ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 02/12/2024

הקלות הבלתי נסבלת של הפצת סמים בקרב בני נוער

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ישיבה משותפת לוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
ולוועדה המיוחדת לזכויות הילד
02/12/2024





מושב שלישי



פרוטוקול מס' 30
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
ופרוטוקול מס' 89
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (2 בדצמבר 2024), שעה 12:02
סדר היום
הקלות הבלתי נסבלת של הפצת סמים בקרב בני נוער
נכחו
חברי הוועדה: בועז ביסמוט – יו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול
אלי דלל – יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
סימון דוידסון
אושר שקלים
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
מלכה כץ - ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, שפ"י, משרד החינוך

ד"ר רוני ברקוביץ' - מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות

ויקי שרזמן - מנהלת שירות נוער וצעירים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

איילת רצון - מנהלת תחום פ"א מחלקות לש"ח ותכ' בקהילה, מנהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יפעת רווה - ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים

אביבית ברקאי-אהרונוף - רפרנטית קטינים, משרד המשפטים

גל הרניק בלום - פרקליטה, פרקליטות המדינה

גדי אלבז - הנהלת בתי המשפט

חגי ברוש - מנהל תחום בכיר פיתוח, טיפוח ושיקום, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק ייטה אליה - ק' בילוש נוער ארצי, משטרת ישראל

רפ"ק אהרון דגן - ק' חקירות נוער ארצי, משטרת ישראל

רפ"ק יעל גבריאלי - קצינת מדור הנחיה וחקיקה, משטרת ישראל

הילה רבה נפתלי - מטפלת במרפאה לבריאות הנפש והתמכרויות, המרכז הישראלי להתמכרויות

ליאור בר-ניר - אחראית תחום בריאות וחינוך, המועצה לשלום הילד

שונית עקירב - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

אודל אביטן - חברת ועד מנהל, הנהגת הורים ארצית

עמית פרלסון - מנהל מחוז צפון, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון

מראשט סלילך - מנהל מחוז מרכז, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון

ניר יופטרו - העמותה לצריכה נכונה

מכבית מאייר - דודה של גלי וזיו ברמן שנחטפו לעזה

יוסף אבי יאיר אנגל - סבא של אופיר אנגל ששוחרר מהשבי בעזה

לוי בן ברוך - דוד של עידן אלכסנדר שחטוף בעזה

ורדה בן ברוך - סבתא של עידן אלכסנדר שחטוף בעזה
מנהלות הוועדה
בת שבע פנחסוב – מנהלת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול
עאליה עודה – מ"מ מנהלת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, רכזת תחום פרלמנטרי
רישום פרלמנטרי
נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הקלות הבלתי נסבלת של הפצת סמים בקרב בני נוער
היו"ר בועז ביסמוט
שלום, ישיבה משותפת עם חברי, חבר הכנסת אלי דלל, יושב ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. אנחנו נדבר פה על הקלות הבלתי נסבלת של הפצת סמים בקרב בני נוער, אנחנו בעיקר נדבר על נושא האכיפה. תכף אני אציג את הוועדה, אבל קודם לכן, יש לנו פה את נציגי מטה משפחות החטופים ואולי גם נציגים של המשפחות עצמן. הם נרשמו כאן, אני אתחיל לפי הרשימה שיש לי פה, אתחיל עם מכבית מאייר, דודה של גלי וזיו, בבקשה.
מכבית מאייר
שלום לכולם, שמי מכבית מאייר, אני דודה של גלי וזיווי ברמן, תאומים שציינו 27 בגיהנום. היום אני לא רוצה לומר הרבה מילים, אני בעיקר רוצה לשתף בכמה תמונות, תמונות שמשקפות גם את הטרגדיה, את הגיהנום, אבל גם מייצרות תקווה, ואני כאן כדי לבקש מכם לממש את התקווה שאנחנו אוחזים בה, כי זה בידיים שלכם.

הבית של זיווי בשכונת דור צעיר בכפר עזה, שרפו את הבית שלו עליו. כשאחותי ביקשה ממנו להיכנס לממ"ד ולהיסגר ולהינעל, מזל שהוא לא עשה את זה, כי אחרת הוא כבר לא היה איתנו. הציתו את כל הבית, כל הבית שרוף, הוא יצא החוצה. התאום האהוב שלו, גלי, זה הבית של גלי, לא נשרף, רק חולל, הושמד ולא נשאר זכר ממה שהיה כשהוא גר שם. את גלי וזיווי חטפו ביחד עם אמילי, חטפו ביחד לעזה. ושם, על אדמת עזה, הפרידו ביניהם בפעם הראשונה בחיים שלהם.

כששואלים אותי למה רק אני מדברת, היום אני רוצה להסביר לכם למה רק אני מדברת. זה אבא של גלי וזיו, אבא של גלי וזיו חולה פרקינסון, נכות מורכבת, קשה. כשנודע לו ששני הבנים שלו – אני מזכירה: תאומים – בשבי חמאס, הוא סגר את השריר האחרון בגוף שלו וביקש את מותו. אחות שלי הגיבורה שלא מדברת אולי מולכם ולא מדברת בהצהרות ובתקשורת בוחרת להשאיר אותו בחיים כדי שהוא יספיק לראות את הילדים שלו והם יספיקו לראות אותו. זה אבא של גלי וזיו וזאת הסיבה שהוא לא מדבר.

זאת אחות שלי הגיבורה שמחזיקה את אבא שלהם בחיים ומחזיקה את עצמה בשפיות כדי שכשהם יחזרו, תוכל לטפל בהם. כי לעמוד מול בית הנבחרים ולדבר זה שובר ומרסק ובגלל זה אני עושה את זה במקומה. זה כל מה שהיא רוצה, לחבק חזרה את הבנים שלה.

התמונה הזאת, זה אחרי שראיתם את החדרים של הבנים, אני והבן שלי הבכור נסענו לכפר עזה, ליקטנו מתוך הבתים המחוללים שלהם והמושמדים את כל מה שמצאנו, וזה היה מעט מאוד, שמנו בשקיות, ואחות שלי החליטה שהיא נאחזת בתקווה שהם יחזרו והיא בנתה להם בתים. בקיבוץ שלי, במקום שבו הם גרים איתי היום יש שני חדרים שמחכים להם. היא הביאה קבלן, בנתה להם שתי דירות כפי שאתם רואים, זה מה שמחכה להם. בתוך הדירות האלה יש את כל מה שאספנו שהיא כיבסה, גיהצה, שמה את זה בארונות שלהם, איבזרה את הבתים, הפרידה באמצע הדלת כדי שהם יהיו ביחד כי הם לא ביחד.

וזאת התקווה וזאת הפנייה שלי אליכם, כבר לא בקשה, זאת תחינה. רק היום, תוך כדי זה שאני מדברת, התבשרנו על עומר נאוטרה זכרונו לברכה, והלב גמור, שבור, מרוסק. זה כמו נורות אזהרה שהולכות בינינו וממשיכות ללכת בינינו. בבקשה תעשו הכול, הכול, הכול כדי להחזיר לאחות שלי שהיא תוכל שוב לחבק אותם תודה.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה לך. מכבית, קודם כול, כולנו פה איתך. אני רק אגיד, כשהראית לי את התמונה של אבא של גלי וזיו, זה מחזיר אותי לתמונה קשה נוספת בבית החולים באיכילוב, את אימא של נועה ארגמני, היא הייתה במצב מאוד קשה. ואז צריך להאמין, להאמין בלא רק ניסים, זה הרבה מעבר לניסים כי יש גם את המאמץ שלנו, המאמץ הוא קודם כול שלנו. וראינו אותה מצליחה לראות את הבת שלה, היא ראתה את הבת שלה לפני שהיא נפרדה מאיתנו. לכן בעזרת השם, ולא רק בעזרת השם, גם בעזרתנו, זה יקרה.

אני חייב להגיד לך דבר אחד אני בטוח שאני מדבר גם בשם חברי לעשייה, חבר הכנסת אלי דלל, אפשר להגיד את זה, וסליחה אם אני משתמש בשפה האנגלית, Enough is Enough. ראש הממשלה אמר ביום שבת שההסכם עם לבנון מקדם עסקת חטופים. ויותר מזה, ראש הממשלה מאשר באמת שיש סדקים עכשיו בחמאס. אני מסתכל עלייך כדודה ואני מסתכל פה על כל האנשים היקרים פה, מטה, קרובי משפחה, כולם אכפתניקים, וגם אנחנו, חברי כנסת מהקואליציה, Enough is Enough, מספיק. עכשיו זה סדר עדיפות א', זה לפני הכול עכשיו. רוצים אותם בבית, אי אפשר.

לפני שנכנסתי לוועדה דיברתי עם אימא של אחת התצפיתניות, הדבר היחידי שאני רוצה להגיד לה בשיחת הטלפון הבאה זה שהבת שלה פה, בדיוק כמו ששני המקסימים האלה נמצאים פה, בדיוק כמו שכל אחד פה. Enough is Enough.
מכבית מאייר
Enough is Enough.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אני רק רוצה להשלים. אמרת בשמי, ואני מאוד שמח שאמרת, ואני יכול להגיד גם בשמך. אני אתמול ביקשתי מראש הממשלה גם באמצעי התקשורת וגם ישירות באמצעות העוזרים שלו באמצעות הלשכה שזה הזמן לקדם עסקה, זה הזמן ליזום וזה הזמן להחזיר את החטופים, כי אני חושב שאנחנו נמצאים במדינת ישראל בזמן אולי הטוב ביותר מאז 7 באוקטובר לקדם עסקה כזאת.

אני חושב שאנחנו באמת צריכים להתמקד היום אך ורק, נכון, יש לנו את איראן ויש לנו עוד דברים אחרים, אבל אני חושב שהתנאים התבשלו, או בשלים, יותר נכון. ואם חבר הכנסת בועז ביסמוט, חברי, אמר את מה שאמר, ואני הוצאתי אתמול את מה שאמרתי – הנה, שני חברי כנסת מהליכוד מבקשים עכשיו באופן פורמלי מראש הממשלה, מממשלת ישראל להתמקד בהחזרת החטופים. תודה רבה.
יוסף אבי יאיר אנגל
ואם הוא לא יעשה את זה, מה תעשו?
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אני לא רוצה להגיד 'אם', אנחנו הולכים בכיוון החיובי. תודה. כולם דיברו?
היו"ר בועז ביסמוט
צריך להוסיף שראש הממשלה מדבר על כך ועושה את כל המאמצים.

לוי בן ברוך, דודו של עידן אלכסנדר, בבקשה.
לוי בן ברוך
שלום. כבוד היושב ראש, חבר הכנסת אלי דלל, חברי כנסת, שמי לוי, אני דוד של עידן אלכסנדר. הלב כבד עם הידיעה שזה עתה התפרסמה על הירצחו של עומר נאוטרה, השם יקום דמו, החטוף בעזה. ליבנו עם משפחת נאוטרה האהובים והיקרים. עומר הוא גיבור ישראל, הוא אזרח ישראלי-אמריקאי שעלה לארץ כחייל בודד והתגייס לצה"ל כמפקד טנק ושירת יחד עם עידן באותו המוצב ממנו נחטפו בבוקר 7 באוקטובר.

אנחנו זכינו לראשונה לראות ולשמוע את עידן בסרטון שפורסם לאחר 420 ימים. סרטון קשה וכואב, אך עם זאת, יחד עם זאת, לראות את עידן אחרי למעלה משנה וכמעט להרגיש אותו נתן לנו תקווה. הסרטון הזה הוא הוכחה לכך שישנם חטופים חיים בעזה שמתחננים וזועקים ובוכים שנוציא אותם משם. צריך להפסיק עם השמועות השקריות על כך שמרבית החטופים אינם בחיים ולא להרפות את ידי המנהיגים מלעסוק בנושא הכי דחוף, הקדוש והמוסרי שהוא השבתם של כל החטופים הביתה.

עידני שלנו גדל והתחנך בבית ספר חב"ד בטנפליי, ניו ג'רזי, הוא ילד מלא אור היה, שגדל והפך לנער מלא ערכים, ערכים שהובילו אותו להחליט לעלות לארץ ישראל ולהתנדב לצבא ולהגן על כולנו. וכבר מעל שנה שעידן שלנו, האור שלנו, נמצא בחושך, בחושך מוחלט. עידן זועק, כמו שקראנו הבוקר בתפילת ראש חודש, "מן המיצר קראתי יה, ענני במרחב-יה". עידני לכוד במעמקי האדמה, עיניו, תראו את העיניים שלו, הן מלאות בפחד אמיתי, זה אמיתי. זה עצב, זו אכזבה, זה תסכול, געגוע, שבר גדול. מי יכול לדמיין אילו זוועות העיניים שלו ראו?

אנחנו אנשי אמונה ואנחנו סומכים על הקדוש ברוך הוא ועל כולנו מוטלת החובה לעשות השתדלות אמיתית להצלת חיים. אנחנו מציינים היום את ראש חודש כסלו, חודש הניסים, בקרוב את חג החנוכה, חג האור, וזה לא דבר מקרי, זה לא דבר מקרי. איך שלא תסתכלו על זה, כל הנקודות מתחברות. בשלו התנאים לעסקה ומנהיגינו אומרים זאת, ויש מומנטום יקר שאסור לפספס. הגיע הזמן להשיב אותם הביתה.

יש בידכם, נבחרי הציבור, את הכוח להפוך את החושך המוחלט לניצחון מוחלט, אם רק תביאו את האור. האנשים שלנו זה האור של העם שלנו. אני קורא לכם, מחזק אתכם, קורא למנהיגים שלנו, שחררו את האור. השיבו לנו את האהובים שלנו בעסקה, השיבו לעם שלנו את השמחה, את התקווה ואת האמונה במנהיגים שלנו, את האמונה בערכים שלנו, ערך הערבות ההדדית שבזכותם עידן החליט לעלות, וגם עומר, ולהתנדב לצבא ולהגן עלינו כדי שנוכל אנחנו כולנו לשבת כאן ולקיים דיונים.

תובילו עסקה אחת שתשיב את החטופים של כולנו ואת כל החיילות והחיילים החטופים הביתה. כולם הומניטריים בשלב הזה ואף אחד לא צריך להיות שם כבר, אין שום סיבה. העם תומך בעסקה בכל צדדי הקשת הפוליטית, כל עם ישראל הוא משפחת חטופים אחת גדולה, זה רצון העם מימין ומשמאל.

אני רוצה רגע להגיד, בסרטון הקשה, שחלקו, ככל הנראה, נראה שהוכתב לעידן, אבל יש רגעים אותנטיים, יש רגע בסוף הסרטון, רגע שבר גדול שעידן פונה להורים שלו, הוא אומר, אבא, אימא, מיקה, רועי, סבא, סבתא, הוא אומר, כל יום שעובר, הכאב מבפנים גודל. ואז הוא זועק מגעגוע והוא אומר שהוא מתפלל כל יום, והוא חוזר על זה בבכי, שוב, כל יום, לראות את המשפחה שוב בקרוב. ובסוף הוא מוסיף, בבקשה תהיו חזקים. עידן הוא זה שמחזק אותנו אחרי שהוא 420 ימים בשבי ומבקש מאיתנו להישאר חזקים, הוא זה ששולח לנו נקודת אור ממעמקי הגיהנום ומראה לנו את הדרך ואל 100 החטופים שקולם לא נשמע.

אני שוב מפציר במנהיגים, תהיו חזקים לפחות כמו עידן, זה הזמן להחלטות באמת אמיצות. זו השעה שלכם להציל אותו, להיות שם בשבילו ובשביל 100 חטופים. תפתחו את הלב שלכם אל העם, העם רוצה עסקה, העם רוצה את החטופים בבית. אל תקשיבו לרעשי רקע מבית שמסיתים אתכם מהעיקר, הקשיבו ללב של העם. לא יהיה שום ניצחון מוחלט ללא השבת החטופים, החיים לשיקום, והמתים לקבורה. זה לא פוליטי ולא מדיני, זה ציווי קדוש, מוסרי וראשון במעלה. תודה לכם.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה לך, לוי היקר. חותם על כל מילה, ריגשת אותי מאוד ואני חותם על כל מילה. אני ראיתי את ההורים של עידן לפני כבר כל כך הרבה חודשים, זה היה בארצות הברית, את האבא והאימא הנפלאים שלו, וכבר אז התחייבנו, התחייבנו להחזיר אותם. ואני מסכים איתך, זאת אומרת, ישראל, אמרת, תהיה חזקה יותר, ישראל תהיה חזקה. השאלה היא איך אנחנו נחיה עם עצמנו, זו השאלה הגדולה. וראינו אותו, ראינו את הסרטון, ועכשיו אנחנו מחויבים, פשוט מחויבים. ואמרתי קודם לכן ואני אומר את זה שוב, בטח אחרי שראינו וגם בלי הסרטון, Enough is Enoguh, וזה כולל גם את עידן החמוד והמקסים. יש לו הורים חזקים מאוד אגב, הוא מחזק אותם, הם מחזקים אותו. אבל עם כל הכבוד, אנחנו, התפקיד שלנו כמדינה הוא לשמור אותם, את כולם חזקים, אבל בעיקר בחיים במקרה הספציפי שלו, אנחנו מחויבים לזה.

תודה רבה על מה שאמרת, ושוב אני אומר, וזה חשוב להגיד, כי תמיד חושבים שאנחנו פה, המחוקקים, אתם באים, כאילו אנחנו שומעים אתכם ואז ממשיכים הלאה. לא, עכשיו עם כל הכבוד לדיון שיהיה לנו היום, זה הכי חשוב, זה החלק החשוב של הדיון. זה החלק החשוב, אתם החשובים היום בדיון הזה. ואני מחויב, ואני יודע אילו הורים מקסימים ואני שומע אותך, ריגשת.

