. באותה תקנה קבעו שעל אף האמור בפסקה 4 שקובעת את התשלום של נוסע רגיל, נוסע יוצא מישראל דרך מסוף יצחק רבין לאחר שנכנס דרך מסוף זה באותו יום ומחזיק ברישיון עבודה בישראל המאפשר העסקה בבתי מלון בעיר אילת ישלם אגרה של 20 שקלים. זה המקור לסכום השונה עבור הפועלים ובצדק.

אם זה כך, אז מה הסיבה שבפחות מחצי זה בגין בניין?

לא יודע, לא ברור. גם את זה אנחנו מבקשים להסדיר. גם את זה אנחנו נבקש להסדיר בהסדרה עתידית.

אגב, לא שאני מבקש לייקר את עלות אגרת המעבר לתחום הבניין, אני מבקש שהחיוב יהיה מידתי. אם החיוב שבגין כניסת עובד בתחום הבניין זה חיוב שהוא בהלימה להוצאה של המדינה וההתייחסות אליו והמשאבים שהמערכת נדרשת להקציב לטובת מי שנכנס לעבוד בבית מלון הם אותם משאבים, שהתמחור יהיה זהה.

אני מסכים.

לא מבקשים משהו.

לא צריך להיות סבסוד צולב, מסכים איתך.

אדוני היה, ביקר במסוף. ראה את ההיערכות שלנו, העסק עובד בצורה יעילה. כ-2,000 עובדים כל יום עוברים בצורה באמת חלקה.

נפלאה.

יש לזה השקעות. כדי שזה יקרה אנחנו משקיעים. זאת אומרת, אנחנו משקיעים גם בשעות עבודה שהן לא שעות העבודה הנהוגות לנוסעים. ואם לא היה את הפועלים לא היינו פותחים את שעות העבודה הרחבות האלו. ויש השקעה גם בכוח אדם ותשתיות ובטכנולוגיה שאנחנו משקיעים כדי שהעסק הזה יעבור. כי אין שום היתכנות לפועל לעבוד עבודת יום בעיר אם התהליך ייקח יותר ממספר דקות. ואנחנו באמת עובדים על זה.

האם ה-20 שקלים משקפים? אני חושב שזה נמוך מידי.

23 שקלים, אם כבר.

23, אתה צודק אדוני, אני מקבל את זה. לעניין ה-113 שקלים, זה תעריף שנקבע, שוב, בוועדת כלכלה ב-2008, כמובן המוצמד. זה 80 שקלים עם ההצמדות עד היום זה הפך ל-113 שקלים לנוסע. מאחר והתקנה פה מתייחסת רק לנוסע יוצא ונכנס באותו יום, שהוא מחזיק רישיון עבודה ועובד במלונות. זה אומר שכל היתר מחויבים בתשלום רגיל. האם זה תקין? אדוני צודק. אנחנו חושבים שאדוני צודק ואנחנו נטפל בזה.

איך אתם מתכוונים לטפל בזה?

אני רק אתן במספרים, כדי שנבין במה מדובר, באיזה היקף. כיום יש אישורי העסקה ל-2,500 פועלים ירדנים לבתי המלון. עוד 450 לתשתיות וסדר גודל של 100 עובדים שניתן להם אישור חריג. עוד מעט יגידו ברשות האוכלוסין מתי ניתן. אבל לדעתי זה עניין של שנתיים לכל היותר. עבודות הלילה האלה, האישור לעבוד בלילה.

קצת יותר משנתיים, אתה צודק.

אני לא בקיא בתאריך.

אתה צודק.

זה לא היה בהתחלה הכוונה המקורית של הפעילות הזאת, שהיא מבורכת וטובה. וכאשר זה ניתן למעשה ניתנה אשרה לעד 100 איש. בפועל אני אציין שכ-1,900 פועלים בעיקר לבתי המלון, בתשתיות אנחנו רואים פחות, עוברים מידי יום. In and out, כניסה יציאה. וסדר גודל של כ-50-60 פועלים ביום הם עובדי לילה. הם אותם עובדים נשוא הפנייה.

אנחנו מיד עם קבלת המכתב קבענו פגישה עם איתמר, שהוא, עוד פעם, מייצג את מי שבעיקר נפגע. וביקשנו לדבר, לשמוע את הטענות של התאחדות בתי המלון ולראות איך אפשר לעשות יותר טוב. אנחנו מבינים שצריך פה לשפר את התהליך. אני חושב שאנחנו לקראת סיכום בדבר הזה. אנחנו נסכם על תעריף אחר לכלל האוכלוסיות, שישקף את ההוצאה, שלא יחמיר ולא ייטיב עם אף אוכלוסייה אחרת. שרת התחבורה תצטרך לפנות על פי חוק הרשות, שינוי התקנות זה שרת התחבורה בהתייעצות עם רשות שדות התעופה, באישור הממשלה וועדת הכלכלה. אז שרת התחבורה תצטרך, אחרי שנמליץ על שינוי תעריפי אגרות לעשות את הפנייה.

מכובדי, קודם כל תודה רבה, אני רק שואל אותך שאלה. מה למדתם בפגישה בספטמבר שלא ידעתם קודם?

אנחנו לא חשבנו שההיקף הזה של 60 איש הוא משהו שמציק לבתי המלון.

אולי בגלל מה שמציק זה רק 60 איש?

אני לא חושב.

אז אני משוכנע בכך.

אני לא חושב. בתי המלון ביקשו גם להרחיב את השעות. יש להם דרישות להרחיב את השעות עוד לקצוות. אולי, אני לא יודע, אולי זה אפילו ייתר או יצמצם מאוד את הדרישה לעבודה והלנת פועלים בלילה. זה מה שלמדנו מהתהליך.

