פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
22/01/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 93
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"ה (22 בינואר 2025), שעה 09:35

פניות ציבור בנושא: הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה - ישיבת מעקב

במסגרת ציון יום לחיזוק השירות הציבורי

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

סליי ביינסין - מנהלת אגף הכללה דיגיטלית, מערך הדיגיטל הלאומי

שחר נוימן - מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי

חגית מרמלשטיין - ראש צוות תוכן, צוות דיגיטל, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אילנה גלייטמן - עו"ס, מנהלת השירות ראייה, שמיעה וטכנולוגיה (רש"ט), משרד הרווחה והביטחון החברתי

יפעת ששון - עו"ד, מנהלת מחלקת פניות הציבור, רשות שוק ההון, הביטחון והחיסכון

שרית פרסי - מנהלת תחום בכירה שירות סניפי, רשות המיסים בישראל

ארי יעוז - מנהל אגף טכנולוגיות, משרד התקשורת

איזבלה דרגונצקי - מנהלת אגף בכיר שירות לקוחות, המוסד לביטוח לאומי

עופר זילברטל - מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד הבריאות

עוזיה קפלן - מנהלת פרויקטים אגף השירות, משרד הבריאות

יעל ירמיהו משינסקי - מנהלת אגף תהליכי שירות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ענבל בן ישעיה - מנהלת תחום נהיגה, משרד התחבורה - אגף הרישוי

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

אורי פדלון - מ"מ ראש מינהל טכנולוגיות ומידע, מרכז השלטון המקומי בישראל

טל הרמן - מנהל אגף דיגיטל ותוכן, מרכז השלטון האזורי בישראל

נועה חכמוב - מנהלת מחלקת דיגיטל, קופת חולים מאוחדת

משה ברים - מנהל מגזר חרדי, קופת חולים מאוחדת

שלמה פרלוב - ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים

מיכאל פינגרמן - מנהל יחידת טרנספורמציה דיגיטלית, חברת חשמל

מעיין פרידברג - יחידה משפטית, חברת חשמל

דנה זרוסמן - אחראית תחום קשרי ממשל, דירקטוריון, חברת חשמל

רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

רב ישראל קמינר - מנהל פעילות חוץ, פורום חזון השירות

שי גליק - מנכ"ל בצלמו - זכויות אדם ברוח יהודית

יאיר שרגא - מרכז תחום פניות ציבור, בצלמו - זכויות אדם ברוח יהודית

הרב יחיאל מיכאל ירט - נציג החברה החרדית, ארגון נדברו

אתי שבתאי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה - ישיבת מעקב

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. היום כ"ב בטבת, התשפ"ה. הנושא שלנו היום הוא הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, אנחנו בישיבת מעקב.

יש לי פה הערה שזה במסגרת ציון יום לחיזוק השירות הציבורי. לא ביטלו את זה? ההערה נמחקה.

אנחנו נשמח לשמוע את מערך הדיגיטל הלאומי, את שחר ולשמוע איפה אנחנו נמצאים גם בנושא שעולה פה פעם אחר פעם, הנושא של ה-VR.

בוקר טוב. שחר נוימן, מערך הדיגיטל הלאומי. אנחנו נציג מצגת ונתייחס לדברים גם שעלו פעם קודמת וגם לעניינים הספציפיים. נמצאת איתי פה סליי מהמערך והיא תציג את החלק המשותף שלנו בכל הפרויקט.

אז קודם כל, כתפיסה, אני מזכיר, כחלק מהוועדה, אנחנו מדברים על זה שלא לייצר פער משמעותי מהערוצים שהולכים ומתפתחים בעולם הדיגיטלי ולכן אנחנו רוצים לתת את השירות הזה בכמה שיותר ערוצים, על מנת שנוכל להנגיש את זה לכל האוכלוסיות במדינת ישראל באשר הן.

נתחיל מהנושא של שולחנות עגולים, שעלה פה בוועדה. סליי אולי תרחיב על זה בהמשך. עשינו שולחנות עגולים עם האוכלוסייה החרדית וגם עם השלטון המקומי וגם בנושא של קמפוס איל שזה תשתית של מערך הדיגיטל לקורסים מרחוק. עלו מסקנות ואנחנו לקחנו אותן וכבר הכנסנו אותן לפעילות, מתוכם נעשתה - - -.

שנייה. המגזר של המגזר הערבי שדיברנו עליו פה, לא הצלחנו להגיע אליהם?

האוכלוסייה הבדואית אנחנו לא הצלחנו לקבל. ביקשנו כמה פעמים.

כולל חברת הכנסת שהציעה? אני מבקש, סליחה שאני לא מוותר. לפנות לחברת הכנסת, חברת הוועדה, ולבדוק איתה למה. גם בדיון הקודם זה עלה. אני רוצה לראות את האוכלוסייה הבדואית בפנים.

אלה השולחנות העגולים. וסליי תתייחס בהמשך גם לכל הפעילות שנעשית פה ועם עוד גורמים שפגשנו פה בוועדה.

אני עובר לנושא של עמדות השירות. הצבת עמדות שירות חדשות. הצבנו בירושלים עוד עמדה, בלוד ובבית"ר עילית אנחנו לקראת בחירה של מיקום להצבת עמדה. באוכלוסייה הערבית, אז בירכא ובאלקסום ובאום אל פאחם הצבנו עמדות. כאשר באום אל פאחם זה בתוך אוטובוס שירות. זה אוטובוס שמסתובב באום אל פאחם ועמדת השירות נמצאת בתוך האוטובוס. בעצם כך העמדה מגיעה לכל מקום שגם האוטובוס מגיע. כפר קאסם נמצא בהתקנות. אנחנו מקווים שעד סוף ינואר, שזה עוד 10 ימים בערך. ואנחנו בפעילות גם עם כפר מנדא ורהט, שאנחנו רוצים לבחור מקומות להצבת העמדה.

כלומר, אנחנו מתקדמים עם הצבת העמדות. מבחינתנו אנחנו כל הזמן בוחנים איפה עוד להציב עמדות ואיפה זה נותן ערך, כדי שאנשים יוכלו לצרוך את השירות.

מבחינת בחינה שיפור מערכת ההזדהות בהקראה קולית.

זה מה ששאלתי.

קודם כל, לעניין של ההקראה הקולית, ההודעה עצמה, היה מכרז, יש כבר זוכה. הטמענו את הפתרון החדש. כדי לוודא שהוא עובד כמו שצריך, אבל קודם כל הטמענו אותו במערכת זימון תורים. כלומר, מי שמזמן תור היום למשרד התחבורה או רשות אוכלוסין מקבל את זה. אנחנו בוחנים, רוצים לראות שזה יציב ואז אנחנו בעצם נעביר את זה גם למערכת ההזדהות. כלומר, יש היום הקראה קולית. אנחנו רוצים לשפר אותה, זה עלה פה בוועדה. אנחנו מאמינים שכאשר נעלה את הגרסה, שזה אני מאמין יקרה כבר בחודש הבא, אז יהיה שיפור בהקראה הקולית ונוכל להגיד שגם את זה סיימנו בהצלחה.

לגבי נושא ה-IVR כולו והבוט הקולי בעצם יש לנו את רמת האבטחה שאנחנו מספקים שירותים מרחוק. אז התחלנו עם רב"א 2, שזו רמת אבטחה בינונית. התשתית הזאת הוקמה כבר. אפשר לתת את רב"א 2. האפיון בוצע, הפיתוח בוצע וגם בעצם זה מוכן. אנחנו מוכנים למשרדי ממשלה ומי שיכול שהשירות שלו מתאים לרמת האבטחה הזאת, לא לכולם זה מתאים, ותכף אני אגיע לרמה הבאה, יכול כבר לפנות אלינו ולהשתמש בזה.

אני מזכיר שדיברנו פה בוועדה וגם זה עלה ממך, יושב-הראש, שאמרנו שרב"א 2, אפשר לעשות רב"א 2 בעזרתנו ובתוך השירות עצמו אולי להוסיף עוד בדיקה ואז זה יכול לעלות רמה. אז זה אפשרי, אבל רצית שניתן את זה גם כמענה רוחבי, שאנחנו נפתור את הבעיה. תכף אני אגיע לזה.

השלב הראשון הצלחנו, סיימנו, זה כבר קיים. אנחנו כבר מוסיפים שירותים. המטרה היא להוסיף עוד שירותים.

הנושא הנוסף היא הקמת התשתית ברב"א 3, שזו רמת האבטחה הגבוהה יותר ועליה אנחנו עובדים. אז אפיון דרישות ביצענו. את האפיון המפורט אנחנו מסיימים בעוד 10 ימים. כלומר, זה שילוב בין תשתית של ה-IVR הבוט הקולי. יחד עם מערכת ההזדהות הלאומית ויחד עם האזור האישי. אז אנחנו עובדים על זה. הפיתוח, אנחנו משערים שבסוף הרבעון אנחנו נסיים אותו, את רמת האבטחה הזאת. אנחנו נדע את זה בוודאות בעוד בערך שבוע-שבוע וחצי, אחרי שנסיים את האפיון.

במקביל אנחנו מתחילים כבר לעבוד על שירותים נוספים. כלומר, להוסיף שירותים של משרד התחבורה שהם ביקשו.

רק תעזור לי להבין. מי עומד ב-3 ומי עומד ב-2? איזה סוג משרדים? לא פירוט.

ה-3 וה-2 זה רמה של שירותים, לא בהכרח משרד שלם. בכל משרד יש את השירותים שלו והוא בהתאם לניהול הסיכונים יודע איזה רמה השירות שלו. כלומר, זה ממש מחשבון כזה של מערך הסייבר הלאומי. אתה ממלא ומה שיוצא לך אתה עושה לפי זה.

צריך להגיד שהאטרקטיביות היא ברב"א 3. כלומר, השירותים שאנחנו מחפשים, שבאמת מביאים הכי הרבה תועלת לציבור ולעשות את זה מרחוק, נמצאים תחת רב"א 3 ומעלה. יש עד 4, אבל ברב"א 3.