אני בטוח שגם בשמו של אלי, אני אומר את זה והוא ידבר אחריי, חותם על כל מילה, כל מה שאמרת ודיברת כל כך צודק וכל כך נכון. וזה עניין לאומי, אין פה ימין, שמאל, דתי, חרדי, כולנו היום בסדר עדיפות א' זה השבת החטופים. היה הסכם עם לבנון, אמר לא אני, אמר ראש הממשלה, ההסכם הזה מקדם עסקה. לא אני אומר, ראש הממשלה אומר שיש היום סדקים בקרב חמאס, כך שזה הזמן, זה הזמן. כבר כל כך הרבה זמן עבר, הם צריכים לבוא, Enough is Enough.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
כן, ודאי. אני חושב שלא יהיה ניצחון מוחלט בלי החזרת החטופים, אני חושב שראש הממשלה היום מחויב יותר מתמיד, גם בפגישה שלי לפני מספר שבועות הסתכלתי לו בעיניים, האינטרס שלו, לא של, איך נקרא, אישי, פוליטי, מדיני, האינטרס של עם ישראל הוא להחזיר את החטופים. היום נוצרה הזדמנות, אמרתי את זה גם קודם, זאת השעה שאנחנו נמצאים בעמדת כוח, זאת השעה להחזיר את כולם. לא בעסקה, חצי עסקה, לא בחזרה של חלק מהחטופים. כמובן אם תיווצר הזדמנות להחזרת חלק, לא נפספס אותה, אבל המטרה והמגמה צריכה להיות בצורה ברורה, כולם, ולעשות את הכול כמה שיותר מהר. תודה רבה.
היו"ר בועז ביסמוט
כשחברי אלי, חבר הכנסת דלל, אמר 'את כולם' – אני מסתכל עלייך, חברתי, דודה של ענבר שבאה לפה כמעט כל יום, אני רואה אותך כל הזמן כאן. ומתחננת למה? מתחננת לזכות לא לחתן את האחיינית שלה, אלא להביא אותה לקבורה. אלוהים אדירים, תראה מה הם מבקשים מאיתנו. זה המינימום שמדינה מחויבת לעשות. אנחנו קשובים לך, גם במקרה הספציפי נקשרתי אלייך ואת יקרה לי מאוד ואת יקרה למדינת ישראל, כולם פה יקרים למדינת ישראל. כי זו המדינה שלנו, אחרת אפשר לסגור את העסק וללכת הביתה.

הסבתא, ורדה בן ברוך, בבקשה. אותך אני רואה, רק ביום שבת חטפתי ממך שטיפה, הכול בסדר.
ורדה בן ברוך
אני סבתא של עידן אלכסנדר. עייפתי, עייפתי, עייפתי ועוד פעם עייפתי. ואני רוצה לראות את הנכד שלי בא הביתה בריא ושלם על רגליו. הבשורה הקשה שקיבלנו היום ממשפחת נאוטרה, זה גומר אותנו. כל בשורה כזאת, משפחת הירש, כל המשפחות, אנחנו משפחה אחת גדולה, עם כל משפחות החטופים, וכל בשורה כזאת הורגת אותנו מחדש.

ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו צריכים רק לפעול למען הנקודה הזאת, להחזיר את כולם הביתה, מספיק, נגמרו לנו המילים, נגמרו המילים. ואני מבקשת מכם, חברי כנסת נכבדים, שתיתנו גיבוי מלא למר ביבי נתניהו. אנחנו אחריו, אנחנו איתו גם ואנחנו רוצים שתהיה עסקה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אני גם הזכרתי אתמול, אני חושבת שהדברים אפילו מיותרים. אני אתמול פרסמתי גם פוסט וגם העברתי מסר לראש הממשלה שאנחנו נתמוך ומחזקים אותו בדיוק בנקודה הזאת.
ורדה בן ברוך
גם אנחנו בתור משפחת חטוף מחזקים את ראש הממשלה שיפעל במהרה ויוציא לנו עסקה שתביא את כולם הביתה, במהרה. בעזרת השם, ישועת השם כהרף עין. תודה רבה לכם.
היו"ר בועז ביסמוט
יוסף.
יוסף אבי יאיר אנגל
חברי הכנסת, נגמרו לי המילים, לאחר חודשים רבים בהם אני טורח להגיע לכאן ולזעוק את זעקת המשפחות שיקיריהן עדיין בגיהנום, לכן החלטתי לחזור על דברים אותם נשאתי כאן בחודש מרץ, לאחר 168 ימים, ולהביאם שוב עם תיקונים קלים.

423 ימים של גיהנום ל-101 החטופים ולמשפחותיהם בייסורים שלא ניתן לתאר ואין סימן לסיום המחדל הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל כשעד היום לא נמצא אף לא אחראי אחד. בתחילת האירוע היו מומחים ומביני דבר שהציעו הצעות שונות לחילופי אסירים עם החטופים, אך בעיני כמה מהאחראים על המחדל ההצעות לא נראו. הסיסמה הייתה ועודנה ננצח את החמאס ניצחון מוחלט ונשיב את כל החטופים, בשורה אחת, בסדר זה. נוסחה שמלכתחילה הייתה שגויה ולא ניתנת לביצוע. ועכשיו, אחרי 423 ימי לחימה קשים כשכמעט כל יום מקבלים הודעה על עוד חיילים שנהרגו או נפצעו ועדיין אין אופק שיחזיר את 101 החטופים.

כל מי שאכפת לו מעתיד המדינה צריך להמשיך ולהיאבק בכל דרך שמאפשר החוק בכל האחראים לשואה של 7 באוקטובר. אחת הדרכים למאבק הציבורי היא להגיע לכאן בכל שבוע ולנסות למצוא מספר חברי כנסת מהקואליציה שיבינו את המצב ויעשו מעשה.

כמו כן, יש לבדוק להיאבק בתדמיתה של המדינה בכל העולם שמשום מה חושב שהמלחמה החלה ב-8 באוקטובר. העולם זועק על מתן הסיוע ההומניטרי ל-2 מיליון העזתים המסכנים, שנים שהסיוע הוחרם על ידי החמאס שבנה בעזרתו מנהרות ומערך מבוצר והעולם שתק, כולל מנהיגי מדינת ישראל ובראשם מר הפקרה, שלא עקבו אחר המשלוחים והכסף. ומה עם הסיוע הומניטרי ל-101 החטופים שכבר 423 ימים מתחת לאדמה של עזה? על זה אנו כלל לא שומעים, כולל לא מהמנהיגים שלנו שאחראים על ההסברה בעולם.

הביטוי ניצחון בכל הקשר שהוא למצב בו אנו נמצאים איננו במקומו. אין ניצחון, לא יהיה ניצחון אחרי ההפסד הנורא ביום השואה של 7 באוקטובר עת נרצחו, נשחטו ונאנסו 1,200 ישראלים בלא עוול בכפם. ההפסד יהיה יותר גדול או יותר קטן, את זה נדאג שנראה את הסוף. אך ככל שעובר הזמן, האופק מתרחק וההפסד נראה גדול יותר.

להזכיר, הדברים נאמרו כאן בכנסת אחרי 168 ימים. מה השתנה אחרי 423 ימים? אני אומר את הדברים האלה מדם ליבי כבן של ניצולי שואה שעלו לארץ ב-1946 להקים מדינה שיהודים יוכלו לחיות בה בביטחון, כאב ליאיר זיכרונו לברכה שבעוד יומיים נציין 28 שנים לנפילתו כחייל בשייטת, וכסבא שנכדו אופיר נחטף באותו יום נורא והוחזר בעסקה לאחר 54 ימים.

לאופיר היה מזל, ואת זה הוא חרת על ידו, גם בחוסר מזל צריך טיפת מזל. אך לשמוע ממנו את מה שעבר עליו בשבי החמאס ולזה לקרוא מזל, זה נורא. אופיר ומשפחתו בקשר אדוק עם משפחת חברתו יובל שרעבי שעודכנה שאביה יוסי נרצח לאחר כ-100 ימים. ביתם של משפחת שרעבי בבארי נשרף כליל, לא נותרו זיכרונות. אחיו של יוסי, אלי, חטוף, אשתו ושתי בנותיו נרצחו ב-7 באוקטובר בביתן בבארי. במצב הזה נירה שרעבי ושלושת הבנות מחפשות דרך להמשיך בחיים. מציאות ישראלית קשה שכולנו נקראים לזעוק לשינוי הגישה ובעיקר כרגע להחזרת 101 החטופים חיים או מתים, את כולם.

עד כאן הציטוט מחודש מרץ 2024 עם התיקונים המתבקשים. ביום חמישי התקיימה אזכרה ליוסי בבארי, 11 חודש. מאות הגיעו לזכור בלי לעלות לקבר כי הוא עדיין שם, מת. חברי הכנסת, מתי תבינו שלחץ צבאי לא יחזיר אף חטוף? בסוף נובמבר 2023 שוחררו 108 חטופים בעסקה, בחודש מרץ היו עדיין 136 חטופים בידי החמאס, מהם חזרו בחיים שמונה ו-27 נרצחו או נהרגו. רק בעסקה נוכל להחזיר את כולם.

זוהי קריאה לכם, חברי הכנסת. עשו משהו לשנות את המצב ולהביא גאולה למשפחות ולעם ישראל. עם ישראל חי רק אם 101 החטופים יחזרו הביתה. תודה.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה, תודה לך, יוסף. גם אתה, אני רואה אותך פה בכנסת בלי סוף, מגויס לחלוטין למטרה הקדושה הזו. אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד בשמי, גם בשם חברי, כי אין לי כל ספק שאלי דלל חושב בדיוק אותו דבר וגם חברי הכנסת בקואליציה. אני לא חושב שמישהו אחד מאיתנו, חברי הכנסת, ובטח ובטח אני אדבר בשם שנינו פה, לא היו תומכים בקואליציה, לא היינו חלק מקואליציה אם לא היינו משוכנעים שהממשלה הזו וראש הממשלה מגויס לחלוטין. זו דעתי, ואני אומר לך, ואתה ראית מה אמרנו קודם לכן, גם אלי וגם אני.
יוסף אבי יאיר אנגל
דיר בלאק, אל תגיד את זה, אתה יודע את האמת. אתה יודע את האמת עם ראש הממשלה הזה שהוא לא רוצה לגמור את זה.
היו"ר בועז ביסמוט
לא להתווכח. אני יודע, בגלל שאני יודע את האמת אני אומר, ואמרתי פה לכולם כאן. אני, בדיוק כמו אלי כאן, מוכנים למחיר מאוד מאוד יקר. להפך, סדר עדיפות א' אמרנו, אני אומר את זה, Enough is Enough. היום סדר עדיפות א' – השבת כל החטופים, כל החטופים. אבל אי אפשר להגיד שראש הממשלה לא מחויב לזה.
יוסף אבי יאיר אנגל
חד משמעית - - -
היו"ר בועז ביסמוט
בסדר, זו דעתך.
יוסף אבי יאיר אנגל
חד משמעית הוא לא רוצה. אם הוא היה רוצה, הוא היה עושה את זה אחרי שבועיים.
היו"ר בועז ביסמוט
אנחנו פה לא נריב בוועדה הזו כי כולנו פה נחפש את המכנה המשותף, כי ככה אנחנו גם נחזיר את החטופים, ככה ננצח במלחמה. כאן יש הרבה יותר המאחד בינינו מאשר מפריד או מפלג, אנחנו יחד. פה מהוועדה הזו לא תבוא קריאה של פילוג, אלא של אחדות. כולנו משוכנעים, מה זה כולנו משוכנעים? כולנו יודעים בוודאות שאין ניצחון בלי השבת החטופים. ראינו את הסרטון בשבת, אין. כל דקה שעוברת והילד הזה לא נמצא כאן, עזוב, אנחנו לא יכולים לישון טוב בלילה, אין.

המדינה הזו, עם כל הכבוד, תנצח, אנחנו ננצח את המלחמה הזו, שיהיה ברור. השאלה היא איך אנחנו נחיה עם עצמנו, אם אנחנו נחיה עם עצמנו בצורה נורמלית כאשר, סליחה שאני אומר, כי זה כואב להגיד את זה, אבל ננשום לרווחה, וזה כואב כי זו סתירה מה שאני אומר בדבריי, זו סתירה, אבל בהלוויה אדם ינשום לרווחה כי אדם לא יכול להיות רגוע.

עכשיו גם אני אומר יותר מזה, היום אני חבר כנסת, פעם הייתי עורך עיתון. אני חושב על הורים שאיבדו את הבנים שלהם, גיבורים שלהם ב-2014, ושנים הם חיו עם הסבל הזה לבד. איפה היינו כולנו? ואתם יודעים בדיוק על מי אני מתכוון. פה התעוררנו כאן כאומה, כאומה יחד. ואת באת לפה ונתת לנו שתי סטירות שהגיעו לנו וסטירות צודקות.

לכן אני אומר, בואו נחפש את מה שמאחד אותנו פה, כי רב המאחד על המפלג. והיום סדר עדיפות א' זה כמובן - - -
יוסף אבי יאיר אנגל
ביסמוט, באפריל נפגשנו בלטרון והייתה לנו שיחה על הנושא הזה. חצי שנה עברה מאז, מה עשיתם?
היו"ר בועז ביסמוט
מי כמוך יודע שהם לא נמצאים בידי מלאכים ולא נתווכח פה עכשיו. אנחנו יודעים בדיוק, מחודש דצמבר לפחות חמש או שש הצעות והשישית או החמישית הייתה נדיבה מאוד. אני קצת, לא יודע את הכול, אבל שוב אני אומר לך, היום, בעיתוי הזה, ב-2 בדצמבר כשאתה מולי כאן, אני יכול להגיד לך בשם שני חברי כנסת מהקואליציה, סדר עדיפות א'. ואני אגיד את זה בפעם הרביעית בוועדה שלי, Enough is Enough. הנה, אני מהקואליציה אומר לך את זה בצורה הכי ברורה.
יוסף אבי יאיר אנגל
הלוואי שבשבוע הבא אני אצטרך למחוק את הכנסת מהלו"ז שלי.
היו"ר בועז ביסמוט
אני כל כך רוצה לראות אותך כמה שיותר, אבל לא בכנסת.
יוסף אבי יאיר אנגל
לא פה.
היו"ר בועז ביסמוט
הנה, אני אומר את זה, אתה רואה שאנחנו חושבים אותו דבר, לא פה. אתה ואני רוצים להיפגש הרבה, לא פה. להיפגש יחד כי אנחנו חברים, לא פה כי זה יאמר שזהו זה, הסיוט הגדול הזה מאחורינו. תודה רבה.

נעבור לדיון. כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת והפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת ויישמרו במאגרי המידע של הכנסת. לאור העובדה שעלולים לעלות בישיבה נושאים הנוגעים לצנעת הפרט של קטינים, אנחנו מבקשים את כלל הגורמים, כולל ההורים, להקפיד על שמירת פרטיותם ולהימנע מלחשוף מעבר לנדרש.

כמו כן, אם יעלה דבר נוגע לקטינות וקטינים ומקשר אותם לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים, לטיפול והשגחה של עובד סוציאלי לפי חוק, לחלילה התאבדות או ניסיון התאבדות, או להליך פלילי המתנהל בבית משפט, חל איסור פרסום על פרטים מזהים שלהם ולכן הם לא יצולמו או יוקלטו ולא יכללו פרטים מזהים שלהם בפרוטוקול הדיון.

כמו כן, לאור האמור, אני קובע כי בהתאם לסעיף 120 לתקנון הכנסת, ככל שתהיה בקשה מטעם חבר כנסת, שר או נציגו, או אם יעלה צורך לשם הגנה על קטין או חסר ישע, ימחקו מהפרוטוקולים המפורסמים לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברות או דוברים או קטינות או קטינים לבקשתם או לבקשת משתתף אחר אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עלולה לגרום להם לנזק.

התכנסנו כאן היום כאמור לישיבה משותפת של ועדה שאני עומד בראשה, הוועדה מיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול, וכמובן חברי, חברי הכנסת אלי דלל, יושב ראש של הוועדה לזכויות הילד, כדי לדון בנושא הקלות הבלתי נסבלת של הפצת סמים בקרב בני נוער נוכח זמינות גבוהה והפצה של היצע סמים גדול באין מפריע, בפליירים שפזורים ברחובות ערים, גם בסמוך למוסדות חינוך, והעיניים האלה ראו את זה, וכן ברשתות החברתיות. תופעה שכולנו נחשפים אליה ועליה מעידים בני נוער בשם קלות ההשגה בסריקת ברקוד המבטיחה קבלת הזמנת הסמים במהירות. על כך ירחיב יושב ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, חבר הכנסת אלי דלל.

נדגיש כי דברים המצויים בתהליך חקירה לא יעלו על סדר היום בכנסת. התופעה הזו גורמת לעלייה בשימוש בחומרים ממכרים ולהתנהגויות מסוכנות ומדאיגה במיוחד נוכח הסכנה של התמכרות בגיל הרגיש של התפתחות המוח, כאמור, בגיל צעיר.