תראה, הרחבת שעות פעילות מסוף בוודאי גוררת בעקבותיה הוצאות נוספות שצריך לשפות את המדינה. אני לא נכנס לזה. אם תבוא נציגות התאחדות בתי המלון ותאמר ששווה להם לשלם יותר בגין הגעת מעבר בשל שימוש בשעות מוחרגות, אבל זה עדיין מוזיל להם, כי הם יעסיקו ארבע שעות ולא שמונה שעות, זה עניין אחד. אבל כל עוד שלא כך, אני רוצה שאתה תדע לך, ואני אומר לך את זה מידיעה, כי כשאני מטפל בנושא אני משתדל להכיר אותו על כל אופניו. לא מעט בתי מלון לא משתמשים בשירותי העסקת עובדים ירדנים במשמרת ב' בגלל שהעלות שלהם הופכת להיות לא כלכלית. מראש הם לא עובדים את כל השעות, כי באופן טבעי לעומק הלילה הפעילות הולכת ויורדת בצורה ניכרת. והכפלה, במקום 23 שקלים, 113 שקלים, הופכת את ההעסקה לעוד יותר לא כלכלית. הגם שמשלמים להם שעות לילה ותוספת משמרת וכן הלאה.

אני מנסה, אני מבין שכן למדתם מעט בעקבות הפגישה בספטמבר. ובכל זאת עברו עוד שלושה חודשים. אני רוצה לדעת מה נעשה בהם. למה השלושה חודשים האלה לא הספיקו די והותר באיחור של שנתיים ויותר כדי לגבש המלצות לשרת התחבורה, כדי שהיא תעבור את כל המסוע בשינוי התקנות?

אדוני צודק בהחלט. למדנו שיש דרישות נוספות. היינו צריכים לכמת אותם. כי עוד פעם, כמו שאנחנו מבינים שינוי של שעות מרחיבה את ההוצאה. היינו צריכים לכמת אותה. בתקופה של המלחמה בוודאי לא עשתה לנו יכולת לעשות שינוי בשעות בגלל היעדר כוח אדם שיעשה את זה. אתה צודק. אנחנו נגבש את זה בתקופה הקרובה ונביא את זה בפני הוועדה הזאת.

תראה אדוני, אני מצפה שמי שמגיע אליי לפגישה יגיע ערוך. ואם לא, אז לפחות מספיק כנה. לתחושתי ולמסקנות הביניים שלי אתה דוגם את שתי הדרישות של הוועדה ולכן אין טעם לחפור ולהביך לחינם, כי אנחנו רואים עין בעין גם את הלקונות, גם את הצורך, גם את ההצדקה וגם באותה עין את השגיאות והפספוסים של המשרד.

לפיכך, בוא נתקדם הלאה. נהיה תכליתיים והישגיים ונקבע שאנחנו ממתינים להשלמת התהליך. בוא נקצוב את זה בזמן ברשותך. אני מניח ששבוע להגיש לשרה את סיכום מה שברור מ-day one של מה שצריך, בוודאי בחלוף שלושה וחצי חודשים זה די זמן. ועוד שלושה שבועות מאז שהשרה מקבלת, כדי להגיש את זה לוועדת הכלכלה. להגיש את זה לוועדת הכלכלה. זאת אומרת, אני עוד צריך לעבור את ועדת הכלכלה בפנים.

יש גם התייעצות עם המועצה. יכול להיות שלוחות הזמנים לא בדיוק.

אני חושב שחודש ימים.

אדוני צודק.

בסדר? חודש ימים זה הרבה זמן.

חודש וחצי.

אז בוא תקשיב, אני רוצה לתת חודשיים. לא שלושה שבועות ולא חודש. חודשיים. אבל אני רוצה שאנחנו נסכם שהתחולה תהיה החל מאוגוסט 2024. אני לא מדבר אחורה. אחורה תום לב, שגיאה, פספוס. הייתה גמירות דעת בין הצדדים שהסכימו, זה מעשה עשוי. לכל הפחות תחולה בגין הוכחת עלויות בקיזוז הפרשים תהיה מיום שהוועדה פנתה. אני חושב שזה הוגן, אני חושב שזה מידתי, אני חושב שזה מתבקש.

אדוני, נצטרך לבדוק את זה משפטית אם זה אפשרי.

בואו נסכם גם את זה, אנחנו באווירה חיובית. שבמידה ואין מניעה משפטית להכרת תחולה מרגע פניית הוועדה, הלא זה לא שצריך להתאים את המנגנון. זה לא שאני בא ואומר לכם תראו, היום המנגנון עובד באופן מסועף, אז בואו צמצמו את הפעילות שלו ואז תוזילו עלויות. אז אתם אומרים אוקיי, אבל בינתיים הוא מסועף ויש לנו עלויות. לא. אותן עלויות, בגינן יש חיוב בלתי מידתי רק לאור העובדה שכאשר הכריזו שעובד יכול להיות עובד גם שלא בשעות היום, להבדיל מהגדרתו ב-2008, ובגין הכניסה והיציאה שלו לא בוצע שום שינוי שגרם ליוקר תפעול המסוף – אז אנחנו מבינים שזה סכום שנגבה שלא לצורך.

הוא פשוט לא נקבע, יושב-הראש. זה סכום שלא נקבע ואז מאחר ולא נקבע - - -

למה הוא לא נקבע? ברירת המחדל של מעבר במעבר גבול היא של תייר, אלא אם כן מחריגים. כאשר החריגו את שעות הפעילות של העובד לא ביצעו את ההתאמה הנדרשת. זאת אומרת שזו לקונה טכנית, על זה אני מתעכב אתכם. זה לא שבאתי ואמרתי תשמעו, אתם בשעות הערב מעסיקים במקום שמונה עובדים 30 עובדים, אתם יכולים לצמצם את זה. אתם אומרים אין בעיה, אבל בינתיים העסקנו, היו לנו הוצאות. לא, התפקוד הוא אותו תפקוד, התפעול הוא אותו תפעול עם אותן תשומות וכל ההשלכות הרוחביות הכלכליות.

