פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
26/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 113
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ"ה בחשון התשפ"ה (26 בנובמבר 2024), שעה 10:00

יישום התכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
מירב בן ארי
אימאן ח'טיב יאסין
שלי טל מירון
מטי צרפתי הרכבי

סימון דוידסון
לימור סון הר מלך
אלון שוסטר

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן
ינון אהרוני - מנכ"ל, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

סאיד תלי - מנהל תחום פ"א אלימות במשפחה ועדות ותוכניות, אגף בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

רקפת עצמון - ראש אגף בכירה משפחות ילדים ונוער בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

מלי אורגד - מנהלת שירות טיפול והגנה במצבי טראומה ומשבר, אגף בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

טלי רוזנפלדר - מנהלת תחום פ"א – אלימות במשפחה קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

יפעת אדרי שרעבי - ראשת אגף בכירה חוץ ביתי (משפ') ילד/נוער והשמות מיוחדות, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

מירב שטרן - מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי

רפ"ק דנה בן צבי - ר' חו' אלמ"ב מדור נפגעי עבירה מ"י, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ ענת יקיר בלום - רמ"ד נפגעי עבירה ומשפחה מ"י, המשרד לביטחון לאומי

נסיה יודיץ - ראש אגף א' תוכניות תכנון ובקרה, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק יעל גבריאלי - קצינת מדור הנחיה וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי

גונדר משנה נעה בין - מפקדת יחידת משגב, המשרד לביטחון לאומי

דניאל רז - ממונה ארצי תחום מעמד אישי, משרד המשפטים

רחל ספירו - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איריס בן יעקב - ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה – שפ"י, משרד החינוך

עדו אבגר - מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), כנסת

ג'רי אלמו-קפיטל - מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), כנסת

אושרה פרידמן - סמנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה

אילת אטיאס סיון - יועצת מנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה

עדי חן - יו"ר משותפת פורום משפחה, לשכת עורכי הדין

תומר מרון - מנהלת תוכן וידע, שדולת הנשים בישראל

הדס ארנון-שרעבי - מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה, רוח נשית

צילית יעקבסון - יו"ר, עמותת בת מלך – מקלטים לנשים דתיות

נעמי שניידרמן - מנכ"לית, עמותת אישה לאישה

קרן הורוביץ - מנכ"לית, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

ד״ר באקה מואסי - ראש תחום חברה ערבית, חמניות – המקום ליתומים בישראל

ליאת קליין - מנהלת מחלקת מדיניות – עמותת חמניות, חמניות – המקום ליתומים בישראל

רוחמה גמרמן - יו"ר, פורום של תקווה

מורן זר קצנשטיין - מייסדת בונות אלטרנטיבה, בונות אלטרנטיבה

מי-טל גרייבר שורץ - מנהלת תפעול פרויקטים בכירה, פורום מיכל סלה

הדסה לזר - אחות של שלמה מנצור, משפחות החטופים

פרופ' רוחמה אלבג - דודה של לירי, משפחות החטופים

דלית אזולאי

הדס כהן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

יישום התכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה

בוקר טוב לכולם, שלום לכולם, תודה לכל האורחים והאורחות שהגיעו היום. אני רוצה לפתוח את הכנס הזה לציון יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים לשנת 2024. בהמשך תצטרף אלינו השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, השרה מאי גולן. תודה לך, מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני. אנחנו מודים לך שאתה נמצא איתנו יחד עם הצוות שלך. תודה, חברות וחברי הכנסת. סימון, אתה רחוק מאיתנו, אבל כאורח קבוע בוועדה אנחנו שמחים שאתה נמצא איתנו. אנחנו מתכנסים כאן היום, אבל אני רוצה לשתף שאתמול ציינו את היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים, במאבק החשוב ביותר בימים אלה להשבת החטופות והחטופים שלנו שנמצאים 416 ימים בשבי חמאס.

באופן אישי, אני רוצה לשתף אתכם שאני מאוד אוהבת את החורף, אבל ברגע שהתחילו הרוחות והגשמים השבוע, בזמן שהלכתי לדאוג לבת שלי ולבן שלי בני העשרה, לא יכולתי שלא לחשוב מה עובר על החטופות, אם קר להן ובאיזה מצב הן נמצאות. אני חושבת שפשוט אין לנו את הפריבילגיה, ואסור לנו, אסור לנו לשכוח אותם. צריך לעשות כל שביכולתנו, כל אחד בחלקת האלוקים שלו ובגזרתו, לעשות הכול כדי שמדינת ישראל, ממשלת ישראל תבין שאין שום ניצחון ואין שום שיקום בלי שאנחנו משיבים אותם הביתה.

בצל המלחמה ובצל האירועים הקשים שהמדינה שלנו עוברת בשנה האחרונה יש הרבה מאוד נושאים חשובים על הפרק, על שולחנה של החברה הישראלית, והם מקבלים מקום אבל לא בגלל הנסיבות. אחד הנושאים שלשמם התכנסו כאן היום הוא המאבק באלימות כלפי נשים בתוך החברה הישראלית. לצערי, גם השנה אנחנו לא סוגרים את השנה הזאת עם נתונים שהיינו רוצים לומר שהצלחנו במשהו, שמיגרנו את האלימות. אנחנו ממש לא שם. 30 נשים נרצחו מתחילת השנה. זה נתון אפילו יותר גבוה משנים עברו, וכל אישה כזאת היא עולם ומלואו.

כמו שאני נוהגת לומר, זו לא גזירת גורל. אולי לא את כל המקרים נצליח למנוע – ואני אומרת את זה בזהירות יתרה – אבל זו לא גזירת גורל. אין לי ספק שעם מעורבות נכונה, עם הגברת כל הכלים שיש ברשותנו, בין אם זה במניעה, בין אם זה באכיפה ובין אם זה בהעמדה לדין, אנחנו יכולים להציל חיים, ובטח במציאות שהיא כל כך אלימה מבחוץ ומבפנים. אני חושבת שאין לנו אלא להמשיך להפוך כל אבן וכל דבר שאנחנו יכולים כדי לסייע לנשים הללו.

אני באופן אישי הרבה פעמים מתעסקת בנשים שכבר נמצאות במקלטים, וזה גם חלק חשוב. ינון, אני גם רוצה להודות לך בהזדמנות הזאת וגם לשר על הגדלת המענקים. מחר אומנם יגיע חוק שלי ושל עוד חברות כנסת, שלצערי קיבל דחייה, שזה לתת סיוע בדיור ציבורי לנשים שיוצאות ממקלטים. אני אישית שומעת סיפורים של נשים שאין להן לאן ללכת, אין להן לאן ללכת עם ילדים קטנים. ומה אנחנו אמורים לעשות? מה, אנחנו צריכים לזרוק אותם – סליחה על הביטוי – לרחובות ולכלבים? צריך לתת להם את העזרה והסיוע, וכל אחד מאיתנו צריך לחשוב אם הוא היה במצב הזה מה היה קורה, בטח כשיש דירות. אני רוצה לספר לכם, חברי הכנסת, כשאני הייתי שרת העלייה והקליטה וסייענו – אני לא אוהבת שאומרים: הבאנו והעלנו, אבל סייענו בקליטת העולים מאוקראינה עם המלחמה, למעלה מ-70,000, אז היו הרבה מאוד דירות שעמדו ריקות. פשוט צריך לדעת למצות את המשאבים של המדינה.

אנחנו כמובן נצלול גם לנתונים. הכנס יהיה גם מקצועי וגם כמובן נחשוב ביחד, נצא מפה עם מחשבה מה אנחנו עושים עוד. אנחנו נפתח עם הממ"מ. עדו אבגר, אני מאוד שמחה שאתה נמצא כאן, כי היה לנו מאבק גם לקבל עוד נתונים מהמשרד לביטחון לאומי, ולא קיבלנו אותם עד אתמול.

הם לא מעבירים נתונים, גם לא לוועדה לביטחון לאומי. משרד בלי נתונים.

קיבלנו רק אחרי שהפעלנו לחצים, וגם היועצת המשפטית לכנסת התערבה. זה ריסוק מעמד הכנסת. זה משהו שהוא לא מקובל ולא מתקבל על הדעת. מירב, אני יודעת שאת נגעת בנקודה הזאת לא אחת.

אנחנו כמעט שנתיים מבקשים על עבירות של פשיעה, עזבי אלמ"ב – של פשיעה רגילה, של גנבות. אין נתונים. אגב, שתבינו, פעם בתקופה של הממשלה שלנו היינו מעלים מיוזמתנו לאתר. השר עומר בר-לב לשעבר היה מעלה. עכשיו אנחנו בעלטה. לפחות מזל שקיבלת אתמול בלילה. אצלנו זה כבר לא עובד בוועדה.

אז קיבלנו. טוב שיש עדיין בג"ץ. יש אנשים שרוצים לסגור את בג"ץ, אבל אם היה צריך הייתי מגיעה עם זה גם לבית הדין הגבוה לצדק. כנסת ישראל היא המפקחת, היא צריכה להמשיך לפקח והיא צריכה לקבל את הנתונים. אם אנחנו לא נקבל אז מי כן? עדו היקר שמאוד מסור לנושא, בבקשה. אחר כך אני מבינה שתעביר את השרביט לג'רי אלמו-קפיטל. ג'רי, ג'רוזלם. בבקשה.

תודה רבה, גברתי. לפני שאני אתן לג'רי להציג את הנתונים שקיבלנו, אני לא רוצה לגזול מהדיון החשוב הזה, אבל חשוב לי להתייחס לנתונים שאנחנו לא נציג. בהמשך למה שאמרו חברות הכנסת, מדובר על נתוני הרצח שאנחנו מציגים כל שנה במסמכים שלנו. הם לא הוצגו במסמך שהגשנו אתמול לוועדה והם לא יוצגו בדיון.

נעשה דיון נוסף.

אני רוצה להבהיר קצת את השתלשלות הדברים מבחינתנו. אנחנו ביקשנו את הנתונים האלה כבר ב-9 בספטמבר. להבנתנו המענה הוכן במשטרה כבר ב-11 בספטמבר. לפני חודשיים וחצי הם הכינו את הנתונים, והמענה עודכן לנתונים של חודש נובמבר, כבר ב-5 בנובמבר. היה מענה מעודכן לפני שלושה שבועות. הנתונים הגיעו אלינו אתמול ב-20:30 בערב. לא קיבלנו הסבר למה התעכבו הנתונים. כפי שציינה יו"ר הוועדה, זה הגיע רק לאחר התערבות גם שלה וגם של היועצת המשפטית של הכנסת. מדובר בנתונים מורכבים. אנחנו לא יכולים בן לילה להכין אותם, לעבד אותם, לוודא אותם.

בסדר. את הנתונים על הרצח נקיים דיון בוועדה, ומי שנמצא כאן ונמצאת כאן ורוצים להגיע לדיון אנחנו נעדכן את כולכם. אנחנו נתמקד בנתונים שיש לנו.

מצוין. אנחנו נשמח מאוד להכין מסמך כזה. אני רק רוצה לציין את שיתוף הפעולה הפורה עם המשטרה, עם אגף נפגעי עבירה ועם אגף תכנון ואסטרטגיה שכן סיפקו נתונים וסייעו לנו להבין אותם.

המשטרה היא לא האירוע. המשטרה מעבירה נתונים. המשטרה תמיד מעבירה נתונים.

חשוב לי להגיד שמבחינתנו לקבל נתונים ב-20:30 בערב זה כמו לא לקבל נתונים בכלל.

בוא נלך לנתונים.

תודה רבה. אני מעביר את השרביט לג'רי.

שלום, אני חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. לקראת הדיון היום התבקשנו על ידי הוועדה והיושבת-ראש להביא נתונים על אלימות במשפחה, בדגש על אלימות כלפי נשים. כתבנו מסמך. בדרך כלל זה פורמט שאנחנו עושים מדי שנה לקראת יום המאבק, והוא כולל נתוני קורבנות אלימות וגם רצח. כמו שעדו אמר, השנה המסמך לא כולל נתוני קורבנות רצח. אבל מה הוא כן כולל? הוא כולל נתונים על קורבנות אלימות שדווחו במשטרה ונתונים על פניות ומקבלי שירות במשרד הרווחה על רקע האלימות במשפחה.

נתחיל עם נתוני המשטרה בהתייחס לשנת 2023, שזו השנה המלאה האחרונה שהייתה לנו. לפי נתוני המשטרה, בשנת 2023 נרשמו בתיקי אלימות גופנית או איומים ועבירות מין כ-70,000 קורבנות. כשאנחנו מסתכלים על החלוקה המגדרית בקרב הקורבנות, אפשר להגיד שהיא חצי חצי. אנחנו מדברים פה על קורבנות אלימות בכל הנסיבות.

זה קיבלתם ממשרד הבט"פ?

כן.

מה היה בשנים הקודמות? זה היה חצי חצי?

לא, זה 2023. איפה 2024?

אני לא סתם שואלת. אני רוצה לדעת.

בהמשך נציג גם נתונים על מה שקורה במהלך המלחמה.

אין לך 2024?

יש לנו בנפרד, כי זו לא שנה מלאה.

כן, אבל את יכולה להשוות עד נגיד סוף אוקטובר.

אנחנו משווים את תקופת המלחמה - - -

אוקיי. כרגע הדיווח הוא חצי חצי מבחינת התיקים?

כן, בכלל הנסיבות. במסמך בחנו את חלקן של הנשים בקרב הקורבנות בכמה אופנים. הבדיקה הראשונה התייחסה לחלקן של הנשים לפי סוג עבירה. אפשר להסתכל בתרשים בחלק העליון. אנחנו מסתכלים על כלל הקורבנות בחלק העליון, הצד הכי שמאלי. אפשר לראות שרוב הקורבנות נפגעו מאלימות גופנית, קצת יותר ממחצית. החלק התחתון מתייחס לפילוח המגדרי בכל אחת מסוגי העבירות. אפשר לראות מצד ימין למטה שרוב קורבנות עבירות המין, כ-80% היו נשים. כשאנחנו בודקים את עבירות האיומים והאלימות הגופנית, השיעור של הנשים היה דומה בכל אחת מהעבירות. אפשר להגיד שהחלוקה היא כמעט חצי חצי בין הגברים והנשים.

גם בפיזית.

כן.

את יכולה להגיד לי אם זה בתוך המשפחה?

עשינו גם את הבדיקה הזאת ועוד מעט נעבור לזה. הבדיקה הראשונה זאת הייתה בדיקה לפי סוגי העבירות. אנחנו רואים שבעבירות מין נשים מיוצגות יותר, ובעבירות אלימות גופנית באיומים אפשר לומר שזה כמעט חצי חצי.

בהמשך לשאלה שלך, היושבת-ראש, בבדיקה השנייה בדקנו את הזיקה בין החשוד והקורבן. בדקנו איפה כל אחד מהמגדרים נפגע יותר. כשאנחנו מסתכלים על כלל הקורבנות, החלק העליון של התרשים, אנחנו רואים שרוב הקורבנות נפגעו מחוץ למשפחה או על ידי חשוד שזהותו לא ידועה למשטרה. כשאנחנו מסתכלים על הפילוח המגדרי, החלק התחתון - - -

רגע, אני רוצה להבין. אלה כל תיקי האלימות?

כן, כל קורבנות האלימות בכלל.

אוקיי. אבל יהיה לך אחר כך פילוח בתוך המשפחה.

נכון. עכשיו אנחנו מדברים על הפילוחים – בחלק התחתון. אנחנו לא רואים את זה פה ממש בתרשים, אבל אני אגיד בעל פה שנשים הן הרוב מבין אלו שנפגעו בתוך המשפחה. 88% מבין אלו שנפגעו על ידי בן זוג היו נשים, ו-56% מבין אלו שנפגעו על ידי בן משפחה אחר שאינו בן זוג היו נשים. מבין אלו שנפגעו מחוץ למשפחה - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה בכללי, נכון?

נכון.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כי בחברה הערבית זה משהו שונה.

אנחנו מדברים על כלל האוכלוסייה. מבין אלו שנפגעו מחוץ למשפחה או על ידי חשוד שזהותו אינה ידועה, הרוב היו גברים.

וזו תקיפה מחוץ לבית ומחוץ לסיפור של בני הזוג.

נכון.

בבני זוג אנחנו מדברים על 88% שהן נשים.

נכון, מבין כלל הנפגעים.

כן. הלאה.

דרך נוספת שבדקנו את הזיקה בין החשוד לקורבן – הסתכלנו על כל אחד מהצדדים בצורה פרטנית יותר. פה אפשר לראות שכ-44%, כמעט כמחצית מהנשים, נפגעו בתוך המשפחה, בין אם זה על ידי בן זוג או בן משפחה, ו-86% מהגברים נפגעו מחוץ למשפחה.

לא הבנתי. איפה את רואה 44%?

30% ועוד 14%. 14% על ידי בן משפחה אחר, 30% על ידי בן זוג. ביחד, שזה בתוך המשפחה, אנחנו מדברים על 44% נשים שנפגעו בתוך המשפחה.

זה לא כל כך מסתדר לי עם הנתון הקודם.

בנתון הקודם ראינו את שיעור הנשים מבין כלל אלו שנפגעו בתוך המשפחה. פה הסתכלנו פרטנית על כל מגדר.

תחזרי רגע אחורה. סליחה שאני קולטת לאט. 88% מה זה?

מבין כלל הקורבנות שנפגעו בעבירות בין בני זוג, נשים היו 88%.

אוקיי, ואז את עוברת לשקף הבא.

פה בדקנו ספציפית על נשים, לא בין כל אלה שנפגעו בעבירות בתוך המשפחה.

כלל הנשים שנפגעו מעבירת אלימות.

נשים בנפרד וגברים בנפרד.

אוקיי.

אז כמחצית מהנשים, 44%, נפגעו בתוך המשפחה, ורוב הגברים נפגעו מחוץ למשפחה. הבדיקה השלישית שעשינו – עשינו זום-אין על נשים קורבנות אלימות ובדקנו פילוח לפי קבוצות אוכלוסייה. אפשר לראות שבפילוח לפי סוגי העבירות נשים ערביות – מסומן בירוק – מיוצגות יותר משיעורן באוכלוסייה, ובעבירות מין נשים ערביות מיוצגות בחסר. אלה נתונים שאנחנו מכירים ממסמכים קודמים. כשבדקנו את הזיקה בין החשוד והקורבן, אנחנו רואים שבמשפחה שאינו בן זוג ובבני זוג נשים ערביות מיוצגות יותר מחלקן באוכלוסייה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמה יותר מחלקן באוכלוסייה?

כ-20% מכלל האוכלוסייה. אנחנו רואים שפה זה 29% ו-27%. דווקא מה שקצת הפתיע אותנו זה שמחוץ למשפחה או חשוד לא ידוע שיעורן דומה לאוכלוסייה, ואנחנו יודעים שיש שיעור גבוה של קורבנות אלימות בחברה הערבית. זה קצת הפתיע אותנו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל כשאת אומרת 29% או 30% זה מהכללי או מהנשים - - -

מכלל הנשים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא. מכלל הנשים זה יותר, כי נרצחו 30 נשים. נכון?

היא לא מדברת על רצח. אמרנו את זה, אנחנו מדברים על תיקי האלימות, לא על תיקי הרצח.

על רצח כנראה נכתוב מסמך בנפרד כי לא קיבלתי את הנתונים.

קיבלנו רק אתמול. יהיה דיון רק על תיקי רצח.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אוקיי.

סיימנו עם נתוני 2023, השנה מלאה, ונעבור לנתוני מלחמה. אנחנו מדברים על תקופת אוקטובר 2023 – יולי 2024, בהשוואה לתקופה מקבילה, אוקטובר 2022 – יולי 2023. הנתונים שהועברו אלינו מהמשטרה מתייחסים על קורבנות בכלל הנסיבות ללא פילוח מגדרי, למרות שבמקור ביקשנו שיהיה פילוח מגדרי. כשמסתכלים על מספר הקורבנות במהלך המלחמה, המספר היה נמוך ב-8% לעומת התקופה המקבילה. מגמת הירידה מתקיימת גם כשבודקים את מספר הקורבנות בפילוח לפי זיקה וסוגי העבירות. לא מופיע בתרשים, אבל גם בדקנו פילוח צולב של הזיקה וסוגי העבירות, וראינו שיש ירידה בכל הזיקות בסוגי העבירות חוץ מעבירות מין בזיקת בני זוג ששם ראינו עלייה של כ-15%.

סיימנו עם נתוני המשטרה. נעבור לנתוני משרד הרווחה ממש במהירות.

רגע. אין פתיחת כתבי אישום או משהו של אלמ"ב?

לא.

לא, לא. אנחנו מדברים כרגע על האלימות.

אבל המשטרה - - -

אלה נתוני שנת 2023.

אז כתבי אישום בנושא אלמ"ב אין?

לא. לא התייחסנו לזה.

יש לנו פה מישהו מהפרקליטות?

גם המשטרה יכולה להתייחס.

יש את המשטרה. אחר כך תגידו כמה כתבי אישום.

אתם יודעים כמה כתבי אישום נפתחו על אלמ"ב?

בתיקי תביעות בלבד.

כן. לפחות זה.

בבקשה.

לגבי נתוני משרד הרווחה, בדקנו את מספר הפניות למוקד 118 במהלך המלחמה לעומת תקופה מקבילה. מי שלא מכיר, זה מוקד שפועל 24 שעות במהלך כל השבוע ונותן מענה בנושאים שונים. בחרנו להתמקד בנושאים שהם רלוונטיים לנו לנושא המסמך – אלימות במשפחה, שזה כל הנסיבות, כל הזיקות, זה יכול להיות גם אלימות כלפי ילדים או קשישים; אלימות כלפי נשים במערכת זוגית; וגם פניות בנושא תפוסת מקלטים. תפוסת מקלטים זה שהעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים החברתיים ברשויות המקומיות יוצרים קשר עם מוקד, כדי לבדוק אם יש מקומות במקלטים לנשים נפגעות אלימות. אנחנו רואים שבמהלך המלחמה מספר הפניות בכל הנושאים היה פחות בשיעורים שונים, בהתייחס לתקופה המקבילה.

מה, אין ממ"דים?

לא. מקלטים לנשים.

אני שואלת, למה יש ירידה? אולי בגלל שאין ממ"דים במקלטים. זו בדיחה.

לא. ביקרתי בשבוע שעבר במקלט והם אמרו לי. יש חששות נוספים בגלל המלחמה לצאת מהבית. יש פחד קיומי שהוא מעבר.

זה פסיכולוגי.

זו ירידה לפני עלייה.

כן. אחר כך תהיה לנו קפיצה מאוד גדולה. אין ספק בזה.

אנחנו נערכים לזה.

אוקיי.

אני רק רוצה לציין שבנוגע לאלימות במערכת יחסים, הירידה התחילה עוד לפני המלחמה. כבר אז הייתה מגמת ירידה, לא דווקא בפרוץ המלחמה.

הירידה היא ביציאה למקלטים. היא התחילה לפני המלחמה.

נכון.

האם זה כי נוצרו אלטרנטיבות שונות? צריך את זה לבדוק. כי אם אנחנו רואים את מספר הנרצחות אנחנו מבינים, זה לא שהאלימות נעלמה או ירדה.

אנחנו יודעים שגם נפתחו יותר מקלטים.

אני אומר כמה דברים בהקשר הזה. יש פחות פניות למקלטים בשל המלחמה. אנחנו מכירים ויודעים את זה מהספרות העולמית שבתקופת מלחמה אנשים מסתגרים יותר בבית ופוחדים לעשות שינויים. אנחנו צופים שהמגמה הזאת תתהפך ברגע שתהיה איזושהי רגיעה או איזושהי הסדרה. זה דבר אחד. היום אנחנו נמצאים במקום שבו תפוסת המקלטים לא מלאה.

אוקיי. ג'רי, נמשיך.

גם בהפניות למקלטים וגם בפניות למרכזי אלומה אנחנו רואים את מגמת הירידה במהלך המלחמה לעומת תקופה מקבילה. גם בפניות למרכזי אלומה הירידה החלה עוד לפני, ביוני 2023, לא אחרי פרוץ המלחמה. לגבי הפניות למקלטים, רק אוסיף שלגבי הנשים ששהו במקלטים בכל אחד מחודשי המלחמה, מספר השוהות היה נמוך בהשוואה לאותם חודשים בתקופה המקבילה.

