פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
19/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 188
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025), שעה 9:00

לימודי אנגלית במערכת החינוך - דוח שנתי 2024.

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

משה טור פז
יוסף עטאונה

אילן מוריץ - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

עילם בנו - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

מאיר שמעוני - מנכ"ל משרד החינוך

יובל אוליבסטון - מנהל אגף לפיתוח פדגוגי וסגן יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

ד"ר איריס ביטון - סמנכ"לית ומנהלת מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

ד"ר ציונה לוי - מנהלת אגף שפות, משרד החינוך

דודי כהן - מבקר הפנים במשרד החינוך

עידית רובין - ממונה מעקב ובקרה, מזכירות פדגוגית, משרד החינוך

עתניאל גלילי - יועץ מנכ"ל משרד החינוך

ד"ר יואל רפ - מנכ"ל המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו)

עידו מהצרי - מנכ"ל תלמ"א - התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית

ד"ר אריאל לוי - מנכ"ל המועצה לחינוך ממלכתי - עברי

עודד כספי - מנהל קשרי ממשל, המועצה לחינוך ממלכתי - עברי

עינב דלח - סגנית יו"ר ארצי ור"צ על-יסודי, הנהגת ההורים הארצית

עדי גרשון - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

אלון שליט - תלמיד

פלורינה הלמן לוין

חנה כהן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


לימודי אנגלית במערכת החינוך – דוח שנתי 2024

בוקר טוב לכולם, תודה רבה שבאתם. היום יום רביעי, כ"א בשבט תשפ"ה, היום ה-502 למלחמה, 844 חללי צה"ל, 77 חללי משטרה ושב"כ, 920 אזרחים נרצחו, 73 חטופים עדיין בשבי מפלצות החמאס. נקווה שהשבוע הזה יהיה טוב – זה שבוע לא פשוט, שבוע קשה, כי חלק מהחללים חוזרים בארונות וחלק מהחטופים יחזרו בעודם בחיים.

אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: דוח מבקר המדינה על לימודי האנגלית במערכת החינוך, דוח מיולי 2024. אדוני המנכ"ל, ברוך הבא. אשמח גם אם תזכירו בקצה את נושא המתמטיקה, שהוא מאוד-מאוד מטריד את מנוחתה של הוועדה הזאת ואת מנוחתם של אזרחי מדינת ישראל. אם אפשר להזכיר בכמה מילים – אני יודע שלא נערכתם ולא תוכלו להגיד במדויק, ואם יהיה צורך, נעשה דיון בנושא המתמטיקה שמאוד-מאוד מטריד אותנו.

אדוני מנכ"ל משרד החינוך, אני שמח לראות אותך כאן. הוועדה הזאת דנה לא מעט בנושא חינוך. ישנם נושאים אותם העלינו כאן, שלצערי אינם נמצאים בקונצנזוס הציבורי ויש עליהם מחלוקות קשות. חלקם נמצאים בקונצנזוס, קונצנזוס מוחלט בין כל רובדי החברה הישראלית וגם כאן, בתוך הבית הזה, בין חברי הכנסת, אופוזיציה וקואליציה. דוגמה לכך זה נושא האלימות במגרשי הספורט בדיון משותף שעשינו עם ועדת החינוך ובהשתתפות שר התרבות והספורט. דוגמה אחרת, העיסוק הנרחב בנושא השביתה בחינוך העל-יסודי. בנימה אישית, אני יכול להגיד לך, לצערי משרדך לא היה באירוע. נעדרתם מהאירוע. האירוע הזה היה יכול להיפתר חודשים רבים טרם פתיחת שנת הלימודים. אני אומר לך את זה, כי קיימתי כאן כמה וכמה דיונים והזהרנו. התחלתי את הדיונים ביוני או אפילו במאי, כשהשביתה הייתה בשיאה, לא מתוך מטרה לניגוח, אלא במטרה להביא לפתרון. אבל זה לא מדבר עם זה וההוא לא מדבר עם זה, ומצאתי את עצמי כמין מגשר ומתווך. איך אמרתם? זו לא בעיה שלנו, זו בעיה של האוצר. טעיתם. זו בעיה שלכם, אתם אמונים על החינוך של הילדים שלנו. הייתי גם סגן שר האוצר אז אני יודע איך הדברים שם עובדים. לא בדיוק אכפת להם כשהם צריכים להכניס יד לכיס. נעדרתם מהאירוע, וזה חבל. שנת הלימודים לא נפתחה, למזלנו שבסופו של דבר הגענו לאיזושהי פשרה והשנה נפתחה מעט באיחור. אני מקווה מאוד שנלמד מהנושא הזה.

דנו כאן לא מעט, כולל בישיבות של ועדת החינוך, בניסיון לפתור את המשבר, ואני שמח על כך שבסופו של דבר תלמידי התיכוניים, גם אם באיחור קל, פתחו את שנת הלימודים הנוכחית. בהזדמנות זו, למרות שהוא נעדר ואינו חש בטוב, הודיע לנו יו"ר ארגון המורים העל-יסודי, מר רן ארז – שהיה אמור להגיע לדיון, אבל לדיונים הקודמים הוא הגיע – באמת במטרה למצוא פתרון יחד עם מועצת התלמידים. כולם רצו לפתור את זה על הצד הטוב ביותר, אבל לצערי האוצר – הממונה על השכר – לא גילה נכונות, למרות שדיברתי איתו אישית כמה וכמה פעמים. איך הוא – פקיד בכיר – אמר לי פעם אחת, אבל בגלל שרציתי שהנושא ייפתר, לא התייחסתי: אתה עושה דיון פוליטי. אני עושה דיון פוליטי על נושא שביתה. שאלוהים ישמור. פקיד בכיר. אבל מכיוון שאני לא נוהג לנזוף בפקידים בכירים, שתקתי. זה לא כמנהגי, אני לא כזה נחמד. נושא השביתה היה צריך להדאיג את כולנו.

אני עוזב את השביתה וחוזר חזרה לנושא האנגלית. מרכזיותה של השפה האנגלית בעולם ואי-ידיעתה יכול לפגוע משמעותית ביכולת לקבל השכלה גבוהה, להשתלב בעולם התעסוקה המודרני. כמעט בכל תחום צריך אנגלית. בכל תחום – מוזיקה, תרבות, טכנולוגיה, סחר בין-לאומי, לימודים אקדמיים מתקדמים, מציאת עבודה המשתנה בעולם הגלובלי. בכל אחד מהמקומות האלה, האנגלית היא תנאי מרכזי.

מדינת ישראל היא מדינה ששומעת אנגלית. האנגלית מסתובבת כמעט בכל מקום. הילדים שלנו שומעים מוזיקה באנגלית, נחשפים לתכנים בשפה זו בטלוויזיה, ברשתות, באפליקציות, מתחילת השנים הראשונות לחייהם. מזמן כבר הוכח שעל מנת ללמוד שפה, צריך לחיות ולדבר בה, לחוות. לא ניתן ללמוד שפה רק משינון החומר בצורה יבשה. בישראל קיימים כל התנאים לכך.

אז איך יכול להיות שתלמידים שמסיימים כיתה י"ב ונבחנו בחמש יחידות לימוד בבגרות לא מסוגלים להרכיב משפט אחד שלם ללא טעויות בשפה האנגלית. אני מבין שאחת הבעיות הקשות היא באמת חוסר היכולת של התלמידים לדבר בשפה ואחת הסיבות לכך היא מחסור קשה במורים דוברי השפה במערכת החינוך.

עניין המחסור במורים, אדוני המנכ"ל, עלה בוועדה זו לא מעט בדיונים שקיימנו, גם בהקשר של מורים למדעים ומקצועות נדרשים אחרים. אני שואל: כמה מדינת ישראל עושה באמת בשביל למקסם את הפוטנציאל שבכל זאת יש בחברה הישראלית בכל מיני קבוצות ולנסות להביא אותן להוראה. יש לא מעט פורשי היי-טק שעוזבים את התחום. אין ספק שלהם יש ניסיון בדיבור, בשיחה בשפה האנגלית, בשל קשרים עם חברות בין-לאומיות ובשל השפה שהם עובדים איתה, דרך המחשבים. כמה עבודה נעשית בעידוד המעבר שלהם להוראה במקצועות האנגלית והמתמטיקה? מתמטיקה, מתמטיקה, מתמטיקה – לא יעזור לנו כלום, מי שלא ישלוט בשני המקצועות האלה, כנראה שלא יכול להשתלב בעולם המתקדם. כמה עולים חדשים הגיעו לארץ רק בשנים האחרונות עם מקצועות שאולי לא מאפשרים להם להיקלט כאן באותה התמחות, אבל הם יכולים לעבור להוראה? אפשר למצוא דוקטור לפיזיקה שעד שמוצאים לו עבודה בתחום, אפשר להעביר אותו להוראה.

קיימתי כאן דיונים על הכרה בתעודות – 10,000 איש ממתינים במשרד החינוך להכרה. אני לא יודע כמה מהם ריאליים או כמה מהם שולטים במקצועות האנגלית, אבל אפשר לברור מתוכם. אז משרד החינוך לא יכול, כי יש פקק עצום של 10,000 ממתינים וכל הנושא הזה עבר למשרד הקליטה. מדינת היי-טק, ואני שואל את כולם: תגידו, למה אי אפשר להעביר את הכול ל-AI כדי לבחון את התעודה עצמה ושה-AI יוכל לברור את זה? כולם מסתכלים עליי: אה, רגע, וואלה, רעיון, נלך לבדוק. 10,000 איש במשרד הקליטה בשנתיים האחרונות מאז שזה עבר אליהם, ויש עוד כמה אלפים. חבל. אני רוצה להזכיר לכם את השנים של העלייה הגדולה מרוסיה שהצילה את מדינת ישראל, הן במקצועות הטכנולוגיים והן בכל המקצועות המתקדמים, כמו מתמטיקה ופיזיקה. אין רופאים, עכשיו גם חסרים רופאים , והכול מוטל על כתפינו – איזה מדינה נשאיר לדורות הבאים. זה לא פוליטיקה, חברים. ממש לא.

דיברנו על העולים החדשים, שאולי מהם אפשר למצוא. בטוח שגם במשרד החינוך, בין ה-10,000
שחונים ומבקשים שיכירו להם בתעודה. יכול להיות שמי שביקש הכרה בתעודה של אומנות – לא שאני מזלזל – יכול להיות שהנפש שלו הייתה של אומנות, אבל יש לו גם גישה למתימטיקה, יש לו גישה לאנגלית. צריך לבדוק את הדברים האלה. אם אתם לא על זה, תגידו שאתם הולכים הביתה לבדוק, לא קרה כלום. אני לא בא לנגח, אדוני המנכ"ל, כמו שאמרתי לך, אנחנו באים למצוא פתרון כולל, כדי לפתור את הבעיות האלה ולהבטיח לאותם אנשים שלנו תעסוקה בעתיד.

אני מבקש לציין שוב את הנוכחות שלך, את הרצון שלך להגיע. בנוכחותו של מנכ"ל משרד החינוך מר מאיר שמעוני בדיון זה, שינסה להגיב על דוחות הביקורת, אולי תצליחו להציג גם את פעילות המשרד. בבית הזה – זה עולה גם במליאה וגם פה וגם בוועדת החינוך – מאוד-מאוד מוטרדים. אני רואה את הנכדים, לחלק מהם אני פותר את הבעיה ומוצא את עצמי חוזר למשפט פיתגורס. אני לא זוכר הכול ואז אני צריך להיכנס לגוגל כדי להסביר את משפט פיתגורס לקראת המבחן.

כאמור, דוח המבקר התייחס למקצוע האנגלית, אבל אני אשמח לשמוע גם על מתימטיקה. אנחנו מדברים הרבה על AI ואני שמח שהשר מדבר על הבינה המלאכותית, שזה העתיד שלנו. אבל בלי הבסיס של המתימטיקה והאנגלית, ישראל תתקשה מאוד להיות מובילה בתחום הזה. אני אישית קרוב מאוד לעניין הזה של AI, יש לי את זה בבית, כך שאני ניזון תמיד בתחום. לא אני, אבל יש מישהו בבית שיש לו דוקטורט ב-Artificial Intelligence , הוא מהנדס מכונות ועוד כל מיני דברים.

אני אסיים במה שהתחלתי, הנושא הזה בקונצנזוס, כולנו רוצים שהילדים שלנו יקבלו השכלה טובה שתכין אותם לעתיד כמה שיותר מוצלח בעולם התעסוקה ובכלל.

יש עוד כמה דברים שכתבנו, אבל אני חושב שדיברתי יותר מדיי. אני רוצה למצות את הזמן ולעבור לדיון עצמו. המשרד לביקורת המדינה, היום בקצרה. לא תקבלו רבע שעה, כמו שאני נותן לכם תמיד, אלא חמש דקות, כי הם השחקנים המרכזיים פה, לא אני ולא אתם.

ביולי 2024 פרסמנו דוח ביקורת בנושא לימודי האנגלית במערכת החינוך שסקר את המדיניות והפעולות לקידום הוראת האנגלית בשנים האחרונות. מטרת הביקורת, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה: ידיעת האנגלית היא כלי חשוב להשתלבות בחיים המודרניים בישראל ובעולם, בכלל זה בשוק התעסוקה המתקדם ובלימודים גבוהים. מטרת הביקורת הייתה לבחון באיזו מידה תרמו מדיניותו ופעולותיו של משרד החינוך בשנים האחרונות להגברת שליטת התלמידים בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי בשפה האנגלית.

הביקורת התמקדה במשרד החינוך והגופים המבוקרים העיקריים היו: מפמ"רית אנגלית, המזכירות הפדגוגית ומינהל עובדי הוראה. הביקורת התקיימה בין פברואר לספטמבר 2023.

