פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
100
ועדת הכלכלה
09/12/2024
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 533
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' בכסלו התשפ"ה (09 בדצמבר 2024), שעה 11:05
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 09/12/2024
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023, של ח"כ אריאל קלנר
חברי הכנסת
¶
וליד אלהואשלה
קארין אלהרר
מירב בן ארי
סימון דוידסון
חילי טרופר
נעמה לזימי
צגה מלקו
משה סולומון
אריאל קלנר
מוזמנים
¶
שר התקשורת שלמה קרעי
ברוריה מנדלסון - עו"ד, יועצת משפטית, משרד התקשורת
עדי ליברוס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים
מרסיה צוגמן - עו"ד, יועצת משפטית, כאן - תאגיד השידור הישראלי
אלירן גבאי - יושב ראש ועד עובדי ועובדות התאגיד, כאן - תאגיד השידור הישראלי
גולן יוכפז - מנכ"ל כאן - תאגיד השידור הישראלי
אלון גלרט - שדלן, עו"ד, יועץ חיצוני, כאן - תאגיד השידור הישראלי
אבי בן הלל אבנון - מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך
ליאור תמאם - עו"ד, מנכ"ל איגוד התסריטאים
נגה בריינס - מנכ"ל איגוד העורכים
אלירן אליה - יו"ר איגוד הבמאיות והבמאים בישראל
רוני אבולעפיה - יושבת ראש פורום היוצרים הדוקומנטרים
גיורא ואלה - מנכ"ל אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
רוני הדר - שח"ם - איגוד שחקני המסך
ענת סרגוסטי - אחראית חופש העיתונות, ארגון העיתונאים והעיתונאיות
טל הלל - מקדמת מדיניות - זולת לשוויון וזכויות אדם
רונן ריינגולד - שדלן, עו"ד, מייצג את מכון זולת לזוויון וזכויות אדם
ד"ר אייל צור - עמית בכיר, פורום קהלת
ד"ר עמית קמה - יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת
אלעד מן - עו"ד, יועץ משפטי, הצלחה - לקידום חברה הוגנת
גיל ורד - אחים ואחיות לנשק
דוד קורן - מנכ"ל ער"ן
פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים
איציק בונצל - אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל שנפל בקרב במרכז רצועת עזה
גליה חושן - אמא של הדר חושן ז"ל שנרצחה במסיבת הנובה
עינב מוזס אורבך - כלתו של גדי מוזס החטוף בעזה, מטה משפחות החטופים
חן אביגדורי - אשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו בעסקה
שמעון אור - דוד של אבינתן אור החטוף בעזה
עידו יוטה - תנועת דור[ש]ינוי, צעירים למען הנהגה אחראית
יהודית בצלאל - אחות של רפאל קאודרס ז"ל שנפל בצפון
רישום פרלמנטרי
¶
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023, פ/3776/25
היו"ר דוד ביטן
¶
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנת), התשפ"ג-2023, של חה"כ אריאל קלנר.
לפני שנתחיל, יש פה משפחות שרוצות להתייחס, נאפשר להם את זה. בבקשה תתחילי, בשמחה.
חן אביגדורי
¶
אני מבקש שכל מי שבחדר, מי שראה, מי שלא ראה, שיקשיב. שיקשיב לבן אדם שנמצא שם כבר 430 יום. תודה.
(מוקרן סרטון)
פרופ' חגי לוין
¶
יושב-ראש הוועדה, אני רוצה לתת לך פרשנות רפואית לסרטון שראינו. פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים. קודם כל, אנחנו רואים אות חיים. בניגוד לשמועות זדוניות שיש מי שמנסה להפיץ, יש חטופים חיים ואנחנו חייבים להציל אותם עכשיו.
אנחנו רואים את מתן שהוא חיוור. הוא חיוור, קרוב לוודאי, כי הוא לא נחשף לאור שמש מי יודע כמה זמן. כי הוא לא מקבל את התזונה שהוא צריך וקרוב לוודאי שהוא סובל מאנמיה, מחוסר בברזל. ואנחנו רואים שהוא מדבר, הוא נראה כאדם רגיל. אבל ברור שהוא לא. הוא בסכנת חיים מיידית. כמעט כמו נידון למוות. אנחנו רואים את המצב הנפשי שלו, כמה שהוא חזק, והוא חזק, אבל מי יודע כמה זמן עוד הוא יכול לשרוד כך? הוא ו-99 החטופים האחרים.
הוא מדבר על ההיגיינה. אנחנו יודעים מהחטופים ששבו, וזה היה אחרי זמן הרבה יותר קצר, מאיזה זיהומים מסוכנים הם סבלו. גם חיידקים, גם וירוסים, גם הוא ציין פה את החולדות והעכבישים. כל רגע יכול להיות הרגע האחרון שלו.
הוא מציין את המחסור במים. אנחנו יודעים שהחטופים סובלים מהתייבשות חמורה וממים לא ראויים לשתייה שבסוף יכולים להוביל, בכל רגע, אי אפשר לדעת מהי נקודת השבירה של מתן ושל החטופים האחרים. אנחנו צריכים להתייחס אליהם כאל נידונים למוות שביכולתנו להציל אותם עכשיו.
יותר מזה, ראינו איך הסרטון הזה והסרטונים האחרים משפיעים על החברה ישראלית כולה. יש פצע פעור ומדמם בליבה של החברה הישראלית כל עוד יש שם ולו חטוף אחד. ולכן אנחנו חייבים עסקה כוללת, שמביאה את כולם. את החיים כדי להציל אותם, ואנחנו יכולים להציל אותם. ואת החללים, כדי לקבור אותם כראוי, כי גם זה פצע פתוח לא רק בשביל המשפחות שאני מלווה אותם ורואה אותם בכאבם וסבלם ובנזק הבריאותי שלהם. אלא לחברה הישראלית כולה שאני רואה איך הישראלים לא ישנים. כל מי שיש לו מצפון לא יכול לישון בלילה כשמתן ואחרים נמצאים שם.
אז אנחנו חייבים לשדר את האמת לציבור, ותודה לך שאפשרת להקרין את זה כאן. אנחנו חייבים שכלי התקשורת שלנו לא יהפכו את החטופים לעוד אייטם בחדשות, אלא ימשיכו לשים את זה כנושא הכי חשוב והכי דחוף על סדר היום הציבורי. אנחנו צריכים לעסוק בזה יומם ולילה עד שכולם יחזרו הביתה. אי אפשר, אנחנו לא יכולים.
אני אומר, גם אני, כיושב ראש איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ויש המון נושאים אחרים נורא חשובים. ואנשים חולים ומתים מסיבות אחרות גם כשאנחנו מדברים כאן. אבל כל עוד לא חוזרים כל החטופים הביתה החברה הישראלית מדממת. החברה הישראלית חולה. חולה בגוף וחולה בנפש. ואנחנו חייבים, אין לי שום דרך אחרת להבהיר לך את זה. אתה וחברי הכנסת שיושבים כאן, כל אחד צריך יום ולילה להגיד לממשלה 'זאת החובה שלכם עכשיו להחזיר אותם הביתה'. ויש עכשיו הזדמנות. חייבים לממש אותה ולהביא את כולם הביתה. תודה.
איציק בונצל
¶
שלום אדוני, שמי איציק בונצל. אני אבא לשלושה חיילים. נדב, בננו הבכור, לוחם עכשיו בגזרת הצפון. עמית בננו האמצעי, שנפל בקרב בעזה ב-6 בדצמבר כשהיה מפקד צוות בסיירת הצנחנים. ועדי, בתנו הקטנה שהתגייסה לפני שבועיים ונמצאת כרגע בטירונות חי"ר.
אנו, חברי פורום הגבורה, המאגד מאות משפחות שכולות ממלחמת "חרבות ברזל". למרות כאבנו וייסורנו, קמנו מאבלנו ולקחנו אחריות כחובה שהוטלה עלינו שלא בבחירתנו, לוודא שביטחון ישראל יישמר והמלחמה תממש את מטרותיה. מיטוט שלטון החמאס ויכולותיו הצבאיות, החזרת החטופים וביטחון לתושבי הדרום. הרחקת החיזבאללה מגבולנו והשבת ביטחון אמיתי לתושבי הצפון.
כמשפחות שאיבדו את היקר להם, אין מי שמבין טוב מאתנו את מה שעוברות משפחות החטופים, אחינו ובשרנו. בשנה החולפת, במאמצים אדירים, מדינת ישראל הצליחה להפוך את הקערה על פיה ומתוך שעתה הקשה הגיעה להישגים אסטרטגיים חשובים מאוד. ציר הרשע האירני מוכה מדרום ועד צפון, בעזה, לבנון וסוריה.
אך למרות הישגים רבים ומשמחים עוד רחוקה הדרך למימוש מטרות המלחמה באופן שישפיע ויהדהד לדורות. אסור לנו לעצור בשלב הזה, למרות הלחצים האדירים והרצון לשקט זמני. בעת הזו אנו נדרשים לגבורה גדולה ונחישות נוספת עד למימוש כלל מטרות המלחמה.
אנו מלאי דאגה לגורל אחינו ואחיותינו החטופים מיומה הראשון של המלחמה. ולאור זאת ואחרי ההישגים החשובים שהושגו, אנו מבינים שיש צורך לפעול בהקדם לשובם, אף במחיר של עיכוב זמני של מטרות המלחמה.
אנו קוראים לקברניטי המדינה, שנה חלפה לנפילת אהובינו בחרב ובשבי. שנה שבה ראינו את המסירות ללא קץ של אזרחי המדינה אלו לאלו. מסירות וחירוף נפש של חיילים ואזרחים למען העם, חייו ואחדותו. שנה של דאגה ללא הרף לאהובינו שבייסורי השבי הנורא. שנה שבה כאבנו ודאגנו זה לצד זה ולא זה כנגד זה. שנה שבה הצטרפו אלפים למשפחת השכול.
אדוני יושב-הראש, אנחנו עומדים כאן יחד בקריאה משותפת לממשלה ולנציגיה לחתור להשבת כל החטופים בפעימה אחת, הכוללת את כולם כולל כולם, החיים והמתים. אין אנו תמימים, אנו למודי ניסיון, סבל וכאב, המבינים שלכל צעד יש מחיר. לכן החשיבות של החזרת החטופים חייבת להתרחש רק מתוך עסקה שהיא אחראית ובטוחה למדינה. רק מתווה כולל להחזרת כלל החטופים יכול לאפשר מוסרית וביטחונית תשלום מחיר כואב כזה או אחר. אחרת אנחנו נכנסים למדרון חלקלק של סחיטה חוזרת ונשנית של המדינה, ויתור ובכי לדורות על חטופים רבים.
ממשלת ישראל, חברי הכנסת שנמצאים כאן מכל הסיעות, נבחרתם לעמוד באתגר הזה. ומשכך, עמדו בו בגבורה, אומץ ובהירות מוסרית. אנו בטוחים ברוחו ועוצמתו של העם לעמוד בפני האתגרים העומדים לפתחנו. ובהזדמנות זו רוצים להודות גם לכוחות הביטחון על פועלם.