אז אני אומר, לבוא ולבקש מ-day one לא חושב שזה מידתי, כיוון שהייתה גמירות דעת בין הצדדים וזה היה בתום לב. אבל לכל הפחות לצפות שהתחשיב יחושב באופן רטרואקטיבי בכמה חודשים אחורה נראה לי שזה מידתי, נכון ועושה צדק. ובא ומסביר לצרכנים ולמעסיקים ולוועדות הכנסת שאם יש התנהלות שיכולה להיחזות, אולי בטעות לפעמים, כגרירת רגליים, אין בה כדי להרע עם הצרכנים ועם המשק, אלא היא טכנית. ואם היא רק טכנית אז בואו נחשוב שנפגשנו כבר באוגוסט ובאוגוסט הגעתם למסקנה המתבקשת שהגעתם אליה בספטמבר ושתתנו לה ביטוי בינואר. ולפיכך נכון והוגן שזה יהיה מאוגוסט.

אנחנו נבחן את זה.

אוקיי. אני מאוד שמח שהדיון הוא יעיל, אנחנו רואים עין בעין ושאנחנו בעזרת השם מתקדמים ושנצא מפה עם בשורה. חשוב שנבין, מי שמכיר את גישתי, אני לא מאלה שנושאים תפילות יתר להעשרת הקופות של בתי המלון בישראל. אני חולק על זה ומותח על זה ביקורת חדשות לבקרים. אבל אני רואה בזה בהכרח כלי לעידוד צמיחה במשק, בציפייה שהמלונאים, כשיראו שאנחנו כמחוקקים מוזילים להם גם רגולציות וגם עלויות יתר יביאו את זה לידי ביטוי בתמחורים בלינה תיירותית ובשיפור השירות לאורח, הן הישראלי והן תייר החוץ. זה הישג שהוא חשוב, גם אם הוא נראה כמו כמה עשרות שקלים ביום לעובד, הוא משמעותי.




בחינת נוהל העסקת עובדים ירדנים לעניין אזור ההעסקה

אנחנו ברשותכם נעבור לנושא השני של הדיון. לרשות האוכלוסין וההגירה, ברוכים הבאים.

ברוכים הנמצאים.

בתשובתכם לאחת מהפניות שקיבלה הוועדה ציינתם שהאזורים הגיאוגרפים המותרים בכל ענף נקבעו בהתאם לצרכי המעסיקים ולנתוני התעסוקה ובתיאום עם גורמי הביטחון ומשרד החוץ. אז אני מבקש לדעת איך נקבעים האזורים הגיאוגרפים המותרים, כיצד ניתן לשנות אותם בהתאם לבקשות המעסיקים. ולחוות את דעתי האישית מדרך תשובתכם.

התשובה, יש לכם דרך מיוחדת, אגב, בגלל זה קשה לריב אתכם. אתם סוגרים אותם מכל כיוון אפשרי.

קוראים לזה עבודה יסודית, אדוני יושב-הראש.

או חמקמקות אופיינית לבעלי מקצוע מסורים, שכן איך התחלתם? "בהתאם לצורכי המעסיקים". אוקיי, זה הגיוני בסך הכול. למה לספק עובד למעסיק שנמצא במקום שהוא לא צריך אותו? אין לו דרך באמת להעסיק אותו או שזה לא כלכלי. ואז אתם עברתם לנתוני התעסוקה. זאת אומרת רוצים לראות על פי דרישות עובדים ישראלים, צפי ויכולת העסקה ופוטנציאל ומיצוי וכאלה.

ואז אמרתם "ובהתאם לנתונים שמתקבלים מגורמי הביטחון ומשירותי החוץ". זאת אומרת בסוף בסוף, איך שאתה לא רוצה, יושב ראש הוועדה, אנחנו לא הכתובת. אנחנו רק המבצעים.

לא. אז אני אסביר כמה דברים ואני חושב שאדוני יסכים איתי שיש פה שיקולי ביטחון. אנחנו לא אומרים את זה סתם. עובדים שמסתובבים במקומות מוגדרים יותר זה משהו אחד. כאשר מרחיבים את האזורים זה משהו אחר. קח בחשבון שעובדים זרים יכולים להגיע לאותם אזורים שהעובדים הירדנים לא יכולים. אז יש פה יכול להיות גם התנגשות בדבר הזה. אז כן, יש פה גם שיקולי ביטחון.

וכמובן שיש פה שיקולי חוץ, כי כל הדברים האלה גם דוברו בשיחות שלנו עם הירדנים לאורך השנים. אני תכף אתן לאפרת ההיסטוריונית בעניין הזה, שאפילו יותר ממני תוכל להסביר את השיקולים שהיו אז.

איך יותר ממך? אתה כאן מימי מתושלח.

גם, אבל היא יותר חדה ממני. אז אני אתן לה להתייחס לעניין הזה ותכף גם נתייחס לשאלה השנייה שלך.

אוקיי.

אני לא יודעת אם אני יותר היסטוריונית או יותר משפטנית, בוודאי שנקש פה הרבה יותר שנים ממני.

בטח שאת מגיעה מבית מדרשה של עו"ד שטראוס.

דווקא לא התחלתי בבית מדרשה, אלא בבית מדרשו של דניאל סולומון. אבל בסדר, כולנו מגיעים מאותו בית מדרש כללי והכול בסדר.

בכל אופן, כמו שענינו לוועדה היסטורית, האזורים הגיאוגרפיים נקבעו בהחלטות ממשלה. כחלק מאיזון בין כל השיקולים והאינטרסים, כמו שנקש הזכיר, כשבכל מקרה, גם כשהממשלה קובעת אזור מסוים או שינוי. היו הרי במהלך השנים שינויים. למשל בענף המלונאות היו שנים שקו הגבול הצפוני היה צפונה יותר מאשר היום.

בכל אופן, גם כשהממשלה קובעת בהחלטת ממשלה אזור גיאוגרפי מסוים שמוגדר כאזור אילת זה עדיין גם כפוף להסכמת הצד השני, הצד השולח שהוא הירדני. תמיד בהחלטת ממשלה כותבים להנחות את שר החוץ להגיע לכל ההסדרים המתאימים עם הצד הירדני.