עוד משהו חשוב שעלה לנו בעניין המקלטים, שכשבדקנו את מספר הנשים שיצאו מהמקלטים וחזרו לגורם שהיה אלים כלפיהם - - -

כמה זה? כי אז היינו מדברים על למעלה מ-30%, 40%, כתוצאה מבעיות כלכליות. אלה לפחות הנתונים שהיו לנו בשנים עברו.

בסביבות 77, 78 נשים שחזרו לגורם האלים.

את מדברת במספרים מוחלטים או באחוזים?

מספרים מוחלטים.

הייתי רוצה לדעת כמה אחוזים זה.

אני אסביר את הבעייתיות. אנחנו ראינו עלייה - - -

בשנת 2023 זה היה 10%.

משרד הרווחה, אתם צריכים להוציא לנו את האחוזים.

זה היה 10% בשנת 2023 ובשנת 2022.

זאת אומרת שיש ירידה.

אין לנו נתונים מקבילים על תקופת המלחמה.

אוקיי. זאת אומרת ש-700 נשים היו במקלטים?

כן.

אז עלה גם המספר של הנשים. אני זוכרת שזה היה סביב ה-500. תבדקו את זה, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בתקופות קשות ובתקופות מלחמות משפחות תמיד יותר מלוכדות וגם לא מתלוננים, ובגלל זה אפשר להסביר את זה.

כן, אבל זה לא ההסבר למי שחזרה או לא חזרה. ההסבר הזה נכון לעניין למה לא ללכת למקלטים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון.

בדקנו גם את ההפניות לשירות המבחן למבוגרים. אנשים בשלבים שונים בהליך הפלילי מופנים לשירות המבחן, בין אם זה לצורך אבחון או לצורך המלצות על חלופות ענישה. בדקנו את מספר המופנים בגין עבירות אלימות בין בני זוג במהלך המלחמה לעומת תקופה מקבילה. ראינו שבמהלך המלחמה מספר המופנים היה נמוך ב-8% לעומת התקופה המקבילה. חשוב גם לציין שהרוב המוחלט של המופנים הם גברים בכל אחת מתקופות, יותר מ-90%.

זו הפניה לא של הרווחה אלא של המשטרה?

של בית משפט, משטרה.

יש פה את הנהלת בתי המשפט? צריך גם להבין למה יש ירידה בהפניות. זה דווקא חשוב, חשוב מאוד.

בחודשים הראשונים של המלחמה בתי משפט בכלל פעלו בצורה מצומצמת מאוד.

בתי המשפט באמת עבדו בצורה מצומצמת.

דניאל, תציג את עצמך. אני עוד זוכרת אותך מהוויכוח על שלילת הזכות לדירה של נרצחת עם הילדים. אגב, זה חוק פורץ דרך. אני מאמינה שצריך לקחת לו לגמרי את הזכות על הדירה.

כן. אני ממונה ארצי בתחום דיני המשפחה בהנהלת הסיוע המשפטי, משרד המשפטים. כל הדברים שצוינו על ידי מרכז המחקר אלה דברים שאנחנו גם ראינו בשטח. זאת אומרת, הרבה נשים בחלק מהמקרים חזרו לגורם האלים. הן ביקשו לחזור ולסיים את ההליך לצורך העניין.

למה בדרך כלל?

גם בגלל שהמצב הכלכלי היה קשה, גם בגלל חובות. המלחמה רק החמירה את המצב. זו גם דאגה לילדים. זאת אומרת, יש פה כמה סוגיות שעולות בשיקולים שהם בעייתיים, וגם לגבי הנהלת בתי המשפט הם עבדו בצורה מצומצמת. בנושא של צווי הגנה ניתן מענה, אבל זה נכון שזה לא היה כפי שזה היה בזמנים רגילים.

ההפניות האלה אלה דיונים עיקריים.

אני אתן דוגמה. למשל בתביעת משמורת, גם אם יש רק דיון בצו הגנה, יש הליכים נוספים על הנושא של רכוש, משמורת, שאישה רוצה לנהל, ואם הדברים מוקפאים ורק דנים בנושא של צו הגנה, זה אומנם מפריד את הצדדים אבל עדיין המתיחות קיימת כי לא מסדירים את כלל הנושאים. לכן איפה שהיו בתי דין דתיים דווקא הדברים התקדמו. איפה שזה היה בבתי משפט לענייני משפחה, לצערנו הרב ראינו שלמשל בגלל שהייתה הקפאה של כמה חודשים, אז לא כל העניינים לובנו. גם אם רצינו להגיע להסדר, להסכם בין הצדדים שיתרחקו, לא יכולנו לאשר את זה בבית משפט.

שימו לב שיש ירידה בהכול, רק בנרצחות יש עלייה. זה אומר שהמצב הוא מאוד חמור, וכנראה גם נפל בין הכיסאות והן לא קיבלו את המענים שהיו צריכות.

גם בנתונים שלנו יש ירידה בנושא של הפניות אלינו בסיוע המשפטי, ואנחנו מייצגים בדרך כלל שליש מהתיקים בענייני משפחה. הייתה ירידה משמעותית בצווי הגנה. אני מניח שעכשיו זה רק יעלה, אבל זה המצב כרגע.

תודה. ג'רי, לסיכום.

אנחנו ממש לקראת הסוף. עד עכשיו ראינו ירידה גם בפניות וגם במספר מקבלי השירות. עם זאת, יש שירותים נוספים שמשרד הרווחה מפעיל ושם לא ראינו מגמות מסוימת או ברורות, ואלה דירות מעבר ודירות של"ב לגברים מורחקים. שירות נוסף שלא יכולנו לבדוק מגמה ברורה הוא במרכזים לטיפול באלימות במשפחה.

זה של משרד הרווחה, נכון? זה לא קשור למשטרה.

רוב מקבלי השירות במשרד הרווחה הם במרכזי טיפול באלימות במשפחה. אנחנו יודעים מנתונים קודמים שמספר הפניות בשנה מגיע לכ-20,000 פניות, ומספר המטופלים הוא בסביבות ה-13,000.

אז איפה כל השאר שהצגת לנו בהתחלה?

רגע. משרד הרווחה לא יכלו לתת לנו נתונים על מספר המטופלים במרכזים לטיפול באלימות במשפחה בפילוח חודשי כדי שנוכל לדעת מה קרה במהלך המלחמה, משום שהם אוספים את הנתונים ידנית מכל מרכז. יש 171 מרכזים. הם אוספים את הנתונים בצורה ידנית בסוף שנה. אז מה שהם העבירו לנו זה נתונים על שישה מרכזים ספציפיים, והם לא מהווים מדגם מייצג של כלל המרכזים. כשבדקנו את מספר המטופלים במרכזים האלו, ראינו שבמהלך המלחמה מספר המטופלים עלה. פה אנחנו רואים עלייה. אם עד עכשיו דיברנו על ירידה, אז ספציפית במרכזים האלו אנחנו רואים עלייה במספר המטופלים בהשוואה לתקופה המקבילה.

יחד עם זאת, כשבדקנו כל מרכז בצורה פרטנית, ראינו מגמות מעורבות. אנחנו רואים למשל בתל אביב, בעפולה ובדימונה שהייתה עלייה במספר המטופלים במהלך המלחמה.

אני רוצה לשאול שאלה. אמרנו שמספר התיקים שבתוך המשפחה, בן משפחה אחר או בן זוג, יוצא לנו 11,000 פלוס 7,000. כמה טופלו במרכזים?

אנחנו לא יודעים להגיד. אין לנו נתונים על מספר.

אבל קודם אמרת נתון.

אמרתי מה שאנחנו יודעים משנים קודמות.

אז משנים קודמות סביב כמה אנחנו מדברים, 20,000?

פונים. פניות בסביבות ה-20,000, ומי שמטופלים בפועל זה בסביבות ה-13,000. אבל מי שמטופל במרכזים זה לא רק נשים, זה גם ילדים, זה גם כל המעורבים.

ברור, כי גם הפילוח הזה הוא לא בהכרח על אם הבית או אם זה ילדה או ילד. אני חושבת שאתם צריכים לקחת את הנתון הזה ולראות כמה מטופלים – לפחות לראות בהערכה כמה נופלים בין הכיסאות או לא מקבלים טיפול, אלא אם כן הם הולכים לטיפול חיצוני.

אבל לא כולם רוצים טיפול. גם את זה צריך לשים על השולחן.

זה ברור. על פניו נראה שיש מספרים יפים שמגיעים.

ראשית, מגיעים הרבה מאוד אנשים. שנית, מדובר ברצף של שירותים. כשבוחנים רק שירות אחד מתוך הרצף זה לא מייצר את התמונה כולה. יותר אנשים מקבלים מענים משירותים נוספים שקיימים – ממרכזי אלומה, ממקלטים. אם אתה אוסף את כל הנתונים האלה, התמונה משתנה.

אז את אומרת שזה חלקי.

שזה נתון משמעותי וחשוב, אבל צריך לחבר אליו עוד נתונים.

לא רק זה. ככל שאנחנו רואים את השינוי המשמעותי בשנים האחרונות, הרבה יותר נשים מעדיפות ללכת למרכזים שקשורים לרווחה מאשר ללכת למשטרה, כי גם אם היא תלך ותתלונן במשטרה זה רק יפגע בה ובילדים. היא מעדיפה ללכת למקלט או למסגרות בתוך הקהילה ולא ללכת למשטרה, שבמשטרה זה הרבה יותר מורכב. מה גם שהבנו שגם האיזוק – שעל זה נעשה בטח דיון בנפרד – לא ממש פועל, כך שמראש היא מקבלת צו הגנה.

מלכתחילה עשו הכול שהוא לא יופעל.

כן. אז אם היא תקבל צו הגנה ואף אחד לא ידע איפה הוא, אז למה ללכת למשטרה? עדיף ללכת למרכז של הרווחה – גם טיפול וגם הילדים מוגנים יותר.

ג'רי, לסיום.

רק משפט סיכום. סיימנו עם הנתונים. אני רק רוצה להגיד שכן, גם מנתוני המשטרה לגבי הנתונים המדווחים על קורבנות אלימות אנחנו רואים ירידה במהלך המלחמה בהשוואה לתקופה מקבילה, וגם בנתונים של משרד הרווחה על מספר הפונים ומקבלי השירות. יחד עם זאת, חשוב מאוד לציין שאנחנו רואים ירידה על נתונים מדווחים, וזה לא בהכרח מעיד על ירידה או עלייה באירועי האלימות עצמם, במיוחד כשאנחנו יודעים גם שהרוב לא מדווחים לרשויות.

אנחנו מדברים רק על החלק המדווח. תודה רבה. תודה, עידו. תודה, ג'רי. עבודה מעולה. תודה שאתם תמיד מלווים את הוועדה עם נתונים ופילוחים שהם סופר-סופר משמעותיים. היינו רוצים שתמונת המצב תיראה אחרת, ועם זאת, כמקבלות ההחלטות אנחנו צריכות להכיר את תמונת המצב.

אדוני המנכ"ל, השרביט שלך. תודה שאתה נמצא איתנו. אני יודעת שאתה שותף למאבק באלימות. הדלת שלך פתוחה, האוזן שלך קשובה ואתה שותף גם בעבר ואתה תהיה שותף גם בעתיד לדברים שאנחנו רוצים להוביל. אני מקווה שבפעם הבאה שנהיה שם נבוא עם עוד תוצאות, לפחות שבחלק שלנו נגיד שאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. אז תודה על השותפות הזאת. בבקשה.

תודה, כבוד היו"רית. לפני שאני אפתח אני רוצה להתנצל בשם שר הרווחה, השר מרגי. הוא היה צריך להיות פה, אבל הוא נאלץ לרדת לדרום למפגש עם קיבוצי העוטף. זה משהו שנקבע כבר מזמן והוא העדיף לא לוותר על זה. לפני שאני מתחיל אני אשמח שנקרין סרטון.

זה הקמפיין החדש שאתם הולכים להוציא?

כן. יצא ממש לפני יומיים, לא בתיאום עם הדיון הזה, ככה יצא. אני מאוד אשמח שנראה אותו. אחר כך אני אגיד כמה מילים ונעביר את השרביט לאנשי המקצוע.

(הקרנת סרטון).

כל הכבוד.

יצירתי מאוד. ממקד לגברים.

הקרדיט לגוף המקצועי ולדוברות שלנו מהמשרד.

ראיתי גם את רחלי נכנסת, חלק מהדוברות שלכם.

ברשותכם, אני אשמח רק להוסיף נקודה מסוימת. אני יו"ר פורום משפחה, לשכת עורכי הדין. הסרטון מאוד יפה, אבל הייתי מציעה להוסיף לו גם אלימות בשתיקה. לפעמים יש בני זוג שאחת מבקשת לפרט לה דברים, לתת לה תשובות על קבלת הלוואות.

לוקחים את זה בחשבון. תודה. הייתי רוצה לדעת איפה הקמפיין הזה עלה.

בכל המדיה.

אה, בערוצים המסחריים, ברדיו. חשוב גם המיקוד הזה של גברים שיבואו לקבל עזרה.

לפני שאני מגיע לילד, לא פעם ראשונה שאני רואה את הסרטון, ממש הוצאתי דמעה, אמיתי, אמיתי. זה סרטון מצמרר. בפעם הראשונה שהראו לי את זה התלבטתי אם ללכת לנוירולוג, כי בעיניי הסרטון הזה קשה מאוד אבל הוא מדויק. אני אתייחס לסרטון עוד מעט. אני רוצה להגיד כמה מילים, ברשותך – שלום, אדוני.

נארגן לו כיסא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מעניין. כשהגיעה אישה לא ידעתם להתארגן.

שב, שב. שוסטר, אם לא, אני אקום בשבילך.

קודם אני רוצה להגיד תודה שהזמנתם אותנו לדיון המאוד-מאוד חשוב הזה. המשרד עוסק בסוגיה הזאת על פני כל השנה בכל מיני ממדים. יש פה חלק מהנציגות והנציגים של המשרד שעוסקים בנושא הזה, ואני יכול להגיד לכם שזה יושב על שולחננו.

סליחה, יש פה רעש. זה נורא מפריע. מי שמדבר שם, שקט. תודה. בבקשה.

הסוגיה היא דרמטית מאוד במשרד. היא בוודאי אחד מחמשת הנושאים המרכזיים שהמשרד עוסק בהם. לפני זה, אני מניח שיש פה משפחות של חטופים, אז אני גם חייב לציין משהו לגבי זה. הדבר היחיד שמפריע לי כינון האזרח, לא ינון מנכ"ל משרד, הוא החשש הגדול הוא שזה יתחיל לעבור בכל יום במן שלוות נפש כזו ואנחנו נשכח שיושבים שם מעל 100 חטופים שלנו. את תיארת את זה יפה בבוקר עם מה שקורה להם במזג האוויר הזה, וגם בקיץ זה סיוט וכל השנה זה סיוט. אני באמת מתפלל, גם כאזרח פרטי, שהלוואי שהסבל הזה יסתיים כבר.

אמן.

אני רוצה לגעת בכמה סוגיות מרכזיות שהמשרד עוסק בהן. אחר כך אנשי המקצוע ירחיבו. משרד הרווחה שם לו למטרה לפעול בסוגיות של מניעה. אנחנו עוסקים כל השנים בטיפול בבעיה כשהיא כבר קיימת והיא מגיעה לפתחנו, אבל השנה החלטנו גם להתחיל להתמודד עם סוגיות של מניעה, והסרטון הזה הוא חלק מהמהלך הזה. הסרטון הזה בעצם מבקש מגברים או נשים, גם כאלה שאירוע האלימות במשפחה עוד לא התפוצץ.

הם מתביישים. יש כאלה שפשוט מפחדים להודות בזה או מתביישים או אומרים: עדיף לא להציף את זה. ככה זה מסלים. לא מקבלים עזרה.

לגמרי. גם האישה וגם הגבר או הילדים יכולים לפנות ולקבל עזרה דקה לפני שזה יוצא מכלל שליטה. התחיל אירוע אלימות במשפחה, ואז אנחנו כבר נכנסים גם למסלולים פליליים ולא רק למסלולים טיפוליים. אנחנו פה מציעים לגברים האלה לדבר איתנו ולבוא לטיפול שהוא כמעט טיפול מונע. המשרד הקים שני מרכזים, אחד כבר התחיל לפעול ממש בימים האחרונים בצפון, בטירת הכרמל. אני מאוד אוהב את המיקום, דרך אגב.

רגע. אלה עוד שניים נוספים?

אלה מרכזי טיפול בגברים שממש במעגל האלימות.

אז היו שניים, אחד נסגר ואחד נשאר בחיפה. תן לנו תמונת מצב.

מלי, את רוצה להגיד מילה? מלי אורגד היא מנהלת השירות.

שלום, ב-171 המרכזים אנחנו מטפלים בגברים, גברים פוגעים ונפגעים.

מלי, לקצר. שאלתי כמה מרכזים היו וכמה יש עכשיו לגברים?

לא. יש לנו מרכזים שמטפלים בהם גם בגברים וגם בנשים, גברים נפגעים ופוגעים. בנוסף לזה, חברת הכנסת - - -

אני אתקן שלא היו מרכזים רק לגברים.

אני זוכרת שהגעתי לבית כזה של גברים.

אז רגע, אני אפרט. בנוסף לזה, מה שהמנכ"ל דיבר עליו, אנחנו מקיימים שני מרכזים ייחודיים לגברים.

אבל זה מה ששאלתי, מלי. כל הזמן יש לך קושי להבין את השאלות שלי. תתמקדי בבקשה, כי אני רוצה לאפשר למנכ"ל שלך להמשיך. פעם היו דירות טיפוליות לגברים. כמה יש כאלה?

יש שתי דירות ועדיין ישנן, ומטופלים שם גברים שמגיעים.

בעצם הדבר הזה לא השתנה עשור.

לא.

זו נקודה שאני רוצה שתרשום לך, כי המקומות האלה עושים פלאים. אגב, למה? כי יש גברים שאומרים: "תמות נפשי עם פלשתים" – אין לי איפה לגור, אין לי קורת גג, אני הולך עד הסוף. לכן אני חושבת שדווקא המרכזים האלה הם מאוד חשובים גם מבחינת אלה שהם יותר במסגרת של פנימייה ולינה. זה אחד. ועכשיו אני מבינה שהמרכזים שאתה מדבר עליהם הם מרכזי יום.

כן.

המרכז מדבר על סוג אחר של מסגרת.

תודה. תודה. תודה.

הם מיועדים לטיפולים יומיים, והם בעיקר כחלק מאסטרטגיה שאומרת: בואו ננסה למנוע את הכניסה למעגל האלימות. אני רוצה להזכיר שאנחנו בשנה של מלחמה, האמוציות בבתים עלו פלאים, רמת הסטרס והלחץ בחברה עלתה פלאים. אנחנו עוד לא רואים את זה במספרים. לצערי אנחנו נראה את זה בעוד שנה כשנשב פה.

כן. זו הזדמנות גם להזכיר את נשות המילואים שאנחנו עוסקות בסוגיה שלהן הרבה מאוד. אני מקבלת המון סמסים מנשות מילואים שמספרות לי דברים קשים, כולל נשים שיוצאות למקלטים, ואתם בטח גם נפגשים עם זה, כתוצאה מזה שהבעל חזר משדה הקרב עם תופעות חמורות.

חלק גם עם פוסט-ראומה.

נכון. אז יש מגוון טיפולים, אחד מהם הוא הטיפול הזה כדי שהוא לא ייכנס למעגל האלימות, ואנחנו נפתור את הבעיה לכל גופי הממשלה השונים שאמורים להיכנס לתמונה – משטרה, פרקליטות, בתי משפט וכך הלאה. אז לפני שזה מגיע לשם אנחנו מנסים למנוע את זה. מרכז אחד הוקם בימים אלו בטירת הכרמל. לגבי השני, ממש עובדים על ההקמה שלו באזור השפלה.

אז נודה לך שתבחן גם את הנושא.

וגם בכפר הנוער קדמה שאת מכירה.

בכפר הנוער קדמה?

כן. זה יהיה בסמוך לזה.

מחוץ לפנימייה.

כן.

מרכז הטיפול הוא עם לינה?

לא, זה בלי לינה. זה מרכזי יום.

זה חייב להיות רחוק מהילדים.

בוודאי.

תודה רבה. שזה ממש לא יהיה קרוב לילדים ולבנות שנמצאים שם בפנימייה. זה משהו שאנחנו לא נקבל, שלא יהיה מצב שהם נכנסים בכלל מהשער של הפנימייה.

לא, לא, לא. בוודאי. נדבר על זה.

לגבי הדירות, אם תרצה אנחנו, הוועדה, נבוא לסיור, אם אותם גברים ירצו לקבל אותנו. בזמנו עשיתי את זה, לדעתי לא כחברת כנסת אלא יותר כשהייתי כתבת משפט. נעשה סיור אם אפשרי, אם זה מקובל עליהם. אני חושבת שצריך לבחון את ההרחבה של הדבר הזה.

רשמתי לי את זה. הנושא השני שרציתי לדבר עליו הוא כל סוגיית עו"ס אלמ"ב קהילתי ברשויות המקומיות. הקצינו 88 תקנים. הגענו כבר לאיוש של 60 תקנים מתוכם. זה לא מספיק, ואני לא אפתח פה את סוגיית איוש התקנים במחלקות לשירותים חברתיים. אם תזמיני אותי אני אציג לך תוכנית מאוד מקיפה ורחבה, שהמשרד עובד עליה בימים אלו כדי להגביר את איוש העו"סיות במחלקות.

כמה זה היה צריך להיות, 30?

88 תקנים הקצינו לעו"ס אלמ"ב בקהילה ברשויות, 60 מתוכם מאוישים. זה דומה לממוצע האיוש במחלקות, לצערי.

זה ניוד או שזה גיוס מחדש?

לא, זה גיוס חדש. אלה תקנים חדשים לגמרי.

אוקיי. נעבור, לא ניכנס לסיפור הזה.

אנחנו בכל מקרה מתקדמים גם בנושא הזה.

ולא במיקור חוץ.

לא, לא, לא. לא במיקור חוץ. עו"סיות במחלקות לשירותים חברתיים.

אוקיי.

מתחילת המלחמה הוספנו 20 מיליון ש"ח גם כן לפעולות של שיפור השירות – הכשרות, הדרכות לעו"סיות שעוסקות בתחומים האלה, כדי באמת למקצע יותר טוב וגם לתת דגשים ספציפיים לתקופה הארורה שאנחנו נמצאים בה. אנחנו רואים שזה משפר את המצב.

תגיד, אם היא מתקשרת ל-118 היא יכולה לקבל הפניה לעו"ס אלמ"ב ברשות שלה?

כן, בוודאי. אני מזכיר שגם תגברנו בעו"סיות את המוקד עצמו, כדי שייתנו לעיתים גם מענה מיידי, במקום, ולא רק יפנו.

אבל אתה מבין שהשינוי הזה שעשיתם זה מה שגורם לנשים היום ללכת לרווחה ולא למשטרה.

הן רוצות לבוא ולקבל יותר שירותים. נכון.

כי היא מקבלת את השירות. כשהיא מתקשרת 118 הוא נותן לה את עו"ס אלמ"ב, והיא נותנת לה פתרון. אבל הבעיה היא שהוא לא מטופל אלא היא, בעוד שהוא זה שגורם לאלימות בתוך הבית.

אני אוסיף על 118 שגם אפשרנו לעשות פניות באמצעות הווטסאפ, מה שהגדיל עוד את האפשרות לפנות.

הפניות השקטות. אנחנו זוכרים את זה.

עו"ס אלמ"ב פועל בשיתוף פעולה עם עובדי קהילה של המשרד לשוויון חברתי ברשויות ונעשים פרויקטים משותפים, ואני חושב שזה ניצול או ייעול טוב יותר של המשאבים כי הם לא רבים.

מי עושה את זה ברשויות?

יש עו"ס אלמ"ב. זה התפקיד שלו – דרך משרד הרווחה.

הם גייסו בערך 50.

הרשות משלמת את המשכורת?

כן.

לא, שיתוף הפעולה - - -

לה יש עובדים קהילתיים ולי יש עו"ס של הרשות. אני מממן 75% - - -

ברור. זה מצ'ינג של 75% ו-25%, אחרת הם לא היו מרימים את זה.

