פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת הפנים והגנת הסביבה
26/11/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 290
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ה בחשון התשפ"ה (26 בנובמבר 2024), שעה 10:51

הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד-2024 (מ/1784)

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
ששון ששי גואטה
ניסים ואטורי
יוראי להב הרצנו
חנוך דב מלביצקי
מטי צרפתי הרכבי

אוהד טל

עמית גריידי - מנהל אגף בכיר רשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון

אפרת פורקצ'יה - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

אילן רויזמן - עו"ד, ממונה בכיר ייעוץ משפטי, משרד הבינוי והשיכון

רואי כחלון - עו"ד, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה

נירית להב קניזו - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נועה מושייף - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תם וינד - עו"ד, היחידה לאכיפה אזרחית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

שני קרני - עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אלכסנדר וייסבורד - עו"ד, קצין מדור אח"מ ויועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

איריס דפנה קימל - מנהלת אגף תאגידי כוח אדם זר לבנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

תומר רוזנר
רוני טיסר
אביב מועלם

לאה קריכלי

ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד-2024, מ/1784

הישיבה הבאה נפתחה. על סדר-היום: הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד-2024. יצא אתמול נוסח עם מספר תיקונים. אני מבקש מהיועץ המשפטי להציג את התיקונים, ונשמע עוד הערות על מה שנשאר מאתמול, אם נשאר. אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.

בוקר טוב. התיקון הראשון שמופיע בנוסח לחוק הועלה אתמול בדיון לגבי נושא של הקלה רגולטורית, שביקשה הממשלה להוסיף להצעת החוק הממשלתית – דבר שהוא חריג ביותר, ומוטב שלא היה קורה. אין זה מקובל שהממשלה מוסיפה דברים במהלך הדיונים בוועדה.

כל אחד דוחף לפרוטוקול את מה שהוא רוצה.

הוועדה ביקשה את הדבר הזה?

הוועדה נעתרה לבת קול שהגיעה מאיזה שהוא מקום. אני לא יודע לזהות אותה עם איזה משרד ממשלתי מסוים, שמתחיל ב-ש' ונגמר ב-ן', או משהו כזה.

כן. יחד עם זאת, מכיוון שהבקשה מבקשת להוסיף הקלה רגולטורית, במובן הזה שקבלנים בסיווגים הנמוכים ביותר - - -

הוועדה תומכת מאוד ברעיון עצמו.

סברנו שאפשר, באופן חריג, להיעתר לבקשה הזו – כמובן, בכפוף לכך שנשמע הערות מהגורמים הנוגעים בדבר, אם ישנן. לפי זה, אנחנו נראה אם אפשר, בכלל, להתקדם עם הדבר הזה, בכפוף להערות. אני מציע שהנוסח יוקרא או יוסבר בקצרה, ולאחר מכן נשמע הערות.

בעמוד הראשון: תיקון סעיף 4
1.
בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 4(א)(6), אחרי "ושלא יפחת משניים," יבוא " – ובסוג הנמוך ביותר בכל ענף או ענף המשנה בו רשום קבלן, שלא יפחת מאחד".

ננסה להסביר את מה שמדובר כאן: על פי החוק הקיים, תאגיד שרוצה להירשם כקבלן צריך להעסיק, לפי המצב היום, שניים שיש להם מומחיות הנדסית או הנדסאית, או מומחיות אחרת שמנויה בחוק, ובלבד שהוא יעסיק לפחות שניים.

המספר הזה הוא המספר המינימלי, ולמיטב ידיעתנו, בתקנות לא נקבע מספר גבוה יותר במקרים מסוימים. זאת אומרת, ככלל, כל קבלן צריך להעסיק שני בעלי תפקידים שמתקיימים בהם תנאים מסוימים.

הבקשה של הממשלה הייתה להוסיף סייג לדבר הזה, כדי להקל על קבלנים "מתחילים" שעוסקים בעבודות בהיקף נמוך, והוא להסתפק בכך שלצורך הרישום – יהיה להם בעל תפקיד אחד שעונה לתנאים.

יכול להיות גם שניים, אם הם צריכים, אבל זה לא יהיה משהו פלסטי, שאתה חייב לשים עוד עובד ולשלם עוד משכורת בשביל זה. אני רוצה להסביר – ממה שאני מבין, לפחות, אם אני מבין נכון: אנחנו רוצים שאנשים ילכו בדרך המלך.

זאת אומרת, הוא מתחיל כקבלן מסוג 1, שהוא הסוג הנמוך ביותר. אני לא רוצה שהוא יצטרף למישהו שיעבוד בשבילו, שיגיש בשבילו, וכל הדברים האלה, בגלל שאין לו אפשרות להחזיק משרד יותר גדול. לכן, ההבהרה הזו, שהגיעה מבת קול כזו או אחרת, היא נכונה, ואם אנחנו כבר עוסקים בחוק הזה – כדאי לעשות גם את הדבר הזה.

יחד עם זאת, כפי שאנחנו מבינים – ונבקש הבהרה מנציגי הממשלה – בנוסף לתנאי של העסקה של בעל תפקיד אחד, ייקבע בתקנות תנאי נוסף לגבי מספר הפרויקטים. אם אתם רוצים להרחיב בעניין הזה – בבקשה.

עמית גריידי, רשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון. כפי שהצגת פה, אכן, אחת האופציות להיות קבלן רשום במדינת ישראל זה להציג שני בסיסי רישום – שני בעלי כישורים, שהם מהווים את הבסיס לרישומך בפנקס. דרך אגב, יש עוד אופציה: אם אתה בעל הכישורים באופן אישי – אתה לא צריך להציג שניים כאלה; אתה, באופן אישי, יכול להיות.

סתם שאלה: למיטב ידיעתך, כמה אנשים רשומים כקבלנים יחידים בסיווגים האלה?

אין לי מספר מדויק.

בערך. כמובן שאין לך מספר מדויק.

אני חושב שבערך 30%-40% הם קבלנים בעלי כישורים אישיים. בכל מקרה, אכן יש נטל רגולטורי כבד מאוד. היות ואנחנו בוחנים את הנושא הזה כבר זמן מה, אני אומר שהקבלנים בסיווג הנמוך ביותר – ג1, לדוגמה – שנדרשים, על בסיס חוק, להעסיק שני בסיסי רישום – כלומר, שני בעלי כישורים – למרות שהיקף הביצוע שלהם מוגבל מאוד.