רשות המיסים באיזה רמה?

תלוי בשירות שלהם. אני פחות מכיר, אבל רב"א 3 בהחלט מתאים להרבה מהשירותים שלהם.

לרוב הדברים.

כן. וזה בדרך כלל מה שקורה. רב"א 3 זה מרבית השירותים שאתם מכירים גם מהעולם של ה-web, שם נמצאים הרבה מהשירותים. אז אנחנו מצפים שזה יקרה ולתת לזה מענה.

הנה, אני נשאר במה שאתה מדבר. בחינות לטסט, רישיון צמ"ה וסטטוס תג נכה, זה 3 או 2?

תשלומים הם ברמה של, הם לא צריכים רב"א 3, הם יכולים להתקדם. כי זה תשלום, כמו שיש היום חידוש רישיון נהיגה וחידוש רישיון רכב וסטטוס תג נכה זה הכול שאלה של כמה מידע אתה חושף בשירות.

הנגשת מידע למרכזי אלימות במשפחה, בשיתוף עם משרד הרווחה. שם כמובן שצריך לראות מה חושפים. ושוב, המשרד הוא זה שמדרג את רמת השירות.

מבחינת הרשמה למערכת הזדהות לאומית, אז יחד עם היחידה של סליי אצלנו במערך עשינו בחינה של עיצוב שירות. שיפרנו את הדברים ואנחנו ממשיכים כל הזמן לבחון איפה עוד אפשר לשפר ולהוסיף. הוספנו אפשרות להרשמה על ידי פקיד במשרד העלייה והקליטה. כבר למעלה מ-1,500 איש שהגיעו למשרד העלייה והקליטה כבר באו פיזית. אז כבר רושמים אותם למערכת ההזדהות הלאומית.

אני לא רוצה להטיל עליכם עוד עבודה, אבל הייתי בודק כמה משתמשים בזה. נרשמתי למערכת וזה קבור באיזה מקום. יותר גרוע, כשאני בא להירשם מחדש אחרי 10 שנים אומרים לי אתה כבר רשום, אתה כבר בקוד אחר ואז אתה תקוע ל-40 שנים. כמה היעילות של הדבר הזה? בסדר, באתי, עמדתי עם פקיד, נרשמתי. אני שוכח. אחרי 10 שנים אני פתאום בא.

אז יש תהליך שאנחנו משפרים אותו, כמו שנאמר פה ושכחתי, סיסמה. שזה היה חלק מחוויית השירות שבאמת רצינו לשפר. כי ראינו שאנשים באמת לא זוכרים. הם נרשמים עוד פעם ואז הם נחסמים.

אני אומר לך עליי.

עשינו שם שינוי שאם אתה מנסה לעשות את זה ואתה לא זוכר אנחנו בעצם עושים לך כחלק מהתהליך כבר "שכחתי סיסמה" ומכניסים אותך, לא אומרים לך בוא תתחיל את התהליך מחדש. זה חלק ממה שבוצע.

בנוסף עשינו הרשמה מרוכזת לרבנות הראשית. מי שהתלונן שהוא לא יכול להירשם מרחוק במערכת הזדהות לאומית, הבאנו יום מרוכז, מי שרצה הגיע ורשמנו באותו יום. מאותו רגע הם יכולים להיות עצמאיים.

אנחנו ממשיכים עם ההרשמה על ידי פקיד גם בעוד משרדים. שם אנחנו פוגשים את האזרחים בנוסף.

זה לגבי הביצוע של הטכנולוגיה נקרא לזה. זה המצב. עכשיו סליי תדבר על הפעילות המעטפת שאנחנו עושים בכלל בכל הנושא של הכללה דיגיטלית וכל הפעילות הרחבה שנעשית.

בוקר טוב. אני סליי, מנהלת אגף הכללה דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי. אני אתייחס, אעדכן את המספרים מהפעם שעברה. כל הנושא של הכשרות אוריינות דיגיטלית במיזם מאה ואוריינות דיגיטלית, אז בפעם הקודמת היינו על בערך 50,000 אנשים שעברו הכשרות. היום אנחנו על מעל 100,000 אנשים שקיבלו הכשרות. נגיד שאפילו ביחס מותאם לאוכלוסיות, זאת אומרת, יש אחוז נכבד בחברה החרדית, בחברה הערבית.

שם כן הצלחתם להגיע לחברה הערבית?

מאוד. אני אגיד שאפילו 60% מההכשרות המבוקשות הם מהחברה הערבית. הפעילות שם היא הרבה יותר מקיפה. המיזם למעשה היה אמור להסתיים בסוף השנה הזאת, בדצמבר, והחלטנו להאריך את זה בשנתיים. גם צירפנו רשויות מקומיות חדשות. זאת אומרת, כשהתחלנו את המיזם רצינו לתת עדיפות לרשויות בסוציואקונומי 1 עד 6 ואמרנו שהתקציב די מספיק להכניס עוד רשויות מקומיות, אז פרסמנו קול קורא.

הרשויות הערביות מספיק 1 ו-2.

כולם נכנסו. מה שמנחה אותנו שבסוף גם ברשויות חזקות יש אוכלוסיות כמו אזרחים ותיקים ואוכלוסיות כאלה ואחרות שכן צריכות את ההכשרות כדי להעלות את אחוז השימוש בדיגיטל, לכל תחום או צורך שהם ירצו. אז אנחנו עוד צפויים, אמנם רשום 167, אבל נכון לאתמול זה עלה ל-171 רשויות מקומיות שהיו במיזם. זה באמת הזדמנות להגיע להיקף פוטנציאל הרבה יותר רחב.

דיברנו בפעם שעברה גם על הנושא של ירושלים. יש החלטת ממשלה שנוגעת בירושלים. אז החלטנו להכניס אותה לתוך מיזם מאה באוריינות דיגיטלית, אז גם כשנקבל, ירושלים תקבל תקציבים אחרים מתוקף ההחלטה.

אנחנו כמובן עוסקים גם בהכשרות שנוגעות לאנשים עם מוגבלות. פרויקט מאוד מוצלח, מרגש, עם אימפקט משמעותי שנותן ערך מוסף לא רק בהיבט של אוריינות דיגיטלית, אלא באמת שיפור הערך העצמי ואיך אני משפר תחומי חיים כאלה ואחרים.

יש לנו הכשרות לעובדי מדינה, גם מתוך תפיסה שגם יש דרגים בממשלה שצריכים את ההכשרות. בעיקר הכשרות שנוגעות לתעסוקה. מתוך תפיסה ומטרה שהם ינגישו שירות טוב יותר או בכלל יעשו את העבודה שלהם בצורה יעילה ככל שהם יותר דיגיטליים. אז זה גם פרויקט שתופס תאוצה. אנחנו כמובן כל הזמן מפתחים קורסים.

אני אגיד שהשנה האחרונה וגם השנה הזו, אנחנו שמים דגש בעיקר על פיתוח של קורסים בערבית, כי אנחנו רואים שיש שם איזה שהוא פער, בתחומי התעסוקה. יש ביקוש מאוד גבוה לקורסים שנוגעים ל-AI. למשל השקנו לפני שבוע וחצי קורס AI בעברית, אז אני אחראית לפתח את הקורס AI בערבית, כנ"ל גם מיפוי תכנים שנוגעים לאוכלוסייה החרדית. קורס של הגנה על ילדים ברשת, גם הפצנו בעברית. אנחנו עובדים עכשיו על ערבית. ואנחנו באמת נותנים דגש השנה לפתח גם קורסים שהם על קמפוס. זאת אומרת, אנחנו רוצים לאפשר את הבחירה לבן האדם. מצד אחד הוא יכול להיכנס לקמפוס, להירשם יחסית באופן קל לדעתי וללמוד לבד. מצד שני, אם הם לא יכולים אז הם יכולים להגיע ל-171 רשויות שאנחנו נותנים את ההכשרות בחינם לכל בן אדם שהוא מעל גיל 18.

למי אתם נותנים קורסים להגנה ברשת?

מי קהל היעד? ההורים. הקורס בעצם מיועד להורים, של איך הם יכולים לוודא ולבדוק. או הורים או ילדים מעל גיל 12. הקורס בעיקר קהל היעד המרכזי שלו היה הורים. אבל גם ילדים שהם ככה מסוגלים להכיל וללמוד תוכן כזה מעל גיל 18 גם אפשר.

מאיזה גיל ילדים?

אמרתי, 12. אבל שוב, זה עניין של בגרות ועניין של החלטה של הורה. אבל כשחשבנו על זה חשבנו בהתחלה על ההורים, זה קהל היעד המרכזי. ילדים לדעתי זה קהל יעד משני. זה גם משהו שאנחנו מקווים, יעזור לנו להגיע לכמה שיותר אנשים.

התייחסתי להכשרות המבוקשות ביותר. אגב, באופן רוחבי, בכל פרויקט שאנחנו עושים, הכשרות של AI השנה ממש תפס תאוצה. אני אגיד, 30% מההכשרות שלנו רק נכנס בכל הפרויקטים.

אני סתם שואל שאלת פירוט. בחינוך הממלכתי יש משהו בתוך מערכת החינוך להגנה ברשת? יש של משרד החינוך?

אני אגיד, האגף שלי נותן מענה לאנשים מעל גיל 18. זאת אומרת כל האנשים שמתחת לגיל 18 הם בטיפול של משרד החינוך. המערך עושה שיתופי פעולה.

ויש במשרד החינוך פרויקט?

אני לא יודעת להגיד. כי זה לא משהו שאנחנו יודעים. אנחנו מלווים את משרד החינוך, אבל האחריות בעיקר שלנו היא לעשות הכשרות לאנשים מעל גיל 18, אבל אני יכולה לבדוק. מול המט"דית שלנו מה יש שם. לא בקיאה בזה יותר מידי. אני מניחה שיש, כי אתמול הייתה ועדה והם התייחסו לזה. ועדה אחרת שהייתי בה. אז הם אמרו שהם כן נותנים. אני לא יודעת את המספרים.