אני אבקש להשתמש בבמה החשובה הזאת לכל חברי הכנסת, אנחנו משפחת השכול, למעלה מ-800 וכמה חללים, קדושים וטהורים, טרם קיבלנו תחקירים איך הבנים שלנו נפלו. אפילו לא משפחה אחת, אחרי שחלפה שנה לא זכתה לקבל תחקיר איך הבן נפל. אני רוצה לדעת מה היה בקרב של עמית. אני רוצה לדעת מה קרה שם. אני רוצה לדעת איפה זה היה. את הבקשה הזאת אנחנו חוזרים פעם אחר פעם. אני חושב שמגיע לנו תשובות ותחקירים איך הבנים שלנו נפלו. זה לא יתכן שאנחנו, ואני אומר לאדוני את הדברים ולשאר חברי הכנסת פה מכל הסיעות, זה לא עניין של שמאל, לא עניין של ימין. איך יכול להיות? אני אומר את הדברים עם עיניים מלאות בדמעות. לא יכול להיות שאני שילמתי את המחיר היקר ואף אחד לא חושב ולא מוצא זמן לבוא ולתת לנו משהו כתוב, משהו שאנחנו יכולים לדעת, כדי גם לסגור את הפינה הזאת בתוך התהליך הזה המאוד קשה וכואב.
לא היה מי שלא פניתי אליו כבר מהממשלה, שר הביטחון גלנט לפני שהוא פוטר. כולם מבטיחים הבטחות. אבל אני לא שומע את חברי הכנסת, מכל סיעות הבית, דורשים את הדבר הזה. כאשר ברור לכולנו שאין כאן עניין לא של שמאל, לא של ימין ולא שום דבר שאפילו מזהה פוליטיקה או מרגיש פוליטיקה. חלקכם חברים בוועדת חוץ וביטחון או במקומות אחרים. יש לכם את האפשרות לדרוש. ואני מבקש שעוד היום כל אחד מכם יוציא מכתב רשמי לשר הביטחון ולרמטכ"ל כדי שהמשפחות השכולות יקבלו סוף סוף תחקיר איך הבנים שלנו נפלו.
עוד נקודה נוספת שאני רוצה להאיר את עיניכם. הייתי בכמה ועדות. שימו לב, אני לא יודע אם זו הפעם הראשונה, אבל נראה לי שזו הפעם הראשונה, שכל מי שמחובר לטרגדיה הזאת של השכול במלחמה הזאת ולמשפחות החטופים, פעם ראשונה אומרים בפה מלא שכולם רוצים פעימה אחת ושכולם יחזרו, גם החיים וגם המתים, בעסקה אחת ולא בכמה עסקאות. מתוך הבנה שאם נעשה פה עכשיו פעימה ויגיעו רק חלק מהחטופים או חלק מהמתים, השאר יישארו הרחק במהלך השנים ולא נגמור עם זה.
זה גם דבר שצריך לשים לב אליו, שזה כולם תמימי דעים על עסקה שכוללת את כולם כולל כולם. תודה רבה.
גליה חושן
¶
שמי גליה חושן, אני אמא של הדר חושן. הייתה בנובה. יצאה ב-6:30 עם הרכב. לצערי לא המשיכה לנסוע. נסעה, עשתה את מה שבן אדם אחראי אמור לעשות – להיכנס למיגונית. ושם היא נרצחה. אני גם אמא לשני לוחמים. אחד יוצא אגוז, לחם בעזה ועכשיו עוד פעם מילואים. ואחד יוצא גולני, עכשיו סיים מילואים.
אני רוצה להגיד למשפחות החטופים שאני לא מבינה איך עושים את זה 400 יום. אני עשיתי את זה רק 10 ימים, והלב שלי איתם. אבל אני רוצה להגיד משהו לגבי הסרטון ובכלל. אני לא חושבת, אני בכל אופן, אני לא צריכה סרטון ואני לא צריכה רופא שיבוא ויגיד שהמצב שלהם קטסטרופלי. אף אחד מאתנו לא חושב שהם בתנאים אפילו לא מינימליים של בני אדם. אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק, יש לנו מפלצות. וברור לנו, ברור לכולם שחייבים להוציא אותם משם.
זה כמו שאני אביא עכשיו סרטון של הסרטונים שהיו ב-7.10. סרטון מתוך המיגונית של הבת שלי. את החטופים עוד זוכרים, ברוך השם, וצריך, חובה. אני מרגישה שאת הנרצחים של ה-7.10 שכחו. אז אולי באמת בפעם הבאה אני אביא סרטון מה-7.10. כי אנחנו שכחנו עם מי יש לנו עסק.
אני רוצה להגיד בקשר לעסקה המתגבשת או שלא, אני לא יודעת. חייבים עסקה שתכלול את כולם. אי אפשר אחרת, אי אפשר עוד רון ארדים. אנחנו חייבים עסקה מעמדה של כוח. חמאס איבד את כל מי שתמך בו עד עכשיו. אנחנו לא צריכים להתפשר אני חושבת. אנחנו בעמדה של כוח. אנחנו צריכים להעמיד תנאים לעסקה שאנחנו הולכים לעשות. לא יכול להיות שאנחנו נתקפל באיזה שהיא צורה כשאנחנו מול מישהו שעומד להתפרק לגמרי. אנחנו פה, מה שנקרא על הסוס. ואנחנו צריכים לנצל את זה. העסקה צריכה לכלול את כולם והעסקה צריכה לומר בלי ויתורים על ההישגים.
אני לא יכולה לחשוב שהמלחמה תיפסק. לא בגלל שאני אוהבת מלחמה, לא בגלל שהלב שלי לא עם החיילים, לא בגלל שהלב שלי לא עם החטופים. בגלל שאני הלב שלי עם אלו שנפלו. עם הדם הרב שנשפך. ובגלל שנשפך כל כך הרבה דם אנחנו לא יכולים להרים ידיים ולוותר על ההישגים כי זה כמו לירוק על הדם שלהם. אני לא אשן כשאני אדע שעוד רוצחים שרצחו את הבת שלי או האחרים עדיין חיים ומסתובבים. לא יכול להיות שלא כולם ישלמו שם את המחיר. אי אפשר לוותר על זה.
אז כן עסקה של כולם, בלי ויתורים. אין לי בעיה שיפסיקו את המלחמה לכמה זמן, אבל ימשיכו. אבל כמו שאנחנו יודעים, זה לא קורה. כשאנחנו מפסיקים לא נותנים לנו להמשיך. ואנחנו מבינים איפה אנחנו חיים. אנחנו חיים בשכונה משוגעת, עם חיות אדם מכל עבר. רוצחים אחד את השני אבל יש להם מטרה אחת משותפת לכולם שזה אנחנו. ואנחנו צריכים תמיד להיות, סליחה, עם רצח בעיניים מול האויבים שלנו.
ראינו מה קרה בהסכמים, ראינו מה קרה בוויתורים, ראינו מה קרה בנסיגות. אנחנו חייבים לשלוט על השטחים מעבר לגבולות שלנו. אני לא מדברת התיישבות, מדברת שליטה בשטח שלהם, מעבר לגבולות שלנו. שאנחנו בתוך המדינה נחיה בשלום ולא יהיו סיכונים.
ואני רוצה לברך את הממשלה ואת צה"ל על מה שהם עשו בסוריה. סוף סוף לא הגבנו. סוף סוף אנחנו ביצענו מהלך אקטיבי. לא חיכינו שיתקיפו אותנו, נכנסנו לשם, תפסנו עמדות ודאגנו לעצמנו. כך צריך תמיד לפעול. לא כמו ב-7.10 שאנחנו הגבנו, לא כמו עם חיזבאללה שאנחנו הגבנו. הגיע הזמן שאנחנו נפתח בהגנה על עצמנו ולא לחכות. הגיע הזמן שאנחנו נכתיב את הקצב, את העוצמה, איפה, מתי, למה וכמה. ונשלוט על שטחים ונדאג שיבינו שאיתנו לא מתעסקים. תודה.
עינב מוזס אורבך
¶
כן, תודה. לי קוראים עינב, אני כלתו של גדי מוזס, שמרגישה אליו כמו אבא שלי. הוא נחטף מקיבוץ ניר עוז. מגיל 15 הוא בחיי.
אני אתייחס גם לדברים שנאמרו פה, אמשיך אותם, כי אני רואה אותם באיזה שהוא אופן דומה ושונה. אני חושבת שמדינת ישראל ניצבת מאז ה-7 באוקטובר בפני שני אירועים: אחד הוא אירוע ביטחוני, צבאי. קטונתי מלהגיד איך לטפל בו, אבל אנחנו כבר 14 חודשים מתמודדים איתו. יש אבדות קשות, אבל יש גם הישגים ביטחוניים משמעותיים, לפי כל גורמי הביטחון וכל אזרח בר דעת.
אירוע נוסף שלא יכול לבוא ביחד ושממנו אני חושבת שהממשלה די התעלמה ולא טיפלה בו כמו שצריך הוא אירוע בני הערובה. ואירוע בני הערובה לא תמיד בא ביחד עם אירוע צבאי. זאת אומרת, זה לא תמיד יכול להיות חופף אחד לשני, כמו שניסו לתאר לנו. לכן אחרי 14 חודשים שהמדינה שלנו הייתה חייבת, לדעתי סדר הדברים היה צריך להיות הפוך, אבל המדינה שלנו באיזה שהוא אופן מתישהו הייתה חייבת להתמודד עם האירוע הביטחוני החמור שקרה, המחדל. התמודדה איתו. כרגע אחרי 14 חודשים הגיע הזמן שהמדינה שלנו תתמודד עם האירוע של בני ערובה שאיתו התמודדה באופן מאוד מאוד חלקי בעסקה היחידה שהייתה.
הסרטון שהוקרן של מתן ושל קודמיו, כל הסרטונים שאנחנו מקבלים מחמאס, אני מבקשת לקרוא להם בשמם: אלה סרטונים של אות חיים. זה לא טרור פסיכולוגי. מי שקורא לזה טרור פסיכולוגי מקטין, מקטין את המשמעות של הסרטון הזה. נכון, קשה לנו לראות אותו כי קשה לנו להסתכל למציאות האיומה שבה אזרחים שלנו והחיילים והחיילות שלנו נמצאים בעזה. קשה לנו להסתכל על זה בעיניים. זאת מציאות קשה מנשוא. לכן אנחנו מרגישים טרור פסיכולוגי. אבל זאת המציאות שלהם והם קוראים לנו לעזרה, הם זועקים הצילו. ולא אכפת לי מי הכתיב להם את המילים. אני יכולה להתעלם מחלק מהמילים.
בסוף יושבים שם אנשים חיים שזועקים שנציל אותם. זאת חובתנו כמדינה, כבני אנוש. אחרת אנחנו בפשיטת רגל מוסרית וערכית פה במדינה. אנחנו יכולים לסגור את הבסטה. נהיה חזקים כלפי האויבים שלנו מבחוץ, אבל מבפנים נהיה מדינת עולם שלישי, חסרת מוסר, ערכים ומצפן אנושי. זה הזמן לחזור לערכים, למוסר ולמצפן האנושי שלנו.
אני מחזקת פה את הדברים קודמים. אנחנו חייבים ללכת על עסקה שכוללת את כולם. אסור לגברים הצעירים שננטוש אותם מאחור כמו שנטשנו את כולם. אסור שהחללים שלנו, שנפלו פה בהגנה על המדינה או נרצחו שם יישארו שם, כמו שאנחנו אומרים מקרי רון ארד. כי אני מכירה באופן אישי משפחות שלא יכולות להמשיך הלאה. נשאר בהם חריץ קטן, מילימטר קטן, למרות שהביאו להם את כל העובדות שהיקיר שלהם נרצח או נהרג, הם עדיין מקווים שהוא חי והם לא יכולים להמשיך הלאה בלי לקבור אותו ולסגור את המעגל הזה. המתווה הכולל יכול להיות שאין ברירה והוא יהיה בפעימות, אבל הוא מראש צריך להתייחס לכולם עם פרקי זמן קצובים ולא ארוכים. חייבים, אסור לנו, וגם במחיר הפסקת המלחמה כרגע, כן.