אני מזכיר: החוק מגביל קבלנים בסיווג הנמוך להיקפים נמוכים – גם בהיקף כספי וגם בהיקף בנייה, אם אנחנו מדברים על סוג ג'. יש לנו חוות דעת גם של הוועדה המייעצת של רשם הקבלנים, שהיא ועדה סטטוטורית שחברים בה מהנדסים מהבכירים בישראל, שאומרת שככל ואנחנו מגבילים את כמות הפרויקטים – ההצעה שלנו, כרגע, היא לשלושה פרויקטים – אין מניעה, ואפילו חשוב, לבטל את הנטל הרגולטורי המשמעותי מאוד שמוטל עליהם, של העסקת שני בסיסי רישום.

זה תהליך שיכול לחסוך הרבה לאותו קבלן ג1, שמשלם היום משכורת חודשית לבסיס רישום. אני מזכיר שזה איש מקצוע; מדובר במהנדסים, הנדסאים או מנהלי עבודה, שצריכים לעבוד אצלו במשרה מלאה, ואין הצדקה לעניין הזה.

אנחנו עושים פה תיקון של עוול שהחוק מטיל על הקבלנים בסיווגים הנמוכים היום, ובכל זאת, מתכוונים להגביל את זה עד לשלושה פרויקטים במקביל. כלומר, ביום שהוא ירצה לבצע את הפרויקט הרביעי במקביל – הוא יצטרך להציג לנו עוד בסיס רישום אחד. הוא עובר את הפאזה שהחוק מאפשר לו ועובר לשלב הבא, שבו הוא יצטרך להציג לנו שני בסיסי רישום.

בסיווגים הנמוכים – א1, ב1, ג1 – אנחנו מדברים על בסיס רישום אחד, כל עוד אותו קבלן עובד בלא יותר משלושה פרויקטים במקביל. זו ההצעה.

למיטב ידיעתנו, הדרישה הזו היא אחת הסיבות של תופעה – שהיא תופעה רחבה, לצערנו; בעיקר בתחום השיפוצים – שבה הרבה מאוד אנשים עושים עבודות ולא נרשמים כקבלנים, למרות שהחוק מחייב. יש תופעה רחבה – בעיקר של קבלני שיפוצים, אבל לא רק – שפשוט לא נרשמים, בין היתר בגלל הדרישה הזו, שהיא דרישה מכבידה, כמו שאמר רשם הקבלנים. לכן, חשבנו שבהחלט כדאי להיענות לבקשה הזו.

ברוך שכיוונתי לדעת גדולים.

מצוין. זה דיוק חשוב.

אני חושב שכל הנושא הזה הוא חשוב אם אנחנו משתלטים עליו.

אני רק אומר, במאמר מוסגר: החוק כולו, במתכונתו הנוכחית, הוא חוק מיושן; לדעתנו, הוא אינו מגשים את תכליתו; הוא קובע דרישות פורמליות שלא ברורה התועלת שלהן, מצד אחד, ומצד שני – הוא לא מתייחס לעניינים אחרים, לצורך הרישוי של הקבלנים, שראוי להתייחס אליהם.

מבירור מוקדם שערכנו עם נציגי משרד השיכון, שמחנו לשמוע שיש עכשיו עבודה – אולי תרחיבו טיפה בעניין הזה, לגבי לוח זמנים וכו' – לרפורמה יסודית מאוד בחוק, כדי לקדם את התכלית והאינטרס הציבורי בהבטחת שירותי עבודות הנדסה בנאיות יעילים, איכותיים ואמינים לציבור.

כן, אבל בהצעת החוק הזו – אנחנו מתקנים את החלק הנקודתי הזה. מה אני לא רוצה שיקרה? אנחנו רואים שיש כל מיני התנגדויות כאלה ואחרות, אז הם יגידו: "רגע, למה לעשות עכשיו תיקון? בואו נחכה לרפורמה ולהכול". כמו שאדוני יודע, ואנחנו עושים את זה בחברותא – אני אוהב ללמוד סוגיה עד הסוף, גם בשעות לא מקובלות.

נדרשת פה עבודה יסודית מאוד מבחינת לוח זמנים, בעיקר.

אמירה שלך, אדוני הרשם.

מדובר בחוק מורכב מאוד; יש הרבה מאוד אינטרסים ושונים וגורמים שונים, ואנחנו בהחלט צריכים לתקן אותו. זה ייקח זמן; אנחנו עובדים על זה קשה, וכנראה שעוד ניפגש פה בהמשך.

הוא לא אמר "לא"; הוא אמר "כנראה שעוד ניפגש פה בהמשך", אז כנראה שזה יהיה בשנה-שנתיים הקרובות, בעזרת השם.

אדוני, מתוך אותה זהירות שציינתם, וזה נכון היה להקל על ההיררכיות, אני שוב מעלה את העניין של האפשרות לשקול לעשות את זה כהוראת שעה. הרי, אחד החששות שהיו לנו, מעבר לתכלית הראויה של החוק, זה שזה לא יהיה מה שהתכוונו; שבסוף השטח ילמד את המנגנונים וידע לעקוף אותם.

לכן, אני חושבת – גם בגלל הלקונות המקוריות של החוק – שנכון יהיה לעשות את זה כהוראת שעה לפרק זמן ארוך. בזמן הזה, תהיה חקיקה מעודכנת, או לחילופין, תהיה אפשרות לפורום הזה לבדוק את היישום ואת היעילות של החוק, ואז לקבל את זה כחוק. אני חושבת שזה משהו שלא מספיק ירדו - - -

העלית את זה גם בפניי. אני לא חושב שיש מן הצורך. עמדת הממשלה - - -

אנחנו לא יודעים מה עמדת הממשלה.

בדיוק הפניתי את השאלה אליהם.

עו"ד אילן רויזמן, הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון. המנגנון יקבע בחוק שלמספר מזערי של עובדים בסיווג הנמוך ביותר יהיה - - -

היא מדברת כרגע על החקיקה עצמה; על כל הנושא שאליו התכנסנו. היא אומרת – והיא גם דיברה איתי על זה – אולי כדאי לעשות את זה כהוראת שעה, לאור כל מיני הליכים כאלה ואחרים שצפויים בעניין, אולי. אני רוצה את תשובת הממשלה.

פשוט נקדים את זה.

למה?

הצעת החוק הממשלתית הייתה הצעת חוק קבועה ולא להוראת שעה.

אני לא רואה סיבה - - -

כפי שאמר היושב-ראש, הכנסנו איזונים ובלמים במסגרת החקיקה, והם נראים לנו מספקים.

ואפילו לא נתנו, על הדרך, לבטל מועצות או דברים שקיימים; רק טייבנו אותם, כדרכה הטובה של הוועדה הזו.

יש עוד הערות לסעיף הזה? איריס דפנה, בבקשה.