המודל הרגיל, לא במיקור חוץ או משהו אחר אלא עובדי הרשות המקומית.

אגב, סליחה שאני סוטה לנושא אחר. הרבנים למשל אמרו: אנחנו יכולים לממן 100%, אבל עם זה ממש לא. זה לא הם אשמים אלא האוצר.

רבנים זה רבנים.

זו בדיחה של פוליטיקאים בשעות הקטנות של הלילה. בבקשה.

טוב. אני רוצה להתייחס לסוגיה הבאה. כבוד היו"רית, את הזכרת את זה שהעלינו את התקציב. זה באמת כסף זניח, זה לא כסף גדול, והיית צריכה להילחם בי באופן אישי הרבה זמן. אני חייב להגיד שאני מודה לך שלא ויתרת. לא יצאת עם כל תאוותך בידך אבל שיפרנו מאוד את התקציב לנשים שיוצאות מהמקלטים מ-8,000 ל-11,000 שקל. בעבר זה היה 1,000 שקל לילד עד שני ילדים, עכשיו זה 1,000 שקלים לילד ללא הגבלה. אם יש חמישה ילדים בסיפור אז זה יהיה 5 כפול 1,000.

אני חושבת שזה צריך להיות 20,000 ומשהו.

לכמה זמן העזרה הזאת?

זה מענק חד-פעמי. היא נכנסת לשירות שלנו.

לכמה זמן העזרה? האם זה חד-פעמי, האם זה לתקופה?

המעטפת שאנחנו נותנים היא לתקופה ארוכה.

זה חד-פעמי. אני רוצה להגיע ל-20,000 ויותר, למה? אם היא עומדת לצאת וצריכה לשכור דירה - - -

רגע. הוא אומר לתקופה ארוכה.

לא, לא. אני אסביר. היא מקבלת חד-פעמי. מה שעכשיו היו"רית פנינה אומרת זה חד-פעמי. אבל היא מקבלת מאיתנו שירותים. אנחנו מלווים אותה לעיתים לאורך מספר השנים. במאמר מוסגר אני רוצה לומר שיש לנו פרויקט אחר לא במודל הזה.

אני חייב להתעכב על זה. האירוע הכלכלי הוא אירוע דרמטי. הרבה מאוד מהנשים חוזרות לידיים של הגבר האלים בגלל הנושא הכלכלי. איפה משרד הרווחה באירוע הזה שיהיה להן איזשהו עוגן כלכלי לא לחזור לידיים של הגבר האלים?

יש סל מסוים. אבל אני חושבת שהנקודה הקריטית של היציאה היא סופר-סופר חשובה. אני בעיקר הולכת על הסיפור של קורת הגג. נתחיל בקורת גג. אם אין לה כסף לשכור דירה היא חוזרת. היא אומרת: הילדים שלי לא יהיו ברחוב – היא חוזרת אליו. לכן אני אומרת שגם 11,000 פלוס 1,000 שקל לכל ילד – שגם על זה התווכחו איתנו, אבל לא משנה, בסוף הם באו איתנו יד ביד. אני אומרת שאנחנו צריכים להביא סל יותר גדול, לפחות לחצי שנה, כדי שיעמדו על הרגליים. אני לא מדברת על כל אחת.

אגב, יכול להיות שיהיה מבחן הכנסה. אם זו מישהי שמצבה הכלכלי לא קשה אז בסדר, אבל מישהי שזקוקה לה, תנו לה חצי שנה לעמוד על הרגליים, שהיא תשכור דירה, שהיא תצא לעבודה. אחרת זה בלתי אפשרי.

אם אפשר להעיר שתי הערות בנושא הזה.

שנייה. זו פעם שנייה שאת מעירה. אני לא יודעת מי את, אבל תמתיני. רק חברי הכנסת יכולים להעיר.

אז איפה אפשר בנושא הזה להשתפר כדי שיהיה להם עוגן של דיור לתקופה ארוכה?

קודם כול, משרד הרווחה הוא לא משרד משלם, בהגדרה, בתפיסת העולם הממשלתית. יש את הביטוח הלאומי שהוא גוף משלם. אנחנו גוף מספק שירותים באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים או שירותים שאנחנו מפעילים באופן ישיר. אז אני יודע לתת לה סל מענים לאורך זמן – מלי ורקפת ירחיבו תכף. התשלום הזה הוא תשלום חד-פעמי. אני אומר פה למיקרופון, אני מסכים שצריך להרחיב את התשלום הזה וגם לתת אותו בכמה פעימות. אבל תדעו שזה מורכב, ואנחנו עוסקים בסוגיה הזאת איך להרחיב את המענים הכספיים.

למה, זו חקיקה - - -

לא, זו לא חקיקה. זה בעיקר עניין תקציבי ותפיסתי.

ינון, זה לא הרבה כסף.

אני יודע.

אני רוצה שתלך איתנו יד ביד. צריך להיות פה סל של 30,000 ו-40,000 שקל. אנחנו משקיעים בכל כך הרבה דברים. תאמין לי שאני שומעת מענק לזה ומענק פה וכמה עשרות אלפים והרשות לחדשנות. לא שאני מזלזלת. נכון שהפן שלי הוא פחות באוריינטציה של הייטק, אבל אני אומרת לך, לא יכול להיות ששם ישפכו מיליונים ופה לא. הדבר הזה הוא ממש פשוט. אנחנו מדברים על בערך 500 נשים שיוצאות? כמה, 700?

הסוגיה היא לא תקציבית.

תעשי 700 כפול 40,000. בעצם תעשי 500 כפול 40,000. זה מהפכני.

ג'רי, יש לך נתונים כמה חוזרות לגבר האלים בגלל נושא כלכלי?

כן, לא במהלך המלחמה.

20 מיליון שקל. רבותיי חברי הכנסת, אתם מבינים?

אלקין עולה 17 מיליון. אפשר להעביר את זה. זה כמעט אותו סכום.

אדוני המנכ"ל, אנחנו נעזור לך לקושש את הכסף בוועדת הכספים.

המהפכה האמיתית תהיה שהיא לא תצטרך מקלטים אלא שתישאר בבית, כמו הפרויקט של מיכל סלה שמשרד הרווחה לקח מהמשרד לביטחון לאומי הכושל, תודה לאל, ובעצם גרם לאישה להישאר בבית עם הלחצן, עם הכלב, ולא ללכת ולברוח למקלט.

נכון. אבל מירב, אנחנו עדיין במצב שהן צריכות את המקלטים ואנחנו במציאות הזאת. ינון, לא הרגשתי שאני נלחמת בך, אתה יודע למה? כי אני יודעת שאתה רוצה לעזור.

אני אומר את זה לחיוב, לא לשלילה. אני שמח שעשית את זה.

אז אנחנו ביחד – תרשום, זה אחד מהדברים, והוועדה תנחה אותך.

לא אחד. זה צריך להיות הדבר המרכזי.

רשמתי לי את זה.

20 מיליון שקל. אולי מירב שטרן גם תביא להם את החצי – מצ'ינג עם הרשות לקידום מעמד האישה.

צריך לתת לזהבה גלאון את הקרדיט.

רגע. איפה השרה? היא לא מגיעה היום?

היא תכף תגיע.

אגב, המענק לנשים יוצאות מקלטים התחיל בכנסת ה-20. 8,000 השקלים זה החוק של זהבה גלאון ושלי, ופנינה המשיכה אותו.

נכון.

לא. מה פתאום. אני אגן על התפיסה. אני אספר לך את הסיפור. הייתי שרת הקליטה. הגענו למקלטים, ושם לצערנו יש ייצוג לא קטן לעולות חדשות, וכמו שאימאן אמרה גם לנשים מהמגזר הערבי. אני בגזרת האלוקים שלי לא יכולתי לתת לכולם אבל נתתי לעולות, ואמרתי שכשנחזור לכנסת תשוו את זה גם. הם קיבלו תוספת של 6,000 שקל.

8,000 שקל.

6,000.

אה. את מדברת על העולים.

כן. על מה שהיה 6,000 לדעתי היום זה גם יותר גבוה. אני חושבת שב-20 מיליון שקלים אנחנו יכולים לעשות את זה ובעזרת השם נעשה.

זו משימה. אנחנו נעשה את זה ביחד.

פנינה, אני רוצה אחר כך לדבר על סוגיה נוספת.

אין בעיה. המנכ"ל ימשיך ואנחנו גם נאפשר אחר כך.

רציתי להגיד מילה על דיור.

מצטרפת אלינו השרה. בוקר טוב.

בוקר טוב.

תודה שהצטרפת אלינו. אנחנו נמצאים באמצע סקירה של מנכ"ל משרד הרווחה. בבקשה, תמשיך.

דיברתם על דיור לנשים. אנחנו באוכלוסייה אחרת, נשים יוצאות ממעגל הזנות. עושים פרויקט מאוד רחב.

רגע. סליחה שאני קוטעת אותך. רק נכניס את השרה לסיפור שהיה עכשיו. הבאתי הצעת חוק שאומרת להגדיל את המענקים של נשים יוצאות מקלטים. מ-8,000 שקל רציתי 20,000 שקל. אחרי משא ומתן עם משרד הרווחה לפני בערך שנה העברתי את החוק שאומר שזה עולה ל-13,000 שקלים פלוס 1,000 שקל לכל ילד. אחרי ויכוחים רצו להגביל לשני ילדים, ואז אמרנו שזה פוגע בעיקר במגזרים מסוימים שיש להם יותר ילדים, ובסוף הורידו את החסם הזה. אבל עדיין זה קצת, כי כשאישה יוצאת ממקלט ואין לה דירה והיא צריכה לשלם שכירות והיא עוד צריכה לצאת למצוא עבודה, היא חוזרת לבעל המכה. עשינו חישוב פה תוך כדי, בלייב, וגילינו ש-500 נשים שיוצאות כפול 40,000, נגיד אנחנו נותנים להם סל, זה יוצא 20 מיליון לשנה. זהו. לכן אנחנו חושבים שזה דבר שממש מציל חיים, ושיתוף פעולה של המשרד שלך במצ'ינג עם המשרד שלהם יעשה מהפכה בעניין הזה. בבקשה.

אני רוצה להגיד שבעולם תוכן קצת אחר אבל ממש סמוך, עשינו מודל של רכישת 20 דירות יחד עם קרן שוסטרמן. זה מודל שהוא כלכלי לחלוטין. הקרן הביאה פילנתרופים, ניקנו 20 דירות. אנחנו בדרך לעוד 20 דירות כאלה. הדירות האלה מיועדות לשיכון של נשים יוצאות ממעגל הזנות לפרק זמן של שנה עד שלוש שנים אם אני זוכר נכון, כדי להחזיר אותן למעגל העבודה ולמעגל החיים ושייצאו לחופשי.

לא כמו דירות מעבר שמבקשים מהן להיות כמה נשים באותה דירה.

לא, זה גם כמה נשים באותה דירה.

לא. פה זה היא ומשפחתה. היו לנו דיונים על זה.

נשים יוצאות זנות הן כמה נשים יחד בתוך הדירה.

זה תלוי. אם היא משפחה היא לבד, ואם לא אז זה שתיים בדירה.

אם אין לה משפחה היא יכולה. זה כמו שותפות.

אני רואה פה את ארגון אישה לאישה. לכם יש 20 דירות?

כן.

כמה גרות באותה דירה?

המודל של המשרד, הסטנדרט הממשלתי הוא שתי נשים בדירות.

אתם חייבים לשנות את זה. אנחנו דיברנו על זה כל כך הרבה. זה לא השתנה?

שמה, שהיא תגור לבד?

כן. מה זה, פנימייה? אני גדלתי בפנימייה. מה זה, אישה בגיל 50-40 צריכה לחזור לתנאי פנימייה? מי רוצה לגור עם עוד מישהי?

זו לא פנימייה, ודווקא זה שהיא עם מישהי ולא לבד זה דווקא חשוב בעיניי.

אני רוצה להגיד איפה הבעיה שלי. הבעיה שלי היא – זו בעיה קטנה אבל אנחנו לא מצליחים לחלץ אותה – שרשות המיסים לא מכירה בפרויקט הזה כפרויקט פילנתרופי והיא דורשת על זה מס.

אתה גם לא מקבל הנחה בארנונה.

מה הסיבה?

אני לא מצליח לפצח את זה.

מה הסיבה הרשמית שלהם?

ביורוקרטיה.

אני לא נכנס לסוגיות המשפטיות. זה קצת נבוב כל הסיפור הזה.

אז בואו נפתור את זה. אנחנו חייבים לפתור את זה. הבירוקרטיה לא מעניינת את אותה אישה שצריכה דירה. אני אומרת לכם, כל אחת שתהיה בנעליים האלה, מי הייתה מוכנה ללכת עם הילדים שלה עכשיו לגור עם עוד אישה? זה כבר לא מקלט. תנו לה חיים.

לא. הוא אמר שאם היא לבד שתהיה עם מישהי.

אני יודעת. הם לא מכירים בזה. זה מה שאני אומרת, מירב.

אני אומרת, אולי עדיף לא להיות לבד בתקופה כזאת קשה.

לא, ממש לא. למה אנחנו צריכות להיות פטרוניות ולהחליט בשבילה? אם הנשים ייצאו מהמקלט, אחרי שהן גם ככה סבלו את התקופה שהן צריכות להיות בכוך, אני חושבת שראוי שניתן להן את האפשרות להיות בדירה לבד, כי זו דירת מעבר.

בסדר. נראה לי יותר דרמטי לעזור להן עם המיסים ועם הארנונה של הדירות.

גם. גם וגם וגם. אפשר. זה לא הרבה כסף. אתה מטפל בזה או שאתה צריך את העזרה שלנו?

אני אשמח את העזרה שלכם בזה.

אני רואה שהשרה כבר רשמה את זה. אנחנו חייבים לפתור את הדבר הזה.

דיברנו כבר על המוקד אז אני לא אחזור על זה, ואני גם מניח שיפרטו.

כמה מיליונים אנחנו משקיעים בתוכנית הלאומית? כמה מיליונים? אז הבטחתם לי עלייה.

בסך הכול לשנה 155 מיליון.

אבל זה היה בשנה הקודמת.

גם השנה זה אמור להיות.

למה אין עלייה?

בינתיים עוד לא קיבלנו - - -

לפי המצב צריך להגיד תודה שאין קיצוץ בזה.

לא. אז הבטחתם עלייה. מלי, את הייתי אצלנו בוועדה על הנושא הזה. אני לא אפיל עלייך דברים שאני לא בטוחה שאת הבטחת. הובטח לנו שניאבק על התקציבים, נלחמנו עם האוצר, ואמרתם שתהיה עלייה. יש מימוש? כמה המימוש?

אין לי את זה כרגע פה. תכף אני אשיג את המידע.

זה חייב. זה א',ב'. מתוך 155 מיליון זה מאוד מעניין כמה המימוש. אם תגידו לי: המימוש בשנה שעברה היה 80% – בסדר. אז אולי אנחנו לא צריכים תוספת.

אגב, בדרך כלל זה לא מגיע למימוש מלא.

בסדר. תבדקי כמה המימוש. בבקשה, לסיכום.

אני רוצה עוד שני דברים קטנים. אני מזכיר שעברו שני תיקונים לחוק, תיקון 18 ותיקון 19 גם עו"ס מגייס ומעריך וגם עו"ס פיקוח אלקטרוני, וזה עלה פה לשיחה. אני רוצה להזכיר, משרד הרווחה לא קיבל תקן אחד לסיפור הזה. היו הרבה הטבחות וכו' אבל לא קיבלנו תקן אחד.

בדקת שבט"פ לא לקחו לך את התקנים?

רגע. המשרד מתקציבו מימן 26 תקנים לסיפור הזה.

אתה מדבר על עו"ס התסקיר?

כן, גם פיקוח אלקטרוני וגם עו"ס מגייס ומעריך. 26 תקנים מתקני המשרד. אנחנו בתהליכי איוש. אני לא קיבלתי את המספר המדויק כמה, אבל אם אני זוכר נכון יש כבר עשר עו"סיות על הפיקוח האלקטרוני. עשר עו"סיות כבר פועלות, עובדות מוכשרות מחכות לקבל בקשות לתסקירים, ולגבי השאר אנחנו בתהליכי איוש.

היית אמור לקבל עוד עובדים?

ודאי. היינו אמורים לקבל תקנים ולא קיבלנו תקנים לזה.

ממי?

לגבי זה אני אסתדר עם האוצר. אבל אני רק רוצה להגיד שלא חיכינו לאוצר ושמנו תקנים מתקני המשרד, וכבר עשר עו"סיות עובדות בתחום הזה.

תדע לך, אנחנו לא רק מבקשות דברים. אנחנו עומדות כאן לרשותך – הוועדה הזאת. אם אתה צריך שנזמין את האוצר שייתנו תשובות, אנחנו כאן. זו חלק ממדינה מתוקנת.

צריך, פנינה. צריך.

נביא אותם.

אז אני רוצה להיות הוגן. על אף שעדיין לא קיבלנו את התקנים האלה, אני לא יכול להגיד שהאוצר לא שותפים.

אגב, זה לא האוצר כמו הפקידים. אתה צריך להסביר את זה.

כולם מפחדים להגיד משהו רע על האוצר בלי להגיד משהו טוב.

לא, לא. זו ביורוקרטיה פקידותית בסוף. יש פה בעיה. הינה, אנחנו דיברנו עכשיו על הכסף שקיים. לא נותנים לנו להוציא אותו. הרי זו בדיחה.

מי זה, דניאל? אנחנו נדבר עם דניאל.

דניאל עבר לבריאות. הוא הבין שברווחה קשה, הלך לבריאות. שם יותר קל.

אתה יודע כמה תסקירי מבחן הוצאתם בנושא האיזוק?

אני לא יודע, אבל אנחנו נוכל לברר ולהחזיר תשובה.

טוב. לסיכום.

משפט אחרון, יושב פה סאיד – אני לא הזכרתי את כולם, זה לא הוגן.

סאיד הוא אורח קבוע.

אני יודע.

כולם מכירים את סאיד. סאיד כבר חבר כנסת 121.

אל. חבל, הוא עושה עבודה מעולה.

הוא סלב יותר ממני. אני גאה בזה. לסאיד בשנים ממוצעות יש חמש פניות בדרך כלל לכל הסיפור של כלי ירייה. השנה זה קפץ ל-90 פניות. אני לא רוצה להגיד לכם מה המשמעות של זה, אבל הם ירחיבו על זה.

אבל אתה נגעת בנקודה. אני יודעת שהנתונים לא עוברים, לא עוברים. לא פונים אליכם מאגף רישוי לכלי ירייה. למה, סאיד?

קודם כול, ה-90 שהמנכ"ל מדבר עליהן אלה 90 פניות אליי כממונה של גורמי אנשי טיפול, עובדים סוציאליים בשירותי הרווחה, על מנת להתייעץ לגבי רמת סיכון, לתת להם הנחיות והכוונות.

ואלה נשים שפנו, שמרגישות מאוימות.

יש איזשהו ניסיון – וזה גם נדון כאן – שנהיה מעורבים גם בבקשות, לא רק באלה שכבר מחזיקים רישיון והם בעצם על פי החוק - - -

אבל אנחנו מנסים את זה כבר שנה. זה לא עובד.

מה, הם לא מקבלים רשימה?

כן. אז ה-90 זה - - -

זו הפנייה האקטיבית של האישה: אני מרגישה מאוימת – ואז אתה יודע לפנות אליהם.

זו פנייה אקטיבית של אישה, אבל זה גם גיוס ואיתור סיכון של איש המקצוע שמטפל באישה, ואז הוא מפנה. אבל נכון, יש פער בינינו לבינם וזה גם עניין משפטי.

היום אם מישהו מוציא כלי נשק – הינה, כבר שנה אנחנו מנסים לעשות סנכרון בוועדה לביטחון לאומי - - -

אנחנו מדברים על זה. אני יודעת, היה גם דיון אצלי. אבל הבטיחו שהם עובדים על ממשק.

אין. אם היום מישהו בא להוציא כלי נשק, הוא במשרד הרווחה לא יכול לתת חוות דעת האם אדם מסוכן או מוכר.

את זה אני מכירה. אבל הבטחתם אז שאתם כבר בתהליכים מתקדמים.

אני יכול להגיד שהעברנו את זה גם אחרי מעורבות של הייעוץ המשפטי שלנו, וזה מחכה הרבה זמן לתשובה של משרד הביטחון.

של המשרד לביטחון לאומי?

כן.

קודם כול, השרה, יש פה אירוע עם הדבר הזה. אני חושבת שאת צריכה לפנות לשר בן גביר. אם הם יודעים מי המסוכן – ויש להם רשימה.

מה הסיבה שאתם לא יכולים לתת חוות דעת?

יש להם. הם לא מקבלים.

בעיקרון בחוק כלי ירייה כרגע יש הסדרה של המעורבות של המשרד שלנו באנשים שמחזיקים כלי ירייה.

רגע. תציג את עצמך.

אני ראש תחום אלימות במשפחה וממונה הערכת סיכון בחוק כלי ירייה. בעיקרון בחוק הקיים, כרגע אנחנו חייבים לדווח לאגף כלי ירייה על מטופלים שלנו שנשקף סיכון בעקבות החזקה של רישיון נשק. הפער הקיים הוא לגבי המעורבות שלנו בבקשות חדשות, וכולם יודעים פה שמדובר בעשרות אלפים, ובעצם אין כרגע עוד רישיון. זה תהליך. הפער הוא בסוגיה הזאת שהיא עוד לא מוסדרת בחוק. לכן אין לנו.

אני אספר לך משהו. פנה אליי חייל ואמר לי: תקשיבי, הגיע אליי המפקד שלי לתוך עזה, ואומר לי: תביא את הנשק. אתה יוצא מהמילואים. אמרתי לו: למה? – הוא עשה איזה תחקיר וכו', סיפר שהוא עישן איזה משהו, ועל זה בהערכת פסיכולוג הוא נפל. אבל בהערכת מסוכנות הם לא מקבלים.

אבל מה הסיבה הרשמית שהם לא רוצים לקבל את הערכת המסוכנות? אני מנסה להבין.

לא. כרגע זה לא שהם לא רוצים. בעצם זה לא מוסדר בחוק.

והיה שיח מול המשרד?

צריך לעשות תיקון חקיקה.

אה. מעולם לא אמרו לנו.

כן, זה תיקון חקיקה. גם בזה תיקון חקיקה.

את רואה? זה מה שניסיתי להבין.

טוב. תביאו לנו בבקשה מהיועצת המשפטית.

ינון, נשאלת השאלה, אתם פניתם לשר לביטחון לאומי?

כן.

ו?

זה לא קורה בינתיים.

זה לא עובד, לא עובד.

פנינה, קשה לי להאמין שהוא ירצה - - -

השרה, רגע. אנחנו נבקש גם – זה חלק מההנחיות – שהיועצת המשפטית למשרד הרווחה תעביר לנו את התיקון שצריך, שגם תנסח את החוק כדי שזה יקצר את התהליכים, ואנחנו נגיש הצעת חוק.

מעולה.

את בוועדת השרים לענייני חקיקה?

לא. אבל אני רוצה לומר שקשה לי להאמין שהשר ירצה שגורם שלא יכול להשתמש בנשק יקבל נשק, או איזשהו אדם כזה או אחר. לכן אני באמת מציעה לבוא איתו בדברים על זה, ואם צריך תיקון חקיקה, קשה לי להאמין שהוא יתנגד לכך.

אנחנו עם אנשי המקצוע שלו כל הזמן.

כבר שנה ומשהו.

אני לא מכירה את זה.

אנחנו מעל שנה בוועדה לביטחון לאומי מנסים להכניס את משרד הרווחה כשהוא בא להוציא רישיון נשק. שנה אני שם. בכל חודש דיון ועוד דיון ועוד דיון. זה כל כך פשוט. הינה, סאיד, כמה פעמים אנחנו יושבים שם?

פנינה - - -

שנייה. אני רוצה לסיים. פה באנו ביחד עם סאיד, עם גורמי רווחה, עם נשים, ואמרו: תעשו הלימה. הוא מוציא רישיון – תבדוק. הם לא מוכנים. זה לא מעניין אותו. מעניין אותו לחלק כמה שיותר נשק.

בסדר. אנחנו ננסה להתמודד עם הסוגיה הזאת. האמת, זאת תעודת עניות לנו שאנחנו שם.