תמונת המצב של הפערים בהישגי התלמידים בלימודי האנגלית; המחסור הכמותי והאיכותי במורים לאנגלית; התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית, שהייתה תוכנית ארצית שהמשרד התחיל להפעיל אותה בספטמבר 2017 ומבחינה פורמלית התמקדה הרבה מאוד גם באנגלית הדבורה ולמעשה הסתיימה לפני הזמן.

מבחינת הפערים בשיעור הנבחנים ברמה הגבוהה של חמש יחידות אנגלית – נמצא שב-2022 היו פערים גדולים בין האשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים, 10-7, ששם 66% מהתלמידים נבחנו בחמש יחידות, לעומת יישובים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים, אשכולות 3-1, שרק 26% מהתלמידים נבחנו בחמש יחידות;

שיעור בוגרי האנגלית שנבחנו בחמש יחידות אנגלית, שקיבלו במבחן הפסיכומטרי בהמשך פטור מלימודי השלמה באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה היה בשנת 2022 רק 30%. זו ירידה מ-36% שהיו בשנת 2015;

מספר מורים חסרים שמדדנו לפני שנת הלימודים בספטמבר 2022, לפני תחילת תשפ"ג – ברמה הארצית היו חסרים 711 מורים. זה המחסור הכמותי של משרות לא מאוישות, אבל מבין המורים שמלמדים אנגלית, כ-26%, שהם 3,300 מורים מסך המורים במערכת, שזה מתוך כ-15.000, אינם בעלי ההכשרה הדרושה להוראת המקצוע;

התוכנית הלאומית הייתה אמורה להימשך חמש שנים, עד סוף 2021, אבל כבר במהלך 2020 היא החלה לדעוך. למעשה רוב המרכיבים שלה נפסקו או שכמעט שנפסקו בגלל היעדר תקצוב. כך למשל, מתוכנית "סולמות", התוכנית המרכזית שהייתה במסגרת התוכנית הלאומית, שהייתה מיועדת להעלות תלמידים לרמה גבוהה יותר, מארבע לחמש או משלוש לארבע יחידות, קוצצו בהתאמה 75% ו-88% מהיקף שעות התגבור שניתנו לבתי הספר. מתוך תוכנית לאנגלית דבורה שהופעלה בחטיבת הביניים, תוכנית Let`s talk , מצאנו שרק כמחצית, 53% מבתי הספר השתתפו בתוכנית הזאת – 327 מתוך 620 חטיבות ביניים שהיו אמורות להשתתף בה בשנת הלימודים תשפ"ג.

כמו שנאמר, מצאנו פערים גדולים ברמת האנגלית של בוגרי מערכת החינוך. שיעור הנבחנים בחמש יחידות אנגלית בשכבות החברתיות-כלכליות הגבוהות לעומת הנמוכות: 66% לעומת 26% נבחנים בחמש יחידות;

רמת האנגלית של תלמידי המגזר היהודי גבוהה בהרבה מאשר במגזר הערבי, שם שיעור הנבחנים בחמש יחידות לימוד בשנת 2022 היה כפול מאשר במגזר הערבי, 54% לעומת 27%. גם בתוך המגזר היהודי, בחינוך הממלכתי ובממלכתי-דתי שיעור הנבחנים באנגלית בכלל הוא גבוה הרבה יותר מהחינוך החרדי. 55% מתלמידי החינוך החרדי בכלל לא נבחנים באנגלית, לעומת רק 6% בשאר המגזר היהודי.

המשרד ממליץ שמשרד החינוך יגבש תוכנית שתתמקד בצמצום הפערים בין הישגי התלמידים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים לבין אלה שבאשכולות הגבוהים; בין הישגי התלמידים הערבים לבין הישגי התלמידים היהודים וישקול להכין תוכנית לימודים שתתאים לתלמידי המגזר החרדי כך שהיא תביא להעלאת שיעורי ההיבחנות שלהם בבגרות באנגלית.

בנושא המחסור במורים לאנגלית – הזכרתי את המחסור הכמותי והאיכותי. אנחנו ממליצים מאוד להתמקד באיוש ובעיקר בהכשרה, כלומר להשלים את ההכשרה של אותם מורים שמלמדים במערכת ואין להם את כל ההכשרה הנדרשת. ה

בנושא תוכנית לאומית – למעשה רוב המרכיבים שלה הופסקו לפני הזמן והיא גם לא נבדקה והוערכה מבחינת התוצאות שלה לאחר סיומה. אנחנו ממליצים לבנות תוכנית המשך שתיקח בחשבון את כל החולשות הקיימות ותלווה במנגנון הערכה מתאים.

אדוני המנכ"ל, בבקשה. מעתה אתה מנהל את העסק, אני רק מתערב מפעם לפעם. תרצה לתת לראשי האגפים, תפתח, מה שאתה רוצה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני אתייחס לכמה דברים שהעלית ובהמשך אני אגע בסוגיית האנגלית. אני שמח לבשר שהרחבנו את הנושא מעבר למתימטיקה ובימים אלה אנחנו בונים תוכנית לקידום מקצועות ה-STEM שבתוך זה המתמטיקה הוא המוביל, אבל לא רק. זה מדעים, מתימטיקה, טכנולוגיה, הנדסה. מבחינה ארגונית, אנחנו גם נקים אגף בכיר לכל נושא ה-STEM---- שיוביל את כל המהלך הזה בדגש על מתמטיקה ומקצועות הריאליים, המדעים המדויקים.

יהיה לנו על זה דיון בוועדת החינוך, אדוני המנכ"ל. יש כל מיני שאלות. לא בהכרח שזה מהלך רע, אבל יש כמה שאלות שנרצה לשאול על זה.

בדרך כלל אני לא מרשה לאף אחד להפריע, אבל להם יש חסינות, קשה לי איתם.

הוא מכיר אותי, יש לי חסינות.

אני מכיר את חבר הכנסת קינלי. נציג את זה בכל פורום, כרגע זה בוסר, אנחנו רק בהתחלה של עיבוד התוכנית הזאת.

זו הארה – ב-א' – מאוד-מאוד חשובה. או שתגיד לנו מתי לזמן דיון, כי זה מאוד מטריד, או שנשאיר את זה פתוח ואני אשים את זה ל-ת"ת – תיק תזכורת. או ל"ל – להביא לפניי – או ת"ת. נשמח לקיים דיון בעוד ארבעה-חמישה חודשים, מתי שתרצה, לקראת תחילת שנת הלימודים הבאה, מתוך דאגה שהנושאים האלה עולים על פסי הרכבת. זה מאוד-מאוד מטריד. אני משאיר את זה לך, רק תרשמו לעצמכם את זה.

בשמחה רבה. חשוב לי לומר שהתוכנית היא לא עוד פלסטר, היא תוכנית אסטרטגית ברמה הלאומית שתדבר בשלוש זירות מרכזיות, שהן המשפיעות בסוף: 1. בתי הספר – מה קורה בתוך בתי הספר; 2. במחוזות, שהם הגוף שמפעיל ומתפעל את כל המערך הפדגוגי, מינהלי-ארגוני, מול בתי הספר; 3. גם ברמת המטה, כולל פיקוח, בקרה, כל נושא הפדגוגיה, משאבים, שעות וכו'. יש טיוטה להחלטת ממשלה שאנחנו אמורים להביא בימים הקרובים, בתקווה ובהנחה שהיא גם תתוקצב כמו שצריך ואז נצא לדרך. זו תוכנית גדולה, מקיפה, עם לא מעט שינויים דרסטיים, עם הרבה אומץ לב לקבל החלטות, כפי שקיבל השר, שבעיניי הן חשובות ונכונות. עד כאן לגבי ה-STEM=== ואני שמח ששמת את המתימטיקה באותה מידה, לא פחות.

לגבי ה-AI – בעניין הזה אני רק אבשר את מה שאמר לי השר בדרכי לכאן. הוא נמצא בוושינגטון, במפגש עם אנשי חינוך בעניין הזה. אנחנו הולכים לפתח, וישראל הולכת להיות הראשונה בעולם, מערכת AI ייחודית בעולם בכל הנושא של בינה מלאכותית.

אנחנו, מערכת החינוך, נמצאת שם כבר שנה. אנחנו בסוף חודש של בינה מלאכותית, מעין חודש שהוא יריית פתיחה לכל הסיפור הזה ברמה הפורמלית, והוא חוצה את כולם. היעד שלנו היה: בתשפ"ה בינה מלאכותית לכול. הייתה על כך ביקורת של אנשי מקצוע, חלקם פה וחלקם לא, שאמרו מה זה מאה אחוז, כולם? ההנחיה שלי הייתה: 100% מהאנשים יהיו בצורה כזאת או אחרת בבינה המלאכותית בתשפ"ה. זה יהיה דיפרנציאלי, כי כמו שאמרת יש כאלה שהם כבר שם, יש כאלה שהם דוקטורים בעניין הזה, יש כאלה מובילים, יש כאלה בכלל לא שם, כולל צוותים חינוכיים, מורים ומנהלים ותלמידים. דרך אגב, הנתון המפתיע – אולי לא מפתיע, הוא מעודד – שרוב התלמידים בעל-יסודי כבר שם. בקרב המורים המבוגרים זה מן הסתם פחות, הרבה פחות. בכל אופן, אנחנו שם, בתוך העניין הזה, וזה בהחלט שינוי מבחינת המערכת, שינוי מהפכני שהולך להפוך לא רק את ההוראה והלמידה, אלא את ארגון הלמידה, הפדגוגיה, האיכות, הנושא של הבקרה, ההערכה, הנושאים התפעולים-לוגיסטיים, בדיקות של מבחנים, בדיקות של תעודות. למשל, בדיקות של בחינות בגרות, מה שהיום לוקח אולי שלושה ימים, יהיה בדיוק בשלוש דקות. זה הולך להפוך את כל המערכת, בטח שינוי גדול מאוד במערכת החינוך. אם תרצו לקיים דיון נוסף, נבוא ונציג את זה.

לימודי אנגלית – אני אתייחס קודם לגופו של עניין. אני חושב שסוגיית האנגלית, לצד לימודי השפה הנוספים, לצד לימוד העברית כשפת אם וערבית לדוברי ערבית וכן עברית לדוברי ערבית, בתוך זה יש גם את האנגלית כשפה נוספת וחשובה. אני לא ארחיב פה בסוגיית החשיבות.

אני אבהיר כמה דברים מרכזיים ואז אעביר את זה למנהלת האגף ואנשי המקצוע האחרים. אנחנו מתמקדים לפי הסטנדרטים הבין-לאומיים – בהמשך יוצג מה זה אומר – בתוך זה הנושא של חיזוק השפה הדבורה, שחשוב מאוד בפרקטיקה; כל הנושא של בניית תוכניות ללימודים למסגרות ייחודיות. הווי אומר, לא כולם לומדים את אותה תוכנית, יש תוכנית עם ליבה, אבל כמובן שצריך לעשות התאמה לחרדים, למגזר הערבי, למגזר הבדואי וגם החברה הערבית היא לא אותו דבר וכו'; הנושא של מיקוד באוכלוסיות המוחלשות, אפשר להגדיר את זה גיאוגרפי-חברתי, האוכלוסיות באשכולות 3-1. אני מתעסק בזה באופן אישי כי זה קרוב ללבי ואני ממוקד בסיפור הזה של אשכולות. דרך אגב, זה לא קשור לא רק לאנגלית. כשמציגים לי תוכנית של מתנדבים בתנועות נוער ויש המון, יותר מ-40%. אז אני מתבשם חצי דקה ואחר כך אני שואל איפה ה-60%. אני גם שואל איפה ה-40% נמצאים. זה לא דבר גדול להגיד – סליחה על השמות – שבהרצליה, רעננה, פתח תקווה וכו' יש 50-40 אחוז, אבל בפריפריה גיאוגרפית כזאת או אחרת, או מה שנקרא אשכולות 3-1, יש פחות. אז צריך לבדוק למה – זה מה שאותי מעניין. אני מתבשם חצי דקה, כי בכל זאת יש, אבל אני שואל למה שם זה לא קיים, מה הסיבה. כלכלית? מוטיבציה של הורים? מוטיבציה של תלמידים? חסרים מבנים לתנועות הנוער? וכו' וכו'. רוצה לומר – כולל באנגלית ובמקצועות נוספים – שהמיקוד שלי בעניין הזה הוא כי בעיניי זה הסיפור. יש פה אוכלוסיות שמרוחקות גיאוגרפית מהמרכז – מגדרה, חדרה, כל מיני שמות – ושם אנחנו צריכים להיות, לאפשר לאלה שעושים את זה, לעזור להם מדי פעם ולסייע במיוחד בכל אמצעי כזה ואחר, כולל משאבים, לאוכלוסיות האלה. בעיניי זה אחד הדברים, לא רק בהיבט של פדגוגיה, אלא בהיבט הלאומי-חברתי הוא דבר מאוד-מאוד חשוב ומרכזי.

לגבי החדשנות הדיגיטלית נרחיב בהמשך.

נושא התמיכה הכספית-תקציבית – עלה פה נושא הכסף. בסוף, כמו שאדוני היושב-ראש יודע, צריך תקציב לכל דבר, גם לעניין הזה. מבחינה תקציבית אנחנו נמצאים בשנה קשה מאוד, אני לא מחדש בזה. דרך אגב, גם ב-2024 לא היו לנו בשורות בהיבט התקציבי. אנחנו צריכים לאגם משאבים, אבל אם אנחנו רוצים להמשיך תוכניות לאומיות, כמו שהיה, צריך תוכנית תוספתית שהיא אינה בבסיס. היא תוכנית שמתווספת וברגע שמשרד האוצר לא מתקצב את זה, קשה לך לנוע בתוך העולם הזה ואתה מתחיל לתעדף, אם את זה או את זה, ממה שיש לך.