איריס דפנה קימל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ. אני מבקשת לעדכן שההתאחדות תומכת בתיקון הזה. אנחנו חושבים שהיה נכון, אפילו, להרחיב אותו גם ל-ג2, אבל אנחנו מברכים על כל שינוי כזה.

תודה רבה. את יכולה להישאר איתנו, ואם יהיו לך הערות אחרות – תוסיפי, בבקשה. כן, בבקשה.

עו"ד ואאיל עבאדי, מנהל חטיבה ארצית, הסתדרות עובדי הבניין. אנחנו מצדדים בתיקונים, ואפילו מבקשים, כפי שביקשה התאחדות הקבלנים, גם להרחיב אותם. זה יקל יותר על רישום קבלנים רשומים אפילו בתחום השיפוצים, כי הרבה קבלנים מתחמקים מיישום הוראות צו ההרחבה ותשלום הזכויות לפי צו ההרחבה מאחר והם לא רשומים בפנקס הקבלנים הרשומים.

ברגע שהם יהיו רשומים – צו ההרחבה יחול עליהם ויחייב אותם, והם ישלמו לעובדים את הזכויות על פי ההסכם הקיבוצי בענף הבניין וצו ההרחבה, וזה יבוא גם לטובת העובדים.

תודה רבה. אני אומר לך את האמת: בדרך כלל, אני מוכן לנסות לטייב והכול, אבל אנחנו לא יכולים לברוח מהצעת החוק הממשלתית עצמה. עשינו תיקון אחד. אני כן חושב שכל הנושא של קבלני שיפוצים לא מוסדר דיו, לא מוסדר נכון ולא מוסדר באופן מעודכן, וכן היה צריך לעשות את זה, אבל נחכה לתזכיר ממשלתי. אם לא – אולי, אם ישעמם לי – אני אעשה גם הצעת חוק פרטית, אבל אני חושב שדבר כזה צריך לבוא מכם. תודה רבה.

עכשיו נעבור על מספר תיקונים נוספים בעקבות הדיונים שהיו בוועדה. אנחנו נקריא את התיקונים שמשקפים את מה שהוועדה ביקשה לתקן.

בעמוד 1, בפסקה 8 המוצעת – ההגדרה של "קצין משטרה בכיר".



"8
(א)
בפסקה זו –





"קצין משטרה בכיר" – קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א–1971.




(ב)
מי שהרשם השתכנע לגביו, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל שניתנה על ידי קצין משטרה בכיר, כי הוא מעורב במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה מהותית בענף; החלטת הרשם תתחשב, בין היתר, בשיקולים אלו:



רשימת השיקולים לא השתנתה מהנוסח שהוקרא בדיונים הקודם.

אנחנו נשמע הערות על זה.

בהתאם לכך, בעמוד 3, בסעיף 8ב המוצע, סעיף קטן (א), שקבע רף נמוך יותר לפסילה, וכתוצאה מכך אפשר להתלות – נמחק. סעיף קטן (ב), שמאפשר לרשם להתלות אם התנאים מתקיימים אך הוא מתרשם שנכון להתלות ולא לפסול את רישום הקבלן, בגלל הנסיבות המסוימות של אותו עניין – נותן לו את האפשרות לעשות כן.

בעמוד 5, בתחילת העמוד, בפסקה (4), יש תיקון בעקבות הערות שקיבלנו ממשרד השיכון למינוי נציגו - - -

רגע, סליחה. נעשה לפי הנושאים. הקראנו את השינויים לגבי הנושא של פסילה או אי-רישום של קבלנים מטעמים של פגיעה בשלום הציבור וביטחונו או פגיעה מהותית בענף. אני מציע שנשמע הערות על זה, ואז נעבור לנושא השני, שהוא נושא המועצה.

בנושא מינוי הפקחים, שהוא הנושא השלישי בהצעת החוק, לא היו הערות ואין שינויים, למעט הנושא התקציבי, שנידון - - -

הנושא התקציבי נידון ונאמר. ברשותכם, הייתי רוצה להתחיל דווקא מהפרקליטות. שוב, יכולות להיות עמדות כאלה ואחרות, וחוקים כאלה ואחרים שבהם משתמשים פעם בצורה כזו ופעם – בצורה אחרת. אני רוצה תשובה מכם. דנו אתמול ושמענו את כל הצדדים, לכאן ולכאן, בפלפול דאורייתא. בסוף, מי שנותן את הגב – היא הפרקליטות, שהיא הגוף המוציא לפועל.

המלווה.

לכן, הייתי רוצה לשמוע שוב את עמדתכם, נקבל את ההחלטה ונעבור הלאה. נשמע, כמובן, גם את עמדת משרד המשפטים. בבקשה.

תודה רבה, אדוני. תם וינד, מהחטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה. אני לא אחזור על דבריי מאתמול יותר מדי. אני רוצה להתייחס דווקא לדברים שהתייחסה אליהם פה חברת הכנסת, כשהיא דיברה על הסיפור של הוראת השעה – לא משנה מה עמדתנו לעניין הזה, ספציפית.

אנחנו מבינים את החשיבות של החוק הזה; אנחנו מבינים את הרעיון שאנחנו רוצים לגדר אותו, ואנחנו רוצים לדעת שיהיה את הפיקוח הזה. אני אסביר לאדוני למה אני חושבת שהסיפור של העבירות פועל, בעינינו, כאיזו שהיא חרב פיפיות: למשטרת ישראל יש את הנהלים שלה, והם יהיו כתובים; היא תדאג לאופן שבו היא מעבירה את הפרפרזות ואת החומר לרשם.

לרשם יש עכשיו בחוק, בצורה מפורשת ומפורטת מאוד, בעינינו – ואני אומרת את זה בחיוביות לחלוטין - - -

בזכות הוועדה על כל שלוחותיה.

בוודאי, אדוני, צודק בהחלט. אנחנו חושבים שהפירוט הזה, שמגדיר לרשם את השיקולים גם על הזיקה, גם על היקף המעשים וגם על החיוביות – זאת אומרת, יש שם גם התייחסות לשיקול לכולם - - -

בחלק המקדים של זה, בהתחלה.

נכון. אחר כך, כמובן שיש ביקורת שיפוטית, אבל הדברים האלה הם אלה שיגדירו וימסגרו את ההליך הזה למסגרת הנכונה שכולנו רוצים בה. מאיפה הסיפור של העבירות מגיע ומקשה עלינו? אנחנו תמיד אומרים את זה, ואני חושבת שזה נאמר בחדר הזה לא רק בדיון הזה: הפשיעה מקדימה את המחוקק. אין מה לעשות. זה תמיד מה שקורה. הדברים משתנים.