באמת כל הנושא של תעסוקה הוא מאוד מרכזי, מיצוי זכויות, בכל תחומי החיים.

לא אמרתי את זה בוועדה הקודמת, אבל בעצם הקמנו אגף הכללה דיגיטלית. הקמנו את האגף בפברואר 2024, אבל ככה רציתי שיהיה לי זמן לבנות את האגף. להבין מה האגף אמור לעשות. אז בתור התחלה גייסנו מומחים, מומחי אוכלוסיות אני קוראת לזה, מהחברה הערבית והחרדית, הם פה מאחורה. איתי שטראובר, יעקב כנראה בדרך. מתוך תפיסה באמת שרצוי לקדם פרויקטים שנוגעים להנגשה דיגיטלית ובכלל לאוריינות דיגיטלית עם אנשים מתוך האוכלוסייה, מתוך הבנה שהם מכירים את האוכלוסייה יותר טוב והם באמת יכולים לעזור לנו יותר לדייק את המוצרים. אני רואה את זה בשנה האחרונה, אז אני חושבת שזה מהלך שהוא קריטי וחשוב, מומלץ למשרדים אחרים.

כל הנושא של תרגום שירותים דיגיטליים לחברה הערבית. אנחנו יודעים שיש שם פער באחוז השירותים שמתורגם לערבית בצורה תקינה. אז המערך פרסם מכרז לעורכי תוכן. אני אגיד שזה במסגרת החלטת ממשלה 550. מכרז מרכזי שכל משרד ממשלתי יוכל להשתמש בו כדי לתרגם את השירותים שלו, לא רק לערבית, למגוון שפות. אנחנו מקווים שהמכרז הזה באמת יאפשר למשרדים לעשות בזה שימוש. אנחנו כמובן נלווה משרדים, גם באמצעות האגף שלי שיש לי את המומחים, אבל גם באמצעות יחידות שונות במערך.

עוד איזה שהוא פיילוט שאנחנו בוחנים עכשיו, אנחנו למעשה, אחת הטענות המרכזיות שעולות זה שלא מעט שירותים ממשלתיים לא נפתחים באתרי הסינון, דרך חברות הסינון של החברה החרדית. רצינו לבדוק עד כמה באמת, מה נפח השירותים שבאמת לא נפתחים. אנחנו עושים עכשיו פרויקט יחד עם כל חברות הסינון המרכזיות, כדי לראות. אנחנו ממש עושים בדיקה פרטנית של השירותים. איזה שירות נפתח ואם הוא לא נפתח אז למה לא נפתח.

אני לא מכיר בעיה.

זו טענה שאנחנו רוצים להפריך, כי זה כל פעם עולה.

מדובר ברשימה לבנה. מה שאתה לא מכניס לא קיים. אז אם מישהו מכניס שירות חדש או טופס חדש, אם אתה מכניס חדש, הוא לא. כל שירות או טופס חדש, אם לא דאגת לדווח להם אז הם לא מכניסים אותו. זאת אומרת, מראש, אגב, הם דואגים לזה.

נכון. וגם להגיד, זה באמת תחילתו של שיתוף פעולה. ואחרי בעצם שנבדוק האם השירותים אכן, אני מאמינה שרובם קיימים. אנחנו באמת רוצים לתת מענה, כי זו טענה שעולה אלינו כל הזמן. ואחרי שנבדוק את זה אנחנו כן רוצים להרחיב, לראות איזה שירותים חסרים וצריך להכניס אותם ולהנגיש אותם ואז לייצר שיתופי פעולה יותר רחבים, גם בהיבט של הכשרות, אבל לא רק. גם זה משהו שחשוב לעדכן.

אנחנו מקיימים עכשיו, מקדמים יחד עם משרדי ממשלה מחקרי מדף, שהמטרה שלהם לבדוק את הנגישות של שירות כזה או אחר. בין אם האם הטופס הוא נגיש לאוכלוסייה החרדית או לערבית. כמובן שכל הפעילות שלי היא בפוקוס אוכלוסיות, אני אגיד שזו תפיסה מקצועית שאומרת שאם אתה מיטיב את השירות עבור נניח אזרח ותיק הוא כנראה באחוז מאוד גבוה הוא יהיה גם טוב לכל קהל יעד אחר. עשינו ניסוי וראינו שזה עובד. אז גם עכשיו אנחנו עושים שיתופי פעולה עם כמה משרדים. איתך התחלנו לא מזמן.

איזה משרדים?

לא שלושה שירותים, שירות אחד, אבל התחלנו כבר שת"פים. אנחנו כן בוחרים את השירותים האקוטיים לאותן אוכלוסיות. אז עשינו ממש מחקר עבור כל אוכלוסייה מה השירותים המרכזיים ההכרחיים ואני מקווה באמת שמחקר המדף הזה יביא תוצאות טובות. המטרה היא לשכפל ושמשרדים יוכלו להשתמש בפיילוטים ובמחקרים שעשינו. תודה.

שאלה רק לפני שאני אמשיך הלאה. כמה עמדות יש היום שפעילות?

סך הכול יש לנו עמדות גנריות שפרוסות, יש עמדות גנריות שפרוסות, יש 207 עמדות, מחולקות. חלק מהן, כ-126 פרוסות במרחבים עסקיים כמו שקוראים, שפתוחים. והשאר ברשויות מקומיות או מקומות כאלה. זה המספר. אנחנו כמובן כל פעם מוסיפים.

וכמה השימוש בו, אתה יודעים?

כן. יש 505,000 טרנזקציות בשנה בעמדות שירות. צריך להגיד, וזה חלק מהתהליך של הפריסה שלנו, שמרבית הטרנזקציות, ממש אזור של 90% ומעלה מבוצע בעמדות שממוקמות במקומות עסקיים. כלומר, שפתוחים יותר שעות, שנגישים יותר לציבור, בכל מיני מקומות שהציבור גם ככה מגיע אליהם. ואז זה חלק מהפעילות הרגילה שלהם.

זאת אומרת, כשאתה מחפש היום מקום בלוד ובית"ר עילית אתה מחפש יותר מקום עסקי.

נכון. אני מחפש מקום שיהיה פתוח, מקום שיהיה נגיש ושמגיעים אליו. כי זה מספרית זה מוכיח את זה. לכן לפעמים אנחנו מתעקשים. כשאין מקום, לפעמים זה יישובים קטנים או מקומות כאלה.

אבל בכל מקום יש קניון. יש מרכז מסחרי.

נכון. ולכן אנחנו מעדיפים ואנחנו מבקשים את העזרה בעיקר של הרשות המקומית או המועצה כדי לשים את זה במקום עסקי. כי בסוף זה נותן יותר שירות וזה מוכח מספרית. לכן אנחנו מבקשים את זה ברוב המקרים.

טוב. רשות המיסים. א', כמו ששאלתי קודם, מה אצלכם רמ"א 2 ומה רמ"א 3? והאם רמ"א 3 כבר עובד?

אני לא יודעת להגיד לך לפי הסטנדרטים שהוצגו כאן.

לא, הסטנדרטים אומרים שזה תלוי לכם.

אנחנו רוב השירותים שלנו עשינו אצלנו עם רמות אבטחת מידע מה שנקרא על פי הסטנדרטים שלנו. עכשיו צריך להבין, מאחר ורוב, גם השירותים שאנחנו נותנים, סתם דוגמה, הגשת בקשה לקבלת מענק עבודה. לכאורה אין סיבה לשים את זה ברמת אבטחה הכי גבוהה. אבל מאחר והשירותים האלה ניתנים מתוך האזור האישי של האדם או אם מדובר בתאגיד, אז תאגיד. וכשאתה נכנס לאזור האישי אתה חשוף בפני מידע רחב מאוד שקשור אליך. אם זה בנושא נדל"ן, אם זה בנושא שומות אם אתה עצמאי או הכנסות אם אתה שכיר ומגוון נושאים. אז גם הבקשות והפניות אלינו וגם המידע הם ברמת האבטחה הכי גבוהה שיכולה להיות אצלנו. אז אני יכולה לבדוק איך זה.

אני רוצה לחדד את השאלה שלי. השאלה שלי לא תיאורטית. בסוף אוכלוסייה שמשתמשת ב-IVR, האם היא יכולה להגיע או לא יכולה להגיע למידע הזה? זאת השאלה.

למידע שלנו?

מערכת הזדהות קולית. לשירותים, לא מידע. האם הוא במערכת הזדהות קולית יכול להגיע למה שצריך?

במידה וכל הרכיבים יקבלו, זאת אומרת, נתאים אותם, אז כן. לדעתי כרגע לא.

שנייה, שנייה. "במידה", אני בגלל שאני עם אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, אז "במידה" זה מסבך אותי קצת.

כן, הבנתי.

אני מנסה להבין.

כרגע לא.

כרגע הוא לא יכול.

נכון.

וכאשר תגיע אבטחת מידע לרמ"א 3 הם כן יוכלו?

השאיפה שלנו זה להסתנכרן לזה וכן לתת את השירותים האלה. אנחנו אפילו התחלנו לעשות את זה לבד. עכשיו אנחנו נבדוק איך אנחנו מתקשרים לפרויקט הזה.

אז את לא יודעת איפה אתם נמצאים כרגע מבחינת זה. אם הם גומרים בסוף ינואר.

אני יודעת להגיד שאנחנו קיבלנו הצעת מחיר מהחברה, מקונפלו, החברה שאנחנו עובדים איתה. ויכול להיות שיהיה יותר שווה ויותר מהיר, או רק יותר שווה, להתחבר לזה. אבל אני כרגע לא יודעת להגיד מה עדיף. אנחנו עם הפנים לשם אבל.

אז מתי תקבלו החלטה? זה מה שאני מנסה להבין. מתי תדעו?