אז לשאלת הוועדה איך אפשר לשנות את זה, אז קודם כל צריך שהמשרד המקצועי הרלוונטי שאחראי על אותו ענף. אם זה חקלאות – משרד החקלאות, אם זה בניין – משרד השיכון וכו'. א' יכיר את הצורך הזה, כשכאן למיטב הבנתנו משרד השיכון בעצם עד לפנייה הזאת לוועדה לא הכיר או לא מודע, כי הוא לא מכיר לפי הנתונים שלו, ולאה אם צריך תוכל לדייק. אבל הייתה בעצם פנייה בודדת לוועדה שאנחנו השבנו לגביה, שאם משרד השיכון יכיר בצורך בהרחבת האזור בעניין הזה, לצורך העניין הפנייה הייתה על הערבה. אז משרד השיכון יוכל להעלות את הנושא הזה לדיון בוועדת המנכ"לים.

למה ועדת מנכ"לים? היסטורית כל הנושא הזה הוסדר בהחלטות ממשלה, האזורים הגיאוגרפים, או לפחות האזור הגיאוגרפי של אזור אילת. וכידוע, מחודש מאי יש ועדת מנכ"לים שמתכללת בין משרדי הממשלה את כל הנושא הזה. כרגע אנחנו עוד לא הצלחנו והתייעצויות בין משרדיות להכרעה בשאלה האם בסוף זה יצטרך לעלות להחלטת ממשלה, שככל שיוחלט לתקן, או שזו תהיה החלטת ועדת מנכ"לים. אבל לכל הפחות זה מצריך דיון מקצועי מסודר בוועדת המנכ"לים שתתכלל את עמדות כל המשרדים: אנחנו, משרד החוץ, משרד השיכון, המשרד הרלוונטי, כמובן גורמי הביטחון, שהם גורם משמעותי בדיונים בנושא הזה של הרחבת האזור.

טוב. אז קודם כל, נצמא איתנו כאן נציג ועדת המנכ"לים, נציג בכיר, מר איטח המסור והחרוץ. שתיים, לגישתי, משרד החוץ הירדני פחות חווה את דעתו שאמור להתערב או שאמור לעניין אותו אם עובד ירדני מגיע לעבוד במפעל מצד ימין של כביש 90 או מצד שמאל או חמישה ק"מ צפונית או פחות.

אדוני יושב-הראש, כאשר זה חמישה ק"מ אני מניח שאולי באמת אין להם בעיה. אבל בעבר באחד הדיונים שהיו לנו עם הירדנים כן עלתה הסוגייה הזאת, כיוון שהירדנים מגיעים בדרך כלל כמה שעות נסיעה עוד קודם לגבול שם ויש להם עוד כמה שעות נסיעה שרצו לתוך ישראל. לכן כן הייתה איזה התייחסות לזה.

אז תראה, קודם כל מזה זמן ממושך, ואני אומר לכם את זה מתוך ידיעה שלי, יותר מרוב רובם של העובדים שמגיעים מירדן מגיעים מעקבה. זמן הנסיעה המצרפי שלהם שקבוע בשתי תחנות הוא כ-40 דקות. אני הייתי מספיק פעמים בירדן, שוחחתי עם מספיק ירדנים וביליתי מספיק שעות במעבר הגבול. זה כבר לא שעות.

שלוש, כן התעורר צורך גבוה מאוד לאזורי תעסוקה או למפעלים שהם בסמיכות לאילת, אבל הם כבר לא בשטח הטריטוריאלי המוניציפלי המוגדר, גם לא בשחרות. ארבע, צריך לאפשר לעובד להחליט אם מתאים לו ומשתלם לו או לא. יכול להיות שלעובד עומדות שתי אפשרויות: להיכנס לעבוד בבית מלון יוקרתי, רבע שעה נסיעה מהמעבר ולעבוד בשמש ובאזור לא ממוזג ובמאמץ פיזי, או לעבוד כשהוא יושב על כיסא בר בלמיין תזקיקים מסוימים במקום ממוזג ונעים. ואולי בשכר יותר גבוה. והוא נוסע 40 דקות. בואו נאפשר לו לבחור. זוהי כלכלת שוק חופשי.

אפרת אמרה את זה. ככל שהמשרד המקצועי הרלוונטי יתרשם שאכן יש צורך בזה, אז הדרך, כמו שאפרת אמרה.

אז הוועדה משתדלת להשלים ולהציב דרישות גם כשהן לא מגיעות בהכרח או בזמן הנכון או במינון המשקף מטעם המשרד הרלוונטי. אני אומר לכם, יש לנו פה נציגים של משרד הכלכלה? שלום, ברוך הבא אדוני. מתי פעם אחרונה ביצעתם סקר או שאלון עם מעסיקים מחוץ לשטח הטריטוריאלי של אילת בצורך ובציפייה שלהם להעסקת עובדים ירדנים?

שאול ששון, אני עובד בין השאר על העובדים הזרים לתעשייה. אנחנו לא ביצענו שום בדיקה.

קיבלת תשובה, מר נקש?

אבל, רגע.

תודה. אני ביצעתי, הבנת? אני לא ביצעתי מחקר אמפירי, אבל אני ירדתי לשטח, אני נפגשתי עם בעלי מפעלים. אני נפגשתי עם מעסיקים.

כאשר מעסיקים יש להם צרכים הם בדרך כלל פונים. יש פה נציגי משרד החקלאות שיסבירו.

אז קודם כל, גם זה כבר בוצע ובעקבות זה סיכמתי אתכם. הקצאה של 500 בהעתקה מפלסטינאים עוד טרם הטבח, אם אתם זוכרים, ועדיין לא יצא לפועל. למען הגילוי הנאות, מבלי להכביר במילים, בשל שיקולים ידועים, אני מעדכן אתכם שאני מבצע התקשרויות עם גורמי ממשל ירדנים כדי לאפיין ולנסות להסיר חסמים בין הסיכום והצורך והרצון שלהם לשלח עובדים והרצון שלנו והצורך שלנו לקלוט עובדים, גם לענפים שונים ואזורים נוספים. בוודאי כזו שגובתה בהחלטת ממשלה ומשום מה עדיין לא מניע תהליך.