אם אני אהיה מקובעת למה שאני חושבת שהיא הפשיעה היום – נתתי קלף למישהו לשנות. אפשר לבוא ולהגיד – וזו לא אמירה שהיא מופרכת – "כמה זה ישתנה? לאן אנחנו הולכים?". אדוני, כשאנחנו דיברנו על שלום הציבור וביטחונו – זה נותן מספיק פתח, אבל גם לא יותר מדי, לעובדה שזה מה שיעלה את הדברים החשובים, ולא הפירוט של העבירות. פירוט העבירות פשוט נותן עוד כלי למשחק בידיים של מי שאנחנו לא רוצים שיהיה לו.

עלול להיות כלי.

מהמקום הזה, אדוני, אנחנו חושבים שהציון הזה לא תורם למה שהוועדה רצתה לעשות, אלא להיפך.

שמענו בקשב רב. דיברנו על העניין גם אתמול בשעות הערב.

לאחר שהפכנו בנושא ובדקנו את עצמנו, אני, אישית – הוועדה תצטרך לקבל החלטה, כמובן – השתכנעתי שאפשר לוותר על הרשימה של העבירות. נעצור במונח "והיותם המעשים המהווים עבירה", ללא תוספת הפירוט שמופיע בהמשך, מסיבות שונות – בין היתר, חשש שיהיה לנו "פספוס" של עבירות מסוימות.

אני לא כל כך הבנתי את "והיותם המעשים המהווים עבירה". אתם רוצים לבדוק עם עצמכם? היועץ המשפטי אומר את זה; היה לנו סיעור מוחות בעניין הזה אתמול, וגם אני השתכנעתי יותר לכיוון הזה.

אמרת יפה שהחיים מקדימים אותנו – אני אומר את זה בלשון יפה. אני זוכר, כשהייתי ראש עיר, תמיד היו באים יזמים ואומרים: "תתקן רק את הדבר הזה והזה, ואז כולם יוכלו לעבוד כמו שצריך". איך שתיקנתי התב"ע – על התב"ע החדשה כבר בא פטנט חדש שלא היה קודם. אנחנו מכירים את זה וזה נכון, ולכן קיבלנו את זה. מטי, רצית לומר משהו? אז, תתייחסו לעמדה, כולל המילה הזו.

תומר, אחד הדברים שעלו אתמול הוא הנושא של פסלות לרישום וביטול רישום בפנקס, בחוק העיקרי. כתוב כאן "פנקס בוטל לפי פסקאות (3) או (8) בסעיף", וסעיף (3) אומר: "מי שנהג דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצועו, כפי שהוגדר בתקנות". זאת אומרת, זה מרחיב את זה גם לעבירות מינהליות ולעבירות של אי-עמידה בחוזים. לכן, בכדי למקד את זה בחומרת העבירות, אני חושבת שכדאי להוריד את סעיף (3), שמדבר על כשלים כלליים.

אנחנו מפסיקים את הדיון הזה, ועוברים לרוויזיה על הצעת החוק לשטחי מרעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:18 ונתחדשה בשעה 11:22.)

אני מחדש את הישיבה לרישום הקבלנים. אתה רוצה לענות למטי?

אני אומרת שסעיף ג' מדבר על פסילה בגין התנהגות לא תקינה. מאחר ותכלית החוק הזה מדברת על פרוטקשן – יכול להיות שאפשר לגרוע את זה, כי זה נותן יותר מדי סמכויות.

תשובה.

לא בדיוק הבנתי על איזה סעיף את מדברת.

אני מדברת על הסעיף בחוק העיקרי. בסעיף 8(2)(ד):



(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:



(4) מי שהיה קבלן שרישומו בפנקס בוטל לפי פסקאות (3) או (8) שבסעיף קטן (א), או מי שרישומו נמנע לפי הפסקאות האמורות, לא יהיה רשאי לבקש להירשם בפנקס, אלא לאחר שיחלפו שלוש שנים מהחלטת הרשם בדבר ביטול רישומו או מניעת רישומו, לפי העניין."



סעיף (3) בחוק העיקרי מדבר על מי שנהג דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצועו, כפי שהוגדר בתקנות. למשל: מפר חוזים; לא מגיש דו"חות – מינהל לא תקין ולא במהות של מה שהחוק הזה מאפשר.

אני אסביר – ניסיתי להסביר אתמול, ואנסה יותר טוב הפעם: כשאנחנו מטילים סנקציה בדמות התליית רישיון – אני מזכיר: לא ביטול של הרישיון; לא מחיקה מהפנקס לחלוטין – אנחנו דואגים לעשות את זה עד שלוש שנים.

כשמדברים על ביטול, היום, החוק לא קובע שום דבר לגבי האופן שבו הוא חוזר לפנקס אחרי שהוא בוטל ונמחק מהפנקס. כלומר, זה שיקול דעת כללי. אם הרשם חושב שלא מגיע לו הביטול – לכל הפחות, הוא היה מקבל שלוש שנים.

ממש לא.

נדייק: כמו שהסברנו אתמול, ברירת המחדל היא ביטול. עד היום, ברירת המחדל לבן אדם שבוטל רישיונו היא שהוא בוטל For Good, לאורך כל הזמן. כלומר, הוא לא אמור לבוא ולקבל את הרישיון מחדש. עם זאת, כחלק מההקלה, אנחנו רוצים להתיר פה את האופציה של אדם לבוא ולדרוש שיבחנו בעניינו שוב. ברירת המחדל היא עדיין ביטול; כל מה שנותנים כאן זה את האופציה לבוא ולשקול שוב.

אבל יש כאן הרחבה להתליה מעבר למהות החוק – להתמודדות עם הפרוטקשן או עם האלימות.

גם פה – אנחנו מקלים. ברירת המחדל היא לבטל. עכשיו, אנחנו אומרים לו: "אתה יודע מה? אם ביטלנו, אחרי שלוש שנים – אתה יכול לבוא ולבקש שוב את הרישיון".

אני חושבת שזה סותר את תכלית החוק, כי זה מרחיב טיפה יותר את האפשרות להתליה, ולא מטפל רק בזה - - -

אנחנו מסדירים את זה שבן אדם יכול לבוא אחרי שנים ולהגיד: "אני יודע שבוטל לי, אבל בואו תשקלו שוב, אולי בכל זאת השתנה משהו, תתנו לי את הרישיון מחדש ותבטלו את ההחלטה הקודמת".

בכל מקרה, היום, בפרקטיקה, לא הייתי בוחן את זה לפחות משלוש שנים, כי אם הייתי חושבת שהעבירה מעט מקלה יותר – בכל מקרה הייתי מתלה לו לשלוש שנים.

תודה רבה. בבקשה, משרד המשפטים.