בית הנבחרים כאן, נבחרי הציבור וכל מי שיושב כאן סביב השולחן שהוא לא ממשפחות החטופים, גם אנחנו, מי שהגיע לכאן לדיון המקצועי, אתם אזרחים במדינת ישראל. יש לכם אחריות על המאבק הזה, יחד איתנו. אני מבקשת מכולכם, מי שעוד לא עושה את זה, להצטרף אלינו. זה לא משנה אם זה ברחוב, זה לא משנה אם זה להגיע לכאן לא בתור כובע מקצועי, ברשתות, בכל דרך שנראית לכם, כל אחד בסגנון שמתאים לו. יש פה אחריות אזרחית ויש פה אחריות של נבחרי הציבור. עכשיו הם חייבים כולם לחזור, אחרת נסגור את המפתחות וניתן אותם, אין לנו מה לחפש במדינה הזאת. לא תהיה לנו גאווה, לא שאין לנו מה לחפש. לא תהיה לנו גאווה ותקווה במדינה הזאת. תחזירו לנו את התקווה, תחזירו לנו את הגאווה. תחזירו לנו מנהיגות אחראית ואנושית. תודה.
חן אביגדורי
¶
שלום לכולם, שמי חן אביגדורי. אשתי שרון ובתי נועם נחטפו ב-7.10 וחזרו בעסקה הראשונה והיחידה. אני לא אחזור פה על דברים שאמרו. אני רק רוצה לסכם במספרים: 110 חטופים החזירה ממשלת ישראל בעסקה, שמונה בחילוץ. ובזמן שאנחנו מבלים פה בכנסת בכל יום שני 27 חטופים נרצחו כתוצאה ישירה או עקיפה מהלחץ הצבאי. 27 אנשים שנחטפו מבתיהם בחיים חזרו אלינו או שאנחנו עדיין מחכים שיחזרו אלינו, בשקיות. זה מחיר המסמוס, זה מחיר הטרפוד, שכל אחד יקרא לזה איך שאתם רוצים. אנשים מתים כשיש לחץ צבאי, אין על זה ויכוח.
אני רוצה להגיד עוד משהו, אדוני יושב-הראש, ואני רוצה לנצל את העובדה ששר התקשורת נמצא פה, עוד מעט אני אפנה אליך שאלה אדוני השר, אם תרצה להתייחס אני אשמח. המאבק להשבת החטופים הוא לא רק מאבק על 100 נשמות שצריכות לחזור לכאן, בין אם בחיים ובין אם במתים. ואני מדבר גם בשם חבריי לפורום תקווה ולכל הפורומים האחרים. אנחנו נאבקים פה על דמותה של המדינה. כולנו, כל מי שבחדר הזה גדל על ערכים משותפים. על שותפות גורל, על ערבות הדדית ועל קדושת החיים. כל יום שעובר בלי שאנחנו רואים איזה שהיא תקווה, ואני חייב לציין שיש תקווה בימים האחרונים, זה יום שאנחנו נוטשים עוד ועוד את הערכים האלה ואת עצמנו.
המחיר של העסקה יהיה מחיר כבד. אף אחד בחדר פה לא ישמח מהמחיר. ואני רוצה לציין שוב, בפעם המי יודע כמה, זה לא מחיר על החיים של האנשים. לאף בן אדם אין מחיר על החיים שלו. זה מחיר ההפקרה. זה מחיר מה שקרה לנו ב-7.10, שאף אחד לא בא. זה מחיר האנשים שאני מדבר איתם ואני קורא להם ניצולים והם מתקנים אותי ואומרים אנחנו לא ניצולים, אנחנו שורדים, כי אף אחד לא בא להציל אותנו. על זה יהיה המחיר.
ומה שאנחנו נקבל בחזרה זה את עצמנו ואת הערכים שלנו ואת החברה שלנו. ויש פה כמה פרצופים מוכרים שיש לנו תוכניות קדימה, לאחדות והמון דברים טובים שאנחנו רוצים לעשות. אבל אי אפשר לעשות את זה בלי החטופים.
אני רוצה רגע לשאול את כבוד שר התקשורת. אני קודם כל שמח שאתה פה. מתי פעם אחרונה הייתה בישיבת הממשלה דיון בנושא החטופים והנעדרים?
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא, לא אתמול. היום, עכשיו יש ישיבת ממשלה ויש סקירה ביטחונית ונושא החטופים, אני מסיים כאן את הדיון ואני הולך לישיבת הממשלה. ושם בכל סקירה ביטחונית עולות שאלות בנושא החטופים. עושים כל מאמץ ואני יודע שראש הממשלה זה הדבר שהכי חשוב לו היום. מטרת המלחמה החשובה ביותר שנלחמים עליה יום ולילה וגם בשעות האלה שאנחנו יושבים כאן יש לוחמים שמחרפים את נפשם, פשוטו כמשמעו, כדי להחזיר את החטופים הביתה.
אני לא חושב שאפשר לומר שיש מישהו שמתעלם או מישהו שלא מתעסק בזה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
עוסקים בזה. מי שידו על ההגה ומי שנמצא במשא ומתן ומי שנמצא בזירות הלחימה, שזה הקבינט בעיקר וראש הממשלה, עוסקים בכך כל הזמן. הממשלה מקבלת סקירות ביטחוניות, מכיוון שהנושאים עולים אלינו רק כשיש משהו מוגמר, כמו במקרה הקודם.
חן אביגדורי
¶
יפה. אז אני מבקש ממך, אדוני השר, כחבר ממשלה, מחילה שאני לא מסכים איתך עם העובדה שיש חיילים שמחרפים את נפשם בשביל להציל חטופים. כבר אי אפשר להציל חטופים, אלא אם כן יש מבצע ספציפי. הלחץ לא שם בשביל זה.
אני מבקש ממך אדוני השר, בישיבת הממשלה, במליאת הממשלה, אנחנו יודעים איך הדברים עובדים. כל משפחות החטופים עברו קורס זריז במדע המדינה, בתקשורת, במודיעין, במה שאתה רוצה. נא להביא את העניין הזה למליאת הממשלה. אתם הזרוע המבצעת, תבצעו. אני מודע לזה שזה לא מסווג וכל הדברים האלה. שום דבר לא יקרה אם בישיבת הממשלה, וסליחה על הביקורת, פחות תדברו על כמה היועצת המשפטית לממשלה לא בסדר וכמה התאגיד לא בסדר וכמה זה לא בסדר וההוא לא בסדר. תיקחו כמה דקות, תבקשו מאנשי הקבינט שיושבים אתכם באותו חדר לדבר פחות ולעשות יותר. זו בקשה ממני אליך, אדוני השר, תודה.
קריאה
¶
שלוש נקודות קצרות. א', מדינת ישראל מעולם לא הייתה כל כך חזקה יחסית לאויביה כמו היום, מבחינה צבאית וחלשה מבחינה פנימית. מפוררת מבחינה פנימית. אנחנו יכולים לוותר קצת על החוזק הצבאי, כי כאמור, לטענתי אנחנו מאוד חסונים, בשביל לחזק את האחדות הפנימית שלנו.
נקודה שנייה שלפי הערכתי, ואני רוצה להגיד משהו, כל אדם, חייל, שנופל היום בעזה זה חייל, זה מוות מיותר.
דבר שלישי אני רוצה להגיד נקודה למחשבה. הגישה של פורום גבורה, שהם מסתכלים אחורה. צריך להסתכל קדימה. מה שהיה, היה. צריך לראות קדימה איך מונעים את ההרוג הבא. תחשבו קצת, תיזכרו האם זה דומה למשפט שלמה.
שמעון אור
¶
יושב-הראש, אני שמעון אור, אני דוד של אבינתן אור שחטוף בעזה. נחטף עם נועה ארגמני שחזרה אלינו.
קודם כל אני רוצה להגיד גם לשר קרעי וגם לכם, לך יושב-הראש וחברי הכנסת, נפגשנו אתמול עם ראש הממשלה והוא היה טרוט עיניים. אף על פי שהוא היה בצפון ונראה עליו שהוא לא ישן המון זמן, הוא לא ביטל לא את הפגישה עם המטה ולא את הפגישה איתנו. אז אנחנו לוקחים את הפגישה עם ראש הממשלה כאכפתיות מלאה להחזרת החטופים.
אבל אני חייב להגיד שאני נדהמתי אתמול מהעמדה שהוא הציג לנו. נדהמתי מבחינה שלילית. כי הוא הציג עמדה, קודם כל הייתה לו סקירה שהיא הייתה תואמת את הסקירה של ניצן אלון, שגם אנחנו נפגשנו איתו אתמול, שהחמאס נמצא בתהליכי פירוק. לא ברור מי השולט שם בעזה, המערכת מפוררת. יש גורמים בצפון ובדרום, לא סגור מול מי עושים את הדיבור לגבי שחרור החטופים. זה היה דבר מעולה לשמוע, מכיוון שזה תאם את מה שקורה בצפון עם החיזבאללה או מה שקרה עם אסד.
אבל כתגובה למצב הזה אמר לנו ראש הממשלה, וזה אנחנו נדהמנו לשמוע, שהוא רוצה לקחת את החריץ הזה שנוצר כדי ליצור איתם קשר כארגון חמאס. ואז אני אמרתי לו, אמרנו לו בצורה מפורשת, לקחת ארגון שלמעשה הולך להיות משוטח לגמרי ולהרים אותו מהאשפתות חזרה למעלה. למה? כדי להחזיר אולי מעט מהחטופים, כשאנחנו יודעים שברגע שהוא יעלה חזרה למעלה הוא לא יחזיר את שאר החטופים.
ממשלת ישראל לא מוכנה לעצור את המלחמה. והוא אמר בפירוש ראש הממשלה שעצירת המלחמה לא תוכל לחזור בחזרה כי חמאס רוצה ערבויות ברורות ממועצת הביטחון. ומועצת הביטחון תיתן ערבויות שהן בסנקציות. טראמפ לא יוכל לעצור את זה מחדש.
שר התקשורת, אתה יודע את זה כמוני. ולכן הפעימה השנייה לעולם לא תהיה. לא תהיה פעימה שנייה. אם אנחנו נעשה איתם משא ומתן, לחמאס, ונחזיר אותם חזרה מהאשפתות, רוב החטופים לא יחזרו. כי הם לא יסכימו להחזיר את החטופים אלא בעצירת המלחמה. כשגם אם נעצור את המלחמה, אמר לנו ניצן אלון שאין להם ביכולת שלהם להחזיר את כל החטופים או את רוב החטופים, כי הם לא יודעים איפה הם. זה פשוט, אפשר להגיד מילה 'פסיכי', לשמוע כזה דבר.
אז אמרנו לראש הממשלה 'אתה תהיה אחראי אם תעשה עסקה חלקית ותרים את החמאס מהרצפה לגורל רוב החטופים, כולל אבינתן'. אמרנו לו יש אלטרנטיבה. הם משוטחים לגמרי. הם מפוררים לגמרי. תוך שבוע אסד נגמר. מי חלם על כזה דבר? תמשיך בתהליך הזה, תיקח את האחריות על הנושא האזרחי, שגם הוא דיבר על הנושא הזה. על החברה האזרחית שרוצה לקחת את האחריות על המקום. תפורר את מה שנשאר, לא במהלכים צבאיים. לא בניסיון להוציא אותם צבאית. אנחנו לא צריכים ללכת בדרך הזאת. אבל אם אנחנו סוגרים את הנושא של המשילות שלהם, אנחנו נוכל לקבל אותם דרך מי שמחזיק את החטופים בפועל בצורה מפוררת. אבל הם מסתכלים עלינו. אם רואים שאנחנו מחזירים אותם למעלה הם לא יצרו איתנו קשר. יש היום קשר של שב"כ וצה"ל עם גורמים שמחזיקים את החטופים. אבל הם מחכים לראות האם אנחנו נחזיר את חמאס חזרה לשלטון.