אני אסגור ברשותך, אדוני יושב-הראש, את הפתיח שלך, לפני שפנית אלינו באמירה פשוטה. ככל שאכן יוחלט שעובדים יגיעו לאזורים נרחבים יותר או ענפים או בכמויות אחרות – המשרד שלנו יידע לתת את השירות הטוב ביותר והמהיר ביותר כדי לתת מענה לצרכים. זה אני יכול להבטיח לך.

אני סומך עליכם שזה נכון.

זה לא אני, זה מיטל.

לא, זה כולכם.

אני יכול להעיד על זה שהשירות מעבר לכל.

אני מצטרף אליך. איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת. המנכ"לית הארצית נבצר ממנה להגיע, שלחה אתכם. אתם בסדר גמור.

אפשר הערה קטנה?

בטח.

בהחלטה האחרונה של הנושא של העובדים הירדנים בעצם הרחבנו את התחום ההיתכנות של העובדים עד לערבה התיכונה. בעצם נוצר מצב שמספר מלונות, אכסניות יותר נכון, - - - זכאים לעובדים הירדנים ושם נוצר לנו איזה שהוא, גם לאור ה-7 באוקטובר, בעצם המרחק שלהם מהגבול למקומות שהם אמורים להגיע אליהם מאוד רחוקים ובעצם אין לנו שם גורמי ביטחון שבעצם יכולים במקרה וקורה משהו, התערבות כמו שאנחנו נמצאים באילת, אילות וכדומה. וגם הם, ברמה היישובית קצת חששות עלו בנושא הזה.

איזה חששות יש להם?

מלונות קטנים. לדוגמה יש ביעל, יש לך בלוטן. זה בתוך היישובים עצמם. ויוצר מצב, אנחנו מבינים שאחרי ה-7 באוקטובר המצב קצת יותר רגיש גם מבחינת התושבים וגם על דברים כאלה. אני חושב שיש איזה, ופה אנחנו בדילמה. כי מצד אחד הם אמורים לקבל עובדים ירדנים שיעשו את הסיוע בכל הנושא של האחזקה, עבודות ניקיון, מטבחים ודברים כאלה. ומצד שני, הם כרגע מתקשים לקחת אותם בגלל בעיות אובייקטיביות של כל הדבר הזה.

אבל בגלל שבעצם הרחבנו הם לא זכאים לקבל עובדים זרים אחרים שיש למכסת התיירות. לכן אני חושב שאיפה שהוא פה אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מוצאים פתרון לנושא הזה.

אין צל של ספק שאין מקום לוואקום. היכן שאין היתר להעסקת עובדים ירדנים יינתן היתר להעסקת עובדים זרים. אם יש מניעה להשתמש באותו היתר, נושא שמצריך דיון, מחשבה וקבלת תגובה מרשות האוכלוסין. בבקשה.

בינתיים אין מניעה.

איל, סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות. בהקשר הזה רק אני רוצה לבוא ולהגיד, ואנחנו מדברים על הנושאים האלה, אנחנו יודעים שיש פה הרבה רגישויות. אבל בעקבות האירועים שחווינו בספטמבר, היה בירדן אירוע ונסגרו הגבולות ואז אין עובדים זרים. מה שאנחנו בעצם מנסים לבוא ולהגיד שאנחנו חושבים שצריך לבוא ולנסות לראות איך ככל שניתן עושים עירוב בעצם של מספר סוגים של עובדים זרים. כדי שאם יש פנצ'ר במקום אחד עדיין יהיה ניתן לבוא ולטפל.

אני מבין אותך, אני מחזיק בגישה שלך, ביטאתי אותה לאורך השנתיים שאני מכהן בתפקידי, בכלל הענפים. כל ענף בכל אזור חייב לקבל עובדים מכמה מקורות גיוס, כדי שיהיה ביזור סיכונים. אין צל של ספק. יחד עם זאת, ספציפית לעניין אילת, הרגישויות מורכבות יותר מכפי שאני יכול לבטא אותן כאן. ואני עמל עם הגורמים הרלוונטיים למצוא נוסחה שתאפשר קיום שני הצרכים: אחד האילוצים הדיפלומטיים והשני הצורך האובייקטיבי. כמובן קיבלתי לכך חיזוק בפגישתי עם ראש עיריית אילת שביאר את זה והבהיר את זה וזה לא עזר לנו. אתה צודק וטוב שאתה מבטא את זה גם. אבל אני לא אוכל להתייחס לזה כאן ועכשיו באופן הנכון והנדרש.

אגב, לא סיימתי איתך, מר נקש. שנייה, יש לי עוד שאלה.

תודה אדוני. כמה מילים בשם התעשייה. מוריה ברבי, מהתאחדות התעשיינים. אנחנו כרגע לא מצליחים להיכנס למכסה של העובדים הירדנים, למרות שיש מחסור חמור בכוח אדם בדרום. גם באזור אילת, במפעלי התעשייה. מפעלי התעשייה באזור הזה מתמודדים עם מחסור חמור ולצד קושי מאוד גדול בגיוס כוח אדם. ושיטת ההקצאה הנוכחית לא נותנת לנו מענה. גם בגלל המספר המצומצם של ההיתרים וגם בגלל שיטת ההקצאה שבנוהל, שמסתמכת למעשה על מי שקיבל בשנה שעברה יקבל גם בשנה הבאה.

יש לכם רפרנט שמייצג אתכם. אמור לפחות לייצג אתכם.

אין בעיה, אני באה כנציגה.

לא, לא, למה את מטריחה את עצמך עד לכאן? הוא חביב מאוד, נחמד מאוד, נציג משרד הכלכלה. הוא לא מכיר, הם לא ביצעו סקר, אבל אני סמוך ובטוח שאם אתם כארגון יציג שמייצג את צורכי ומצוקות התעשיינים, אם אתם תפנו אליהם עם נתונים מגובשים ואולי איזה שהוא דוח שמרכז דרישות של התעשיינים כלפיכם – תעבירו להם, הם לא יגידו לכם לא. הם לא יטרקו את הדלת.