הייתי השבוע יחד עם הוועדה שלי, ביקרנו בשדה התעופה בן גוריון, ראינו את העבודה החשובה מאוד שעושים עובדי המכס. ראינו גם שזה בלי סוף, זה פשוט מגיע אלינו מכל כיוון אפשרי. ומה לעשות? אני אבא לילדים קטנים, כאשר הבנות שלי לא עושות לי ילדים, אני עושה את הנכדים בעצמי. וכשאני מגיע לבית הספר, אני רואה דברים שהם בלתי נסבלים ואנחנו צריכים להיאבק בזה ולא לקבל את זה.

מטבע הדברים, בוועדה שברשותי אנו מרבים לעסוק בסיבות לשימוש בחומרים ממכרים בקרב בני נוער, ובכלל זה, יש הרבה מאוד סיבות, שמענו את זה בוועדה, כל מיני, תחושת שיעמום, חוסר סיפוק, חיפוש משמעות, ריגושים, גם הצרות שנחתו עלינו בשנים האחרונות תרמו לכך. בדיון הזה אבל אני רוצה להדגיש שאנחנו נתמקד בעיקר בנושא האכיפה כנגד פרסום והפצת מכירת סמים לבני הנוער. כמובן, אנחנו נדבר עם הרשויות השונות המשתתפות פה.

אלי, הבמה שלך.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תודה רבה, חברי, חבר הכנסת בועז ביסמוט, יו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול. גילוי נאות, אני לא מעשן סיגריות, לא מעשן סמים, ולא שותה אלכוהול, גילוי נאות. אבל כן חשוב לי לדבר, ולמה הזמנו את הדיון הזה?

לפני כמספר שבועות הובא לידיעתי פלייר שהופץ במספר ערים ליד בתי ספר. ובפלייר הזה, הנה, הוא פה, יש מחירון. האמת היא שהייתי בשוק. אמרתי, אני לא יודע מה זה סמים, מה זה אלכוהול, אבל כשמדברים איתי על גרם, מה זה גרם? זה פחות מהדף הזה, 350 ש"ח. עכשיו, זה מופץ לילדים, לנערים ליד בתי הספר. ויש פה איפה אפשר לקנות את זה והמחירים כוללים משלוח וכך הלאה. ראינו את זה, גם בועז וגם אני, והייתי ממש בשוק. וקיבלתי את זה ממספר מקומות, אני ישר הוצאתי מכתב למפכ"ל המשטרה ושאלתי, מה זה? מה המשטרה עושה?

ומסתבר שזה היה גם בעוד ערים, והמשטרה מנסה להגיע לחקר, עוד מעט אני אשמע גם את המשטרה פה. אבל פה אנחנו מדברים לא רק על השימוש, אלא גם על המקורות, על המסחר, על התמכרות, שזה דבר שאסור שיהיה בכלל במדינתנו, ממש, זו מלחמה, זו צריכה להיות מלחמת חורמה.

אין ספק שבשנה האחרונה בעיקר, ובכלל גם בתקופת הקורונה, הילדים נמצאים במצב שונה ממצבם לפני. וכשהייתי בסיורים באזורים כמו ילדי מפונים, במקומות אחרים, ואז הבנתי שהשימוש מתחיל להיות הרבה יותר קל. הנגישות, התימרוץ, וגם סוחרי הסמים כנראה מבינים את הפרצה הזאת שנוצרה ויש פה משהו שהוא ממש פשע, מכוער, שפוגע בצורה בלתי רגילה בנערים, בילדים ובעתיד שלנו.

שנבין, כי ברגע שילד לוקח סמים ומתמכר לזה, זו פגיעה בילד, פגיעה בילדים, ושבוע שעבר היה שבוע הילד, וציטטתי את שמעון פרס שאמר שמי שלא רואה ילדים, לא רואה עתיד. וכשאנחנו פוגעים בילדים שלנו, אנחנו פוגעים בעתיד שלנו, וזו נקודה שאנחנו צריכים לזכור. ולכן הדיון פה הוא מאוד חשוב.

אני אומנם כתבתי גם דברים, אבל אני אומר את זה גם בעל פה. אני אומר לכם שהמאבק בנגע הסמים הוא פשוט מאבק שצריך להיות נחוש, הוא צריך להיות תמידי, אנחנו עוסקים בתופעה שהיא לא רק מדאיגה, אלא כואבת מסוכנת במיוחד. התפשטות השימוש וההפצה של סמים בקרב בני זה הדבר הכי קשה שיכול להיות. כי אם בן אדם בוגר, ואני לא רוצה להגיד שמותר לו, אבל הוא בוגר, אני עוד יכול איכשהו. אבל בבני נוער שהם עדיין רכים והם מתמכרים, פשוט העתיד שלהם נהרס, זה הדור שלנו.

ואני אקריא גם משהו שכתבתי. ילדים ובני נוער שהיו אמורים להיות בשיא של תהליכי הצמיחה שלהם, למידה והתפתחות, מוצאים את עצמם חשופים לסכנות של התמכרות, אלימות ולעיתים קרובות גם לסיכון חיים. הוועדה לזכויות הילד בראשותי רואה חובה ראשונה במעלה לשמור על ילדינו מפני פגיעות כאלה. אבל לשם כך דרושים לא רק חוקים, אלא גם מעשים.

ובעיקר אני פונה פה לאכיפה, חייבים לדאוג לאכיפה בנושא הזה, ושיתופי פעולה בין כל הגורמים. בדיוק בגלל זה שיתוף הפעולה של הוועדה למאבק בנגע סמים הוא הכרחי כל כך, ואני שמח שבועז ביסמוט שהוא יו"ר הוועדה, ואני נענינו ביחד לקדם את הישיבה הזאת, וממנה אני באמת רוצה בסופו של דבר להגיע גם לתוצאות. אנחנו גם צריכים לקבל נתונים, כמה נתפסו, מי נתפס, מה קורה במערכת המשפט. צריך פה ממש תוכנית לאומית בנושא הזה שתשלב את המניעה, חינוך ושיקום.

מה קורה במשרד החינוך, בבתי ספר? האם יש מידע על הנושא? האם אנחנו עושים מספיק בהסברה של הדברים האלה? המאבק בסמים צריך להיות מאבק תמידי. ולצערי, הרשות למאבק בסמים, היא לא קיימת. אנחנו ביקשנו גם בפעם הקודמת מממשלת ישראל, מראש הממשלה, שיקימו אותה מחדש. לא יכול להיות שלא תהיה רשות למאבק בסמים. וגם ועדות חובה ברשויות המקומיות, הן כבר לא קיימות.

ואני חושב שאנחנו צריכים משני הגורמים, זאת אומרת, ליצור מאבק שהוא באמת כמו מלקחיים, גם מצד האכיפה וגם מצד המניעה. וכשציינתי קודם שאותו פלייר שהופץ, שזה היה ממש נגיש לכל אחד, ואני חושב שקיבלתי אותו ממספר גורמים, גם מסימון דוידסון שהראה אותו וגם ממקומות אחרים. בסוף, אחרי שהתלוננתי במשטרה, אני מקבל אחר כך מכתב ממשטרת ישראל. דרך אגב, אי אפשר להיפגש עם המשטרה לבד, אלא חייבים אישור משר המשטרה. זאת אומרת, אנחנו כחברי כנסת לא יכולים להיפגש, זה נראה לי קצת מוזר, אבל רק לידיעה.
קריאה
אפשר לדבר בטלפון.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
בסדר. שלחתי את המכתב, כתבתי, "אתמול הובא לידיעתי שבאזורים ציבוריים, ובעיקר ליד בתי ספר תיכונים שבהם שוהים נוער, מופצים פליירים בהם מחירון של סמים מסוכנים מסוגים שונים. יש פה, אני אפילו לא מכיר את השמות, קוקאין, דוסה, אקסטזות, MD. לא יודע, באמת.
היו"ר בועז ביסמוט
בוא לוועדה שלי, תכיר את כולם.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
כן, פשוט אני לא יודע מה זה, גילוי נאות.
היו"ר בועז ביסמוט
הח"כ הכי שמרן בכנסת והפך למומחה לדברים האלה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
ממש. הזדעזעתי לראות את הקלות הבלתי נסבלת בה בני נוער יכולים לרכוש ולהשתמש בסמים קשים, משלוחים עד הבית, והזמינות של המוצרים שההשלכות הנוראיות של השימוש בהם ידועים לכול. ביקשתי ממפכ"ל המשטרה לטפל בנושא הזה, בנושא הפליירים.

קיבלתי מכתב תשובה מהמשטרה שאומר שהם לא מצאו את מפיצי הפליירים, למרות שיש פה כנראה מספר טלפון, אולי מטעה או לא יודע מה. אבל אני לא מצפה לטפל רק בפלייר הזה, אני מצפה לטפל בסוחרים, ביבואנים, בכל מי שנוגע בזה. ובסופו של דבר, אני לא רוצה להכניס ילדים לכלא, אבל אני חושב שהסוחרים, זה בעצם לקטוע ממש את הטבור בין הסוחר לבין הילדים התמימים האלה שבסוף זה מזיק, אין מה לעשות. אבל אני חושב שהתפקיד שלנו הוא לטפל בכל שרשרת האספקה עד שזה מגיע לילדים.

וכמובן, הורים, מורים, חינוך, כל הדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי. כי אנחנו מדברים פה, כשציינתי קודם, אמרתי, נוער שווה עתיד, ואנחנו נוגעים פה בעתיד שלנו. תודה רבה.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה לך. נתחיל עכשיו עם האורחים שלנו למרות שחברי הכנסת רוצים - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
קודם כול, תודה לחברי הכנסת שהגיעו, תומא סלימאן, וכמובן לחבר הכנסת סימון דוידסון. תודה שהגעתם.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
תודה שזימנתם לישיבה. אני חושבת שזה נושא, עם כל המצב הכאוטי במדינה, הנושא הזה קצת הוזנח ואיכשהו כנראה לא מקבל את תשומת הלב שמגיעה, במיוחד כשזה קשור לנוער. את האמת, אני גם כמוכם, מאוד מסורתית בנושא הזה ואני לא התנסיתי, בוא נגיד, גם לא ראיתי עד גיל 40 וכולם צחקו עליי כשחשבתי שזה שוקולד.
היו"ר בועז ביסמוט
הנה, יש לנו משהו משותף.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אני עד גיל 70, זה בסדר.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
פעם ראשונה ראיתי את זה וחשבתי שזה שוקולד. אחר כך הסבירו לי מה זה. את האמת, אפילו לאחת כמוני, אני כבר יודעת תקופה שמוסרים את זה בבתים, מביאים את זה עד הבית. כלומר, אפשר להזמין דרך הטלפון וזה מגיע עם שליח הביתה. כמובן, אני בטוחה, לא שואלים אם המתקשר מעל לגיל 18 או מתחת לגיל 18, אם אתה כבר עובר על החוק, עובר עד הסוף, לא מדקדק בפרטים האלה כנראה. אני חושבת שזה מאוד מסוכן.

חייבת להגיד גם שכל הסקרים מראים שגם באופן מפתיע רמת השימוש בבתי הספר הערביים היא אפילו לפעמים יותר גבוהה מאשר בבתי ספר יהודיים. כלומר, הנוער הערבי גם כן חשוף לנושא ובצורה מאוד גדולה. אני חייבת גם להגיד שהסוחרים בעצמם, או אלה שמחלקים, דילרים, מגיעים עד פתחי בית הספר ויש כאלה שנמצאים בתוך בית הספר. כלומר, מגייסים תלמידים כדי שיסחרו בתוך בית הספר. לכן המערכה היא לא רק מערכה של המשטרה, אלא כל המערכות שלנו. מערכת החינוך חייבת להתעורר בנושא הזה. בטח יגידו לנו יש את התוכניות על הסמים שאני לא חושבת שהן מספקות, אני לא חושבת שהן משכנעות, אני לא חושבת שהן מרתיעות. נשמח לשמוע אם יש מאמצים חדשים בנושא הזה.
היו"ר בועז ביסמוט
תודה רבה, חברת הכנסת. סימון.
סימון דוידסון (יש עתיד)
תודה רבה, חבריי יושבי הראש. אני אתחיל מהסוף להתחלה. אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו כמו שבזבזנו לפני כן, לצערי הרב, אני אומר את האמת. ואני אומר את זה כמו שאמרתי את זה, אני חושב 50 פעמים בשנה האחרונה, הגשתי גם הצעת חוק שלצערי ועדת שרים לא אישרה אותה ואני מעביר לכם אותה, עברה חצי שנה, קחו אותה. תעבירו אותה אתם, אני לא רוצה שום קרדיט.

לא תקום חזרה הרשות הלאומית למניעת סמים ואלכוהול – אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו לעוד פגישה ועוד שיחה ועוד דיון וקשקשת ברשת. ואני אומר לכם, זה על ידינו וזו האחריות שלנו, חבריי חברי הכנסת. הילדים האלו שנפגעים מסמים והאלכוהול יום-יום, דקה-דקה, ואנחנו קיבלנו את הנתונים בוועדה, בועז, לא פעם ולא פעמיים.

והנתונים האלו מחרידים, ואנחנו מביאים את המדינה הזאת למקום שלא נוכל להציל את הילדים האלו, והמחיר שנשלם יהיה בעשרות מונים יותר כבד. ואנחנו נסתכל כסבים, אתה כבר סבא, אבל אנחנו נסתכל כסבים בעתיד על הנכדים שלנו ונגיד, איך כשהיינו בכנסת לא הצלחנו לעשות את זה? איך לא העברנו את החוק הזה, להחזיר את הרשות הלאומית למניעת סמים ואלכוהול, ואנחנו נצטער על זה.

זה באמת בידיים שלנו הדבר הזה, זה פשוט להחליט, לא עוזבים את זה עד שזה קורה. זה לא עניין כלכלי גדול מדי, זה לא עניין תקציבי גדול מדי, זה עניין של אגו, של משרד שרוצה להחזיק תקנים ורוצה להחזיק בכוח. והכוח הזה מיותר, כי הרשות עשתה הרבה מאוד דברים עד שגלעד ארדן החליט מה שהחליט, לבטל את הרשות הזאת ולהלאים אותה בעצם. וזו הייתה טעות והוא גם מודה שהוא עשה טעות, אני דיברתי איתו בנושא הזה. אנחנו בני אדם, עושים טעויות.

צריך להחזיר את זה לפעולה ביתר שאת, במיוחד מימי הקורונה שאנחנו רואים את הנתונים הכל כך מחרידים האלו, ובמלחמה, והמפונים ובתי מלון, ואנחנו רואים מה קורה, ואנחנו מקבלים את זה, אלי, ליד הדלת שלנו.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אני רוצה שאנחנו נצא שוב בקריאה של הוועדה בנושא הזה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אלי, ואנחנו כתושבי נתניה קיבלנו את הפליירים המזעזעים האלה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
דרך אגב, קיים בכל הערים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
ואחרי זה, באותו יום נסעתי לתל אביב וראיתי ברקודים שהם באים עם הטלפון ופשוט אפשר להזמין את זה כאילו זה המבורגר. ואנחנו אומרים, טוב, זה קרה, אוי ואבוי, נו נו נו. לא, לא 'נו נו נו', חייבים להחזיר את הרשות וזה חייב לקרות בקדנציה שלכם כקואליציה, חייבים לעשות את זה ולהילחם על זה. זה אפשרי, אפשר לעשות את זה, זה מה שצריך לעשות.

יש שם אנשים מקסימים ויבואו עוד חדשים ואפשר לעשות את השינוי הזה. כי אחרת, באמת, יש פה אנשים יקרים ומסתכלים עליה בעיני מראה, אותם פרצופים אני רואה כל הזמן, אותם פרצופים, שום דבר לא התקדם ואתם יודעים את זה טוב מאוד. גם במשטרה, גם במשרד לביטחון לאומי, גם ברשות שהלאימו אותה בתוך המשרד, רק דיבורים. תודה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תודה, סימון. אני מסכים עם כל מילה שאתה אומר.
היו"ר בועז ביסמוט
רק מילה אחת אני אגיד, אותם פנים שאתה רואה, זאת אכפתניקיות.
סימון דוידסון (יש עתיד)
לא, הם מסכימים איתי, פשוט חלק לא יגידו את זה כי הם נמצאים במשרד פוליטי, הם לא יגידו את זה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
הצעת החוק חייבת - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
היא מוכנה.
היו"ר בועז ביסמוט
רק אסיים ואגיד, דווקא מי שצופה בנו כעת, זה מסוג הוועדות, אמרתי את זה קודם לכן, אבל ברוח האמירה שלי קודם, שפה זו ועדה שאין בה קואליציה אופוזיציה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
נכון, מסכים איתך.
היו"ר בועז ביסמוט
זה כולנו יחד. הרי כשמישהו בא להביא את הגועל נפש הזה ליד בית ספר, הוא לא מסתכל מה הצבעת, כולם מבחינתו, כולם כלולים שם. לכן אני אומר, מה שאתה אומר, לגבי העניין שהעלית עכשיו, דיברנו על זה לפני חצי שנה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
דיברנו על זה כמה פעמים.
היו"ר בועז ביסמוט
הרשות. ואני רואה גם את אלי יחד איתי והוא לא נפל מהכיסא. זאת אומרת, זה דבר שאפשר לקדם, צריך לקדם ונקדם, קואליציה ואופוזיציה יחד. אני רואה פה ארבעה ח"כים, תראה, בנושא הזה אין מחלוקת בינינו, ואלוהים יודעים איזו מחלוקת יש בינינו, הולכים למליאה, אנחנו לפעמים, בצורה ציורית כמובן, הולכים מכות. פה בוועדה הזו אנחנו כולנו יחד. הילדים שלה יקרים לי, הילדים שלי יקרים, אותו דבר לגבי כולנו. נקדם את זה, בהחלט נקדם את זה. נכון, אלי?
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
כן. תעביר לי את ההעתק. יש לך?
סימון דוידסון (יש עתיד)
אעביר לך, בטח.
היו"ר בועז ביסמוט
רב פקד אהרון דגן מהמשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, שלום אדוני. כולנו מקשיבים לך עכשיו.
רפ"ק אהרון דגן
צוהריים טובים, אני אעשה קצת סדר. קודם כול, דיבר פה יושב ראש הוועדה על הנושא של אכיפה ומניעה. קודם כול, משטרת ישראל, אנחנו כמדור נוער, אנחנו משלבים גם מניעה וגם אכיפה. לעניין המניעה, יש מצגות מסודרות בנושא של השימוש בסמים, ההשפעה של השימוש בסמים שאנחנו מעבירים במהלך כל השנה במסגרות חינוך.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אפשר לקבל נתונים לאילו ילדים, לאילו בתי ספר, כמה בתי ספר בשנה האחרונה?
רפ"ק אהרון דגן
אין לי את הנתון, אני יכול להגיד לך שבמהלך שנה שעברה, לא רק בתחום הסמים, כל הרצאות המניעה, אנחנו מתעסקים גם בנושא של הבינה המלאכותית, גם בנושא של אלימות בבתי ספר, כל החוק הפלילי, אנחנו מעבירים בממוצע בערך כ-5,000 הרצאות במשך השנה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
בכמה בתי ספר?
רפ"ק אהרון דגן
אנחנו פרוסים בכל הארץ, אנחנו פרוסים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
לא, אבל כמה בתי ספר תיכוניים יש?
רפ"ק אהרון דגן
לא ביקשו ממני את הנתון הזה, לכן אני לא - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תראו, אני מאוד מבקש, אנחנו באנו לפה לא בשביל רק לשאול שאלות ולא לקבל תשובות. מאוד חשוב לנו לדעת מה המשטרה עושה בתחום המניעה. אם עושים פעולות מניעה של הסברה, אני שמח על כך, אני אפילו מעריך את זה. אבל אם כן, האם בוצעו בכל בתי הספר? לאילו גילים? האם משרד החינוך שותף לזה? זה מאוד חשוב לנו. אלה השאלות וזה מה שאנחנו רוצים לדעת.