שלום. עו"ד נירית להב קניזו מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אני מודה לחברי, עו"ד רוזנר, על הנכונות, וגם על הנכונות של יושב-ראש הוועדה, למחוק את העבירות מהטעמים שהסברנו אתמול ושחברתי פירטה עכשיו.

ביחס להצעה להשאיר "והיותם מעשים המהווים עבירה", הדבר לא נדרש בעינינו, מכיוון שברישה כתוב: "מעשים העלולים לפגוע בשלום הציבור וביטחונו", וזה של המשטרה. הפעילות של המשטרה כפופה לתפקידים ולסמכויות שלה כפי שהם מוגדרים בפקודת המשטרה; הם לא אמורים להעביר מידע שהמשמעות שלו אינה מהווה פגיעה בשלום הציבור וביטחונו ושהוא אינו מהווה עבירה.

מבחינתי, כשאנחנו מוסיפים את המילה "מעשים המהווים עבירה", כפי שהציע עו"ד רוזנר – זה מעורר חשש או ציפייה לאיזו שהיא התגבשות יסודות העבירה. ככל שאנחנו מבהירים פה, בפרוטוקול, שמכיוון שמדובר במידע מודיעיני, ובדרך כלל המצב הוא כזה שלא התגבשו כל יסודות העבירה באופן שניתן כתב אישום, ככל שאנחנו מבהירים שלא לכך הכוונה, אלא למעשים שפוגעים בשלום הציבור וביטחונו וקשורים לעולם העברייני, אבל לא בהכרח מתקיימים כל יסודות העבירה – זה יכול להישאר, למרות שבעיניי נכון שזה לא יישאר.

זו לא שאלה אם המעשים נעשו או לא נעשו; יש פה מעשים שהם בתוך הגידור הזה.

שיש מידע שעולה כדי ראייה מינהלית - - -

אני לא חושב שזה יהיה חסם.

אם אין בסיס להגשת כתב אישום פלילי – יש בסיס לפגוע בזכות העיסוק של אותו אדם, לשיטתכם?

כן.

זאת אומרת, חופש העיסוק הוא זכות יסוד על-חוקתית?

חופש העיסוק הוא זכות יסוד, וצריך לאזן אותה אל מול אינטרסים אחרים. גם אם לא ניתן להגיש כתב אישום – ובעולמות שאנחנו מדברים עליהם, הרבה מאוד פעמים לא ניתן להגיש כתב אישום, וחברתי מהפרקליטות תוכל לתאר את המקרים – עדיין, חובה עלינו, כמדינה וכממשלה, להילחם בתופעות העברייניות האלה ולא לתת להן אפשרות להתבטא בשטח, גם אם זה כרוך בהגבלת חופש העיסוק.

אני רק אגיד שהיה דיון שלם חסוי לגבי העניין הזה, ששם העניין הזה נדון וניתנו כל ההצדקות מדוע.

משרד המשפטים צריך להיות על המשמר בכל מה שקשור לזכויות - - -

אני מזכיר להם את זה כל הזמן.

אנחנו על המשמר, ולכן יש פה מנגנון מאוזן.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזור לנושא הקודם, בעקבות הדברים שאמרה היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, שעוררו בי קושי.

קושי משפטי.

בהחלט. ההצעה שמופיעה בסעיף קטן (ד) המוצע, כרגע, לבקשת הממשלה, היא שיהיה את הנושא של שלוש השנים לגבי פסקאות (3) או (8). כלומר, לפי דבריה של היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, מצבו של קבלן שנפסל במקרים המופיעים בפסקאות (4), (5), (6) ו- (7) – כי (1) ו-(2) ממילא מבליעות בתוכן את העניין של שלוש שנים – יהיה יותר חמור; כלומר, רישיונו יישלל לצמיתות.

למה?

כי אין פה את העניין של שלוש השנים. זאת אומרת, יוצא מצב מעט אבסורדי. אני רוצה להבין מה ההתייחסות.

לאור הדברים האלה, אין לנו בעיה להוסיף שגם לגבי הסעיפים האחרים ייקבע שככל שהייתה פסילה – יוכלו לפנות כעבור שלוש שנים.

אגב, למה שלוש שנים כאמת מידה לעניין הזה, ולא חמש, שנה או שלושה חודשים?

בסופו של יום, אתה צריך לחשוב שאולי קרה משהו מהותי בתיק שמשנה את התמונה. תקופה קצרה לא תקרה, כנראה. מצד שני, לטובתו, לא רוצים להשאיר אותו תקופה ארוכה מאוד בלי - - -

שלוש שנים זו תקופה ארוכה מאוד. מדובר ב-36 חודשים של עבודה.

להבנתנו, בעולם של פרפרזות – שלוש שנים זו תקופת זמן שייתכן שיהיה במהלכה איזה שהוא שינוי שיעיד על כך שהוא חזר בו ושדברים השתנו.

אנחנו רוצים להבהיר את הנקודה הזו; זו נקודה חשובה. הגברת פורקצ'יה, אני רוצה להבין את המצב הנוהג היום.

אגב, החלק של ההתליה נוסף פה – בחלקו, לפחות, במהלך - - -

מלבד להחלטה של - - - – אין פה שום ערכאה אחרת שמתעסקת באירוע הזה.

זה הליך מחנך. נגיד שמדובר פה על כאלה שיכול להיות שהם אנשים טובים וישרים בעצמם, אבל השתלטו עליהם. אז, הוא בא ואומר: "תראה, התלו לי את הרישיון, והוא אמר לי "אם לא תעשה"". יכול להיות ששנתיים וחצי זה מספיק, או שארבע היה יותר טוב, אבל אני לא נכנס לשיקולים. זה מה שהם הציעו.

כיום, קבלן שנפסל או לא נרשם בגלל אחת העילות המפורטות בסעיף – האם הוא מנוע לצמיתות מהגשת בקשה לקבלת רישיון מחדש, למעט פסקאות (1) ו-(2) שבהן יש את העניין של שלוש השנים?

אין הוראה מפורשת שאומרת שהוא מנוע.

מה אתם נוהגים? האם הוא יכול או לא?

רשאי הרשם לקבוע בהחלטתו תקופת מניעה.

איפה זה?

זה לא נקבע במפורש בחוק, אבל יש - - - ערר שאומרת שכשהרשם מחליט לבטל רישיון – ראוי שיקבע לאיזה פרק זמן. אנחנו סבורים שנכון יהיה להגביר את הוודאות בהקשר הזה - - -.

מה נהוג היום אחרי פסילה? אני מניח שהיו מקרים בזמן האחרון, או בשנים האחרונות. מה אתם עושים?

זה מה שהוא אמר.