אדוני, אני מעריכה את העבודה של האנשים במשרדים ובפרט גם של משרד הכלכלה ורשות האוכלוסין, כמובן. אני כאן כדי לשקף לך, אדוני, מצוקה בכוח אדם.

נפלא.

רגע, ברשותך, אני רק אשלים, זה לא הרבה מילים.

לא, לא, את יכולה לקבל כמה זמן שאת רוצה, אין בעיה. אני רק אומר שתשימו לב, אנחנו סביב שולחן עגול אחד. רוצים א' לאפיין צורך ולמצוא פתרונות. וכאשר אני שואל את רשות האוכלוסין אומרים לי שהם לא קיבלו מהמשרד הרלוונטי, שזה משרד הכלכלה. ומשרד הכלכלה לא ביצעו סקר. ואת הגעת לכאן בשביל לשקף את הצרכים. אני שואל מה עשיתם בפנייה מולם, כי הם לא יודעים על מה מדובר. הם לא מכירים את הצורך הזה. כי בטוח שאם הם היו מכירים את הצורך הזה מכם הם היו פונים הלאה.

אז אני מציפה את זה עכשיו. אנחנו ספציפית פנינו בעניין הזה גם לרשות האוכלוסין וההגירה.

לא רלוונטי. למשרד הכלכלה.

קיבלו את המענה.

קיבלנו מענה. אבל בשטח אין לנו מענה ועדיין המחסור הוא קיים.

קיבלתם תשובה לפנייתכם.

קיבלנו תשובה לפנייתנו, תודה רבה.

שאומרת בדיוק מה שאמר יושב-הראש.

אנחנו גם נשמח לשבת עם משרד הכלכלה כמובן, אבל אני עוד כמה מילים, אני אשקף את הבעייתיות. לצד קושי ממשי לגייס עובדים למפעלי התעשייה והעובדה שההקצאות הנוכחיות להעסקת עובדים זרים לא נותנות מענה בדרום, יש לנו צורך ממשי גם כדי לשמור על הפעילות של מפעלי התעשייה ולחזק את הפריפריה שמעסיקה לא מעט אנשים בדרום, יש לנו צורך בהקצאות לעובדים ירדנים כפי שניתנים לענפים שונים במשק שמוקצים להם: לקבלנים, למלונאים. גם לתעשייה יש צורך בעובדים ירדנים.

אני מאוד אשמח גם דבריי באמת יילקחו בחשבון וייעשו שינויים בהתאמה שיאפשרו לנו להעסיק ירדנים. גם בנוהל אם יש צורך וגם שיוקדשו לתעשייה היתרים ספציפיים להעסקת ירדנים. תודה.

גב' ברבי היקרה, הקשבתי קשב רב. יכול להיות שאם רק בשביל ליצור את הקישור ביניכם לבין משרד הכלכלה היה צריך לקיים את הדיון, שווה לי, כבר הרווחנו. משהו. לגבי חלק מהבקשות שלך אני יודע להתייחס. אני לא חושב שזה נכון, כי אנחנו עדיין לא בשלב המקדמי. אתם אמורים לאפיין צורך, לשקף אותו למשרד הרלוונטי. הוא אמור להניע את התהליך בהנחה שהוא מתרשם שיש צורך, הצדקה או שהוא באירוע. לבצע הקצאות במקומות ואזורים והיקפים על פי מה שאתם משקפים לו כצורך. להעביר את זה במסוע של ועדת מנכ"לים את רשות האוכלוסין.

רשות האוכלוסין בסוף בסוף הוא קבלן ביצוע. הוא קבלן ביצוע. אבל הוא אמור לקבל את זה מהרפרנט.

קבלן ביצוע שגם יש לו נוהל שקובע הקצאות באיזה אופן הם יחולקו.

הנוהל נקבע בהתאם להחלטות ממשלה ו/או החלטות שנסגרות בוועדת מנכ"לים, שאמורים לשקף לתוך הוועדה כל משרד על פי תחום האחריות שלו ושלו כלפי אותו תחום. כך זה אמור לעבוד.

אין לנו שום לגיטימציה לעשות את זה במקומם. ושתיים, למה סתם ככה? מגיע לפה בן אדם, הטריח את עצמו. הוא חצי משועמם, אין לו מה להגיד לנו. הם לא פעלו באופן יוזמתי לבצע סקר שוק ואיתור צרכים. אתם לא פניתם אליהם, פניתם, אבל לא למקום הנכון. אני משוכנע, אני לא רוצה להמשיך להיות ציני. בואו, תפנו אליהם, תעבירו להם.

בסדר גמור, תודה אדוני.

בהתאם לפנייה שלכם אני אדע, אני אשתמש בפנייה שלכם אם צריך גם כשוט להניע תהליכים. אבל אני לא יכול להחליף אתכם. גם רשות האוכלוסין לא יכולה. בסדר?

ברשותך, אני רק רוצה לומר שכן ביצענו סקר לגבי אזור אחר וכן הבנו שיש צורך. כי פנו אלינו לגבי אזור אחר לירדנים. אז כן ביצענו סקר ואנחנו יודעים שבצפון היו שמחים להעסיק 500 ירדנים, אבל עד שייחתם הסכם וכו' וכו' זה ייקח זמן. אז כן ביצענו סקר שפנו אלינו, לירדנים.

אני מקבל. דבריך חשובים וחשוב שאמרת אותם.

אני חוזר למר נקש שוב פעם. אני מזכיר שבמאי 2024 התקבלה תשובתכם לאחת מהחלטות הוועדה בנושא העסקת העובדים הירדנים ובה כתבתם שבהתאם להחלטת ממשלה מספר 860 הוטל על הרשות, בסיוע רשות התקשוב הממשלתית, להקים בתוך עד 120 יום ממועד קבלת ההחלטה, מערכת מקוונת להגשת בקשות לעניין היתרים להעסקת עובדים ירדנים והטיפול בהם. אך הפיתוח טרם התחיל והרשות טרם החליטה או תקצבה בפועל בתקציב של שני מיליון ש"ח, בהתאם להחלטה יוקצה מתקציב המשרדים השונים שצוינו בהחלטה. זאת אומרת, יש כמה שותפים. אתם המתכללים. ואמרתם שאתם רוצים לעמוד בזמנים ובציפיות ובדרישות, אתם רק לא מעוניינים לספוג את כל העלות.