אני פונה גם אליך, שר התקשורת, וגם אליך חה"כ דוד ביטן, שאתה מהקואליציה, וגם לחברי הכנסת פה. יש אלטרנטיבה, לסגור את הנושא הזה של חמאס כגורם משילותי. לא לפנות אליהם כגורם ארגוני. לומר להם יש לכם אפשרות להיכנס, מסדרון בטוח והחזרת החטופים תמורת כסף וכל מה שה שזה לא יקרה. הם יתייאשו. זו הדרך הבטוחה ביותר והמהירה ביותר.
אמרנו לראש הממשלה אין זמן לחטופים. אמרתי לו, אין מן לחטופים לדרך שאתה רוצה ללכת בה. עסקה חלקית, להרים את החמאס ולא נראה את השאר. אבל אם אתה תהיה עקבי נוכל להחזיר את רוב החטופים ממי שמחזיק בהם. אני מבקש שתעלו את זה לפחות לדיון. את הדבר הזה. שר התקשורת, תעלו את זה בבקשה רק לדיון. אם תוכל להבטיח לי שרק תעלו את זה היום בדיון ביחס לנושא הביטחוני.
האם אפשר לקבל ממך את הבקשה הזאת?
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני בשמחה, כמובן שזה יעלה לדיון. אבל אני חושב שאמרת את הדברים למי שיושב בראש הדיון הזה וזה ראש הממשלה. אני בטוח שהדברים שלך נפלו על אוזניים קשובות. ואני סומך עליו שהוא יעשה בדיוק את מה שצריך.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא, לא מספיק. אמרתי, בוודאי שיהיה דיון. אבל אני חושב שהדברים שלך, אני בטוח שהדברים שלך שיוצאים מן הלב, נפלו על אוזניים קשובות. ושראש הממשלה יעשה יחד עם הקבינט את הכול.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יעשה את מה שנדרש כדי להחזיר את כל החטופים הביתה. ראש הממשלה אמר יותר מפעם אחת שאנחנו לא מתכוונים להשאיר אף אחד מאחור.
שמעון אור
¶
כן, כן. אבל אני חייב להגיד משהו. לפעמים לראש הממשלה קשה לעשות דברים שהנראות שלהם לא טובה. כלומר אני לא אעשה - - - זה נראה לא טוב. אם הוא יהיה מחוזק על ידי שרי הממשלה, אתה והחברים שלך, ויעלו את זה לדיון, אז מה שהוא שמע ממני זה יהיה שונה אם הוא ישמע את זה מכם כדי לחשוב חשיבה נוספת. את זה אני מבקש שתעשו.
עידו יוטה
¶
שלום לכולם. קוראים לי עידו, אני בן 19 מתנועת דור שינוי. ולמזלי אין לי בן משפחה או חבר שחטוף בעזה. אבל זה בדיוק מה שזה, מזל. כי בתמונה שפה יכול היה להיות אח שלי, שיכול היה לשמור במוצב נחל עוז או חבר שלי שיכול היה להיות בנובה. ההורים שלי שיכלו לבקר בקיבוצים באותה השבת.
יו"ר הוועדה דוד ביטן, בדיוק באותה המידה בתמונה יכלה להיות הבת הגדולה שלך או אחותך. אם קרוב משפחה שלך היה חטוף איך היית רוצה שיתייחסו אליך בוועדות? היית רוצה שיצעקו עליך, שיגידו לך לקצר? שיגידו שאתה חוזר על עצמך? שיוציאו אותך מהוועדה? אני מניח שלא.
לפני כמה שבועות חילקתי שלטים של חטופים במסדרונות הכנסת. ביקשתי בנימוס מחברי הכנסת לתלות אותם בלשכתם. אני לא יודע אם אתה זוכר את זה, כנראה שלא, אבל לי זה לא יוצא מהראש. הבאתי לך שלט של חטוף ובניגוד לשאר חברי הקואליציה, שלקחו את השלט, לא רק שסירבת, אתה אמרת לי, ואני מצטט: 'תעזוב אותי עם החרא הזה'. זה מה שהחטופים בשבילך? על שלט של חטוף אתה אמרת את זה. תתבייש. זה מה שהחטופים, חרא, מטרד.
יהודית בצלאל
¶
אני רוצה להגיד משהו. אפשר? קצר קצר. אני אחות של רפאל קאודרס, שנהרג לפני חצי שנה. מאוד נפגעתי ממי שטען שהחיילים שלנו מסרו את נפשם ואנחנו מסרנו את מה שמסרנו. על הסתכלות אחורה ולא על הסתכלות קדימה. אז מי שאמר את זה, אנחנו מסתכלים קדימה, לא רק אחורה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה. שתי דקות הפסקה ונחדש את הישיבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:47 ונתחדשה בשעה 11:49.)
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותיי, אנחנו קבענו את הישיבה הזאת ועוד ישיבה ב-18 בדצמבר 2024. יש הבדל בין החוק הזה לבין החוקים האחרים שעברו בטרומית.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
לא, הוא גם לא בא בכלל להצעת החוק הרי הקודמת שלו לדיון, רק קרעי הגיע. אז קודם שהוא יגיע להצעות החוק שלו ואחר כך נדבר.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה אתם רוצים ממני? אני אומר שאני קבעתי שני דיונים: דיון אחד זה דיון כללי על שתי הצעות טרומיות.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, עוד לא הגיע, כי עוד לא הייתה ועדת כנסת. זה דיון שקשור, זה דיון יותר מורכב ויותר רחב.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אני מבקש גם מהחברים באופוזיציה, בסדר, הבנו את ההערות, הבנו את הבדיחות. הכול מצוין, תנסו להיות ענייניים. אני בטוח שתמצאו עניין גם בדבר הזה.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אין שום דבר מצחיק. קודם כל, המטרה של החוק, תאגיד השידור הציבורי ידווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה דוח פעילות מפורט ודוחות כספיים. אחרי הדוחות האלה - - -
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
ומי שירצה ישאל איזה שאלה שהוא רוצה. אז הדוחות יוגשו לכאן, המקום הזה, לוועדת הכלכלה של הכנסת. הכנסת זה בית העם, מקום שבו יש ייצוג לקואליציה, יש מקום לאופוזיציה, גם לעמדות אפילו הקיצוניות מכל גוון שהוא.
אני באופן אישי מאמין בדמוקרטיה, בחופש ביטוי ובתקשורת חופשית.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אני מעולם לא פעלתי ולא דרשתי לסגור ערוצי תקשורת שחשבו, רק כי הדעות שלהם לא מצאו חן בעיניי.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה שהח"כים יכולים לעשות אתה לא יכול לעשות, בוא נגיד ככה. ואני מבקש מהח"כים לא לזלזל. זה לא מתאים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
הדוחות פתוחים לציבור, אריאל. הדוחות היום פתוחים לציבור, זה תאגיד השידור הישראלי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
כל החוק שלך זה לבוא ולהביא את הדוח לוועדת כלכלה? כי זה לא משהו שחסוי. אני רק מחדד נקודה, כי הוא מדבר - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע, בשורה השלישית: הוועדה תקיים דיון. כשאתה רואה את הדוחות באינטרנט אתה לא יכול לקיים דיון.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
למה לא? אנחנו רוצים לדעת. זה דיון על החוק. אנחנו רוצים לדעת, ,יש שאלות. נכון איתי, יועץ משפטי, נכון?
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני רואה שלא הקשבת לדברים של החטופים קודם, שביקשו להעביר מסר בסקירה הביטחונית.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אדוני יושב-הראש, חברי חברי הכנסת וכל האורחים הנכבדים שנמצאים כאן. אני לא נכנס לדיון המקיף שיהיה באמת בעוד כשבועיים, ששם יהיו יתר הנושאים של התאגיד.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אגב, כל אלה שבאים כאן מ-"יש עתיד" ומלינים על הפגיעה בחופש הביטוי כמו הכנס - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
כי הוא רצה להגיד לנו שאנחנו חלילה סותמים פיות של מישהו, בזמן שהם מתקתקים ערוץ של אוליגרך.
רון כץ (יש עתיד)
¶
לא. איזה מצלמים אותי? תבדוק את הזמן שלי בכל הזה, אני לא עושה ראיונות לאף אחד, אני מדבר רק איתך.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אנחנו דואגים לחופש הביטוי של אזרחי ישראל, אבל אנחנו גם דואגים שלא יהיה חופש בזבוז של כספים על חשבונם. והצעת החוק הזאת מה שהיא באה לומר.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
הצעת החוק הזאת מבקשת שמועצת התאגיד תגיש דוח פעילות ודוחות כספיים שלא כולם, אגב, חשופים באינטרנט. חלק מהנתונים מושחרים בדוחות שמתפרסמים באינטרנט. אז בוועדת הכלכלה יהיו צריכים להגיש דוחות מלאים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
הוא מקבל את הדוחות, הוא אחראי על חברי המועצה, הוא ממנה אותם. הוא הבוס הגדול וזה גם לא מספיק לו. גם לא מספיק לו, זו האמת. יושב פה שר התקשורת ששולט ורוצה לשלוט יותר, זה הכול.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
כי גם זה קשור לחופש ביטוי. כאשר לא נותנים חופש ביטוי ולא יודעים מהי תרבות דיונית, יש לכם בעיה מאוד קשה שם ב-"יש עתיד".
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני מדבר, אם לא תקפצי כל משפט שלי את אולי תשמעי במשפט הבא את התשובה להערת הביניים שאת קופצת לומר אותה. אני פניתי לפני למעלה משנה בבקשה לבצע ביקורת חשבונות בתאגיד.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
על ה-600,000 שקלים לפרק שפורסם, שגיא רולניק קיבל על הפרקים שלו. ביקשתי לראות למה 600,000 ולא 200,000 שקלים או 300,000 כמו מה שמקובל בשוק. למעלה משנה. והנה, נמצאת כאן היועצת המשפטית של משרד התקשורת והיא תספר לכם. מגלגלים אותי מיועץ משפטי ליועץ משפטי, מי יממן את הביקורת, האם התאגיד, האם משרד התקשורת. עד היום לא קיבלתי את ביקורת החשבונות שביקשתי.
אני חושב שוועדת הכלכלה כאן בדיון שקוף, לא רק אני כשר התקשורת, שתוכל לשאול שאלות.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
עכשיו הדבר החמור יותר, ואני אסיים בזה, כי גם זו בקשה שלי אליך, יושב-ראש הוועדה. אנחנו באים כאן רק להוסיף. נמצא כאן קלנר הוא ישיב לך את כל התשובות.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
מה זה משנה מי הגיש אותה? זו הצעת חוק שהיא חלק מכמה הצעות חוק, אדוני יושב-הראש, שיש לה מטרה אחת.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
הצעת החוק הזאת באה רק כדי להוסיף נדבך קטן של פיקוח על כספי הציבור. להביא לוועדת הכלכלה לדיון. אבל אנחנו במצב הרבה יותר חמור היום. היום קרוב למיליארד שקלים מכספי הציבור מתבזבזים בתאגיד השידור הציבורי, בלי שום פיקוח. אין היום מועצת תאגיד שמכהנת ומפקחת על כספי הציבור.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יתרה מכך, עובדים פנו אליי ולא פנייה אחת ולא שתיים, על כך שיש התנהלות לא ראויה, בוא נגיד ככה. הם אמרו התעמרות, אני אגיד לא ראויה, בהנהלת התאגיד היום, כשאין פיקוח. והם מבקשים ממני למנות כבר מועצה שיהיה פיקוח. הפניתי את התלונות לייעוץ המשפטי אצלי במשרד והם הפנו ושאלו שאלות. אמרו לא, אפשר לפנות רק למבקר המדינה, חושפי שחיתויות.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני מרוצה מאוד מהייעוץ המשפטי במשרד. אני לא מרוצה ממי שמפקח עליו, שזה היועצת המשפטית לממשלה. בכל מקרה, מועצת התאגיד הזאת לא קיימת היום.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
כי היועצת המשפטית לממשלה והשופט, אני עונה, והשופט יצחק עמית, הקפיאו את הליכי המינוי של - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אבל כתוב, תקרא על החוק של - - -. כתוב שמי שממונה על כל התאגיד הזה ומי שקובע את חברי ההנהלה זה אתה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לכן אני מבקש כאן, אדוני יושב-הראש, שתעשו דיון גם על זה שכאשר כיוון שאין מועצת תאגיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
על מנת שתדעו, את החוק הזה אני כן מתכוון להעביר עם תיקונים. להעביר סמכות לוועדת הכלכלה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני עוד לא ביקשתי, תן לי להגיד את הבקשה קודם. אני מבקש מהוועדה שתוסיף כאן לחוק הזה, כיוון שהחוק אומר שיושב-ראש המועצה יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, ואין יושב-ראש למועצה ואין בכלל מועצה כיום, לפי החוק היא חדלה מלהתקיים.