שאלתי מה עושים בפועל; לא מה הרשם יכול לעשות.

בפועל, אדוני, יש דיון כזה אצל קבלנים שפסלנו. בשלב הזה, אני לא מאשר את הבקשות בטענה שהם הפרו את הנוהג המקובל במקצוע. לציין שאני לא נוהג לפסול רישיונות רק כאשר יש מידע מהותי שאותו קבלן פגע באינטרס הציבורי; אני לא משתמש בזה הרבה. אני משתמש יותר - - -

השאלה היא אחרת, אדוני. לאחר שפסלת.

יפה. אני דוחה את הבקשה בשלב הזה.

מה זה "בשלב הזה"?

עוד לא הגעתי למקרה שעברו שלוש או ארבע שנים.

קודם כול, יש הנחייה מה עושים, אבל אם מוגשת בקשה אחרי שנה – אתה פוסל אותה על הסף? מה אתה עושה?

אני שומע את הקבלן ואת הטענות שלו – אני חייב לשמוע את הקבלן. אני לא חושב שיכולות להיות לו טענות טובות – אולי יפתיעו אותי יום אחד – שבגינן הוא יקבל את הרישיון בחזרה ויחזור לפנקס.

לא זכור לי, משבע השנים האחרונות, שקבלן שהרישיון שלו בוטל ביקש להירשם מחדש, למעט מקרה אחד, שנמצא כרגע בהליכים משפטיים.

מה הייתה החלטת הרשם באותו מקרה שהולך להליכים משפטיים?

אנחנו לפני החלטה חדשה כרגע.

מה הייתה ההחלטה עד עכשיו?

החלטת הרשם דיברה רק על ביטול. הקבלן הגיש מחדש, והחלטת הרשם בהקשר הזה עוד לא ניתנה.

קודם כול, חבל שלא מציינים בפנינו שאחד הטעמים להסדרת הנושא הוא הליך תלוי ועומד. זה לא ראוי.

ההליך המשפטי שבמקרה קורה בימים האחרונים הוא לא אחד מהטעמים לתיקון הזה. בפירוש לא.

אלה לא הטעמים או המניעים.

לא מהטעמים או המניעים; האם זה משפיע על מקרה קונקרטי? אני אסביר. הצעת החוק הממשלתית - - -

עם כל הכבוד, הוגשה הבקשה בימים האחרונים. יכול להיות שההחלטה תינתן עוד לפני שיעבור החוק. זה לא רלוונטי.

טוב. אפשר רגע להבין?

כן. הצעת החוק הממשלתית לא עסקה בנושא הזה, של מה קורה במצב שבו יש קבלן שנפסל רישיונו – מתי הוא יכול להגשת בקשה להירשם מחדש כקבלן חדש, אם בכלל הוא יכול? הממשלה ביקשה, ואנחנו ראינו בזה כמשהו הגיוני, להוסיף שבמקרה כזה, של פסילה לפי העילות בפסקאות (3) ו-(8) שמופיעות כאן – של שלום הציבור ושל הפרת הנוהג המקובל – תהיה מניעה אוטומטית מכוח החוק להגשת בקשה חדשה למשך שלוש שנים.

ממה שאני הבנתי, גברת פורקצ'יה אמרה קודם שזה לא היה בהצעת החוק הממשלתית. זו בקשת הממשלה שנראתה לנו הגיונית; היא מקובלת. יש מקרים לא מעטים שבהם נקבעה מניעות כזו לתקופה של שלוש שנים – בדרך כלל, אגב, ברוב החקיקה שאנחנו מכירים, התקופה היא לשלוש שנים.

השתמע מהדברים שאמרה הגברת פורקצ'יה קודם שבמקרים האחרים, שלגביהם אין התייחסות, המניעה היא לצמיתות, לכאורה. זאת אומרת, נוצר מצב שבמקרים שלא התייחסו אליהם – היא לא הייתה מנויה בפסקאות (4) עד (7) – העילה היא - - -

זאת אומרת, ההכנסה לחקיקה גורמת לכך שהמניעים האחרים יהפכו לצמיתות.

לכאורה, לפי מה שנאמר.

זה דבר שאנחנו צריכים לדעת את המשמעות שלו.

אני לא הייתי ער לכך שזו הפרשנות, אבל זה מה שנאמר. לכן, זה בהחלט עורר נורה אדומה, והתשובות שניתנו כאן קצת פחות מסייעות בהבנת העניין.

אני יכול לשמוע את התשובה שלכם, משרד המשפטים?

נתנו את אותה התשובה גם בדיון האחרון, אז אני לא מבינה מה התחדש ומה שונה.

אם גבירתי סבורה שבפעילויות המנויות בפסקאות (4) עד (7) הפסילה היא לצמיתות אוטומטית - - -

מה שאמרתי זה שאכן אפשר לכלול את (3) עד (8).

זה מחמיר מאוד.

למה זה מחמיר? מה שאומרים לך כאן זה שבסוף, הרשם - - -

אדוני, אני היחיד שמדבר פה פרקטיקה, אז תן לי רגע לדבר.

בסוף, מה שנאמר פה זה שהרשם יכול לכתוב, במסגרת ההחלטה שלו, כמה זמן אתה לא יכול לפנות חזרה.

בכוח איזו סמכות?

התקופות הן יותר ארוכות. הרשם, כחלק מההחלטה שלו, כפי שנאמר פה לפני רבע שעה בערך, יכול לקבל החלטה אחרי כמה זמן הקבלן כבר לא יכול לפנות בבקשה חדשה.

איפה הסמכות הזו?

כחלק מהסמכות שלו לקבלת ההחלטה.

איפה הסמכות הזו מופיעה? אין סמכות כזו.

יש מניעת רישום למי שעבר על הנוהג המקובל במקצוע: "רשאי למנוע רישום ממי שעבר על הנוהג המקובל במקצוע". ברגע שמחקתי מישהו מהפנקס – מן הסתם, הוא עבר על הנוהג המקובל במקצוע.

לא מן הסתם. אם הוא תאגיד שהמנהל שהוא הורשע, כמו מה שכתוב בפסקה (4)?

אדוני, אפשר לדבר פרקטיקה, ואז ניתן למשפטנים?

כן.

הפרקטיקה היא כזו שאם אנחנו תופסים מקרה חמור – אני מתלה את הרישיון בפועל לתקופה; לא מוחק מהפנקס. הנוהג של הרשם הוא עד שלוש שנים. אם המקרה הוא חמור מאוד – אני מוחק אותו מהפנקס. לכן, בפרקטיקה, אני אדון בבקשה שלו אבל לא אאשר את החזרה שלו לפנקס לתקופה של מינימום שלוש שנים, כי אם הוא היה עושה משהו טיפה פחות חמור - - -

מאיזו סמכות?