אני מעריכה שעד הישיבה הבאה אנחנו נדע עם מי אנחנו הולכים.

זה תלוי מתי אני אתאם עם אתי ישיבה.

שוב, אני מפה יוצאת ומתחילים לעבוד על זה.

אז אנחנו נשמח לקבל תשובה, לדעת מתי אתם תהיו כרשות המיסים ערוכים ל-IVR, אם במסגרת הדיגיטל הלאומי או את אומרת שיש לכם חברה אחרת.

כן.

אני עם אוריינטציה דיגיטלית, כמו שאמרתי, נמוכה, אז אני לא יודע מה ההבדל בין שתי החברות. אבל מבחינתי אני רוצה שיהיה IVR.

הם מפתחים משהו ארצי והם עובדים - - -

אני אגיד רגע.

מבחינתי, אם רשות המיסים אומרת יש לנו פתרון, אני אשמח לשמוע בסוף מרשות המיסים, שהוא נותן השירות, שהוא אומר לי תקשיב, אני מתחבר למערך הדיגיטל, אני לא מתחבר למערך הדיגיטל, אני יודע לעשות את זה לבד. זה בסדר גמור. אני רוצה תשובה לדעת מתי הם יהיו ערוכים לזה.

חשוב לי לציין שבעולמות ה-web יש פעילות אינטנסיבית עם רשות המיסים באמת לחבור ביחד ושמערכת ההזדהות הלאומית גם תשמש שירותים של רשות המיסים. זה עוד לא קרה, אבל זה בפעילות איתם. ה-IVR שלנו בסופו של דבר מתבסס על מערכת ההזדהות הלאומית.

זה מה שדיברנו לפני שנה, שמשם שאפנו לפני שנה, אמרנו שאנחנו רוצים לצאת עם ה-IVR. שיהיה במקום הזה.

משרד התחבורה, אתם בפנים, בחוץ?

בוקר טוב לכולם. אני יעל ירמיהו וענבל כאן איתי. מנהלת אגף בחטיבת השירות.

קודם כל, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם מערך הדיגיטל, אז תודה לכם. יש לנו מספר שירותים שאם אנחנו מדברים על מענה קולי בדיבור אז במוקד הטלפוני כוכבית 5678 יש הקראה קולית. אפשר גם לבצע תשלומים וגם להתעדכן בסטטוסים.

לאחרונה השקנו שירות שקשור לתו חניה לנכה, שלא דורש רב"א במקרה הזה. בשלב הראשון הוא נותן רק מענה על סטטוס נכה ורכב. ובשלב השני אנחנו נתקדם עם הפרויקט.

עוד שאלות או דברים ספציפיים?

לא, לא, זה מה שרציתי, בסדר גמור.

אני אתחיל עם הגופים, אבל אני אעבור רגע יאיר שרגא, בצלמו.

כן, יאיר שרגא, בצלמו. אני מרכז את תחום פניות הציבור של הארגון.

אנחנו נתקלים בהמון מקרים של בני החברה החרדית עם קשיים בשירותי ממשלה. דיברו פה על ה-IVR וזה באמת דבר חשוב. אבל אם נגדיר את זה בהגדרה קלילה, בעצם המערכות האלה הם באו להחליף את השירות המקוון. במקום שבן אדם ייכנס לאתר, הוא נכנס דרך הטלפון.

יש בעיה נוספת והיא לא פחות חמורה וזה הבעיה של המסרונים. יש המון גופי ממשלה שבעצם שולחים הודעות, עדכונים, דרך מסרונים. למשל במערכת ההזדהות הלאומית אם אני רוצה לקבל קוד אימות, אז אני מקבל קוד אימות לטלפון. בקודי האימות זה פחות קיים, כי כמו שאני אומר - - -

בהקראה קולית אתה מתכוון.

כן, בהקראה קולית, אני מקבל הודעה קולית. גם בזה יש תקלות. אני לא יודע אם זה קשור למערך הדיגיטל הלאומי. אבל רק אתמול סיפר לי מישהו, מקרה מאתמול, נשלחה לו הודעה מביטוח לאומי, היה צריך לקבל עם זה קוד. היו לו שלוש אפשרויות: אפשרות לקבל ב-S.M.S, במייל ובהודעה קולית. הוא אמר לי לחצתי על ההודעה הקולית, אבל אחרי 10 דקות עברתי למייל, כי עדיין לא קיבלתי את ההקראה הקולית. אז יש תקלות.

עכשיו אני רוצה להציג כמה בעיות עם הפתרונות שאנחנו מציעים לזה. דבר ראשון, כל מיני עדכונים שבעצם הרשויות רואות לנכון לשלוח אותם במסרונים. צריך לשלוח אותם גם בהקראה קולית לבעלי פלאפונים כשרים. הפתרון לזה הוא פשוט. המספרים הכשרים הם מספרים ידועים, עם קידומת ידועה. צריך פשוט להחיל ולהטמיע שעל כל המספרים האלה, במקום הודעת S.M.S תישלח הקראה קולית.

אני רוצה להתייחס לעוד נקודה. גם אחרי שזה יבוצע, יש דבר חשוב שצריך לזכור וזה שהמספרים האלה יכולים להיות מזוהים, סתם אני אתן דוגמה. בדוח המבקר שפורסם בחשון הובא מקרה של בן אדם שטען שהדואר לא עדכן אותו על איזה דרכון שהיה אמור להגיע לו. הדואר טען שהוא כן עדכן אותו בהודעה קולית. אני הלכתי פשוט ובדקתי מה המספר שממנו הדואר שולחים את ההודעה הקולית. המספר הזה מתחיל ב-079. ואם תשאלו כל חרדי מה זה אומר 079 הוא יגיד לכם שזה הודעות שלא עונים, שאלה מספרים שלא עונים להם. בחברה החרדית יש בעצם צינתוקי ספאם, שהם יש להם קידומות ידועות. זה כל מיני קווי תוכן, כל מיני דברים או פרסומות, מתקשרים מהמספרים האלה. אף אחד לא יענה למספרים כאלה.

זה מספר עוין.

מספר עוין, כן.

הוא מספר עוין, הוא מספר שגם בשטחים. גם שולחים הודעות.

אז למעשה צריך בעצם לחשוב על פתרון ואולי דבר פשוט, להחליף את המספר מ-079 או דבר כזה למספר נייד. מספר נייד בן אדם עונה.

דבר שני זה ממשק מסורבל, שיש מקומות שצריך לעבור, יש הודעות, בעיקר בדואר זה קורה. שולחים הודעות עם קודי אימות ובן אדם קיבל שתי הודעות והוא לא יכול לעבור להודעה הקודמת, הוא מקבל רק את ההודעה האחרונה או שהוא בכלל לפעמים לא יכול לחזור למספר. צריך שגם יוכלו לחזור למספר, גם זה יהיה מספר שבעצם בן אדם יענה לו וגם שהממשק יהיה מותאם. תודה.

תודה. שלמה פרלוב, הסתדרות הגמלאים.

שלום אדוני, תודה רבה לאדוני. אני רוצה לציין שבזכות אדוני ובזכות שני האנשים הנפלאים האלה ממערך הדיגיטל הלאומי, שהם גם עוסקים בסייבר, נעשה שיתוף פעולה בלתי רגיל עם אוכלוסיית הגמלאים. היו פגישות ואני תוך כדי זה שאני יושב כאן אני מקבל עוד ועוד פניות.

אנחנו רוצים להנגיש לגמלאים או לאזרחים ותיקים כמה שיותר את האפשרות הכי בסיסית להתקשר ולהשתמש בשירותים. אני אעיר לאדוני שבהחלטת ממשלה 1282 זה בתקציב, יש שם פרק די נרחב על הרחבת השירותים הדיגיטליים בשירותי הממסד השלטוני, אבל בלי לתת את כל תשומת הלב לקשיים שזה יעורר. אז אני מבקש, ברשותו של אדוני, שמי שהציע את הצעת הרחבת הדיגיטציה שייתן גם את דעתו להנגשה. משום שזה ירחיב עכשיו את הקשיים.

אנחנו פה מדברים על פתרונות, ואני אומר לאדוני שהקשיים עכשיו יתרחבו. למשל מערך ההזדהות הלאומית, חבריי מהדיגיטל הלאומי, זה לא עובד טוב. אני, שאני די מיומן במערכות דיגיטליות, אני מתקשה כל הזמן להיכנס, למשל למשרד הפנים ועוד דברים. מס הכנסה איכשהו אני עוקף את המערכות, אני נכנס ישר עם מספר הזדהות. זה לא כזה ידידותי וזה בעייתי.

אני מבקש שמערך ההזדהות הלאומי, אם רוצים להשתמש בזה, בכל האוכלוסיות, זה לא רק גמלאים, זה גם חרדים, בדואים, ערבים, כולם וגם אנשים עמך כמוני, שזה קשה לי, אני לא מצליח, אז אני מחפש את הפתרונות.

עוד משהו, יש גם המון שימוש בבוטים. זה הפוך להיות שימוש בוטים. הבוטים, רבותיי, אתה יושב על בוטים ואתה מתחיל להתעצבן. מה אתה רוצה? אתה עונה. באיזה עניין? אתה בוחר. אבל אתה לא מגיע לכלום ואתה מסתובב רבע שעה עד שאתה מתייאש. ואת הבוטים האלה צריך לפתור.

אני מקבל השגות על אתר הביטוח הלאומי שמאוד קשה שם לקבל או לבצע פעולות בצורה ידידותית, כולל באתר רשות המיסים. אני הייתי מצפה שתיאום המס לגמלאים, לא רק לגמלאים, לכולם, יהיה הרבה יותר פשוט ונגיש באתר רשות המיסים. גם באתר הביטוח הלאומי, כמו הגשת השלמת הכנסה או דברים כאלה, זה קצת מסובך.