דבר נוסף, אני כן רוצה לקבל נתונים באילו בתי ספר לא בוצעו, ואילו סקרים נעשו, והאם הדברים האלה השפיעו, ומה המגמות, האם יש עלייה או ירידה. אלה דברים שאנחנו צריכים לדעת.
רפ"ק אהרון דגן
טוב, אלה דברים שלא התבקשתי להביא בטרם ההגעה לישיבה ולכן אין לי את הנתונים המדויקים האלה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
נו אז מה? אנחנו לא צריכים לבקש אותם, זה המינימום.
רפ"ק אהרון דגן
אבל מה שאני יכול להגיד לך, שכל ההרצאות הן במסגרת שיתוף פעולה של משרד החינוך.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אז יש לי בקשה אליך. כל מה ששאלנו, תעביר את זה להנהלת הוועדה, לתמי ברנע או לעאליה, בסדר? שנוכל לדעת מה הנתונים, מה המגמות בתחום המניעה, באילו בתי ספר אתם מתמקדים, ולמה רק ב-5,000 ולא יותר. כמה בתי ספר תיכוניים יש? אתם עושים רק בתיכונים או גם ביסודי?
רפ"ק אהרון דגן
חטיבות ותיכונים, מעל גיל 12.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אוקיי, כמה בתי ספר יש? מישהו יודע ממשרד החינוך? יש פה מישהו ממשרד החינוך?
מלכה כץ
אני ממשרד החינוך.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
כמה בתי ספר יש? את לא יודעת. תעבירי לנו את הנתון, כמה סך הכול בתי ספר יש.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
עצם העובדה שאמר 5,000 על כל התוכניות, אני יודעת שהם חלק מתוכניות העלאת המודעות בנושא אלימות ברשת.
רפ"ק אהרון דגן
חודש פברואר מוגדר כחודש אלימות ברשת, יש הרצאות.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
כן, כלומר, 5,000 זה כלום.
קריאה
כמה מתוכן על סמים?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
כי אתם מדברים על כמה תוכניות ותראה כמה בתי ספר יש. מה זה? זה קצה הקרחון, 5,000. ואותו דבר עם משרד החינוך.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
בכל מקרה, אנחנו צריכים לדעת את הנתונים. חברים, סליחה, קודם כול אמרתי, ברגע שמתבצעת עבודה, אני מעריך שמתבצעת עבודת מניעה, זה חשוב, רק אנחנו צריכים לדעת את הנתונים. כמה התבצעו, איפה התבצעו, מתוך כמה. האם ביצענו רק ב-50% מסך הכול התלמידים, האם ביצענו יותר? אני לא יודע, אנחנו צריכים את הנתונים, אני רק נותן דוגמה. יכול להיות שביצעו בכולם, אני רק יכול להגיד, וואלה, כל הכבוד, מוחא לכם כפיים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
קודם כול, אני רואה פה את דוקטור ברקוביץ', אני כבר מבין שיש סם חדש, יש משהו חדש בשוק.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
נכון. בוא תמשיך, סליחה שהפרעתי.
רפ"ק אהרון דגן
ונעבור לחלק של האכיפה. קודם כול, אני רוצה להזכיר פה לנוכחים באולם שב-1 בפברואר 2022 החזקת סם לצרכיה עצמית מסוג קנאביס הפכה להיות עבירה מנהלית. באותו רגע בהוראת שעה הוחרגו גם כל הקטינים עד ה-15 לפברואר 2023, שאז ישבתי בוועדה ואמרתי באותו יום שאנחנו מתחננים להאריך את תוקף הוראת השעה כלפי קטינים כי זה יעשה לנו רק עוול בנושא.

לצערי הרב, זה לא קרה והחל מ-16 לפברואר 2023 עבירת החזקת סם לצריכה עצמית קנאביס חלה גם על קטינים. המשמעות – כבלו למערכת אכיפת החוק את הידיים בכל המשתמע מבחינת החקירה של אותם אזרחים קטינים, מבוגרים שנתפסים עם קנאביס. על מנת להוכיח עבירת סחר אנחנו צריכים בין היתר להביא קליינטים, לחקור את הקליינטים, ושהקליינט יבוא ויגיד שאני קניתי מבן אדם כזה או אחר את הסם. וברגע שהעבירה נהפכה להיות עבירה מנהלית, אין לנו סמכות לבוא לעכב את אותו אזרח, להביא אותו לחקירה ולחקור אותו באזהרה קודם כול על החזקת סם ודבר שני, להוציא ממנו את הנתונים האלה.

מצד אחד, המשטרה, ידי החוק כבלו לנו את הידיים, אבל מצד שני, מנתונים שעשיתי שליפה, עדיין כמות תיקי הסחר בסמים במהלך השנים עומדת על אותה כמות למרות החוק.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אתה יכול לתת לי מספרים?
רפ"ק אהרון דגן
אני יכול להגיד לך שנכון ל-2022 - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
איך אתם מודדים את זה? לפי מספר סוחרים? לפי קילוגרם?
רפ"ק אהרון דגן
לא, אני בדקתי, עשיתי שאילתה פשוטה, כמה תיקים של סחר בסמים נפתחו בשנה. חילקתי את זה לפי כמות של סוחרים בגירים וסוחרים קטינים, לפי העבירה, בסדר? שנת 2021, שזו הייתה השנה לפני שנכנס חוק הקנאביס, נפתחו לבגירים 4,132 תיקים בגין סחר בסמים, ולקטינים נפתחו 593, זה היה לפני כניסת החוק. בשנת 2022, מרגע שנכנס החוק, נפתחו 3,475 תיקי סחר בסמים למבוגרים ו-490 תיקים לקטינים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
זאת אומרת, הייתה ירידה.
רפ"ק אהרון דגן
הייתה ירידה. אבל אם אנחנו מסתכלים על השנה נכון לאתמול, הנתונים שיש לי נכון לאתמול, אנחנו בשנת - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תחזור על הנתונים בשביל הפרוטוקול.
רפ"ק אהרון דגן
שנת 2021 – תיקים של סחר בסמים כאשר החשודים הם בגירים: 4,132. קטינים סוחרי סמים: 593. שנת 2022, כשהחוק נכנס כעבירה מנהלית – 3,475 תיקים כנגד סוחרים בגירים ו-490 כנגד סוחרים קטינים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
כמה מתוכם הגיעו לכתב אישום?
רפ"ק אהרון דגן
בשנת 2021 הוגשו 2,720. הוגשו, זה לא בהכרח התיקים, כי יכול להיות שתיקים מתנהלים ולוקח להם עוד שנה להגיש כתב אישום. אבל במהלך שנת 2021 הוגשו 2,720 כתבי אישום כנגד בגירים ו-360 כנגד קטינים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
זה כמעט חצי, זה מה שאתה אומר לי.
רפ"ק אהרון דגן
קצת יותר מחצי. אומנם יש לנו ירידה ב-2022, אבל אנחנו - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
זה כתבי אישום, וכמה הואשמו בסוף ונכנסו?
רפ"ק אהרון דגן
אין לי את הנתון הזה של כמה שבסופו של דבר - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תראו, אתם מגיעים לפה לוועדה שאנחנו מבקשים נתונים. הנתונים הם אחד הדברים החשובים. כי אני לא יכול לדעת על שנה או שנתיים מה קורה, אני חייב לדעת נתונים של לפחות חמש שנים, של עשר שנים, לראות את המגמות, כמה נעצרו, כמה תיקים הוגשו, כמה הואשמו וכמה נכנסו מאחורי סורג ובריח. אלה דברים שבסוף, כשאנחנו רוצים למדוד אותם ולתת יותר תקציבים למשטרה, אני יודע מגמות. אם אני לא יודע מגמות, מה אנחנו עושים?
רפ"ק אהרון דגן
אני רק יכול להגיד לך, מבחינת שנים, קודם כול, יש לי מ-2020 עד 2024.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אני מניח שיש למשטרה, אני מניח שיש לכם, אבל אני מבקש.
רפ"ק אהרון דגן
לא הגיעה לפתחנו הבקשה הזאת של לקבל את הנתונים האלה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
בסדר, הבנתי. יש לי בקשה, בעקבות הדיון תעבירו לנו את הנתונים. אם יקח שלושה ימים, שבוע, זה בסדר גמור. תעבירו לנו את הנתונים בצורה מסודרת, בצורה של שקף, גרף, כדי שנוכל לראות את הדברים האלה, בסדר?
רפ"ק אהרון דגן
אין שום בעיה. אני רק יכול לציין שבשנת 2024, נכון לעכשיו, אנחנו עומדים על 3,724. כלומר, הירידה שלנו היא פחות מ-10% בכמות התיקים. הכמות המשמעותית שיש לנו היא הירידה בתיקים של הקטינים, של סוחרי הסמים, שיש לנו שם 327 תיקים שנפתחו כנגד קטינים בגין סחר בסמים. יש השפעה של העבירה המנהלית הזאת, היא משפיעה והיא מקשה עלינו מבחינת - - -
היו"ר בועז ביסמוט
אני חייב רק הערה אחת. אני קודם כול מתנצל שאני חייב לצאת כי נקראתי פה לפגישה, אבל נגיד רק שהנתונים שאתה מביא לנו כאן, לאור המתרחש, לאור הדברים שאני שומע בוועדה שלי, לאור מה שכולם פה עדים לו, המספרים נראים מעט קטנים הייתי אומר, מעט זהירים. לכן באמת חשוב מאוד שתביא לנו נתונים כמה שיותר עדכניים.
רפ"ק אהרון דגן
אין שום בעיה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
מה עוד אתם עושים כדי למנוע או לאכוף או למצוא? זאת אומרת, אילו פעולות המשטרה עושה מבחינת סדרי העדיפויות? בוא ניקח את 2024, מה בתוכניות שלכם היה, או מה הציפיות שלכם, או מה המטרות ששמתם, או שהיום, מה המטרות שאתם עושים לקראת 2025?
רפ"ק אהרון דגן
אני יכול להגיד לך מבחינת מדור נוער. כל הנושא של סחר בסמים הוא באחד מהיעדים שיש לנו, יעדי תקיפה, כמה שנים בכלל, בלי שום קשר, אוקיי?
אושר שקלים (הליכוד)
כמה הרשעות יש בשנה?
רפ"ק אהרון דגן
אני לא יודע, אין לי את הנתון הזה פה בפניי. זה מה שיושב ראש הוועדה שאל, אין לי את הנתון הזה, מתוך כל כתבי האישום, כמה אנשים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אבל ביקשתי שיעבירו לנו את הנתונים בשבוע הקרוב, תוך שבוע.
רפ"ק אהרון דגן
אנחנו ממשיכים, סחר בסמים זה לנגד עינינו, אנחנו נמשיך לתקוף את התופעה הזאת עם כל הקשיים שיש ואנחנו ננסה לעשות את זה בצורה הטובה ביותר על מנת למזער את הנגע הזה. יש את הקנסות המנהליים, אנחנו נמשיך לתקוף את זה, אנחנו לא הרמנו ידיים על אף החוק החדש.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
אפשר לשאול שאלה? קודם כול, אני מבינה, אמרת מדור נוער, כלומר, אתם חלק ממחלקה למאבק בסמים במשטרה? איך זה הולך? כלומר, יש יחידה מיוחדת?
רפ"ק אהרון דגן
אין יחידה מיוחדת למלחמה בסמים, אנחנו חלק מחטיבת החקירות, אנחנו מדור נוער, התפקיד שלנו הוא לטפל בנוער עבריין. אבל בלי שום קשר לזה, יש את הבגירים, שהבגירים, הנתונים מדברים בעד עצמם, שיש עדיין תיקים של סחר בסמים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
נכון, בגלל זה אני שאלתי. כי להיות מדור נוער זה לטפל בנושאים שקשורים לנוער, בין היתר הנגיעה לסמים. אבל עצם העובדה שאין יחידה מיוחדת למלחמה בסמים או לחקירות בעניין סמים או לשים תוכנית מיוחדת במשטרה, אני חושבת שזה אומר דרשני.

אמרת שבנושא הקנאביס, כל הנושא של החרגת הקטינים, אבל פה כשהקריא היושב ראש, הוא הקריא סוגים של סמים מאוד מאוד מסוכנים, לא רק עניין הקנאביס.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
פה אפילו לא מופיע הקנאביס.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
זה ב- - - כנראה, הקנאביס במקרה הזה. הסמים הם מאוד קשים ולא חל עליהם החוק ששונה ב-2022 ושאז גם אני התנגדתי לו. אבל האם נעשה משהו יזום מצד המשטרה? נגיד כשיש פלייר כזה, יש לכם תוכנית איך לחקור את זה, או שרק כאשר אתם מגלים שיש מישהו שמחזיק סמים? האם יש לכם פעולות יזומות ותוכנית ברורה איך אתם הולכים נגיד לעקוב אחרי?

כי אני יודעת, בעיר שלי, בעכו, כולם יודעים איפה הכספומטים, ואני לא מתכוונת לאלה שמוציאים כסף, כן? כולם יודעים, והם קיימים, ולפעמים המשטרה מעבירה אותם ממקום למקום כי הם כבר מפריעים באותה שכונה. השאלה, יש לכם תוכנית ברורה? זה בדרך של הילדים כשהם חוזרים מבית הספר. יש תוכניות ברורות, יזומות על ידכם, או שאתם מחכים שתיפול לידיכם איזושהי תלונה?
רפ"ק אהרון דגן
משטרת ישראל עושה הכל על מנת להילחם בתופעה של הסחר בסמים. נודע למשטרה על ביצוע של עבירה פלילית כזאת או אחרת, היא פותחת חקירה והיא מטפלת בנושא. במקרה הספציפי של הפליירים האלה, הנושא נחקר, הנושא נבדק. תוכניות, אני לא חושב שפה אני יכול לפרט בדיוק אילו תוכניות, אילו תיקי חקירה יש, אבל אני יכול להגיד שיש חקירות. כל אירוע של חשד בגין סחר בסמים, הוא נבדק וככל שצריכים לצאת לחקירה גלויה, יוצאים לחקירה גלויה. זה סדר העדיפות של המשטרה לטפל בסחר בסמים. איך זה מבוצע בפועל? אני לא חושב שזה המקום פה לפרט איך חקירות מתבצעות.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
לא, לא ביקש להיכנס לחקירות. תראה, אני מרגיש פה שיש יותר מדי מילים ואני לא רואה משהו שהוא ביצועי. כשאנחנו אומרים תוכנית, אני רוצה לראות, נניח, עזוב עכשיו, אנחנו מתחילים היום. אני רוצה לדעת האם המשטרה יש תוכנית ל-2025 בנושא של מאבק בסמים.
רפ"ק אהרון דגן
אני מייצג את מדור נוער, אני לא מייצג את כל משטרת ישראל. אני יכול להגיד לך שלמדור נוער, יש לנו, חד משמעית, אחד היעדים - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אני באמת לא רוצה לפגוע במשטרה, אני גם לא רוצה לפגוע בך. כשאומרים לי שהנושא של הסמים, אתם מטפלים בו רק מול הנוער, זאת אומרת שאנחנו לא נוגעים בעיקר. כי הנוער הוא הצרכן הסופי. אני לא מאמין שיש היום איזשהו סוחר שהוא נער. ואם כן, הוא, איך אומרים, כפוף לאיזשהו מישהו. כלומר, אני חושב שהמאבק של המשטרה צריך להיות על כל הרבדים, ובעיקר על הסוחרים ועל הייבוא ועל המסחר ועל הכספומטים שמדברים פה ולא יודע על מה. ופה צריכה להיות תוכנית למשטרה.