איתי עצמון
¶
רק הנקודה שהעלה כאן השר. הצעת החוק מבקשת לחייב את יושב-ראש המועצה להגיש לוועדת הכלכלה דיווח. יושב-ראש המועצה סיים את כהונתו. אני מזכיר שלפי סעיף 16 לחוק ניתן למנות לו ממלא מקום.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
בסדר. אבל אני, שר התקשורת, בא ואומר לכם באנו לתקן תיקון קל שיהיה פיקוח נוסף. והיום אין פיקוח בכלל על התאגיד. לכן אני חושב שזה החוק שבו אפשר לקבוע שאו הרשות השנייה למשל תמלא, תיכנס בנעליה של מועצת התאגיד עד למינוי מועצה. או שתמונה מועצה זמנית במנגנון שקבוע ברשות השנייה או כל פתרון שתמצאו.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יועז הנדל, השר הקודם מינה 10 מתוך 15 החברים המכהנים כיום. אז אתם יכולים להיות רגועים. הרשות השנייה 10 מונו בתקופת השר הקודם, בממשלה שלכם.
רון כץ (יש עתיד)
¶
דוד, אתה מבין שאתה מקדם חוק על כלום? אתה יכול מתי שאתה רוצה לכנס דיון ועדת כלכלה ולעשות בדיוק את אותו דבר.
היו"ר דוד ביטן
¶
לגבי הנושא הזה של הלקונה שעכשיו יש בעקבות זה שהמועצה לא יכולה להתכנס אנחנו נדון בקריאה שנייה ושלישית.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
מי זה האיש הזה? מי אומר את זה? יצחק עמית, השופט יצחק עמית הקפיא את הסמכויות של יושב-ראש ועדת - - - שמיניתי.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אותו דבר היה שבוע שעבר. עשינו דיון בנושא הזה, הוא הגיע ל-10 דקות בסוף, עשה מהומה והלך.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותיי, אם לא תתנו לו לדבר אני אוציא לכמה דקות את האנשים ואתם רוצים תחזרו אחר כך. אין דבר כזה שלא יתנו לחבר כנסת לדבר.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
לא יותר מידי זמן, אני שלוש דקות מסיים לדבר. ומי שירצה לשאול שאלות אני אתן לו תשובה לכל שאלה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
דוד, אתה יודע למה מושכים זמן? אבל רגע, אתה יודע למה מושכים זמן באמת? תראה, עשיתי זמן בין לאומי, במיאמי עכשיו חמש ורבע, הוא עוד לא רואה את זה.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
קודם כל, אנחנו יודעים שיש הבדל בין שידור פרטי לשידור ציבורי. השידור הפרטי הצרכן קובע. יש שלט, טוב – טוב, לא טוב – לא טוב. זה לא משנה מה אני אוהב.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
הם החליטו שהדיון הזה לא יתקיים. עכשיו תחליט אתה..
נחזור שוב, בשידור הפרטי הצרכן קובע. בשידור הציבורי הצרכן לא קובע. מה יהיה עם השידור הציבורי בטלוויזיה, ברדיו. מי יכול באמת לפקח שלא יהיה שימוש לרעה בכספי ציבור, במשאבי הציבור שמממן. שאין הטיה פוליטית.
אני חושב שבשידור ציבורי תאגיד השידור הציבורי יש כאן בכנסת אנשים שהציבור שלח אותם. והתפקיד של אנשים שהציבור שלח אותם, גם יכול להחליף אותם אם הוא לא מרוצה מהם, זה התפקיד שלהם. לבוא, גם מהקואליציה, גם מהאופוזיציה, לשאול שאלות. אז הצעת החוק שכאן נמצאת כאן ושאתם עושים ממנה כל כך הרבה רעש, היא נוגעת לחיזוק המעמד של הכנסת. היא מחזקת את המעמד של הציבור באמצעות נבחריו. והיא מחזקת גם את השידור הציבורי. היא נועדה למנוע שימוש לרעה שעשויה להיעשות.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
גם זה מונע אפילו מהשלטון, אם אתם כל כך, במיוחד האופוזיציה, זה מונע אפילו מהשלטון לעשות שימוש לרעה בשידור הציבורי.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
עלתה פה טענה, והיא תעלה עוד מעט, שיש דוח שכבר מפורסם לציבור. זה נכון. אבל יש הבדל בין דוח שעולה, קודם כל לא כל הנתונים שם נחשפים, כמו שאמר השר. אבל הוא גם נבלע בין שאר העניינים שעל סדר היום. ובדיון מסודר שאנחנו יושבים, מתכוננים ודנים בו.
אז יש פה גם עוד טענה שעולה ותעלה בטח עוד מעט, טענה של פוליטיזציה. קודם כל, הטענה עצמה היא מייצגת רעה חולה. רעה חולה שבאה ואומרת האנשים שהם בחר הם אנשים עם כל מיני אינטרסים זרים. העם הוא בעצם מטרד. הוא מפריע לניהול השוטף של המדינה.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
למי אין אינטרסים? לגורמים מקצועיים, לשומרי סף, לכל מיני בירוקרטים שלא נותנים דין וחשבון לציבור.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
הטענה הזאת אני לא מוכן לקבל אותה ואני חושב שאסור לנו לקבל אותה. אנחנו צריכים, אנחנו נותנים פה את הכוח לוועדת הכלכלה לפיקוח. יהיה פה דיון שנתי. היא דורשת מתאגיד השידור להגדיש דוחות לעיתים לוועדת הכלכלה, לא רק לשר התקשורת. אני לא רוצה רק את שר התקשורת, אני לא יודע מאיזה מפלגה הוא יהיה מחר ואני לא יודע מי יהיה בממשלה מחר. הדוחות האלה יכללו את פעילות התאגיד.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
רק שהשר הנוכחי אמר שאפשר לעשות שינוי משטר אם אנחנו רוצים. זה ליטרלי מה שהשר הזה אמר. שר התקשורת הנוכחי אמר אם אנחנו רוצים לעשות שינוי משור מותר.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אנחנו רוצים לוודא שהחוק שחוקק כאן בכנסת, חוק התאגיד הציבורי, יממש ויקיים את המטרות שלשמם הוא חוקק.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רוצה להגיד לכם שעכשיו נכנסים איתי האם צריך את התאגיד, לא צריך. כל מיני דברים. סך הכול פה מדובר על ביקורת פרלמנטרית על משהו שהוא תקציבית קבוע בחוק. זה הכול. אני לא מבין מה הבעיה באמת פה. לא מבין.
היו"ר דוד ביטן
¶
דברים אחרים אני מבין את הבעיה, אבל לא בזה. רגע, רגע, קארין אחר כך חילי כי הוא צריך ללכת. אחר כך נמשיך. בבקשה קארין.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני חייבת לומר, הייתה לי זכות גדולה לעמוד בראש ועדה בכנסת שחוקקה הצעה ממשלתית שהובאה על ידי שר התקשורת מהליכוד – גלעד ארדן. חוק תאגיד השידור.
היה כלל אחד שלגביו הייתה הסכמה גורפת. היו המון חילוקי דעות בדיון, אבל היה כלל אחד שכולם הסכימו עליו, שתהיה הפרדה ברורה בין הפוליטיקה לבין השידור. היה עוד דבר שדיברנו עליו ושהיה מוסכם על כולם ששידור ציבורי הוא לא עניין של רייטינג, הוא עניין של ערכים. הוא עניין של מדינה דמוקרטית. דווקא במקום שאין שיקולי רייטינג אנחנו נביא את התכנים הטובים ביותר שגם משקפים את כל העמדות בציבור.
אגב, אני רואה היום עובדים בתאגיד בכל האגפים שלו, ואני רואה חרדים ואני רואה ערבים ואני רואה חילונים ואני רואה נשים ואני רואה גברים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תודה ביטן. אלה העקרונות שעליהם הוקם התאגיד. וזה גם בא לידי ביטוי בשטח. רואים את היצירה בתאגיד, רואים את העשייה בתאגיד. ואני מסתכלת גם על הצעת החוק. בסדר? בואו נחזור להצעת החוק. אני רואה שהחוק קובע ומחייב את התאגיד להגיש לשר התקשורת דוח פעילות ודוח כספי שנתי. שר התקשורת רשאי לבחון את הדוחות, במידת הצורך הוא רשאי להורות לתאגיד להגיש דוחות נוספים.
אתם אומרים כל זה קיים בחוק. מה?
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אנחנו רוצים ועדה. אני לא רוצה שר התקשורת. מחר יועז הנדל יהיה שר התקשורת, היה אתמול. על מה ולמה?
היו"ר דוד ביטן
¶
האם אפשר, ישבנו במסגרת ועדה וחוקקנו את החוק. בזמנו הייתי יושב ראש קואליציה, אני זוכר. זה חוק שלא ניתן לתיקון?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
לא, זה לא העניין. קודם כל, כשאני חוקקתי את החוק, ביטן, אתה עוד לא הגעת. השמחה הגיעה אחרי. אתה לא הייתה, נשמה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
זה אחרי, זה היה ביולי 2014. זה אחרי שמירי רגב אמרה "מה שווה התאגיד אם לא נשלוט בו?" בסדר? ואתם הגעתם, אתה ביטן, הגעת דקה אחרי כבר רציתם לשנות. כחלון עצר אתכם. רציתם לסגור את התאגיד והיו כאן דיונים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך, אני שומעת את הטיעונים של קלנר שהם רוצים מעמד לכנסת. נכון שזה נשמע טיעון שובה לב, אפילו די מרגש. מה אני אגיד לך קלנר? זה לא עובד ביחד עם העובדה שהייתם בהפרה של חודשיים להביא תקציב למדינה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
בסדר, שנייה, אני מדברת לאט. זה כאילו לא עומד באותו, זה לא מסתדר לי. אתה רוצה מעמד לכנסת? אין בעיה, יו"ר הוועדה חרוץ ונמרץ. שיבקש דיון בנושא התאגיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא שייך. זה שאני יכול לבקש דיון זה לא קשור לעניין שבהרבה מאוד חוקים אנחנו רושמים בחוק שהדיווח יהיה לוועדה. אבל לא משנה, לא ניכנס לזה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך עוד דבר ובזה אני אסיים. א', אין צורך בחוק הזה. ב', ראינו שהשר הגיע, כבר ביקש תוספות. כאילו, הנה פתחתם, יאללה בואו נוסיף עוד ועוד.