אני רוצה לומר שבהיבט התקציבי, במיוחד השנה ואולי גם בשנה הבאה, אנחנו נכנסים לתקופה מאוד-מאוד קשה, דבר שישליך גם עלינו. נצטרך להתייעל יותר, להיות אפקטיביים יותר, לאגם משאבים. אני לא מרים פה ידיים, אבל צריך לאגם משאבים בלא מעט מקומות ולהיות מאוד אפקטיביים, תוך יצירה של שיתופי פעולה עם גופים נוספים ממגזר שלישי, רשויות מקומיות וכו'. תם העידן של צנטרליזציה, אנחנו צריכים לחיות ולנהל את הדברים בשותפות עם שותפים נוספים.

חשיבות השפה ברורה. אני, באופן אישי, מלווה את כל מקצועות הליבה בעניין הזה, כולל השפות, נושא ה-STEM וכו', כולל ה-AI. באופן אישי, יש סטטוסים קבועים של אנשי המקצוע אצלי, בדגש על חלק מהדברים שאמרתי קודם.

אני יכול להגיד ש-2022 הייתה השנה הראשונה, ואולי היחידה, שתקציב החינוך גבר על תקציב הביטחון. היינו גאים בזה מאוד. צר לי, לאור הנסיבות, שזה חזר למקום השני. תקציב החינוך הוא השני בגודלו במדינת ישראל, עכשיו הוא יהיה רחוק עשרות מונים מתקציב הביטחון, אבל הוא לא פחות חשוב, לטעמי הוא יותר חשוב. זה עתיד ילדינו והמדינה הזאת. הבעיה היא שביטחון זה בנפשנו וחיינו.

אדוני המנכ"ל, תודה על הדברים. אני רוצה לסכם את דוח מבקר המדינה במילותיו של מישהו בפוליטיקה הישראלית שאמר: בניכוי חרדים וערבים מצבנו מצוין. ואולי גם פריפריה. אני מודה למנכ"ל על הדברים, וסוף-סוף תענוג שיש מנכ"ל שהוא איש מקצוע, שבא מתוך המשרד ולא מוצנח מכל מיני עולמות אחרים, שאפשר לדבר על מקצוע.

הדברים שעולים מתוך דוח מבקר המדינה מציגים מה למעשה מצבנו. מצד אחד מקצוע האנגלית מצבו טוב יותר – זה פחות עולה בדוח, אבל לי יש את הפרופורציה ההשוואתית – לעומת חלק מהמקצועות האחרים שבהם אנחנו בפיגור יותר גדול מהעולם. אם במתמטיקה ומדעים אנחנו במקום 40 ו-, אז באנגלית, באופן יחסי, הפערים לעומת העולם יותר קטנים, אבל הפערים בתוך ישראל יותר גדולים.

אני חושב שיש הרבה מה לעשות – ואני מברך על המגמה לעשות – אני רוצה להעיר בקצרה כמה נקודות, איפה אנחנו צריכים להיות: 1. הדוח מדבר על הדיבור – היום כולם יודעים שישראלים לא יודעים לדבר אנגלית. זו בעיה ואנחנו צריכים לדרוש את זה ברמה הרבה יותר גבוהה;

2. הקלישאה הנכונה, כדרכן של קלישאות, שמערכת לא תהיה יותר חזקה ממוריה, באין מורים מעולים לאנגלית, אנחנו לא נגיע לשום מקום. זה פער שצריך להתמודד איתו בכל התחומים, בוודאי באנגלית;

3. אני חושב שיש בתי ספר בישראל שעל דעת עצמם – אני יכול לספר מסיורים שערכתי, אפילו השבוע – החליטו להוריד לגמרי את שלוש יחידות באנגלית. מה זאת אומרת "להוריד"? אצלם אי אפשר לגשת לשלוש יחידות, זה או ארבע או חמש. אני חושב שזו צריכה להיות מגמה לאומית. יש לזה מחירים – או יותר נכון אתגרים – אבל אני חושב שהמדינה, כדי לעלות את הרמה, צריכה לומר: אנחנו לא נסתפק בשלוש יחידות. כולנו יודעים שגם אלה של חמש יחידות לא יודעים מספיק טוב אנגלית, אבל להוריד את השלוש, ארבע או חמש. כמובן שזה ידרוש מאיתנו מחויבות הרבה יותר גדולה.

לא סתם הזכרתי חרדים וערבים. אתמול היה פה יום – גם המנכ"ל היה בו – שהתמקד בחברה הערבית. יש לנו שם אתגרים גדולים ואנחנו מבינים את האתגרים בחברה הערבית. אני רוצה להתמקד רגע בחברה החרדית – בעבר גם המנכ"ל היה ראש המחוז החרדי וגם אתה, אדוני היושב-ראש, מקיים פה סדרה של ישיבות בנושא האתגרים בחברה החרדית. המצב שם בנושא האנגלית הוא מתחת לזוועה. אני לא יודע איך אומרים, יותר גרוע מזוועה, אני מניח למעט בממ"ח, שם המצב אולי יותר טוב. אנחנו רואים פה את הנתונים – יש דוח, שאני מקווה שנראה אותו בשבועות הקרובים, של בקרה חדשה שמשרד החינוך עושה סוף-סוף, אחרי הרבה שנים, על מוסדות החינוך החרדים, שהוא בודק – משהו שהוא לא בדק שנים – כמה מלמדים לימודי ליבה, במיוחד אלה שמקבלים 100%, מחויבים ל-100% ונותנים פחות. אני מצפה שנראה את התוצאות אצלך בוועדה הזאת בקרוב, אבל המצב הוא גרוע מגרוע. יותר מזה, זה חסם הכניסה לכל תחום של חרדים. בואו נזכור שחרדים זה לא נישה, בתחום החינוך 20% מילדי ישראל הם חרדים. אם אתה הולך לכיתה א' – 28%. כלומר, זה שיעור משמעותי ממערכת החינוך שהבנות בו מקבלות ברמה סבירה והבנים כמעט שלא מקבלים. מי שמכיר, יש אפילו חרם בירושלים שבגללו רוב הבנים לא לומדים כמעט אנגלית או לומדים קצת. אם לא נתקדם שם, לא נתקדם לשום מקום.

אני חושב, לצד המחמאות למנכ"ל והעובדה שבאנגלית נעשה משהו, צמצום הפערים באנגלית לערבים, חרדים ופריפריה; הדגש על יכולת הדיבור; יעד להוריד את שלוש יחידות לגמרי והתמקדות במחסור במורים – אלה המפתחות להצלחה. אני גם אזכיר שהיו תוכניות לאומיות לאנגלית, תוכנית "עלמא", שגם המנכ"ל ואני מכירים היטב, וגם תוכנית נוספת, שלפי מה שאני שומע פחות מקבלות דגש במשרד. בעיניי, אם יש תוכנית לאומית לאנגלית, צריך לתת עליה משקל, במיוחד אם היא הוכיחה. אני מדבר על תוכנית אחת שהביאה לארץ מאות ואלפי יהודים שלימדו פה אנגלית, נתקלת בכל מיני קשיים, ועוד תוכניות. צריך להפעיל פה את כל האנרגיות ואת המשאבים שהוזכרו כאן כבר, כדי להצעיד אותנו קדימה, כי אם לא נצעד קדימה, אנחנו נשקע אחורה. תודה.

תודה רבה. אתה תנהל את זה עם הדרג המקצועי. אני מבקש להזכיר שיש לנו 50 דקות, כי המנכ"ל ביקש לסיים ב-10:30. תנסו למצות את זה, כדי שנוכל למצות את הדיון. אם יהיה צורך, נעשה עוד דיון, לא נרד מהנושא של מתמטיקה ואנגלית. אני מברך אותך על התוכנית החדשה ובסיכום שלי אני גם אטיל על משרד מבקר המדינה לעשות ביקורת מעקב, לא מתוך ביקורת כדי לבקר, אלא אולי כדי להרגיע אותנו שנושא המתמטיקה והמדעים נעשה בו משהו. זה מאוד-מאוד מטריד – אני רואה את הנכדים שלי, פחד אלוהים.

(הוצגה מצגת).

בוקר טוב, אני סגן יושב-ראש המזכירות הפדגוגית. אני אפתח את המצגת ואומר שהדוח של מבקר המדינה מצביע על נתונים חשובים, הוא חושף ליקויים לא מעטים. אנחנו לומדים אותו בעיון ואנחנו מיישמים בצורה מקצועית, עקב בצד אגודל, את מסקנות הדוח.

אני רוצה להציג איך בשנים האחרונות המשרד מפעיל תוכניות רבות ומענים מגוונים שמטרתם לקדם את הוראת האנגלית בארבעה מוקדים שונים: המוקד הראשון הוא נושא המורים – כמו שכתוב בשקף, יש יותר מ-1,000 מורים לאנגלית שמצטרפים מדי שנה, אנחנו קולטים מורים חדשים מדי שנה, ויש לומר שהאתגר הגדול ביותר זה לשפר את האיכות של ההוראה שלהם ואנחנו עובדים על זה קשה מאוד;

מוקד שני הוא נושא צמצום הפערים – שהוזכר פה קודם על-ידי הדוברים הקודמים – בין האוכלוסיות השונות. לדוגמה, הנושא של פיתוח מענים דיגיטליים. בשנים האחרונות אנחנו מפתחים 32 קורסים דיגיטליים חינמיים שהמשרד מפיק אותם ומעלה אותם על פלטפורמות של המשרד. הם נועדו בעיקר כדי לתת מענה לאוכלוסיות הקצה, למקומות שבהם אין מענים אחרים. למעשה הקורסים הדיגיטליים מאפשרים למורים ולתלמידים ללמוד באופן חופשי.

באיזה רמה זה?

בכל הרמות. אם תרצו, אני אפרט בהמשך איזה קורסים קיימים.

הנושא השלישי שקשור לצמצום פערים הוא נושא הגפ"ן, וחשוב להזכיר אותו. בשנים האחרונות נושא הגפ"ן נכנס לפעולה ולמעשה מאפשר לבתי ספר ברחבי הארץ להזמין תוכניות עצמאיות כדי לקדם את מה שרלוונטי בבית הספר הספציפי הזה. במקום שהמטה ינחית על בתי הספר תוכניות ויגיד זה מה שאנחנו רוצים בכל השטח, המנהל – בהתאם לפער הבית ספרי – בוחר במה להתמקד ובאיזה תוכנית. אני יכול להגיד שבשנה הקודמת הושקו על-ידי המנהלים תוכניות בתוך תקציב משרד החינוך 35.8 מיליון שקלים בתוכניות באנגלית ובשנה הנוכחית 43.5 מיליון שקלים. זה תקציב גדול מאוד שניתן לבחירה של מנהלים לתוכניות של הדרכה, גם של השפה האנגלית, גם לעידוד כיתות הגבר, יוזמות חינוכיות, שעות בודדות, כל מיני תוכניות של אנגלית דבורה, דברים שמנהלים מאתרים אותם בהתאם להדרכה של הצוות המקצועי במשרד כתוכניות ומענים מתאימים לתוך בית ספר. זה עוזר מאוד בנושא של צמצום פערים.

בעניין של AI המנכ"ל הזכיר את האנגלית. אנגלית, כמו עוד מספר מקצועות, זה מקצוע שיש בו היבט של הקניה והיבט של תרגול . האם יש התמקדות בשימוש החדש ב-AI לשיפור יכולת התרגול? כולנו יודעים, בסוף מה שאתה לומד זה נחמד, אבל מה שאתה מתרגל זה מה שבאמת נותן לך. האם יש התמקדות בהיבט הזה?

ד"ר ציונה לוי תציג בהמשך גם את האווטאר ואת הדברים שעושים בשביל אנגלית דבורה. נושא ה-AI נכנס ממש בחודשים האחרונים - - -

האם יש גם תוכניות מקוונות לתלמידים, שנכנסים ולומדים דרך המחשב?

כן, בהחלט.

ברמות שונות?

בהחלט.

גם לגיל הרך יש לא מעט תוכניות של סיפורים באנגלית, שירים, משחקים, שהולכים ותופסים מקום יותר נרחב בהוראת האנגלית בגיל הרך.

בהיבט התקציבי, יש יותר מ-40 מיליון שקלים בגפ"ן, שמנהלים של בתי ספר יכולים לבחור כתוספת מעבר לשעות שמלמדים, הדרכות וכו'. יש גם גפ"ן רשותי, כלומר כל רשות יכולה לבחור תוכניות כאלה ואחרות, להערכתי בלימודי האנגלית זה יותר מ-4.5 מיליון שקלים. כלומר, בסך הכול זה קרוב ל-50 מיליון לתוכניות תוספתיות שבחרו ללימודי אנגלית.

יש מישהו על זה שהסכומים האלה מנוצלים ולא מוחזרים אחר כך לאוצר? אני תמיד מקבל חררה מזה.

אל תדאג, היושב-ראש.

אני , כסגן שר האוצר, חיכיתי ל-15 כדי לקחת את כל הכסף חזרה. מי שלא ניצל – תביאו את הכסף, אין התחייבות לעתיד לבוא. אני פשוט מכיר את הצד השני ולכן אני אומר שפה אסור להחזיר כסף, אסור להחזיר שקל לאוצר, במשרד שלכם בכלל.