אני מתנסה בזה לפני שאני מביע את דעתי. ואני הייתי מבקש שמערך הדיגיטל הלאומי ירחיב את הפעילות לגמלאים לא רק באזורי מצוקה או באזורים הסוציואקונומיים, משום שיש לנו ביקוש גם בחיפה, בתל אביב. והביקוש הולך וגדל. ומתברר שהבורות או אי הכשירות הדיגיטלית זה באמת בעיה לאומית. ואני מאוד שמח שאדוני עשה לנו את השידוך המוצלח איתם. אני רק מבקש, תנו לנו בבקשה את האפשרות להמשיך.

אנחנו עושים עכשיו פרויקט מאוד גדול עם סליי בנעמ"ת. מכשירים את עובדות ההוראה בנעמ"ת לתקשר ביניהן ועם ההורים, עם הילדים עוד לא, הם קטנים, אבל עם ההורים, בנושא השימוש הדיגיטלי. אז תודה רבה לכולם.

תודה רבה. ישראל קמינר.

בוקר טוב, שמי ישראל קמינר מפורום חזון השירות.

דבר ראשון אני רוצה להודות לחה"כ הרב פינדרוס, שהוא ללא לאות דואג לנושא הזה. זה לא נושא פופולרי, לא מרוויחים על זה כלום וזו פשוט עזרה לכל האוכלוסיות. יש כאן הרבה גוונים של אוכלוסיות שנתקלים בבעיה. אני אדבר על החלק של המגזר החרדי. שאנחנו כבר ישיבה שלישית שיושבים.

בדיבורים התקדמו הרבה דברים ואנחנו מקווים שגם במעשים יתקדמו. דיברנו על שני נושאים מרכזיים: הדבר הראשון זה ההזדהות הממשלתית. אנחנו לא באים לפתור את כל הבעיות ולא צריכים לתת פתרונות לכל הבעיות. אבל זה נראה שכאילו באים לפתור בעיות בשוליים. טוב, המשרד הזה עשה "וי", הוא נתן איזה שירות אחד IVR, יש אפשרות לבדוק איזה משהו טלפונית, הוא מסודר, הוא עושה "וי".
יש כאן באמת בעיה שלא הולכת להיפתר והולכת רק לגדול. גם מדברים על גמלאים, אולי זה יום אחד ייפתר. אבל יש בעיות שלא הולכות להיפתר. זה צורת חיים, זה דרך שאנשים מאמינים בה ומגיע להם לקבל שירות הוגן בצורה המתאימה להם האפשרית. מה שלא אפשרי, אנחנו לא מבקשים. אבל לפעמים זה פשוט לא, לא סופרים כאילו, דממה. לא קיים.

למשל אם תיפתח מערכת אינטרנטית חדשה, מיד כל משרדי הממשלה ירוצו לשם. יפתחו אתרים חדשים, יתנו את המילה הבאה. יש את המילה הבאה ויש גם את המילה הקודמת. יש גם מערכות שמגיע לאנשים שרוצים להשתמש בצורה אנושית. נכון שהיום אדם שהוא ללא סמארטפון ברחוב הוא כאילו אדם חסר יד או חסר ראש, ככה זה נראה על כל פנים. אבל יש אנשים שמעדיפים שהחיים שלהם ייראו בצורה שונה. ומגיע להם את השירותים הבסיסיים שמגיע להם.

לדוגמה, בשירות הזדהות ממשלתית יש דברים שלא ניתן לעשות ב-IVR. אבל יש דברים שאפשר. לדוגמה לעדכן את השם של הבן שלי שנולד בביטוח לאומי. למה אני צריך לעבוד קשה? למה אני לא יכול לעשות את זה טלפונית? אין בזה סודות, לא צריך אבטחה 3 ולא 2 וגם לא 1.

נקודה נוספת שדיברו, על סיסמה. דיברנו על זה, על מערכת - - - של התלמיד במשרד התחבורה. לא ניתן להיכנס למערכת ללא סיסמה דיגיטלית, ללא קבלת הודעות. אין לזה שום סיבה, אין לזה שום הצדקה. בואו נלמד מהמערכות המסחריות. הן דואגות לאנשים ונותנות להם שירות.

נקודה נוספת שדיברו זה על פריסה של עמדות שירות. גם שירותים שלא ניתן לתת בטלפון יש עמדות שירות. עמדות שירות צריכות להיות מתאימות לציבור. כמו שכל אחד מבין שלא ניתן לשים עמדת שירות בעירייה שפתוחה מ-14:00 עד 16:00. נשים את זה במקום שמנגיש את זה לאנשים. אז לשים בבני ברק, בסוף בני ברק ותחילת בני ברק, במקום שאנשים לא מגיעים לשם – זה לא הוגן. כנ"ל באשדוד וכנ"ל בערים אחרות.

דיברו לאחרונה על עמדות שירות של ביטוח לאומי שמחייבים להיכנס במייל. אין לזה שום הצדקה. מייל זה לא דבר מאובטח, מייל זה פחות ממספר טלפון. זה איזה שהיא החלטה שצריכים, זה כאילו שמערך הדיגיטל נמצא במשרד החינוך או במשרד הביטחון פנים. זה משרד התקשורת. בואו נתקשר עם האנשים, מה אנשים צריכים, ונפתור את הבעיות.

אנחנו באמת מודים לאנשים שעוזרים ורוצים לעזור. אנחנו מאמינים שבשיתוף פעולה יוכלו להגיע לדברים.

דרך אגב, שאלה. בבני ברק ואשדוד קיים?

יש גם בבני ברק וגם באשדוד עמדות. בבני ברק יש שתיים ובאשדוד יש שלוש. אנחנו כמו שאמרתי, אנחנו כל הזמן מחפשים מקומות שמצד אחד יהיו, כמו שנאמר פה, אטרקטיביים, מצד שני ממוקמים במקום נכון. לפעמים זה אתגר ואנחנו שמחים לשמוע על מקומות שבהם יש אפשרות.

דיברנו פעם קודמת על שיתוף פעולה, למפות את האזורים שיבואו לידי שימוש. אפשר להשתמש בזה. בינתיים זה נשאר בדיבורים.

אני אתקדם. משרד החינוך כולל?

משרד החינוך עבר לאחרונה, בתחילת שנת הלימודים הוא הכניס את אחד השירותים הכי משמעותיים שלו שזה הצהרת בריאות של הורה לילדים, הכניס אותו מאחורי מערכת הזדהות לאומית. למעלה ממיליון הצהרות בריאות הוגשו. כלומר, חתך האוכלוסייה הכללי.

אנחנו נמצאים עכשיו איתו בעוד כמה פעילויות כדי להכניס עוד מערכות. לחלוטין כן. אנחנו רוצים לראות מה עוד אפשר לעשות. יש לנו גם עוד כמה פיילוטים שאנחנו מנסים לעזור גם לתלמידים.

ביטוח לאומי מי נמצא כאן?

איזבלה דגונצקי, אני מנהלת אגף בכיר שירות בביטוח לאומי. כן, קודם כל אני שמחה על המפגש הזה. אני פה פעם ראשונה וכבר אני אשמח באמת לקבל את הפרטים שלך. כי אנחנו עכשיו הולכים, היקפים של ביטוח לאומי אלה היקפים אדירים, אנחנו יודעים את זה. במיוחד בזמן המלחמה, באמת אנחנו מדברים על היקפים מאוד משמעותיים.

ביטוח לאומי מעמיד בפני הציבור שלל ערוצי תקשורת. יש לנו 86 סניפי קבלת קהל או נקודות שירות שבאמת פזורים בכל הארץ, מאילת ועד קריית שמונה. יש גם בבני ברק. אני יודעת שהייתה שם איזה שהיא תקלה.

התקלה עדיין נמשכת. דיווחו בוועדה הקודמת שזה, אבל התקלה עדיין נמשכת.

כן. אבל במקום זה אנחנו נותנים שירות טלפוני ואני חושבת שזה אפילו שירות יותר טוב גם מבחינת האזרחים. כל אזרח בבני ברק יכול לקבוע תור לסניף ביטוח לאומי. הוא לא מדבר עם הנציגים במוקד כוכבית 6050, אלא הוא מדבר עם אותו פקיד. פקיד מתקשר, כמו שיש לנו שירות בקופות חולים שאפשר לעשות תור טלפוני לרופא.

בנוגע לדיון שלנו היום, בנושא IVR.

IVR אני צריכה לבדוק איפה אנחנו עומדים מול מערך דיגיטלי. מה שכן, ברבעון הראשון אנחנו נכנסים להזדהות לאומית. יש בביטוח לאומי אתר אישי מאוד מורחב, שיש לנו מעל ל-50 - - -

עוד פעם, אני מחדש. אתר ההזדהות האישית ב-IVR, איפה זה עומד?

אני אבדוק את זה. אין לי עכשיו תשובה. אנחנו נבדוק מול שחר וסריי ונעדכן אתכם.

אז כמו רשות המיסים, אני אשמח מאוד לקבל תשובה.

בסדר גמור.

איפה אתם נמצאים מבחינת ה-IVR, איזה שירותים יוכלו לקבל ב-IVR, איזה לא, לדווח לוועדה.

מרכז השלטון המקומי.

אורי פדלון ממרכז השלטון המקומי. שלום. אנחנו מקדמים פרויקט בימים אלה של CRM. יש לנו שיתוף פעולה עם מערך הדיגיטל שאמור לשפר מאוד את אופן הפנייה לרשויות הפרויקט עוד נמצא בשלב אפיון, אנחנו במסגרות של האפיון. ודנו בימים האחרונים גם עם מערך הדיגיטל, עם אגף רשויות בתוך מערך הדיגיטל, כדי לראות איך אנחנו משלבים גם כלים שיתמכו על דברים שעלו פה.

השאלה אם יש, וזה עלה פה כמה פעמים בוועדות מבחינת השלטון המקומי. השאלה אם יש שיתוף פעולה של כל הרשויות או רק חלק מהרשויות נמצאות בתוך זה?