אני אגיד עוד דבר, אי אפשר לראות את הצעת החוק הזאת במנותק לכל ההצעות הטובות שנופלות בחלקנו. הפרטת התאגיד, סגירת התאגיד, חוק הרייטינג, חוק בואו נעשה לכם חור בראש. אני אומרת לך, ביטן, אני לא יודעת למה אתם כל כך באובססיה על התקשורת. זה לא דבר חדש, אגב. נתניהו תמיד היה באובססיה לתקשורת.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אנשי התקשורת החופשית סוגרים את כל מה שלא מתאים להם. כל מי שלא מתאים להם נסגור אותו.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
השידור הציבורי, באמת, זה גם מוצר שעובד. אם יש משהו שאני הכי גאה בו שזה עובד. תניחו להם. פשוט תניחו להם.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
שלום שלום. קודם כל, ראיתי שעכשיו הותרו לפרסום שמות של ארבעה נופלים. אז זו הזדמנות לשלוח תנחומים.
אני רוצה להגיד שני דברים, כי על התאגיד עוד יהיו פה הרבה דיונים והיה כבר אחד ויהיו עוד. אני אגיד רק בקצרה שני דברים שקשורים גם לחוק הזה. אחד זה באמת יותר רחב. הרי יש בימים האחרונים, אני לא יודע אם חה"כ קלנר חתם גם על המכתבים. יש כל כך הרבה מכתבים שאומרים שחייבים לדחות את המשפט של נתניהו, כיוון שעכשיו צריך להתעסק רק במלחמה. ואז אני תמה על העיסוק המוגבר בתאגיד, בזמן מלחמה. הרי לא היה עדיף שוועדת הכלכלה תעסוק מבוקר עד לילה במילואימניקים, בעסקים?
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
מבוקר עד לילה. יש כל כך הרבה בעיות. תאמין לי, גם אם לא נכבה פה את האור עכשיו שבוע.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
יש עסקים, יש צפון ודרום. יש כל כך הרבה דברים. אגב, בבוקר היה דיון בוועדת חוץ וביטחון על הטיפול בפצועי צה"ל. לא היה אף חבר כנסת מהקואליציה. זה עניין של סדרי עדיפויות.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
לא, לא, זה היה לפני. ולא דיברתי עליך. אני אומר יש 68 חברי קואליציה, לא היה אף לא אחד. אז אחד, יש פה איזה כשל לוגי וערכי האם אפשר להתעסק בזמן מלחמה בדברים אחרים, כן או לא? אבל מעבר לזה אני רוצה להגיד ולהתחבר לדברים של חה"כ אלהרר.
הרי החוק הזה, אני מבין שאתה מנסה לייחד אותו. אבל בסוף הוא חלק מאווירה שלמה שמרגישה כאילו היא מנסה להלך אימים ולהרתיע. הרי יש כל כך הרבה חוקים שקשורים בתקשורת ובתאגיד שעלולים לפגוע בעצמאות. הייתי שר התרבות והספורט ואני למדתי שם שככל שאתה נותן יותר עצמאות, חופש, נוצרים הדברים הכי יפים שיש. כל התערבות רק פוגעת.
גם לך, חה"כ קלנר, אני אומר, יש שלל תאגידים. כל שר מכיר את זה, יש מלא תאגידים. הבחירה, ויש עליהם פיקוח.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
הבחירה דווקא להביא את התאגיד, כשהוא חוקק, תלך להצעת החוק, כל כך הרבה פעמים כתוב שם לשמור על עצמאותו.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
חה"כ קלנר, אני לא הפרעתי לך. יכול להיות שעדיף שפשוט תבוא ותגיד את האמת. בחוק נקבעה עצמאות, אני רוצה לגלגל את הכדור אחורה ולהגיד - - -
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
עצמאות של מי? עצמאות של אנשים שקיבלו, מקבלים כסף מהציבור. הרי הציבור מממן את החוק, את התאגיד. הציבור לא ראוי לקבל דין וחשבון?
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
יש שלל תאגידים. שלל תאגידים. ולא על כולם אתה בא לפה ואומר מה הדבר הכי בסיסי, העם שלח אותי לפקח אותם וכו'.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
יש שלל תאגידים ולא על כולם אתה בא מתוך נפשך המודאגת ואומר אני חייב כנציגו של העם לפקח. בחרת תאגיד מאוד ספציפי בגלל סיבה מאוד ספציפית. אני חושב שזה מה שמעקר מהשורש את הכנות של הכוונה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
תודה רבה אדוני. קודם כל, לגופו של עניין, אני באמת לא מבין למה צריך את החוק כי בכל זמן נתון אתה יכול לכנס דיון בוועדת כלכלה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
הנתונים מפורסמים, הם פתוחים לציבור. הסיבה היחידה שרוצים לעשות את החוק הזה זה שיהיה עוד איזה שהוא שוט על התקשורת שגם ככה קיים.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, אמרתי שלגבי הטיעון הזה אני הסברתי את זה למה. אחרת לא הייתי אומר אני מעביר את החוק.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. יושב-ראש הוועדה, לא, אמרתי אנחנו דנים. יושב-ראש הוועדה אני יכול להחליט שחוק מסוים אני מכניס אותו לבוידעם.
היו"ר דוד ביטן
¶
עברה טרומית, הודעתי שאני לא מקדם אותה, שמתי אותה בצד. החוק הזה, מהשיקול הזה שאמרתי, אני כן אקדם אותו. זה לא אומר איך הוא יעבור. אז אני מודיע לכם מראש שלא תגידו שלא אמרתי. לא דומה דבר לחוקים האחרים שיבואו ב-18.
רון כץ (יש עתיד)
¶
ברשותכם, לטענתי החוק הזה הוא לא רלוונטי, אין בו שום צורך. זה חוק ששר התקשורת כתב והעביר אותו לקלנר שיגיש.
רון כץ (יש עתיד)
¶
בואו נתקדם רגע בטווח הזמן שלנו. החוק הזה מצטרף לעוד סדרה של חוקים שנועדה לצורך אחד בלבד: לשלוט במה התקשורת תשדר או לא תשדר. לצערי הרב, התקשורת נותנת לכם יותר מידי זמן במה בשביל להמשיך את הקרקס הזה.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
זה לא ערוץ, בוודאי. כי כל מי שהוא לא כמוכם הוא לא ערוץ. כל מי שלא משדר את התעמולה שלכם לא ערוץ.
רון כץ (יש עתיד)
¶
לא, אני מקבל את זה בחזרה. אתה רואה, אני כל פעם חוזר לאותו משפט שמדובר בחוק מיותר.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אני לא מצליח לסיים משפט. אני כולה אמרתי חוק מיותר, אתה נעלבת. אמרתי הוא לא יודע מה כתוב בחוק הוא נעלב. אני לא מצליח לעבור את הרגשות שלכם. אני מנסה. עכשיו אני אנסה שוב.
רון כץ (יש עתיד)
¶
לא, אין לי פה אף אחד מהצוות, שים לב דוד. אף אחד מהצוות, אותי לא מצלמים. אני רוצה להסביר מה קרה פה, בגלל שאני טוב דוד חשב שמישהו בא לצלם אותי. אני לא מביא צוות איתי. עכשיו אני אחזור לדברים.
רון כץ (יש עתיד)
¶
זה ברור. לעניין הנושא שאנחנו דנים עליו. אחד, אנחנו באמת מבזבזים זמן יקר של הוועדה, זמן יקר שלך, זמן יקר של כל המשתתפים שטרחו להגיע, על נושא שאתה יכול מחר בבוקר להגיד אני רוצה לכנס דיון ויהיה דיון בדיוק אותו דבר.
עכשיו אני אמשיך לטענה הבאה שלי.
רון כץ (יש עתיד)
¶
הסיבה היחידה שאנחנו מכנסים את הדיון הזה היא שגופי התקשורת יישבו פה ויראו שאפשר להגיש הצעות חוק פרטיות ואפשר לעשות לכם נו נו נו ואנחנו יכולים לשלוט בתקשורת.
אני אמשיך לדבר הבא ואני מאוד מתחבר למה, חילי פה?
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
זו תקשורת חופשית. תקשורת שהיא נגדנו ולא מבקרת אותם היא חופשית. כשהיא מצייצת עליהם צריך לסגור אותה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אנחנו הדבר היחיד שאמרנו על ערוץ 14 זה שיגידו את הייעוד האמיתי שלו. דוד, אני רוצה לחדד על ערוץ 14. כי ערוץ 14 אנחנו אמרנו שיגידו את הייעוד האמיתי שלו, שהוא ערוץ תעמולה והכול בסדר. אין שום בעיה.
אי אפשר לבוא לפה ולהתיימר כאילו אתם איזה דמוקרטים ואז בסוף לחזק את ערו 14 שאתם רושמים לו מה להגיד. ומהנדסים לו סקרים. אחרי זה יושבים פה ומנסים לדבר על תעשייה שהיא באמת תעשייה חופשית ופתוחה. ואתה, בתור בן אדם שהוא באמת רציני ובאמת עושה את העבודה כמו שצריך, נותן יד לקרקס הזה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אבל אני אגיד לך מה, אם זו הדרך שלך להוריד את החוקים הבעייתיים יותר ולתת להם את זה, תן להם.
רון כץ (יש עתיד)
¶
שלי, אני רק גונב לך משפט. אני רק רוצה לחזק את מה שחילי אמר, הוא צודק. אם רוצים להתעסק בדברים שהם זוטות ולכתוב מכתבים לראש ממשלה, כל הוועדות צריכות לפתוח חמ"ל ולהתעסק רק במילואימניקים ובמפונים.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
תודה רבה אדוני היושב בראש. בדרך כלל אני נוהגת להגיד תודה על הדיון. במקרה הזה אני הייתי אומרת בואו נוותר על הדיון. 430 יום לתוך המלחמה, 100 חטופים וחטופות. יום שישי קברנו את איתי סבירסקי ז"ל. בשבת קיבלנו אות חיים ממתן צנגאוקר, שאנחנו מבינים שהוא בחיים. הפיכה שלטונית בסוריה. ובמה אנחנו יודעים פה ודנים בוועדה? במהפכת התקשורת שכל כך דחוף לממשלת ישראל, שלא לומר השר קרעי והבובות שלו, להעביר בכנסת ישראל.
וכמובן בהנחיות ממיאמי, מיליארדרים, ראש הממשלה. השר קרעי דואג לפנות את זמנו באופן סיסטמתי ולהגיע לוועדת הכלכלה כדי לוודא, לנעוץ, שהחקיקה תעבור ולא יהיו בעיות. אולי הוא גם לא כל כך סומך על חברי הכנסת שהוא משתמש בהם להגיש את הצעות החוק הפרטיות.