די. אני מתמודדת עם זה כל שנה.

פנינה, אני לא מקבלת את זה שאומרים: זה לא מעניין אותו – כשאין פה תגובה - - -

זה לא מעניין אותו.

את לא יכולה להגיד את זה, כי אין תגובה רשמית שלו. אם אני לא מכירה את זה - -

למה שתכירי?

אם לא הגיעה כזאת פנייה אליי, והאמיני לי שאין לו סיבה לא לעשות תיקון כזה. לא מקבלת את זה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל כבוד השרה, עובדה - - -

יש תגובה רשמית? את פנית אליו?

משרד הביטחון - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אפשר להגיד משהו? משפט אחד. מה קורה?

שנייה, אימאן. אני אתן לך. אני אתן לך. זה לא בגללך, פשוט התחיל להיות פה - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא. אני לא דיברתי מתחילת השיחה, וביקשתי גם רשות דיבור.

סליחה, אימאן. אצלי לא יכולים לדבר איתי על קיפוח של חברי כנסת, ואת יודעת למה? כי יושבים פה חברי כנסת שיושבים בשקט.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא צריך לצעוק בשביל זה. אני התחלתי את המשפט.

אני לא צועקת, אני אומרת לך. גברת, את תמתיני כמו כל חברי הכנסת, ואם את רוצה להגיד משפט. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

סליחה, סליחה.

אין צורך לבקש ממני סליחה. את רוצה להגיד משהו?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא. אני לא ביקשתי סליחה. סליחה על הדרך שאת מדברת אליי. מה זה?

חברת הכנסת אימאן - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רצה בין הוועדות. אני נמצאת כאן כי זה דיון חשוב. יש הצבעות בוועדת כספים ואני מתרוצצת בין שני הדברים.

חברת הכנסת אימאן, אין לי בעיה גם להתנצל אם את נעלבת, אבל שוב, את רוצה לומר לה משפט? אז משפט.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. רציתי להגיד שזה לא העניין אם אנחנו מאמינים שזה במתכוון או לא במתכוון. זה לא עניין של כוונות. עובדה קיימת היא שיש 90 גברים אלימים שקיבלו רישיון. זה זועק לשמיים וצריך בדיקה.

לא. זה 90 שדווחו והם יכולים לטפל. הבעיה היא עם מי שהם לא יודעים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון.

יש פה את המשרד לביטחון לאומי. בבקשה, תעמדי ותציגי את עצמך. מה רצית לומר?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק שתדעי שאני בריצה החלקתי פה ואני בקושי יושבת. החלקתי פה בכניסה.

את בסדר?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, לא בסדר. גם הגב, גם הברכיים.

יהיה בסדר. רפואה שלמה.

אני מהמשרד לביטחון לאומי. אני אתייחס לסוגיה של הממשקים שעלתה כאן יחד עם משרד הרווחה בהקשר של כלי הירייה. חשוב לנו להגיד שאנחנו כמשרד לביטחון לאומי היינו מעוניינים לקבל מידע באופן סדור ושוטף ממשרד הרווחה. עד היום קיבלנו מהם אך ורק פניות יזומות אודות גורמים ספציפיים – אני מקווה שאני אומרת את ההגדרה הנכונה – שעבורם יש מסוכנות ולא צריך להגיע רישיון.

שזה ה-90.

הבנתי שזה אפילו פחות מזה מבחינה יזומה, אבל בסדר. אנחנו בעד לייצר ממשק סגור.

אתם אומרים את זה שנה.

רגע. אבל מה התפקיד? לא הבנתי.

רגע. לא, לא, לא. אני לא מוכנה לשמוע את התקליט השבור הזה. הייתי פה בדיונים, הייתי בדיון אצל פוגל כשזה נעשה בנגב. אתם אומרים את זה שנה. את מסתלבטת על אנשים?

חס וחלילה.

לא, לא. חכי. זה ממש מרגיז אותי. התשובות האלה לא יהיו קבל עם ועדה. זה רק מעיד שאין בושה, כי אני הייתי ואמרתי לכם: אין בעיה שתהיה התגוננות פנימית בתוך עם ישראל ואין בעיה שאנחנו נחלק נשקים כשצריך, אבל אתם צריכים את כל השלייקס להגן על נשים ולומר: לא הייתה פנייה; אנחנו נשמח. זה תגידי לאישה שנמצאת בסכנה. אני מבקשת, הממשק הזה – נמאס לשמוע את זה.

גברתי, בכל הכבוד, המשרד לביטחון לאומי מעוניין לקבל את המידע, וכרגע הגורם - - -

לא. זה חרטא.

אבל למה? תבררי שנייה איפה זה נפל.

היא אומרת שהיא רוצה לקבל את הרשימה. היא מוכנה.

שנייה. אבל היא לא מאגף לרישוי כלי ירייה. אתם רוצים לקבל תשובה? צריך מישהו מהאגף.

שנייה, שנייה. היא נציגת המשרד.

אבל היא אגף תכנון, פנינה.

מירב, תני לי לנהל את זה.

מה זה קשור?

היא לא אומרת את התשובה הזאת על דעת עצמה. היא אומרת את זה על דעת המשרד. תודה.

אבל זה לא התפקיד שלה.

אני רק יכול להגיד שיש בינינו איזשהו שיח. יש פערים גם במה שאנחנו מקבלים ומה אנחנו יכולים לתת. לצערי, כרגע שבועות גם הם העבירו לנו את העמדה שלהם וגם אנחנו - - -

אבל אתם שנה מדברים.

אבל זה כרגע תקוע בגלל איזשהם פערים וחוסר סדר. זה המצב.

סאיד, אתם כבר למעלה משנה מדברים.

צודקת.

סליחה, התשובה הזאת לא מכבדת את ממשלת ישראל, היא לא מכבדת את משרדי הממשלה. תפסיקו לערבב אותנו, נבחרי הציבור, ותפסיקו לערבב את הנשים שנמצאות תחת אלימות. זה פשוט בלתי מתקבל.

פנינה, פנינה, פנינה - - -

דקה. אומרת פה חברת הכנסת מירב בן ארי שהיא יושבת שנה שלמה בוועדה. שנה שלמה. אני אישית הגעתי כמה פעמים לוועדה ועשיתי דיון אצלי. אבל להגיד את התשובות האלה זה בלתי מתקבל על הדעת.

פנינה, אני יכולה להגיד משהו?

כן.

אני בטלפון עם נציגים בכירים ממשרד הבל"מ, כי זה באמת היה לי תמוה.

מה השם שלהם?

עזבי עכשיו מה השם שלהם. אני לוקחת אחריות על זה. הם טוענים בתוקף – בתוקף – שמשרד הרווחה מסרב לעשות ממשק כדי לקבל כל פנייה. בתוקף.

אז הינה, נמצא פה המנכ"ל. המנכ"ל, אני רוצה לשמוע את התשובה. אני מתביישת, זה כמו חקירה.

משהו פה נופל בין הכיסאות.

אני אשמח שנעשה דיון רק על זה, שבט"פ, רווחה ומשרד המשפטים יבואו לפה. זהו.

נכון.

הדיונים האלה אצל פוגל.

נכון. אלה דיונים שאנחנו מנהלים כבר שנה אצל פוגל.

בגלל שאני נמצאת בכל הדיונים האלה, מה שקורה זה שהם לא יכולים לשחרר כביכול בגלל חיסיון מידע מי בעלי המסוכנות. הם רוצים שמשרד הרווחה ייקח על זה אחריות. הם רוצים להעביר להם את כל הרשימות. מישהו צריך לעשות פה סדר. פוגל אמר כבר כמה פעמים שהוא יעשה דיונים אצלו במשרד.

תודה.

יש פה פער עצום, כי - - -

בסדר. אני קוראת לישיבה עם השרה - - -

משפט אחרון. אתם חתומים על מכתב שאתם לא יכולים לעמוד בקבלת הפניות. עד עכשיו הגיעו רק שלוש פניות, שתיים מהן הן בכלל נושא רפואי, שאני לא רוצה לפרט, שלא קשור למסוכנות.

צריך לעשות שינוי חקיקה.

אוקיי. זה אולי נכון, אבל אי-אפשר להאשים משרד שלם.

זאת הבעיה. אני לא רציתי להגיד את זה ככה בצורה בוטה. זאת הבעיה.

הינה, הוא אומר שמחר מחוקקים. מחר מחוקקים.

הוא יכול להגיד שהוא רוצה. אני לא יודע מי זה שעומד מולי.

אני אומרת לך שזה - - -

אני לא יודע מי זה, אז אני לא יכול להגיב לו. הם מתנגדים לזה, הם שמים רגליים לשינוי חקיקה.

בטח השר או חנמאל.

למה את משערת?

לא רציתי להיות בוטה. הייתי בוטה עכשיו.

תהיה בוטה, זה בסדר.

הם שמים רגליים לשינוי חקיקה, נקודה.

נכון. זה לא מעניין אותו בכלל.

הטענה היא שזה לא נכון.

אני אשמח שתביאו את כולנו לדיון.

הינה. אני יודעת שהיא התחייבה שהיא תעשה את שינוי החקיקה יחד איתנו.

מי זה, חנמאל?

האמת, אני מקווה שאף אישה שנמצאת בצל האלימות – אדוני המנכ"ל והשרה, פה אני מנהלת את הדיון.

הם מערבבים אותנו כבר שנה. הם מאלצים אותי להיות בוטה.

אני מאוד מקווה שאף אישה שנמצאת בצל האלימות לא רואה את הדיון הזה, כי אני אומרת לכם שאלה דברים פתירים. צריך מסירות והבנה - - -

אתה מוכן - - -

אני רוצה שינוי חקיקה, נקודה. שלא תספר לי סיפורים.

אני שאלתי שאלה, שאלתי שאלה. אתה מוכן - - -

לא, לא. רוצה דיון אמיתי עמוק, מהשורש.

אבל זה לא מה שאמרת פה. ינון, זה לא מה שאמרת פה.

לא. סליחה, סליחה, לא מוצא חן בעיני שבטלפון - - - שולחת לי שאלות. שתבוא לפה מול כל חברי הכנסת ותגיד את מה שיש לה להגיד. מה זו החוצפה הזאת?

זה חנמאל.

פנינה, בואי נקבע שאנחנו עושים דיון בנושא הזה.

אוקיי.

זה מה שהם עושים כל הזמן. הם מתחמקים מדיונים אמיתיים ועמוקים.

נכון.

והעיקר את יוצאי אתיופיה הם יודעים לעצור. 25,000 תיקים מ-2019. שישמע אותו יועץ בכיר.

מה אמרת?

בסדר. כל אחד והכאבים שלו.

אני לא שמעתי.

אחר כך. זה לדיון אחר. טוב, נמשיך. נירגע שנייה. אנחנו נעשה כזה דבר, כמה זמן צריך לדעתכם?

כמה זמן יש לך וכמה זמן את רוצה?

לא, לא, לא לעכשיו. כמה זמן צריך כדי להסדיר את זה? שבועיים? שלושה?

אני צריכה את הנציגים שלהם. בואו נעשה את זה מסודר.

אני חושבת שזה הדבר שהטוב ביותר שיצא מכאן.

אנחנו נשמח לקיים דיון עומק בנושא הזה.

לא להתפרץ. לא להתפרץ. בתוך שבועיים תשבו. אם צריך להביא חקיקה, תרתמו אותנו לחקיקה פרטית. יכול להיות שזו חקיקה ממשלתית. אני חושבת שזה פתיר.

אני שוב מבהירה שאני לא הדוברת הרשמית שלהם, אני מנסה לסייע. נראה שיש פה פער במידעים. נראה שיש פה פער וזה נפל בין הכיסאות.

לא, לא, לא.

לא, את לא השרה שלהם, אבל את השרה לקידום מעמד האישה.

ינון, יקירי - - -

אם היה פער הייתי שמח שמשרד הבט"פ יבוא, יישב פה ויגיד את מה שהוא אומר עכשיו דרכך.

אבל הוא יושב פה.

לא, היא לא אומרת את זה.

תנו לה לדבר.

גברתי, אפשר להתייחס בבקשה?

כן.

אני אחזור על האמירה שאמרתי. האמירה אומרת: המשרד לביטחון לאומי מעוניין לקבל באופן רציף את המידעים ממשרד הרווחה, שעד עכשיו - - -

תודה. המשרד לעניין הרווחה מעוניין להעביר?

למה לא הגיע לפה נציג של אגף לרישוי כלי ירייה?

שנייה, מירב.

את מאגף תכנון, סליחה.

מירב, אני לא הזמנתי אותם. שנייה.

אז חבל, כי הם אלה שאמורים להיות בקשר איתם.

מירב, מירב.

אני רק מעירה הערה.

נכון להיום משרד הרווחה אומר שאין באפשרותו להעביר את - - -

בסדר. גם לכם יש בעיה - - -

שנייה. זה כמו נישואים. המשרד לביטחון לאומי מעוניין לקבל את המידעים. האם משרד הרווחה מעוניין להעביר את המידעים?

פנינה, את המקדשת החדשה.

אני מסכים איתך שזה אולי הדבר הטוב ביותר שקרה עד כה, כי זה אולי יאיץ לסגור את הפער שיש, ויש פער. אני חושב שנכון לתת איזשהו זמן כדי שנשב ונסגור את הפער.

אבל לא הרבה זמן.

את תחליטי, כבודה.

תשבו בשבועיים הקרובים ואולי באמת בא לציון גואל. אמיתי. אתם מעל זה. אני אומרת לכם, אתם מעל זה. טוב, היה מעניין. אני רוצה להודות לך – או שכבר הודיתי לך הרבה. הודיתי.

אבל אני רוצה להגיד תודה. אני יכול?

בבקשה, אתה מוזמן להגיד תודה.

אני רק רוצה לסיים. אני רוצה להגיד ממש תודה לכל אנשי משרד הרווחה שיושבים פה, מרקפת דרומה, וגם לצדדים כי יש פה כמה מינהלים, וגם לשותפים שלנו. בסוף גם כשאנחנו לא מסכימים על חלק מהדברים, יש לנו שותפים טובים בבט"פ, בטח במשטרת ישראל, שותפים טובים במשרד המשפטים על אגפיו השונים, ברשות השופטת, ובמשרד האוצר שגם איתם יש לנו הרבה אי-הסכמה, אבל בסוף הם שותפים ואנחנו יודעים לרתום אותם שצריך. תודה לך על הדיון הזה ועל כך שהזמנת אותנו.

תודה. האמת, אני יודעת שמעמיסים לא מעט על עובדי הרווחה ועל העובדים הסוציאליים. אני רק רוצה לומר שאני גאה בעבודה שלכם, שאתם מצליחים עם כל המשימות והמורכבויות לעשות המון המון המון דברים ועבודת קודש, גם כשיש לי ביקורות מאוד נוקבות – ואתה יודע את זה – וגם כשאתה מקבל תלונות על ידי מפקחים שמרשים לעצמם להלך אימים על נבחרי ציבור. אבל אני באה מבית של עו"סים ואני גאה בזה. בבקשה, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן.

קודם כול, אני רואה שיש פה הרבה חברי וחברות כנסת שעוד לא דיברו, אז אני אנסה ממש לתמצת. את רוצה להגיד לי כמה זמן כדי שלא נחרוג? שאני מראש אדע מה חשוב.

אני לא נוהגת לעצור שרים, אני נותנת להם את הזמן. אבל אם את רוצה שחברי כנסת ישאלו אותך שאלות תוך כדי או שאת מעדיפה בסוף, זה שלך.

בסוף, נציג ואחרי זה.

אז שכל חברי הכנסת ירשמו את השאלות שלהם בסוף וישאלו את השרה. בבקשה.

הוועדה היא עד 12:00? אני רק מוודאת.

לא, אנחנו עד 13:00. תמיד הדיונים שלנו ארוכים.

אוקיי.

סליחה מהאורחים שכל כך רוצים לדבר.

אני אנסה לתמצת. התכנסנו פה היום לציין את חודש המאבק הבין-לאומי באלימות כלפי נשים. אני מודה ליושבת-ראש על הכינוס הזה. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה לצוות שלי של המשרד לשוויון חברתי ושל הרשות לקידום מעמד האישה בתוכו שהגיע לכאן היום ועל העבודה המאומצת שאתן עושות. תודה למנכ"לית היקרה שלי שהיא גם ראש הרשות, מירב שטרן, שתציג פה עוד מעט את הדברים בפן המקצועי. אני אדבר רק על הכותרות.

מהרגע שמוניתי להיות קודם כול השרה לקידום מעמד האישה ואז השרה לשוויון חברתי, בכנות גמורה היו לנו לא מעט תוכניות שהכנו להעצמת נשים, כמובן למיגור הפשיעה והאלימות נגד נשים, ולשם כך גם גייסנו תקציבים ושיששנו את התקציב שהיה לפני כן ברשות. אבל אז הגיע ה-7 באוקטובר והמלחמה הנוראית שנכפתה עלינו וכל הקלפים נטרפו, והיינו צריכים לחשב מסלול מטורף מחדש, להשיג תקציבים וקודם כול לדאוג ולתת תשומת לב יתרה לנשים ביישובי העוטף בכל עיתות החירום שהיו שם, וכמובן גם לשים לב לכל מה שקורה עם אלימות נגד נשים, שכן, האלימות לא לקחה פסק זמן בשל המלחמה.

אני אגיד קודם כול ברמה הבין-לאומית. כשפרצה המלחמה מאוד מאוד היה חשוב לנו במשרד – שעוד אז היה המשרד לקידום מעמד האישה – לתת דגש על ההסברה הבין-לאומית, כי היינו באמת מאוד מאוד מזועזעות מהעובדה שפנינו לכלל ארגוני זכויות האדם, זכויות הנשים בעולם, כל ארגון שמחשיב את עצמו כפמיניסט כזה או אחר, והם מילאו את פיהם מים לחלוטין לנוכח הזוועות הבלתי-נתפסות: מקרי אונס, חטיפה, אלימות, שהיו בנשים ישראליות ויהודיות.

כשהבנו שיש התעלמות גורפת לחלוטין, התחלנו גם בקמפיין הסברתי עם נשים. קבענו פגישות עם מקבילותנו בעולם כדי להנכיח את הדבר הזה. אני גם התראיינתי אין-סוף. כמובן, פנינו פניות רשמיות ולא רשמיות לכל ארגון כזה או אחר. אפילו עשינו פרויקט מיוחד עם ה-BBC, שעד אז באמת פשוט לא הכיר בזוועות, ואז דיבר על כך ב- front lineשל האתר שלהם. הוא קיבל הרבה ביקורת, אבל לפחות הבאנו את זה לקדמת הבמה. עשינו גם קמפיין של הפצת סרטוני עדויות מתוך הטבח, של פרמדיקים וארגוני הצלה. אלה באמת היו שלושה-ארבעה חודשים מאוד מאוד מורכבים וקשים שבזה התמקדנו. זה היה מאוד מאוד חשוב לנו לנוכח ההתעלמות. אגב, עד לרגע זה אין לנו גינוי אחד מארגון - - -

האמת שצריך לומר ושם אני מוכנה אולי לומר שהיא רצתה לעשות תיקון ועשתה.

פרמילה?

בדיוק. פרמילה פאטן עשתה תיקון אחרי שהיא הגיעה לכאן.

גם זה לקח זמן, את יודעת.

צעד אחד קטן.

כן. אגב, פנינה, כשנאמתי באו"ם, וכל הנאום היה מוקדש לזוועות שעברו נשים, חצי מהאולם עזב כשרובן היו נשים. דיברתי רק על מה שהנשים עברו בישראל ב-7 באוקטובר ומאז. אני גאה מאוד לומר שגם עשינו קמפיין של כלל הנשים מכל הקשת הפוליטית, שעמדו יחד באמת בלי הבדלי דת, גזע ומין וקראו לכל נשות העולם להתאחד למען המטרה הזאת. בואי נגיד ששם מתמקד הכאב שלנו והעשייה שלנו.

מכיוון שאני לא רוצה להאריך ורוצה לאפשר לשאר חברי הכנסת ולמנכ"לית שלי לדבר, ואני רוצה שהיא תיגע בפן המקצועי עם המצגת שהכנו, אני אומר רק בכותרות חלק מהדברים שעשינו בנושא אלימות נגד נשים מרגע שנכנסנו – אנחנו עשרה חודשים במשרד לשוויון חברתי. קודם כול, אני אתחיל ואומר שיש משהו שהשקנו אתמול. עוד לא דיברנו עליו, ואני מדברת עליו פה לראשונה, ממש לקראת יום האלימות נגד נשים הבין-לאומי שדובר עליו אתמול, וזה מכוון אלימות מגדרית.

הצגת את זה לדעתי בפעם האחרונה.

דיברנו שאנחנו עובדים עליו. נכון. אתמול רק הוא עלה לאוויר. עבודה מאוד מאומצת על הדבר הזה.

מה הוא מראה לנו?

הוא מכוון פורץ דרך. אני ארצה שהיא תביא הכול. אני אתן לך בכותרות כדי שיישאר לה זמן למצגת. הוא מאוד מאוד פורץ דרך ופעלנו רבות כדי להקים אותו. הוא יעגן את כל המידע של אלימות נגד נשים. אני באמת מברכת על כך שהוא יהיה פה. זה משהו שקיים בחלק ממדינות העולם.

כולל מקרי הרצח?

כולל.

כי רק אתמול בלילה, עד שהשגנו את הנתונים מהמשרד לביטחון לאומי. הם לא רצו להעביר. בסוף הפעלנו לחצים כבדים.

זה כולל? זה בשיתוף מלא - - -

זה כולל, ואנחנו קיבלנו את הנתונים.

אז לא תצטרכי יותר להפעיל לחצים כבדים על אף אחד.

זה יהיה אוטומטית? הם יחייבו אותם?

זה יהיה אוטומטי, בשקיפות מלאה לציבור. אגב, זה יפעיל לחץ אמיתי ומסיבי על מקבלי ההחלטות, על כל ממשלה שלא תהיה, לא רק כדי לשקף את הנתונים בשקיפות מלאה לציבור אלא כדי להראות שהם עוזרים, שמשרדם עוזר, שהם פועלים למיגור התופעה, שהם פועלים לצמצום התופעה. זאת אומרת, הנתונים האלה יהיו בשקיפות מלאה כל הזמן.

מצוין. אגב, כמה מהתקציב של המשרד את מקצה לטובת המאבק לאלימות נגד נשים?

שנייה, שנייה. זה מסובך, כי זה לא מתקציב כלל המשרד, זה מתקציב הרשות לקידום מעמד האישה. יש לנו את הרשות לאגף ותיקים, יש לנו את הלהט"ב, יש לנו את מורשת ויש לנו את הפיתוח הכלכלי.

אז ברשות כמה? מיליון?

שנייה. זה לא ככה, בכלל לא. אני אגיע לזה. שנייה.

3.5.

התקציב של הרשות היה כמעט מיליון שקל עד שנכנסנו למשרד.

רק על תקנים?

וכשנכנסנו למשרד לקידום מעמד האישה הוא הגיע ל-60 מיליון ש"ח. כשהלכנו למשרד לשוויון חברתי עם הקיצוצים – שלושה קיצוצים ופלאטים – אנחנו עומדים היום על 30 מיליון ש"ח לרשות.

מתוך ה-30 כמה מוקצה - - -

זה משהו שאנחנו צריכים לחשב. אני יכולה להגיד לך את הפרויקטים, יש לנו כמה פרויקטים.

אולי המנכ"לית יודעת.

אולי היא תגיע לזה. אני לא רוצה להגיד לכם מספר לא מדויק. בקיצור, תוכניות שעשינו למען מיגור אלימות בחצי השנה האחרונה הן בהיקף של למעלה מ-10 מיליון ש"ח. אנחנו חישבנו אתמול 18 מיליון. אני לא רציתי להגיד לך אז אני אומרת מעל 10 מיליון. זה מתוך כלל הסכום, מתוך ה-30, כי בסוף יש עוד לא מעט נושאים שקשורים לנשים. זה כולל קולות קוראים למניעת אלימות כלפי נשים לכלל הרשויות המקומיות, ובפרט כאלו שתוגברו ליישובי מינהלת תקומה. לא הספקנו להתעסק בזה בגלל מצב החירום, אבל אנחנו גם נקדם את אות השרה למניעת אלימות בקרוב. אני אספר גם על הסדנאות שאנחנו עושות ואנחנו מאוד גאות בהן, סופר מעצימות. אגב, אנחנו מקיימים סדנאות אביב להגנה עצמית לנשים עם לימוד של קרב מגע ועם הרצאות. חוויה מאוד מעצימה.