נושא המחשוב ברשויות הוא נושא די מורכב.

כבוגר השלטון המקומי אני יכול להגיד לך שזה מאוד מורכב.

רק כדי שנבין את הסביבה. בין 80 ל-90 רשויות יש ברשות מנמ"ר. ביתר הרשויות יש שירותים, חברות חיצוניות שבעצם נותנות תמיכה ושירותים. יש כמה חברות מאוד גדולות בשוק הזה שמחזיקות בערך 80%-90% משוק המחשוב ברשויות. לא מול כולן, רובן משתפות איתנו פעולה ועם הרשויות וחלקן פחות. אנחנו פועלים באמת בכל הכלים שלנו כדי לקדם את הרשויות קדימה.

אני אשאל שוב, זה עלה בדיונים קודמים, חלקם היו, חלקם היו בזום עם השלטון המקומי. האם יש איזה שהוא פתרון להעברת מידע מהמדינה לרשויות המקומיות?

זה בדיוק הישיבות האחרונות שהיו לנו.

יש כמה רשויות שמאוד לא רוצות את זה. לא נעים לי להגיד את זה פה בשידור מה הסיבות, אבל הן לא סיבות טהורות. אבל בסוף, עם הסיבות הלא טהורות של אותו ראש רשות, האזרח נפגע.

בסוף המטרה שלנו ושל מערך הדיגיטל זה שהזרימה תהיה גם מהממשלה לכיוון הרשויות וגם להיפך. ראינו את זה במצבי החירום האחרונים. פנו לרשויות וביקשו.

אני אתן את הדוגמה הכי פשוטה, הנחה. אנשים עם נכות, בסדר? אנשים עם זכויות, חולי סרטן, דברים כאלה. ברשויות שזה עובד, זה עובד אוטומט. אני בוגר עיריית ירושלים, זה עבד אוטומטית. אתה מגיע לעירייה אחת, לך חפש. תפנה לקמינר שימצא IVR שיוכל להוציא את זה.

השאיפה שלנו להנגיש את זה לרשויות הגדולות והקטנות, החזקות והחלשות.

השאלה אם אתם כמרכז יש לכם איזה שהוא פתרון מול רשויות?

אנחנו ממש בימים כאלה, ביום ראשון ישבנו - - -

לא, זה אתם מול ראשי רשויות.

גם ראשי הרשויות. אבל אנחנו צריכים גם את הממשלה.

הממשלה אומרת שהיא מוכנה, הממשלה מעבירה. ביטוח לאומי, לצורך העניין, בסדר? עכשיו אני אייצג לצורך העניין את ביטוח לאומי. פה בוועדה פעם אחר פעם אומר אני מוכן להעביר כל קובץ. לי אין בעיה להעביר את זה.

זו בדיוק הבעיה, שאנחנו לא רוצים לקבל את זה בקבצים. אנחנו רוצים ממשקים אוטומטיים שיאותתו בזמן אמת.

הרשות המקומית צריכה להגיד 'רוצה אני'.

זה השיח עם מערך הדיגיטל. אנחנו רוצים לעשות שער בעצם, מערכת ODS שמערך הדיגיטל מפתח, שאנחנו נממשק את אותו CRM ל-ODS.

משהו פה לא הבנתי. הביטוח הלאומי היום מעביר ל-90 רשויות, מעביר.

קבצים.

זאת אומרת שמבחינת מערך הדיגיטל, לצורך העניין, מבחינת הממשלה אין בעיה. לא, איך הוא מעביר את זה היום? איך עיריית ירושלים מקבלת את הפרטים של ביטוח לאומי?

בקובץ.

עיריית ירושלים מקבלת קובץ? זה לא העברה אוטומטית?

אוטומטית.

זה לא API.

זה לא אונליין.

ואתם עכשיו עובדים שזה יהיה API. והיה והגענו לפתרון API. מה קורה ברשות המקומית, אני לא רוצה להגיד את שמה, שהיום היא לא מחוברת?

יהיה לה אינטרס להתחבר.

מה יהיה האינטרס שלהם?

להתחבר? לקדם את השירות לתושב. בסוף יש שירות - - -

לתת יותר הנחות.

לא, להסתכל על זה מהכיוון רק של הנחות זה לא נכון.

לא, זה גם מחויבויות. רשות מקומית שיש לה ילד מתחת לגיל 18 שחולה סרטן, היא צריכה להעמיד לו מערכת של לימוד מרחוק, לימוד מהבית. הוא לא רוצה את כאב הראש הזה עד שהוא יפנה אליי.

בסוף המטרה של הפרויקטים שאנחנו מקדמים זה לתת שירות יותר טוב לתושב, יותר יעיל, יותר מהיר. ונשדרג את השירותים לתושב. זה נקודת המבט שלנו.

אז אני אחדד את השאלה. יש לכם פתרון גם לאותן רשויות כרגע, שאפילו את הקובץ הם לא מקבלים? ברגע שתהיה העברת מידע?

כרגע אין לנו פתרון.

להם אין לכם פתרון.

אנחנו לא חברה טכנולוגית של כל רשות.

הוא לא יכול לכפות עליהם. קופת חולים מאוחדת, מי מכם רוצה להתחיל?

אני אתחיל, משה ברים, מנהל המגזר החרדי במאוחדת. נמצאת איתי נועה חמכוב, שהיא מנהלת הדיגיטל אצלנו.

ראשית אנחנו צריכים לזכור שבקופת חולים רוב הביקורים זה קודם כל במרפאה. ויש לנו מוקד טלפוני מאוד יעיל, שהמענה הממוצע - - -

יש לכם מערכת הזדהות קולית?

כן, קודם כל, כן. כל הזדהות היום שצריכים לקבל זיהוי חוזר. אם מישהו רוצה להירשם למשל לאתר שיש אתר מסונן, שעובר את כל חברות הסינון, הוא מקבל אישור חוזר, הוא מקבל בקולי. זאת אומרת, אין היום משהו ספציפי שאפשר להגיד בקופת חולים מאוחדת שלקוח שלנו שהוא לא מחובר בדיגיטל לא יכול לחבר.

למשל אם פיתחנו, כבר מזמן, אפשר להירשם לקבל תור בבית מרקחת, להירשם לקבל תור למעבדה. כל דבר אפשר היום לעשות גם באפליקציה כמובן וזה מאוד מתקדם. אבל אפשר לעשות את זה גם בכוכבית 3833 שזה המענה הקולי שלנו. המענה שם מהיר מאוד.

בנוסף, כל הזדהות, למשל אישור זמני. היום יש דבר שנקרא "אין לי כרטיס מגנטי", אני רוצה להיכנס לרופא, אני יכול לעשות את זה באישור זמני. אפשר לקבל את האישור הזמני קולי בדיוק כמו שאפשר להוציא את זה באפליקציה. ובניגוד למה שאמרו קודם שיש כאלה מקומות שמחכים 10 דקות, זה אולי 10 שניות, לא יותר. אתה מקבל חזרה את הזיהוי הקולי.

בנוסף אנחנו כן עובדים במאוחדת כל הזמן, מנסים לפתח את הנושא של IVR ואנחנו יושבים על זה עם צוותים מאוד רציניים ואנחנו נפתח יותר ויותר את ה-IVR. אנחנו מקימים תשתיות של IVR. כמו אפליקציה, כמו שיש את האפליקציה הדיגיטלית, כל זה יהיה ב-IVR, יהיה אפשר גם לחפש שם של רופא, אם אני מחפש רופא. נכון שהבוטים, כמו שנאמר כאן, הוא מורכב. אבל זה מורכב גם באפליקציה, אותו דבר. מה שיש באפליקציה יהיה בקרוב ב-IVR, בעזרת השם, אצלנו.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? בבקשה.

לי קוראים מיכאל ירט, אני מייצג את ארגון נדברו. אין לי מה להוסיף. דיברו פה דברי טעם. אני רק רוצה לתת מידע חשוב מהשטח שאני חושב שהוא מעניין ויש בו עניין לכל אחד ואחת שיושבים כאן, כמי שאמונים על הנגשת השירותים הממשלתיים למגזרים בכלל, לכל האוכלוסיות ולמגזר החרדי בפרט.

הנחת היסוד של לפני כמה שנים בכל מה שקשור לאינטרנט והמגזר החרדי הייתה שבמוקדם או במאוחר גם המגזר החרדי צועד לכיוון האינטרנט, אין כיוון אחר. אולי הם הולכים לשם יותר בחשדנות, יותר בהססנות, אבל הם יהיו שם. יכול להיות שבעתיד יהיה איזה שהוא מקום במוזיאון ישראל, חדר מיוחד, ששם יהיה שאריות כאלה. יהיה שם פקס, יהיה שם כמה חרדים חרדים בתמונה, שמשתמשים בטלפון עם לחצנים. מחשב בשבילם זה משהו בשביל לכתוב קובץ word.

היום כולם מבינים שזה לא שם. המגזר החרדי פיתח התמודדות נוגדנים, יכולות בנושא של ההתמודדות שלו עם הקדמה האינטרנטית. ובאמת יש אנשים שמשתמשים באינטרנט בהתאם לאמונתם, למחצה, לשליש, כל אחד לפי עניינו. בצורה מבוקרת, מסוננת, חלקית. לא זה מה שבאתי לספר לכם, אלה דברים ידועים.

מה שאני באתי לומר לכם שיש תופעה מדהימה שמפתיעה אותנו במספרים שלה גם אצלנו במגזר, היא קורית כאן ועכשיו בשנים האחרונות ממש. היא הולכת וצוברת תאוצה בממדים בלתי נתפסים. מדובר בעשרות אלפי בתי אב במדינת ישראל, אזרחיים שווים, שקיבלו החלטה חד משמעית לומר לאינטרנט שלום ולא להתראות. לא מדובר באנשים שלא היו שם והם החליטו שלא נכנסים לאינטרנט. מדובר באנשים שהיו שם ברמות שונות ועשו קמבק ואמרו אנחנו לא שם. אנחנו פשוט לא שם. כולל הכול, כולל מייל, עד כדי כך.