אני מנהלת אגף שפות במשרד החינוך. במשך שמונה שנים הייתי מפמ"ר אנגלית. כשנכתב בדוח מפמ"ר אנגלית – זה אני, ואני באה לפה כדי לענות. אני גם מודה על ההזדמנות, שלמעשה בפעם הראשונה, בצורה כל כך מכובדת, שמים את האנגלית על השולחן ומקדמים את הנושא הזה בעזרת הדיון הזה.

אני רוצה לשים את הדברים באיזשהו הקשר ולהגיד שבניגוד לשפות האחרות שאני מובילה באגף שלי, עברית לדוברי ערבית, ערבית כשפת אם ועברית כשפת אם, אלה שפות של מורשת, של היסטוריה, של זהות, כולן שפות של ליבה, אבל אנגלית היא שפה של תקווה. למה זה תקווה? כי זה נותן אופציות, זה פותח דלתות. מי שיודע אנגלית, לא רק לדבר, מי שמסוגל לתקשר בכתב או בעל פה, זה פותח את הכול.

עם האמירה הזאת אני רוצה לומר עוד שלושה משפטים של הקשר, שקשורים מאוד-מאוד ללימוד השפה: דבר ראשון, אנחנו יודעים שלימוד שפה הולך יד ביד עם הקשר סוציו-אקונומי. אנחנו רואים את זה בכל המחקרים, בכל דרכי ההשוואה. זה גם מסביר את מה שנאמר כאן, למה אנחנו רואים פערים. הפערים האלה נוצרים עוד לפני שמגיעים לבית הספר. כמובן שתפקיד בית הספר לצמצם פערים, אבל אני אומרת את זה כדי להבין שיש עוד עניינים שמשפיעים על לימוד השפה;

דבר נוסף, מאוד-מאוד חשוב להבין, כי בכל זאת האנגלית היא שפה שנייה או שפה זרה, ששפת אם היא מאוד-מאוד חשובה כדי לעשות את המעברים האלה משפה לשפה. הבית והמסגרות שיש בגיל הרך –גם על כך שווה לעשות דיונים, מה הקשר בין לימוד שפה למה שקורה בתשתית, כי זה מה שמוביל אותנו אחר כך;

דבר נוסף שמאוד-מאוד משפיע זה עמדות וציפיות של ההורים ושל כל הסביבה. ברוך השם, לאנגלית יש שם טוב ותמיד מנסים לקדם את זה, אבל צריך לזכור על איך ומה זה קשור ללימוד השפה.

אחד הדברים המרכזיים שנעשו – ומאנגלית לוקחים לכל שאר השפות וגם במשרדי ממשלה אחרים. המשרד לשוויון חברתי למד מאיתנו, משרד הכלכלה למד מאיתנו, והם באו אליי עוד לפני שאפילו סיימנו את תוכנית הלימודים באנגלית, כדי להבין מה קורה בעולם, איך אפשר ללמוד עוד שפות ואיך אפשר ללמוד מהדוגמה של אנגלית. כי מה עשינו באנגלית? שינינו את תוכנית הלימודים לתוכנית של סטנדרטים בין-לאומיים,. שקרוי CEFR. ה-CAFR מבוסס על סטנדרטים אירופאים, אבל זה תורגם ל-42 שפות וזה בכל העולם.

האם מיישמים את ההמלצה – אני יודע שיש פיילוט של המשרד – להתחיל את הלימודים בגיל צעיר יותר? יש אפילו פיילוט בגני ילדים. איפה זה עומד?

אני אדבר על זה בהמשך.

הדגש של הסטנדרטים האלה, הלב של זה, זה הציטוט הזה: It`s not what you know, it`s what can you do. לא מספיק לדבר על, לא מספיק לעשות מבנים דקדוקיים, לא מספיק רשימות של אוצר מילים. כולנו הורים וכולנו מכירים מה נעשה בבית הספר, הרבה פעמים מורים מאוד נאחזים במה שיש שליטה עליו. דווקא את השפה הדבורה הכי קשה ללמד וזה הכי-הכי חושף גם את כל מי שאמון על זה על מה צריך לעשות ואיך לעשות. עם המסר הזה אני רוצה להיכנס לתוך התוכניות שאנחנו עושים.

אני רוצה לענות לשאלות שעלו: המשך קידום השפה הדבורה – התחלנו, אנחנו ממשיכים, וזה משפר מאוד-מאוד את איכות ההוראה. ברגע שאתה עונה על הדבר המרכזי הזה, שהוא באמת הכי קשה וצריך לדעת הכי הרבה שפה כדי להיות מסוגל ללמד אנגלית, אז אנחנו ממשיכים בזה. קודם כול, חידשנו תוכניות לקידום השפה הדבורה שהוכרו כאפקטיביות. לא כל מענה הוא מצוין, צריך גם לדעת מה עוזר ומה עובד ולהנגיש אותם באמצעות המערכת של משרד החינוך. זה הצוות של הפיקוח לאנגלית שנמצא בכל המחוזות;

אנחנו גם מחזקים למידה דיגיטלית. יש לנו קורסים דיגיטליים מעולים, חינמיים, לא תלויים בגפ"ן, הם רק נמצאים מונגשים באתר. כל קורס כזה הוא מכיתה ה' ו-ו'. יש לנו קורסים דיגיטליים מעולים שאני ממליצה מאוד, גם בבית אפשר לעשות אותם.

בדיוק כתבתי ליועץ שלי שייקח ממך את האתרים כדי שאני אכריח את הנכדים שלי.

בשמחה רבה. אני גם מוכנה לשבת ולהגיד מה.

יש קורסים דיגיטליים לכיתות ה', ו', ז', ועכשיו מפתחים לכיתות ח' ו-ט'. בהמשך אני אגיד באיזו דרך. אנחנו מפתחים גם לכל המודולות של החטיבה העליונה, מיועד לכל השאלונים. יהיו שני קורסים לשפה דבורה, רק צריך לנצל.

אחד האתגרים, גם לאור מה שאתה מעיר, היושב-ראש, זה איך בסוף אנחנו מתווכים את כל הדברים האלה עד אחרון הילדים. זה לא סוד, כנראה שבדרך קורה משהו. זה אתגר, זה לא קשור רק לאנגלית, זה קורה בהרבה נושאים. בסוף האתגר הוא איך אתה מתווך את מה שאתה אומר פה עד אחרון הילדים והמורים בבתי הספר, בגני הילדים וכו'. זה לא אתגר פדגוגי, אבל הוא אתגר תפעולי-פדגוגי.

צריך להמשיך את התוכנית שהתחלנו בה, התוכנית ללימוד אנגלית בגן ובכיתות א'-ב', שקראנו לה Enjoy English. אלה טעימות, כי הרי לא רוצה לבוא על חשבון שפת האם, אבל אתה כן רוצה שתהיה חשיפה. אתה כן רוצה שיראו אנגלית במרחב שלהם.

הדבר שהכי עובד זה המבחן המתוקשב, כי זה סוף הדרך. זה מה שאנחנו אומרים שמה ששמים על שולחן משפיע אחורנית. מושג שמובא במחקר washback, שמה שמופיע במבחן זה מה שמלמדים. זה מבחן מתוקשב, עם אווטאר, כחלק מהבגרות באנגלית. השנה זה יהיה גם לתלמידי שלוש יחידות. עד עכשיו זה היה לארבע וחמש יחידות והשנה גם תלמידי שלוש יחידות ייבחנו בשיטה הזאת. הכול מלווה בעבודה עם המורים, בתמיכה ובצורה שמפעילה – השתלמויות דיאלוגיות שגורמות למורים להיות שותפים, כי הם רמזו ואמרו לגבי מורים שפחות שולטים. אז כן, צריך לעשות את זה כדי שגם המורים ירגישו בנוח עם השפה הדבורה.

לגבי צמצום הפערים בהישגי האנגלית בין קבוצות האוכלוסייה – כפי שאמרתי, שילוב השפה זה בנייה של תוכנית לימודים מגובשת, ממש מתחילת הדרך, מהיסודי ועד לחטיבה העליונה, להוראת השפה האנגלית. כאמור, התחלנו בזה, אני גאה מאוד בתהליך הזה והוא דוגמה ומופת להרבה מאוד אחרים.

התאמת תוכניות ייעודיות ותכנים לבתי ספר – כן, גם בחברה הערבית והדרוזית. כשאני אומרת "התאמה" זה בכל הרמות. זה לא רק להכין תוכנית מותאמת – ויש לנו קורסים ושיתופי פעולה עם ארגונים שיכולים לתת מענה – לחברה החרדית, זה אפילו לא קשור אלינו, שכן זה מקצוע ליבה שיש עליו דיון, אבל בכל זאת יש ניסיונות לעשות את זה. זה גם אומר שבכל הערכה ובכל תוכנית שאנחנו עושים שהיא לכלל האוכלוסייה, אנחנו מתאימים את התמונות ודואגים לזה שהטקסטים יתאימו לעולם התוכן בחברה החרדית וגם בחברה הערבית. צריך להבין, שפה הולכת עם תרבות, זה לא מנותק. לכן את כל הדברים האלה צריך לקחת בחשבון.

עשינו כמה וכמה תוכניות נחמדות, לא בהיקפים גדולים, אבל הן קיימות ומיועדות להוראת תוכן בשפה האנגלית. גיאוגרפיה באנגלית, חינוך פיננסי באנגלית, איכות הסביבה – שזה הקורס שעכשיו אנחנו עובדים על פיתוחו – תוכנית הדיפלומטיה, תוכנית ממש-ממש יפה. היום יש כבר 100 בתי ספר שעובדים בה, היו רוצים להיכנס עוד, אבל אנחנו עושים את זה בהדרגה, כדי שהדברים ייעשו בצורה מקצועית.

עם הטיה סוציו-אקונומית או למי שמוכן?

לא. כל מי שיכול, מוזמן. בכלל אין הטיה בלימודי אנגלית. בניגוד לכל שאר תחומי הדעת, חוץ ממתימטיקה – אני הייתי אחראית לכל המגזרים מהגיל הרך ועד סוף י"ב - בחינות בגרות שוות לכולם.

ברשותך, אני רוצה להעיר על זה. כשאנחנו פונים – וזו גישה מבורכת בהרבה תחומים – למי שרוצה ולמי שמוכן, אנחנו נתקלים באותה הטיה שיש לנו עם אבחונים, החזקים צורכים אותם יותר כי הם מבינים שזה לטובתם. היות שיש פה מקצוע עם פער – חרדי, ערבי ופריפריאלי – אנחנו צריכים דווקא לעודד את בתי הספר של החברות האלה לצרוך יותר. אם אנחנו פונים ושואלים מי רוצה תוכנית טובה, החזקים ייקחו אותה והם יהיו עוד יותר חזקים. זה נורא נוח לעבוד ככה ולפעמים זה גם נכון, במקרה הזה אנחנו צריכים מיקוד דווקא בחברות התת-משיגות בישראל. דרך אגב, זה גם החיסרון של הגפ"ן.

נכון, לא רציתי להגיד את זה.

אני אומר את זה.

אני אענה לזה בצורה מאוד פשוטה – כל הקולות קוראים שיצאו בזמן שהתוכנית הלאומית הייתה פעילה, כולם היו לדרגה סוציו-אקונומית אשכולות 5-1 ורק הם היו יכולים. כלומר, כל ההתקדמות שאנחנו רואים היא בהתקדמות הזאת, שמי שהיה זקוק לזה יותר קיבל את הפלטפורמה לגשת לתוכניות האלה שרצינו לקדם. צריך לעקוב אחר זה. בכל מחוז יש לנו מפקחת לאנגלית, שזה שריד מזמן הבריטים. הרי אין אף מקצוע – חוץ מחינוך גופני – שיש לו מפקח מקצועי שעוקב אחרי האוכלוסייה במחוז שלו.

תעבירו את התקן הזה מחינוך גופני למתמטיקה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לבשר לך. בתוכנית ה-STEM שדיברתי עליה קודם, בכל מחוז יהיה מפקח STEM. זו הייתה אחת ההתניות הראשונות שלי. הייתי מנהל מחוז, אני יודע מה זה. היינו יחד, אתה היית ממ"ז. יהיה תקן של פיקוח למקצוע STEM, מעבל לכל הדברים האחרים.

מה שאמר חבר הכנסת קינלי נכון לגבי הכול. זה האתגר, זה הסיפור, קשור לדוגמה עם תנועות הנוער ולא רק – איך בסוף כשצורכים, צריך לראות מי צורך, מה צורך וכמה צורכים. איפה שיש כיס, אנחנו צריכים להתערב. זה בדיוק התפקיד שלנו – זה התפקיד של הפיקוח, זה התפקיד של ההדרכה – ואנחנו צריכים לחזק את זה עוד יותר. יש עדיין פערים ואנחנו צריכים לחזק את זה עוד יותר, אבל זה הכיוון, זה המקום, זה האתגר שלנו. זה לא רק לנצל את ה-40 מיליון או 50 מיליון, צריך לראות איפה הם הולכים ולאן הולכים. לגפ"ן יש הרבה יתרונות – יצרנו מנגנונים ויש ועדה שמלווה. מפקח יכול לא לאשר תוכנית עבודה של בית ספר, מה שאומר שזה לא יתוקצב – אני לא מדבר על התקצוב של הבסיס, אלא התוספתי – אם הוא לא לוקח דברים שמתבססים על הישגים נמוכים. למשל אנגלית, אם הוא לא לקח תוכנית באנגלית או הדרכה באנגלית או כל דבר אחר כזה בגפ"ן, התוכנית שלו לא מאושרת. איך עושים את זה והפיקוח על זה, זה הסיפור המרכזי.

חשוב להוסיף שתלמיד באשכול סוציו-אקונומי נמוך מקבל יותר כסף מתלמיד באשכול גבוה. זה חלק מהסיפור וזה איזשהו מנגנון שנועד לתעדף את האוכלוסיות החלשות.