כמה משתתפות יש בפרויקט?

מאות.

סדנאות בשנה, קרוב ל-150 משתתפות מדי שנה.

מי שרוצה, זה גם מאורגן וגם - - -

כמה, 150?

זה מעט.

מה זה מעט? אנחנו פונים למי שרוצה. אנחנו לא יכולים להכריח נשים להשתתף.

לא. השאלה כמה התקציב. זה לא עניין של פונים. כל אחת רוצה ללמוד קרב מגע. גם אני רוצה.

לא, לא. פנינה, זה לא ככה. את רוצה? את מוזמנת. אני אישית אלמד אותך. אגב, יש לי טכניקות. כשעוד היינו בדרום תל אביב והיה פחד לא פשוט, אז היו מי שהעבירו לנו סדנאות קרב מגע. אני יכולה ללמד אותך את המומחיות. מעוניינת?

הזדמנות. כשהבעל יחזור מהמילואים.

אוקיי. אני אתקדם. אנחנו מקיימים גם שולחנות עגולים עם נשים מכל רחבי הארץ, עם גורמי ממשל, עם השלטון המקומי, עם חברה אזרחית, עם חברה עסקית בתחומי רווחה ומניעת אלימות, בסיוע כלל היועצות לקידום מעמד האישה. אני חייבת לציין שהשולחנות העגולים האלו באמת מקדמים את השיח, את ההבנה, את המודעות ואת הרזולוציה של להבין מה באמת נשים רוצות, לא שאנחנו באים ומחליטים להן מה המדיניות הנכונה עבורן. הכנו עכשיו גם תוכנית הוליסטית עם מעטפת גדולה לצעירות וצעירים, בשיתוף משרד הנגב והגליל – הוא שם צעירים, אנחנו צעירות – בהיקף של 9 מיליון לצעירים וצעירות שמאז ה-7 באוקטובר חוו מצב נפשי מאוד לא פשוט, התמכרויות, אובדנות. אנחנו עוזרים להם גם לשקם את עצמם, גם להגיע למקום בריא.

- - - רטורנו?

לא. היה מכרז והכול ועכשיו רטורנו יפעיל את זה, בעזרת השם. אגב, הייתי שם בסיור. הם עושים עבודת קודש מדהימה.

אתה מכיר?

כן.

איפה זה?

רטורנו זה ליד בית שמש.

צעירים וצעירות. את רואה אותם לפני האשפוז. את רואה אותם גם באשפוז סגור וגם בפתוח אחרי זה.

כולם שם – חרדים, חרדיות. כולם.

ממש. גם אין מעמדות. זאת אומרת, הכול מהכול. הם היו בחוסר. מאז ה-7 באוקטובר פשוט לא היה להם מקום לקלוט אנשים. רציתי מאוד מאוד לסייע לדבר הזה. רצינו שזה יהיה גם לצעירים, כשאנחנו אחראים על הצעירות. אני מברכת את השר וסרלאוף שעשה איתנו שיתוף פעולה מדהים בנושא הזה.

אז 9 מיליון שזה מצ'ינג?

לא. 4.5 אנחנו, 4.5 הוא.

כן, כן. זו הכוונה.

זה לא היה ככה, אבל כן. זה נושא שהיה מאוד חשוב לנו. פעלנו גם בנושא מניעת הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה, בבתי ספר על יסודיים וגם במקומות עבודה, עם הכשרות מקצועיות לאחראיות. על מניעת הטרדות מיניות מירב המנכ"לית תרחיב על זה עוד פעם. יצאנו ממש עכשיו – שלשום – בקמפיין רשתי, ואני אישית מאוד גאה בו, עם סרטונים שלא קלים לצפייה אגב. לקחתי בהם את המילים שנאמרות לנשים מתוך הרשתות, גם לפוליטיקאיות, גם לי אישית, והראינו נשים שמקבלות את התגובות האלו ברשתות.

למשל מה אומרים? מה אומרים לך?

אני יכולה להרחיב על זה.

את באמת רוצה שנרחיב על זה, פנינה?

לא יודעת. עליי כל הזמן רק מתגזענים. לא יודעת מה להעדיף, אולי אני מעדיפה שיתייחסו למגדר שלי ולא לצבע שלי.

דיברתי על זה עם מורן. נכון, מורן?

כן. אני מנצחת.

את לא תזכי בתחרות. תאמיני לי שלא תזכי בתחרות. זו תחרות נוראית לזכות בה.

אני ממש מנצחת.

את לא. את לא.

אנחנו לא נעשה תחרות. השיח שיש כלפי נשים הוא מאוד מצער.

את רוצה שנראה רגע סרטון? זה סרטון של חצי דקה כדוגמה.

אפשר להראות את הסרטון. איפה הסרטון? שלחו לנו אותו?

כן.

שירה שלנו עובדת מאוד קשה שהכול יהיה לנו נגיש. אנחנו מאוד מודים לך, אחרי היומיים המאוד-אינטנסיביים האלה. תודה גם למנהלת.

בינתיים, עד שהיא שמה את זה אני רוצה רגע לומר, בגלל שאת גם השרה לשוויון חברתי, אני מבקשת קמפיין גם על גזענות. בסדר? יש כאלה שסובלים מכפל דברים. זה פשוט לא יכול להיות מה שקורה ברשת.

אני מקווה שהחשב יאשר לי את זה, כי על כל דבר שלא נראה לו הוא אומר: זה לא בסמכותי. אבל אני מאוד ארצה לעשות את זה. זו הערה עוקצנית שבכוונה אמרתי אותה בקול רם. כל דבר שאנחנו רוצים לעשות: זה לא בסמכות, זה כן בסמכות – ואנחנו עם יועצים משפטיים וחשבים.

אני לא רוצה לחשוב שאת אומרת את זה כי הוא חשב בן הקהילה.

מה קשור? לא עלה בדעתי אפילו.

טוב. הלאה.

את יודעת מה? אולי תפני אליו את מאחר שהוא חשב בן הקהילה.

אני בטוחה שאת תעשי את זה בצורה מצוינת. בבקשה.

יש ווליום, חברות?

לא שומעים.

אז אני רק אגיד משפט על הקמפיין הזה שנייה. פנינה היושבת-הראש, לגבי הקמפיין, לא באמת יש לי זמן להתעסק בזה ורצינו נורא קמפיין. ראיתי את הסרטונים שהכינו, ואמרתי להם – והינה, המנכ"לית שלי תעיד: תקשיבו, זה לא ככה, זה פרווה מדי. הוצאנו את התגובות שאני מקבלת אישית בטוויטר, תגובות מזעזעות. אגב, הן לא עברו סינון לתוך הסרטונים האלה, אז לקחו קצת פחות גרועות. אלה תגובות שיורדות לנפש שלי ולגוף שלי ולרחם שלי ולנשמה שלי ולרזולוציה של הפנים והגוף שלי. אין יותר הטרדה מינית כואבת מהן. אין פגיעה יותר אלימה מהן. אני יכולה להגיד היום שאני במקום שזה כבר פחות נוגע בי.

- - -

כן, זה קשור לנשים נפגעות אלימות. אלימות רגשית זו אלימות לכל דבר.

מה רצית לומר, מירב?

שזה דיון על נשים במדינה, לא על השרה. אז אולי נתקדם.

נכון. אני אגיד מה אני חווה. זו זכותי, גם אם קשה לך לשמוע.

את רוצה - - -

לא נאה לך? את יכולה לא לשמוע.

אל תדאגי. זו הכנסת ואני אישאר פה עד סוף הדיון.

בכבוד. אז תקשיבי.

על מה הדיון?

פנינה, אני אסיים את המשפט שלי. עשינו את הסרטונים האלו כדי לזעזע כל אדם שכותב משהו נגד אישה ברשתות החברתיות, בכל הפורומים הדיגיטליים, פוצע אותן ולא חושב. המהות של הקמפיין היא לעצור, לחשוב, ורק אז להגיב. אפשר לשים סרטון?

תקרינו ואני אפעיל פה אצלי גם במקביל.

בסדר. עד שתסכמי זה יפעל.

טוב. אני אמשיך וכשתוכלו להפעיל ווליום תעדכנו. הלאה. הקמפיינים האלה והקודמים לוו גם בהסברה מחתרתית, מה שנקרא. מה זה אומר מחתרתית? יש להעלות סרטון אחד ולהראות אותו, והוא קבל עם ועדה והכול ולדבר עליו ולהתראיין עליו וכו', ויש שחברה אזרחית, פעילות ומובילות דעה מאמצות את זה לחיקן ומעבירות את המסרים האלו. אנחנו ראינו שזה באמת משפיע, במיוחד על השיח האלים הרשתי, שאני חושבת שהוא בסוף מה שנותן כלי. וזו תשובה לחברת הכנסת בן ארי שאמרה: למה מדברים על זה? זה הכלי שנותן בסוף לגיטימציה לגבר או לכל אחד אחר להרים יד על זוגתו, על חברתו, על אישתו בבית או ברחוב או בכל מקום אחר. משם זה מתחיל ומפה צריך לחנך.

חברי כנסת, תכף. אני יודעת שאתם רוצים כבר להגיע לשלב של השאלות. הסרטון עובד?

כן.

יאללה, תפעילו עם הווליום שיש.

(הקרנת סרטון)

זה הכי עדין. תפעילי את הבא שייראו עוד אחד. זה כמה, אנחנו לא נראה לכם את כולם. לכי לסרטון 4.

(הקרנת סרטון)

תלחצי על הסרטון החמישי. זה בעניין פוליטי וזה האחרון שנראה לכם.

(הקרנת סרטון)

בעצם לא זה. לא משנה, זה לא הפוליטי. בסדר, הבנתם את הקונספט.

אני חייבת לומר משהו, דווקא גם כמי שהייתה אשת תקשורת לשעבר וקצת מבינה בזה, מה זה? זה צ'יפס, זה קטן, זה חלש.

זה כלום לעומת מה שאנחנו עוברים.

אז אני יכולה להגיד לכם שהמילים האמיתיות לא עברו את הצנזורה.

אנחנו חוות דברים – לא אנחנו, אנחנו כדוגמה. מי אנחנו? יותר קשה מה שנשים עוברות יום-יום ואנחנו פה לפחות מוגנות.

נכון. לא עבר את הצנזורה, אפילו לא את הייעוץ המשפטי שלנו.

הייעוץ המשפטי אמר לכם להחליש את זה?

כן. שימי את סרטון מס' 3 רגע. אני רוצה רק שתראי מה אישרו לנו.

למה הייעוץ המשפטי מתערב בתוכן?

תסתכלי מה אישרו לנו. הינה הכוכבת שלנו גם, אושרה.

(הקרנת סרטון)

אלה מילים שאני קיבלתי, וזה עוד עדין.

טוב. תודה, השרה. אני רק אומר שזה לייט. נשים חוטפות הרבה יותר אלימות על גווניה, בהרבה מאוד שיטות, בהרבה מאוד הקטנה. לצערי זה קיים.

מסכימה. טוב שאתן אומרות את זה. אני אתן למנכ"לית שתעבור למצגת.

רגע. אנחנו קודם נותנים לך.

אבל אני חייבת להציג את הנתונים. מה שאמרתי אתן יודעות.

זה בסוף. עד מתי את פה?

אני אישאר. חשוב לי שהיא תציג כי זה יכול לחסוך הרבה שאלות.

אני אאפשר קודם כול לחברי הכנסת להפנות שאלות לשרה.

איך נפנה שאלות? יש לנו זכות דיבור. אנחנו פה מ-10:00.

אז בבקשה. מי הגיע ראשון?

לא. לא משנה. אולי שהם יסיימו ואחרי זה. הם באמצע הסקירה שלה.

מירב, לא לנהל.

טוב. בסדר.

חברת הכנסת שלי טל מירון.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. תודה רבה על הדיון החשוב הזה גם אתמול וגם היום. כמובן, לפני הכול אני רוצה לציין שיש לנו 101 חטופים וחטופות, ביניהם 13 נשים שחוות אלימות כל יום, גם אלימות פיזית, גם אלימות מינית, וחשוב שנזכיר אותן בכל פורום שאנחנו נמצאים בו, ודיברנו על זה רבות אתמול. אני כמובן יכולה להרחיב ולדבר על הנתונים ועל הכול, אבל יש פה את המנכ"לית ואני בטוחה שנדבר את הדברים האלה.

אני רוצה לציין שני דברים חשובים. דבר אחד, מאוד נגע לי הנושא של הקמפיין הזה, כי אני חייבת להגיד כנבחרת ציבור שאנחנו נתונים תחת ביקורת ציבורית כל הזמן. וזה בסדר, זה חלק מהתפקיד שלנו, זה חלק ממה שאנחנו חווים. כשזה ענייני אין לי שום בעיה. בואו נתווכח על הדעות שלנו ועל מה אנחנו חושבים. הכול בסדר. אבל כשזה מגיע לרמה של קללות והשמצות ודברים שאנחנו חווים ברשתות, מה שראיתם פה זה באמת כלום ושום דבר לעומת הדברים שנכתבים לנו ברשתות. נתתם לי רעיון ואני אעשה על זה נאום במליאה, ואני אקריא תגובות שאני מסוגלת להקריא, כי יש דברים שאני לא מסוגלת להקריא. אבל הרמה שזה יורד אליה היא - - -

את יודעת על מה אני חושבת? אולי אנחנו צריכות לעשות דיון על נבחרות ציבור, נשים משפיעניות, מה הן חוות. לדעתי זה דיון אחר.

זה פשוט מזעזע, מזעזע ברמות קשות ביותר. את יודעת, אני אימא לשתי ילדות. הילדות שלי רואות את הדברים האלה שכותבים על אימא שלהן, וזה ביזיון ובושה, וזה לא משנה מאיזה צד פוליטי אתה נמצא. זו פשוט תופעה שצריך למגר אותה, נקודה.

נכון.

הייתי חייבת להגיד רגע על זה.

אנחנו צריכות להיות שותפות לקריאה. אני מסכימה.

לגמרי, ולהפסיק את השיח האלים, הנוראי, המחפיץ, השוביניסטי, המיזוגיני, המזעזע שקורה כרגע ברשתות. הנקודה החשובה שרציתי להעלות פה היא ממש סוגיה עניינית, ואני שמחה שאתם פה כי אולי נוכל למצוא לה פתרון. במסגרת העבודה שלי לפחות, בטח יחד עם פנינה, ובביקורים שלי במקלטים לנשים, בשבוע שעבר הייתי במקלט - - -

את יודעת שהגישו עליי תלונה אחרי שהיינו בביקור ההוא.

בכפר? על מה?

כי ישבתי עם הילדה על הרצפה.

זה היה מדהים שישבת עם הילדה.

איך זה היה? אמרו לי לא לתת טלפונים, לא לבקש טלפונים מילדות שנמצאות - - -

אני נותנת טלפונים שלי לכל מי שמבקש.

מי בכלל שואל אותם?

אני תומכת בך לחלוטין בעניין הזה. אנחנו צריכים להיות נגישים לציבור. בשבוע שעבר הייתי באחד המקלטים במרכז הארץ. זו לא פעם ראשונה שלי במקלטים. אני רוצה לציין ולחזק את העמותות המדהימות שעוסקות, יחד עם הרווחה, בשיתוף פעולה מלא לאלימות נגד נשים – שהייתי במקלט שלהם, ובת מלך - - -

גברתי, זה לא יחד, זה בשירותנו. הן עובדות בשירות המדינה.

חד-משמעית. כן, כן. הכול בסדר, אני לא התכוונתי להפחית מערך העבודה שלכם.

לא, לא. זה חשוב תפיסתית לאזרחים, שידעו.

בסדר גמור. יצא לי לבקר במקלטים האלה, גם של המגזר החרדי, ואני יודעת שיש גם במגזר בחברה הערבית. פגשתי בשבוע שעבר נשים מדהימות שסיפרו לי את הסיפור שלהן. אחת הנשים, אני לא יכולה לשכוח את הסיפור שלה. אני חייבת להיות הפה, כי היא דוגמה אחת אבל יש רבות כמוה. במקרה היא מעורבת, היא חצי מהחברה הערבית וחצי מהחברה היהודית. אבל זאת לא הנקודה. היא נרדפת על ידי בני משפחתה בגלל שהיא רצתה לעזוב את בעלה, והיא נחשבת בסיכון גבוה. היא מוגדרת בסיכון גבוה. היא נמצאת כרגע במקלט. ברגע שהיא תסיים עם המקלט אין לה לאן ללכת, כי נשים בסיכון גבוה לא יכולות לצאת לדירות מעבר. הן מאוימות. בני המשפחה רודפים אותה, האחים שלה וכו'. אין פתרון למדינה לנשים בסיכון גבוה.

יש דירות מסתור. יש דירות מסתור.

אני הייתי במקלט בשבוע שעבר ונאמר לי רשמית על ידי הגורמים שאין פתרון לזה.

יש. יש דירות מסתור במדינת ישראל. היו פה נציגים של המשטרה.

אנחנו נעביר את הסיפור האישי.

אני עוסקת בתחום הזה כבר מעל שבע שנים. יש דירות מסתור.

אז אני אשמח שהם יגיבו ויגידו מה קיים.

המשטרה הלכה.

יש עוד מקרים כאלה ואנחנו חייבים לעזור לנשים האלה. ברגע שהן יוצאות מהמקלט רוצים לרצוח אותן. תודה.

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה רבה, גברתי פנינה היושבת-ראש. קודם כול, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לחזור לנושא שלנו שאליו התכנסנו, שהוא לא חברות כנסת והוא לא על האלימות ברשת עלינו אלא על אלימות בתוך המשפחה, אותן נשים נפגעות אלמ"ב שחיות יום-יום תחת איום אמיתי עם איומים פיזיים, נפשיים וכלכליים. 80% מנפגעי עבירות מין במדינת ישראל הן נשים, ולכן הדיון הוא לא עלינו, הוא קודם כול על אותן עשרות אלפים נשים שחיות יום-יום תחת טרור מגדרי רק בגלל שהן נשים.

הייתי לפני שבועיים בפאנל בנושא האיזוק. ישבה שופטת במחוזי באר שבע וסיפרה על אירוע שהתקיים לא מזמן לפני חודש-חודש וחצי. תשמעי, פנינה, הגיע לבית המשפט דיון בין בני זוג, אפילו לא אלמ"ב, ובו הגבר ביקש בדיון שהיא תיתן צו שהוא לא צריך לראות את הבת שלו עד גיל 18. עזבו רגע שנייה את ההזיה הזאת שהוא רוצה צו והשופטת באה ואומרת לו: אני לא יכולה לתת לך צו לא לראות את הילדה. אתה לא רוצה לראות את הילדה? זה עניין שלך. אני לא יכולה לתת לך צו כבית משפט – סיפור אמיתי.

הוא ביקש?

הוא ביקש. הוא אמר: אני לא רוצה. סיפור אמיתי. עזבו את זה. השופטת יצאה. היה דיון מאוד קצר. מי שיודע, במחוזי באר שבע, מעבר לזה שזה קומות – קומה 14, הלשכה - - -

שהוא לא רוצה לראות? הוא חולה או רשע.

לא משנה. הלוואי שזה היה נגמר בזה. השופטת חזרה ללשכה מאחורה לכתוב את ההחלטה עם המתמחה. כשהיא הייתה בתוך הלשכה חמש דקות היא שמעה צרחות מקפיאות דם. היא אמרה לי: אני 14 שנה שופטת, מעולם לא שמעתי דבר כזה. היא רצה מהר מהר בחזרה ללשכה, ואני אחסוך מכם את התיאורים כי יש לנו צופים. אבל האישה הייתה פשוט מרוסקת פיזית. פיזית. כן, הוא פשוט פוצץ אותה במכות.

בתוך האולם?

בתוך אולם בית המשפט. מי שמכיר גם את המחוזי באר שבע, זה בניין של קומות. היה צריך להביא את המאבטחים מקומה 14 ולעצור אותו במקום. מזל גם שהכול מצולם. אני לא רוצה להיכנס לתיאורים הגרפים, אני שמעתי אותם בפאנל. זה אירוע שקרה לא מזמן. זה האירוע. זה האירוע.

מתי זה קרה?

לפני חודשיים. זה אפילו לא פורסם. המאבטחים של בית המשפט הגיעו לשופטת. השופטת אמרה: תקשיבו, זו הייתה אלימות מזעזעת. המאבטח אמר: את ממש צודקת, ראינו בסרטון. אז היא אמרה: מה ציפיתם שאני אגיד? אירוע במדינת ישראל, 2024, זוג מגיע בכלל לעניין של הסדרי ראייה, והאישה מרוסקת. אלו הנשים שאנחנו צריכים לזכור כל יום, לא אלה ששוברות תקרת זכוכית ומקבלות הערות – גם אני מקבלת הערות נוראיות – אלא אלה שתקועות עמוק ברצפת הבטון, אותה אישה שלא מצליחה להרים את הראש כי היא חיה בתוך אלימות.

כל הנושא הזה של המלחמה, אין ירידה. היא מפחדת לצאת מהבית, היא מפחדת על הילדים, כי במקום להתעסק עכשיו בזה שהוא מקלל אותם, היא צריכה לרוץ לממ"ד וצריכה לרוץ למקלט. אז היא סוחבת אותם והיא סוחבת את עצמה. לכן הנתונים נמצאים, אבל לצערי אנחנו הולכים להתפוצץ כשכלי נשק מסתובבים. במשך שנה אני מוציאה את הנשמה שלי בוועדה לביטחון לאומי. גם משרד הרווחה וגם המשרד לביטחון לאומי לא יושבים ביחד. הם צריכים לנטר על כל מועמד שמגיש האם יש לו אירוע אלמ"ב או האם הוא מוכר ברווחה.

למה אני מחדדת את הרווחה? כי היום נשים לא הולכות למשטרה, הן לא הולכות למשטרה, הן הולכות אליו. הן מתקשרות לעו"ס בקהילה. היא אומרת לה: תני לי פתרון, לי, לבן זוג. היא לא רצה למשטרה. לפני שבועיים אני יושבת בפאנל, ואני שומעת מהנהלת בתי המשפט שלמרות שעשינו את האיזוק – ומ-2016 אנחנו נלחמות על האיזוק – פחות מ-20 קיבלו איזוק. למה? יש לכם אפשרות להגן על נשים בבית. תעשו סוויץ'.

משפט אחרון. המדינה צריכה להבין, תפסיקו לקחת אותן למקלטים יפים עם כלוב מזהב. צריך להשאיר אותה בבית, עם הכלב שהיא קיבלה מפורום מיכל סלה, עם לחצן מצוקה, כי בסוף היא לא רוצה לצאת מהבית, וזה הכי חשוב – אתם יודעים את זה מצוין, משרד הרווחה. הילדים רוצים להישאר. הם לא צריכים לקבל עונש כי בן הזוג אלים. הסוויץ' חייב להיות בלהשאיר אותה בבית. צריך לזכור כל הזמן שמטרת הדיון פה היא אותן נשים שאף אחד לא רואה אותן והן צריכות לסבול יום-יום בבית שלהן, כמו הדוגמה שנתתי לכם ממחוזי באר שבע, האירוע שקרה לפני חודש. תקשיבי, כמו שאת הגבת ככה הייתי בהלם. אמרתי לה: איך זה לא היה בתקשורת? אנחנו לא שומעות עליהן. זו הבעיה.

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה על הדברים החשובים. חבר הכנסת סימון דוידסון.

אני אחכה לינון כי אני צריך אותו.

אז אתה תמתין. חבר הכנסת אלון שוסטר.