לעניין החוק עצמו, שהוא מיותר לחלוטין: התאגיד והמידע על התאגיד חשוף לציבור. הכול שקוף, הכול עולה באתר התאגיד. יכול היה השר לפנות לתאגיד ולבקש מה שהוא רוצה, כולל הבהרות, כולל שאלות. שבע שנים, ביטן אני רוצה שתקשיב, כי זה נוגע אליך.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
כן. שבע שנים השר יכול היה לפנות לתאגיד ולשאול שאלות, הוא לא עשה את זה אפילו לא פעם אחת.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
לא משנה, אף שר לא פנה. אם רוצים לקבל את המידע, המידע שם, המידע פתוח לציבור. המשמעות של החקיקה הזאת ושל הדיון פה בוועדה הוא חד משמעית כדי להשתלט - - -
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
ביטן, אין שום צורך בחקיקה הזאת. המידע פתוח לציבור, המידע שקוף לציבור, הוא עולה באתר התאגיד. המשמעות של הדיון בוועדה פה הוא לגמרי מדרון חלקלק של השתלטות על התכנים ועל חופש הביטוי. אף אחד לא ינסה לערבב אותנו ולמרוח אותנו.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
כל החוקים שאתם מביאים, כי אתם רוצים להחליט למה ילך הכסף ומה יעשו. וכמו שאמרתי, כל מה שאתם רוצים זה הפקת מקור על הקיסר הגדול. פשוט תבקשו מהם לייצר הפקת מקור על זה ותירגעו כולכם, כי זה מה שאתם רוצים. אתם רוצים שבמקום בלי סודות ורכבת ההפתעות של טלי גוטליב, שככה היא אמרה לנו, תהיה הפקת מקור.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
לא סיימתי. אתם מפריעים לי. אני רוצה להגיד בנוסף לזה, אנחנו מבינים לחלוטין את שיטת הסלמי שאתם מביאים פה, עם כל החקיקה. הפרטת התאגיד, סגירת התאגיד, חוק הרייטינג ששם, אגב, אתם לא אומרים על השר שלא משנה מי השר שיחליט את זה. ואגב, מה שקרעי אמר על בית המשפט, על הרשות השנייה, לא מדויק. כי הוא עכשיו בהליך מינוי יושב-ראש לרשות השנייה. אז נא לא לשקר לנו.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
הכול ברור וידוע מראש. אתם רוצים להשתלט על התקשורת החופשית בישראל שתהיה השופר שלכם, כמו ערוץ הליטוף הביתי שלכם, שבו נוהג ראש הממשלה לשבת על כוס ויסקי עם חברים שלו בראיונות. ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
תודה רבה. אני מבקש לא להפריע לי. תנו לי רגע ואני רוצה להיות מאוד ענייני. אנחנו יכולים לצעוק פה הרבה. גם נמצא פה מושיקו, תקשיבו, אתם תהיו חתומים על טירוף מערכתי לשינוי התקשורת במדינת ישראל.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
גם ברוכי מאחוריי. ומה שהכי מטריד אותי שאתם לא מבינים בכלל איזה מהלכים אתם הולכים לעשות, שזה הקטן בהם. זה הפחות מעניין בהם. אבל יש פה פאזל שמרכיבים אותו מבחוץ פנימה, כאשר בסוף התוכנית היא תוכנית של שחיטה.
אני בא ממדינה קומוניסטית. אני נולדתי בליטא, בברית המועצות. ההורים שלי יודעים מה זה לחיות במדינה שבעצם מי ששולט בתקשורת זה השלטון. אני ישבתי, אדוני יושב-הראש, ביום שבת בערב בבית.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אני ישבתי בבית, אדוני יושב-הראש, במוצאי שבת, לא היה לי מה לראות. זפזפתי והגעתי לערוץ כאן. אתה יודע מה ראיתי?
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
תוכנית שנקראת הפרהוד, תוכנית מדהימה על מה שקרה בעיראק ב-1941. תוכנית שלא הייתי יכול לראות כנראה בשום ערוץ אחר.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
בשום מקום אחר לא הייתי יכול לראות את זה. חד משמעית. והתחלתי ככה לחקור, כי הדבר הזה ממש בדמי. ואני גיליתי כמה דברים אדוני.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
עמק הבכה, שקופים. מאה אחוז סיפור הצלחה של הספר הדרוזי בית ג'אן. רעב – נושא של הגטאות בגטו ורשה. הרב קוק – סיפורו של הרב קוק. ועוד ועוד ועוד.
אני רוצה להגיד לך, קלנר, אין לך מושג מה הערוץ הזה עושה, מה המשמעות שלו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
וכמה הוא חשוב. אני לא מדבר עכשיו רק על החוק הזה. וכמה הוא חשוב לחברה הישראלית ולכל השלבים בחברה הישראלית.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
גם לאזרחים שהגיעו מאתיופיה וברית המועצות וכן הלאה וכן הלאה. ולכן אני רוצה להגיד לך, אדוני יושב-הראש.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
הדבר שהכי שמחתי לשמוע זה שהדבר הזה יעבור איכשהו בצורה כלשהי. אבל כל שאר הטירוף.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
כל שאר הטירוף של קרעי, אני אומר לך, תהיה פה מלחמה אדירה על הדבר הזה בגלל המשמעות לחברה הישראלית.
משה פסל (הליכוד)
¶
קודם כל, אני לא מתעלם מזה ולא מיתמם, יש פה פיל בחדר שהוא בעצם חילוקי הדעות עם השר קרעי וזה בסדר גמור. וזכותכם להתנגד לסגירת התאגיד, זה הגיוני, זה סביר. ולא רק זה, זה טבעי.
משה פסל (הליכוד)
¶
הצעת החוק הזאת, למרות ודווקא הפיל בחדר, או למרות או דווקא, אתם הייתם צריכים לגשת אליה בצורה עניינית. במה סך הכול מדובר כאן? על זה שיביאו את הדוחות של התאגיד לדיון בוועדת הכלכלה? עם כל הכבוד, אנחנו עכשיו 40 דקות בדיון, דיברו פה בעיקר חברי אופוזיציה. זה בסדר גמור. לחבר הכנסת דוידסון אין מה להגיד בנושא התאגיד, בדוחות? יש לי חדשות בשבילכם, חברי כנסת שהולכים פה עם הכרטיס שלהם לקנות קפה פה בקפיטריה זה חשוף לציבור, הציבור יודע מזה. אז מה הביג דיל? אז פה ידברו על הדוחות?
חברים, סליחה, אבל אני למדתי, אני נתתי לך לדבר, קארין. אי אפשר לנהל ככה דיון.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא הבנתי, מי דיבר שם. אני מבקש להפריע. זה שאתה פרופסור זה טוב ויפה. ח"כים יכולים, מה אני יכול לעשות?
משה פסל (הליכוד)
¶
זו תפיסת העולם שלי. אבל דווקא אני חושב ששידור ציבורי יש לו הרבה ערך. אגב, אני עשיתי פה בוועדת הכלכלה בעקבות תחקיר של גיא רולניק על הרכבים, עשינו פה דיון. ויש הרבה תכנים טובים והמו"לים וזה. יש הרבה דברים שבערוץ מסחרי לא היו קורים ובכאן 11 יש.
משה פסל (הליכוד)
¶
אני רוצה להגיד שב-BBC ובשאר השידורים הציבוריים, בבריטניה, בגרמניה, בצרפת, בשבדיה, בקנדה, ביפן, באוסטרליה, תבדקו את זה. כל השידורים הציבוריים האלה מדווחים לפרלמנט. מה קרה? מה יש?
משה פסל (הליכוד)
¶
דווקא בעניין הזה הייתם צריכים לבוא ולהגיד אנחנו בעד הצעת החוק הזאת ונגד כל שאר הדברים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אדוני יושב-הראש, תודה רבה. שמחתי לשמוע שאתה אומר שאתה לא מתכוון להעביר את החוקים הבאים שיבואו בקלות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אז קודם כל, זה כבר משמח. תראה, אני רוצה להגיד לידידי אריאל, באמת חברי אריאל. אני חושב שהעמדות האידיאולוגיות שלנו אפילו דומות ואנחנו גם היינו בחו"ל ומייצגים. תראה, הציבור לא מבין מה החוק שלך, למרות שאני בעד גם פיקוח. הציבור חושב שאתה בא לסגור את התאגיד, זה דבר אחד.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
דבר שני, תבין, תמיד אחרי שאתה תעביר את החוק ישאלו בשביל מה אתה צריך את הדוחות? הרי אתה לא עושה את זה בשביל שוועדת כלכלה תדע את הדוחות. פעם הבאה אתה תבוא תגיד למה שלחו כסף לטהראן, למה עשו לחדשות.
לכן החוק שלך מסוכן. אני אומר לך, החוק שלך מסוכן, כי כולם מבינים שהחוק שלך הוא חלק משיטת הסלמי הזאת. תן לי אריאל, תן לי להגיד. משתמשים בך. תסתכל על איך אתה נמצא פה בשימוש. כי השידור הציבורי חייב להיות של כולנו. זה לא רק של מצביעים של שר התקשורת שדוחף אותך ועומד ומגבה אותך.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
תביא לוועדת הכלכלה, כולנו נתמוך בקיום הדיון כדי לראות את הדוחות. אבל החוק שלך בעיני הציבור זה סגירת התאגיד. ואתה רק חלק מכל המכונה הזאת שתבוא ותבלע את השידור הציבורי הישראלי.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
תודה. קודם כל, יו"ר הוועדה, אי אפשר להתעלם מהמציאות, בדיוק כמו עם יתר חוקי ההפיכה שנוגעות ברשויות אחרות. אני קוראת לתקשורת הרשות הרביעית. יש פה צבר של חוקים שבאים בסוף יחד. הניסיון הזה כל פעם לבודד כל חוק ולהפוך את זה - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
בבקשה. לא, אני מסכים איתך שצבר הוא בעייתי. אבל החוק הזה הוא חוק ספציפי ודבר שהוא לא בעייתי.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אתה מבין, יו"ר הוועדה, הייתי יכולה לדבר על החוק הזה בצורה עניינית אם למשל לא היינו עושים את החטא הקדמון, ופה אני חלוקה על הסיפור של התאגיד. כשהיינו צריכים לשמור עליו כרשות סטטוטורית.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
תקשיבי, רגע, זה לא ויכוח, אני אומרת את דעתי. דעתי היא שרשות עצמאית לא הייתה מתמודדת עם המצב הזה עכשיו. הפירוק ההיסטורי של הרשות השנייה כרשות עצמאית סטטוטורית. אני חושבת שהתאגיד הוא מופת. יש הבדל בין מה שעשו עם פירוק אותן סמכויות שבסוף שומרות על עצמאות השידור הציבורי בישראל. כי אנחנו רואים בסוף מה קורה כשמגיעה ממשלה רודנית, שרוצה פה דיקטטורה. וזאת האמת.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני רוצה להגיד, לא דיברתי על מה שנעשה במובן של בניית התאגיד, דיברתי על הסמכות של רשות עצמאית סטטוטורית. והדבר הזה הוא בעיניי חטא קדמון.
אני כן רוצה להגיד, בסוף אתה מגיע אליך לוועדה, מגיעים אליך צבר של חוקים. אם אתה, כוונותיך, אני לא אומרת שאתה אומר משהו לא נכון, אכן נכונות, הדבר הראוי להגיד אני רוצה רגע להבין את סך האיומים שעומדים על התקשורת.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אבל זאת הבעיה. ככה עושים, ככה מכוננים משטר רודני בישראל. אני כרגע יוצאת מוועדת חוקה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
בסוף אני רוצה לומר רגע לחה"כ קלנר. כשהגעת לכנסת אמרת אני הולך להיות הפרוקסי של השרים והממשלה הזאת? זה מה שרצית לעשות? אתה ועוד כמה חברי כנסת? מה שהם לא מצליחים לעשות ממשלתית אתה אומר לעצמך - - -
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
איזה מדינה ראש המשטרה החשאית מטפל בערוץ תקשורת? אבל נעמה לזימי חושבת שזה לגיטימי והיא נותנת פה הרצאות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
קלנר, אם אתה רוצה שנדבר על ערוץ 14 ופירוק מערכת הביטחון שהוא מוביל, אין בעיה. אבל אני לא מדברת על זה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני אומרת פה בסוף, יש פה חברי כנסת שהם פרוקסי של הממשלה הזאת. הם לא באים לדאוג לציבור.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
הם באים להיות עושי דברים של שרים וראש ממשלה. ומגישים חוקים שבאים לפרק את מערכות השלטון והחוק.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתם מדברים כמה שאתם רוצים ואתם לא רוצים לתת לחברים שלכם לדבר? אני לא מדבר כרגע על התאגיד על זה שהם ידברו בישיבה הבאה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
¶
הנה הדקה שחיכיתם. אני רוצה לומר שאנחנו עוסקים בתאגיד מוצלח, אחד מהפירות המוצלחים של ממשלת ליכוד. אחת מיני רבות שהיו בעבר. מוצר מופלא, מרגש מעין כמותו, שחובתנו כולנו, כל הרשויות במדינה, צריכות גם להוקיר וגם לוודא שהוא ממשיך להתקיים בדרך שהוא קיים כרגע.