אדוני, דיברתי איתך פרקטיקה כרגע. אני מקבל את העמדות המשפטיות שהוצגו לי במהלך הזמן, שזו הסמכות.

אני מבקש להצביע על הסמכות.

אני אשמח לשמוע את ההתייחסות של משרד המשפטים לנושא הזה, כי פה – מדובר - - -

אנחנו מבקשים להגביל את שיקול הדעת.

תודה על הסיוע בניהול הישיבה.

זה מטריד.

זה מטריד מאוד.

טוב שזה צף.

הם מדברים. אתם רוצים לענות תשובה על הביסוס המשפטי של העניין הזה?

הנה, יש פה התייחסות של משרד המשפטים.

היום, החוק לא קובע תקופה שבתומה יוכל הקבלן להגיש את הבקשה. לכאורה, הוא יכול להגיש בקשה להירשם מחדש כל הזמן, והרשם גם יכול לדחות את הבקשה על הסף כל הזמן, לאורך שנים, מטעמים כאלה ואחרים.

רק מטעמים המנויים בחוק. הוא לא יכול לדחות את הבקשה כי לא נראה לו.

ברור.

יפה, אז בחוק אין טעם כזה.

הוא יכול לדחות את הבקשה כי הוא עדיין סבור שהקבלן שהפר את הנוהג המקובל דרך קבע – לא ראוי לשמש קבלן, כי החוק לא אומר - - - שלוש שנים.

הוא לא יכול.

מאותם הטעמים. זה מה שאני אומר.

כי הוא לא ראוי? מה זה "לא ראוי"? כי הוא לא בא לו טוב בעין?

לא.

זה מה שנאמר פה עכשיו.

לא. אמרתי "הקבלן הפר דרך קבע את הנוהל המקובל במקצוע" – שזו עילת השלילה מלכתחילה.

מתחיל לגרד לי.

עם כל הכבוד, רשם הקבלנים מצא שהקבלן הפר את הכללים המקצועיים – מה שנקרא "הנוהג המקובל במקצוע" – דרך קבע, והחליט לבטל את הרישום - - -

אני מבין את הצורך בתיקון הזה, אבל אני מתקשה לקבל התליה לצמיתות בלי שום ערכאה משפטית שמאשרת את זה. לכן - - -

בוודאי שיש ערכאה משפטית – יש זכות ערר, ואפשר להגיש על זה ערעור מינהלי, וגם - - -

אני לא מכיר חינוך בלי שמישהו הרשיע בן אדם במשהו.

סליחה, אנחנו לא מדברים על כליאה; אנחנו בכלל לא מדברים בהיבטים פליליים.

לא. אתה מדבר על לחנך מחדש.

על חינוך מחדש? לא. בכל אופן, אנחנו חושבים שהנוסח המוצע כאן מגביל את שיקול הדעת של הרשק"מ, מבהיר לשוק את כללי המשחק, ובוודאי משרת את התכליות של ההגנה על חופש העיסוק ככל הניתן.

זו לא הכוונה. הרשם פועל רק לפי הסמכויות שיש לו בחוק.

זה לא מה שנאמר פה, אני מצטער.

אז אנחנו מדייקים: הרשם פועל רק לפי הסמכויות שיש לו בחוק.

בסדר. אותי – זה לא משכנע, ויכול להיות שראוי שנתחיל לנמק את ההסתייגויות.

פסקאות (1) ו-(2) באמת מדברות על שלוש שנים, וזה בסדר. פסקה (4), למשל, אומרת שמנהלו הורשע במשהו, אבל הוא קיים את התנאי שבסעיף – בתוך שלושה חודשים אותו מנהל פרש – אז הוא לא יוכל להירשם במשך שלוש שנים, במשך עשרים שנה או לצמיתות?

לא. נועה מושייף, משרד המשפטים. יש, כרגע, את הסעיף שהוכנס, שאומר שבעילות מסוימות – אפשר לפנות רק לאחר שלוש שנים. בשאר המקרים – אפשר לפנות. הרשם פועל כמו שהוא תמיד פועל – יתקן אותי הרשם אם אני טועה בדבריי: הוא בוחן את הבקשות, ואם הוא מסרב – הוא מסרב על פי העילות שיש בחוק.

מעבר לכך, כפי שציין חברי ממשרד השיכון, יש אפשרות – וזה הוכר בפסיקה – שבהחלטתו של הרשם הוא קובע כמה זמן הוא יוכל לפנות, וכך ימשיכו לפעול.

זה לא מה שנאמר כאן.

לכן אני מדייקת את זה לפרוטוקול. זו עמדת משרד המשפטים שנרשמה בפרוטוקול.

כששואלים: "האם היה מקרה אחד שבו קבלן פנה אחרי שלוש שנים ונענה בחיוב" – התשובה היא?

לא דיברנו על מקרה שבו הוא פונה לאחר שלוש שנים.

השאלה היא אם אפשרתם לקבלן שרישיונו הותלה לשוב - - -

לא נתקלתי עדיין במקרה שבו עברו שלוש שנים מרגע המחיקה מהפנקס.

העמדות של הרשם הן מנומקות; הוא לא אומר "לא" ולהתראות.

אני מקווה; אני לא יודע. אני מתרשם ממה שנאמר כאן; אני לא מכיר את העולם הזה. מה שנאמר פה מטריד גם את היועץ המשפטי לוועדה וגם אותי.

תומר, אני רוצה להשיב לשאלה ששאלת. בסופו של דבר, אתה חושב שאם המנהל פרש – עדיין מחכים שלוש שנים, והתשובה היא לא. תסתכל על הרישה: הרישה היא הפסילה בכפוף ל-; ברגע שהתנאי הוסר – הפסילה מוסרת. זה לא מצב שבו קרה המקרה ואז אנחנו מחכים איתו שלוש שנים, או תקופה ארוכה יותר, כי כל הפסילה כפופה ל-. לכן, השאלה היא לא נכונה. כלומר, זה לא בא להחמיר את המצב שלגביו שאלת.

התשובה מניחה את דעתי, ולכן אני ממליץ לוועדה להישאר עם הנוסח כפי שהוא כרגע – להתייחס לפסקאות (3) ו-(8), ועל שאר הפסקאות יחול הדין הקיים.

כמו התיקון שביקשתם.

כן, כמו שהממשלה ביקשה.

טוב. בואו נעבור לנושא האחרון. תציגו את התיקון.

נקריא את השינויים. בבקשה.