פנינה, אני מודה לך על הישיבה. אני פה כדי להקשיב, כדי להפנים, להטמיע את האימה, את הדיכוי. אני רוצה להגיד מילה לגבי מי ששובר את תקרת הזכוכית. יש פה למידה גדולה של כולנו משיטת קל וחומר. זאת אומרת, אם אתן חשופות לאלימות הזו, אז צאו וחישבו מה קורה למי שנטועות או תקועות, אזוקות לרצפת הבטון. אנחנו צריכים להגן על עצמנו מטרור חיצוני וצריכים לשמור על זכויות אדם, אבל בתוך זה יש זכויות של בני אדם, נשות חווה, שהן מוצפות ומקובעות ומושפלות. אני פה כדי לנסות בתחומים שבהם אני עוסק – שהם קצת רחוקים – פשוט לא לשכוח את הדברים הללו. אני גאה בעשייה שלכן, חברות הכנסת, ואני גאה בעשייה של הבית באופן משותף, חוצה קווים פרלמנטריים, על הפיקוח מול משרדי הממשלה, ואני שמח על ההזדמנות הזו לקדם, להאיץ ולנזוף במשרדים. אנא מכם, שתפו פעולה לטובת כבודם של בני אדם. תודה.

תודה, חבר הכנסת שוסטר. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.

תודה, גברתי, על הדיון החשוב. אין לי הרבה מה להוסיף על הדברים שאמרו מירב, שלי ואלון. אני רוצה להעיר עוד איזשהו פן. גברתי היושבת-ראש, יש לנו הזדמנות היסטורית כי יש כאן ועדה למעמד האישה שהיא מאוד מאוד פעילה ואקטיבית. מעבר לטיפול הנקודתי אנחנו חייבים לעלות לרמה של חקיקה, למיפוי הפערים, להגביר ענישה, חייבים לדרוש מחויבות הנהגה והנהלה. מה שאת אמרת, גברתי השרה, על זה שמונעים ממך, אני לא שמעתי את זה מאף שר אחר.

מה לא שמעת מאף שר אחר?

שהחשב לא מרשה, שנכנסת לתכנים שמונעים פעילויות.

את לא שמעת. אני מזמינה אותך לעבור שר, שר, ולשמוע מה מעכבים לו, הן מהייעוץ המשפטי והן מהחשבות בתוך המשרדים. שר, שר. משהו שהוא לא בגרם הסמכות שלי לא נותנים לי אפילו לכתוב עליו או לדבר עליו או לצייץ עליו, או אפילו לא להוציא הזמנה עליו, שלא לדבר על לעשות משהו אקטיבי עליו.

לא, זה בסדר במסגרת הפיקוח.

על זה דיברתי.

החשב לא נכנס לתכנים. הוא לא פה להגן על עצמו.

שמעת מה אמרתי? פנינה, אני מבינה שאת מגינה עליו. אני לא דיברתי עליו ספציפית על תכנים, אני מדברת על חשב וייעוץ משפטי, בין שני דברים שונים.

אה. אז הייעוץ המשפטי קובע תכנים?

שנייה.

אני רוצה להגיד לך שכשהייתי שרה לא נתתי להם במילימטר להיכנס - - -

כל הכבוד לך. את יודעת למשול.

אני גם אספר לך משהו.

פנינה, שנייה, תני לי להשלים. אני דיברתי על התכנים לא בהקשר לחשב. את ביקשת ממני מקודם להוציא קמפיין על גזענות. אז אני אומרת לך שאם זה לא בסמכות תפקידי, לא נותנים לי לעשות את זה. אני הוצאתי למשל את התוכנית הזאת גם לצעירים וגם לצעירות. צעירים זה לא בסמכותי, זה בסמכות השר וסרלאוף. הייתי צריכה לפנות אליהם.

את השרה לשוויון חברתי.

אבל זה לא בסמכותי. ככה זה עובד.

לא. אני אבדוק את זה.

תבדקי. למשל, בני העדה האתיופית או בני העדה הדרוזית - - -

לא משנה. אני לא איכנס לזה כי זה לא הדיון.

שנייה. אבל אני נותנת לך דוגמה. גם לבני העדה הדרוזית רציתי לעשות משהו. יש לנו צמצום פערים בחברה הערבית, רציתי לעזור לדרוזים. הדרוזים זה בסמכות ראש הממשלה. אני לא יכולה. לא מאשרים. רציתי לעזור לכלל הבדואים. הבדואים - - -

טוב. אנחנו - - -

שנייה. עוד משפט.

בסדר. משפט סיכום.

הבדואים זה בסמכות שקלי. הבדואים בצפון זה בסמכותי. זה מה שאני יכולה לעשות. תלמדו את חוקי הביורוקרטיה.

נבדוק. זה לא עניין הדיון אבל בסדר. כן, מטי.

מה שאני הייתי מציעה לשולחן המכובד שלנו - - -

לא. את אומרת לי שלא שמעת את זה מאף שר. לא הגעת לדיון הזה עם אף שר. תבררי מה הם יכולים לעשות ומה לא, תבקשי מהם לעשות משהו שהוא לא בסמכותם ונראה אם הם יוכלו לעשות את זה.

אני לא נותנת ציונים, לא לך ובטח לא לי.

פנינה, כשאת היית שרה, תאמיני לי שלא משנה מה רצית לעשות, אם זה לא היה בתחום סמכותך, לא היו נותנים לך לעשות את זה, נקודה. יושבת פה הסמנכ"לית שלנו ויכולה לספר לך בדיוק מה אנחנו עוברים גם עם הייעוץ המשפטי וגם עם החשב וגם עם עוד גורמי אכיפה והנציבות ועוד ועוד. לא להתיימר כאילו אפשר לעשות משהו.

חברת הכנסת הרכבי, בבקשה.

ברשותך, גברתי השרה, אני רוצה לסיים את דבריי. אני מציעה למעמד הזה, גם למשרד וגם לוועדה, לזקק תיקוני חקיקה שנדרשים. שוב, מהמקום שלי בענווה ובצנעה אני אומרת שמכל החוקים שמגיעים היום לכנסת ישראל ועולים לדיון גם בטרומיות, גם בקריאות ראשונות, שניות ושלישיות, לא ראיתי איזושהי מגמה של תיקוני חקיקה במעמד האישה.

מטי, אני יודעת שהכוונה שלך טובה. הסיפור הוא לא חקיקה. קודם כול שיישמו חקיקה שקיימת. הסיפור הוא שגם נבחרי ציבור וגם נבחרי פקידות בכירה צריכים לעשות את העבודה שלהם. לדעתי את לא היית פה כשהיה ויכוח בין הרווחה - - -

פנינה. את צודקת. ניסיתי לומר משהו שלא נאמר עד כה. אני מסכימה – ועם זה פתחתי – עם כל מה ששלי אמרה, עם כל מה שהיה כאן בדיון, עם כל מה שמירב אמרה, עם כל מה שאלון אמר, עם כל מה שסימון יאמר. אני מסכימה עם הכול. ניסיתי לתרום לדיון הזה משהו אחד, רמה אחת מעל הדיון שהיה כאן.

את תמיד תורמת. רק חסרה לי עוד חברת כנסת שתגיד שאני אלימה אליה, כי אימאן יצאה וכתבה לי הודעה שאני אלימה אליה. אני רוצה להגיד לאימאן שהיא הייתה אלימה כשהיא הכחישה אונס וכל מיני דברים שקרו לנשים ב-7 באוקטובר.

לא הייתי כאן. גברתי, כל מה שניסיתי לומר זה שאנחנו גם צריכים לדון ברמה של מחויבות ההנהגה שלנו ותיקוני חקיקה שנדרשים. זה מה שאמרתי.

מטי, קודם כול, תודה רבה על התרומה שלך לוועדה. את תורמת הרבה, ובסדר גמור. חבר הכנסת סימון, בבקשה.

תודה. קודם כול, פנינה, את כל פעם מופתעת שאני מגיע. אני אגיד לך שהדבר הזה הוא בנשמתי. אני כילד גדלתי בבית שהיה לי שכן מלמעלה, ואני חושב שכמעט כל לילה שני הייתי שומע צרחות של אישה שמרביצים לה, וזה לא עזב אותי המון המון שנים. במרוצת השנים הפכתי להיות אבא. יש לי שלוש בנות מהממות, חזקות. אחת היא רב סרן במילואים, ומה-7 באוקטובר היא נמצאת במילואים, מפקדת מגדל פיקוח עצירים, ועוד ילדה במודיעין ועוד מדריכת חי"ר. אני גאה בהן מאוד מאוד על מה שהן עושות.

אנחנו קצת חוטאים למטרה בדיון הכל-כך חשוב הזה, כי בסוף אנחנו מגיעים ליום שכבר קרה משהו – שהאישה כבר בצרה, הילדים בצרה, המשפחה במצוקה, ואנחנו מנסים להציל אותם רגעית. אבל אנחנו לא נוגעים בדבר המשמעותי ביותר והוא המניעה. איך אנחנו כמדינה נצליח להוריד את מספר הנשים שמגיע למצב הזה? חסר לי פה מאוד משרד החינוך, מאוד; חסרות לי פה תוכניות לילדות להעצמה. שילדות מגיל צעיר ידעו שהן צריכות להיות חזקות וצריכות להיות עצמאיות כלכלית. מאוד מאוד חשוב. ינון, הנושא הזה הוא דרמטי, דרמטי לכך שבעוד 20 שנה אותה ילדה שהיום היא בגן ילדים לא תגיע למצב הזה, כי יהיה לה מקצוע ותהיה לה עבודה והיא תהיה חזקה והיא לא תצטרך להיות תלויה בגבר, כי אלה שתלויות בגבר חוזרות לידיים שלו גם כשהוא מרביץ להן.

כששאלתי אותך כמה פעמים לכמה זמן התוכנית, אני יוצא מפה לא מרוצה כי התוכנית צריכה להיות ארוכת טווח, ואם זה 20 מיליון שקל מחר בבוקר צריכים להיות 20 מיליון שקל, ומאי יודעת לעשות את זה. 20 מיליון שקל אפשר להביא.

נכון. זה גם עולם ומלואו.

פנינה, רגע. תני לי, יש לי בעיות קשב וריכוז, את יודעת.

סליחה.

אם זה 20 מיליון שקל זה צריך להיות 20 מיליון שקל. אישה צריכה לדעת שמבחינה כלכלית יהיה לה בסיס לכמה שנים קדימה, אחרת היא חוזרת לידיים של הגבר העבריין, האלים, ושוב הוא ירביץ לה.

אני רוצה להגיד משהו על נושא שעשינו הרבה ביחד, ועשיתי את זה גם עם השר הקודם. מאי, דיברתי איתך בקטנה, אבל בגלל שקצת רבנו חשוב לי להגיד לך פה, החוסן של אישה דרך הספורט הוא קריטי, הוא קריטי. אפשר לעשות תוכניות מדהימות דרך הספורט לנשים. כששמעתי את המספר 150 זה כאילו אין תוכנית. בדקה וחצי אני עושה איתכם תוכניות עם עשרות עמותות למיזמים משותפים, כמו הגל שלי שעשינו ביחד – ואתה יודע כמה זה מוצלח – וגם המרכז הישראלי לטניס. אפשר לעשות מיליון תוכניות. אנשים רוצים לתת כסף. אנשים מאמינים בספורט וחוסן כלכלי. וכשאישה נמצאת במסגרת כמו מאמאנט – מיליון ואחד דברים - - -

אתה מתפרץ לדלת פתוחה.

הן נמצאות בתוך מערכת של נשים שמחזקות אחת את השנייה דרך הספורט. אתם לא מבינים כמה זה מחזק אותן. גם במאמאנט יש עשרות, אם לא מאות נשים, שמגיעות מבתים הרוסים, והשעה- שעה וחצי האלה להיות ביחד, לשחק, להזיע, לנצח – אישה מנצחת. אתם יודעים מה זה בשביל האישה הזאת שכל הזמן נמצאת במצב של מצוקה ורודפים אותה, ואין לה כסף ומרביצים לה, והיא מנצחת בכדור עף? בשבילה זה כאילו היא זכתה במונדיאל. אני פשוט חי את העולם הזה, הנגיעה הזו דרך מיזמים כאלו. ינון, תזרום איתי. תאמין לי, אנחנו יכולים לעשות מהפכה להרבה מאוד נשים במדינת ישראל. בוא נעשה את זה, אני ממש מתחנן.

תודה.

רגע. מילה אחרונה.

זה בנפשך, אני יודעת.

יושבת -ראש הוועדה, אני מבקש שהדיון הזה יסתיים במטרה אחת – הנושא הכלכלי, 20 מיליון שקל לטווח ארוך לנשים.

אני למדתי בחיים, מבחינתי אם נשיג את זה, עשינו עולם ומלואו.

נכון. חד-משמעית. תודה רבה.

אני רוצה לאפשר לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני רוצה לפני כן לברך את משפחות החטופים והחטופות שנכנסתם ואתם כאן. ציינו בהתחלה את העובדה שאתמול הפרדנו בין הדיונים. אתמול ביקשתי שהיום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים יהיה מוקדש להחזרת החטופות והחטופים. היום אנחנו דנים באלימות כלפי נשים בתוך ישראל. אם זה בסדר מבחינתכם ויש לכם זמן, אנחנו נמתין שחברת הכנסת תגיב ונאפשר לכם בשלב מסוים לדבר.

בסדר.

בסדר. אז חברת הכנסת תסיים כי השרה הולכת ואז נאפשר לכם. אני כבר מתנצלת. כנראה שאנחנו צריכים ימי דיון, אולי ימי סמינר בכנסת. אולי זה קונספט חדש שצריך להוציא.

פנינה, אני רוצה לוודא שהיא - - -

גם הרווחה עדיין לא הציגו את המצגת.

אבל אני שואלת שאלה, פנינה.

אני לא מתווכחת על זה עכשיו.

אני לא מתווכחת, אני שואלת. אמרתי שאני אגיע לשעה ואני יוצאת. אמרתם שאתם רוצים מצגת נתונים. אני אמרתי בכותרות מאוד קטנות מה המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה עשה לאלימות נגד נשים. את רוצה את זה?

אמרתי שבעזרת השם נגיע לזה.

אוקיי.

אני רוצה קודם כול - - -

אני צריכה לצאת, יש לי ועדת חוץ וביטחון. מצטערת.

חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אבל דקה, כי אני רוצה גם לאפשר להם כי המשפחות הולכות ואנחנו יודעים באיזו סיטואציה הן נמצאות.

כמה דברים. דבר ראשון, הדברים שהועלו פה בקשר לסנכרון בין משרד הרווחה למשרד לביטחון לאומי בעניין של נשקים, אי-אפשר לשקר, אבל היה פה דיון בכנסת שהסתבר שבעצם הגורם החוסם שלא מעביר את המידע זה דווקא משרד הרווחה ולא המשרד לביטחון לאומי. אז מאוד מאוד קל להאשים כשהנתונים לא לפנינו.

דבר נוסף, אלימות במשפחה היא לא גזרת גורל. אישה שסופגת אלימות זו לא גזרת גורל. סימון דיבר והרגשתי שהוא בעצם אומר את מה שרציתי לומר. אם מדינת ישראל הייתה משקיעה גם בהעצמה וגם במניעה – אני זוכרת שהייתי בלימודים בתואר הראשון שלי והביאו אישה להציג הצגה. קוראים לה נועה אריאל, זיכרונה לברכה. יכול להיות שיש פה נשים שמכירות אותה. זו היה משימת חייה, זו הייתה שליחות חייה – לחשוף את הנשים, לדעת לזהות דרך הצגה, דרך משהו קליל ולא משהו כבד ולא משהו סמינריוני כזה, אלא ממש דברים פשוטים וקלילים, דרך עוקפת לדבר על הנושאים הכי הכי כבדים והכי קשים באלימות במשפחה. להצגה קראו "היום היפה ביותר בחיי", שזה היום של החתונה והוא היה בעצם היום היחיד היפה בחייה של אותה אישה. היא פשוט הציגה הצגה שדרכה היא נתנה כל מיני סימנים לזהות איך מישהו יכול להיות פוטנציאל לבעל אלים, וגם נתנה כלים לאותן נשים כדי להתמודד.

אז יש את ה-לפני, שאנחנו יכולים ויש דרך, וזה באמת בתחום החינוכי יותר למנוע את הדבר הזה. אבל יש גם את ה-אחרי. לצערי הרב, אנחנו יודעים שמי שכבר נמצאת שם אנחנו לא רוצים לפספס אותה. אנחנו מאוד מאוד טובים בלנסות אחר כך לכבות את השרפות, אבל כשיש פעילות טובה של מניעה – וכן, בתחום החינוכי – אז אנחנו בוודאי מקטינים את ההיקפים של התופעה הזאת. לצערי הרב, אני חושבת שגם יש מה לדבר על חברה אלימה, אבל זה כבר נושא אחר.

יש גם את ה-אחרי. אנחנו יודעים שאם הנשים האלה לא מקבלות טיפול מותאם – אני ביקרתי במקלט של בת מלך ופגשתי שם את העבודה המדהימה שהם עושים שם עם הנשים. מעבר לעבודה של ההגנה הראשונה – וכן, אין מה לעשות, הן צריכות להגיע ולקבל את ההגנה הראשונה הזו – הם עוברים איתן תהליך טיפולי. מי שלא עוברת את התהליך הזה, אחוזים מאוד מאוד גבוהים שהיא תחזור לאותו מעגל של אלימות, היא תחזור אפילו לאותו פוגע, לאותו בעל אלים. לכן אנחנו צריכים לראות איך אנחנו לא רק דואגים להגנה הזאת אלא גם לתהליכי שיקום וטיפול. אני עומדת על זה, כי אני רואה את הנשים האלה לצערי הרב. אני מגיעה מעולם הטיפול, ואני יודעת שאם לא עוברים תהליכים כאלה, החזרה לאותם מקומות ולאותם מעגלים היא קלה.

תודה, חברת הכנסת.

משפט אחרון.

לימור, את מדברת כבר חמש דקות.

משפט אחרון, בסוף אנחנו צריכים להיזהר מאוד מאוד גם מלייצר איזושהי דמות דמונית גברית, במקביל לטיפול מאוד מאוד אינטנסיבי בתופעה הזאת לא ביד רכה. אבל בסוף האידאל שלנו הוא משפחה אוהבת, עם כבוד הדדי וקשר טוב. זהו. תודה רבה.

תודה. הדסה מנצור, אחות של שלמה מנצור. שלמה הוא בין החטופים הכי מבוגרים.

הוא ניצול פרהוד.

צוהריים טובים. שמי הדסה לזר, אני אחותו של שלמה מנצור החטוף מקיבוץ כיסופים, המבוגר ביותר. אני רוצה לקרוא לכם עכשיו כמה מילים מגרונו של שלמה אחי: אחותי הקטנה דסי, הדסה, אני נגלה אלייך בחלומות. אני מבקש ממך שתזעקי את זעקתי. קולו של אחיך זועק אלייך מן האדמה. אני פוחד ששכחתם אותי. למה? במה חטאי? הרי תרמתי רבות למדינה, הפרחתי את השממה בנגב. למה? למה? הזמן שלי קפא מתאריך 7 באוקטובר 2023, וגם אני קופא כאן. אני כבר שלד עצמות. אם ישחררו אותי תצטרכו לשאת אותי על הידיים, או שאלך על ארבע, כי אני יושב כאן במנהרות האפלות עם רגליים מקופלות. זה השטח המצומצם שמוקצה לנו, החטופים. אני לא יכול ליישר אותן, אין שמש שאזכה ממנה לוויטמין d, העצמות שלי מתפרקות.

אחותי היקרה, תגידי למקבלי ההחלטות שלא ביקשתי לי גן של שושנים, אני רק מבקש את החופש. מה כבר ביקשתי? את החופש, את הדרור, להיות בן חורין. איפה נשמע? באיזו מדינה אחות מתחננת שיחזירו לה את אחיה שנחטף ממיטתו, מביתו שהוא מבצרו, מארצו המובטחת, כשהוא עם פיג'מה? ספרי להם שהייתי אדם עם שמחת חיים והיום העצב נפל על פניי. אני כואב ובוכה ומתגעגע אליכם. הזמן שלי הולך ואוזל, ואתם בשגרה שלכם, עולם כמנהגו נוהג. איך שכחתם אותי? אני כבר קשיש בן 86, אל תשליכו אותי לעת זקנה. לא די לי בזה שחוויתי בילדותי את שואת הפרהוד בעיראק? למה הגורל מכה בי פעמיים? למה אני עובר שוב שואה, היום, כשיש לנו מדינה משלנו? מה קרה לכם? איפה הערכים שגדלתי עליהם? לאן הם נעלמו?

ספרי להם שלמדתי שלא משאירים פצוע בשטח, שקדושת החיים ופדיון שבויים הם הערך העליון ביהדות. הצילו אותי, אני כבר מבולבל, מטולטל, מתוסכל. איך הנפש שלי תחזיק עוד מעמד? זוכרת שאמרתי לך שאני לא יכול להפסיק לעבוד? עבודה נותנת לי חיים. כעת אני יושב פה כפוף, שפוף, וללא שום פעילות אלא רק התעללות. אני לא יכול יותר, אני משתגע. עד מתי, אחותי? תעזרי לי. תמיד ידעת לפתור לי בעיות והפכת עולמות בשבילי. איפה את? למה ידייך כבולות? את במדינה חופשית. למה לא מצליחים להציל אותי? למה? למה לא מקבלים החלטה לשחרר אותי?

זוכרת שכל ערב כיפור אני מתקשר אלייך ומבקש ממך סליחה אם פגעתי בך? אני רוצה שוב לבקש ממך סליחה, שאני מטריד אותך והנטל שלי נופל על כתפייך, ואת רצה לכל מקום לזעוק את זעקתי כשאת כמו עלה נידף ברוח ואת כבר נטולת כוחות. אבל כפי שאני מכיר אותך, את לא תישברי ותמשיכי לרוץ עם הרגליים השבורות שלך, כי אני יודע כמה את אוהבת אותי ומתייחסת אליי לפעמים כמו אימא. ברור לי שאימא לא מוותרת, אז אל תוותרו עליי. אני אוהב אתכם וחושב על כולכם ביום ובלילה, אבל לא יודע מה זה יום, כי אני יושב כאן באפילה. שוב, אל תשליכו אותי לעת זקנה, ואנא אפשרו לי לחיות לצידכם את החיים שעוד נותרו לי. אוהב ומתגעגע. "את יקרה לי מפז", זוכרת שכך נהגתי לכתוב במכתבים ששלחתי להורים? שלכם, שלך, שלמה. שלמה מנצור, קיבוץ כיסופים, דואר נע – נגב. זו הייתה כתובתי 70 שנה. והיום? חטוף במנהרות חמאס בעזה, כתובת לא ידועה. תודה לכולכם.

תודה, הדסה. ד"ר רוחמה, דודה של לירי.

תודה. אחרי הדברים המרגשים של הדסה אני אציג דווקא בנוכחות החשובה הזו גם את מעמד הנשים בכלל. קודם כול, אני פרופסור ליהדות וחינוך.

סליחה, פרופסור.

לא, לא על זה. אני פשוט רוצה רק להדגיש שהכול תלוי בחינוך מקדים, ממש ילדות בגן ובבית ספר. אני מכשירה גם מורות אז אני קרובה לנושא הזה מאוד. אני מתארת לעצמי שהשרה מאי גולן תיקח את זה לתשומת ליבה שזה קשור בחינוך מגיל צעיר מאוד.

רגע. חזרנו לנושא? לא הבנתי.

לא. היא דודה של לירי וגם השרה חזרה.

לא רק זה. אני מרגישה גם מחויבות באופן אזרחי להגיד משהו במעמד הזה. באופן אישי, אני דודה של לירי שהייתה תצפיתנית בעזה. היא הייתה בסך הכול יום אחד בבסיס נחל עוז, ונחטפה עם עוד שש חברות. אחת נרצחה – נועה מרציאנו. הן נשארו חמש. הסיפור מוכר וידוע. הדסה הציגה את זה טוב ממני. הנשים האלה שנמצאות שם במנהרות מאבדות צלם נשי, לא צלם אנוש. הן מאבדות את הצלם הנשי שלהן. בכלל מעמדן של הנשים מדורדר, כי עובדה שאת הנשים אנסו ראשונות בנובה. הן היו בזויות ומושפלות. גם הגברים, אבל בעיקר הנשים. זה עניין של תרבות ואנחנו צריכים לעקור אותה.

יש לי ילדה בגיל של לירי שהייתה צריכה להתגייס איתה לנחל עוז ולהיות תצפיתנית איתה. הבת שלי פשוט עשתה מרד. לירי אמרה לה: בואי, יהיה כיף בנחל עוז ביחד. הבת שלי לא הסכימה. היא בסוף משרתת כלוחמת קרבית בבסיס נבי מוסא. אני לא יודעת אם זה יותר טוב או פחות טוב, אני חוששת לה.