לכן אני מבקש, בישיבה כזאת, אם מביאים רק אותך, לצערי, נעשה לך עוול באופן אישי, אבל אני צריך לקבל מהמשטרה נתונים, ואני מבקש תרשמי את זה, שהוועדה מבקשת לדעת האם הייתה תוכנית ל-2024 ומה נעשה מול התוכנית, זה אחד. ואני רוצה לדעת גם מה התוכנית ל-2025, מה האתגרים ל-2025, ואת אמצעי המדידה, איך מודדים את זה.

אם אנחנו רוצים לטפל ב-20 סוחרי סמים ובסוף הגענו רק ל-15, מצוין. אנחנו צריכים לדעת מדדים, אי אפשר לפעול בתוכנית כשאין לך מדדים ניהוליים שאתה יכול למדוד מה עשית. זה שאנחנו נשב פה ונגיד, עשינו, פועלים וכך הלאה, לי זה לא אומר שום דבר, אני כבר אומר לכם. אני אומנם נמצא בפרלמנט שמדברים יותר מדי, אבל כמנהל ועדה, אם אני לא רואה מדדים, לא רואה תוכנית, אלה הדברים. עליי לא משפיע שאנחנו פועלים ורוצים ואנחנו מנסים, כל הדברים האלה לא בבית ספרנו.

אנחנו ככנסת וכוועדה רוצים לדעת בדיוק מה נעשה, מה התוכנית, מה נעשה. ואם אין ל-2023, 2024, בואו נביא ל-2025. אני מבקש לרשום את זה בפרוטוקול, אני חייב לקבל נתונים של הדברים האלה, ואנחנו גם נעשה ישיבת מעקב.

חגי ברוש, שלום לך חגי. זכות הדיבור שלך.
חגי ברוש
חגי ברוש, ראש תחום בכיר טיפול ושיקום באכסניה החדשה של הרשות הישנה למלחמה בסמים, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, שזה למעשה שילוב של מודל עיר ללא אלימות שפעל בזמנו במשרד יחד עם הרשות הישנה למלחמה בסמים ובאלכוהול. אני לא יודע מה אתם מצפים שאני אגיד, לפוליטיקה אני לא אכנס פה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
לא, זה לא עניין של פוליטיקה, רוצים לדעת מה אתה עושה, האם יש פה רעיונות.
חגי ברוש
לגבי הדיון על הקמת הרשות, כל מה שאני בא ואומר, אנחנו פועלים היום במשרד ממשלתי על כל ההשלכות שיש לזה, כמו בכל משרד ממשלתי אחר. אנחנו כבר לא רשות סטטוטורית כפי שהיה בעבר.
סימון דוידסון (יש עתיד)
מה ההסבר? תסביר לנו מה ההבדל.
חגי ברוש
סימון, אל, אתה גורר אותי למשהו שאני לא מוסמך להתייחס אליו. כל מה שאני בא ואומר, יש לנו תקציב, בסך הכול, ביחס לרשות הישנה, תקציב מכובד. בזמנו עבדנו על 40 מיליון ש"ח, כיום אנחנו עובדים עם תקציב שמתקרב ל-150 מיליון ש"ח, כולל החלטות ממשלה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
150 מיליון לכל המערך או רק לכם?
חגי ברוש
150 מיליון לרשות הלאומית לביטחון קהילתי.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
אוקיי, כמה הנפח שלכם - - -
חגי ברוש
אני רוצה רק שנזכור שרמת המטלות שמוטלת על הרשות כיום נכנסה גם לתחום האלימות, אנחנו פועלים שם באופן משמעותי, דרמטי, בעיקר בחברה הערבית.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
בגלל זה שאלתי.
חגי ברוש
אני מניח שחלק מכם מכירים את המודל של לעצור את הדימום שאנחנו פעילים שם על פי החלטה 549.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
עדיין פעילים?
חגי ברוש
כן, עדיין זה פועל. עברנו איזשהו קיצוץ, אבל זה עובד. ובתוך המודל הזה, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי במודל העבודה מול החברה הערבית מתכללת ברמה הקהילתית את העשייה בתחומי הפשיעה והאלימות שם. כמובן שותפים לזה המשטרה, הפרקליטות ועוד גופים, כך שיש עלינו לא מעט משימות.

אנחנו גם פעילים בהרבה יותר רשויות מקומיות ממה שהיה בעבר. ברשות עבדנו עם 120 רשויות, היום אנחנו פועלים ב-247 רשויות, כמעט כל הרשויות. אבל כמו שעובדים בכל משרד, אנחנו עובדים כמובן בהתאם ליעדי השר וההנהלה הבכירה של המשרד וכמובן בסדר העדיפות של המשרד.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
כן, אבל מה היעדים בעצם? הם לא אומרים לכם לא לתפוס סוחרים. מה היעדים שלכם?
חגי ברוש
אני רוצה להסביר שאנחנו רשות שעוסקת בעיקר בתחומי המניעה, בפיתוח שיתופי פעולה בתחומי הטיפול והשיקום ועוד. כמובן שאנחנו נמצאים בהלימה עם כל מיני מודלים בעבודה גם עם משטרת ישראל.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אתם אלה שנותנים את ההרצאות בבתי ספר?
חגי ברוש
לא, כל מה שקשור לבתי הספר זה משרד החינוך. אנחנו כן מפעילים תוכניות משמעותיות בחינוך הלא פורמלי בשעות אחר הצוהריים. אני רוצה לומר פה בדיון הזה שאני חושב שאנחנו אחד הגופים הכי נוכחים מבחינת כוח אדם בשעות שבין 16:00 ל-22:00 ו-00:00. הרשות מפעילה עשרות סיירות הורים, בואו לא נשכח גם את זה, שנמצאים בעיקר בפעילות בסופי השבוע, בימי חמישי ובדומה לזה, ומפעילים יחד עם המשטרה גם נוהל של שפיכת אלכוהול כשאנחנו מוצאים בקרב חבורות של בני נוער. זאת אומרת, יש לרשות מעלות, יש לרשות דברים שהיא עושה קצת בחסר ביחס למה שהיה בעבר, אבל אני חושב שבסך הכל אנחנו נוכחים בשטח, לא כמו שהיינו רוצים.

אני רוצה גם לומר שב-2025 הולך להתחיל לקום מרכז הניטור הלאומי שאיפשר המשרד לביטחון לאומי בהחלטת ממשלה שקיימת כבר מ-2020. אנחנו נתחיל להפעיל מרכז שבמסגרתו נהיה מחוברים למקורות הידע של כל משרדי הממשלה ובכל רגע נתון אותם נתונים שאהרל'ה חיפש ומסר, נקבל אותם ממשטרת ישראל אונליין ונוכל להציג בכל רגע נתון תמונת מצב עדכנית לגבי מה שקורה בתחום הסמים והאלכוהול במדינת ישראל בכל רגע נתון. אינפורמציה שתגיע ממשרד המשפטים, ממשרד הבריאות, ממשרד החינוך. כמובן לא שמות על בסיס פרסונלי, נתונים סטטיסטיים, תהיה לנו תמונת מצב.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
מגמות, זה מה שאנחנו רוצים.
חגי ברוש
נכון. שעל פי תמונת המצב נוכל אכן לייצר מגמות ולהצביע על איזושהי תמונת מצב מסודרת של מה שקורה. אני מודה שהדברים, למרות שהחלטת הממשלה היא מ-2020, הדברים הולכים קצת לאט. עברנו קורונה, אנחנו במלחמה, יש בתוך הקשב הציבורי ובטח המדיניות של משרדי הממשלה, תמיד יש תיעדוף של מה חשוב, אבל מה חשוב מאוד. אבל זה הולך לקום ב-2025 וזו בשורה ענקית מבחינתנו.

אני רק רוצה להגיד משהו פה, המשטרה כאן באיזשהו מוקד. בעיית סמים היא לא בעיה של היצע. אלי, דרך אגב, למדנו יחד בתואר השני, ובין היתר דיברנו גם על הנושאים האלה. אבל בעיה של סמים היא לא בעיה של היצע, זו בעיה של ביקושים. כל עוד יש ביקושים, סמים יגיעו למדינת ישראל, חברים. המכס בשלוש-ארבע השנים האחרונות תפס טונה של קוקאין שהגיע לישראל, חבל שהם לא פה, תפס עוד חצי טונה של קוקאין שהגיעה אליהם. אלה כמויות עצומות של סמים שמגיעים למדינת ישראל וזה לא היה מגיע אם לא היה מי שקונה.

חבר'ה, אנחנו מתעסקים פה עם הלקוחות. הסוחרים, חשוב לתת בראש, אבל אתה שואל אותי, חשוב יותר לשקם אותם, חשוב יותר להפעיל הומניזציה ותוכניות שבאמת עוזרות לשקם את האנשים האלה ולהחזיר אותם למותר. בשום מקום בעולם, כולל בארצות הברית, עם ה-DEA שיש להם, לא הצליחו לפתור את בעיית הסמים דרך האכיפה.

הטיפול בבעיית הסמים הוא רק דרך הורדת הביקושים, וזה, אני זוכר שהיו לנו את הדיונים עם משרד המשפטים בזמנו שאני חושב שחברתי פה יפעת מחזיקה את הדו"ח שבזמנו נבנה, דובר על להעביר לנו אילו שהם תקציבים ליצירת חומת אש לנוער. איך אנחנו למרות דיון, שאני באופן אישי – ויפעת יודעת – התנגדתי לו מאוד, אבל אני לא מייצג את עמדת המשרד, איך אנחנו בונים חומת אש שהדיון הזה על הקנאביס לא באמת באיזשהו אופן יזל לכיוון בני הנוער, ואנחנו רואים שזה אכן נוזל לשם.

זאת אומרת, זה לא משהו שראינו. עשינו סקר ב-2023 יחד עם ארגון הבריאות העולמי, יחד עם משרד החינוך ויחד עם משרד הבריאות אני חושב, לא ראינו שם איזושהי מגמה, אבל רואים גידול עקבי, קונסיסטנטי בהיקף צריכת הסמים והאלכוהול של הנוער במדינת ישראל ואנחנו משתדלים, עוד הפעם, בהתאם ליכולות ובהתאם לתקציב העומד לרשותנו לפעול כמיטב - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תודה, חגי. אני רוצה לעבור לנוער.
סימון דוידסון (יש עתיד)
רק דקה, אדוני. חגי מאוד נזהר מפוליטיקה ובצדק, הוא עובד במשרד. אבל צריך להבין, הרשות, ברגע שהרשות עבדה, או בעזרת השם תעבוד, היא יכולה ללא בירוקרטיה פוליטית גדולה לעשות שולחן עגול למשל. כי בסוף, מה שאנחנו מדברים עליו, הוא נוגע למשרד החינוך, לרווחה, לבריאות, למשרד הספורט והתרבות, וקופות חולים, כל החינוך הבלתי פורמלי, זה נוגע לכולם, והרשות יכולה לחבר את כל השולחן הזה ולפעול ללא הרבה מאוד פוליטיקה.

אם הייתי שואל את חגי, יש לי שני ילדים, שניהם בנתניה גרים, בסדר? וילד אחד עושה כל היום, או שהוא בתנועת נוער, או שהוא באגודת ספורט והוא עסוק, והילד השני, הוא לא עסוק, הוא ילד שמסתובב ברחובות. מי מהם יגיע לסמים יותר מהר או יותר בקלות? הוא מיד יגיד לי, אותו ילד שלא עסוק. כלומר, בסוף, המטרה שלנו היא להגיע לאותם ילדים ושיהיו עסוקים. אם זה במוזיקה ואם זה בספורט ואם זה חינוך בלתי פורמלי.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
זו הייתה התוכנית בזמנו, עיר ללא אלימות, שדיברנו, לתת כדור ומגרשים מוארים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
נכון, כן, כל הדברים האלו. ועשו את זה בעולם, אדוני, עשו את זה בסקנדינביה והוא יודע את זה טוב מאוד, ועוד מקומות בעולם. לכן, כשאני מדבר להחזיר את הרשות, זה שיהיה קל להפעיל את ה-100 ומשהו מיליון שקל שאתה אומר בסוף לתוכניות אופרטיביות. כי אחרת אין לנו תוכניות, יש לנו תוכניות באוויר, לא בתכל'ס.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
סימון, תודה. אני רוצה לשמוע את שונית, בבקשה.
שונית עקירב
כבוד היושבים בוועדה, שלום רב. שמי שונית עקירב. אני בת 16 וחצי מתיכון אורט אבן שברמת גן, ואני מייצגת היום את מועצת התלמידים והנוער הארצית.

אני רוצה לספר לכם על סיפור אישי שלי, שקרוב לליבי. החברה הכי טובה שלי התחילה לשתות. היא הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, מיום ליום ראיתי איך זה השפיע עליה. היא המשיכה לעישון סיגריות ומשם הידרדרה לסמים. במקום כוס קטנה, כוס גדולה, ובמקום שאכטה אחת, עשר. אבל מבחינתה, מה ההבדל? כי עוד קצת לא ישפיע.

לאט לאט היא לא הייתה אותו האדם, היא השתנתה, הרגשתי שאני מאבדת אותה, היא הייתה מרוחקת מכולם ומנותקת מהמציאות. התחושה הזאת שחבר שלך הולך ונעלם היא תחושה שאי אפשר להסביר או לתאר במילים. התחושה הזאת של להיות בחוסר אונים ולשאול את עצמך שוב ושוב, מה אני יכול לעשות? לדבר עם ההורים? לספר לחברים אחרים? איך אפשר לעזור לה? זה מצב שאף בן או בת נוער לא צריך להגיע אליו, לא הם ולא אנחנו, החברים.

הנוער נתון למצב מאוד מורכב בימים האלו. בנוסף למלחמה ולתחושת האי-ודאות הכללית שיש במדינה שלנו, קיים גם הלחץ החברתי שהלך ונירמל את שתיית האלכוהול ועישון הסמים. כשאתה יושב עם חברים והם מוציאים פקט סיגריות או בקבוק ערק, קשה לך להגיד להם לא. אתה אומר לעצמך, יאללה, סבבה, פעם אחת אני אנסה, פעמיים, שלוש; אתה רואה שזה נחמד כי זה עוזר לך לשכוח מהמציאות, אז אתה מביא לעצמך פקט סיגריות מהסופר, גרם של קנאביס מחבר, בקבוק ערק מההורים, והנה, אחרי חודש נגמר לך, ואתה מוצא את עצמך מביא עוד, ואופס, התמכרת.

בשנים האחרונות האחוזים של שימוש בסמים ושתיית אלכוהול בקרב בני ובנות הנוער רק עולים ועולים. אנחנו רואים מגמת עלייה גדולה, החל משנת 2019 הייתה גדילה של כ-6%. כיום יש מספר תוכניות של משרד החינוך שמטרתן למגר את השימוש. על אף שהתוכניות נועדו להתמודד עם הבעיה, הן לא תמיד מצליחות להגיע לשטח ולעשות שינוי משמעותי. במקום לנסות להפחיד את הנוער, צריך לדבר איתם בגובה העיניים, להסביר להם את הסכנות שבשימוש ולהציג להם את ההשפעות לטווח הארוך.

הם לא צריכים הרצאות משעממות או סיסמאות ישנות על כמה זה רע, הם זקוקים להשראה ולדוגמה. תפקידנו כמבוגרים וכמנהיגי נוער הוא להראות להם שאפשר לבחור אחרת, אפשר ליצור מציאות שבה הם ירגישו משמעותיים, מחוברים, ושיש להם עתיד שהם יכולים לחלום עליו ולשאוף אליו. רק ככה נוכל להפוך את המסר לתקווה אמיתית ולא רק לאזהרה. תודה רבה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תודה רבה. באמת כל הכבוד, שמענו אותך בקשב, ריגשת אותנו. אני חושב שבאמת צריכים לשמוע את הנוער ולהקשיב להם, לא רק לשמוע, ומפה לקדם תוכניות, ומפה לעשות את הדברים בצורה שמתאימה לבני הנוער. אנחנו לא יותר חכמים מהנוער. דרך אגב, איפה הנוער קונה היום סמים? ממה שאת יודעת.
שונית עקירב
האמת היא שאני ממש עברתי וכתבתי לי מראש דף עם כל מיני דברים, מחברים וזה. האמת שבדרך כלל לא קשה למצוא סמים או אלכוהול או כל דבר שתרצה בעצם. בדרך כלל, כדי להשיג אלכוהול לדוגמה, או לוקחים מההורים, או מבקשים ממישהו בן 18 פלוס לקנות לך, בין אם זה מכרים, חברים, אחים גדולים, או אפילו סתם מישהו מהרחוב, מבקשים, עוצרים אותם, היי, שומע? יש מצב אתה קונה לי? וקונים.