לא מדובר בתופעה נקודתית, מדובר בתופעה גדולה שצוברת תאוצה. תבינו, המגזר החרדי הוא מחולק לכל מיני תתי נגזרים, מה שנקרא בשפה שלנו חסידויות או קהילות. בכל מקום כזה יש היום כמו קבוצת קומנדו, שמכילה אחוזים ניכרים. לא מדובר על 30% וגם לא 20%. זה יכול להיות 10% בקהילה, 5%, 15%. יש מקומות שזה גם מגיע ל-20% ויותר, של אנשים שלא נוגעים באינטרנט בכלל. התופעה הזאת היא תופעה שצוברת תאוצה. היא הפרסונה הזאת של אותה דמות חרדית שלא משתמשת באינטרנט בכלל היא אולי לא הפרסונה הגדולה ביותר, אבל היא בהחלט הפרסונה הגדלה ביותר. ובמגזר הצעיר, אצל הצעירים זה מכפיל ומשלש את עצמו פי כמה וכמה.

הנתון הזה הוא נתון שחייבים להתייחס אליו כשבונים פתרונות למגזר החרדי בפרט, באופן כללי בכלל. חייבים להתייחס לאותו קהל שלא נוגע באינטרנט בכלל ולהנגיש את השירותים. מקצועיות, הדבר הראשון במקצועיות זה לזהות את המגמות ולתת להם מענה בזמן אמת, כי אנחנו לא מחכים לעתיד. אנחנו בונים אותו. אם אנחנו נחכה שהמגמה הזאת תעלה ותהיה מצוקתית וזה יעלה עוד יותר ויהיו כעסים וקשיים וניתוק של קהל כל כך גדול וגדל במדינת ישראל זה יהיה חבל.

זה הזמן לטפל בזה. ושיהיה בהצלחה בטיפול בזה, כי אנחנו לא הולכים לשום מוזיאון וגם לא לכלוב בגן חיות. אנחנו כאן, חיים, נושמים וגם בועטים אם צריך.

תודה. חבר כבוד אצלנו בוועדה, יעקב שנרב.

יעקב שנרב, משנה מנכ"ל שיכון. בכמה נקודות קצרות, הן יהיו קצרות. אחד, לפני שהוא יצא, בצלמו, אז הוא דיבר על זה למה לא מזהים את הקומות הכשרות ושולחים להם ישר הקראה. אז התשובה היא שכן מזהים את הקומות הכשרות ושולחים להם ישר הקראה. ואם הוא מזהה שירות וזה עוד לא קורה, אז זה ניתן יחסית בפשטות לבצע. לא כל שירות אפשר, וזה מבוצע.

יותר מזה, מי שמבקש גם אם אין לו קומה כשרה, יש לנו את הטכניקה ואנחנו עושים את זה. מדובר באוכלוסיות שלפעמים לא קוראים עברית, לפעמים שיש להם בעיה בקריאה. יש גם הנגשה לכאלה שיש להם בעיה בקריאה בכלל ולכן השירות הזה ניתן. בקומות הכשרות הוא נכנס אוטומטית.

כאשר מתקשרים ממספר ל-IVR אז נאמר שממספרים מה-079. יש פתרון טכני שאנחנו משתמשים בו בעיקר כאשר מתקשרים מהמשרד. הרי כאשר מתקשרים מהמשרד מתקשרים ממספר חסום בשביל שלא יתחילו לחזור לפקידים לפלאפונים שלהם. הפתרון שאנחנו מצאנו זה היום לא נכנס מספר חסום, כי הרבה לא עונים למספרים חסומים, בוודאי אוכלוסיות שחוששות מטלפון מהבנק או מהמשטרה או whatever.

והפתרון שאנחנו נותנים זה שהמספר הוא מספר של ה-IVR עצמו. זאת אומרת, אנשים רואים, מזהים את המספר הזה, רשום אצלם כמשרד השיכון. אבל הם לא יכולים לחזור לפקיד הספציפי מהסיבה הפשוטה שהפקיד הספציפי הוא אחד מתוך מוקד שהיום הוא עובד ומחר הוא לא עובד. והרבה פעמים מתקשרים גם ממספרים של פלאפון. לכן זה הפתרון הטכני שמצאנו בשביל שאנשים לא יפחדו לענות. כיוון שהחשש שנאמר פה הוא הרבה יותר רחב מאשר הצינתוקים, 079. הוא הרבה יותר רחב והוא בהרבה יותר חברות ומזרים. זה פתרון טכני שאנחנו נתנו אותו ואנחנו חושבים שהוא טוב.

אגב, כמעט את כל הדברים אנחנו עושים עם מערך הדיגיטל שהוא מאפשר לנו את זה. שיתוף פעולה יפה מאוד. נתנו לנו עכשיו ארבעה מחקרי מדף, שזה בכלל מרגש. על אחד הם כבר מודים. בכל מקרה, המחקר מדף שהוזכר פה, אני רוצה רק להגיד על מה מדובר, כי זה מעניין. אנחנו יש לנו פניות ציבור, מערכת פניות ציבור שבאה עם 179 אופציות. אנשים לפעמים לא מבינים מכל מגזר את אותה מילה באותו מובן. אני אתן דוגמה קטנה: המילה משכיר. מי שלומד דף יומי, היום דף ל"ו בסנהדרין, אז המילה משכיר יכולה להיות שמישהו משכיר דירה למישהו ויכול להיות שהוא משכיר את הדירה ממישהו. אז מישהו שלומד גמרא מבין אותה בצורה אחת ומישהו שלומד ביאליק מבין אותה בצורה אחרת. לכן אנחנו יוצאים למחקר מדף, עם מערך הדיגיטל, במימון מערך הדיגיטל, שזה אחד מתוך ארבעה.

אנחנו עושים את זה לא רק בשבילנו. כי התוצאות של מחקרי המדף האלו יתנו גם למערך הדיגיטל וגם לנו וגם בכלל לכולנו כחברה, להשתמש במושגים שמבינים אותם. כמו שוכר. שוכר אין ויכוח עליו מה הוא ומשכיר יש ויכוח. ולכן גם אם אין ברירה וצריך להשתמש במילה משכיר ואי אפשר להשתמש, אז מוסיפים לידו דירה. או משכיר לשוכר. יש פתרונות. אבל צריך להבין שלא כל אחד קורא או מבין כל מושג אותו דבר.

דבר נוסף שנאמר פה זה, יש פתרון נוסף שמערך הדיגיטל מקדם, שהוא לא נאמר פה כי הוא עוד לא עלה, אבל אני מוכן להדליף אותו בשמם, של האצלת סמכות. יש בעיה גם בחברה החרדית, גם באוכלוסייה של גיל הזהב וגם אנשים שיש להם בעיית אוריינטציה דיגיטלית או סתם אין להם זמן. שהם לא רוצים להיכנס לזה, והם אומרים לנכד תיכנס עם ההזדהות שלי, תעשה לי את העבודה. כאילו, שלחנו אותם להיכנס בצורה לא ראויה, אני עדין במילותיי.

מערך הדיגיטל לקח את זה, בשנתיים האחרונות מפתחים את זה וזה לא פשוט, צריך להבין מה המשמעות של זה. המשמעות שאני מעביר את הסמכויות שלי למישהו אחר. יש פה הרבה מאוד, הם עברו כבר את כל המכשולים. אם ירצו הם יגידו מתי זה עולה. מה שהם אמרו לי, אם הם רוצים שיגידו את זה פה, אבל המשמעות היא שבקרוב מאוד ניתן יהיה להאציל סמכות בשביל שמישהו יוכל להיכנס למערכות. בפועל זה קורה. צריך להבין את זה. בפועל את המערכות, כאשר אמא שלי צריכה משהו מביטוח לאומי היא לא מתקשרת לביטוח לאומי, מסיבה טכנית. אבל עכשיו זה יהפוך להיות משהו כפתרון נוסף. הוא לא פתרון מושלם, הוא לא פתרון לכל אחד. אבל בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת יותר שבפועל עושה את זה, זה יכול להיות כלי נוסף לפתרון שלא מחליף כלים אחרים. הוא גם לא תמיד יכול להוות חלופה, אבל לחלק מהאוכלוסייה הוא יכול לעבוד.

שתי נקודות אחרונות. חלק מהדברים שנשאלו פה קודם לגבי IVR ייפתרו רק בבינה מלאכותית. לא יעזור. צריך להיזהר בפייקים, יש הרבה, הכול. אבל סתם דוגמה, IVR שאפשר להפוך אותו ל-200 שפות ולא להכניס עכשיו, להקליט לו 200 פעמים, אלא בינה מלאכותית שתעבוד על הקשר, עם בקרה ראויה ואיכות מספיק גבוהה. אמינות אני מתכוון. זו עוד עבודה. לא הרבה, אבל באותו רגע כל ה-IVR יכול להיות בעוד 200 שפות, לתת פתרונות שיושב-ראש הוועדה מכיר את הבעיות.

לגבי רשות המיסים, המכונה מס הכנסה. מי שיודע, אני במקרה גם יועץ מס בעברי. לא עבדתי בזה, אבל למדתי. מי שיודע, איך עד לפני שנתיים הגישו בקשה להחזר מס. היו צריכים להגיע מס הכנסה ולהביא להם את הצילומים של הקבלות. אני כבר לא מדבר על זה מה הולך להיות עוד מעט שהם כבר יראו את זה לבד, אצל העמותות. אני אומר היום עושים את הכול מרחוק. ואני עושה את זה לא רק בשבילי, עושה את זה גם עבור אחרים. המשמעות היא שאפשר להגיע. מי שרוצה להגיע, יכול להגיע. רק במקום לחכות ארבעה שבועות לתשובה או לחכות בתור שלוש שעות, הוא מחכה 10 שניות ומקבל את התשובה אחרי שבוע. מי שמגיע לסניף ומחליט שהוא מעוניין בזה, כי לא כל אחד יכול.