את אחות של אלי?

אני אחות של אלי. אני כותבת בעיתון הארץ מדי פעם. אני יודעת שהיום אסור להגיד את זה כאן, אז אני אעבור למקור ראשון רק כדי להציג את הדברים שלי. לפני שנה כתבתי מכתב ללירי – אפרופו המכתב היפה שאחיך כתב לך. שאלתי אותה במכתב הזה, מה נגיד להן, לכל הנשים האלה כשהן תצאנה, אם הן תצאנה? מה נגיד להן? אנחנו עשינו הכול – שביתות רעב, הפגנות, מהומות, מחאות, שתיקה. יש עכשיו שלושה שבועות שנשים שותקות. אנחנו עושות הכול. מה נגיד להן? איפה המדינה הייתה כשהיא השאירה אתכן שם שנה וחודש? ואני מעריכה שזה יהיה יותר. איפה הייתה המדינה בשבילכן, הנשים שנמצאות במנהרות?

אני לא רוצה לגזול זמן, לכל אחד יש פה דברים חשובים לא פחות. אני רוצה לשאול את לירי כמה שאלות – אנחנו כנשים מבינות את זה טוב יותר: מי נותן לך דיאודורנט, קרם פנים, מברשת שיער, פינצטה, קוצץ ציפורניים, שמפו, תחתונים, תחבושות היגייניות? מי מחבק אותך? מי בכלל מתחשב בזה שאת אישה ויש לך צרכים אחרים לא להתערטל ליד כולם?

אתמול שמעתי מאחת החטופות שהן עושות את הצרכים שלהן אחת בתוך השנייה, ליד השנייה, עם השנייה.

הייתה בעדות כאן מירב טל ששוחררה.

כן. הן הולכות ומאבדות לא צלם אנוש, צלם נשי. מכיוון שאני גם עוסקת בחקר השואה, נשים שיצאו ממחנות ונשים שהיו בבורות קודם כול המחזור נפסק להן, להרבה מאוד היו בעיות פוריות, חלק מהן לא הצליחו אף פעם לשמור על טיפוח. אני לא מדברת על כינים שיש להן – ואנחנו יודעים שיש להן כינים. כלומר, כל הצלם הזה, אני קוראת לזה, כל החיות שבהן.

אני רק אסיים באחד המשפטים היפים של ביאליק, המשורר הלאומי. הוא הכיר לפני ולפנים את מעמדן של הנשים, והוא בעצם העלה אותן לזירה. הוא מבקש באחד השירים שלו: "היי לי אם ואחות". אז אני מבקשת מכל אחת מהנשים כאן, היי לבנות האלה אם ואחות. זו הקירבה הגבוהה ביותר והגדולה ביותר. תודה רבה.

תודה רבה. תודה.

אולי השרה יכולה להגיב.

הוא שואל אם השרה יכולה להגיב.

את רוצה להגיב ולומר כמה דברים?

אין לי בעיה. אני אתייחס לשני הסיפורים. אני בדיוק מתכוונת היום במליאת הכנסת לנאום לציון היום של אלימות נגד נשים, וכמובן אדבר על כל הרזולוציות של מה שהחטופות שלנו עוברות, שזה לא דומה לשום דבר אחר, ובנאום שלי לכבוד הציון של הגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן התכוונתי גם לדבר על שלמה היקר, גם שם וגם בכנס שיהיה ביום חמישי לקראת הדבר הזה.

אני אדבר קודם אישית ואז אדבר בשם הממשלה. אישית, כמאי גולן, אני הולכת לישון עם זה וקמה עם זה בבוקר וחיה את זה כל שעה. מהרגע שקרה ה-7 באוקטובר, החלום והרצון הכי עמוק שקיים – ואני מדברת בשם עצמי – הוא שנזכה לראות את החטופים והחטופות חוזרים. לא סתם הצבעתי בעד עסקה, ואתם יודעים על הלחץ הגדול שהיה ואתם יודעים שזו הייתה החלטה מורכבת. גם עכשיו, אני אומרת לכם כמי שיושבת בישיבות ממשלה, אין שר או שרה בממשלת ישראל, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא רוצים בכל נימי נפשם להחזיר את החטופות והחטופים הביתה. אין. לא קיים דבר.

אבל זה לא מצליח. זה לא מצליח.

זו שאלת המחיר. יש כאלה שיגידו: הוא לא רוצה – אני לא שם. אבל אני אומרת לך, זו שאלת המחיר. הוא רוצה אבל לא מוכן לשלם את המחיר. הוא יפסיק מלחמה בלבנון, אבל הוא לא יעשה כלום בשביל לעצור את המלחמה בעזה ולהחזיר את החטופים והחטופות. זו השאלה.

להגיד שהוא לא יעשה כלום, אני חולקת עלייך בכזאת גסות שאני לא יודעת איך לבטא את זה.

מה זאת אומרת שהוא לא יעשה כלום?

או שתתני לי לדבר או שאת תדברי, פנינה.

מה זאת אומרת שהוא לא יעשה כלום?

שמעתי אותך כשהתפרצת באמצע הדברים שלי. או שאני אדבר או שאת תדברי.

מה זה חולקת בגסות? ראש הממשלה הולך להסדרה בלבנון בלי להגיע להסדרה בעזה והחזרת החטופים והחטופות.

אם זה מה שאת רוצה לומר, זה שלך.

תמשיכי את דברייך.

תודה. אני יושבת בממשלה. אני לא חברת קבינט ואני לא יודעת מה קורה מלבד הסקירה הביטחונית שיש לנו, ואני לא מכירה עסקה שהייתה על השולחן. מה שאני יודעת, ואני יודעת את זה בוודאות – ואני אומרת את זה באחריות, לא משנה מה יגידו כאן גורמים אופוזיציוניים כאלו ואחרים, זה בסדר, זה שלהם, זה שלך.

לא. זה לא קשור לאופוזיציה.

זה שלך. אבל פנינה, תני לי לסיים. תפסיקי לצעוק.

אם הייתי שרה והיינו שש שרות, הייתי שמה אולטימטום להפלת הממשלה הזאת אם לא דוחפים להחזיר אותם.

כל הכבוד. כשתהי שרה תשימי את זה - -

לא צריך כל הכבוד.

- - ואז אני אומר לך שראש הממשלה - - -

סליחה, את חייבת לדעת לקבל דעה שונה.

את רוצה לתת לי לענות או שאת רוצה לדבר?

אני אתן לך לענות, אבל תכבדי את הדעה שלי.

שמעתי אותך. אמרתי שאני מכבדת וזה שלך, וזו דעה אופוזיציונית לכל דבר ועניין, נקודה. זו דעה שמנוגדת למה שראש הממשלה עושה ולמה שהממשלה עושה. עכשיו, לא משנה כמה תגידו את זה, אני אומר שוב ושוב שראש הממשלה מחויב בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו להחזיר את כלל החטופים והחטופות.

האמת שהוא לא. היה לו - - -

או שתיתנו לי לדבר או שאני אצא. פנינה, או שתיתנו לי להשלים - - -

פה זו לא המליאה.

זה איום?

אני מודיעה. את רוצה לתת לי לענות?

זה איום?

לא איום. שלום.

השרה, אני לא כל כך מצליחה להבין. את נוטשת פה דיון שאגב התנהל בצורה מאוד מכובדת כלפייך.

נושא השבת החטופים לא צריך להיות נושא פוליטי, זו משימה לאומית של מדינת ישראל. השרה גולן, אל תצאי, יש לך הזדמנות לדבר עם המשפחות.

שלי, שנייה. הדיון התנהל בצורה מאוד מכבדת כלפייך. זה שאת לא מסוגלת לשמוע ביקורת מאוד נוקבת כשמדובר בחיים של אנשים, נשים וגברים, כולל בן אדם בן 86 - -

נשים שנאנסות בשבי.

- - ונשים שאנחנו לא יודעות מה גורלן, אני חושבת שזו תקלה מאוד חמורה שאת לא מצליחה להכיל את הביקורת הזאת. תקלה מאוד חמורה.

לא, היא לא מצליחה. מותר להביע כאן דעות שונות. זו בדיוק הכנסת.

נכון, ולא קמים ונוטשים. גם כדי להיות שרה צריך בשלות.

אגב, לא צריכות להיות שום דעות. השבת החטופים היא משימה לאומית, לא צריכה להיות פוליטית, לא אופוזיציה, לא קואליציה. היא צריכה להיות משימה של כולם.

ברשותכן, משפחות יקרות, זה לא עניין פוליטי – "דעתך האופוזיציונית". זה לא קשור לדעה האופוזיציונית. אני אביא לך דוגמה שאני איימתי בפירוק ממשלה כשלא רצו להביא את העולים החדשים, ואמרתי להם שאני אלך, ואין לי בעיה לקחת את התיק מהממשלה ולעבור את הכיכר שם ולהגיע לכנסת. כשרוצים אפשרי. בסוף אנשים מתים לא עם הכיסא.

חד-משמעית.

אפילו מינימום אולטימטום לא היה. מינימום.

אף אחד לא דפק על השולחן ושם אולטימטום. שר אחד לא עשה את זה. אף שר. אף שר לא שם אולטימטום.

אף שרה לא באה ואומרת: אני לא ממשיכה את סדר-היום – ואחרי זה היא אומרת לך "זה שלך". מה קשור?

פה יושבים 68 פושעים שיושבים בשקט. כל מי שיושב בשקט הוא פושע – הקואליציה. כל מי ששותק הוא משתף פעולה, הוא שותף, הוא פושע. זה הכול.

ראשית, מחילה מכבודכן, משפחות יקרות, שגם ככה אתן צריכות תעצומות נפש להגיע לכאן, וגם בסוף להיחשף לוויכוחים של פוליטיקאים זה בטח לא דבר פשוט.

זה לא עניין פוליטי.

זה בדיוק העניין. איך הגענו לוויכוח פוליטי על החטופים? כשהם נחטפו אף אחד לא שאל אותם מה הדעה הפוליטית שלהם.

אני יודעת. עדיין, כשנתקלים בוויכוחים האלה זה בוודאי מקשה על הנושא. לצד זה אנחנו נמשיך להילחם ולהיאבק בכל הכלים שיש ברשותנו, כי המאבק הזה הוא לא רק שלכם, הוא מאבק גם שלנו. אנחנו כבר שעתיים וחצי בדיון. אני יודעת שיש פה הרבה ארגונים שעושים עבודת קודש ביום-יום ולא הגענו לשמוע אתכם. בדרך כלל אנחנו שומעים אתכם בתוך הוועדה בנושאים יותר פרטיקולריים ולא בכנס שהוא מטריה מה שנקרא.

אני רוצה לאפשר לנציגת המשטרה – מי שתבחרו – בשלוש דקות, לנציגת משרד המשפטים בשלוש דקות, ולמשרד החינוך בשלוש דקות. לשכת עורכי הדין, אני מצטערת. לא הגענו לארגונים. יש פה הרבה ארגונים. אני לא אאפשר ואני לא אפלה אף ארגון. משטרה, משרד המשפטים, משרד החינוך, כל אחד בשתיים-שלוש דקות. לדעתי תלכו להיי-לייט. אנחנו נקיים עוד דיונים, הרי אנחנו לא הולכות לשום מקום. זה מאבק יום-יומי.

אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי. לפני שאתה הולך, אני כבר אומרת לך שההנחיות שלנו יהיו מאוד מאוד ברורות. לגבי מה שאנחנו רוצים אנחנו נמקד. אמרו פה לפניי, הסיפור של הגדלת סל היציאה הוא בנפשנו. זה תקציב מדינה קטן שבא לשרת אחוז מאוד גדול – מחצית מהאוכלוסייה ויותר של מי שזקוקות לסיוע הזה. אנחנו מדברים על ייצוג של נשים שנמצאות תחת הדבר הזה ולא היינו רוצים שהן יהיו שם, אבל לאפשר להן את הסל וסביב 40,000 שקלים בערך לגבש תוכנית.

דבר נוסף, דיברנו על הישיבה שצריכה להיות ביניכם לבין ביטחון לאומי. הדבר השלישי שביקשתי הוא שהיועצת המשפטית שלכם תביא תיקון חקיקה, אבל לדעתי ברגע שאתם יושבים יכול להיות שזה ייפתר ולא נצטרך ללכת להליך רחוק יותר.

דבר שצריך להסתכל עליו באופן מאוד רחב הוא הסיפור של נשים שיוצאות לדירות מעבר. לא יכול להיות מצב שאנחנו שמים אותן עם נשים נוספות, מה גם שאני יודעת שיש כבר פתרונות ותקציבים. תפתרו את הדבר הזה בנוסף להוספת בתים במסגרת לינה לטיפול בגברים. כרגע יש שניים, ואמרתי שזה היה גם בעבר והנושא הזה לא כל כך התקדם. אני מודה לך.

היו בעבר שניים ועכשיו יש שני מרכזים קהילתיים. זה חדש.

כן, יש שני מרכזי יום. אבל אני מבקשת לבחון את הסיפור של מרכזי לינה. זהו. יתר הדברים אנחנו נשלח לך בסיכום.

צריך להגיד לו גם תודה. הוא גם ישב פה כל הדיון, גם הקשיב. ככה רואים כמה המשרד מחויב.

משהו מיוחד. גם השר וגם אתה מחויבים, וכשצריך לומר מילה טובה אנחנו יודעים לומר גם מילה טובה.

תודה רבה.

פנינה, יש גם את העניין של הייעוץ המשפטי ומרכזי אלמ"ב שהתחייבו שיקרה ולא קורה. אולי המנכ"ל יגיב לזה?

לא עכשיו, אבל אנחנו נעשה עוד דיון. צריך סדרה של דיונים. אגב, אתן מוזמנות להעביר לצוות המסור של הוועדה, למנהלת הוועדה, נושאים. אנחנו יודעות לשבת ולראות. אם יש משהו שהוא לא פתיר ובעל סוגיה אנחנו נקיים על זה דיון. נציגת המשטרה, בבקשה.

שלום. תודה רבה. אני רמ"ד נפגעי עבירה במשפחה בחטיבת החקירות, באגף לחקירות ולמודיעין. אני ארצה להתייחס למספר נושאים, הראשון שבהם הוא הנתונים שהועברו או לא הועברו אתמול. הנתונים נמצאים בידינו. ככל שיושבת-ראש הוועדה תרצה שנדבר עליהם, אז בשמחה אציג אותם כאן.

בבקשה. תגעי בנתוני הרצח.

בשמחה אציג אותם כאן. על פי הרישומים שלנו, אנחנו אוספים במדור נתוני רצח נשים במספרים השוואתיים ובפילוחים גם בשיטות ביצוע, גם במגזרים – כל הפילוחים האפשריים. אני כבר אציג את הנתונים. אני רוצה להגיד קודם כול שאתמול התכנס ספ"ק משטרת ישראל, כלל הממ"זים, כלל ראשי האגפים, כל מי שנמנה על סגל הפיקוד הבכיר, וציין את יום המאבק לאלימות נגד נשים. הוצגו נתונים, ניתנו הנחיות. ההנחיה המרכזית שרלוונטית ושאני ארצה לשתף כאן היא שהמפכ"ל הורה על הקמת מחלקי משפחה. מחלקי משפחה מטפלים באלימות במשפחה בצורה הוליסטית.

אבל יש לכם כבר מחלקי משטרה עם - - -

בשליש מהתחנות במשטרת ישראל יש מחלקי משפחה. אתמול הנחה המפכ"ל להוסיף על השליש הזה, לגייס עוד עו"סיות - - -

יש עו"ס משטרה?

עו"ס משפחה, עו"ס משטרה.

כן, אבל אין הרבה. יש שם מעט.

שליש. 27 מתוך 80.

במחלקי משפחה אמרו לנו משהו אחר. לא אמרו לנו 27 בדיון הקודם.

27 מחלקי משפחה.

לנו אמרו מספר אחר.

יש 27, ואתמול הנחה המפכ"ל על הוספה של עו"סיות והוספה של מחלקי משפחה בתחנות.

כמה? הוא אמר שעל כולן. לנו אמרו ככה. אני מקווה שאתם מתואמים.

מה זה כולם?

היה איזה נציג שהגיע אלינו מטעם משטרת ישראל, לא זוכרת את שמו, אמר שהוא נתן הנחיה לשים על כל התחנות. שאלתי: כמה תחנות? אמר: 80.

בעזרת השם. בסדר גמור.

בעזרת השם, הכול טוב. גם אני אישה מאמינה, אבל מתחתיו הוא מבקש שנעזור לו.

בסדר. היינו מאוד מאוד שמחים לעשות בכל התחנות מחלקי משפחה. זה יהיה בתהליך הדרגתי.

הוא אמר לנו. את יודעת מה, אני לא רוצה לעמת אותך עם דברים. הגיע נציג – אנחנו נביא לכם אחר כך את השם שלו – ואמר הצהרה לפרוטוקול שיש הנחיה שיהיה מחלק משפחה בכל התחנות. אגב, סליחה על הבורות, אבל לא ידעתי שיש רק 80 תחנות במדינת ישראל. מה זה הדבר הזה? אמר לי 80.

תחשבי שיש 256 רשויות. 256 רשויות ו-80 תחנות משטרה. נגיד ביישוב כמו חריש אין משטרה.

סנ"צ ענת יקיר בלום: .

זה כנראה ייעשה בהליך הדרגתי ובתיעדוף. אנחנו נותנים תיעדוף - - -

כן, אבל כמה תקצבתם?

עדיין לא תקצבו.

אבל זה בסדרי העדיפויות שלו?

זה בסדרי העדיפויות. ניתנה הנחיה וזה בסדרי העדיפויות.

אולי נזמין את המפכ"ל אם זה כל כך חשוב לו, שיבוא וייתן לנו סקירה מה הוא הולך לעשות.

יכול להיות שחשוב לו, אבל צריך לתקצב את זה. עו"ס משפחה במשטרה עולה כסף. הן עושות עבודה מדהימה. היו כאן אפילו עו"סיות חרדיות שעובדות מדהים. אבל זה עולה כסף. לבוא ולהגיד: אני רוצה – גם אני רוצה וגם פנינה רוצה עובדות סוציאליות לכל מקום. השאלה אם יש כסף.

ברגע שהמפכ"ל מנחה על הקמה, אז כמובן שיימצא גם התקציב.

אוקיי.

אני רוצה להגיד לעניין העו"סיות עוד משפט אחד ואחרי זה נעבור לנתוני הרצח. העו"סיות בתחנות עובדות בשיתוף פעולה גם עם העו"סיות של הרווחה וגם עם העו"סיות של הבל"מ.

סליחה, אתם יכולים לשמור שם על שקט? תודה.

גם כמובן במטות אנחנו עובדים בשיתוף עם הרווחה ועם העו"סיות של הבל"מ. אנחנו גם מתכננים איזשהו מפגש של כלל העו"סיות ואנחנו עובדים רבות לעודד נשים להגיש תלונות. אנחנו רואים בזה אפילו עבירות חשיפה שייפנו למשטרה, והמשטרה יכולה לתת פתרונות גם לנשים ובוודאי לעצור את התופעה או לעצור את הגברים, ולעשות איזשהו אקט של אכיפה, מה שאין בגופים האחרים. בסך הכול אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. הממ"מ קיבלו מאיתנו נתונים. אנחנו הסתכלנו גם על הנתונים.

אגב, למה כל כך באיחור בניגוד לחוק ולנהלים?

זה לא הם.

אנחנו העברנו.

מתי?

עם הקבלה.

הם מעבירים למשרד והמשרד לא מעביר, כמו בוועדה לביטחון לאומי.

טוב. שיירשם.

עם בקשת המידע אנחנו העברנו נתונים. אני לא יודעת איפה זה נתקע. לגבי הנתונים עצמם, אני לא שמעתי שהם התייחסו לעניין הזה, אבל רואים עלייה בפניות של חברה ערבית למשטרה גם בעבירות מין.

אמרו שיש חסר.

לא.

אני צודקת? לפי מה שזכרתי בדיווח שהיא נתנה.

אנחנו דיברנו על שנת 2023.

הייתה עלייה בעבירות מין.

באיזו שנה?

ב-2023. אלה נתונים שאנחנו העברנו לכם.

לעומת מה, לשנים קודמות?

2023 או 2024? כי הם קיבלו נתונים וניתחו אותם, אבל השאלה אם אלה הנתונים שהועברו אלינו אתמול. על הרצח קיבלנו.

ג'רי הציגה קודם עלייה בנתוני אלימות באיומים בחברה הערבית, לצד חוסר דיווח בעבירות מין בחברה הערבית. אבל העלייה ברוב התיקים הייתה ניכרת בחברה הערבית.

הייתה עלייה למרות החוסר בדיווח? זה מה שאתן אומרות?

נכון.

בסדר.

דווקא אם שיש עלייה זה אומר שאנשים מרגישים בנוח לבוא לתחנה. זה חשוב להתלונן. במקום שאין תלונות זה אומר שיש בעיה.

חד-משמעית. אנחנו עובדים על זה. אנחנו רואים את זה כעבירות חשיפה ומעודדים הגשה של תלונות. לעניין אירועי הרצח, בשנת 2024 נרצחו ממניעים פליליים 28 נשים.

כתוב באינטרנט 31.

אנחנו המקור היחידי, הבלעדי, המהימן והמדויק שסופר את מקרי הרצח של נשים במדינת ישראל. ככל שיש נתונים למישהו אחר נוכל לקבל.

זה המון.

זה אמרת על 2024, נכון?

כן.

מה יש לך על 2023?

כל שנת 2023 32 נשים.

איך יכול להיות?

מה הפילוח?

אני אגיד כמה נתונים. מבחינת מניעים כמובן שרוב התיקים עודם בחקירה, אבל מבחינת מניעים מה שאנחנו כבר יודעים להגיד זה שרבע מהמקרים הם רצח על ידי בני זוג, ושליש מהם מוכרים למשטרה מתלונות קודמות.

זה המון. זה המון.

הנתון המטריד בנוסף לזה הוא שמעל למחצית המקרים הם מהחברה הערבית. זה מה שאני יכולה להגיד כרגע. אלה הנתונים.

לי יש 31 נשים.

31 זו אולי תקופת המלחמה? אולי תקופה טיפה יותר ארוכה מתקופת המלחמה – אוקטובר עד אוקטובר?

לא. בשנת 2024 היו 31 נשים. לכן יש 28. יש פער של שלוש נשים.

כולל קטינות.

את לא סופרת קטינות שנרצחות?

לא.

אוקיי. אז מחציתן אנחנו מדברים במגזר הערבי. כאשר אנחנו לוקחים מסך 28 הנשים שנרצחו, עליהן השלום, אנחנו מדברים על רבע שזה בתוך המשפחה, מתוך הרבע על שליש ידענו, זאת אומרת המדינה ידעה, המשטרה ידעה שהן בסיכון. בתוך השליש הזה את אומרת 50%?

לא.

בתוך הרבע?

בתוך ה-28.

בתוך ה-28 זה החצי?

כן.

אוקיי. תודה.

פנינה, יש שתי קטינות שנרצחו. הם לא סופרים אותן אבל הן נרצחו גם.

בסדר. אמרתי שנבדוק את הפער של שתי הנשים. ד"ר מואסי, אם תרצי, בקצרה נשמח לשמוע אותך.

שלום לכולם, אני מנהלת פעילות עמותת חמניות ליתומים. באתי להציף סוגיה שלא כל כך מדוברת, גם בוועדה הזאת לצערי.

למה את אומרת שהיא לא מספיק מדוברת? יש לי הצעת חוק שעברה ממש לאחרונה. הסיפור של היתומים הוא מאוד חשוב לנו. חמניות הן אורחות קבועות, אבל בסדר, תמשיכי.