לגישתי, אמרתי תשלמו וישפו אתכם, אבל כנראה שמערכת היחסים בין המשרדים היא כזו שמה שלא קיבלת היום לא תקבל מחר. לא נכנס לשיקולים שלכם. אני רוצה לדעת אם המערכת התחילה לפעול? מה עשיתם? אגב, זה יכול לענות על כמה מהשאלות והדיונים פה.

כמה דברים: קודם כל, חלק מהתקציב עבר, לא כולו.

כמה עבר וממי לא?

אני לא יודע את זה בבירור. עם התקציבן, שאלתי אותו, עוד לא קיבל תשובה. אני חושב שאנחנו במשהו בסביבות 800,000 שקלים, אבל אני אקבל תשובה ואני אעביר אותה מסודרת לוועדה. מה שנאמר לי זה 800,000 מתוך שני מיליון.

בכל מקרה, המערכת השלמה, בוא נלך לתוצאה הסופית, היא עדיין לא מוכנה כמו שהיינו רוצים. אבל כן עשינו כמה דברים בדרך. גם עשינו כן טופס שמיטל פה יזמה אותו והוא כן מאפשר הגשת בקשות, חצי מקוון אני אקרא לזה. ובמקביל אנחנו כן מפתחים את הפיתוח של הממשק אבחונים מול השב"כ. זה כבר עלה לאוויר ממש בימים האחרונים, כדי לייעל גם את הליכי הבדיקות של אותם עובדים.

אני לא מצפה שהמערכת באמת הייתה עובדת לשביעות רצונכם כאשר מה שהגיע זה רק שליש ממה שצריך. אבל אני אשאל רגע את הגב' רקפת לוי ממשרד התיירות האם כשותפים לתהליך העברתם את חלקכם?

הם העבירו.

אנחנו העברנו.

הבנתי. כמה העברתם?

800,000. הנה, עכשיו קיבלתי את ההודעה. משרד התיירות העביר את חלקו.

עו"ד עבאדי, הבנת מה זה one man show? הצגה של איש אחד ואיש אחד של הצגה. בסוף אתם יודעים את הכול ואתם מבינים. ואני לא יודע, מה, לא הנחת שאני אשאל אותה? לא הנחת שאני יודע שהם המשרד שהעבירו?

הבנתי. אז כיוון שאתה כבר יודע כמה העבירו ומי העביר, אני אשמח לדעת מי אתה יודע שהיה צריך להעביר ולא העביר? בוא נשאל אותם.

זה אני לא יודע, אני באמת לא יודע. אני יכול לבדוק.

יכול להיות שמשרד הכלכלה הוא גם אחד המשרדים שהיה אמור להעביר, להשתתף בעלות?

אני באמת לא יודע, אני אבדוק את זה.

אני אשאל את משרד הכלכלה.

אני אגיד עוד משהו שאני לא יודע אם ההחלטה על הקמת ועדת המנכ"לים באיזה שהוא מקום ביטלה באיזה שהוא אופן החלטות קודמות. אז אני מקווה שזה לא המשמעות של זה שמה שתוקצבנו שם במסגרת החלטות קודמות לא אמור לעבור. אבל יש סיכוי שגם יש פה את האירוע הזה. אני אבדוק את זה מול התקציבן של הרשות ואני אענה לוועדה.

הבנתי. כפי שאני יודע החלטת ועדת המנכ"לים לא ביטלה את ההחלטה הקודמת. היא העבירה אותה וייעלה אותה.

נמצאת איתנו עו"ד רנין נופי תלחמי, היועצת המשפטית של חברת הבנייה מרואן נופי. יכול להיות שבזום? אוקיי. דור בר בזום, מנהל תחום יזמות ופיתוח עסקי, גני בר חברה לבניין. קיבל אישור להיות בזום. אילתי?

כן, מה שלומך?

אתה הבן של הגב' פנינה, אומרת לי דיקלה.

נכון. שלום דיקלה, מה שלומך?

אני חושב שאחד הסיורים התקיימו אצלכם. לא?

נפגשנו, כן, נפגשנו פה במשרדים.

יופי. ברוך הבא, כן בבקשה.

קודם כל, תודה רבה, ממש תודה לכם על כל מה שאתם עושים כבר תקופה ארוכה בשביל כל מי שצורך עובדים ירדנים פה באילת. ואין ספק שיש שיפור משמעותי, אנחנו מרגישים את זה, יש יותר עובדים.

יש עוד דברים שתמיד אפשר לעשות וגם דיברנו על זה פה במפגש באילת. מה שכן, כמו שהעלה את זה מרואן ואנחנו שותפים לצורך הזה, היות ואנחנו נמצאים באילת ופלסטינאים לא יכולים להגיע הנה וגם יש את העניין של המרחק, אז אם יהיה ניתן גם לעשות עבודות בערבה עם ירדנים זה יאפשר אני מאמין גם לקיבוצים, גם ליישובים בערבה, יהיה להם יותר אופציות של קבלנים. גם לנו, כקבלנים, לתת שירות ביותר מקומות.

אני חושב שגם בהתחשב במיקום של המעבר, אז זה משהו שהוא אפשרי. למעשה הוא יושב בכניסה לעיר, אז כל היישובים הקרובים יכולים ליהנות מזה.

כמה זמן נסיעה ממעבר הגבול לדוגמה לעין חצבה? שעה וחצי בערך?

כן, נכון.

יש סבירות תפקודית שעובד ייסע שלוש שעות ביום לעבודה? לכם.

קורה לכם בתל אביב יום יום. אבל אני חושב שכן. בסוף בסוף כשיש מצוקת עובדים, תראה, אנחנו משלמים היום סכומי עתק לעובדים זרים. אם זה סינים או כל עובד זר אחר שלאחרונה הגיעו גם ממדינות אחרות. אני חושב שבסוף ככל ויש לזה הצדקה.