ועדיין מצבנו...

נכון.

עכשיו יש את מבחן "תנופה", לפני כן זה היה מבחני מיצב, כל מיני שמות, אבל אנחנו ממש עוקבים ונותנים מענים ממוקדים בהתאם לתוצאות של המבחנים שמנוהלים בראמ"ה. לצמצום פערים יש גם את העניין של שילוב בינה מלאכותית. עוד לפני זה, אנחנו עבדנו על פלטפורמות דיגיטליות ואפליקציות שהמשרד נתן חינם, ועדיין נותן. זאת השנה האחרונה. למשל, יש אפליקציה שלקחנו מרומניה – הם עשו את כל ההתאמות כדי שזה יתאים לחברה הישראלית להוראת אנגלית, קוראים לה Mondly, זה מאוד מוצלח. זה נועד כדי לקדם ילדים בכל מקום דרך פלטפורמות דיגיטליות.

מי ידבר על הכשרת מורים?

אני.

היינו בשליחות בוושינגטון אז יש לנו הרבה חברים אמריקאים. הכרחתי חלק מהם לבוא הנה בכל קיץ. בקיץ האחרון הם קצת פחדו. חלקם מתגוררים אצלנו וחלקם הולכים לבתי ספר. קל לי ביפו. למה ביפו? כי אין שם חופש גדול. האורחים הולכים שלושה שבועות ללמד אנגלית, כי הם לא יודעים עברית. העברית שלהם מסתכמת בתודה, שלום, בבקשה. חלק מהם הולכים אחר כך לחפור בתל חצור, מתוך ציונות. אני זורק את זה כדוגמה, זה תרגול של חודש ימים שתלמידים זוכים לו, לדבר עם מישהו מאמריקה. צריך לחשוב על זה – איך מתרגלים, איך מכשירים, מורים. ברמה האישית זה מטריד אותי, אני שמח שנהייתי יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה כי אני יכול לטפל בזה.

אני סמנכ"לית ומנהל מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך.

(שקף: חיזוק ההון האנושי וצמצום המחסור במורים). אנחנו מדברים כאן על ארבעה ראשי חץ בהקשר הזה שבסופו של דבר מתמודדים עם המחסור במורים בכלל התחומים. היום אנחנו מדברים על האנגלית. אנחנו מדברים על איתור מורים – איתור שהוא איתור איכותי; גיוס של המורים – מה אתה עושה על מנת לגייס אותם; ההכשרה שלהם; השימוש שלהם – שזה לא פחות חשוב. נכנסים למורים לאנגלית, לא כולם נשארים בתוך המערכת מכל מיני סיבות.

מה שעשינו בעקבות הדוח – הפעולה המרכזית הייתה הרחבה של תוכניות להכשרת מורים. דיברת על זה קודם, אדוני היושב-ראש, הזכרת את הסיפור של המוסבים להוראה מההיי-טק. אנחנו יודעים לעשות את זה טוב. מה שדייקנו זה תיעדוף של מקצוע האנגלית בקרב המוסבים. אגב, בתוך תוכניות ההכשרה היום יש יותר ויותר מסלולים של מוסבים להוראה, בכל מיני הקשרים, גם בתוכנית מהיי-טק להוראה. בתוכניות הללו הצלחנו לגייס כאלף מורים חדשים – זה מספר לא מבוטל, זה מספר גבוה – ואנחנו מצפים ליותר גם בשנה הבאה. כפי שאמרתי, ההרחבה הייתה במסגרת תוכניות "מוסבים להוראה" במסגרת תוכניות היי-טק. יש לנו תוכניות שהן תוכניות רשותיות – תוכניות שאנחנו מערבים בהן גם את הרשות. זאת אומרת, הרשות שותפה באיתור מועמדים בתוך הרשות ואנחנו פותחים תוכניות רשותיות ייעודיות לדבר הזה. אנחנו קודם מאתרים, משבצים בתוך המערכת ואז עושים את תהליך ההכשרה של מוסבים להוראה. אנחנו גם מעניקים מלגות להסבה – הגדלנו את המלגות לתחום האנגלית מתוך ההכרה וההבנה של כל מה שעלה כאן בהקשר הזה.

שילוב תומכי הוראה בכיתות – אנחנו מדברים על סטודנטים שהם מלגאים, סטודנטים שלומדים אנגלית שמגיעים ותומכים. הם מחויבים לתת בין 70 ל-120 שעות.

זה כמו פר"ח?

אבל בתוך בתי הספר. אגב, זה גם במקצועות ה-STEM. למשל, סטודנטים לפיזיקה, סטודנטים לביולוגיה. בתחום הזה של האנגלית אנחנו משבצים אותם בתוך בתי הספר והם נותנים. זה מאוד-מאוד תומך, בעיקר לאור העובדה - - -

זה מדהים. זה חדש בשבילי.

המספרים הם גדולים מאוד. אנחנו קוראים להם סטודנטים מלגאים – הם מקבלים מלגה ומגיעים בבוקר. הם נצמדים לקבוצה של תלמידים, לפעמים פרטני, דבר שהוא ממש-ממש אפקטיבי. כמובן שכל זה בשיתוף ומתוך תוכנית מוגדרת ומוסדרת מראש. זו קבוצה אחת של תומכי הוראה.

קבוצה נוספת – מורות חיילות. הסטנו מה שאפשר בתחום הזה, מיפינו מורות חיילות שסיימו בבגרות גבוהה והסבנו את התמיכה שלהן בתוך בית ספר לתחום האנגלית.

מתנדבים – אם מתנדבים נכנסים לכיתות, הפילטר הראשון הוא האנגלית. כלומר, הפילטר הראשון זה אותם מקצועות שהם מקצועות בחסר, שמכווננים גם בתוך הקבוצה הזאת.

אנחנו מדברים על קידום ההכשרה במכללות. למעשה הידקנו את הקשר בכל מה שקשור לסטנדרטים שדיברה עליהם קודם ד"ר לוי, וכן הטמעה של ההוראה לפי ביצועי השפה. כלומר, באנו למכללות להכשרה בתחום האנגלית ואמרנו להם שיש סטנדרטים ומה הם. אלה הסטנדרטים המתבקשים בתוך המערכת כדי שאחר כך, סטודנט שמסיים והופך להיות מתמחה במערכת החינוך, פחות נכנס בהלמוט לתוך המערכת. אנחנו גם מבינים שההלם, הפער בין סיום הלימודים לבין הכניסה להוראה הוא פער משמעותי ויש לנו פעולות שתומכות את הדבר הזה. זה מפחית את הפער – ברגע שאנחנו מהדקים את הקשר אקדמיה-שדה, אנחנו מפחיתים את הפערים הללו.

אנחנו מדברים על התאמת תוכניות של הפיתוח המקצועי, כל מה שקשור לפיתוח המקצועי בכל מגזר. דיברנו על המגזר החרדי ואני רוצה להתמקד בזה, כי יש לנו קשר הדוק עם המחוז החרדי. מנהל המחוז שם הקצה שעות ייעודיות להדרכה.

לכל בתי הספר? גם לתלמודי התורה, גם לחינוך העצמאי?

אני לא סגורה על זה.

בינתיים זה ברשתות. אתה מדבר על מוסדות הפטור, נכון?

לא, גם לבנים ברשתות. 25% מהתלמידים בחינוך העצמאי ומעיין, היום "בני יוסף", הם בנים. חלקם נכנסו לרשתות למרות שיש בהם אפס לימודי ליבה. למשל, תלמוד תורה גור בית שמש, שנכנס לפני שנתיים ל"בני יוסף", אין בו לימודי ליבה. אני בטוח שהוא מקבל אפס הדרכה באנגלית, והוא לא היחיד. אנחנו מתמקדים, אבל.

הם רוצים ללמוד אנגלית?

לא, זו בעיה. בכל מקרה, הם מקבלים על זה כסף. 100% תקציב.

כמו שאמרת, יש על זה עכשיו פיקוח ובדיקה וזה דוח שאנחנו עומדים להציג אותו.

בפיתוח המקצועי דיברנו על הבינה המלאכותית. אני רוצה לדבר על הישג, שהוא הישג מאוד-מאוד גדול בכל הסיפור של שילוב בינה מלאכותית בקורסים לפיתוח מקצועי של מורים, לכל המורים, אבל אני אתמקד באנגלית. מנכ"ל המשרד הרים, הניף גבוה מאוד, מדד-תוצאה בכניסה שלנו השנה לבינה המלאכותית. הוא אמר: אני חושב שצריך 20%. אני חושבת שהתחלנו ב-20% והגענו כבר ל-30.

יותר, אפילו ל-50 הגענו.

בדיוק. בזמן קצר מאוד הצלחנו לעשות התאמה בתוך הפיתוח המקצועי והיום מורים שמגיעים לפיתוח מקצועי בתחום האנגלית – וגם בתחומים אחרים – נפגשים ולמעשה מתמודדים בהיכרות וביישום של כלי בינה מלאכותית בהוראת המקצוע.

שתי הערות על זה: הערה טובה – הבן שלי בכיתה י"ב היה צריך לכתוב עבודה. הוא הגיש למורה שלו לאנגלית עבודה – אני לא זוכר אם ב-Cloud או ב-ChatGPT - וביושרה שלו הוא אמר למורה: תדע לך, הגשתי לך עבודה שעשיתי ב-ChatGPT. המורה אמר: מצוין, עכשיו אני אבחן אותך בעל פה על זה אם אתה יודע מה כתבת. זו הערה לחיוב.

הערה נוספת, היא קצת יותר לעומק – אני חושב שמדד התשומות הוא חשוב, אבל במערכת החינוך אנחנו תמיד צריכים למדוד את התפוקה. התפוקה האמיתית שלנו תהיה שנראה את התלמידים שלנו מעלים את רמת האנגלית שלהם בזכות תרגול בעזרת AI. מה נעשה אז עם המורים וכו', זה עוד אתגר.

אני מסכימה איתך לגמרי.

יש לנו גם מדדים לזה.

זה ברור. אנחנו לא נשארים רק בגזרת התפוקות, זה ודאי וודאי שלא. כל תפוקה יש לה חיבור למדד-תוצאה מאוד ברור ואנחנו גם מגדירים מדד-תוצאה גם בכל מה שקשור לפיתוח המקצועי של מורים ומה אנחנו רוצים שבסוף מורה ידע. אנחנו גם יודעים למדוד את זה ולבדוק את זה. זה צעד גדול מאוד שקרה השנה וכמובן שנמשיך עם זה.

ליווי של מורים חדשים – מורים עולים ומורים בלתי מנוסים – על-ידי מדריכים בית ספריים לבחירה בגפ"ן. היום במסגרת הגפ"ן יש אפשרות לזה. אם קודם דיברתי על הסיפור של השימור, שהוא מאוד משמעותי, זו בדיוק הנקודה – איך אנחנו מלווים גם מורים חדשים וגם מורים עולים שפחות מכירים את המערכת במדינת ישראל על-ידי הדרכה צמודה, שנוגעת גם בהקשרים נוספים, כמו הקשרים חברתיים, הקשרים תרבותיים, הקשרים של ניהול כיתה. כלומר, זה לאו דווקא בתחום האנגלית. כל זה על מנת לאפשר להם ללמד את האנגלית באופן מיטבי. יש את זה בבחירה בגפ"ן.

עוד נושא שעלה זה הפער בין סיום התיכון לאקדמיה. אנחנו על זה – זה עוד לא היה בזמן שהתפרסם דוח הביקורת, אבל עכשיו אנחנו בתוכנית אקדמיזציה שבה אנחנו מאתרים בתי ספר שמסיימים הוראת אנגלית בכיתה י"א. אגב, זה לצערי הרב. למעשה הם מסיימים תוכנית שהיא לשלוש שנות לימוד והם לומדים רק שנתיים. המטרה בתוכנית שתהיה אפשרות ללמוד לקורס פטור כבר בי"ב או למתקדמים א'. כנראה שזה יהיה רק לתשפ"ו; תוכנית "רצף עד האקדמיה" בשיתוף המל"ג ומאל"ו. זה בתהליך פיתוח; וכן, אנחנו ממשיכים לחיזוק הוראת השפה הדבורה מגיל יסודי ועד תיכון. אני אומרת את זה למרות שבפסיכומטרי אין שפה דבורה. רק בשנה הבאה הם מכניסים את הסיפור הזה לבחינות.

אקדמיזציה – ואת זה חבר הכנסת קינלי מכיר היטב – יש תוכניות של שילוב תלמידים ב-י', י"א ו-י"ב בתוך האקדמיה, אבל שם זה התוכנית הקלאסית של ילדים חזקים. פה זה מאפשר לכולם, זה לא רק מי רוצה, אלא כל הכיתה או כל בית הספר. התחלנו במהלך הזה בתשפ"ד ואנחנו ממשיכים בתשפ"ה וכמובן שבתשפ"ו זה יהיה בעצימות הרבה יותר גבוהה. זה חלק מצמצום פערים ומיקוד באוכלוסיות. זה חלק מהתפיסה בפרקטיקה, לא רק בדיבורים.

התוכנית הלאומית כתוכנית לאומית נסגרה, אבל מה שטוב הוא שעכשיו זה נמצא בתוך השגרות של בתי הספר או של המערכת שלנו, וזה דרך הגפ"ן. למעשה זה מאפשר גמישות פדגוגית, אחריותיות ואנחנו גם מטפלים בזה באמצעות מנגנוני פיקוח כדי לראות מי לוקח, איזה תוכנית ושהתוכניות הן אפקטיביות ובאות לידי ביטוי.