אז בדיון הזה אנחנו נתקלים בתמונה די עצובה וחשוכה לגבי הנתונים. יש לנו בשנת 2024 23 נשים שנרצחו במדינה. 15 הן מהחברה הערבית שהותירו אחריהן 21 יתומים מתוך 25 יתומים. אז אנחנו מדברים על 81 יתומים מהחברה הערבית. בארבע השנים האחרונות נרצחו בחברה הערבית 46 נשים על רקע מגדרי, והותירו אחריהן 71 יתומים. אנחנו היום יודעות ומודעות למצוקה הנפשית והרגשית של היתומים. לצערי היום עמותת חמניות היא המשאב הייחודי, הבלעדי, שקיים גם בחברה הערבית. המרכזים שפרוסים בחברה הערבית משתדלים ומתאמצים לתת מענה וטיפול רגשי ונפשי ליתומים. אך שוב, עמותת חמניות לבד אינה יכולה לצמצם את הפער עצום בין המשאבים לצרכים הקיימים. כולנו יודעים וכל המחקרים מציינים שיתום שלא מקבל מענה רגשי כמו שצריך, הסיכוי שלו להידרדר למעגל הפשיעה והאלימות הוא פי עשרה.

אין לכם שיתוף פעולה עם משרד הרווחה? אני יודעת שיש לכם. מי הנציגה הבכירה כאן ממשרד הרווחה? רקפת, מה עם הסיפור הזה של היתומים?

הסיפור של היתומים מטופל בכל מיני פלטפורמות. יש מקומות שיש איזשהו קשר עם החמניות.

מה זה איזשהו קשר? את יודעת להגיד עליו?

זה מאוד תלוי ברשויות. חמניות עובדות ברשויות מקומיות. זה מאוד תלוי ברשות, במספר היתומים שיש שם ובאופן שבו עובדים. ככלל, אנחנו סבורים שכשקורה מוות במשפחה, בין אם ברצח או בין אם מסיבות אחרות, יש ליווי של המשפחות ויש אפשרות להגיע למרכזים הטיפוליים שלנו לקבל סיוע.

זה מענה ממש לא מספיק.

תודה. ד"ר מואסי, תרימי את הכפפה – אני רואה גם את עדן וליאת. אנחנו נעשה דיון מיוחד על זה. זה ממש חשוב. נזמין את הרווחה ואת כלל הגורמים. יש המון היבטים של ילדים יתומים, אבל בהיבט הזה זה חייב להיות מטופל. אני חושבת שנתת תמונת מצב בצורה מאוד מאוד נכונה. תודה רבה לך שבאת ואני מתנצלת מראש על הזמן המועט.

תודה.

משרד המשפטים.

שלום, אני מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אני קודם כול אבקש להתנצל כי לא ידענו שנציג פרקליטות התבקש להגיע לדיון, לא קיבלנו וגם הנהלת בתי משפט לא קיבלו את הזימון. בכל מקרה, אני אבקש להתייחס. משרד המשפטים שותף לעשייה הממשלתית בתחום של אלימות במשפחה. אנחנו נמצאים בשיח מתמיד גם עם משרד הרווחה, עם משרד הבריאות, עם משרד החינוך וגם עם המשרד לבל"מ. גם אצלנו בתוך המשרד יש יחידות שונות שיש להן מפגשים עם אוכלוסיות, אם זה הממונה על חדלות פירעון, רשות האכיפה והגבייה, סיוע משפטי, בתי הדין הדתיים - - -

אפוטרופסות.

נכון. בדיוק. גם אצלנו בתוך הבית יש תהליך גם של ההכשרה של עובדים שהם אולי קצת יותר בשוליים, במובן הזה שאין להם מפגש תמידי עם נפגעי האלמ"ב, אבל הם בסוף מגיעים, ולכן חשוב שגם העובדים האלה יהיו מוכשרים. אנחנו בשיח מול משרד הרווחה ומקבלים מהם הכשרות. בנוסף, אם יש סוגיות שעולות בשוטף אנחנו בשיח מול כל הגופים השונים.

אבל לא ראיתי שהשיח הזה עזר כל כך למשרד לביטחון לאומי ולמשרד הרווחה. למה אתם לא פותרים להם את זה משפטית? דווקא את ייעוץ וחקיקה.

קודם כול, את זה לא הכרתי.

שם מתחילה הבעיה. אני לא יודעת את מי להאשים בעניין, אבל אני בטוחה שהבנתם.

לא, אין בעיה. עוד פעם, אחרי הדיון היום אנחנו גם נהיה בזה – או אני או מישהו אחר.

אז תיכנסי לתמונה באופן חזק, שאף אחד לא יבוא ויגיד שיש פה בעיה משפטית ובגלל זה נשים מופקרות לגורלן.

כן. מבחינת נתונים של צווי ההגנה, אין לי את הנתון מתחילת השנה, אבל מתחילת - - -

ראית שיש שם ירידה של 8%? זה היה 8%, ג'רי?

לא, זה בהפניות - - -

אה, אלה ההפניות לשירות מבחן, לא צווי הגנה. נכון.

תגידי, את יכולה לקבל סקירה מהנהלת בתי המשפט על נושא האיזוק?

כן.

אני מפחדת – כלומר, למה עשינו את כל המלחמה הזאת?

עוד פעם, לגבי הפיקוח הטכנולוגי אנחנו גם נמצאים בשיח בין המשרדים.

אבל כמה אפשר להגיד שיח?

לא. אנחנו בשיח גם בנושאים שעולים באופן שוטף עם היחידה לפיקוח המשרד לבל"מ וגם בהנהלת בתי משפט.

שמה?

יש נושאים שעולים בהקשר הזה של העברת מידע.

כן, אבל אתם צריכים לעבוד בקצב יותר מהיר.

נכון.

אני חייבת לומר, זה שנים על השולחן, שנים. הוא כבר יצא. נלחמנו פה כמו לביאות על הדבר הזה. עזבו שרידדו לנו את זה וצמצמו – מי ישמע. היא שצריכה להיות בכלא בגלל האלימות, הם באים ומגינים על הזכות שלו. לא משנה. לסיכום.

לסיכום, אני רק אומרת שמתחילת השנה - - -

תני לה לדבר בבקשה, היא מהיחידה.

של שב"ס?

של שב"ס.

אבל ענת, רגע. למה באמצע הדברים שלה?

היא המפעילה. היא עושה את העבודה שלה, ואז בתי המשפט - - -

אה, של הצווים?

כן.

אוקיי. לסיכום.

לסיכום, הוגשו מאז תחילת 2024 – אלה נתונים מהנהלת בתי משפט – 8,176 בקשות לצווי הגנה. מתוכן התבקשו 34 צווים בתנאי של פיקוח טכנולוגי.

כמה ניתנו?

עד עכשיו ניתן צו אחד.

צו אחד. פנינה, את שומעת את זה? 8,000 בקשות לצו הגנה.

לא. עוד פעם, החוק נכנס לתוקף בתחילת אוגוסט.

אוקיי, אבל לא יכול להיות שניתן אחד.

מתחילת אוגוסט הוגשו מס' בקשות עם תנאי פיקוח.

אני ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן. כדי שנשים ידעו שהן יכולות להשתמש בכלי הזה, צריך לעורר מודעות ציבורית וצריך שבמרכזי האלמ"ב – שלשם הן מגיעות כמו שאת אמרת, מירב - - -

פנינה, את מבינה?

מירב, כמו שאמרת, היום נשים מגיעות לרווחה לפעמים יותר מאשר למשטרה.

אבל אם היא כבר הגיעה למשטרה? אגב, את לא האירוע. עוד פעם אני אומרת, את מבצעת מדיניות. מהניסיון שלי עם שב"ס אני בטוחה שכשזה מגיע תעשו את זה מצוין, כי נתנו לכם את הכלים ואת התקציבים. הבעיה שלי היא שמגיעים לבית משפט והיא לא מקבלת איזוק.

בבקשה. צודקת ענת. אולי היה עדיף שתגיבי.

שלום לכולם, אני מפקדת יחידת משגב, הפיקוח האלקטרוני של אלמ"ב בשירות בתי הסוהר. עד לא מזמן הייתי קצינת משטרה, קצינת חקירות במודיעין. עסקתי באלפי אירועים של אלימות במשפחה וניהלתי אותם. נקראתי להרים את הפרויקט הזה בשב"ס, ומתוך מחויבות למדינה אני רואה בו פרויקט לאומי רם מעלה. נעניתי למעבר הזה לשב"ס.

כמה זמן את בתפקיד?

מירב, אני רוצה להתקדם.

לא, לא. זה חשוב.

אני כמעט חודשיים בתפקיד.

תודה. תתקדמי איתנו בבקשה לנתונים, כי אנחנו כבר שלוש שעות בדיון ויש פה עוד אנשים שאני רוצה לאפשר להם.

בוודאי. מבחינת הנתונים, שב"ס ערוך לקבל. אם מחר בבוקר יהיו לי את 100 האזיקים – כפול שניים זה 200 – אנחנו יודעים לבצע.

איפה הבעיה?

הבעיה כמובן היא בצווים. לא מגיעים צווים.

מה, אתם משאירים אותם מובטלים? סליחה, שדבריי לא יצאו מהקשרם, אנחנו פשוט יודעים שיש צורך, מהשטח.

ברור. יש 8,000 צווי הגנה. משהו בצינור לא יורד.

יש הרבה בקשות לצווי הגנה.

אם היא כבר לא הולכת לרווחה ובאה אליכם ומוכנה להסתכן במשטרה ואומרת: אני רוצה צו הגנה – זה לא נורמלי.

קרן, מה רצית לומר?

רגע. אני מבקשת להתייחס. העילות בחוק הן מאוד מצומצמות. חברת הכנסת מכירה. עוד פעם, אנחנו לא קיבלנו אינדיקציה שיש איזושהי בעייתיות מבחינת בתי משפט.

אני קיבלתי אינדיקציה כזאת.

טוב. סליחה שאני קוטעת אותך. אני עושה על זה דיון. תודה רבה.

צריך להעלות את המודעות על ידי קמפיין, כמו שהיה קמפיין - - -

נעשה על זה דיון. זה גם מודעות, אבל הסיפור הוא לא רק מודעות.

נשים לא יודעות.

יש פה ביורוקרטיה.

אני סמנכ"לית פורום מיכל סלה. מתקשרות אלינו מאות נשים בחודש, אנחנו מדברות עם כולן. אף אחת לא יודעת שיש לה את האופציה הזאת להגיש. אנחנו מספרות להן. צריך להיות קמפיין. כמו שידעו לעשות קמפיין מאוד יפה של ישראל מתחמשת, צריך לעשות גם ישראל מגינה על נשים. זה התפקיד. זה יכול להיות על ידי המשרד לביטחון לאומי, ואם הוא לא עושה את זה אז זה יכול להיות גם על ידי משרד הרווחה, שזה חשוב גם להם. אבל צריך לעשות. נשים לא יודעות שהן בכלל יכולות לבקש את האופציה הזאת, אחרת היו יותר מ-34 בקשות.

תודה. אנחנו נקיים דיון על זה.

וזה, אגב, הנהלת בתי המשפט.

הסיוע המשפטי, קצר.

כן, קצר.

בפעם הבאה, עם כל הכבוד לגברים שפגעו בנשים, אתה מגן על הזכויות של היתומים.

אנחנו תמיד מגינים.

דניאל עושה עבודה חשובה מאוד.

כן, אבל אני לא מבינה למה הוא מביא סיוע. אני רוצה חוק ששולל בכלל סיוע משפטי מגברים. מה אכפת לי שיש לו בעיה כלכלית אם הוא פירק את אישתו מכות או רצח אותה? זה משהו הזוי. למה אנחנו צריכות לשלם את זה? זה ממש חשוב. לא נורא, תהיה לכם הרבה עבודה.

כבוד היושבת-ראש, קודם כול, אנחנו שותפים לחלוטין לדעה שיש מקום להתייחס גם למרכזי טיפול של אלימות שמטפלים בגברים. אנחנו שותפים לפרויקטים שונים בנושא הזה. יחד עם ויצ"ו ארגנו איך לייצג למשל עורכי דין שאצלנו מייצגים גברים, כדי לגרום לו לשתף פעולה עם הטיפול ולהביא אותו לטיפול.

נכון. וגם ויצ"ו ונעמ"ת, בת מלך וכל הארגונים, שעושים עבודה יום-יום.

בדיוק. ראינו את זה כמטרה, גם לאור הקריאה של הדוח של משרד הרווחה שמאוד לימד אותנו על הדברים וגם לאור הנתונים שהוצגו כרגע. נראה לנו שהפוקוס צריך להיות גם על הטיפול בגברים אלימים, וחלק מזה זה עורכי דין – שאגב, גם מייצגים גברים אצלנו בענייני משפחה – שמקבלים הכשרה ספציפית איך לגרום לאותו גבר שהם מייצגים - - -

להפסיק להיות אלים?

למשל לשתף פעולה עם טיפול. זה עובד.

כן. אבל נגיד גבר שרצח, למה הוא מקבל זכות?

לא אמרתי גבר שרצח.

אבל יש לכם. אתם מייצגים גם גברים שרצחו ויש להם מאבק עם הילדים היתומים.

עיקר עבודתי היא בייצוג גברים שהם אלימים או נשים כמובן. בהקשר הזה, במעט התיקים שיש לנו - - -

אתם מצליחים להרגיע?

בחלק מהמקרים כן. עורכי הדין שלנו באים עם הדרכה מאוד מאוד ספציפית איך לייצג. זה מאוד מאוד חשוב להגיד את הדברים.

מעניין. דניאל, כמה גברים כאלה אתם מייצגים?

לא הבאתי לפה נתונים.

אז תביא לדיון של צווי ההגנה והאזיקון האלקטרוני.

בסדר. הבאתי כמה נתונים לגבי התיקים שאנחנו מייצגים כיום מבחינת צווי ההגנה, כי אנחנו מייצגים בערך בשליש מהתיקים בענייני משפחה היום במדינת ישראל. נכון לשנת 2023 ייצגנו ב-2,195 תיקים שניתנו צווי הגנה. ב-2020 זו עלייה קטנה לעומת 2022 שזה 2,195. ב-2024 עד לחודש ה-1 ביוני 1,096 יש ירידה בצווי הגנה.

אלה התיקים שייצגתם?

מייצגים בפועל בבתי משפט.

יפה. זה הרבה.

זה הרבה מאוד.

לצערנו. היינו רוצים להיות במקום של מעט, אבל זה מראה על מעורבות של הסיוע. אתם עושים עבודה. לסיום.

לסיום, הדבר שציינת פה לגבי הנושא של חוק האיזוק האלקטרוני, גם אנחנו שותפים לעובדה שצריך ליידע נשים על הזכות שלהן להגיש את הבקשה. במסגרת ההכשרות שאנחנו עושים לעורכי דין שלנו, אנחנו רוצים לחשוף אותם לאפשרות הזאת להגיש בקשות כאלה, ואנחנו עובדים בצורה מאוד מקצועית, כולל גם במסגרת ההכשרות שאנחנו עושים יחד עם משרד הרווחה בוועדה הבין-משרדית, ואנחנו לדעתי עוד מעט כבר בקורס הרביעי של ההכשרה של עורכי דין.

תודה, דניאל. אתם עושים עבודה מופלאה בסיוע. יש לי הרבה ביקורות, אבל אולי הביקורת היחידה והמשמעותית שהייתה לי היא על הסיפור של הסיוע לייצוג גברים שרצחו נשים, שהמאבק שלהם הוא מול הילדים היתומים ועוד. מבחינתי זה פארסה. אנחנו לא צריכים לשלם את זה, וזה לא בשטח הפלילי ששם באמת כל אדם חייב ייצוג וזכאי לייצוג. שיממנו את זה לא יודעת מאילו כספים. תודה רבה לך. משרד החינוך.

שלום, אני מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה.

רגע. הפרויקט הזה הולך איתי – לגבי הפרויקט הזה של הילדים בכיתה י"א, לדעתי צריך להוריד את הגיל, וגם אז זה היה 5 מיליון. הייתי רוצה לשמוע על זה. בואי נתחיל בזה. בבקשה.

קודם כול, משרד החינוך הוא חלק מהוועדה הבין-משרדית. אנחנו אחראים על העלאת מודעות והסברה על הנושא. אני רק חוזרת, הייתה תוכנית ייעודית לכיתות י"א בעבר שנקראה: חברות וזוגיות ללא אלימות. מה שעשינו זה שעדכנו את התוכנית והפכנו אותה לרלוונטית יותר, והיא ישימה לחיי בית ספר ולמגבלות שקיימות. היא נכתבה בעדכון שלה בו זמנית לכל החברות – ממלכתי, ערבי, חמ"ד וחרדי. הכתיבה נעשתה יחד עם משרד הרווחה כמובן. הכנסנו אותה כחלק מתוכנית חובה של לקוחות שבדרך והיא כישורי החיים החדשה, כשהיא חלק מתוכנית ספירלית שקיימת במשרד. זאת אומרת, התוכנית הספירלית בעצם עובדת כבר מהגן על מושגי בסיס, והתוכנית הספציפית הזאת עוסקת בתכנים שלמעשה רלוונטיים למניעת אלימות בזוגיות.

לאיזה גיל זה?

התוכנית הייעודית עצמה היא בכיתה י"א.

זה לא טוב.

רגע. אבל מהגן אנחנו - - -

הבנתי שיש לכם תוכנית ספירלית. אבל לי יש ילדים מתבגרים, ואני אומרת לך שאתם חייבים להוריד את הגיל. הם באים ומדברים איתי על זה.

אז אני אומרת שאנחנו עושים בגילאים יותר צעירים.

לא. תקשיבי רגע. תעשו, אם צריך, קבוצות מיקוד. הסיפור מתחיל הרבה לפני. מי מתחילה לצאת בכיתה י"א בעולם שלנו?

בכיתה ח' אנחנו כבר מדברים בכלל על חברות ועל זוגיות. אנחנו עושים את זה.

אבל אני חושבת שאת התוכנית העיקרית לא יקרה כלום אם תורידו. אבל בסדר, תגידי לי מה אתם עושים בכיתה ח'.

אני אשמח להציג את כל התוכנית הספירלית, ואז תראי שאנחנו חוזרים על התכנים, כשבכיתה י"א אנחנו ממש מעמיקים בנושא. היא עוסקת בזוגיות, מרחב זוגי, תקשורת, פתרון קונפליקטים בזוגיות, שליטה בכעסים, נורות זיהוי, נורות אדומות, מעגל האלימות ופרידה מקשר. ממש עודכנו חומרים. אני ממש אשמח להציג את הסרטונים שעשינו, סרטוני הסבר. קיבלנו מהרווחה תקציב של 5 מיליון. אני חייבת להגיד שזה ממש הקפיץ את היכולת שלנו.

עוד 5 מיליון למה שהיה לכם?

5 מיליון בשנה. התוכנית הזאת היא לחמש שנים.

לא. אבל אז דיברנו שה-5 מיליון נותן לכם לכמה בתי ספר?

אנחנו מכוונים לכלל בתי הספר. זו תוכנית חובה.

לא, זה לא בכלל בתי הספר, כי אז אמרת לי - - -

תכף אני אגיד. זה לכל בתי הספר.

אנחנו לקראת סיום. בבקשה תעמדי בקצב שלי.

אני מנסה.

כמה בתי ספר?

אנחנו למעשה הגענו ל-679 בתי ספר מתוך 706.

משרד החינוך, אתם, שאתם התקציב השני במדינה, הייתם צריכים לא לחכות שמשרד הרווחה העניים יביאו לכם כסף בשביל לעשות את זה, עם כל הכבוד. אני אומרת לך וגם אז אמרתי לך: תעשו מצ'ינג ותרחיבו את התוכנית. זה ביזיון שאני צריכה להגיד את זה. לא הכוונה אלייך. תלכי לממונים עלייך, למנכ"ל ולשר. עם כל הכבוד, אתם לוקחים מהרווחה? בסדר, אבל זה שותפות בתוכנית.

זה התקציב של הוועדה.

אני מבינה היטב. רקפת, את לא צריכה לעזור לה. תאמיני לי שאני מכירה. אני רוצה שתגדילו את התקציב הזה, תגדילו את התקציב הזה. זו לא פעם ראשונה שאת שומעת את זה. אני אמרתי לך את זה אז. זה היה לפני שנתיים בערך. אתם באותו מקום. אני בטוחה שאתם עושים עבודה נפלאה, אבל זה שאתם לא מיישמים את ההנחיות שלנו, בעיניי זה לא רציני. אני יודעת שהרחבתם את מספר בתי הספר, אבל התקציב לא השתנה.

הפריסה היא פריסה ארצית, ואני חושבת שאנחנו במקום מאוד טוב יחסית למה שהיה בעבר.

נכון, אבל התקציב לא השתנה. אני יודעת מה זה פרויקטים ואני קצת מבינה בתקציבים. זה אומר שאם הרחבת לבתי הספר, זה פשוט יותר שמקבלים פחות. אני ממליצה כזה דבר. לגבי הדיון הזה שכמו שאמרתי הוא מטריה, יצאנו מפה גם אנחנו עם שיעורי בית.

סליחה, אני יכולה לומר משפט אחד?

לא.

אחד קצר.

רקפת, קצר. אני רוצה לסגור.

אלימות היא לא גזרת גורל, ואני אומרת את זה משום שאני יודעת שהדיון מוקלט. יש את מוקד 118, יש את מוקד 1218 לגברים, יש הרבה מאוד מוקדי סיוע נוספים. אפשר לטפל באלימות, צריך לטפל באלימות. מי שמרגיש את עצמו נפגע, מי שמכיר מישהו שנפגע, מישהו שחושש שעשוי להיפגע, אנא תיפנו. יש לנו רצף של מענים לכל הגילאים, לכל האוכלוסיות ולכל המצבים, ואנחנו מבקשים: תיפנו. אפשר לסייע.

תודה, רקפת. קודם כול, אני רוצה להודות לכל מי שהגיע וכל מי שגם עוסק במלאכה היום-יומית בנושא הכל-כך חשוב הזה. אני חושבת שהדיון הזה, שהוא דיון שנתי נקרא לזה, היה דיון מעניין עם התפתחויות כאלה ואחרות.

דרמטיות.

דרמטיות. לא הספקנו להגיע לכל מי שרצינו להגיע, כולל – אני רואה את מפקדת מרכז מהו"ת של צה"ל. תודה שאת איתנו כאן. אנחנו הולכות גם עם שיעורי בית, לא רק נותנות שיעורי בית. אנחנו נמפה את הנושאים שעלו ולא העמקנו בהם. צריך לצאת למקום של נגזרות ולעשות עבודה. זה לא אומר שלא עשינו, אבל בסוף אם אנחנו רוצים להצליח ושזה לא יהיה דיונים רק לשם הדיונים תיקחו גם את מה שאנחנו אומרים. החוכמה נמצאת בידי הרבים. אתם אנשי המקצוע. לפעמים אנחנו כנבחרות ציבור מקבלות המון פניות ציבור ונמצאות בשטח ופונים אלינו, אז לקחת את שיעורי הבית לא כאיזו המלצה וירטואלית אלא גם כמשהו שצריך ליישם אותו. אנחנו נקיים את הדיונים הנפרדים.

הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא רצח נשים בשל הבהרת נתוני המשרד לביטחון לאומי באיחור; הוועדה תפעל להגדלת הסיוע הכלכלי ליוצאות מקלטים יחד עם משרד הרווחה; ומנחה את מנכ"ל משרד הרווחה לפעול להגדלת הסל של יוצאות מקלטים; הוועדה קוראת למשרדי הרווחה והביטחון הלאומי לשבת יחד ולהגיע לפתרונות תוך שבועיים ימים בנושא הממשק בין כלי ירייה והממשק של האגף למניעת אלימות במשפחה, בכדי למנוע זליגת והגעת כלי נשק לידיים הלא-נכונות; הוועדה חוזרת על קריאתה להגדיל את דירות המעבר לנשים יוצאות מקלטים ולשנות את הדרישה, כך שבכל דירה תהיה אישה אחת עם ילדיה; הוועדה רוצה להודות גם לכלל הארגונים שעוסקים בנושא בנוסף למשרדי הממשלה. נתנצל בפני שדולת הנשים ועוד אחרים. אני יודעת, הינה, הצוות של הוועדה מסתכל עליי – וכמובן גם לך, מירב שטרן, שהיית צריכה להציג פה, וגם משרד הרווחה שהייתן צריכות להציג. אנחנו ניקח את כל הדוחות האלה שלא הוצגו ואני אדאג שממש בקרוב אתם תציגו בדיוני עבודה בוועדה. מודה לכולכם. שיהיו רק בשורות טובות. תודה לחברת מירב בן ארי שנשארה עד הסוף.

גם שלי.

גם שלי טל מירון נשארה עד הסוף. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:11. << סיום