לדוגמה סמים, בין אם זה דרך מסיבות, דרך חברים ומכרים, לדעתי זה הדבר הכי גדול שדרכו בדרך כלל משיגים סמים, ורשתות חברתיות ואפליקציות, זה יכול להיות כל דבר.
קריאה
טלגרם.
שונית עקירב
כן, כן.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אם נניח אני רוצה מחר להטיל משימה על המשטרה, על הנושא של הרשות לסמים או אגף הרשות לסמים, מה אני אומר להם? איפה ללכת לחפש?
שונית עקירב
אני חושבת שזה משהו שמשרד החינוך, המשטרה, משרדי הממשלה ואנחנו - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
פעם אני זוכר, כשהייתי בעיריית נתניה, אז היו סככות אבטיחים. זה היה באמת בסככות אבטיחים. לכן החלטנו למגר את סככות האבטיחים, היו 42, מיגרנו בתקופה של שנתיים כמעט 40.
סימון דוידסון (יש עתיד)
לא ידעתי.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
כן, כן, היו, בכניסה לפולג, איפה שעיר ימים, היו שם לפחות כמה. ואז מיגרנו תופעה מסוימת. פיצוציות, אני לא יודע, יש, אין, אני פשוט לא מכיר, אני שואל. מה הייתי אומר למשטרה, איפה ללכת לפעול?
שונית עקירב
אני חושבת שכדי לדעת איפה ללכת לפעול זה קצת יותר מורכב ממה שאני אגיד לך פה עכשיו, צריך לפעול ככה וככה וככה. אני חושבת שבכל אזור, בכל עיר, בכל מקום זה שונה, זה אחרת. אפילו, לדעתי, מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע זה אפילו באמת לקבוע פגישה עם המשטרה, עם משרדי הממשלה, עם משרד החינוך, באמת לשבת ולמצוא פתרון מעבר למה שאנחנו עושים פה בכנסת.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
סליחה, אני רוצה לשאול את המשטרה. האם יש איזשהו שולחן עגול, אהרון, בנושא הזה של הסמים? כי אם הרשות לא קיימת, זה יותר קשה לעשות שולחן עגול. אבל נניח שיש שולחן עגול, רשות המסים, זה עניין של מכס וכך הלאה, משרד החינוך, כדי באמת להכין תוכנית, לא רק משטרתית, אלא שמכסה כמעט את רוב המשרדים או את כל המשרדים.
רפ"ק אהרון דגן
לי לא ידוע.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
טוב, באמת חבל, אנחנו גם נרשום את זה בהמלצות שלנו. כי אני חושב שזה משהו שצריך איגום משאבים. כמו שנאמר פה גם על ידי שונית, יש פה משהו שצריכים באמת להקשיב לנוער, והנושא של איגום משאבים הוא מאוד חשוב.

אני רוצה לפנות פה אל משרד החינוך, מלכה כץ.
מלכה כץ
אני האמת משתתפת הרבה בוועדה הזאת ומספרת על התוכניות של משרד החינוך לא מעט. אני חושבת שכולם די שמעו ומכירים את תוכנית הכוחות שבדרך שלנו, שזו תוכנית כישורי חיים החדשה, ואני דווקא רוצה לשים דגש על התוכנית שפיתחנו בשנה האחרונה בתוך שנת המלחמה, של מאגרי כוח, כוח זה גם כישורי חיים. זו תוכנית שנבנתה לחיזוק ופיתוח החוסן של בני הנוער, שעוסקת בעיקר בנושאים של איך אני מתמודד עם מחשבות מדאיגות, איך אני מתמודד עם תחושת שייכות או חוסר שייכות, איך אני מעלה את תחושת המשמעות. כי בסוף, כשאלה חסרים, אני הולך לנושא של סמים ואלכוהול. זו התוכנית.

ותוכנית נוספת שחשוב לי כן להדגיש אותה היא תוכנית שבנינו לנוער בסיכון, ממש ספציפית, ואתמול התחילה השתלמות ליועצים של בתי ספר בנוער בסיכון שהם יעבירו את התוכנית בתוך בתי הספר. נסגר גם בשבוע שעבר קורא שקרה לבתי הספר לעשות סמינרי עמיתים, לפתח מנהיגות נוער, כי בסוף הנוער מדבר הכי טוב לנוער. נסגר הקול הקורא, יהיו סמינרי עמיתים כל שנה למעט שנה שעברה. יש סמינרי עמיתים שאנחנו מכשירים בני נוער לדבר עם בני הנוער בנושא.

אנחנו עובדים המון, עם אסף ממשטרת ישראל אני עובדת המון, אני עובדת המון עם סוזן מהרשות לביטחון קהילתי. בלי לקרוא לזה שולחן עגול אנחנו מייצרים חיבורים, שיתופי פעולה כדי לייצר איזשהו רצף שגם נדבר באותה שפה. כמובן ששותפות עם הורים. השותפות עם ההורים מתחלקת לשני חלקים.

לגבי שותפות הורים, זה מתחלק לשני חלקים. החלק האחד הוא ההרצאות שאנחנו עושים ברמה הארצית להורים, גם שנה שעברה בתוך המלחמה נתנו הרצאות להורים, וגם הפעילות שהם עושים בתוך בתי הספר, אם זה רק להורים, אם זה הורים ותלמידים ביחד. מה עוד? רגע.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
טוב, אם תיזכרי בהמשך, בסדר. משרד המשפטים.
מלכה כץ
לא, אני זוכרת עוד הרבה דברים, אני פשוט רוצה להביא לכם את עיקרי הדברים ולא להלאות. כן חשוב לי שוב לציין שיש לנו 63 מדריכים בפריסה ארצית שמדריכים את היועצות ואת המובילים הבית ספריים. יש לנו בבתי הספר העל יסודיים בעל תפקיד שמקבל גמול, מוביל בית ספרי, שהוא מטמיע את התוכניות שלנו בתוך בתי הספר. זה בגדול.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אוקיי, תודה. משרד המשפטים, בבקשה, יפעת. מה קורה עם בתי המשפט אחרי שמגיעים לכתב אישום? כמה בעצם?
יפעת רווה
רגע, אני אעשה סדר, אני לא מהפרקליטות, אני ממשרד המשפטים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
הבנתי. יש גם מהפרקליטות? אחר כך מהפרקליטות.
יפעת רווה
אני מייעוץ וחקיקה, אלה שני דברים שונים. קודם כול, אני רוצה להודות לתלמידה שונית.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
שם מיוחד.
יפעת רווה
שם מיוחד, אבל הדברים מאוד מאוד התחברו למה שאני עומדת לומר וגם אני חושבת שזה מתחבר לדברים של חבר הכנסת דוידסון בנושא של חלופות, שאנחנו קצת מחפשים מתחת לפנס והרבה פעמים צריך עבודה קצת יותר קשה של מתן חלופות והורדת הביקוש ולא התמקדות דווקא במשפט הפלילי. אני קצת כורתת את הענף שאני יושבת עליו כי אני במשפט הפלילי, אבל אני חושבת דווקא בעניין הזה צריך למצוא פתרונות יותר יצירתיים.

ואנחנו באמת בזמנו ישבנו בצוות בין-משרדי, נכון שהיו שם מחלוקות על הנושא הזה. ואני שומעת את התסכול מהמשטרה מזה שהורדנו את המיקוד במשפט הפלילי, אבל הדברים לא נעשו כלאחר יד, הם נעשו קודם כול, בראש ובראשונה אחרי הרבה מאוד שמיעה של בני נוער. כשאנחנו באנו לבני נוער, גם נוער בסיכון וגם קבוצות של הנהגות תלמידים, כל סוגי האוכלוסיות, ושאלנו אותם מה היה מוריד את השימוש. והתשובות ששמענו, זה בדיוק, הן ממש עולות בקנה אחד עם הדברים שנאמרו פה.

ואחד הדברים שעלה הוא המחירים הכבדים של השימוש. אני לא מדברת בקשר לסחר, בקשר לסחר, בוודאי המשפט הפלילי הוא מה שצריך לתת מענה, אני מדברת על השימוש העצמי. ועלה המחיר הכבד של המפגש עם מערכות אכיפת החוק, של החשש. בני נוער דיברו אלינו, הנה, אני יכולה להקריא אפילו דברים שאמרו לנו ויש הרבה מאוד, אני לא אלאה אתכם. אבל אמר לנו מישהו, "אם באים אליך באמצע הלילה שוטרים, השאלה הראשונה תהיה, "האם יש עליך גראס?", הם לא אומרים: "אהלן, מה קורה? מה שלומך?", אלא ישר שואלים אם יש עלינו גראס. התחושה היא שהם מנסים לתפוס אותנו, אם היו בגישה אחרת, הרבה דברים היו נראים אחרת.

זה חזר על עצמו הרבה מאוד, האמירות האלה, ולכן המסקנות שלנו היו, גם לנושא ההסברה, דיברו איתנו ואמרו דברים מאוד דומים למה שאת אמרת, שבמקום להגיד לא, לא, גם שהגישה תהיה של הקטנת נזקים. זאת אומרת, שההנחה היא שבסדר, כמובן מי שישמע לאמירה "אל תשתמשו", זה נהדר, אבל מי שלא ישמע לאמירה הזאת, גם לתת לו כלים איך להקטין את הסיכונים, איך למנוע נזקים.

ולכן היו המלצות שאני מאוד ממליצה על הוועדה הזאת לקרוא, וכל מה שצריך זה ליישם אותן. אנחנו ניסינו בזמנו להגיע להחלטת ממשלה, אבל אחר כך בשנה-שנתיים האחרונות היה פחות - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אני אשמח אם תעבירי החלטות או כל מיני רעיונות.
יפעת רווה
אני אעביר את הדו"ח.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
מאה אחוז.
יפעת רווה
רק אם אני יכולה, על ההסברה אני אפילו אומר מה היו ההמלצות. שכל הסדר, ללא קשר לשינוי חקיקה, צריך להיות מלווה בחינוך ובהסברה מתאימים ומדויקים, לרבות הסברה אמינה ומדויקת לגבי סוגי הסמים והזנים ושל הסיכונים דווקא בגיל צעיר. אלה דברים שעלו מבני הנוער, הם אמרו, תסבירו לנו בדיוק מה הסיכון בכל דבר. על ההסברה להתמקד בצורך לדחות את גיל השימוש ולא רק להסתפק במסרים ששוללים.

דובר גם על צורך, ממש נדון הנושא של התאמת כלי ההסברה להורים, בין היתר בהנחה, וצריך להיות מציאותיים, שיש הורים שמשתמשים, ללא קשר למצב החוקי, וצריך להבין את הדבר הזה, להגדיל את הידע האיכותי והאמין למתן כלים, לשיח עם הילדים, להדגיש את ההבדלים בין ההשפעה על בגירים להשפעה על קטינים, להתמודד עם מצב שבו ההורים, לא להתעלם, אלא להתמודד עם מצב שבו ההורים כן משתמשים אך מעוניינים למנוע נזק לילדים הנובע משימוש בגיל צעיר. כמו אלכוהול, למשל, הסברה איך נוהגים במצבי חירום.

ויש עוד, אני אעביר את זה לוועדה, אני חושבת שחשוב גם לקרוא את זה, גם להכיר את זה, יש פה כל כך הרבה הצעות, פשוט ליישם את זה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תעבירי לנו את זה, תודה.

גל מהפרקליטות, בבקשה.
גל הרניק בלום
אנחנו כמובן רואים בחומרה רבה מאוד עבירות סמים בכלל והפצה של סמים לקטינים בפרט. אני אדגיש לגבי הנתונים, בספר החוקים שלנו יש עבירה שנקראת הדחת קטין לסם, זאת אחת העבירות החמורות ביותר בספר החוקים ועונש המקסימום שבצידה הוא עונש של 25 שנה. אנחנו שומרים אותה למקרים המתאימים באמת, שהם באמת המקרים שאנחנו מספרים פה על האדם הבוגר שעומד מחוץ לבתי ספר ומפיץ את הסם לקטינים.

בעבירה הזאת של הדחת קטין לסם הוגשו 54 כתבי אישום בין השנים 2021 ל-2024, 19 מהם עדיין מתנהלים ויש לנו 31 הרשעות. צריך להבין שאלה כתבי אישום שכוללים בין היתר את העבירה הזאת, לא רק את העבירה הזאת. אין לנו דרך יכולת לסנן את זה יותר מזה במערכות שלנו, אנחנו תלויים גם כמובן בנתונים המשטרה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אבל אני שואל שאלה אחרת, אנחנו הלוא התקדמנו מאז. נכון שזה היה דרך הפלייר וכך הלאה, אבל אני מניח שחלק מההפצה, היא לא נעשית היום על ידי מישהו שעומד בשער בית הספר, למרות שגם זה יש, היא נעשית בצורה הרבה יותר מתוחכמת, על ידי צילום של הברקוד, או דרך טלגרם, או בדרכים נוספות. השאלה איך מגיעים לאותם אנשים בצורה מתוחכמת יותר.
גל הרניק בלום
הפרקליטות כמובן מתעסקת באכיפה אחרי החקירה. אנחנו תלויים בסופו של דבר בתיקים שמגיעים אלינו מהמשטרה וכמובן שאני מדברת על אדם שעומד מחוץ, באופן מטפורי אני מדברת גם על המקרים האלה, כמובן שזה נכנס גם להדחת קטין לסם. אני כן אגיד שרוב התיקים שמגיעים באופן כללי בסחר של סמים לקטינים הם תיקים שבהם החשודים עצמם בסחר הם כן קטינים. כמובן שהשרשרת היא יותר רחבה מזה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
האם יש לכם איזשהו אישום על הרשתות החברתיות, על הטלגרם, על אותן הפצות דרך הרשתות?
גל הרניק בלום
היה כתב אישום נגד - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
לא, זה אני יודע, מה שתגידי עכשיו. חוץ ממנו?
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני לא יודעת להגיד בדיוק אילו כתב אישום יש.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני עדיין מקבל בטלגרם הצעות, רשימת מכולת.
גל הרניק בלום
שוב, כמובן, ברגע שתיק הזה מגיע אלינו מהמשטרה, אנחנו מטפלים בו בכל כובד הראש הראוי.
סימון דוידסון (יש עתיד)
גם בהודעות SMS.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אהרון, אני גם מקבל, קיבלתי פעם. סליחה רגע, האם יש עבודה שלכם שמתבצעת באופן יזום, או אולי גם לא יזום, לא משנה, פה צריך גם אולי את הסייבר של המשטרה, לגעת באותן נקודות שבהן יש את השימוש דרך ה-SMS-ים, דרך הוואטסאפים, דרך הטלגרם. שזה באמת, בן אדם יושב בבית, שולח הודעות, מוכר דרך משלוחים. האם אתם מגיעים גם לאלה? כי זה הרבה יותר קל להגיע אליהם אם אתם יודעים איך להשתמש או איך לגעת בצורה מתוחכמת יותר דרך הסייבר.
רפ"ק אהרון דגן
אני יכול להגיד לך, לגבי הפלייר הספציפי הזה, מחוז תל אביב טיפל בפלייר הזה. באותו רגע שזה הגיע לידי המשטרה, סרקו את הברקוד, טיפלו במספר הטלפון, כולם נעלמו. כלומר, מספר הטלפון לא פעיל, הוא לא מגיע לשום חשוד פוטנציאלי, הסריקה של הברקוד לא מביאה אותך לשום דבר, והטלגרם זה הטלגרם. טלגרם, יש לנו בעיה לעבוד עם הטלגרם, אין שיתוף פעולה מצד הטלגרם. אבל כל שאר הדברים האחרים, SMS-ים וכל מה שיש לנו במדיה הדיגיטלית, משטרת ישראל תוקפת את זה ככל שנודע לה שיש מספר כזה או אחר שמניב לסוחר סמים או להפצת סמים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אבל אני חושב שלמשטרה יש לא מעט אמצעים. הלוא אנחנו שומעים מהילדים ומהנוער שרוב ההפצה היא דרך SMS-ים וטלגרם.
עמית פרלסון
אני עמית מעמותת על"ם. אלה כמויות שקשה לאכוף את זה, אלה כמויות כל כך גדולות. בטלגרם, אלה כמויות כל כך גדולות שאני מבין למה המשטרה לא יכולה להתמודד עם זה. זה כמו להגיע, לא יודע, למשחק כדורגל שיש לך 50,000 צופים, וכמה שוטרים אתה צריך כדי לאבטח?

התפוצה של חומרים משנה תודעה, מסיגריות שאנחנו היום רואים עלייה בשימוש דווקא בסיגריות, גם הטבק המסורתי וגם האלקטרוני, וכמובן האלכוהול שדיברתי על זה כבר כמה פעמים, אבל גם בנושא של קנאביס וחומרים אחרים בכמויות כאלה שהמשטרה, גם אם היא תגדיל את הכוח שלה, זה מינורי. ואני מסכים עם חגי, אנחנו צריכים לתקוף את זה פחות מהמקום של האכיפה ויותר מהמקום של המניעה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
צריך להיות בשני הכיוונים, אני תמיד מאמין בשני הכיוונים, כמו מלקחיים, גם אכיפה, גם מניעה, תמיד צריך לעבוד בשיטת המלקחיים. תראה, הטלגרם, אני עוד פעם לא מומחה בנושא של טלגרם או סייבר או לא יודע מה. אני חושב שצריך להשקיע מאמצים בדברים האלה כי יש שם לא רק נושא של סמים, אנחנו יודעים שיש גם את הנושא של פדופיליה ועוד דברים נוספים שהמשטרה כן נוגעת בהם, אבל לא תמיד מגיעים אליהם. יכול להיות שצריך להשקיע פה מאמץ קצת יותר גדול ולנסות להגיע באיזושהי צורה למפיצים האלה. אפשר תמיד לשתול אנשים, לשתול בני נוער ולהגיע.
עמית פרלסון
אבל אתה מגיע ל-3,000 תיקים, כמה יותר אפשר בכוח אדם הנוכחי? אפשר להגיע גם ל-10,000 בשנה. יש את הסוחרים ובטוח שיש שימוש, כמו שנאמר, יש צורך בזה. אני לא יודע אם זה אפשרי מבחינת כוח אדם להגיע למספרים כאלה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תראה, אני מאמין שאין אלפי יבואנים או סוחרים או מאות אלפים. צריך למצוא את אותם מאות סוחרים שהם מביאים את הכמות הגדולה והם מפיצים. זו בדיוק הנקודה, צריך לפעול גם מהצד של המניעה, זה ברור לי לחלוטין, אני בכלל לא פוסל את זה, אבל גם מהצד של ההפצה. ואני לא יודע אם אנחנו מספיק חזקים בהפצה.