לסיכום, אנחנו מדברים על מטלות ביצוע, על היכולת להוכיח שאתה יכול לעשות דברים בשפה. נכנס תלמיד לשיעור בשעה 10:00, בשעה 10:45 אפשר לשאול אותו: מה אתה יכול לעשות עכשיו, בשעה 10:45, שלא יכולת לעשות בשעה 10:00 כשנכנסת?

הטמעת תוכנית הלימודים מבוססת הסטנדרטים; צמצום פערים בין סיום התיכון לאקדמיה; המשך דגש על הפקת השפה הכתובה והדבורה בהוראה ובהערכה; תמיכה באוכלוסיות פריפריאליות וצמצום פערים גם כשהסיבה היא סוציו-אקונומית, כי זה מתבטא בקניית השפה.

ד"ר אריאל לוי, בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש, על קיום הדיון החשוב הזה. אני שמח להיות פה עם חבריי גם ממשרד החינוך וכן המנכ"ל. אני רוצה לספר מי אנחנו, בראש ובראשונה לומר משפט אחד: אני מייצג מועצה לחינוך ממלכתי-עברי, גוף חדש מהמגזר השלישי שקם לפני שנה לתת Voice לזרם הממלכתי-עברי הלא דתי, לא ערבי ולא חרדי. בסך הכול 43%, כלומר מדובר בזרם הגדול ביותר במדינת ישראל שחסר לו voice, בעיקר בעולם הערכי. הגוף הזה קם בשותפות עם הנהגת ההורים, רשויות מקומיות, מועצת תנועות הנוער, מועצת התלמידים וקבוצה מוטרדת של אנשים טובים. אנחנו עסוקים במיקוד סביב סוגיות חינוכיות ערכיות זהותיות: יהדות, דמוקרטיה, ציונות וקדמה. כאן למעשה הקשר לאנגלית.

קודם כול, אנגלית זה לא רק אמצעי למוביליות. חשוב לי להגיד את זה. נהוג להסתכל על האנגלית כמקום שהוא למעשה כרטיס הכניסה לעולם האקדמיה והתעסוקה, אבל זה לא רק זה, אלא הוא גם כלי מאוד-מאוד חשוב בזהות של הבוגר הישראלי. הזהות של הבוגר הישראלי יש לה רגל לוקלית חזקה ביהדות ובישראליות, אבל יש לה גם רגל בעולם הגלובלי, וגם את זה צריך להכיר.

הדבר השני, נהוג להסתכל על מקצוע האנגלית כאמצעי של היחיד להתקדם, אבל לאנגלית יש לה תרומה מאוד-מאוד גדולה לחלק הלאומי, לחלק הכלכלי והחברתי. אגב, גם ההורים – עשינו סקר הורים בקרב 2,000 הורים של הממלכתי-עברי – עם תומכים נלהבים בעובדה שצריך להגביר את סוגיות הזהות בבית הספר. עם זאת, וזה דבר מעניין מאוד, כששאלנו את ההורים, 2,000 הורים, זה מדגם מאוד גדול – בעוד שבוע נוציא את זה לאור – שאלנו: אם יש לכם חמש שעות, על מה הייתם שמים אותן? הם היו שמים את זה על מקצוע האנגלית בראש ובראשונה ובפער מיתר המקצועות. אירוע מעניין שגם ההורים חושבים כך.

בפער ממתמטיקה?

בפער ממתמטיקה. מתמטיקה הוא מקצוע מספר 2. אגב, לא היה עוד סקר כזה בקרב הורים במדינת ישראל.

אני אגיד שני היבטים פרקטיים מתוך חוות הדעת שהגשנו, אני חושב ששווה לדבר עליהם: חבר הכנסת קינלי דיבר על הסיפור של שלוש יחידות. אני רוצה להגיד על זה משהו – כשהייתי במשרד החינוך היה ויכוח אם צריך לעשות שלוש יחידות כן או לא. הטענה להשאיר שלוש יחידות באנגלית היא כדי לעזור למוחלשים. הטענה שלנו היא טענה בדיוק הפוכה, שזה מנציח את הפערים. העובדה שיש מסלול כזה שמאפשר לך את השלוש יחידות, אומנם תהיה לך תעודת בגרות, אבל יחד עם זאת אתה בעצם מגדיל את הפערים ביכולת שלך להיכנס לאקדמיה ולאוניברסיטה. אני אגיד יותר מזה למנכ"ל, אני מציע לכם לעשות דיון על השלוש יחידות וביטולו. ביטול המסלול הזה בתוך בתי הספר היותר מקיפים גם יאפשר למורים לעבור לארבע ולחמש יחידות. כלומר, יש פה גם משחק עם סוגית המורים והקבוצות. אני חושב שהגיע הזמן לעשות את הצעד האמיץ הזה ולבטל את השלוש יחידות, כי זה מגדיל את הפערים בחברה הישראלית.

הערה שנייה שכבר נידונה פה לא מעט - אני ממליץ לצוות משרד החינוך לא לדבר רק בשפת התשומות, אלא לדבר גם בשפת התוצאות, כי יש פה המון עיסוק בתשומות. השאלה היא מה התוצאות שלהן. אם כבר יש לכם ממצאים ואינדיקציות, גם על-ידי ראמ"ה ועל ידי גופים אחרים שמראים על מה שקרה גם ב"סולמות" וגם בשפה הדבורה, אז תגבירו שם. תגבירו, לא תגידו "אנחנו עושים". תגבירו כדי שנוכל לראות את התוצאות.

זה קיים.

יופי. סוגיית השפה הדבורה היא אירוע מאוד-מאוד קרדינלי. היום אי אפשר לעבוד במקצועות היי-טק בלי השפה הדבורה והשפה הכתובה באנגלית. כולם יודעים את זה ועדיין אני אומר שברוב בתי הספר הדבר הזה לא מושרש מספיק.

אני מסיים. הדיון הזה הוא סופר-חשוב לחברה הישראלית ולקבוצה המרכזית בחברה הישראלית, שהיא זו שמשרתת, זו שמתחרה, זו שתורמת לכלכלה וזו שלמעשה מתגייסת עבור הסוגיות החברתיות-כלכליות.

תודה רבה לך על הדברים החשובים.

מי שיושב אצלי בדיונים יודע שגם אם המנכ"ל ילך, אני לא אלך עד שכולם ידברו. מי שטרח ובא, לא יכול להיות שלא ידבר. עידו, מנכ"ל תלמ"א, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה. תלמ"א – אנחנו ארגון ללא מטרות רווח שפועל בישראל כבר משנת 2014. אנחנו מביאים מאות מורים בכל שנה, מורים דוברי אנגלית, עמיתי הוראה מכל העולם, כדי ללמד אנגלית בישראל במגוון תוכניות. דיברו קודם על לימוד אנגלית בקיץ – כל קיץ אנחנו מביאים מאות מורים ללמד אנגלית במשך שלושה שבועות, חמש שעות אנגלית ביום, 75 שעות בחודש. הם מלמדים רק אנגלית.

איפה אפשר למצוא את זה?

אנחנו מסתובבים בכל הפריפריה.

העוזרים שלי יודעים שלא קובעים לי כלום ליום חמישי בין השעות 17:00 עד 19:00, כי אני לוקח את אחד הנכדים שלי לשיעור פרטי באנגלית, והוא בן 5.

סבא משקיען. גם אני הייתי צריך סבא כזה...

לא מעניין אותי כלום, אני לוקח אותו תמיד בימי חמישי.

אנחנו פועלים בפריפריה, ההתמקדות שלנו היא במקומות שהם בדירוג למ"ס 5 ומטה. בתוכנית הזאת אנחנו עובדים יותר מול הרשויות המקומיות. יש לנו גם תוכנית שנתית שהיא של מורים שמגיעים לכאן, או עמיתי הוראה שמגיעים לכאן, עם ניסיון במערכת החינוך. 40 כאלה הגיעו לכאן השנה, בשנת המלחמה. הם מלמדים בתוך בתי הספר, עובדים מול רכזות האנגלית בבתי הספר ומול הפיקוח של משרד החינוך, למעשה מול הרכזת באזור הדרום. אנחנו פועלים כבר שנים ורוצים להתרחב בתוך מערכת החינוך.

לפני שלושה חודשים היינו כאן בדיון. זה המקום להגיד תודה לחבר הכנסת קינלי ולחברת הכנסת יסמין פרידמן. היינו כאן בדיון לקידום פתרונות למשבר האנגלית. חלק מההצעות שעלו מטעם הוועדה היו לשתף פעולה ביחד עם הרשות לאוכלוסין והגירה. למעשה יש לנו היום קשיים להיכנס לתוך ישראל מטעמים של הגירה ואוכלוסין. אנחנו מחפשים לעשות שיתוף פעולה גם עם משרד החינוך וגם עם רשות האוכלוסין וההגירה כדי להגביר ולהגדיל את כמות עמיתי ההוראה שאנחנו מביאים.

כמה אנשים נכנסים כל שנה כדי ללמד אנגלית ולצאת?

אם אנחנו מדברים בקיץ, אנחנו מדברים על בין 100 ל-200 מורים שמגיעים בתוכנית הקיץ. אם אנחנו מדברים על התוכנית השנתית, היום אנחנו מצליחים להגיע רק ל-40 מורים.

אני מוכן להרים את הכפפה. אם זה לא יסתדר, הוועדה לביקורת המדינה תקיים דיון משותף עם רשות האוכלוסין ומשרד החינוך. בעיניי אין חשוב מזה. זה עניין של פרוצדורות, מישהו מחפר ולא נותן אישורים.

מסכים איתך במיליון אחוז.

אני מבקש שאחר כך ד"ר ציונה לוי תתייחס לסוגיה הזאת.

זה לא טוב או כן טוב, אני לא יודע.

הדיון שאליו התייחס עידו הוא דיון שהיה על מחסור במורים לאנגלית. קודם כול, תלמ"א חרתה על דגלה שהם תוכנית לאומית לאנגלית, אז רק לשים את הדברים בפרופורציה - תוכנית לאומית קובע המשרד ולא גופים אחרים.

גברתי, אני מסכים שאתם תובילו. יש לי בקשה, אדוני המנכ"ל – תמיד יש לי את הבעיה של מי במשרדי הממשלה מתכלל בכל המדינה הגדולה-קטנה הזאת. אף פעם אין יד מתכללת. כולם עושים. כולם עושים, לפעמים עושים כפול. פה זה פחות, אבל יש נושאים שנידונים כאן וכשאני שואל מי מתכלל, כולם מסתכלים אחד על השני. אני מבקש ממך, בקשה אישית או מטעם הוועדה, שבי ותתכללו. קבלו את מספר הטלפון של הוועדה ובאחריותי להביא הנה את הגורמים אחרי שאת תשימי את ידך. אני לא איש מקצוע, אני לא מתיימר, אני יודע לנהל ואני מוכן להרים את הכפפה ולהביא הנה את רשות האוכלוסין – שמשום מה העבירו אותה לשיקלי. מה הקשר?

- - -

סליחה, טעות שלי. הפיקוח על הבדואים הועבר למשרד התפוצות. וואלאק, אלוהים ישמור.

ממש עכשיו זה עלה בוועדת החינוך – למה שיקלי, כמשרד התפוצות, מטפל בבדואים.

גברתי, אני מבקש ממך, עשי לי טובה, שבו לשולחן עגול, תתכללו את זה ואני מוכן להרים את הכפפה ולהביא הנה את רשות האוכלוסין. בעיניי זה כל כך חשוב. אם תגידו לי שפדגוגית זה לא נכון לעשות, אני אקח צעד אחורה. אם צריך להרים את הבעיות הטכניות, אני לוקח את זה עליי.

מעולה.

בספטמבר הממ"מ עשה איזשהו מחקר על העסקת מורים זרים ככלי לתגבור הוראת שפה והם הביאו דוגמאות ממדינות – מאוסטריה, מספרד ומצרפת – את החשיבות של להביא מורים נוספים שישתלבו. אנחנו לא באים להחליף את משרד החינוך, אנחנו עמיתי הוראה שנכנסים ביחד עם מורים לתת את המקום לקבוצות קטנות יותר. כדי שרשות האוכלוסין וההגירה יאפשרו לנו להביא מורים, זה צריך להגיע מטעם משרד החינוך: "רוצים אנחנו". ברגע שיהיה הדבר הזה, אנחנו נוכל להתרחב לזה.

חיברתי אותך לד"ר ציונה לוי.

משרד החינוך משלם גם בשנה הזאת – למרות המלחמה – 7 מיליון שקלים לעמיתי "מסע" במסגרת תומכי הוראה.

זה הרבה. יפה מאוד.

אלה תומכי הוראה שבאים ארצה נלהבים, במאסות. השנה הגיעו 150, למרות המלחמה. תלמ"א זה סיפור אחר – הם מדברים על מורים. תומכי הוראה זה סיפור שני.

שבו, תגידו לנו אם אנחנו צריכים להיכנס לעובי הקורה.

הנהגת ההורים, בבקשה.

יש במשרד החינוך תוכניות מדהימות שהמשרד עושה, אנחנו שומעים עליהן כאן וזה באמת מרשים מאוד, אבל צריך רגע לומר את הדברים שאנחנו מזהים מהשטח, גם כהורים וגם כתלמידים: 1. הפערים הגדולים בין תוכניות שהמשרד בונה לבין איך שהשטח מיישם, אם בכלל, את התוכניות האלה. לא תמיד הבעיה היא בשטח, אלא לפעמים הבעיה היא שלא נותנים את המשאבים. אגב, הדוח מדבר על זה בצורה ברורה מאוד, הוא מדבר על זה שלקחו תוכנית של חמש שנים, סיימו אותה אחרי שלוש ובמהלך שלוש השנים גם צמצמו את השעות שניתנו במסגרת התוכניות המיוחדות. לחמש יחידות צמצמו את השעות ב-75% ולארבע יחידות ב-85%. אם בנו תוכנית ומצמצמים אותה, איך מצפים שהמנהלים יישמו את התוכניות ושהילדים באמת ילמדו אנגלית ברמה הנדרשת, במיוחד כשאלה תוכניות שאמורות לעודד את האנגלית.