דבר שני, אכן מבין כל החוקים זה הפחות מזעזע. הבעיה היא לא בטקסט אלא בקונטקסט של החוק שמובא בפנינו וכל השאר דובר וסופר. לכן האינטואיציה שלך, יושב-הראש, היא נכונה.
ומילה אחת לגבי עיקרון שחוזר שוב ושוב על איך יכול להיות שניצחנו בבחירות, עיקרון שלטון העם לא יכול, חברות וחברים, לבוא לידי ביטוי בהכפפת רצון קולקטיבי ובניהול שוטף מקרוב על כל תאגיד ועל כל ממלא תפקיד. זה לא הולך. עושים את זה על ידי פרוקסים. על ידי בחירת הנהלות. מידי פעם אפשר בהחלט לבוא לפה לדיון, בתנאי שהוא לא נעשה בכוונת מכוון לקלקל את הדברים הטובים שנעשו.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
תודה אדוני יושב-הראש. אני מבקשת לא להפריע לי. מכל אלו שישבו פה אף אחד לא מכיר את שידור ציבורי כמו שאני מכירה. אני עבדתי ברשות השידור 27 שנים. ובתאגיד השידור שש שנים. אני רוצה להזכיר לכם איך סגרו את רשות השידור הפכו את עובדי רשות השידור כעבריינים, גנבים. ישבו פה, קארין, בראשותך העמידו ועדה מיוחדת מבוקר עד לילה, כולם היו נגד עובדי רשות השידור.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
מה שאני רוצה להגיד פה, גם אחר כך כשבא התאגיד, כולם יש חלק מהעובדים פה, אני הייתי באגודת עיתונאים, במועצת העיתונות. מאז שהחוק הזה טרומית עבר אני הפכתי מטרה להתקפה של ארגונים. זה לא משנה.
אבל מה שאני באה ואומרת, גוף ציבורי זה חשוב. שידור ציבורי זה חשוב. השידור הציבורי נותן הרבה דוגמה, כמו שדובר, שפות דוגמה. אבל מה קרה פה? בסך הכול זה פיקוח. זה לא משהו אחר. לכן כל אלה שמדברים, אני רוצה להגיד להם צביעות. אני מכירה אתכם, הייתי באה לוועדות בתור עיתונאית, כנציגת העובדים בוועד אגודה. עשיתם הכול לסגור את רשות השידור.
היו"ר דוד ביטן
¶
בוא, אתה, עזוב. מספיק. בינתיים החוק הקודם נתן לכם את האפשרות של התקציבים גדולים מאוד לנושא הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
בזה סיימתי. אני רוצה לסיים את הישיבה. קודם כל, זה נכון. באמת נזכרתי שרשות השידור זה גם היה גוף ציבורי.
היו"ר דוד ביטן
¶
קודם כל, החוק הזה, חוק תאגיד השידור הוא לא חוק יסוד, אפשר לתקן אותו וגם חוק יסוד אפשר לתקן. אוקיי? ואמרתי שאת הנושא הזה של פיקוח פרלמנטרי אני כן אצביע עליו. אנחנו נעשה עוד ישיבה אחת, נשמע את משרד המשפטים, את משרד התקשורת. את התאגיד וגם אנשי ציבור אחרים. אבל בסוף הישיבה אנחנו נצביע על קריאה ראשונה.
היו"ר דוד ביטן
¶
כן. נצביע על קריאה ראשונה. הנושא הזה שאין היום מועצה או יש או אין, אנחנו נדון בזה בקריאה שנייה ושלישית. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מבקש מהיועץ המשפטי לדבר עם משרד המשפטים. אני רוצה לדעת מה המצב החוקי כרגע שקשור לעניין הזה של מועצת התאגיד. וכמה זמן ייקח, אם אין דבר כזה כמה זמן ייקח למנות. בכל מקרה, אם אנחנו נעשה שינוי שקשור לעניין הזה, זה יהיה בהוראת שעה זמנית מאוד, כדי לאפשר פיקוח שוטף. זה לא תפקיד ועדת הכלכלה לנהל את התאגיד, זה תפקיד של מועצת התאגיד. ואני רוצה שבעניין הזה תדבר עם משרד המשפטים. זה לא לצורך קריאה ראשונה, זה לצורך קריאה שנייה ושלישית.
אנחנו ניתן למנכ"ל התאגיד, הח"כים דיברו, נכון? בישיבה הבאה אתם לא תדברו עוד פעם, רק לצורך העניין עניינית.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
לא, אבל מה זאת אומרת? עברנו על זה בשקט, כאילו אנחנו נשתוק בוועדה. אין סיכוי.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני רוצה לשאול שאלות את הייעוץ המשפטי. אני אעביר שאלות. אם לא תהיה לנו שום זכות דיבור.
גולן יוכפז
¶
אני רוצה להתחיל דווקא בדברים שאמר שר התקשורת. הוא השתמש שוב ושוב בביטוי "בזבוז כספי הציבור". כל הדיון הזה או הפתיחה של הדברים שלי מתייחסים לשלוש המילים האלה. אין פה שום בזבוז של כספי ציבור. יש פה תרומה אדירה לתרבות הישראלית, לתרבות היהודית, לשפה העברית, לתעשיית הטלוויזיה בישראל.
אני רוצה לספר לכם סיפור קטן. לפני יומיים העיתון החשוב ביותר בעולם, הניו יורק טיימס, בחר עשר סדרות הטובות ביותר לשנת 2024. בתוך עשר הסדרות האלה הייתה סדרה אחת של כאן, שנקראת שעת אפס, שעוסקת במערכת יחסים בין - - -
גולן יוכפז
¶
שם, דוד, זה הצליח. והסדרה הזאת נכנסה לאחת מעשר הסדרות הטובות ביותר בעולם, בעיתון החשוב ביותר בעולם. זה אומר משהו על מה שמגדיר שר התקשורת כבזבוז כספי ציבור.
הכספים שלנו הולכים בדיוק למה שתיאר חבר הכנסת: לסדרות על 7 באוקטובר ולמוזיאון וירטואלי לנספי 7 באוקטובר ולשפות מאמהרית ועד רוסית ופרסית וצרפתית. ותוכן שקשור ישירות לרב קוק ולתרבות היהודית ולתרבות הישראלית ולשפה העברית.
גולן יוכפז
¶
אז אני אספר לך עוד משהו שקרה אתמול. אתמול התפרסם סקר של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב שבחנה את כל כלי התקשורת בישראל, מערוץ 14 עד ערוץ 13. והיא מצאה בקרב מדגם מייצג של האזרחים בישראל שכאן 11 הוא הערוץ האמין והמגוון ביותר בישראל, ובפער מיתר הערוצים. זה בהקשר לשאלה שלך, להיבט הפוליטי.
היו"ר דוד ביטן
¶
הנה, אתם מדברים, הנה, ערוץ 12 קורא לחוק הזה חוק השימוע. ואתם מדברים על תקשורת שהיא נגד או בעד, בחייכם.
גולן יוכפז
¶
אני חושב שצריך לחזק את מעמד הכנסת, אבל אי אפשר להסתכל על האירוע הזה בלי להבין את התמונה הכללית. האירוע לא נועד לחזק את מעמד הכנסת, אלא נועד לחזק את השליטה של הממשלה. זה הסיפור בחוק הזה.
גולן יוכפז
¶
אני המתנתי פה שעתיים כדי להגיד את מה שחושבת הנהלת תאגיד השידור הישראלי. החוק הזה, הצעת החוק הזאת אי אפשר להסתכל בה במנותק מכל רצף אסופת הבליץ של החוקים שנועדו לפגוע בעצמאות שלנו, בחופש העיתונאי שלנו, בחופש היצירתי שלנו.
משה פסל (הליכוד)
¶
תבוא לפה כשתהיה הצעת חוק לסגירת התאגיד תבוא ותתנגד. אבל למה אתה מתנגד להצעה הזאת.
גולן יוכפז
¶
אני רק רוצה להגיד מילה בדיוק על הפיקוח. המחוקק ישב, ישבתם חוקקתם את חוק תאגיד השידור הישראלי שהוא בעיניי חוק מצוין. למרות הכאב של מפוטרי רשות השידור, בסופו של דבר הוא הביא למדינת ישראל את אחת הרפורמות הציבוריות המעולות שהיו כאן.
אבל צריך לזכור, בהקשר לפיקוח. הפיקוח על פי חוק אמור להתבצע על ידי מועצת תאגיד השידור הישראלי.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה מגיע לוועדת הכלכלה, שואלים אותך שאלות, אתה מדווח. מה בדיוק הבעיה עם זה? לא הבנתי. אז סגרו אותך בגלל זה?
גולן יוכפז
¶
אני עונה. הפיקוח נעשה לפי חוק על ידי מועצת תאגיד השידור הישראלי. אם אתם רוצים, בזמן שאין מועצת שידור.
גולן יוכפז
¶
אני אומר את זה בגלל סיבה אחת, חה"כ קלנר. משום שלתאגיד הזה יש תוצאות יוצאות דופן בפרק זמן קצר. אם בזמן שהמועצה לא קיימת אפשר לפקח באמצעות ועדת הכלכלה, בהוראת שעה, בעיניי כן. זאת התשובה.
היו"ר דוד ביטן
¶
נתתי לך, בגלל שאתה המנכ"ל. ושאר האנשים שלא דיברו נשמע אותם בישיבה הבאה. אני צריך להפסיק את הישיבה.
אלון גלרט
¶
מה שעובד לא צריך לתקן. ואני חושב שאין אחד שלא יגיד פה שהתאגיד זו הצלחה יוצאת דופן. לפעמים קורים דברים שעקבותיהם אנחנו אומרים אולי צריך לעשות תיקון, אולי צריך לשנות את החוק. אבל כאן לא קרה דבר שבגללו אנחנו צריכים לעשות את התיקון הזה.
אני רוצה להתחבר גם לדברים שאמר חבר הכנסת. הוא אמר אני מאמין בדמוקרטיה וחופש הביטוי. וזה נכון, פיקוח הוא תמיד נכון. אבל כאן כל חיבור בין השידור הציבורי לבין פוליטיקה לבין ציבור - - -
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
מה רע שחברי ועדת הכלכלה יבואו וישאלו שאלות? יש ציבורים שכואב להם, אתה יודע את זה? יש גם ציבורים שיש להם שאלות על התאגיד. יש גם דברים שקשורים לכספים שאנחנו רוצים לשאול שאלות. לא, אף אחד פה לא בא וקובע מסמרות.
אלון גלרט
¶
החוק הזה בא על רקע היסטוריה ולא בכדי גם הוועדה וגם כאן הכנסת הזאת והוועדה הזאת דאגה לעשות הפרדה עד כמה שאפשר בין הדברים. ולכן כאשר אין סיבה, כאשר הדבר עובד לא צריך לתקן את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
ישיבה הבאה? ישיבה הבאה. נתתי לך כיוון שעשינו סבב קטן, נתתי.
תודה, הישיבה הסתיימה. נודיע לכם על הישיבה הבאה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:13.