מי רוצה לדבר ממשרד הבריאות, או מי עוד לא דיבר? רוני, היית גם בישיבה הקודמת, בבקשה.
ד"ר רוני ברקוביץ'
ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אגף האכיפה, משרד הבריאות. אני רוצה לדבר דווקא על המגמות. גם אתה, אדוני היושב ראש, אתה הזכרת את החומרים וגם הזכרת את הדוסה. ומה ששמים לב, שבשנים האחרונות הסמים נהיים יותר ויותר קשים ומסוכנים. אני חזרתי גם שבוע שעבר מארגון הבריאות העולמי, היום הסמים הסינתטיים, כלומר, אם לפני שמונה שנים הם היו באחוזים בודדים, היום זה 20% מהשוק העולמי. כלומר, הם הרבה הרבה יותר מסוכנים והרבה הרבה יותר קשים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
הסינתטיים זה כאילו הכימיים?
ד"ר רוני ברקוביץ'
ואנחנו מדברים על הפנטניל, על האופיאטים הסינתטיים, והיו לנו הרבה דיונים. ואלה תרופות המרשם לשיכוך כאבים ויש להן שימוש לרעה בסמים ויש המון תיקים גם עם המשטרה בנושא הזה. וזו עלייה לא רק בארץ, זו גם עלייה בעולם.

גם בארגון הבריאות העולמי הם דיברו, דיברת, חבר הכנסת דוידסון על מגמות וזה, יש שם חדש שנקרא ניטזנים, שאלה אופיאטים סינתטיים שהם אפילו יותר חזקים מהפנטניל שנחשב היום לסם הכי חזק בארץ, פי 40. הייתה כאן תפיסה אחת בארץ מתחנת פתח תקווה, מעל 100,000 כדורים בשנה האחרונה, ולפחות בעשר מדינות אירופה זה גם נתפס בשנה האחרונה.
קריאה
איך זה נקרא?
ד"ר רוני ברקוביץ'
ניטזנים, משפחת הניטזנים, סמים אופיאטים סינתטיים סופר חזקים, אין להם שום שימוש רפואי, שימוש רק בתור חומרים, ואנחנו מדברים על עלייה גדולה בשימושים.
קריאה
לא של קטינים.
ד"ר רוני ברקוביץ'
אני מדבר בכלל, באופן כללי. גם באופיאטים, זה גם לקטינים, אנחנו רואים שיש שימוש.

אנחנו יושבים בוועדה הבין-משרדית שמכניסה חומרים ואנחנו רואים את המגמות, ורק לאחרונה הכנסנו גם עוד איזשהו חומר שאנחנו לא ראינו אותו בארץ שנקרא קסלזין, זה נקרא בחו"ל סם הזומבים, בעיקר בפילדלפיה ובארה״ב רואים אנשים שהולכים. ויש לו שימוש יחד עם האופיאטים, עם הפנטניל. ולמרות שלא הייתה תפיסה בארץ כי אנחנו רואים את המגמות, אנחנו כן הכנסנו אותו יחד עם כל גורמי האכיפה לפקודת הסמים, כי מה שיש בחו"ל יש גם בארץ ובסופו של דבר זה גם יגיע לארץ.

דיברת על שולחן עגול, הנושא של גז הקצפות לא עלה פה, למרות שזה לא סמים. יהיו עכשיו שני שולחנות עגולים, האחד זה של הרשות שהם מתעסקים בנושא של המניעה וההסברה, והשני הוא של משרד הבריאות, שאנחנו כן הקמנו שולחן עגול לגז הקצפות כי זה חומר שאומנם הוא לא מוגדר כסם, אבל הוא גרם לעשרות אשפוזים פסיכיאטריים כאן בארץ. וכן, אנחנו מבחינת חקיקה, וכל הגורמים שנמצאים כאן, אם זה מהמשטרה, רווחה, כלכלה, חינוך, כולם, נהיה כדי לנסות לשנות החקיקה בנושא ולהביא הצעות חדשות. אלה הדברים שאנחנו כן רואים מבחינת מגמה. תודה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
רגע, גז קצפות נכנס כסם?
ד"ר רוני ברקוביץ'
הוא לא נכנס, הוא לא יכנס, אבל ננסה לאסור, אם זה מבחינת הייבוא, מבחינת הכמויות, מבחינת הפיצוציות שיכולות למכור, מבחינת אזהרות. כלומר, לנסות - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
ולמה שלא יכנס? בגלל המסעדנות?
ד"ר רוני ברקוביץ'
גם, כי גם בעולם, חוץ מבריטניה שהיא המדינה היחידה כרגע בעולם שכן הכניסה אותו לפקודה וזה שם עד 14 שנות מאסר, מדינות אחרות באירופה הלכו יותר לתחום גם של האכיפה פלילית. גם כאן יש כמה תיקים שאנחנו כן מנסים יחד עם המשטרה, גם יש חוות דעת של יושב ראש איגוד הטוקסיקולוגיה שאנחנו נעזרים בו.

כן מצד אחד החומר הזה יש לו שימוש חוקי, גם אצל רופאי שיניים שמשתמשים בו להרדמה לילדים, גם שפים משתמשים בו הרבה. יהיה קשה להכניס אותו בתור סם, לכן אנחנו כן ננסה בדרכים אחרות, יצירתיות, אם זה מבחינת כמויות, מבחינת דברים מנהליים, כדי לפחות להוריד את הייבוא.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תודה. משרד האוצר, המכס נמצא?
מלכה כץ
אני רק רוצה להגיד משפט לגבי תרופות. שבוע הבא אנחנו מציינים במשרד החינוך את שבוע ההתמודדות עם תופעת השימוש בסמים ואלכוהול. כתבנו סדנאות בנושא של תרופות מרשם ללא התוויית רופא וגם עלון מידע לצוותי חינוך בנושא של גז קצפות, כי גם אנחנו מזהים את מה שדיברת.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אבל מה זה אומר שאתם עושים יום כזה או שבוע כזה? מה זה אומר למנהל בקצה בבית ספר, לא יודע, X בפרדס חנה? מה הוא עושה בבית הספר?
מלכה כץ
זה אומר שבשבוע הזה, מעבר לפעילות השוטפת, צריך למקד את המאמצים, את המשאבים לטובת הנושאים האלה.
קריאה
ובפועל זה קורה?
סימון דוידסון (יש עתיד)
ואתם ממקדים אותם בהרצאה מסוימת, בנושא מסוים?
מלכה כץ
בוודאי, אנחנו מספקים תכנים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
למי? למנהל הנוער? איך זה נקרא?
מלכה כץ
לא, אנחנו מעבירים את זה דרך המדריכים שלנו למובילים הבית ספריים וליועצות.
אודל אביטן
יש לך 64 מדריכים.
מלכה כץ
63.
אודל אביטן
63 מדריכים בכל הארץ, יש הרבה מקומות שזה לא מגיע.
מלכה כץ
בכל הארץ כשיש לנו מעל 1,600 - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
לא, למה אני שואל? יש רכז חברתי או רכזת חברתית בבית ספר, נכון? זה מגיע אליה?
מלכה כץ
לא, זה מגיע ליועצות.
סימון דוידסון (יש עתיד)
למה לא אליה? היא בסוף מתכללת את - - -
מלכה כץ
היועצת מתכללת את הנושא.
סימון דוידסון (יש עתיד)
היועצת?
מלכה כץ
אלה נושאים של רווחה נפשית, בוודאי. וביחד עם חינוך חברתי הם בונים תוכנית בתוך בית הספר.
סימון דוידסון (יש עתיד)
כל אחד מה שהוא רוצה?
מלכה כץ
לא, בהתאם לתכנים שאנחנו מפרסמים להם.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אני מבקש את הנהגת ההורים. אודל, שלום לך.
אודל אביטן
צוהריים טובים. אודל, הנהגת ההורים הארצית, צוות מוגנות. דיברנו על הקטע עכשיו, מה שהעלית לגבי המוגנות, ההפצה לילדים ואת החומרים למנהלים. נוכחנו גם לדעת שהרבה מהתקציבים שמגיעים והעזרה, יש, לא רוצה להגיד אפליה, אבל לשכבות מסוימות בחברה שלנו, אזורים בדירוג סוציואקונומי גבוה, פחות מגיעות אליהם כל התוכניות האלה. ששם ראינו בתוך סקר קטן שביצענו בהנהגת ההורים, שיש שם, באוכלוסייה האמידה, הרבה כספים והנגישות לזה הרבה יותר קלה.

אני אגע גם בשלוש נקודות, כי אני לא רוצה להלאות אתכם, על כל מה שדיברנו לגבי ההרצאות והכול, ודבר שלא דובר עליו. יש פה פגיעות כלכליות לילדים שמשתמשים בסמים שלא נותנים על זה את הדעת, שזה גורם להם לפשיעה חמורה, להשיג את הכסף לאורך זמן.

ויש פה גם תמיכה ושיקום, שגם לא דיברנו על זה, גם למשפחה. כהורים, אנחנו רואים לא מעט מקרים שמשפחות נורמטיביות שפתאום הן מגלות ביום אחד שהבן שלהן מכור לסמים כאלה או אחרים, או שנתפס בצורה כזו או אחרת כי הוא רק הביא לחבר'ה ותפסו אותו על סחר בסמים. אין להם את התמיכה מסביב, הנפשית וגם הכלכלית וההתמודדות עם הדברים האלה. אלה דברים שצריך לקחת אותם בחשבון. וכל הדבר הזה, עם ההסברה לפני, יכול להיות גם להורים, זה יתן לנו הרבה כוח וידע כדי למנוע.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
הנה, זאת השאלה למלכי. האם בסדנאות שאתם עושים באותו שבוע ההורים שותפים?
מלכה כץ
כן, גם הוצאנו עלון להורים, כתבנו יחד עם הנהגת ההורים עלון להורים ששנינו חתומים על זה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
עוד משהו אודל?
אודל אביטן
זהו.
שונית עקירב
אני יכולה לשאול למה בהמון מהדברים ומהפעולות שעושים, למה הנוער לא מעורב בזה? כי כשמדברים לנוער, הנוער יודע הכי טוב איך מדברים לנוער. אני יודעת איך אני מדברת עם חברים שלי, אני יודעת שאם אני אגיד ככה וככה לחברים שלי, זה יותר ישפיע מאשר שמישהו מבוגר חיצוני יבוא ויגיד להם. למה לא מערבים את הנוער בפעולה?
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
הנה, זו הערה למלכי ולאודל, אני מבקש, בסדנאות שאתם מדברים, אני חושב שצריך לשתף, אמרתי את זה אפילו בתחילת דבריי, לשתף את הנוער. וזה הזמן לשתף את הנוער, לא רק להעביר לו סדנה, אלא להקשיב לו ולראות מה התכנים של הסדנה שהנוער כן היה מעוניין, כדי שבאמת זה יכנס למקום הנכון, לילדים הנכונים, לחברים. כי אני מניח שאם מה ששונית אמרה, שהיא זיהתה את מה שקורה עם החברה שלה, ונניח שזה היה בסופו של דבר עובר דרך מנהל בית הספר או המחנכת או ההורים, אולי אותה ילדה לא הייתה מדרדרת, לאן שהיא הדרדרה. ואלה הנקודות שבאמת צריך להקשיב הרבה והרבה והרבה לנוער.

אני רוצה לעבור להנהלת בתי המשפט, בבקשה. השאלה שלי היא מה ששאלתי קודם: מתוך אותם כתבי אישום, כמה מאותם אנשים בסוף מגיעים לסורג ובריח?
גדי אלבז
בישיבה היום לא התבקשנו.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
לא חשוב, תביא את זה בשבוע הקרוב. מסתבר שאני שואל שאלות כנראה שהן, לא יודע, חסויות או שהן - - -
גדי אלבז
לא, דווקא בדקנו מה הדיון ופנינו, אבל לא קיבלנו את - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
טוב, פעם הבאה אני מבקש לכל ישיבה לבקש נתונים, שהם יחליטו אילו נתונים להביא. בוא נגיד ככה, אתה לא יכול לתת את זה עכשיו, אני מבין, אבל יש לך שבוע מהיום, תעביר לנו את זה לוועדה, בסדר?
גדי אלבז
אני אציין רק שבהתאם תיקון 113 לחוק העונשין, יש מתחם ענישה ויש שיקול דעת מובנה, כך שהשופט באופן עקרוני שדן בעבירות כאלה לא יכול לפרוץ מסגרת שלא הייתה קיימת.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
זה ברור לי. תגיד לי, מה הזמן שלוקח למשפט כזה שיש בו את כל ההוכחות, את כל הראיות, עד שהאדם הזה נכנס?
גדי אלבז
אין תשובה חד ערכית.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
בערך, הלוא יש ממוצעים, אני מניח.
גדי אלבז
צריך לבדוק את הסוג של התיקים, - - - כתבי האישום מוגשים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אוקיי, תודה. משרד הרווחה, ויקי.
ויקי שרזמן
ויקי שרזמן, מנהלת שירות נוער וצעירים. אני מתחילה את דבריי ממש מלהתבסס על מה ששונית אומרת. שונית אמרה כוס גדולה וכוס קטנה, התפיסה הבסיסית שלנו הוא רצף השימוש. אנחנו לא מחכים לטפל באלה שהתמכרו, אנחנו רוצים באמת לפגוש אותם בתחילת הדרך, בכוסית קטנה, או לפני תחילת הדרך. ולטובת הסיפור הזה אנחנו בעצם מטפלים באיתור, והרצף שלנו הוא מהאיתור לליווי, מהליווי לטיפול ומהטיפול לשיקום. זאת אומרת, אנחנו נפגוש את בני הנוער בכל מקום שהם נמצאים בו מהבחינה הזאת.

לגבי האיתור, אנחנו מדברים על ניידות איתור קבועות שנמצאות ברשויות, כל רשות יכולה לבחור לעצמה ניידת איתור שאת חלקן מפעילים על"ם ויש לנו מפעילים נוספים. בנוסף לזה, יש לנו את כל - - -
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
דרך אגב, באילו ערים פועלת על"ם עם ניידות?
ויקי שרזמן
הניידות מתחלקות לשניים, יש לנו את הניידות הקבועות ואת הנייידות הנודדות. הנידות הנודדות, ותכף אני ארחיב במילה אם ינתן לי הזמן, הן לטובת המפונים. ומאחר וסברנו שכל המצב עלול להגביר את השימוש בסמים, אנחנו ממש פתחנו מרחבי איתור, גם רכבים שזה כמה בתי מלון וגם מצומצמים, זה פר בתי מלון.

בנוסף לזה, יש לנו את כל הסיפור של ניידות שנודדות לפי המצב שמדווחים לנו. עכשיו פיתחנו דבר נוסף שזה הסלון הנודד, שהוא נותן מענה ממש במקום, טיפולי. זאת אומרת, שישה מפגשים לנוער שאותר, עובר לסלון הטיפולי, הם יושבים מול בית ספר, בית ספר משתף פעולה ב-100%, לפעמים גם נותנים לנו ממש כיתות ואנחנו מטפלים על המקום לפי מה שמדווחים לנו.

בנוסף לאיתור הזה, יש לנו את תוכנית חופים שהיא כמובן משותפת לגורמים נוספים בממשלה, והחשיבות שלה היא במוקד של איפה שאנחנו יודעים שבחופשות שונות מגיעים בני הנוער ונמצאים שם בסיכון ואנחנו מעמידים שם ממש בשיתופי פעולה עם 360 משרדים שונים מענים של האיתור ושל כל מה שדיברנו קודם. הם צריכים להיות עסוקים, זה הסיפור בחופים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
וזה בקיץ?
ויקי שרזמן
בקיץ אני אומרת, חופית זה שלושה חודשים של קיץ ואנחנו על זה שם.

עוד רגע אחד לשונית, כי שונית אמרה שאנחנו צריכים להיות בגובה עיניים וכל הסיפור של איתור עוסק בזה. זאת אומרת, יושבים, פותחים מרחב, מי שמכיר את כיכר ציון בירושלים, אם לא, יש במקומות אחרים. פותחים מחצלת, יש שם משחקים, יש שם משהו חם בחורף, משהו קר בקיץ ואנחנו מאפשרים שיח חופשי עם מדריכים בעיקר. כשמאתרים כבר שיש איזשהו קושי יש עובד סוציאלי במקום. כשמאתרים שצריך המשך טיפול, יובילו אותם למחלקות לשירותים חברתיים לקבל טיפול וכך הלאה על פני הרצף.