לא הבנתי איזה שעות צומצמו? לא צומצמו שעות באנגלית. אולי את מדברת על התוספתי.

זה מה שמצוין בדוח. בדוח מצוין שצומצמו כל שעות הפעילות - אני יכולה לצטט את מה שכתוב שם. בדוח יש את הנתונים האלה.

תוכנית "סולמות".

זה היה תוספתי מההתחלה.

חברים, זה תוספתי.

זה בסדר - - -

לא, זה לא בסדר. צריך לדייק. גם כשאומרים, צריך לדייק.

אני אסביר. תוכנית תוספתית הוקמה בגלל שהייתה בעיה של משבר בתוכניות האנגלית. היא הוקמה כדי לתת תגבור, אז אם היא ירדה אחרי שהוקמה –– אנחנו נשארים בלי התוכניות התוספתיות, בלי מה שיכול לתגבר. אגב, הרבה תוכניות שאתם מעלים כאן הן תוכניות שהמשרד עושה בשביל לשפר את האנגלית, אז אם בסוף התוכניות המיוחדות האלה לא יקבלו את המשאבים – זה יחזור לאותה נקודה.

דבר נוסף שאני רוצה לדבר עליו, זה השיטה, התהליך.

אני יכולה להתייחס לטענה הראשונה שהעלית?

אם אני אצליח להגיד את הכול.

תעני בסוף. גברת לוי, בכל דיון, לא רק אצלי, הפינג פונג הזה הוא רע, כי מה שקורה זה שבסוף לא מגיעים לתוצאות. יכול להיות שאני אגיד: בבקשה להחליף טלפונים, תקדישו אחת לשנייה שעה ואז אולי נפתור את זה. פינג פונג זה רע, רע בכל דיון. עינב, רושמים את הדברים שאת אומרת, ואם לא יהיו תשובות – יכול להיות שתצטרכו לשבת.

בסדר גמור. אנחנו יושבים הרבה עם המשרד, עובדים בשיתוף פעולה מלא והכול טוב. אנחנו נמצאים פה בוועדה שנועדה לזה ולכן אני מעלה את הדברים, גם כתוצאה מהדוח.

דבר נוסף שאני רוצה להעלות זה בהקשר לשיטות הלמידה, שזה לא קשור לדוח. זה משהו שאנחנו, כהורים, מרגישים אותו מאוד. מנסים לשפר את שיטות הלמידה – קודם דובר על ה-AI – ואנחנו יודעים שיש עבודה מאוד אינטנסיבית של המשרד בתהליכי AI, אבל למידה של אנגלית, כמו הרבה דברים אחרים, חייבת להיות למידה חווייתית. חייב להיות בה תהליך חווייתי. אם ממשיכים ללמד ילדים דרך ספרים שהם כבר לא קורים ודרך מערכים שכבר מזמן הם לא מסתכלים עליהם ודרך תוכניות שהילדים כבר הרבה יותר מתקדמים מהמורים שלהם, ביכולות שלהם ובמה שהם מביאים לכיתה, אז אולי צריך לעבור לתהליכי למידה אחרים. למשל, משלחות לארצות הברית. היום אי אפשר לעשות משלחות של תלמידים לארצות הברית, וגם אם עושים מדובר בכמות מצומצמת מאוד. למה? בגלל שיש איזושהי מגבלה של המשרד לפיה תלמיד במשלחת לא יכול להחסיר יותר מחמישה ימים. לארצות הברית לא נוסעים לחמישה ימים.

את חושבת שאפשר ללמוד במשלחת?

היו משלחות כאלה. התלמידים יוצאים ולומדים כחודש בבתי ספר יהודים-אמריקאים. בעבר זה היה חודש לימודים. הם למדו שם, הם התגוררו אצל משפחות יהודיות דוברות אנגלית.

אני מכיר את זה, זה מלא כסף. חוץ מילד אחד, את כל שלושת האחרים שלי עשיתי מאמץ, במשך השנה שמתי כסף בצד כדי לשלוח לקייטנה כזאת, אבל בסוף לא יצאתי מהכלים כי הם נמצאים בין ישראלים והם מדברים עברית.

זה נכון, אבל אנחנו לא מדברים על דבר אחד. אנחנו לא מדברים על אופציה אחת, אנחנו מדברים על לפתח שיטות נוספות וקצת אחרות בתוך המערכת שפורצות טיפה את המערכת הרגילה. למשל, אולי שזו תהיה חובה, שלכל בית ספר יהיה בית ספר אמריקאי משלים מהצד השני, שילדים יעשו שיחות עם ילדים אמריקאים שלא יודעים עברית. הם מחויבים לדבר איתם באנגלית. אולי חלק ממערכי השיעור צריכים להיות כאלה, שהם ישבו עם אוזניות וינהלו שיחות עם תלמידים. אפשר לחשוב על הרבה רעיונות. אנחנו יכולים לשבת ביחד, לא אצלנו נמצאת כל החוכמה, אני בטוחה שגם לא אצל משרד החינוך. אפשר לעשות סיעור מוחות - - -

הרמת לי להנחתה. גברת לוי, ראיתי שאת מנענעת בראש, אז בבקשה תחליפו טלפונים, תקבעו פגישה. אם צריך, אני אבוא להגיש לכם קפה, העיקר שתשבו.

אני רוצה להעיר הערה קטנה בנוגע לסיפור של האווטאר בבגרות האחרונה שהייתה באנגלית. קיבלנו הערות, וגם העלינו אותן למשרד החינוך, ועדיין לא קיבלנו עדכון על זה. אני לא יודעת אם זה באג או שזו התוכנית, אבל נראה שהתלמידים נבחנים יותר על זיכרון מאשר על אנגלית, כי הם מקבלים טקטס, הם צריכים להגיב, אבל הטקסט נעלם והם צריכים לזכור מה היה שם. כלומר, במקום לתרגל את הקריאה ואת הדיבור, זה נעלם. אני אשמח שתטפלו בזה, כי אם כבר עושים משהו כזה, כדאי לתקן את התהליך.

דבר נוסף, לגבי התל"נים. התל"ן היא טכניקה שמאפשרת לבתי הספר לתגבר במקומות שהם מרגישים שהם זקוקים לתגבורים. יחד עם זאת, יש איזושהי הנחיה שאומרת שתל"ן לא יכול לגעת במקצועות ליבה. כלומר, כשמכניסים לבתי הספר תוכניות, הם לא יכולים לגעת במקצועות ליבה. מה שקורה, אם מנהלים מבקשים להכניס תוכניות שקשורות למקצועות ליבה, זה ויה דולורוזה, כי צריכים לקבל אישורים, צריכים להסביר למה, ומה חסר להם במערכת ולמה הם לא יכולים. אולי צריך את התהליך הזה טיפה לקצר, להקל, לאפשר, כדי שהם יוכלו להכניס יותר תוכניות. שמעתי את הנתונים שאמרתם, הם נתונים יפים, אבל יכולים להגיד לכם מהשטח שכשיש בעיה של מחסור עצום במורים לאנגלית ואנחנו מבקשים לתגבר את זה בינתיים בתוכניות שייכנסו במקום, אפילו לא בנוסף, יש עם זה בעיה ולא כל בקשה מקבלת אישור. נשמח שתהיה את האופציה לתת את זה.

שמע המנכ"ל. לא יושבים פה אנשי המתמטיקה ולי זה חשוב מאוד. ניסיתי לדחוף את זה תוך כדי הדיון הזה וראיתי שהמנכ"ל רושם. אנחנו נעשה דיוני מעקב – מתמטיקה ואנגלית זה העתיד של תלמידי ישראל, אין בכלל ויכוח.

תודה, כבוד היושב-ראש. אתמול התקיים דיון בוועדת החינוך על העברית כשפה שנייה לדוברי ערבית. תוך כדי הדיון – שהיה דיון חשוב בפני עצמו, גם מנכ"ל משרד החינוך היה – עלה גם הקושי של האנגלית כשפה שלישית לדוברי ערבית. אני אשמח אם יש התייחסות מיוחדת לאנגלית כשפה שלישית לדוברי ערבית.

אני רואה שהמנכ"ל כבר רשם את ההארה שלך – עם א', לא עם ע'.

למרבה הפלא אנחנו מוצאים בהרבה מאוד מקומות שהתלמידים מעדיפים לדבר באנגלית וללמוד אנגלית. לא למרבה הפלא, יש בזה היגיון רב, אפילו על חשבון הערבית. במקומות מסוימים יודעים אנגלית יותר טוב, אפילו על חשבון ערבית שפת אם, שזו בעיה מאוד-מאוד גדולה. זה הוזכר בישיבה אתמול.

מחקרים על רב-לשוניות מראים שככול שאתה יודע שפות, אתה רק משתפר, אתה רק יודע יותר טוב. לערבית, בגלל הדיגלוסיה, אתה בא כאילו עם שפה וחצי, עברית ואנגלית. זה בא במשולב, זה לא בא על חשבון. זה רק משפר, כי אתה יכול לעשות העברה של מרכיבי שפה משפה לשפה. זה לא מינוס. זה רק בכותרת, אפשר להעמיק בדבר.

אבל בתמונה הכללית יש פערים בין האוכלוסייה הכללית לבין האוכלוסייה הערבית?

זה ממש בתהליכי שיפור. להגיד לך שעכשיו פתאום כולם לא, כי יש לנו פערים גם בתוך החברה הערבית או החברה הבדואית לעומת החברה בצפון. זה פשוט אחרת. יש על מה לעבוד.

תודה רבה. אלון שליט, בבקשה.

אני לומד במזכרת בתיה, כיתה י"א. אני רוצה להגיד ששיטת הלימודים באנגלית לא עובדת. מלמדים דקדוק וכל מיני דברים שלא יעזרו לך באמת ללמוד את השפה וזה סתם בזבוז זמן וכסף. אז למה לא ללמד לדבר משירים או מסרטים, בשיטה שתעבוד? למה לבזבז את הזמן של התלמידים ושל המורים כשכולם יודעים שזה בזבוז זמן? אפשר לשמוע שירים ולדבר עליהם באנגלית, אפשר לראות סרטים ולדבר עליהם. יש הרבה דברים לעשות, אבל השיטה הנוכחית פשוט לא עובדת. זה מבאס לבוא לשיעור כשאתה יודע שאתה מבזבז את הזמן שלך, בידיעה שלא תצא משם עם כלום ואתה סתם צריך להיות שם כדי שלא ייפגע לך הציון. למה להמשיך עם השיטה הזאת? למה לא לשנות אותה אם רואים ששנים היא לא עובדת? כולם יודעים שהיא לא עובדת, אז למה לא משנים אותה?

אני אנסה לסכם את מה שאמרת. אמרת את זה בצורה הכי ברורה: עזבו אותי מדקדוק, למדו אותי לדבר, לקרוא ולכתוב. מקסימום יהיו טעויות.

זה מה שאמרנו, תוכניות טיפה אחרות.

אני יכול להגיד לך שיש הרבה אנשים שלא מכירים את הדקדוק בעברית, אבל זה בא כי זו השפה שלנו. אמרת דברים מאוד-מאוד חכמים ולי אין תשובות חד-משמעיות, כי אני לא איש מקצוע.

לכן עברנו לתוכנית לימודים מבוססת סטנדרטים. זו בדיוק התשובה למה אנחנו עוברים לשיטה הזאת. מצער אותי לשמוע שבמזכרת בתיה ובמרכז הארץ לא כולם מאמצים את זה.

יש תוכנית למשרד החינוך ואני אנסה לתווך את זה. אני אנסה לתכלל את זה ולהסביר – שמים קצת את הדקדוק בצד והולכים ללימוד כמו שאתה מאמין בה, דרך סרטים, דרך שירים, דרך קריאה וכתיבה, בלי להיות ממוקד על הדקדוק. אמרתי את זה בסדר?

מצוין.

הינה, באת לכאן ואני מניח שבמשרד החינוך ידברו עם מנהל בית הספר או האחראי על לימודי האנגלית בבית הספר, כדי לחדד את זה. אתה צודק, אני לא זוכר מהדקדוק כמעט כלום. אני עושה טעויות, אתמול ישבתי בשולחן עגול עם אמריקאים – ראשי קהילה מארצות הברית – הלכתי למות. שעה וחצי דיברתי אנגלית כי לא נתנו לי לאכול. זה לא פשוט.

אתה בכיתה י"א ומעניין לשאול אם כבר התחילו לתרגל לפי בחינת הבגרות המתוקשבת, שהיא לגמרי מבוססת סרט.

עוד לא, כרגע אנחנו עם דברים אחרים.

בעזרת השם, יש לך תקווה.

מועצת התלמידים, בבקשה. אתם הכי חשובים פה.

שלום לכולם, אני נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, בת 15, בכיתה י' בבית הספר המשותף חוף הכרמל בקיבוץ מעגן מיכאל.

I`m here to talk about the situation of the English class from all the students in this country.

טוב, אני אפסיק לדבר באנגלית - - -

Why not? Go ahead.

אבל אני תלמידת חמש יחידות...