בעמוד 5, אני אקריא את התיקונים מהנוסח שפורסם בעקבות הערות שקיבלנו מגורמים שונים. לגבי נציג של אחד מהמוסדות להשכלה גבוהה, מכיוון שהבנו שיש קושי לפנות ולהתייעץ עם כל דיקני הפקולטות הרלוונטיות, מכיוון ומדובר במספר גבוה מאוד של פקולטות – אנחנו מציעים הצעה אחרת. אני מקריאה:





חבר סגל אקדמי באחד מהמוסדות המוכרים להשכלה גבוהה שיש לו ניסיון ובקיאות בתחום הנדסת הבנייה. לא הוגשה רשימה במועד שקבע השר, רשאי השר למנות נציג שמתקיימים בו התנאים כאמור.

כל הכוונה בהצעת החוק הממשלתית הייתה לאפשר לשר הבינוי והשיכון להתקין תקנות. כפי שהסברנו, הקמת מועצה גרמה לעיכובים אדירים, באופן כזה שאנחנו שבע שנים ללא מועצה. אנחנו מתנגדים לתוספת הזו, כי מדובר בתוספת של פרוצדורה שתביא לדחיית המועדים, להבנתנו. אנחנו מבינים שהוועדה עומדת על הסעיף הזה, ונבקש שאם עומדים - - -

הוועדה נתנה אפשרות לשר להודיע, ואם הוא לא מקבל תשובה בתוך 30 יום - - -

אין בעיה. זה רק גורם מעכב נוסף, ולכן אנחנו מבקשים - - -

הוא קובע את המועד.

אפילו לא הגבלנו אותו במועד.

בסופו של יום, צריך לאפשר לגורמים הרלוונטיים לשבת, לגבש רשימה, לשמוע אותם אם הם חושבים שהפרוצדורה הייתה לא טובה.

ממש לא צריך לשמוע אותם.

לכן, ככל שהוועדה עומדת על זה, אנחנו מבקשים שתקופת המעבר תוארך לשבעה חודשים.

נציג את הוראת המעבר, לבקשת הממשלה.

אנחנו נבקש לדחות את הוראת המעבר לשבעה חודשים, כדי שהיא תאפשר - - -

קודם נציג אותה, ואחר כך – תבקשו מה שאתם רוצים. בקשת הממשלה הייתה כדי שתהיה תקופת התארגנות לצורך מינוי המועצה החדשה, ושתהיה רציפות תפקודית באופן כזה שאם יהיה צורך להתקין תקנות בתקופה הזו, מכוח החוק – בתקופה שמדובר בה ,שאתם תחליטו עליה, יוכל השר להתקין את התקנות גם ללא הצורך בהתייעצות במועצה, מתוך הנחה שפרק הזמן הזה הוא פרק הזמן הנדרש לצורך היערכות המשרד והמועצה.

כרגע, פרק הזמן המדובר הוא ארבעה חודשים, ואתם יכולים לשנות אותו, כמובן, אם - - -

מה בקשתכם?

רק נקריא, ואם תרצו מועד אחר – נשנה את המועד בהתאם.

אני מקריאה נוסח שונה מהנוסח שפורסם, כי כאן – המועד תחום במועד של פרסום התקנות להערות הציבור.



על אף האמור בסעיף 5, תקנות שפורסמו להערות הציבור, ותוך 4 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, אינן טעונות התייעצות עם המועצה.

זו אכן בקשתנו, אבל לאור התוספת של הדיקנים, ככל שהוועדה תאמת את זה, אנחנו מבקשים רק מספר חודשים שיאפשרו לנו להגיע למועצה שכל חבריה מונו, בהתאם לפרוצדורות נוספות שהוטלו עלינו.

אני לא אשאל אותך כמה – אני אגיד ותכבדו: שישה חודשים. תודה. הלאה.

זהו?

זהו.

רק אבהיר שבסעיף של מינוי נציגי ציבור, הסעיף יתייחס רק לנציגי הציבור ולא לנציג האקדמיה, שלגביו קבענו הסדר נפרד.

יש לנו הסתייגויות – המחנה הממלכתי, יש עתיד וישראל ביתנו.

אין כאן חבר כנסת שנוכח להציע. האם דיברו איתך וביקשו ממך - - -

לא. בכל זאת, אני מבקש לדחות את ההסתייגויות.

לפי התקנון, מסתייג שלא נמצא יכול לדחות אם הוא מבקש מראש מיושב-ראש הוועדה. הם לא ביקשו מראש, אז אנחנו לא יכולים.

הם ביקשו.

זה מה ששאלתי. האם ביקשו מראש - - -

כן. זה המנהג היום. הם צריכים את זמן הדיבור; זה בסדר. אתה רואה שאפילו לא באו להתנגד פה.

אדוני, אני רוצה להצביע על ההסתייגויות.

אדוני רוצה להצביע על כל ההסתייגויות. אין פה אף אחד; רק מירה סלומון נכנסה כרגע, ואנחנו מקבלים אותה בברכה. אפשר להצביע על ההסתייגויות, אדוני? אם כך, אני מעלה את ההסתייגויות להצבעה כמקשה אחת – המחנה הממלכתי, יש עתיד וישראל ביתנו. מי בעד ההסתייגויות?

אין.

מי נגד?

אחד.

אין נמנעים.

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

אם כך, ההסתייגויות הוסרו. מכאן, אנחנו מעלים להצבעה את חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד-2024 (מ/1784) על כל תיקוני הנוסח בלבד, וכולל הצהרת האוצר לפרוטוקול לגבי הנושא של משאבים וכוח אדם - - -

תקנים.

מי בעד הצעת החוק הזו, על כל מרכיביה?

אחד.

מי נגד?

אין.

מי נמנעים?

אין.

הצבעה

אושר.

אם כך, אני קובע שהצעת החוק עברה לקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה לומר לרואי כחלון, שמוביל את העניין, וגם לרשם, שיצטרך להוביל את זה בפועל, בעבודה: אני חושב שעשינו פה דבר טוב וחשוב; בנינו אותו טוב, עם חילוקי דעות כאלה ואחרים. אני אומר למשרד האוצר, שלא מקשיב לנו כרגע כי הוא לא פה, כנראה: התקנים כאן הם גם לטובת אוצר המדינה, מעבר לדברים האחרים.

אנחנו מאחלים לך בהצלחה, אדוני הרשם, ואתה תקבל את כל הגיבוי; רואי, תודה רבה; תודה רבה לכל הצוות שהיה כאן מהמשרדים השונים; וכמובן, תודה למנהלת הוועדה ולצוות המשפטי בראשותו של עו"ד רוזנר, וכמובן רוני טיסר; ואביב שלנו, שנותן לנו גב לאורך כל התקופה.

לפני שאתחיל להתרגש, אני נועל את הישיבה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:53.