מלבד הסיפור הזה, במחלקות לשירותים חברתיים יש לנו את עו"ס נוער של"מ, שהוא מטפל בתחילת הרצף ומאתר אם יש בעיה נוספת לשימוש יותר קל. אם השימוש הוא יותר מורכב וכבר גובל בנושא ההתמכרות, יש לנו יחידות להתמכרויות. וכשזה שם מגיע כבר לקצה, יש לנו מרכזי יום שמטפלים ויש לנו גם מרכזים שנקראים מטרה, שזה יותר החלק האבחוני הראשוני של הנושא הזה. כך שאנחנו ממש מדברים על הרצף.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אוקיי, תודה ויקי. הילה רבה נפתלי.
הילה רבה נפתלי
תודה רבה, שלום. אני הילה, מנהלת מרפאת נוער במרכז הישראלי להתמכרויות, מרפאה חדשה שפתחנו בספטמבר ומרכזת את כל תחום הנוער.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
כפופה למי?
סימון דוידסון (יש עתיד)
זה מעל יוחננוף בנתניה, באזור התעשייה. מקום מדהים, מדהים, מדהים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אזור התעשייה הדרומי. רגע, אתם כפופים למי?
הילה רבה נפתלי
אנחנו עמותה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
כל המידע שיש להם, זה הכול מהם, נכון להיום במדינת ישראל, לא?
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
יפה מאוד, אני אבוא לבקר אתכם.
הילה רבה נפתלי
אני רוצה להתחבר לרוח של הדברים שנאמרו כאן בעצם מכולם, ואני רואה את זה כמו סור מרע ועשה טוב. זאת אומרת, כל העשייה בנושא הזה של הנוער ובנושא של שימוש בחומרים, זה באמת צריך להיות בשני האפיקים האלה ביחד. ואני רוצה להגיד שמבחינת העשייה שלנו, יש לנו ממש מיזם שלם שמתעסק בנושא של נוער וצעירים ואנחנו פועלים בכמה רמות.

קודם כול, ההסתכלות היא, בהמשך למה שוויקי אמרה, אי אפשר להתייחס לכל בני הנוער שמשתמשים בחומרים ולשים את כולם בסל אחד. זאת אומרת, התפיסה באמת מאוד מאוד השתנתה. אם לפני 20 שנה, אני זוכרת את עצמי כשעבדתי בתחילת דרכי בפנימיה, באמת כל נער שהיה משתמש אוטומטית היו מעבירים אותו למרכז גמילה ומזדעקים והוא מכור וכולי.

היום התפיסה מאוד מאוד השתנתה ואנחנו מבינים שיכולים לבוא אלינו ארבעה בני נוער שמשתמשים ומעשנים קנאביס ולכל אחד נצטרך לתפור חליפה אחרת ומענה אחר. וזאת ההבנה שרווחת גם אצלנו, והעשייה שלנו, גם המענים, אנחנו תופרים אותם על פני הרצף הזה. כלומר, יש לנו את המענים של המניעה, תחום שלם שמתעסק במניעה, עובד ביחד עם מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית ונמצא בשנה האחרונה בתוך כ-160 בתי ספר עם תוכניות שמעבירים ישירות לבני הנוער וגם עם הצוותים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
איך אתם עובדים עם הרשות המקומית? באיזו צורה? בואי ניקח את נתניה, אתם נמצאים. נניח בנתניה יש למעלה מ-50 בתי ספר תיכוניים ועוד איזה - - -, באיזו צורה?
הילה רבה נפתלי
אני אגיד באופן כללי. אנחנו לא עובדים באופן ישיר עם עיריית נתניה, זאת אומרת, זה לא הרעיון. הרעיון הוא שאנחנו נותנים, אני אספר על העשייה ואם תהיה לך עוד את אותה השאלה, תגיד, כי נראה לי שזה עונה.

באמת בנושא של המניעה יש את העשייה בתוך בתי הספר, שזה גם עם מרכז מיטיב ועובדים על חוסן ועובדים עם התלמידים ועם אנשי החינוך, ויש לנו את מודל חמה, שזה חוסן ומניעת התמכרויות שעובדים עם רשויות מקומיות. כרגע אנחנו עובדים עם שש.
הילה רבה נפתלי
לא, אבל אם אתם עובדים עם בית הספר, זאת אומרת, איך נחשפים אליכם שמנהל בית הספר מזמין אתכם, נחשף לפעילות שלכם?
הילה רבה נפתלי
חוץ מהעשייה בתחום המניעה, כשמתקדמים על פני הרצף, אנחנו עובדים, וזה התחום שלי בקמפוס ההכשרה, אנחנו מכשירים אנשי מקצוע על פני כל הרצף. החל ממדריך בתנועת נוער ועד יועצת בית ספר, אנחנו עובדים הרבה עם מב"סיות ועם יועצות ומעבירים הכשרות והשתלמויות ויש לנו תחום שלם גם בתוך המרכז הישראלי להתמכרויות שקשור לשיווק ולפרסום של העשייה שלנו, ודרך היכרות ומפה לאוזן, ככה מכירים אותנו.

ומגיעים אלינו אנשי מקצוע להכשרות ולהשתלמויות כי גם תפיסת העולם היא שאנשי המקצוע צריכים לדעת לדבר עם בני נוער על שימוש בחומרים. אין היום, גם אין לאן "להגלות" בני נוער, כאילו כמו תפוח אדמה לוהט, הוא משתמש בחומרים, בוא נחפש לאן להפנות אותו, לאיזה מומחה. אנשי המקצוע צריכים לדעת לדבר עם בני הנוער, בני נוער צריכים שהדמויות המשמעותיות שעובדות איתם בתוך בתי הספר ידעו לדבר איתם על שימוש בחומרים, אין לאן לזרוק החוצה. ונכון שכשנער מתקדם על פני הרצף ונער כבר מגיע למצב של סיכון יותר גבוה, צריך לדעת גם להפנות לטיפול.

ואחד הדברים גם שפתחנו לפני חודשיים, ואני מאוד שמחה להיות כאן ולספר על זה, זו באמת המרפאה שלנו. שזו מרפאה אחת אומנם, אבל מרפאה שמתעסקת ומטפלת בבני נוער שמתמודדים עם תחלואה כפולה, עם שימוש בחומרים, לפעמים עם טראומה שנלווית לזה, עם חרדות, עם הפרעות נפשיות כאלה ואחרות, אבל אלה באמת בני הנוער שנמצאים בקצה. רוב רובם של בני הנוער שנמצאים במסגרות החינוך ובבתי הספר, הם לא מגיעים לקצוות, הם לא יגיעו לקצוות והם צריכים שאנשי המקצוע שעובדים איתם ידעו לדבר איתם. ולכן מה שאנחנו עושים זה גם באמת להכשיר אנשי מקצוע וגם לעשות תוכניות מניעה בבתי ספר ולעבוד עם אנשי חינוך.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
יפה. העמותה הזאת, היא פרוסה בכמה מקומות בארץ?
הילה רבה נפתלי
כרגע יש לנו רק בנתניה ואנחנו בפברואר נפתח מרכז מאוד מאוד גדול בירושלים.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
ומי מממן אתכם?
הילה רבה נפתלי
תורמים. למשל מיזם נוער וצעירים הוא מיזם של קרנות הביטוח הלאומי, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עוד קרנות.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
זאת אומרת, יש גם כסף מהמדינה?
הילה רבה נפתלי
כן.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אבל הכול ממאצ'ינג, הכול מיזמים משותפים.
הילה רבה נפתלי
נכון.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
כן, אוקיי. תודה רבה, היה חשוב מאוד לשמוע אותך. מי עוד רוצה? מי לא דיבר? בבקשה, בואו נעשה סבב כזה.
עמית פרלסון
בהמשך למה שהילה אמרה, אנחנו עושים אצלם השתלמויות והרבה עבודה משותפת. אני חושב שלצד האכיפה, שאנחנו לא מומחים לזה כעמותה ולא נכנסים אליה, אני חושב שבאמת, כל עובד נוער שפוגש בפורמלי או לא בפורמלי, צריך לדעת לנהל שיח על חומרים משני תודעה. בסוף, חומרים משני תודעה הם הסימפטום, הם לא הגורם לבעיות.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
ברור.
עמית פרלסון
זה יכול להחמיר בעיות. וצריך לדעת לדבר על זה ולהיות כתובת לבני הנוער גם למידע שוטף שלפעמים מגיע אליהם לא נכון, לפעמים הם יודעים יותר מאיתנו, ואני חושב שמה שאנחנו עושים בעמותה הזה ללמוד מבני הנוער, כן להקשיב להם ולדעת מה עכשיו במודה, מה עכשיו מטריד אותם, איפה צורכים דברים, ואז לתת מענה כי אנחנו שומעים מהם מה קורה, להיות מחוברים למציאות, וזה הכרחי. והפחד הוא שכיום, ברוב המקומות יש מניעה מלגעת ולדבר על זה. זה מפחיד אותנו, המבוגרים, ואז אנחנו מנותקים מהמציאות שקורית.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
ברור. אוקיי, תודה. המועצה לשלום הילד.
ליאור בר-ניר
תודה. ליאור בר-ניר, המועצה לשלום הילד. תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אנחנו במועצה שומעים הרבה מגורמים מהשטח על עלייה בהתנהגויות סיכוניות של ילדים, במיוחד עכשיו בתקופת המלחמה, לרבות עלייה בשימוש בסמים ואלכוהול, במיוחד בקרב בני נוער שפונו מביתם. לכן אני חושבת שהיום, כמו שנאמר פה, שיותר מתמיד חשובה הסברה, העלאת המודעות, תיווך נכון ומציאת פתרונות מתאימים לבני נוער.

עלתה כאן הצעה לשולחן עגול של משרדי הממשלה ובני נוער. אנחנו במועצה מקיימים שנים את פרלמנט הנוער, אנחנו יכולים להוביל הליך כזה של שיתוף נוער ונשמח להעביר את המסקנות ואת הדו"ח לאדוני ולוועדה. כמובן שאם יתקיים שולחן עגול, אנחנו נשמח להשתתף בו.

בנוסף, חשובות גם ההכשרות לכל הגורמים שבאים במגע עם בני נוער, כאלה שזקוקים להכוונה, לסיוע. אני מזכירה במעמד הזה שוב, דיברתי על זה בישיבות קודמות, את הנחיצות של הרחבת מערך השפ"כ גם לבני נוער עד גיל 17. זה חשוב, זה קריטי, גם בהקשר של מעורבות כזו או אחרת בסמים. תודה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
אוקיי, תודה. מי עוד רצה לומר משהו ולא קיבל זכות דיבור?
ניר יופטרו
שלום, ניר יופטרו מהעמותה לצריכה נכונה. אני באמת רוצה לחזק את הדברים של שונית ואת שאר החברים פה. האכיפה והמניעה נכשלו בכל העולם. כל מדינה שניסתה ועד היום מנסות למנוע ולאכוף, זה נכשל. כשיש הסברה נכונה, כשמדברים עם הילדים בגובה עיניים, עם הנוער בגובה עיניים, במיוחד היום, שבשניות הילדים יודעים יותר מאיתנו. הטלגרם, בואו, ניסיתם, היה פה תיק דגל, עמוס דב סילבר. זה עדיין קיים, זה עדיין חי, בועט ונושם.

האכיפה נכשלה ואנשים סתם משלמים מחירים כבדים. גם אם הם סחרו, גם אם הם מכרו, גם אם הם השתמשו, המחיר שהם משלמים, האישי, הוא בסוף גבוה יותר מהתועלת שיש לחברה בכל הדבר הזה. תקציבי עתק של הפרקליטות, של המשרד לביטחון לאומי יכולים להיות מוסטים למערכי הסברה הגיוניים.

אם מישהו אי פעם שמע את הסיפור שלי, אני ביליתי 52 פעם מול שופט בגלל שגידלתי שני עציצי קנאביס, 52 פעם. חקרו אותי במשך למעלה מ-16 שעות. על מה? על מה ולמה? ובסוף אני מחזיק רישיון רפואי בכיס. ועל זה, משרד הבריאות החליט לבטל בעצם היום את הרישיונות הרפואיים ולשוטרים אין שום יכולת אכיפה לדעת אם נער אפילפטי מחזיק בקנאביס שלו ברישיון או לא. כך שהגיע הזמן לעשות את זה נכון ולהחליף תקליט, כי יש פה דברים שנאמרים כבר 25 שנה. תודה.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
תודה, זה היה חשוב.

עוד מישהו רוצה לומר משהו? אוקיי. תודה רבה, אני רוצה לסכם את הדיון. כמו שאמרנו בהתחלה, אין ספק שהנושא הזה הוא נושא בנפשנו. מבחינת עשייה, זה נכון, דיברנו על תוכניות שצריכות להיות, אבל אני איש שמאמין בחינוך. ונאמר פה בסוף וטוב שאמרת, כשאני אומר חינוך, ברגע שאתה נכנס לנושא של החינוך ואתה מסביר, אתה בעצם הפכת את אותו לקוח למשהו אחר לגמרי. ואם אני אישית, אמרתי גילוי נאות, לא עישנתי אף פעם בחיים שלי, אני לא מימנתי את הסיגריות ולא שתיתי אלכוהול וכך הלאה, ממני אי אפשר לעשות רווחים ואז בעצם קטעתי את קו האספקה. אבל אני אחד מתוך מיליארדי ילדים או נוער, לא יודע.

ולכן אני חושב שהמערכת צריכה באמת לפעול בחינוך ובהסברה. זה לא אומר שלא צריכים את המניעה וזה לא אומר שלא צריכים את האכיפה, אלה שני גורמים שצריכים להיות כמו צבת. אבל בסוף, בסוף, בסוף, החינוך. אני מאמין שאם אנחנו נחנך את הילדים שלנו מגיל, אפילו יסודי, לא לגעת בסיגריה. אני זוכר שפעם מי שנגע בסיגריה, הוא היה גבר. ככה קראו לזה, מי שזוכר, בגילאים שלי, אני לא יודע מה היום, אבל ככה זה היה. מי שמעשן ואתה מעשן תמיד בבית הספר או בשירותים או מאחורי איזושהי חורשה שיש או עצים או לא יודע מה. אני מדבר על משהו לפני איזה 60 שנה.

ואני חושב שבית הספר היום הוא המקום הנכון והטוב ביותר בנושא של חינוך והסברה. ואם אנחנו נצליח להעביר את המסר הזה לילדים שלנו, כמובן זה צריך להיות משותף, הורים, הנוער, דיברה פה שונית. תראו, יש לפעמים שאם אנחנו מצליחים לקחת שלושה-ארבעה ילדים שהם יהיו המסבירים לילדים, עשינו את שלנו. זה דבר אדיר בהרבה מאוד דברים.

באחת הישיבות הקודמות דיברתי, זה היה בבטיחות בדרכים, שהייתה תוכנית של מדריכים בדרכים. איך עשינו את זה? לא באו מדריכים והסבירו לכל הכיתה. לקחנו מהכיתה שלושה-ארבעה ילדים, הסברנו להם איך רוכבים על אופניים, הסברנו להם תמרורים, הסברנו להם כל מה שצריך, ושלושת התלמידים האלה הסבירו בכיתה, התחלקו לקבוצות ונתנו הסברים. כמובן בפיקוח, בהדרכה. אבל ראינו שזה עובד. ועשינו את זה בנתניה ל-40,000 תלמידים שעברו את הקורס הזה שנקרא מדריכים בדרכים, כולל רכיבת אופניים. זאת הייתה ממש חוויה. אותו דבר גם פה. ואני מאמין בכל דבר שקשור לחינוך מגיל קטן.

כשאני בא ברכב, ואני מוציא את הנכד שלי מהגן – דבר ראשון, "סבא, לא שמת חגורה". כי חגרתי אותו, ועכשיו אני צריך להיכנס לרכב, לשבת ולחגור. עוד לפני, לא יצאה מילה, הוא כבר מדבר, ילד בן שלוש. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. ואני חושב שבאמת, מלכי, אני פונה אלייך, כי המפתח הוא בחינוך, וצריך באמת לטפל.

תראו, גם הנושא של הסיגריה האלקטרונית, אנחנו מנסים להוציא אותה, כי גם היא בסיס לאיזשהו משהו. לא לקחת סיגריה, היא כאילו לא מזיקה, אבל ראינו מה קורה עם הסיגריות האלקטרוניות. הסיגריות האלה הן סכנה ואנחנו יודעים על אותו ילד שנפגע ונפטר מאותה סיגריה לפני איזה שנה ומשהו. ולכן אני חושב שהחינוך, זה באמת נאמר פה גם על ידי חגי, הוא אמר בצורה פשוטה, בואו נטפל בביקוש. זה החינוך.

עכשיו, החינוך לוקח שנים. ואני יודע, זה הדבר הכי קשה, כי בחינוך אתה צריך הרבה מאוד משאבים ואתה צריך הרבה מאוד סבלנות וזה לוקח שנים. אבל אם אנחנו מדברים על הנושא הזה עשרות שנים ולא פתרנו אותו, רק החינוך יכול לפתור. אם זה הנושא של החגורה ברכב ואם הנושא הזה, הדוגמה הכי טובה, קטיפה של צמחי בר ועוד דברים נוספים שמתחילים.
קריאה
נאמני ניקיון.
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)
נכון, נאמני ניקיון. אני רוצה להגיד לכם שנאמני ניקיון, הייתה בזמנו, שהייתה זליגה של נפט בחופי הים, ונאמני הניקיון נכנסו. אי אפשר לעשות את זה לבד, לא רשות ולא שום מקום. ואני ראיתי את ההתנדבות של תנועות הנוער, והילדים שבאו וניקו שם את החופים, זה היה דבר אדיר. אנחנו כמבוגרים צריכים לשמש דוגמה, צריכים להדריך. אבל בסופו של דבר, בחינוך, להתחיל מבתי ספר היסודיים, חטיבות הביניים, תיכון, ולמנוע את הנושא הזה של השימוש בסמים ממש באיבו, כי זה מה שיביא לנו בסוף תוצאות בהמשך.

אני מודה לכולכם, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:07.

קוד המקור של הנתונים