לפני שאני אמשיך, חשוב לי לציין שאנחנו בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. רק החודש נפגשנו עם מפמ"ר אנגלית הנכנס, מולו הצפנו את האתגרים מהשטח ושמחנו לקבל אוזן קשבת ומענים. אך כמו שאמרנו לו, יש אתגרים רבים. ישנם תלמידים במערכת שלא מקבלים את הבסיס לדיבור ואת הבנת השפה האנגלית, השפה הרשמית שמדברים בכל העולם. מגיל קטן מלמדים אותי להצליח במבחנים, לקבל ציון טוב, אבל לא מלמדים אותי שיח - שיח עם אנשים, לדבר עם אנשים בצורה נורמלית. כרגע אני תלמידה, אבל בעוד כמה שנים בודדות אני יוצאת לחיים האמיתיים, חיים בהם השפה האנגלית לא רק נחוצה, היא גם הכרחית. כרגע הדבר שהכי מוכיח את עצמו ללמוד אנגלית, כמו שאלון אמר, זה ללמוד אנגלית עצמאית, ללמוד את השפה דרך סדרות וסרטים באנגלית, רשתות חברתיות. פשוט כל הזמן לשמוע את השפה. באיזשהו שלב זה מוכיח את עצמו - ילדים ותלמידים לומדים אנגלית נטו רק מלשמוע.

אנחנו מדברים הרבה על התאמות לעתיד, שוק העבודה, בין אם לדבר על AI, על הסברה, על תכונות ומלא נושאים אחרים. אנגלית היא העיקר. המערכת חשובה ואנחנו בעבודה קבועה עם המשרד על קידום המצב. נבקש לקדם את שיטת ההיבחנות – במקום להוריד נקודות במבחן על דברים שבשיחה סטנדרטית לא ישנו הרבה; מבחינת השפה הדבורה – התוכנית עוזרת, אך היא מגיעה רק בכיתה י"ב.

הנתונים שהוצגו פה מדאיגים מאוד לעתיד המדינה ואנחנו רואים אותם באופן קבוע בשטח.

לסיכום, אנגלית הוא אחד המקצועות החשובים בבית ספר ולחיים בכללי. הגיע הזמן שנביא את זה לרמה שכל אחד מהתלמידים ידע להעביר את הנאום הזה באנגלית. תודה רבה.

תודה רבה. בהחלט דברים חשובים. אנשי המקצוע שמעו אותך וראיתי שהמנכ"ל גם רושם, וזה יבוא לכדי ביטוי.

ראשית, תודה על הדיון. כל ההערות נרשמו ואנחנו נתייחס אליהן. אני לא אעבור סעיף-סעיף, אבל אני מבקש שבהמשך ד"ר לוי תתייחס בהתייחסות קצרה ותכליתית.

יש פה הרבה דילמות. למשל, עלה פה תל"ן במקצועות ליבה כן או לא. זו דילמה, כי מצד אחד אתה רוצה לצמצם פערים ומצד אחר אתה עלול להרחיב פערים. לכן נתנו את פלטפורמת הגפ"ן, שצריך לעשות את המיקוד – איזה מנהלים בוחרים, באיזה מקומות וכו' וכו' – וזה האתגר.

העולם של מצוינות ומצד שני שלוש או ארבע יחידות וכו', זו גם דילמה. יש אוכלוסיות, לא הרבה, אבל כאלה ואחרות, שאם לא ילמדו שלוש יחידות, אז בכלל לא יהיו על המסלול. זו דילמה. יחד עם זאת, אפשר כן לצמצם הרבה יותר את אלה שלומדים היום שלוש יחידות ולדלג אותם לארבע. זאת אומרת, זה לא שחור-לבן וזו דילמה. אני מנסה להגיד שחינוך זה לא מדע מדויק, זה לא מתימטיקה. זה דילמות בין נושאים, בין ערכים וכו'. נתמודד, רשמנו את הדברים ואני בטוח שבעולם המתקדם של החדשנות, טכנולוגיה וכו' – עלו פה סוגיות של רלוונטיות, ותכנים, ולימודים דיגיטליים, ולימודים שהם מותאמים, ושפה דבורה ובחינה בעל פה וכו' – אלה הדברים שלשם אנחנו הולכים.

צר לי לשמוע את מה שאמר אלון שליט, אבל כנראה שזו המציאות שלו וכמובן שרשמתי את זה.

אני מנכ"ל המרכז הארצי לבחינות והערכה. אנחנו פוגשים את לומדי האנגלית בשער הכניסה לאקדמיה ולהשכלה הגבוהה. איך אנחנו פוגשים אותם? דרך הבחינה הפסיכומטרית - פרק האנגלית, או החלופות לפרק האנגלית, שזה מבחן אמירנט .

זה עדיין אמיר?

קראו לזה אמיר, היום יש בחינה מתוקשבת, אדפטיבית, שנקראת אמירנט. בהמשך יצורף אליה, כמו שציינה ד"ר ציונה לוי, גם הבנת הנשמע ושפה דבורה וגם הפקת שפה במובן של כתיבה.

אני רוצה להתייחס דווקא לסיפור של השלוש יחידות – בעוונותיי הייתי בתפקיד קודם מנהל אגף הבחירות בראמ"ה – רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך – יחידת סמך שמודדת את ההישגים הלימודיים במערכת החינוך. אחד הדברים שהכי בולטים ולא דובר כאן, לדעתי גם לא בדוח הביקורת, זה הנושא של הפערים העצומים שישנם בתוך המערכת בין תלמידים בישראל. אגב, לא רק באנגלית. אני הייתי אחראי גם על מבחני הפיז"ה – אנחנו רואים את זה, ישראל מובילה במקום ראשון, לפעמים שני, בפערים בהישגים בין תלמידים. זאת אומרת, אנחנו מדינה שאחד המאפיינים שלה הוא פערים עצומים בין תלמידים בתוך המערכת. זה בא לידי ביטוי גם במבחני המיצ"ב שעליהם הייתי אחראי. אני יכול לתת דוגמה איך זה בא לידי ביטוי – בימי המיצ"ב הייתי מסתובב בין בתי ספר. למשל, הייתי הולך לבית ספר בלוד, כשהמורות היו שומעות את תפקידי הן היו באות אליי ואומרות: מה זה המבחן הנוראי הזה? התלמידים שלנו בקושי מצליחים את שלושת העמודים הראשונים ונשברים. באותו יום היינו גם מקבלים טלפון, נניח מבית ספר ליד"ה: מה זה המבחן הנוראי הקל הזה? זה תת-רמה, הילדים אצלנו לומדים ברמה הרבה יותר גבוהה. זאת אומרת, מרוב שיש פערים, אפילו הניסיון לייצר מערכת אחת של מבחן אחיד היה גורם לתסכולים בשני הצדדים.

אני מסתכל על הגרפים שאנחנו יכולים לראות בזכות מבקר המדינה. אם אני מסתכל על כמה אנשים בחמש יחידות זכאים לפטור מבין אלה שנבחנים במבחני אמירנט או במבחן הפסיכומטרי, אפשר לכאורה לראות ירידה במספר הנבחנים בחמש יחידות שזכאים לפטור. אבל זה לצד כך שדחפו המון ילדים מתוך כוונה טובה מארבע יחידות לחמש, כי בתקופת בנט זו הייתה רוח הדברים – כמה שיותר חמש יחידות – אבל מצד שני הרווחנו בארבע יחידות. אומנם אין עלייה גדולה בפטור של ארבע יחידות, אבל מתחבאים פה נתונים כמו אלה שמצביעים על עלייה של כמעט 10% של ילדים בארבע יחידות שהצליחו להיות ברמת מתקדמים. זאת אומרת, כן יש איזשהו שיפור בארבע יחידות. אם ניקח את השלוש יחידות ונדחוף אותם "בכוח" לארבע יחידות, אנחנו לא נרוויח מזה, כי זה יפגע ברמת הלימוד של הארבע יחידות. בגלל שהמצב הישראלי הוא של פערים גדולים, מאוד חשוב לייצר קבוצות הומוגניות של למידה. אם אתה לוקח אנשים לא מתאימים ושם אותם בחמש יחידות, הם לא מצליחים ברמה שהיית רוצה. צריך להשאיר כל אחד ברמה שלו או לעבוד מכיתה א' על זה שלא יהיו פערים, אבל זאת איזושהי פנטזיה שכנראה לא תיקרה יותר מדיי מהר. אז אם ניקח ילדי שלוש יחידות ונדחוף אותם לארבע, בסוף יצא מצב שהם לא מקבלים בגרות בכלל, כי בחינת בגרות באנגלית היא תנאי לקבל זכאות לתעודת בגרות, ואולי אפילו נכשיל אותם. לכן אני לא בטוח שזה הפתרון.

הרעיון הוא לא לדחוף בלי היערכות.

אז אם אנחנו נערכים לזה הרבה מראש ומצמצמים פערים, זה מצוין. אם אנחנו משאירים את המצב כפי שהוא ורק באופן קוסמטי מעבירים ילדים או מעודדים אותם לארבע, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם מצב לא יותר טוב ממה שיש היום.

יואל, אתה צודק. סליחה שאני מתפרץ. זו דילמה. יש הרבה דילמות שעלו פה ולפעמים אם אתה, לשיטתך, דוחף לארבע יחידות, יכול להיות שהילדים יפלו. אנחנו צריכים לראות את האיזון הדק בין שלוש, ארבע, חמש יחידות, ואת המסננת מי צריך להיות בשלוש, מי בארבע, מי בחמש. כתפיסת עולם אני מקבל את מה שאמר חבר הכנסת קינלי, בתפיסה, כמדיניות, יחד עם זאת צריך להשאיר רשת ביטחון לאותם תלמידים שאולי אם לא ילמדו שלוש יחידות, אז לא ילמדו בכלל אנגלית.

תודה רבה לך. אלה דברים שאני מניח שאנשי מקצוע טובים ממני עשרות מונים חושבים, וגם לאור ניסיון שנצבר. לי אין תשובות חד-משמעיות.

אני כבר מבקש ממבקר המדינה להכניס את הנושא לביקורת ובקרה, כי לא נרד מזה, לשנה הבאה ואז נקיים דיון. יש כאן הרבה תוכניות מבורכות, עם ניסיונות לשפר את זה – גם להביא מורים מבחוץ, גם קורסים חיצוניים, גם השקעה רבה של המשרד עצמו. יש תקלות, כמו שהתלמיד הצעיר והנכבד אמר לגבי בית הספר שלו.

אני מברך על הנושא של ה-AI שזרעתם. האקלים הזה של ה-AI מאוד-מאוד חשוב, כי כשיש אקלים יש גם הבנה לאן אנחנו צריכים ללכת.

אנחנו מודאגים מאוד ממקצועות הריאליים – מתימטיקה ופיזיקה – מאוד מודאגים. מאוד-מאוד מודאגים. אני מבקש מכם, אם אתם רוצים אני אוציא מכתב למבקר המדינה שאני דורש. לא מבקש, דורש לעשות ביקורת גם בנושא המתמטיקה, בדיוק כמו שעשיתם באנגלית. או בכלל בכל המקצועות הריאליים. אם תהיו שותפים לזה, זה יהיה טוב, כדי שהבית הזה יקיים דיון לטובת תלמידי ישראל. אני מניח שלתלמוד וכד', יש מי שידאג לזה. אני דואג למתמטיקה ואנגלית, זה בנפשנו. כל צעדי הענק שהעולם עושה לגבי מחשוב ו-AI, זה כבר לא הדורות הבאים, זה כבר פה. זה בהחלט מבורך, האקלים הזה בהחלט חשוב. אני אוציא מכתב בשם הוועדה לביקורת המדינה שאני דורש ביקורת גם בנושא הזה.

שוב, אני הולך על ביקורות בונות. אני לא בא לירות במישהו במצח, בול בפוני. לא. המטרה של היושבים מסביב לשולחן הזה היא לראות איך משפרים. יש ועדות אחרות שזה נראה אחרת, לא אצלי. אני מחפש את הצד החיובי בכל דיון ודיון.

אני רוצה להודות לך שבאת. אני רוצה להודות לאנשי המקצוע של המשרד שעושים עבודת קודש ושליחות. נא לא לקפוא על השמרים, זה עתיד ילדינו, עתיד המדינה הזאת. אנחנו צריכים להסתכל על מה שקורה מסביבנו בעולם, כמה מהנדסים הוצאנו בעבר וכמה אנחנו מוציאים היום, כמה הולכים לטכניון היום וכמה הלכו לטכניון בעבר. אני אומר לכם, יש מקום לדאגה. הטכנולוגיה תכבוש את העולם, לא יעזור. שוב, אדוני, מזה שהיינו במקום השביעי בנושא ה-AI, ירדנו השנה למקום תשיעי. אז יגידו שחלק לא למדו וכו', אבל זה מטריד מאוד. מקום שביעי בעולם זה מכובד מאוד, אבל הינה התגלגלנו למקום תשיעי.

שוב, תודה רבה שבאתם. הדיון היה ממצה, אבל לא הולכים לישון, לא קופאים על השמרים. אתם אנשי הביקורת, תעשו את העבודה שלכם, אתם במשרד החינוך תעשו את העבודה שלכם, הנהגת ההורים ישבו איתכם ותנסו לפתור משהו בצד החיובי של העניין הזה.

גברת לוי, את צריכה לשבת עם עידו מתלמ"א ולעשות תכלול של הצד המקצועי כי אני לא מבין בו. אני מתחייב לעשות איזשהו דיון קצר ולהביא לכאן את רשות ההגירה ולמצוא פתרון איך אנחנו מביאים את האנשים האלה בלי שיעשו לך צרות בכניסה שלהם, מין הסדרה – איך נכנסים ואיך יוצאים. להבדיל אלף אלפי הבדלות, אם מדינת ישראל יודעת להביא פועלים זרים, מדוע לא את אלה?

תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.