אוקיי. נמצאים פה נציגי משרד השיכון. נכון? שלום גברתי, ברוכה הבאה. אתם מכירים את הדרישה ואת הצורך?

לאה בן עזרא, מרכז מדיניות עובדים זרים. דווקא נפגשנו עם, לפני שנה או קצת יותר, אצל השר. בקשה להגדלת המכסה של הירדנים. בוצעה הגדלה. מאז לא נעשתה פנייה.

לא, תראי גברתי, יש שתי סוגיות: כמות המכסה והיקף השטח שבו ניתן להשתמש בשירות של העובדים.

אז היקף המכסה, אני אומר שאתמול קיבלנו פעם ראשונה את הפנייה.

לא היקף המכסה, היקף השטח.

היקף השטח, כן. וכמו שכבר הוזכר כאן, בהחלטה 189 אזורי העסקה של הירדנים הוגדרו מתוך שיקולים של גורמים שונים שהמשרד לא מעורב בהם.

אבל כפי שקיבלת סקירה, גברתי, ברשות הדיבור של רשות האוכלוסין, וזה נכון, בסוף ההחלטה מתקבלת בשקלול כמה שיקולים בנסיבות עניין. גם תקופה, גם הסכמים רחבים שלא מדברים עליהם וכן הלאה. אבל היא קודם כל צריכה להתחיל באיתור צרכים, גיבושם ושיקופם.

אני שואל אם אתם מכירים את הצורך. ואם זה הגיע אליכם? אם כן, אם אתם בדקתם ואתם באמת מאשרים ומוצאים לזה נכונות והצדקה. ואם כן, אם העברתם? ואם לא, למה לא העברתם? והשאלה הבאה, אם אתם מתכוונים להעביר. ואחרי זה גם תוך כמה זמן.

קודם כל, הצורך בעובדים כמובן הוא מוכר. בדיוני הצורך לעובדים זרים בענף הבנייה ההסתכלות היא הסתכלות כוללת על הצורך כולו והמשרד פעל במגוון מישורים: אם זה הגדרת מכסות, אם זה עידוד כניסת ישראלים לענף.

לעניין הבקשה להרחיב את אזורי ההעסקה של הירדנים אני הכרתי את זה רק מאתמול. וכמובן, ברגע שהשיקולים שהגדירו את אזורי ההעסקה יאפשרו את ההרחבה, המשרד כמובן יתמוך. יעשה את הבדיקה המקיפה של הצרכים באזור שם ויביא את זה לוועדת המנכ"לים לדיון בנושא.

אוקיי. אז אני משקף את זה כך: אני מציע לך להוציא פנייה מרוכזת שתשקף את הצרכים של כלל המעסיקים בענף הבניין והתשתיות שפועלים מאזור אילת צפונה. נאמר עד צומת הערבה או משהו. כי מעבר לזה זה כבר יותר שייך - - -

לא פרקטי.

לא פרקטי. אני אומר שמצופה היה שהתאחדות הקבלנים הייתה מייצגת את הצורך שלכם ומבטאת אותו. ואני מעיר לה כאן. אני מתכוון לפנות לנשיא התאחדות הקבלנים ולגייס אותו לעניין. פנייה שלי אליו שלא למשרד הבינוי והשיכון ושלכם כנ"ל, בטוח תניע תהליך במשרד השיכון. שאז היא תעלה את זה למסוע של בדיקת היתכנות ובניית מנגנון. ויש מענים גם לזה. אני חושב שלפחות לגבי חלק מהאילוצים שמובלים עד היום ללא, יש לי קונסטרוקציה שאמורה לתת להם מענה. אבל אנחנו עוד לא שם כאמור. בסדר?

תודה רבה, תודה לכם.

בחפץ לב.

איזה יום רגוע היום? תודה לאל. עוד מישהו מבקש לבטא את עמדתו, בקשתו, הסתייגות? לא. אני צריך לצבוט את עצמי אם זה לא חלום שהתחיל. עליתי לישון לפנות בוקר וקמתי בבוקר, אז אולי אני עדיין בתוך חלום.

אנחנו נעבור, ברשותכם, לדברי סיכום. שימי לב, גב' אביבית, זה כבר שני דיונים שאת משועממת פה לגמרי. שימי לב, אני זוכר את זה.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה ומרשות שדות התעופה לגבש תעריף אחיד לכלל המעסיקים בכלל הענפים ולדווח לוועדה על המלצות שגובשו והועברו לשרת התחבורה. הוועדה מצפה שבהנחה ואכן תחולת עדכוני המחירים תהיה החל מיום פניית הוועדה, שזה אומר אוגוסט 2024, ניתן יהיה לגבש את ההמלצות ולהתאים את התקנות לאחר סיום הטיפול בוועדת הכלכלה תוך חודשיים מהיום. אני מתחייב לסייע גם כן בוועדת הכלכלה, בעזרת השם, ואפעל לצורך כך כבר בימים הקרובים. אם אין מניעה משפטית, כמובן שהתחולה תהיה מאוגוסט. אני לא מוצא, אבל אני אשמח לקבל חוות דעת מראש.

הוועדה מצפה מכלל המעסיקים לפנות למשרד הממשלתי הרלוונטי ולהציף את הצרכים בעובדים זרים או בעובדים ירדנים, אגב שהם גם זרים לכל דבר ועניין. כולל התאחדות התעשיינים, ענף הבניין, בניין, תשתיות, חקלאות, כלכלה וכן הלאה.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה דיווח על המערכת המקוונת להגשת בקשות להיתרים העסקת עובדים ירדנים. ובתוך זה לדווח לוועדה מי מהמשרדים שהיה אמור להעביר את דמי השתתפותו בסך שני מיליון שקלים טרם עשה זאת. והוועדה תפנה למשרדים במקביל לפניית רשות האוכלוסין.

בהמשך לבקשות הקבלנים באילת והסביבה, אני אציף את נושא הגדלת ההיתר והרחבת שטחי התעסוקה גם בפני יושב-ראש התאחדות הקבלנים.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:56.