מי שאמר שזה מסובך, אני מכבד את מה שאמרת, אבל בתור אחד שעושה את זה המון, זה הרבה יותר פשוט ממה שהיה עד לפני שנתיים. וזה מאפשר, אני לא מדבר על התהליך. מי שלא רוצה זה בסדר, אני לא חושב שזה פשוט, אבל זה הרבה יותר פשוט.

אבל מה שיותר חשוב, שמי שמגיע ומעוניין להגיע, כמו פעם, לסניף, וזה לגיטימי וחברי קמינר אמר את זה ואני חושב שהוא צודק. זה לגיטימי וצריך להשאיר, אנחנו קוראים לזה כרך. להשאיר את זה. לא כי מישהו ייכחד, אלא בגלל שיש אנשים שמעוניינים בזה. אבל הם מחכים אצלי בתור במשרד השיכון, בעבר חיכו, לפי ההסכם, לחכות לא יותר מ-40 דקות. בהסכם החדש זה לא יותר משבע דקות. זה לא קרה בגלל שאני נחמד. אני גם נחמד, באופן עקרוני, כך אשתי טוענת. אבל בכל מקרה, מה שאני מנסה לומר הזמן יתקצר בגלל שחלק עבר לדיגיטל. אז הדיגיטל לא מחליף את השירות, אלא מאפשר למי שמעוניין בשירות לקבל אותו מהר יותר. עד כאן.

תודה רבה.

אם אפשר רגע לשאול שאלה.

התייחסות קצרה.

אני אמנם לא מדבר בשם הגמלאים, אני מדבר בתור מי שמקורב לחסידות. לא רואים עליי, אבל אני נכד של אדמו"ר. לא משנה כרגע.

אז יש לך פור עליי גם.

מי שמכיר את שם המשפחה פרלוב יודע מה אני מתכוון. דיברו פה על המגזר החרדי.

אתה לא מקורב, אתה אדמו"ר.

נכון.

עוד לא, הוא יהיה.

תראו, אני מקבל מהמגזר החרדי, הם אומרים שהטלפון הכשר לא מאפשר דיגיטציה. האם זה נכון? האם הטלפון הכשר לא מאפשר דיגיטציה זו בעיה שצריך לפתור אותה.

הפתרון זה ה-IVR. זה הפתרון.

כן, מה רצית?

נקודה קטנה שאני רוצה להוסיף. יש לפעמים פתרונות במאקרו, אבל לפעמים כאשר מגיעים לשטח הדברים לא קורים. שני סיפורים קטנים: לדוגמה, הייתי צריך לקבל החזר מהעירייה שבה אני גר. ואנחנו קיבלנו חוזר מייעוץ המשפטי של העירייה, שהייתה חייבת לתת אפשרות גם לשלוח את הבקשה בפקס. אני מתקשר למערכת, אני שואל מה המספר? המזכירה אומרת לי לא ניתן לקבל החזרים, רק דרך האתר. היא לא צודקת. אבל אם בסוף הפתרון נמצא והוא לא מגיע לאנשים בשטח לא עשינו כלום.

דבר שני, דיברו פה מקודם על קופת חולים מאוחדת. אני אספר לך חוויה אישית, אני מקווה שאשתי מסכימה. היינו במיון נשים, באמצע הלילה. היינו צריכים טופס 17. הוצאנו את הטופס מהרופא, התקשרנו למזכירה, שבאמת ענתה מהר. ביקשתי תשלחו לנו את הטופס. היא אמרה לי בלתי אפשרי, רק דרך האתר. אמרתי לה אבל אין אפשרות לשלוח לי את זה במייל, לבית החולים? כלום. אני אומר, יש מכשיר בבית החולים למטה שאני יכול להיכנס לחשבון שלי ולהוציא, להדפיס את הדפסים. בשביל זה בדיוק זה מיועד, מי שהולך בלי סמארטפון.

באמצע הלילה אני יורד לבית חולים למטה, יש שם עמדות של כמה וכמה קופות חולים. חלקן מנותקות, חלקן המסך עובד, אבל כשאתה מקיש המסך הבא לא עובד. חלקן באמת חלק קופות חולים המכשירים מצוינים. זה בבית חולים אחד. ואני בדקתי לאחרונה בעוד בית חולים וזה גם ככה.

גם אם נותנים את הפתרונות, בסוף צריך להוריד אותם לשטח. תודה.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה להודות לשחר, התקדמנו המון מהדיון הקודם. התקדמנו בלוח זמנים. יש לנו עוד כמה אתגרים, רמ"א 2 לא פתר את הכול, אנחנו צריכים להגיע לרמ"א 3 וזה ייפתר בתוך 2025. והנושא של אתרים חדשים, נושא של העמדות. גם לסליי, גם לך אני רוצה להודות על העבודה.

אני באמת מתפלא, ואני מציע לפנות לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. היא הייתה פה, הציעה. היא גם הציעה שהיא תביא פתרונות וזה לא קרה ואני מצטער על כך.

אני כן רוצה לפחות עד אמצע פברואר, גם מכם, שחר וגם מהביטוח הלאומי, משרד התחבורה, רשות המיסים. לדעת מי ערוך מבחינה משרדית ל-IVR. מי ערוך לזה. מה ערוך, מה האתגרים שעומדים. אני אשמח לקבל גם מכם איזה משרדים נמצאים בפנים, איזה משרדים לא נמצאים בפנים. בסוף מי נמצא בתוך הפתרונות.

יכול להיות, אני אומר את זה כאפשרות שעלתה פה, שהנושא של למצוא עמדות שירות, יכול להיות ששיתוף פעולה של הארגונים האזרחיים שפעילים בעניין הזה. יכול להיות שיש ראשי רשויות יותר פעילים, יש ראשי רשויות שפחות פעילים. כמובן שכל אלה שהתחרו איתי בבחירות הם פחות וכל אלה שלא התחרו הם יותר. אבל בסוף, יכול להיות שהארגונים האזרחיים, בסוף ראש רשות יש לו עוד דברים לעשות. הארגונים האזרחיים שנמצאים כאן יכול להיות שהם יכולים לעזור למצוא את העמדות האלה. כי העמדות האלה, כמו שאמרנו, יכולות לפתור את הבעיה.

אני שמח שהתקדמנו. אם היינו לפני שנה ו-IVR כמעט לא היה קיים בתוך מערך הדיגיטל, אנחנו נמצאים כבר בתוך הפיתוח. אבל כן, אני רוצה לראות כמה שיותר משרדים.

ואני כן רוצה להתחבר למה שאתה אמרת. כשאני התחלתי את הוועדה פה לפני שנה וחצי-שנתיים, הנושא של רשות המיסים היה ממש מרחק שנות אור. בשנתיים האחרונות רשות המיסים התקדמה משמעותית מאוד. אני כבר לא מדבר על השנה שהוציאו אוטומטית את אישורי תיאום המס, שאנשים כבר לא צריכים לחפש איפה תעודת הזהות וכרטיס אשראי ובית החולים וזה, כדי להיכנס למערך ההזדהות הממשלתית. ולא צריך להגיע פיזית, שפעם היו חייבים להגיע פיזית. אנחנו זוכרים גם את התקופה הזאת. לפני שנתיים היה צריך להגיע פיזית. כמעט לא הייתה אפשרות להגיש את זה דיגיטלית.

היום זה מצב שאתה מקבל את זה בדואר הביתה. אתה אפילו לא צריך להיכנס למערכת ההזדהות הממשלתית. אלא אם כן יש איזה שהיא תקלה, אבל באופן נורמלי אתה מקבל את זה. הנושא של הקבלות זה באמת אמיתי, חה"כ ברוכי העביר את הצעת החוק של הקבלות. אבל אני כבר לא מדבר שם, אנחנו נמצאים במקום אחר.

אבל כן, נרצה לראות יותר את ה-IVR עובד בשביל אותם אנשים שעם פחות אוריינטציה, במקביל להתקדמות של השירותים הדיגיטליים שאני חושב שזה מבורך, זה מוריד בתורים. בסוף זה גם טוב לאלה שרוצים להגיע פיזית. כי מי שמגיע פיזית והוא מחכה עם הרבה אנשים בתור, וכך הוא מחכה עם עשרה אנשים בתור, זה משמעותי מאוד בשבילם.

אני שמח לשמוע על הנושא של האוריינטציה דיגיטלית. אני אשמח, ויכול להיות שנקיים על זה פגישה, נעשה אתכם פגישה לעשות אל תוך החברה החרדית. אני יודע שיש הרבה פרויקטים כאלה. ואולי איזה שיתופי פעולה לנושא של הסיכונים בתוך הרשת. אנשים פחות מודעים ובטח בציבור החרדי, פחות מודעים. ככל שיש פחות אוריינטציה דיגיטלית כך יש פחות ידע על הסיכונים. אני חושב שזה חשוב מאוד.

אנחנו נבקש עד אמצע פברואר לדעת גם מכם איפה אנחנו נמצאים מול כל המשרדים. רשות המיסים, כמו שאמרתי, ביטוח לאומי, משרד החינוך והשלטון המקומי, קצת צר לי, אבל זה לא אשמתכם. למרות שיש רשויות שלא מחוברות. רשויות שהיום מקבלות מידע זה עובד וחבל לי על הרשויות שלא מקבלות מידע. ברור שזה יהיה יותר יעיל בלי קובץ, אבל היום זה עובד. בסוף מבחינת האזרח יש לו את זה ברשויות שזה עובד, אין לו את זה ברשויות שזה לא עובד, לצערי הרב. אני אומר, זה מסיבות לא הגיוניות. אתם צריכים לנסות. אני יודע שלשלטון מקומי אין שליטה על ראשי רשויות, אבל בסוף צריך למצוא איזה שהוא פתרון גם לרשויות שלא משתפות פעולה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:45.